פרוטוקול מספר 244, הוועדה לענייני ביקורת המדינה, 18/11/2025

הכנסת העשרים-וחמש

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 244

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שלישי, כ"ז בחשון התשפ"ו (18 בנובמבר 2025), שעה 10:31

סדר היום:

<< נושא >> טיפול רשויות מקומיות (שלא פונו) באוכלוסיות מיוחדות במצבי חירום, דוח על הביקורת בשלטון המקומי 2025 << נושא >> דיון ביוזמת חה"כ דבי ביטון

במסגרת ציון יום המודעות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

נכחו:

חברי הוועדה:

אלון שוסטר – היו"ר

מיקי לוי

חברי הכנסת:

דבי ביטון

מוזמנים:

נירית זקס

–

עו"ד, מנהלת ביקורת בכירה, משרד מבקר המדינה

ד"ר יעל ליבנה שטיינר

–

מנהלת ביקורת בכירה, משרד מבקר המדינה

זיאד אסעד

–

מנהל בכיר לאגף ג' לבירות השלטון המקומי, משרד מבקר המדינה דניאל כץ

–

ראש אגף בכיר קהילה, מינהל מוגבלויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי ענבר זיתון

–

מנהלת שירות קהילה, משפחה ואומנה, אגף בכיר קהילה, משרד הרווחה והביטחון החברתי סא"ל הילה אטיאס

–

רע"ן התנהגות בצה"ל, משרד הביטחון

רס"ן מאיה שגיא

–

הממונה על מענה לביקורת החיצונית, צה"ל, משרד הביטחון ניקי פירן

–

עו"ד ייעוץ וחקיקה חוקתי, משרד המשפטים

גדעון זעירא

–

מרכז המחקר והמידע של הכנסת

לודמילה אליאסיאן

–

מנהלת אגף נכויות, המוסד לביטוח לאומי

פנינה כהן

–

יועצת מחשובית, המוסד לביטוח לאומי

אילת לוין

–

עו"ד, ממונה משפטית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות יניב מעודי

–

אדריכל, מפקח נגישות ארצי, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות יוחאי וג'ימה

–

ראש מינהל ביטחון ותפקידים מיוחדים, מרכז השלטון המקומי מירה סלומון

–

ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

רבקה ליאון זדה

–

רכזת מדיניות חברתית, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים ליאל פלג

–

עו"ד, ראש תחום רווחה, אגף קידום זכויות וממשל, אלו"ט - העמותה המובילה בתחום האוטיזם בישראל יהונתן מאיר

–

חבר בארגון לינק 20

בנימין ברוורמן

–

חבר בארגון לינק 20

שנל דונדיש

–

חברה בארגון לינד 20

שון יורמן

–

חבר בארגון לינק 20

תמי אלישקוב זהבי

–

חברה בארגון לינק 20

לימור קרוכמל

–

עו"ד עמותת איל"ן

עידן מארש

–

יוזם פרויקט "נגיש לי" להעלאת המודעות לנגישות לבעלי מוגבלויות, עמותת איל"ן טל בן דוד

–

חבר ועד מנהל, עמותת איל"ן

מוריה כהן בקשי

–

מנהלת המחלקה המשפטית, סנגור וקידום זכויות אקי"ם ישראל - הארגון הארצי לאנשים עם מוגבלות שכלית מקס פרדקין

–

מוביל נגישות, ארגון בקול - ארגון כבדי שמיעה ומתחרשים אשר רוכברגר

–

פעיל בבית איזי שפירא

ד"ר עדית סרגוסטי

–

מנהלת תחום ניטור, ארגון "בזכות" - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות אליהו בן מויאל

–

אב לילדים עם צרכים מיוחדים

אבי בן ז'נו

–

אדם עם מוגבלות

משתתפים באמצעים מקוונים:

עמית ריינגולד

–

רמ"ט חירום, עיריית באר שבע

מיכאל קבסה

–

ראש מועצה מקומית חצור הגלילית

דודו אלחיאני

–

עיריית נהריה

אתי אברהם

–

מנחת קהילה נגישה ארצית בהתנדבות

ייעוץ משפטי:

תומר רוזנר

מנהלת הוועדה:

פלורינה הלמן לוין

מיטל אליהו – סגנית מנהלת הוועדה

רישום פרלמנטרי:

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> טיפול רשויות מקומיות (שלא פונו) באוכלוסיות מיוחדות במצבי חירום, דוח על הביקורת בשלטון המקומי 2025 << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

שלום לכם. היום יום שלישי, כ"ז בחשון, תשפ"ו, 18 בנובמבר 2025. שלושה חטופים בעזה. אנחנו מחכים להם.

הוועדה לענייני ביקורת המדינה תדון היום בנושא טיפול רשויות מקומיות שלא פונו בשנתיים האחרונות באוכלוסיות מיוחדות במצבי חירום. כלומר טיפול באוכלוסיות מיוחדות במצבי חירום, על בסיס דוח מבקר המדינה על השלטון המקומי מ-2025, לפני מספר חודשים.

הדיון הזה מתקיים בקונטקסט מאוד מעניין, מאוד חשוב, במסגרת היום המיוחד למודעות לשוויון לאנשים עם מוגבלויות שיזמה חה"כ דבי ביטון, שכנתי ממרחב עזה הישראלי, אשר יזמה אותו ויזמה דיון גם בוועדה הזאת וגם בוועדות אחרות, גם במליאת הכנסת. היא תהיה ראשונת הדוברים ואז תמשיך בדרכה.

השפעותיה של המלחמה האחרונה, חרבות ברזל, ניכרו ועדיין ניכרות על כלל האוכלוסייה בישראל ואין ספק כי אוכלוסיות מיוחדות של אנשים עם מוגבלות ואזרחים ותיקים המתמודדות עם אתגרים לא פשוטים גם בידי שגרה ותלויים בסיוע של גופי שלטון מקומי ומרכזי נפגעו במיוחד. אחד האתגרים הקשים אשר עמדו בפני גופי ממשל, הן המרכזי והן המקומי, היה לאתר את כלל האוכלוסיות הזקוקות לסיוע, כאשר לא כולן מוכרות לשירותי הרווחה. מה שדורש מיפוי מיוחד על מנת להנגיש להם סיוע ושירותים מותאמים. הסוגייה הזאת של מה יודע השלטון המרכזי, בעיקר ביטוח לאומי, משרד הרווחה, ומה הרשויות, הוא נושא חשוב.

לרשויות המקומיות ישנו תפקיד מרכזי בכל הקשור לטיפול בתושבים במצבי חירום, כיוון שלהם יותר מכל גוף שלטוני מרכזי יש קשר ישיר עם האוכלוסיות שבתחום טיפולן. מבקר המדינה בדוח זה בדק את טיפול הרשויות המקומיות באוכלוסיות מיוחדות במצב חירום עקב המלחמה. נמצאים פה אנשי המבקר והם ימשיכו מיד אחרי הפתיחה.

הדוח מתבסס בין היתר על מסמך של מרכז המידע של הכנסת, המתייחס לכספת בין השאר. נמצא פה גדעון מהממ"מ. הכספת היא מאגר נתונים רחב שמכיל פרטים כמוסים בדרך כלל על מקבלי גמלאות מהביטוח הלאומי. מאגר נתונים שנועד לסייע לרשויות המקומיות בזיהוי אזרחים הזקוקים לסיוע מיוחד בשעת חירום ומהווה את המאגר היחיד שקיים לשם כך נכון לזמן הזה. כמובן פרט לרישומים של הקהילות עצמן.

אחרי אירועי 7 באוקטובר ואילך רוב הרשויות קיבלו גישה לנתוני המאגר, אך הורדת המידע היא רק השלב הראשוני. רשויות רבות התקשו לעבור לשלב הבא שכלל סיוע בפועל. כדי לסייע ביישום גויסו תומכים קהילתיים במימון חיצוני וכעת עולה הצורך להסדיר את מעמדם ולהכריע האם להפוך את תפקידם של אותם תומכים קהילתיים, מתאמים קהילתיים, מארעי לקבוע על מנת לחזק גם בשגרה את המחלקות לשירותים חברתיים ולייצר את הבסיס קונסטרוקציה שתשמש אותנו גם בחירום.

הביקורת אשר מהווה את עיקר הדוח נעשתה במספר רשויות מקומיות: באר שבע, בת ים, נהריה וראשון לציון. כמו כן, בחצור הגלילית, שנמצא כאן בזום. יהיה איתנו בזום. לצערי הרב, הרשויות המבוקרות, למעט באר שבע, בחרו שלא להשתתף בדיון. אולם מעבר לבדיקת הליקויים אשר נמצאו בדוח הנוגעים ברשויות הספציפיות אני סבור כי יש לדון בבעיה הרחבה ולהסיק ממנה על היחס לגבי הטיפול באוכלוסייה החשובה הזאת, היקרה הזאת. כולם נפגעים, אבל היא נמצאת בסיטואציה רגישה יותר.

הליקויים העיקריים בדוח אשר יציג משרד מבקר המדינה פערים מהותיים במתן מענה, לרבות שיתוף הציבור במידע. הסדרת הסיוע במצב חירום לאוכלוסיות המיוחדות על ידי השלטון המרכזי, איתור ומיפוי האוכלוסיות הזקוקות לסיוע, תמיכה קהילתית, גיבוש מפת צרכים ומענים, מתן מענה לפערי מיגון, סוגייה חשובה, ותמיכה רגשית.

אני סבור כי בנוסף לחובתה של הוועדה להציף לציבור ולגופים השונים את הפערים הקשים שהתגלו בדוח זה, אף יותר חשוב ללמוד ולהסיק מכך להמשך. אם אפשר לחזות את העתיד, החיים בנויים, זה רצף של שגרות קטנות וימים נעימים בין אירועים מג'וריים בעייתיים, משברים ברמות שונים. לכן אני ממליץ מאוד להתייחס בכובד ראש לאמור בדוח.

אני מבקש מיוזמת הדיון, חברתי, חה"כ דבי ביטון, להציג דברים ונאפשר לה להמשיך לפעולות הבאות. שלום חה"כ מיקי לוי.

<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>

כבוד יושב-הראש, ראשית בהצלחה. אני מרגישה ביטחון, יש כאן עוד יו"ר שהתחלף, שעשה עבודתו נאמנה ואין לי ספק גם לגביך. ראשית, אני מודה לך שאפשרת לנו. היום אנחנו מקיימים בכנסת ישראל יום מיוחד. אני אתנצל מראש, כי אני אצטרך לנדוד בין ועדות. אני סיימתי עכשיו עם ועדת כלכלה וועדת מעמד האישה גם מחכה. באמת מרבית הוועדות נענו ליום המיוחד הזה. אני אציין שזה לא היום הרשמי. אבל מאחר וזה היום שהתאפשר והיה לנו מאוד חשוב לקיים את היום המיוחד למודעות בין לאומית לזכויות אנשים עם מוגבלויות, היה לי מאוד חשוב לעשות את זה. גם כאמא מיוחדת, גם כמי שמובילה לא מעט אנשים עם צרכים מיוחדים ודברים ועשייה למענם.

אני לא אחזור על דבריך.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

רק תספרי מה זה אמא מיוחדת במקרה שלך.

<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>

אמא מיוחדת. אוקיי. כפי שאמרת, אני גרה בשדרות. אני אמא לשלוש בנות. שתי בנותיי הגדולות, אחת כבר בת 39 ואחת בת 34, שתיהן עיוורות מלידה. לאורך שנים כאמא צעירה הייתי צריכה לנהל נגישות. אני יכולה לספר לכם שהיום יש שינוי בבתי הספר. אבל בעצם אור שלי הייתה משולבת הראשונה. כי כשהיא הגיעה לכיתה א' שלחו אותי לבית ספר מיוחד בבאר שבע. וכאשר הגעתי לבית הספר אז היו המון ילדים מיוחדים באותה כיתה, בגילאים שונים. עם שיתוק מוחין, כאלה שפחות דיברו וכו'.

