צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון) (תיקון) התשפ"ד-2024

מדינת ישראל

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן

הממונה על חופש המידע

12מאי 2025

י"ד אייר תשפ"ה

מספרנו425 :

לכבוד

XXXXX

במיילXXXXX:

שלום רב,

הנדון :החלטת הרשות בפנייתך לקבל מידע לפי חוק חופש המידע ,התשנ"ח1998-

.1ביום 10.1.2025פנית לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן (להלן – הרשות) בבקשה לפי חוק

חופש המידע ,תשנ"ח( 1998-להלן – חוק חופש המידע) .בפנייתך ביקשת לקבל עותק

מהצעת הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן לתקן את צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה

של מוצרי מזון( )תיקון) ,התשפ"ד [ 2024-קובץ תקנות 11159מיום ( ,)18.2.2024להלן –

הצו) כפי שנמסרה לשרי הבריאות והכלכלה החתומים על הצו.

.2הרשות בחנה את בקשתך ואת האינטרס הציבורי בהעברת המידע המתבקש והחליטה

למסור לך את המידע כדלקמן:

.3מצורף נוסח התיקון לצו אשר הרשות העבירה לוועדת הבריאות בכנסת אשר דנה בהצעת

התיקון.

.4עוד מצורף פרוטוקול מס' 128מישיבת ועדת הבריאות מיום 19בדצמבר 2023בה אושרה

הצעת צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון) (תיקון) ,התשפ"ג – ( 2023לידיעתך

כלל הפרוטוקולים מוועדות הכנסת מפורסמים באתר הכנסת).

בברכה,

אגם דניאל ,עו"ד

המחלקה המשפטית ,אכיפה מנהלית ופלילית

והממונה על חופש המידע

בית עופר ,רח' נחום חפצדי 5גבעת שאול ירושלים 9548401

דוא"ל בקשות לפי חוק חופש המידע Foi@fta.gov.il

פקס073-3717741 :

טיוטת צו

א .שם הצו המוצע

צו ה...

ב .מטרת הצו המוצע והצורך בו [למילוי רק בעת הפצה להערות הציבור]

ג .להלן נוסח טיוטת הצו המוצע:

טיוטת צו מטעם משרד:....

טיוטת צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון) (תיקון) ,התשפ"ג – 2023

בתוקף סמכותו של שר הכלכלה והתעשייה לפי סעיפים (17ב)( ,ב )1ו 37-לחוק הגנת

הצרכן ,התשמ"א ,11981-ובתוקף סמכותו של שר הבריאות לפי סעיף (3ב)( )2לחוק הגנה

על בריאות הציבור (מזון) ,התשע"ו – ,22015בהתייעצות עם המועצה הישראלית

לצרכנות ,לפי הצעת הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן ,ובאישור ועדת הבריאות של

הכנסת ,אנו מצווים לאמור:

תיקון סעיף 2לצו .1

בצו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון) ,התשע"ט( 31998-להלן -הצו העיקרי),

בסעיף -2

( )1בסעיף קטן (ב) במקום "הסעיפים או סעיפי המשנה ,הישימים" יבוא

"ההוראות ,הישימות".

( )2בסעיף קטן (ג) במקום "שבסעיפים או בסעיפי המשנה ,הישימים" יבוא

"שבהוראות ,הישימות".

החלפת התוספת

.2

במקום התוספת לצו העיקרי יבוא-

תוספת

(סעיף )2

1ס"ח התשמ"א ,עמ' ;248התשנ"ח ,עמ' ;52התשס"ב ,עמ' ;427התשס"ו ,עמ' .320

2ס"ח התשע"ו ,עמ' .90

3ק"ת התשנ"ט ,עמ' ;89התשע"ז ,עמ' .1012

טור א

טור ב

טור ג

טור ד

טור ה

מסד

מוצר מזון,

שמו או

כינויו

שם התקן

הישראלי

ומספרו

הוראות

בתקן

הישראלי

לעניין סימון

הוראות בתקן

הישראלי

לעניין התיאור

משקל לאחר

סינון

1

שמן זית

כתית

מעולה,

שמן זית

כתית ,שמן

זית כתית

רגיל ,שמן

זית מזוכך,

שמן זית,

שמן גפת-

זית מזוכך,

שמן גפת-

זית

– 191שמן

זית ,חשוון

תשע"ז

(נובמבר

)2016

2

יין ,כוהל

יין ,כוהל

ענבים,

תירוש

ענבים ,יין

מיסטל,

תירוש

ענבים

מרוכז ,יין

ליקר ,יין

מחוזק ,יין

מתוק

מחוזק ,יין

מתובל ,יין

בציר

מאוחר ,יין

בעל חוזק

כוהל נמוך

סעיף 2

שכותרתו

"designatio

n and

"definitions

;

1318חלק

–1יין,

משקאות

מבוססים

על יין

ומשקאות

המבוססים

על תוצרת

הגפן:

הגדרות

ותהליכים

(סיוון

תשע"ח,

יוני ;)2018

1318חלק

-2יין,

משקאות

מבוססים

על יין

סעיף 9

שכותרתו

"container

filling

"tolerance

סעיף 10

שכותרתו

""labelling

לרבות

השינויים

והתוספות

שנעשו לו

בהתאמה

לתקן

הישראלי";

סעיף 2

שכותרתו

"designatin

and

;"definitions

סעיף 3

שכותרתו

" purity

;"criteria

סעיף 4

שכותרתו

" quality

criteria

סעיף 5.1מתוך

סעיף 5

שכותרתו

" food

;"additives

סעיף 2.1לחלק

– 1יין;

פרק ג לחלק

1ופרק ב

לחלק – 2

כינויים;

פרק ג לחלק

– 2דרישות

סימון;

סעיף 4.3

לחלק – 2

סטייה

מתכולה

מוצהרת.

סעיף 2.2לחלק

– 1כוהל יין;

סעיף 2.3לחלק

– 1כוהל

ענבים;

סעיף 2.12

לחלק – 1

תירוש ענבים;

סעיף 2.13

לחלק – 1יין

מיסטל;

סעיף 2.14

לחלק – 1

יין

ממותק/יין

קידוש ,יין

ממותק/יין

קידוש בעל

תכולת

כוהל

נמוכה,

יינות

מבעבעים

ויינות

מוגזים,

משקאות

מבוססים

על תוצרת

הגפן,

משקאות

המבוססים

על יין.

ומשקאות

מבוססים

על תוצרת

הגפן:

דרישות

ושיטות

בדיקה

(סיוון

תשע"ח,

יוני )2018

תירוש ענבים

מרוכז;

סעיף 2.15

לחלק – 1יין-

ליקר;

סעיף 2.16

לחלק – 1יין

מחוזק;

סעיף 2.17

לחלק – 1יין

מתוק מחוזק;

סעיף 2.18

לחלק - 1יין

מתובל;

סעיף 2.19

לחלק – 1יין

בציר מאוחר;

סעיף 2.20

לחלק – 1יין

בעל חוזק כוהל

נמוך;

סעיף 2.21

לחלק – 1יין

ממותק/יין

קידוש;

סעיף 2.22

לחלק – 1יין

ממותק בעל

תכולת כוהל

נמוכה/יין

קידוש בעל

תכולת כוהל

נמוכה;

סעיף 2.23

לחלק – 1יינות

מבעבעים

ויינות מוגזים;

סעיף 2.24

לחלק – 1

משקאות

המבוססים על

תוצרת הגפן;

סעיף 2.25

לחלק – 1

משקאות

המבוססים על

יין;

פרק ג לחלק 1

ופרק ב לחלק 2

– כינויים;

סעיף 2.26

לחלק – 1

תוספי מזון;

סעיף – 2.27

חומרים

מסייעי ייצור;

פרק ב לחלק 1

– מונחים

והגדרות;

סעיף – 1.3.5

בשר טחון;

3

4

5

בשר טחון,

בשר

מתובל

טחון ,בשר

טחון

מעורב –

בציון שם

או שמות

בעלי

החיים

מהם הופק

המוצר –

קבב,

המבורגר.

– 1188

בשר טחון

ומוצרי

בשר טחון,

(ניסן

תשס"ב-

אפריל

,)2002ג"ת

אדר

תשס"ו,

מרץ .2006

בירה

נטולת

אלכוהול

או ללא

אלכוהול,

בירה דלת

אלכוהול,

בירה קלה,

בירה.

– 407

בירה,

משקאות

על בסיס

בירה,

משקאות

בתוספת

בירה

ומשקאות

מאלט.

(חשוון

תשפ"ב,

נובמבר

)2021

דבש ,דבש

עם יערה,

יערת דבש

חתומה

- 373דבש

ומוצרי

דבש –

(שבט

תשע"ג

ינואר

)2013

סעיף – 1.4

מיון;

סעיף – 1.4

מיון;

סעיף – 2.4

סימון;

סעיף – 3.2

סבולת

במשקל.

סעיף – 2.1

חומרי מוצא

ותוספות;

סעיף 2.2תנאי

ייצור והחסנה;

סעיף – 3.1

דרישות

אורגנולפטיות;

סעיף – 3.3

דרישות הרכב

ודרישות

כימיות.

סעיף – 2.3

סימון;

סעיף – 4.1

בדיקת

התכולה (נפח

למעשה).

סעיף – 1.4

מיון;

סעיף – 1.4

מיון וכינוי;

סעיף – 2.1

חומרי מוצא

ותוספות;

פרק ג –

דרישות הרכב;

סעיף – 1.3

הגדרות;

סעיף – 1.4

מיון;

סעיף – 2.3

סימון;

סעיף – 2.1

איסורים;

ג"ת ,1

אדר,

תשע"ה –

פברואר

2015

סעיף – 3.2

משקל נקי;

סעיף – 4.1.2

סימון;

סעיף – 3.1

בדיקות

ודרישות

כלליות לדבש;

סעיף – 4.1

דרישות

כלליות למוצרי

דבש; סעיף

– 3.3.2כללי

סעיף – 2.1

הגדרת המוצר;

סעיף – 3.1.1

רכיבים

בסיסיים;

סעיף – 3.1.2

תכולת הפרי;

6

מעדן פרי,

פובידל,

קונפיטורה

,ריבה,

מרמלדה,

קריש,

מעדן פרי

פובידל –

הכל בציון

שם הפרי

או הפירות,

ריבה

מעורבת.

– 7296

ריבות,

מרמלדות,

קרישי פרי,

קונפיטורו

ת ,מעדני

פרי

ופובידל

(אדר

התשפ"ג

פברואר

)2023

7

שוקולד,

שוקולד א-

לה-טאזה,

שוקולד

מתוק,

שוקולד

פמיליאר

א-לה-

טאזה,

שוקולד

650חלק

–4מוצרי

קקאו:

שוקולד

ומוצרי

שוקולד,

(סיוון

התשפ"ג,

מאי )2023

סעיף – 2.1

הגדרת

המוצר;

סעיף – 7.1

מילוי המכל.

סעיף – 8

סימון;

סעיף - 3.1.3

רכיבים

מותרים

אחרים;

סעיף – 3.2

מוצקים

מסיסים;

סעיף 3.3

קריטריוני

איכות;

סעיף – 3.4

מיון הפגמים;

סעיף – 4

תוספי מזון;

סעיף - 4.6

חומרי טעם

וריח

סעיף - 2

תיאור וגורמי

הרכב

עיקריים;

סעיף – 5

סימון;

סעיף - 2תיאור

וגורמי הרכב

עיקריים;

לציפוי,

שוקולד

חלב,

שוקולד

חלב

משפחתי,

שוקולד

חלב

לציפוי,

שוקולד

לבן,

שוקולד

ג'יאנדויה,

שוקולד

חלב

ג'יאנדויה,

שוקולד

פארא-

מזה,

שוקולד

פארא-מזה

מריר

למחצה,

שוקולד

פארא-מזה

מריר,

מזרה

שוקולד או

פתיתי

שוקולד,

מזרה

שוקולד

חלב או

פתיתי

שוקולד

חלב,

שוקולד

מריר,

שוקולד

עתיר חלב,

שוקולד

מריר

שמנת.

8

קקאו,

אבקת

קקאו,

קקאו דל

שומן,

אבקת

קקאו שמן,

אבקת

קקאו שמן,

קקאו עם

לציטין.

– 650

אבקת

קקאו,

שבט

תשמ"ז

(פברואר

)1987

סעיף – 104

מיון וכינוי

סעיף – 104

מיון וכינוי;

סעיף ;106.3

סעיף – 105

חומר מוצא;

סעיף – 108

סימון (למעט

המילים

"וזאת רק

באחד

הערכים

שבסעיף

;)108.4

סעיף – 201

דרישות

כלליות;

סעיף – 204

הרכב.

סעיף – 202.2

הסטיות של

התכולה

למעשה ביחס

לתכולה

המוצהרת.

סעיף – 103

מיון וכינוי

(למעט סעיף

סעיף – 103.2

לפי תכולת

השומן);

9

גבינת

קוטג',

גבינה לבנה

למריחה,

גבינה

לבנה,

גבינה עם

פירות,

גבינה עם

ירקות,

גבינה עם

תבלינים,

גבינה עם

דגים.

10

שמנת

מתוקה,

שמנת

מפוסטרת

קלה,

שמנת

מפוסטרת

לקצפת,

שמנת

מפוסטרת,

שמנת

עמידה

קלה,

שמנת

עמידה

לקצפת,

שמנת

מעוקרת

קלה,

שמנת

– 115

גבינות

לבנות

רכות,

חשוון

תשנ"ג

(אוקטובר

)1992

סעיף – 106

סימון ,למעט

סעיף 106.4

(על אף

האמור

בסעיפים

106.3 ,106.2

תצויין

תכולת

השומן כפי

שהיא בפועל,

ולא לפי

הערכים

שבסעיף

;)103.2

סעיף – 202

תכולה

(הדרישה

לגבי יחס בין

התכולה

מוצהרת

והתכולה

למעשה).

– 237

שמנת

מתוקה

תמוז

תשמ"ה

(יוני )1985

ג"ת ( ,1אב

תשנ"ג,

אוגוסט

)1993

סעיף – 104

מיון וכינוי

(למעט

המילים

"ולפי תכולת

השומן שבו",

וכן בכינויי

המוצר

במקום ערכי

השומן

הנקובים

בסעיף יבוא

ערך השומן

כפי שהוא

בפועל ,אך

במספר

שלם);

סעיף - 106

סימון (למעט

סעיף – 103

מיון וכינוי

(למעט סעיף

– 103.2לפי

תכולת

השומן);

סעיף – 104.1

חלב ורכיביו,

סעיף – 104.2

חומרי הגבנה,

סעיף – 104.5

דרישות

כלליות;

סעיף – 201

דרישות

כלליות;

סעיף – 205.4

תכולת הירק.

סעיף – 103

חומרי מוצא

ותוספות;

סעיף – 104

מיון וכינוי

(למעט המילים

"ולפי תכולת

השומן שבו",

וכן בכינוי

המוצר ,במקום

ערכי השומן

הנקובים

בסעיף יבוא

ערך השומן כפי

שהוא בפועל);

סעיף – 201

דרישות

כלליות

אזכור מיני

המוצר

שבסוגריים

בסעיף

;)106.6.1

מעוקרת

לקצפת.

סעיף – 202

תכולה

(הדרישה

לגבי היחס

בין התכולה

למעשה ובין

התכולה

המוצהרת.

סעיף – 105

מיון (למעט

המילים

"ולפי תכולת

השומן");

11

שמנת

חמוצה,

שמנית

12

חלב רגיל,

חלב

מהומגן,

חלב לא

מהומגן,

חלב כחוש,

חלב דל

שומן ,חלב

עתיר-

שומן ,חלב

מפוסטר,

חלב עמיד,

חלב

מעוקר,

חלב

מועשר

– 244

שמנת

חמוצה,

(ניסן

תשמ"ה

אפריל

)1985ג"ת

מס' ( 1אב,

תשנ"ג,

אוגוסט

)1993

סעיף – 107

סימון (על אף

האמור

בסעיף 107.3

תצוין תכולת

השומן כפי

שהיא בפועל,

במספר שלם,

ולאו דווקא

לפי הערכים

שבסעיף);

סעיף -202

התכולה

(הדרישה

לגבי היחס

בין התכולה

למעשה ובין

התכולה

המוצהרת).

סעיף – 205

הקצפה; כמו

כן תכולת

השומן במוצר

תהיה 10%

לפחות.

סעיף – 104

חומרי מוצא

ותוספות;

סעיף – 105

מיון (למעט

המילים "ולפי

תכולת

השומן");

סעיף – 201

דרישות

כלליות; כמו

כן תכולת

השומן במוצר

תהיה 14.5%

לפחות.

סעיף – 104

מיון;

– 284חלב

פרה

לשתייה,

(ספטמבר

)1983

מהדורה

משולבת

סעיף – 104

מיון;

סעיף – 107

סימון (למעט

סעיף ;)107.2

סעיף .202.2

סעיף -201

דרישות

כלליות;

סעיף – 204

נקודת

הקיפאון;

סעיף – 210.1

שומן (אולם על

אף האמור

בסעיף 210.1.2

תכולת השומן

בחלב דל שומן

יכולה להיות

קטנה מ –

1.0%ועל אף

האמור בסעיף

210.1.3תכולת

השומן בחלב

רגיל יכולה

להיות בתחום

;)3.7 - 1.1%

בחלבוני

חלב.

סעיף .210.2.1

13

לבן ,זבדה,

לבניה ,לבן

שומן ,זבד,

יוגורט,

קפיר,

יוגורט

מחלב פרה,

יוגורט

מחלב

כבשים,

יוגורט

מחלב

עיזים,

הנ"ל

בתוספת

הכינויים

"עם

פירות"

(בציון שם

הפרי),

"בטעם

פירות"

(בציון שם

הפרי),

בטעמים

שונים

(למעט

פירות).

14

דגים

ברוטב

עגבניות

(בציון

השם

העברי

המקובל

של הדג).

סעיף – 103

הגדרות;

– 285

מוצרי

חלב

מותססים

(אייר

התשמ"ז

אפריל

)1987ג"ת

מס' ,1

אב

התשנ"ג

,אוגוסט

)1993

ג"ת מס' 2

(שבט

תשס"ט,

פברואר

()2009

סעיף – 104

מיון (למעט

סעיף – 104.2

לפי תכולת

השומן);

סעיף – 107

סימון (למעט

המילים "לפי

סעיף "104.2

שבסעיף

107.3ולמעט

המילים

"כמפורט

בסעיף

"207.1

שבסעיף107.

;)5

סעיף .202.2

סעיפים 103.12

– ;103.16

סעיף - 104

מיון (למעט

סעיף – 104.2

לפי תכולת

השומן ,אולם

אין לסמן מוצר

במילה "כחוש"

או "כחושה"

אלא אם

תכולת השומן

בו אינה עולה

על ;)1.2%

סעיף – 105

חומרי מוצא

ותוספות;

סעיף – 201

דרישות

כלליות;

סעיף – 207.3

תכולת פרי.

– 301

שימורי

דגים

ברוטב

עגבניות,

(סיוון

התשנ"א ,

מאי

)1991

סעיף – 104

מיון וכינוי;

סעיף – 108

סימון (למעט

המילים

"בערכים

הנקובים

בסעיף ;)203

סעיף 203.3

(הדרישה

ביחס למשקל

למעשה).

סעיף – 104

מיון וכינוי;

סעיף – 105.1

דגים;

סעיף – 105.2

רוטב עגבניות

(סעיף

;)105.2.1

סעיף - 201

דרישות

כלליות;

סעיף – 202

יחידות הדג

וצורתן.

היחס בין

המשקל לאחר

סינון ובין

הקיבול

הנומינלי של

המכל יהיה

לפחות .65%

סעיף – 103.10

דג מעושן;

סעיף – 104

מיון וכינוי;

– 338

שימורי

15

דג מעושן,

דג בטעם

מעושן

(בציון

השם

העברי

המקובל

של הדג).

16

סרדין

בשמן,

לשנון

בשמן,

שפרוטים

בשמן –

גדול,

בינוני,

קטן.

17

( )1טונה,

בוניטו

וטונה

קטנה

– לבן

או

בהיר

–

גושים

,

נתחי

ם,

פתיתי

דגים; דגים

מעושנים

או דגים

בטעם

מעושן

(ניסן

תש"ן ,מרץ

)1990

סעיף – 108

סימון למעט

המילים

"בערכים

הנקובים

בסעיף "203

שבסעיף

;)108.1.4

סעיף 203.3

(הדרישה

לגבי יחס בין

משקל מוצהר

ומשקל

למעשה).

סעיף – 103.11

דג בטעם

מעושן;

סעיף – 104

מיון וכינוי;

סעיף – 105.1

חומרי המוצא

(למעט

;)105.1.4

סעיף – 201

דרישות

כלליות;

סעיף – 202

יחידות הדג

וצורתן;

היחס בין

המשקל לאחר

סינון ובין

הקיבול

הנומינלי של

המכל יהיה בדג

שמן – 68%

לפחות ,ברוטב

– 64%לפחות,

ברוטב סמיך –

54%לפחות.

סעיף – 208

תכולת

הפוספט

המוסף.

סעיף – 103

הגדרות;

– 729

שימורי

סרדינים

בשמן,

(אייר

התשנ"ב,

מאי )1992

746חלק 1

– שימורי

דגים:

טונה,

בוניטו

וטונה

קטנה

(כסלו

התשמ"ד,

נובמבר

1983

סעיף – 107

סימון (למעט

המילים

"יצוינו

הערכים

המינימליים

הנדרשים

כמפורט

בסעיפים 202

ו"203-

שבסעיף

.)107.4

סעיף – 104

חומרי מוצא;

סעיף – 201

דרישות

כלליות (למעט

סעיף – 201.4

סידור הדגים

במכלים);

סעיף – 204

מספר הדגים

ביחידות אריזה

ואחידות

הגודל;

היחס בין

המשקל לאחר

סינון ובין

הקיבול

הנומינלי של

המכל יהיה

בסרדין ממין

גדול – 64%

לפחות ,ממין

בינוני או קטן

– 70%לפחות.

סעיף – 205

נפח השכבה

המימית;

סעיף – 103

מיון וכינוי;

סעיף – 103

מיון וכינוי;

סעיף – 108

סימון;

סעיף – 104

חומרי מוצא;

סעיף – 204

תכולת

המוצר

(הדרישות

ביחס למשקל

למעשה).

סעיף – 201

דרישות

כלליות;

סעיף – 202

גודל יחידות

הדג וצורתן;

היחס בין

המשקל לאחר

סינון ובין

הקיבול

הנומינלי של

המכל יהיה

ב"גושים" או

ב"פירורים"

במצב דחוס –

לפחות ;78%

ם או

פירורי

ם–

במים,

במי

מלח,

בשמן

או

ברוטב

.

סעיף – 203גון

הדג;

ג"ת מס' 1

(סיוון

התשמ"ח,

מאי

בשאר הצורות

– לפחות .70%

סעיף – 205

נפח השכבה

המימית;

)1988

סעיף – 210

תכולת

הפוספט

המוסף.

( )2טונה

עם

ירקות

,

ירקות

עם

טונה,

סלט

טונה

(כמו

כן

לגבי

בוניטו

וטונה

קטנה)

.

18

( )1קוליא

ס,

מקרל

וטרכו

ן–

קטן,

חתוך,

פרוסו

ת,

נתחי

ם,

פילה

–

בציר

הדג,

במי

מלח,

בשמן

או

ברוטב

.

( )2מקרל

עם

ירקות

,

ירקות

עם

מקרל

(כמו

סעיף – 103

מיון וכינוי;

סעיף – 104

חומרי מוצא;

746חלק 2

– שימורי

דגים:

קוליאס

(מקרל) או

טרכון,

(כסלו

התשמ"ד

נובמבר

)1983

סעיף – 103

מיון וכינוי;

סעיף – 108

סימון;

סעיף – 203

תכולת

המוצר

(הדרישות

ביחס למשקל

למעשה).

סעיף – 201

דרישות

כלליות;

סעיף – 202

גודל יחידות

הדג וצורתן;

סעיף – 203

תכולת המוצר

(הדרישות

ביחס למשקל

לאחר סינון);

סעיף – 204

נפח השכבה

המימית.

היחס בין

המשקל לאחר

סינון ובין

הקיבול

הנומינלי של

המכל יהיה

בשמן – 70%

לפחות ,בשאר

מיני מוצר –

65%לפחות.

כן

לגבי

קוליא

ס

וטרכו

ן).

– 291

שימורי

19

דגים בשמן

(בציון כינוי

הדג).

20

גולש בקר,

בשר בקר

ברוטב,

בשר בקר

במיץ

טבעי ,בשר

בקר פרוס.

21

חמאה,

חמאה

מלוחה,

סמנה

דגים

בשמן,

(סיוון

התשי"ח,

מאי )1958

ג"ת מס' ,1

(אב

התשל"ה,

אוגוסט

)1975

סעיף – 201

הדגים;

סעיף – 104

סימון (למעט

ס"ק (ד));

סעיף – 302

גודל הדגים.

סעיף – 202

השמן;

סעיף – 301

דרישות

כלליות;

סעיף – 307

השכבה

המימית.

סעיף – 4מיון;

סעיף – 5.1

כללי;

– 389

שימורי

בשר(,חשוו

ן תשפ"א,

אוקטובר

)2020

סעיף – 4

מיון;

סעיף – 5.3

הרכב.

סעיף – 7

סימון.

סעיף – 8.1

חומרי מוצא;

סעיף – 10.1

בדיקת הבשר;

– 323

חמאה

(טבת

תשס"א

,דצמבר

)2000

ג"ת ,1

(אוגוסט

)2011

סעיף – 1.4

מיון וכינוי;

סעיף – 1.4

מיון וכינוי;

סעיף – 2.3

סימון;

סעיף – 2.1

חומרי מוצא,

חומרי עזר

לייצור

ותוספות,

סעיף – 3.1

תכולה

(למעט

הדרישה

לכפולות

המופיעות

בשני

המשפטים

הראשונים

בסעיף);

למעט סעיף

;2.1.3.1

סעיף – 2.4

המוצר;

סעיף – 3.4

הרכב;

סעיף – 3.5

תכונות השומן.

סעיף 306

בתקן – משקל

אחרי סינון

(למעט המילים

בסוגריים

"(ראה סעיף

.)")103

סעיף – 1.4

מיון וכינוי;

סעיף – 2.1

חומרי מוצא;

סעיף – 2.2

חומרי מזון

מוספים;

22

מרגרינה,

מרגרינה

מלוחה,

מרגרינה

עם חלב,

מרגרינה

לאפיה,

מרגרינה

למגדניה,

מרגרינה

לתעשייה.

– 370

מרגרינה

וממרחים

אחרים של

תחליבי

מים בשמן,

(אייר

תשס"ג,

מאי )2003

23

סוכר לבן,

סוכר לבן

במיוחד,

סוכר חום,

סוכר

גבישי,

אבקת

סוכר.

– 7212

סוכרים,

(שבט

תשפ"ג ,

ינואר

)2023

24

חומץ

סינטטי.

– 1162

חומצה

אצטית

למזון –

מוצר

העשוי

סעיף – 1.4

מיון וכינוי;

סעיף – 2.5

סימון.

סעיף – 2.3.2

תוספי תזונה

סעיף – 2.7

דרישות

כלליות למוצר

המוגמר;

סעיף – 3.2.1

תכולת שומן;

סעיף – 3.2.2

תכולת ;PH

סעיף – 3.2.3

תכולת מוצרי

חלב חסרי

שומן.

סעיף 1

שכותרתו

" scope and

description

" לרבות

השינויים

והתוספות

שנעשו לו

בהתאמה

לתקן

הישראלי;

סעיף 5

שכותרתו

""labelling

לרבות

השינויים

והתוספות

שנעשו לו

בהתאמה

לתקן

הישראלי;

סעיף 1

שכותרתו

"scope and

"description

לרבות

השינויים

והתוספות

שנעשו לו

בהתאמה לתקן

הישראלי;

סעיף )1(6

שכותרתו:

"additional

composition

and quality

"factors

טבלה 1לנספח

שכותרתה

"גורמי הרכב

ואיכות

נוספים"

סעיף – 1.4

מיון;

סעיף – 2.4

סימון;

סעיף – 1.4

מיון;

חומרים

ממקור

שאינו

חקלאי –

הגדרות,

דרישות,

סימון,

סיוון

תשפ"ג ,

מאי )2023

25

חומץ

טבעי,

חומץ טבעי

מיין ,חומץ

טבעי

מתפוחים,

חומץ טבעי

מ( ...בציון

חומר

המוצא),

חומץ טבעי

מכוהל.

– 1160

חומץ -

מוצר

העשוי

מנוזלים

ממקור

חקלאי –

הגדרות,

דרישות,

סימון( ,אב

תשע"ט,

אוגוסט

)2019

26

גבינה

מלוחה

מחלב בקר,

גבינה

מלוחה

מחלב

כבשים,

– 1361

גבינות

מלוחות,

(סיוון

תשס"ב,

מאי )2002

סעיף – 3.1

תכולה

(הדרישה

ביחס

לסבולת

נדרשת

ולתכולה

למעשה).

סעיף – 2.1

כללי.

סעיף – 2.2

חומרי מוצא

ותוספות;

סעיף – 3.2

הרכב.

סעיף 2

שכותרתו

"terms and

"definition

לרבות

השינויים

והתוספות

שנעשו לו

בהתאמה

לתקן

הישראלי;

סעיף 4

שכותרתו

""marking

לרבות

השינויים

והתוספות

שנעשו לו

בהתאמה

לתקן

הישראלי;

סעיף 2

שכותרתו

"terms and

"definition

לרבות

השינויים

והתוספות

שנעשו לו

בהתאמה לתקן

הישראלי;

סעיף 3.1

שכותרתו

" raw

"materials

לרבות

השינויים

והתוספות

שנעשו לו

בהתאמה לתקן

הישראלי;

סעיף 3.5

שכותרתו

" total acid

"content

לרבות

השינויים

והתוספות

שנעשו לו

בהתאמה לתקן

הישראלי;

סעיף 3.6

שכותרתו

"residual

alcohol

".content

סעיף – 1.4

מיון וכינוי;

סעיף – 2.3

סימון;

סעיף – 3.2

תכולה

סעיף – 1.4

מיון וכינוי;

סעיף – 2.1.1

חלב ורכיביו;

(הדרישה

לגבי היחס

בין התכולה

למעשה

והתכולה

המוצהרת).

מחלב

עזים,

מחלב

כבשים

ועזים,

מחלב צאן

ובקר ,ללא

תבלינים

או ירקות,

עם

תבלינים,

עם ירקות,

עם

תבלינים

וירקות,

עם פירות.

סעיף – 2.1.2

תרביות

להחמצה;

סעיף – 2.1.3

חומרי הגבנה

וחומרי עזר

להגבנה;

סעיף – 2.1.5

דרישות

כלליות

לרכיבים;

סעיף – 3.1

דרישות

כלליות למוצר

(למעט החלק

שמתחיל

במילים "לא

יהיו במוצר

חומרים

זרים ...ועד

סוף הסעיף)

סעיף – 3.5.3

תכולת הירק

או הפרי.

27

מיץ הדרים

(בציון שם

הפרי או

הפירות

ששימשו

לייצור

המוצר).

– 52מיצי

פירות

ונקטרי

פירות,

(חשוון

תשפ"א ,

נובמבר

)2020

סעיף 2

שכותרתו

"descriptio

"nלרבות

השינויים

והתוספות

שנעשו לו

בהתאמה

לתקן

הישראלי`;

סעיף 8

שכותרתו

""labelling

לרבות

השינויים

והתוספות

שנעשו לו

בהתאמה

לתקן

הישראלי;

סעיף 3.1.1

שכותרתו

" basics

"ingredients

לרבות

השינויים

והתוספות

שנעשו לו

בהתאמה לתקן

הישראלי;

סעיף 3.1.2

שכותרתו

"others

permitted

"ingredients

לרבות

השינויים

והתוספות

שנעשו לו

בהתאמה לתקן

הישראלי;

סעיף 3.2

שכותרתו

" quality

"criteria

לרבות

השינויים

והתוספות

שנעשו לו

בהתאמה לתקן

הישראלי;

28

קפה נמס,

קפה נמס

מגורען,

קפה נמס

מיובש

בהקפאה,

קפה נמס

נטול

קפאין

סעיף – 1.3.1

קפה נמס

– 909קפה

נמס( ,טבת

התשע"ח ,

ינואר

)2018

סעיף – 2.5

סימון

סעיף – 2.6

משקל המוצר

סעיף – 1.4

מיון

סעיף – 2.1

כללי

פרק ג – הרכב

בדיקותודרישות

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____)20

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ ____)3-_6325

__________________[חתימה]

[שם מלא של המתקין]

[התפקיד שמכוחו מתקין]

__________________[חתימה]

[שם מלא של המתקין]

[התפקיד שמכוחו מתקין]

דברי הסבר

במסגרת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021ו-

,)2022התשפ"ב ,2021 -בוצעה רפורמה רוחבית ,באמצעות תיקוני חקיקה בחוק הגנה על בריאות

הציבור (מזון) ,התשע"ו ,2015-שמטרתה בן היתר לאפשר ייבוא מזון לישראל ללא חסמי ייבוא

משמעותיים ,תוך שמירה על בריאות הציבור.

במסגרת הרפורמה ,אומצו תקנות האיחוד האירופי 2073/2005בעניין מזהמים ביולוגים במזון ,תקנות

האיחוד האירופי 1881/2006בעניין מזהמים כימיים במזון ותקנות הנציבות האירופית 396/2005

בעניין רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה במזון.

בנוסף ,כחלק מהרפורמה הוחלט על ביטול הרשמיות לגבי התקנים הרשמיים בתחום המזון ,למעט

ת"י 1145ותקן או חלק ממנו מנימוקים של בריאות הציבור ובן היתר ,בשל שהוראות בתקן אינן

מוסדרות בהוראות האיחוד האירופי שאומצו.

צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון) ,התשנ"ט( 1998-להלן :הצו) ,שתוקן על ידי שר התעשייה

והמסחר ושר הבריאות ,קובע הוראות לגבי סימון של מוצרי מזון.

מהותו של התיקון בצו ,הוא השלמת המהלך של ביטול רשמיותם של תקני מזון ,בהתאם להמלצת

הוועדה לבחינת תקני מזון מיום .6.10.2021ההמלצה קיבלה ביטוי באכרזת הגנה על בריאות הציבור

(מזון) (ביטול רשמיות) ,התשפ"ג ,2022-והיא נכנסה לתוקפה ביום 1בינואר .2023

הצו קובע חובה כללית לפיה מוצרי מזון ארוזים מראש יסומנו בהתאם לתקן 1145ולצדה קובע כי

רשימת מוצרי המזון המפורטים בטור א לתוספת יסומנו כמפורט בתקן שבטור ב לפי הסעיפים

המפורטים בטור ג שלצדו .עוד קובע הצו כי מוצר מזון לא יסומן בשם המפורט בטור א אם לא עמד

בהוראות המפורטות בטור ד או בטור ה .הוראות הצו למעשה קובעות כי מוצרים המפורטים בטור א

יסומנו בהתאם לאמור בטור ג רק אם עומדים בתנאים המפורטים בטור ד ו-ה.

התוספת לצו כוללת הפניה ל 127-תקנים שהוראות הסימון בהם חלות על 127סוגים שונים של מוצרים.

לאורך השנים חלקם של תקנים אלו עודכנו ,חלקם בוטלו ולאחרונה ,במסגרת הרפורמה בתחום המזון

הוסרה רשמיות מחלקם האחר .בנוסף ,התקנים המפורטים בתוספת הם אלו שפורסמו עד לשנת .1998

תקנים שנוספו לאחר מכן לא התווספו לאורך השנים לצו.

לאור האמור קיים צורך בעדכון הצו.

עדכון הצו נחלק לשני שלבים:

בשלב א (זה המוצע כעת) – מוצע להותיר על כנם את הוראות הסימון לגבי מוצרים שיש לגביהם תקן

ישראלי רשמי ולגבי מוצרים שקיימת לגביהם הוראות סימון מקבילות במהותן בדירקטיבה אירופאית.

בשלב ב – מוצע ל קבוע בצו הוראות סימון התואמות את הוראות הסימון האירופאיות ביחס למוצרים

אשר נותרו בצו בשלב א' ,להם קיימת אסדרה אירופאית ,כמו כן מוצע לבחון את הוראות הסימון לגבי

מוצרי מזון שלא נותרו על כנם בשלב א' כדי לוודא האם הוראות הסימון הכלליות בהתאם לת"י 1145

מספקות או ששיש הוראות סימון מסוימות בעלות חשיבות שיש להוסיפן .עוד מוצע לבחון האם יש

מוצרי מזון שאינם מופיעים בצו שקיימים לגביהם תקנים שמחייבים בהוראות סימון מסוימות בעלות

חשיבות או שיש לגביהם הוראות סימון מקבילות במהותן בדירקטיבה אירופאית.

התיקון המוצע מבקש להחליף את התוספת הנוכחית בזו המוצעת .כאמור ,התוספת המוצעת כוללת

את מוצרי המזון שקיים לגביהם תקן ישראלי רשמי או דירקטיבה אירופאית ולמעשה מצמצמת לעת

עתה את חובות הסימון מכוח הצו מ 127-תקנים ל 28-תקנים וזאת על מנת לאפשר את מימוש

הרפורמה שנועדה בין היתר לקבוע הקלות רגולטוריות ,הסרת חסמי יבוא וסיוע במאבק ביוקר

המחייה.

עוד כולל התיקון המוצע התאמות למספרי הסעיפים ולכותרות בהתאם לתקנים העדכניים כפי

שפורסמו על ידי מכון התקנים ,וזאת מקום בו נעשו שינויים כאמור ביחס לתקנים המפורטים בתוספת

הנוכחית לצו .חלקם של התקנים אימצו הוראות בתקינה בין לאומית שאף הן מקבלות ביטוי בתיקון

המוצע ובהפניה לסעיפים הרלוונטיים .לצד האמור ,נעשו בצו שינויים ,מקום בו עלה צורך בהתאמות

לחיקוקים מאוחרים יותר שנקבעו בהם הוראות לעניין סימון מזון .כך לדג' נעשו התאמות לתקנות

בריאות הציבור (מזון)(תוספי מזון) ,התשס"א 2001-הקובעות הוראות לעניין תוספי מזון מותרים

וכמותם.

