פרוטוקול מספר 181, הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, 18/11/2025

הכנסת העשרים-וחמש

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 181

מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים

יום שלישי, כ"ז בחשון התשפ"ו (18 בנובמבר 2025), שעה 13:30

סדר היום:

<< נושא >> בחינת הקצאת מכסה לעובדים זרים כנהגי תחבורה ציבורית << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

חוה אתי עטייה – היו"ר

חברי הכנסת:

אלי דלל

מוזמנים:

דוד יוסף

–

סגן מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ליאת לוי מובשוביץ

–

עו"ד, יועצת משפטית, מערך הוועדות הרפואיות, משרד הבריאות אפרת לב ארי

–

עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

בת חן רוטנברג

–

מרכז המחקר והמידע של הכנסת

עמית צדיק

–

מנהל המחלקה לפיקוח תקציבים, מרכז המחקר והמידע של הכנסת משה יפרח

–

סמנכ"ל השמה ומעסיקים, שירות התעסוקה

אמיר שניידר

–

מנכ"ל פורום חברות התחבורה הציבוריות

ציון פת

–

יו"ר פורום חברות התחבורה הציבורית

אריק סיני

–

יו"ר קווים תחבורה ציבורית

יעקב פרידמן

–

סמנכ"ל משאבי אנוש, חברת דן

זוהר צדיק

–

מנכ"ל החברה ציר הסעות ותיור בע"מ

יהודה הכהן

–

מנכ"ל אלקטרה אפיקים

נועה שקד

–

מנהלת את בתי הספר לנהיגה של אגד

אייל סבו

–

נציג ועד אגד

עומר בן יעקב

–

נציג ועד דן בדרום

גדעון מזרחי

–

מנכ"ל חברת דרך אגד

דודי גיל

–

מנכ"ל ארגון חברות ההסעה בישראל

אורי מתוקי

–

מנהל חטיבה ארצית תחבורה ציבורית, איגוד התחבורה, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל אביתר חנן

–

רכז אסטרטגיה ומדיניות באגף כלכלה ומדיניות, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל קובי ואחניש

–

יו"ר ועד עובדים אגד, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל ישראל גנון

–

יו"ר ארגון נהגי התחבורה הציבורית, הסתדרות העובדים הלאומית ששי שדה

–

משנה למנכ"ל, הסתדרות העובדים הלאומית

ישראל חיים

–

יו"ר ועד בית שמש אקספרס, הסתדרות העובדים הלאומית עופר סיטרוק

–

יו"ר ועד אקסטרה נתניה, הסתדרות העובדים הלאומית מהדי עטון

–

יו"ר ועד קווים, הסתדרות העובדים הלאומית

תמר זילברשטיין

–

ראש ענף תחבורה, כוח לעובדים

מנהלת הוועדה:

דיקלה טקו

רישום פרלמנטרי:

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> בחינת הקצאת מכסה לעובדים זרים כנהגי תחבורה ציבורית << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

שלום לכולם. היום יום שלישי בשבוע, כ"ז בחשון תשפ"ו, 18 בנובמבר 2025. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא בחינת הקצאת מכסה לעובדים זרים כנהגי תחבורה ציבורית.

קודם כל אני רוצה לציין את הנתונים המזעזעים שהתפרסמו, של כ-100 תקיפות מתחילת השנה נגד נהגי אוטובוסים. גל האלימות נגד הנהגים הולך ומחריף ואי אפשר להתעלם מכך. הוועדה קיבלה פנייה מפורום התחבורה הציבורית התחרותית. החברות בפורום מפעילות כ-800 מיליון נסיעות בשנה בכל רחבי הארץ. בפנייה לוועדה פורט המחסור העצום בנהגים בשנים האחרונות, מחסור שהולך ומחריף עם הזמן עד כדי הפיכתו לבעיה אקוטית ביותר בענף.

על פי הנתונים שבידי הפורום המבוססים על פרסומים רשמיים שונים בענף התחבורה הציבורית בישראל חסרים למעלה מ-5,000 נהגים הנדרשים באופן מיידי לצורך הפעלה תקינה וסדירה של הקווים ומפות התנועה הקיימות על פי דרישות משרד התחבורה וזאת עוד קודם להוספת קווים חדשים, שיפור והרחבת השירות.

לטענתם המחסור בנהגים בענף התחבורה הציבורית חמור מאוד וכולל פגיעה קשה באיכות השירות וביכולת העמידה בלו"ז הנדרש. איחורים, אי ביצועים, פגיעה באמינות השירות ועוד. לפי פרסומים ישנם כ-60,000 בעלי רישיון נהיגה לאוטובוסים שלא מוכנים לחזור לענף. ארצה לשמוע על כך ומה הסיבות לכך.

לאור כל האמור לעיל ישנה דרישה מצד גורמים שונים להקצות מכסה לעובדים זרים כנהגי תחבורה ציבורית. גם שרת התחבורה מירי רגב התבטאה לאחרונה בעניין זה ואמרה כי יתכן שנצטרך לייבא נהגים מחו"ל. כשלעצמי אני מודה שיש לי השגות לא מבוטלות לגבי האפשרות הזאת, אבל כמובן שנדון על כך בלב פתוח ונשמע טיעונים לכאן ולכאן.

נתחיל עם פורום חברות התחבורה הציבורית ולאחר מכן נשמע את נציגי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שערכו מחקר בנושא. נתחיל עם אמיר שניידר, מנכ"ל פורום החברות של התחבורה הציבורית. בבקשה.

<< אורח >> אמיר שניידר: << אורח >>

אמיר שניידר, מנכ"ל פורום חברות לתחבורה ציבוריות ותחרותיות בישראל. קודם כל, גברתי יושבת-הראש, אני רוצה להגיד לך תודה שהסכמת לקיים את הדיון הזה. אני לא אכנס למיקרו, כי באמת באו לפה מנכ"לי החברות עצמם, שהם מכירים בשטח את התופעה בצורה הכי טובה.

מה שכן חשוב באמת להבהיר לפני שאנחנו מתחילים, הדיון הזה פשוט מתקיים בגלל שכבר שנים רבות לא מצליחים לצמצם את הפער בנהגים. מי שסובל מזה בעיקרון זה גם הנהגים עצמם, שנדרשים לשעות עבודה וירטואוזיות שאנחנו לא רוצים שהם יהיו שם. ו-ב' וחשוב לכולנו, כי דם הנהגים וכולנו נוסעים של התחבורה הציבורית בסופו של יום, זה פוגע ביכולת לספק את השירות הטוב ביותר.

ככל והייתה אפשרות להעסיק נהגים ישראלים בצורה שתאפשר את הפעילות בלי המחסור זה החלום של כולנו. גם של הוועדים, גם של המפעילים, של כולם. בהינתן ולצערנו אנחנו רואים שכבר שנים רבות אנחנו לא מצמצמים את הפער אנחנו מנסים לחשוב איך אפשר בלי טיפת פגיעה בנהגים הישראלים לעשות את השירות יותר טוב ולהגיש לציבור. לכן התכנסנו פה.

אני באמת חושב שהיה הכי טוב לשמוע עכשיו את מנכ"לי החברות.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

בסדר, אנחנו נעביר את רשות הדיבור. וגם את הבעיה אנחנו מכירים. אתה אומר רק ללכת לכיוון של עובד זר? להביא עובדים זרים?

<< אורח >> אמיר שניידר: << אורח >>

אני אומר, היו ועדיין יש ניסיונות. אם זה במענקים מאוד מאוד נכבדים, בעידוד נהגים, בעידוד הכשרות. כמובן שתמיד אפשר לעשות יותר, אבל היום המדינה יחד עם המפעילים, יחד עם הוועדים ניסו ליצור הרבה מאוד קונסטלציות. אני לא יודע אם ראיתם מידי פעם פרסומים כאלה ואחרים בוא תהיה נהג, תקבל מענק. אני יודע שחלק מהחברות, אגד אמרו 90,000. עשרות אלפי שקלים מענקים כדי לעודד. לצערי, הפער לא רק שהוא לא מצטמצם, הוא מתרחב. כי גם המדינה עצמה רוצה להרחיב שירות. כל שנה יש לנו יותר תושבים. כל שנה יש לנו דרישות ליותר קווים. ומן הסתם כאשר הפער לא מצטמצם אז זה רק מתרחב. תלכי 10 שנה אחורה זה לא היה 5,000, אבל אנחנו במגמה כזאת שאם לא נדע לעצור אותה באמצעות חשיבה מחוץ לקופסה אז אנחנו נישאר הרבה מאחור.

כמובן הכול ללא טיפת פגיעה בנהגים הישראלים. זה לנגד עינינו, בדיוק כמו שזה לנגד עיני הוועדים. באמת אני חושב שכולנו באותה סירה. זהו.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

תודה. בת חן רוטנברג.

<< אורח >> בת חן רוטנברג: << אורח >>

תודה רבה גברתי יושבת-הראש. אחר הצוהריים טובים לכולם. אני בת חן רוטנברג ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. איתי גם עמית צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבים במרכז המחקר והמידע.

אנחנו נציג היום נתונים, ננסה לעשות את זה טיפה יותר במבט מקרו רחב על הכלכלה בעולם הזה של התעסוקה ואחר כך נעשה איזה drill down ספציפית על המחסור בנהגים בתחבורה ציבורית.

(הצגת מצגת)

מה שאנחנו רואים פה בעצם זה את סך האוכלוסייה בגילאי העבודה. אנחנו רואים שבעצם קיימת האטה בקצב הגידול של האוכלוסייה. אנחנו מדברים על כ-4.5 מיליון אנשים בגילאי העבודה ושיעור המועסקים ביניהם עומד על 78%, משהו כזה.

פה תסתכלו, תתעלמו שנייה מהקו האדום. אבל כן אפשר לראות בקו הכחול שיש לנו בעצם ירידה בשיעור הגידול של האוכלוסייה בגילאי עבודה. כלומר, אם כל השנים היינו לאורך השנים מעל אחוז, תמיד האוכלוסייה בגילאי העבודה גדלה במעל אחוז. בשנה האחרונה אנחנו מדברים על שיעור גידול של 0.9%. זה גם משהו שחשוב לשים בתחילתו של הדיון על השולחן.

פה מה שאנחנו רואים זה בעצם את כמות המשרות הפנויות בענפים השונים. תכף נראה את זה על כלל המשק. משום מה הנתונים נמחקו, אז תנסו שנייה לעקוב אחריי. את יחס ההיצע והביקוש בכל משרה. יחס ההיצע וביקוש מדבר על יחס בין המבקשים לעבוד לבין המשרות הפנויות באותו ענף בעצם מראה כמה מחפשי עבודה יש לנו על כל משרה פנויה.

בעצם הנתון שנמחק פה זה שבנהגי משאיות כבדות או אוטובוסים אנחנו מדברים על 1.3, במנהלים זה כבר 3.8. בעובדים הבלתי מקצועיים זה 0.6. כלומר כמעט שתי משרות פנויות על כל מחפש עבודה באותו ענף.

אם אנחנו מסתכלים על כלל המשק, מספר רחב יותר של ענפים במשק אנחנו יכולים לראות את הנתונים האלה. שוב, זה אותו 1.3 ביחס להיצע ולביקוש. אבל אנחנו רואים, תנסו למצוא יש את המספרים. אז היחס 1 הוא בערך נמצא בעובדי ניקיון, אבל הכיתוב קצת קטן. אפשר לראות שהעובדים הבלתי מקצועיים יחס ההיצע וביקוש הוא יותר גדול. כלומר, יש יותר מחסור בעובדים במקומות הבלתי מקצועיים ובמנהלי ייצור, מנהלים בכירים אנחנו רואים שכמובן יש שם ביקוש יותר.

