פרוטוקול מספר 481, ועדת החוץ והביטחון, 17/11/2025

הכנסת העשרים-וחמש

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 481

מישיבת ועדת החוץ והביטחון

יום שני, כ"ו בחשון התשפ"ו (17 בנובמבר 2025), שעה 10:30

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 8), התשפ"ו-2025 << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

בועז ביסמוט – היו"ר

טלי גוטליב – מ"מ היו"ר

ינון אזולאי

מירב בן ארי

רם בן ברק

משה טור פז

חילי טרופר

מאיר כהן

רון כץ

שרון ניר

צבי ידידיה סוכות

מטי צרפתי הרכבי

יעל רון בן משה

אלעזר שטרן

אושר שקלים

חברי הכנסת:

אלי דלל

מוזמנים:

ראובן פינסקי

–

מנכ"ל רשות השירות הלאומי האזרחי

חיים פורוש

–

מנהל אגף חברה חרדית, רשות השירות הלאומי אזרחי סא"ל אביגדור דיקשטיין

–

רע"ן חרדים, משרד הביטחון

רס"ן מיכאל חנדרוס

–

רמ"ד שיבוץ שניוני, משרד הביטחון

דרור גרנית

–

עו"ד, ייעוץ וחקיקה, רפרנט ביטחון, משרד המשפטים רום בר-אב

–

רכז תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

נעה מבורך

–

ארגון שותפות לשירות

ענבר הרוש גיטי

–

לשעבר מנהלת מתווה השירות במשרד הביטחון

גיל דיקמן

–

בן דודה של כרמל גת שנחטפה ונרצחה בשבי החמאס

ייעוץ משפטי:

מירי פרנקל-שור

איילת לוי נחום

מנהל הוועדה:

יוני בן הרוש

רישום פרלמנטרי:

אהובה שרון, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 8), התשפ"ו-2025, מ/1900 << נושא >> << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

בוקר טוב. נפתח את הדיון.

רשות הדיבור לגיל דיקמן. נעה, אני חושב שאת קשורה לדיון עצמו ולכן את תדברי במהלך הדיון.

<< אורח >> גיל דיקמן: << אורח >>

בוקר טוב. אני בן דודה של כרמל גת שנרצחה בשבי חמאס אחרי 328 ימים. אמא שלה, כנרת, נרצחה ב-7 באוקטובר. גיסתה ירדן שבה לשמחתנו בחיים ביום ה-54. אני כאן בשם שלושה חטופים ונשמח לתשומת ליבכם. אני יודע שזה כבר לא באופנה אבל שלושה חטופים עדיין בשבי. אני עכשיו בדרך ללוויה של מני גודארד, אני יוצא לבארי ממש בעוד כמה דקות, ואנחנו עדיין מחכים לקבל את רן גואילי גיבור ישראל שנלחם על עלומים ונרצח ונחטף. אמא שלו, טליק, עדיין בתקווה מאוד גדולה שיקרה נס ואנחנו איתם מחזיקים חזק. אנחנו נאבקים גם על סותטיסאק רינטלאק שישוב במהרה. הוא נחטף ב-7 באוקטובר כשהוא בחיים ונרצח ב-7 באוקטובר. אנחנו נאבקים על דרור אור שנחטף מבארי וצריך לשוב לקבורה בקיבוץ בארי. אנחנו מקווים שהיום נהיה בהלוויה של מני ושמאוד בקרוב נהיה גם בהלוויה של דרור. הילדים של דרור, עלמה ונעם, היו ביחד עם כרמל בשבי. הם סיפרו לנו שהיא עשתה איתם יוגה והצליחה לשמור על הרוח שלהם כשהם לא ידעו מה קרה להורים שלהם. הם גילו שאמא שלהם, יונת, נרצחה, שדרור, אבא שלהם, נרצח וגופתו עדיין חטופה בעזה.

שלושה חטופים עדיין שם ואנחנו חייבים לעשות הכול כדי להחזיר אותם הביתה. לצערי אני לא רואה כאן תמונות של החטופים האלה ובמקומות אחרים בכנסת אני רואה. אני חושב שחשוב שגם כאן בוועדת חוץ וביטחון, עד שהחטוף האחרון חוזר, הדבר הזה יפתח כל ישיבה ויהיה כאן בכל זמן ובכל מקום. הדבר הזה הוא חלק מהאחריות שיש לממשלה ולכנסת לאזרחי ישראל ולמי שהופקר ב-7 באוקטובר.

כאשר אנחנו שומעים את מה ששמענו אתמול, על זה שוועדת חקירה ממלכתית לא תקום, בעינינו זה אומר שהאסון הבא בפתח. במקום ועדת חקירה ממלכתית, מה שהחליטו להקים בממשלה לצערי הרב זאת ועדה מריחה שמנוגדת לחוק, ועדה שמנוגדת למה שמוסכם על 73 אחוזים מהעם שרוצים ומגיע להם ועדת חקירה ממלכתית. אם שנתיים אחרי אנחנו עדיין מחכים לחטופים ושנתיים אחרי עוד לא הקמנו ועדת חקירה ממלכתית, בעיניי זה אומר שהממשלה הזאת אומרת שהאחריות היא עלינו ואנחנו לא רוצים שיחקרו. אם כן, בבקשה, אם האחריות היא עליכם, קומו כולם ולכו הביתה. אם אתם באמת רוצים שיגיעו לחקר האמת, תמלאו את החוק ותקימו ועדת חקירה ממלכתית כמו שכתוב. ראש הממשלה נתניהו אמר ודרש להקים ועדת חקירה ממלכתית על עניין הרוגלות. איפה ועדת חקירה ממלכתית כאן? ראש הממשלה דרש להקים ועדת חקירה לנושא מלחמת לבנון השנייה כאשר ראש ממשלה אחר התחמק מזה אבל עכשיו נתניהו בעצמו מתחמק מהקמת ועדת חקירה ממלכתית.

אני כאן בשם המשפחות של הקורבנות של 7 באוקטובר, בשם מי שעדיין לא חזרו, כמו דרור, כמו רני, כמו סותטיסאק. אנחנו דורשים תשובות, אנחנו דורשים שיקימו ועדת חקירה ממלכתית, אנחנו דורשים שיחזירו את כל החטופים הביתה עכשיו לפני כל דבר אחר ולא ייתנו לשום דבר לעכב את זה. הדבר הזה צריך לפתוח כאן כל ישיבה וצריך להיות נוכח כאן בחדר כי אחרת אנחנו פשוט צפויים לעוד אסון נוסף כזה. תודה רבה לכם.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

תודה רבה לך על הדברים. ברשותכם, נפתח את הדיון. אנחנו מקיימים היום דיון בהצעת חוק שירות לאומי אזרחי (תיקון מס' 8), התשפ"ו-2025 כהוראת שעה במסגרת ההכנה לקריאה שנייה ושלישית. החוק הזה נועד לתת מענה זמני למציאות משתנה בשירות הלאומי ולהסדיר היבטים חשובים עד להשלמת הסדר הקבע.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי. אדוני היושב-ראש, ברשותך וברשות חברי הכנסת והשרה הממונה אורית סטרוק שממונה על השירות הלאומי האזרחי בכלל ועל החוק הזה בפרט. אני נמצא כאן בעשרות רבות של דיונים ומשתתף בהם. בנושא של חוק הגיוס, אני חושב שיחד עם כל עם ישראל, מייחלים לפתרון מהיר וטוב. אנחנו עומדים הכן אחרי שהמחוקק יכריע את הכרעתו ליישם את המדיניות בתוכניות עבודה רב שנתיות.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

מה זה קשור אליכם? אל תיכנס לזה. זה לא קשור אליך.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

מותר לו להגיד מה שהוא רוצה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

ולי אסור להגיד מה שאני רוצה? אני לא מפריע לו.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

לא אתה מחליט. בבקשה, תמשיך. אל תפריע.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

ברשותכם, מה שהבאנו זה קצת רקע לחקיקה, ההשתלשלות שלה, קצת נתונים מהשטח, נתונים מספריים וגם נתונים משמעותיים והשינויים שנעשו בשירות האזרחי לחרדים מאז ה-7 באוקטובר. כמובן בסוף להציג את ההצעה שמסוכמת עם הוועדה ועם הייעוץ המשפטי של הוועדה.

ברקע יש שני חוקים שמסדירים את השירות הלאומי והשירות הלאומי האזרחי, חוק שירות אזרחי 2017 שמסדיר את כל מי שקיבל פטור מגיוס או לא נקרא לגיוס שרשאי לבוא לשירות לאומי אזרחי. אלה הנתונים שלנו מהבוקר או מאתמול בערב. עברנו לראשונה את ה-20,000 מתנדבים בשירות הלאומי אזרחי בכלל חלקי האוכלוסייה ובעצם החוק 2017 מגדיר כל מי שקיבל פטור או לא נקרא לגיוס. חוק שירות לאומי אזרחי 2014, כולל הארכות, הוא החוק שמובא כאן היום. תכף נביא גם את הנתונים שלו.

יואב, היועץ המשפטי שלנו ביקש להתנצל. הוא בהלוויה של בן משפחה קרוב.

אלה הנתונים הכלליים על כלל השירות הלאומי אזרחי. מיד אני מגיע לחרדים. כמו שאני תמיד מקפיד להציג כאן בוועדה, יש לנו מערך BI שעובד און ליין ואנחנו תמיד מציגים אותו כשאנחנו מביאים עם כל הנתונים, גם הם לא נתונים מאוד מאוד משמחים.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

מה שאמרת קודם על שני התנאים. איך אמרת?

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

או שיש לו פטור או שלא נקרא לגיוס. זה החוק הכללי.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

האם במה שאתה תכף תציג לנו או שלשם זה התכנסנו כאן, בהנחה שהיום אי אפשר לתת פטור, זה לא סותר את זה. איך זה עונה?

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

אני אענה. חוק שירות אזרחי 2017 שמגדיר את הכול, מגדיר מי שיש לו פטור, מי שלא נקרא לגיוס. חוק שירות לאומי אזרחי 2014, שהוא בעצם החוק שנוגע לחרדים, מגדיר שמי שיכול לבוא זה מי שהוא במעמד של חייב גיוס, במעמד תורתו אומנותו שהצבא אישר לו לבוא לשירות אזרחי. את הפטור שלו הוא מקבל בסוף השירות.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

גם מירי שומעת את הדברים.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

אני מיד אתייחס למצב.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

זה חוק שהוא תוצר של ועדת שקד - במקרה הייתי חבר בה – של 2014.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אפשר לשאול את כל השאלות האלה אחר כך? אני רוצה לשמוע אותו, ברשותך. הוא ידבר. אמרתי את זה פעם אחת, ואני אומר פעם שנייה. אם אתה רוצה להמשיך לשבת איתנו, אל תפריע.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

הנתונים שלנו היום – 1,500 משרתים. אתם יכולים לראות שאחוז מאוד מאוד גבוה הם נשואים עם ילדים. תכף נדבר על המצטרפים ממש בשנה ומשהו האחרונות. זה סך הכול המשרתים הפעילים היום, חלקם כבר בשנה השנייה וחלקם כבר בשנה השלישית, מכוח חוק שירות לאומי אזרחי. זאת אומרת, כולם גברים חרדים שהיו בחברתי המפוצל. כאשר משרתים יותר קצר, עושים שלוש שנים בגלל השעות.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

לכמה מתכנסות השעות?

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

ברשותך, בטח יהיו לך בהסתייגויות המון שאלות.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

תן לו לסיים ואחר כך תשאל את השאלות. הוא יציג את הדברים ולא יפריעו לו. אחר כך תשאלו את השאלות. אני קובע כאן את הכללים.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

שאלות קצרות.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אני קובע את הכללים ואני אוסר עליהם. בסדר? בבקשה, תמשיך.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

עד לפני קצת יותר משנתיים הדגש המרכזי של הממשלה, ישבנו בממשלה כאשר ראש הממשלה היה נפתלי בנט, שר הביטחון גנץ, לפיד, ליברמן, והשאלות שנשאלתי הן כמה מקסימום תוכל לגייס. האתגר המרכזי היה תעסוקה. נתבקשנו לגייס יותר ויותר כי אתגר כוח אדם בצה"ל היה שונה לגמרי. מאז ה-7 באוקטובר כמובן שהמצב השתנה. אתם מכירים את זה טוב ממני. גם אני מכיר את זה מעט מהוועדה. אנחנו עשינו שינוי מאוד גדול מאז ה-7 באוקטובר.

הדגש המרכזי הוא הצטרפות למסלולים הביטחוניים, לשירות ביטחוני ופתיחה של מסלולים ביטחוניים חדשים ותכף אני אפרט מה עשינו. כמובן הנחיה, דרג מדיניות, מהשרה ומאיתנו דרומה ואנחנו עובדים מאוד קשה על שינוי משמעותי של הצטרפות לשירות הביטחוני. זה הדבר האחד. שירות ביטחוני זה בעצם שירות אזרחי בכל הגופים הביטחוניים האזרחיים כמו משטרה, כבאות והצלה, שירות בתי הסוהר, שב"כ, מוסד, מד"א, איחוד הצלה, זק"א.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אלה לא לוחמים.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

אף אחד מהם הוא לא בצה"ל. יש לוחמי אש, לוחמי כליאה, סיירים במשטרה אבל אף אחד הוא לא לוחם בצה"ל. זה נכון. שירות אזרחי בהגדרה הוא בגופים האזרחיים ולא בצה"ל ואפילו לא במשרד הביטחון.

לפני כשנה וחצי פחות או יותר הייתה איזושהי עצירה מחושבת יחד עם צה"ל שביקשו שנעצור את השער ונסדיר את האירוע. ישבנו עם צה"ל ובנינו מתווה שבסוף יצא כפקודה של רח"ט תומכ"א לגבי איך נכנסים לשירות הלאומי אזרחי בעידן שאחרי ה-7 באוקטובר ונקבעו בו מספר כללים.

הכלל האחד הוא שכל מועמד להצטרפות לשירות לאומי אזרחי שרוצה להגיע מחויב באישור מקדים בשלושה שלבים של צה"ל. הדבר הראשון הוא לראות אישור עקרוני, הדבר השני הוא התייצבות פיזית בבקו"ם בתל השומר והדבר השלישי הוא אחרי שהוצעו לו מסלול שירות וכולי וצה"ל השתכנע, הוא מאשר לנו לצרף אותו לשירות האזרחי והוא חייב להתייצב תוך 90 ימים. זאת אומרת, היום יש התייצבות בתל השומר, מיטב, בקו"ם, לא יודע בדיוק את ההגדרה, מדור בני ישיבות.

הדבר השני. במקום להגדיר לנו יעדי מינימום, תביאו לפחות 5,000, 4,000, 3,000, הוגדרה מכסה כדי לא לפגוע במאמצי הגיוס של צה"ל. עד 1,000 מצטרפים בשנה ולא יותר. זה משאיר בבריכה עוד כ-98,000 חייבי גיוס שיכולים להצטרף בכל רגע לצה"ל. שמנו את המכסה - ואגב, הכול בהסכמה מלאה – שהיא עד 1,000 מצטרפים לשירות.

הדבר הנוסף הוא שינוי בגילאי הגיוס.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ולמרות זאת מדובר על 1,500.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

נכון. 1,000 מצטרפים בשנה.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 1,500 הוא דו-שנתי.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בפועל דיברתם על סדר גודל של כמעט 500. אמרת עד 1,000 אבל בפועל דיברתם על סדר גודל של כמעט 500.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

הוא לוקח בחשבון את מי שכבר קיים.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

אני מפריד בין המצטרפים לבין סך המשרתים.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני מבינה אבל מצטרפים – נדמה לי מהטבלה שקיבלנו – היו כ-500. 490 ומשהו למרות שאתם יכולים עד 1,000. ב-2024 היו לנו למעלה מ0800 מצטרפים.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני מדברת על 2025.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

ב-2025 הייתה העצירה. זה נכון. אלה היו חודשים רבים שלא יכולנו לגייס.

<< דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם ב-2024 לא הגעתם ל-1,000. המקסימום שהגעתם אליו היה 890.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

קצת פחות מ-890. לדעתי 814.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בקיצור, לא הייתה נהירה לשירות אזרחי.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא הגעתם ל-1,000.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

נכון. לא הגענו ל-1,000. לא אמרתי שהגענו ל-1,000.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בשנת 2023 היו 492.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

כל החוק הזה נועד לשמר את המצב של ה-1,000 מתנדבים בשנה. זה הכול. אנחנו פשוט בהוראת שעה שתוקפה פג ב-15 בנובמבר.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

ברשותכם, אני חזור לעקרונות. מועמדים מתייצבים במדור בני ישיבות, עד 1,000 מצטרפים בשנה, שינינו את גילאי ההצטרפות לשירות. החוק מגדיר 21 והגדרנו שרווקים רק מגיל 23, נשואים מגיל 22, נשואים פלוס מגיל 21, מה שהביא לכך שלמעלה מ-90 אחוזים מהמצטרפים שלנו הם נשואים עם ילדים.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

מה הגיל הממוצע להצטרפות? מה קורה בפועל? לא ההגדרה שהגדרתם.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

מיד ניתן לך את הנתון הממוצע. יש לנו כאן את הכול. כל מצטרף מקבל אישור פרטני מצה"ל. בעבר זה היה יחסית סיטונאי והשנה 31 אחוזים מאלה שהגשנו לא קיבלו אישור. הסיכום שלנו עם צה"ל הוא כמובן שהם לא צריכים להגיד לנו למה הם לא מאשרים. אמרה מפקדת מיטב שאם מישהו דיבר לא יפה לחייל שניסה לגייס אותו ואמר לו דברים, לא נאשר אותו.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בוא ניתן קצת קרדיט לצה"ל שהוא רוצה לגייס חרדים ולא בגלל שהוא דיבר אליו לא יפה לאיזו פקידה.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

ברור. אני רק אומר שהגיל לא רק בגלל קריטריון. צה"ל רשאי לפסול כל אחד והוא לא נותן לנו הסברים.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

סמכות מוחלטת של הפוקד.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

בנוסף כל מי שקיבל צו 12 לא יכול להצטרף. זה חלק מההגדרה. אם הוא כבר נכנס לאיזשהו הליך של עריקות, הוא לא יוכל להצטרף.

התוצאה של המדיניות, הכפלה של מספר המצטרפים למסלולים הביטחוניים, 91 המצטרפים המשרתים נשואים עם ילדים. אגב, להשוואה, בשנת 2015 רק 19 אחוזים מכלל המשרתים היו במסלול הביטחוני והיום עברנו את ה-50 אחוזים.

<< דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך להגיד שהמספרים המוחלטים הם מאוד מאוד קטנים.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

נכון. אגב, המספרים מוצגים כאן. אני לא מסתיר את המספרים. הם כאן על המסך.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כשאני חושבת על 800 כאלה שכבר הצטרפו למסלול הביטחוני ויכלו להיות לוחמים בצה"ל, תאמינו לי ש-800 לוחמים, אני חושבת על גדוד ועל הרבה מאוד דברים אחרים.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אני רק מזכירה שאנחנו מאריכים כאן הוראת שעה בחצי שנה כי המצב הזה הוא לא מיטבי ונאפשר ל-1,000 - - -

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> נבכה מהיכן שבאמת כואב לנו.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

מירי, אפשר להתלונן על אפליה שנעשית כאן?

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

תמיד אפשר להתלונן בוועדת האתיקה כמו שאתם אוהבים.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

המספר הכי גבוה של המשרתים המצטרפים הוא גיל 25 ואם תרצה, נראה לך עכשיו את ההתפלגות. הם מגיעים בן 24 ל-26. זה הכי הרבה. זה שינוי המדיניות. קודם היה לנו הרבה רווקים יותר צעירים. כדי לא לפגוע במאמץ של הגיוס, העלינו את הגיל והם לא מגיעים. כמובן לא אמרתי שבתנאי הבסיס מדובר רק במי שהיה פעם במעמד תורתו אומנותו.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

מה ממוצע התקבול שמשרת כזה מקבל בחודש?

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

זה לא ממוצע. זה עובד לפי מסלולים. קצת פחות מחצי מהשירות בצה"ל.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אבל יש לו ילדים.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

כולל. עם תשמ"ש.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אני מבין אבל אני שאלתי בסכום ולא בהשוואה.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

עוד רגע אני אתן לך את המספר.

<< אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >>

דיברת על לוחמים. אנחנו מדברים כאן על החל מגיל 23 והממוצע הוא יותר. יש גם נשואים עם ילדים.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> המילואימניקים הלוחמים, גם הם הורים לילדים.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

בהקשר של הנתונים. הנשירה מכלל התוכניות היא מתחת לחמישה אחוזים. זאת אומרת, כל מי שנכנס, הוא גם מסיים.

כמה מילים על התוכניות החדשות עליהן דיברתי קודם. בעקבות השינוי במדיניות הכנסנו במשטרה סיירי ביטחון, חוקרים ובתחומים הטכנולוגיים. בכבאות והצלה לראשונה קורס שני של לוחמי אש בכיסוי אש שמשרתים שירות ממש משמעותי.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

זה מה שנפתח באופקים?

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

כן. בשירות בתי הסוהר יש לנו לוחמי כליאה. שוב, הכול שירות עם מדים ושירות מלא. אם היית אומר פעם שיהיה קורס כזה של לוחמי אש או קורס של לוחמי כליאה בתוך שירות בתי הסוהר, היו אומרים לך שאתה קצת הוזה. אגב, החבר'ה האלה על מדים בשירות וגאים בזה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

איזה מדים?

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

מדים של שירות בתי הסוהר.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

חשבתי מדים של צה"ל. קיוויתי.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

הערך המוסף בנוסף לכל הדבר הזה, חוץ מהתרומה המשמעותית לחברה – אגב, כאשר הייתי ב"עם כלביא", באתר הפגיעה בחולון, לפגוש שם 20 משרתים שהיו עסוקים בפינוי גם של פצועים ולצערנו גם של הרוגים מכל הגופים הביטחוניים, היה מרגש מאוד – הערך המוסף עכשיו מסתיים באחד מארגוני המודיעין המשמעותיים והמסווגים במדינת ישראל, שנתיים שירות של למעלה מ-10 חבר'ה חרדים שנכנסו פעם ראשונה לארגון הזה. כולם שם נכנסים להמשך עבודה בארגון הזה בתפקידים מודיעינים משמעותיים. כמו שאמרתי, גם הדבר הזה הוא תקדים. זה המון עבודה גם של הגופים להתאים את השירות לציבור החרדי, להתאים אותו לאורח החיים החרדי, וגם עבודה להתרגל לדבר הזה.

חשוב מאוד לומר שבסוף מדובר בצורך לאומי ולא באיזו הטבה. המשרתים האלה משרתים את המדינה ולא מקבלים איזה צ'ופר. לאחרונה, לקראת הדיון בוועדה, גם בשיחות רבות שלנו עם ראשי המערכות הביטחוניות, קיבלנו מכתבים גם ממפכ"ל המשטרה, גם מנציבות כבאות והצלה וגם מנציב שירות בתי הסוהר על כך שכל עצירה כזאת היא פגיעה בתפקוד המבצעי של הגופים האלה. בסוף כאשר יש לוחמי כליאה, אם לא יהיו כאלה שייכנסו מיד אחריהם וימשיכו את המחזורים, לוחמי אש, מד"א ועוד, זה צורך משמעותי שכלל המפקדים של הארגונים האלה כתבו לנו מכתבים וזה לא איזה פקיד זוטר שכתב את המכתבים. לכן הצורך הוא משמעותי וברור.

כמה מילים לסיום. לגבי הארכת תוקף החוק. אנחנו לא מדברים כאן על יצירת משהו חדש. משנת 2014 יש שירות אזרחי. אגב, בהצעת החוק שמונחת כאן ברציפות והצעות החוק האחרות אף פעם לא נאמר שסוגרים את השירות האזרחי אלא להפך, ביטלו את סעיף הזמניות. בהצעה שמונחת כאן סעיף 36 מבוטל בהצעה המקורית אבל אף פעם לא הייתה כוונה לסגור את השירות האזרחי. המצב שנוצר עם בטלות חוק שירות ביטחון ג(1) הוא שצה"ל רשאי לגייס, ואם אנחנו לא נאריך את תוקף החוק – אנחנו כבר לא רשאים. ההארכה הזאת היא לקחת את המצב הקיים ולהמשיך את היכולת לשרת את המדינה בתפקידים המשמעותיים האלה עוד כמה חודשים וכמובן תוך ציפייה ותקווה שיוסדר כאן הליך הגיוס. אגב, אם יוחלט כאן שאין יותר שירות אזרחי, זה מה שיוחלט, נצביע ונסגור את השירות האזרחי. הכול בסדר. אבל כל עוד זה לא הוחלט, הדרך היחידה להמשיך היא פשוט להאריך.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

להאריך עד מתי?

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

אני מניח שהייעוץ המשפטי של הוועדה ירצה להציג את זה. אם לא מאריכים, סוגרים ומעולם לא הייתה החלטה כזאת. בשם הוועדה ביקשו מאיתנו לאור הקשיים המשפטיים לקצר את משך ההארכה. מה שיציגו כאן היועצים המשפטיים זה על דעתנו באופן מלא למרות, אני חייב לומר זאת, שזה מייצר קושי לוגיסטי גדול מאוד. כל פעם אומרים שעוד חודש אי אפשר והגופים שואלים מה יהיה, אם יהיה המשך או לא יהיה המשך. כל הדבר הזה הוא משמעותי. אנחנו מבינים את הקשיים המשפטיים והשתכנענו שצריך לקצר. אנחנו חושבים שלאור האתגרים ההצעה שמונחת כאן, שתהיה מונחת מבחינת לוחות הזמנים, היא סבירה ומשמעותית.

חשוב לי לומר עוד דבר אחד כי הוצג כאילו הדבר הזה לא תואם מול משרד המשפטים וכי יש עמדה וכולי. אני מנכ"ל של משרד ממשלתי ואני לא זז בלי ייעוץ משפטי. אנחנו עשינו את הדיונים עם היועץ המשפטי שלנו, לפני ההארכה הקודמת היו דיונים עם כל הדרגות של משרד המשפטים, מהמשנה ליועצת המשפטית ודרומה. סוכם עקרונית שזה מקובל ואחרי זה אפילו בלי דיון אחד בנוכחותנו היועצת המשפטית החליטה את החלטתה. כמובן המערכת המשפטית כולה מיישרת קו וכך גם היועץ המשפטי שלנו שכפוף לעמדה של היועצת המשפטית לממשלה. ההצעה שמונחת כאן עושה דבר אחד בלבד והוא שהיא ממשיכה את המצב הקיים שהוא בהסכמה מלאה עם צה"ל, אכ"א ומשרד הביטחון.

אני מודה לאדוני היושב-ראש גם על רשות הדיבור וגם לצוות הייעוץ המשפטי של הוועדה שאתמול עד שעות מאוחרות עוד התדיינו בינינו. תודה רבה לכם.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אני אלך רגע למשפט האחרון שראובן אמר לגבי הסכמה עם צה"ל. אני רוצה לומר לך שיכול להיות שצה"ל, בגלל שהוא מסכים איתך, יבוא אלינו בעוד יומיים לצווי 8. אנחנו צריכים להסכים גם עם המשרתים ועם המשפחות שלהם.

האם באיזשהו מסלול יש עניין של חירוף נפש? יכול להיות שתגיד לי שבכיבוי אש זה כך אבל אני לא חושב שיש.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

זאת שאלה?

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

לא. אמרתי שאני לא שואל. האם למישהו כבר קרה משהו שם? אנחנו יודעים שלא.

לגבי מי שלא קיבל פטור ולמרות שצה"ל מסכים - אני אחר כך אשאל גם את הייעוץ המשפטי – אין עכשיו משמעות לפטור. בג"ץ, ולא רק בג"ץ אלא החברה הישראלית, אנחנו תמיד מפילים את זה על בג"ץ אבל אני אגיד לך את האמת והיא שבג"ץ פחות מעניין אותי. הוא מעניין אותי בשלב השני. בשלב הראשון מעניינים אותי הערכים של החברה הישראלית ואני מקווה שבחלק גדול מהמקרים בג"ץ מייצג אותם והלוואי שזה כך בכל הדברים. ההליכה כל פעם על בג"ץ ואחר כך החבר'ה מוחאים לו כפיים או נכנסים בו, אני חושב שעל הדברים הכי בסיסיים – ובעיניי זה אחד מהדברים הכי בסיסיים – אני לא משתמש בבג"ץ.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

מה אתה בעצם אומר? לא הבנתי.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אני אסביר לך. לו יתואר עכשיו שאין בג"ץ ואת ואני גדלנו בבני ברק או בגבעתיים או בהושעיה והשאלה היא על מה חינכו אותנו. לקחו את רשימת החוקים של בג"ץ ואמרו לנו שלפי בג"ץ צריך לשרת ואסור להשתמט ולכן אתם לא משתמטים. או בגלל בג"ץ אסור לשקר או בגלל בג"ץ יש עניין של אחוות לוחמים אלא אמרו לנו שאלה הם הערכים. לכן אני אומר כאן שבהרבה מאוד פעמים אנחנו נושאים את שם בג"ץ על שפתנו – זאת לא קואליציה או אופוזיציה אלא כולנו. אני הייתי הרבה יותר שמח שזה היה נעצר קודם בגלל שגם נגיד ברוח צה"ל, אחד מהדברים הכי בסיסיים היה שזה לא שפיט. שלא שופטים על פי זה. זה לא חוקי. בכל אופן יש שם עניין של אמינות לדוגמה ועוד כמה דברים בתוך זה. אני חושב שהעניינים האלה ברורים.

הדבר השני. אני רוצה לומר גם לך ראובן שאכן חלק מהדברים האלה או כולם הם דברים חשובים. דיברת על המוסד, דיברת על כיבוי אש – לא אמרת מוסד אבל אנחנו מבינים למה התכוונת – וזה מאוד יפה אבל הילדים שלנו לא יכולים ללכת לשם במקום ללכת לצבא וגם לא הבנות שלנו אם הן לא מצהירות שהן דתיות. זה סוג אחר שאנחנו לא פותחים אותו כאן. זה לא החוק שדן בהן. צריך להזכיר שבתוך כל העניין הזה, עוד לפני שאנחנו בכלל מתחילים, יש פאוול רציני. לילד שלי, שלו, לנכד, יגידו לו ללכת להנדסה קרבית. הוא יגיד שהוא מפחד, הוא שמע שנהרגו שם ונהרגו שם ולכן תן לי ללכת להיות כבאי או תן לי ללכת להיות פקיד או חוקר במוסד. יש לי הרבה כבוד לכל התפקידים שאמרתי אבל יגידו לו שהוא לא יכול כי הוא לא חרדי.

כיוון שאמרתי את המילה חרדי, ובתוך חוק הגיוס יש דיון על מה זה חרדי שהוא עוד לא פתור, בין שנתיים, לשלוש, לארבע, האם אתם פתרתם את זה? זאת אומרת, האם את הזכות המוקנית הזאת ליהנות משירות לאומי - - -

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

נזכיר שזה חוק קיים.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

כן. הכול קיים.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אתם רוצים שה-1,000 הללו בשנה, הפוטנציאל ל-1,000 בשנה, במקומות כל כך חשובים לא יימשך? החוק הזה הוא לא מיטבי. הוא צריך להיות חלק ממכלול אבל אנחנו רוצים עכשיו, בזה הרגע, שלא תהיה את האפשרות להמשיך בזה בעוד חצי שנה? אני לא מבינה אתכם. תסלחו לי.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אני יכול להמשיך?

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

כן אבל אני רוצה לשמוע גם את החברים שלך לאופוזיציה ולכן תן גם להם זמן כי הדיון מוגבל בזמן.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אתה נותן להם. לא אני.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אני נותן להם. אתה לא מאפשר להם.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אני שאלתי את ראובן ואתה אמרת לי שתיתן לי את הנתון. אני לא רוצה לשמוע השוואות לצה"ל בגיל הזה עם שלושה ילדים. אני כן רוצה לשמוע כמה כסף נכנס לבנק, כמה כסף מקבל בממוצע מתנדב חרדי לצורך העניין הזה.

אמרתי את מה שאמרתי קודם על האישור המקדים של צה"ל. אביגדור, יכול להיות שזאת שאלה אליך. ראיתי שביום רביעי, נדמה לי, דיון בהארכת הצווים, זה רק על מכוניות ולא על אנשים. עם האנשים אנחנו מסודרים.

<< דובר >> יוני בן הרוש: << דובר >>

ביום שלישי.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אם כן, יש לנו עוד שבוע לעניין הזה.

עוד דבר אחד אחרון עליו ביקשתי תשובה. שאלתי את השאלה אבל היושב-ראש לא אפשר לי להשלים אותה. מבחינת השעות השבועיות, דיברת על שני מסלולים, על מי שעושה שנתיים ומי שעושה שלוש. אם אני מבין נכון, אם אני מכיר את המערכת נכון, כמה שעות עושים בשבוע מי שעושה שנתיים וכמה שעות בשבוע עושה מי שעושה שלוש שנים? אני אזכיר שבהנדסה קרבית ובקרקל עושים 24 שעות.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

לגבי המספרים והשעות. קודם כל, הכול מוגדר בחוק ובתקנות ואלה לא המצאות שלנו.

לגבי מסלולים. יש מסלול ביטחוני בו משרתים 36 שעות.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אתה אמרת שהחוק הזה נעשה עוד לפני ה-7 באוקטובר.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

אני אומר שאת השעות לא אני מגדיר.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

על החוק הזה התכנסנו. אנחנו לא התכנסנו כאן להגיד שהחוק קיים ואנחנו רק מאריכים את תוקפו. אנחנו התכנסנו גם לדון במה אנחנו מאריכים. אני מזכיר לך שהחוק כמו שאמרת, החוק הזה על חרדים נעשה ב-2014, בשנים שאני אמרתי תנו לחרדים לעשות מה שהם רוצים. אני אמרתי את זה ולא מישהו אחר. אחר כך ב-2017.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

אנחנו הנחנו הצעת חוק שמשנה גם את הנושא של השעות ומוסיפה שעות אבל היא לא נדונה עכשיו. עכשיו מדברים על הארכת תוקף החוק הקודם. מה שיש בחוק הקודם, רק נתונים כי ביקשת נתונים: המסלול הביטחוני הוא שנתיים, 36 שעות שבועיות. מסלול חברתי של שנתיים הוא 30 שעות שבועיות והמסלול החברתי המפוצל שהוא בעצם שלוש שנים, הוא 20 שעות שבועיות.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

זה נוח לכם? 20 שעות בשבוע?

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

מה זה נוח? כל מה שהכנסת קובעת, אני צריך להגיד מה נוח?

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

לא. יכולת להאריך את זה.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

אני פועל לפי החוקים שהחדר הזה מעביר.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

20 שעות בשבוע?

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

בהצעת החוק שהגשנו אנחנו מציעים להעלות את המספר.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

גם אם הייתי באופוזיציה, אתה לא דן בחוק. זאת הארכת שעה. תביא לי ריטלין כדי שאני אצליח לשמוע את הקשקושים האלה. זה לא נורמלי.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

תפסיק עם זה. קדימה. אל תפריע עכשיו.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

הארכת שעה. אנחנו לא דנים בחוק.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

דמי הכלכלה הם לפי המסלולים בציר האיקס ולפי המעמד המשפחתי.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אנחנו דנים בהארכת שעה. זה הכול. תוקף החוק פג ב-15 בנובמבר.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תגידי לי, אנחנו חותמת גומי? אני לא מצליחה להבין.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

לא דיברתי אליך.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מדברת אליך. מה זה אנחנו דנים בהארכה? את חותמת גומי?

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

לא דיברתי אליך.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

היא צודקת. תמשיך.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

ברשותכם, אני אמשיך. המסלול, מה שנקרא דמי כיס או דמי כלכלה, הם לפי המסלולים. זאת אומרת, יש תגמול שונה לכל מסלול והדבר השני הוא לפי המעמד המשפחתי. רווק, נשוי ונשוי פלוס – זה בעצם המקביל של תשמ"ש. אם לוקחים את הרווק, המסלול החברתי המפוצל מקבל 517 שקלים לחודש. המסלול החברתי של השנתיים מקבלך 692 שקלים לחודש והמסלול הביטחוני מקבל 1,189 שקלים לחודש, רווק. כל השאר בהקשרי תשמ"ש – נשוי בהתאמה, חברתי מפוצל וחברתי מלא מסלול ביטחוני – 1,038, 1,557, 3,737.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אני ביקשתי רק ממוצע של כלל המשרתים שם.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

קיבלת תשובה מלאה.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

אני נותן לך תשובות לא של ממוצעים. מעניין אותך מה קורה באמת. ניתן לך גם ממוצעים.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אתה עושה את זה בגיל 19, אתה עושה את זה חרדי בגיל 25 – מה ההבדל?

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

נשוי פלוס במסלול החברתי מקבל 1,372. במסלול החברתי של השנתיים מקבל 2,057. במסלול הביטחוני מקבל 4,475 שקלים.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> על 36 שעות שבועיות.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

כן. זה קצת פחות מחצי מחייל עורפי. אלה הנתונים. אני אחשב לך את הממוצע.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

חייל עורפי לא עושה 20 שעות בשבוע. באמת, נגיד את האמת. אתה יודע כמה זה במשכורת לשוק, אם אתה נותן למישהו לעשות 20 שעות בשבוע ונותן לו 2,500 שקלים?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

כשידונו על החוק, תשנה את זה.

<< דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שאלה. אמנם זה הליך טכני לכאורה, רק להאריך, אבל בכל זאת יש לנו כאן הזדמנות לדבר על החוק ואני לא נכנס לשאלה האידיאולוגית מול הצבא וכולי כי זה ייפתר בזמן אחר. זה חוק של למעלה מעשור ואתה כדרג מקצועי כבר יכול להסיק ממנו מסקנות ואני לא לוקח אותך למקומות שהם לא נוחים.

היעד בשנה השנייה היה אמור להיות 2,000 שילכו לשירות הזה. זה בעת חתימת עשור אחורה. גם אחרי 11 שנים מאות בודדות מתגייסים למסלול הזה. האם אתה חושב שהוא פרויקט מוצלח? אם לא, למה הוא כזה? אם כולם היו הולכים לצבא במקום זה, כולנו היינו מברכים אבל הם לא הולכים לצבא ואפילו לדבר הזה לא באים. תסביר לי למה הפרויקט הזה ממשיך בצורה כזאת של כמה מאות בשנה. זה חוקק לפני עשור.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

ברשותך, שתי תשובות. שאלת מה אני כדרג מקצועי מסיק. יש לנו סדרה של הפקות לקחים וזה נמצא בטיוטת החוק שמתישהו אמורה להידון כאן, אחרי שתפתרו את הסוגייה הגדולה של מה עושים עם צה"ל. יש את הסוגייה של שירות אזרחי ואנחנו מבקשים להאריך את השירות, גם את משך השירות וגם את השעות השבועיות. אנחנו מבקשים מסלולים נוספים. יש סדרה של דברים שאנחנו מבקשים להיכנס אליהם בחוק שהנחנו כאן, נדון פעם אחת, לפני הרבה מאוד חודשים, אבל ברור שהסוגייה המרכזית של השולחן הוא חוק שירות ביטחון ורק אחר שיסכמו את הדבר הזה ידונו בחוק שלנו.

לגבי העניין של המספרים הנמוכים. גם אנחנו וגם צה"ל לא מספקים את הסחורה בהקשר הזה. אנחנו לא מביאים את המספרים שאנחנו אמורים להביא. יש סדרה של אתגרים ואחד האתגרים הגדולים הוא חוסר היציבות. כל שנייה לא יודעים מה יהיה. אז שב ואל תעשה, עדיף? זה כבר כתוב בהלכה. אז מחכים לראות. כאשר אנחנו הגענו ל-814 ואנחנו היינו כבר במגמה של להגיע ל-1,000 עד העצירה, וגם צריך לזכור שהנתונים של השנה, שוב נעצרנו כמה חודשים. כל פעם יש עצירה, חוסר הרציפות וחוסר הבהירות מה יהיה עם הסיפור של צה"ל ומה בצידו, כמובן אחרי אבל לצידו, השירות האזרחי – מאוד מאוד מקשה על המערכת.

<< דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש במדינה פרויקט, חוק, 500 אנשים בשנה. זה כל כך עגום. זה כל כך עלוב. זה כמובן לא מופנה אליך. אני מסתכל על התקופה שמ-2015 עד 2023, ואגב, ב-2023 היו 494.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

הוא הסכים איתך שהמספר נמוך.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

חבר הכנסת טרופר, מה אתה בעצם אומר?

<< דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני שואל אם יש בזה טעם.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

הכול נכון אבל אתה אומר שבגלל שההיענות היא נמוכה לא נאפשר גם להיענות הנמוכה הזאת? הרי בלי החוק אי אפשר לעשות את זה.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

המכתבים מונחים עכשיו על המסך. אם זה לא היה חשוב לגופים הביטחוניים, הם לא היו מתאמצים. הם לא חייבים לי שום דבר. המכתבים ממוענים אלי ולא למישהו אחר. אני חושב שהפרויקט הזה חשוב. הוא חייב לגדול והוא לא מספיק גדול. אם תהיה לנו סדרה של שנים יציבות כאשר שני הנושאים פתורים – שיש חוק שירות ביטחון שהוא חלוט ומבוצע ואנחנו לצידו – אני חושב שהמספרים שלנו יגדלו והשאלה תהיה כמה ירצו שיגדלו.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אני לא שואל אלא אני רוצה להגיד לך משהו. תדע שהחוק הזה – ומירי בטח זוכרת את זה – כמו שראובן ציין כאן חוקק ב-2014 כחלק מוועדת שקד ואחר כך ב-2017. את ועדת שקד כולה, חוץ מהדבר הזה, הממשלה ב-2015 בהסכם קואליציוני עם החרדים ביטלה את החוק שיצא מוועדת שקד ורק אתזזה השאירו ואידך זיל גמור.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

ואז מה נעשה עכשיו? תוקף החוק פג ב-15 בנובמבר. אני רוצה שיהיה מסלול של התנדבות רלוונטי ואפשרי, גם אם הוא לא מיטבי וגם אם זה לא הפתרון הגדול והנכון.

<< אורח >> דרור גרנית: << אורח >>

אני חושב שהשאלה של חבר הכנסת טרופר - - -

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

קשורה לחוק הגיוס שאתם רוצים להוביל.

<< אורח >> דרור גרנית: << אורח >>

היא ממקדת נקודה חשובה ונקודה חשובה רק כדי לקבל פוינט אוף רפרנס היא שבמסלול של השירות האזרחי מ-2017, בחוק האחר, וכאן המחמאות לראובן ולרשות בהובלתו, הגידול במסלולים של חוק 2017 הוא דומיננטי הרבה יותר. אני לא יודע לומר את הנתונים אבל ראובן בטח ידע לשלוף אותם.

זה מלמד אותנו – וכאן אני נאלץ לחלוק על ראובן אבל זה אולי בעיני המתבונן – שהבעיה היא לא בהסדרה המשפטית. גם בחוק 17 שהוא מאוחר בשלוש שנים - - -

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

לא ביטלו לי אותו כל שנה.

<< אורח >> דרור גרנית: << אורח >>

זה נכון אבל אמרתי שזה עניין של פרשנות, בעיני המתבונן. אני חושב שהבעיה אינה בעיה שלן ההסדרה החקיקתית אלא היא בעיה סוציולוגית בהקשר של התפיסה הבסיסית לעולם השירות.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

זה אתה אומר כמשפטן.

<< אורח >> דרור גרנית: << אורח >>

לא. לעולם הפרשנות של המציאות.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

בדיוק. אתה יועץ משפטי. אני לא מוכנה לקבל אמירות כאלה מיועץ משפטי לממשלה. סליחה, אדוני, לא בניסיון שלך, לא במקצועיות שלך ולא בידענות שלך. לי מותר דברים חברתיים כי אני נבחרת ציבור. לא יכול להיות מצב שאתה תאמר כאן דברים בתפיסת העולם הפרטית שלך, הסוציאלית שלך. לא מקבלת.

<< אורח >> דרור גרנית: << אורח >>

כמי שמלווה את שני החוקים האלה לא שנה ולא שנתיים - - -

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

לא רלוונטי. עדיין אתה לא יכול לומר. אתה יועץ משפטי.

<< אורח >> דרור גרנית: << אורח >>

יש לי רקורד שאני יכול לומר.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

בעיניי ההערה שלך היא מאוד רלוונטית והיא במקום.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אתה יועץ משפטי.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא רק שהיא במקום אלא היא הערה מהותית.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

הוא לא אמור לומר דבר כזה.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אני מודה ליועץ המשפטי דרור על ההערה שלו.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

לך הוא לא אומר שהוא מנהל את הוועדה ולא את. זה שאת אומרת יועץ משפטי, לא צריך להגיד את זה.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

הוא מנהל את הוועדה ביד רמה.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

בעיניי ההערה שלך היא סופר רלוונטית. אני הבנתי את דבריו של חבר הכנסת טרופר כמתייחסים לעובדה שאם משהו לא עובד, כנראה צריך לתקן ולא להאריך אותו. זה ביחס להערה של טרופר ושל היועץ המשפטי.

אני רוצה לומר לך ראובן משהו מכיוון אחר. קודם כל, כבר אמרתי גם בדיון הקצרצר שקיימנו כאן ביום רביעי בערב, מיד אחרי ההצבעה במליאה, שבעיניי השירות הלאומי והלאומי אזרחי הם חשובים מאוד ובסך הכול מדובר במוצר שמאוד חשוב שיהיה למדינת ישראל. העובדה שבסך הכול על שני החוקים מיישמים אותו 20,000 גברים ונשים, היא תעודת כבוד. יחד עם זאת, כאשר אנחנו צוללים לחוק הזה, יש כאן משהו שחסר מן הספר והחוק הזה בעיניי הוא בבחינת ענף שכרגע אין לו עץ. כל עוד היה לו עץ, עץ השירות - אני נוסע הרבה ביו"ש כי שם אני גר ואותי לימדו שכאשר אין כביש ראשי, לא סוללים כביש עוקף – כאן יש כביש עוקף, אבל אין כביש ראשי.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

ביו"ש אומרים לך את זה? ביו"ש יש מקומות שיש רק כביש עוקף. אולי זה יו"ש אחר.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אצלנו ביו"ש מעדיפים לנסוע בכביש הראשי. כבישים עוקפים הם לאחרים. אני מחפש כאן את הכביש הראשי ולא מוצא. נחזור למשל העץ. היות והעץ לא קיים, העיקר חסר מן הספר ולכן בעיניי אם יהיה לנו את העיקר, כלומר, אם יהיה לנו עץ, יהיה לנו גיוס, אפשר גם שיהיה מסלול חלופי. כל עוד אין לנו מסלול גיוס, בעיניי אין כרגע זכות קיום לענף. אמרתי, הענף חשוב לכשעצמו, אתם עושים עבודה נהדרת. דרך אגב, בחוק השני, קרי, לאוכלוסייה שמתגייסת ומשרתת, המסלול החלופי הוא מוצר משלים נהדר אבל המוצר המשלים כאשר אין מוצר ראשי, בעיניי חסר. לכן בעיניי מן הראוי לא להאריך את החוק הזה כמוצר משלים עד שלא נסדיר את המוצר העיקרי.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

הוא מוצר זמני ולא מוצר משלים.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

תודה רבה. יש לנו עץ, יש לנו ענפים ויש לנו גם שורשים.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מבינה שהכרכרה בלילה הופכת להיות דלעת ולכן חייבים להאריך את תוקף החוק הזה כדי שתוכלו להמשיך לקבע כאן איזשהו מהלך שלא בטוח אם יש לו תוקף או יכולת.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

ראית את הדיון ב-ט"ו בשבט.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני גם לא מצליחה להבין מתוקף איזה עוגנים משפטיים, היום, אחרי ה-7 באוקטובר, צה"ל יכול לומר לשירות אזרחי לאומי שהוא יכול לגייס את מאן דהוא והוא פוטר אותו מגיוס. לא מתיישבת העובדה שצה"ל מציג כאן חדשות לבקרים שחסרים לו אנשים, 12,000 לוחמים ותומכי לחימה כפי שנאמר בפעם האחרונה, להבנתי המספר קפץ והוא הרבה יותר גבוה אל מול הצרכים שהולכים ומתהווים ואל מול זה שאנחנו יודעים שחיילים גם נפצעו ולצערנו גם נהרגו, וצה"ל יכול לשבת על השיבר ולהגיד שאת זה וזה הוא לא מגייס. לא ברור לי מתוקף מה זה קורה אחרי ה-7 באוקטובר. לכן להאריך תוקף חוק כזה כאשר אנחנו יודעים שהדבר המרכזי כאן, התפוח הלוהט לא מקבל מענה – והוא לא מקבל מענה – לא הסדרנו את זה, יש את הזעקה של צה"ל שהולכת וגדלה וזה לא מוסדר, אבל מאוד מאוד דחוף לנו להסדיר שיהיו אנשים שיוכלו לעשות שירות אזרחי שהתרומה שלו אל מול מה שצריך, אל מול מה שצה"ל צריך, היא באמת פרומיל, אם לא פחות, עם כל הכבוד לכל השירות המאוד חשוב שהוצג כאן.

באותה נשימה אני אומרת שהוועדה הזאת יודעת לעשות קסמים כמו להחליט עכשיו על צווי 8 ל-400,000 אנשים, כמו להחליט שאיש מילואים לא יעשה 16 ימים אלא יעשה 400 ימים או 110 ימים בשנה, אז עכשיו מאוד דחוף להסדיר את זה ולא להסדיר את זה. לכן לא ברורה לי הלוגיקה. אני ממש מתקשה להבין את הלוגיקה שלפיה עובדים.

אני שואלת שאלה אחת מאוד מאוד משמעותית והיא מתוקף מה צה"ל יכול אחרי ה-7 באוקטובר לומר לשירות אזרחי לגייס 800 אנשים לשירות אזרחי ולא לשירות צבאי.

<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>

החוק הזה, ואנחנו ישבנו הרבה כי פעם מילאתי את תפקיד היושב-ראש, הוא לא בא בחלל ריק. זה לא שעכשיו פתאום אנחנו מאריכים חוק מ-2014 ואומרים שהוא מתאים למציאות של היום ולכן נאריך אותו כי בסך הכול מדובר בהארכת חוק. זה לא המצב. אם היה חוק גיוס שקיים היום וכולם היו מתגייסים, הייתה מכסת לומדים של אלה שלומדים ומישהו מהם היה רוצה ללכת לשירות לאומי, היינו מברכים על העניין הזה מאוד. או שהיו מתגייסים לצה"ל והיו נפסלים מסיבה בריאותית או אחרת, והולכים לשירות לאומי. היינו מברכים על זה מאוד. אני חושב שזה מאוד חשוב. אבל זאת לא המציאות היום. המציאות היום היא שלצה"ל לא הולכים בכלל ובעצם הולכים רק למקום הזה, אנשים שהם כבר בני 25 בממוצע, כאלה שלא התגייסו בגיל 18, כבר למדו בישיבה ועכשיו מחפשים דרך לצאת לעולם הגדול.

אני אומר לך עוד משהו. אני בא מארגון כזה שמעסיק אנשים כאלה וגם כאן יש עיוות. הבן של אלעזר שטרן שסיים את השירות הצבאי שלו ורוצה להיקלט במוסד, הוא צריך לעבור דרך ארוכה מאוד כי להיקלט במוסד. הוא צריך עכשיו לעבור סדנה של אישורי ביטחון, כישורים וכן הלאה וכן הלאה. האנשים האלה – ודרך אגב, גם בנות השירות הלאומי שגם זה משהו שאני יוצא נגדו – הן נכנסות כחיילות יחסית ברף קבלה נמוך מבחינת הכישורים, חלק גדול מהן מוכיחות את עצמן ברמה גבוהה, הן כבר נמצאות בארגון, הן כבר עברו את כל התהליך והארגון מעדיף אותן על פני הבת שלי שלא עברה את התהליך. הבת שלך בועז, אם היא תרצה להיקלט במוסד אחרי שהיא תשתחרר ומולה תהיה בת שירות לאומי שנמצאת שם וכבר עברה את התחקיר הביטחוני – יעדיפו אותה ולא את הבת שלך. גם כאן יש עיוות מסוים. הן גם פטורים משירות בצה"ל וגם מקבלים עדיפות. קב"א, אתה יודע שקב"א זה אחד המקומות המבוקשים ביותר לעבוד בהם היום בגלל התנאים, הכבוד והמשכורת. הרבה אנשים רוצים להתקבל לקב"א. אתה יודע כמה מתקבלים מתוך אלה שניגשים? בודדים. יש רף מאוד גבוה.

האנשים האלה שכבודם במקומם מונח והם נמצאים שם, הרבה יותר קל להם להישאר שם. גם כאן זה יוצר אי שוויון בהזדמנויות. עד כדי כך הדבר הזה מטריד שבשירות לאומי לבנות, שאלה מספרים הרבה יותר גבוהים מהמספרים האלה, אני חייבתי אותן לצאת ולהיכנס בדרך רגילה של מיון - דרך אגב, לא הצלחתי – כדי שיהיה שוויון. גם כאן העניין הזה הוא לא כל כך ורוד כמו שמנסים להציג אותו.

לכן אני חושב שבעניין הזה אנחנו לא יכולים להתייחס לחוק הזה כחוק המשכי, שהנה הוא היה מ-2014 ורק נמשיך אותו קצת. המצב השתנה לחלוטין ולכן – בצער, חבל לי על אותם 800 שלא יהיו במשטרה – באים ואומרים לוועדה הזאת ממשו את חוק הגיוס הקיים בצה"ל ואז לא תהיה בעיה לעשות את המסלולים האלה למי שלא יכול להתגייס לצה"ל.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

תודה רבה על הדברים המאוד מאוד ברורים.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לחלק את ההתייחסות שלי לשני חלקים. השאלה הראשונה היא ליועצת המשפטית של הוועדה, גברת פרנקל שור. אני מחוקקת ובבית הזה אני מנסה גם לשמור על כבודו. מדובר כאן בהוראת שעה שעברה קריאה ראשונה ביום רביעי בערב, הגיעה לכאן לדיון חפוז ביום רביעי בערב, והיום מובאת לקריאה שנייה ושלישית תחת כל הגשת ההסתייגויות וכל הדברים האלה. ניסיתי למצוא את חוות הדעת של הוועדה המכובדת הזאת. ניסיתי למצוא את חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה שהייתה ברקע הצעת המחליטים שהתקבלה בממשלה ולא מצאתי. חלק מהיכולת שלי לגבש עמדה על חוק הוא ההליך התקין של הבית הזה, הזהירות הנדרשת, פרק הזמן, שמיעה מושכלת וקריאה. אני מודה, מה שאומרים בעל פה, כשאני קוראת חוות דעת משפטית, אני למדה מכך הרבה מאוד על התהליך.

אני רוצה לשאול האם הבית הזה כך מקבל החלטות וכך מחוקק הוראות שעה או חוק בזה חיפזון ובלי שום חומר רקע שלי כמחוקקת נדרש לקבל אותו. זאת שאלה אחת שהייתי שמחה לגבי ההליך.

לגבי המהות שנאמרה כאן. נאמר לפני כן שמדובר כאן בהוראת שעה שהייתה הזנב של הכלב או הפרעוש של הסוס של נפוליאון שהיה אמור להתלוות לחוק הגיוס. בפועל מה שקורה זה שחוק גיוס אין ובעצם יש כאן היפוך של היוצרות. אנחנו קודם כל מאשרים את מה שהיה אמור להיות נלווה כעיקר.

לא הבנתי ואולי תסביר לי. כל החרדים היום הם מחויבי גיוס והם לא נהנים כך שבעצם זה חל רק על המבוגרים כי זה לא חל על כל אותם 15,000, 14,000 חרדים בני ישיבות שהיום ברי גיוס.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

מי שהיה פעם במעמד תורתו אומנותו.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

הוא לא יכול להיות פחות מגיל 23.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מי שכבר נמצא באמבטיה. את זה הבנתי. זה אומר שיש לנו את החוק מ-2017 שאומר שכ-20,000 לא חרדים מצליחים להתגייס, כאלה שקיבלו פטור, ומנגד יש לנו את אותו מספר ברי גיוס שרק 490 – לא הבנתי למה דווקא ב-2025 היה קושי לעומת 2024, אז זו הייתה השנה הראשונה למלחמה ולא היה קושי לגייס ואני שואלת מה קרה שפתאום יש קושי. אני אומרת שיש כאן הוראת שעה שבמבחן התוצאה היא ברמת הצרכים לא הצבאיים, לא הלוחמים, לא של הצבא אלא בצרכים של החברה האזרחית בשירות הלאומי וגם זה לא הוכח כמשהו שהוא אפקטיבי. אנחנו רואים שבמבחן התוצאה חוק 2017 יעיל ו-2014 לא יעיל.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אם אפשר לצרף לשאלה הזאת שאלה נוספת והיא מה המשמעות של הפטור כשאין פטור.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. איך בעצם מגייסים. אתה אומר רק מי שהיה באמבטיה עם הפטור מעל גיל 23.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

לא פטור. דחיית שירות.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> דחיית שירות ותורתו אומנותו. בכמה מדובר באמבטיה הזאת ומה הצפי?

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

זה נכון שזה לא תקף לצעירים. זה בעצם אומר שכל הצעירים האלה יכולים להתגייס. דבר אחד מאוד משמעותי שצריך לומר זה שצה"ל, בהיעדר חוק שירות ביטחון, לא עוצר את הגיוס. הוא רוצה לגייס את כולם.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

יש חוק שירות ביטחון.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

את זה אני אומר.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בכמה מדובר באמבטיה? מה נשאר לכם עכשיו להוראת השעה?

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

מי שהיה במעמד תורתו אומנותו לפני פקיעת החוק, רשאי להיכנס. זה גיל 22 וצפונה/דרומה במעלה הגיל.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

כבר אין משמעות לפטור הזה.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

זה לא פטור. כל הזמן משתמשים במילה פטור.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

תורתו אומנותו.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

זה לא פטור. תורתו אומנותו זה מעמד. מעמד בן ישיבה שצה"ל אמר שהוא בדיחוי. מי שהיה במעמד כזה, הוא לא בעל פטור אלא הוא חייב גיוס אבל דוחים לו אותו.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

לא, כבר לא יכולים לדחות.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

רק מי שהיה במעמד הזה רשאי להיכנס.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אבל אין את המעמד הזה.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

מי שהיה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אין. הוא נגמר.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

לגבי המספרים. שאלת אותי לגבי שנת 2025. בשנת 2025 צה"ל נערך לכל נושא הגיוס וביקש מאיתנו לעצור את הגיוסים באופן מלא.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בגלל שזה נלווה לגיוס ולא נשוא הגיוס.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

צה"ל ביקש מאיתנו או אסר עלינו להמשיך לגייס וכך היו כמה חודשים שאף אחד לא בא בשערינו, עד שהגענו למתווה המוסכם הזה.

<< אורח >> דרור גרנית: << אורח >>

לשאלת חבר הכנסת שטרן. בחוק המקורי, בוורסיה של חוק 2014 שחוקק, הרעיון היה שהבחור החרדי מגיע לבקו"ם ואז הפוקד מפנה אותו. היה סעיף בתוך פרק ג(1) שנתן לפוקד את הכלי להפנות אותו אל השירות האזרחי. זה המבנה שנבנה ב-2014 ב-ג(1).

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

בוועדת שקד.

<< אורח >> דרור גרנית: << אורח >>

הוא נתן לפוקד סמכות להפנות לשירות הלאומי.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איפה זה עכשיו?

<< אורח >> דרור גרנית: << אורח >>

משפקע החוק שבסעיף ג(1), זה היה אמור לפקוע לראשונה גם בחוק שירות לאומי אזרחי 2014, באנו להאריך אותו לראשונה ועשינו שינוי. אמרנו שאין יותר הפניה של הפוקד.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אין פוקד.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

יש פוקד. זה תמיד חוזר לפוקד.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איפה זה מעוגן?

<< אורח >> דרור גרנית: << אורח >>

הסמכות הייתה מוסדרת. אמרנו שמשנים את המבנה, את הקונסטרוקציה, והבחור החרדי יגיע ישירות אל ראובן ויגיד שהוא רוצה להתנדב לשירות אזרחי, ואז את הבדיקה מול הפוקד ראובן עושה במישרין.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל מתוקף מה הפוקד יכול לשחרר אותו?

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

סעיף 2(4) לחוק שירות אזרחי.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא צריך אישור הפוקד.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

הוא צריך 2(4).

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בדיעבד.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

לא בדיעבד. במקביל.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מתוקף מה הפוקד פוטר אותו? הוא חייב בשירות צבאי.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

סעיף 2(4). הוא לא פוקד אלא הוא מאפשר לו את השירות הלאומי.

<< אורח >> דרור גרנית: << אורח >>

עוד שינוי נוסף שנעשה באותה עת היה האמירה שאומרת שאם לכתחילה בוורסיה המקורית, בהסדר המקורי שנעשה ב-2014, כל הקונסטרוקציה הייתה שיש ג(1) ואז הוא מגיע לפוקד וכדומה, עכשיו משאמרנו שאין יותר ג(1), הוכנס התנאי שאמר שמי שהיה לו, שבאיזשהו שלב בחייו היה בתוך ההסדר של תורתו אומנותו, כלומר שקיבל צו דחיית שירות מכוח ג(1) כשהוא היה בתוקף, אז רק ביחס לקבוצה הזאת יוכל להגיע לראובן.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היועצת המשפטית, וזה לא שינוי מהותי בהוראת השעה?

<< אורח >> דרור גרנית: << אורח >>

זה נעשה כבר ביולי 2023.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 2017.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה להכניס בדלת האחורית.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

קיבלתם את התשובה.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

כל חברי הכנסת יודעים ומבינים. אני הייתי גם בחוק שירות לאומי אותו עשינו כאן בוועדת העבודה והרווחה. אני אתחיל דווקא בקטע טוב. ראובן, אני חושבת שהנושא הביטחוני הוא חשוב. אני חושבת שה-1,500 זה דבר מצוין ואתה יודע את זה. אנחנו מכירים הרבה שנים. כיוון שגם את ארגוני ביטחון הפנים אני מכירה מצוין, כבאות והצלה עם לוחמי האש, אני עד היום לא מבינה למה החליפו את השם של סוהר ללוחם כליאה. התפקיד של סוהר, לפחות בפלילי, הוא לשקם, לטפל, למנוע חזרה לבתי הכלא ואף פעם לא הבנתי את ההגדרה של לוחם כליאה. במי הוא לוחם? הוא אמור לשמור על האסירים ולתת להם אפשרות לטיפול ושיקום. לכן ההגדרה של לוחם כליאה – גם במשטרה צריך לומר, בטח באגף הטכני זה פחות – אף פעם לא הבנתי אותה. אגב, גם בביטחוניים. אני לא מבינה במי נלחמים. אני פחות מתחברת. אני חושבת שהתפקיד של סוהר הוא לשמור וכמובן בסוף לייצר – בטח בפלילי - אלטרנטיבה אחרת.

להגדיר אותם כ-1,500 לוחמים, פחות התחברתי לזה. שוב, אני מסייגת את לוחמי האש שבאמת גם פגשתי אותם ברמלה ואני חושבת שהם באמת הם עושים עבודה.

אחרי שאמרתי את כל זה בלי אבל, אני אומרת לך – גם דיברתי כאן עם ינון וניסיתי להבין אתה אירוע – שאני ניהלתי 10 שנים מרכזים לנוער בסיכון. את הנערים בסיכון הכנסנו גם בחוק של השירות הלאומי ואתה מכיר את זה. הכנסנו אותם כי חלקם, באמת המקרים הקשים, הגיעו ללשכת הגיוס ולשכת הגיוס אמרה להם לא צריך אתכם ונסתדר בלעדיכם. הם אמרו לי שננסה ובאמת הכנסנו הרבה לשירות הלאומי והחוק עשה מהפכה בתחום הזה.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

יש היום 1,000 כאלה.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

מדהים. אמרתי את זה בקטע טוב. אני חושבת שזה מדהים. ההבדל כאן הוא שאותו נער חרדי שלא לומד בישיבה, הוא מה שנקרא בעגה של הרבנים בטלן, כך הם קוראים לו ולא אני, בא בעצם לבקו"ם ובבקו"ם אומרים לו שהוא בר גיוס אבל כיוון שהוא לא רוצה להתגייס – ותקן אותי אם אני טועה – הרי שניתן לו את אותו מסלול של אותם לוחמים שמראש היה לי חשוב להכניס אותם לאירוע הזה שאני לא רואה ב-1,500 לוחמים. הנה, אני אומרת לך וזה אחרי עבודה של שנה בוועדה לביטחון פנים.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

מדויק.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

תסביר לי אתה, ואתה יודע שאנחנו חברים הרבה שנים, אני מסתכלת לך בעיניים, הייתי איתך כאן, נאבקתי על חוק השירות הלאומי, עשינו עבודה באמת טובה, תסביר לי עכשיו למה הנער שלי שאני טיפחתי אותו והצבא לא רצה אותו, הוא אמר לו שהוא לא רוצה אותו, למה לו יש את המסלול כי הוא לא בר גיוס, לעומת אותו חרדי – ושוב, בטלן, לא לומד בישיבה – שבא לצבא ובעצם מה שאתה עושה, אתה אומר לו שאם הוא לא רוצה להתגייס, בוא ואני אתן לך את הקומבינה הזאת של השירות הלאומי. אני אומרת את זה מתוך אהבה לשירות הלאומי ואתה מחייך אלי כי אתה יודע את זה.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

על האפשרות. לא על הקומבינה.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

זה מה שנקרא בשפה יותר עממית. תראה איך אמרתי. נתתי הרבה כבוד לשירות הלאומי. אני חושבת שבאמת המסלול שנתנו ועשינו ביחד עם נערים בסיכון הוא דרמטי, הוא משנה חיים, ועם זאת תסביר לי למה אותו צעיר בן 18 בעצם קיבל פס חופשי ללכת לשירות הלאומי. או שתגיד לי בכנות שאין אלטרנטיבה אחרת.

(היו"ר טלי גוטליב)

<< יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >>

זמני אין לו אלטרנטיבה אחרת.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

התשובה מורכבת מכמה דברים.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

דרך אגב, זאת לא שאלה אל ראובן אלא שאלה לצבא.

<< יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >>

תנו לראובן להשיב לה. היא פנתה אליו.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

הוא לא בגיל 18 אלא הוא החל מגיל 21.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

למען הסר ספק, אני אשמח גם לקבל תשובה מהצבא.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

החקיקה היא רק החל מגיל 21 ובהסדרה שלנו רווק הוא רק מגיל 23. לשאלה על עצם המסלול הזה, מי שקבע אותו זה הבית הזה. אני מבצע את החקיקה שהייתה כאן. הכנסת קבעה שיהיה מסלול ראשי שהוא המסלול הצבאי, לצידו תהיה אפשרות למסלול של שירות אזרחי.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

לבר גיוס. למי שהוא בר גיוס.

<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>

ודאי. שהוא במעמד תורתו אומנותו.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

זה לפני ה-7 באוקטובר.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני אמר שזה עבר את הייעוץ המשפטי אבל בינתיים לא ראיתי חוות דעת.

<< יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >>

כדי לענות גם לחברת הכנסת מירב וגם לאלעזר, אני מבקשת מנציג הצבא, סגן אלוף אביגדור דיקשטיין, להתייחס לדברים, למסגרת, להארכת השעה הזאת, איך זה מתכתב בסופו של דבר עם מטרת העל בחקיקה מיטבית מורחבת. אני רק אומר, כדי להניח את הדעת בהקשר הזה, שכל טענות הצדדים כאן הן נכונות. לא רק עושות הגיון אלא הן מתיישבות עם שורת הצדק, שורת ההגינות, שורת השוויון ושורת מה נכון לכל, איך זה מתכתב עם מטרות הצבא כצבא של העם , איך זה מתכתב עם גיוס חרדים, איך זה מתכתב עם אנשים שתורתם אומנותם, ואיך זה מתכתב עם החובה של כל אדם לעשות שירות לאומי. בזה הם צודקים. אני רק מזכירה שהחוק הזה שבא לפתחנו היום, הגיע בשבוע שעבר, זה חוק שבסופו של דבר משמר את הזכות שלכם לקלוט אותם משרתים כרגע באותו מערך התנדבות שאנחנו לא רוצים לגדוע אותו כי אנחנו עדיין זקוקים לו, גם אם הוא לא מיטבי ואפילו לא בקצת, גם אם הוא טיפה של טיפות כמו שאמרה כאן חברת הכנסת שרון. הכול נכון אבל עדיין לולא החוק הזה, לא נוכל להמשיך במסלול הקיים הזה שיש בו צורך ויש בו ערך.

<< אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >>

אני אענה על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון. צריך לומר בפתיח מה שאנחנו אומרים בכל ועדה וגם בוועדה הזאת. אנחנו במחסור ובצורך גדול מאוד של כוח אדם בצבא, בתומכי לחימה ובלוחמים, בגילאים שונים, במצבים משפחתיים שונים, כל סוגי הציבור החרדי וכל גווניו, כמובן האוכלוסייה החרדית.

אנחנו מסוגלים וקולטים על פי הדברים שאנחנו הצהרנו בוועדות השונות, אנחנו מתאימים את השירות לציבור החרדי כדי שהציבור החרדי יוכל להיות שקט בעניין הרוחני וגם היעדים שאנחנו מכניסים אליהם חרדים, הם יעדים משמעותיים במבצעיות של צה"ל. גם מי שהולך להיות תומך לחימה, הולך להיות תומך לחימה במקומות בהם הצבא צריך. אין כאן עניין של לסדר את האנשים או לוודא שהחרדים רק מקבלים חוגר אלא באמת יש כאן ענין גם לשמור על אורח חייהם וגם לתת להם את האפשרות להגיע למקומות משמעותיים לשירות הצבאי, לוחמים ותומכי לחימה.

בעניין השירות הביטחוני האזרחי שדובר כאן. אנחנו צריכים לחזור שוב ושוב על הדברים שגם ראובן אמר כי הדברים עלו כאן בין חברי הכנסת. אוכלוסיית היעד שמגיעה, שיכולה להגיע, למעמד כזה של שירות ביטחוני אזרחי, היא האוכלוסייה שאנחנו קוראים לה כאן בוועדה בריכה. מי שהיה פעם במעמד תורתו אומנותו. זאת אוכלוסיית היעד. לא צעירים, לא אלה שמקבלים עכשיו צווים, אלה שהיו במעמד תורתו אומנותו.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

הם לא צעירים. בישיבת שבי חברון לדוגמה מתגייסים אנשים גם לשייטת 13 ולסיירת מטכ"ל ולכל היחידות, גם בגילאים האלה.

<< יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >>

נכון אבל זה היוצא מן הכלל.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

זה לא היוצא מן הכלל.

<< יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >>

תנו לסא"ל אביגדור דיקשטיין לדבר. אין הערות ביניים ובטח לא של אזרחים. רק לחברי כנסת מותר.

<< אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >>

אני רוצה לדייק. בהגדרה מיעוט צעיר. אני אומר שכל הדיבור על בני 18 או בני 16.5 שנשלחים אליהם צווים, זאת לא אוכלוסייה שהולכת ליעד הזה. זאת אוכלוסייה, כמו שאמר כאן קודם ראובן, שהייתה אוכלוסייה בגיל 21 פלוס – אני עוד שנייה אדבר על האיזונים ועל השיח אל מול השירות הביטחוני, על ההנחיות ועל איך הדברים קורים בפועל. נמצא כאן גם נציג מיטב, מיכאל, שיוכל להתייחס לפרקטיקה ולומר איך הדברים קורים בתוך מיטב - ככלל, כאמירה האוכלוסייה הזו היא אוכלוסייה שהיא מעל גיל 32 או מתחת ונשואה ולא צעירים יותר. כאשר אנחנו רואים חתך אוכלוסייה באופן כללי, זה חתך אוכלוסייה שבדרך כלל הולך לעולמות תומכי הלחימה וגם שם אנחנו צריכים אנשים ומגייסים כל יום וכל היום גם מהאוכלוסייה החרדית.

בשיח אל מול השירות הביטחוני ואנשיו, ראובן ואנשיו אל מול רח"ט תומכ"א ואל מול הגורמים, וכמובן על פי הנחיית השר כי בסופו של דבר אנחנו כפופים לשר הביטחון, לרמטכ"ל, אכ"א, ואנחנו הולכים על פי ההנחיות, אנחנו מאפשרים לצעירים, על פי קריטריונים מסוימים שדיברנו עליהם ועוד קריטריונים אחרים שיש בתוך מיטב, לבצע הליך גיוס שלם בתוך מיטב. אמר כאן ראובן בחצי מילה ואני רוצה להגיד לכם שמי שלא משתף פעולה או מי שמגיע למצב של התנגשות מול רשויות הצבא, לא יכול להגיע אפילו לרמת סינון ראשונה אל מול השירות הביטחוני.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

מגיעות לו מחיאות כפיים על זה שהוא לא מסרב.

<< אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >>

אני רוצה לצייר לכם איך נראית המציאות. הוא מגיע לתוך מיטב, הוא עובר תהליך של סינון קפדני גם בעולמות של פרופיל אישי, גם בעולמות של מצב משפחתי וכולי על ידי גורמי מיטב מקצועיים שעושים את הגיוס של כולם ועל פי הקריטריונים שנקבעו ועל פי השיח על מול הרשות הביטחונית, ההתנדבות הביטחונית חברתית, יש את המכסה שהוקצתה להם על ידי רח"ט תומכ"א בהינתן כל הקריטריונים האלה, בהינתן שהוא עשה את כל התהליך, יכולים להגיע לשירות ביטחוני חברתי דרך הרשות.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

לא ענית לי.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ממש נתיב מילוט. מעניין למה רק לאוכלוסייה הזאת.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

בוגר שבי חברון בגיל 23 שמגיע לבקו"ם, האם יש לו את מה שקראת לו תהליך קפדני שכולם עוברים את זה? איך זה יכול להיות ששבי חברון שולחים אותו להנדסה קרבית ואותו שולחים לשירות לאומי של 20 שעות בשבוע?

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כי הוא היה בסדר. הוא התייצב לכל התחנות.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

איך אתה אומר שזה אותו תהליך?

<< אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >>

כולם צריכים להתייצב. אין מישהו שלא מתייצב ויכול להגיע באיזשהו מקום לסיטואציה הזאת.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

איזה הליך קפדני זה אם לא אומרים לו ללכת להנדסה קרבית כשאתם באים אלינו ואומרים שחסרים לכם? אתמול היה כאן דיון על פצועי ראש ונמצאות כאן נשים של אנשים ששוכבים שנה.

(היו"ר בועז ביסמוט)

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

הדיון הזה יגיע.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו נותנים הכשר. זה הדיון.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

לכן יש לכם את ההסתייגויות שלכם ותכף נעבור עליהן. יש לכם את הזכות, את החובה, את מה שאת רוצה להצביע נגד. אנחנו מקיימים דיון.

<< אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >>

חבר הכנסת שטרן, אני אומר אתה דברים כהווייתם.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אתה אומר שהוא לא מסרב והתהליך הוא אותו תהליך והוא כמו לכולם.

<< אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >>

אני מסביר מה התהליך. אין כאן דלת צדדית ואין כאן כבישים עוקפים. יש כאן תהליך שעובר כמו כל חייל שמתגייס לצבא.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

זה לא נכון. לכל חייל שמתגייס לצבא, שמגיע לשלב הזה, אתה תגיד לו קודם כל הנדסה קרבית ולו אתה לא אומר.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

החוק הזה מ-2014 קיים.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

בסדר, אבל שלא יגיד שהוא כמו כל חייל.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

מה שהוא אומר, גם זה דבר שכבר שמעתם. כל אחד כאן עושה לי את ההצגה שלו. אני רוצה להתקדם.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, זאת לא הצגה.

<< אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >>

רציתי לומר ולהציג בפניכם את התהליך ומה התנאים המאפשרים של אותו חייל להגיע.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

ואני רק אמרתי שלא תגיד כמו כל חייל. זה הכול.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

זכותו להגיד מה שהוא רוצה.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אלעזר, הוא יגיד את מה שהוא רוצה. אתה יודע כמה אני שומע כאן ואני לא רוצה לשמוע ולא אוהב לשמוע ואני כן שומע?

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

יש לי רגישות ללובשי מדים.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

לכולנו.

<< אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >>

אני אומר בצורה מאוד מאוד פשוטה. הוא עושה תהליך של צו ראשון. הוא עושה תהליכי מיון שהם תהליכים שעושה כל חייל. בשורה התחתונה, בקצה אל מול היעדים שאנחנו הנחינו לתת לשירות, אל מול ההחלטות של מיטב כגוף מקצועי שבוחן את הבקשה ובוחן את הפרופיל ואת התנאים, מאפשרים או לא מאפשרים הרבה מקרים, הרבה מאוד מקרים, ללכת לנתיב הזה.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, ברשותך, הערה. יש כאן נתון מהותי. היות והוועדה הזו דנה למיטב זיכרוני בשנת 2023, ביולי 2023, שימו לב לזמן, לפני אוקטובר 2023, והיועצת המשפטית לוועדה, אני אשמח אם תקשיבי לי, וניתן כאן הכשר לצה"ל לאפשר לשירות אזרחי לגייס לשירותיו אנשים בסעיף ייחודי שלא היה קודם, בשנת 2014 או בגלל ש-2014 נמחק. יצרו כאן סעיף ואת הסעיף הזה חייבים לנער אל מול אירועי 7 באוקטובר. עכשיו מסבירים לנו שהסעיף הזה של היכולת של צה"ל לנתב אנשים לשירות אזרחי הפך להיות בכלל נוהל, יש כאן סופרלטיבים לבן אדם שמגיע, עושה תחנת צ'ק ליסטים, שרשרת חיול או מה שזה, והולך לשירות אזרחי כאשר אנחנו בעצם שמים סימן שאלה עצום על עצם העובדה שהיא איך יכול להיות שבן אדם מיולי 2023 הולך עכשיו לשירות אזרחי כאשר לנו ברור באוקטובר 2023 שכל בן אדם צריך להיות בצה"ל. איך יכול להיות?

איך יכול להיות שאנחנו לא מניחים עכשיו סימן שאלה עצום על אותו סעיף שהתקבע בשנת 2023. בעיניי זה מהותי. זאת הסתייגות הכי מהותית לתוך החוק הזה, לתוך הצרכים של צה"ל ולתוך עצם העובדה שאנחנו כאן עושים הארכת הוראת שעה שבעיניי לא יכולה בשום דרך להתכנס ולהיות תקפה.

<< אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >>

שאל חבר הכנסת רם בן ברק האם הוא יכול בסוף מצוא את עצמו חייל ולא בשירות. חד משמעית ואני לא רוצה להגיד כי לא הבאנו את המספרים אבל בהרבה מאוד מן המקרים זה קורה. הרבה מאוד מאוד מן המקרים זה קורה. הוא מגיע, הוא חושב, הוא נכנס לתהליך של צו ראשון כמו כל חייל. אני חוזר ואומר כי זה חשוב שתבינו את התהליך.

<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>

אתה אומר שהוא נכנס לתהליך וכאשר צה"ל אומר לו שהוא לא יכול להיות בשירות אזרחי, באופן אוטומטי עובר לגולני?

<< אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >>

לא. דבר ראשון, הוא לא יכול להיות בגולני.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

חשמונאים.

<< אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >>

הוא לא יכול להיות לוחם כי לא שולחים אליהם לוחמים. את זה אמרנו בראשית הצירים. חשוב לומר את זה. מלכתחילה הם לא מיועדים לתפקידים לחימה, אף אחד מהם. כשהם מגיעים אלינו ומתחילים את תהליכי הצו הראשון כמו כל חייל, וחשוב לי לומר את זה עוד פעם, הם בסופו של דבר יכולים למצוא את עצמם תומכי לחימה כי אלה מאפייניהם כאשר הם במחנה ג'ולים מתקנים כלים.

אין כאן סופרלטיבים. באמת שלא היה עניין לעשות איזושהי הדרה של האירוע הזה אלא באמת להציב בפניכם כי חשוב שתכירו מה התהליך בתוך הצבא. דיבר כאן ראובן על התהליך מהצד שלהם ואני רוצה להגיד לכם מה התהליך מהצד שלנו וזה מה שאמרתי. הם עושים צו ראשון כמו כל אחד, מגיעים לאיזושהי נקודה בה אנחנו מחליטים. מיטב מחליט לפי הנתונים, לפי ההגדרות שהוגדרו על ידי רח"ט תומכ"א והדבר הזה בא לידי ביטוי.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

מה מגבלות הפרופיל?

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אלעזר, אני רוצה להתקדם. יש לנו מאוד הסתייגויות.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

פרופיל 72 לא יכול להיות שם?

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

הוא יענה אחר כך.

<< אורח >> נעה מבורך: << אורח >>

הגעתי לכאן וקראנו לפני כן את ההסבר להארכת תוקף הדבר הזה וכתוב שם שעד שזה יהיה כאן איזשהו חוק שירות ביטחון. כאזרחית אני לא מצליחה להבין. כרגע יש חוק שירות ביטחון. יש לי אח בן 18, הוא קיבל הביתה צו, הוא עבר את כל הצווים, אמנם הוא עשה דחייה בשביל שנת שירות באיזושהי חווה מאוד משמעותית בגליל, אבל הוא עתיד להתגייס בשנה הבאה. הכול כרגיל. יש חוק, מגיעים, עומדים לפי דחיית שירות היכן שאפשר והיכן שמותר. למה צריך מסלול עוקף? אם צה"ל הוא זה שממיין ומגיעים אליו, הוא יכול להחליט שהבחורים האלה שמגיעים נשארים בצבא. למה הם צריכים לבקש קודם להיות בשירות לאומי, דבר שלא עוזר לנו כרגע?

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

לא, זה כן עוזר. מדובר בכמות מאוד קטנה. זה לא פתרון לגיוס החרדי. זה מאפשר מצב קיים.

<< אורח >> נעה מבורך: << אורח >>

זה לא פתרון. זאת הארכה של מצב קיים בזמן שאנחנו כרגע נמצאים בסבב שישי. לכן מצב קיים שכרגע נותן אפילו ל-1,000 צעירים, שאמנם הם מעל גיל 23, ללכת למצוא איזשהו פתרון אחר, עוקף, במקום שהם ייכנסו אפילו לשלב ב' כתומכי לחימה. יש גדוד מילואים של חטיבת החשמונאים והגדוד הזה לא מלא. הוא יכול להתמלא. כל מי שהולך לשירות אזרחי ביטחוני, גם אם זה במוסד, לא עושה אחר כך שירות מילואים לאורך שנים. בעצם מתבטל לו כל שירות המילואים שלו. אנחנו צריכים צבא, אנחנו רואים שחוק ההסדרים שעומד להגיע לכאן שם לנו עוד 70 ימים בשנה. אתם יודעים מה זה 70 ימים בשנה אחרי 350 ימים? עוד 70 ימים בשנה זה מי ירצה להעסיק אותנו? איך הילדים שלנו ירצו בכלל שיתנהלו חיי משפחה? זה לא עובד כך.

אם יש 1,000 חבר'ה שיכולים להיות תומכי לחימה בגדוד מילואים של החשמונאים ואחר כך לשרת בשירות מילואים, למה צריך משהו עקיף? יש חוק קיים, הם יכולים להיכנס אחר כך למילואים גם כתומכי לחימה. אנחנו כאזרחים לא מצליחים להבין את זה.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אותי שכנעת.

<< אורח >> נעה מבורך: << אורח >>

אני רוצה לומר עוד משהו שאנחנו לא מצליחים להבין. הבוקר בע

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]