פרוטוקול מספר 504, הוועדה לביטחון לאומי, 24/11/2025

כנסת
הכנסת ה-25
קטגוריה
הוועדה לביטחון לאומי
תאריך
24/11/2025
מקור
הקובץ המקורי באתר הכנסת

הכנסת העשרים-וחמש

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 504

מישיבת הוועדה לביטחון לאומי

יום שני, ד' בכסלו התשפ"ו (24 בנובמבר 2025), שעה 11:00

סדר-היום:

<< נושא >> דרישה לפי סעיף 111(ה) לכינוס הוועדה בנושא: "היעדר אכיפה נגד מטרידי עיתונאים ומפגינים סדרתיים וסכנה ממשית לחיי אדם" (הדרישה הוגשה על ידי חברי הכנסת גלעד קריב, מירב בן ארי, נאור שירי, אלון שוסטר ועאידה תומא סלימאן) << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

צביקה פוגל – היו"ר

מירב בן ארי

משה סעדה

גלעד קריב

נאור שירי

חברי הכנסת:

קארין אלהרר

ולדימיר בליאק

טלי גוטליב

שלי טל מירון

יואב סגלוביץ'

יסמין פרידמן

מטי צרפתי הרכבי

אושר שקלים

מוזמנים:

מייק כהן

–

רמ"ד שיטור עירוני, המשרד לביטחון לאומי

מירית בן מיור

–

רמ"ד תקשורת, המשרד לביטחון לאומי

לינוי מני

–

ייעוץ משפטי, המשרד לביטחון לאומי

יהודית רודינסקי

–

ק' חו' פיקוח וענישה, המשרד לביטחון לאומי

טלי פלדמן

–

עו"ד, פרקליטות המדינה

חנן מלצר

–

נשיא, מועצת העיתונות והתקשורת בישראל

חיים הר-זהב

–

יושב-ראש, ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל

אסף דרעי

–

המרכז הקליני "משנה", המכללה למינהל

לירן ברוך

–

יו"ר, פורום נכי צה"ל למען ביטחון ישראל

מילן עמר

–

עיתונאית, ערוץ 14

מוטי קסטל

–

עיתונאי, ערוץ 14

עתי שלו

–

עיתונאי, ערוץ 14

יגאל מלכה

–

עיתונאי, ערוץ 14

שי שמאי גליק

–

מנכ"ל, ארגון בצלמו

שפי פז

–

פעילה, החזית לשחרור דרום תל אביב

אסתר אבירם

–

צעדת האימהות

תמר תשובה

–

פורום דין וצדק

מרדכי דוד

–

פעיל ימין

יוסי כהן

–

נציג משפחות שכולות

גליה חושן

–

נציגת משפחות שכולות

מאיר אטיאס

–

נציג משפחות שכולות

מנהלת הוועדה:

לאה גופר

רישום פרלמנטרי:

נוגה כוכבי

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> דרישה לפי סעיף 111(ה) לכינוס הוועדה בנושא: "היעדר אכיפה נגד מטרידי עיתונאים ומפגינים סדרתיים וסכנה ממשית לחיי אדם" (הדרישה הוגשה על ידי חברי הכנסת גלעד קריב, מירב בן ארי, נאור שירי, אלון שוסטר ועאידה תומא סלימאן) << נושא >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

מכובדיי, בוקר טוב. בואו נכבד את הדיון הזה שהתכנסנו כאן לשמו, זה דיון חשוב מידי מכדי שנבזבז זמן על דברים שלא נוגעים לדיון עצמו. רגע לפני שנתחיל בדיון, אני רוצה להזכיר לכולנו שאנחנו ביום שני, ד' בכסלו התשפ"ו, 24 בנובמבר 2025. 779 ימים מאז אותה שבת שחורה של טבח שמחת תורה, ולמי שלא הבין, אנחנו עדיין במלחמה. תקפנו בלבנון אתמול, חיסלנו את הרמטכ"ל בלבנון.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

הינה הוא הגיע, מלך.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

מכובדיי, לא, לא, לא. בואו, זה לא קרקס ולא אולם תיאטרון, בסדר? תודה.

<< אורח >> יוסי כהן: << אורח >>

צריך להגיד לו תודה.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

בבקשה, זה לא אולם תיאטרון עכשיו. בבקשה, תודה. אנחנו ממשיכים להילחם בעזה, אנחנו ממשיכים להילחם ביהודה ושומרון בכל לילה, בכל יום. אלפי חיילים שלנו ואנשי זרועות הביטחון נלחמים שם ומשקיעים הרבה מאוד מאמץ ונדמה לי שכולם רוצים שהם יצליחו ויחזרו הביתה בשלום. יחד עם זה, יש לנו עוד שלושה חטופים אי שם בעזה, שחלה עלינו החובה לעשות כל מאמץ להחזיר אותם. אני תמיד נוטה לומר בדיונים האלה שיש לי משהו אישי עם אחד מהם, רן גואילי. אני גרתי במיתר 20 שנה, הוריו שכנים שלי, הילדים שלנו גדלו יחד. ביום שהוא יוחזר והסיפור האמיתי שלו יסופר, כולנו נבין על איזה גיבור ישראל באמת מדובר.

<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>

וגם איזה עינוי זה להישאר אחרון.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

רגע, רגע. אני לא אפריע לך, אל תפריעי לי. וואלה, יש בינינו איזה כללי נימוס, נכון? בהמשך ישיר למה שפתחתי איתו, נמצאות איתנו פה משפחות וכשהן נמצאות איתנו הן תמיד פותחות את הדיון. בבקשה.

<< אורח >> יוסי כהן: << אורח >>

שלום, אני אבא של עמית, השם ייקום דמו. הכלה שלי נורל מנצורי, השם ייקום דמה ואחותה רויה מנצורי, השם ייקום דמה. זה לא קשור בדיוק לנושא, אבל אני חייב לדבר. אנחנו בעד חקירה אמיתית, ועדת חקירה אמיתית שתחקור את כולם-כולם-כולם – שופטים, ממשלה, אופוזיציה, קואליציה, שב"כ, בג"ץ, פרקליטות, יועצת משפטית, פצ"רית - -

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

קפלן.

<< אורח >> יוסי כהן: << אורח >>

- - מפגינים, נביאים – כולם. לגבי הדיון שקורה פה היום, לא הייתם עושים את זה אם לא היו מעמידים בפניכם מראה.

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

הם לא מקשיבים לך, הם לא מסתכלים עליך אפילו. תוריד, תוריד את הראש. תתבייש.

<< אורח >> יוסי כהן: << אורח >>

הבחור העמיד בפניכם מראה. זה מה שאתם עשיתם במשך 20 שנה, 30 שנה אתם עשיתם לעיתונאים מהימין. הבחור הזה אזר אומץ ונוהג בשיטה שלכם. את מה שאתם עשיתם הוא עושה וזה מפריע לכם, מפריע לכם שנוגעים לכם בשמנת, מפריע לכם שאתם עומדים כמו כולם, שווים. כששמו סביב העיתונאי הזה, עתי, 20 דגלי ישראל ונתנו לו סטירות בפנים, אף אחד מכם לא קם וצעק. כשפורעים בכם או כשחוסמים אותך, גלעד קריב, זה כואב לך. כשכל תושבי רחביה מושבתים, לא יכולים לזוז, לא לקחת את הילדים לגנים, לא לבית ספר, לא לבתי חולים, לא לצאת מהבית, זה לא הפריע לך, כי זה שירת האינטרסים שלכם. כשחסמתם את איילון השבתתם מדינה שלמה – לא הפריע לכם, היה לכם טוב. דין שווה לכולם. אם אני עושה משהו, פוגעים בי, אני משלם. אתם תשלמו על כל מה שאתם עשיתם. מה שהוא עושה – צדיק. שמעתי את ראש העיתונאים, הוא לא ידע, הוא לא ידע על המקרה שלו, אז אתה לא עושה את עבודתך נאמנה, אתה עושה את עבודתך נאמנה רק מהצד שלך. יש לך צד וככה אתה נוהג. תתחילו לעבוד בשביל כולם, כולם שווים, אין אחד יותר טוב מהשני. תודה רבה.

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

אפשר מילה?

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

רגע, רגע, תעשו את זה מסודר.

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

איך אפשר שנהיה שווים אם הם מבדילים בין דם לדם? האנשים האלה שיושבים פה מבדילים בין דם לדם.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

רגע. תודה. אתם לא רוצים לדבר לפי סדר?

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

אני רק רוצה להגיד מילה, בבקשה, פוגל.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

בבקשה.

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

ב-40 חתימות, כשהיו חברי אופוזיציה שהרימו את זה, ישבנו במליאה משפחות פורום דין וצדק – הם ביטלו אותנו. מה ההבדל בין דם לדם, רבותיי? אתה לא מתבייש, קריב, לעמוד ולהגיד מועצת אוקטובר כשאתה רואה את פורום דין וצדק עומדים למעלה ודורשים ועדת חקירה אמיתית?

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

אני אתן לך את הזכות.

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

יש לי שאלה, אתה לא מתבייש - -

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא.

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

- - לפסול אותנו, לתקוע לנו סכינים בגב? אני לא איבדתי את אחי? הוא לא איבד את הבת שלו? הוא לא איבד את הבן שלו? היא לא איבדה את הבת שלה? אנחנו לא שקופים, קריב, וגם את. תתביישו לכם. רק מועצת אוקטובר? כן? אתם לא נציגי ציבור ואתם לא תהיו פה בממשלה הבאה, כי לכולם, איפה שיהיה, אני אספר את מה שעשיתם לנו. שנתיים תקעתם לנו סכין בגב, למשפחות שכולות שלא בדעה שלכם. היום הממשלה מציעה ועדת חקירה שוויונית, גם את זה אתם לא רוצים. הממשלה בסוף תקים ועדה שהיא רוצה ואתם לא תקבלו שום דבר, כלום, ומצדי אל תבואו גם, אתם גם ככה לא ראויים. אתם צריכים לקחת את ההצעה שיש היום על הפרק ולהגיד תודה שהממשלה בכלל רוצה שתהיו בשוויון, כי אתם לא ראויים. פגעתם בנו, רמסתם אותנו, משפחות שכולות. הפרדתם בין דם לדם. שנתיים.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תודה.

<< אורח >> אסתר אבירם: << אורח >>

הוא גם לא מישיר מבט כשאת מדברת איתו.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

רגע, רגע. חבריי, לפחות בחלק הזה שלכם, הרי אין אחד מאיתנו שלא מכבד את הנוכחות שלכם, בואו רק נשמור על איזושהי תרבות גם אם יש טענות. אפשר להביע את הטענות וזה בסדר, זה דיון פתוח ואני מאפשר לכם, אז תנצלו את הבמה, אבל בבקשה, נא לשמור על איזושהי נורמה מיוחדת שאני שומר פה בוועדה. בבקשה, גברתי.

<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>

שלום, אני אימא של הדר חושן, השם ייקום דמה. נכנסתי לדבריך ואני מתנצלת על זה, אבל רציתי להגיד כמה כואב זה להישאר אחרון מהחטופים שם, כמה כואב למשפחה לדעת שאני לבד כמעט. ליבי איתם ובעזרת השם שיחזרו. הנושא פה הוא היעדר אכיפה נגד מטרידי עיתונאים, אז אני לא בדיוק מדברת על הנושא, אבל אני כן מדברת על היעדר – היעדר האמת, היעדר הצדק והיעדר החקירה. אנחנו רואים איך אתמול שמענו על הרמטכ"ל שהחליט להדיח כמה ולתת נזיפות לכמה, הערה פיקודית וזהו. זהו, הוא מודח, הולך הביתה, נהנה, לא יודעת מה הוא עושה עם כל אלפי השקלים שהוא מקבל לחודש.

<< אורח >> שפי פז: << אורח >>

מטייל בחו"ל.

<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>

כן, ואנחנו מה? אני לא יודעת, הם הולכים הביתה ולפי מה שהולך בתקשורת, לפחות מה ששמעתי על שלושה – על רונן בר, על חליוה ועל הרצי, הם הולכים לטיול של אחרי צבא. ממש ככה. יש להם דרכון, ויאללה . ומה אנחנו עושים? אנחנו בוכים יום-יום על מה שהיה. זה נקרא צדק? זה נקרא אמת? זה נקרא חקירות? מה זה ההדחה הזאת? זה כמו שאמרו: אני לוקח אחריות – לוקח אחריות, הולך הביתה, יושב על הכורסה ומטייל. אם אני אהרוג מישהו בכביש ברשלנות פושעת, אז גם אני הולכת הביתה? מה זה הדבר הזה? 1,200 נרצחים, 250 חטופים, ועולם כמנהגו נוהג. אני לא יודעת, עלתה לי היום מחשבה. אייל זמיר, למה אתה עושה את זה?

<< אורח >> מאיר אטיאס: << אורח >>

כי הוא חלק מהם.

<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>

זאת המסקנה שהגעתי אליה. הם כנראה החליטו: בוא אני אדיח אותך ותצא ככה, זה הכי טוב לך. מה זה הדברים האלו? צריך חקירה פלילית. והפצמ"רית הזאת – היא בנופש באיכילוב, אתם יודעים כמה עולה יום באיכילוב? מינו לה את עורך הדין הכי יקר בשוק. למה על חשבוני?

<< אורח >> מאיר אטיאס: << אורח >>

חמישה.

<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>

היא בגדה בחיילים שלנו, תקעה להם סכין בגב. גם לחיילי כוח 100 נתנו שלושה שבועות של נופש באיכילוב? אני רוצה לדעת. גם עליהם אמרו שהם מסכנים כמו שאומרים שהיא מסכנה? למה? למה היא מסכנה? למה היא לא חשבה לפני מה שהיא עשתה?

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

כל הכבוד לכם. הצלחתם.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

די. די.

<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>

ומה עם היועמ"שית? היא כולה ניגוד עניינים אחד גדול. זה כבר מעבר לניגוד עניינים, זאת כבר עבריינות.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

כל הכבוד לכם.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

ברור. ברור. תמשיכי להפריע ואני אוציא אותך. אל תפריעי.

<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>

לא עושים כלום לאף אחד. אני רוצה להבין מה קורה פה. אנחנו רוצים את האמת על מה שקרה ב-7 באוקטובר ואנחנו רואים שמתגלים עוד דברים ואנחנו צריכים עוד חקירות ועוד חקירות. זה לא נגמר ושום דבר לא קורה, אלו מכסים על אלו. שמעתי שהמשטרה עצרה את שפי על כך שהיא חסמה איזה כבישון נידח באיזו סמטה, ומה עם כל הפושעים הגדולים? ילדים. מתי אנחנו נדע מי אשמים ולמה הם עשו מה שעשו. אני שמעתי את התחקירים, ועדת תורג'מן אמרה שרוב התחקירים, 2/3, מזוהמים, לא טובים. אז מה עושים? יתנו לצה"ל עוד פעם לתחקר את עצמו? צריך משהו חיצוני, לא? מה עם אורן סולומון, שהרצי מינה אותו וכנראה התוצאות לא מצאו חן בעיניו, אז החליטו להאשים אותו במשהו. מה קורה פה? למה כץ לא מוכן להיפגש איתו?

אנחנו רוצים לדעת את האמת, אני רוצה לדעת למה הבת שלי הופקרה באותו יום. למה? נכון, צריך ועדת חקירה כדי לדעת מה הוביל לכל הקונספציה, הכול נכון – את המדינה, את הממשלה, את ראש הממשלה, את כולם. אבל קודם כול, מה קרה בין חמישי לראשון? מה קרה? איפה היה צה"ל הגדול? הינה, אתמול היה חיסול ממוקד, רק להתפעל – אז מה קרה באותו יום? תשכנעו אותי שלא הייתה בגידה, תשכנעו אותי. לא יכול להיות ששום דבר לא עבד, לא יכול להיות, לא הגיוני, לא נתפס.

<< אורח >> שפי פז: << אורח >>

הבוגדים יושבים פה.

<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>

היה אפשר למנוע. למה לא ומי לא? אני רוצה שתי תשובות. מה זה הדחה? אני רוצה שייקחו להם את הדרגות, שישללו פנסיה, כלא – כן, כלא, כמו שאדם שרצח הולך לכלא, גם להם, דם על הידיים. הרצי הלוי, אני יודעת, הם הקדישו שנים רבות לטובת המדינה, אין חולק, אבל אם בסוף עשית מעשה כזה – רשלנות פושעת, זדון, בגידה, לא יודעת, תבררו – שבעקבותיהם היו 1,200 נרצחים - - -

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

די. די. לא כיף לשמוע את זה, אני יודע. מה אתם חושבים, שלי כיף? אבל אני רוצה לשמוע, כי אלה משפחות שכולות, בואו ניתן להם לדבר, אל תפריעו.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אנחנו לא מפריעים.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

אתם מדברים ביניכם, זה מפריע.

<< אורח >> שפי פז: << אורח >>

הם מפריעים, כן. הם מפריעים.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

שפי. שפי.

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

למה הוא לא רוצה לשמוע אותנו?

<< אורח >> שפי פז: << אורח >>

לא לאיים עליי.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

יש בינינו מערכת יחסים. בבקשה, גליה.

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

את לא מעניינת את קריב, גליה.

<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>

אני יודעת את זה, אבל זה לא משנה לי. אני רק רוצה לסיים.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

זה לא יעזור להם.

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

לא יעזור לנו? לך לא יעזור. לך לא יעזור.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

די, אל תפריעו אחד לשני.

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

אתה יודע למה? אתה יכול להוריד את הכיפה, בורא עולם רואה אותך. אחי רואה אותך. אל תדאג.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

די, את רוצה שאני אוציא אותך? די. הכי גרוע פה זה שבתוך המשפחות אתם מתחילים להפריע אחד לשני. תעצרו את זה.

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

אנחנו לא מעניינים אותם.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תכבדו את גליה עכשיו ותנו לה לדבר.

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

אנחנו לא מעניינים אותו. הכול מוקלט.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

בבקשה, גליה.

<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>

אני אומרת שזה נכון שכל ראשי הצבא והשב"כ הקדישו שנים למען העם, המדינה והביטחון. נכון, אבל מה לעשות שעכשיו הם גם גרמו לדבר האסוני הגדול הזה? 1,200 על הידיים שלהם, חלק באחוזים כאלו וחלק באחוזים כאלו, אבל כן, צריך עונש, מה לעשות? מי שעושה עבירה מקבל עונש. מי שמתרשל מקבל עונש, גם אם הוא היה האזרח הכי בסדר במדינה, אם פעם אחת הוא עשה משהו לא בסדר, הוא ישלם על זה ולא יגידו לו: בגלל שאתה היית נחמד כל השנים, עכשיו אנחנו פוטרים אותך בלא כלום – והדחה זה בלא כלום. להגיד לקחת אחריות זה בלא כלום. נזיפה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

נזיפה.

<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>

עונש, צדק ואמת. אני מתה לדעת למה קרה מה שקרה, זה הכול.

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

אלה לא הילדים שלהם שנרצחו.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תודה, גליה, תודה רבה. בבקשה, אדוני.

<< אורח >> מאיר אטיאס: << אורח >>

שלום, אני אבא של דורין אטיאס. אני רציתי לשאול אותך דווקא, את חברי הכנסת, למה קשה לכם אחרי שנתיים להגיד את המילה בגידה? למה קשה לכם? למה אתם מוכרים לנו טיוח של ועדת חקירה שאנחנו, אתה ואני יודעים שלא תהיה, שלא תקום, ואם תקום היא תהיה מטויחת. דוגמה לזה, תראה מה קורה עם הפצ"רית, שבועיים אנשים מדריכים אותה. תראה מה קורה עם הפצ"רית, שום דבר לא קורה לה. אנשים לא ילכו בשיירה לבתי הסוהר, אז למה אתם מוכרים לנו, למשפחות, ועדת חקירה מטויחת? אנחנו שני עמים, זה עם אחד ואני עם אחר. קברנו ילדים פרחים וזה הכול, למדנו מה העם האחר עושה לנו והחובה שלנו לנקום – ואנחנו ננקום, אנחנו עוד נשלח את הצד השני לשורה לזהות את הילדים שלו.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

לא, לא, לא. פוגל, אי-אפשר לשמוע את זה, זה לא נורמלי.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

כל הכבוד.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אתם איבדתם כל קשר למציאות.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אני יוצא, חברים.

