פרוטוקול מספר 509, ועדת החוץ והביטחון, 16/12/2025

הכנסת העשרים-וחמש

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 508 ו-509

מישיבת ועדת החוץ והביטחון

יום שלישי, כ"ו בכסלו התשפ"ו (16 בדצמבר 2025), שעה 12:20

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022 (מ/1502) << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

בועז ביסמוט – היו"ר

ינון אזולאי – מ"מ היו"ר

יעקב אשר

מירב בן ארי

משה טור פז

רון כץ

שרון ניר

צבי ידידיה סוכות

מאיר פרוש

אליהו רביבו

אלעזר שטרן

חברי הכנסת:

יואל יולי אדלשטיין

דן אילוז

אביחי אברהם בוארון

ולדימיר בליאק

מירב כהן

מיקי לוי

משה סעדה

נאור שירי

מוזמנים:

יוסי פוקס

–

מזכיר הממשלה, משרד ראש הממשלה

קובי בליטשטיין

–

המשנה למנכ"ל משרד הביטחון

שי טייב

–

רח"ט תומכ"א, צה"ל, משרד הביטחון

אביגדור דיקשטיין

–

רע"ן חרדים, צה"ל, משרד הביטחון

מרים גראזי רוזנבאום

–

יועצת משפטית מוסדות תורניים, משרד החינוך

דרור גרנות

–

ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עוזי דיין

–

חכ"ל, סגן הרמטכ"ל לשעבר

אליעזר חיים שנוולד

–

איגוד הישיבות הגבוהות

רותם אבידר צאליק

–

מנכ"לית ומייסדת שדולת המשרתים

שחר ורון

–

מ"פ ב מיל', כתף אל כתף

חנניה בן שמעון

–

פעיל, כתף אל כתף

זיו ברנס

–

יו"ר המילואימניקים הקבועים

אלון קמינר

–

פצוע צה"ל

שבות רענן

–

ראש תחום המדיניות, תנועת המילואימניקים

נעה מבורך

–

מובילה, שותפות לשירות

מיכל ברודי

–

מייסדת המתמרנות

ירמי סטביסקי

–

משפחות שכולות

דוד בריף

–

אביו של יונה בריף ז"ל, משפחות שכולות

הייזל קסל-בריף

–

אמו של יונה בריף ז"ל, משפחות שכולות

מיכל נגרי

–

אמו של רס"ן רועי נגרי ז"ל

מרב סבירסקי

–

אחותו של איתי סבירסקי ז"ל, משפחות החטופים

עומר אמסלם

–

מאהל הלומי הקרב

מיכה כץ

–

מאהל הלומי הקרב

חגי עזרן

–

מאהל הלומי הקרב

ייעוץ משפטי:

מירי פרנקל-שור

איילת לוי נחום

מנהל הוועדה:

אסף פרידמן

יוני בן הרוש

רישום פרלמנטרי:

סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022<< נושא >> << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אני פותח את הישיבה. כפי שאני נוהג תמיד אני פותח עם המשפחות השכולות. מיכל נגרי.

<< אורח >> מיכל נגרי: << אורח >>

אני אמא של רב סרן במילואים רועי נגרי, מפקד צוות ביחידת הלוט"ר, הוא נפל בקרב על בארי בגיל 28. הוא הקפיץ את עצמו ב-8:00 בבוקר כשכולנו עוד היינו המומים מול המסכים, הבין מה קורה, הקפיץ את עצמו ואת הצוות שלו, לא הוקפץ.

רועי גדל בבית חילוני ולמרות זאת דקה לפני שהוא יצא מהבית, כשהוא כבר היה עם המדים ועם התיק, הוא חזר לקחת את זה, מה שקיבלנו אחר כך בתוך הקופסאות הכחולות למי שמכיר, ספר תהלים הזה הלך איתו.

רגע לפני שהם נכנסו לבארי, כל הצוותים, או כמו שהם הגדירו, נפתחו שערי הגיהינום. רועי אסף את הצוותים, הוא הוביל שלושה צוותים פנימה, ואמר להם ככה, אני מצטטת את מה שהבן שלי אמר: אנחנו לא מישירים מבט אל הגופות, אנחנו כאן להציל אזרחים, להילחם על עמנו, להילחם על הבית שלנו. על הבית שלנו. רועי אמר את הבית שלנו מתוך אמונה שלמה שבארי כשם קוד הוא הבית כמו רעננה שהוא גדל בה, כמו תל אביב שהוא גר בה וכמו ירושלים שהיא בלב של כולנו, זה הבית ונלחמים עליו עכשיו.