הכנסת העשרים-וחמש מושב שני פרוטוקול מס' 128 מישיבת ועדת הבריאות יום שלישי, ז' בטבת התשפ"ד (19 בדצמבר 2023), שעה 10:3 5 סדר היום : << נושא >> הצעת צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון) (תיקון), התשפ"ג – 2023 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה : יונתן מישרקי – היו"ר חברי הכנסת: צגה מלקו מוזמנים : גל ברנס – רכז כלכלה ותעשייה באגף תקציבים, משרד האוצר ענת כאביה בן יוסף – מנהלת תחום איכות מזון, משרד הבריאות פנינה אורן – מנהלת שירות המזון ה ארצי, משרד הבריאות מרינה אוסטפלד – לשכה משפטית, משרד הבריאות יוסף שדה – מנהל תחום תוספי מזון, משרד הבריאות שי סומך – ממונה (ייעוץ וחקיקה), המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים אילנה מזרחי – ראש צוות אזרחי, לשכה משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה ביתיה גוטל – אסטרטגיה ותכנון מדיניות, הרשות להגנת הצרכן שגיא תמיר – ראש אגף עיצומים, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן רז הילמן – סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר אביב חצבני – מנהל איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים דורית אדלר – נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא נעמי רוזנטל – שופרסל, יצרני ויבואני מזון רחל גור – עו"ד סמנכ״לית, לובי 99 משתתפים באמצעים מקוונ ים : דליה ירום – סמנכ"ל לתקינה, מכון התקנים הישראלי ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה : מיכל דיבנר כרמל רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות . << נושא >> הצעת צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון) (תיקון), התשפ"ג – 2023 << נושא >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שלום לכולם, בוקר טוב לכולם. היום יום שלישי, ז' בטבת התשפ"ד, ה-19 בדצמבר 2023. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות בנושא הצעת צו הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון) (תיקון), התשפ"ג-2023. לצערי כבכל בוקר בפתיחת הישיבה גם את הישיבה הזאת אני מבקש לפתוח בהשתתפות בכאב הגדול של משפחות הנופלים. חמישה מלוחמינו ששמם הותר לפרסום ביממה האחרונה, לידור יוסף קרו א ני בן 23 מאילת, ירין גהלי בן 22 מרחובות, נתנאל סילברג בן 23 מנעמה, דניאל יעקב בן הרוש בן 31 מאלון, רותם יוסף לוי בן 24 מאורנית, יהי זכרם ברוך. אני מבקש בשמי ובשם חברי הוועדה, בשם כולם, לשלוח תנחומים למשפחות הנופלים וכמובן לאחל רפואה שלמה ומהירה לפצועים. לשולחן הוועדה הגיעה בק שת משרד הכלכלה לקיים דיון בנושא שמונח בפנינו. במהלך חודש אוגוסט פרסם משרד הבריאות בראשות השר דאז משה ארבל את עקרונות המתווה להעמקת רפורמת המ זון בדגש על הסרת חסמי יבוא במטרה להביא להורדת יוקר המחיה. הנושא הוא חשוב, אני חושב שבפרט בתקופה זו של משבר שבה המדינה נמצאת. אנחנו רוצים גם לוודא שמה שמובא בפנינו, התקנות האלה, לא יוצר פגיעה באיכות וכמובן לא בבריאות הציבור ולכן אנחנו נבקש מנציגת משרד הכלכלה, הגב' אילנה מזרחי, להציג בפנינו כמה שיותר בהרחבה כדי שגם נמנע שאלות בהמשך , אבל גם כדי שנוכל לקבל תמונה מלאה על התקנות המובאות, בבקשה. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> כמו שפתחת בתחילת הדברים שלך, מדובר בתיקון שאנחנו עושים שהוא בהמשך לרפורמה שבוצעה בחוק הגנה על בריאות הציבור ( מזון ) שהמטרה שלה הייתה לאפשר יבוא של מזון תוך הסרה של חסמי יבוא וכהשלמה לדבר הזה ביקשנו לבחון את הצו ולראות מה מתוכו אפשר להוריד בשלב הזה ואנחנו עושים את התיקון בשני חלקים. אולי אני אגיד קודם שהצו בנוסח הנוכחי שלו מונה 127 מוצרים שיש לגביהם הוראות בתקנים שונים והרעיון היה לבחון מה אפשר להוריד באופן מיידי כדי לאפשר את היבוא של המזון תוך הסרה של חסמי יבוא. בשלב הראשון הושמטו כל המוצרים שאין לגביהם תקן רשמי או שאין לגביהם דירקטיבה. אני אגיד שדירקטיבה זה איזה שהיא הוראת חוק כללית שחלה על כל המדינות שחברות באיחוד האירופי. הרעיון היה לייצר מצב שבו מצד אחד מה שטוב לאירופה טוב אצלנו ומאפשרים את היבוא משם ומצד שני לא פוגעים בסטנדרט האירופאי, זאת אומרת לא מרעים את מצבו של הצרכן הישראלי לעומת מה שמקובל באירופה. זה האיזון המתבקש ולכן נשארו בצו נכון לעכשיו 28 תקנים שהם כוללים את התקנים הרשמיים ומוצרים שיש לגביהם הוראות בדירקטיבה . << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למעשה לתוך ה-28 נכנסו כל אותם 127 מוצרים שהיו בצו הראשון? << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> לא, מכל ה-127 מוצרים שהיו הושמטו כל המוצרים למעט אלה שיש לגביהם תקן ישראלי רשמי תקן שלא הוסרה לגביו רשמיות, או מוצר שיש לגביו הוראות דירקטיבה. אפשר לתת דוגמאות למוצרים שהרשמיות של התקנים הוסרה וכעת לא יחולו לגביהם. לדוגמה יש לנו פסטה, אורז, תבלינים, ירקות קפואים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שלגביהם יש דירקטיבה? << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> אלה דוגמאות למוצרים שהוסרה הרשמיות מהתקן, אין לגביהם דירקטיבה ולכן עכשיו הצו לא כולל הוראות לגביהם. בשלב השני מה שאנחנו רוצים לעשות, זה בשלב הראשון רק בשביל לייצר איזה שהוא תוצר שהוא יאפשר את ההשלמה באופן מהיר , ברור לנו שבשביל לעמוד ולשמור על ההיבטים הצרכניים אנחנו נצטרך לעשות עבודה ועבודה מעמיקה יותר שהיא תיעשה בשלב ב' ובשלב הזה אנחנו נעשה את ההתאמה של כל המוצרים שנשארו בצו ביחס להוראות בדירקטיבה. זה דבר אחד שנעשה. נבחן את המוצרים השונים שירדו, נבחן אותם גם ביח ס לתקן 1145 וגם נבדוק אם יש לגביהם דירקטיבות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שמה אומר התקן הזה? << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> תקן 1145 עוסק בסימון של מוצרי מזון ארוזים מראש. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> בשלב השני יש מוצרי מזון נוספים שלא הופיעו בצו וצריך לבחון האם קיימת גם לגביה ם דירקטיבה, האם יש חשיבות באיגוד של הוראות צרכניות, אבל הרעיון הוא להכניס רק דברים שהם באמת באופן מהותי מחויבים כדי להבטיח את השמירה על ההיבט הצרכני ולא להכניס כל דבר . << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למה אנחנו לא מביאים את הכול בבת אחת? << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> העבודה של שלב ב' היא עבודה מאוד מורכבת, היא עבודה שייקח זמן לעשות אותה. לא רצינו לעכב את הבשורה שהרפורמה הזו מביאה רק בשל הצורך בהשלמה ולכן חילקנו את העבודה על שני שלבים, הכול כדי לאפשר באמת לרפורמה הזאת לקרות. << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> ברשותך אני אשלים. הצו תוקן ב-1998 לדעתי ותקנים רבים בוטלו עם השנים ותקנים רבים עברו רביזיה והשתנו והתמזגו, לכן בשלב הראשון גם היה צורך לבצע איזה שהוא סדר ולהבין מה נשאר לנו עוד לעבוד איתו. למשל יש היום תקנים שתוקננו לאחר 1998 שבכלל לא נמצאים בצו, כמו נקניקיות למשל. גם פה צריך קודם להבין מה ה- X תקנים שצריך לעבוד איתם ולעדכן את הסעיפים עצמם ולאחר מכן מה אנחנו רוצים להשמיט מהצו בהמשך הדרך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למה זה לא תוקן במהלך השנים? << דובר >> קריאה: << דובר >> שאלה מצוינת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מתנצל על הבורות . << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> שאלות מצוינות. << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> אני אפתח ואומר שהצו הזה הוא צו משותף לשר הבריאות ולשר הכלכלה והיינו צריכים לעשות עבודה עוד לפני שנים , אבל זה לא נעשה. אנחנו יכולים להסתכל קדימה ולא אחורה וכן להגיד מה עשינו ומה התכנית. החלטת הממשלה הייתה כבר לפני כשנתיים, בעצם אימוץ רגולציה אירופית. במהלך האימוץ הזה של הרגולציה האירופית שירות המזון הארצי, יושבים פה לצדי יוסי וענת, עובדי שירות המזון הארצי ואמונים על התחום, עברנו על 127 תקנים שאלה תקנים מכוח חוק התקנים ולכן הם היו תקנים רשמיים. מה המשמעות של תקנים רשמיים? זה בעצם נותן להם מעמד של חקיקת מזון וכל ההוראות בהם הן הוראות מחייבות. במהלך הזה של השנתיים אחורה שירות המזון הארצי עבר על ה-127 תקנים האלה במסרקות של ברזל ובחנו מ ה הם אותם תקנים שצריך לשמור עליהם כרשמיים כי אין ה סדרה אחרת וגם בהוראות האיחוד האירופי שאימצנו לא נתנו להם הסדרה והביטול שלהם או הסרת הרשמיות מהם תיצור ואקום חקיקתי שאין לה הסדרה כרגע. לכן באותו מהלך, יש פה שני טאקטים שצריך להבין, במהלך של חוק התקנים עברנו והסרנו רשמיות מיידית של 61 תקנים, יש עוד 30 תקנים בתהליכים כאלה עם דחייה נדחית ו-31 תקנים נשארו רשמיים כי לא הייתה להם הסדרה אחרת. במקביל החלטת ממשלה אחרת הייתה זה שאנחנו נעבור גם על הצד השני. אמנם על הבטיחות של המזון אנחנו שמרנו, דאגנו ויש לנו עוד דרך לעשות, אבל בכל מה שקשור לאותנטיות, להרכב, שבא לידי ביטוי בסימון של המזון, על זה צריך לעבוד יחד עם השותפים שלנו מהרשות להגנת הצרכן ולעשות איתם עבודה משותפות. יש לחץ מהממשלה שנעשה את זה מהר, אבל יש משימות נוספות, יש אתגרים נוספים ואני גם אומרת שמבחינתנו ליבת העיסוק שלנו ולתת את המשאבים והפוקוס שלנו זה נושא ים של בטיחות מזון. אני פותחת סוגריים, יש עבודה מאומצת שאנחנו עושים בנושא של המרה של תקן 1145, שזה התקן הרשמי במדינת ישראל היום, להפוך אותו לרגולציה ולאמץ רגולציה אירופית של 1169, זאת אומרת ששירות המזון עובד במלוא המרץ לקדם את המחויבות שלו. לצד זה עם השותפים שלנו לרשות להגנת הצרכן ובהסכמה של האוצר, כי זאת הייתה החלטת ממשלה, עשינו - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תמיד זה בהסכמת האוצר. << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> נכון. יצרנו איזה שהוא מתווה שאמר שבשלב ראשון אנחנו נעבוד בשני שלבים. זו הייתה ההחלטה מראש שבאנו לשולחן, כי אנחנו מבינים שבצו הזה יש גם היום דברים שהם יוצרים חסמים שלא לצורך ולכן אמרנו שאנחנו - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חסמים נוספים? << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> חסמים קיימים היום. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שעדיין נשארו? << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> שעדיין נשארו שאותם אנחנו נתקן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שאותם אתם תתקנו בשלב השני? << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> חלק בשלב הראשון וחלק בשלב השני. באנו ואמרנו שאת ההסדרה הזאת אנחנו נעשה בשני שלבים. אפשר לחכות לסוף הדרך ואז לבוא עם תוצר הרבה יותר טוב, אבל יש לזה משמעות שהחסמים כרגע נשמרים, ויש אפשרות לבוא בשני טאקטים. אנחנו היום בטאקט הראשון, יש לנו עוד דרך ארוכה, אנחנו במהלך שבנינו את המתווה, לא הערכנו מספיק את לוחות הזמנים, חשבנו שזה ייקח סדר גודל של טאקט ראשון שלושה חודשים וטאקט שני עוד שלושה חודשים. אני כבר באה ואומרת לאדוני יו"ר הוועדה שזה ייקח יותר זמן. אין לנו עדיין יכולת אפילו להעריך כי גם היום וענת, ואני אעביר את רשות הדיבור מבחינה מקצועית לענת שעושה את העבודה האינטנסיבית על האימוץ של 1145 , היא כל הזמן מגלה עוד ועוד ועוד תקנים. הרעיון שלנו זה לא להוסיף תקנים, לא להוריד תקנים, אני מציעה שלא נדבר במילון המונחים הזה. מה שכן חשוב לנו, אם רצינו אירופה אז נקבל את אירופה, וגם אם המשמעות היא כאן שיש תקנים, וזה היה ההסכם והמתווה הראשונ י שיצרנו פה, יש לנו חשיבות להגן על הצרכן, אם אירופה אומרת שתקן מסוים לא רק מהיבטים של בטיחות חשוב לשמור אותו גם מהיבטים צרכניים, מהיבטים שהסימון הוא נכון ולא מטה, אז גם לנו חשוב שלמדינת ישראל יישמרו הכללים האלה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> א ני רוצה שתרחיבי, את או ענת, בנושא של בטיחות, איך אתם באמת שומרים על בטיחות המזון, מה אתם עושים כמשרד בשביל בסופו של דבר להביא מוצר עם פחות רגולציה אבל עם בטיחות מקסימלית. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> לעניין הפרויקט הזה אני אקדים ואומר שלנושא של הבטיחות היה חלק בצו, כרגע אנחנו מנסים להפריד שני שדות. בטאקט הראשון שפנינה דיברה עליו לגבי ביטול רשמיותם של תקנים, הותרנו רשמיים רק סעיפי ם שקשורים לבטיחות מזון. << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> רק תעני לו על השאלה של איך כן שמרנו על הבטיחות? אימצנו רגולציה אירופית. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> בנושאים שקשורים למזהמים מיקרוביולוגיים ונושאים כימיים. כרגע בצו הזה נותרו רק סעיפים שקשורים לאיכות, אותנטיות וסימון. כל הנושאים שמוסדרים בתקנות משרד הבריאות כדוגמת תוספי מזון, שזה נושא בטיחותי, הוצאו מהצו, הם היו קיימים ב-1998 כי הם היו מטופלים באמצעות תקנים, כי 1998 חוקק לפני תקנות תוספי מזון שחוקקו אחר כך. ניסינו לעשות סדר, להפריד בין שני שדות, בטיחות ואיכות. כרגע מה שיש בצו, ב-28 התקנים האלה , זה נושאים שקשורים לאיכות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני קצת התבלבלתי כי אותי מעניין בריאות הציבור, אנחנו לא רוצים שיהיה חלילה וחס הפחתת רגולציה ושיהיה בסוף מוצר שהוא לא100% עם הפיקוח שלכם. אני רק רוצה לדעת שיש ביטוי לזה פה ובכלל. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> ביטוי לבטיחות מזון לא נמצא בצו הזה. כאן נמצאים היבטי איכות, שגם אנחנו אמונים עליהם בין היתר מתוקף חוק המזון. אולי פנינה יכולה להרחיב בזה כי יש סעיפי בטיחות, יש פרק שלם בחוק המזון שמדבר על איכות. << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> לא, אבל אם נדרש הסבר נוסף , רק לבוא ולומר, בטיחות מזון זה לב העיסוק של שירות המזון וזה לא נפגע ובעזרת ה' גם לא ייפגע בעתיד. על זה אנחנו שומרים, עשינו, יש לנו עוד דרך, לא סיימנו את כל הדרך, אבל כל ההיבטים שקשורים בתקנים שעסקו בבטיחות מזון נשמרו בדרך כזו או אחרת, אם בין אימוץ, אם בין זה ששמרנו על אותם תקנים כתקנים רשמיים. אנחנו היום, כפי שענת היטיבה להגדיר, בשדה של האיכות. שירות המזון, חלק מהאחריות שלו הוא גם בנושא של איכות, אותנטיות, הרכב של מזון, יש לזה חשיבות. בהחלטת ממשלה שהייתה מה שבא וסוכם, על מנת לא להוות בכל זאת חסם ושמדינת ישראל לא תעשה איזה שהם תקנים אקזוטיים, אנקדוטליים למדינת ישראל, אנחנו נאמץ נורמות של אירופה. כאן אנחנו גם שומרים על נושא של איכות לצרכנים, על זכויות צרכניות שיעמדו לנגד הצרכנים, וגם מאפשרים סחר הוגן, למנוע חסמים, שלא תהיה איזה שהיא הגבלה או חסם ביבוא של מזון כזה או אחר בגלל שבמדינת ישראל ישנם תקנים שהם ייחודיים למדינת ישראל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר גמור. תודה רבה. אילנה, את רוצה להוסיף משהו בהמשך למה שהתחלת? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם אפשר רק לבקש מכם להבהיר לפרוטוקול למה אתם מתכוונים כשאתם אומרים דירקטיבה, הרי הדירקטיבה לא חלה בישראל בפני עצמה. אולי תסבירו כשאתם משווים לדירקטיבה, למה כוונתכם, מה הולך להיות. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> אז נכון שהדירקטיבה לא חלה, כי זה לא חוק ישראלי, זה חוק שחל על המדינות שחברות באיחוד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> והוא לא מאומץ עדיין. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> נכון, הוא לא מאומץ, אבל במסגרת העבודה שאנחנו עושים אנחנו בוחנים אילו הוראות קיימות בדירקטיבה, זאת אומרת אילו הוראות חשבו באירופה שנכון לכלול כדי לשמור על היבטים צרכניים, ובוחנים מה מתוך ההוראות האלה לא מעוגן אצלנו בתקנים מחייבים, נגיד 1145 שהוא תקן-על, שהוא חל על מגוון מוצרים, ואז בוחנים את הצורך לקבוע הוראות מקבילות גם בחקיקה הישראלית. זאת המשמעות בעצם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר גמור. עוד משהו בהקשר הזה? אוקיי. אביב חצבני מהתאחדות התעשיינים. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אני אומר שאנחנו לא מתנגדים לשינויים המוצעים פה בצו הגנת הצרכן, כן חשוב לנו גם השלב השני, שתהיה פה בהירות רגולטורית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתה יכול להגיד שאתה מברך על התיקונים. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אני פחות מברך על דברים, אני משתדל להיות פרקטי. אני אומר מראש מההיבט הזה. כן חשוב לנו הוודאות גם בצעד השני, מהסיבה הפשוטה, שכל פער שיש בין הצו לבין החקיקה בסוף חושף אותנו לתובענות ייצוגיות, לחשיפה משפטית. ועוד דבר אחד אחרון, למרות השינויים שמוצעים פה, למרות השינויים בחקיקת המזון, יש לנו סדרה של תקנים שנותרים לא רשמיים, צריך לראות מה עושים מול מינהל התקינה כדי שישלימו בהם את הרביזיות, כי בסוף אותם תקנים, גם כשהם לא רשמיים מהווים חוות דעת מקצועית כשאתה מגיע לבית משפט, זאת אומרת בסוף הלקוחות שלנו, של כולנו, כל העוסקים במזון, צריכים שתהיה להם ודאות רגולטורית מ-א' עד ת' פעם ראשונה ושהם לא יהיו חשופים משפטית פעם שנייה. תודה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אילנה, את רוצה להגיב על זה? << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> ז ה לא שאלה לאילנה, זה שאלה לממונה על התקינה במשרד הכלכלה אם הוא כאן. << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> סליחה שאני מתפרץ, אבל מכון התקנים הוא לא חלק מרשות ההגנה הצרכן, הוא משרד הבריאות, הם מייצרים את הרוויזיות שלהם על פי לוח זמנים שלהם. << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> לא, אבל הממונה על התקינה צריך לתת את התשובה. << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> הממונה על התקינה הוא הגורם הרלוונטי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב, בסדר גמור. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> התקנים בישראל נקבעים על ידי מכון התקנים לפי חוק התקנים. כל עוד הם לא רשמיים ה ם לא קשורים לאף משרד ממשלתי, פשוט מכון התקנים קובע תקנים לא רשמיים ומי שרוצה פועל לפיהם באופן וולונטרי. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, העניין הוא שיש תקנים לא רשמיים שיש בהם סעיפים רשמיים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל מרגע שהתקן נמצא פה בצו אז הוא מחייב גם אם הוא לא רשמי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> נכון, אבל זו לא הטענה שעלתה, עלתה טענה על תקנים שלא פה והם לא רשמיים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל יכול להיות שהם ייכנסו בשלב ב'. יכול להיות שבשלב השני יחליטו כן לכלול תקנים חדשים שהיום הם לא רשמיים והיום הצו לא מפנה אליהם ויחליטו שהם חסרים בדירקטיבה האירופית ושהם צריכים להיות . << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני לא מעריך שזה מה שיקרה, אני מעריך שפשוט יאמצו את הדירקטיבה האירופית, או בעברית או בהפניה, אבל אין סיבה לאמץ תקנים ישראליים עוד פעם כי הם לא מתעדכנים והם לא משתנים והם תקועים. << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> גל, פה זה שאלה עקרונית, אם אתה כבר מעלה את הנושא של ההפניה, שצריך את משרד המשפטים פה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בסדר, אמרתי, או בתרגום או בהפניה. זה יגיע לפה בשלב השני. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> זו גם הערה למתווה, המתווה שסוכם שבשלב שני יכול שייכנסו תקנים נוספים מעבר ל-28, תקנים שיש בהם חשיבות צרכנית בהחלט. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מ תי להערכתכם יגיע לפה השלב השני ? בגדול אפילו. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> אני שוב מפנה לדברים שפנינה אמרה קודם לפנינו, זו עבודה מורכבת שאני לא בטוחה שאנחנו יודעים להגיד פרקי זמנים לגביה. << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> צריך להבין שמדובר פה בתקנים שיש להם דירקטיבה, זה להשוות לדירקטיבה ולהבין אם זה מתאים או לא מתאים, זה לעבור על התקנים שהם רשמיים ולהבין מה צריך או לא צריך לאשר בצו, זה לעבור על עוד 99 תקנים שהוצאנו מהצו בשלב ראשון רק כדי לשחרר, כי הם לא רשמיים ובעצם מה שהחזיק אותם בחיים זה הצו ולוודא. זה לא עבודה שלוקחת חודש, צריך להיות הגונים וכנים ולהגיד - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה ברור, אבל לא התחלתם לעבוד על זה עכשיו. << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> שלב א' כשלעצמו היה הרבה עבודה, כי זה לקח תקן ישן שהוא לא רלוונטי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מוכרח לומר, אני מברך על העבודה הזאת, זו בשורה טובה גם לצרכן הישראלי ובכלל - - - << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> גם הסיבה שלא רצינו להמתין לשלב ב' היא שאנחנו מוציאים פה 99 תקנים שהוחזקו בחיים רק מכוח צו, שהוועדה קבעה שהם לא רשמיים, אבל בסוף העבודה הזאת לא נעשתה 30 שנה ואנחנו לא יודעים מתי היא תיעשה בפעם הבאה לכן צריך מאוד מאוד לחשוב איך עושים אותה באופן שכשישתנה תקן – ז ו עבודה מורכבת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כמה חודשים. << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> כמה וכמה חודשים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כמה חודשים, בסדר גמור. << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> כמה וכמה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. אדוני, בבקשה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אני מברך בפה מלא ובצורה מאוד נחרצת, אני מאוד שמח שהגענו לשלב שהצו הזה מתחיל ללכת מן העולם, זה צו ארכאי, מיותר, בעייתי מאוד, התפעול העתידי שלו גם מאוד מאוד גרוע, לכן אם אתם חושבים שהפעימה השנייה גם תכלול תקינה ישראלית אז אני חושב שאנחנו עלולים עוד פעם למצוא את עצמנו באותו מצב בעוד כמה זמן אם לא יהיו מנגנונים אוטומטיים שיתעדכנו . גם אם זה יישאר כצו שמטופל על ידי שני משרדי ממשלה, הרי למשרד הבריאות יש את כל הסמכות להתקין תקנות בכל מה שקשור לסוגיות של בטיחות וגם של איכות, אז הוא לא צריך את הצו הזה. יכול להיות שעדיף שהצו יהיה צו של משרד אחד. אחת הסיבות שהוא לא התעדכן כל כך הרבה זמן, שזה מה ששאלת, זה באמת העובדה שהוא תחת שני שרים. אנחנו כבר 15 שנה עובדים בשביל שהדבר הזה יקרה. 15 שנה ועכשיו רק הגענו לשלב שבו הוא מתעדכן , בדרך היו שני תיקונים ממש מינוריים ואני חושב שאנחנו צריכים ללמוד מזה ולהבין שזאת לא הדרך. שאלת גם למה זה לא קרה כל השנים, כי במזון יש המון המון רגולציה, היא מפוזרת . אמרתי את זה אתמול בדיון על העיצומים, היא מפוזרת על המון מסמכים, זה רק אחד מהם. יש עשרות מסמכי רגולציה שונים שמשפיעים על העוסקים במזון, כמעט בלתי אפשרי להתמצא בהם ויש המון עבודה לעשות שם. אני חושב מהבחינה הזאת שאולי עדיף ששירות המזון ישחרר את עצמו מהצו הזה ולא יהיה מעורב, באמת יש לכם מיליון משימות, כאן זה סוגיות צרכניות, אולי עדיף שבאמת, אני אומר ברצינות, תוותרו על העיסוק בזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה לא רק סוגיות צרכניות. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> הסוגיות כאן הן צרכניות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אולי נבהיר מה יש בצו הזה. הצו הזה בסוף בגדול אומר איך מותר לך לקרוא למוצר. אם אתה ראית פעם בסופר שכתוב ממר ח בטעם מיונז במקום מיונז, כל מיני דברים כאלה, זה די מה שזה מתקן פה, שתוכל לקרוא למוצר שלך מיונז אם אתה החברה הכי גדולה בעולם שמייצרת מיונז והיום בישראל אסור לך לקרוא לזה מיונז. זה עוד לא ברמת המוצר עצמו, זה ברמת הסימון וההסברים לצרכן איזה רכיבים כלולים בו, כל מיני דברים כאלה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אנחנו כאמור מברכים והרבה חסמים באמת מוסרים כאן, כשנגיע לתקנים הספציפיים אנחנו נסביר, בעיקר בתקני השימורים נשארו חסמים מאוד משמעותיים ואני כן מקווה שנצליח כבר בפעימה הזאת להסיר אותם, אבל כמו שנאמר כאן, הם מדברים על מספר חודשים, מספר לא מוגבל של חודשים ואני מאוד חושש שאם הוועדה לא תגדיר לוחו ת זמנים מאוד מאוד קשיחים אז אנחנו נמצא את זה נגרר עוד ועוד, ולא בגלל שאנשים לא עם רצון לעשות את זה, אלא פשוט בגלל שבאמת יש להם מיליון משימות אחרות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> א ני אגיד לך את האמת, אם הייתי יודע את כל השלבים שצריכים לעשות בעבודה המקצועית שהם עושים הייתי יודע אולי לנסות להגדיר את זה ל זמנים, אבל אני מבין שיש פה עבודה גדולה ורחבה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אני יכול להגיד שאותם 99 תקנים שהוסרו מפה ושהם לא רשמיים, אין שום דחיפות לעבור עליהם. אני חושב שאם הייתה דחיפות כנראה מלכתחילה היה מי שקופץ ומתנגד להסרה שלהם. ו-ב', הם כבר יהיו כמה חודשים שהם לא בתוקף אז כנראה שהעולם בסדר מהבחינה הזאת שהתקנים לא מופיעים בצו. יכ ול להיות שאפשר למקד את הבחינה רק באותם תקנים שכן נמצאים בצו ושכן עולים טענות לגביהם שיש איתם בעייתיות וזה יכול להיעשות בצורה הרבה הרבה יותר מהירה מאשר באמת עכשיו לקחת את כל מה ש – בסך הכול מה שבמחלוקת הוא לא כזה רחב, אפשר להתמקד בו. << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> שני דברים. קודם כל תמיד כדאי להסתכל על מה שנעשה ובאמת יש לנו עוד דרך, אני תמיד אומרת את זה, אבל אי אפשר לצפות שמה שלא נעשה 30 שנה ייעשה בפרק זמן קצר. עם זאת ההחלטה של הממשלה, לפחות להבנתי, באה ואמרה שמה שטוב לאירופה טוב לישראל. לכן כל הדיון כמה נשאר וכ מה לא, מה שאומר רז, אני לחלוטין לא מקבלת את זה, כי אם אנחנו אומרים שאנחנו מאמצים את התפיסה של אירופה ואם גם באירופה יש מבחינת איכות וסימון ולא להטעות את הצרכן, אז גם אם זה לא נושא של בטיחות מגיע לאזרח הישראלי לקבל את זה. אם אנחנו רוצים להיות פה אירופה, לא לעשות cherry picking ולאסוף רק מה שנוח לנו. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> הנה, אני מסכים איתך, אנחנו תומכים בזה, חד משמעית. << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> לכן אני אומרת שאנחנו צריכים להבין, בא נ ו לכאן והנחנו טאקט ראשון אחרי דיונים ממושכים והיה גם, אצלנו לפחות בשירות המזון, אם נכון לבוא לשלב הראשון או להמתין לשלב השני, אבל באומץ באנו והנחנו את השלב הראשון. מבינים שצריכים להגיע לשלב השני, אבל גם מספיק אמיצים לומר שזה ייקח זמן יותר ממה ששיערנו. << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> אני רוצה להצטרף למה שאמרה פנינה, זה נכון ש-99 תקנים באמת הורדנו מהצו , אבל ישנם עוד תקנים שלא היו בצו מלכתחילה שגם הם צריכים בדיקה ויכול להיות שמלכתחילה צריך להוסיף אותם והם חשובים כמו ה-28 שנשארו עכשיו. בעצם בא להגיד שהמורכבות היא די רצינית. << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> ויש כאלה עם דירקטיבה אירופית. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אפשר לשאול למה הם צריכים בדיקה? מי אמר לך שהם צריכים בדיקה? << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> מ י אמר שהם לא צריכים? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> תפנה לציבור, תשאל האם מישהו חושב שמשהו בתקנים האלה חשוב. זה כל מיני דברים ארכאיים לא רלוונטיים, גם לא בתקינה האירופאית. << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> אני לא יכול לפנות לציבור, אני לא בטוח שהציבור מבין את כל היבטי הבריאות והצרכנות שיש. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> אני רוצה לשאול שאלה. ממה נפשך? הרי אם הטענה שזה ייקח נצח לבדוק את זה אז זכיתם, יש לכם פרק זמן מאוד רחב שבו אתם צריכים להתמודד רק עם 28 תקנים. לכשיהיו מסקנות אני בטוחה שההערות המקצועיות שלכם יישמעו, כי זה חלק מהתהליך שאנחנו עושים לאורך כל עבודה משותפת וידונו לגופו של עניין. זה קצת מרגיש לי לנהל דיון שהוא תיאורטי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני גם לא רוצה להיגרר לזה. אני כן חושב שהעבודה צריכה להיעשות בצורה מקצועית אם כי אפשר לקצר את לוחות הזמנים, זה ברכה, בזה אני מסכים איתך, אבל, שוב פעם, אני משתדל שלא להיכנס לתחומים מקצועיים בפרט שאנשי המקצוע אומרים שהם רוצים וצריכים לבדוק. ד"ר דורית אדלר, בבקשה. ת << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> קודם כל תו דה רבה על השאלות שאתה מעלה, שאלות מאוד חשובות. אני באה מתחום התזונה, בריאות הציבור, ביטחון תזונתי וכיוצא באלה דברים. אני חושבת שיש פה הרבה יותר שאלות מתשובות אם אתם שואלים אותי. קודם כל בכלל הסרתם חסמים? האם מערכת האכיפה אומצה מראש? האם אנחנו צריכים לחוקק אותה? האם יש אותן סמכויות כרגע למפקחים בישראל כמו באירופה שיכולים להיכנס לחנות אחת ולתת אלפי יורו קנסות? יש כאן הרבה מאוד שאלות. כמה דברים אני רוצה לומר. אתה אמרת שהמטרה העיקרית זה להוריד את יוקר המחיה, האם איזה שהיא הסרת חסם בתחום מערכות המזון הוריד מחירים? אני עוקבת אחרי הדברים האלה כבר עשרות שנים, אף לא מקרה אחד. דוח מבקר המדינה ב-2021, למשל על הסרת המס על דגים, חיסל את ענף הדיג בישראל, שם אותנו בסיכון תזונתי מאוד רציני ולא הוריד את המחירים, לא התגלגל לצרכן. אז יש כאן כמה שאלות מאוד נוקבות. למה להפריד את השלבים? אתה מעלה את זה בצדק, יש כאן שאלות של בריאות הציבור לעילא ולעילא ובטיחות המזון זה לא הסיכון הבריאותי היחיד. הסיכון הבריאותי המרכזי סביב מזון זה בעיקר הבריאות של המזון כי 10,000 איש מתים בשנה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, אבל אנחנו מדברים פה על הסימון. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> אבל הסימון קשור בזה, גם ביכולת הבחירה של הבן אדם. אתם מדברים פה על היתר אותנטיות, דיבר פה כבודו על האם אפשר לקרוא לזה מיונז או לא מיונז, האם זה טחינה או לא טחינה, האם יש שומשום בטחינה בכלל, האם הצרכן יידע מה הוא קונה. אני חושבת שאנחנו מדברים פה בדיני נפשות ומוטב קודם כל לבחון את הדבר הזה, האם בכלל המהלך הזה של הסרת החסמים האלה יוריד את יוקר המחיה. התשובה מ-2011, ממחאת הקוטג', היא לא, ולכן אנחנו צריכים ללכת למהלכים אחרים. אנחנו נמצאים במצב של משברים מאוד מאוד רציניים, כולל יוקר המחיה ואני רוצה להגיד לכבודו, גיל עולה 1.60 שקל, לא הוסרה הרגולציה, להיפך, זה נשאר תחת פיקוח על המחירים, וכל הכלכלנים אומרים שפיקוח על המחירים זה לא טוב. דבר נוסף, הממשלה הזאת הדבר הראשון שהיא עשתה, היא הורידה את מס הסוכר שיכול היה להוזיל, היה יכול לתמוך בחקלאים מצד אחד, להוזיל את מחירי הירקות והפירות, ומצד שני קמפיינים בריאותיים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> א ם האוצר יבוא ויגיד שזה מה שהוא רוצה לעשות עם המס. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> אני חושבת שזה לא מה האוצר רוצה, אני חושבת שיש פה דיני נפשות של אוכלוסיית ישראל ובריאות הציבור, זה מה בריאות הציבור צריכה. אנחנו כרגע במשבר נוראי, שיעורי ההשמנה הולכים ומחריפים, 36% עלייה בשיעורי השמנה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא יודע אם ראית מכתב שר הבריאות שיצא לפני יום או יומיים בהקשר הזה. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> ואנחנו תומכים לגמרי בהחזרת המס על המשקאות הממותקים . עצירת המהלך הזה, עד שלא ממלאים את כל הבחינה, גם הבריאותית תזונתית סביב המהלך הזה ופועלים מיד להנגשה כלכלית של סל המזון הבריא הבסיסי באמצעים ש יש בידי - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב, זו סוגיה נכונה שאת מעלה פה, אבל היא סוגיה נפרדת. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> היא לא נפרדת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני כן הייתי רוצה לשמוע ממשרד הכלכלה איך אנחנו נביא לידי ביטוי בסופו של דבר, איך אנחנו מקלים על יוקר המחיה ויודעים לראות שבשרשור זה יתגלגל לצרכן כך שבסופו של דבר המוצר יעלה פחות. יש תכנית מסודרת בהקשר הזה או שאנחנו באים שאנחנו מורידים חסמים ולכו תסתדרו? << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> הנחת המוצא בסוף היא שתחרות והסרת חסמי יבוא מתגלגל לצרכן, כי כשאתה מאפשר לייבא יותר אתה מגביר תחרות והנחת המוצא הכלכלית - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בהיגיון זה עובד , נכון, בפועל זה קצת פחות. יש מנגנונים שהמשרד המפעיל , מה שנקרא, אני לא יודע אם לקרוא לזה פיקוח, זה לא באמת נכנס לעולמות של פיקוח על מחירים, אבל אנחנו רוצים בסופו של דבר שזה ישתרשר לצרכן. << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> אני מחזירה את השאלה כי השאלה הזאת נכונה לא על הצו הזה, היא נכונה על כל רגולציה ממשלתית שמטרתה לפתוח תחרות ולהוריד חסמי יבוא. האם הבדיקה הזאת נעשית בדרך כלל? אני חושבת שההנחה היא שלעולם הכלכלי יש הנחות יסוד מאוד מאוד חזקות ושנשענים עליה ן . אפשר אולי לבצע בדיקה אחרי ואפילו שם זה מאוד קשה לבודד משתנים, אבל להגיד לך שאנחנו יודעים לבדוק האם הסרת חסמים - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מכיר את השר ואני יודע לאיפה הוא חותר בהקשרים האלה ואני חושב שזו כן נקודה שהייתה מאוד מאוד חשובה לו, בסופו של דבר לראות איך אנחנו משרשרים את זה לצרכן, אבל בסדר, זה חשוב, אבל זה לא חלק מאישור הצו הזה. << אורח >> רחל גור: << אורח >> סליחה להרוס את החגיגה, אבל מגיע לפה מעט מאוד ומאוחר מאוד. אני הייתי פה בתחילת התהליך הזה של החקיקה, אנחנו העברנו את ביטול הרשמיות של התקנים עוד ב-2021, נכנס לתוקף ב-1.1.23, החלטת הממשלה לחייב את המשרדים להביא את הצו הזה עבר כבר בפסח והיום אנחנו יושבים פה ומסבירים לנו שלמרות הדיונים האין סופיים והייתה ועדה בראשות יו"ר הרגולציה שבה הוחלט על מה ניתן להסיר ואיך ניתן להסיר, ולמרות שאנחנו כבר חרגנו בכל דד ליין אפשרי , אין דד ליין עתידי. אנחנו נצטרך לחכות לעתיד הבלתי נודע עד שאנחנו בסופו של דבר נראה את הסרת החסמים. ואני מסכימה עם אדוני ממשרד הכלכלה שהציבור לא מבין באמת מה יש פה ולא מבין עד כמה זה מגוחך כי מה נשאר פה בצו? אי אפשר לקרוא לריבה ריבה אם היחס בין ריבה לצנצנת הוא לא בדיוק הסטטוס הישראלי , אי אפשר לקרוא טונה ברוטב טונה, רק אם יש 65% בדיוק של יחס בין טונה לבין רוטב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה נשמע קטן, אבל זה צו היבואנים, זה הסך הסופי של החקיקה. << אורח >> רחל גור: << אורח >> לא, זה נשמע קטן, אבל זה חשוב ברמות - על. זה קטן מבחינה בריאותית, זה חשוב מבחינת סחר. הציפייה היא שמה שיקרה פה, שיפתחו פה פסי ייצור ייחודיים לישראל, הוא מופרך, והציפייה שאנחנו צריכים לחנך פה את כל העולם וכולם ייצרו קופסאות שימורים וסוכר וריבה שמיוצר אך ורק בשביל הסטנדרטים שלנו, אפילו לא סטנדרטים מהותיים, בשביל האריזות, שאי אפשר לקרוא לריבה ריבה אלא אם כן יש את היחס הזה בדיוק של הצנצנת לריבה שמשרד הבריאות הישראלי החליט , אין, אנחנו כבר יצאנו מהראש הזה. אנחנו בסופו של דבר - - - << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> מי זה אנחנו? רק תגידי מי זה אנחנו. << אורח >> רחל גור: << אורח >> אנחנו זה הציבור. אני מלובי 99, אנחנו בשונה מכל בן אדם שיושב פה בחדר ממומנים ישירות על ידי הציבור בהתנדבות. << דובר >> קריאה: << דובר >> ממומנים בהתנדבות? << אורח >> רחל גור: << אורח >> זאת אומרת אנחנו לא כופים מיסים ואנחנו לא מקבלים כסף ממשלתי. כל בן אדם שתורם לנו, וזה כ-11,500 אנשים נכון להבוקר, הם נותנים משהו חודשי לפי בחירתם. אז אם זה לא התבטאות של שוק חופשי אני באמת לא יודעת מה זה, זאת אומרת כל אחד יכול למשוך את התמיכה שלו בכל רגע נתון. << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> עם כל הכבוד יש פה עוד נציגים של הבריאות. << אורח >> רחל גור: << אורח >> והם ממשיכים לתרום כי הם מאמינים שאנחנו צריכים לעשות פה שינוי. אגב, אנחנו כבר הצבענו על השינוי הזה, היה לנו את הרפורמה ביבוא אחת, היה לנו את הרפורמה ביבוא שתיים במסגרת חוק ההסדרים. ההחלטה שאנחנו צריכים לעבור פה היא למערך של ניהול סיכונים ואנחנו צריכים כבר להפחית, את ההתניות הייחודיות שחוסמות את היבוא, זה התקבל, עכשיו אנחנו בשלב של יישום ולצערי אנחנו נתקעים מאוד בשלב של היישום. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> א ני קצת לא מצליחה להבין - - - << אורח >> רחל גור: << אורח >> בוועדה בראשות יואל בריס שהייתה בספטמבר 2022 - - - << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> אבל אנחנו - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שנייה, תגיבו בצורה מסודרת. בבקשה , רחל. << אורח >> רחל גור: << אורח >> עוד חצי משפט ואתם תוכלו להתייחס. בוועדה של יואל בריס ב-2022 אנחנו כולנו ישבנו ופילחנו את התקנים. אז לדוגמה - - - << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> אנחנו פילחנו את התקנים. זה היה התפקיד של הרגולטור. << אורח >> רחל גור: << אורח >> אני השתתפתי , וגם אנחנו ישבנו ואז הייתה לדוגמה התחייבות לייצר מסלול מקביל , לשחרר את התקן של הדבש ושמן זית עד ליוני של השנה הקודמת, ואז משרד הבריאות קיבל החלטה שהם לא עושים את זה. יואל בריס הגיע לוועדת כלכלה ואנחנו שאלנו אותו אז למה זה לא נעשה, למה המסקנות של הוועדה שהייתה בראשותו שכללו גם את הטונה וגם את הקפה המגורען וגם את שמן הזית והדבש, הוא אמר: אין, מה אני אעשה? לא מבצעים. זה לא מכובד. הסכמות יש לכבד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה. הם יגיבו. משרד הכלכלה קודם כל. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> כן, אני רוצה להגיב. כיוון שהדברים שנציגה של לובי 99, רחל, אמרה, הם בדיוק מבהירים למה אנחנו הלכנו לגישה שאומרת קודם כל נסיר כל מה שאפשר ואחרי זה נבדוק לפרטי פרטים, כדי לא לעכב. הרעיון היה מאוד ברור, כל מה שנשאר הוא מה שיש לו תקן רשמי או מה שקיימת לגביו דירקטיבה. זה כל מה שבפנים היום. לבוא ולתת ביקורת כל כך נוקבת על מצב בדיוק הפוך? עשינו בדיוק ההיפך. יכול להיות שצריכים להיות עוד דברים בפנים, אבל בשלב ה זה נסיר כדי לא לעכב, אחר כך נבדוק לגופו של עניין כל תקן ותקן, כל סעיף, כל הוראה, אני בכנות לא מבינה את הביקורת. << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> אני רק רוצה להגיב בקצרה ביותר מכיוון שלא ייתכן שבוועדת הכנסת נאמרים דברים שהם באמת לא מתיישבים עם העובדות ואני מרשה לעצמי לדייק, ברשותכם. קודם כל ועדת התקנים שרחל הזכירה התקיימה מכוח חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), הרגולטור עמד בכל ההתחייבויות שהוטלו עליו בלוח זמנים ברור ומדויק, בדק באמת 127 תקנים, כמו שפנינה אמרה, וניתן לכל הגורמים הרלוונטיים וגם לציבור להגיב. נעשה דיון מסודר בפני ועדת התקנים בראשותו של עו"ד יואל בריס, כל הערות הציבור נבדקו, גם על ידי הוועדה, חלקן התקבלו, חלקן לא התקבלו, הכול ממוסמך, הכול מסודר, הכול מפורסם, שקוף ביותר. אני מבקשת להבהיר, גם אם היו דיונים ששוקפו לגמרי לא היו שום אמירות מהסוג הזה, אוי כן עשינו, לא עשינו, למה עשינו. אני מצטערת, באמת נעשית עבודה מקצועית, ברורה, שקופה, מסודרת ועל כן אני מבקשת שהעובדות האלה יהיו בפני הכנסת כפי שהן. במידה שגורמי המקצוע ירצו להתייחס אז הם יתייחסו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר גמור. אביב, בבקשה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> שתי התייחסויות שהן חשובות לנו. אחת, הייתה פה טענה בנושא של שרשור באלמנטים של יוקר המחיה, כל הרפורמה הזו בכלל נועדה מלכתחילה כדי להעביר את האחריות לעוסק במזון, בין אם הוא יבואן ובין אם הוא יצרן מקומי, ובתנאי שיש לו מערכת בטיחות ואיכות מזון מסוג HACCP בבקרה עצמית. זאת אומרת אף אחד פה לא יתפשר על בטיחות ואיכות המזון בהיבט הזה. זה קודם כל. שתיים, הייתה פה אמירה שאומרת האם הרפורמות בעבר לצורך העניין תרמו או הפחיתו או מנעו את העלייה ביוקר המחיה. יושב פה גל ברנס ממשרד האוצר, אני בטוח שהוא יגיד לך כן ושיש להם עוד דברים נוספים בקנה. אפקטיבית, אם אני מסתכל כרגע על יצרני המזון, ואתה יכול לבדוק את נתוני הלמ"ס ואת הדיווח של הממ"מ בנושא, אני בשמחה אעביר לכבודו, בין השנים 2013 עד 2021 תעשיית המזון הפחיתה את המחירים שלה ב-7% שהם מוכרים לקמעונאים, מה קרה משם זו כבר לא אחריות שלי. נושא נוסף שעלה פה, גם על ידי לובי 99, אני רק אומר, האיגוד שלי, שזה יצרני המזון, לא הגיב לגופו של תקן או שינוי, אמרנו תחליטו מה שתחליטו רק תנו לנו ודאות רגולטורית במשק . אז מהבחינה הזו אני חושב שזו אמירה הכי הוגנת שיכולה להיות של תעשייה ישראל שלא רוצה שום חסם רגולטורי כזה או אחר . חשוב לי להגיד את זה. אני כן יכול להגיד שפנינה וכל צוות המזון עובדים, לפחות אני יודע שאיתנו , ואני גם חושב שיחד עם רז מלשכות המסחר, בצורה שקופה, הגונה. אנחנו לאו דווקא מסכימים על הכול, אבל אני חושב שהביקורת הנוקבת שניתנת פה היא לא במקומה. תודה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אם רוצים נתון, מחירי הדגים ירדו מאז 2017 שהייתה הרפורמה בערך ב-30% והצריכה שלהם, שזה אולי מה שיותר חשוב, כי זה באמת בריאות הציבור, עלתה ב-37%. אנחנו עוקבים אחרי כל רפורמה שנעשית כאן, יש כאלה שיותר קל לבודד אותן, כמו הורדת המכס על דגים, זה מוצר מאוד פשוט אז קל לבדוק, יש דברים שהם קורים, נקרא להם בשיווי משקל, שקורים הרבה דברים במקביל ואז קצת יותר קשה להגיד כמה בדיוק צעד X תרם ל-. כל מה שאנחנו יכולים לבדוק אנחנו כמובן בודקים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה לא רק לבדוק, זה גם לעקוב במהלך השרשרת, שברגע שאתה נותן ומוריד איזה שהוא חסם, לדאוג לכך שאותו יבואן, יצרן, שהורדת ממנו איזה שהוא – אני באמת לא יודע להגיע לסכום שבסוף, אבל אני בטוח שאנשי המקצוע יודעים לשקלל את זה בעלות הכללית ולהגיד כמה או מה הצפי של ההוזלה שצריכה להיות בעקבות הורדת חסם X או Y . << אורח >> גל ברנס: << אורח >> א ני אחדד רגע, גם פנינה אמרה את קודם. בסוף כל התפיסה של מדיניות הממשלה היא לאמץ את אירופה. אם אנחנו מרגישים בנוח שאנחנו מסתובבים באירופה, נכנסים - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ל מה עושים את זה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כ י אנחנו תופסים את השוק האירופי כשוק מאוד מאוד גדול, רוב היצרנים בעולם , גם אם הם באירופה וגם אם מחוץ לאירופה, מייצרים - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, אבל בסופו של דבר אנחנו מדברים פה על יוקר מחיה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> נכון, אני אסביר בדיוק את זה. ברגע שאתה מייצר למאות מיליונים של אנשים באירופה יש לך פס ייצור מאוד גדול שמייצר במסה מאוד מאוד גדולה ובמחירים מאוד זולים. ברגע שאתה קובע תקן ישראלי שאומר שהמוצר, אותו מיונז לצורך העניין שמיוצר למאות מיליוני איש באירופה, צריך להיות מיוצר באופן שונה ל-9 מיליון איש בישראל, אתה עוצר את פס הייצור, נעשה מוצר אחר על פס הייצור, אם בכלל יצרן בחו"ל מוכן לייצר לך אותו כי הרוב לא מוכנים לייצר לך אותו בשביל אותם 9 מיליון איש שיש לנו כאן וזה מייקר מאוד את העלויות כי יצרת מוצר מיוחד בישראל וצמצ מת עוד את התחרות כי הרבה פחות יצרנים מוכנים לייצר לישראל. אז התפיסה מלכתחילה היא שאם אנחנו מרגישים בנוח כשאנחנו מסתובבים באירופה לקנות שם את המוצרים ואנחנו סומכים על הרגולטורים האירופים שהם מאוד רציניים אנחנו יכולים להשתמש במוצרים שהם צורכים, לצרוך אותם גם פה ולקבל מוצרים יותר זולים כמו שאנחנו רואים שם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. איתנו דליה. שלום וברכה, גברתי. << אורח >> דליה ירום: << אורח >> שלום וברכה. אני עוקבת אחרי הדיון וככלל, כאמירה, אני רוצה להגיד שאנחנו במכון התקנים תומכים בהצעה הזו. מטרת תקינה היא לא לכתוב רגולציה, מטרת תקינה היא לכתוב תקנים שהמשק צריך אותם. אם אנחנו מתייחסים למה שטוב באירופה טוב בישראל אז גם התקינה האירופית היא תקינה שמלווה את הדירקטיבות, אבל היא לא באה במקומה, זאת אומרת התקינה היא וולונטרית והיא מאפשרת הוכחה לעמידה בדירקטיבות, אבל היא לא באה במקומן. מה שגרם לי לבקש את זכות הדיבור זה האמירה של נציג התאחדות התעשיינים וקצת הבלבול שנוצר בין מי אחראי על התקינה במדינת ישראל ומי מממן אותה. אז אנחנו כפופים לממונה על התקינה, גם מרבית תקציב התקינה מגיע ממשרד הכלכלה, לא הגיע כל כך בשנה האחרונה, אבל אמור להגיע ממשרד הכלכלה, ובכל מה שנוגע לתעדוף, מה ייכנס לתקינה ומה לא, הנושאים שמגיעים דרך תקציב התקינה של משרד הכלכלה נקבעים על ידי הממונה על התקינה. זו רק הייתה ההבהרה שאני רוצה להגיד ואני מברכת על ההערה של נציג התאחדות התעשיינים שאחד השימושים בתקן זה באמת הוכחה שאנחנו מייצרים משהו שהוא איכותי וטוב , ומשתמשים בזה לא מעט בבתי משפט, לפעמים בצורה חיובית, לפעמים בצורה שמפריעה או נוגדת את מה שהתעשיין צריך ולכן נדרשת רוויזיה בתקנים. תודה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תישארי איתנו רגע. << אורח >> דליה ירום: << אורח >> אני נשארת איתכם כל הישיבה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> השאלה הפרקטית בסוף, יש תקנים ישנים שנכנסו לרוויזיה ועדיין לא יצאו ואנחנו חייבים שהרוויזיה תושלם ושזה יהיה מעודכן לימים של היום כי ברגע שזה לא מעודכן והם מאוד ישנים זה מה שחושף אותנו בין היתר כעמדה מקצועית בבתי המשפט. זו הייתה הטענה העיקרית שלי מהבחינה הזאת וזה נוגע אולי לתעדוף, כמו שאמרת. << אורח >> דליה ירום: << אורח >> א ז זה בדיוק העניין. אנחנו סובלים, כל שנת 2023 לא קיבלנו תקציב ולכן לא יכולנו לפעול על פי תכנית התקינה, עדיין לא קיבלנו תקציב ל-2024. ברגע שיתקבלו תקציבים נוכל להפעיל בחזרה את הוועדות. זה מה שיש לי להגיד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתה מדבר על רוויזיה גם לדברים שמופיעים פה בצו? << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> ג ם אם הוסרה רשמיותו של התקן בהתאמה, בהתאם לאותם תקנים רלוונטיים, עדיין התקן הזה מונח, הוא פשוט לא רשמי ובגלל זה נדרש להשלים לגביו את הרוויזיה הרלוונטית , בוודאי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן, אבל אלה לא תקנים שמופיעים פה בצו? << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> לא, זה לא במסגרת הצו, אמרתי, כחלק מהמשלימה חובה גם להשלים את הרוויזיה שם ואז יהיה לנו טריו שהוא מושלם, גם החקיקה ואימוץ ההוראות מצד אחד, גם צו הגנת הצרכן מצד שני וגם תקנים אחרי רוויזיה שהם מעודכנים מצד שלישי. << אורח >> דליה ירום: << אורח >> אנחנו נשמח לעשות את זה ברגע שנקבל את התקציב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, תודה רבה. שגיא תמיר, אתה רוצה להוסיף משהו בעניין הזה? << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> את ביקשת לדבר, בבקשה. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> כן. אני רוצה לדבר כיבואן. קודם כל כמובן מברכים על השלב הראשון. השלב הראשון כמובן נותן לנו הקלה, אבל כן חשוב לי לדבר, גם בגלל חוסר הוודאות, לעניין לוח הזמנים, כן חשוב לנו להגדיר לוחות זמנים, וגם בגלל מבחינתי ההפתעה, שאנחנו רוצים להוסיף תקנים לצו ואולי בהמשך. חשוב לי להגיד שמבחינת בריאות הציבור הנושא מוסדר מבחינת משרד הבריאות ומוסדר כרגע לדעתי בצורה מאוד ראויה, וכל מה שאנחנו מדברים עליו פה מדובר על דברים שקשורים לאיכות המזון. כשאני מדברת על איכות אני לא מתכוונת שהמוצר לא איכותי, מדובר פה על דרישות נפח. כל דרישה שכתובה פה, שאין לה דירקטיבה מקבילה באירופה, מדובר על חסם יבוא לישראל. כל סעיף שכתוב פה ושאתם רוצים להוסיף ולעבור עליו זה חסם יבוא. כיבואן אני אומרת לך שכשאנחנו פונים ליצרנים ואנחנו רוצים לדבר על ענייני כשרות כדי להתאים לישראל, אנחנו רוצים לדבר על מותג פרטי להתאים לישראל, אנחנו רוצים לעשות הרבה התאמות לישראל ומדובר בשוק קטן, ברגע שיש פה סעיף שמדבר על משהו שהוא ייחודי כמו נפח מוצר או כמה יחידות דגים, זה פשוט חסם יבוא פרופר. אם אין מקבילה באירופה וזו דרישה מיוחדת לישראל, כיבואן אני אומרת לך שזה מצמצם לנו מאוד יצרנים, אין הרבה יצרנים שמוכנים לעמוד בכל הדרישות שלנו. אני רוצה לדבר בעיקר, שוב, אמרתם שזה יוסדר בשלב ב' ואני מאוד מקווה, אבל גם בגלל שאנחנו מדברים על זמן שהוא לא ברור חשוב לי להגיד שכל דרישה היא חסם יבוא ואנחנו צריכים לדבר על זה. << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> א נחנו מבינים ונבדוק את זה. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> לא, אבל ברגע שאתם אומרים שאתם עוד רוצים להוסיף תקנים לצו אתם רוצים להוסיף לא עניינים שקשורים - - - << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> זה לא מה שנאמר. << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> אנחנו לא אמרנו שנוסיף. << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> אנחנו מוסיפים תקנים במגבלה שאם קיים באיחוד האירופי. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> אני רוצה להבהיר שוב, עכשיו מבקשים לדבר על המסקנות עוד לפני שנעשתה בדיקה. אנחנו בשלב הבדיקה, כל מה שאנחנו רוצים לעשות בשלב הזה זה לעשות בדיקה. אי אפשר לדבר עכשיו על מה אנחנו רוצים לעשות בסוף הבדיקה כיוון שהבדיקה עוד לא נעשתה. ולכן להגיד שאנחנו רוצים להוסיף זה הבנה לא נכונה של המציאות שאנחנו נמצאים בה כרגע. אנחנו לא רוצים להוסיף בשלב הזה כלום, אנחנו רוצים להשלים את הבדיקה. מאוד יכול להיות שבסוף הבדיקה נגיד: חבר'ה, זה המצב, אולי צריך לקחת עוד כמה תקנים. אין שום דבר שאנחנו רוצים להוסיף בשלב הזה. יכול להיות שהמצב יישאר כמו שהוא עכשיו ויכול להיות שלא וכשנסיים את הבדיקה יהיה על מה לדבר לגופו ונשמע שוב . כמו שאנחנו שומעים גם היום את ההערות שלכם נשמע אותן גם בשלב השני, הכול בסדר, אנחנו לא בורחים לשום מקום. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני חושב שכדאי לציין, יו"ר הוועדה, בנושא הזה מדיניות הממשלה כפי שהייתה גם בהחלטת הממשלה שגרמה לצו להגיע לפה זה שהצו בסוף יכלול בדיוק מה שיש באירופה, זאת אומרת שגם אם יוספו תקנים הם לא יהיו חסמי סחר כי הם יהיו זהים למה שיש באירופה, וגם אם יוסרו תקנים זה יהיה לפי מה שיש באירופה . בסוף הצו הזה, בסוף השלב השני, אמור להיות אפס חסמי סחר שנותנים לתקנים שיהיו בתוספת של הצו הזה או הצו הזה בכלל. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> אני חייבת להבהיר נקודה שאתם מעלים אותה, העלית אותה גם את, רחל, בנושא של הנפח באירופה. לידיעתכם, נפח באירופה מוסדר ברגולציה אירופית, גם לסרדינים, גם לשימורי טונה, אולי אתם לא מכירים, זה דבר שקיים. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> אז לא צריך צו. << אורח >> רחל גור: << אורח >> בדיוק, אז למה אנחנו משנים את זה? << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> כ רגע זה נמצא מכיוון שעוד לא אימצנו אירופה. אז לידיעתכם, הרגולציה לסרדינים והרגולציה לטונה בונים - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל אפשר להגיד אמירה כללית, משרדי הממשלה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מה שהיא רגולציה מחייבת באירופה אנחנו לא - - - << אורח >> רחל גור: << אורח >> זה מינימום 6% - - - << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> אלה בדיוק הדברים שהולכים להיבחן. << אורח >> יוסף שדה: << אורח >> בסדר, אבל הגדרתם את זה כחסר היגיון. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> רגע, אני לא סיימתי. << אורח >> יוסף שדה: << אורח >> זה קיים. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> יש היגיון אירופי. << אורח >> רחל גור: << אורח >> זה שצריכים סטנדרט ודאי, השאלה היא למה צריכים סטנדרט שהוא שונה מהסטנדרט בכל העולם? << אורח >> יוסף שדה: << אורח >> - - - להציג את זה כאבסורד, אבל זה לא אבסורד. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> לא, אבל בדיוק מהסיבה הזו נדרשת הבחינה המקיפה של החקיקה האירופית לפני שבאים ואומרים שאין. << אורח >> יוסף שדה: << אורח >> בדיוק, זה לא אבסורד. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> אוקיי, בואו נהיה אחראיים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל אנחנו מבינים שלפני שלב ב' יידרש גם מהלך של אימוץ אירופה גם לעניין הסימון, זה עניין אחד, זה שלב ראשון. << דובר >> קריאה: << דובר >> לפני שלב ב'? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני מניחה ששלב ב' כי אתם אומרים - - - << אורח >> יוסף שדה: << אורח >> זה שלב ב', ההשוואה לאירופה זה שלב ב'. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אוקיי, ובמקביל ביחד איתו יהיה עדכון נוסף של הצו הזה. << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז יהיו שני מהלכים שיבואו ביחד. << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> העניין הוא, ופה המסגרת ולכן גם זה ייקח זמן נוסף וצריך את משרד המשפטים וגם את האוצר. צריך להבין, כשאנחנו מדברים עכשיו, הצו זה רק החוט המקשר, הנורמה תיקבע בתקן או באימוץ ואנחנו נצטרך למצוא את הפלטפורמה איפה מאמצים, איך מאמצים, כי מדובר פה בעשרות דברי חקיקה, ואחר כך לעדכן את הצו. נכון, זו עבודה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה ברור שדרך המלך היה להביא את כל החבילה בצורה אחת, אבל אני מבין שאנחנו רוצים ל - - - << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> אפשר, אם רוצים לדחות אנחנו – אפשר. << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> אפשר, ואז כל התקנים, 127 תקנים - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ממש נחמד . << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> אתם חייבים להבין את זה, זה יהיה המצב המשפטי ואז 127 תקנים שנמצאים כרגע בצו יהיו מחייבים עד שנשלים את העבודה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, בסדר, הנקודה ברורה. << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> רק להבהיר, אנחנו לא הוספנו משהו שלא היה בצו הקיים, כלומר מה שיש לנו פה זה רק שיפור לעומת המצב הקיים ועשינו את זה כביניים כדי להביא כבר בשורה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב, בסדר. אני חושב שאת הדיון העקרוני אנחנו די מיצינו. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> עוד נקודה שעלתה פה. נאמר שרק בישראל החקיקה מפוזרת, אין סדר . מ עיון בחקיקה אירופית אנחנו מוצאים שהרבה דברי ם שקשורים לסימון נמצאים גם במסמכי חקיקה שעניינם לא סימון. אתה מכיר את זה בוודאי. << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> ולכן בהזדמנות אני אחזור ואומר, הא'-ב' אצלנו לפחות, בחוק שלנו, זה אחריות. מי שעוסק במזון חובת ההוכחה עליו להיות בקי בפרטי הפרטים, אי אפשר להיות יבואן בלי שאתה מכיר את הרגולציה. וגם אם אנחנו נאמץ את הרגולציה האירופית עדיין צריך להכיר אותה, להבין אותה, זה שינוי, זה לא יהיה לחפש ברגולציה בישראל ולכן המהלכים פה לא יכולים להיות על רגל אחת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב, אנחנו נעבור עכשיו לשלב ההקראה וככל שיש הערות, תוך כדי הקריאה. את הדיון העקרוני די מיצינו, שמענו את הצדדים לכאן ולכאן, אני חושב שקיבלנו תשובות די מפורטות מנציגי המשרדים. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> אני רק רוצה לתת לך דוגמה לגבי שמן זית. דובר פה על שמן זית, יש עולם שלם שנקרא פייק פוד, כשאנחנו לא יודעים מה יש במזון זה קובע אם אנחנו נהיה חולים או בריאים, מתים או חיים. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אבל אין מחלוקת על שמן הזית. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> מה שאני אומרת זה דבר כזה, כל המהלך הזה, יכול להיות שהוא נולד בחטא. נניח שבאירופה אין רגולציה לגבי איזה שהוא מזהם שיש לנו פה, אז מה, לא נוסיף אותו? רגולציה באה להגן, היא כיפת ברזל, היא לא איזה משהו שמישהו בא ואמר בואו נראה איך אנחנו מקשים , על הציבור, על היבואנים, נהפוך הוא, הרגולציה באה לשמור עלינו. ואני רוצה לסיים בעניין הזה, הייתה כתבה השבוע, ואני ממליצה לכולם לקרוא אותה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש הרבה מאוד רגולציה מיותרת, אבל פה במקרה הזה אנחנו מבינים שלא נפגע, לא בטיחות המוצר, לא סימון המוצר. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> אנחנו עוד לא יודעים. לגבי ההרכב התזונתי בכלל לא ברור מה כן יהיה כתוב ומה לא י היה כתוב והשם אומר הרבה לצרכן. אין ספק שאנחנו נמצאים פה במצב של עיוורון לגבי חלק מהדברים, ואני רוצה רק לציין בפניכם שחתן פרס נובל לכלכלה יצא עם כמה ספרים ועם כתבה מאוד מזעזעת, רמת החיים היום של אמריקאים רבים גרועה יותר מזאת שבהודו ובאתיופיה. זאת המדינה שחרתה על דגלה להסיר חסמים, הממשלה היא בעיה, החסמים הם בעיה. לא, הרגולציה באה לשמור על בריאות הציבור ואני חושבת שאנחנו צריכים להתייחס לזה בדיני נפשות. אני גם מייצגת פה את איגוד רופאי בריאות הציבור ואני קוראת לחשיבה מחודשת על כל המהלך הזה. תודה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב. אחת השאלות הראשונות ששאלתי במהלך הדיון זה האם אנחנו יודעים לוודא באמת, ש משרד הבריאות שבעצם מכריע על בטיחות המוצרים, על בריאות הציבור וכו', יודע באמת לוודא ששום דבר לא נפגע בתהליך וקיבלנו תשובה די ברורה בעניין הזה. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> א גף התזונה לא נמצא פה, דרך אגב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> א ני חושב שנציגי משרד הבריאות שנמצאים פה יודעים גם לענות על זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו קוראים את צו הגנת הצרכן. צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון) (תיקון(, התשפ"ג-2023 בתוקף סמכותו של שר הכלכלה והתעשייה לפי סעיפים 17(ב), (ב1) ו-37 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, ובתוקף סמכותו של שר הבריאות לפי סעיף 3(ב)(2) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015, בהתייעצות עם המועצה הישראלית לצרכנות, לפי הצעת הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן, ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, אנו מצווים לאמור: תיקון סעיף 2 לצו 1. בצו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשע"ט-1998 (להלן- הצו העיקרי), בסעיף 2 – בסעיף קטן (ב) במקום "הסעיפים או סעיפי המשנה, הישימים" יבוא "ההוראות הישימות". בסעיף קטן (ג) במקום "שבסעיפים או בסעיפי המשנה, הישימים" יבוא "שבהוראות הישימות". החלפת התוספת 2. במקום התוספת לצו העיקרי יבוא – תוספת (סעיף 2) לפני שנתחיל לקרוא את התוספת אני רוצה לבקש ממשרד הכלכלה להסביר לנו אי ך עובד הצו הזה, כי בצו הזה יש כמה טורים ויש דרך כדי להבין מה כתוב בכל טור. זה דבר אחד. חוץ מזה יש הערות לגבי הנושא של סעיפים 3 ו-4 לצו שנשארים על כנם. אחד מהם משאיר על כנו הפניה לתקן והשני עוסק בנושא של סימון מזון מיובא. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> סעיף 3, סעיף שאני חושב שמשרד הבריאות שיושב כאן יסכים איתי שאין בו שום צורך, פשוט בגלל חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) – אני אומר שאני חושב, אם תגידי שלא אז לא, אבל מה שכתוב בסעיף 3, 'מוצר מזון מיובא יסומן לפני יבוא', יש כל מיני כללים שכבר קבועים היום בחוק. מאז שעשו את הצו הזה התעדכן חוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון) באופן שלחלוטין מכסה את מה שכתוב בסעיף 3 בצורה עדכנית ונכונה יותר. לכן לדעתנו אפשר למחוק אותו במסגרת טיוב רגולציה, אין שום סיבה שלא. סעיף 4 זה סעיף שמפנה לתקן 1 1 18, תקן שמתייחס לתכולות אחידות של מוצרי מזון ארוז מראש שכבר בתקופתו של בנט כשר הכלכלה הבינו שלא יכולים להכתיב לעולם באיזה גדלים לייצר את האריזות שלהם ולכן הסירו אז את הרשמיות. מה שלא עשו זה לא השלימו ותיקנו גם כאן את ההפניה בצו. אני חושב שבהזדמנות שמתקנים את הצו לא צריכה להיות סיבה שלא לבטל גם את ההפניה שיש כאן לתקן 1 1 18. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> אני אענה קודם על השאלות ואז אני אפנה להסבר של התוספת. אני לא יודעת להגיד אם יש הלימה מליאה בין הוראות סעיף 3 לבין ה א סדר ה בחוק המזון. כשאנחנו נדרשנו לבדוק בעקבות ההערה של רז את הדברים עלו לנו כל מיני שאלות. אני לא בטוחה שההוראות שצריך לסמן מכוח הצו צריך את כולן לסמן מכוח חוק המזון. אני יכולה לתת דוגמה, הוראות לעניין סימון , סעיף 15 לחוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון) , מחייב לסמן הוראות לעניין סימון שנקבעו לפי חוק זה. אני חושבת שיש קושי אמיתי להפריד , איזה בדיוק מההוראות בצו יש להן היבט בריאותי ואיזה צרכני, זה צו שהוא צו משולב. יש כל מיני שאלות שעולות. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> הצו הוא חלק מחקיקת המזון. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> ויש עוד כל מיני שאלות שעולות ולכן אנחנו ביקשנו שהות לנסות לבדוק את הדברים בצורה מעמיקה מול משרד הבריאות וסברנו שזה דבר שצריך להיעשות במסגרת השלב השני. זה לגבי סעיף 3. לגבי סעיף 4. אנחנו מבינים שלתקן 1118 יש כל מיני הפניות, חלקן מעוגנות במקומות אחרים, כמו ב-1145, כמו ב-1059, אלה דברים שצריכים לבדוק. צריך לבדוק את ההלימה ביניהם, צריך לראות את השוני ביניהם, צריך לבדוק את ההוראות שאליו מפנה התקן הזה ביחס לתקנות שיש לגבי תכולה ומחיר ליחידת מידה , וצריך גם לבדוק את ההוראות שמדברות על הנפח . שוב, כל הדברים האלה, יכול להיות שבסוף יתבררו כנכונים, אבל אלה דברים שטעונים בדיקה מעמיקה ולכן בשלב הזה, כיוון שאנחנו לא רוצים לעכב את הקידום של הדבר הזה, אנחנו חושבים שלא נכון - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם הם אומרים שהם עוד לא יודעים, בעצם יש לכם חשש שבין ההוראות האלה יש הוראות שלא נכללות בסעיף 15 או 16. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בכל מקרה הם יבדקו את זה לפני ה – << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> לגבי ההסבר של התוספת ומה היא בעצם מסדירה. אז התוספת מחולקת לחמישה טורים כשטור א' אומר מה ו מוצר המזון וטור ב' מפרט מה שם התקן הישראלי והמספר שלו, הטור השלישי מפרט את הסעיפים שיש צורך לסמן אותם, טור ד' קובע סעיפים או סעיפי משנה בתקן לעניין התיאור וטור ה' קובע משקל לאחר סינון. ההוראות בסעיף 2 לצו קובעות שכדי לקרוא למוצר בשם, נגיד לדוגמה ריבה, צריך לעמוד בהוראות המפורטות בטור ד' ו-ה' ואז צריך לסמן את ההוראות שמפורטות בטור ג' לתוספת. זאת אומרת אתה צריך לעמוד ב-ד' ו-ה' כדי לקרוא למוצר בשמו כפי שהוא מפורט בטור א' ואז לסמן בטור ג'. זו המשמעות בעצם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> א ת הבנת? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ה בנתי, לקחתי כמה דברים. << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> כלומר אם אתה מייבא ריבה אתה צריך להסתכל על ההוראות בצו בתקן של הריבה, להבין איזה סעיפים הצו מפנה לתקן, ניגש לתקן, קורא את ההוראות ומבין מה באיזה הוראות אתה צריך לעמוד כדי שהמוצר הזה ייקרא ריבה, לאחר מכן כדי לשווק אותו אתה צריך לסמן אותו. ההוראות לסימון נמצאות בתקן ובתקן 1145 וההפניה לסעיפים הספציפיים של הסימון מופיעות בטור ג'. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הבנתי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עכשיו אנחנו רק נעבור בקצרה, אנחנו לא נקרא את כל הנוסח, רק נדבר על המקומות שבהם עשינו תיקונים ומקומות שיש לגביהם הערות. המוצר הראשון הוא לפי תקן 191, שמן זית. בטור א' יש לנו את רשימת המוצרים, הוספנו פה את שמן הזית המעורב ושמן גפת זית מעורב, כי אלה גם שתי קטגוריות שנמצאות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> של מי הי ו ההערות האלה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אלה הערות שחלקן אני הערתי, שחלקן המשרדים העירו, בדקו מחדש את התקנים בעקבות ההערות. יש לנו סעיפים בתקן הזה שנקראים, למשל סעיף 10, כתבתם שסעיף 10 שכותרתו labelling , אמרתם שהוא לרבות השינויים והתוספות שנעשו לגביו. השאלה אם באמת נעשו שינויים ותוספות כאלה או שהסעיף אומץ כפי שהוא. << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> בתקן עצמו נרשם באופן מפורט לרבות השינויים. זאת אומרת זה לא הכותרת של הסעיף, שלא תהיה הטיה פה, אין כותרת כזאת לרבות השינויים, יש פה הוראה כללית בתוך התקן ולכן ראינו לנכון להבליט את זה. זו הסיבה שרשמנו את זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לכן אמרתם 'לרבות השינויים והתוספות שנעשו בהתאמה לתקן הישראלי' כי ברור שהתקן מהותו שהוא לוקח את התקן הזר וזה כל מה שהוא עושה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> הוא זר פלוס דברים ישראליים. << אורח >> יוסף שדה: << אורח >> הוא כבר כולל את השינויים. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל אם הוא כבר כולל את השינויים? << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> ל א חייבים לעמוד על זה, זה היה רק כזהירות לשלב ביניים כזה, לא רצינו שתהיה פה איזה שהיא הטיה לעוסקים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אם ככה כן כדאי להשאיר אותו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז נשאיר את המילים האלה, למרות שחשוב לי להבהיר שזה לא דבר שמשנה במהות, כל התקנים , או לא כולם, אבל במקומות האלה שלקחו תקן זר ואימצו אותו, אז עשו את זה ממילא גם אם לא היינו כותבים את הדברים. << אורח >> שי סומך: << אורח >> נעה, אבל ישתמע שבמקומות אחרים זה לא יהיה לרבות השינויים, זו בעיה. הכוונה היא שרק במקום הזה זה לרבות השינויים? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שגיא, זו גם הפרשנות שלכם לשאלה של שי? << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> לא שמעתי את השאלה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אני שואל, אם רק בתקן 191 ייכתב 'לרבות השינויים והתוספות' אז ישתמע שבמקומות אחרים זה לא לרבות השינויים והתוספות. << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> אנחנו רשמנו את זה לאורך כל הדרך. יכול להיות ש'לרבות השינויים והתוספות', זה רשום בתוך התקנים עצמם כהוראה גנרית לתקן שהיווה את הקודקס והוסיף שינויים ישראליים. אין לי פה עמדה להגיד לכם שזה דבר חשוב מאוד. בגלל שזה שלב ביניים חשבנו להבליט את זה. אני בתור הרשות חושב שאפשר להסיר את זה לאורך כל הדרך כי יש כזאת הוראה כללית, אני לא רואה איך זה מוסיף או מוריד . << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני מציעה שכן נוריד את המילים האלה כי הן באמת יכולות ליצור איזה שהוא קושי פרשני. << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> א ני רוצה שאילנה תוסיף. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> ר ק שנייה להתייעצות פנימית. << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> הסתיימה ההתייעצות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה החלטתם? << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> אפשר להסיר. << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> שוב, רואים בזה איזה חשיבות הגנה, אם - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הפרשנות יכולה להיות מסובכת, כמו שאמר שי. << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> תקן שמאמצים הוא באמת קצת יותר קשה לקריאה. יש את התקן הכללי, הזר, ואז יש תוספת ישראלית שמפוזרת לה בכמה עמודים ובסוף יש תרגום להכול ונאמר לך שהתרגום – אז אני חשבתי שראוי לרשום את זה כדי שיהיה ברור. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> נעה, אני רוצה להתייעץ. בסוף מה שאני מבינה זה שהסעיפים האלה לקוחים מהתקן באנגלית ואז בתקן הישראלי יש תוספות, אז אני שואלת האם - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> א ת רוצה להגיד שרק בסעיפים שבהם עשו תוספת ספציפית, בהם נכתוב את הדברים האלה. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> לא, כתבנו בכל מקרה כיוון שבמקום שזה לא נעשה אז אין לזה רלוונטיות, אבל במקום שזה נעשה החשש שלי שאם זה לא יהיה כתוב אז המשמעות היא שזה לא יחול. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> למשל בטור הזה זה כתוב רק לגבי סעיף 10 למרות שאנחנו מחילים גם את סעיף 2. << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> כי כשהסתכלנו בתקן כנראה שלא היו תוספות ישראליות לסעיפים האלה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אז זה כן מופיע רק איפה שיש תוספות ישראליות. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> כן, אבל אם אתה מוריד את זה אז המשמעות היא שאתה לא מחיל את התוספות וההתאמות. << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> בתקן הישראלי רשום שהתקן הוא תקף כשאתה לוקח את התקן הזר פלוס התוספות הישראליות. זה ביחד ומגיעה הוראה כזאת בתוך התקן. אבל חשבנו לדקדק אקסטרה בגלל השלב הזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רק בסעיפים שבהם יש תוספות ישראליות. אז בהם נשאיר, בסעיפים האלה נש איר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> פה התוספת הזאת מובאת רק איפה שיש תוספות ישראליות? << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, אז אם ככה זה בסדר, אז משאירים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז אנחנו משאירים בסעיף 10. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר, שי? שמעת? << אורח >> שי סומך: << אורח >> כן, אם אין לזה השלכות במקומות אחרים זה בסדר. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> זה הנוסח של התקן של סעיף 10. ברגע שעברו על התקן וראו שנדרשות התאמות - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הבנתי, בסדר גמור. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בסעיף 2 התקן עוסק ב-1318, חלק יין. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> סליחה, אני הרמתי יד קודם, לגבי התקן הזה, סעיף 1, טור ד', נושא של תוספי מזון, אנחנו ביקשנו למחוק את כל הנושא – הערנו על זה גם אלייך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> א בל את מדברת עכשיו על סעיף 2? << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> לא, טור ד' סעיף 1. ביקשנו להוריד את זה. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> אנחנו גם הסכמנו למחיקה, אפשר למחוק את זה. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> טור ד' סעיף 5.1. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את ה- food additives ? << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> כן, זה אמור היה להיבחן. << אורח >> יוסף שדה: << אורח >> פשוט לא ראינו את הנוסח הזה עדיין. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הנוסח נשלח מאוחר בערב כי אתם שלחתם את הנוסח שלכם בצוהריים. הייתה לנו פגישה הבוקר, אפשר היה להביא את הדברים גם בפגישה בבוקר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב, בואו נמשיך הלאה. בסדר גמור. זה ירד, כן? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. תקן 1318 חלק 1, תקן 1318 חלק 2. כאן בטור ד' אנחנו נחליף את הרשימה שעולה מתוך סעיף 2.4, במקום זה יופיע פרק ג' לחלק 1 ופרק ב' לחלק 2 כינויים, ופרק ב' לחלק 1 מונחים והגדרות למעט סעיפים 2.4 עד 2.11, 2.26 ו-2.27. 2.26 ו-2.27 אלה הנושאים שהורדתם משום שהם תוספי מזון. תקן 3 זה תקן 1188, לגבי בשר טחון ומוצרי בשר טחון. בו יש תקן וגם תיקון לתקן , את גיליון התיקונים שמפנים אליו. בתקן הזה הורדתם את הנושא של קבב והייתה פה הצעה של משרד הבריאות לדבר במקום על רשימת הבשר המטובל הטחון והבשר המעורב וכן הלאה, לדבר על מוצר בשר טחון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שזה כולל בפנים? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שזה אמור היה לכלול גם את הבשר המטובל הטחון, בשר טחון מעורב , בציון שמות בעלי החיים וגם את ההמבורגר. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> אפשר להסביר. כשפותחים את התקן הזה ומסתכלים בסעיף המיון שלו ששם הוא ממיין את הקטגוריות שעליהם התקן חל יש שתי קטגוריות, בשר טחון ומוצרי בשר טחון שכוללים עוד טווח של מוצרים, לכן אנחנו חושבים שבטור א' זה מה שצריך להיות מכיוון שאנחנו לא מונים את כל סוגי המוצרים ואז מי שמעוניין פשוט פותח את התקן ורואה מה טווח המוצרים. הנוסח שהועתק, שהיה קיים קודם והוא נמצא פה ומחוק, בעצם הועתק מהצו הקודם לפי הבנתנו. << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> אנחנו גם העברנו אתמול בהערות שלפי המיון שיש היום בתקן, אני תיכף פותחת אותו, זה צריך להיות בשר טחון ומוצרי בשר טחון. זה מה שאנחנו חשבנו שצריך להיות שם. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> א ז אנחנו מסכימים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אז התיקון בסדר. אוקיי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז יהיה בשר טחון ומוצרי בשר טחון במקום כל מה שמופיע בטור א'. << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> מצוין. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הייתה הערה לגבי טור ד', לגבי חומרי מוצא ותוספות. הערה שלך, רז, או שזה בסדר? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אני חושב שהבנו את הרוח, אז נדבר פה בעיקר על ההערות היותר משמעותיות בהמשך. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> ל נו הייתה הערה פה לגבי סעיף 2.1, חומרי מוצא ותוספות. ביקשנו להוסיף 'למעט הפניות לתקנות בריאות הציבור (תוספי מזון). << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> מ בחינתנו זה היה בסדר ואנחנו הסכמנו להערה שלהם. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> למה זה לא בנוסח של הכנסת? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> א ז מה הנוסח שאתם רוצים? << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> שבסעיף 2.1 יהיה ' – חומרי מוצא ותוספות, למעט ההפנ י ות לתקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון), התשס"א-2001, שבסעיפים 2.1.3.3 ו-2.1.3.4'. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה לשאול, הרי מה שכתוב שם, כתוב שאפשר להוסיף חומרים שעולים בקנה אחד עם התקנות. בעצם לא נוצרת פה סתירה עם התקנות ולכן אני לא בטוחה שהתיקון הזה הוא באמת נדרש. לא יצרנו סתירה. ברגע שהפנו, אם התקן מפנה לתקנות – יכול להיות שאפשר פה לעשות עוד קוסמטיקה, אבל לא נוצרה פה סתירה עם התקנות, לא נוצרה פה איזה שהיא הכבדה או משהו כזה, יש פשוט הפניה לתקנות. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> לא, יש כאן מיעוט של התקנות שלהם כיוון שהרעיון היה לייצר אחידות ובכל מקום שיש אסדרה של תוספי מזון בתקנות ובאסדרה הנורמטיבית של משרד הבריאות אז מיעטנו את זה לאורך כל הצו ולכן כאן כאילו נכון היה למעט ולכן הסכמנו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בסדר, אז אנחנו נכניס את זה בנוסח שאת הקראת. סעיף 4, תקן 407, בירה, משקאות על בסיס בירה, משקאות בתוספת בירה ומשקאות מאלט. כאן בטור של הכינויים ראינו שאין בירה קלה, אבל כן יש התייחסות בתקן לבירה חזקה. השאלה אם רוצים בכלל להתייחס לזה, או שזה רק שמות תעשייתיים או לא יודעת מה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה לא כל בירה? << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> זה לא כל הבירות שתקן 407 חל עליהן? למה אנחנו חוזרים פעמיים על טור א' - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את אומרת בירה בלי כל ה – << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> בירה שהתקן חל עליו, טור א' בחשיבה היום – << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> אני רשמתי אצלי, אני רק רוצה לוודא את זה בתקן, בירה נטולת אלכוהול או ללא אלכוהול, בירה דלת אלכוהול. << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> והוספת בירה חזקה. << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> אני מציעה שנכתוב בירה, בירה בתוספת, משקה בתוספת בירה, משקה על בסיס בירה, משקה מאלט. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את רוצה כמו בשם הצו, בירה, משקאות על בסיס בירה, משקאות בתוספת בירה ומשקאות מאלט? << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> כן. זה גם מה שיש בסעיף מיון וכינוי, זה ע ושה הרבה שכל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> א ז זה מה שיופיע, נתאים לשם הצו. הייתה לכם גם הערה בסעיף 2.1, חומרי מוצא ותוספות. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> כן. אנחנו רוצים לשמור , סעיף 2.1 חומרי מוצא ותוספות למעט ההפניות לתקנות בריאות הציבור (תוספי מזון), כמו מקודם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה מקובל? << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 5, תקן 373, דבש ומוצרי דבש. השמות הם דבש, דבש יערה, דבש ביערה חתומה. התיקונים האחרים הם תיקונים – << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> אלה תיקונים שאת הוספת, נעה, נכון? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> אני גם חושבת שדבש ומוצרי דבש, זה ברור שכל מה שחל עליהם התקן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למה באמת הוספת את זה, נעה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כ י היה פה שמות שלא היו מדויקים, היה כתוב דבש עם יערה, דברים שלא כתובים בתקן, לא כך הם נקראים בתקן. << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> זה קיבלנו, זה בסדר. << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> ז ה בסדר, זה לפי סעיף מיון שאומר, דבש, דבש יערה חתומה ודבש יערה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי. הלאה, יש עוד הערות? << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> בדרך כלל שמנו ב-א' את סעיף המיון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, אבל יש פה פערים, על הפערים האלה היא מדברת וזה בסדר. נתקדם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 6, תקן 7296, ריבות, מרמלדות, קרישי פרי, קונפיטורות, מעדני פרי ופובידל. השמות הן מעדן פרי, פובידל, קונפיטורה, ריבה, מרמלדה, קריש פרי, הכול בציון שם הפרי או הפירות, ריבה מעורבת. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> אנחנו הצענו לתקן את זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הסכמתם בטור ג' למחוק את 7.1 לעניין מילוי המכל ולמחוק את סעיף 3.1.2 וסעיף 3.1.3 שהם עוסקים ברכיבים מותרים אחרים. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> זה בעצם להחיל את כל סעיף 3.1 שהוא עוסק בהרכב וכל פירוט תתי הסעיפים שלו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז צריך לכתוב את זה? << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> יהיה כתוב סעיף 3.1 - הרכב, וכל תתי הסעיפים עד סעיף 3.2 יימחק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא כולל סעיף 3.2. במקום סעיף 3.1.1, סעיף 3.1.2 וסעיף 3.1.3 יהיה כתוב סעיף 3.1 – הרכב. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> נכון. ובטור א' ביקשנו שבמקום הפירוט שמופיע יופיע ריבה, קרישי פרי, מרמלדה, קריש (ג' לי מרמלדה) , קונפיטורה, מעדן פרי פובידל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כ לי הכול בציון שם הפרי וכו'. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> נ כון. את כל השאר פשוט למחוק, רק מה שהקראתי יופיע בטור א'. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למה זה לא בא לנו כבר מוכן? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני אגיד לאדוני למה זה לא הגיע מוכן. אנחנו שלחנו שאלות לפני כמה חודשים, בחודש ספטמבר, קיבלנו תשובות ממש בימים האחרונים, העברנו שאלות וממש נכנסנו לכל תקן ותקן והעברנו שאלות. אתמול בצוהריים קיבלנו את התשובות, אבל לא היה לי זמן לעבור על זה עד הערב, בערב שלחתי נוסח, היום בבוקר עשינו פגישה. אז הדברים מגיעים, אני מצטערת שהם לא מגיעים סגורים עד הסוף. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, כמובן שלא אלייך. היינו שמחים לבוא עם מוצר שאנחנו מוכנים אליו, אבל בסדר. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> אולי הצעה, כמובן אפשר שלא לקבל אותה, אבל אפשר שאת התיאומים האלה נעשה ונקבע עוד דיון שבו נקרא נוסח נקי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, הלאה, אנחנו נסיים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רק רוצה לשאול משהו לגבי הבירה. בבירה נדמה לי שהייתה איזה שהיא הסכמה לגבי המתכות הכבדות? זה היה הנושא שאתה הערת עליו? סעיף 3.3 בבירה. << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> אני חושב שזה עלה מלשכות המסחר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, אבל זה לא היה בבירה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> כן, זה היה בבירה. סעיף 4, שהוא בירה, אין התייחסות להערה - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כשהקראנו את פרק ג' זה צריך להיות דרישות הרכב, למעט סעיף 3.3. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> כן, בדיוק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סעיף 7, את רוצה להקריא את המוצרים? התקן הוא 650, חלק 4, מוצרי קקאו ומוצרי שוקולד. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> סליחה, יש לנו הערות לתקן בריבה. לא נמחקו ההערות לגבי תוספי המזון שלהם. צריך למחוק בטור ד' , סעיף 4. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> א בל סעיף 4.6 יישאר. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> כן, 4.6 נשאר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נתקדם, 7. מי מקריא? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש שוקולד, שוקולד מתוק, שוקולד לציפוי, שוקולד חלב, שוקולד חלב משפחתי, שוקולד חלב לציפוי ומוצרי שוקולד אחרים. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> נכון, וכל השאר נמחק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סעיף 8, התקן הוא 650, חלק 2, מוצרי קקאו, אבקות קקאו ותערובות יבשות של קקאו וסוכרים (סיוון התשפ"ג, מאי 2023). המוצרים הם אבקת קקאו, אבקת קקאו מופחתת שומן, אבקת קקאו דלת שומן והסעיפים שיופיעו הם סעיף 2.1 – מוצרי קקאו, סעיף 6 – סימון, זה בטור ג', ובטור ד', סעיף 2.1 – מוצרי קקאו. בסעיף 9, תקן 115, גבינות לבנות רכות. יש לנו מוצרים, אין בהם שינוי. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> יש אחרי גבינה לבנה גבינה תכולת שומן. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> בסעיף 7, בתקני שוקולד אנחנו רואים שיש תוספת פה, מוצרי שוקולד אחרים, זו תוספת שאתם מכניסים עכשיו לצו? << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> לא, בתקן, אני יכולה להראות לך את זה תיכף אם אתה רוצה, הוא נותן מיון למוצרי שוקולד ומה שהיה כתוב קודם זה את הסעיפים ואת תתי הסעיפים. הורדנו את תתי הסעיפים והשארנו את ראשי הפרקים. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> והמילים 'מוצרי שוקולד אחרים' נמחקות? << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> לא, הם חלק מהתקן. התקן הזה עבר עדכון ורוויזיה ועשינו את ההתאמות. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> יש הגדרה בתקן למוצרי שוקולד אחרים? << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז בגבינה לבנה, אחרי גבינה לבנה גבינה לפי תכולת שומן. << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו עוברים לתקן 237, שמנת מתוקה. השמנת המתוקה היא רק כותרת בטור א', אני לא חושבת שהיא מופיעה בתקן אז אני חושבת שאפשר להתחיל מהשמנת המפוסטרת. << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> היא מופיעה בתקן עצמו שש פעמים בכל מיני הערות שוליות, אבל היא לא מופיעה כמוצר - - - << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> כמוצר שיש לו הוראות אחרות. << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> אז התחבטנו קצת, כך או כך זה לא משנה. << אורח >> יוסף שדה: << אורח >> סליחה. בגבינות, חומרי עזר להגבנה, זה סוג של תוספי מזון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שם הסעיף, סעיף 104.2 הוא חומרי ה ג בנה וחומרי עזר לה ג בנה. זה שם הסעיף. << אורח >> יוסף שדה: << אורח >> אני לא רואה את התקן כרגע, אבל יש שם תוספי מזון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> תצטרכו להסתכל בתקן. << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> א ני אביא לך אותו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אין פה שינויים של מהות, זה שינוי שאפילו לא קראתי אותו כי הוא לא שינוי של מהות, הוא רק שינוי בשם הכותרת. << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> א תה רוצה את התקן? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> או שתגידי לו מה מופיע שם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו בסעיף 9, לגבי הגבינה הלבנה, תקן 115. << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> חומרי הגבנה וחומרי עזר להגבנה, תרבית של חיידקים לקטיים, כימוזין מקיבות עגלים, כימוזין מקיבות עופות או עגלים, מקריש או מופק - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר. זה בסדר? נשאיר את זה? הלאה, בואו נתקדם. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> יש לי משהו גם בנוגע לסעיף 10, לגבי המילים 'אך במספר שלם' , ש התכולה של השומן תהיה נגיד 32 ולא 32.5. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז המילים האלה צריכות להופיע? << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> שוב תוכלי להפנות לאיזה סעיף את מתייחסת? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו מדברים ב-10, לגבי תקן 237, בכינוי המוצר במקום ערכי השומן הנקובים בסעיף יבוא 'ערך השומן כפי שהוא בפועל' – << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אך במספר שלם. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> אני מציעה למחוק 'אך במספר שלם'. << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> כתוב 'ולמעט המילים' עד סוף הסעיף. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> לא, 'למעט המילים' ואז יש גרשיים. << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> לא, כתוב עד סוף הסעיף. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> זה כתוב גם בטור ג', 'אך במספר שלם'. << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> ה יא רוצה להוריד את 'אך במספר שלם', אבל אם הורדנו עד סוף הסעיף. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ל א, לא הורדנו. הסעיף נקרא ככה, הוא מופיע גם ב-ג' וגם ב-ד', סעיף 104 – מיון וכינוי (למעט המילים 'ולפי תכולת השומן שבו' וכן בשינוי זה: בכינויי המוצר במקום ערכי השומן הנקובים בסעיף יבוא ערך השומן כפי שהוא בפועל, אך במספר שלם. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> מ מה שאני מבינה הצו מחייב להשאיר במספר שלם. אולי אני טועה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ל א, זה השינוי שאתם ביקשתם לערוך ב-ג'. ב-ד' רק כתבנו בדיוק את אותו דבר כדי שלא יהיה בתור ג' הכול ובטור ד' יהיה כתוב חלק. אם אתם רוצים להוריד את המילים האלה ולא לכתוב את ההחרגה הזאת. << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> את רוצה להוריד את זה מ-ד'? << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> אני רוצה לסמן על מוצר גם בחצאים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אז להוריד את המילים 'אך במוצר שלם'. יש לנו בעיה עם זה? << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> לנו אין התנגדות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> משרד הכלכלה, יש לכם בעיה עם זה? << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> זה לא שימור המצב הקיים, כמו שנורא רצינו לעשות בשלב א'. זה גם לא שינוי כזה הרה גורל, אני מבין. אני לא מוציא התנגדות רציונלית למה לא למעט העובדה שאנחנו נכנסים עכשיו דרילדאון לסעיפים ומשנים אותם, שזה לא רצינו לעשות אלא לאחר עבודה מעמיקה. להגיד לך שאני יודע מה ההשלכות שיהיו אם יעשו בחצי אחוז, אם יכתבו 14.5% או 15%? קשה לי לראות איזה תגובת שרשרת נוראית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ז ה יקל עליהם. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> יכול להיות שזה בכלל חלק מה'למעט' אז זה לא רלוונטי? אנחנו קוראים את זה עכשיו עוד פעם. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> ל א, זה 'וכן בשינוי זה: בכינוי המוצר , במקום ערכי השומן הנקובים בסעיף יבוא ערך השומן כפי שהו בפועל (אך במספר שלם)'. << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> אפשר להמשיך הלאה ותנו לי קצת לקרוא על זה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, אז נשאיר את הסעיף בצד. סעיף 11. שמנת חמוצה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סעיף 11, התקן הוא 244, שמנת חמוצה. יש לנו הוספה בטור ג' של סעיף 207.1, דרישות הרכב שומן. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> שזה לא הוספה, זה פשוט תיקון מהנוסח הנוכחי של הצו שבו כנראה טעות סופר שפשוט הייתה היצמדות של שני הסעיפים ונשמט מספר הסעיף. כאן נעשה הסדר והוספה הפניה לסעיף הנכון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אם אין הערות נמשיך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סעיף 12, לגבי תקן 284, חלב פרה לשתייה. כפי שכתוב פה, יש לנו רק הבהרה שסעיף 202.2 בטור ג' הוא תכולה, לגבי היחס בין התכולה למעשה ובין התכולה המוצהרת. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> בטור א' גם יש תיקון קטן, הורדנו חלב מועשר בחלבוני חלב. << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> עקרונית הוא לא מופיע בסעיף המיון ולכן הורדנו, השארנו רק מה שמופיע בתקן, עשינו את ההתאמות. אבל זה התקן הישן. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> מה שניסינו לעשות זה לייצר קו אחיד של מה המוצרים שמפורטים בטור א' והלכנו לפי סעיף המיון בלי לייצר פירוט יותר מדי רחב. << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> הסעיף אומר חלב רגיל, חלב מהומגן, חלב כחוש. נצמדנו למיון. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> ברשותך, הנושא הזה של מוצרי חלב מועשרים בחלבונים היום זה מגפה, חייבים שזה יהיה מצוין. << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> זה מצוין בתקן. חייבים שזה יהיה מצוין. << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> א בל אנחנו לא מורידים את זה מהתקן, אנחנו מנסחים את הצו. אלה דיונים עקרוניים ש - - - << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> א בל אם את מנסחת את הצו חייבת להיות קטגוריה כזאת. << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> א בל התקן לא משתנה, אני לא נוגעת בתקן. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> א ז תורידו את הכול. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> חלב מועשר בחלבוני חלב מוסדר בתקן, הוא פשוט לא מופיע בסעיף המיון שלו. כדי להיות עקביים - - - << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> לא, אבל אם היא אומרת שזה משהו מהותי אז אולי כדאי ל - - - << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> אבל זה מוסדר בתקן. אם הסעיף שבו הוא מוסדר לא מופיע בצו – << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> אבל זה השם של המוצר, שאם את עומדת בהוראות שכתובות ב-ד' ו-ה' את יכולה לקרוא לו כך, ואם היא אומרת שזה משהו אקוטי אז את האקוטיות הזאת נבדוק בשלב ב' ואז אני מציעה להשאיר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מ ציע כן לקבל את ההערה שלה. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> בסדר, אני גם מציעה לקבל את ההערה שלה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> א ז אנחנו נשאיר את המילים האלה. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> זה לא בתקן, אנחנו לא משנים את התקן. << דובר >> קריאה: << דובר >> ז ה לא דרישה, זה שם של מוצר. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> א בל לשם יש מהות , מהות קריטית. << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> א בל עשיו את כובלת על איך שהתקן בנוי, אנחנו לא משנים את התקן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל היא לא כובלת, היא רק אומרת שאם היה כתוב כך - - - << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> לכתחילה זה מופיע כאן ואנחנו ביקשנו לשנות. << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> אז תוסיפו את זה לתקן, פשוט לא הייתה קטגוריה. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> זה הופיע, לכתחילה זה מופיע. אנחנו בעצם עושים התאמה למה שמופיע בטור א', אם היום זה מופיע ויש קושי, מתעורר קושי באמצעות ההשמטה אז אני מציעה שבשלב הזה לא נשמיט ונקבל את ההערה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני נוטה להסכים עם מה שאילנה אומרת. נשאיר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר גמור, נשאיר את זה. ד"ר דורית, זה נשאר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סעיף 13, יש לנו תקן 285, מוצרי חלב מותססים. בטור ג' יש לנו הפניה, כתוב סעיף 104, מיון ורצו למעט פה את סעיף 104.2, אבל המיעוט הזה מיותר כי הסעיף הזה ממילא הוסר. אותו דבר בטור ד'. בטור ד' סעיפים 103.12 ו-103.16 גם כן הוסרו מטור ד'. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> אפשר לחזור ל-12? חוץ מזה שאנחנו מקבלים את ההערה של דורית ועברנו על התוספות בטור ג', כי אצלי כתוב סעיף 102, תכולה , לגבי היחס בין התכולה למעשה ובין התכולה המוצהרת. זה תיקון שנעשה פה. סעיפים 104, במקום מיון זה מיון וכינוי. ובטור ד', בסעיף 210.2.1 גם כתוב 'תכולת החומר היבש חסר השומן בחלב שסומן מועשר בחלבוני חלב'. << אורח >> יוסף שדה: << אורח >> ב-13 גם יש את 105. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> א נחנו הערנו לגבי תוספי מזון ב-105 וביקשנו להוסיף חומרי מוצא ותוספות למעט תוספי מזון - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 13, ענת, מה רצית לומר? << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> בפריט 13, סעיף 105, טור ד', הסעיף חומרי מוצא ותוספות למעט תוספי מזון המפורטים בסעיף זה, 105. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בטור א' יש לנו אחרי יוגורט מחלב עזים, יבוא 'בתוספת תכולת השומן ובתוספת הכינויים 'ללא תוספת פירות או חומרי טעם וריח', 'עם פירות' (בציון שם הפרי), 'בטעם פירות' (בציון שם הפרי), 'בטעם' (בציון הטעם)'. זה במקום 'בטעמים שונים למעט פירות'. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> ב-104 ראינו שאנחנו על אותו נוסח, ב-107, בטור ג', ב-13, לגבי סעיף 107 סימון, יימחקו המילים 'למעט המילים לפי סעיף 104.2 שבסעיף זה'. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן, כי סעיף 104.2 נמחק בתקן. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> נכון. אז זה תיקון שלא ראינו בנוסח שאת שלחת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני יכולה להראות לך את הנוסח ששלחתם, את יכולה לפתוח גם את המייל. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> אני יודעת מה קרה, את מחקת את זה בטור ד', אבל צריך למחוק את זה גם בטור ג'. זה מופיע פעמיים. אני מדברת על סעיף 107 שמופיע בטור ג'. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> צודקת. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> ב סעיף 202 יהיה מקף תכולה, הכותרת. בטור ג'. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עכשיו סעיף 14, תקן 301, שימורי דגים ברוטב עגבניות. בטור ג' 'סעיף 108 – סימון למעט המילים 'בערכים הנקובים בסעיף 203 שבסעיף 108.2''. בסעיף 203.3 'הדרישה ביחס למשקל למעשה'. הייתה פה הערה לגבי הנושא הזה שלכם, משרד הבריאות? לא. יש לנו רק כינוי, אין לנו פה עוד הערות. סעיף 15, תקן 338, שימורי דגים, דגים מעושנים או דגים בטעם מעושן. יש לנו פה רק תיקונים של נוסח. סעיף 16, 729, שימורי סרדינים בשמן, אין לנו הערות. לגבי סעיף 17, תקן 746 חלק 1 – שימורי דגים: טונה, בוניטו וטונה קטנה. << אורח >> יוסף שדה: << אורח >> סליחה, בשורה 15, סעיף 208, אנחנו ביקשנו להוריד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נ כון. צריך להוריד. זה תכולת פוספט וזה תוסף מזון. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> זה תוסף מזון והייתה הסכמה שמה שמוסדר בחקיקת המזון יושמט מהצו הזה. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה נמחק אצלך, לא? << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> כ ן, זה בסדר, זה מחוק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא הזכרתי שזה נמחק. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תמשיך לסעיף 17. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו בסעיף 17, הייתה אי הבנה לגבי טור ד', האם בגושים או בפירורים, אתם אומרים 'ובכלל אלה במצב דחוס'. הוספנו פה איזה שהוא הסבר לגבי האחוזים. << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> ונמחקו המילים 'או בפירורים'. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל משרד הבריאות ביקש להחזיר את המילים 'או בפירורים'. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> כי מצאנו שיש לזה ביטוי בתקן. << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> אוקיי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בשם המוצרים אנחנו מוסיפים את כל האפשרויות כי יש פה שלושה דגים, טונה, בוניטו או טונה קטנה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה זה ב טור ג' סעיף 210 תכולת הפוספט. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> זה בסדר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ז ה נמחק. סעיף 18, תקן 746, חלק 2 – שימורי דגים: קוליאס (מקרל) או טרכון. יש פה רק תיקון בשמות, לכלול את כל הדגים כשמדובר בכל האפשרויות, האם זה עם ירקות או ירקות עם אותו דג. סעיף 19, דגם בשמן, לא הבנתי למה, כתוב בציון כינוי הדג, כך זה צריך להופיע ולא בשם העברי של הדג? << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> ב ציון השם העברי או הכינוי המקובל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> א ו הכינוי המקובל של הדג, בסדר. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> זה הנוסח המוסכם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בסעיף 20, 389, שימורי בשר. אתם אומרים שיש לנו שלוש אפשרויות, שימורי בשר , שימורי בשר עם תוספת ומזון עם תוספת בשר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה בהתאם ל-389? << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> כן. ההתאמה שעשינו היא כך, בטור א' אמור להופיע 'שימורי בשר, מנה מורכבת: שימורי בשר עם תוספת, מזון עם תוספת בשר'. זה מחליף את כל מה שכתוב. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אוקיי. 21, יש לנו התייחסות בטור ג', בסעיף 3.1 תכולה למעט המילה - - - << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> אפשר משהו ב-20? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> יש את סעיף 5.3 הרכב ויש בפנים תת סעיף 5.3.3 שהסוף שלו מפנה למשהו שהוא לא קיים, מפנה לסעיף 12.1 שלא קיים. אנחנו רוצים למעט את השורה הזאת. << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> ב דקת בתקן גם את גיליון התיקון? << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> בטח. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> א ז אם הוא לא קיים, לא הבנתי מה המשמעות. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> כתוב בסעיף 5.3.3 ויש הפניה לסעיף 12.1 שלא קיים. איך אני יכולה לחייב - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> א ם זה לא קיים אז מה הבעיה? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> קודם כל נשמח לקבל כאן אמירה ברורה שהפניה מהצו לסעיף בתקן שכבר לא קיים , אין לה משמעות. נשמח לשמוע את זה גם לפרוטוקול שזה המצב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כולם מסכימים עם האמירה הזו של רז? אפשר לומר אמירה עקרונית, שכל פעם שיש הפניה לסעיף שלא קיים – << אורח >> רז הילמן: << אורח >> זה מאוד חשוב גם קדימה, אם יבטלו תקנים בהמשך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רוצה לשמוע את זה מאנשי המקצוע. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> אני חושבת שהדבר הזה, צריך לבדוק אותו, זה בכלל לא ברור שזה נכון, כי יכול להיות שהתקן הזה בוטל , אבל הוא תקן בעל משמעות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> א בל אם הוא בוטל אז ההפניה לא קיימת. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> תיאורטית נכון, צריך לבדוק. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> במשפטים כמו במשפטים שום דבר הוא לא כזה פשוט. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אז מה? << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> כ י יכול להיות שסעיף מסוים בוטל אבל בתכלית שלו הוא עוגן בסעיף אחר ולכן אני לא רוצה לייצר מצב שבו אנחנו מבטלים - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> א ז אפשר למעט 5.3.3. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> זה למעט המילים. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> זה הסוף של 5.3.3. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> אני לא יודעת, זה משהו שטעון בדיקה. אני חושבת שאם נקבל את ההערה אנחנו יכולים לגרום נזק ואם לא נקבל אותה לא ייגרם שום נזק כי אם זה לא קיים אז ממילא אין לזה משמעות ולכן הנטייה היא לא לקבל אותה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אבל לפני רגע אמרת שאולי כן יהיה. אז כן את אומרת שאין לזה משמעות אם הסעיף הזה בוטל? << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> אני אומרת שככל שאין באמת כזה סעיף אז אין לזה משמעות ולכן לא נגרם נזק אם לא נקבל את ההערה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אוקיי, היה לי חשוב לשמוע את זה. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> אבל אם יש איזה שהוא עיגון אחר לדבר הזה אז זה יכול להיות – לכן אני מבקשת שלא לקבל את ההערה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> עיגון אחר זה ברור. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו בסעיף 21 לגבי חמאה, תקן 323. בטור ג' יש פה למעט המילים 'וכפולותיו'. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> בסעיף 2.1 גם הושמט למעט 2.1.3.1 צבעים טבעיים. הכותרת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> המיעוט כתוב שם, הכותרת היא צבעים טבעיים. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> רק נשמח לקבל כאן הבהרה שהמשמעות הזאת בסעיף 3.1 שעשו למעט המילה 'וכפולותיו', בעצם שכל הגדלים שמופיעים בסעיף הזה בתקן הם לא רלוונטיים, נכון? זאת המשמעות? יש שם כל מיני גדלים קבועים, חמאה צריכה להיות דווקא ככה וככה, כל זה לא בתוקף, נכון? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז דווקא זה מאוד מטעה. אני מסכימה עם רז שזה מטעה, כי אם אתם ממעטים רק את המילה 'וכפולותיו' אז כשכתוב 150 גרם אז זה נשמע כאילו זה שאני יכול לתת גם ב-300 גרם זה מה שנמנע. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אז אולי אפשר לנסח את זה יותר ברור? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה באמת רוצים? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> שלא יהיה הגבלה בצו, שהחמאה חייבת להיות דווקא 100 גרם ו-200 גרם. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> קיבלנו את ההערות - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז אולי צריך להגיד את זה למעט – << אורח >> רז הילמן: << אורח >> הדרישות המתייחסות למשקל האריזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> למעט הדרישות למשקל האריזה, זה מקובל עליכם? << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> אני מבין מה הוא אומר ויש הסכמה, שלא צריך את הכפולות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא רק את הכפולות, הוא אומר גם את הבסיסי. << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> מ ה זה בסיסי? << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא צודק, היה את זה ולדעתי הסכמנו לזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש שם רשימה של מספרים, 100, 200. << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> מ יעטנו את הכותרת ולא מיעטנו את תתי הסעיפים. << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> ה סעיף הזה כולל ארבע שורות עם שתי מאטריות של נושאים. בכתיבה הראשונ ה כתבנו עם הדרישה לכפולות המופיעות בשני המשפטים הראשונים, כלומר שיהיה מובהר ששני המשפטים הראשונים מתוך הארבעה לא רלוונטיים. אם זה לא ברור מספיק אז אני פתוח ל – << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ה שאלה מה לא ברור . האם האפשרות להכפיל מה שאתם רוצים למעט, שזה מה שעולה מתוך הנוסח - - - << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> רגע, אולי נשאל את רז, האם הנוסח הבא יהיה לכם יותר טוב : 'תכולה למעט דרישה לכפולות המופיעות בשני המשפטים הראשונים של הסעיף'. זה יותר ברור? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> מה שחשוב לי זה להבין שאפשר לייבא ולייצר חמאה בכל גודל שרוצים, ומה שחשוב שבסופו של דבר המשקל שאתה מצהיר זה באמת המשקל. << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> אם נכתוב 'למעט שני המשפטים הראשונים'? << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> ברשותכם, אני חושבת שהדבר הזה הוא לא נכון. אנחנו ישבנו פה בדיון על גדלים של אריזות לגבי סימון תזונתי. לציבור קשה מאוד לדעת - - - << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> א בל איך זה קשור לסימון התזונתי שניתן ל-100 גרם? << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> כי באופן עקרוני אם האריזה תהיה 43 גרם - - - << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> את לא מכירה את תקנות הסימון התזונתי? << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> מ ה שאני מנסה להגיד, לצרכן קשה מאוד להבין מה התכולה התזונתית כשהמשקלים הם מאוד שונים. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> אז זו הזדמנות להסביר. יש תקנות סימון תזונתי משנת 2017, הרפרנס - - - << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> יש החלטה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> היא מסבירה לה משהו, שנייה אחת. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> - - - 100 גרם גם אם יש לך 2 0 גרם. ואז יש לך יכולת להשוות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ענת, אנחנו רוצים להתקדם. מה העליתם בחכתכם? << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> אני רוצה לשמוע שוב את ההערה של ענת. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל לא רוצים שזה יחייב אותם. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> זה לא קשור לסימון התזונתי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, ענת ענתה לד"ר. << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> רז, תגיד לי אם זה מקובל. 'סעיף 3.1 – תכולה, למעט המשפט המתחיל במילים 'תכולה מוצהרת' ועד '1 קילוגרם וכפולותיה''. כדי לגדר את הכול. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> טוב, תודה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רוצה להתקדם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 22, תקן 370, מרגרינה וממרחים אחרים של תחליבי מים בשמן, השמות הם מרגרינה לפי תכולת השומן, מרגרינה לפי תוספת חומרי מזון. זה מה שיופיע בטור א'. << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> רק מרגרינה לפי תכולת השומן ומרגרינה לפי תוספת – << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר? זה בהתאם לתקן? << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 23, תקן הסוכרים. בתקן הסוכרים יש לנו את המוצרים סוכר לבן, סוכר לבן למחצה, אבקת סוכר, סוכר לבן רך, סוכר חום רך, דקסטרוז. תקראי את. << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> אני אקריא. דקסטרוז אנהידרוס, דקסטרוז מונוהידרט, אבקת דקסטרוז, סירופ גלוקוז, סירופ גלוקוז מיובש, לקטוז, פרוקטוז. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> סוכר קנה גולמי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ב טור ג' ו-ד' יש לנו שוב את השאלה של 'לרבות השינויים והתוספות'. אמרנו שאנחנו משאירים את זה רק בסעיפים שבהם נעשו השינויים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למה יש לי מרקר על 7212? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> תקן 7212 זה תקן שאני רציתי להעיר שהיה לי קושי למצוא אותו באתר, בסוף הראו לי שאפשר לראות אותו בדרך אחרת באתר מכון התקנים. אני מבינה שכל העוסקים מכירים אותו ומצאו אותו במכון. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> זה תקן שעבר רוויזיה. << דובר >> קריאה: << דובר >> קושי לאתר תקנים, בעיה קשה. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> לגבי סעיף 6.1 יש לי שתי הערות. הראשונה, יש שם טעות - - - << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> 6.1 ירד. הסכמנו להוריד אותו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> א ז אפשר להוריד את 6.1? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> משרד הבריאות, אפשר להוריד? << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> כן, זה הסעיף שנמחק כיוון שהוא עוסק בתוספי מזון, לכן הורדנו אותו. 6.1 בטור ד' בשורה 23 לגבי סוכרים, טבלה אחת לנספח נשארה. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> ענת, למ ה להוריד את הדבר הזה? << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> הייתה שם טעות במיקוד של התקן. אנחנו רוצים לחייב הרכב, טבלת הרכב נמצאת בנספח, היא לא נמצאת ב-6.1. זה עניין עריכתי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הלאה, הורדנו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 24, חומצה אצטית למזון. הסעיפים בטור ג' הם סעיף 2, מונחים והגדרות, סעיף 4 סימון, ויימחק סעיף 3.1, ובטור ד' סעיף 2 מונחים והגדרות, סעיף 3 דרישות. הכותרת חומצה אצטית למזון. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> מישהו מבין את המשמעות של המחיקה של 3.1 , תכולה, הדרישה ביחס לסבולת? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, למה זה ירד? << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> למה זה ירד? מישהו מבין את המשמעות של זה? << אורח >> יוסף שדה: << אורח >> אני רואה ששמו את סעיף 3 כולו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שמו סעיף אחר, אני רוצה רק להבין מה זה באמת אומר. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> מבדיקה שעשינו ראינו, בעצם העבודה שנעשתה כאן היא לעשות את ההתאמה לתקנים המעודכנים ואין מקבילה לסעיף הזה היום, לכן הוא הושמט. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> א ז נוסף סעיף חדש. זה שאין מקבילה לא אומר שצריך להוריד את זה. << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> נכון, אבל אם התקן ישתנה אז הסעיף ישתנה. התקן השתנה. יש פה מכלול של דברים. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> אני מ בינה, אבל יכול להיות שחלק מהדברים נעשו בטעות. << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> א ז יכול להיות, אז ועדות התקינה יכולות לשבת. אי אפשר לשאול שאלות בלי לראות את התקן. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> א ני שואלת שאלה מאוד פשוטה, את יודעת את המשמעות שמורידים את זה? מה המשמעות? את הרי ישבת על זה. << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> אמרנו את המשמעות. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> א ני מתוך הזהירות לא הייתי מורידה את זה כרגע, צריך לבחון את הדבר הזה, מה ההשפעה שלו. << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> התקן עודכן והסעיף לא רלוונטי וצריך לעדכן את סעיף ההפניה בהתאם. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> הסעיף מעודכן כבר או לא? << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> התקן עודכן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם יש לכם עותק של התקן אפשר להראות לה את התקן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, לכאורה זה טכני מה שקורה פה. << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> ז ה טכני. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר, בואו נתקדם. << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> אפשר להגיב? אנחנו בתקן 1162, חומצה. אני מנסה לענות לך. סעיף 1162 בצו הישן היה תקן לפני שעבר רוויזיה והסעיף הרלוונטי היה 203. סעיף 203 מופיע בטור ד', ערכי הרוויזיה, סעיף 203 הפך להיות 3 ולכן הוא מופיע עכשיו בטור ד'. זה שהוא נרשם בטור ג' זו הייתה טעות סופר כי מלכתחילה סעיף 203 בתקן הישן לא הופיע בצו הישן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סעיף 25, חומץ, חומץ בן יין, חומץ פירות או חומץ בן יין פירות, חומץ פירות יער , או חומץ בן יין פירות יער, חומץ תפוחים, חומץ כהול, חומץ דגן, חומץ דגנים, חומץ לתת, חומץ לתת מזוקק, חומץ מתובל, חומץ בטעמים. זה טור א'. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> יש כאן הפניה לתקנות בריאות העם, איכות של מי שתייה לפחות, שכתוב שם אם הם יהיו באיכות. קודם כל התקנות האלה, כל עוד הן קיימות הן קיימות ממילא. ראינו לצערנו במלחמה שפתאום הייתה בעיה והיה צריך לתת הקלות בעניין הזה. יש רגולציה אירופאית שרוצים לאמץ ואין סיבה להנציח בצו הזה את הדרישה. הדרישה קיימת בתקנות. עד שהיא לא תבוטל בתקנות היא קיימת. << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> אני לא הבנתי מה ההקשר, באיזה סעיף? מחומץ קפצנו לתקנות - - - << אורח >> רז הילמן: << אורח >> ס עיף 3 שהוספתם, הוספתם שכל סעיף 3 בתוקף. בסעיף 3 יש גם סעיף 3ב' שאומר שהמים במוצר יהיו באיכות מי שתייה לפחות לפי תקנות בריאות העם. השאלה, בחומץ המים הם לפי רגולציה אירופאית, מן הסתם, אם זה חומץ שלא יוצר בישראל. אני לא יודע איך בכלל בודקים דבר כזה. << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> המים הם באיכות מי שתייה. גם באירופה יש רגולציה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> יש רגולציה אחרת, אירופאית. << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> בסדר, אנחנו לא אימצנו עדיין ואני לא מצליחה להבין מה אתה אומר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הלאה. אנחנו ב-25. הקראת את טור א'. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הקראתי את טור א' והוא התיקון שיש פה. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> אבל למה הורדתם את החומץ הטבעי? << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> לא הורדנו, התקן השתנה. תפתחי את הסעיף ותראי שהתקן השתנה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נמשיך וננסה להתרכז. אנחנו עכשיו ב-26. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בסעיף 26, לגבי גבינות מלוחות. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> רגע, ב-25, זו הערה עקרונית, כל המקומות שבהם כתוב 'לרבות השינויים' נשאר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כ ן, בטור ד', בסדר גמור. הלאה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סעיף 26. אני אקרא את זה. טור א', גבינה מלוחה מחלב בקר, מחלב כבשים, מחלב עזים, מחלב כבשים ועזים, מחלב צאן ובקר, ללא תבלינים או ירקות או פירות, עם תבלינים, עם ירקות, עם תבלינים וירקות, עם פירות (עם אגוזים). שאר ההוראות הן טכניות. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> בסעיף 3.2 תכולה, בטור ג', סעיף 3.2 תכולה, כתוב אצלי לעניין הדרישה. צריך להוסיף את המילה 'לעניין'. << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> בתוך הסוגריים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 27. התקן הוא תקן 52, מיצי פירות ונקטרי פירות. טור א' הוא מיץ פרי, מיץ פרי מרוכז, מיץ פרי ממיצוי מימי, מחית פרי לשימוש בייצור של מיצי פרי ושל נקטרי פרי, מחית פרי. בטור ג' מופיע סעיף 3.1 שכותרתו composition במקום הפירוט של סעיף 3.1.1 וסעיף 3.1.2. סעיף 28, לגבי תקן 909, קפה נמס, טור א' הוא קפה נמס, קפה נמס אבקה, קפה נמס מגורען, קפה נמס מיובש בהקפאה, קפה נמס נטול קפאין. זה התיקון האחרון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חזרה לסעיף 10. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן, היה לנו חזרה וגם משרד הבריאות, הייתה לכם איזה שהיא הערה שאתם רוצים להביא, מרינה. אנחנו צריכים לחזור לסעיף 10 לגבי השמנת המתוקה, הייתה לנו שאלה אם זה במספר שלם או לא במספר שלם. << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> אפשר עוד ישיבה פנימית קלה רק להתייעץ? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> א ני די לחוץ בזמן, מה ההערה? << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> התקבלה הערה על מנת שלא תהיה אי הבנה, מכיוון שמדובר בצו שהוא צו מאוחר יותר או צו שיקבעו מבחינת חקיקת משנה ומכיוון שהצו הוא מכוח שני החוקים, גם חוק הגנת הצרכן שכן ראינו שיש שם סעיף שמסדיר את העניין ובחוק הגנת בריאות המזון לא, אז יש הצעה להוסיף סעיף - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> א ילנה, את צריכה לשמוע גם את מה שאומרת מרינה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מ ה להוסיף? << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> יש סעיף של שמירת דינים על מנת להבהיר שההוראות של צו זה באות להוסיף על הוראות אחרות בדבר אריזה, משקל, חובות סימון בחקיקת מזון. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> למה צריך לכתוב? זה לא ברור? למה זה צריך להיכתב? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> היא רוצה להוסיף את זה בתוך הצו עצמו. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> שי, זה נדרש? לא צריך להוסיף דברים שהם לא – << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> בחוק הגנת הצרכן סעיף 41 יש שמירת דינים מכוח החוק , בחוק בריאות - - << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> אבל זה נכון לחוק - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רז, למה זה מפריע לך? זה עניין טכני. << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> זה לא גורע ולא מוסיף, זה טכני בלבד. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> פשוט לא אוהב ששמים דרישות שלא באמת צריך. היום כנראה זה לא בעיה, אני לא יודע איך זה יהיה פתאום בעיה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ל א, אבל אם יש השפעה, הצו הזה משפיע על חוק אחר, אז צריך שתהיה שמירת דינים. לכאורה זה ברור, לא? << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> ז את הבקשה. << אורח >> יוסף שדה: << אורח >> ר ציתי לומר שאנחנו לא דנו בזה וזה נושא חשוב, העדכון של הצו הזה, איך הוא ייעשה. כי יש פה כל מיני תקנים שיהיו מקבילים לאיחוד האירופי או תקנים שיתווספו במכון התקנים או יעודכנו על ידי מכון התקנים, השאלה איך הם באים לידי ביטוי בסופו של דבר בצו. << אורח >> פנינה אורן: << אורח >> י וסי מדבר בסיום השלב השני. << אורח >> ביתיה גוטל: << אורח >> כן, במהלך העבודה על השלב השני זו אחת השאלות שאנחנו נידרש להן, זה אחד הדברים שזה מאוד מאוד מורכב. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> א יך לא ליצור מצב של התאבנות בצו הזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, אני מבין, הערה נכונה. בהחלט צריך לקחת את זה בחשבון. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> ז ו הערה שהיא נכונה גם לשמנת חמוצה וגם לשמנת מתוקה. לא אמרתי את זה שוב בסעיף 11, אבל זה אותו דבר, עם המספר השלם. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> מה שתחליטו לגבי זה זה על שלושה תקנים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז אנחנו מוסיפים, אדוני, את התוספת הזאת? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, זו הערה נכונה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אני רק אומר שגם קודם הייתה שמירת דינים, זה רק מבהיר, זה לא שלפני כן לא הייתה שמירת דינים. זה תיקון מבהיר, הוא לא משנה את המצב המשפטי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> צריך את התיקון, כן? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הוא אומר שלא בטוח שצריך, אבל אין לו התנגדות. << אורח >> שי סומך: << אורח >> א ני רק מבהיר לפרוטוקול שזה לא משנה את המצב המשפטי, גם קודם הייתה שמירת דינים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> א ז אולי לא? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> א ני לא מבינה מה החשש. אני לא רואה אפשרות שהדרישה פה - - - << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> א ם מבחינתך אין לנו מה לחשוש אז זה שיקול משפטי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ל א, גם אומר משרד המשפטים וגם אומרת היועצת המשפטית. << אורח >> שי סומך: << אורח >> ז ה לא מזיק, אבל זה גם לא מוסיף. << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> נעה, אני רוצה לחזור לתקן הזה של השמנת שביקשת, 237. בצו המקורי בטור ג' כתוב לפי מספר שלם ובטור ד' לא היה רשום מספר שלם, נכון? אני לא טועה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> מדובר על שני תקנים, תקן שמנת חמוצה ותקן שמנת מתוקה. << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> אני הסתכלתי על החמוצה, ואז הוספנו ב-ד' כדי לאזן. אז מה שהיא רוצה, להוריד את התוספת הזאת בטור ד' ואז לאזן את זה עם טור ג'. נכון זה מה שביקשת? << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> אני רק רוצה ש - - - << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> את רק רוצה שלא יהיה מספר שלם. << אורח >> נעמי רוזנטל: << אורח >> כן. << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> היא רק רוצה שיהיה שמנת חמוצה, 3.25%. אז אם אנחנו מורידים את זה בגדול משני הטורים אני לא רואה עם זה בעיה. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> מי הציע מספר שלם, דרך אגב? << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> ז ה הגיע בצו המקורי. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> יש היגיון בדבר הזה כי לציבור מאוד קשה כשאתה עושה משהו נקודה 9, נניח 12.9, זה נראה קצת - - - << אורח >> רז הילמן: << אורח >> את לא רוצה להביא מידע מלא לציבור? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ד "ר דורית, זה גם מידע מלא לציבור גם יקל על היצרן או היבואן, שזה חלק ממטרות העל של אישור הצו הזה. אנחנו רוצים להקל. אם זה היה מבלבל לצורך כך שהצרכן עלול לטעות ולא לרכוש בגלל זה את המוצר, אני לא יודע אם מדובר פה בשוני כל כך משמעותי, אני לא חושב. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> ז ה עומס. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> א פשר לאשר את התיקון הזה מבחינתכם? שגיא, אילנה, כולם? << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> להוריד את המילים של מספר שלם? << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> כן. אני חושב שזה בסדר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מציע להוריד את זה. << אורח >> שגיא תמיר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ס יימנו את ההקראה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ס יימנו את ההקראה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> א ני יכול לעבור להצבעה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כ ן, ואנחנו לא מוסיפים כרגע את ההוראה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא צריך להוסיף, אני באמת סומך את ידיי עלייך ועל שי בהקשר הזה, הפרשנות היא ברורה, לכן אני מבקש להעלות להצבעה את הצו כפי שהקריאה אותו היועצת המשפטית של הוועדה. מי בעד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ה תקבל פה אחד. אני מודה לכולם על הישיבה הזאת. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> רק אם אפשר בכל זאת לתת לוחות זמנים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כ ן, אתה צודק. רשום לפניי. הישיבה עוד לא נעולה, לכן אני מבקש בזה ממשרד הכלכלה והבריאות להתכנס ללוחות זמנים לשלב השני של התכנית הזו ולהביא את זה בפנינו עד סוף השנה. אני חושב שסוף שנת 2024 זה זמן – זה עד. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> במקור הם היו צריכים לעשות את זה עד אוקטובר 2023. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לכל היותר. רז, אני בכוונה מ בקש למסגר את לוחות הזמנים כדי שלא יחרוג מזה, אבל כמובן שזה עד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בכפוף לנסיבות של מלחמה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כמובן, עם מלחמה וכל שאר הדברים שיש לצוותים המקצועיים. אני מודה לכולם על הישיבה הזאת. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:39. << סיום >>