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

אתם צפצפתם עלינו שנתיים. אל תעשי ככה, שנתיים את שמה עלינו קצוץ.

<< אורח >> מאיר אטיאס: << אורח >>

לא הבנתי, אנחנו קברנו את הילדים שלנו. קברנו את הילדים שלנו.

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

אל תגידי את זה, שנתיים את לא מכבדת משפחות שכולות.

<< אורח >> מאיר אטיאס: << אורח >>

אתה זוכר שמות? אתה יודע להכיר את שמות הנרצחים?

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

שנתיים שאת רומסת משפחות - - -

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> איך את אומרת דבר כזה?

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

בטח שאני אומרת את זה.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> חוצפה.

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

אני חצופה? את חוצפנית. כל מי שיושב פה, אתם חוצפנים.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא, לא.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תודה. תודה רבה.

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

אין לכם כבוד אלינו. שמתם לנו סכין בגב.

<< אורח >> מאיר אטיאס: << אורח >>

אני חוזר בי. אני חוזר בי, זו מילה קשה.

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

יאללה, ביי. לכו, ביי.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

יאללה, ברה.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

בבקשה.

<< אורח >> מאיר אטיאס: << אורח >>

אני חוזר בי.

<< אורח >> יוסי כהן: << אורח >>

הוא חוזר בו. הוא לא התכוון לזה.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

בבקשה, אדוני.

<< אורח >> מאיר אטיאס: << אורח >>

אני רוצה להבין למה אתם לא מושלים.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

אני חושב שחשוב שתחזור על זה שאתה חוזר בך מהאמירה.

<< אורח >> מאיר אטיאס: << אורח >>

אני חוזר בי, לוקח אחריות.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תודה, זה חשוב.

<< אורח >> מאיר אטיאס: << אורח >>

זה מודרני היום לקחת אחריות, אני לוקח אחריות. למה אתם לא מצליחים למשול? הרי מה שאתם עושים זה מלחמה בינינו, זה כבר מגיע לרחוב. אני לא מצליח להבין את זה. אתם חושבים שאתם מתקנים משהו? המלחמה יורדת לרחוב, השיח יורד לרחוב, זה עוד רגע בידיים.

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

אתה יודע שהם מאיימים עלינו במלחמת אזרחים? אתה יודע את זה? אלה שיושבים פה מאיימים.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

די.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

מלחמת אזרחים זה מחוץ למשחק וזה לא יכול להיות בשיח בוועדה הזאת. זה לא יכול להיות.

<< אורח >> מאיר אטיאס: << אורח >>

זה לא קיים? זה לא קיים?

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

די. די.

<< אורח >> מאיר אטיאס: << אורח >>

אתם לא יכולים לאפשר ועדת חקירה, אתם אומרים: לא נאפשר?

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

אתם לוקחים את האבל שלכם למקום הלא נכון. חבל. חבל.

<< אורח >> מאיר אטיאס: << אורח >>

למקום הכי נכון. שנתיים, מה קרה? שנתיים ומי נעצר? מי נחקר? תגיד לי מי נחקר ומי נעצר. תגיד לי, מי תושאל? רק זומן לתשאול, מי?

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

אתה יודע שאני איתך בעניין הזה, אבל לא ככה כדאי להביע את זה. הם לא אשמים. הם לא אשמים ולכן זה לא נכון להפנות את זה אליהם.

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

פוגל, תראה לי פעם אחת שנשיא בית משפט עליון התערב.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

בואו נפנה לבית המשפט, לא אליהם. זאת הדרך הנכונה.

<< אורח >> מאיר אטיאס: << אורח >>

אנחנו בדרך למלחמת אחים, אני אומר לך.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה זה הדבר הזה?

<< אורח >> מאיר אטיאס: << אורח >>

זה כבר ברחוב, זה כבר שם.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אנחנו צריכים לעשות הכול שלא תהיה מלחמת אזרחים.

<< אורח >> מאיר אטיאס: << אורח >>

אני אעשה הכול שזה יקרה. הכול כדי שזה יקרה.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

לא, פוגל.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תודה, תודה רבה.

<< אורח >> שפי פז: << אורח >>

אפשר להגיד לפחדנים לחזור.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

מכובדיי מהמשפחות, אני שמח שאתם ממשיכים לבוא, אני שמח שאתם ממשיכים להציג את עמדתכם. היא חשובה להישמע, אני מציע רק שתמצאו את הדרך היותר נכונה להביע את הדברים, כי מלחמת אזרחים אנחנו לא רוצים, אף אחד מאיתנו לא רוצה.

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

גם אנחנו לא רוצים, אתה ראית אותנו עושים משהו?

<< אורח >> מאיר אטיאס: << אורח >>

אנחנו חיים בחושך. אני עם המדבקה הזאת שנתיים.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

אני יודע.

<< אורח >> מאיר אטיאס: << אורח >>

אנחנו חיים בחושך. ימי שישי הם לא ימי שישי.

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

ראית פעם משהו מצידנו? הם משפילים אותנו, החברים האלה שיושבים פה. הם מבטלים את הדעות שלנו. אנחנו פורום ענק – פורום גבורה, פורום תקווה, פורום דין וצדק.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

אני חושב שכשדיברת על הפורום שמסתכלים עליו כשקוף היה הרבה יותר חזק מלנסות להאשים אותם. זאת הדרך שבה אני מציע לכם ללכת.

<< אורח >> מאיר אטיאס: << אורח >>

כל אחד והדעות שלו.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

מכובדיי, שלוש דקות הפסקה ונמשיך מייד אחר כך.

<< אורח >> אסתר אבירם: << אורח >>

צביקה.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

את מהמשפחות? סליחה, בבקשה.

<< אורח >> אסתר אבירם: << אורח >>

שלום לכולם. אני אימא לשני לוחמים ואני רוצה להגיד משהו למרדכי היקר. מרדכי, אתה איתי?

<< אורח >> מרדכי דוד: << אורח >>

כן.

<< אורח >> אסתר אבירם: << אורח >>

חוץ מזה שאני אימא לשני לוחמים, אני גם מורה במשרד החינוך 35 שנה, עוד שנייה אני פורשת. אני רוצה להגיד משהו לכל מי שיושב פה, ימין ושמאל. הילדים שלנו, התלמידים שלנו, את כל השאלות שעולות פה הם שואלים בבית הספר. הם שואלים איך קרה 7 באוקטובר, למה מי שאמור להיות מאחורי סורג ובריח ממשיך להתהלך חופשי ואיך זה שאין צדק. אני רציתי לספר לך, מרדכי, שכשהילדים שלי היו קטנים והיינו מגיעים לפרשת הסיפור על סדום, הייתי מספרת להם על סדום ועמורה, שהצודק היה מאחורי סורג ובריח ומי שצריך להיות מאחורי סורג ובריח, הוא היה השופט, והילדים שלי היו אומרים לי: אימא, איך יכול להיות דבר כזה? ואמרתי להם: לא, זה היה פעם, פעם-פעם. היום זה לא. היום מי שצריך להיות מאחורי סורג ובריח הוא מאחורי סורג ובריח.

לצערי הרב, הקדוש ברוך הוא פקח את עינינו בשנתיים האחרונות. עוד הרבה לפני זה, אבל ממש ממש פקח את עינינו בשנתיים האחרונות. האבא של הבחורה שאל איך זה שלא מדברים על בגידה ולמה השליטים שלנו, המנהיגים שלנו לא עושים שום דבר משמעותי. אנחנו מבינים ונוכחנו לדעת, ואני אשמח אם יושב-ראש איגוד העיתונאים יקשיב לי עכשיו, שמערכת המשפט, האקדמיה, התקשורת, העיתונות, הצבא – כולם בשיטת חבר מביא חבר ויש איזשהו דפוס.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מי זה אנחנו? מי זה אנחנו?

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

די, יסמין. אני אתן לך את זכות הדיבור.

<< אורח >> אסתר אבירם: << אורח >>

אני לא אפריע לך ואת אל תפריעי לי.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

בבקשה.

<< אורח >> אסתר אבירם: << אורח >>

אני מייצגת את המשפחות של הלוחמים ואת המשפחות שפה ואת משפחות עם ישראל שבחרו בימין.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה את חושבת שאני לא?

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

יסמין, די.

<< אורח >> אסתר אבירם: << אורח >>

אנחנו נוכחנו לדעת שאתה יכול לשבת פה, להוציא את הנשמה, לצעוק את הכאב שלך, לדבר ולהגיד: למה עצרו את לוחמי כוח 100 ולמה היה 7 באוקטובר. אתה יכול להוציא את הקישקע ואתה תיתקל בשלושה פרצופים שבשבילי הם שלושה אייקונים בפלאפון, שלושת הקופים. כשזה לא מגיע אליי ואני בצד הנכון, אני לא רואה, אני לא שומע ואני לא מדבר. עננה יורדת לחלל העולם. אני רוצה להגיד לך משהו, מרדכי היקר, בשם המורות ובשם האימהות. כתוב אמת מארץ תצמח. האמת שאתה צועק היא האמת של הילדים של העם הזה, היא האמת של הלוחמים שבזכותם אנחנו יושבים פה עכשיו. היא האמת של הלוחמים שנמצאים עכשיו בהר הרצל וקול דמי אחינו צועק אלינו מן האדמה.

זאת האמת של העם הזה וזה שיש פה מכבסות מילים בצד השני, שאומר אלימות וכל מיני מילים כאלה, אנחנו כבר לא קונים את המילים האלה. לא מבלבלים אותנו, אנחנו עם שתי רגליים נטועות בקרקע. כשנמצא פה בחור שאומר: אני אתן הגנה גורפת על עיתונאי, לא משנה מה הוא יעשה, אני אתן הגנה גורפת – זו תעודת עניות, כי אני מורה בבית ספר ואם אני עושה את הדבר הכי קטן, מחר במשרד החינוך כבר יודעים. אין דבר כזה חסינות, לא לעולם חוסן. גיא פלג פגע ברוח של הלוחמים הקדושים שלנו.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

גיא לא פה בשביל להגן על עצמו.

<< אורח >> אסתר אבירם: << אורח >>

אנחנו יודעים, אלה דברים שהם ידועים. אנחנו לא היינו שם כדי להגן על הילדים שלנו כשהוא פרסם את זה בערוץ שתיים.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תודה.

<< אורח >> אסתר אבירם: << אורח >>

כל הלוחמים, רוח עמנו צועקת ואנחנו לא מתבלבלים. תודה רבה. תודה רבה לך, מרדכי, עם ישראל עומד מאחוריך, אל תירא ואל תחת.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תודה רבה. שפי, אני אתן לך יותר מאוחר, תמתיני.

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

אני גם רוצה להגיד לך תודה מהמשפחות השכולות בפורום דין וצדק. אתה עושה את העבודה, תמשיך ככה, אנחנו מאחוריך.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תודה. מכובדיי כולם ובני המשפחות בעיקר, תודה רבה שהגעתם לכאן ותודה רבה על הדברים האלה. אנחנו נמשיך בדיון שלנו עוד שלוש דקות ונכבד אתכם בצאתכם. תודה.

<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:26 ונתחדשה בשעה 11:28.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

מכובדיי, אנחנו חוזרים לדיון. נא לשבת.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הם כבר מתכננים את הסרטונים לערוץ 14, לפחות אנחנו יודעים למה הם באו, שיהיה ברור.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

בבקשה לשבת, אנחנו רוצים לקיים דיון. תודה. אני רואה שהמציעים לא נמצאים פה, אבל אני בכל זאת אתן לחברי הכנסת לומר דברי פתיחה.

<< אורח >> שפי פז: << אורח >>

הם ברחו, קשה להתמודד עם האמת.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

שי, אתה מפריע לי. אנחנו התכנסנו כאן כדי לדון, אם אתם רוצים לעשות מינגלינג, אין שום בעיה, אני סוגר את הדיון, יש לי מה לעשות, אבל הדיון הזה חשוב מידי מכדי שנוותר עליו. אנחנו התכנסנו כאן מכיוון שחמישה חברי כנסת, גלעד קריב, מירב בן ארי, נאור שירי, אלון שוסטר ועאידה תומא סלימאן, ביקשו ממני לקיים דיון דחוף.

<< אורח >> שי שמאי גליק: << אורח >>

הם לא פה.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

אל תפריעו לי. אל תפריעו לי. תאמינו לי, אני יודע להגן על עצמי נהדר, אני לא צריך אתכם. הם הזמינו את הדיון הזה תחת הכותרת: "היעדר אכיפה נגד מטרידי עיתונאים ומפגינים סדרתיים וסכנה ממשית לחיי אדם". אני לא אוהב את ההגדרה הזאת כי היא מראש כבר מגדירה מי אשם ואיפה תולים אותם, אבל זו ההגדרה, לא שיניתי אותה. בגלל שכתוב פה סכנה לחיי אדם, מצאתי לנכון לקיים את הדיון הזה במהירות, כי אם יש דבר שהוועדה בראשותי מטפלת בו יותר מהכול, זה לנסות להקנות למדינת ישראל, לתושבים ולאזרחים, את ההגנה המתאימה.

אין לי שום ספק שכשמטרידים עיתונאים במטרה להפחיד אותם, להשתיק אותם, לאיים עליהם או לפגוע בהם, זה משהו שאני לא יכול להרשות לעצמי לא רק בגלל הסיכון, אלא בגלל שזו פגיעה בחופש העיתונות ובגלל שזאת סכנה לדמוקרטיה. זה מעניין אותי, כי גם אני נעזר בעיתונות, כי גם אני דרך העיתונות מצליח להגיע לתושבי מדינת ישראל ולהעביר את המסרים. זה לא משהו שאנחנו יכולים לוותר עליו ולכן חשבתי פעם נוספת ואמרתי: בואו נקיים את הדיון הזה כמה שיותר מהר.

אני חייב להגיד שתי הערות ותיקחו אותן, בבקשה, בזהירות המותרת. ישבתי פה עד לפני לא הרבה זמן וזכיתי למקלחת של רותחין ממשפחות חטופים. בצדק, אני חלק מהממשלה הזאת שבמשמרת שלה קרה האסון הגדול ביותר. לא הוצאתי מילה. ישבו פה אנשים – כאן, שני כיסאות ממני – והאשימו אותי, איימו עליי, חלק גם שלחו לי מכתבים הביתה, תיארו איפה בדיוק הנכדים שלי גרים, איפה כל אחד מהם לומד, מה ייעשה לו בבוא היום – ושתקתי, הבלגתי. פניתי למשטרה במה שצריך שיטפלו בו, אבל מעולם לא יצאתי נגדם, מעולם לא קמתי ויצאתי כדי להפגין את אי-שביעות רצוני ממה שנאמר. לנו, לחברי הכנסת, צריך להיות איזשהו אומץ לשמוע את הדברים גם אם זה לא נעים, וזה לא נעים, אבל זאת חלק מהחובה שלנו. לא רק לבקש מכם לבחור בנו, אלא גם להקשיב לכם ואני מקווה מאוד שכולנו נאמץ את הדבר הזה.

לפני שבוע קיימתי פה דיון על משהו שנראה לי חריג, שוב פעם על פי בקשה של חברי כנסת. בכותרת של הדיון הופיע שם של קצינה במשטרה. ההתנפלות עליי הייתה אדירה, עליי ועל המציעים: איך אתה מעז? בבקשה הזאת שנשלחה אליי על ידי חברי הכנסת, שבע פעמים מוזכר שמו של איש אחד. הוא יושב שם, קוראים לו מרדכי דוד. אבל זה בסדר, זה תקין, את זה אפשר לעשות. אנחנו לא אמורים לקיים דיונים על אנשים, אנחנו אמורים לקיים דיון על נושא, על משהו שהוא חשוב. גם פה אני אקח את זה למקום הזה, למקום שבו נשמע את כולם, נשמע גם את גורמי האכיפה ונראה איך אנחנו מקטינים, מונעים את הלהבה הזאת שעלולה לפגוע במי מהעיתונאים שהם השופר שלנו לציבור. אני לא אתן לזה לקרות ומי שחושב שהזמנו לפה עיתונאים כדי שידברו בשם הצד שלי, טועה. עיתונאים הזמינו את עצמם כי יש להם מה לומר, כי הם מרגישים מאוימים והם שותפים יחד איתי לרצון למנוע את זה. מעכשיו בואו בבקשה נקשיב לכל אחד מהדוברים גם אם הדברים לא ממש עולים בקנה אחד עם מה שאנחנו מאמינים בו. יסמין, את הראשונה שהיית כאן, אז בבקשה, דברי פתיחה.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> האמת שאני בעיקר באתי קודם כול להקשיב, אבל כן חשוב לי להתייחס רגע למה שקרה פה קודם. גם אני מעולם לא עונה למשפחות שכולות לא משנה מה, והיה פה אבא של דורין אטיאס, הוא עדיין כאן? לא.

<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>

הוא יצא.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לעולם לא אשכח את השם שלה, ב-7 באוקטובר חיפשתי אותה. ממש התרגשתי לראות אותו. אני בחיים לא אענה, אני בטח ובטח לא האויבת שלכם רק בגלל שאני אולי לא באותו צד פוליטי.

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

עובדה שכן.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

לא מפריעים.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> את מרגישה שאני האויבת שלך?

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

כן.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מאיזו סיבה?

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

לא, את לא עונה.

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

היא שואלת אותי.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

בפעם הבאה שאת עונה את יוצאת החוצה. גם אם היא שואלת אותך, את לא עונה. את לא עונה.

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

אוקיי.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תודה. בבקשה.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> צר לי שאת חושבת שאני האויבת שלך בגלל שהדעה הפוליטית שלי היא שונה. בסדר, אנחנו לא מסכימות על דברים ועדיין אני אעמוד לצידך כדי שתמצי את הזכויות שלך, כל דבר שאני אוכל להקל בו. כל מי שיפנה אליי, כל משפחה שכולה שתפנה אליי. מעולם לא פנית אליי, אגב, חשוב לי לומר את זה. אני קצת נסערת ממה שקורה פה, כי עלו כאן המון דברים. אני באתי לדיון להקשיב כדי להבין, אבל הדיבור לפני כן מטריד, כי יושבים פה ומהללים את מרדכי דוד, שאגב, עד לפני שבוע לא ידעתי מי הוא והתחושה שלי בכנות היא כמו בכוכב נולד, יש כוכב למפלגה של בן גביר. זו איזושהי תחרות את מי בן גביר ייקח למפלגה שלו, את מי הוא ישקול. אני מרגישה את זה גם במקום שבו אני חיה כרגע. אני לא בא אליך בטענות, אני באה בטענות על אלימות. אתה יכול לחשוב מה שאתה רוצה, הדעות הפוליטיות שלך הן עניינך. אני אכבד אותך על הדעות הפוליטיות שלך, אני לא אכבד אלימות, מעולם לא נהגתי באלימות ואני מצפה גם מהאזרחים לא לנהוג באלימות.

<< אורח >> שפי פז: << אורח >>

על איזו אלימות היא מדברת?

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

לא, לא, שפי. אתם לא מגיבים. תכבדו את חברי הכנסת, אתם בחרתם בהם ואם לא אתם, אז אחרים. כולנו נבחרנו על ידי הציבור. תכבדו את הבחירה שלכם, גם אם היא לא מוצאת חן בעיניכם. בבקשה, יסמין.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מרגישה, אדוני יושב-ראש הוועדה, שככל שאנחנו מתקרבים לפריימריז – לא אצלכם, אבל ככל שמתקרבים לפריימריז – הדברים נהיים יותר ויותר קיצוניים. ככל שמתקרבים לבחירות, יש לאנשים צורך להתבלט וההתבלטות פעם הייתה התבלטות במעשים טובים, בלהיות פעיל חברתי, בלעשות, ועכשיו ההתבלטות נהייתה בשפה קשה, באלימות. אתה יודע, בבאר שבע היה אירוע שבו חיקו את סגן השר אלמוג שהתפרץ לאוניברסיטה לתוך שיעור. גם אני לא מסכימה לרגע עם הדברים שהמרצה הזה אמר, אבל זה לא התפקיד שלי כחברת כנסת להיות המשטרה או להיות הרשות השופטת. זה לא התפקיד שלנו.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

נכון.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בגלל זה אני לעולם לא אגיב על חבר כנסת שנמצא תחת חקירה ספציפית. לא יודעת, זה לא התפקיד שלי, אבל ברגע שתיכוניסטים מחקים התנהגות של סגן שר, על מה אני יכולה לבוא אליהם בטענות? זה הכול.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

חברת הכנסת יסמין פרידמן, תודה רבה. חבר הכנסת משה סעדה, בבקשה.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

בוקר טוב לכולם. אני שמעתי, פוגל, על הדיון הזה ואמרתי לעצמי: אין גבול לצביעות. פשוט מצעד של צביעות. שלוש שנים מפירים את החוק במדינת ישראל ברגל גסה, כאשר מי שמאפשר את האנרכיה זו לא אחרת מאשר גלי בהרב מיארה. אין דין, אין דיין. השר שיקלי , רודפים כל יום אחרי הבן שלו.

<< קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >>

בן שבע.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

בן שבע. מישהו עושה משהו? את מישהו זה מעניין? אני נוסע להרצות באבן יהודה. הרצאה. בדרך חוסמים לי את הכביש, עומדים לי על הכביש עם שלטים על הזגוגית של הרכב. אני אומר לנהג שלי: תעצור, תעצור, שלא נדרוס מישהו חס ושלום. אני מסתכל על השוטר, הוא מסתכל עליי ואומר לי: מה אתה רוצה שאני אעשה? אמרתי לו: אני רוצה לעבור. אי-אפשר, זאת מחאה. עכשיו, לא מסתפקים בזה. מכים על הרכב, אני אומר לנהג שלי: אתה לא זז, לא נפגע פה באף אדם. אני יוצא מהאירוע הזה, חושב איך זה קורה במדינת ישראל ומתברר לי שזה אירוע יזום. מי שיזמה אותו זו נאוה רוזוליו. היא משתפת ואומרת שככה ייעשה למי שמתנגד; מאות שיתופים. אני פונה למשטרה בוועדה שבה נאוה רוזוליו יושבת, יושבת ומחייכת. אני מספר את הסיפור ואני אומר למשטרה: מה אתם עושים עם זה? חיוך גדול וממשיכים קדימה.

איימו על הכנדים שלי, איימו על הילדים שלי, שלושתם משרתים בצבא. הבן הגדול עשה 300 יום, הוא גר בירוחם ועכשיו הוא בגוש עציון, הבן השני סיים עכשיו 450 בחאן יונס, הבת השלישית קצינה בשלדג. איימו לרצוח את הנכדים שלי בירוחם, ככה לרצוח כפשוטו, נרצח לך את הנכדים. במהלך מלחמה. מתקשרת אליי הכלה שלי ואומרת לי: אבל בעלי במילואים, מה אני עושה? מה אני צריכה לעשות? מישהו עשה משהו? מישהו עשה משהו? האם שמעתי את חברי הכנסת שעכשיו קמים ונזעקים על גיא פלג ואומרים: מה קורה: איך זה יכול להיות? בואו נגן על חברינו – כלום, לא רלוונטי להם.

שלוש שנים המדינה הייתה אנרכיה, אין דין, אין דיין וכולם שתקו – המשטרה שתקה, הפרקליטות שתקה ולא עניין אותה דבר, הח"כים באופוזיציה מחאו כפיים והרשתות גאו. פתאום שמים להם תמונת מראה, שהיא בכלל לא דומה, אבל תמונת מראה, ואומרים: זה כואב, זה לא נעים, איך מטרידים? כשהטרידו את הילדים שלי וצעקו להם שלאבא שלהם יש דם על הידיים, ילד קטן – זה בסדר, זה לגיטימי. אני אומר לא מידה כנגד מידה, זאת לא השפה שלי וזה לא אני. אני אומר הפוך: תפסיקו, בואו נפסיק כולנו. בואו נפסיק את ההטרדות ההדדיות. באמת, בסוף יש לנו עם אחד.

בואו נירגע, יש לנו מלחמה עם אויב שגבה מאיתנו מחיר מאוד כבד. בואו נפסיק את כל זה, שהמשטרה תתעורר, שתתחיל לעבוד. אל תסתכל עליי ככה, כי אתם לא חקרתם. לא, אל תסתכל עליי ככה, כי כשאני באתי ואמרתי למשטרה, הוא הסתכל עליי: מה אתה רוצה? מה קרה? שהפרקליטות תבין שאין מה לעשות, יש דין אחד לכולם. נגמרה האנרכיה. אנחנו צריכים פה מדינת חוק וכשאין מדינת חוק, מה שאתם רואים, נוצרת אנרכיה, ואתם גרמתם לזה וכמובן חבריי מהאופוזיציה.

<< אורח >> מירית בן מיור: << אורח >>

חבר הכנסת, אתה קורא לאחדות?

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

לא, לא, לא. אל תפריעו.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

חבריי מהאופוזיציה, אל תזעקו כאשר כואב לכם.

<< אורח >> מירית בן מיור: << אורח >>

הוא קורא לאחדות והוא - - -

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

לא. לא. לא. תודה. תהיה לכם זכות לדבר אחרי זה.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

הייתי מצפה מכם שהייתם זועקים את זה לפני שלוש שנים, אבל מתי זה כאב לכם? כשזה כאב קצת לגיא פלג. עד אז – לא רלוונטי, לא מעניין, שיטרידו את הילדים שלנו, שיאיימו עליהם, שיחסמו את הכבישים, הכול מותר. אני קורא לכולם: תתעוררו.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

המצאתם את השיטה, אתה שוכח.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תודה. תודה, משה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> השיטה הזאת שקודם כול מכפישים ואז הוא אומר: אני קורא לכולם ובואו נתחבק – אז אני לא באתי להתחבק. אני חוזר לנושא הדיון. הדיון פה היום הוא על היעדר אכיפה ואני הייתי בעיקר רוצה לשמוע מה עושים, מה הנתונים הסטטיסטיים.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

אז אני לא לבד, גם אני רוצה לשמוע.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני מתחבר למה שאתה אמרת בהתחלה, לעיתונות באשר היא, וזה לא משנה כרגע מי הדמויות, יש תפקיד במשטר לכולנו. אני אומר פה לחבריי חברי הכנסת, כל אחד מספר איך הטרידו אותו, איך קשה לו, איך הוא מתמודד.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אלה הילדים שלנו.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

די, משה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

כאילו רק אותך מטרידים.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני מוותר על הסיפורים האישיים. את המונולוגים האישיים על כמה כולנו סובלים אני שם בצד. גם אני חבר כנסת ואני מרגיש כל יום כשאני נכנס למשכן הזה, כשאני רואה את הדגל ואת הסמל בצד שמאל, גאווה גדולה שאני פה. אז נפסיק להתבכיין, אנחנו חברי כנסת. התפקיד שלנו הוא לפקח על מוסדות המדינה, על הממשלה, לצורך העניין בוועדה הזו, כשהממשלה משתמשת בכלים שלה לאפשר לכולנו לחיות במקום נורמלי שיש דין ויש דיין. זה הסיפור כאשר הנושא היום הוא אלימות כנגד עיתונאים. ירצו חברי הכנסת והם יודעים לעשות את זה לא רע, את יום ההתבכיינות היומית שלהם, נעשה דיונים על חברי כנסת. אנחנו כל הזמן מדברים עלינו, בואו נדבר על הדברים האחרים. נדבר בוועדה הזאת על הטרדה או התקפה מול עיתונאים, בואו נדבר על הפשיעה בחברה הערבית, בואו נדבר על זה שירו ברמת אביב היום בלילה, בואו נדבר על זה שהשר, ראש מפלגתך, הולך ועושה אבו עלי היום בלילה. בוא נדבר על הדברים האלה.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

יואב, אתם ביקשתם את הדיון הזה.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> נכון. אני אומר את הדברים האלה כי אסור להתבכיין פה. אני אומר לכם, חברי הכנסת, בואו נדבר על הפשיעה בחברה הערבית, 229 נרצחים, בואו נדבר על היריות, בואו נדבר על זה. בשביל לספר כמה קשה לנו יש לנו מספיק פלטפורמות. לכן אני אשמח לשמוע מה הנתונים של העניין הזה.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

חברי הכנסת ביקשו תוך ציון שזה סכנה לחיי אדם. מה רצית, שאני לא אקיים דיון?

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא, להפך, אני משבח אותך על הדיון. אני פונה לחבריי חברי הכנסת שלא נעשה את הדיון עלינו. הבנתי, אנחנו מסכנים, תוקפים אותנו מימין, תוקפים אותנו משמאל, כולנו נזקקים. בואו נדבר על אלה שאין להם הגנה, אין להם חסינות והם לא הולכים כל יום ומקללים ומנאצים כל אחד. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תודה רבה לך, חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה.

<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני שואל שאלה די פשוטה, הדיון הזה הוא באמת מאוד מאוד חשוב, אבל מה קרה שרק עכשיו הדיון הזה מתקיים פתאום? מה קרה? יש פה מישהו ששם לכם מראה מול הפרצוף, מראה מול הפרצוף.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מי זה לכם?

<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>

מרדכי דוד הוא לא אלים. הוא לא אלים, הוא לא מגדף. הוא לא גידף אף אחד, אבל הוא שם פה לאנשים מראה מול הפרצוף ופתאום אתם רוצים לעשות דיון. אני רק רוצה לתקן את סעדה, חברי. אני חותם על כל מילה שאמרת, אבל אני רק אוסיף שלא מדובר רק על שלוש השנים האחרונות. איפה הייתם בתקופת הקורונה כשהחפיצו את דמותה של שרה נתניהו והשתמשו באיברי מין מתנפחים, זאת לא היה אלימות?

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> די, די.

<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>

מה שעשו לאבישי בן חיים זו לא אלימות? הוא לא כתב של ערוץ 14. יש פה עוד כל מיני כתבים, אני רואה פה גם של ערוץ 14, שהם בעצמם חוו אלימות, אבל אולי הנחת היסוד שלכם היא שגיא פלג הוא עיתונאי ואותו אסור לתקוף, אבל הכתבים של ערוץ 14 או מישהו שמזוהה אולי עם הימין, אולי הם לא עיתונאים אמיתיים, אז אותם מותר לתקוף. מותר להפריע לשמעון ריקלין באמצע שידור של ערוץ 20 ומותר לעצור שידור של הפטריוטים – זה בסדר, זה בסדר, זאת לא אלימות. אז מה קרה? בא לכם פה בן-אדם פשוט ששם לכם מראה מול הפרצוף ואתם רואים תמונה מכוערת, תמונה מאוד מאוד מכוערת של ההתנהגות שלכם.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

על זה אנחנו מסכימים.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אין ספק שהתמונה מכוערת.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תודה, קארין.

<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>

של ההתנהגות שלכם.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

על ההתנהגות שלכם.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תפסיקו להפריע.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

הכנסת הפכה - - -

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

די. קארין, קריאה ראשונה.

<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>

אני לא בעד שיטרידו אף אחד.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

כן, בטח. שמענו.

<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>

אף אחד, אתם יודעים את זה טוב מאוד, אבל לא יכול להיות שאנחנו כנבחרי ציבור נהיה פה מאוימים. לא יכול להיות. גם אני חוויתי - - -

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

יאללה, יאללה, באמת.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

די, קארין, את כבר בקריאה ראשונה.

<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>

סליחה, את לא תזלזלי במה שאני אומר.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

כולם פה מאוימים. כולם פה מאוימים.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

קארין, קריאה שנייה.

<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>

לא מפחד מאף אחד.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

אל תובילי אותי לקריאה שלישית, חבל. תודה.

<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>

במהלך איזשהו אירוע של הקהילה הפרסית מישהו בא ואיים לרצוח אותי. תוך כדי, הוא עלה לי לבמה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

גם עליי. יאללה, תתקדם, בסדר.

<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>

עלה לי לבמה, בסדר, לא מעניין אותי, אבל אני אומר שאתם נזעקים פתאום כשצד אחד כביכול תוקף אתכם.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תודה. בואו נתקדם, אנחנו רוצים לשמוע את כל הנוכחים. תודה, חבר הכנסת אושר שקלים. חברת הכנסת קארין אלהרר, בבקשה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול אני רוצה למחות על תחילת הדיון. תראה, באמת ליבי עם המשפחות השכולות ואני לא שופטת אף אחד, אבל אתה יושב-ראש ועדה חשובה ואתה לא יכול לשמוע דברים כל-כך חמורים שנאמרים ולא לעצור את הדיון באותו הרגע. באותו הרגע. תקשיב, הכנסת חוצה כל יום עוד קו אדום, וזה עליכם. אתה יו"ר הוועדה, תזכור את זה. עכשיו לנושא הדיון. זו לא הפעם הראשונה שעיתונאים מקבלים ביקורת וזה בסדר, אפילו מבורך, אבל הסתה ואלימות הפכו להיות מנת חלקם. צריך להבין, עיתונאים הם לא נבחרי ציבור. נבחרי ציבור, כולנו מימין ומשמאל, מקבלים איומים. אגב, אני ממש לא עושה סימטריה, ממש לא, אבל אני אומרת לך, תבדוק כאן בשורה ואין אחד שלא קיבל איום כזה או אחר.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

זה לא טוב.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

זה לא דבר טוב, אבל מעמדם של נבחרי ציבור שונה ממעמד עובד ציבור וממעמד של עיתונאי. אם כולנו רוצים כאן דמוקרטיה, והאמת שבשבועות האחרונים אני תוהה עד כמה כולם רוצים פה דמוקרטיה, ממש תוהה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

גם אנחנו רוצים דמוקרטיה.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

די. שפי, אל תמתחי אותי בבקשה. כן.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

שפי היום ביום שהיא לא רוצה להרביץ לי. תן לה, היא רק מדברת.

<< אורח >> שפי פז: << אורח >>

אני רוצה.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> היא אמרה שהיא רוצה?

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אני אומרת שאם כולנו רוצים דמוקרטיה, בכל דמוקרטיה בריאה יש עיתונות חופשית שגם מבקרת את הממשלה. אני מצטרפת לבקשתו של חבר הכנסת סגלוביץ' לשמוע נתונים, כי אני רואה רק מהשבועות האחרונים עיתונאים שהוטרדו והפגינו כלפיהם אלימות: כרמלה מנשה, אילה חסון, יערה שפירא, גיא פלג, עמית סגל, ענבר טויזר. רק מהשבועות האחרונים. זה דבר שהוא לא תקין. תודה.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תודה רבה, חברת הכנסת קארין אלהרר. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

תודה. הדיון לא עלינו, אני לא יודע אם קראתם את זה. כל העולם הסימטרי הזה נהיה כבר באמת איזו מחלה שאני לא יכול לצאת ממנה. אני לא זוכר שדיברת, תקן אותי אם אני טועה ואני לגמרי מפנה אותך, כשלא הכניסו ילדים של שרים לבתי כנסת.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

כן. אז לא - - -

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

די, נו, משה.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אל תגיד לי דברים, כי אני כן - - -

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אני יכול להגיד לך דברים. אני יכול, אני יכול.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אתה משווה הכנסת ילדים לבית כנסת - - -

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

משה, אנחנו רוצים להתקדם, חבל.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אני הייתי הראשון לגנות את זה.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

חבר הכנסת סעדה, קריאה ראשונה. תודה. חבר הכנסת סעדה, די.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

לא דיברתי על זה. אתה אכן הראשון שגינית כשקראו לרצוח את הילדים שלנו. בקטנה, עוד יום.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

בואו, חבר הכנסת נאור.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

עוד יום בכנסת. האירוע הוא לא אנחנו ובכל הקטע של הסימטריה, אתם כנראה שוכחים איך עמדו עם מגפונים על יו"ר הקואליציה דאז והיום השרה הבכירה שקיבלה גם תפקיד מאוד מאוד משמעותי בקביעת הוועדה וגבולותיה שתבדוק את עצמה, עוד הברקה שלכם – לא זכור לי שהיו גינויים. לא זכור לי שמישהו קפץ עם המגפון ואמרו – לא נעים לי לחזור על מה שצעקו עליה.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

אבל אמרת שלא מדובר בנו. תתקדם.

<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>

עשו את זה גם לרוטמן.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

בסדר, צביקה, אני יכול להגיד מה שאני רוצה בזמן שהקדשת לי, נכון?

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

אתה יכול, אבל אני יכול לעצור את זה בשלב מסוים.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

תודה רבה. למה שתעצור אותי?

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

ככה. כי אני רוצה לעצור אותך, אני רוצה לתת הזדמנות גם לאחרים לדבר.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

בסדר, אתה נתת לכולם לדבר?

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

כן. קדימה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

מן הסתם, אני המגיש של הדיון הזה. גם כשאתה חושב שאתה יכול לעצור אותי, נראה לי שאתה יכול גם לתת לי לדבר.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

אני נותן לך לדבר עד גבול מסוים. כן, בבקשה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

סבבה. התקיפות של העיתונאים, ואני עברתי כל מיני, גם על זה שתקפו את כתבי 14 בהבימה וגם כשהפריעו לריקלין לדעתי. הגינויים תמיד קיימים, גם מהצד שלנו. חלאס כבר להגיד כל פעם שאתם רואים תופעה מסוימת: אבל לא דיברתם על לפני שנה או לפני שנתיים.

<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>

יו"ר המפלגה שלך לא אמר מילה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אושר, באמת.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

די.

<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>

מילה הוא לא אמר.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

מאז האירוע שלך עם הסרבנות הרפואית, התחרות לליצן החצר נסגרה. זכית. עכשיו במיאמי לילה, אף אחד לא שומע אותך שם. תשחרר.

<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>

גם לא שמעו, הוא לא בקשר בכלל. אתה מדבר שטויות.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

האירוע הזה של תקיפת עיתונאים יחזור אל כולנו כחרב פיפיות. אתם כל הזמן מנסים לייצר את הסימטריה הזו ולא זכור לי שאף אחד עמד על הראש שלך או של מישהו כשתוקפים תנינים וכל האירוע הזה פה ואתם עושים מזה דאחקות, והוא פתאום מציב לנו מראה – הוא לא מציב מראה, הוא מציב גיחוך על מה נהיה מהימין. הוא מציב גיחוך על האידיאולוגיה שלכם וכל המוכתריזם הזה.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תודה רבה, חבר הכנסת נאור שירי. תודה רבה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

זה בדיוק מה שנהיה מהימין. אם למישהו יש חצי אידיאולוגיה, לא שאני פונה אליך - - -

<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>

כן, אצלכם יש הרבה אידיאולוגיה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אלו הנציגים שלכם לפריימריז.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

חברת הכנסת שלי טל מירון, את רוצה לומר דברי פתיחה?

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ודאי.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

בבקשה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

זה מה שנהיה מכם – מרביצים לתנינים, שורפים ומשתמטים. זה האירוע, ואיתמר בן גביר מתחיל לחשוש למקומו.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

חבר הכנסת נאור שירי, תודה. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אין לי מילה אחרת מאשר שאני מאוד עצובה על מה שקרה פה משתי בחינות. אני אומרת לך את זה כחברת כנסת במשכן הזה. אני לא חברת הוועדה הזאת, אבל אני באתי לדיון הזה כי אני עוסקת בנושא חופש העיתונות בוועדת הכלכלה מזה שנה פלוס, משתדלת להגן על העיתונות החופשית בישראל והיה לי חשוב לבוא לפה. אגב, עבור כל העיתונאים זה בכלל לא משנה מאיזה צד של המפה הם, אבל אני חושבת שכיו"ר הוועדה היית צריך לעצור מייד את הדיון כשנאמר פה מה שנאמר.

הלב שלי נקרע עבור כל משפחה שכולה בישראל, אני לעולם לא אתווכח עם משפחות שכולות. כן, יש בינינו חילוקי דעות גדולים מאוד על הרבה מהדברים שקורים במדינה שלנו. בשבוע שעבר בדיון ה-40 חתימות, כשראינו את שתי הקבוצות – כן, אני אומרת את זה לך. ראינו את שתי קבוצות המשפחות ממועצת אוקטובר ומפורום דין וצדק מתווכחות אחת עם השנייה, וזאת מילה עדינה, ונשבר לי הלב. האמירה של האב השכול פה בוועדה שאנחנו שני עמים קורעת את הלב. למדינת ישראל אין עתיד כמדינה אם אנחנו בתוך עצמנו נכריז שאנחנו שני עמים בתוך מדינה אחת. זו הסכנה האמיתית למדינת ישראל. אסור לנו להגיע למצב הזה, אסור לנו לנרמל את זה.

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

אז למה לא ועדה שוויונית?

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

די. עוד מילה אחת את יוצאת. את לא מגיבה, את מקשיבה. כשאת דיברת ניסיתי להגן על הזכות שלך לדבר בלי שאף אחד יפריע לך, כך תעשי גם את. תודה. בבקשה, חברת הכנסת שלי טל מירון.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שאסור לך כיושב-ראש ועדה לנרמל תופעה כזאת. כשאומרים לי שהבת שלי, שהיא בקורס קצינים עכשיו בצבא ההגנה לישראל, שידאגו שהיא תירצח ואני אלך לזהות אותה בשורה – זה לא משהו שאפשר לעבור עליו לסדר-היום פה, אני מצטערת.

<< אורח >> יוסי כהן: << אורח >>

אבל הוא חזר בו.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

די. די.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אדוני, זכות הדיבור היא שלי וזכותי לדעתי.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תודה. תודה, די.

<< אורח >> יוסי כהן: << אורח >>

אבל הוא חזר בו.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זו זכותי להגיד מה אני חושבת.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

חברת הכנסת שלי טל מירון.

<< אורח >> יוסי כהן: << אורח >>

- - -

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

לא, אתה לא מפריע, אני אוציא אותך וחבל. די.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני מבינה שהוא חזר בו. אלה דברים שאסור לנו לנרמל בבית הזה ואני כחברת כנסת מחויבת להגיד את זה מעל כל במה ובכל מיקרופון. לגבי נושא הדיון עצמו, אני חושבת שהדברים הם חלק מאותו מכלול כולל. הגענו לאווירה ציבורית אלימה, מזעזעת וקיצונית.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תודה.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שזה שעיתונאים מקבלים איומים ובשבוע שעבר הגשתי שאילתה דחופה - - -

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

אנחנו תכף נשמע אותם, שלי.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תכף. אני הגשתי שאילתה דחופה שלא עברה בכלל את הנשיאות כי זה לא מספיק חשוב לדבר על זה, והשבוע הגשתי אותה עוד הפעם, כי לא יכול להיות שגם שר התקשורת, שאחראי על התקשורת במדינת ישראל, לא מגנה, לא פותח את הפה להגן על עיתונאים ובאותה נשימה גם השר לביטחון לאומי, תפקידו להגן על עיתונאים. המספרים מדברים בעד עצמם.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תודה. שלי, תודה.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בחמש השנים האחרונות 204 תקיפות מובהקות של עיתונאים. אנחנו נגיע פה לרצח או פוליטי או של עיתונאים או של שניהם והגיע הזמן להגיד את זה.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תודה רבה.

<< אורח >> אסתר אבירם: << אורח >>

העיתונאי הזה הוציא את לעז לוחמינו בעולם, למה את לא אומרת את זה? הוא לא סתם עיתונאי.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

די. די.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

את לא יכולה להפריע. את לא יכולה להפריע.

<< אורח >> אסתר אבירם: << אורח >>

לא דיברתי איתך.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

די. די.

<< אורח >> אסתר אבירם: << אורח >>

הוא הוציא את לעז לוחמינו בעולם, תגידו את זה.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

את רוצה לצאת?

<< אורח >> אסתר אבירם: << אורח >>

תגידו את זה.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תגידי שאת רוצה לצאת, אני אוציא אותך.

<< אורח >> אסתר אבירם: << אורח >>

לא נטפלו אליו סתם, ריבון עולמים.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

מה זה לא נטפלו אליו סתם?

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

די.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת, את מצדיקה איום ברצח?

<< אורח >> אסתר אבירם: << אורח >>

כן. כן, הוא צריך להיות בכלא. כן.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> היא מצדיקה איומים ברצח.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תוציאו אותה בבקשה החוצה.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אלה הקווים.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תוציאו אותה החוצה.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>

היא אומרת: כן, אני מצדיקה איומים ברצח. זה לא יכול להיות.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

שלי, תירגעי. שלי, תודה. אני מבין שאתם רוצים ללמד אותי איך להתנהל, אבל יש לכם עוד מה ללמוד ממני, אז שבו בשקט.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

את צריכה להתבייש.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> איך אתה יכול להקשיב לזה ולא להגיד כלום?

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

עכשיו את בשקט. תוציאו אותה החוצה בבקשה, תודה.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

תתביישי לך, מה זה? לתקוף עיתונאים? נו, באמת.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה זאת ההסתה הזאת לאלימות?

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

די. די, תפסיקו להתנפל. די. חברת הכנסת שלי טל מירון, תודה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

תודה רבה. שלא יהיה ספק, האירוע הזה שהיה כאן, אני דווקא מודה לך. אתה שהערת לו, אני מודה לך על זה וגם למשה סעדה, כי לפעמים כשאין אנשים תשתדל להיות איש. זה משפט מאוד חשוב שאימא שלי לימדה אותי. כשמישהו מדבר בצורה כזו, אנחנו שהלכנו וסייענו למשפחות רבות למצוא את הילדים שלהם, פיזית הלכנו לשורה פיזית – מה אכפת לי מה הוא בחר? מה אכפת לי? זה לא עניין אותי, הוא התקשר אליי. אגב, אתה לא מאמין, בשבוע שעבר קיבלתי עוד טלפון ממישהו, אין לי מושג מי הוא, אבל הוא אמר לי: אולי תוכלי לעזור לי, אני כבר שנתיים לא יודע איך הבת שלי מתה. את חושבת שאכפת לי מה הוא הצביע? זה לא מעניין אותי בכלל. מעניין אותי שהשיח פה יירגע.

<< אורח >> שפי פז: << אורח >>

אבל אתם התחלתם.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

די.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

די עם ה-"אתם התחלתם".

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

תגידי, את בארגז החול?

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

שפי, את הבן-אדם האחרון שיכול להגיד "אתם התחלתם".

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

בואי תזרקי עליי קובבות של חול, "אתם התחלתם".

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

שפי, שבי. שפי, שבי. די. תודה.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

די כבר עם ה-"אתם התחלתם" הזה.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

מירב, אנחנו התכנסנו פה לדיון על פי בקשתך.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

אין בעיה. הבחור הזה, אתה מחייך. אתה לא אמור לשבת פה. אתה הצמדת לי מצלמה - - -

<< אורח >> שפי פז: << אורח >>

הוא לא אלים. הוא לא אלים.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

שפי.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

סליחה, אני מדברת עכשיו על עיתונאים.

<< אורח >> שפי פז: << אורח >>

- - -

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

שפי, אני אוציא אותך.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא הזהיר אותה 700 פעם. כמה אזהרות הוא ייתן לה?

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

זה לא יכול להיות. זה בן-אדם שפגש אותי בכנסת והצמיד לי את הפלאפון שלו לפנים, לי ולחבר הכנסת גפני. שנינו הלכנו לקצין הכנסת והוא הורחק מפה לשנה.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תודה.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

לא, רגע, אני רוצה לדבר על העניין.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

אז תדברי בבקשה, כי אני רוצה להתקדם. הזמנו לפה אנשים שיגידו את דברם.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

זה שאתה יושב פה – אל תהנהן ואל תתייחס אליי בזלזול.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תודה.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

לא, לא, אני לא סיימתי לדבר.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

אז תסיימי, מירב.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

סיימתי. מה נתת לי, שתי דקות? אני בכלל לא דיברתי על העניין, ניסיתי קודם כול לדבר על מה שהיה כאן, כי זה מזעזע בעיניי.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

אז תדברי בבקשה על העניין, כי את ביקשת את הדיון הזה.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

העובדה שאתה יושב פה ומחייך – הסיבה היחידה שאתה יושב פה היא רק בגלל שקצין הכנסת פשוט לא עונה. תפסיק, מה יש לך?

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

מה הבעיה?

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

אתה צריך עזרה מקצועית? טיפול?

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

לא, לא, הוא לא יוציא מילה. תודה.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

זה נראה לך הגיוני?

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

לי זה נראה הגיוני, כן. תודה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

תגיד, אתה אמיתי?