בשנתיים האחרונות שמענו, ובטח הוועדה הזאת שמעה רבות על עומס השירות, שחיקת הכוחות, חוסר בכוח אדם, אבל אני בחרתי לפנות אליכם ממקום עמוק יותר שבעיניי הוא הכי משמעותי, החוסן הצבאי, החוסן האזרחי והחוסן הלאומי, חוסנה של החברה הישראלית.

הסיבה שאותם מילואימניקים שפגשתי, ופגשתי מאות בשנתיים האחרונות, הם לא התלוננו אף פעם על קשיי הלחימה, הם לא התלוננו על התנאים, הם לא התלוננו שהם עוזבים את הבית, הם לא התלוננו על העבודה, הם בעיקר בעיקר הרגישו תסכול על התחושה של הנשיאה בנטל כמעט לבד, זאת שפוגעת במוטיבציה, זאת שפוגעת בלכידות. בעיניי חוסן צבאי, אזרחי ולאומי מתחיל קודם כל בתחושת הצדק.

כשחייל או אזרח במדינת ישראל מרגיש שהוא חלק מחברה שבה כולם תורמים כפי יכולתם הוא מוכן לתת יותר, להחזיק מעמד יותר, לעמוד בקשיים ולהאמין בדרך. כשזה לא קורה גם צבא חזק ככל שיהיה וגם חברה חזקה ככל שתהיה נשחקים מבפנים. החוסן הלאומי שלנו נשען על חוזה לא כתוב בין המדינה לאזרחים שלה שבעת איום כולם מתייצבים, כל אחד לפי יכולתו.

הפער המתמשך בין קבוצות שונות בחברה שלנו יוצר תחושת ניכור, מחליש את האמון במערכת ומכרסם באחדות שלנו שהיא תנאי הכרחי לדעתנו לעמידה באתגרים הביטחוניים שעומדים בפנינו ועוד כפי הנראה יעמדו שנים רבות. הדיון בגיוס של בני הישיבות הוא לא נגד אף אחד, הוא דיון בעד צה"ל ובעד הזכות של כולנו לשרת את המדינה הזו שכל כך חשובה לנו, לשמור עליה, הוא בעד החברה הישראלית, הוא בעד החיזוק של החיבור בין כל חלקי העם, בעד הבית היחיד והחשוב שלנו.

אנחנו נמצאים פה יומיים אחרי טבח מזעזע ביהודים באשר הם יהודים, אין לנו בית אחר, אנחנו חייבים למצוא דרך להרחיב את מעגלי השירות והתרומה גם אם המסלולים שונים תוך שמירה וכבוד לדנ"א של כל אחד מחלקי החברה הישראלית ומתוך הבנה שזאת אחריות משותפת וזה גורל משותף. וכמו שאמר רועי, הבן הגיבור שלי, שלא חשב פעמיים, וכשנכנס לקיבוץ בארי הוא ידע שהסיכוי שהוא ייצא ממנו חי שואף לאפס, כמו שהוא תדרך את החיילים שלו: זה הבית של כולנו.

אני פונה אליכם שוב למלא את חובתכם כנבחרי הציבור שלנו ולחוקק חוק גיוס שוויוני שמאחד את כל חלקי החברה הישראלית למען עתיד ילדינו פה. תודה.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

תודה רבה, גברתי. ירמי סטביסקי, בבקשה.

<< אורח >> ירמי סטביסקי: << אורח >>

שלום. ברשות חברי הוועדה, ברשות החיילים הפצועים שנמצאים פה, בגוף ובנפש, אני רוצה שתי הערות ענייניות הוספה לחוק ואני אסביר גם אחרי זה למה. אחת, שבחוק יהיה כתוב שבבין הזמנים בחורים בגיל גיוס עושים שבועיים גדנ"ע פעמיים, ושבסעיף נוסף בחוק יהיה כתוב שגם בחור ישיבה שמגיע לגיל 20 חייב בחמישה ימים בבקו"ם כדי ללמוד על המסלולים השונים לחרדים.

למה אני אומר את זה? כי אפשר לחוקק מה שרוצים לחוקק, אם אין רצון ואם אין אמירה של ראשי הישיבות שהדבר הזה הוא חשוב להם בצורה זו או אחרת אז לא יקרה כלום. אם אי אפשר לתת לבחורים שבועיים גדנ"ע שיראו מה זה צה"ל, שיראו מה זה לירות, כי אולי בעוד שנה או שנתיים הם ירצו להתגייס, אם אין את שיתוף הפעולה הזה אז לא יהיה כלום.

כי השאלה החשובה כאן בחוק הזה זה האם הציבור החרדי רוצה להיות שותף או לא רוצה להיות שותף, זאת השאלה. כי אם אנחנו כמו הצאר הרוסי, או אנחנו כמו הקיסר הגרמני אז לא יקרה כלום. אם אין אמירה ברורה, והיא לא תצא מהחדר הזה, היא תצא מההנהגה הרוחנית שלהם, אם אין אמירה שרוצים את הדבר הזה, ברגע שיש רצון אפשר לבנות את הכול בכל מיני הסדרים, אבל אם אין רצון ואם אין אמירה חינוכית רוחנית שרוצים להיות שותפים לדבר הזה אז לא נצא משום דבר, לא משנה מה יהיה כתוב בחוק.

אני ניסיתי כשהייתי מנהל הימלפרב לארגן ביום הזיכרון לחיילי צה"ל לימוד משניות עם תלמוד תורה מסוים ומי שניהל את הישיבה התלהב מזה, אמרתי שתלמידי הימלפרב יבואו, נלמד משניות ונחזור. לא אל מלא רחמים, לא חיילי צה"ל, לא כלום, והוא התלהב. הוא אמר: אני רק צריך לקבל רשות. שבוע לפני יום הזיכרון אני אומר לו נו? הוא אומר לי: אני מתבייש להגיד לך שלא קיבלתי רשות. אז אם אין את הרצון הזה, את ההכרה, אז על מה אנחנו מדברים כאן? לא ייצא כלום.

ואני רוצה להיות פה לנוער החרדי שרוצה להתגייס, חבל שאסור להם להגיע לכאן. הרי כולנו יודעים שיש נוער חרדי שרוצה להתגייס ואין להם פה. ואני אוהב אותם ואני רוצה שיהיה להם חיים ומי שלא מתאים לו ישיבה, אני רוצה שיהיה לו צבא ואחרי זה יהיה לו השכלה ושהוא יהיה שותף למה שקורה כאן, שיהיה לו חיים יותר מלאים ממה שאפשרי למי שלא רוצה לשבת ליד הסטנדר כל היום. ואני אומר למה לא נותנים להם ברכה בישיבה? לא מתאים לך ללמוד, ראש ישיבה נותן להם ברכה ונשיקה והוא חוזר לישיבה והוא מקבל חיבוק. זה כל מה שצריך.

אבל אם אומרים לו שאין לו חלק לעולם הבא ואם אומרים לו שהוא ידפוק את השידוכים של אחותו ואם הוא צריך לישון בבית החייל בגלל שהוא לא יכול לחזור לשכונה, אז איך יהיה גיוס? איזה גיוס יהיה?

הנוער החרדי הם לא מכסות, הנוער החרדי הם אינדיבידואלים, הם אנשים, יש להם מה להגיד, יש שם גם נוער נפלא, אבל קובעים בשבילם. במדינה דמוקרטית אדם הופך להיות מכסה? חשבתי שבמדינה דמוקרטית אדם הוא אינדיבידואל. יקבעו להם מכסות? אתם יודעים למה יש מכסות. תיתנו להם אפשרות, שחלק מהחוק יהיה שמסבירים להם: עכשיו אתם יכולים להמשיך בישיבה, עכשיו אתם יכולים להצטרף לישיבת הסדר חרדית, עכשיו אתם יכולים ללכת לתחום כזה או תחום אחר.

אבל אם אין מערך הסברה בתוך החוק שמחייב את הבחורים לשמוע הם לעולם לא יוכלו להכריע, אנחנו שוללים מהם את הבחירה החופשית. מה, ראש הישיבה יגיד אתה בטלן אתה הולך? אני הייתי אומר הופך, אתה תלמיד חכם אתה תלך, שהבטלנים ואלה שחלשים בדת שיישארו. ראש הישיבה יחליט עליהם? למה בן אדם במדינה דמוקרטית בגיל 18 ובגיל 20 לא מחליט על החיים שלו?

אני לא אחזור על הדברים שלך, בכלל המראות קורעי הלב האלה של ההורים השכולים, בכלל לא אמרתי לכם שאני מדבר פה בשם הבת שלי נועה שבעלה הצדיק ינון נהרג לפני שנתיים.

הדמורליזציה שתהיה בכוחות המילואים אם לא יראו את הפנים החרדיות יחד איתם, וכמה ישמחו לקראתם וכמה יקבלו אותם וכמה כל ההקפדות שעכשיו מנסים להכניס בתוך החוק כדי שיהיה להם יראת שמים, כל החיילים החילוניים והמסורתיים והכיפות הסרוגות, כולם ירצו לבנות להם את הכול כדי שהכול יהיה להם בקדושה ובטהרה, רק שנראה אותם אומרים: אנחנו באים איתכם.

ואי אפשר גם לרמות את החרדים, מי שהולך לצבא משתנה, מי שהיה בקרב משתנה. יש אנשים שנעשים יותר דתיים ויש אנשים שנעשים פחות דתיים, כי יש להם טענות על ריבונו של עולם. אי אפשר להגיד להם שהם לא תשתנו ואי אפשר להבטיח שום דבר להורים ואי אפשר להבטיח שום דבר לאמא חילונית, אי אפשר להבטיח לה שהבן שלה יחזור, ואי אפשר להבטיח לחייל שהוא יחזור בלי יד. ככה זה מלחמה, אנחנו במלחמה אכזרית והיא לא נגמרה. אז מה מבטיחים? שהכול יהיה בסדר, יגיע משגיח כשרות? כשהנפש פוגשת מוות – ערכתי חופה לבחור, הבאתי את החתן ואת הכלה, אנחנו מדברים על החתונה ופתאום הוא אומר לי: ירמי, אתה צריך להבין, המפק"צ שלי מת בידיים שלי, זה עכשיו לפני החתונה. אז הוא לא השתנה? כולם משתנים.

כל שבוע אני פוגש בוגר אחר של הימלפרב, רבים מאוד עם סוג כזה או אחר של פוסט טראומה. הם מצליחים, הם ממשיכים, מלחמה משנה חיים, היא משנה מדינה, ההוא חוזר בלי יד, ההוא חוזר בלי רגל, ההוא חוזר עם פגם בנפש, אז משתנים. זה מצב חירום, זה מצב חירום לאומי, והסיפור הזה לא נגמר.

ודבר אחרון, אם המיזם הזה שנקרא מדינת ישראל לא יעמוד חס ושלום, ה' ישמור, ה' ירחם, אז האויבים שלנו ישחטו את כולנו ביחד, את הימין ואת השמאל, את הכיפות השחורות עם הכיפות הסרוגות, את אלה שמאמינים בריבונו של עולם, את אלה שלא מאמינים, כי מבחינתם, כמו שהיה בגטו ורשה, העמידו את כולם מול הקיר, ואז אנחנו נשאל איך הגענו למצב הזה שלא הלכנו ביחד. כי ביחד ורק ביחד, וביחד אמיתי, לא מרומה ולא מדומה, רק אז ה' יהיה איתנו. תודה.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

תודה לך על הדברים, ירמי.

<< אורח >> דוד בריף: << אורח >>

כבוד יושב ראש הוועדה וחבר הכנסת, תודה שנתתם לנו את רשות הדיבור, זו זכות שלנו. אנחנו הייזל ודוד בריף, ההורים של בצלאל יונה בריף, הקטן שלנו מבין שישה ילדים.

יונה נולד לאחר שעלינו לארץ וגדל במודיעין, עיר החשמונאים. הוא למד בישיבה תיכונית של בני עקיבא, הוא היה חניך ומדריך בבני עקיבא, התנדב בכנפיים של קרמבו ולפני הגיוס למד שנה וחצי במכינה במעלה אפרים. יונה היה לוחם וחובש קרבי, חייל דתי בן 23 במותו. חייל שעשה חברותא קבועה בזמן הפנוי שהיה לו ושהתורה יחד עם אחדות עם ישראל היו ערכים מרכזיים בחיים שלו.

<< אורח >> הייזל קסל-בריף: << אורח >>

בשנת 2021 הוא התחיל לשרת בדובדבן, במאי 2023 הוא נפצע קשה בפעילות בנור א-שמס, בעקבות כך הוא קיבל פטור רפואי מלא. ואז התחיל ויכוח פנימי אצל יונה, אמרו לו: עשית מספיק, אתה פטור, תשב בבית. אבל יוני התלבט, חשב, התייעץ, ולאחר השיקום החליט לחזור. לא סתם לתפקיד פשוט בלי סיכונים, אלא חזרה מלאה לדובדבן, לצוות שלו ולחברים שלו. כך שבספטמבר 2023 הוא חזר לשירות מלא.