ניגשתי למנהלת ושאלתי אותה, הייתי מאוד צעירה, הייתי גם אחות במקצועי. ואז שאלתי אותה למה היא צריכה להיות כאן? היא סך הכול לא רואה. ואז היא אמרה את המשפט שכנראה חרוט ומדמם בליבי עדיין "יש לך ילדה נכה וכנראה גם את עיוורת". את המשפט הזה אני לא שוכחת. הילדה שלי בת 39. אני הרמתי אותה באותו מעמד, אמרתי לה "העיוורת היחידה שאני רואה כאן זאת את".

משם התחיל המאבק שלי. אני מזכירה לכם שלפני 34 שנים לא היה טיק טוק, לא היה פייסבוק. הייתה דבי, מערכות אחד לאחד. וגם היום כשאני יושבת בכנסת ישראל זו בדיוק השליחות שלי. אני מרגישה שאני כאן כדי להוציא את הלופ. יש הרבה אנשים והורים שיודעים להתמודד. אבל יש גם לא מעט שלא יודעים להתמודד.

על כל פנים, אמור שלי הגדולה היא חברת קיבוץ כפר עזה. לצערי היא הייתה ביום הנורא הזה וניצלה מהטבח. היא עורכת דין והיא מנהלת היום את כל התביעות מול ביטוח לאומי של ניצולי כפר עזה. הילדה השנייה זיו היא בת 34, היא עובדת סוציאלית, היא מדריכת עובדים סוציאליים. היא ניהלה מערך דיור. היא הייתה גם מי שיודע בתוכנית סוהרים. לפני שבועיים היא החלה את התואר השני. יש לי את נועם, ילדה בת 20, שאחרי שנים קיבלנו בדיקות גנטיות והיה לי מאוד חשוב שהנכדים שלי, נוכל לזהות על מנת שלא ניצור עוד דור חדש עם זה. וכשאני בגיל 40 אני חותמת, היא בת 20 נועה, ואני מזכירה לכם לפני 20 שנה גיל 40 לא יכלו לעשות היריון. התעקשתי שאני זו שאעשה את ההיריון על מנת שאני אוכל לזהות את הגן לילדים. ונועם שלי היום היא בת 20. ילדה מדהימה, היא קצינה בצה"ל. יש לי ארבעה נכדים. לכל ילדה יש בן ובת. הנכד הגדול שלי בן 14. הם כולם רואים. ילדים מדהימים.

לכן כל נושא המוגבלויות מאוד נוגע לליבי, אולי מהניסיון האישי. הייתי אחות, הייתי עורכת דין שליוותה בוועדות. לכן איך אומרת אופירה? אי אפשר לחרטט אותי. אני רוצה לבוא ולקבל תוצאות. אני ממש מודה על האפשרות. אני באמת רוצה, כפי שאמרת כבוד יושב-הראש, מדינת ישראל זו מדינת ישראל. אנחנו יודעים שיכול להיות רוגע, אבל אנחנו גם שנינו גרים בעוטף ואנחנו שומעים ורואים. אנחנו לא יודעים מה יהיה האירוע הבא. אבל אין ספק שאני חושבת שהשנתיים הקשות שעברנו עכשיו הוכיחו שיש אוכלוסייה שלא יודעת אם היא נשכחת, אבל כנראה לא מספיק מטופלת ולא מגיעים אליה בזמן. וזה צריך להיפתר ובטח אחרי הדוח של מבקר המדינה. אני מקווה שכאן נוכל להביא באמת בהקצאה של זמן, בתשובות נכונות ולא לסמן "וי" על עוד ועדה.

תודה כבוד יושב-הראש.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

תודה לך.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

לביאה אמיתית. זה לא פשוט, כל הכבוד דבי.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

דורות, המון שנים. תודה רבה דבי על כל מה שאת עושה. על הנחישות שאת מלמדת אותנו. פנינו, כמו שאומר חברי דורון אלמוג, פני חברה כפני החוליות היותר חלשות הזקוקות לסיוע. וכל אחד מאתנו חשוב שיזכור בכל רגע נתון שהוא יכול להיות תלוי בחסדם של החברה. לכן החברה צריכה להיות חברה הוגנת וצודקת. תודה על היום.

אנחנו נתחיל בדיון, אנחנו נשמע, תציגו את עצמכם נציגי המבקר. לאחר מכן נעבור לנציגי הרשויות ומשרד הרווחה ושירותים חברתיים.

<< אורח >> זיאד אסעד: << אורח >>

בוקר טוב, זיאד אסעד, מנהל אגף ביקורת שלטון מקומי בצפון. איתי נירית זקס ויעל ליבנה, שערכו את הדוח. והסגן שליווה את המטלה היום הוא נדרש למילואים, אז בגלל זה נבצר ממנו להגיע לכאן.

אני לא רוצה להיצמד לזה. אני אדבר בלי המצגת.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

קח כמה דקות, תציג את העיקר ואחר כך תשתלבו.

<< אורח >> זיאד אסעד: << אורח >>

בדיוק. אני אגיד איך יצאנו לביקורת הזאת.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

עיקרי הממצאים זה מה שחשוב.

<< אורח >> זיאד אסעד: << אורח >>

אוקיי. אני אגיד, הדוח הזה עשינו אותו תוך כדי מלחמה, דרך אגב, שזה נעשה בין ינואר לספטמבר 2024, שהמלחמה בצפון הייתה עצימה. אז גם הביקורת התבצעה תוך כדי ב-on-off כזה. זה לא היה קל לבצע את הביקורת. כמו שאתה הקראת, אדוני יושב-הראש, עשינו את הביקורת בחמש רשויות מקומיות: באר שבע, ראשון לציון, בת ים ושתי רשויות בצפון זה נהריה וחצור. עשינו את הביקורת גם במשרד הרווחה ובמשרד הבריאות. עשינו השלמה מול משרד הביטחון לגבי תקנות שאני אגע בהן בהמשך.

חילקנו את הביקורת, בדקנו את העניין ערב המלחמה, בשבועות הראשונים של המלחמה ובמהלך המלחמה בהמשך. אני חייב לציין שהיה שינוים גם מבחינת תפקוד הרשויות והיה שיפור תוך כדי. זאת אומרת, המצב שהיה בערב המלחמה לגבי מאגר נתונים בחמש רשויות שבדקנו לא היה מאגר נתונים מדויק ומקיף לגבי היקף האוכלוסייה שזקוקה לסיוע, כל האוכלוסיות המיוחדות. אבל תוך כדי המלחמה הם שיפרו את העניין הזה והיום המצב יותר טוב.

אני רוצה לגעת בשני דברים: משרד הרווחה היה צריך להכין תוך כדי, ועכשיו הוא מכין את המאגר הזה שהוא מאגר מקיף. צריך לציין את זה. חשוב שזה יהיה מוכן. לא יודע מה המצב, בטח במשרד יעדכן.

<< אורח >> דניאל כץ: << אורח >>

אני אעדכן.

<< אורח >> זיאד אסעד: << אורח >>

אין בעיה. חשוב. כי עכשיו במצב שגרה כזה אולי, אבל תוך יום אחד אנחנו יכולים להתהפך ולהיות במלחמה ושזה יעזור לכל הרשויות בארץ לגבי העניין הזה.

יש עניין נוסף לגבי משרד הביטחון. יש תקנות צרכים חיוניים, שהיה משרד הביטחון אמור להקים את התקנות עד מאי 2018, אבל זה לא נעשה ולא הספיקו לעשות את התקנות. הובטח לנו תוך כדי הביקורת שזה יותקן בקרוב. אבל חשוב בצד הזה כאילו תוך כדי התקנת התקנות יש עניין של ערכות מיגון לאוכלוסייה מיוחדת, שיתנו את הדעת מול משרד הרווחה, מול הגורמים הרלוונטיים. אולי פיקוד העורף. איזה ערכה הכי טובה שהיא יכולה לעזור לאוכלוסייה הזאת תוך כדי מלחמה. מה היא צריכה לכלול כדי לספק אותה.

לגבי משרד הבריאות יש את העניין של מתקני - - -

<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>

אני מתנצלת, כי אני ממשיכה לוועדת מעמד האישה. אין לי ספק שאתם נמצאים בידיים הכי טובות. אני רגועה. אני מקווה שאני עוד אספיק לחזור. תודה רבה לכל מי שהגיע. ויש פה את היועצים ויש את מספר הטלפון שלי מפורסם. תרגישו הכי בנוח לפנות אליי.

אני רק אציין שאני חברה בוועדת עבודה ורווחה ואנחנו באמת ישבנו המון דיונים לדייק את הנושא של הכספת מול הרשויות. אז קבלו עדכונים גם מה המצב.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

תודה דבי, תודה על הכול.

<< אורח >> זיאד אסעד: << אורח >>

אני אמשיך. אני אומר, גם מול משרד הבריאות היינו בשיח במהלך הביקורת. יש את העניין, אני לא אגע בדברים הטכניים, אבל אני אגע יותר בעניין של מתקני גנרציה ברשויות המקומיות. מתוך חמש רשויות שאנחנו בדקנו, בחצור ובבת ים לא היה מתקן גנרציה, שזה יעזור לחולים קשים שהם צריכים להפעיל דברים חשמליים בתקופת מלחמה. חשוב שמשרד הבריאות ימפה מול הרשויות, יעזור להם, ינחה אותם איך להכין, איפה להכין, שגם יהיה נגיש.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אם אפשר לרדת רגע לרזולוציה הקטנה. לא ברור לי, זה מתקן שעוזר לפרט, בבית שלו?

<< אורח >> זיאד אסעד: << אורח >>

לא, לא. זה מתקן ציבורי שיש מתקן גנרציה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

ששם יש חשמל בכל מזג אוויר?

<< אורח >> זיאד אסעד: << אורח >>

כל מזג אוויר. וזה שאנשים יצליחו להטעין, להפעיל דברים חשמליים. במיוחד - - - אם נניח שלא מפונים מחוץ לרשות אז יכולים להשתמש במתקן הזה.

לגבי הרשויות, אמרתי ואני חוזר ומציין, הייתה בעיה למשל מבחינת מקומות מוגנים ומבחינת נגישות. נתבקשו להכין בתי ספר לפי דרישות תקנות הנגישות. הם הכינו את זה לפי דרישות משרד החינוך ובארבע רשויות מתוך החמש רק באר שבע ענתה על התקנות. צריך לשפר את העניין הזה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

בהקשר לחירום?

<< אורח >> זיאד אסעד: << אורח >>

נכון. שבתי הספר צריכים להיות נגישים על פי תקנות הנגישות ולא רק על פי דרישות משרד החינוך. שאם צריכים לפנות את אותה אוכלוסייה מיוחדת לבתי ספר שיש בהם מיגון, מקלט או משהו, שצריך להיות נגיש על פי התקנות.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

הבנתי. שמא חס וחלילה הבית נפגע?

<< אורח >> זיאד אסעד: << אורח >>

בדיוק. לא, אם מפנים בכלל, במצב חירום מפנים אותם מהבית כדי שיהיו במקום מוגן. אז לפחות שיהיה על פי התקנות.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אה, בגלל מוגנות. אוקיי.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

בדיוק. עכשיו אמרתי, מאגר המידע מאוד חשוב. מיפוי הצרכים ברשויות חלק היה כאילו פחות טוב וזה, אבל השתפרו תוך כדי. ועכשיו הם כולם, דרך אגב, צריכים לדווח לנו על תיקון ליקויים. התחלנו לקבל דיווח על תיקון ליקויים. אנחנו נעקוב אחרי הדבר הזה. זה בהיילייט לגבי המצב.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אני רגע שנייה עושה עצירה. אחד הדברים שמעניינים אותי זה לוודא שהעבודה החשובה של משרד מבקר המדינה לא נשארת כקול קורא ברוח ונשאר בספרים שעוצרים דלתות שנדפקות ברוח. לכן מה שאני שומע כרגע, בהנחה שזה גם פני המציאות. זאת אומרת הנה מצאנו משרד שמתייחס ברצינות לדוח המבקר ופועל כדי לנסות לסגור פערים.

התהליך עצמו הוא חיוני וחשוב וצריך לעלות אותו על נס. אני מקדים את המאוחר. קצת כמו אובמה שקיבל פרס נובל לפני הזמן, לפני שנהיה שלום. אבל אני מקווה שזה נכון.

<< אורח >> זיאד אסעד: << אורח >>

טראמפ אתה מתכוון.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

לא, אני מתכוון לאובמה.

<< אורח >> זיאד אסעד: << אורח >>

אוקיי. רציתי רק עוד משהו.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

כן, בבקשה.

<< אורח >> זיאד אסעד: << אורח >>

עשינו גם הליך שיתוף ציבור. אז אני לא רציתי להרחיב בעניין הזה. עשינו הליך שיתוף ציבור עם חברה מקצועית חיצונית, שהיא פנתה בסקר טלפוני ל-380 נזקקים ובעלי צרכים מיוחדים ב-111 רשויות. אם אני מנסה להשוות את התוצאות בשיתוף הציבור הזה לעומת מה שמצאנו בדוח יש פער גדול. התמונה לא כל כך משביעה רצון ברשויות לפי מה שהוצף לנו בשיתוף הציבור הזה. וחשוב שמרכז שלטון מקומי, אני לא יודע אם יש פה מישהו ממרכז שלטון מקומי, אז חשוב שלפחות להעביר את המסר הזה לרשויות, שיתנו את דעתם בנושא הזה. במיוחד לגבי אוכלוסיות מיוחדות.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

שוב, אני רוצה להבין שנייה לגבי המתודולוגיה.

<< אורח >> זיאד אסעד: << אורח >>

אנחנו בדקנו חמש רשויות.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אני מבין. ונתתם איזה סקר עומק, רוחב מדגמי נגיד. ומצאתם פער גדול. לא ניכנס כרגע, בוודאי לא עכשיו.

<< אורח >> זיאד אסעד: << אורח >>

לציבור פנינו ל-380 בעלי צרכים מיוחדים.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

ומצאתם פערים גדולים.

<< אורח >> זיאד אסעד: << אורח >>

בדיוק. המצב לא כל כך משביע רצון.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אני רק אומר שמתודולוגית יש פה משהו שאני לא עד הסוף מבין, אבל אני לא מציע כרגע להיכנס אליו.

<< אורח >> זיאד אסעד: << אורח >>

לא, לא, בסדר. יכול להיות שהוא לא מדגם מייצג.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

כן. כשפונים לאנשים במדגם באמת שהוא לא מייצג וגם מקבלים את עמדתם על חוסר שביעות רצון שבתקופה שיש להם בדיוק חששות, בתקופה שהיא מטלטלת מכל בחינה. אנחנו לא חושבים, בעיניים הסובייקטיביות אין לנו ספק שהם הביעו את עמדתם. אנחנו לא חושבים - - -

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

בסדר, הם לא בהכרח מדגם מייצג.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

בדיוק. כי עמדה שהיא מתכתבת עם - - -

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

לא, השתמשתם בחברה מקצועית.

<< אורח >> זיאד אסעד: << אורח >>

לא, לא, אבל יכול להיות שהוא לא מייצג, אבל הוא משקף - - -

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

בסדר. בואו נסתפק בינתיים בהערה הזאת.

<< אורח >> זיאד אסעד: << אורח >>

אבל הוא שיקף תמונת מצב לפחות כלפי אנשים - - -

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

האנשים האלה כנראה שכן.

<< אורח >> זיאד אסעד: << אורח >>

זהו בגדול. אם יש שאלות.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

תודה רבה. אנחנו ברשותכם נעבור לחצור הגלילית, לא נגענו בדוח הביקורת בפרטים לגבי חצור, שנמצאת וחטפה ולא פונתה. וראש העיקר קבסה, ראש המועצה.

<< אורח >> מיכאל קבסה: << אורח >>

קודם כל תודה רבה לאדוני יושב-הראש על הדיון הכול כך חשוב הזה. הייתי רוצה לשתף אתכם בדברים על השטח מעבר לדוח הביקורת המעולה שהוגש והוכן בצורה באמת יסודית. אבל חשוב לי לשתף אתכם במספר קשיים שהיו לנו.

אחד לגבי מתקן הגנרציה. מעבר להכוונה צריך לקחת בחשבון שיש רשויות חלשות וגרעוניות שאין להם בכלל את היכולת התקציבית להעמיד דבר כזה. לכן צריך לחשוב על איזה קרן חירום או איזה פתרון שיוכל להעמיד את הדבר הזה. כי מה שיקרה זה שרשויות חזקות יוכלו להעמיד את זה ורשויות חלשות לא יוכלו להעמיד את זה. אנחנו רשות לצערי גרעונית ויש לנו אתגר בדבר הזה.

מעבר לזה, ספציפית בחצור, תראו, חצור לא ממוגנת 50%. והיא הופגזה ללא הכרה. אנחנו 11 קילומטר מהגבול. מצד שלישי גם לא פונתה. אורך המערכה פה היה מקצה לקצה, מהיום הראשון של המלחמה עד ליום שבו זה נפסק. אני רוצה שתדמיינו מה זה עושה לילדים שמצד אחד הם מופגזים, מצד אחד הם לא ממוגנים ומצד שלישי אין יכולת לפנות אותם. מה זה עושה לילד שהמדינה אומרת לו בגדול, מה זה עושה לאוכלוסייה חלשה שאין לנו פתרון.

אני פניתי כמעט לכל משרדי הממשלה בבקשה רק לפנות את האוכלוסיות המוחלשות. אלה שאין להם עורף, אלה שאין להם מיגון. הם יושבים בבית ואי אפשר לפנות אותם, אין להם לאן להתפנות. ביקשתי רק את האחוזים הבודדים שיתנו להם מענה. ולצערני היה חוסר אונים גדול מאוד בדבר הזה. אני נאלצתי לעמוד מול האוכלוסיות הכי חלשות שלנו ולהגיד חברים, אין לי מענה. אין לי איך לפתור את הדבר הזה.

אין תחושה יותר קשה מזאת לראש מועצה, שבסופו של דבר יש אזעקות ואנשים מוגבלים ללא מיגון.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

סליחה מיכאל, הנושא הזה נבדק? אני שואל את המבקר.

<< אורח >> זיאד אסעד: << אורח >>

לא, לא.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

הנושא הזה לא נבדק, אוקיי.

<< אורח >> מיכאל קבסה: << אורח >>

אבל חשוב לי לציין גם את זה בוועדה המכובדת הזאת כי זה פער עצום. זה פער ענק שלא הייתה לנו דרך להתמודד איתו. אולי עמיתיי במרכז הארץ, אם היה מנגנון שהיה מסוגל לקלוט אפילו באחוזים מועטים, במאות או בעשרות, ולהקל על אלה שמופגזות במערכה הצפונית או במערכה הדרומית זה היה מקל עלינו ולו במעט. אני לא מדבר על חודשים. לפעמים אפשר היה לרענן אפילו לשבוע או שבועיים וזה היה מקל מאוד.

הייתי מבקש מהוועדה הנכבדה שתיקח את זה בחשבון ומהנציגים המכובדים שנמצאים איתנו מכל הארגונים, כל היחידות וכל האגפים, כל הרשויות, לקחת את הדברים האלה בחשבון.

תודה רבה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

תודה רבה על הנקודה שהעלית, ננסה להמשיך איתה. האם נציג באר שבע, המטרופולין שלנו בדרום, נמצא על הקו?

<< אורח >> עמית ריינגולד: << אורח >>

בוקר טוב לוועדה המכובדת וליושב-הראש.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

מה נשמע? קראת את הדוח?

<< אורח >> עמית ריינגולד: << אורח >>

כן, קראנו את הדוח.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

תציג את עצמך עמית, מה תפקידך בכוח?

<< אורח >> עמית ריינגולד: << אורח >>

שמי עמית ריינגולד, אני ראש מטה החירום של עיריית באר שבע, ביום יום לוגיסטיקה וחירום.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

נפגשנו אני מאמין.

<< אורח >> עמית ריינגולד: << אורח >>

נכון. מספר פעמים במרכז ההפעלה שלנו.

באופן כללי, אם אפשר, אני יכול להתייחס בקצרה?

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

מה זה אתה יכול? אתה מתבקש.

<< אורח >> עמית ריינגולד: << אורח >>

תודה. באופן כללי אנחנו רוצים לומר שבבאר שבע פערי המיגון בגדול הם סדר גודל של 22%, במיוחד בשכונות ותיקות שבהן סבתא רחל הולכת עדיין למדרגות מקומה רביעית ולא מספיקה להגיע תוך דקה וחצי למקלט. הכמות של האנשים, כפי שאתם מבינים, בעיר מטרופולינית כזאת, שזקוקה לטיפול של אוכלוסיות המיוחדות בחירום היא קרוב ל-5,000 איש. אנחנו לא רואים במצב הנוכחי של היום שאנחנו אוגמים את כל אותם 5,000 איש ומצליחים באיזה שהיא צורה לתת להם פתרון הוליסטי. אלא רק פתרונות אד הוק בתוך הקהילה.

זאת אומרת אמצעים ידועים בתור אמץ שכן, על אותם אנשים שזקוקים לאותם פתרונות. על אותם בני משפחה שיודעים לקחת את קרוביהם שזקוקים אפילו - - - להנשמות וכדומה. ואנחנו נותנים את המעטה כולל כל הנושא של ההתארגנות במקומות מוגנים לכאלה שזקוקים להנשמות ולדברים קצת יותר מורכבים. כמובן בשיתוף משרד הבריאות וכל אותם גורמים שחוברים. אנחנו מרשים לעצמנו לומר שאנחנו משמשים כמתאם ומתכלל את המקום.

אנחנו נותנים גם מעטה הוליסטי בכל מה שקשור למצוקה הרגשית ומפעילים קו חם לאותה אוכלוסייה. מהרגע שנפתח מצב חירום אנחנו שולחים להם מסרונים לאותם 5,000 איש. תפנו אלינו בכל צורך. ומטה המתנדבים שכולל מספר ארגוני מתנדבים. יש לנו מחלקה מיוחדת שפועלת גם בשגרה מאז צוק איתן שנקראת מחלקת התנדבות בחירום, שהיא לא מערך המתנדבים העירוני הרגיל בשגרה. נותנת פתרונות קצה נקודתיים לכל אותם אנשים שפונים.

יחד עם זאת, יש פרויקט נוסף שנקרא "מה נשמע" שמתחיל באמצעות עובדים של החברה למפעלי תרבות שלנו, כיוונים, ומתנדבים. ממש ביום הראשון במלחמה ואילך. זה אירוע שמוכרז כמלחמתי. להתקשר לאותם אנשים או לתת את אותן רשימות לגורמים קהילתיים בשכונה והשכונה זה קרוב ל-17 שכונות בעיקר הגדולה באר שבע, על מנת שיפקדו את אותם אנשים שזקוקים לעזרה ויראו האם אפשר לנייד אותם אחד לבן משפחה, שתיים למקלט סמוך שראוי ללינה או לשהייה ממושכת או לפתרונות בלוך הקהילה אחרים, אם זה בתי אבות ואם זה בעזרת משרד הבריאות גם שינוע של אותם אנשים למרכזים במרכז הארץ.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

עמית ,שאלה בעניין הרשימות, אפרופו הכספת. יש מספר מצבורי ידע או משאבי ידע במי מדובר. איך אתה מעריך את ההיכרות שלך את האנשים, יש לכם כבר שנתיים ניסיון, 12 ימי מלחמה עצימה עם איראן וכו'. אתם יודעים היום למפות את החברים, את השכנים שזקוקים למגע?

<< אורח >> עמית ריינגולד: << אורח >>

אנחנו יודעים למפות. הרשימה לא מושלמת, אבל אנחנו מנסים לגייס כמה שיותר את הקהילה באמצעות חוסן הקהילה, אותה כותרת שיש לה כבר תוכן. לדוגמה פרויקט של אימוץ שכנים במסגרת תעודת בגרות חברתית שיש בבאר שבע לכל תלמידי כיתות י'. מחווה כזאת של כ-3,000 תלמידים מאמצים את אותם אנשים. אנחנו אלה שעוברים ביניהם באמצעות מינהל החינוך שלנו ומינהל הרווחה, כדי שאותם אנשים ספציפיים יקבלו את המענה. זה לא מלא, אבל זה מתקדם.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

בעצם 3,000 התלמידים שעושים את המלאכה הקדושה הזאת הם חלק ממענה לאחר שאנחנו יודעים מי זקוק לסיוע. אני, כיוון שאני בא מיישוב קטן, קהילתי, מועצה אזורית, זה קל לדעת מי נמצא והאתוס של הסיוע הוא מושרש. הבעיה במטרופולין היא אדירה. והצורך בחלוקת גזרות וצוותי חירום שכונתיים וכו' או כל מערכת ארגונית בשגרה כמובן זה לא עניין פשוט. אנחנו מכירים בירושלים את המינהלים, אולי זה עוזר. איך בבאר שבע אפשר להתמודד? איך אתם מתמודדים עם הסוגייה הזאת?

<< אורח >> עמית ריינגולד: << אורח >>

כפי שאמרתי אנחנו מפתחים היום את החוסן של קהילות. קהילות שווה שכונות, שווה רובעים, שווה מרכזים קהילתיים כמרכז לפעילות בשכונה. העצמה של ועדי שכונות, אותם צוותים, אתם קוראים לזה צח"ש.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

צוות חירום שכונתי. וזה עובד, זה קיים? וחלק מהמשימות של הצח"ש הוא לזהות, לרשום. הרי זה מתעדכן, אנשים באים, הולכים, שוכרים. הולכים מן העולם, באים אל העולם.

<< אורח >> עמית ריינגולד: << אורח >>

נכון. גם הולכים לעולמם וגם מתווספים מסיבות שונות. תחלואה, התבגרות של האוכלוסייה. אבל זה די ברור לנו שאנחנו לא נוכל לשלוט על כל ה-100% האלה. אחד הדברים לא רק במלחמה, גם בימי מזג אוויר סוער, שאנחנו יותר מתמודדים עם תופעות של קור, פחות תופעות של גשם ושיטפונות. אבל גם בימי מזג אוויר סוער אנחנו רוצים להגיע לאנשים האלה, כדי שחם וחלילה, ויש כאלה תופעות, אמנם בשוליים אבל קיימות, אנשים לא יהיו בודדים עד כדי כך שהם ילכו לעולמם וימותו ואנחנו לא נדע עליהם.

את הדברים האלה אנחנו עושים באמצעות אותם מרכזים קהילתיים. ביצענו פיילוט בשלוש שכונות שונות. שכונה אחת ותיקה רוויה, שכונה שנייה מעורבת בנה ביתך ורוויה ושכונה שלישית, מי שמכיר, שהייתה פעם שכונת המגורונים בשנות ה-90, נחל בקע, שקלטנו משם עולים מחבר העמים בעלייה הגדולה ומאתיופיה. בשלוש השכונות האלה ביצענו פיילוט באמצעות העצמת אותם ועדי שכונות. העברו להם קורסים והשתלמויות והם הגיעו להשתלמויות האלה בהתנדבות בשעות הערב. איך לארגן את התושבים לחירום, איך לפקוד את השכנים, בייחוד את המבוגרים, גם בשגרה וגם בחירום ואיזה פעולות עליהם לעשות, לרבות כל הפעולות המצילות חיים כעזרה ראשונה. תאורה, מים, כל שאר הדברים שאנחנו חושבים שהאוכלוסייה צריכה לטפל בעצמה לא רק בימי שגרה, אלא גם בחירום. ושם היא צריכה למצוא את הפתרונות הראשונים.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

תודה .

<< אורח >> עמית ריינגולד: << אורח >>

מי כמוך יודע שברעידות אדמה, עם כל כוחות הסיוע והחילוץ העולמיים מכל העולם, בסוף אנחנו רואים את אותה שורה של תושבים מתנדבים שעם דליים מפנים את ההריסות. על זה, אני לא רוצה שנגיע לזה, אבל עליהם בין השאר אנחנו מתבססים. הפיילוט שלנו בשלוש השכונות האלה הצליח.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

תודה. אולי רק שאלה אחרונה. הדוח עצמו של המבקר נמצא אצלכם. אתם עונים, כמו שעונים לדוחות שונים, אני מניח.

<< אורח >> עמית ריינגולד: << אורח >>

בהחלט. מאוד ברצינות.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אני מודה לך על כך. מי שהיה תופס משפט אחד שאמרת בסוף לא היה רואה את התמונה כולה. אמרת דבר ראוי, זה נכון מאוד החיוניות, הצורך, החובה של האזרחים לתפעל את, לשפר את המציאות בעצמם. כמובן לא התכוונת שהרשות המקומית, גם לא משרדי ממשלה, יוציאו את עצמם מהנושא. אבל ברור לחלוטין.

<< אורח >> עמית ריינגולד: << אורח >>

חס וחלילה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

ברור שבמציאות של עיר גדולה ושל התרחשות דרמטית לא תהיה אפשרות להגיע באופן מיידי לכל אחד. והחובה האנושית הייתי אומר, האזרחית, האנושית, היא חלק מהמשאבים שיש לנו גם במצבי חירום. תודה, תודה רבה לך עמית.

<< אורח >> עמית ריינגולד: << אורח >>

תודה לכם.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

ניפגש בשמחות, אם יש כאלו אצלך בעבודה.

נעבור למשרד הרווחה, המשרד לשירותים חברתיים.

<< אורח >> דניאל כץ: << אורח >>

לא, משרד הרווחה והביטחון החברתי. שירותים חברתיים זה היה בתקופה של השר בוז'י הרצוג. נשיא המדינה. כן, הוא טבע את המושג שירותים חברתיים. מאז עברנו כמה גלגולים וכמה שרים. היום זה משרד הרווחה והביטחון החברתי.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אבל אתם עושים דברים נוספים חוץ מלשנות את השמות.

<< אורח >> דניאל כץ: << אורח >>

כן. קודם כל רציתי להגיד, שמי דני כץ ואני מנהל אגף בכיר במינהל מוגבלויות. מנהל אגף בכיר קהילה במינהל מוגבלויות במשרד הרווחה. נמצאת איתי גם ענבר זיתון שהיא מנהלת שירות קהילה במינהל מוגבלויות.

אני חושב שמבחינתנו כמשרד רווחה תחילת הפעילות החירומית התחילה עוד הרבה לפני המלחמה עצמה. אנחנו נמצאים בקשר מתמיד עם השלטון המקומי, עם הרשויות המקומיות. אנחנו רואים בהם שותפים ושיתופי פעולה. אנחנו הגורם המנחה של הרשויות המקומיות. אני חושב שהיערכות של הרשויות באמצעות אותם נהלים ואותן הוראות שאנחנו מוציאים באמת גרמה לזה שהרשויות המקומיות, מחלקות הרווחה והמשרד התחילו לפעול ממש ב-7 באוקטובר.

גם אחר כך בעם כלביא אני חושב שבהתמודדות המאוד קשה והמאוד מורכבת של נפילות טילים במרכזי הערים אני חושב שמחלקות הרווחה באמת תפקדו בצורה יוצאת מן הכלל, גם בפינוי, גם במתן תמיכה רגשית ופיזית וכל מה שהיה נדרש. זו הייתה זרוע של ראש הרשות כדי לתת מענים לאנשים.

מבחינת התהליכים ומבחינת הנושאים שטיפלנו בהם אני חושב שיש הרבה התקדמות. זה נכון שהיינו בפער וגם הרשויות היו בפער גדול ממה שהיה נדרש. ועם הזמן נערכנו ותגברנו מערכים ותגברנו תוכניות ופתרנו בעיות. וגם הוצאנו אנשים להפוגות בבתי מלון ונופשונים. עשינו פעולות שונות.

צריך לקחת בחשבון שמשרד הרווחה מטפל כמובן בקהילה דרך הרשויות המקומיות, אבל הוא מעגל ראשון מול מסגרות הדיור של אנשים עם מוגבלות.

<< אורח >> לימור קרוכמל: << אורח >>

בתי מלון לא נגישים, דרך אגב.

הוצאתם אנשים לבתי מלון לא נגישים. ואנחנו היום מתעסקים באנשים עם מוגבלויות וצריך - - -

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

רגע גברתי, יש המון מצוקות ואני מניח שאת נוגעת, את גם רשומה.

<< אורח >> לימור קרוכמל: << אורח >>

רק להעיר לנקודה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אוקיי, אז ההערה הזאת.

<< אורח >> דניאל כץ: << אורח >>

מבחינת המידע בעצם שדיברנו עליו, הקמת מאגר המידע שביקשה ממני חה"כ ביטון להתייחס אליו, אז העדכון ממש נכון לאתמול: המערכת נמצאת בשלבים אחרונים של פיתוח. אמר לי מנהל היחידה שעוסק בזה שהוא מעריך שבמהלך הרבע הראשון של 2026 המערכת תעלה לאוויר ותתחיל לפעול. כמובן שכרגע אנחנו מתבססים על הנושא של כספת נצורה. כל הרשויות שיכלו לפתוח את הכספת הנצורה ולהשתמש במידע פתחו אותם.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

מה זאת אומרת? יכולת טכנית? מה הכוונה?

<< אורח >> דניאל כץ: << אורח >>

כן. המערכת היא מערכת נצורה. היא קיימת במהלך השנה. אנחנו עובדים עליה. אנחנו מקבלים כל חודש את כל הנתונים מביטוח לאומי, לגבי אנשים עם מוגבלות, שמוכרים עם נכות. אנחנו עושים לה הצלבה עם מקבלי שירותים ועם נתונים נוספים שיש למשרד הרווחה והקובץ הזה נמצא בכספת, מוכן לשליפה של הרשויות המקומיות.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אני רוצה שתחדד לי את הנקודה הזאת, היא נקודה מאוד חיונית. ביטוח לאומי יודע למי הוא משלם.

<< אורח >> דניאל כץ: << אורח >>

מעביר קובץ כל חודש.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אין לו מגע, איך נקרא לזה? שוטף. אנושי כן, אבל לא מגע אחר בלתי אמצעי. למי הוא משלם. יש אנשים שמקבלים קצבאות מהביטוח הלאומי ולא זקוקים, מסתדרים יפה. מקבלים כי הם קשישים, שמחים וטובי לב. אז בסדר. לעומת זאת, ישנם אנשים שאינם מקבלים קצבאות והם זקוקים לסיוע. הם לא הגיעו לכדי היכולת הזאת, הם לא נגישים לזה או יש להם צורך שלא בא לידי ביטוי בקצבה כזאת או אחרת. והרשויות ואולי גורמים אחרים שאתם עובדים איתם, גורמים אזרחיים אחרים או ממשלתיים. זאת אומרת, יש פה צורך לרכז ממקורות שונים מי האוכלוסייה שזקוקה לסיוע, לאו דווקא כספי, גם כספי, אבל לא שוטף, אלא במצב חירום.

<< אורח >> דניאל כץ: << אורח >>

במצבי חירום.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

זה מה שאתם עושים אני מבין, נכון?

<< אורח >> דניאל כץ: << אורח >>

מה שאנחנו עושים כרגע, קודם כל אמרתי, סיפרתי בעצם איך פועלת כספת נצורה. כספת נצורה בנויה על מאגר שאנחנו מקבלים חודש בחודשו.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

מי מנהל אותו?

<< אורח >> דניאל כץ: << אורח >>

המשרד.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

המשרד.

<< אורח >> דניאל כץ: << אורח >>

אצלנו במשרד. מערכות מידע אצלנו במשרד.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

והרשות באופן שוטף היא אמורה להיות - - -

<< אורח >> דניאל כץ: << אורח >>

לא, הביטוח הלאומי מעביר אלינו - - -

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

ביטוח לאומי דואג לאנשים בקצה. הוא דואג, אבל לא באופן האישי. הרשות בסוף, המידע הזה חייב להיות נגיש מאוד בשוטף.

<< אורח >> דניאל כץ: << אורח >>

אז אני מסביר. המידע מגיע מביטוח לאומי כקובץ. אנחנו שולפים אותו מהכספת של ביטוח לאומי. אנחנו מריצים עליו את הקובץ של כל האנשים שמקבלים שירותים במשרד הרווחה. זאת אומרת כל האנשים שיש להם, שחסר להם עורף משפחתי, שהם במצבים פיזיים יותר מורכבים.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

שפתחו תיק מה שנקרא.

<< אורח >> דניאל כץ: << אורח >>

בדיוק. שפנו ללשכת הרווחה וקיבלו שירותים מלשכות הרווחה. הקובץ הזה, אחרי שאנחנו עושים עליו את העיבוד הזה, נכנס לכספת של המשרד. ברגע שיש מצב חירום כל רשות מקומית יודעת שהיא שולחת אלינו פנייה.

<< אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >>

מה קורה אם אותו אדם שאתה מדבר עליו לא פתח תיק? מה הגורל שלו במצבים?

<< אורח >> דניאל כץ: << אורח >>

שנייה.

<< אורח >> לימור קרוכמל: << אורח >>

הכספת שנצורה נכשלה כישלון ב-7 באוקטובר. למה אנחנו מדברים עליה?

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

גברתי, עוד רגע אנחנו ניתן לך רשות דיבור. כן?

<< אורח >> דניאל כץ: << אורח >>

אין קובץ אחר, אז אני בטוח שאפשר היה למצוא דרכים אחרות. ואני חושב שבאמת המאגר אמור לשפר את היכולת שלנו לתת מידע יותר מדויק כי המאגר בנוי ממידע שאנחנו אמורים לקבל מכל משרדי הממשלה. זאת אומרת שנוכל לקבל גם ממשרד הבריאות וגם ממשרדים אחרים שעוסקים בטיפול, חינוך מיוחד - - -

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

גם הרשות המקומית יכולה להוסיף - - - ביניהם שלא רשומות כפי ששאל האדון?

<< אורח >> דניאל כץ: << אורח >>

המאגר יהיה בנוי על מערכת פלטפורמה אחרת ממה שבנוי היום. תהיה פלטפורמה אינטראקטיבית. זאת אומרת שגם הרשות המקומית תוכל להזין נתונים. אחרי שהיא תקבל את הקובץ המטוייב שעבר בדיקה והצלבה עם כל משרדי הממשלה הרשות המקומית תוכל להשתמש בקובץ הזה כדי לדווח עליו וכדי לשים בו ולהשתמש בו באופן שוטף. זה לא יצטרך לחכות רק למצבי חירום.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

מאוד חשוב שזה יהיה נגיש כנראה לרשויות במהלך 2026.

<< אורח >> טל בן דוד: << אורח >>

הרשויות עובדות בדיוק הפוך.

הם מוציאים את האנשים. אני אומר לך מניסיון אישי, חה"כ שוסטר.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

רגע, אבל אנחנו עובדים ככה - - -

<< אורח >> טל בן דוד: << אורח >>

מוציאים את האנשים מהמערכת.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אנחנו עובדים ככה שאנחנו צריכים שם וכו'. גם הערה.

<< אורח >> טל בן דוד: << אורח >>

לי קוראים טל, אני אבא של ליעד, נער עם שיתוק מוחין שברגעים אלו מתנדב בצבא.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

ישר כוח גדול.

<< אורח >> טל בן דוד: << אורח >>

מחלקת הרווחה מוציאה את האנשים שלא זקוקים להורדות מהמערכת. ומפה התחיל החוסר ידע. דני, לפני שאתה עונה, אתה יודע, זה ככה גם באשדוד, גם באשקלון. אני פיניתי משפחות בקומה שלישית ללא מעלית לבתי מלון שלנו. הרשויות לא נתנו מענה. הם בכלל לא במאגר של הרשויות.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

לא הבנתי. דני, אתה יכול להסביר לי? אתה הרי מבין יותר ממני את ההערה. מה ההערה?

<< אורח >> דניאל כץ: << אורח >>

ממה שאני מבין, אתה מתייחס כרגע למערכת הקיימת היום. אמרתי, המערכת הקיימת היום היא מאוד מחוררת, היא מאוד בעייתית, היא מאוד נוקשה. כי זה בעצם הסבה של קבצים שהם שמיים. אין אפשרות לעשות אינטראקציות.

<< אורח >> טל בן דוד: << אורח >>

- - - לעשות בכספת שהיא כבר נכשלה - - -

<< אורח >> דניאל כץ: << אורח >>

לא, אנחנו הולכים להקים מאגר שאליו יישפכו כל הנתונים של כל משרדי הממשלה, על פי תעודות זהות. אז תהיה אפשרות לרשות המקומית לפתוח. גם למשרד, אבל גם לרשות המקומית, לפתוח ולראות על פי תעודת זהות בשכונה מסוימת את כל האנשים שזקוקים למענה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

תודה. איך קוראים לך? אתה גם עומד, גם בחוץ, אתה נותן לי תחושה שאתה לא כל כך רוצה להיות פה.

<< אורח >> טל בן דוד: << אורח >>

מתנצל. לא, חס וחלילה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

טל, עכשיו השאלה היא כזאת. אני מבין שיש בעיה. אומר דני שהם מבינים אותה והם כרגע רוצים לפתור. ברור שהסיטואציה שאתה מציג היא בלתי אפשרית. היא תוצר של לקות כזאת או אחרת בכלי שיש לנו. כולנו רוצים להגיע למה שאתה מבקש. והשאלה אם אתה, אני שואל כרגע אם אנחנו סומכים שהתהליך הזה יקרה?

<< אורח >> טל בן דוד: << אורח >>

אני לא סומך. אני אגיד גם למה אני לא סומך. כי הרשויות המקומיות אין להם אינטרס. הרי מלכתחילה הם הוציאו את האנשים האלה מהמערכת כי הם אמרו שהעובדים הסוציאליים מלאים ואין להם יכולת לגעת בכמות כזאת גדולה של אנשים עם מוגבלויות. זאת אומרת, מי שלא בא לקבל בשנים האחרונות איזה שהוא שירות אז הוא לא יקבל את זה.

בוא נזכור גם שיש עוד נדבכים למערכת. מערכת החינוך, שהממשקים לא מדברים ביניהם. כל עוד לא תהיה פה ועדה בין משרדית שתכלול את הכול, משרד העבודה והרווחה היום אין לו יד בדבר. הרשויות המקומיות עושות מה שהן רוצות, ראינו את זה במלחמה האחרונה. אנחנו ראינו איך אנחנו מפנים את האנשים שלנו, הם בכלל לא ידעו על האנשים האלה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

שנייה. אני רוצה להתמקד כרגע בסוגייה שאנחנו מפתחים כאן ברשימה, בנתונים, שתהיה מדויקת. אני מבין את מה שאתה אומר. מבין, לא יכול לקבל, אבל אני מבין שהמצוקה, או סדר העדיפות שרשות מקומית עושה לעצמה יכולה להוציא מרשימות מסוימות אנשים מסוימים.

אבל פה אני פונה לדני. אני מניח שמה שזה אומר, זה אומר שרשות אחרת מבקרת, לצורך העניין המשרד, צריכה להיות עם יד על הדופק ולראות לצורך מה הוצאו האנשים המסוימים. ברור שבכל מצב אנחנו עושים תעדוף במי מטופל מטפלים ובמי לא. אבל להוציא מרשימות אנשים, וזה צריכה להיות פררוגטיבה שלכם. זאת אומרת, אין מצב שמוציאים, אני מעריך שאין מצב שמוציאים אנשים שההיררכיה המדינתית אומרת הם צריכים להיות בפנים ואחר כך הרשות צריכה לראות אם היא מסוגלת לתת מענים. זה סיפור אחר.

<< אורח >> דניאל כץ: << אורח >>

אני לא מכיר מצב שבו מישהו מוצא מתוך רשימות או שיש כוונה של הרשות המקומית לא לתת שירותים או לא לתת את התמיכות המתאימות. בשביל זה אנחנו כמשרד כמובן גם עושים רגולציה על הנהלים ועל דרכי העבודה. יכול להיות שהוא יכול לתת דוגמה מסוימת. אני יכול לתת דוגמאות על אלפי אנשים שאני יודע שכן פינינו אותם וכן נתנו להם מענים באמצעות הרשויות המקומיות. גם בבתי מלון, גם באכסניות, גם במקומות נוספים לאורך כל המצב המלחמתי של חרבות ברזל וגם בעם כלביא עוד יותר.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

ההערה המהותית לדעתי שעולה כאן היא לאחר שאנחנו מגיעים ליכולת הטכנית של רשימות מעודכנות - - -

<< אורח >> דניאל כץ: << אורח >>

החלק הקטן, סליחה אדוני שאני קוטע אותך.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

הרי אי אפשר לתת אותו מענה, אי אפשר, אין לנו את המשאבים ואת כוח האדם לתת אותו מענה לכולם. אמר ראש המועצה בחצור, קבסה, שלפחות תנו לנו את האפשרות ליוצאים מן הכלל לפנות. אי אפשר לפנות את כולם, אבל כולם צריכים להיות ברשימות. אחר כך התעדוף צריך להיות על פי הצורך ועל פי המשאבים מי מקבל את המענה הזה או האחר.

<< אורח >> לימור קרוכמל: << אורח >>

ברשות יושב-הראש, יש לי תשובה פשוט לנושא הזה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

עוד מעט תרחיבי על הכול. אני רק רוצה לראות שהמשרד מסיים.

<< אורח >> דניאל כץ: << אורח >>

אני רציתי לגעת גם בנושא של פינוי האוכלוסיות הרגישות. גם לגבי הנושא של המקלוט. נתקלנו פה בבעיה מורכבת ולא פשוטה. בעצם קיבלנו את המידע מהרשויות המקומיות. המשרד, לצורך העניין, גם כן נערך עם תוכניות נצורות שלנו, תוכניות שרצינו לקדם והתחלנו לקדם. אחת מהתוכניות האלה זה מקלט לילה. בעצם ניסיון לתת מענה לאנשים שלא יכולים להגיע למקלטים, בגלל שהמקלטים הם בדרך כלל לא נגישים, לתת להם מענה בתוך מסגרות שיש להם ממ"דים. והתוכנית הזאת לשמחתנו לא הספקנו כי עם כלביא הסתיים מהר מאוד. אבל בהחלט נמצאת אצלנו על השולחן ואנחנו יודעים שבשעת הצורך אנחנו נתקצב אותה, נפתח אותה, נתקצב אותה, בהנחיית המנכ"ל שלנו ינון אהרוני.

אנחנו גם ממשיכים לעשות צעדים רבים כדי להיערך לקראת המבצעים הבאים או לקראת המלחמות הבאות. למרות שחשבנו שיהיה לנו עכשיו 40 שנים של שקט, אבל כמו שאמרת יושב-הראש, צריך להיות מוכן לכל דבר, לכל תרחיש. אז באמת יש לנו תוכניות נוספות שאנחנו כרגע חושבים עליהם, מתכננים אותם ומנסים לשפר בעצם את המענים שאנחנו יכולים לתת למסגרות.

אני חושב שגם תוכניות שממשיכות, תוכניות לתמיכה רגשית, שירותים פסיכו סוציאליים ממשיכים להינתן. אנחנו נותנים תגבורים גם למחלקות. נתנו תגבורים למחלקות באמצעות תקנים. וברור לנו לגמרי שהמצב הזה הוא מצב מתמשך. הנושא של פוסט טראומה והמצב של הילדים ושל האנשים, של הבוגרים, ובעיקר האוכלוסיות החלשות, אוכלוסיות של אנשים עם מוגבלות ואזרחים ותיקים נמצאת אצלנו על השולחן כל הזמן ויש כל הזמן מחשבה איך אנחנו ממשיכים לתת את הליווי ואת הסיוע.

זה בגדול הדברים שרציתי לומר.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

תודה רבה בינתיים. גדעון מהממ"מ מבקש לשאול.

<< אורח >> גדעון זעירא: << אורח >>

תודה רבה כבוד יושב-הראש, אני גדעון זעירא ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. בעצם אנחנו מבינים שהיום יש מאגר של כספת נצורה, שזה המאגר הקיים. בעתיד ייכנס מאגר חירום לפי קריטריונים אחרים. לא מדובר באותם מאגרים, עם חפיפה אולי מסוימת ביניהם, אבל לא בהכרח.

האם המשרד מתכנן הנגשת מידע לגבי אנשים שהיום נמצאים בכספת? כלומר, הם מוגדרים בתור אוכלוסייה לתשומת לב מיוחדת ובעתיד לא ייכנסו. כמו למשל אזרחים ותיקים שהם לא יענו על הקריטריונים של אנשים עם מוגבלות.

<< אורח >> דניאל כץ: << אורח >>

הכוונה היא להכניס לתוך המערכת הזאת על פי תעודות זהות את כל האזרחים של מדינת ישראל. זאת אומרת, כל המידע שנקבל, כל הקובץ של משרד הפנים, יחד עם הקובץ של משרד הרווחה, יחד עם הקובץ של ביטוח לאומי, של משרד הרווחה, משרד הבריאות. כל הגופים האלה יכניסו את כל המידע שיש להם לתוך אותה מערכת. ואז כמובן ייווצרו אותן הצלבות שדיברנו עליהן. אין כוונה להשאיר מישהו בחוץ.

<< אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >>

דני, התקנות שמתוקפן הוקם מאגר המידע הזה - - -

<< אורח >> גדעון זעירא: << אורח >>

אני אשמח להבהיר.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

בקצרה.

<< אורח >> גדעון זעירא: << אורח >>

כמו שד"ר עדית סרגוסטי התחילה להגיד, התקנות מכתיבות קריטריונים מסוימים וככל הנראה הם גם יצמצמו את מספר האנשים. זה לפחות ההערכות שהיו בוועדת העבודה. אז היום יש מצב שאנשים שנמצאים כיום בכספת לא יופיעו במאגר המידע, כמו אזרחים ותיקים שלא יענו על אותו קריטריון ספציפי של אדם שמקבל גמלת סיעוד והוכר - - -

<< אורח >> דניאל כץ: << אורח >>

לי זה נשמע מאוד לא הגיוני, אבל תן לי לבדוק. אני לא רוצה להגיד דברים.

<< אורח >> גדעון זעירא: << אורח >>

לצורך העניין, אזרח ותיק, לפי מידע שאנחנו קיבלנו ממשרד הרווחה בסוף 2023 היו גם אזרחים ותיקים מקבלי קצבת אזרח ותיק שאינם אנשים עם מוגבלות בכספת. הם לא יהיו במאגר מתוקף התקנות.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אוקיי. אז הוא ענה. הוא אמר שהוא לא מכיר את זה והוא יבדוק. אני ממש מבקש לקבל על כך דיווח. אולי דרך הוועדה. אני אשמח מאוד.

<< אורח >> ניקי פירן: << אורח >>

אני ממשרד המשפטים, ייעוץ וחקיקה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

קדימה, כן.

<< אורח >> ניקי פירן: << אורח >>

התקנות אכן מתעסקות אך ורק באנשים עם מוגבלויות. הן תוקנו מתוקף חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. הן לא עוסקות בכלל האזרחים של מדינת ישראל. יתכן ואנשים שלא עונים לאדם עם מוגבלות יהיו מחוץ למאגר הזה.

<< אורח >> גדעון זעירא: << אורח >>

לכן עולה פה סוגייה מה עם אותם אנשים.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

רגע, תחדד את השאלה. כי אנחנו עוסקים באוכלוסיות מיוחדות. אני מקבל קצבה, היא הולכת אצלי לקיבוץ בכלל. אבל אני לא חושב שאני צריך שהמערכת האזורית או המדינתית תעסוק בי. אני גם נכה צה"ל ומתקשרים אליי כל פעם לשאול אם אני צריך פינוי או משהו כזה. זה בסדר, זה לא נורא. אבל מאות אלפי אנשים שיודעים להסתדר ומבינים שבזמן חירום יש כל כך הרבה מטלות וממילא אנחנו לא מסוגלים לעמוד בכולן, אז כדאי לדעת להתמקד ולתעדף. האנשים הללו, כמוני נגיד ואחרים בגין היבטים אחרים, חברתיים וכו', צריכים להיות מטופלים בהקשרים אחרים. קהילתיים אחרים, אני מעריך. אבל אם יש מחשבה אחרת פה בקהל - - -

<< אורח >> טל בן דוד: << אורח >>

לא כל אדם עם מוגבלות מקבל קצבה. השאלה היא בכניסה למאגר מיהו אדם עם מוגבלות.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

זאת הנקודה בדיוק. תראה, אני התחלתי מתוקף העבודה של הממ"מ. אני נפגשתי בחיתוך החלקי שיש בין המאגר שיש לרשויות מקומיות לבין הכספת של בסיס ביטוח לאומי. כלומר, יש אנשים שמקבלים קצבאות ולא צריך להפנות אליהם קשב עודף בזמן חירום. על בסיס מחסור באמצעים ומשאבים ולחץ זמן. ויש אנשים שלא מקבלים קצבאות וכן זקוקים. אני מסכים, זו בדיוק העבודה שאמורה להיעשות על ידי קבלת המידע ממקורות נוספים.

אני ברשותכם רוצה לעבור לעו"ד לימור קרוכמל.

<< אורח >> לימור קרוכמל: << אורח >>

תודה רבה. עו"ד לימור קרוכמל מעמותת איל"ן. אנחנו נטלנו חלק יחד עם ארגונים חשובים אחרים ועם ד"ר עדית סרגוסטי שכאן, בהליכי החקיקה עם יהודה מירום של התקנות המדוברות האלה. התקנות להגדלת מאגר המידע באופן שיוזן על ידי כל משרדי הממשלה וגם אגף השיקום של משרד הביטחון. ואנחנו אכן סבורים שמדובר בשינוי משמעותי ורב תועלת.

אלא מה? שבשעה שעבדנו על התקנות האלה עם יהודה מירון כולנו אחזנו בדעה אחת חשובה שלא נכנסה לתקנות והיא שבהיעדר אדם ברשויות שיהיה אמון על הדבר הזה לאורך כל השנה, על עבודה על המאגר, הזנתו, היכרות עם הצרכים המיוחדים של כל אדם עם מוגבלויות. תומך קהילתי.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

עם כל הכבוד, סליחה, גברתי, גברתי.

<< אורח >> לימור קרוכמל: << אורח >>

אני לא סיימתי, ברשות חבר הכנסת.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

רק שנייה, מותר לי להפסיק אותך, אם את לא יודעת.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

חה"כ לוי בוודאי יכול.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

בשביל זה יש לי חסינות. מה לעשות?

יש לי שאלה קטנטנה, באמת אינפורמטיבית. מטעם מי את רוצה שיהיה אותו אדם ברשות?

<< אורח >> לימור קרוכמל: << אורח >>

מטעם השלטון המקומי. גם אני מכירה את חוסר הנכונות של השלטון המקומי. אז משרד הרווחה.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

דקה.

<< אורח >> לימור קרוכמל: << אורח >>

אז פיקוד העורף.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

דקה גברתי, דקה.

<< אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >>

יש לנו פתרון שניסינו לקדם.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

מכיוון, זה יכול להיות מישהו ברשות בנוסף לעבודתו. מישהו חברתי. לשים תקן במצב הכלכלי הקיים, גם ברשויות. יש רשויות שחיות בחוסר.

<< אורח >> לימור קרוכמל: << אורח >>

אני מציפה את הצורך, לא את הפתרון.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

שנייה. בסדר, אבל את אמרת מטעם הרשות. לכן אני מנסה לתקן ולמצוא - - -

<< אורח >> לימור קרוכמל: << אורח >>

עובד הרשות - - -

<< אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >>

הוא יכול לעבור לרווחה. הוא יכול לעבור - - -

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

אדוני, זה בסדר. אבל אני מנסה, תראו, אני אומר את זה על השולחן.

<< אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >>

אני רוצה להציג את המתווה שאנחנו מציעים לקדם.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

שנייה גברתי, רק אני אסיים את המשפט ואני אשתוק.

<< אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >>

לא, לא, חלילה.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

זה צריך להיות מישהו שזה יהיה בנוסף לתפקידו. לשים תקן נוסף, גם לפעמים יש מקומות שאין בהם הרבה שצורכים את השירות הזה. אנחנו צריכים לעבוד מול הרשות המקומית ומול מרכז השלטון המקומי יחד כדי לראות מי מתאים לעשות משהו בנוסף לתפקידו.

<< אורח >> לימור קרוכמל: << אורח >>

שיהיה בנוסף לתפקידו, אין שום בעיה. אין לנו שום בעיה עם זה, כל עוד הנושא של תומך קהילתי יוסדר. כל עוד הנושא של תומך קהילתי לא יוסדר בדחיקה ומבחינתנו זה באמת לא משנה, כבוד חבר הכנסת, אם זה יהיה בנוסף לתפקידו, שזה יהיה תפקידו העיקרי. העיקר שיהיה מישהו שנושא בתפקיד הזה. הסיפור הזה לא יעבוד. זה חייב להיכנס לחקיקה. כי השלטון המקומי הרי לא יתנדב.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

תודה רבה. אנחנו נשמע בהמשך.

<< אורח >> לימור קרוכמל: << אורח >>

רק ברשות יושב-הראש עוד נושא קטן. הדיור הציבורי לא נגיש. כאשר הדיור הציבורי לא נגיש, בעצם אנחנו מדברים כאן על אוכלוסייה מעוטת יכולת שהיא גם בעלת מוגבלויות. האנשים האלה נתקעים בעת אזעקות. ואני מדברת גם על ערים שחטפו הרבה אזעקות כמו אשקלון, כמו שדרות. פשוט נתקעים עם המטפלים שלהם בדירה לבד.

מעבר לזה, למשל בעיר אשקלון מתוך 200 מיגוניות יש לנו רק 60 מיגוניות נגישות. עוד פעם אני אחזור, מתוך 200 מיגוניות בעיר אשקלון יש רק 60 נגישות. זה אומר שבשנתיים האחרונות אנשים על כיסאות גלגלים באשקלון פחדו לצאת מהבית. ובצדק.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

זה הנושא הבא שנעסוק בו. אני רק אזכיר שבהמשך אנחנו נשמע אני מקווה את נציג נהריה שנמצא בזום.

<< אורח >> לימור קרוכמל: << אורח >>

רק עוד מילה, גם מוסדות החינוך לא נגישים אדוני.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

שנייה. נציג נהריה שידבר עוד מעט עומדת לזכותו, כך מראה לי נציג המבקר, שבנושא התומך הקהילתי הם ענו שהעירייה מצאה את המשאבים ויהיה מי שיעסוק בזה, אולי נוסף על תפקיד. סוגייה חשובה מאוד.

<< אורח >> לימור קרוכמל: << אורח >>

התומך הקהילתי לא נדרש לנהל את המאגר, אדוני. התומך הקהילתי נדרש לעמוד בקשר שוטף, לא יום יומי אבל שוטף בהחלט, עם אותם בעלי מוגבלויות. הבן נא, יש אחד שצריך כיסא גלגלים, אחד שצריך ערכת שמיעה והשלישי צריך חמצן. לא כל האנשים עם המוגבלויות צריכים את אותם מענים.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

תודה. אני חושב שמהות הדיון הזה הוא היכולת למפות את בעלי הצרכים. מי שצריך חמצן ומי שעל כיסא גלגלים, לא צריך להיות ספק, הוא לא מהאוכלוסיות שייצאו מאותם מאגרים. אחר כך צריך להגיע, איך נגיד? לחזון אחרית הימים שבו אנחנו מטפלים בכל אחת מהדוגמאות וגם פחות מורכבות. כך צריכה להיראות חברה מתוקנת.

אני אבקש מנציגת צה"ל לעסוק בהקשרים.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

מנכ"ל עיריית נהריה הגיע לזום.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

כן, כן. מנכ"ל נהריה, תמתין שנייה. תשמע את צה"ל ותהיה על הקו, תאזין לשיחה ואחר כך תיכנס לשידור. זה בסדר מבחינתך?

<< אורח >> דודי אלחיאני: << אורח >>

הכול בסדר.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

שמור לנו על הצפון.

<< אורח >> הילה אטיאס: << אורח >>

אני הילה, אני ראש ענף התנהגות אוכלוסייה בפיקוד העורף. הנושא שעלה מתוך דוח הביקורת נוגע מבחינתנו בכל הסיפור של מתן מענה לאנשים חירשים או עם מוגבלות בשמיעה בהתראה. זאת אומרת איך הם יכולים לקבל את ההתראה, כי הרי את הצופר הם לא בהכרח שומעים. ואיך בעצם הם יכולים לשמור על החיים שלהם, כי כידוע ההתראה הזאת היא מצילת חיים.

גם בעקבות מה שכתוב בדוח וגם בלי קשר לדוח הזה, פיקוד העורף בעצם עושה תהליך יחד עם ארגונים שעוסקים בכל מה שקשור לאנשים עם מוגבלויות. בעצם בתהליך הזה אנחנו אפיינו מכשיר התראה שלא קיים היום. זאת אומרת, זה מכשיר שהוא לא בנמצא, הוא לא מכשיר מדף. אבל כן אפיינו איזה שהוא מכשיר שצריך לתת מענה לאנשים עם מוגבלות בשמיעה וחירשים. המכשיר הזה בעצם אמור לתת מענה ברטט, באור מהבהב. כזה שניתן לשאת אותו גם למשל למקלחת. גם שנותן מענה בזמן שינה, בכל מיני סיטואציות שהן בעייתיות יותר מבחינת לשמוע את ההתראה.

אנחנו נמצאים היום בשלב שיש לנו כבר איזה שהוא אבטיפוס של מכשיר כזה שבעצם אמור לתת את אותו מענה. עם האבטיפוס הזה אנחנו עוד צריכים לצאת בדצמבר ככל הנראה לניסוי, כדי לבדוק ולאמת שהוא באמת נותן את המענה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

קודם כל כל הכבוד.

<< אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >>

כל זה קרה בעקבות עתירה שהגשנו.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

סליחה, סליחה. תודה, אבל אני אשמח לתת לך רשות דיבור ותגידי את כל ההערות האלה.

<< אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >>

אני רק מציינת - - -

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

מנהלת הוועדה אומרת שאת רשומה גברתי.

<< אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >>

תודה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אני רק שואל, אחרי שיהיה לנו את המוצר שאנחנו נבין שהוא בעל היתכנות מתאימה ובעל היתכנות יישום, מי אמור לשלם על כך?

<< אורח >> הילה אטיאס: << אורח >>

בעצם פיקוד העורף נותן את המענה מקצה לקצה. זאת אומרת החל מלבחור את המוצר המתאים, לבדוק אותו, לעשות אותו וכו'. וגם אחר כך לחלק אותו למי שיהיה זכאי.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

תודה רבה. הערה לתחום הזה. בוועדה אחרת, בוועדת חוץ וביטחון אמור להתנהל דיון ביוזמה שלי במקרה ושל אחרים, להארכת זמן ההתראה. יש לנו, בטכנולוגיה שאנחנו מחזיקים, אפשרות להאריך את ההתראה. במחיר. המחיר הוא שיותר אנשים במשך יותר פעמים יוטרדו.

מהניסיון שלי הממושך בעוטף עזה, הייתי ראש רשות, עם שאלות אתיות רציניות כולל האם בכלל צריך התראה. עולה שיש חשיבות גדולה להגדלת התראה בלי להסתבך עם שינוי או נגיד ככה, צריך מצב שבו מי שנמצא במרחק של 30 שניות יידע לקבל את ההתראה של 30 שניות. אבל כמו שחווינו במלחמה עם איראן יש אפשרות לתת התראה מקדימה באמצעים אחרים. נגיד במסרון או כל אמצעי אחר. ולאפשר בעיקר לאותן אוכלוסיות שקשה להם להגיע עוד כמה עשרות שניות ולפעמים יותר. זמן יקר מאוד. אני יודע שזה נמצא אצלכם בדיון. זו הזדמנות לומר את זה כאן כרגע.

מפה נמשיך. אני רוצה לשאול האם נציגת צה"ל, אתם רוצים לעסוק בשאלת המיגון? הוא קיים לכל רוחב הגזרה. יש פערים של עשרות אחוזים בכל הארץ. אנחנו לא עוסקים במספרים מדויקים, אבל ברור שככל שאנחנו עוסקים באוכלוסיות חסרות ישע או מתקשות מדובר בצורך חיוני יותר גדול. אני מניח שחלוקת משאבים תהיה תלויה גם בכך.

אני רוצה להזכיר עוד יוזמה שאני העליתי ואני מתקשה לקדם אותה ואני אשמח מכל הגורמים, בפרט אנשי צה"ל, פיקוד העורף. יש אפשרות בהחלטה אדמיניסטרטיבית לנסות לעודד אנשים לבנות, בעיקר באוזרים מועדים לפורענות תלולת מסלול. המדינה בסך הכול צריכה לומר שכאשר היא תאפשר תקציב לאזור מסוים או לאוכלוסייה מסוימת, מי שיבנה היום לפני שהתקבלה החלטה הוא יקבל את ההשתתפות. ישראלים לא אוהבים להיות פראיירים. אני חושב שבהחלטה כזאת אנחנו יכולים לעודד מאוד את המיגון העצמי. יש על כך דיון קונקרטי בצפון. זה לידיעה. אני אשמח להרחיב לגורמים הרלוונטיים.

אנחנו נמשיך. חברי הכנסת, אם תרצו כמובן הזירה שלכם. אני אבקש מנהריה, כן, מנכ"ל עיריית נהריה.

<< אורח >> דודו אלחיאני: << אורח >>

דודו אלחיאני. שלום לכולם, שלום חברי הוועדה ויושב-הראש.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

דודו שלום, מה נשמע? מה מזג האוויר אצלכם?

<< אורח >> דודו אלחיאני: << אורח >>

אצלנו בסדר גמור. החבר שיושב לשמאלך שם היה אצלי שבוע שעבר בביקור ובכלל אנחנו בקשר טוב ואני מודה על הדוח של מבקר המדינה. כי אני חושב שהדוח הזה הוא בעצם תוכנית עבודה לנו לרשות. היו דברים שעשינו אותם טוב יותר והיו דברים שקצת פחות. אנחנו לומדים ומשתפרים.

אני רק אציין באמת, אני לא אחזור על כל מה שנאמר, כי נאמרו המון דברים. כל הנושא של הטיפול באוכלוסייה הזאת הוא קשה. הוא קשה מאוד. גם לנו ברשות. עשינו אותו כבר בקורונה פעם אחת ובחירום נאלצנו לעשות כאן מעל 17,000 טלפונים, כי היו חסרים לנו המון נתונים. כל הנתונים שהצלבנו עם כל מערכות המידע שנתנו לנו ונתנו את ההרשאות, אם זה הכספת נצורה ואחר כך היה דשבורד של משרד הבריאות ומערכת אמון וממד. כל מה שלא עשינו בהצלבות בסוף היה חסר לנו להגיע לאוכלוסייה בקצה. הבנו שאנחנו חייבים לעשות מיפוי טלפוני. ועשינו מיפוי טלפוני של 17,000 תושבים שהוגדרו בשלב כזה או אחר כתושבים שיכולים להיות בעלי סיכון, אם הם חסרי עורף, אם הם גרים בבית ללא ממ"ד, אם הם מוכרים בביטוח לאומי.

מתוך הרשימה הזאת בעצם זיקקנו אותה לכדי 2,200 תושבים שאנחנו נצטרך לפנות בחירום אם יתחיל פה מצב חירום אמיתי. צריך להגיד שבסוף המלחמה עם לבנון היא הייתה מלחמה קשה בנהריה. נפלו פה 18 טילים ויש חמישה הרוגים. אבל זה לא מה שדמיינו. דמיינו מאות טילים ביום ולזה התכוננו. מזל שזה לא קרה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

מזל שכמה סוכנויות ביטחון התכוננו גם הם ומנעו את האסון הזה.

<< אורח >> דודו אלחיאני: << אורח >>

כן, מתוך 2,000 תושבים שהיינו צריכים לפנות לא פינינו בסוף כלום.

מה שרציתי להגיד בסיפה של הדברים שלנו לא הייתה תוכנית ולא היה לנו גיבוי לאן לפנות את אותם 2,000 בהנחה שהיינו צריכים באמת לפנות את אותם 2,000 תושבים שהם קשי עורף והם באמת יהוו נטל על הרשות בזמן לחימה עצימה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

רגע, אני לא רוצה להפסיד את ההערה שלך. אתה אומר שלאותם אנשים שהיית צריך לפנות לא ידעת לאן לפנות?

<< אורח >> דודו אלחיאני: << אורח >>

נכון. לא ידעתי לאן ואף אחד לא נתן לי שום - - -

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אתה מדבר על אוכלוסיות מיוחדות?

<< אורח >> דודו אלחיאני: << אורח >>

מיוחדות, אבל בקצה. יושב-הראש, אני מדבר על בן אדם שגר לבד, בגפו, קומה שלישית בלי מעלית, בלי ממ"ד והוא צריך עכשיו ב-15 שניות, כי בנהריה זה 15 שניות, להגיע למקלט ציבורי שנמצא בתא שטח טיפה מרוחק. זה בן אדם שאני מבחינתי יכול למצוא אותו כמו גופה בזמן מלחמה עצימה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אני רגע רוצה, המנכ"ל, אני רוצה ששנייה תעצור. זה כמובן הערה שמתפרסת על כל הארץ, בפרט באזור, עיר סמוכת גבול כמו נהריה. אני יודע שהמבקר עוסק בשאלת הפינויים. אני מכיר כי אני נדרשתי לעדות מתוקף תפקידי. וזאת שאלה חשובה ביותר גם למשרד, גם לכוחות הביטחון.

ברור שאנחנו צריכים להיות ערוכים לאותן אוכלוסיות קצה. מה קורה פה? אני לא שואל את המבקר. אם מישהו מהמשרדים או מגופי צה"ל רוצה להגיב, בסדר. אם לא, זאת סוגייה שמונחת לפתחנו. בסדר גמור.

בבקשה המנכ"ל, אתה מסיים.

<< אורח >> דודו אלחיאני: << אורח >>

זהו. בסך הכול אבל מעבר לזה עשינו הרבה פעולות בודדות פרסונליות בתוך העיר עצמה על מנת להתגבר על הבעיות האלה. אני חושב שהיום עם המערכת החדשה שמש"מ, השלטון המקומי, עושה, אני חושב שאפשר להרחיב אם יש שם נציגי מש"מ. המערכת צריכה לתת מענה ולאגד לתוכה את כל ערב רב של נתונים שיש. יש המון נתונים מהמון גופים. אבל צריך בסוף לתכלל אותם, לזקק אותם לכדי נתון אחד שאפשר לעבוד איתו ופה יש קושי.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אני מודה לך על מה שאתה עושה, על המקום שאתה נמצא בו. ואני מניח שהיה לך חלק מרכזי בהתייחסות מכובדת, ראויה, מקצועית, לדוח המבקר. הוועדה הזאת תפקידה בין השאר לוודא שאלפי הצינורות שפרוסים בין המבקר אל המבוקרים ינועו לשני הצדדים, לשני הכיוונים. ואתם הגבתם ואני מודה לך בשם התושבים שאתה אחראי עליהם. זו דוגמה לכולנו.

<< אורח >> דודו אלחיאני: << אורח >>

תודה.

<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>

כבוד יושב-הראש, אפשר רק לחדד עוד משהו?

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

תמיד.

<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>

אני ואתה שנינו מהעוטף, שדרות והקיבוצים. פה שמענו את נהריה. בסוף צריך לזכור שבמלחמה האחרונה לצערנו גם אזור המרכז. נכון יש אזורים שאולי מועדים לפורענות, אבל לצערי היום המדינה מועדת לפורענות. לכן אני חושבת שכל רשות חייבת לנהל את זה בצורה הכי מדויקת. כי אני זוכרת שבתחילת המלחמה אנחנו הקמנו פה מטה כללי של כל חברי הכנסת ואני זוכרת בדיוק כמה פניות של אנשים עם צרכים מיוחדים שביקשו. הגיעו לכאן כי אף אחד לא ידע מה קורה איתם, וביקשו עזרה.

צריך גם לחדד, זה כבר קשור לרשויות, שבסוף גם כשמפנים שיפנו למקומות נגישים. כי היו לנו לא מעט אנשים שאמנם הצלחנו להוציא, אבל לצערנו המקומות לא היו נגישים. זה דברים שצריך לעשות ביחד והעיריות צריכות להתארגן לזה, כי הם הבית.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

תודה.

<< אורח >> דניאל כץ: << אורח >>

הנתונים האלה מהוועדה בכנסת הגיעו למשרד הרווחה. אנחנו טיפלנו בפניות שהעברתם לנו.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

תודה.

<< אורח >> דניאל כץ: << אורח >>

לגבי הנושא של נגישות, זו בעיה כלל מדינתית. זה שיש הרבה מקומות לא נגישים - - -

<< אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >>

אבל לא צריכה להיות בעיה.

<< אורח >> דניאל כץ: << אורח >>

- - - בתי מלון וכו'.

<< אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >>

אם אני צריך לקבל נגישות בכל מקום אני צריך לקבל את הנגישות. אוקיי?

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אדוני, רק שנדע מי אתה.

<< אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >>

אני אליהו בן מויאל.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

נרשמת?

<< אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >>

אני מעמותת "מיוחדים" ו-"יחד בקהילה", אנשים עם מוגבלויות. אני רוצה רק להגיד דבר אחד. במלחמה אנחנו היינו פעילים, הראשונים בקריית שמונה, בצפת ובמעלות ובכל האזור הכי בעייתי. נתקענו עם הרבה בעיות של נגישות. אם זה מונשמים שגרים בקומה שלישית ולא היה פתרון. הצטרכנו להזעיק את יד שרה, את חברים לתרופה שנתנו יד כזאת מצוינת. לגורמי החילוץ. אבל לא תמיד הייתה אפשרות לפנות אנשים עם מוגבלויות למקום נגיש, שזה לא נתנו פתרון. העירייה לא נתנה פתרון. הרווחה שהייתה צריכה להיות החלק העיקרי בנושא לא נתנה מענה בנושא.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

תודה. אני מודה לכם על מה שאתם עושים. ואין שום ספק - - -

<< אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >>

פה חייב להיות בכל עיר במקומות כאלה וכאלה להיות אדם שנותן את המענה עבור כל המוגבלים.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

כן, אדם אחד לא יספיק. אבל אני רק רוצה, זו הזדמנות לומר תודה לכם, הארגונים האזרחיים שהתגייסו. היה איזה מן נרטיב בתחילת המלחמה ששאל איפה המדינה, איפה המשרדים. ועם ישראל מה שנקרא, הארגונים האזרחיים, אנשים בפני עצמם כפי שחלקם יצאו להילחם וחלקם יצאו להילחם על דמותה של הארץ ועל המענים. והמשרדים הצטרפו. הפערים הם אדירים.

אני מבקש מד"ר עדית סרגוסטי.

<< אורח >> אילת לוין: << אורח >>

אפשר מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים?

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

כן, בטח שאפשר. אבל לא לפני ארגון "בזכות". הם קיבלו את זמנם בזכות.

<< אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >>

תודה רבה. הפעם אני לא אצטרך להתפרץ.

אני רוצה כמה דברים כלליים לומר ואחר כך להתייחס לנושא של התומך קהילה. קודם כל, תקנות נגישות לשעת חירום מתוקף חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, המועד המקורי בחוק היה נובמבר שנת 2006. כך שאנחנו באיחור של קרוב ל-20 שנה. משרד מבקר המדינה הזכיר את 2018, זה אחרי שהיו כבר כמה וכמה דחיות. וגם עכשיו התקנת התקנות לא הושלמה. אנחנו בהליך מול בית המשפט העליון, עתירה שהגשנו בנושא הזה כבר לפני כמה שנים עם נגישות ישראל, כדי לדחוק במשרדים לעשות את מה שהחוק מחייב אותם לעשות.

הזכירה גם הנציגה של פיקוד העורף את ההתראות לחירשים ואת מה שסוף סוף הם עושים. גם זה קרה רק בעקבות עתירה שהגשנו. שנתיים של מלחמה שאנשים חירשים וכבדי שמיעה לא יכלו לקבל התראות, כיוון שהמערכת שהייתה קיימת לא הייתה נגישה עבורם. סוף-סוף לשמחתנו בעקבות העתירה הדבר הזה קורה.

תומך קהילה. כמו שהזכירה לימור מאיל"ן, שיצאה בינתיים, זה צורך חיוני שהתבהר במהלך המלחמה החל ב-7 באוקטובר והלאה. מאגר המידע סוף-סוף, גם באיחור של 20 שנה, התקנות קובעות איך יוקם מאגר המידע ואנחנו מקווים מאוד שהדבר הזה אכן יקרה והמאגר בשעה טוב יוקם. יש שם קריטריונים ברורים מי אמור להיכלל. יש מאגר מצומצם, מאגר מורחב. מדובר באנשים שלא מסוגלים להסתדר בכוחות עצמם בשעת חירום.

לכן צריך כשיש מצב חירום, זה יכול להיות מלחמה, הוזכרה כאן רעידת אדמה, כל מצבי החירום האחרים, צריך שיהיה מישהו שיפנה אליהם ויברר מה הצרכים שלהם, הצרכים הקיומיים החיוניים, שגם זה נושא שעדיין לא הוסדר בתקנות. תרופות, אוכל, מים, חשמל, כל הדבר הזה שבמאגר המידע יהיה מידע מה הצרכים של האנשים. אבל צריך מישהו שייצור איתם קשר.

לכן נולד הרעיון של תומך קהילה. הוא נולד באחד המבצעים הקודמים. אבל צריך מנגנון שניתן להפעיל אותו מהרגע להרגע. זה לא יכול להיות מנגנון, עם כל ההערכה, ואנחנו חברה אזרחית וכמו שאמרת אדוני החברה האזרחית היא שנאלצה להיכנס בנעלי המדינה בחודשים הראשונים למלחמה ולתפקד. זה לא יכול להיות מבוסס אך ורק על מתנדבים.

שאל כאן חה"כ לוי האם עובדי הרשות המקומית, לרשויות המקומיות אין את כוח האדם, גם אין את כוח האדם המספיק כדי לתת מענה בשגרה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אבל נהריה עשו את זה. מנכ"ל נהריה דאג שזה יקרה. כן, בבקשה.

<< אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >>

המנגנון שאנחנו הצענו זה שיהיו אנשים שיגויסו לתפקיד הזה באמצעות צו 8, דרך פיקוד העורף. תקנות הנגישות הם באחריות משרד הביטחון. אנשים שידעו בשגרה שזה יהיה התפקיד שלהם בחירום. אפשר לעשות להם הכשרה אחת לכמה חודשים. הם יכולים לדעת מי האנשים שהם אמורים לפנות אליהם בזמן חירום. ובזמן חירום, באמצעות צו 8, אפשר לגייס את האנשים האלה מהרגע להרגע בהתאם לצורך.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

תודה.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

מי יטפל במשך כל השנה? ברישום?

<< אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >>

זה היקף אחר של אנשים. כדי שיהיה מי שירים טלפון ויברר מי צריך - - -

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

ד"ר סרגוסטי.

<< אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >>

עוד נושא אחד שעלה במהלך כל המלחמה, עלה במיוחד בתקופה של עם כלביא. הוזכר כאן העניין של המיגון. אנשים עם מוגבלות, אלפי אנשים, אין להם לא ממ"ד בדירה ולא מרחב נגיש שהם יכולים להגיע אליו, בטח לא בהתראה. אבל גם אם ההתראה הייתה פי שתיים או פי שלוש או פי חמש, אין להם מרחב נגיש. לרשויות המקומיות, אנשים פנו לרשות המקומית, ויש לנו רשימה ארוכה של אנשים - - - בתקשורת, נדרש כאן חיבור בין השלטון המקומי. משרד הרווחה הוא זה שאמור לבצע.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

את נוגעת בנקודה שאנחנו מכירים אותה, כולם מכירים אותה. היא ענקית, צריך לא להפסיק לדבר עליה. נציגי הביטוח הלאומי?

<< אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >>

ואין לה פתרון.

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]