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

מרדכי, די. די.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

הדיון הזה הוא בכלל לא על חברי כנסת, לא על שרים ולא על מי מאוים וכמה תלונות הגישו במשטרה. גם אני הגשתי עשרות תלונות, מה לעשות, אלה החיים שלנו. הדיון כאן הוא על עיתונאים שמותקפים והולכים ועושים את העבודה שלהם, וכן, גם אם אני לא מסכימה עם העבודה שלהם, מה זה קשור? אי-אפשר לתקוף את תקשורת או לדחוף לו מצלמה על הפרצוף או לאיים על המשפחה שלו, עם כל הכבוד. בטח מה שאתם עושים לחברי כנסת, אני אומרת לכם שזאת הזיה, בסדר, אבל מה העניין עם התקשורת? מה העניין? אז הוא עשה כתבה שלא נראתה לי. הינה הנציג של ערוץ הליטוף, הוא עושה עליי כל שבוע - - -

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תודה.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

לא, אני לא סיימתי.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

אבל אני סיימתי איתך. תודה.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

תן לי לסיים.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

לא, מירב. תודה.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

כל שבוע עושים עליי כתבה או אייטם. הוא לא בא לי טוב, אבל אני לא תוקפת אותך.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

מירב, הזמן שלך נגמר, תודה רבה. מירב, תודה.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

אני פעם תקפתי אותך?

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

מירב, קריאה ראשונה.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

פעם תקפתי אותך? בחיים לא.

<< אורח >> מוטי קסטל: << אורח >>

את פעם הגנת עליי?

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

מירב, קריאה שנייה.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

על מה קריאה שנייה?

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

מירב, תגידי עוד מילה ותראי איך באה גם הקריאה השלישית.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

אתה יכול לחסוך לעצמך, אני אלך.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תודה רבה, שלום. הינה, האיומים מתחילים.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

הוא הדביק לי מצלמה לפנים. עם כל הכבוד, מי הוא בכלל?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

יאללה, ביי.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תודה, שלום. תודה.

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

תקעתם סכין בגב למשפחות שכולות.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תודה רבה. תודה. מכובדיי, אנחנו פה, בשביל להקשיב לעיתונאים, אז בואו נשמע את העיתונאים. סליחה, מטי, בבקשה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שלום, אדוני, תודה רבה על זכות הדיבור. לפני שנה אני הותקפתי בהפגנה בתל אביב על ידי פעיל ימין בבריונות כזו שהרגשתי מאוימת. הגשתי שתי תלונות, תלונה אחת למשטרה על תקיפה ותלונה אחת למח"ש על התנהגות השוטרים, שכשניגשתי אליהם לקבל עזרה, הם סובבו את הגב וברחו מהמקום קפואי שד, כי הם לא רצו להתעמת או אני לא יודעת מה. כמובן שהזדהיתי כחברת כנסת, אז הגשתי גם למח"ש וגם למשטרת ישראל. ממח"ש לא קיבלתי תשובה, ממשטרת ישראל לא קיבלתי תשובה.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

הינה, הם פה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה שהתברר לי בדיעבד זה שהתלונה שהגשתי למשטרה כנבחרת ציבור, כחברת כנסת שהותקפה, נסגרה מחוסר עניין לציבור. זה לא משהו שהגיע לשולחני ולא קיבלתי מכתב, לא מקצין הכנסת, כי זה עבר דרך קצין הכנסת כמובן. דבר ראשון, אדוני מכיר אותי, אני לא אדם שנוהג באלימות או בבריונות. מדוע המשטרה סגרה את זה מחוסר עניין לציבור, אחרי שהיא טרטרה אותי לתל אביב למתן עדות מפורטת ובמתק שפתיים? דבר שני, מדוע לא קיבלתי תשובה ממח"ש – זו שאלה אחרת על התנהגות הקצינים.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תודה. אני מקווה שהנציגים של מערכת האכיפה פה כן ידעו להתייחס לדברים האלה. תודה רבה, חברת הכנסת מטי. רגע לפני שאנחנו ניתן לעיתונאים לדבר, הם העבירו לי כמה סרטונים, משהו כמו שלוש דקות. בואו נראה רגע את מה שהביאו. בבקשה.

(מוקרן סרטון באולם הוועדה.)

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש עוד סרטונים מערוץ אחד?

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

רק מי שהביא, אני לא בדקתי ולא ראיתי אף אחד מהסרטונים האלה.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. מאוד מאוזן.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ביקשתם להעביר?

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> רק ערוץ אחד, הערוצים האחרים לא הותקפו. מאוד מאוזן.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

שמים לכם מראה בפנים.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

אתם הזמנתם את הדיון הזה. אתם הזמנתם את הדיון הזה, יכולתם להתכונן טוב יותר.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אתה כיו"ר ועדה בוחר לא לאזן את הדיון.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תודה. תודה.

<< אורח >> יגאל מלכה: << אורח >>

זאת לא אלימות?

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זאת אלימות ועוד איך, איפה האלימות כלפי שאר הערוצים? למה אנחנו רואים רק ערוץ אחד?

<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>

אולי זה לא קרה.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

יגאל, בבקשה.

<< אורח >> שפי פז: << אורח >>

מה היא רוצה? כרגיל, אדוני.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

לא כל מה שמותר לחברי כנסת, וגם לא מותר להם יותר מידי, מותר לכם, אז בבקשה.

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

את באה בטענות?

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כן, אני באה בטענות.

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

את היית צריכה לבוא מוכנה.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> סליחה, אני לא עיתונאית, אני חברת כנסת ואל תלמדי אותי את תפקידי, תודה רבה.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

די, נו. תוציאו את הגברת הזאת החוצה בבקשה, אני ביקשתי ממנה פעם אחר פעם לכבד את העניין. תודה.

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

יש לי את סרט הזוועות. הם ראו את סרט הזוועות? יש לי אותו פה.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כן, ראינו אותו. בהחלט ראינו אותו.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תודה רבה.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> גם היינו בכל ההלוויות לצערנו.

<< אורח >> תמר תשובה: << אורח >>

מופיע שם איך רצחו את אח שלי, את רוצה לראות את סרט הזוועות? יש לי אותו, למה לא משדרים אותו פה? אני רוצה לשדר אותו פעם אחת.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תשלחי אותו אליי, אני מבטיח לך שאני אקרין אותו. תודה. בבקשה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כמה עצוב פה. אדוני, ממש עצוב פה. זה קורע לב מה שקרה לנו בבית הזה, מה שקרה לנו בחברה הזאת.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תסתכלו במראה. תסתכלו במראה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גם אתם. גם אתם תסתכלו במראה.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תודה. לא הפרעתי אף פעם באף דיון לאף אחד, לא הרמתי את קולי על אף אחד. אני מציע שתלמדו לפחות קצת ממני.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

כשתהיה באופוזיציה.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

גם כשאני אהיה באופוזיציה אני אתנהג בדיוק באותה דרך, כי זה אני, זה החינוך שקיבלתי, לא כמוכם.

<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>

אתה לא תהיה באופוזיציה.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>

תודה. תודה רבה. טוב, אני חושב שהבנו את העניין, אפשר לעצור את הסרטים, תודה. מוטי, בבקשה.

<< אורח >> מוטי קסטל: << אורח >>

בוקר טוב, חברים. תראו, אני קורא את כותרת הדיון: היעדר אכיפה נגד מטרידי עיתונאים ומפגינים סדרתיים וסכנה ממשית לחיי אדם. אני קורא את זה קצת בשעשוע ובבוז. חבל שיצאה חברת הכנסת בן ארי, היא שאלה אם היא תקפה אותי פעם, אבל לא ראיתי שהיא הגנה עליי פעם. הקרנת פה סרטונים של חבריי, נמצאים כאן גם עתי שלו ומילן עמר שתכף ידברו, אבל אני רוצה לומר לכם בתור מי שנמצא קצת בשטח וחווה את האלימות, אולי אפשר לומר שאני ייסדתי את הז'אנר של עיתונאים מותקפים – לא ראיתי בחמש השנים האחרונות את הדאגה הגדולה לעיתונאים. תכף אני כן אבקש ממך, יו"ר הוועדה, עם תיאות, להקרין פרק שירה מנימוסי הליכות בלפור. אני אקרא לכם כמה מילים, תמללתי את זה: אני אפוצץ אותך, אקרע לך את הצורה, חתיכת אפס, אתקוף אותך, אתה תמות בשנייה, אשרוף אותך – עם לפיד בוער שמוגש אל תוך הפנים, עוכר ישראל, לך קיבינימט, ארביץ לך, אלה מילים שאני לא יכול להגיד פה בכנסת ישראל. חתיכת זבל, עוף מכאן, שקרן, זבל, שפיכת קפה, עוף מפה, אני אתן לך סטירה וכך הלאה וכך הלאה.

אני יכול לומר לכם, רבותיי, שבמשך חמש השנים שאני מסקר את הפגנות בלפור הפרועות, לא הייתה הפגנה אחת שיכולתי לעשות בה את עבודתי כיאות. הפגנה אחת. אם תרצו, תכף נדבר על מה המשטרה עושה, כי ראיתי שחברי הכנסת נורא מודאגים מהאירוע הזה. אני מתקצר לכם כאן: חטיפת מיקרופונים, חטיפת טלפון פיזית, דחיפת מקלות לפנים, בעיטות, יריקות, מכות, קללות. מילה אחת לא שמעתי מכם. חברי הכנסת יוזמי הדיון, לצערי רובם נעדרים מכאן. הואיל חבר הכנסת שירי לעשות טובה ולהשתתף כאן, כי הוא נורא מוטרד מחופש הביטוי, נשמת אפה של הדמוקרטיה – רק כשזה משרת צד אחד, חברים.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אני הגשתי את הדיון, אז אני לא עושה טובה שאני נשאר.

<< אורח >> מוטי קסטל: << אורח >>

זה מה שאני אומר, אז תודה באמת שהואלת לבוא. לא ראיתי אותך ולא שמעתי אותך.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אני שמח שאתה מודה לי. מודה ועוזב ירוחם.

<< אורח >> מוטי קסטל: << אורח >>

לא שמעתי כשראית את התקיפה שלנ

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]