מענה רשות שוק ההון- הערות הציבור או הערות הביטוח

כ "ח בתמוז התשע"ח 11 ביולי 2018 שה. 2018-10729 הנדון: פנייתך מכוח חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 סימוכין: פנייתך מיום 11.3.18 בפנייתך שבנדון, ביקשת , בין היתר, לקבל, בהתאם לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן - חוק חופש המידע ( , עותק מהערות הציבור או מהערות חברות הביטוח לסעיפים מסוימים בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986, וכן לתיקון תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן), תשמ"ו-1986 (להלן - הערות הציבור ) . בתשובתנו מיום 13 במאי 2018 הודענו לך כי בקשתך לעניין מסירת הערות הציבור הועברה להתייחסות צד ג', שהעביר הערות ביחס לתיקון התקנות הנ"ל, וזאת בהתאם לסעיף 13(א) לחוק חופש המידע . צד ג' התנגד לבקש תך לקבל את הערות הציבור, בנימוק שאין למסור את המידע , בין היתר, לאור הוראות סעיף 50א ל חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), תשמ"א-1981 (להלן - חוק הפיקוח על הביטוח ), וכן לאור עילות הקבועות בחוק חופש המידע, לרבות החשש משיבוש עבודת רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, עקב מסירת המידע המבוקש. לאחר בחינת בקשתך וזאת בשים לב, בין היתר, לפסק הדין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט העליון בעע"מ 5089/16 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' בנק ישראל (פורסם בנבו) (להלן – פסק הדין ) , ולהתנגדות צד ג ' למסירת המידע , הרינו להשיבך כי לא מצאנו מקום למסור את הערות הציבור וזאת מהטעמים הבאים : סעיף 50 א לחוק הפיקוח על הביטוח קובע הוראת סודיות מוחלטת לפיה : " הממונה , עובד הכפוף לו, או מי שפועל מטעמו, לא יגלה ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו מכוח תפקידו או סמכויותיו לפי חוק זה, אלא לצורך הליך פלילי, או אם הממונה ראה צורך בכך לשם דיון בועדה . " מטרתו של סעיף זה היא , בין היתר, להבטיח כי הממונה על שוק ההון, יוכל לקבל כל מידע הנדרש לו לשם מילוי תפקידו , מבלי שמוסר המידע יחשוש שהמידע יועבר לצד שלישי . לאור זאת ובשים לב לסעיף 9(א)(4) לחוק חופש המידע, הקובע כי רשות ציבורית לא תמסור מידע שאין לגלותו על פי כל דין, אנחנו דוחים את בקשתך . בהתאם לסעיף 9( ב )(1) לחוק חופש המידע, רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע שגילויו עלול לשבש את תפקודה התקין, או את יכולתה לבצע את תפקידיה. במקרה דנן, וכמפורט לעיל, עולה החשש שמסירת המידע תגרום לציבור , ובכלל זה , לגופים המפוקחים , שלא להגיב ושלא להעיר כלל לטיוטות חוזרים או הוראות דין המתפרסמ ות על ידי הממונה על שוק ההון, ולמנוע דיון פתוח ביחס לאותן טיוטות , וזאת בשל חשש שהערותיהם יועברו לצד שלישי . יצויין כי ב פסק הדין , שמו השופטים דגש על "האפקט המצנן" שיוביל לפגיעה בעבודת הפיקוח על הבנקים וביחסי מפקח-מפוקח: " כפי שעולה מטיעוני המשיבים, בין הבנקים לבין הפיקוח על הבנקים מתקיים דיאלוג שוטף והיוועצות במגוון של נושאים ותחומים, ולא רק יחסי פיקוח-ביקורת במובן הצר והפורמלי. האפשרות כי דיאלוג זה ייחשף בהליכים אחרים, ובמיוחד בהליך פומבי מטבעו כמו הליך לפי חוק חופש המיד ע , עלולה להביא לאפקט מצנן ( chilling effect ). לכך עשויה להיות השלכה של ממש ביחסים השוטפים בנק-פיקוח על הבנקים, והדיאלוג הדינמי בנק-המפקח על הבנקים עלול להיפגע. כך, לדוגמה, שני הצדדים עשויים להקצין את עמדותיהם, תוך "פזילה" לאפשרות כי הדברים ייחשפו לעין הציבור ודיבור לפרוטוקול, חלף דו-שיח ענייני ומקצועי ". הדברים רלוונטיים גם לעבודת הרשות ביחס לגופים המפוקחים על ידה. בהתאם לסעיף 7(ו) לחוק, הריני להודיעך על זכותך לעתור נגד החלטה זו לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים . בכבוד רב , ליאת שטרק, עו"ד ממונה על חופש המידע העתק: עו"ד אורית להב, הלשכה המשפטית, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון