פרוטוקול מספר 472, ועדת העבודה והרווחה, 24/11/2025

הכנסת העשרים-וחמש

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 472

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, ד' בכסלו התשפ"ו (24 בנובמבר 2025), שעה 11:00

סדר היום:

<< נושא >> מעקב אחר יישום חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב-2022 << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

מיכל מרים וולדיגר – היו"ר

עדי עזוז

מוזמנים:

ליליאן שפרן

–

מנהלת אגף דיור חוץ ביתי, מינהל מוגבלויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי רקפת בן גיא

–

סמנכ"לית מינהל מוגבלויות (מינוי בפועל), משרד הרווחה והביטחון החברתי מיכל בן אלי

–

מנהלת תחום תקצוב ותמחור, משרד הרווחה והביטחון החברתי נורית כהן

–

יועצת משפטית, מינהל מוגבלויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי אילת לוין

–

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, משרד המשפטים ניקי רות פירן

–

ייעוץ וחקיקה חוקתי, משרד המשפטים

תאיר ראבוחין

–

רפרנטית רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר

גדעון זעירא

–

מרכז המחקר והמידע של הכנסת

יחיאל מחדון

–

רפרנט חוק שירותי רווחה, מרכז השלטון המקומי

אפרת רותם

–

מנהלת חטיבה ארצית, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים ילנה ליטיצבסקי

–

חברת ועד, עמותת אמ"א

עדית סרגוסטי

–

אחראית קידום מדיניות, ארגון בזכות

טומי ברצנקו

–

קבוצת פעילים, ארגון בזכות

ריבי צוק

–

שופטת בדימוס, חברת ועד מנהל, עמותת משפחות בריאות הנפש ליאל פלג

–

אגף קידום זכויות וקשרי ממשל, אלו"ט

רותם אייזיק

–

מנהלת האגף לקידום זכויות וקשרי ממשל, אלו"ט

אורית אמיתי

–

עו"ד, עמותת איל"ן

מוריה כהן בקשי

–

יועמ"ש, אקי"ם ישראל

יעל וייס-ריינד

–

מנהלת עמותת אופק לילדינו

רונית זר

–

אמא לילדה עם מוגבלות נמצאת בדיור בקהילה, ארגון בזכות כרמית ויניק

–

ארגון בזכות

זוהר הלוי

–

מנכ"ל המרכז לעיוור בישראל

עופר גרוסו

–

יו"ר, צמד-עמותת הנעזרים בכלבי נחייה

שמואל שקוף

–

צמד-עמותת הנעזרים בכלבי נחייה

רויטל לן כהן

–

קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

גלי דובש גוב ארי

–

קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

תרצה ליבוביץ

–

פעילה, התנועה לעצמאות

דרור לוי

–

הורה, התנועה לעצמאות

יהודית אילני

–

רכזת תחום אנשים עם מוגבלות, אס"ף

אתי אברהם

–

רכזת ומנחת קבוצה, קהילה נגישה ארצית

קוני הום

–

מנהלת הוסטל לאנשים עם מש"ה

זיוה נוסינקר

–

פעילה בעיר נס ציונה מטעם ההורים

רוני גיל

–

אחות ליעל, יצאה לקהילה לפני ארבע שנים

יפית לב-רן

–

אמא לשתי אוטיסטיות בתפקודים שונים

שרון שמר

–

אם

סמדר אונה

–

יזמית נכה

ייעוץ משפטי:

אילת וולברג

מנהלת הוועדה:

ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:

סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> מעקב אחר יישום חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב-2022 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

בוקר טוב לכולכם. היום יום שני, ד' בכסלו התשפ"ו, 24 בנובמבר 2025, השעה 11:12. בטרם נתחיל בגוף העניין אני רוצה לומר לכולכם שיש בחוץ, מחוץ לחדר הוועדה שלנו, מיצב מדהים שנעשה ביחד עם עיריית ירושלים ושלושה יוצרים נפלאים שנקרא 'חומות שקופות'. הוא יהיה פה מיום שני ועד יום רביעי, כולל רביעי, שעוסק במחלות שקופות והעיקרית שבהן זה בריאות הנפש. מאוד חשוב, מאוד יפה, מאוד מרגש, ממליצה בחום לגשת. אגב זה גם קשור לנושא של הדיון שלנו היום, אז בכלל זה מסתדר נפלא.

מעניין לעניין באותו עניין, מחר יצוין בכנסת יום בריאות הנפש הבין-לאומי, הוא מצוין בלא מעט מדינות בעולם ב-10 באוקטובר, אלא שפה בכנסת זה פגרה כל שנה ולכן אנחנו דוחים את זה. באמת יהיה יום מאוד מיוחד, כולל בוועדה שלנו, מוזמנים כולכם תמיד ובוודאי מחר.

לנושא עצמו, מעקב אחר יישום חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב-2022. חוק חשוב, חוק קובע דרך שעמלנו עליו פה בכנסת לא מעט, כמובן המשרד שעמל ועשה לא פחות וגם החברה האזרחית שנמצאת פה ועשתה למען החוק. לצד החוק חייבים להיות גם תקנות, כי החוק חִייב כדי ליישם את זה לקבוע תקנות שאושרו בכנסת. לצערי זה קצת מתעכב. אני אומרת קצת בלשון המעטה, כי החוק נכנס לתוקף בינואר 2024, היום אנחנו עוד שנייה בינואר 2026, שזה כמעט שנתיים מאז שהחוק נכנס לתוקף.

רצינו לשמוע ושתיתנו לנו סקירה, משרד הרווחה, אחר כך נשמע גם את החברה האזרחית, לגבי היישום של החוק, האתגרים, איך מיישמים את החוק ללא תקנות, איך אתם עושים את זה. היינו שמחים לדעת. אני חייבת לומר שיש שניים מתוך שישה, יש שני סטים של תקנות שהגיעו אלינו, אבל השניים, לא משנה גם אם נאשר וגם אם לא, אנחנו התחלנו בעבודת פרך בתוך אישור התקנות האלה, אבל זה לא לב התקנות. התקנות לא הגיעו, שנתיים חלפו ואנחנו צריכים את התקנות כולן כדי לעבוד במלוא המרץ לאשר אותן. אנחנו נשמח לדעת מתי הן יוצגו לנו פה ויונחו על שולחן הוועדה.

אני אשמח לשמוע על תקציב. על פי החוק כל שנה 430 מיליון ₪ מתווסף לתקציב הקיים כאשר סך הכול הכללי זה 2.15 מיליארד, סכום לא קטן. תמיד היינו שמחים ליותר, אבל זה סכום לא קטן בכלל, הייתי שמחה לדעת איפה הכסף שכבר נכנס לתוך התקציב, סעיף 31(א) מציין שרוב התקציב השנתי ייועד לדיור בקהילה. היינו שמחים לשמוע מה נעשה, כמה אנשים יצאו, כמה מתוך כמה ועוד כהנה וכהנה, כי זה הסעיף הבא, שזה דיור בקהילה, הייתי שמחה לשמוע גם עליו. אלא אם כן לעורכת הדין אילת, היועצת המשפטית של הוועדה, יש מה לשאול ולדייק.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

כדאי לשמוע.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

רקפת, את תהיי הדוברת מטעם המשרד?

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

אני אהיה הדוברת והבאתי איתי –

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תגבורת.

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

תגבורת זה לא המילה שהייתי בוחרת.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

נכון, את צודקת.

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

אבל אני רק מדברת ואלה שעובדים קשה יושבים לצדי אז אני אתן להם. אחרי כזאת פתיחה, מיכל, יושבת הראש, אני רק אומר ככה, הצגת את הפרדוקס שבו אנחנו נמצאים ואני כן רוצה להתייחס אליו, ואחר כך אנחנו נציג את הסטטוס.

(מצגת). אנחנו שלחנו מצגת כי אנחנו מאמינים שמה שכתוב מחייב אותנו ולא רק מה שמדברים, אבל אני כן אומר שהסטטוס של החוק עם התקנות שם אותנו כמינהל בסיטואציה שבה יש לנו חוק, יש לנו כסף, אנחנו ערוכים, ואתם תיכף תראו גם את כל מה שנמצא בצינורות, אנחנו ערוכים ומיישמים, ויחד עם זאת אין לנו עוד תקנות. כבר פנו אליי בדרך ואנחנו נשתדל לתת תשובות על הדבר הזה, איך אנחנו עובדים עם הפרדוקס הזה מפני שהחוק נכנס ב-2024 ואנחנו צריכים מצד אחד ליישם חוק, מצד שני אין תקנות.

אבל אני אומר, רק בשביל התחלה, התבקשנו על ידי הוועדה להציג באיזה סטטוס אנחנו נמצאים היום ביישום החוק, אחר כך נתבקשנו על ידי הוועדה להתייחס למכרז הדגל. אנחנו לא נתחמק מזה כי אני מבינה שזה נושא, אבל אני רוצה להצהיר את הסטטוס המשפטי, אנחנו נמצאים בדיוק בתהליך של שאלות ותשובות לגבי מכרז הדגל, אז אני רוצה שניקח את זה בחשבון ואחר כך נדבר על תקציב.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

רק לפני כן, את אומרת שאתם בפרדוקס כי אתם צריכים להפעיל את החוק ואין תקנות, אז השאלה היא אליכם, למה אין תקנות? למה עוד לא קיבלנו את כל הסטים של התקנות? הרי אני מניחה שאתם עובדים. אתם קובעים לעצמכם חוזרים, נהלים, זה לא אמור להיות כך, כי אם החוק היה רוצה נהלים וחוזרים אז הוא היה כותב, המחוקק קבע שזה יהיה דרך תקנות, לכן שאלתי למה אין? למה אנחנו לא מקבלים את כל הסטים?

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

אני אסביר שהתהליך של כתיבת התקנות, ואני לא חושבת שיש מישהו שיושב פה בשולחן ולא יודע את זה, לווה בוועדות. אנחנו אמרנו שצריך לעשות שיתוף ציבור, יש תהליך בחוק שמחויב לנושא של התקנות שבו אנחנו נדרשים לשבת עם שבעה ארגונים מרכזיים ואחרי שאנחנו כותבים את התקנות לקבל מהם אישור ולעשות איתם את התהליך.

זאת אומרת אנחנו באמת האמנו, ולא רק אנחנו האמנו, גם מי שכתב את החוק הנחה אותנו בזמנו לעשות את כל התהליך הזה ותהליך של שיתוף ציבור. שיתוף ציבור דורש את הזמן שהוא דורש. אנחנו קיימנו שבע ועדות, נתנו ייצוג, אני חושבת שאמרתי את זה כבר פעם פה ואני לא רוצה להלאות את הקהל, כי אני בכל זאת כן רוצה לתת סטטוס, אבל אני לא חושבת שמישהו שיושב פה סביב השולחן לא מבין את התהליכים שהיה צריך לעשות פה.

התקנות הן עשה ואל תעשה, החוק הוא מאוד כללי ובשביל לעשות את העשה ואל תעשה אנחנו, אחת, הקפדנו לעשות את זה עם שיתוף ציבור מאוד עמוק. דרך אגב, לא רק את זה, גם את תהליך מכרז הדגל שתשמעו שאפשר להגיד למה לא יצאתם למכרז? אתם הרי יודעים מה אתם רוצים. למינהל מוגבלויות יש תע"ס, יש לו מדיניות, המינהל הראשון שיש לו תע"ס מאוחד, ובכל זאת חשבנו שצריך לעשות תהליך של שיתוף ציבור ואנחנו ממשיכים לעשות תהליך של שיתוף ציבור. שתיים, היה תהליך שלם עם הארגונים המייצגים שהיינו צריכים לקבל אישור מהם והיה פה תהליך של הלוך וחזור. מרבית האנשים שיושבים פה דרך אגב השתתפו בתהליך הזה, אז אני לא ממש צריכה להסביר אותו.

במקביל אני חייבת לומר, אנחנו, כמו שאמרת, קיבלנו 430 מיליון כל שנה והייתה לנו כוונה מלאה ליישם את ה-430 - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אוקיי, ישבתם, עשיתם שבע ועדות, אני יודעת כמה עבדתם קשה, גם ישבתם איתי לא מעט, אז למה אין תקנות? את הנוסח? מבחינתכם למה אתם לא מניחים על שולחן הוועדה את כל הסטים?

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

הסט של היקף שירותים הוא סט מאוד מורכב. לא היה פשוט להתמודד עם הסט הזה. מדובר בפיתוח מאוד מורכב של שירותים שלא קיימים, עם רוח החוק שהיא רוח של הוצאה לקהילה, שגם אותה היה צריך ללבן, עם הרבה הרבה גורמים שיש להם דעות מאוד חלוקות ולכן התהליך לקח את התהליך שהוא לקח.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני לא רוצה להקשות עלייך, אני מאוד מעריכה את העבודה, אבל אני כן רוצה לדייק כי אנחנו בכל זאת נמצאים משני, לא משני צדי המתרס, חס וחלילה, אבל זה התפקיד שלי לבקר. את ציירת פרדוקס ואני מסכימה איתך, יש חוק, יש כסף, צריך ליישם וצריך תקנות. כל הדברים האלה נמצאים אצלכם, התקנות כדי ליישם זה נמצא אצלכם. נכון שצריך תהליך ארוך, מאה אחוז, אבל כבר עשיתם את ההליך, ישבתם שבע ועדות, היה לכם עומס, עכשיו במקום לשבת ולכתוב נהלים וחוזרים תעבירו לנו את התקנות.

אני מבטיחה לך, רקפת, כשתעבירי לנו את כל הסטים של התקנות אנחנו נשב, סליחה, הם תיכף יהרגו אותי, יומם וליל כדי להעביר אותם כמה שיותר מהר, אבל זה חונה אצלכם, זה לא חונה אצלנו. אז אי אפשר להגיד פרדוקס ולהגיד אנחנו גם עושים את החוק וגם כסף, אבל אין תקנות כשאתם צריכים להביא את התקנות.

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

נכון, את צודקת, אבל מה שאני מכניסה לפה זה התפיסה של המינהל איך היה צריך לעשות את התקנות.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

יש לך בשורה מתי נקבל אותן?

<< אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >>

רקפת, הוועדות כבר שנה וחצי לא מתכנסות.

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

הוועדות לא צריכות יותר להתכנס, יש - - -

<< אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >>

לא, זה לא ש - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

רקפת, תעני לנו. שאלתי היא האם אנחנו יודעים מתי אנחנו מקבלים את התקנות?

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

החלק של התקנות של היקף השירותים כרגע נמצא בישורת האחרונה שלו, אנחנו צריכים לעשות את התהליך של פרסום להערות ציבור ואז להיפגש עם שבעת הארגונים שהמחוקק קבע לנו שאנחנו צריכים להיפגש, לקבל את ההערות שלהם, לעשות שינויים, דרך אגב לגבי התקנות הקודמות שעשינו, הכנסנו הרבה שינויים אחרי השלב הזה, ואז זה יונח פה. אנחנו יכולים להגיד לוחות זמנים?

<< אורח >> נורית כהן: << אורח >>

כמו שרקפת אמרה, אנחנו נמצאים בגרסאות המאוד מאוד מתקדמות של שני סטים של תקנות, גם היקף השירותים וגם קביעת שירותי רווחה מותאמים ובניית תוכנית מענים אישית, זה שני פרקים. שני הפרקים האלה כרגע בשלבים מאוד מתקדמים לקראת הפצה להערות ציבור, אנחנו מאמינים שזה ייקח שבועות אחדים שזה יופץ להערות ציבור.

אני מזכירה שהתהליך הושהה גם בגלל היעדר של שר מכהן במשרד הרווחה, זה גם עיכב את התהליך. אנחנו המשכנו כמובן פנימית להתקדם עם זה ואנחנו מאוד מקווים שנוכל תוך כמה שבועות לפרסם את זה להערות ציבור.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

שמה זה אומר? מתי זה מגיע אלינו?

<< אורח >> נורית כהן: << אורח >>

אחרי סיום פרסום להערות ציבור אנחנו מקיימים את חובת ההיוועצות שלנו לפי חוק, שזה אומר התייעצות עם ארגונים שעוסקים בזכויות של אנשים עם מוגבלות. עשינו את זה בסטים הקודמים, עשינו את זה עם שבעה ארגונים מרכזיים, נפגשנו איתם, שמענו אותם.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

למה לא במקביל? עם הארגונים אתם יכולים לשבת, מן הסתם הארגונים האלה נבחרו כי הם יכתבו את מרבית ההערות לציבור, כי הם ארגונים חזקים שמייצגים לא מעט אנשים. החובה לפרסם, את צודקת, אבל למה כבר היום אין תאריך לישיבה עם שבעה הגופים הללו כדי להתחיל להתקדם? בסוף כולנו רוצים את אותו דבר, אנחנו רוצים את התקנות האלה פה שנתחיל לקדם אותן.

אני לא זוכרת אם את, אבל אני הייתי, לא ישבתי כיו"ר, ישבתי כחברה בוועדה וניהלנו המון דיונים על כל מילה, אנחנו רוצים לקדם את זה. אז אני שואלת, ינואר 2026, הגיוני שזה כבר יהיה אצלנו?

<< אורח >> נורית כהן: << אורח >>

עדיין לא יהיה אצלכם, כי אנחנו צריכים לעשות את התהליך. שוב, אנחנו נפרסם את זה במקביל לדיונים שנעשה עם הארגונים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני מסתכלת על חלקת אלוקים הקטנה שלי, מתי אני אראה את זה פה על השולחן שלנו? אל תתחייבי, פלוס מינוס. יש לנו היום בעזרת ה' שר, אני מקווה.

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

התקנות לא נמצאות פה בגלל שאנחנו יושבים ומעבירים את התקנות ככה ורואים - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אף אחד לא אמר את זה, חס וחלילה.

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

יש לנו סוגיות בתוך התקנות שאנחנו מתקשים לתת עליהן פתרונות.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני אגיד לך מה האבסורד, רקפת. את סיפרת את הפרדוקס, אם יש לך חוק ואת צריכה לממש אותו ולב החוק זה האירוע הזה של התקנות הללו, אז איך את יכולה להגיד שאתם בסבב מאוד רציני כי אתם מתלבטים אפילו בעצמכם על התקנות כשאתם מצד שני הולכים עם החוק קדימה. זה לא יושב ביחד.

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

כי תוך כדי תהליך התקנות אנחנו נדרשים לתת המון פתרונות שלעתים יש לנו ולעתים אין לנו בכתיבת התקנות ולכן אנחנו על הכול משקיעים שיח עם מי שניתן, עם השלטון המקומי ועם – על מנת להביא את זה עד כמה שיותר בשל.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

והכול גם יגיע לפה וגם פה ייפתח שיח - - -

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

נכון, את רוצה שנעשה את כל הדיון פה?

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא ביקשתי שתעשי את הכול. אני אף פעם לא הייתי במקום שלך, אז אני לא יודעת, אני במקום שלי פה נמצאת ויודעת כמה פה עושים דיונים. את תחליטי מה שתחליטי, זה בידיכם, אני רק אומרת שאני רוצה תאריך יעד ואני לא רואה בעיה עם ינואר שזה כבר יהיה פה.

אנחנו עכשיו בסוף נובמבר, יש לכם את כל דצמבר. את יודעת מה? אמצע ינואר, אבל כמה זמן? תביאו את הארגונים עכשיו שיישבו איתכם, אנחנו רוצים את התקנות כי זה הנוהל התקין. אני לא יודעת איפה משרד המשפטים פה, אבל בסוף אני איתכם, אני מבינה את הרצון לקדם, מצד שני המחוקק קבע את מה שקבע וזה לא נכון. אז סיכמנו על ינואר אצלנו?

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

סיכמנו על פברואר.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

סיכמנו על תחילת פברואר, אוקיי. כל הסטים.

<< אורח >> נורית כהן: << אורח >>

אם אפשר להדגיש כמה דברים. הסט של היקף השירותים דורש הסכמה של שר האוצר, צריך להגיד את זה גם, אלה גם פעולות תיאום משמעותיות שאנחנו צריכות לעשות.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תאיר פה.

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

אנחנו עובדים צמוד מאוד עם תאיר.

<< אורח >> נורית כהן: << אורח >>

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא, אבל צריך לקחת בחשבון שיש זמן של דיוני ועדה בפרקים הקודמים. אני מזכירה שחמישה פרקים הוגשו לוועדה, כרגע סיימנו דיון בפרק אחד.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

ועדה את מתכוונת פה?

<< אורח >> נורית כהן: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

מאה אחוז, אני לגמרי אמרתי שיש כאן דיונים ארוכים ויהיו גם דיונים ארוכים, אבל אתם לפחות תסמנו וי, אתם כבר הבאתם, עכשיו זה עלינו, הציבור יתלונן עלינו. זו כבר אחריות שלנו.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אני גם חייבת להגיד שכדי שלוועדה תהיה את התמונה המלאה ויכולת לדון במכלול ההיבטים, גם של הפרקים שכבר הובאו, הנושא של היקף השירותים, כמו שציינת, יושבת הראש, הוא הליבה, אני חושבת שזה ראוי ונכון שכשהוועדה דנה בכל הפרקים, ודאי שזה היה המצב האידיאלי, אבל לא רצינו לעכב ולא להתחיל לדון ולחכות עד שתביאו את הסטים האלה כדי שבאמת יהיה אפשר לרוץ. מצד שני, כשאנחנו מתחילים להגיע לפרק, הוועדה דנה כבר בסוגי המוגבלויות ודנה כבר בנושא של הגורם המאבחן ועכשיו אנחנו מגיעים לנושא של ההכרה, הנושא של הכרה, הנושא של רמות התמיכה והאשכולות וכו' וכל מה שקבוע, זה חייב לבוא יד ביד עם דיון בהיקף השירותים.

לכן כדי שהוועדה תוכל לקיים דיון אמיתי וממצה היא חייבת גם את הסט הזה. אני יודעת שהוועדה רוצה וזה חשוב מאוד ליושבת ראש לקדם את זה כמה שיותר מהר ולוועדה לרוץ כמה שיותר קדימה, ומצד שני כדי לראות את כל התמונה ולדון באמת צריך את הסטים שעוד לא הגיעו.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

כן, יש לנו התחייבות פה, תחילת פברואר זה יישב אצלנו. נורית ורקפת, כתבתי את ההתחייבות, היא נכתבה.

<< אורח >> נורית כהן: << אורח >>

אנחנו רוצים לסייג משהו. חשוב להגיד, משרד הרווחה פועל בשיתוף עם משרד המשפטים, אנחנו צריכים לקבל את האישור של נוסח החוק, זה גם תהליך שלוקח זמן, כידוע לכולנו.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

מה צריך? לא שמעתי.

<< אורח >> נורית כהן: << אורח >>

יש תהליך של משרד המשפטים, של ייעוץ וחקיקה ונוסח החוק, שני תהליכים שאנחנו צריכים עוד לעבור.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

נוסח החוק או נוסח התקנות?

<< אורח >> נורית כהן: << אורח >>

נוסח התקנות, חקיקת משנה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

משרד המשפטים פה, בואו נשמע. בשביל זה אנחנו מתכנסים פה, כדי לאחד ולאגם את כל הגורמים הרלוונטיים כדי שנקדם את זה. רקפת, זה היה התקנות, עכשיו תמשיכי.

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

בכל זאת נדבר קצת על מה כן נעשה כבר בשנתיים האחרונות. אני רוצה לומר, ארבע אבנים מרכזיות שאתם תראו לצורך הדיון היום בכל מה שנציג פה, גם על העניין של מכרז הדגל, גם על העניין של התקציב, ארבע אבנים מרכזיות שאיתן היינו צריכים להתמודד. נכון, קיבלנו הרבה מאוד כסף ויחד עם זאת אתם תשמעו פה מאיתנו היום כמה הכסף מבחינתנו מוגבל, אבל אני אתייחס לארבעה מוקדים מרכזיים שעליהם אנחנו עובדים.

אחת, המוקד של שיקום לעומת החזקה ראויה, המוקד השני הוא גידול טבעי לעומת פיתוח. כמובן שמקבלים כסף תוספתי, היעד המרכזי שלנו כמינהל הוא מחד עד כמה שיותר לפתח שירותים ופיתוח השירותים הוא אחד מאבני היסוד של החוק הזה מפני שאנחנו מדברים על הוצאה לקהילה, ומצד שני יש לנו מסגרות, יש לנו כרגע מערכי טיפול שפועלים ואנחנו משתדלים לווסת בין הדבר הזה לדבר הזה.

אני אספר קצת על הדברים שאנחנו כבר עשינו בשנתיים האחרונות, אני אתייחס לקהילה, אחר כך אנחנו נדבר על הדיור ובסוף נציג את התמונה באופן כללי תקציבית. אני מניחה שרובכם מכירים את זה, בטח לגבי האנשים שהיו שותפים.

בנושא רצף התעסוקה יש היום את חוק התעסוקה שמתגלגל ובמסגרת הדבר הזה אנחנו החלטנו לעשות רוויזיה שלמה בנושא של תעסוקה, להתבונן קצת בנושא של מה שהיה קיים עד היום, המפעלים המוגנים שנמצאים, שהיה לנו שם לא מעט אנשים, ולהתבונן בנושא של כמה המפעלים המוגנים וכמה במהלך התעסוקה יש רצף שמעודד שיקום.

מבדיקות שעשינו מול המפעלים המוגנים וכיוצא בזאת אנחנו עומדים לצאת עם מודל הפעלה חדש לגמרי שלמעשה בתהליך מודרג מרכזי התעסוקה יהפכו למרכזי שיקום אבחוניים שאדם יוכל להיות בו אך ורק חמש שנים כאשר יהיה בו תהליך אבחוני. כולם פה מכירים מה זה ועדת תעריפים, אני משערת, אנחנו הולכים להעלות את זה לוועדת תעריפים על מנת לעודד עד כמה שיותר את הנושא של אנשים שיתקדמו ברצף התעסוקה.

בתהליך הזה, בתהליך מודרג, אנחנו מצפים שאנשים לא יישארו במפעלים מוגנים מגיל 19 עד גיל 70 אלא בן אדם שהוא בעל פוטנציאל יתקדם ברצף התעסוקה, ייצא למרחב תעשייתי, ייצא לעבודה בשוק החופשי. אנשים שלא מסוגלים לעשות את זה והם ברמת תפקוד יותר נמוכה, או שיועברו למסגרות היום שלנו או שאנחנו נקים מסגרת קטנה מאוד לאנשים שאנחנו רואים שיש רצידיביזם.

במושג הזה אנחנו רוצים להכניס אבחון יותר, שלא נעשה היום, בתוך מהלך התעסוקה. המפעלים שיישארו יהפכו להיות מפעלים שהמומחיות שלהם היא אבחונית. אנחנו עתידים להציג את זה ולהעלות את זה לוועדת תעריפים, כבר נבנה תעריף - - -

<< אורח >> גלי דובש גוב ארי: << אורח >>

חמש שנים לאבחון?

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

לא, מי שיכול עד חמש שנים. אבל זאת שאלה מצוינת. אני עוד פעם אומרת, תלוי איך אתה מסתכל על זה. היום הם היו בלי גבול נשארים עד כדי מצבים שאני לא אתאר, שהבן אדם בא כבר עם העובד הזר שלו והוא עבד והוא נשאר במפעל המוגן. הרעיון הוא לייצר מערכת שיקומית שיוצרת איזה שהוא רצידיביזם.

אני עוד פעם אומרת, לא כל האנשים מסוגלים באמת להגיע אחר כך לשוק החופשי, אבל אני חושבת שהבשורה של המינהל היא א', שהיא שמה את המילה שיקום על השולחן, ו-ב', אנחנו הולכים לעשות פה איזה שהוא מהפך כשבמוטיבציה גם של נותני השירות שהתעריף שאותו אנחנו ניתן לאלה שייצאו, מה שאנחנו אומרים לתגמל יותר שיקום, התעריף של אלה שייצאו לשוק החופשי ואלה שישתלבו בקבוצות העבודה, התעריף להם יהיה יותר גבוה מהתעריף של מי שנשאר.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

את מתכוונת לגוף שילווה אותם.

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

נכון, לארגונים. אנחנו מבינים, ואין פה מישהו שלא מבין, שיש פה יד רוחצת יד והרבה פעמים אנחנו רואים אנשים שנמצאים יותר מדי זמן והפוש הזה של המוטיבציה לצאת החוצה הוא אחד הדברים שאנחנו לקחנו על עצמנו לבדוק את זה בצורה מאוד רצינית.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני אגיד משפט אחד לגבי זה. מצוין וזה נשמע נהדר, אני רק מבקשת שזה לא ייפול ברמת הביצוע. איך זה ייפול? אתם תסגרו בהדרגה מפעלים מוגנים, אבל לא תיתנו את המענה מעבר לכך ואז מה שייצא שהם ייצאו אולי אבל לא יהיה לאן לצאת. לכן זה צריך להיות מאוד במקביל.

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

למה שמתי את זה ראשון? הנושא הזה יעלה לוועדת תעריפים עוד השנה, בדצמבר השנה, זה אחד ההדגשים שנתנו לשנה הנוכחית ומכרז כבר יצא, אנחנו כבר פרסמנו מכרז על הנושא הזה. זה דבר שלמרות שהוא כאילו בצינורות, מבחינת ההליך שלנו אנחנו כבר הבאנו את המתודולוגיה הזאת של תעריף יותר גבוה לאנשים שעוברים שיקום, הבאנו את זה כבר לידי יישום.

דבר נוסף שקרה השנה, עוד פעם אפשר לשאול אותנו למה זה לוקח כל כך הרבה זמן, אבל אני אומר שהתהליכים האלה לוקחים הרבה זמן. אנחנו הצבנו לעצמנו אתגר מאוד רציני עם השאלה של תוכניות היום. פגשתי לא מעט הורים או אחים שנמצאים פה עם השאלות של מרכזי היום שלנו. מרכזי היום שלנו הם מרכזים שפועלים חמישה ימים בשבוע, יש להם מתכונת מאוד קבועה, בן אדם נכנס בגיל 21, חלק מהאנשים נכנסים בגיל יותר מאוחר, למעשה יוצא בגיל 70 כשהוא לא מסוגל כבר ללכת למרכז יום.

במהלך חצי השנה האחרונה הפעלנו מערכת שלמה של למידה על הנושא הזה כשהרעיון מבחינת מרכזי היום, שלא יהיה מודל אחד למרכזי היום. מרכזי היום, לא יכול להיות שילדים, מבוגרים, בן אדם בן 19 ובן אדם בן 70 עושים את אותו הדבר כל היום וכיוצא בזאת, לכן אנחנו גיבשנו שלושה מודלים של מרכזי יום שבחלקם תהיה על פי רוח החוק בחירה של אנשים מתי לבוא, כמה פעמים בשבוע לבוא.

יש לנו כרגע גיבוש של שלושה מודלים בנושא הזה. המודלים תואמי גיל, אנחנו יודעים שיש את הגיל המפצה, בגילאים הצעירים, שהוא לא נלקח היום בתעריפים שלנו והיום במודלים החדשים הכנסנו את ההיבט של למידה וכיוצא בזאת. מבחינה תקציבית אנחנו לא נוכל השנה להעלות את זה בוועדת תעריפים, אבל המודלים מוכנים כשהרעיון המוביל פה הוא יותר התאמה של המודל לאדם. אנחנו מכניסים בסיפור הזה גם אפשרות לא להגיע יום יום.

חלק מהמודלים החדשים שיופעלו, אנחנו נכנסים לפיילוט, לשים את האנשים שלנו בלב הקהילה. לקח לנו גם הרבה זמן עד שהצלחנו להביא את חברת המתנ"סים לעשות איתנו את זה, אבל אנחנו הולכים לפתוח מספר מרכזי יום בתוך המתנ"סים, בלב הקהילה, כאשר הרעיון של המודל, ואנחנו נוכל להציג את זה פה בנפרד, אני חושבת שלא כדאי - - -

<< אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >>

המודלים יפורסמו?

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

כל המודלים יפורסמו, כולל התעריפים ברגע שזה יעבור ועדת תעריפים, אבל אני רוצה להתמקד בעניין שגייסנו את חברת המתנ"סים ואנחנו הולכים לפתוח בחברת המתנ"סים, בתוך המתנ"סים, מרכזי יום.

זה בא לענות לנו על שני צרכים מאוד מרכזיים, צורך אחד זה לשים בליבת הקהילה, דבר שני, להשתמש במאגר של החוגים שנמצאים והאנשים שנמצאים. חברת המתנ"סים נכנסה איתנו לפרויקט הזה, זה פרויקט ניסיוני ואנחנו מתכננים כרגע על 200 אנשים שיעשו את זה. אנחנו רוצים להרחיב את המודל הזה. אבל עוד פעם, כל הדברים האלה צריכים לעבור ועדת תעריפים. המודל יוצג, אין בעיה ברגע שוועדת תעריפים תעביר את זה לשלוח את זה גם לוועדה וכיוצא בזאת.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני מסתכלת רק על מספר השקופיות שיש לך, אם נתעכב על כל דף לא נסיים גם לא בעוד שלוש שעות. אני רוצה שתרוצי, זה אמור להיות סקירה, לא חס וחלילה שטחית, אבל כן מלמעלה תוך נגיעה בשלוש הרגליים שדיברנו עליהן.

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

אז אני לא אתייחס לעניין של מה שהצגתי אחר כך, אבל אני אומר שהסיפור של הכניסה לחברת המתנ"סים נובע משני טעמים, אחת, גם מהתפיסה, ושתיים, מאחד הדברים שיעלה פה בטוח בדיונים שלנו ואנחנו גם נביא אותו, יש לנו בעיה מאוד מאוד קשה עם מבנים, הרשויות המקומיות לא נותנות לנו מבנים והרעיון היה פה לקטוף שתי ציפורים במכה אחת.

אני גם אומר, אנחנו כמשרד החלטנו אסטרטגית שזה נהדר לעשות תוכניות וכיוצא בזה, אבל אם אין מבנים לעשות את זה – ואני לא אכנס ללמה, זה דיון שאפשר לעשות אותו בנפרד, אנחנו עצמנו כמינהל קיבלנו החלטה כן להכניס כסף ולעזור לרשויות מקומיות שיש להם קושי היום במבנים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

כשאת כותבת נשתתף בעלות של 40 מיליון ₪ באופן חד פעמי, זה מעבר לתקציב של החוק? זה לא בתוך? אני שואלת כי אם זה מהתקציב של החוק אז זה לא - - -

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

הכול בתוך החוק. מה שהצגתי מקודם, אי אפשר להתעלם מזה, אנחנו רוצים לעסוק הרבה הרבה בפיתוח, אבל חשוב לדעת, תיכף תראו את זה גם בתקציב, אנחנו עושים איזה שהוא מהפך בנושא הזה, אבל יש גידול טבעי של בין 10% ל-12% מדי שנה. אנשים מחכים לפתרונות, ואני לא צריכה לספר לפורום הזה, התקציב הוא מוגבל, הדילמה בין פיתוח לבין השקעה באנשים שמחכים בתור היא דילמה שמלווה אותנו מהיום שהתחלנו לעבוד עם החוק, היא מלווה אותנו גם מלפני כן.

אני אדבר דקה על מי שעושה את העבודה בשטח. כחלק מהחוק אנחנו השנה הולכים להקצות תקנים של עובדים סוציאליים מוגבלויות. המצב לא טוב במחלקות לשירותים חברתיים, אנחנו מתקציב החוק החלטנו כל שנה כמה אנחנו הולכים לתת. זה בשותפות עם השלטון המקומי. לאור החוק ולאור העובדה שברור שלא כל אחד צריך עובד סוציאלי, אלא מספיק שיש לנו הרבה פעמים תומך עובד סוציאלי שיכול להגיע ללקוח ויכול להגיע למשפחה, אנחנו מקימים פה תפקיד חדש שנקרא תומך מוגבלויות. הוא יישב לצד העובד הסוציאלי, אבל הוא יוכל לעשות הרבה עבודה של מניעה וריצ'ינג אאוט ללקוחות שלא בהכרח העובד הסוציאלי מצליח להגיע לזה עם 200 תיקים שיש לו.

מענים למשפחות. זה אירוע מאוד חשוב, הוא מדבר ברוח החוק, המשפחות הן לקוחות שלנו ואנחנו מתחילים בעוצמה להיכנס לעבודה עם המשפחות. אנחנו כל הזמן עובדים עם המשפחות, אבל גם קונספטואלית הרחבנו את כל מרכזי המשפחה. אתם רואים את מספר האנשים שמקבלים שירות במרכזי המשפחה, היעד הוא להגיע לכל הערים עם מרכזי משפחה.

חוץ מזה יצאנו למכרז מדהים, פעם ראשונה, של עבודה עם המשפחות. זאת אומרת לא רק להגיע למרכז משפחה אלא גם עבודה טיפולית, תמיכה בהורים. זה בא כחלק מתפיסה כוללת, שאני לא יודעת כמה אתם יודעים, אבל במסגרת החוק הקמנו אגף חדש, אגף ילד ונוער, מה שלא היה במינהל, שיסתכל בדיוק על הגיל הזה, שיעסוק קצת יותר במניעה, כי רבות עולה בדיונים פה שעד גיל שלוש הילדים נמצאים אצלנו במעונות יום שיקומיים, אחר כך הם עוברים לחינוך ואחר כך בגיל 21, ההורים התבגרו, ההורים במצוקה מאוד גדולה ואנחנו שומעים את זה אין סוף פעמים, מה נעשה עם הילד? ואז ישר מחפשים מסגרת חוץ ביתית. לא, אנחנו רוצים להיכנס בדיוק בגילאים האלה, שלוש עד 21, ולעשות הרבה עבודה עם האוכלוסייה במניעה, לתכנן את המעברים, כניסה כבר בגיל 16 לכל הנושא של תעסוקה יחד עם משרד החינוך.

אני חושבת שזאת בשורה אמיתית של החוק, הקמה של אגף כזה מסתכלת בזום-אין על הילדים והנוער. אני לא איכנס לזה פה, אבל כחלק ממכרז הדגל הרעיון הוא גם להסתכל על המסגרות החוץ ביתיות באוריינטציה אחרת לגבי ילדים ונוער. היום הרבה פעמים הם נמצאים ביחד באותן מסגרות, אין להם תעריף ייחודי וזאת חשיבה מאוד רצינית להתעסק דווקא בנושא של מניעה לפני שמגיעים לגיל הבגרות. אין פה מישהו שלא מבין שהמעבר הזה של גיל 21 הוא מעבר דרמטי שצריך להתחיל אותו בגיל 16 ולא בגיל 21. במובן הזה אנחנו שם מאוד חזק על הנושא הזה.

<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>

משרד החינוך שותפים שלכם שם? אתם עובדים איתם?

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

לגמרי, למרות שזה מורכב. אני לא צריכה לספר לכם, שיתופי פעולה עם שני המשרדים שנושקים לנו הם מאוד מורכבים, אבל הם לא מחוץ לסיפור. תוכנית המעברים בגדול תצטרך להתחיל בגילאים יותר צעירים כי אנחנו רואים שיש נפילה מאוד גדולה במעבר הזה.

דיור נתמך. היה פיילוט בג'וינט. אנחנו כמשרד לקחנו את הפיילוט בשנה שעברה, הגדלנו את מספר המכסות בפיילוט הזה. אנחנו יודעים גם להגיד במה אנחנו לא מוצלחים כל כך. בסיפור הזה המלחמה השפיעה לנו הרבה על הגידול. אנחנו עדיין לא מנצלים את המקסימום של המכסות של דיור נתמך, זה לא פשוט.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

מה המשמעות של התמיכה, במה זה מתבטא?

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

ה-410 שכתבתם פה, הם יצאו ממסגרות מלאות ועברו ל - - -

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

לא, חצי חצי.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

ה-410 האלו, את אומרת חצי הם חדשים שקיבלו תמיכה שלא הכרתם?

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

נכון.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

וחצי מהם יצאו ממסגרת?

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

אם תשאלי אותי, היעד שלי כראש מינהל, בסוף דיור נתמך צריך לצבוע את כל המינהל. חלקם עושים את כל המסלול - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא כולם יוכלו.

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

אני מתכוונת שבסוף זו תהיה תוכנית ליבה. לא כולם יוכלו.

אני רק אומר בהקשר למה שהיא אמרה, בשביל זה אנחנו פיתחנו את הנושא של דירות אימון, מי שירצה נציג את זה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אם אני מבינה נכון, יש לנו היום כ-17,000 אזרחים שנמצאים במסגרות חוץ ביתיות.

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

עוד לא הגענו, תיכף נדבר על זה. יש לנו 19,000, 1,000 מתוכם זה ילדים. המתכונות שאנחנו רוצים לעבוד עם ילדים הן לגמרי שונות, אנחנו רוצים לעבור יותר לעניין של משפחתונים וכיוצא בזאת, אבל אני לא יכולה לעשות את זה ברפרוף.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

דיור נתמך, הכוונה שהוא גר בדירה שההורים שכרו לו או בדירה של ההורים ואתם שולחים לשם שירותי ליווי?

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

נכון, או שהוא שוכר עם חברים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא משנה, הכוונה היא שזה לא במסגרת שלכם.

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

בדיור נתמך מעובה אנחנו נותנים יותר ליווי.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אבל עדיין הדיור עצמו הוא דיור שהמשפחה או האדם עצמו שכר בקהילה בכוחות עצמו, אתם רק נותנים את שירותי התמיכה.

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

נכון.

<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>

בדיור נתמך זה באזור ה-400 בוגרים, נכון?

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

כן, זה כתוב במצגת.

<< אורח >> טומי ברצנקו: << אורח >>

יש אנשים שלדעתם זאת זכות ולא יכולת.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

זאת זכות ולא יכולת לגור בדיור עצמאי. אבל בעיניי זה הולך ביחד, בסוף מישהו שיש לו זכות, אבל הוא לא יכול נעשה את הכול על מנת שהוא יוכל.

<< אורח >> גלי דובש גוב ארי: << אורח >>

זה עניין שירותי. הלא יכול תמיד מותנה במה המעטפת.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אנחנו יכולים לחלוק. אני מסכימה שאין אדם שאי אפשר להזיז אותו מנקודה א' ל-ב', כולם יכולים לנוע על ציר, בסוף האם כולם יכולים להיות מדעני אטום? לא, בסוף יש לנו יכולות שונות. אבל בואו לא נפתח את זה עכשיו, אני רוצה שנצליח לקבל סקירה מה קורה עם החוק כי זה חוק חשוב ביותר, כולנו תומכים בו. איך מתנהלים כרגע ללא תקנות, בואו נמשיך הלאה. תודה, טומי.

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

בשולי הדברים אני אזכיר, דיברנו על ילדים, יש לנו הרבה מצבי חירום, אנחנו יצאנו למכרז מרכזי חירום כי עד היום נוצלו נופשונים לצורך מרכזי חירום. זה סיפור מאוד קשוח אצלנו ואנחנו עומדים להקים שני מרכזי חירום לילדים עם מוגבלויות שעד היום הם היו או בנופשון, ללא שום תוכנית טיפול על הנושא החירומי או במסגרות דיור, שזה גם כן לא בהכרח, כי מצב חירומי יכול להיות נקודתי ולא חייב להיכנס למסגרת דיור בשביל לפתור את זה.

צעירים, כמו שאמרתי, זה במסגרת כל הנושא של צעירים, ילדים ונוער, אנחנו הולכים לשים דגש גם על המעבר של ילדים בבית ספר, על השילוב של ילדים ונוער במסגרות נורמטיביות. יש לנו היום 750 חבר'ה שמשתלבים בתוכניות של הצבא על כל מגוון התוכניות. בשנה הקרובה אנחנו נכפיל את זה ל-1,500 מקבלי שירות כאשר אנחנו עובדים בצורה מאוד מאוד צמודה עם הצבא ועם הארגונים.

זה פחות או יותר מה שאנחנו כרגע בתחום הקהילה. במקביל הוקמה ועדה בין-משרדית. לא נכנסתי לזה פה היום בכלל, לכל הקושי שלנו שהחוק, כמו שאמרה יו"ר הוועדה, הוא חוק גדול, מדהים, אבל הוא לא חוק רק של מינהל מוגבלויות. דיברנו על אבסורדים, שמאז שיש חוק במינהל מוגבלויות מינהל מוגבלויות הפך להיות אחראי כמעט על כל מה שקשור במוגבלויות במובן שאם צריך דירות אז מינהל מוגבלויות צריך להביא כסף לדירות, אם צריך תחבורה אז הקמנו ועדה בין-משרדית.

הייתה החלטת ממשלה, זו לא בעצם אחריות שלנו אבל אנחנו רואים בזה פלטפורמה ליצור מעטפת לכל היישום של החוק, כי בסוף החוק ייפול על הציבור, אני משערת שכולכם ראיתם את הקמפיין, ליליאן תיכף תספר לכם איזה חוויות NIMBY אנחנו מקבלים עם הוצאה של דיירים לקהילה. אני חושבת שאין פה מישהו שלא נתקל בזה. האתגרים שעומדים בפנינו כרוכים בגיוס של משרדי הממשלה, שהרבה מאוד מהעצמאות והבחירה קיימים דווקא לא במנגנונים שמשרד הרווחה יכול להפעיל, כמו תחבורה, בריאות, קופות חולים וכיוצא בזאת. אני משערת שהדברים האלה יעלו גם על ידי ליליאן.

<< אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >>

אבל הוועדה עובדת, רקפת?

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

הוועדה עובדת.

<< אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >>

מעבר לדיון הראשוני?

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

כן.

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

אני רק אוסיף, הוועדה אכן עובדת, אני נציגת מדינה, אני לא אגיד את זה, אבל ארמוז על זה שהיה מאוד קשה בהתחלה להחליט מי מגיע לוועדה, מאיזה משרד, מה הרלוונטיות שלו. גם פה היינו צריכים לעשות דיוקים, לקחנו גוף מלווה לדבר הזה. המשרד רואה בזה מדרגה מאוד חשובה בשביל שבסוף נוכל לשלב את האנשים בקהילה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

מי המשרדים?

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

כל משרדי הממשלה. יש לנו כרגע קצת בעיות עם כמה משרדים, אבל אנחנו נתגבר על זה.

<< אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >>

כמה דיונים היו?

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

שלושה. היום גם מתקיים דיון, אבל אני לא יכולה להיות בו.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

רציתי לשאול, לגבי הנושא של מעטפת מגורים עצמאיים בקהילה, רק להבין מבחינה משפטית איפה זה חונה. יש לנו את סט התקנות בנושא היקף השירותים שלא הגיע, ויש סט נוסף בנושא של תוכנית מענים אישית, שהחוק קובע שלכל זכאי לפי החוק, סעיף 18, אדם שהוכר כזכאי יהיה זכאי לשירותי רווחה שהותאמו לו במסגרת היקף רמת התמיכה וכו'. הנושא הזה של דיור נתמך, שהיום אני מבינה שהוא ל-410 דיירים, בעצם הוא מחויב מכוח החוק לגבי כל מי שיהיה זכאי לשירותי רווחה מכוח החוק? ואם כן, אז גם השאלה מתי הסט הזה של התקנות יגיע. כשדיברתם קודם על תקנות שיגיעו בפברואר, אתם מתייחסים לשני הסטים או רק לסט של היקף השירותים?

<< אורח >> נורית כהן: << אורח >>

התוכנית של דיור נתמך, זה השם שלנו לפרט 1 בתוספת, שירותי תמיכה במגורים עצמאיים ואוטונומיים ושירותי דיור טיפולי שיקומי, אלו מסגרות הדיור שעוד מעט ליליאן תדבר עליהם. אבל שירותי תמיכה במגורים עצמאיים ואוטונומיים זה אחד משירותי הרווחה שהם תחת פרט 1, שהוא לתחום של מגורים ודיור, וזה אחד השירותים שמינהל מוגבלויות נותן היום וייתן מכוח החוק.

הסט של התקנות שיגיע, כמו שאמרתי, זה גם לגבי ההיקף, אבל גם לגבי קביעת תוכנית מענים אישית, קביעת שירותי רווחה מותאמים וגיבוש של תוכנית מענים אישית כשבמסגרת התוכנית האדם יבנה את התוכנית מבין השירותים המוצעים לבחירה, זה יהיה אחד מהשירותים המוצעים לבחירה כאשר ההיקף יקבע כמה מבין השירותים הוא יוכל לבחור, זה המנגנון. אבל זה אחד מהשירותים, כמו מסגרות דיור, כמו מרכזי יום, כמו תעסוקה.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

כלומר זה לגבי כל התחומים שמופיעים בתוספת, עכשיו מדובר על 410 דיירים, בסופו של דבר זה יצטרך להיות לגבי כל דייר במסגרות לקבל את שירותי התמיכה והמענים אישית לפי התוכנית. כל זכאי כמובן.

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

כל זכאי.

<< אורח >> נורית כהן: << אורח >>

במסגרת התקנות אנחנו נקבע את מנגנון הבחירה הזה. כל אדם שיימצא זכאי לפי החוק יוכל לבחור מספר שירותים מבין התחומים. זה יפורט בתקנות וזה אחד מהתחומים שיהיה אפשר לבחור אותם.

<< אורח >> גדעון זעירא: << אורח >>

בשבוע שעבר קיבלנו ממינהל מוגבלויות לקראת מסמך שאנחנו נפרסם אני מניח בדצמבר, ואולי רק כדי לחדד את הנקודה הזאת, תחת כותרת של מעטפת למגורים עצמאיים בקהילה אתם כללתם סביבה תומכת, קהילת תומכת ודיור נתמך ובסך הכול היו 2,875 מקבלי שירות בפברואר. אז אולי כדאי לחדד את היחס בין הנתון הזה ל-410?

<< אורח >> מיכל בן אלי: << אורח >>

ברמה העקרונית ההסתכלות שאנחנו רואים בלתת שירותים לאנשים שגרים בדירותיהם, כמו שציינה מיכל, יש לנו רצף של מענים, חלקם ותיקים יותר, חלקם חדשים, ולכן ההתמקדות במסמך פה הייתה על המענה החדש כשקהילה תומכת וסביבה תומכת הם שירותים ותיקים שידועים כבר הרבה שנים. הם פועלים לדעתי מעל עשור, שבהם אנשים חיים בדירותיהם ויש שם פעילות שהיא מחולקת לשניים, באחד זה סיוע באופן המגורים, יש אב בית בתעריף שמגיע לסייע לפעמים בתיקונים שצריך וכל מיני כאלה, וגם יש שם מרכיב של הפגת בדידות, יצירת קבוצת השווים של אנשים שחיים באותו אזור.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

למה עשיתם הפרדה בין ה-2,000 לבין ה-400? ה-400 נכנסים בתוך ה-2,000?

<< אורח >> מיכל בן אלי: << אורח >>

כן, כי פה בחוק תיארנו את התוכנית החדשה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אבל היא אמרה לא חדשים, היא אמרה שחצי מהם היו במסגרת אחרת והובאו וחצי חדשים.

<< אורח >> מיכל בן אלי: << אורח >>

אני מדייקת. התוכנית של מעטפת מגורים עצמאיים, שהיא תוכנית מעובה יותר שמאפשרת לאנשים ברמות תמיכה גבוהות יותר גם לגור בחיים עצמאיים בקהילה ולקבל מאיתנו, כמו שרקפת ציינה, בשתי דרגות, דיור נתמך ודיור נתמך מעובה, היא תוכנית חדשה ולכן היא מצוינת פה. היא תוכנית שפותחה בעקבות החוק. זו תוכנית חדשה שאנחנו פורסים, לוקח לה זמן להיפרס.

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

זו תוכנית חדשה ולא נמצאת בכל רשות.

<< אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >>

הדיור הנתמך הוא כבר עשר שנים.

<< אורח >> מיכל בן אלי: << אורח >>

זה מה שציינתי, יש לנו שתי תוכניות ותיקות.

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

השאלה הייתה מאוד נכונה וכיוונת את זה לסיפור של ההיקפים. בסופו של דבר השלמנו פה חלק מהמדרג, בסוף זה התחבר לרמת תמיכה שאדם צריך. לא כל בן אדם צריך את הדיור הנתמך שהוא יותר ואת הדיור הנתמך המעובה. זה בדיוק כמו שעשינו עם התעסוקה, לקחנו את רצף האנשים.

<< אורח >> רוני גיל: << אורח >>

אבל מי שצריך בסוף הוא לא מקבל. אחותי יעל יצאה לקהילה עוד לפני שהחוק נחקק, היא עברה ארבעה הוסטלים של הרווחה, בכל אחד מהם היא סבלה יותר מהשני, היא עברה פגיעות, אני לא אחזור על זה. אנחנו ארבע שנים חיים את החלום בקהילה מבחינת המשפחה, יעל מוגנת, הכסף מגיע לידיים שלנו, אנחנו יודעים כל שקל לאן הוא הולך בשביל יעל. יש לה מטפלת, אנחנו משלמים שכירות, יש לה דירה משלה ועובדת זרה. את כל שאר הדברים שיעל צריכה אנחנו מממנים מכיסנו הפרטי. במשך ארבע שנים יעל לא קיבלה שקל ממשרד הרווחה, למעט תוכנית יוניפר של טלוויזיה שהיא לא משתמשת בה בכלל ואיזה אב בית שפעם אחת ביקשתי שיגיע לתקן משהו ואמרו לי שזה לא מגיע לה. היא לא מקבלת כלום.

אני לא יודעת מה זה ועדת מכרזים, אני האזרח בקצה, אין לי ארגון שמייצג אותי, אני באתי כי אני מייצגת את יעל, אין אף אחד שידבר בשבילה, ואני רוצה לשאול מינהל מוגבלויות שיושב פה, אני רואה פה בעלי תפקידים, מתי מישהו יסתכל על יעל במינהל מוגבלויות? מישהו ירים אליי טלפון? אחרי כל המכתבים שאני שולחת ומבקשת להיפגש עם ענבר זייתון וענבל לוריא ודני כץ, כל הצוות של הקהילה, שפשוט שמים עלינו פס אחד גדול, לא עונים למיילים אפילו. שלחנו עצומה של 1,600 איש, הערות הציבור על מכרז הדגל, חצי שנה לא קיבלנו עדיין מענה, זה אצל מבקר המדינה.

אנחנו הציבור. כל יום שאת באה למשרד, יושבת ושותה לך בכיף כוס קפה ועובדת על התקנות, אני לא יודעת מה אתם עושים שם, אנשים עם מוגבלות מחכים בחוץ שנים ולא מקבלים את הפתרונות. אז או שתמצאו עבודה אחרת, או שתגיעו למשרד - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

רוני - - -

<< אורח >> רוני גיל: << אורח >>

רגע.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא רגע.

<< אורח >> רוני גיל: << אורח >>

או שתגיעו לעבודה כשאתם מבינים שבחוץ יש אנשים נכים שצריכים שירות. לא ייתכן הזמן שאנחנו מחכים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

רוני, אני לא מוכנה. עם כל הכבוד, יש לי המון הערכה, וגם לי יש בן משפחה פלוס מינוס כמו שאת מדברת עליו, אני לא מוכנה שתפגעי באנשים פה.

<< אורח >> רוני גיל: << אורח >>

אבל פוגעים באחותי. למה לפגוע באחותי זה בסדר?

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אז את צודקת, אז בוא נפגע בעוד אנשים.

<< אורח >> רוני גיל: << אורח >>

לא, אני לא פוגעת באף אחד, אני מצפה מהמדינה לתת לי מענה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

מאחר שאני מנהלת את הוועדה, רוני, ולא את, אני לא מוכנה – את יכולה לטעון כמה שאת רוצה על המשרד, בהחלט, אני לפעמים איתך, אפילו נצטרף אלייך, אבל לפנות לאנשים פה שיושבים או שמות שהזכרת מקודם, לכו תחפשו עבודה אחרת, פה אני לא מוכנה, גם הם אנשים. אפשר לבקר, אבל בואי נבקר בצורה מכבדת. אני מבינה את התסכול שלך. אם היית יודעת כמה אני מתוסכלת על בן המשפחה שלי. את עושה לא עם הראש, תאמיני לי, גם היית מורטת שערות.

<< אורח >> רוני גיל: << אורח >>

לא, אתם מדברים פה על כבוד. אני פה בשביל אחותי שגם ככה סותמים לה את הפה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

רוני, נתתי לך לדבר. שמעתי, אף אחד לא סותם. אני לא מוכנה לשיח הזה.

<< אורח >> רוני גיל: << אורח >>

אני ביקשתי פגישה מצוות קהילה לפני שבועיים, אף לא אחד ענה לי במייל. לא מוכנים להיפגש איתי, לא מוכנים לחזור אליי. אני שואלת מה קורה עם סל סיוע אישי אומרים לי, לא יהיה יותר סל סיוע אישי. אז אני שואלת אותך, רקפת, מה כן יהיה?

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא, אל תעני לה. אני אתן לך לענות, אבל שנייה.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

אני רוצה לומר משפט כאמא.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

להתחבר לרוני כאמא. אני אמא - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אבל סליחה אני לא מצליחה להבין, אני אומרת לך לא. מי שיושב פה בוועדה באופן קבוע יודע שאני נותנת לכולם לדבר, אבל זה צריך להיות בצורה א', מכבדת, ו-ב', כשיש רשות דיבור. כולם פה, אני מניחה, קשורים לנושא בצורה כזו או אחרת, בין ברמה המקצועית, בין ברמה האישית ובין ברמה החברתית, כולנו. אז אני מודה לכל אחד ואחד שמגיע לפה, אבל אנחנו התחלנו בסקירה, אנחנו רוצים להגיע למכרז. אתם תצאו, כל אחד יחשוב, וזה בסדר, להוציא את כל מה שיש לו, אבל תשובות לא נקבל.

רוני ביקשה, התפרצה, לא משנה מה, נתתי לה, אני לא מוכנה להמשיך ככה. אנחנו באמצע סבב, ובסוף, מה שנספיק בסוף, יש לנו עוד שעה וחצי ואני רוצה למצות את זה, לכן אני מבקשת, תשיבי לרוני, מכל היתר אני מבקשת, אני רוצה לסיים עם ההצגה ואז נעבור לכל מי שביקש רשות דיבור. כל שאלה שתצוץ באמצע זה רק ימשוך את הדיון יותר ואני לא אצליח להגיע אליכם. תעני, אבל אני אבקש לא תשובה ספציפית לרוני כי אנחנו לא מעלים פה נושאים אישיים אלא ברמה העקרונית.

<< אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>

ברמה העקרונית אני גם רוצה להגיד משהו לגבי מאפייני הדיון. יש דברים שלצד הזה מותר. אני, סמנכ"לית המינהל, ביקרתי את אחותך אצלה בבית. אני לא מכירה הרבה מינהלים שסמנכ"לית הולכת הביתה לדיירים. יש דברים שאני לא רוצה להיכנס אליהם, יש דברים, ואת מכירה את זה, מיכל, שלא תלויים רק בנו כשאנחנו יושבים בירושלים עם כוס הקפה שלנו. יש באמצע רשות מקומית, עובדים סוציאליים שזה תפקידם, אני לא איכנס לזה, אני רק אומר, אני לא הולכת לקיים דיון אישי פה, אבל בכללי הדיון יש דברים שמי שיושב פה בצד הזה אסור לו להגיד ולכם מותר. לכן אני בהרבה דברים כבולה במה אני יכולה לענות, חד משמעית. אבל להגיד שדני לא עונה לך וענבר, כל אחד מכיר אותך אישית.

<< אורח >> רוני גיל: << אורח >>

אני אראה לך את המיילים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אם למישהו מכם יש עניין אישי אני מוכנה אחר כך, או לבוא אליי ללשכה, ננסה לפתור אותו. ברמה העקרונית, גם רקפת אבל כולנו, זה כל משרדי הממשלה, התסכול שיש בשטח הוא תסכול ענק ואני יכולה להבין. לעולם לא נפתור את כל הבעיות, תמיד יהיו כאלה שייפלו בין הכיסאות וכדומה. המטרה שלנו פה זה לצמצם את אותן נפילות בין הכיסאות לכמה שפחות, כדי שנוכל לטפל באלה שפונים אלינו כי הם נפלו בין הכיסאות כשהרוב יקבל מענה ומענה סביר.

בואו נמשיך הלאה. רקפת, תמשיכי. רוני, זה לא הדיון עכשיו.

<< אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >>

צוהריים טובים. אני הצגתי בארבעה שקפים יחסית הרבה, כי אמרתי שיהיה לכם את הידע הזה, אני אנסה להציג את זה בקצרה כדי שיישאר זמן.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני בשעה 13:30 חייבת לסגור. יש כאן עוד הרבה אנשים מהציבור, כפי שכינתה אותם רוני, שרוצים לדבר, אז בואי נצטמצם.

<< אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >>

בגלל זה התחלתי להגיד שאני אנסה לרפרף על מה שאני רוצה בכללי ואת התכנים ואת הנתונים כל אחד יקרא בבית ואין שום בעיה, אבל היה לי חשוב שיהיה לכם את המידע כחלק משיקוף נתונים.

אני אגיד כמה מילות פתיחה כדי שכולם יסתנכרנו מה זה אגף דיור. אגף דיור אמון לתת מענה של דיור לאנשים עם מוגבלות. בניגוד לדיור נתמך או מגורים עצמאיים שאדם גר בביתו הוא, באגף דיור יש מסגרת דיור שאמונה לתת את הבית, גם את המבנה של הדירה וגם את כל שירותי השיקום והטיפול. בחוק זה כתוב דיור שיקומי טיפולי, כי מצד אחד הוא בית, מצד שני זה מקום שהמטרה שלו היא גם שיקומית טיפולית.

כללית אנחנו כאגף דיור לא חיכינו לחוק, לשמחתי, כי כמו שאתם מבינים תהליכים במשרד לוקחים המון זמן, כדי לקדם מודלים תעריפיים ולעשות תהליכים, לכן עשינו הרבה דברים שהתחלנו לפני, מה שאפשר לנו להתקדם למרות שאין תקנות ולמרות שמכרז הדגל לא נגמר. בחוק אגף דיור אמור לעשות שני דברים, אחת, להוציא דיירים לדיור בקהילה ובמקביל לצמצם מסגרות מרובות דיירים, וכמובן להתאים את הדיור לרוח וערכי החוק.

כדי להסדיר את החוק, לפי החוק אגף דיור היה מחויב לצאת במכרז חדש שיסדיר את כלל המודלים של הדיור כולל כל ההתקשרויות. חשוב שתדעו, אני לא יכולה לשנות בדיור משהו לא על סמך התקשרות מכרזית, ולכן כדי ליצור משהו חדש אני צריכה לייצר מכרז חדש שהוא מה שנקרא, בטח כולכם שמעתם, מכרז הדגל, שתיכף אני ארחיב עליו, אתן לו יותר מקום. בגדול מכרז הדגל הוא תהליך שלוקח זמן, התחלנו לפני מכרז הדגל ליצור תשתיות באגף שלנו וליצור שינויים שכבר יתחילו תנועה ברוח החוק.

בגדול יש לנו 19,000 לקוחות, 1,900 יחידות קצה, מתוכן 1,400 זה כבר דירות, תבינו את הגודל. יותר ממחצית דיירים כבר גרים בדירות בקהילה, אבל מה? ופה זה השינוי, מרבית הדיירים שגרים בקהילה בדירות עד שש, זה המודל שלנו לדיור בקהילה, דירות עד שש, הם אנשים ברמות תמיכה בינוניות נמוכות. לא יצאו בעבר אנשים שזקוקים לתמיכות גבוהות לדיור בקהילה.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

הם יצאו, לא בעזרתכם.

<< אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >>

אני מדברת על דיור בקהילה שלי.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

כי אתם לא עושים את זה.

<< אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >>

המנדט שלי הוא על מסגרות דיור. רקפת הציגה את הקהילה ודיור נתמך שזה סוגיה אחרת, אני מדברת על מסגרות דיור. כרגע יהיו מסגרות דיור, אני חויבתי בחוק שהמסגרות האלו יהיו קטנות ושהן יהיו בקהילה ועל זה אני מדברת. כל שאלה אחרת, אם תרצו, לכתובת - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

היום יותר ממחצית גרים בדירות כאלה?

<< אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >>

מתוך 19,000 יש 10,000 שגרים בדיור בקהילה, מרביתם, 8,000, בדירות עד שש. זה קרה במהלך השנים האחרונות, כי זו כבר הייתה התפיסה של אנשים שיכולים לגור בקהילה ולא במסגרות גדולות והשינוי שעשינו בשנים האחרונות, קיבלנו אישור ועדת תעריפים לפני שלוש שנים, עוד לפני שהחוק חוקק, לתעריפים לדיור לאנשים שזקוקים לתמיכות גבוהות. פיילוט, היא מתקנת אותי, כי אנחנו קצת גלשנו מהפיילוט, בניגוד לרצונה, אבל כדי לאפשר לאנשים שגם זקוקים לרמות תמיכה גבוהות מאוד לגור בדירות בקהילה.

על בסיס זה יכולנו לצאת גם לפיילוט וגם יצרנו תשתיות מכרזיות וכל מיני התקשרויות כדי להניע תהליכים של יציאה ממסגרות גדולות מרובות דיירים, מעונות והוסטלים לדיור בקהילה, שמרבית האנשים שגרים היום במעונות גדולים הם אנשים ברמות תמיכה מוגברות. לכן בנינו תעריף חדש, מודל שאנחנו עכשיו בוחנים אותו גם במחקר, אבל שהוא מאפשר לאנשים, שעד היום האפשרות היחידה שלהם הייתה רק מעונות או מסגרות כוללניות, לגור בקהילה בדירות עד שש.

יש לכם פה נתונים, אני לא ארחיב, אבל אנחנו הוצאנו כמעט 400 דיירים השנה לדיור בקהילה וגם 100 דיירים שגרו במסגרות דיור עברו לדיור נתמך, שזה תהליך שאנחנו פועלים. אנחנו פועלים בשני ערוצים, להוציא ממסגרות גדולות לדיור בקהילה עד שש ולהוציא אנשים שגרים בכלל במסגרות דיור לדיור הנתמך למגורים עצמאיים. אנחנו פועלים בשני ערוצים, זה התהליך שאנחנו עושים.

<< אורח >> גלי דובש גוב ארי: << אורח >>

איך את מסבירה שיש 12 דיירים ויותר דיירים?

<< אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >>

את רוצה שאני אסביר? אני אגיע.

<< אורח >> רוני גיל: << אורח >>

וגם על שוהם, עכשיו בשוהם יקום הוסטל של 18 דיירים כי אמרו להם שזה שלוש דירות של שש, אבל זה באותו מתחם, אז אתם עושים עם המכרז מה שאתם רוצים, בקיצור.

<< אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >>

אני אומרת רק אמת לאמיתה. כמו שאמרתי לפני דקה, יש - - -

<< אורח >> רוני גיל: << אורח >>

ואישרתם בכל מחוז שניים כאלה, זאת אומרת שזה לא רק דירות של שש.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

רוני, אני לא רוצה להוציא אף אחד, אני לא נוהגת להוציא אף אחד, אבל זה לא יכול להיות. אני רוצה לשמוע. אני מבינה, את רוצה לכתוב לנו את כל השאלות שיש לך? תכתבי. אם יהיה זמן בסוף את תאמרי, ואם לא, הוועדה הזאת היא ועדת עבודה ורווחה, כאן זה משרד הרווחה, אנחנו נקיים עוד דיון ועוד דיון כדי להגיע למטרה הסופית וזה חוק שיתפקד וישרת את מרבית האנשים עם מוגבלות בצורה הטובה ביותר. לשם אנחנו שואפים. אני רוצה לשמוע את ליליאן שעושה עבודה באמת טובה, תמיד כולנו יש לנו לפעמים דברים שאנחנו לא מצליחים בהם.

<< אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >>

אני אמרתי, ואני תמיד אומרת אמת לאמיתה, לעולם לא אומרת משהו שהוא לא מדויק. אמרתי שכרגע יש לנו עוד מכרזים קיימים כי בסוף אנשים יוצאים מהבית ואנחנו צריכים מענים. אני לא יודעת אם מישהו מבין, להקים דירות לאנשים ברמות תמיכה גבוהות זה דורש הרבה דירות, כמויות, יש לנו המון חסמים, זה לא רק דירות, זה מקומות עבודה. זה תהליך שנעשה מדורג ברוח החוק ולכן אנחנו ממשיכים לפתח. בתוקף מכרזים ישנים כן נפתח הוסטל לאוטיסטים, כן בדירות עד 12, כן, כי אלה המכרזים הקיימים.

מכרז הדגל, שתיכף אני אציג אותו, הוא אמור לסיים את כל ההתקשרויות הקיימות, למחוק מה שקיים. מכרז הדגל, זו המטרה שלו, למחוק את כל מה שקיים וליצור את החדש. בזמן הזה אנחנו כן מניעים תהליכים של יציאה, אנחנו מחויבים לכנסת להוציא דיירים כל שנה ואנחנו עושים את זה ובמקביל בונים בשנים האחרונות תשתיות כדי ליצור את זה. יש טבלה, אתם תראו את התשתיות.

אני אתן דוגמה. אני לא איכנס להכול, אבל סתם דוגמאות להראות איך אנחנו מקדמים את היציאה. בנינו תוכנית עם הג'וינט שנקראת 'גשרים' שמטרתה להיכנס לכל המסגרות שנרשמו, שרוצים. דרך אגב חלק מההצלחה שלנו, אנחנו מצליחים להתניע את השינוי הזה של יציאה לקהילה. יצאנו בשני קולות קוראים למעונות להוציא דיירים לקהילה, נרשמו לנו כמעט 40 מעונות, המון מסגרות נרשמו והביעו נכונות לצאת לקהילה. הם רוצים וזה כבר שלב חשוב ופתחנו תוכנית שנקראת 'גשרים' של הג'וינט יחד איתנו, הם ייכנסו למעונות שמעוניינים ויעשו עבודה עם משפחות וצוותים כדי להניע את התהליך.

אני בטוחה שכולכם יודעים שהרבה פעמים אנחנו מציעים למשפחות לצאת, אני באתי בעצמי למעון גדול שהיה מצב קשה והצעתי להורים לצאת, הם קפצו עליי. נכון, יגידו כאן שהם לא יודעים מה לבחור, נכון, אבל עדיין זה מצריך שינויים ותהליך של שינוי עמדות ועבודה עם הורים ואנחנו משקיעים בכל התשתיות האלו כדי שכשנגיע למכרז הדגל הדברים יזרמו הרבה יותר בקלות ובאופן טבעי. אני מרגישה שבאמת יש תהליך התנעה משמעותי גם אם המספרים הם עדיין קטנים, אבל אלה תהליכים מאוד משמעותיים שאנחנו מייצרים.

למשל השנה לקחנו גם תוכנית של חמשת המעונות הכי גדולים שלנו של מעל 150, עם ארבעה מתוכם כבר ישבנו ואנחנו בונים איתם תוכנית שבמהלך 2026 הם יירדו למתחת ל-150. אנחנו עושים המון תהליכים טרום מכרז הדגל כדי שאנשים ייצאו לקהילה. במקביל אנחנו מפתחים, תראו את המספרים, פתחנו כמעט 140 דירות, אנחנו פותחים בעיקר דירות, מעט מאוד הוסטלים, אבל אנחנו פותחים הוסטלים, כי כשאמא מבקשת סידור לילד שלה שהוא אוטיסט ברמת תמיכה נמוכה אין לי דירה להציע לו כרגע, מעט מאוד, אז אני צריכה ליצור תשתית.

<< אורח >> רוני גיל: << אורח >>

אבל זה לא מה שהחוק רצה. החוק רצה שבכל רמה - - -

<< אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >>

אנחנו לא מיישמים את כל החוק.

<< אורח >> רוני גיל: << אורח >>

ואתם עושים עם זה מה שאתם רוצים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

140 דירות? אני לא רואה 140 דירות.

<< אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >>

בטבלה הראשונה יהיה לך נתון של הדירות שפתחנו.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני רואה שכתוב 107.

<< אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >>

87 ועוד 51 לרמות תמיכה גבוהות. פתחנו 51 דירות לרמות תמיכה גבוהות, לאנשים שגרו במעונות עד היום. זה נראה לכם קצת? זה המון. זה המון תשתיות, זה הרבה עבודה, אבל יש לכם את הנתונים, תוכלו לראות.

אני רוצה לעבור למכרז הדגל. מכרז הדגל, כמו שאמרתי, המטרה שלו, דרכו נוכל ליישם את החוק הלכה למעשה כפי שאנחנו רואים אותו. תיכף תראו מה עשינו כדי לעשות את מכרז הדגל, וכמובן גם בגבולות תקציב. לא נעים לי להגיד את המילה הזאת, לא סתם רקפת אמרה שמתקיימת במקביל ועדה בין-משרדית שמטרתה לקדם עוד מהלכים מעבר למשרד הרווחה.

אני בטוחה שיקפצו עליי ויגידו למה את עושה דירות של שש ולא דירות של ארבע, יקפצו עליי ויגידו למה אין חדר ליחיד. אין, מצטערת, גם בגלל חסמים מבניים וקושי, אבל גם תקציב, ולכן קמה ועדה שמטרתה להרחיב את העשייה של החוק ברמה לאומית, כי הסוגיה של יציאה לקהילה היא לא סוגיה רק של אגף דיור, היא סוגיה לאומית שמצריכה התערבות ומעורבות של הרבה משרדים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לפני שאת מתחילה במכרז הדגל יש לי שאלה עקרונית. מאחר שאין תקנות, התקנות משמעותיות שקובעות רמות תמיכה ומה צריך וכל מה שמסביב, ברמה העקרונית, אולי גם משרד המשפטים יעזור לי פה, היועצות המשפטיות, איך אפשר לבנות מכרז דגל לפני שיש את התקנות הכי בסיסיות שיש? זה נשמע לי ללכת הפוך על הפוך על הפוך. אם את מדברת איתי על פרדוקס, זה הפרדוקס. אני מבינה את הרצון שלכם להתקדם קדימה מהר, אני מבינה את זה, אבל אני לא מצליחה להבין את זה.

אני רוצה להסביר גם לך וגם לרקפת וגם לכל הנוכחים פה, המשרד, ואני מאוד מאוד מעריכה את המשרד בפרט ואת כל המשרדים בכלל, אנשי המקצוע שיושבים, אבל גם לכנסת יש תפקיד, המחוקק נתן לנו תפקיד בחוק הזה, המחוקק אמר שהחוק הזה יופעל באמצעות תקנות שיאושרו בכנסת. אז אוקיי, דברים טכניים כאלה ואחרים אני מבינה, אין ברירה, צריך ככה, צריך אחרת, להזמין שבעה ארגונים, מבינה, אבל לב ליבו של האירוע זה, כל מה שאמרנו קודם, כולל המכרז הזה שהוא לב ליבו של האירוע, איך אפשר לעשות מכרז לפני שהכנסת ישבה ודנה בכל מה שמסביב שהוא לב המכרז? לא ברור לי, לא מבינה את זה, אני אשמח לתשובה לזה עוד לפני שאת נכנסת לפרטי המכרז.

<< אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >>

אני אגיד בהיבט המקצועי שלי ונורית תוסיף בהיבט המשפטי. המטרה של מכרז הדגל זה לעשות שלושה דברים, אחת, לעבור לתפיסה של רמות תמיכה ולא אוכלוסיות, שתיים, יציאה לקהילה, ושלוש, הטמעה של ערכים כמו בחירה ואוטונומיה. הבעיה המרכזית זה הסיפור של רמות התמיכה. זה נכון, עוד לא הוגדרו רמות תמיכה, אבל המשרד שלנו כבר עובד הרבה זמן על נושא של רמות תמיכה, זה אפרופו כמה זמן לוקח. אנחנו מדברים בשפה - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

זה נראה נחמד, אבל המחוקק קבע שאנחנו - - -

<< אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >>

לא, אתם תחליטו. אני אסביר.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

איך אתם יכולים להוציא מכרז על משהו שאתם עובדים איתו והכנסת לא מעורבת? לא נשמע לי הגיוני.

<< אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >>

אני אסביר. קודם כל המכרז הזה, בגלל שהוא לוקח זמן, לקחנו בחשבון את התהליך גם של החקיקה במקביל. זה התהליך שלוקח לנו שנתיים וייקח עוד שנה ומשהו עד שהמכרז הזה ייצא. מה שאנחנו פרסמנו כרגע הוא משהו מאוד כללי, אין לנו אף מודל שקיבל - - -

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אבל התחייבתם ל - - -

<< אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >>

רגע, אני אסביר. אני תיכף אסביר את המודלים שאנחנו חושבים עליהם, שום דבר עוד לא אושר בוועדת תעריפים, עוד לא סגור. אנחנו עושים פיילוט לרמות תמיכה גבוהה, כמו שאמרתי, יש לנו מחקר מלווה - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

מה מטרת המכרז?

<< אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>

למה אתם קוראים לזה מכרז וזה לא מכרז?

<< אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >>

זה מכרז.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

יש לי פריבילגיה, לי מותר להתפרץ ולך לא, וגם לחברת הכנסת עדי, תיכף תדברי. אני רוצה להבין את המהות. זה לא הגיוני מה שאת אומרת, שוב, אני ברמת האיי קיו הכי נמוך אולי פה, אני רק רוצה להבין, אני גם משפטנית, מכרז, בסוף אתה מוציא הצעות לציבור או מי שצריך, בואו תתקשרו איתי, מתקשרים אנשים וחותמים איתם. מה זאת אומרת לא התחייבנו, ייצא בעוד שנתיים. יצאתם למכרז הוא נמצא בשאלות ותשובות, עוד שנייה הספקים והיזמים יחזירו תשובות.

<< אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >>

לא, זה ממש לא.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אז בשביל מה יצאתם למכרז? לא הבנתי.

<< אורח >> נורית כהן: << אורח >>

אני אנסה להשיב.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אולי משפטית, פחות מהותית.

<< אורח >> נורית כהן: << אורח >>

דבר ראשון, מכרז זה כלי ליישום מדיניות. המכרז מהבחינה הזאת, בעצם אנחנו אפשרנו לנו את הסמכות לעשות שינויים במידת הצורך, כרגע קבענו את זה במסגרת נוהל ובדיוק בגלל מה שנאמר פה בתחילת הדברים, שאנחנו מצד אחד מחויבים לחוק ולכל העקרונות שלו, אנחנו צריכים להוציא דיירים לקהילה ואנחנו צריכים לצמצם מסגרות גדולות. כל הדברים האלה, אנחנו מחויבים אליהם, בנוסף אנחנו מחויבים לתת שירות חיוני, שזה שירות ליבה, אנחנו חייבים לפרסם את המכרז הזה כדי להעניק את השירות - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא, לא, לא, על פי החוק אתם חייבים לתת לנו תקנות. זה החוק. את רוצה שאני אקרא את הסעיף בחוק?

<< אורח >> נורית כהן: << אורח >>

אבל החוק גם כולל את החובה הזאת. מהבחינה הזאת המשרד היה בין הפטיש לסדן, הוא - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

הוא לא היה. סליחה, אני אגיד לך מה מציק לי, אני לא רציתי שהדיון היום יהיה לעומתי, זו לא המטרה, אבל אני לא מבינה מה אתם אומרים, כי אתם אלה שיושבים על התקנות, אתם אלה שמוציאים את המכרז, את לא יכולה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, את לא יכולה לאחוז את החבל בשני הקצוות, זה לא הגיוני להגיד לי חייבים להתקדם והתקנות לא מתקדמות אז חייבים להתקדם. התקנות אצלכם, שבו על התקנות. זה לא הגיוני מה שאת אומרת לי. אבל אני אתן לעדי ותשיבי לשתינו ביחד.

<< אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>

הוועדות הפנימיות לעניין התקנות, שתי ועדות תקועות.

<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>

אני רוצה להגיד, כי אני צריכה לצאת לוועדת חינוך, גם בנושא של צרכים מיוחדים. אני יושבת ומקשיבה, אני לא יודעת אם היו"ר יודעת, אני כתבתי את החוק עצמו בגלגוליו הרבים, יש פה הערות לזה לטוב ולרע, אז - - -

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

אתם כתבתם זוועה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא משנה, היא הייתה חלק מהתהליך.

<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>

המטרה של החוק הזה בעיניי, איפה שאנחנו היום יושבות ונמצאות, ואת מכירה אותי, אני לא חוסכת ביקורת על משרד הרווחה כשאני חושבת שצריך לתת ביקורת והפעם התחלפנו קצת, אני רוצה רגע להגיד מילה טובה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אמרנו הרבה מילים טובות, כנראה כשיצאת החוצה, כי אנחנו מעריכים מאוד את משרד הרווחה והוא עושה עבודה טובה.

<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>

אגב הרבה פעמים יש לי ביקורת, אבל אני רוצה להגיד פה משהו. בסוף אנחנו בשנתיים של מלחמה שהמשרד כן קיבל את התקנות להכין בזמן הזה ואילת פה עדה שלי שאני ישבתי על הזנב כל הזמן ללכת ולנסות לקדם את הדיונים בוועדה, אבל המרחב היה מרחב קשה. בכל מקום פרטי, אם זה היה משרד פרטי, היו שמים בולדוזר, מקימים מחלקה שלמה שעובדת על תקנות. אז חשוב להגיד, כשמגיע כל הכבוד, מגיע כל הכבוד. זה אחת.

שתיים, הארגונים הם באמת שותפים אמיתיים וטובים של המשרד. פה כן הביקורת שלי על המשרד, אנחנו צריכות להזדרז בלהבין. קשה לי להיפרד מהחברה האזרחית ומהמשרדים, המשרד צריך להביא כמה שיותר מהר את התקנות. עצתי, בתור מי שבאמת כתבה את ההתייעצות עם שבעה ארגונים בחדר בזמנו עם מנכ"לית המשרד הקודמת, המטרה הייתה כי באמת, כמו שהיו"ר אמרה, אלה ארגונים גדולים, חזקים, שלהם יש את הכי הרבה הערות ציבור, צריך לקרוא להם, להושיב אותם, לתת להם להשמיע את ההערות שלהם ופשוט לאחד את התהליכים בגלל המלחמה והדיליי שקרה, ואז להגיע בפברואר לוועדה פה עם סט התקנות מוכן, אחרי ההיוועצויות. לאחד אירועים כדי שהדברים יתקדמו.

<< אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >>

אני רוצה להיות פרקטית לגבי השאלה שלך על התקנות. אני מבינה את הרציונל שאת אומרת, אבל בואו נהיה תכלס. המכרז זה דגל - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

ליליאן, את לא יכולה לענות לי כי זה משפטי.

<< אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >>

לא, דווקא לא משפטי.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

שלי כן. אני יודעת שהמכרז, ויש לנו אותו פה, הוא ל-20 שנה, לא לשנה, לא לשנתיים, לא לשלוש, לא לעשר.

<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>

הוא יקבע את עתיד הדיור בקהילה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

השאלה שלי, שוב, כמו שאמרה פה עדי ואמרו אחרות, איך בונים מכרז ויוצאים איתו להערות הציבור – סליחה, זה כבר לא הערות הציבור, זה כבר שאלות ותשובות - - -

<< אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >>

לא נכון, זה לא השלב.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

היא אמרה מקודם שזה השלב של שאלות ותשובות, מה לא נכון?

<< אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >>

אז תיתנו לי להסביר.

<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>

היו"ר צודקת, הם בשלב של שאלות ותשובות.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

שאלות ותשובות זה כבר אמצע מכרז.

<< אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >>

זה מכרז רשימה, זה לא המכרז - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

מה זה משנה? זה רשימה שאלה יוכלו להפעיל אחר כך את המכרזים הקטנים. אולי גם אני רוצה להפעיל את הקטן?

<< אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >>

אני יכולה להסביר מילה?

<< אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>

לא, אל תקראו לזה מכרז.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני מבקשת מהיועצת המשפטית, בבקשה תעני לנו.

<< אורח >> נורית כהן: << אורח >>

אני אנסה להסביר. מכרז הדגל שכרגע פורסם זה מכרז שלב א' לרשימת ספקים, בסופו של דבר ההפעלה בפועל היא לא מכוח השלב הזה, בהמשך יפורסמו פניות פרטניות והתקנות של רמות תמיכה, אני מזכירה, מונחות בפני שולחן הוועדה, זה לא תקנות שאנחנו מחכים להן.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

כל היזמים שייבחרו במכרז הזה ברשימה הם אלה שיהיו זכאים להפעיל את המכרזים הקטנים, נכון?

<< אורח >> נורית כהן: << אורח >>

נכון, ובדיוק בשביל זה אנחנו שיתפנו כבר בשלב הזה - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אז את מגבילה את האחרים.

<< אורח >> נורית כהן: << אורח >>

בדיוק בגלל זה אנחנו שיקפנו את זה כבר בשלב הזה כדי לייצר כמה שיותר שקיפות למפעילים שנכנסים לרשימה. אנחנו השארנו לעצמנו את הסמכות, מכוח המכרז, לעשות תיקונים במידת הצורך אם יהיו תיקונים, כמובן במסגרת אישור התקנות בוועדה, תקנות שמונחות בפני הוועדה.

<< אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >>

אני יכולה להגיד משפט למרות שאני לא משפטנית? מכרז הדגל, מה גזור מהתקנות למכרז הדגל? בואו נפתח את זה. החוק אומר ומה שהתקנות צריכות להגיד, צמצום מסגרות הדיור. זה מה שהחוק אומר לדיור.

<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>

גם רמות התמיכה - - -

<< אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >>

אני אגיע לזה, חברת הכנסת עדי. צמצום מסגרות גדולות, זו פשוט אמירה שצריך להקטין ולעבור לדיור בקהילה. הנושא של האוטונומיה ובחירה זה ערכים של עוד כמה תקנות, אבל אנחנו בהחלט מתייחסים – לגבי הדבר היחידי שהוא יכול להיות בעייתי זה נושא רמות התמיכה. רמות התמיכה אכן עוד לא סגורות, כי התקנות לא נסגרו. לכן במכרז לא דיברנו, לא על מספר רמות תמיכה, לא שבע, לא שש, אלא דיברנו בגדול כרגע על רמות תמיכה נמוכות, רמות תמיכה בינוניות ורמות תמיכה גבוהות.

ובדיור, כשאני מדברת על מסגרת דיור, זה לא שירות אישי לאדם, אנחנו מדברים על סוג של שירות שאני נותנת לאדם אם הוא צריך תמיכות גבוהות. במה בא לביטוי השירות שלי? הוא בעיקר בכוח אדם, בתמיכות ואת זה אני יודעת לפרש.

מה שאמרה נורית, המכרז שהתפרסם עכשיו הוא מכרז רשימה, עשינו את זה בפיצול. יכולנו לחכות עוד שנה וחצי, אבל חשבנו אסטרטגית. דרך אגב לא הספקתי לספר לכם, אבל המכרז הזה נכתב עם ליווי של משרד ראש הממשלה, עם ייעוץ ארגוני, עם שיתופי ציבורי ועם אסטרטגיות מכרזיות וההצעה הייתה שנצא במכרז רשימה שרק אומר מי מעוניין להפעיל מסגרות דיור עם התפיסות הכלליות של החוק. זה השלב הראשון, לכן עוד אין בו מודלים, אין בו תעריפים, אין בו כוח אדם, אין בו כלום, זו הצהרה כדי להתחיל.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

ליליאן, הבנתי, אין בו כלום. יוצאים למכרז שאין בו כלום.

<< אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >>

לא.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

רגע, היועצת המשפטית רוצה להתייחס והגברת הנחמדה אחר כך. בבקשה, אילת.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

הקשבתי בקשב רב, אני רוצה לחזק מבחינה משפטית את הקושי משום שבסופו של דבר חוק שירותי רווחה הוא חוק מסגרת, דיברנו על זה הרבה פעמים בדיונים, ובאמת הלב הוא היישום בתקנות. עוד לא הגענו לדון אפילו בסט בנושא של רמות התמיכה, אבל אני רואה שכנספח למכרז פורסם נוהל רמות תמיכה שקובע בצורה מאוד מאוד מפורטת את רמות התמיכה, את האשכולות.

מה יקרה אם הוועדה תחליט, אני לא יודעת, בתור דוגמה, שהיא לא חושבת שנכון שיהיו אשכולות, סתם בתור דוגמה. בסופו של דבר הדברים כרגע פתוחים לדיון וזקוקים לאישור הוועדה ויוצא המשרד בזמן שהדברים נדונים בוועדה עם נוהל רמות תמיכה שכבר מקבע את המדיניות של המשרד כאשר המחוקק קבע בחוק שהדברים צריכים להיעשות בחקיקת משנה ולא בנוהל, בחקיקת משנה באישור ועדה. ואני חושבת שיש בזה קושי משמעותי.

אני מבינה את המורכבות של פעילות של המינהל בזמן שנמצאים בתווך כשאין תקנות, אבל לצאת עם נוהל מפורט שמקבע זה נראה לי מאוד מאוד בעייתי מבחינה משפטית. זה אחת. שתיים, אמנם גם אתם ראיתם את הקושי בזה והתייחסתם לז

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]