פה אנחנו רואים בכלל המשק, שוב, משום מה המספרים נמחקו ולא עברו פה במצגת. אבל אם אנחנו מסתכלים על סך המשרות הפנויות בכלל המשק בעצם מהווה לנו איזה שהיא אינדיקציה לעומק המחסור בכל ענף. בנהגי משאיות כבדות ואוטובוסים, שוב, זה חלוקה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הם מקבצים יחד את הענף הזה. אבל אנחנו מדברים על משהו כמו 5.3%. למשל בטבחים אנחנו מדברים על 24.

בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הם מסווגים את הענק הזה ספציפית. אחר כך אנחנו נעשה חלוקה קצת יותר ספציפית. אבל זה רק בשביל להוות לנו איזה שהיא אינדיקציה לעומק המחסור. כלומר, המחסור בעובדים הוא קיים בענפים רבים במשק.

גם כאן אנחנו יכולים לראות בעצם את ההתפתחות של כמות המשרות הפנויות בקרב נהגי אוטובוסים ומשאיות כבדות. יש פה את החלוקה, אגב, לשאלתך. תסתכלו על הקו הכחול שזה לענייננו. נהגי האוטובוסים והחשמליות אנחנו יכולים לראות, שוב, תצטרכו להאמין לי על המספרים כי הם לא מופיעים פה. אבל ביוני 2025 נמצאו כ-1,735 משרות פנויות של אוטובוסים. היה שיא גבוה יותר בשנים האחרונות, זה היה יוני 2023, היה 2,675 משרות פנויות של נהגי אוטובוסים. כלומר, סך המשרות הפנויות אנחנו מדברים על הטווח הזה שבין כמה מאות לכמה אלפים בשנים האחרונות. אבל זה לא שהיה, יש איזה בתקופה האחרונה איזה "פיק" מאוד חריג בכמות המשרות הפנויות של נהגי האוטובוסים שנמדדה.

זה מבט קצת יותר כללי של מה שקורה בכלל המשק למשרות הפנויות. אם אנחנו מסתכלים על מספר נהגי האוטובוסים אז לפי נתונים של משרד התחבורה, לא מופיעים פה המספרים, אבל ב-1 בינואר 2024 היו כ-20,000 נהגי אוטובוס. בשנה קודם היה כמעט 19,000. אלה סדרי הגודל של הנהגים. טווח הגילאים שלהם. ומה שמעניין פה זה לראות את הוותק שלהם בחברה ואת הוותק שלהם על הכביש. כלומר, אנחנו רואים שמרביתם אין להם המון שעות כביש, אין להם המון ניסיון. אנחנו מדברים עד חמש שנים, 40% מהם נוהגים עד חמש שנים. ואין להם ותק שנצבר בחברה. מרביתם הגדול, 60% מהנהגים.

נגיד את זה ככה, אני חוזרת רגע לשקף הראשון. כן ראינו בשנים האחרונות מאז תחילת המלחמה גידול בכלל מספר העובדים הזרים במשק. אנחנו מדברים על בערך כ-200,000 עובדים זרים אל מול מכסה של בערך 300,000-330,000 אם אני לא טועה ב-2025.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

זה בכלל הענפים.

<< אורח >> בת חן רוטנברג: << אורח >>

נכון, לא ממצים את כלל הפוטנציאל במכסה ומצד שני ראינו גם את הביקוש, את המחסור בעובדים, את המשרות הפנויות בכלל הענפים של המשק.

מה שאנחנו רוצים להגיד זה שאנחנו מכירים מהספרות הכלכלית, יש כמה השפעות של עובדים זרים בדרך כלל בשכר נמוך. מצד אחד באמת אנחנו רואים שקיים מחסור בענפים רבים במשק ושהמחסור הזה עלול להשפיע הלאה, על ענפים נוספים, על תעסוקה נוספת של ישראלים בענפים אחרים ודיברנו על זה אתמול בנושא של משאיות, של פריקת מכולות. כלומר, יש עוד ענפים שמושפעים מהדבר הזה. כמובן שהתחבורה הציבורית מושפעת באופן ישיר ממחסור בנהגים.

מצד שני, כן חשוב להגיד שיש השפעות נוספות להבאת עובדים זרים. אנחנו יודעים שבענפים כאלה משקיעים פחות בהון, באוטומציה, בפריון. זה יכול לדחוק את השכר של העובדים הישראלים כלפי מטה. נקודה נוספת זה שחלק ניכר מהכנסה של עובדים זרים בעצם חוזר חזרה לארצות המוצא ולא נשאר פה.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

תודה רבה על הסקירה.

<< אורח >> יעקב פרידמן: << אורח >>

יענקל'ה פרידמן מחברת דן. מה שלא הבנתי לגבי הנתונים שאמרת, אנחנו מכירים את המספר 20,000 נהגים בתחבורה ציבורית. אבל צריך להבין שבתחבורה ציבורית אי אפשר לקיים אותה עם 20,000 נהגים. בשונה ממקצועות אחרים אנחנו עובדים בזמן אמת. ואם חברה צריכה להפעיל 1,000 נהגים ביום עבודה אז היא צריכה 1,300 נהגים, כי אנשים יוצאים לחופש, נמצאים במחלות, במילואים. לכן אם אנחנו קובעים שחסרים 5,000 או 4,000 נהגים לתחבורה אני מבין שהיום מפעילים את התחבורה עם 16,000.

אני אומר שהיום צריך כדי להפעיל את התחבורה 26,000. כי בשונה מכל גוף אחר שמפעיל עובדים במדינת ישראל אנחנו כאשר נהגים שלנו יוצאים לחופש אנחנו צריכים שמישהו יעבוד במקומם. לכן אני אומר שזה לא 4,000, זה הרבה יותר. חברות עושות מניפולציות וכל מיני שיטות כדי לעמוד ביעדים. אבל הבעיה היא ענקית. ואמר חברי שהיא רק הולכת ותופחת וגודלת ואף פעם לא טיפלו בזה כמו שצריך.

אני אציין את משרד התחבורה שעושה את כל המאמצים ובשנים האחרונות, אני אומר לכם כמנהל משאבי אנוש, שמשרד התחבורה הוא יוצא מגדרו ומממן ועושה. אבל אנחנו עדיין בבעיה. רק רציתי להעיר לגבי הנתונים שהם הרבה יותר חמורים ממה שהם מוצגים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

תודה. ציון פת, יו"ר פורום חברות התחבורה הציבוריות. בבקשה.

<< אורח >> ציון פת: << אורח >>

שלום לכולם. אני ציון פת, יושב-ראש חברת אקסטרה. אני עוסק בתחום הנהגים ומסביב לכך כ-50 שנים. כמעט בכל המערכים, בצבא, משאיות. ב-20 השנה האחרונות גם בתחבורה ציבורית במספר חברות.

העניין של המחסור בנהגים מלווה אותנו כבר למעלה מעשור לטעמי. וכפי שנאמר פה, המצב רק הולך ומחריף. בהמשך למה שנאמר פה על ידי מנהל משאבי אנוש של דן, זה לא מספיק שאנחנו ניקח בחשבון עוד 30% לכמות הנהגים החסרה. אני טוען ואומר זאת בזהירות המתבקשת, שגם אלה שמועסקים אני לא משוכנע שהם יכולים להמשיך לעבוד איתנו מסיבות כאלה ואחרות, ודי לחכימה ברמיזה. זאת אומרת שהפער הוא באמת גדול מאוד. אנחנו מתפשרים. והפשרות האלה בסוף פוגעות בציבור כולו וביכולת שלנו לקיים תחבורה ציבורית נאותה במדינת ישראל.

אני רוצה פה להקדים תרופה למכה לכאלה שאני מניח שיגידו, ועדי עובדים וכיוצא באלה, שהם גם יקיריי ועובדים איתנו במשותף, אנחנו נגד להביא עובדים זרים. גם אני נגד להביא עובדים זרים. אבל אנחנו במצב לא של מחסור בלבד, אנחנו במצב של אין ברירה. אם יש לכם פתרונות אחרים, כל נציגי העובדים, בבקשה. אני פה יכול להתחייב בשם כל החברים שלי, הקולגות שלי, לא יהיה מצב כמו שלא היה עד היום, שנהג ישראלי ירצה עבודה כנהג אוטובוס בתחבורה ציבורית והוא לא ייקלט לעבודה. אני מוכן לתת פה פרס ענק למישהו שיציג לי מקרה אחד. אחד, לא עשרות ולא אלפים, של נהג בתחבורה ציבורית בעשור האחרון אם לא למעלה מכך, שרוצה לעבוד בתחבורה ציבורית ולא רוצים לקבל אותו לעבודה. ההיפך הוא הנכון, אנחנו מתפשרים. אז לא צריך לדאוג לנהגים, לכאלה שיש להם רישיונות אוטובוס שלא תימצא להם תעסוקה בארץ.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

מה השכר של נהג מתחיל?

<< אורח >> ציון פת: << אורח >>

54 שקלים לשעה. הם שעתיים. 54 שקלים. בנוסף לזה יש הטבות שונות, בונוסים, כמות נוסעים. קרן השתלמות, כל התנאים הסוציאליים. נהג בסוף עולה למפעיל - - -

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

למה הם שעתיים.

<< אורח >> ציון פת: << אורח >>

אלה הסכמים שקיימים.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אי אפשר לשפר את התנאים?

<< אורח >> ציון פת: << אורח >>

הבעיה היא, אפשר לדבר גם על זה, אנחנו בדיונים על העניין הזה עם נציגי העובדים ומנסים למצוא פתרונות כדי שהתנאים הסוציאליים לפחות יהיו מותאמים לעובד חודשי. אבל בגלל התנודה בשעות היום, שיאי בוקר, שיאי צוהריים, לא תמיד יש תעסוקה בשעות מסוימות ואי אפשר שהנהג לא יעשה כלום ושכרו ישולם בגלל המצב. לכן אנחנו מנסים ומצליחים למצוא פתרונות יצירתיים כדי שהתנאים הסוציאליים בסך הכול יהיו דומים לאלה של עובד חודשי.

אני חושב שהציגו פה במצגת את הגיל הממוצע. יש פה בעיה נוספת, אם את כבר שואלת את השאלה הזאת. אנחנו רואים נהגים ותיקים מאוד, בעיקר של החברות הוותיקות של אגד ודן, שפורשים. והצעירים שנכנסים הם א' לא באותה איכות ו-ב' גם לא בכמות. לכן כפי שניידר המנכ"ל, המצב רק הולך ומחריף שאנחנו מוסיפים לזה גם את העניין של הגידול בכמות האוכלוסייה, גידול בתחבורה הציבורית והצורך.

אני לא רואה שום דרך כרגע. וניסינו הכול: מענקים, הכשרות. התקופה היחידה שבה היו מספיק נהגים זה תקופת הקורונה. כי לא היה צריך תחבורה ציבורית ונהגים רצו לעבוד.

הערה נוספת לנתונים הסטטיסטיים, צריך לעשות הבחנה בין בעלי רישיונות לאוטובוס לבין נהגי אוטובוס. אלה מספרים שונים וזה דברים אחרים. לכן צריך לנפץ את הטענה הזאת שאומרים יש עשרות אלפי נהגים, כאלה שיש להם רישיון לאוטובוס או למשאית. גם לי יש רישיון למשאית ויש לי רישיון לסמיטריילר וגם למוביל טנקים, כי בצבא עסקתי גם בתחום הזה. אז מה? אז אני נכנס בסטטיסטיקה של מקצוע נהג?

זה כבר מוליך אותנו לנושא שהוא לא קשור לפה, מה זה המקצוע נהג בכלל. בין אם זה במשאית ובין אם זה בתחבורה ציבורית. אבל להציג מספרים של בעלי רישיונות ויש מספיק בשוק – זה לא רציני וזה לא טיעון גם.

אם לסכם את העניין, אנחנו מבקשים להביא עובדים זרים. הכמות הנדרשת כיום עומדת על 5,000. יכול להיות שהפתרון הוא להביא, לא יודע מה, 1,000 בשלב הראשון, לנסות לשבת עם משרד התחבורה, לראות איך מכשירים אותם כמו שצריך לטובת המשימה הזאת. מה שקרה בתחבורה הציבורית גם בעשור האחרון בעניין של הפרדה בין הנהג לנוסע, היכולות הטכנולוגיות שקיימות שנהג לא חייב להכיר את המדינה שבה הוא עובד. אלא יש היום מספיק אמצעים טכנולוגיים שהוא יכול לנסוע את המסלול באמצעות GPS. הוא לא גובה כסף. הוא גם לא בקשר בעצם הנוסע.

<< אורח >> עופר סיטרוק: << אורח >>

זה לא מדויק.

<< אורח >> ציון פת: << אורח >>

זה מדויק.

<< אורח >> עופר סיטרוק: << אורח >>

בכלל לא. אם כל הזמן שואלים - - -

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

- - - לתקשר עם הנוסעים.

<< אורח >> ציון פת: << אורח >>

הוא לא צריך לתקשר עם הנוסעים. הוא לא צריך. גם היום הוא לא. גם היום הוא לא מתקשר.

הנהג בתחבורה הציבורית נמצא בתוך, אני לא רוצה לקרוא לזה, יש כאלה שחושבים שצריך לסגור אותו עוד יותר. זה גם תביעה של הנהגים עצמם. הוא לא בא במגע היום עם נוסעים. וגם אם הוא בא במגע עם נוסעים אז - - -

<< אורח >> קובי ואחניש: << אורח >>

קודם כל, זה לא נכון בכלל.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

בסדר.

<< אורח >> קובי ואחניש: << אורח >>

רואים שלא נהגת על אוטובוסים, לא היית הרבה זמן על אוטובוס. רואים את זה.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אני אתן לך לדבר ותתייחס למה שהוא אמר.

<< אורח >> ציון פת: << אורח >>

אני לא צריך להיות נהג אוטובוס כדי להבין בתחבורה הציבורית.

<< אורח >> קובי ואחניש: << אורח >>

אתה לא צריך להיות נהג אוטובוס. אתה צריך לעלות לאוטובוס ולראות כמה פונים לנהג.

<< אורח >> ציון פת: << אורח >>

עליתי לאוטובוס לא מעט. וזה שונה. גם אם פונים, אפשר לפנות. אני לא יודע מי מכם קונה בסופר, אבל סופר גם צריך לדעת עברית, לתקשר עם הלקוח. נכון? יותר מאשר עם הנהג. כל אחד מתקשר איתו. מעסיקים עובדים מהודו והכול עובד כמו שצריך. בקופות, כן.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

זה חוסר הבנה במה זה נהג אוטובוס.

<< אורח >> ציון פת: << אורח >>

הוויכוח הוא לא לעניין. כי בסוף אני טוען אם יש נהגים ישראלים אנחנו נשמח לקבל אותם בתנאים מועדפים, רק שיגיעו. יודעים לדבר, לא יודעים לדבר, זה לא העניין. שיבואו לעבוד, אנחנו נשמח מאוד להעסיק אותם.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אולי נעבור לדובר הבא. אריק סיני, יו"ר חברת קווים, בבקשה.

<< אורח >> אריק סיני: << אורח >>

תודה רבה על הדיון גברתי יושבת-ראש הוועדה. ישיבה מאוד חשובה. אני ברשותכם רוצה לדבר על מספר נושאים. ראשית אני רוצה לדבר על הנוסעים. בסוף כולנו נמצאים כאן היום ובכלל קמים כל בוקר, הייעוד שלנו זה לספק שירות, תחבורה ציבורית לעם ישראל. וכאשר מדברים על שירות תחבורה ציבורית מדברים על שירות אמין, איכותי, בטיחותי. כזה שאנחנו גאים בו. וכזה שאנחנו רוצים שירתום את הנוסעים היום, משתמשי הדרך, לוותר על הרכב הפרטי שלהם ולעבור לתחבורה הציבורית. כולנו מכירים את המחיר של גודש התנועה.

כל נהגי התחבורה הציבורית שנמצאים פה, ואני מצדיע לכם אחד אחד על העבודה שאתם עושים. העבודה שאתם עושים היא עבודת קודש ומטרת הדיון חס וחלילה היא לא לפגוע ולא להחליף. ממש לא. אני אשלים את דבריי ותכף תבינו בדיוק למה אני מכוון. אבל בסוף היום אנחנו לא מצליחים היום לספק את השירות הנדרש למדינה. התחבורה הציבורית היא משק חיוני ואנחנו כולנו מכירים את נתוני אגף התקציבים באוצר שמדבר על עלות הגוש הנוכחית בין 30 ל-40 מיליארד שקלים בשנה. ואנחנו רואים לאן זה הולך. כולנו נוסעים היום אותה נסיעה יותר זמן.

תכף נדבר על מה ההשלכה של זה על נהג, כי אני בעיקר רוצה לדבר על הנהגים. אם נראה לאן זה הולך ונסתכל על הגרפים לאחור ונעשה פור קדימה, נבין שהמדינה הולכת להיעצר. כדי למנוע את התהליך הזה חייבים להוסיף שירות, חייבים להוסיף תדירות. אבל עליה וקוץ בה. היום פלוס מינוס בישראל מידי יום ברישוי יש כ-120,000 נסיעות. כ-1.5% מהנסיעות האלה לא מתבצעות בגלל חוסר נהגים. עכשיו בואו נכפיל את הכמות הזאת, אם לא טעיתי זה משהו כמו 1,800 נסיעות, נכפיל את זה בערך ב-50 תחנות. נעשה את החשבון ונבין בכמה תחנות אנשים שמחכים לאוטובוס לא נאספים. אז הדיון כאן הוא לא כדי להחליף חס וחלילה את הנהג הישראלי, שהלוואי שהיינו יכולים להוסיף עוד כמותו. אלא מאחר ואנחנו לא מצליחים להוסיף כמותו אז אנחנו נאלצים לחשוב על פתרונות.

אני כמנכ"ל חברת תחבורה ציבורית שש שנים וכיושב-ראש שנתיים עומד פה לפניכם ואומר אין דבר כמעט שלא ניסינו לעשות כדי לגשר על הפער. כי כל יום שיש לנו אי ביצועים אנחנו לא ישנים בלילה. אנחנו מרגישים שנכשלנו בייעוד שלנו.

בישראל היום לפי כל הנתונים שלנו, והנתונים שלנו הם נתונים שהם לא סטטיסטיים אלא נתונים שהם איגום של כל המשאבים של כל החברות, יש חוסר של 5,000 נהגים. אפשר להציג את הפירוט יותר מאוחר. ואני לא מדבר על מה אמור לקרות בשנים הקרובות. אנחנו יודעים להגיד שבגדול למעט בשנתיים האחרונות כתוצאה מחרבות ברזל, אם נסתכל על הגרפים לאחור, היקף השירות גדל מידי שנה ב-6%. מאיפה יבואו הנהגים ל-6%? כאשר 6%, קילומטרים של נוסעים, יותר נסיעות וכדומה. אם תסתכלו על הגרפים של משרד התחבורה, בממוצע גידול של כ-6% בשנה. אין נהגים לבצע את המשימה הזאת.

בואו נראה מה קורה כאשר מוסיפים האטה במהירות המסחרית שכולכם יושבים ומכירים את זה, של אחד קילומטר לשעה. אחד. אנחנו מבינים שאנחנו נמצאים בכמה קילומטרים. המהירות המסחרית יורדת. כל אחד קילומטר האטה כתוצאה מהעלייה בגודש זה שואב עוד נהגים, עוד אוטובוסים פנימה. אין נהגים.

6% עד 7% מהנהגים שמופיעים בטבלאות שאתם הצגתם כאן בגרפים של משרד התחבורה הם נהגים מעל גיל 65. מה עתודה להחליף אותם? לכן כאשר חברות תחבורה ציבורית היום במקום לעסוק בתחבורה ציבורית בעצם הקימו בתי ספר להכשרת נהגים, כדי לייצר פתרון לבעיות. אנחנו חברות מסחריות עסוקים בלייצר פתרונות. אנחנו לא מסתפקים בלהציג את הבעיה, אנחנו חייבים לייצר פתרון.

אז היום כחברה אני יכול לומר שכמות המועמדים לבוא ולקבל הכשרה בחינם ולקבל מענקים, מענקי מחייה, כמות הנהגים יורדת. למרות כל מה שאנחנו עושים. הענף הזה, למה בעצם יש קושי היום לגייס נהגים? מכמה טעמים: יבואו אנשים ויגידו שכר. בסדר, אני מקבל ששכר הוא אף פעם לא מספיק.

<< אורח >> עמית צדיק: << אורח >>

גם ברכבות?

<< אורח >> אריק סיני: << אורח >>

לא, אנחנו לא עוסקים ברכבות קלות. נאמר פה היום כמה משתכר לשעה נהג. אבל אני אגיד בממוצע מה המשכורות בחברות היום. אצלנו בחברה סדר גודל של שכר ממוצע נדמה לי לחודש ספטמבר או אוקטובר, לא משנה, בחודשים האחרונים, מתקרב ל-16,000 שקלים. כשאני אומר ממוצע זה אומר שיש כאלה שגם עוברים את ה-20,000 שקלים.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

כמה שעות נהג צריך לעבוד בשביל להגיע לשכר הזה?

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

250.

<< אורח >> אריק סיני: << אורח >>

210 שעות. אתמול ישבתי כאן אתכם בחדר השני, בוועדה לאלימות, לכל הנושא של האלימות כנגד הנהגים. אתם שמעתם את האמירה שלנו: עד שלא נמגר את האלימות לא נוכל להביא נהגים חדשים. לא נוכל. אתם יודעים את זה. ועד שלא נוכל להביא עוד נהגים, אז נהגים יצטרכו לנהוג 210 שעות בממוצע בענף. זה נתונים של משרד התחבורה, אלה לא נתונים שלי.

אי אפשר פעם אחת לבוא ולהלין שנוהגים 210 שעות ופעם שנייה לא לייצר עוד נהגים שיאפשרו את ההורדה של הדבר הזה.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

חיילים משוחררים מגיעים?

<< אורח >> אריק סיני: << אורח >>

חיילים משוחררים לא מגיעים. אני תכף אדבר על הפתרונות של הדברים האלה. בסוף היום הייעוד שלנו, כפי שאמרתי, של פורום חברות התחבורה הציבורית, של ארגון המעסיקים מבית ההסתדרות הלאומית בהקשר הזה הוא לספק שירות לעם ישראל. כרגע נפגעת האיכות, נפגעת האמינות, נפגעת איכות השירות, הבטיחות נפגעת. הנה אני אומר לכם כאן, יש נהגים מצוינים, מקצוענים בעולם התחבורה הציבורית. אבל אתם מכירים שיש נהגים היום שהם לא ראוי שהם יעבדו בענף התחבורה הציבורית. ולצערי יש כאלה שעדיין עובדים, מבחינת בטיחות. יש נהגים שלא עוצרים בתחנות. אם כבר שילמנו שכר נהג ושילמנו את הדלק וזיהמנו את כדור הארץ, לא לעצור בתחנה? נהג שלא עוצר בתחנות לא ראוי לעבוד בתחבורה ציבורית והוא כרגע רשום ב-21,000 נהגים.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

אז למה לא מורידים אותם?

<< אורח >> אריק סיני: << אורח >>

לא מורידים אותם כי יש חוסר. אני אסביר בדיוק. אם אני עכשיו צריך להוריד נהג שלא עצר ב-10 תחנות במהלך יום העבודה שלו מתוך 180 תחנות אז אין לי נהג לאסוף ב-180 תחנות. בסוף אנחנו נמצאים במשחק סכום אפס. אני לא יודע אם אתם מכירים, רבותיי חברי הוועדה, היום בענף משלמים בין 30,000 ל-40,000 שקלים מענק חתימה לנהג שמוכן לבוא לעבוד אצלך. מה קורה בדבר הזה? זה מנגנון שמסחרר את הדלת המסתובבת. נהג שעובד אצלי היום מקבל מחברה אחרת 40,000 שקלים מענק חתימה לשנתיים, בוא תעבוד אצלי. ואני צריך לשלם 40,000 שקלים לנהג מחברה אחרת שיבוא לעבוד אצלי. זה משחק סכום אפס, זה לא פותר את הבעיה.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

הוא מתחייב?

