ביקורת בנושא הסטת כספים- דוח ביקורת

כ"ד באב התשע"ח 5 ב אוגוסט 2018 שה . 2018-11643 הנדון: פניה לקבלת מידע אודות ממצאי הביקורת שערכה רשות ההון בקרב חברות הביטוח סימוכין: פנייתך מיום 15.7.18 בפנייתך שבנדון ביקשת לקבל, בהתאם לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן - חוק חופש המידע ( , את דו"ח הביקורת ו/או את ממצאי הביקורת שנערכה לאחרונה ע"י רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (להלן – הרשות ) ב נושא הסטת כספים בין הרכיבים השונים בפוליסות ביטוח מנהלים. לאחר בחינת בקשתך וזאת בשים לב, בין היתר, לפסק הדין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט העליון בעע"מ 5089/16 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' בנק ישראל (פורסם בנבו) (להלן – פסק הדין ) , הרינו להשיבך כי לא מצאנו מקום למסור את ממצאי הביקורת וזאת מהטעמים הבאים : סעיף 50 א לחוק הפיקוח על הביטוח קובע הוראת סודיות מוחלטת לפיה : " הממונה , עובד הכפוף לו, או מי שפועל מטעמו, לא יגלה ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו מכוח תפקידו או סמכויותיו לפי חוק זה, אלא לצורך הליך פלילי, או אם הממונה ראה צורך בכך לשם דיון בו ו עדה . " מטרתו של סעיף זה היא , בין היתר, להבטיח כי הממונה על שוק ההון, יוכל לקבל כל מידע הנדרש לו לשם מילוי תפקידו , מבלי שמוסר המידע יחשוש שהמידע יועבר לצד שלישי . לאור זאת , ובשים לב לסעיף 9(א)(4) לחוק חופש המידע הקובע כי רשות ציבורית לא תמסור מידע שאין לגלותו על פי כל דין, אנחנו דוחים את בקשתך . בהתאם לסעיף 9( ב )(1) לחוק חופש המידע, רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע שגילויו עלול לשבש את תפקודה התקין, או את יכולתה לבצע את תפקידיה. במקרה דנן, וכמפורט לעיל, עולה החשש שמסירת ממצאי ביקורת הנערכת ע"י הרשות אצל הגופים המפוקחים על ידה, תגרום לציבור , ובכלל זה לגופים המפוקחים , שלא לשתף פעולה באופן מלא עם הרשות בכל הנוגע לביקורות הנעשות על ידי הרשות כדי להבטיח את זכויות המבוטחים. יצו ין כי ב פסק הדין , שמו השופטים דגש על "האפקט המצנן" שיוביל לפגיעה בעבודת הפיקוח על הבנקים וביחסי מפקח-מפוקח , וכן על הצורך בשיח פתוח בעת עריכת ביקורת : " כפי שעולה מטיעוני המשיבים, בין הבנקים לבין הפיקוח על הבנקים מתקיים דיאלוג שוטף והיוועצות במגוון של נושאים ותחומים, ולא רק יחסי פיקוח-ביקורת במובן הצר והפורמלי. האפשרות כי דיאלוג זה ייחשף בהליכים אחרים, ובמיוחד בהליך פומבי מטבעו כמו הליך לפי חוק חופש המיד ע , עלולה להביא לאפקט מצנן ( chilling effect ). לכך עשויה להיות השלכה של ממש ביחסים השוטפים בנק-פיקוח על הבנקים, והדיאלוג הדינמי בנק-המפקח על הבנקים עלול להיפגע. כך, לדוגמה, שני הצדדים עשויים להקצין את עמדותיהם, תוך "פזילה" לאפשרות כי הדברים ייחשפו לעין הציבור ודיבור לפרוטוקול, חלף דו-שיח ענייני ומקצועי . אכן , הליך הפיקוח והביקורת אינו וולונטרי , אך מטבע הדברים איכותו ויעילותו מושפעת ממידת הפתיחות , השקיפות והנכונות לשתף פעולה מצד הבנקים המפוקחים . חשש לחשיפת המידע המוחלף בין הפיקוח על הבנקים לבין הבנקים , עלול להקשות , להאריך ולסרבל משמעותית את הליך הביקורת . הסודיות שהטיל המחוקק באה לעודד אפוא שקיפות ופתיחות ביחסים בין הגורם המפקח לגורם המפוקח , ולא שקיפות כלפי כולי עלמא . כפי שעולה מהחומר שהונח בפנינו , המצב דהיום הוא של גישה בלתי אמצעית של הפיקוח על הבנקים לתוך ליבת הפעילות העסקית של המערכת הבנקאית . הדברים הודגשו בתשובתו של בנק ישראל לעתירה , שם נכתב כי הסודיות ביחסי מפקח -מפוקח היא אבן יסוד בעבודת הפיקוח על הבנקים , כי פרשנות שגויה של דוחות הביקורת בקרב הציבור עלולה לפגוע באמון הציבור בתאגיד בנקאי פלוני וליצור "תגובת שרשרת " עד כדי חשש ליציבות התאגיד הבנקאי . דוחות הביקורת מהווים כלי עבודה מרכזי של עבודות הפיקוח , מדובר בתהליכי ניטור ומעקב שוטפים "אשר מבוצעים תוך תיאום , שקיפות ודיאלוג פתוח עם התאגידים הבנקאיים בכל שלבי העבודה " כאשר במסגרת זו , לעובדי הפיקוח על הבנקים יש גישה חופשית ובלתי אמצעית לעובדי הבנקים , למערכות המידע שלו , לדוחות ביקורת פנימיים וחיצוניים , פרוטוקולים ועוד ". הדברים רלוונטיים גם לעבודת הרשות ביחס לגופים המפוקחים על ידה. בהתאם לסעיף 7(ו) לחוק, הריני להודיעך על זכותך לעתור נגד החלטה זו לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים . בכבוד רב, ליאת שטרק, עו"ד ממונה על חופש המידע העתק: עו"ד אורית להב, הלשכה המשפטית, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון