פרוטוקול מספר 502, ועדת החוץ והביטחון, 09/12/2025

הכנסת העשרים-וחמש

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 502

מישיבת ועדת החוץ והביטחון

יום שלישי, י"ט בכסלו התשפ"ו (09 בדצמבר 2025), שעה 9:30

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022 << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

בועז ביסמוט – היו"ר

ינון אזולאי

יעקב אשר

מירב בן ארי

רם בן ברק

שלום דנינו

עמית הלוי

ניסים ואטורי

משה טור פז

מאיר כהן

שרון ניר

צבי ידידיה סוכות

לימור סון הר מלך

מאיר פרוש

מטי צרפתי הרכבי

אליהו רביבו

יעל רון בן משה

אפרת רייטן מרום

אלעזר שטרן

חברי הכנסת:

יולי יואל אדלשטיין

ולדימיר בליאק

מירב כהן

יוראי להב הרצנו

משה סולומון

אורית פרקש הכהן

גלעד קריב

מוזמנים:

יוסי פוקס

–

מזכיר הממשלה, משרד ראש הממשלה

שי טייב

–

רח"ט תומכ"א, צה"ל, משרד הביטחון

אביגדור דיקשטיין

–

רע"ן חרדים, אכ"א, צה"ל, משרד הביטחון

רום בר-אב

–

רכז תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

רחל פיסם

–

רא"ג משא"ן כב"ה, המשרד לביטחון לאומי

עודד ברוק

–

יועמ"ש כב"ה, המשרד לביטחון לאומי

אייל כהן

–

מחוז ירושלים, כב"ה, המשרד לביטחון לאומי

מרים גראזי רוזנבאום

–

יועצת משפטית מוסדות תורניים, משרד החינוך

דרור גרנות

–

ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

גדי איזנקוט

–

חבר כנסת לשעבר, ראש מפלגת ישר

עוזי דיין

–

חכ"ל-חבר כנסת לשעבר

ראובן פינסקי

–

מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי

יואב ארבל

–

יועמ"ש, רשות השירות הלאומי אזרחי

שאול עבדיאל

–

הרבף רכז ליווי רוחני ותורני, גדוד נצח יהודה

דובי ויסנשטרן

–

מנכ"ל זק"א

יהושע מונטוקוביץ

–

זק"א

ענבר הרוש גיטי

–

ראש מנהלת שירות משרד הביטחון לשעבר

בתיה כהנא דרור

–

מובילת ארגון 'אמא ערה'

עמרי רונן

–

מילואים, אחים לנשק

עידו קרן

–

מקים ארגון כתף אל כתף

אסנת פרלשטיין

–

חברה בארגון משפחות הגיוס

איילת עירון

–

מקדמת מדיניות, פורום נשות המילואימניקים

איריס שפירא

–

אמא ללוחמים, ארגון אימהות ללוחמים

יעל זרח

–

מובילת חזית הלוחמים, אימהות בחזית

אלון קמינר

–

מייסד מנכ"ל Posibilisea

זיו ברנס

–

יו"ר המילואימניקים הקבועים

יצחקי גליק

–

תנועת אל הדגל

ירוחם שמשוביץ

–

המילואימניקים

ארז בן עזרא

–

המילואימניקים

בת אל טגן

–

המילואימניקים

אריה עמית

–

מייסד עמותת הנחשונים, עמותה למען משרתי המילואים חגי לובר

–

משפחות שכולות

הלל גרנות גרונר

–

משפחות שכולות

ישראל שור

–

אח שכול, משפחות שכולות

יובל זאושניצר

–

אב שכול, משפחות שכולות

איציק סעידיאן

–

נציג הלומי קרב

עומר אמסלם

–

נציג הלומי קרב

מיכה כץ

–

נציג הלומי קרב

חגי עזרן

–

נציג הלומי קרב

ייעוץ משפטי:

מירי פרנקל-שור

איילת לוי נחום

מנהל הוועדה:

אסף פרידמן

יוני בן הרוש

רישום פרלמנטרי:

סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022, מ/1502 << נושא >> << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

בוקר טוב לכולם. אני רוצה לפתוח את הדיון הבוקר. כהרגלנו נפתח עם המשפחות השכולות, יש לנו שלושה נציגים הבוקר. נפתח עם יובל זאושניצר, בבקשה.

<< אורח >> יובל זאושניצר: << אורח >>

שלום לכולם. אני יובל זאושניצר, אני אמנם נראית צעירה, אבל אני בת 29 ואני אלמנת צה"ל מהמלחמה האחרונה, מה-7 באוקטובר. בן זוגי היה רועי צ'אפל, הוא היה מ"פ עורב נח"ל ומת ב-7.10, בשבת האחרונה שלו בקבע.

אני קצת אספר לכם איפה החוק הזה נוגע בי, באיזה נקודה. אני שירתי שש שנים בצבא מתוך שליחות והבנה שאין מישהו אחר שיעשה את הדבר הזה שנקרא הגנה על המדינה, וככה גם רועי. לרועי הייתה הזדמנות להשתחרר בכל רגע מהצבא, לא בגלל שהוא שייך לאוכלוסייה מסוימת אלא בגלל בעיה רפואית, והוא בחר להישאר ולהמשיך לשרת בצבא כי הוא הבין שאין מישהו אחר שיעשה את מה שצריך לעשות בשביל להגן על המדינה ושכולנו צריכים להיות במאמץ הזה.

אחרי ה-7.10 אני חוויתי אובדן מאוד מאוד גדול. כמו שחלקכם ראיתם או יודעים, אני החלטתי שאני ממשיכה להאמין במדינה הזאת ואני כן אקים פה משפחה, למרות שהמדינה כל פעם שמה לי רגליים והחלטתי להכיר מישהו ולהיות איתו בזוגיות, אך לצערי גם בן זוגי הנוכחי משרת במילואים ביחידה מובחרת וכל פעם כשהוא נשלח למילואים אני שוב ניצבת מול אותה דילמה על האם לשלוח אותו בידיעה שיכול להיות שהוא לא יחזור או באמת להאמין בערכים שלי ובמה שאני מאמינה וזה להגן על המדינה ולהבין שאין לנו מקום אחר.

אני יודעת שיש בנות אחרות בגילי שלא מתמודדות עם הדילמה הזאת כחלק מההטבה שהמדינה נתנה להן ושיש להן את הפריבילגיה לחיות ולנשום כל יום ולדעת שבן הזוג שלהן יהיה בבית כשהן יחזרו הביתה ולי אין את זה. אני חייבת להגיד לכם שאני כל פעם מחדש מרגישה שתקעו לי כבר סכין בלב, כבר עשו את זה, וכל פעם מסובבים אותה עוד קצת ועוד קצת. אז פשוט קחו את זה מפה, תחשבו שנייה איך אפשר לעשות את זה שכולם יישאו בנטל, שאין אוכלוסייה מובחרת במדינה ואין אוכלוסייה נחותה וכולנו תחת האלונקה להגן על המדינה כי באמת אין לנו מקום אחר. תודה.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

תודה לך, יובל, תודה רבה על הדברים. חגי, בבקשה.

<< אורח >> חגי לובר: << אורח >>

שלום לכולם. אני חייב לשתף אתכם. אתמול הייתי באחד האירועים הכי משמחים בחיים שלי, כלתי, אשתו של יונתן הבן שלי שנהרג, התארסה אתמול. זה היה שמח מאוד, היא התארסה עם יהושע, זה היה שמח מאוד, עם ריקודים ושירים ואנחנו היינו שם. ואני רוצה לומר לכם שזה שזה היה אירוע שמח זה לא אומר שהוא לא היה קשה. זה היה נכון שאביה תתחתן ולשני הבנים שלו יהיה אבא, אבל זה היה קשה מכל קשה.

אני רוצה לומר לכם, חברי ועדת החוץ והביטחון, תלמדו מכלתי אביה שמעשה נכון עושים אותו גם אם הוא קשה. מה שאתם עושים פה, הדיון שאתם דנים פה הוא מעשה נכון. להוביל חוק לגיוס אמיתי, ואני לא מתכוון לחוק שהונח בפניכם, אלא חוק גיוס אמיתי עם סנקציות אמיתיות ועם הטבות מפליגות הוא מעשה קשה לאור זה שכל ממשלות ישראל מימין ומשמאל הזניחו את זה, אבל הוא נכון ולכן אתם חייבים לחוקק אותו.

אני רוצה להתייחס, ברשותך, לשלושה חששות, ממש להיות ספציפי, שאם תפרקו אותם יהיה לכם הרבה יותר קל לחוקק את החוק הזה. החשש הראשון, שמעתי הד גם בדברים שלך וגם בדברים של ראש הממשלה, שיהיה הרס עולם התורה. אתם לא מדברים כך, אתם אומרים שעולם התורה החזיק את עם ישראל וזה ודאי. אני אומר לכם, חייבים לפרק את החשש הזה, זה חשש שקר. יש לומדים לפני גיל הגיוס, יש לומדים אחרי גיל הגיוס, יש כאלה שפטורים ממילא ויש גם את הבן שלי.

בועז יקירי, זה הבן שלי, אני מבקש מכם להסתכל עליו. זה עולם התורה. זה ילד שלומד תורה והוא מבין שהתורה אומרת אמירה ברורה, חובה ללכת לצבא, גם אם אתה לומד תורה, בייחוד אם אתה לומד תורה. ורבים כמוהו, אתם יודעים את זה, כי כבר שמעתם את זה בוועדה, אבל זה כנראה לא עוזר, רבים כמוהו הולכים והצבא לא מקלקל אותם, הביטוי הנורא הזה. הבן שלי הלך לצבא וזה היה בשבילו מצווה.

ואני מבקש ממך, אני הבאתי את זה כדי להעניק לך את זה מתנה, כדי שזה יהיה על השולחן שלך כל פעם וכל פעם שאתה שומע, בועז, את השקר הזה שזה פגיעה בעולם התורה, לפני שאתה מהדהד אותו, ברשותך, בעיתונים כמו 'משפחה' ואחרים, ממש לפני, תסתכל על הפנים האלה של הבן, של הבן הקדוש שלי, ותבין שזה שקר. עולם התורה ועולם הצבא זה אותו דבר, זה נובע מזה.

החשש השני מופנה דווקא לחברי האופוזיציה, הסיבה שהחוק הזה הוא לייט, מינוס לייט, זה בגלל שחברי כנסת מטעם הקואליציה, כולל גם אנשים בעם, לא מאמינים לכם, חבריי חברי האופוזיציה. לא מאמינים לכם שאם אתם הייתם באותה סיטואציה ובבחירות הבאות תזדקקו לקולם של החרדים, רבים רבים מהעם הזה, רבים, גם המצביעים שלכם, בטוחים שאתם לא תעמדו בפיתוי ואתם תחוקקו בדיוק את החוק הזה, או אפילו חוק קל יותר, כמו שניסיתם לעשות, תחוקקו את זה בסיטואציה כזאת.

וכדי לפרק את החשש הזה אתם, חברי האופוזיציה, חייבים לעבוד, לתת לנו אמון, שאתם לא יושבים פה רק כדי להפיל את הממשלה. קוראים לי אידיוט שימושי כי אני הולך איתכם, כביכול, כביכול אני מתכנן להפיל את הממשלה שהצבעתי לה, ואתם חייבים לפרק אותו. אז נכון, הייתי אומר לכם להתחייב בחתימת ידכם מול כלי תקשורת שבסיטואציה כזאת אתם לא תעשו, אבל ראינו לפני כמה בחירות שגם הדבר הזה לא עוזר.

אתם יצירתיים, תתחייבו לנו בכסף, בשבועה, בחקיקת חוק עצמי שלכם, תתחייבו לנו שאם תהיה סיטואציה שבה קולות החרדים חשובים לכם כדי להפיל את מי שאתם מתנגדים לו יום ולילה, בנימין נתניהו, ואת ממשלת הימין, אתם לא תיפלו בפח הזה שכרגע הקואליציה נופלת בו. אתם צריכים להתחייב בפני כל העם, והראשים שלכם, לא רק אתה, אלעזר, חברי הטוב, אתם צריכים שהראשים שלכם ימצאו דרך שנאמין לכם. לא בהכרח נצביע לכם, אבל לפחות נאמין למילים שלכם.

הדבר השלישי, וסליחה, אני אקצר, החשש השלישי הוא החשש שאתם כותבים כל הזמן מסגרות מתאימות לחרדים. לא מספיק לכתוב את זה ולא מספיק לעשות את חטיבת החשמונאים. אף אחד לא ערב לנו שעוד כמה שנים אחרי שחרדים ישתכנעו ויתגייסו לא יקום בג"צ ויצביע שהחוקים האלה שנוהגים בחטיבת החשמונאים דינם להתבטל, כי זה לא סביר, כי זה לא שוויוני, כי חוק שירות משולב, כי יועצת לענייני מגדר. אתם חייבים, חבריי, לחוקק חוק חטיבת החשמונאים, בלי זה לא תהיה מוטיבציה לאף קואליציה ללכת אחרת.

חוק חטיבת החשמונאים, תעשו את זה ב-80 חברי כנסת, ב-90 חברי כנסת, שגדול הבג"צים, גדול המתנגדים, אלה שחושבים שעילת הסבירות היא בכל דבר, לא יוכל לעמוד בפני החוק הזה שחוקק ברוב כל כך גדול. אתם רציניים? אתם באמת עומדים מאחורי הדברים שלכם? תוכיחו את זה במעשים.

אלה שלושת החששות שמונעים מהקואליציה לחוקק באופן אמיתי, אני לא מקבל את כל הדברים האלה שזה חוק טוב, ראש הממשלה אמר שזה פי שלושה ממה שהיה פעם, אז מה? הייתה מלחמה, לא היינו פה בשנתיים האחרונות? אתם חייבים לחוקק חוק אפקטיבי.

ואני מסיים במה שהתחלתי, המעשה הנכון הוא תמיד קשה, אתם צריכים להתגבר על הרבה יצרים פוליטיים ועל הרבה לחץ ציבורי כדי לחוקק חוק אמיתי, אבל רק זה, ואם לא תעשו כך ההיסטוריה תשפוט אתכם. תודה.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

תודה רבה, חגי, על הדברים. אתם מכירים אותי, אני לא מתווכח ולא מעיר אף פעם למשפחות.

<< אורח >> חגי לובר: << אורח >>

אתה יכול.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אבל אנחנו מספיק מכירים ואני חושב שההערכה היא הדדית, רק להגיד בעניין הנקודה השלישית שלך, אני שוב אומר פה לצבא, פקודות מטכ"ל, בדיוק בעניין הזה. כמה פעמים אפשר לפנות, לבקש? פעם, פעמיים, לפי דעתי אפילו שלוש פעמים, לפחות לתת תשובה לוועדת חוץ וביטחון, זה לא יזיק. זה לגבי הנקודה השלישית שאותה הזכרת.

<< אורח >> הלל גרנות גרונר: << אורח >>

שלום, אני אחות של אמיתי גרנות שנהרג בראש חודש חשון לפני שנתיים, שבוע אחרי תחילת המלחמה. זה הספר שהוצאנו לזכרו, זה ספר שכולל קטעי יומן שלו שבו אפשר לראות בלי שום ספק שאמיתי היה אוהב תורה וירא שמים. אמיתי למד תורה שלוש שנים לפני שהוא התגייס לצבא ולפני שהוא יצא לקצונה הוא קיבל הזדמנות לחזור לישיבה לכמה חודשים כדי להחליט סופית אם הוא רוצה לצאת לקצונה או לחזור ללמוד.

הוא מאוד התלבט, הוא התייעץ איתי ואני אמרתי לו: עזוב, מה אתה צריך את זה? מודה שאני הייתי שבויה בקונספציה של צבא קטן וחכם, אמרתי לו: לצה"ל יש מספיק קצינים ולימוד תורה זה לא כזה זוהר, אבל צריך אנשים כמוך שיילכו ללמוד תורה, והיה נראה שהוא השתכנע, אבל אז התקשר אליו המפקד שלו ואמר לו: אמיתי, צה"ל צריך קצינים כמוך, אנחנו לא יכולים לוותר עליך, בבקשה תצא לקצונה.

ועוד לא הייתה המלחמה, אבל אמיתי הבין את החשיבות של ההגנה על מדינת ישראל ועל עם ישראל והוא הבין שהוא לא יכול ללמוד תורה אם הוא לא הולך ליישם את מה שהיא אומרת לו והוא לקח אחריות ויצא לקצונה. אחר כך כשהוא היה צריך בזמן הקרב לחתור למגע, אחרי שבאותו בוקר הוא אמר לארוסתו שהם יתחתנו כשהוא יחזור הביתה, אמיתי חתר למגע ונהרג בקרב מטיל נ"ט של חיזבאללה. אמיתי היה בחור פשוט, לא היה לו איזה תפקיד חשוב במיוחד, אבל הוא לקח אחריות על מה שהיה תחת האחריות שלו.

אני רוצה לפנות רגע לחבר הכנסת יעקב אשר, אתה אחד מ-120 חברי כנסת, אתה לא איש פשוט, יש 120 אנשים שנבחרו במדינת ישראל בשביל לחוקק חוקים ולקבל את ההחלטות על העם הזה. יש לכם אחריות גם עלינו, אני לא בחרתי בך, אני לא מגיעה מהציבור החרדי, אבל אתה אחראי גם כלפיי, גם אני חלק מעם ישראל וגם אני אזרחית במדינת ישראל. אני מחכה כבר שנתיים שחברי הכנסת החרדים ואנשי ההנהגה החרדית ידברו אלינו, בלי קשר למה שאתם אומרים על עצמכם, תגידו מה אתם אומרים לנו, מה אתם אומרים למשפחות השכולות, שהאיש שלי עדיין עושה מילואים ואח שלי עדיין משרת בקרבי אחרי שאח אחר שלי נהרג, מה אתם אומרים למשפחות מילואים?

כמה חברות יש לי שהתחילו לקחת כדורים נגד חרדה ודיכאון וכמה ילדים אני מכירה שסובלים מדברים שילדים לא צריכים לסבול מהם, חרדות וטיקים והרטבות לילה ודברים שפשוט לא צריכים להגיע לילדים כי אבא שלהם מאות ימים נמצא מחוץ לבית במקום שהוא עלול למות והוא מסכן את חייו. מה אתם אומרים לנו כשאתם מחוקקים חוקים שלא פותרים את הבעיה? החוק שמונח עכשיו על שולחן הוועדה לא פותר את הבעיה.

ואני רוצה להגיד משהו, בשביל לגייס לא חייבים כפייה. הייתה לי אפשרות לקבל פטור בתור בת דתייה. באולפנה שלמדתי 95%-98% מבנות גילי הלכו לשירות לאומי ואני לא לקחתי את הפטור הזה ובחרתי להתגייס לצבא, ולא הייתה עליי שום סנקציה ולא היה שום חוק שחייב אותי לעשות את זה ואני בחרתי לעשות את זה. לא חייבים סנקציות.

אם רוצים לחוקק חוק שכרוך בהסכמה, בשביל הסכמה צריך רצון ואני לא ראיתי טיפת רצון. אני אגיד לכם איך נראה רצון, רצון זה כשחברי הכנסת החרדים וכשהמנהיגים של הציבור החרדי והרבנים של הציבור החרדי מפרסמים בעיתונים החרדיים ובדרשות בבתי הכנסת ובתקשורת ובסרטונים הודעה ברורה שבה הם אומרים: חברים יקרים, עם ישראל בצרה, אנחנו עשינו מה שצריך בשביל לשמור על עולם התורה והסכמנו בשם הציבור להתחייב על 8,160 חיילים שיתגייסו בשביל לפתור את הבעיה. לא בשביל לעקוץ, בשביל לפתור את הבעיה שיתגייסו להיות לוחמים. אני שמעתי שחסרים 7,000 לוחמים בצבא, אז זה אומר ש-7,000 מהם יהיו לוחמים. אנחנו התחייבנו לפתור את הבעיה הזאת ולכן מי שלומד באמת תורה יישאר ללמוד תורה ומי שלא לומד תורה יבוא אלינו להירשם. ואנחנו לא נתלונן, אנחנו ניגש בעצמנו לצבא ואנחנו ניקח אחריות על היחידות שיקימו ואנחנו נלך בעצמנו לפקח ולדאוג שהבנים שלכם ואתם תיכנסו יראי שמים ותצאו יראי שמים ותקבלו את כל התנאים שצריך בשביל שבחור חרדי יוכל להיות בצבא.

כשרוצים אז הולכים לדאוג בעצמך, לא מתלוננים, וכשרוצים אומרים את זה כלפי פנים. אם אתם מחוקקים חוק שדורש הסכמה אתם צריכים לדרוש לפני שהחוק הזה מחוקק שמנהיגים בעלי שם וכוח בציבור החרדי ידברו ככה כלפי פנים של הציבור החרדי. ככה זה נראה כשיש הסכמה.

ואני רואה בתקשורת, אני בהלם בימים האחרונים, דיבורים של הנה אנחנו מביאים חוק היסטורי שיפתור את הבעיה. חבר הכנסת ביסמוט, ראיתי ברשתות שלך את המספר 8,160 בגאווה שזה מה שהולך להתגייס. אז אם ככה אתה מבטיח לנו, הציבור, שזה מה שהולך לקרות אז זה מה שצריך לקרות. יש פה אנשים שמגיעים לתמוך בחוק הזה כי הם מאמינים שיתגייסו 8,000 חיילים חרדים, אבל רוב מי שיושב פה בחדר יודע טוב מאוד שאחרי שמורידים את המספרים וכל הזה בשנה הקרובה אולי כמה מאות חרדים יתגייסו וגם בזה אין הבטחה שהם יהיו חיילים בקרבי, שהם יהיו לוחמים קרביים. אז תגידו לנו בכנות, שמי שתומך בחוק הזה יידע שהוא תומך בחוק שלא הולך לגייס אפילו 600 חיילים קרביים חדשים לצבא ההגנה לישראל.

ואני רוצה להגיד שזה לא העקרונות שלי, אני לא מחפשת הסכמה, לדעתי החוק צריך להיות שווה לכולם, צריכות להיות סנקציות אישיות ברורות והטבות ברורות, אבל ביטחון מדינת ישראל יותר חשוב לי מהפרטים האלה ואני מוכנה למחול על הערכים שלי ואני אוהבת את הציבור החרדי ואני דואגת לציבור החרדי. אני אגיד יותר מזה, אם יום אחד אני אשב בכנסת וציבור חרדי יהיה באופוזיציה, אני עדיין אדאג לכם, כי אתם אחים שלי ואתם יקרים לי והערכים שלכם חשובים לי יותר מכל מיני עקרונות אחרים של שוויון שאני יותר מאמינה בהם. ואני מוכנה לוותר על העקרונות שלי תמורת חוק שבאמת יגייס ותמורת הסכמה ותמורת רצון. וכשמישהו לא רוצה ולא מביע רצון, אז לא בונים הסכמה, אלא כופין אותו עד שיאמר רוצה אני.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

בועז, כולם פה מדברים בשם מילואימניקים, גם אני משפחה שכולה משני הצדדים, אני מדבר בשם המילואימניקים, אני רוצה לדבר.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

רגע, אתה מפריע לי, אחר כך. קודם כל אני רוצה להגיד תודה להלל. הלל, תודה על הדברים שאמרת. בוועדה הזו יש דבר אחד שאני מנסה ואם אני לא הצלחתי עד עכשיו אז אני מתנצל מראש כי נכשלתי, אבל את עכשיו באת ואמרת דבר שאולי הוא החשוב ביותר, כולנו כאן, כל מי שיושב כאן, כולנו בסוף ישראלים. באמת אין לאן ללכת ופה אנחנו נישאר ואנחנו אוהבים את המקום הזה ולאף אחד פה סביב השולחן הזה, לאף אחד, למי שבאופוזיציה, בקואליציה, למי שחושב כמוני, לא חושב כמוני, מי שנראה כמוני, לא נראה כמוני, לאף אחד אין מונופול פה, לא על שלום, לא על ביטחון, לא על אהבת הארץ, לא על חמלה ולא על צער ולא על יגון, לאף אחד פה אין מונופול, כולם בעניין הזה שווים. לא צריך חוק בשביל זה, כאלה אנחנו.

לכן אני רוצה להודות לך על הדרך שבה שמת, ואני מאמין לך ואני יודע שזה כך, כי יש דבר מדהים בסיפור הזה, יש את עם ישראל ויש מה שאתה קורא או רואה במסכים. יש מה שאתה שומע ברחוב ויש מה שאתה שומע לעתים בוועדות ולכן אני מאוד אופטימי. ולכן כאשר את אומרת, ואת אומרת בצדק רב, גם אני רוצה, גם אני אמרתי את זה הרבה פעמים בריאיונות, גם אני רוצה לראות רבנים אומרים לי בקול רם את מה שהם אומרים לי בשקט. גם אני רוצה, אבל זה תהליך, וזה מה שאני מנסה להגיד פה.

ואני יכול להבין שאת מנענעת בראש ואת לא מסכימה איתי. אנחנו לא חייבים להסכים אגב, בכנסת הזו יש אנשים שלא מסכימים. יותר מזה אני אגיד לך, גם בתוך מפלגה אחת יש אנשים שלא מסכימים, אבל מה לעשות? וזה התפקיד שלי ואני צריך להכיל ואני צריך לספוג, אבל צריך גם להאמין במה שאני עושה. אני יותר מדי אוהב את המדינה הזאת ואני יותר מדי אוהב את המדים האלה, אני מטורף על המדים האלה, המדים האלה מגנים עליי ושומרים עליי, מה נראה לכם כולם פה, שאני הייתי מצדד בחוק שפוגע במדינת ישראל? באמת תתעוררו כולם, מה, אתם באמת חושבים את זה? הרי זה לא הגיוני. מישהו אמר כן.

<< אורח >> הלל גרנות גרונר: << אורח >>

אני לא חושבת, אבל אתה עושה את זה.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

התשובה היא כן.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

כל הכבוד למי שאמר כן, איזה יופי, זכית בכותרת, כל הכבוד, איזה גדולה, איזה גדלות, אחד האירועים הגדולים בחייך. אני לא יודע למי אני פונה עכשיו, אבל רגע אחד יש דבר שנקרא תהליכים. אם אני לא הייתי מאמין במספרים האלה לא הייתי יושב כאן. אני לא ילד, זו לא תחילת קריירה, ונראה שפה עכשיו זה כנראה סוף הקריירה שלי. אני כבר לא ילד קטן והחלום שלי לא היה להגיע לכנסת, אני מודה, היו לי חלומות אחרים בחיים והגעתי לכאן כי ביקשו ממני וזו התקופה הקשה ביותר של המדינה.

לכן בדיוק כמוך, את אמרת משהו מאוד נכון, אני מצפה מכולם לבוא ולהתייצב, כולם צריכים להתייצב, אבל הם עושים את זה, העניין הוא שהם לא עושים את זה בקול רם ואני בא לדבר בשמם. ואני רואה את זה בגאווה כי אני גאה בקהילה החרדית, את אמרת שאת אוהבת חרדים, אני אוהב חרדים מאוד ואני מאמין להם, למה אני מאמין להם? כי אני מדבר איתם, כי אני נפגש איתם. אבל תנו זמן, זה לא פוליטיקה פה.

כאשר יריביי לאופוזיציה, אני מדבר איתם בחדרי חדרים והם חברים שלי, אגב אחריי ידבר פה אדם שאני מאוד אוהב, הוא היה שכן שלי ואני מתגעגע אליו, הוא לא בעדי ואם הוא היה בכנסת הוא היה מצביע נגדי ועכשיו הוא גם ידבר נגד החוק שלי, אבל הוא יקר לי, למה? הוא היה הרמטכ"ל של המדינה, של הצבא שלי ולכן הוא יקר לי. אז כל הוועדה הזו, בואו נעשה את זה בטונים אחרים, בואו נעשה את זה באהבה. מסתכלים עלינו ואפשר לא להסכים ומי שיצביע נגד יצביע נגד ומי שרוצה לטנף עליי בכלי התקשורת שיעשה את זה, אבל כאן בוועדה שלי תהיה ענייני.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

בואנה, זה לא יפה, הטונים היו בסדר, מה קרה לטונים?

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

ולגבי המספרים, תנו צ'אנס. כבר החלטנו מראש, זה לא יילך, זה לא יעבוד, הם לא רוצים. בואנה, למעלה מ-75 שנה לא עשינו דבר שכזה - - -

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

אתה רוצה בעוד שנה וחצי לבדוק יעדים?

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

לא להפריע לי, אני מדבר עכשיו.

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

מה זה תנו צ'אנס? השנים חולפות.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אנחנו מנסים, בואו ניתן לזה צ'אנס להצליח כי באמת הצבא צריך חיילים ואנחנו נגיע לשם, אני מאמין בזה.

<< אורח >> הלל גרנות גרונר: << אורח >>

אין שום דבר בחוק שיגרום לזה להצליח, למה שזה יצליח?

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

בסדר. עם כל הכבוד עכשיו אני רוצה לשמוע את חבר הכנסת לשעבר - - -

<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לפני שנה וחצי כבר אמרו שצריכים 12,000 חיילים ולוחמים.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

בסדר גמור, זה תפקידכם.

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

רוצים ארבע שנים מפרוץ המלחמה לבדוק אם התגייסו.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

גדי, אני שמח לארח אותך כאן בוועדה, יש לך דעה, אתה רואה את הדברים אחרת. קודם כל אנחנו שמחים לארח אותך, שבוע לא פשוט אצלך, אני חייב להזכיר את זה, בשם כולם פה אני רוצה להגיד לך שמתגעגעים אליך פה, גם אם אתה תגיע לפה ולא תצביע בעדי, אבל מתגעגעים אליך פה ואתה חבר וזכות הדיבור שלך, בבקשה.

<< אורח >> גדי איזנקוט: << אורח >>

בוקר טוב. לפני יומיים מלאו שנתיים לנפילה של גל ואיל ברקוביץ' ואמא שלו דיברה פה בוועדה וסיפרה שהוא למד שלוש שנים בישיבה, היה בן תורה, התגייס לצבא, היה נשוי ונפל יחד עם גל.

אתמול הקשבתי לנאומים בכנסת וראש הממשלה אמר שחוק הגיוס הוא תחילתו של תהליך היסטורי. אולי צריך להזכיר ב-30 שניות שהתאונה ההיסטורית ערכית קרתה פה על ידי פוליטיקאים ב-1977, שהחריגו חלק מהאוכלוסייה הישראלית במחויבות שלה למדינה. אותו הסכם קואליציוני בין הרב שפירא למנחם בגין למעשה השתבש ה-course התקין של מחויבות אזרחים למדינה. את זה עשו פוליטיקאים ואת זה צריכים לתקן פוליטיקאים.

אני השתתפתי ברוב הדיונים שהיו על החוק בשנתיים האחרונות, לא פספסתי דיונים ואני עוסק בזה משנת 1999, עת הייתי מזכיר צבאי לראש הממשלה ושר הביטחון. החוק המוצע בעיניי הוא לא יהיה חוק היסטורי אלא טעות היסטורית שתסכן את ביטחון מדינת ישראל אם לא יונח פה חוק אמיתי שעושה תיקון.

ב-7 באוקטובר נפל דבר, יש פה תפנית אסטרטגית לדורות. היקף הכוחות הסדירים שיידרשו לצה"ל לשנים ארוכות ידרשו צורך מבצעי אחר לגמרי מהצורך שהיה בו ב-50 השנים האחרונות. העובדה שיש היום שש זירות פתוחות והעובדה שיידרשו כוחות גדולים מאוד כדי להגן על גבולות המדינה זו עובדה, אנחנו נהיה בשגרת חירום הרבה מאוד שנים, בעתיד הנראה לעין.

יושב פה סגן הרמטכ"ל עוזי דיין שהיה מפקד פיקוד מרכז. אם היום יש סביב ה-20 גדודים, אני פיקדתי על יהודה ושומרון בשיא האינתיפאדה ב-2003, 2004 ו-2005, החזקתי בין 50 ל-60 גדודים, המשמעות היא ריתוק של כוח גדול מאוד. אני לא יודע אם לפני הסלמה שם או לא, זה נתפס כרגע כזירה משנית, זה מעיד על הצורך הגדול שיהיה להגן על גבולות המדינה, גם בלבנון, גם בסוריה, גם ברצועת עזה, היקף כוחות גדול מאוד ביהודה ושומרון וגם בגבולות.

אני בא ומניח פה התראה אסטרטגית, חוק ההשתמטות יפרק את צבא העם. חוק ההשתמטות, אם הוא יונח כמו שהוא, ואני אומר את זה גם כרמטכ"ל לשעבר, כאדם שבקי מאוד בנתונים, ואני מקווה שנעשה ועדת חקירה ממלכתית שתגיע להבנה וחקר האמת של מה קרה לנו, אבל אם לא יהיה חוק רציני מאוד שייתן תשובה יהיה קשה מאוד עד בלתי ניתן לתקן.

ומה שהוא יקרין, לא רק ללומדי תורה אלא לחלק המשרת, והעובדה היום שרק 48% מאזרחי מדינת ישראל בני ה-18 מתגייסים, ירידה נוספת באחוזים תביא את זה למקומות שאי אפשר יהיה לקיים צבא עם. כשהולכים לחייבי גיוס זה סביב ה-67% וכשבודקים כמה נופלים בין הגיוס לשחרור מגיעים למספרים מטרידים מאוד, ככה שזה יפגע גם בסדיר וגם במילואים.

ופה אני רוצה להזכיר, ב-16 באוגוסט 2023, שישה שבועות לפני המלחמה, כינסתי פה שתי ועדות משנה יחד עם חבר הכנסת דנינו וכתבתי התראה אסטרטגית לראש הממשלה, עצור בטרם חורבן. כתבתי לו מכתב מנומק מאוד למה צריך לעצור ולהתמקד אל מול האיומים. לצערי ההתראה לא נשמעה, למרות שקיבלתי תשובה שמכתבך התקבל. לכן אחרי האירועים הנוראיים של ה-7 באוקטובר בעיניי החוק הזה הוא בגידה בציבור המשרת, הוא לא ייתן תשובה והוא יביא לזה שהיקפי המילואים יהיו הרבה יותר מ-60 ימים בשנה. מי שמדבר על 60 ימים בשנה, יחשוב רק על הסלמה שאנחנו קרובים אליה מאוד ביהודה ושומרון, שהיקף הכוחות שם גדל פי שלושה. אני אומר את זה מניסיון.

האבסורד הגדול בעיניי בקריאת החוק עולה דרך המטרה. לחוק הזה הייתה אמורה להיות מטרה אחת בלבד, שמטרת החוק היא לחזק את ייעודו של צה"ל להגן על מדינת ישראל, להבטיח את הקיום שלה ולנצח במלחמה. כל הדברים האחרים בטלים ב-60, צריך לכתוב אותם במקום אחר. לכן כשאני קורא את סעיף ג' ואת הנימוקים למטרה, זה נראה לי פרדוקס מוחלט ואני מציע לכם לשנות אותו, שיש ייעוד אחד לחוק הזה, לחזק את ייעוד צה"ל. זהו, כל השאר הוא בטל בשישים. כמובן שיש כבוד ללומדי תורה, חשוב להקטין את הנטל ועוד דברים אחרים.

אני רוצה לסיים בקצרה ולומר שיש דרך אחרת בעיניי, שחייבים להישען על ארבעה עקרונות ברזל. האחד זה שירות לכל אזרחי ישראל, כולם משרתים בשירות צבאי, לאומי או אזרחי, כשזכות הבחירה הראשונה היא לצה"ל. הנקודה השנייה, חייבים לתקן את התאונה ההיסטורית של 77' ולהחזיר את סמכות הפטור למדינה. לקחת את זה חזרה מוועד הרבנים או מהממונה בישיבה שחותם על זה בנוכחות רב ונותן את הפטור. חייב להפסיק את זה, אחרת זה לא יתוקן. המרכיב השלישי הוא תגמול והוקרה למשרתים, ענישה וסנקציות למשתטים. והסעיף האחרון, לקבוע מכסות ברורות ללימודי תורה עד 3% בשנה, וזה על דעת כל ארגוני המילואים במדינת ישראל. ככה הם כתבו בחוק שלהם, 3% בשנה מ-150,000 מחזור גיוס זה 4,500 לומדי תורה, עילויים, בכבוד רב, שיכפילו להם את מה שהם מקבלים היום, שהמדינה תכבד את זה. ומי שירצה להמשיך ללמוד בישיבה, יתכבד, יעשה שירות ויילך ללמוד, בדיוק כמו איל ברקוביץ', הוא למד שלוש שנים בישיבה ועשה אחרי זה שירות.

פה אני חושב שיעדי גיוס הוא מכשול ועם כל חוסר האהבה למכסות לומדים אני חושב שחייבים לעשות את זה וצריך לחזק את צה"ל בשעה קשה. ופה אני פונה אליך, בועז, אני יודע שהלב שלך במקום הנכון, לעשות את הדבר הנכון. הדבר הנכון לעשותו זה להעביר חוק ואני מתחייב לחגי שאני לא אתן יד לחוק השתמטות, גם אם זה אומר ללכת בעתיד לסיבוב בחירות נוסף, כי אחרת זה השמדת צה"ל כצבא העם ופגיעה בביטחון של כולנו. לכן יש לך ולוועדה הזאת הזדמנות היסטורית לעשות תיקון אמיתי ולתקן את התאונה של 77' ולהחזיר את הערבות ההדדית ואת המחויבות של כל אחד שגדל במדינת ישראל לעתיד של המדינה שלנו.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

תודה רבה, גדי היקר.

<< אורח >> זיו ברנס: << אורח >>

אני יכול לדבר בשם אלו שעושים את המילואים האלה שמדברים עליהם פה?

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

נראה לי שיש מלא שעושים כאן מילואים.

<< אורח >> זיו ברנס: << אורח >>

זאת לא את.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

מירב, זה מתנהל כפי שאני רוצה.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

קודם כל אני אמא של מילואימניק.

<< אורח >> זיו ברנס: << אורח >>

את לא מילואימניקית.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

יש לי אחיין מילואימניק, אני לא אמא.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

מירב, את בקריאה ראשונה.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

על מה?

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

כי אמרתי לעצור. אמרתי די.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

אבל אני עונה לו.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אנחנו נתחיל עכשיו להקריא, אבל קודם לכן, גדי, כולנו רוצים צבא עם והיום מסתכלים אחורנית ובאמת אומרים כמה חבל שלא נעשה קודם, כמה חבל שלא רצינו תקופות מסוימות בכלל חרדים בצבא. ובואו נהיה כנים ולא נתחיל עכשיו כולם, כי זו האמת.

דבר נוסף, גם כשחוקקו חוקים, זה תיקון 26, ואמרו אז לא היה 7 באוקטובר, לא, אנחנו לא חיים בשוויץ ומלחמות היו פה תמיד ותמיד ידענו שאנחנו צריכים צבא וגם היום אנחנו יודעים שבעוד 30-20 שנה, גם כאשר אמרו לנו פה שאיזה יופי וכולם טובים וניתן בלייזר למחבלים והכול יהיה בסדר, אז ידענו היטב באיזה מציאות אנחנו חיים. לכן ה-7 באוקטובר זה אירוע בקנה מידה תנ"כי, לא היה דבר שכזה - - -

<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> קרה לנו האסון הזה.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אפרופו הרצון, הלוך הרוח הזה שאנחנו נעשה שלום עם שכנינו ואולי אנחנו צריכים באמת צבא קטן, היו הרבה טעויות שנעשו כאן, אי אפשר לשים את הכול על הגב של החיילים.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

לא, אנחנו צריכים צבא גדול. אתה צודק, צריך צבא גדול, מאיפה להביא חיילים רק תגיד לנו.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

נכון ולכן החוק הזה מגדיל את הצבא.

<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני מציעה שנעשה ועדת חקירה ממלכתית ונבין למה זה קרה.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

או נמשיך לשלם 30 מיליון דולר לחמאס ונשאל למה הוא התחזק.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אנחנו נתחיל להקריא. כמובן חברי הכנסת, כל אחד ידבר בתורו.

<< אורח >> זיו ברנס: << אורח >>

בועז, יש לי את הפתרון מאיפה מביאים את החסר, אתה חייב לתת לי לדבר.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אני אתן לך לדבר, אבל חברי כנסת ידברו קודם. אלעזר, אני פונה אליך עכשיו, כי אתה בכל זאת, איך נקרא לזה? האופוזיציונר הסימפטי. אתה באת ואמרת, שתי דקות לא מספיק, אז עשיתי חושבים אצלי בחדר ואמרתי נמצא פשרה פרלמנטרית. שתי דקות לא מספיק ואולי הוא צודק, כמה הוא היה רוצה? הוא בטח היה מבקש 40, אז הקצבתי ארבע דקות לכל אחד. אם הדברים שאתה תגיד לא יחזרו על עצמם ותגיע לחמש דקות ו-44 שניות, מבטיח לאפשר לך את הזמנים.

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

בועז, מה אכפת לך? אמרו לך שגם ככה אתה צריך חודשיים דיונים.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

מי אמר? הנה היא פה, אני לא שמעתי אותה אומרת חודשיים.

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

גם ככה אמרו שצריך חודשיים, לא? זה מה שראיתי בפרסומים. זה נכון או לא?

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

לא שמעתי, אבל נתחיל.

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

אם גם ככה אתה צריך למרוח חודשיים אז תן לו לדבר, תהיה לארג', שבע דקות.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

בועז, כיוון שפנית אליי, רק על הנקודה הזאת של ה-5.44 שניות.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

לדעתי אלעזר יחזיק חודשיים ברצף.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אני מבקש רק להעמיד דברים על דיוקם, כדי שאף אחד פה לא ייכנס בטעות וייקח מחשב ויגיד אוקיי, כמה חברי כנסת כפול 5.44 וכמה זמן זה לוקח. האמירה בכנסת מהייעוץ המשפטי הייתה, יושבת פה גם מירי, שכל זמן שאנחנו מדברים לעניין אז אנחנו - - -

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אני אמרתי את זה, הדברים ברורים.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אנחנו מדברים פה, כמו שגם אתה אמרת, על חוק היסטורי. זה לא יכול ש-5.44 שניות יגבילו את ההיסטוריה.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

הדברים ברורים. הסכמתי איתך בעניין.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אוקיי, אם הסכמת איתי, תודה, אז בטל ההסכם הזה.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אני קובע את הכללים. אתה יכול לחייך עד מחר, את ארבע הדקות אני קובע וככה יהיה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

לא, זה לא נכון, אתה לא יכול לקבוע את זה.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אני כן יכול.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

תתייעץ עם הייעוץ המשפטי בבקשה עוד פעם.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

זה גם נעשה בעבר.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

תתייעץ בבקשה עם הייעוץ המשפטי.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

חבל על הוויכוח.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

אדוני היושב ראש, אפשר לקבל הבהרה? בפעם שעברה אני דיברתי על הצמד שירות אזרחי ביטחוני ושמעתי עכשיו בחדשות שהיועצת המשפטית אומרת - - -

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

נגיע לשם.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

מה נגיע? כבר עברנו, לא?

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

לא, מה פתאום? תעקוב אחר הדיון.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

מצוין. תודה.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אדוני יושב הראש, לפני הישיבה הקודמת דיברנו על המספרים וצה"ל אמר שהוא יביא אותם, המספרים של בוגרי החינוך הדתי שנספרים כחרדים היום, אם אפשר לקבל אותם, בבקשה.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

לגבי הכשרה תעסוקתית, יש עוד מישהו שרוצה להתייחס? להעיר? להגיד דבר מה?

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

לי יש מה להגיד על זה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

מירי, את מדברת לגבי המחיקה של זה?

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

כן.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

גם לי יש.

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

אמירה עקרונית על הסעיף הזה של ההכשרה התעסוקתית. יש לי גם על דברים אחרים.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

על הסעיף הזה.

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

זה באמת מעוות בחוק שעוסק בגיוס להיכנס לסוגיות שקשורות לתעסוקה. למה זה קרה? כיוון שבהסדר ההיסטורי של תורתו אומנותו על מנת לדחות שירות היית צריך להוכיח שאתה נמצא בישיבה. בעצם כבלנו את האנשים לישיבה ולא אפשרנו להם ללכת ולעבוד. אז הוספנו חטא על פשע, הם גם לא שירתו וגם לא עבדו וחלקם גם לא היו בישיבה, הפסדנו מכל העולמות.

אני חושבת שבהקשר הזה רק חשוב לנתק בין הכבילה לישיבה לבין דחיית השירות. מבחינתי המצב צריך להיות גיל פטור 21 ומשם והלאה יש סנקציות, זאת אומרת הסנקציות ממשיכות מגיל זה והלאה, ומי שלא מתגייס, אנחנו אפילו מעדיפים שהוא יעבוד ויפרנס את עצמו מאשר שהוא יהווה גם נטל על משלם המיסים ומערכת הרווחה תצטרך לסבסד אותו. מהבחינה הזו אני חושבת שצריך לעשות ניתוק, זה עוול היסטורי שצריך לתקן.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

מירב, אולי כדאי לשמור את הדיון לסעיף שבו אנחנו - - -

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

אוקיי, אבל זה קשור לתעסוקה, כי אם - - -

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

הכול קשור בהכול בסופו של דבר.

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

לכן אני אומרת זה כן לעניין. אין בעיה, ניגע בזה שוב, אבל אני חושבת שהניתוק הזה בין הכשרה תעסוקתית ועבודה - - -

<< אורח >> דרור גרנות: << אורח >>

התנאים לדחיית שירות, תנאי דחיית שירות הוא הסעיף.

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

אסור להמשיך להתנות את דחיית השירות בזה שהם כבולים לישיבה, עדיף לפחות שיעבדו ויפרנסו את עצמם.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

זה עניין מאוד מאוד עקרוני שלדעתי כדאי לדון בזה בגיל הפטור - - -

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

לא, אבל זה נמחק פה, לכן צריך לדון בזה פה.

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

כיוון שזה נמחק פה אז העליתי את זה כך.

<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אבל הורדתם את התכלית הזאת גם מסעיף המטרה. ברגע שזה ירד מסעיף המטרה אז איזה נפקות בכלל יש ל – אין פה אירוע.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

אני מסכימה איתך. אם בסופו של דבר הוועדה תחליט שאחת התכליות היא גם תעסוקה אז אנחנו נחזיר את זה. כרגע זו לא ההצעה שמונחת.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו בדיוק הבעיה, שסעיף המטרה לא מדויק.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

כמו שאמרתי, אנחנו נחזור בסופו של דבר לסעיף המטרה כיוון שהוא צריך לשקף את ה - - -

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אני רוצה רגע לשאול, אנחנו הרי התייחסנו לסעיף המטרה בצורה מאוד נרחבת ולדעתי חלק נכבד מאוד מהנוכחים, כולל גדי איזנקוט שהתייחס פה הבוקר, הוא דיבר על צורכי הצבא וצורכי מערכת הביטחון ואנחנו חוזרים לתכלית שהיא תעסוקתית או תכליות אחרות.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

לא, אנחנו לא חוזרים.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> השאלה אם זה הולך לקבל ביטוי, אם תיתנו לנו איזה שהוא סוג של כיוון, כי בסוף דנו פה כמעט שני דיונים שלמים על תכלית המטרה והייתה תמימות דעים בנושא צורכי צה"ל. נרצה לשמוע גם את ההתייחסות שלך, גברתי היועצת המשפטית, וגם של יושב ראש הוועדה, כי לדעתי זה יותר מהמובן מאליו.

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

אני רק אסכם את עמדתי. אני חושבת שבסעיף המטרה, כפי שאמרתי בדיונים קודמים, צריכים להיות רק דברים שמפחיתים את נטל המילואים, את ימי המילואים, כי אנשים קורסים וזו התכלית בעיניי, להביא עוד כוח אדם כדי שהנטל על המילואימניקים יופחת.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

ועל הסדיר לא יפחת?

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

גם על הסדיר. מה ההבדל בין הסדיר למילואים?

<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> הארכת תקופת השירות.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם וגם, אין חולק.

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

מה ההבדל בין סדיר למילואים? שהמילואים יותר מושפעים מעת חירום. הסדיר, בכל מקרה יש להם תקופה קבועה, שלום או מלחמה. מילואים יותר מושפעים מעת חירום, ממלחמות.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

מונחת גם הצעת חוק להאריך שירות וברור ומובן מאליו שככל - - -

<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>

הייתה פה אתמול הצבעה על צווי 8, 280,000 איש.

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

רק משפט אחרון, את ההקשר של התעסוקה, אני לא חושבת שזו תכלית החוק, רק צריך לתקן את העוול ההיסטורי שמתנה דחיית שירות בזה שאתה לא תעבוד. זו טיפשות בעיניי.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

נאמן לבקשתו של היושב ראש אני אתייחס למחיקה של הכשרה תעסוקתית. מירי, אם יהיה אפשר להסביר לנו תכליות ואני מבקש להגיד משהו. החוק הזה הוא תיקון בחוק שירות ביטחון. מה שאמר פה קודם הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, אין ספק שכל העיסוק שלנו בחוקים בתוך תיקונים, צריכה להיות להם כותרת-על של הגברת הביטחון לאזרחי מדינת ישראל, או כמו שנאמר פה, סיוע להשלמת ייעוד צה"ל. התכליות האחרות, אני לא יודע אם יש איזה שהיא דרך לעשות אותם בתוכו וקומה מתחת ולהכניס את הדברים שכתובים עם מה שאנחנו מסכימים ועם מה שאנחנו לא מסכימים.

כשאנחנו מדברים על הכשרה תעסוקתית אנחנו לא יכולים להתעלם מהקשר שבין שירות בצה"ל, אני מתכוון בעיקר למגזר החרדי, לבין היכולת התעסוקתית שלהם. כמו שאדוני היושב ראש יודע, כשהוקם גדוד נצח יהודה על שלוש שנים שירות לקחו בחשבון או לקחנו בחשבון שאחת המטרות, אפילו מטרת העל, היא תוספת לביטחון מדינת ישראל, היא הקטנת העומס מהצבא הסדיר, הקטנת העומס מצבא המילואים בעתיד, לקחו בחשבון שנוער שמגיע בלי מקצועות ליבה בכלל, קשה לו מאוד להשתלב אחרי שירות צבאי של שלוש שנים בתוך מקצוע ישר ולכן יוג'ין קנדל, שהיה היועץ של ראש הממשלה נתניהו, שאלתי אותו מה ההבדל בתרומה אם נותנים לחרדים ללכת ישר לעבוד, אז הוא אמר לי בין מיליארד וחצי ל-9 מיליארד. שאלתי אותו איך הבדל כזה גדול והוא אמר שבלי מקצועות ליבה הם שווים בשוק העבודה מיליארד וחצי, עם מקצועות ליבה הם שווים 9 מיליארד.

אני לא חושב שהתכלית התעסוקתית עומדת אחרי ה-7 באוקטובר עם התכלית של הקלת נטל המילואים והשירות הסדיר, אבל יחד עם זאת אני אומר, ואני אומר את זה לטובת המדינה ואם רוצים גם לטובת המשרתים החרדים בעניין הזה, שאנחנו לא יכולים למחוק לגמרי – ואם העזנו, בעיניי העזנו, להכניס לפה שירות, אסור להגיד לאומי, אני עוד אדבר על זה, מחקנו את המילה לאומי, קראנו לו שירות אזרחי ביטחוני שחם וחלילה איזה אדמו"ר יגיד: רגע, אתה מאמין בלאום היהודי או במדינת ישראל כמוסד לאומי? אז מחקתם, לא אני מחקתי, את המילה לאומי, קראתם לזה אזרחי ועכשיו אתם מוחקים את העניין של הכשרה תעסוקתית. מה שאני אומר לטובת כולנו, אני חושב שאנחנו חייבים את זה למשרתים החרדים שיבואו, מעבר לזה שאנחנו חייבים את זה למדינה.

אני חושב שחייל חרדי שיבוא באפס מקצועות ליבה, ואנחנו כמובן פורסים לכולם שטיח אדום, ואנחנו אומרים לו: אוקיי, עכשיו תבוא לעוד שלוש שנים, אני לא חושב שאנחנו יכולים להתעלם לגמרי, זה לא משנה אם בחוק הזה או בחוק ליד, מלהגיד אוקיי, אבל תזכור, אנחנו לוקחים בחשבון שאחרי שלוש שנים בצבא, מעבר לקרדיט שתקבל בחברה הישראלית על עצם זה ששירת כמו שצריך, אנחנו גם ערים לזה שכדי תוכל לפרנס את המשפחה שלך בכבוד יותר ולתרום למדינה בכלל, אנחנו עוסקים גם בתכלית הזאת שכתובה פה של תעסוקה חרדית.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

השאלה אם יש מקום לחייב את צה"ל שחייל, בחלק אולי משירות החובה, שכשהוא ייצא מהצבא הוא לא רק ייצא בהשלמת מקצועות הליבה, אלא תהיה לו איזה שהיא הכשרה. זאת אומרת מי שיבוא לצה"ל יהיה לו גזר.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

מירי, אני אתן לך דוגמאות. אחת, בנצח יהודה, אני מניח שזה קיים עד היום, יש פרק כזה בתוך השירות של הכשרה. התוכנית של גדי איזנקוט של 'ממדים ללימודים' היא אמנם מתעסקת עם אחרי הצבא, אבל היא נותנת, לדוגמה בתוך צה"ל ועל חשבון השירות הצבאי עשינו בגרות 2000, מה זה נקרא? עושים השלמות לבגרות לחיילי צה"ל על חשבון השירות, שלא לדבר גם על קורס נתיב לגיור. אנחנו יודעים לעשות דברים בצבא והצבא יודע לעשות את זה על דברים שיש להם חשיבות לאומית וחשיבות פרטית לגבי המשרתים. צבא ההגנה לישראל בהיותו צבא העם יודע להעמיס על כתפיו גם דברים שצבא אחר בעולם לא עושה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה נכון לא רק לחרדים, אוכלוסיות קיצון אחרות. לכן זה לא המקום אולי ל – אני לא יודעת.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

תודה רבה. חבר הכנסת טור פז בזכות דיבור.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

קודם כל בעיניי הסעיף הזה לא מנותק מהמציאות הנוכחית. במציאות הנוכחית יש שתי מערכות גדולות שעוסקות בהכשרה תעסוקתית. הייתה שנת המשימה. אחרי שנתיים של שירות חרדים, למי שלא מכיר יש ארבעה חודשים או שמונה חודשים של הכשרה תעסוקתית כך שההסדר החרדי או השירות החרדי גם בלי ההסדר כבר מכיל את הדבר הזה. פעם שנייה, בחלק מהישיבות החרדיות, ההסדר, יש מסלול טכנולוגי.

אני אתחיל מהסוף, בעיניי זו טעות להוריד את התכלית התעסוקתית, אני חושב שצריך לכלול אותה מחדש בחוק. כלומר כל הסעיף שנקרא הכשרה תעסוקתית מיועדת, בעיניי הוא צריך להיות חלק מהחוק, אבל תוך הדגשת היררכיה, ולכן צדקה חברת הכנסת כהן כשהיא אמרה שהכול חוזר לסעיף המטרה.

אם אנחנו נגדיר שסעיף המטרה הוא בראש ובראשונה לא להסדיר את מעמד בחורי הישיבות ולא לדאוג לבעיות קואליציוניות של מישהו, אלא להקל את נטל הסדיר והמילואים ולמלא את השורות בצה"ל, וזו המטרה מספר אחת, לצידה אפשר להכניס מטרת משנה ולהדגיש שהיא משנה, לייצר היררכיה בחוק ביניהם ולומר שיש כאן מטרת משנה של תכלית תעסוקתית שהיא משרתת שני דברים. הראשון, יש לנו בעיה, לא מעט מבוגרי החינוך החרדי שכבר רוצים להתגייס מגיעים עם כישורים חסרים. וזה לא רק ליחידות טכנולוגיות, גם כדי להיות היום בתפקידים מסוימים בשריון, בתותחנים, מפעילים רחפנים ועוד ועוד, יש דברים שאתה צריך לדעת וניסיון שאתה צריך להגיע איתו. במובן הזה לישיבת ההסדר החרדית או כל מסלול שקיים או ייבנה יש ערך נוסף בהקשר של ההכשרה הטכנולוגית. הדבר השני, ושוב, כל עוד ברור לכולנו שזה מדרג שני או שלישי בחוק, יש פה גם תכלית תעסוקתית למשק. לכן טוב למשק הישראלי שתהיה אפשרות בחוק הזה להכשרה תעסוקתית מיועדת, כל עוד פעם אחת זה לא בא על חשבון ההקצאות לשירות והעדפה של שירות קרבי, ושתיים, כל עוד אנחנו מבינים שבדבר הזה יש התפשרות מיוחדת ויש פה פגיעה בערך השוויון, ואני אסביר.

הרי עולם ישיבות ההסדר החרדי ועולם השירות החרדי לא צמח יש מאין, יש לצידו את העולם החילוני ואת העולם הציוני דתי. בשני העולמות האלה אנחנו לא נותנים משקל להכשרה תעסוקתית מיועדת אלא אם כן היא קשורה ישירות לצורכי הצבא, כלומר אנחנו כן אומרים שאנחנו נותנים לך לעשות קורסים, אפילו עתודה, זה פתוח גם לחרדים היום. פה יש מסלול מיוחד שלמיטב ידיעתי לא מתקיים לאוכלוסיות אחרות ושאנחנו מכניסים אותו בבסיס החוק. אז הסעיף הזה פוגע בעיקרון השוויון.

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

אתה מדבר על ישיבות ההסדר?

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

החרדיות, אבל בכלל על כל הכשרה.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

אבל מה המשמעות לגבי אוכלוסיות אחרות?

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

אני מסביר. היות שאנחנו נותנים פה תעדוף מסוים לציבור החרדי, לתת לו הכשרה תעסוקתית מיועדת שלא ניתנת לאוכלוסיות אחרות, צריך להיות ברור בלשון החוק, שזו פעם אחת לאקונה לצורך סגירת פערים, כי מערכת החינוך הרשמית כושלת בלתת אותם, ופעם שנייה אנחנו מתעדפים בצורה ברורה שירות קרבי, שירות מבצעי וכו'. כלומר אם החוק יבטא את זה, בעיניי נכון לעשות את זה כי יש פה צורך גם לצה"ל וגם למערכת הכלכלית.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

כשאתה אומר הכשרה תעסוקתית מיועדת, למה אתה מתכוון? האם אתה מתכוון למה שהיה בפרק ג'1 שמדובר על השלמת הלימוד? או שאתה מדבר על למשל ישיבות טכנולוגיות, זאת אומרת פחות לימודי - - -

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

גם וגם.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

נכון, זה שני דברים שונים לחלוטין, אבל מעבר לזה, למה לייחד את זה לחרדים? אז תפתח את זה כבר לכולם.

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

זה פתוח לכולם, פשוט לא מעוגן בחקיקה, אם יש ישיבות הסדר גם אחרות.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

מירי, שאלת שאלה טובה ואני אתייחס. יש לנו פה אוכלוסייה שיש לגביה שני, בשפה הדתית קוראים לזה 'צוויי דיניי', זה שני דינים.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

פעם באמת היו חרדים בצבא, אני שירתי עם בר כוכבא במלחמת יום הכיפורים והיו איתנו חרדים, ואני זוכר כשעשינו קורס ל-RPG, אמר לי אחד החרדים: המפקד, אני יריתי צוויי בומבעס על הזלדה. זה היה, היום לא שומעים את זה בצבא.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אתה בטוח שהוא פגע? החרדי פגע? מבחינת ההשכלה והכול? אתה בטוח? תבדוק טוב.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז הם למדו ליבה, אדוני.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מה זה השיח הזה? אם היינו עושים שיח כזה על עולי מרוקו היית מזדעק.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

לא נכון.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מה זה הדבר הזה? כל אחד מפגין פה את הכישורים שלו באידיש.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

יעקב אשר, אני שמח שזה מעורר - - -

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מה זה הפטרונות הזו?

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

אשר, אתם לא נמצאים. כשתהיו אז יהיה אפשר לדבר וזה נחמד לדבר על זה.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הבנתי, הנה עכשיו, ההגנה הכי טובה זה התקפה. אם הייתי מדבר ככה על עולי רוסיה או על עולי ברית המועצות?

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה אתה פונה אליי? מה זה הפטרונות הזאת?

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה מתוך כבוד לשפה האידית.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אה, זה מתוך כבוד. אבל לא תאמינו מה קרה, החרדי פגע, לא יאומן.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא מה שהוא התכוון.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

יעקב אשר, אל תעשה ליצנות מדבר כזה. אני מכיר את הקונצים האלה, אל תיקח סיפור נחמד מאוד ותהפוך אותו לאיזה פגיעה, זה מיותר.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

קדימה, טור פז, סיימנו?

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

לא, רק התחלתי.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

מה זה רק התחלת? תסכם.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

מפריעים לי.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

שאלת שאלה, קיבלת תשובה.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

לא, הפוך, היא שאלה את השאלה והיא ביקשה תשובה.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אני אזכיר לך, כשאתה מדבר על הכשרה, עד כמה שאני יודע גם ההכשרה עוזרת לצה"ל, היא עוזרת גם לצבא.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

בועז, אם היית מקשיב זה מה שאמרתי.

<< אורח >> שי טייב: << אורח >>

רק אני אגיד שבמסלולי החרדים יש כאלה שעושים את ההכשרה, כמו שאמר חבר הכנסת שטרן, אחרי השירות, ואז זו הכשרה שתכליתה זה לאזרחות, לאו דווקא עם הקשר לצבא. כל מי שעושה או רוב מי שעושה את ההכשרה בתחילת השירות בעצם הופך את המסלול, הוא עושה הכשרה עם תכלית מקצועית צבאית, הוא עושה אותה הרבה פעמים במוסד שהוא מותר.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

בדיוק, זה מה שרציתי להתייחס ולומר. שוב, יש פה - - -

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אולי נשמע את עמדתכם בהקשר של הסעיף של התכלית התעסוקתית? אפשר שהוועדה תכיר את עמדת צה"ל בהקשר הזה אל מול כל האתגרים ובשילוב התכלית התעסוקתית?

<< אורח >> שי טייב: << אורח >>

עמדתנו בהקשר הזה זה שצריך לשמר את היכולת לבצע הכשרות מקדימות לפני הכניסה לשירות ותוך כדי, שזה יהיה לטובת תכלית צבאית בהקשר הזה.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

ולכן תכלית תעסוקתית מיועדת - - -

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> האם התכלית הזאת היא נכונה לכל מלש"ב, לכל חייל צה"ל?

<< אורח >> שי טייב: << אורח >>

יש בתוך התכליות הצבאיות - - -

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אז אין ייחודיות לחוק הזה בהקשר הזה.

<< אורח >> שי טייב: << אורח >>

נכון, יש גם בתוך השירות הצבאי - - -

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זו פרקטיקה קיימת, לא חייבים אותה בחוק.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

לא, צריך אותה בחוק.

<< אורח >> שי טייב: << אורח >>

יש אנשים שעושים הכשרות שהן לתכלית צבאית שמשרתות אותם לאזרחות, אבל לא צריך לתת פה את כל הפרטים האלה. הסיפור של העניין של השירות של החרדים - - -

<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>

אבל יש גם הכשרות שהן לא ספציפית למקצוע. למשל חיילים בודדים שבאים ללא עברית, לפני הגיוס עושים להם שלב של לימוד שפה בשביל שיילכו לשרת בצה"ל. אם אנחנו מדברים עכשיו על חרדים?

<< אורח >> שי טייב: << אורח >>

אז עכשיו אמרת, זה לטובת התכלית הצבאית, כדי שתוכל לשרת בתפקיד בצבא.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> וגם אחרי, זה גם תכלית אזרחית וזה ממש בסדר. אבל מה שאומר כאן רח"ט תומכ"א, שהתכלית התעסוקתית הזאת היא אינדיפרנטית למגזר כזה או אחר. אם עכשיו צה"ל נותן הכשרה של חשמלאים לסקטור חרדי, הוא יכול באותה מידה לשלב גם אנשים נוספים בתוך המקצוע הזה. זה לא משהו סקטוריאלי, זה להכשיר ואחרי זה זה גם משרת את אותו בן אדם.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

כשאחד מארבעה בנים גומר כיתה י"ב ואין לו מתמטיקה ואין לו אנגלית והוא צריך לקרוא את ההוראות על ה-RPG וב-RPG כתוב תסדר ככה ולא ככה והוא יירה בטעות אחורה ולא יפגע בזלדה, אז אין ברירה. בשנות ה-70 עוד הייתה אנגלית והיום אין אנגלית לרוב בוגרי החינוך החרדי לבנים. זה תכלית תעסוקתית מיועדת - - -

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> את כל זה אנחנו נסדר בחוק הגיוס? בואו נכניס את זה ללימודי ליבה בגיל שש. מה, אנחנו מתקנים את העולם בחוק הגיוס של החרדים לצה"ל?

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

נכון, כידוע לך אני בעד, אבל עד שהבחור שהוא היום בגן, בגיל שלוש, יגיע לגיל 18 ואנחנו נתקן את מערכת החינוך החרדית, גם בזה שיהיה ממלכתי חרדי, צריך עכשיו בגיל 18 – אני חושב לכן שתכלית הכשרתית מיועדת רלוונטית ללשון החוק הזה צריכה להופיע פה תוך הדגשה של היררכיה שהיא במקום השני או השלישי.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

אני חייב להגיד לך, משה, שממה שאני זוכר מההכשרה הצבאית, אני לא זוכר ששלחו אותנו עם RPG עם תווית באנגלית.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

הצבא התקדם, שלום, מאז שאני ואתה היינו בטירונות. היום, מה לעשות, אתה רואה הרבה יותר טכנולוגיה, הרבה יותר כישורים. אם אני אספר לך סיפורים של נמרים בתוך עזה שלא יודעים איך להפעיל אותם כי לא יודעים – באמת סיפור אמיתי מהתמרון האחרון, אתה תצחק, אבל זה עצוב. וזה לא קשור לחרדים או לא חרדים, יש היום יותר כישורים שנדרשים מחייל ואני חושב שההכשרה התעסוקתית המיועדת צריכה להיות בלשון החוק תוך הדגשת ההיררכיה הנמוכה שלה.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

מה שחשוב להבין, מה אנחנו כוללים בהגדרה של הכשרה תעסוקתית מיועדת, מכיוון שההגדרה שמופיעה בהצעת החוק מדברת על לימודים לצורך השלמת השכלה ל-12 שנות לימוד או להשלמת תעודת בגרות, מכינה ללימודים אקדמאיים, השכלה אחרת שאישר שר הכלכלה על פי אמות מידה שקבע בשים לב לצורכי הצבא, וגם תואר אקדמי.

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

מירי, אולי לקחת את ישיבות ההסדר כסטאדי קיים, הרי ישיבות מפלות לטובה חרדים אבל למטרה ראויה, כי נקודת הפתיחה היא יותר נמוכה, אז אולי נגיד יש שם ארבע שנים, מתוכם 17 חודשים בשירות, צריך לספור במכסות רק את ה-17 חודשים אבל כן לתת להם מסגרת של ארבע שנים של הכשרה שחלק מזה נהנה הצבא וחלק המשק הישראלי ביום שאחרי. פשוט לא לספור את כל התקופה במכסות.

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מירי, צריך שתהיה הבחנה ברורה לגבי התכלית. אם באמת התכלית, כמו שאמר טייב קודם, היא תכלית שמביאה לידי שירות צבאי משמעותי יותר אז אין ספק שזה חלק מהזמן או ממה שיוגדר בלוחות הזמנים, אבל מה שלא, זה יכול להיות מצוין וזה חשוב לכלכלה, אבל זה לא צריך להיכנס לחוק הזה.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

בסופו של דבר רוצים חיילים שיתפקדו.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

אני רוצה לשאול, בועז וגברתי מירי, אבל אני רוצה שאתם תתאמצו ותענו, מי מחק את הסעיף הזה ולמה? אני פונה לצבא ואחרי זה אליך.

<< אורח >> שי טייב: << אורח >>

חשבתי שאני מחקתי.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

לא, לא אמרתי שאתה מחקת, אני מבין מהדברים שלך שאתה לא היית מוחק את זה. אתה עושה את זה בתוך צה"ל, הכשרה לקראת מקצוע מסוים, חשמלאי טנקים וכו' וכו', כלומר היית כן משאיר חלקים. מי מחק את זה?

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

קודם כל אני חתום על החוק הזה, אבל תיכף מירי תחזור ותסביר בדיוק למה.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה לא נמחק עכשיו, מאיר.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני כבר אמרתי להזמין את חבר הכנסת לשעבר אטיאס.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> גם בנוסח הקודם.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

לא הייתי אומר את זה, כי צפויה לך הפתעה.

<< דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>

אני חושבת שזה נאמר בתחילת הדברים, הרעיון היה שברגע - - -

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

כל כך הרבה דברים פה נאמרים, הכול נאמר.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז תגידו לנו פשוט.

<< דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>

הרעיון היה שברגע שהתכלית התעסוקתית ירדה מסעיף המטרה אז נמחקו גם הסעיפים באופן קוהרנטי שקשורים להכשרה תעסוקתית.

<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אז תסבירי את סעיף המטרה ותסבירי - - -

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

מי מחק?

<< דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>

דנו בסעיף המטרה, היינו ב - - -

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איפה יש הפניה של התעסוקה?

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

בועז, לא שאלתי אם זה נמחק בטרוניה, אני באמת רוצה לקבל הסבר. אנחנו כל הזמן דנים בסעיפים, אנחנו יוצאים מתוך הנחה שמה שאנחנו רואים נתחיל לדון על זה. חשוב להסביר לנו לפני שמתחילים דיון למה סעיפים כאלה נמחקו, אם זה הצבא, אם זה אתם.

<< דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>

זה נאמר בתחילת הדברים, אבל אני אגיד את זה שוב. הרעיון היה שברגע שהתכלית התעסוקתית יורדת מהצעת החוק, גם לנוכח הצרכים הביטחוניים העכשוויים, גם לנוכח התקופה שאנחנו נמצאים בה כרגע, באופן קוהרנטי נמחקו הסעיפים שקשורים לאותה תכלית תעסוקתית, אחד מהם היה הכשרה תעסוקתית מיועדת.

עכשיו עולה שאלה בוועדה האם במסגרת הכשרה תעסוקתית מיועדת צריכים להימחק כל תתי הסעיפים, הרי היו שם כמה תתי סעיפים, סעיפים שמאפשרים רכישת השכלה כדוגמה תואר ראשון וסעיפים שמשלימים השכלה לעניין לימודי ליבה. עולה השאלה בוועדה, ועל זה הוועדה צריכה להחליט, האם למרות שנמחקה התכלית התעסוקתית מהמטרה האם נכון להשאיר בכל זאת חלק מהמרכיבים.

<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ברור שזה נובע מהמחיקה של התכלית בסעיף המטרה, ברור שזה משפיע על כל החוק.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איפה המחיקה? אני יכולה לראות את המחיקה? אני לא רואה.

<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>

יש לי שאלה ליועצים המשפטיים. אם זה לא בחוק זה אומר שאי אפשר לעשות – אפשר.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בדיוק, אז למה צריך להכניס? ממש כך. אם הפרקטיקה קיימת למה צריך להתעקש על זה?

<< אורח >> דרור גרנות: << אורח >>

הסעיף הזה נכנס לתוך הטקסט המקורי, כפי שהזכירה חברת הכנסת כהן מוקדם יותר. בעצם בהמשך הסעיף במבנה הבסיסי יש את התנאים לקבלת דח"ש. אחד התנאים הוא שתלמיד הישיבה לא עוסק בשום עיסוק אחר, בין שמרוויחים בו כסף ובין שלא מרוויחים בו כסף, מהטעם הזה הוא לא יכול לא לעבוד וגם לא ללמוד. ואז כשהטקסט המקורי נכתב והייתה גם תכלית תעסוקתית אחת מתכליות החוק, אזי כדי לתת לתוכנית התעסוקתית ביטוי או הגשמה ניתן היה לנגוס משעות הלימוד התורני בישיבה לטובת לימוד שיהיה הכשרה תעסוקתית מיועדת באחת הקטגוריות האלה. כל זה מחוץ לצבא, למי שאינו בצבא, למי שיושב בישיבה וקיבל דח"ש, אבל בגלל התכלית התעסוקתית מאפשרים לו לנגוס מהלימוד התורני לטובת ההכשרה התעסוקתית.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

דרור, אתה לא מדייק, כי אם אתה מסתכל על אברך, בתור בחור עד גיל 22 הוא לא יכול בכלל, מעל גיל 22, מעבר לשעות הלימוד שלו, לא בתוך שעות הלימוד שלו. כלומר הוא לא נוגס משעות הלימוד שלו אלא - - -

<< אורח >> דרור גרנות: << אורח >>

דקה, אני אשים רגע את הדברים בהקשר.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אנחנו מדברים על הצבא.

<< אורח >> דרור גרנות: << אורח >>

כל הדבר הזה, מה שחשוב להגיד שזה לא רלוונטי לצבא. הוא רלוונטי למי שהוא בתוך מסלול הדח"ש, הוא בישיבה לומד, ולכן מאפשרים לו כן אגב לימודיו התורניים, אגב היותו בדח"ש, כשהוא אינו בצבא ולא לצורך צבאי בשום צורה ולא על ידי הצבא ולא במסגרת הצבא, מאפשרים לו בכל זאת לשבת לעשות את ההכשרה התעסוקתית המיועדת. זה מה שהיה בטקסט המקורי, כל זה לא קשור לצבא.

<< אורח >> יוסי פוקס: << אורח >>

זה רק לא מדויק, כי הוא בשל"ת, אמרת לא במסגרת הצבא, הוא בשל"ת.

<< אורח >> דרור גרנות: << אורח >>

זה לא במסגרת הצבא. יכול הצבא ומקיים הצבא - - -

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

הצבא לא צריך את החוק בשביל לשלוח אותו להכשרה.

<< אורח >> יוסי פוקס: << אורח >>

אני חשבתי שהוא מדבר על ישיבת ההסדר הטכנולוגית.

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא, הוא בדח"ש.

<< אורח >> דרור גרנות: << אורח >>

רציתי להגיד שזה לא קשור לצבא וכל זה לא מונע מהצבא שקיים בעבר, מקיים בהווה וכנראה יקיים בעתיד, שלא מכוח חקיקה ראשית הכשרות גם בתוך הצבא לתפקידים צבאיים וגם בתוך השירות הצבאי כדי להכשיר את האדם לקראת שחרור.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

לא כל כך פשוט. אני חושב שזו טעות לא להכליל את זה.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

חבר הכנסת אדלשטיין גם יוכל להתייחס לנושא.

<< דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> אני מחכה בסבלנות, לא נוהג להתפרץ לדיון.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

הבמה שלך.

<< דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> קודם כל השאלה של מאיר כהן חברי, מי מחק. אני מחקתי, לא כאיזה אקט אלים אלא לאחר שהבהרתי לייעוץ המשפטי של הוועדה שלא מקובל עליי בשום צורה תכלית תעסוקה בהצעת החוק הנוכחית.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אז זה לא אטיאס.

<< דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> במקרה שלי אני לא חושב שזה גם עלה על הפרק שאטיאס כתב או מחק משהו.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר גמור, בועז, אנחנו רק רצינו הבהרה. אני חושבת שזה גם נכון לא לכלול את זה.

<< דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> חוץ מן הידיעה התקשורתית לפני הדחתי שיושב ראש הממשלה ומתקן על המחשב שלי את גרסת החוק, דברים אחרים אני לא שמעתי, אני מקווה שאלה שמכירים מקרוב את ראש הממשלה צוחקים בדיוק כמוני.

לעצם העניין, אני יודע שעמדתי היא קיצונית ואני השמעתי אותה גם בדיונים פנימיים וגם בדיוני הוועדה. פוטרים מישהו מהשירות הצבאי על סמך שתורתו אומנותו. במעט יהדות שאני למדתי, בכל זאת פה ושם שמעתי מרבנים גדולים, אני גדלתי על סיפורים על רבנים שהתעלפו כששכחו לאכול או שכחו לישון או שכחו דברים בסיסיים בחיים, פרט ודאי לבכי של התינוק, אבל הם פשוט היו מעל גמרא כל הזמן ולא עניין אותם שצריך גם לאכול מפעם לפעם או שהזכירו להם שצריך גם לנוח כמה שעות. לכן לא מקובל עליי שמישהו שמצהיר שתורתו אומנותו יגיד: אני לומד כך וכך שעות, בשאר הזמן יש לי זמן ללכת לאקדמיה, ללכת לתעסוקה, להכשרה, לכל מיני דברים.

זאת עמדתי, זאת תפיסתי. כמו שאמרתי, לא כולם שותפים לה, היו לי ויכוחים גם עם חבריי חברי הכנסת, גם מן האופוזיציה וגם מן הקואליציה וגם ממשרד האוצר למשל, אבל אני חוזר ואומר, אם אנחנו פוטרים מישהו על סמך תורתו אומנותו, אז תורתו אומנותו ואני מקווה שיגדל ממנו עילוי כי התורה יקרה לי ועולם התורה יקר לי, אין מה לחפש דברים מסביב. ולכן מה שנמחק פה נמחק בין היתר מכיוון שהחוק הזה עוסק, כפי שכבר שמענו מגדי איזנקוט, בצורכי צה"ל, בניית צה"ל וכן הלאה.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

חבל מאוד, אני גדלתי על רבנים שהיו סנדלרים, בשבת הם דרשו והם היו מגדולי החכמים, אבל הם היו גם סנדלרים.

<< דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> גם יש כאלה ויש כאלה, אבל אנחנו לא בדיון על רבנים. ומשפט אחרון בנושא הזה שאני רוצה לומר, זה קיים, כפי ששמענו, גם מצה"ל וגם מאלה שהיו פעם בכירים רלוונטיים בצה"ל, צה"ל יודע להסתדר טוב מאוד כשהוא נותן למישהו הכשרה, טוב שכך, מצוין שכך, וגם לגבי שחרור אנשים אחרי שירות צבאי, צריך לשים על זה דגש, צריכים אותם בשוק העבודה, לא בשחור, סופר לבן. ושמענו את פרופ' קנדל שאומר שזה יכול להגיע לתרומה של עד 9 מיליארד דולר, אז בכלל נהדר.

לכן אין מה להכניס את הדברים האלה לחוק, החוק מיועד לגיוס לצה"ל, כל שאר הדברים, כל הנקודתי הזה, אני סומך על אכ"א וצה"ל ומשרדי הממשלה שיידעו לטפל בזה נכון.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

תודה לך, חבר הכנסת אדלשטיין. שני חברי הכנסת הבאים בתור ינון אזולאי ורם בן ברק, אבל קודם לכן יש כאן אם שכולה שהגיעה, אסנת << אורח >> אסנת פרלשטיין: << אורח >>

שלום לכולם. אני אסנת פרלשטיין, אמא של סמל מעיין ברוך פרלשטיין, ה' ייקום דמו, נפל בחאן יונס ב-24 ביוני, אבל לא עליו באתי לדבר, אלא אני אגיד ככה, אני באה לדבר מהלב, לא הכנתי דברים כתובים, אבל היה לי חשוב לבוא מאשחר הרחוקה לפה להגיד כמה דברים.

אני מודה שעד ה-7 באוקטובר לא חשבתי שדחוף לגייס חרדים, זה היה נראה שהצבא מסתדר לבד, שמעתי על מחזורים שלמים שפוטרים אותם מגיוס כי לא צריך כל כך הרבה, הייתה מין תחושה כזאת שזה באמת מין התעקשות כזאת, אולי יושב על איזה שהיא רדיפת חרדים, שורף להם בעיניים שהחרדים יושבים ולא לומדים. לי היו חשובים דברים אחרים, אמרתי אם כבר לימודי ליבה הרבה יותר עקרוני כדי לשבור את מעגל העוני, כדי שיהיו אזרחים תורמים ולא נטל על המדינה.

ואז הגיע ה-7 באוקטובר והקלפים נטרפו ואנחנו ראינו בעיניים שאין לנו מספיק לוחמים. הבן שלי אמנם בסדיר, אני כמעט שלא ראיתי אותו, שלושה שבועות במקרה הטוב, טחנו אותם. הוא היה בהנדסה קרבית, היה בגדוד 605, גדוד צפוני, הוא היה רק בעזה, להוציא איזה שבועיים בלבנון, אני לא ראיתי את הבן שלי. שלא לדבר על משרתי המילואים שלא ראו את המשפחות שלהם, של 500 ו-600 ימי מילואים. זה פסיכי, זה הרס משפחות, אנשים חזרו משם פצועים בגוף, בנפש, אנחנו נראה את האדוות של זה עוד הרבה מאוד זמן, אנחנו שומעים על חיילים שמתאבדים, אנשים איבדו את הפרנסה שלהם, משפחות הושפעו מזה בצורה קריטית, הקשר עם הילדים. אני לא צריכה להכביר מילים, אתם יודעים את כל זה.

השורה התחתונה, אין מספיק לוחמים. אני ציפיתי שב-8 באוקטובר החרדים, אתם, המנהיגים של החרדים יתדפקו על לשכות הגיוס ויגידו: אנחנו רוצים לתת יד, אנחנו רוצים להיכנס מתחת לאלונקה, צריכים אותנו. ובמקום שדבר כזה יקרה מגדילים לעשות ולא רק שלא אומרים, טוב, נגייס לפחות את אלה שלא לומדים, ובואו, אנחנו יודעים כמה שבאבניקים יש, אפילו עשו עליהם סדרה, אז במקום זה, אני לא יודעת מאיפה התעוזה והחוצפה לחוקק כזה חוק מביש, חצוף, יריקה בעין לכל ציבור המשרתים, לכל הציונים, לכל האנשים שהמדינה הזאת חשובה להם.

אני ממש מתביישת בשמכם, איך אתם יכולים להרחיב עוז ולעמוד מנגד, זה מעשה כל כך לא יהודי. אני גדלתי באולפנת אמנה בכפר סבא, אני יודעת דבר או שניים ביהדות, חצי מהמשפחה שלי חרדים בטבריה, זה לא זר לי. אני באמת לא יודעת איך אנשים שומרי תורה ומצוות מסוגלים לגייס את היהדות כנגד שירות. איפה לא תעמוד על דם רעך? איפה אחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה? אני לא מבינה את זה, אני באמת באמת לא מבינה את זה.

אז במקום שיהפכו את האחוזים ושאלפים בודדים, שהם באמת עילויים, שהם באמת מסוגלים ללמוד מבוקר ועד ערב, כמו שחבר הכנסת יולי אדלשטיין אמר, שהם יישבו וילמדו. אני מאמינה גדולה בלימוד תורה, אני באמת חושבת שיש לזה ערך מאוד גדול.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

זה החוק הזה.

<< אורח >> אסנת פרלשטיין: << אורח >>

אבל שרק אלה שמסוגלים ללמוד מבוקר עד ערב ולתת את כל זמנם ומרצם ויכולתם, שגם יש להם יכולת לשבת ללמוד, שהם יישבו וילמדו וכל היתר שיתגייסו לצבא, שיהיו לוחמים, שישימו יד מתחת לאלונקה. אני לא מצליחה להבין את זה.

אני שומעת חברי כנסת שמתראיינים ואומרים: תביאו הודים, תביאו את התל אביבים, תגייסו את הערבים, כאילו אתה אשכרה אמרת את זה, תביאו הודים? אתה שומע את עצמך? זה רק מראה לי כמה הציבור החרדי, המנהיגים שלו, כי אני מכירה חרדים ואני יודעת שהם פשוט קשובים למנהיגים שלהם.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

מי אמר דבר כזה?

<< אורח >> אסנת פרלשטיין: << אורח >>

אז אני פונה למנהיגים שלהם, לא לחרדים, כי החרדים אנשי חסד, וברגע שהמנהיגים שלהם אומרים תביאו הודים, זה מראה שזה לוקח את הציבור שלהם להיות ציבור לא ציוני.

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מי אמר את זה? אנחנו לא שמענו.

<< אורח >> אסנת פרלשטיין: << אורח >>

אני לא זוכרת עכשיו, אבל חבר כנסת התראיין בטלוויזיה ואמר: תביאו הודים.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

אולי שהיו"ר ייתן לחברי הכנסת החרדים לענות.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אולי אל תתערבי בדיון כשאת לא קשורה לדיון?

<< אורח >> אסנת פרלשטיין: << אורח >>

אני קוראת למנהיגי החרדים, תהיו חלק מאיתנו, תוכיחו שאתם ציוניים.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

תודה רבה, אסנת. רם בן ברק, בבקשה.

<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>

תודה רבה, אדוני היושב ראש. כמו בכל פעם שאני אדבר בוועדה הזאת אני אגיד שאני מתנגד לכל חוק שהוא חוק מגזרי. יש חוק גיוס ואנחנו צריכים לעשות חוק מכסה ולא חוק גיוס מגזרי. זה נוגד לדמוקרטיה, נוגד לשוויון ואין לזה מקום כאן.

הדבר השני, אני רוצה לענות לאב השכול שדיבר בהתחלה ולהגיד, אני לעולם לא אתמוך בשום חוק מגזרי, לא משנה אם אני אהיה קואליציה, אופוזיציה, ארצה להקים ממשלה, לא ארצה להקים ממשלה. לעולם לא אתמוך בחוק מגזרי, לא משנה באיזה סיטואציה אני אימצא.

ועוד נקודה אחת, אתם כל הזמן אומרים מקום המדינה לא הצלחנו לגייס חרדים. זה לא נכון, עד 77' הם התגייסו למעט מכסת לומדים. בהתחלה זה היה 400, אחרי זה עבר ל-700, ולשם צריך לחזור. את העוול הזה שעשו ב-77' צריך לתקן וזה המקום לתקן אותו.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

לגבי הסעיף.

<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>

לגבי ההכשרה, אנחנו הגענו לסיטואציה שהלימודים בישיבה גרמו לאנשים לא לצאת לעבוד וההתקפלות שלנו כחברה וכממשלה לזה שלחרדים תהיה מערכת חינוך נפרדת ולא יהיה שם לימודי ליבה גרמה לזה שאנחנו נמצאים היום עם נערים בני 18, מוכשרים מאוד, חכמים מאוד, אבל בלי שום כישורים בסיסיים להתחיל לעבוד. את העניין הזה צריך לתקן מהתחלה, לא מהסוף, לא לתת להם להגיע לגיל 18 ואז לשלוח אותם להכשרה, אלא בכיתה א' שיתחילו ללמוד חשבון ואנגלית, ואת זה גם צריך לעשות כאן בכנסת.

לא יכול להיות שיש כאן מגזר שלם שיש לו תוכנית לימודים שלא כוללת את העניין הזה והכול נובע מאותה סיבה, הם רוצים לשמור אותם קרוב אליהם. אגב, אני חושב שהם רוצים לשמור אותם עניים, כדי שיהיו תלויים בתמיכות ויהיו תלויים ברבנים ובישיבות ובצורה כזאת איך שהוא יצליחו להרים את האף טיפה מעל המים. אנחנו יוצרים כאן ציבור שהוא כולו תלוי, לא בגלל שהוא לא מוכשר, אלא בגלל שהרבנים שלהם או ההנהגה שלהם רוצה שהם יהיו כאלה, וזה עוול שכאן בכנסת צריכים לתקן אותו. לא יכול להיות שלא תהיה מערכת חינוך ממלכתית.

לגופו של עניין בעניין הזה, למרות שבחוק שאני הובלתי אז התכלית הכלכלית הייתה תכלית מאותו מקום כמו תכלי

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]