<< אורח >> אריק סיני: << אורח >>

הוא מתחייב לשנתיים.

הוא מקבל את הוותק. גם כאשר מקבלים נהג מקבלים אותו עם הוותק שיש לו.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

לא תמיד ולא בכל החברות.

<< אורח >> אריק סיני: << אורח >>

לכן מה שאנחנו כרגע מבקשים מהחברים, אני פה שם את ראשי בפני כל אחד ואחד מהאנשים. אנחנו עושים את הכי טוב שאנחנו יכולים. לא בגלל שאנחנו פה שליחי האל, משום שזה הייעוד שלנו. וכשאנחנו לא מצליחים לבצע שירות אנחנו מרכינים ראש ומתביישים בפני הציבור של הנוסעים. וכאשר אנחנו לא מצליחים לספק שירות אנחנו מקבלים קנסות, אתם יודעים כמה קנסות אנחנו משלמים סך הכול משרד התחבורה? נדמה לי בין 180 ל-200 מיליון שקלים בשנה. יתקנו אותי חברי משרד התחבורה. עלות החוסר היא מטורפת. הנזק לכלכלת ישראל הוא מטורף.

יש לנו את אחד מבתי הספר הגדולים בארץ ואני רואה שאין מועמדים. אני רואה שהגיל המבוגר, הנהגים מתחילים לפרוש. נהגים לא מצליחים לעמוד בגודש התנועה. אתם מכירים את זה. היום נסיעה, פעם נסיעה הייתה 50 דקות, היום היא שעה וחצי-שעתיים אותה נסיעה.

לכן אנחנו פה כחברי פורום חברות התחבורה הציבורית, ארגון המעסיקים, מבקשים מהוועדה לאשר פיילוט של גיוס התחלתי של 1,000 או 2,000 נהגים. ואני רוצה לומר משהו, זה לא מכסה את החוסר. אבל זה רק כדי להתחיל תהליך. יש עוד הרבה שאלות שצריך לשאול לגבי ההכשרה של הנהג ולגבי תהליך הסבת רישיונות ולגבי השפה. אבל זה כדי להציל את השירות של מדינת ישראל. כי אם לא, אנשים יאבדו את האמון בתחבורה הציבורית, ימשיכו לעבור לרכב הפרטי ופשוט המדינה תעמוד. זו בקשתנו, תודה. אני גם יכול להשיב לשאלות אם עכשיו רוצים.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

לא. יהודה הכהן, בבקשה, מנכ"ל אלקטרה.

<< אורח >> יהודה הכהן: << אורח >>

צוהריים טובים. אני חושב שהדיון הזה הוא דיון חשוב. אני מצטרף לדברי חבריי ורוצה להוסיף נקודה אחת. אנחנו שנתיים וחצי מדינת ישראל במלחמה. אחת ההשלכות של הדבר הזה זה שלצערנו אין תיירות במדינת ישראל. יש פחות ופחות תיירות.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

כרגע, בגלל המלחמה.

<< אורח >> יהודה הכהן: << אורח >>

נכון, נכון. אני אומר, אנחנו "זכינו" מזה. כל הנהגים שהיו בענף התיירות הגיעו אלינו. אנחנו שמחים על זה שהם הגיעו אלינו. לא על הסיטואציה שבגינה זה קרה, אבל שמחנו על זה והצלחנו לתת שירות. אני מאמין ומקווה שמהר מאוד נחזור לימים כתיקונם והתיירות בישראל תחזור. לצערי בענייננו המחסור ילך ויגדל ואני לא יודע מאיפה אני אביא את הנהגים. אמרו פה חבריי מה אנחנו עושים בשביל להביא נהגים. אנחנו רואים את זה שכבר עוזבים אותנו נהגים לטובת ענף התיירות. זה אותו פול של נהגים. ואיך לסגור את זה אני לא יודע.

אני אוסיף על גודש התנועה, כי זה ממש חם. אני מרחיב את המפות שלי גם בפתח תקווה וגם בראש העין, מתוך גודש התנועה. נסיעה שלקחה 45 דקות לוקחת שעה. זה אומר שאני צריך להביא עוד נהגים. אני לפני ארבעה שבועות עשיתי את זה, הגדלתי עוד טיפה. ויש לי חוסר. ביום ראשון אני עושה את זה פעם נוספת, כי הנהגים, אני גם צריך לדאוג להפסקות לנהגים. אני גם צריך לעמוד בלוחות זמנים ואנחנו לא יודעים איך לעשות את זה. כי בסוף כאשר נסיעה לוקחת יותר זמן אנחנו צריכים יותר נהגים ויותר אוטובוסים.

אנחנו לא מצליחים לעשות את זה. גם אני מהחברות שמוכן לתת את הכול כדי שיבואו. ללמד, לממן ולתת מענק. ולא מגיעים. תודה.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

ששי, אתה רוצה כעת?

<< אורח >> ששי שדה: << אורח >>

תודה רבה גברתי. ששי שדה, משנה למנכ"ל הסתדרות לאומית.

נתחיל במצב בתחבורה הציבורית. המצב קשה מאוד בתחבורה הציבורית. התנאים של הנהגים קשים מאוד. הזכירו חלק מהם. אבל לקום בבוקר לעבודה כנהג אוטובוס זה כמו לצאת למלחמה. פקקים בלתי נסבלים, סידורים צפופים, הפסקות שנמחקות, אלימות שרק הולכת וגואה וזו הצרה החולה הכי קשה בתחבורה הציבורית. ועוד אלף ואחד דברים שמקשים מאוד על הנהגים לקום בבוקר ולהגיע לעבודה.

יחד עם זאת, הגיל הממוצע של הנהגים אני חושב שהוא דווקא יורד, הוא לא עולה. הנהגים הטובים, הוותיקים, לאט לאט עוזבים את הענף ונכנסת אוכלוסייה - - -

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אחרי כמה שנים פחות או יותר? הוותק שלהם, של אלה שפורשים.

<< אורח >> ששי שדה: << אורח >>

לא בדקנו את זה, אבל אפשר לבדוק את זה. אם הוועדה רוצה אנחנו נוכל להשיב על זה. אבל נכנסים לענף נהגים חדשים יותר שהם פחות מיומנים, פחות טובים. מחסור בהדרכות. עד השנה האחרונה שנכנס העניין של הסימולטור, אימונים בסימולטור, נהגים שנקלטו לעבודה עד היום האחרון שלהם לא היה להם שום הדרכות בשיפור מיומנויות. כל זה גורם לכאוס גדול מאוד בענף.

זאת הסיבה לדעתי שיש כ-60,000-70,000 מחזיקי רישיון שלא מגיעים לעבודה. אני סבור, אנחנו סבורים, ההסתדרות הלאומית סבורה, שלפני שאנחנו בוחנים, ותכף נתייחס גם לעניין של העובדים הזרים, אבל עוד לפני שבוחנים את האפשרות להביא עובדים זרים עלינו לעשות את הכול ולוודא א' ששיפרנו את התנאים בענף, מיגרנו את האלימות. אני יודע שלא נמגר אותה לגמרי, קשה מאוד בארץ. אבל עשינו הכול כדי להפחית אותה בצורה משמעותית. שיהיה לנהגים ביטחון אישי להגיע לעבודה. לשפר את השכר. אמנם השכר השתפר מאוד בשנים האחרונות בעקבות המאבק שלנו ב-2022, אבל עדיין, ביחס למה שקיים בעולם השכר של נהגי אוטובוסים בעולם נמוך ב-10% מהשכר הממוצע במשק. אנחנו נמצאים רחוק משם. עדיין יש מקום לשפר את השכר.

צריך לטפל בצוואר הבקבוק. אמר אריק, למיטב זיכרוני אריק אמר את זה, שלא מגיעים נהגים חדשים. אין מועמדים. למה אין מועמדים? כי אין מרב"ד. אנשים מגיעים, מגישים בקשות.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אתמול היה. היית בדיון אתמול?

<< אורח >> ששי שדה: << אורח >>

לא הייתי בדיון אתמול, לצערי. לא יכולתי להגיע.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

היה דיון על זה.

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

כמה נהגים בתחבורה הציבורית ממתינים למרב"ד?

<< אורח >> ששי שדה: << אורח >>

אלפים. וממתינים מינימום שמונה חודשים וזה עכשיו רק הולך ומחמיר.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

העלו את זה אתמול. חמור.

<< אורח >> ששי שדה: << אורח >>

וזה רק הולך ומחמיר. זאת אומרת, מועמדים חדשים לא יכולים להיכנס.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אתם כהסתדרות מה עשיתם בנושא המרב"ד? שמונה חודשים אתם מחכים?

<< אורח >> ששי שדה: << אורח >>

אנחנו פנינו למשרד כמה פעמים, גם לשר הבריאות. אנחנו ביקשנו ואנחנו עומדים על זה, אנחנו הולכים לחדש את הבקשה שלנו, שהבדיקות הרפואיות במקום שיעשה אותם מרב"ד שהוא לא מצליח לעמוד בזה, יעברו לקופות החולים. לא יכול להיות שאני כדי לקבל רישיון ירי קיבלתי אישור מהרופא שלי ובשביל להיות נהג אוטובוס זה לא מספיק. לא, לא הגיוני, לא מסתדר לי. אז אפשר לעשות את כל הבדיקות בקופות החולים.

אגב, אותו דבר היה בקורונה. שהעבירו את כל הצרכים של הציבור לקופות חולים, פתאום הכול התייצב והסתדר. קופות החולים שלנו קופות מצוינות, אני גם באתי משם, אתם יודעים. קופות מצוינות. השירות בארץ הוא מצוין וצריך להעביר את זה לקופות החולים שאנשים שבוחרים להגיש את הבקשה כבר יגישו את האישור מקופת החולים שהם יכולים והם עומדים בתנאים. אין שום סיבה שזה לא יקרה.

זה צוואר בקבוק ענק ועד שלא פתרנו את זה זה אפילו לא הגון לדון בעובדים זרים. למה אנחנו מונעים מעובדים ישראלים להגיע לעבודה ומבקשים ביד שנייה להביא את העובדים הזרים. ואיפה זה יעשו את הבדיקות הרפואיות שלהם?

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

נכון. אנחנו מחכים, הצענו אתמול פתרונות ואנחנו מחכים לתשובה בהקדם, עד שבועיים.

<< אורח >> ששי שדה: << אורח >>

אני אשמח מאוד. ככל שזה יהיה יותר מהר זה ייטב עם הענף ועם כולם. כי המצוקה שתוארה כאן קודם על ידי המנכ"לים ליבי איתם. הם עובדים יותר בגיוס ושימור מאשר באספקת שירותי תחבורה ציבורית. זה איום ונורא. גם התחלופה בין המפעילים. ברגע שתהיה יציבות בענף ויהיה ביטחון אישי נהגים יבואו ולא רק יבואו, גם יהיה שימור.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

וגם תנאי העסקה.

<< אורח >> ששי שדה: << אורח >>

דיברתי עליהם. נתתי דגש על השכר, אבל זה לא רק שכר. בשנים האחרונות אמנם יש שיפור ניכר, אבל כשהתחלתי, כאשר נחשפתי לענף הזה לפני חמש שנים חדרי מנוחה לא היו להם. לא היה להם לאיפה לצאת לשירותים, תנאים בסיסיים. נהג כזה לוקח 50 ילדים, הוא לא שתה כוס מים לפני להתרענן. אז עכשיו אמנם זה משתפר, אבל זה עדיין לא במקום שאנחנו רוצים.

אז יש מכרז ל-200 חדרי מנוחה נוספים כבר באוויר. יש תט"ל 130 ו-131 והכול בסדר ומשתפר. אבל אנחנו עדיין לא שם. נהגים לא רוצים לבוא וגם מי שבא - - -

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

נהג שנוטש, מה הוא עושה? יש לו רישיון, הוא נוטש. לאן הוא הולך? למלא דמי אבטלה?

<< אורח >> ששי שדה: << אורח >>

אין בעיה של תעסוקה, מוצאים.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

מה עם הפרנסה? מה, הם מוצאים?

<< אורח >> ששי שדה: << אורח >>

הם מוצאים. אבל אני אגיד לך עוד דבר.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

במשכורת יותר טובה?

<< אורח >> ששי שדה: << אורח >>

אנחנו מקיימים גם, זה מתחבר לנו לפרויקט שאנחנו עושים לגיוס ושימור נהגים חרדים.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אה, לחברה החרדית?

<< אורח >> ששי שדה: << אורח >>

זה פרויקט חשוב. לא תמיד, לא תמיד.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

הוא חוזר להיות נהג.

<< אורח >> ששי שדה: << אורח >>

לא תמיד. 50% מהנהגים שהוכשרו, מעל 50%, נכון ישראל? נוטשים בשנה הראשונה, עוזבים את הענף. הכשירו אותם, השקיעו בהם כסף, מיליונים המשרד משקיע.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

מותר להם? אחרי כמה זמן מותר?

<< אורח >> ששי שדה: << אורח >>

הם פשוט נוטשים, לא מעניין אותם. הם גם יחזירו את הכסף. הם לא רוצים לחזור בגלל התנאים הקשים. אני מתאר מציאות שאני לא אוהב אותה. אבל קשה מאוד בענף הזה והם נוטשים. אנחנו עושים הכול, ביחד עם המשרד, ביחד עם המפעילים באמת ליצור גיוס ושימור של הנהגים, אבל זה עדיין לא מספיק.

אסבר את האוזן, אני יודע שזה עלה גם אתמול, אבל זה חשוב גם היום. אנחנו הקמנו פרויקט של גיוס ושימור נהגים חרדים. זה גיוס שלהם לצבא ואחרי זה שילוב שלהם בתחבורה הציבורית. פיילוט של הכיתה הראשונה עומד להסתיים באמצע דצמבר או סוף דצמבר. ה-20 הראשונים ישולבו בתחבורה הציבורית. אנחנו רואים שעושים את הדברים ועושים אותם נכון זה אפשרי. היעד לפרויקט הזה הוא 1,800 נהגים בשלוש שנים ואני מאמין שנעמוד בו. ואם נצליח להביא את החבר'ה האלה ואם נצליח לעשות עוד שימור ולהביא, ציון צודק, לא כל אלה שמחזיקים, בעלי רישיון, אפשר להביא אותם. 5%, 10%, לא צריך יותר מזה. זה ממלא את כל החוסרים. בואו נעשה מאמץ, בואו נשקיע בהם.

אגב, לא הצלחנו אפילו להגיע אליהם. רצינו לפנות אליהם ברמה האישית. לקבל נתונים ולהגיע אליהם. לא ניתן, יש רק כתובות ולשלוח דואר זה בלתי אפשרי. רצינו לעשות להם סקר לבדוק מה מונע מהם לחזור. כי השכר בתחבורה הציבורית, אמנם העבודה היא קשה מאוד. יושבים כאן הוועדים שלנו, כל יום יש לנו שיחות איתם. העבודה היא קשה מאוד בתחבורה הציבורית, אבל מי שעובד קשה גם יכול להיות מתוגמל. לכן כדאי להגיע. זאת אומרת, יש תמריצים. אמנם צריך לשפר עדיין, אבל יש תמריצים בשכר. ועדיין לא מגיעים.

לסיכום גברתי, לפני שאנחנו פותחים את הדלתות להביא נהגים עובדים זרים לארץ: אחד, אנחנו צריכים לעשות הכול, אבל הכול כדי לשמר את הקיימים ולגייס עובדים חדשים. כל הדרכים, ויש תוכניות, רק צריך הרבה פוש והרבה עזרה מהממשלה ומהכנסת כדי שיסייעו בתקציבים וברגולציה שתדחוף את הכול קדימה. לשמר ולגייס את החדשים.

שנית, אם כבר יש תקציבים להשקיע בעובדים זרים, הרי עובדים זרים הם לא יותר זולים, הם יותר יקרים. לא רק שחייבים לשלם להם את אותו שכר שיש לעובדים המקומיים, אלא הם צריכים להוסיף להם תנאי דיור, תזונה, מזון וכל הדברים האלה. זה רק יעלה להם יותר. ועדיין הם רוצים, שזה אבסורד. הגיוס צריך להיות בארץ. ואם יש כבר כסף ויש תקציבים להביא עובדים זרים, ולא דיברתי בכלל על הגיוס שלהם, להביא אותם משם, ללכת לראות אותם, לעשות להם רישיון מותאם לארץ, שינוי תקנות. לא דיברנו על זה, אולי ידברו על זה משרד התחבורה.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אבל הבעיה שלא באים, אין נהגים. יש חוסר, לא?

<< אורח >> ששי שדה: << אורח >>

אין נהגים בעולם. אם תקראי את המחקר שהגשנו לך, אז בגרמניה הם יוצאים מדעתם לגייס נהגים ועדיין הם בחוסר נוראי. גם אליהם לא מגיעים. כך שלא בטוח שגם אם ננסה ונשקיע זה באמת יהיה הפתרון למצוקה הקשה שקיימת בענף. אבל בעולם זו בעיה גלובלית שהולכת ומתרחבת. המדינות הנאורות גם יוצאות מדעתן וגם להן קשה.

אבל אני אומר שאם כבר יש תקציבים לגייס עובדים זרים בואו ניקח אותם ונשקיע בקיים. בואו נשפר את הענף, בואו נסייע לקיימים. אני מאמין שעם עבודה ביחד מושכלת אנחנו גם נצליח.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

תודה. אורי מתוקי, בבקשה.

<< אורח >> אורי מתוקי: << אורח >>

קודם כל אני מודה על הדיון. שמי אורי מתוקי, אני מנהל חטיבת תחבורה ציבורית בהסתדרות, שמייצגת את מרבית הנהגים בענף.

אני רוצה להתחיל ולהגיד מהסוף. אני חושב שלהכניס עובדים זרים לענף התחבורה הציבורית תהיה בכייה לדורות. כל ענף שהוא שהיה בו כניסה של עובדים זרים, אם זה חקלאות, אם זה בניין, אם זה כל דבר – תוך כמה שנים נעלמו ממנו לחלוטין העובדים הישראלים. ובשביל לתת מענה לבור של בין 1,000 כפי שהוצג במצגת, או 4,000 כפי שאומרים החברות, אנחנו ניצור בור של 20,000-25,000 איש. וכפי שנאמר, בסופו של דבר גם אף אחד לא מבטיח שזה שפותחים לעובדים זרים גם יגיעו הכמויות שאנחנו צריכים, המספרים שאנחנו צריכים. וזאת תהיה בכייה לדורות.

אני דווקא רוצה להתחיל מהצד החיובי, איך לדעתי צריך לתת מענה לבעיה. כי אני חושב שבמקום לדבר כן עובדים זרים, לא עובדים זרים - - -

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

להציג את הפתרון.

<< אורח >> אורי מתוקי: << אורח >>

צריך קודם כל לדבר על הפתרונות היותר מוחשיים, לדעתי יותר טובים, יותר אמיצים. דורשים אולי גם החלטות שהן לא ברמת החברות וההסתדרות ואפילו לא רק משרד התחבורה לבד. חשוב לי להגיד משהו, החברות עושות מאמצים מאוד גדולים, אני מכיר את זה, לגייס עובדים. אין פה איזה ניסיון לחסוך מפה או משם. גם משרד התחבורה נותן משלו. אם זה הקורסים וכל הדברים האלה. יש הרבה מאוד מאמצים שנעשים. פשוט נדרש פה משהו בסדר גודל יותר אסטרטגי.

אני מצטרף לדברים שאמרו כל קודמיי מהחברות. יש צורך בלתת מענה לנהגים. יש צורך לצמצם את הגודש בכבישים ואני רוצה להתחיל מכמה דברים שיהיו. חשוב לי להגיד, קודם כל הבעיה היא לא כל כך לגייס. בדרך כלל יש נהגים, אנשים שמוכנים להיות נהגים. תראו, היה סקר ב- ynet לפני שלוש שנים. בסקר ב-ynet נאמר מהם עשרת המקצועות הכי אהודים בישראל. נהג היה באחד מהעשרה הראשונים. לא זוכר אם החמישי או השישי. נהג אוטובוס במדינת ישראל זה דבר מכובד. עדיין. וזה הולך ונשחק.

אנחנו ניתן מענה לא בזה שנשאל את עצמנו איך נביא את הגיוס, כי מצליחים לגייס. עם המענקים, עם המאמצים.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

לשמר.

<< אורח >> אורי מתוקי: << אורח >>

לשמר, זה העניין. ובשביל זה צריך לדבר על מעמד הנהג הישראלי. לכבד את הנהג הישראלי, לתת לו את המקום שרוב הציבור חושב אותו. כן? אנחנו רק צריכים לתת את המעמד הזה גם מבחינת התנאים והשכר. ואני אתייחס לכמה נקודות.

קודם כל, שכר, אני יודע שיגידו לי זה לא רק השכר ואני מסכים. אף פעם אין פתרון אחד לכל דבר. אולי אנחנו כארגון עובדים תמיד אומרים, רואים הרבה פעמים את העניין בשכר. וגם פה אני חושב. השכר הוא לא עניין לזלזל בו. אבל הייתה עליית שכר לאורך השנים האחרונות. ואגב, אם אתם תראו, גם ראיתי את זה במצגת שראיתי אותה עכשיו פעם ראשונה. אתה רואה, ממש אני יכול לראות את הפיקים שיש במצגת לפי פעולות שנעשו ועליות שכר שנעשו. זאת אומרת שכר הוא כן חלק מהפתרון.

רק כדי לסבר את האוזן. בבוסטון הייתה בעיה דומה, זו בכלל בעיה בין לאומית, לא רק בישראל. הייתה בעיה של נהגים. העלו ב-25% את השכר והפלא ופלא, שנה אחרי זה היה אובר, היה צריך לדחות נהגים. אז כשאני מדבר על עליית שכר אני לא מדבר על עלייה קטנה, פרוביזורית. יש זחילת שכר בענף של מדד, ברוב החברות, זה דבר חשוב. צריך משהו שהוא מעבר לזה.

מעבר לשכר זה שעות העבודה. כן, נהג יכול להרוויח שכר מכובד. לא, אף אחד לא יקנה מזה בריכת שחייה. אפשר, אבל בתנאי שהוא מוכן לעבוד הרבה מאוד שעות. לא בכל ענף היום, ותשאלו פה כל אחד את עצמו מי שלא נהג פה, האם הוא היה מוכן לעבוד גם שישי, גם מוצ"ש, שישה ימים בשבוע הרבה פעמים. לעבוד בתנאים מאוד קשים, שכבר דובר עליהם ואני לא ארחיב פה. ולבוא לעבודה, לעבוד 11-12 שעות ביום כדי בסוף להצליח לשלם את המשכנתה.

אז אם נדע לעשות פעולה משולבת של למשל התקן האירופי, שמצמצם את שעות העבודה, אבל עליית השכר בצורה שגם תפצה ותיתן אף מעבר לכך. זאת אומרת שבן אדם יוכל להתפרנס בכבוד עם פחות שעות עבודה. כי באמת קשה לעבוד על הכביש.

דבר נוסף מעבר לשכר ושעות, יש גם עניין של הכשרה. להכיר. אנחנו קוראים לזה כבר שנים, להכיר במקצוע נהג כמקצוע. לייצר לו סטנדרטיזציה. לייצר לו איזה שהוא מסלול של הכשרות, גם מסלול של קידומים. אתה יודע שאתה מתחיל כנהג ואתה יכול להמשיך כסדרן, יכול להמשיך בכל מיני דברים ופעולות.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

ההכשרות מסובסדות?

<< אורח >> אורי מתוקי: << אורח >>

כן. חלק מהן לפחות מסובסדות, מבחינת הכשרה כנהג. אבל אני מדבר על מעבר. לייצר בכלל, כל מקצועות התחבורה הציבורית, בואו נמקצע את הסדרן גם בקורס. בואו נמקצע את השב"צ. חבר'ה, זה לא פשוט לשבץ את כל המפלצת הזאת של כמה אמר? מאות מיליוני נסיעות בשנה. זה אירוע שצריך לנהל אותו. אין שום סיבה שלא נתייחס לזה בכבוד הראוי גם לעובדים וגם לנוסעים בהקשר הזה.

עוד דבר שיש ועולה, אגב, בפתרונות בעולם. וקיבלתם בוועדה מפורום ארלוזורוב קיבלתי גם אני פתרונות בעולם. גם מתייחסים לאיך מתחלקת, איך חלוקת משמרות יותר גמישה, יותר מאפשרת. לתת בעניין הזה איזה שהוא מקום. יש הרבה מאוד פתרונות שנעשים בעולם. אני משוכנע שהם יתנו את המענה הנדרש הרבה יותר טוב ממה שמציעים כאן.

אני רוצה להגיד מילה נוספת. דיבר יו"ר קווים, אני לא רואה אותו, אבל הוא דיבר קודם, דיבר. היינו ביחד אתמול בוועדה של האלימות. להכניס עובדים שרים שלא מדברים את השפה ולמרות המחיצה המסוימת ולמרות שיש הנחיות אל תדברו. כולם יודעים שבסוף כאשר בן אדם עולה והוא צריך לשאול באיזה תחנה הוא צריך לרדת, הוא מוצא את הדרך להגיע לנהג ולשאול אותו. כאשר תופעת האלימות היא גם ככה אירוע גדול ויהיה בן אדם שלא נראה והוא זר והוא לא מדבר את השפה, הדבר הזה רק ילך ויגדל וייצור עוד בעיות משמעותיות.

אני רוצה להגיד אולי מילה נוספת שהיא לא מהכובע שלי כאיש הסתדרות ולא מהכובע שלי כמי שמייצג בענף. הפתרון של עובדים זרים נהייה זמין מידי. משמעות הדבר, ופה אני אומר כאזרח, היא שאנחנו לאט-לאט נדחק את העובד הישראלי החוצה, זה אני גם אומר כאיש ארגון עובדים. אבל אני גם אומר עוד דבר, אני יצא לי בתפקידים קודמים ואני לא נכנס לפה, זה לא קשור לתפקידי, אבל להכיר את המאבק של תושבי דרום תל אביב. מי שמכיר, שפי פז וכו'. רוב הזרים שנכנסים למדינה נכנסים כמהגרי עבודה. אם אנחנו נגדיל את המספרים בהיקפים כדי לתת מענה לתעשייה וכדי לתת מענה לנהגים וכדי לתת מענה לכולם אנחנו נמצא את עצמנו עם בעיה חברתית, עם פצצת זמן חברתית. שוב, זה לא המנדט שלי אבל חשוב לי להגיד גם את זה. תודה.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

תודה. גדעון מזרחי.

<< אורח >> גדעון מזרחי: << אורח >>

קודם כל שלום. גדעון מזרחי, אני דירקטור בדרך אגד. כבודה מכירה אותי, אנחנו הרבה שנים בענף הזה. כמעט את כל התפקידים מילאתי. אף אחד לא יכול להגיד לי אתה לא נהג אוטובוס. מנהג אוטובוס עד התפקידים הכי בכירים בחברות. אני מכיר אותם מלמטה עד למעלה.

עכשיו אני רוצה לומר לכם, אני לא אחזור על דברים שאמרו קודמיי.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

פתרונות, להציג פתרונות.

<< אורח >> גדעון מזרחי: << אורח >>

קצר. התחום שאנחנו מדברים עליו, הנושא, זה נושא שהוא לא כל כך פופולרי. יותר טוב לדאוג למה שקיים בארץ ובוא נעשה ובוא נשפר ובואו נאמר. ואמרו אנשים פה דברים מאוד מכובדים. אני רק רוצה לומר לך, עשרות שנים מדברים פה על המרב"ד וזה לא מתקדם. וכאשר זה מתקדם זה חוזר עוד פעם אחורה ואפשר לדבר עוד פעם המרב"ד ועוד פעם המרב"ד. ואני מבטיח לך שבעוד חמש-שש שנים נשב פה עוד פעם נדבר על אותם נושאים. אלה פתרונות שאפשר לומר אותם.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אני מבטיחה בלי נדר שהמרב"ד יטופל.

<< אורח >> גדעון מזרחי: << אורח >>

קודם כל נכון, הוא טופל בעבר וחוזר עוד פעם. היום הוא כבר הפסיק לעבוד. עכשיו צריך לחשוב איך מקדמים אותו.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

רק שיהיו שרים. בינתיים אין שרים.

<< אורח >> גדעון מזרחי: << אורח >>

בסדר. אני מצטער, אבל העניין הזה זה בעייתי מאוד. אני רוצה להגיד לכם, גם האלימות שיש מול נהגים, זה בגלל חוסר נהגים. זה אחד הדברים שהכי משפיע. למה אם לא הגיע אוטו והגיע נהג אחריו מתחיל זה גורר אלימות. חוסר נהגים זה גם גורר אלימות. זה לא רק שמקטרים ולא זה והכול בסדר. זה חלק מהבעיות שאנחנו יכולים לזה.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

זה גם חסם אתה אומר.

<< אורח >> גדעון מזרחי: << אורח >>

זה גם חסם. עוד דבר, תראו, מדברים על שכר ועל תנאי נהגים. שכר זה מאוד חשוב. לא תהיה תוספת של 25%-30%. אפשר לדבר על זה יפה מאוד, אנחנו חיים במדינת ישראל, יודעים שזה לא יקרה מחר בבוקר. אם לא ניתן פתרונות זמינים אחרים זה ייקח עוד הרבה מאוד שנים.

אני כן אומר לכם שהחשיבות שנהג ירגיש בבית בחברה שהוא עובד בה היא לא פחות מאשר השכר. ונעשים מאמצים גדולים בתוך החברות בשביל לתת את ההרגשה הזאת ולעשות את זה. גם משרד התחבורה בשנים האחרונות משקיע בתנאים הסביבתיים. בתשתיות וכל הדברים האלו. אבל זה לא ייתן. תראו, נהגים נכנסים לשוק. קודם כל להיכנס להיות נהג תחבורה ציבורית זה בין חצי שנה לשנה שאתה צריך לעבור את כל התהליכים ולהתקדם. עד אז חברות צריכות לפרנס אותך, אתה לא תקבל משכורת מלאה של נהג כמו תמיד, זה רק חלק.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

משהו התחלתי.

<< אורח >> גדעון מזרחי: << אורח >>

זה בעייתי בעסק הזה. חוץ מזה, מגיעים הרבה נהגים שאין להם תיאום ציפיות בראש. הוא מגיע לשוק אז זה לא כמו שהוא ראה. לכן יש גם נטישה. זה לא רק בגלל שאין לו תנאים ואין לו שכר ואין לו זה. הוא מגיע, זה לא כמו שהוא ציפה. אז הרבה נהגים נוטשים.

אם אנחנו נתחיל לחפש בקונבנציונלי כל הזמן ולהגיד בואו נשפר עוד תנאי שכר, בואו נשפר עוד את התנאים האלו – את הפתרונות לזמנים שאנחנו צריכים ולפי דעתי צריך את זה מה שיותר מהר, לא נמצא. אם אפשר לעשות דברים במקביל. גם לייבא וגם לשפר את הדברים, אסור לעצור את זה. אבל אני אומר לכם, המטרה שלנו החברות זה לא לפגוע בנהג ולא להפחית נהג ולא להוריד מכל הדברים האלה.

אני אומר שאתם צריכים לקחת בחשבון שאם לא ניתן פתרון שהוא לא קונבנציונלי ונחפש את הפתרונות הקונבנציונליים ניפגש פה בעוד שנה-שנתיים ונחזור על הדברים עוד פעם. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

ליאת, בבקשה.

<< אורח >> ליאת לוי מובשוביץ: << אורח >>

שלום, אני ליאת לוי מובשוביץ, אני יועצת משפטית במשרד הבריאות. אני יועצת משפטית למערך הוועדות הרפואיות וביניהן גם המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, המרב"ד. חשוב לי מאוד להתייחס למה שנאמר פה לגבי המרב"ד. אני רוצה להציג את העמדה שלנו, כפי שהיא הוגשה גם למשרד המשפטים.

לפי פקודת התעבורה מי שאחראי לבחון כשירות נהיגה זה דווקא משרד התחבורה באופן מאוד מפתיע או שלא. אותי זה לא הפתיע. והמכון הרפואי לבטיחות בדרכים כרגע נותן בעצם שירות כמי שמונה על ידי שרת התחבורה. יש אפשרויות נוספות, למנות רופאים מוסמכים נוספים וזה אכן נעשה על ידי משרד התחבורה. כרגע יש תקנות מאוד ברורות שיאפשרו בעצם לשכור ספקים חיצוניים וכך לפתור את עניין המרב"ד. שוב, אני רק אדייק, מבחינתי זו לא בעיית מרב"ד, זו בעיית תחבורה. צריך להעביר את התקנות האלה כמה שיותר מהר על מנת שספקים יוכלו לתת מענה.

<< אורח >> ששי שדה: << אורח >>

מה רע ברופאים בקופות החולים? למה להתעקש שזה יישאר?

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

חשבתם על זה, על רופאים בקופות חולים?

<< אורח >> ליאת לוי מובשוביץ: << אורח >>

במהלך השנים חשבנו המון פעמים על רופאים בקופות החולים. זה פער שלא צלח.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אי אפשר לקדם את זה?

<< אורח >> ששי שדה: << אורח >>

היום כל מערך הפסיכיאטריה עבר לקופות.

<< אורח >> ליאת לוי מובשוביץ: << אורח >>

כל דבר אפשר לנסות מחדש.

<< אורח >> ששי שדה: << אורח >>

היום זה יותר ישים, כי מערך הפסיכיאטריה עבר לקופות. אז לא היו.

<< אורח >> ליאת לוי מובשוביץ: << אורח >>

אני חושבת שלא, אבל זה נבחן מספר פעמים.

<< אורח >> ששי שדה: << אורח >>

מה לא? כן, עברו.

<< אורח >> ליאת לוי מובשוביץ: << אורח >>

לא, לא לגבי הפסיכיאטריה. אני חושבת שהניסיון להעביר את הרופא המוסמך להיות רופא של קופת חולים הוא לא ישים, אבל אפשר לנסות.

כרגע יש על הפרק. זה כבר הועבר למשרד המשפטים, תקנות מאוד ברורות שיאפשרו בעצם לקחת - - -

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

מתי התקנות יובאו?

<< אורח >> ליאת לוי מובשוביץ: << אורח >>

זה למשרד התחבורה. אני ממשרד הבריאות, אני לא יודעת. אבל הגיע הזמן להתקדם איתן.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

עד שבועיים הם צריכים לענות לוועדה, אז אני מעדכנת אתכם. דוד, בבקשה.

<< אורח >> דודי גיל: << אורח >>

דודי גיל, מנכ"ל איגוד חברות ההסעות בישראל. דיברו פה, אלקטרה אפיקים, שהם גם ארגון, חברה שמה שנקרא תחת אותה כיפה שנקראת איגוד חברות ההסעות.

אבל חשוב לי להגיד, לספר קצת בקצרה על הארגון הזה. הארגון הזה מנסה לטפל ב-50% של הציבורי, בתי חולים, משרד הביטחון, חינוך מיוחד וחינוך רגיל. לצערי הנושא של כל העולם הזה זז הצידה. אני ביקשתי להעלות את הנושא הזה, כבר את הנושא של עובדים זרים, בשנה שעברה וכך היה. יזמתי שם את אותו רעיון של הבאה של נהגים עובדים זרים.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

איפה העלית את הרעיון?

<< אורח >> דודי גיל: << אורח >>

לוועדה פה. הייתה פה ועדה, לפני שנה בדיוק. שנה וחודש בדיוק. ואותם דברים שנאמרים כאן, מכל מיני סיבות, לא שאני לא מתחבר לדברים, כל אחד מדבר מדם נפשו, אני מבין את זה. אבל צריך לנתק רגע, ששי, את העניין הבאמת - - - ולהסתכל על הבעיה כמו שהיא. כי כרגע יש חוסר אמיתי.

דיברתם פה על המרב"ד. אני כבר הייתי ארבע פעמים במשרד התחבורה. ישבתי עם מנכ"ל משרד התחבורה כדי להוריד את הבעיה הזאת שנקראת המרב"ד. הייתי לפני זה כבר בפגישות אחרות, ניסיתי להשפיע, כדי לגרום לדברים לעבוד. למדתי מהשטח שלייצר נהג זה לוקח בין תשעה חודשים לשנה. מכל מיני סיבות. אפשר לספר סיפורים והכול נכון, כן? אבל בסוף צריך לשבת מסביב לשולחן. ניהלתי לא מעט חברות וארגונים גדולים ואתה לא יכול לפתור את הבעיה בלי שאתה יושב ביחד בשולחן עגול, שם את הנקודה, פותר ומייצר את אותם נהגים.

כי באמת יש המתנה גדולה ואפשר לצמצם את הבעיה. דיברו על 4,000, לדעתי זה מעל 5,000 נהגים. כמו שאמר מנכ"ל אלקטרה, גם אצלנו, כרגע בין 7] ל-10%. בתיירות, כל אחד מסתכל במספר אחר. וכבר החוסר הזה מורגש.

כשיש לך את החוסר הזה, לדעתי הנהגים, למרות שיש שיפור צריכים להרוויח יותר. הכול נכון, אבל בסוף יש לך בעיה ואתה צריך לפתור אותה. וכמו שנאמר פה, אותן חברות שיש להן מה שנקרא פעילות שוטפת, חופשות והכול, אבל בסוף אתה צריך להביא את השורה התחתונה. וכשאני מתמודד עם בעיות כאלה ואחרות שדיברו פה על פרישות כאלה ואחרות ואין לי את האפשרות לתת את אותה תשובה זה לא משנה. כרגע אפשר לעשות הכול במקביל. קודם כל לפתוח את זה ודקה אחרי זה לטפל בכל הדברים.

דיברתם על חרדים. עשיתי תוכנית. הבאתי את זה, שהוא דיבר, שעובדים על זה. אבל בסוף זה לא קורה. אני לא יודע, הלוואי שזה יקרה מחר בבוקר. גם הנושא של המרב"ד שדיברתם שבועיים, הלא הייתי בישיבה אתמול. בהחלט הלוואי וכל הדברים האלה יקרו. אבל כרגע זה לא קורה.

כדי מה שנקרא לפתור את אותה בעיה שנקראת עולם הנהגים חייבים כולם לשבת ביחד ולראות איך עושים את זה יותר טוב ועושים את זה מהר. איך אומרים כאן? לחפש למה לא תמיד יש. אבל כרגע כדי לפתור את זה זה משרד התחבורה.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אתה אומר לפעול במקביל.

<< אורח >> דודי גיל: << אורח >>

דיברתם על המרב"ד. לשבת קודם כל לפתור. כי בסוף אם לא נעשה את זה, צריך לפתוח את זה - - - הכול יסתדר, לסגור את זה. אבל כרגע יש לנו בעיה אמיתית וזאת השורה התחתונה.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

תודה. קובי, יו"ר ועד עובדי אגד.

<< אורח >> קובי ואחניש: << אורח >>

שלום לכולם, אני קובי ואחניש, אני יו"ר ועד העובדים של אגד. אנחנו גם היום הגדולים ביותר בתחבורה הציבורית. אני רוצה לגעת בבעיה. הבעיה היא כמה דברים ואנחנו נתחיל. אני, כשהתחלתי לעבוד באגד ומי שעבד בתחבורה הציבורית זה היה באמת מקום של גאווה. ממקום של גאווה. אנחנו באנו לשם ואני לא צריך להזכיר לכם שנתנו לכלה לבחור עורך דין, רופא או חבר אגד.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

זה היה מקצוע יוקרתי, אני זוכרת.

<< אורח >> קובי ואחניש: << אורח >>

זה היה אמיתי. ואנחנו לא הייתה לנו מגבלת שעות, היינו עובדים גם 24/7. היינו עובדים והיינו אוהבים את המקום והיינו מחוברים למקום. הרמה שהייתה באגד ובתחבורה הציבורית הייתה רמה גבוהה, כי לא קיבלו כל אחד. היו עושים לו מבחנים. היום רק תבוא, בודקים לך, תסלחי לי, טחורים, ואם הכול תקין שב על הכיסא, תנהג. זאת הבעיה שלנו.

אני חושב שאפשר לפתור את הבעיה. עובדים זרים לא יפתרו את הבעיה כיוון שיש לנו המון אנשים שלא מודעים מה זה להיות נהג. גם המקצוע שלנו לא ממותג. אתם זוכרים בכבאות, לא היו באים לכבאות. נתנו לזה טייטל, במקום כבאי לוחמי אש. זה נתן סוג של השפעה וזה מיתג את החברה למקום גבוה.

בנוסף לזה, לגבי השכר, כולם פה מדברים וכל אחד זורק מספרים. השכר באיחוד האירופאי מדברים בין 20 יורו ל-25 יורו. זה אני מדבר על 100 שקלים. פה מרוויחים 54 שקלים. שלא יספרו לנו סיפורים. השכר הוא זעום. זאת הבעיה העיקרית, נקודה. הבעיה העיקרית.

אני בגילי, אני בן 62, עדיין מתנדב לצבא, מה-7 באוקטובר עשיתי 200 ימי מילואים. אני נמצא בפלוגה שהקמנו אותה, אני בין מקימיה, אנחנו מונים היום 150 חיילים. אני חושב שיש המון, היום תוחלת החיים עלתה. יש המון אנשים שיכולים לעבוד בתחבורה ציבורית, אנשים בני 60 פלוס. ויש לנו נהג בן 85 שעובד כל יום 12 שעות והוא מבקש עוד עבודה. אנחנו מגבילים אותו בגלל התקנה. זאת דוגמה לעשות דברים. אני אומר שאפשר לגייס את האנשים פה ואפשר לעשות א תזה. אני באופן אישי יוזם כל הזמן מפגשים. בגלל שאני בצבא ואני נפגש עם ראש אכ"א כדי לעשות גיוס נהגים ולהסביר להם מה זה להיות נהג אוטובוס. סך הכול זה מקצוע טוב.

לצערנו נוצרו בשנים האחרונות המון פקקים. בנוסף לזה יש את הנושא של האלימות. אלה מרכיבים ששוחקים את הנהג ועושים דבר הפוך וצריכים לטפל בזה. אגד, כמו כל החברות, לא כמו כל החברות, אגד כעצמה לקחה על עצמה פיילוט עם הנושא של השיטור, עם האופנועים. עכשיו השרה הכניסה את זה, אחרי שאנחנו יישמנו את זה בכל ירושלים והשרה הכניסה את זה לכל הזה, כי היא ראתה שזה עובד. ובאמת אני מברך על זה. זה מרתיע, זה עוזר.

בנוסף לזה, הנהגים שלנו רוצים לעבוד. רוצים לעבוד. המגבלות האלה שדיברתי עליהן, האלימות וכל זה. צריך לטפל בדברים האלה, זה דברים עיקריים. תטפלו בשכר. זה הדבר הכי חשוב. בנוסף לזה אנחנו גם עשינו פיילוט, הבאנו נהגים אוקראיניים בשנת 2000 לפה לעבודה, באגד הסעים, בחברת הבת שלנו. הם עבדו בדיוק חודש ונטשו.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

באיזה שנה זה היה?

<< אורח >> קובי ואחניש: << אורח >>

בשנת 2020. הם עבדו שם חודש והם ברחו, חזרו. זה לא צלח. בנוסף לזה העלויות שלהם היו מנופחות, בגלל שצריך לממן להם כל כך הרבה דברים והם התרגלו. הם באו מהאיחוד האירופאי, האוקראינים, הם שייכים לאיגוד. באיגוד יש דרישות, אתה חייב לעמוד לפי הדרישות. מדובר לא רק בשכר, בתנאים נלווים. זה יותר מסובך.

אז תדאגו לנהגים שלנו. יש לנו פה נהגים. בואו לא נעשה מה שעשו בענף הבנייה. בענף הבנייה הביאו פועלים - - -

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

זה לא אותו מקרה. זה בדיוק פרצה המלחמה ואין עובדים פלסטינאים.

<< אורח >> קובי ואחניש: << אורח >>

היסטורית אני מדבר. הביאו לפה עובדים. היום רק לסבר לכם את האוזן, רצף סיני מרוויח - - -

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אנחנו מכירים.

<< אורח >> קובי ואחניש: << אורח >>

את יודעת כמה הוא מרוויח ליום? 3,000-4,000 שקלים ליום. ליום. זה מה שיקרה בסוף. אז בואו נפעיל שיקול דעת ענייני ומקצועי.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

נשמע גם את רשות האוכלוסין, את גורמי המקצוע גם.

<< אורח >> קובי ואחניש: << אורח >>

כן. ענייני ומקצועי. ואפשר לעשות את זה, יש לנו פה כמו שאמרנו, יש 60,000 נהגים, הנהגים האלה אפשר להחזיר אותם לשורות. אפשר, אבל צריך לתגמל אותם. צריך לשלם.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

תודה. אני מעבירה את רשות הדיבור לחה"כ אלי דלל. תודה רבה שכיבדת אותנו. יש לך הרבה מה לתרום לדיון.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

תודה רבה. אני עזבתי את ועדת הכספים כדי לבוא ולחזק את חברתי, חה"כ אתי עטייה, שהיא אחת מחברות הכנסת המצטיינות בכמות החוקים שהיא מעבירה. אני אומר לצערי היא צנועה לכן היא לא תמיד בכותרות, אבל היא באמת אחת מחברות הכנסת החרוצות שאני מכיר. ישר כוח.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

תודה.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

אם אנחנו צריכים תחבורה ציבורית, אנחנו לא יכולים ללא עובדים. פשוט אי אפשר. אני זוכר בנתניה רצינו לקדם תחבורה ציבורית. אז דיברו שם על השקעות בנושא של נתיבי תחבורה ציבורית וכך הלאה. אבל מה התברר? שאין מספיק נהגים, חסר נהגים. ולא רק שחסר נהגים, לפני כשבועיים הושבתה התחבורה הציבורית, במקרה זה היה בנתניה אבל זה קיים בהרבה מאוד מקומות, במשך קרוב לאיזה כמה שעות, רק בגלל זה שנערים אם זה חמדו לצאן, אם זה משהו שהוא כזה לא משנה מה, אבל פגעו בנהג, פגעו באוטובוסים.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

הוא עד היום מונשם ומורדם, אלי.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

הנה. עכשיו זה לא צחוק. אנחנו צריכים לדאוג שהתפקיד הזה של הנהגים הוא יהיה תפקיד קודם כל מבחינת היוקרה שלו.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

לחזק את המעמד שלו.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

לחזק את המעמד שלו. באמת, אני חושב שאחד מהדברים החשובים כמו שבזמנו זה היה עם המורים ובמקומות אחרים. נהג זה מקצוע. ואמרו את זה נכון, אני זוכר, אני כבר מבוגר אז אני זוכר מה זה להיות נהג אגד. איזה מניות היו לך וכך הלאה. צריך לחזק את המעמד הזה ואפשר לבנות אותו ואפשר גם להביא יותר נשים לנושא הזה. צריך לעשות יותר, תראו, היה לפני כמה שנים, לא זוכר בדיוק מתי זה היה, שיש סיוע בהדרכה. נותנים איזה מענק מסוים. צריך פשוט לדאוג לזה.

נכון, אפשר להביא גם עובדים זרים. אבל אני לא חושב שזה נכון לעשות את זה. זה רק אם באמת יש לנו בעיה. כי תראו, גם העובדים הזרים בסוף הם עולים יותר, כי אתה צריך לדאוג להם לשינה וכך הלאה. ולכן אני חושב שאפשר ליצור את המצב הזה שבו אנחנו מכשירים עובדים ואפשר להכשיר, גם נשים.

תבינו, יש לא מעט אנשים, זה נכון גם, שהם הנהגים הטובים ביותר. כי היום בגיל 50 קשה מאוד להסב למקצוע אחר. אבל אפשר ליצור בגילאים 50-60 שאתה לא הולך לשנות את המקצוע שלך וכך הלאה. ואלה הנהגים הטובים ביותר. הכי טובים. כי הם מכירים, הם כבר מיושבים. וצריך ליצור בדיוק את הנישה הזאת. אני חושב שאנחנו, ואני אומר את זה אנחנו, גם הכנסת וגם משרד התחבורה, צריכים לדאוג לתחבורה ציבורית נאותה. הנגזרת מזה זה באמת לדאוג לעובדים, נהגים טובים שפשוט ימלאו את המסגרת הזאת. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

תודה.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

אני חוזר לוועדת הכספים, תודה רבה.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

תודה.

<< אורח >> אייל סבו: << אורח >>

אולי תביא לנו כסף מוועדת הכספים.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

אני עכשיו רק בהצבעות.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

תמר זילברשטיין, בבקשה.

<< אורח >> תמר זילברשטיין: << אורח >>

תודה רבה. שמי תמר זילברשטיין, ראש ענף תחבורה בכוח לעובדים. נמצאים איתי פה נציגי ועד מהחברות השונות שאנחנו מייצגים. אני אודה גם אם ניתן להם כמה דקות לדבר אחריי.

אנחנו מתייחסים לדיון הזה כדיון ששואל האם לדון את השירות המאוד חשוב הזה של תחבורה ציבורית לציבור הישראלי לכישלון או לדון אותו לחיזוק וייצוב וקידום שלו. זה מבחינתנו הדיון שנמצא כאן עכשיו בחדר. אנחנו רואים את הניסיון, את הצעד הזה להביא עובדים זרים לתוך הענף כהרס של ענף התחבורה.

לא רק זה, פגיעה בעובדים ישראלים בזמן של משבר כלכלי, אחרי שנים די קשות לכולנו ויוקר מחייה שרק עולה. כפי שכבר נאמר פה, אין מחסור בנהגים מקומיים מקצועיים. יש 65,000 מחזיקי רישיון. וגם אם נצליח לעשות צעדים שיביאו 10% מהם פנימה לשם אנחנו צריכים לשאוף ולא להכניס עובדים זרים במקומם. מה שכן יש מחסור זה באמת תנאים בסיסיים וחשובים שיגרמו לאותם עובדים מקומיים לרצות לחזור לעבוד במקצוע. ותכף אנחנו נדבר עליהם.

נאמר פה באופן די מיתמם שהעובדים הזרים שאמורים להיכנס לענף לא באים על חשבון, אלא בנוסף. אבל ברור לכולנו שהכנסה של עובדים זרים לתוך הענף הזה בהכרח תפגע בתנאי העסקה, כי אלה עובדים שיהיו מעט יותר זולים ולמפעילים יהיה קל לתעדף אותם ובהכרח זה יפעיל לחץ על תנאי העסקה שהושגו במאבקים קשים של איגוד ועדי התחבורה וכוח לעובדים שהעלו את השכר. ואנחנו יודעים שקבוצה של עובדים זרים, וזה גם נאמר במחקר, פוגעים בתנאי העסקה שקיימים. זה לא רק שזה יכסה את המחסור, זה יעמיק את המשבר, כי הנהגים שקיימים היום בענף לא יישארו בו במצב הזה. כשתנאי העסקה שהם השיגו במאבקים קשים יעמדו בסימן שאלה.

מעבר לזה, וכבר דובר פה בפגיעה באיכות השירות שאנחנו רואים שעלולה לקרות בכניסה של עובדים זרים. לא רק בהיבט של שפה. מדובר בעובדים שנכנסים באופן זמני אולי לשנתיים-שלוש שבתוכם יש גם תקופת הכשרה, גם אם זה חמש. אין להם שום אופק בתוך הענף הזה ואין להם שום מחויבות לענף הזה, להבדיל מעובדים שקיימים היום שעובדים לא רק בלתת שירות איכותי, אלא עובדים לגרום למקצוע הזה ולענף הזה להתחזק ולהיות יותר טוב.

במאבקים שאנחנו עושים לאורך השנים בתחומים שונים, ותכף אני אדבר על זה.

בגדול, כמו שדיברו כבר, נדבר על הפתרונות כי זה מה שחשוב. דובר על העלאת שכר. אבל מרכיב חשוב מאוד בהעלאת שכר לא דובר כאן, הנושא של החלת ותק ענפי. בסופו של דבר אנחנו בעולם של מכרזים. נהגים עובדים חמש-עשר שנים במקום מסוים. אם הם הצליחו להכניס שכר לפי ותק בהסכמים הקיבוציים שלהם בתוך החברה הדבר הזה יתאפס כשהם יחליפו חולצה וימשיכו לנהוג על אותו קו. אם אנחנו נחיל ותק ענפי שיהיה רלוונטי בכל ענף וגם כאשר יתחלפו המפעילים והמכרזים - - -

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

בכל המשאים והמתנים עם ההסתדרות הם לא הצליחו להביא את זה?

<< אורח >> תמר זילברשטיין: << אורח >>

מדובר בדברים שאנחנו עובדים עליהם מול המשרד. אלה לא דברים שיכולים להיסגר בתוך החברות.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

לא, מול הגורם הממשלתי.

<< אורח >> תמר זילברשטיין: << אורח >>

נכון.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

עם האוצר.

<< אורח >> תמר זילברשטיין: << אורח >>

זה מאבק שאנחנו מנהלים וצריכים - - -

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

משרד העבודה. תכף נשמע אותה.

<< אורח >> תמר זילברשטיין: << אורח >>

פשוט נאמר פה הרבה על השכר, אבל המרכיב הזה של ותק ענפי הוא מרכיב משמעותי לייצר אופק וביטחון תעסוקתי לנהגים שהיום לא קיים. ודיברו על זה שאחרי חמש שנים או אפילו פחות אנשים אין להם מוטיבציה להמשיך כי הם יודעים שהשכר שלהם עלול להתאפס. וגם מה שהם השיגו לא בהכרח יימשך כאשר תתחלף פתאום החברה.

<< אורח >> אייל סבו: << אורח >>

לא רק השכר, הם מאבדים גם את ימי החופש שלהם, ימי מחלה הם מאבדים. הם מתחילים פשוט מאפס.

<< אורח >> תמר זילברשטיין: << אורח >>

נכון. פתרון נוסף שהוא מכיל כמה פתרונות, דיברו הרבה על נושא האלימות שהולכת וגוברת ומחמירה. אנחנו יודעים שצריך לטפל בנושא הזה בכמה מישורים. רק אתמול היה פה דיון שדיבר על הפיילוט של יחידת האבטחה, שברור שאת הפיילוט הזה גם צריך להרחיב ולא מספיק שלושה אנשים על כל מרחב ירושלים שיטפלו במקרים הקשים שקיימים פה.

מלבד זה, הנושא של תיקון חוק העונשין והכרה בעובדים כעובדי ציבור, שהתקיפות שלהם לא ייחשבו כסתם מריבה בין שני אנשים ברחוב.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אגב, הגישו הצעת חוק בנושא? עדיין לא קידמו הצעת חוק?

<< אורח >> תמר זילברשטיין: << אורח >>

עדיין לא.

<< אורח >> אייל סבו: << אורח >>

וגם הכרה במקצוע של הנהג. גם הכרת המקצוע של הנהג היום, דיברו על מקצוע. מקצוע היום, נהג היום אין דבר כזה נהג אוטובוס. אם חס וחלילה אתה נדרש, ירדת מהעבודה הזאת, אתה לא מסוגל לעסוק בה אתה לא מקבל מביטוח לאומי. אין דבר כזה. אתה לא מקבל את מה שמגיע לך. יגידו לך לך תהיה שומר בקניון, סבבה.

<< אורח >> תמר זילברשטיין: << אורח >>

בהמשך לזה, בהקשר לאלימות, דיברנו על יחידת האבטחה, דיברנו על הנושא של חוק העונשין. מחיצות. נאמר פה שהנהגים כבר מופרדים באופן מוחלט. לצערנו זה לא המצב וזה כן חלק מהפתרונות שיכולים להביא להגברת הביטחון של הנהגים. ככל שהם יישבו יותר מופרדים מהנוסעים ויוכלו באמת להתרכז בנהיגה עצמה.

דבר נוסף שהוא פתרון או גורם מסוים שיכול לשפר זה נושא של תנאי עבודה. סידורי העבודה, וזה נאמר כבר, הם מאוד צפופים וקשים. היום דרוש תיקון בתקנה 168 כדי להבטיח הפסקות מלאות וסדירות, מה שהיום נמצא בצורה מעורפת וגורם לסידורים להיות צפופים ובלתי ניתנים לעבודה.

תשתיות שלא קיימות מספיק, חדרי מנוחה ראויים, שירותים. דברים שצריכים היום להיות בכל נקודת קצה ובכל מסוף ולא קיימים היום באופן מלא.

ואם דיברתם על גודש בכבישים והמחיר שזה עולה למשק, אז בואו נדבר על תשתיות של נתיבי תחבורה ציבורית שיאפשרו ונתעדף אותם כדי שהנהגים לא יעמדו בגודש ואולי גם הנוסעים יתעדפו את התחבורה הציבורית על פני הרכב הפרטי שלהם.

כל הדברים האלה, כל הפתרונות שהעליתי עכשיו אנחנו באיגוד ועדי התחבורה עובדים בכל המישורים כדי לקדם אותם.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

יגרמו לשימור.

<< אורח >> תמר זילברשטיין: << אורח >>

אנחנו יודעים להגיד שאלה הסיבות שיכולות לגרום לאנשים לחזור לענף. ואלה גם הסיבות שהיום גורמות לאנשים לא להגיע או לנטוש את הענף. מקרי אלימות שקורים ברמה יום יומית, נהגים לא חוזרים אחרי שהם חוטפים אבן משולבת לראש או אבן לתוך השמשה. נהגים לא חוזרים.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

לשירות התעסוקה, משה יפרח. שאלה: אם אתה יכול לפרט על הנתונים שיש לכם למקצוע נהג אוטובוס והפעולות שלכם לעזור לענף. מה אתם עושים?

<< אורח >> משה יפרח: << אורח >>

אני אשקף תמונת מצב כמו שאנחנו מכירים. כמו שאני אומר תמיד, זה לא כל הנתונים, אנחנו לא הלמ"ס. לא כל מי שמחפש עבודה פונה לשירות התעסוקה. לא כל אזרח שרוצה לעבוד כנהג פונה אלינו.

אלינו מגיעים בממוצע בשנה בערך דרישות ל-600 נהגים. ברור שזה לא משקף את החוסר שקיים היום. אנחנו מצליחים לעשות כ-300 השמות של נהגי אוטובוסים. רובם ככולם בתחבורה הציבורית. חלקם הקטן מאוד לאו דווקא בתחבורה הציבורית. מענה של כמעט 50% מהצורך.

בשלב נתון כרגע יש לנו בערך כמעט 900 אנשים שרשומים כנהגים. אבל כמו שנאמר כאן מקודם לא כל מי שרשום כנהג מתאים, רוצה, יכול לעבוד כנהג.

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]