בשמחת תורה, 7 באוקטובר, יונה היה בין הכוחות הראשונים שנכנסו לכפר עזה כדי לחלץ תושבים. במהלך החילוץ המפקד שלו, בן ברנשטיין, וחבר קרוב שלו אמיר פישר, נורו. בלי לחשוב פעמיים יונה רץ לעזור להם. בזמן שהוא גורר את בן יונה נורה 13 פעמים, בראש, בגב, ביד וברגליו. הוא שם לעצמו שני חוסמי עורקים על כל רגל ועוד אחד על היד ובזמן הזה עוד עזר לחיילים אחרים שנפצעו. הפינוי שלו היה תחת אש ונמשך כארבע שעות עד שהגיע לשיבא בהכרה מלאה, שם התחיל המאבק החדש.

<< אורח >> דוד בריף: << אורח >>

יונה היה מקרה כמעט יחיד בעולם, 417 ימים בטיפול נמרץ, 417 ימים של מאבק על החיים. היינו עם יונה בבית החולים בכל המסע הזה, בכל החגים, 58 שבתות. במהלך התקופה הזאת יוני המשיך להילחם, להילחם כחייל, להילחם כבן תורה. גם כשהיה מחובר לצינורות, מכשירים, גם אחרי יותר מ-30 ניתוחים הוא הניח תפילין בכל יום. היו לו ניתוחי חירום, דימומים קשים, הוא התעקש תמיד להתפלל ולשמור שבת.

אחרי שכבר כרתו את שתי רגליו מעל הברך היה עוד דימום מסיבי והכניסו אותו לניתוח חירום מציל חיים, בעקבותיו כרתו לו חלק משמעותי מהרגל, דבר שמשפיע מאוד על היכולת להשתקם. כשהוא התעורר מהניתוח הרופאים סיפרו לו מה קרה והמשמעות של הדברים, והתגובה שלו הייתה באותה שנייה: אני רוצה להספיק להניח תפילין.

<< אורח >> הייזל קסל-בריף: << אורח >>

גם עם 11 דלקות ריאות כשכל דלקת הביא את יונה ל-septic shock וגם זיהומים עמידים מאוד, הוא לא איבד את האמונה בקב"ה ולא איבד את הרצון לחיות. מהמיטה שלו הרוח של יונה השפיעה על האנשים בכל העולם. חיילים פצועים בשיקום, חיילים בשטח, צוותים רפואיים ובני נוער וילדים.

<< אורח >> דוד בריף: << אורח >>

אנחנו עומדים כאן היום דווקא כי יונה לא יכול. זו הדרך שלנו להמשיך להשמיע את הקול של יונה. יונה האמין שאפשר, אפשר תורה וצבא, אפשר להיות לוחם וחובש קרבי, אפשר לשמור תורה ומצוות, אפשר להילחם בשדה קרב ואפשר להילחם על האמונה, והכול ביחד.

<< אורח >> הייזל קסל-בריף: << אורח >>

ביום העצמאות 2024 ראש הממשלה מר בנימין נתניהו הגיע לבית חולים שיבא לבקר את יונה בחדר 11 בטיפול נמרץ. יונה אמר לו דבר אחד: כשאתם מקבלים החלטות תחשבו עליי. אז אנחנו כמו יונה מבקשים מכם היום דבר אחד, כשאתם מחוקקים, כשאתם מדברים על חוק גיוס, תחשבו על יונה, תחשבו על הכוח של תורה וצבא ביחד שיונה מייצג.

החיים של יונה, המאבק שלו, מלמדים שאפשר לשלב ואם יונה הצליח לשמור על התורה בתנאים בלתי אפשריים האלו, אז אפשר גם במצבים יותר פשוטים. במיוחד היום, ימי חנוכה, חשוב לנו להדגיש גבורה ותורה, אלו הערכים שבאים יחד, לא רק במלחמות המכבים אלא גם בימינו. תודה שהקשבתם לנו.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

תודה על הדברים המאוד מרגשים, דוד והייזל.

קשה לעבור לדיון עצמו. אנחנו פותחים את הדיון.

<< אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >>

בועז, אני יכולה גם לדבר?

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

סליחה, בכל דיון אני מקציב רבע שעה, 20 דקות, בהתחלה. פתחנו את הדיון הזה באיחור רב, בגלל הדיון הקודם, כולם היו פה וראו, ולכן לקראת הסוף, אם ייוותר זמן, אם לא, אני מבטיח בדיון הבא, אין שום בעיה, ואת יודעת שאני תמיד נותן הרבה מאוד זמן בלי הגבלה, פשוט התחלנו את הדיון בשעה איחור.

<< אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >>

חיכיתי במיוחד בשביל עשר דקות.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בועז, זו גם משפחה שכולה.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אני יודע, אנחנו מכירים.

<< אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >>

אם אפשר בקצרה.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אנחנו מכירים ואני תמיד מקציב והיא יודעת את זה היטב, לעיתים כל הדיון עצמו, אין לי שום בעיה. פשוט התחלנו באיחור, אז אם אפשר בקצרה.

<< אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >>

אני אגיד בקצרה. לצערי התואר שלי ארוך מדי.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

את הבנת אותי.

<< אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >>

אני אציג את עצמי. מרב סבירסקי, שני הוריי נרצחו בבארי ב-7 באוקטובר, איתי אחי נחטף מהבית של אמא שלי ונרצח אחרי 99 ימים. אני שמעתי קודם את אמא של רועי, שנלחם בבארי, ואני לא יודעת איזה מילים להגיד. אני לא יכולה להגיד תודה, כי מה זה תודה? זה החיים של הבן שלך. את ההורים שלי ואת איתי לא הצליחו להציל, אבל יש לי שם המון משפחה וחברים ובני קהילה רבים שהצילו ואיזה מזל שהוא היה שם ושכל הלוחמים האחרים היו שם כדי לפחות להציל אותם. תודה לך.

בועז, אתה ראית את עובדה ביום חמישי?

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

לא.

<< אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >>

המסמך שהיה בעובדה ביום חמישי האחרון זה מסמך חובה שכל אחד מאזרחי ישראל, ובטח ובטח כל מי שיושב בשלטון היה חייב לראות. בעובדה ראינו את ששת החטופים, את כרמל, הירש, אורי, אלכס, עדן ואלמוג ברגעים הכי הכי קשים שלהם.

ראינו איך שישה ישראלים צעירים שמרכיבים את הפסיפס הישראלי האנושי מגיעים מכל רחבי המדינה, מדעות פוליטיות שונות, אפילו אוהדי קבוצות כדורגל שונות, היו שם והראו לנו איך ברגעים הכי קשים שיכולים להיות הם שומרים על האנושיות שלהם. הם שומרים אחד על השני, הם פועלים אחד עבור השני. הם מגנים, עוזרים, תומכים, דואגים שידאגו אחד לשני ברגעים הכי קשים שלהם.

ובועז, בזמן הזה שהם עשו הכול נכון כדי לשמור על היותם בני אדם וכדי לשמור על החיים שלהם אנחנו יודעים שהממשלה טרפדה את העסקאות שבהן הם יכלו לצאת בחיים. אנחנו יודעים את זה, ומי שזה לא ברור לו תסתכלו שוב ושוב בעובדה ותסתכלו בנתונים ותראו מה קרה פה. טרפדו את העסקה, הם לא חזרו בחיים בגלל שתעדפתם שיקולים קואליציוניים של הישרדות פוליטית.

אני רוצה להגיב להורים השכולים בכלל, איך אתם שומעים את כל הדברים פה ואתם מעזים לא להקים ועדת חקירה ממלכתית? איך זה יכול להיות שאתם מעזים לא להקים ועדת חקירה ממלכתית שנקבל כולנו את התשובות על מה היה כאן, מה הוביל ל-7 באוקטובר, מה התנהל באותו יום ומה התנהל בכל הימים של אחר כך כולל איך יכול להיות שהשישה חטופים הנהדרים האלה לא חזרו בחיים? איך זה יכול להיות?

זה בגלל שלא תעדפתם חיי אדם. אם הייתם מתעדפים חיי אדם מהתחלה אולי גם אח שלי יכול היה לחזור בחיים. אני אסיים במשפט אחרון ואני אגיד, שאני באמת לא מבינה איך אין לכם את הבושה ואתם עדיין יושבים וחושבים שאתם יכולים לקבל כאן החלטות שגורלם חיי אדם מבלי לתת את הדין וחשבון.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

תודה רבה על הדברים. בהחלט אני אצפה בתוכנית, תודה, גברתי.

שוב אני חוזר, אנחנו פותחים את הדיון בסעיף 26 יב להצעת חוק שירות ביטחון. הדיון יעסוק בסעיף זה בלבד ולכן אני מבקש שכל ההתייחסויות יהיו ממוקדות לסעיף.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> רציתי רק הצעה לסדר.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

יעקב אשר, בבקשה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

גם אני ביקשתי הצעה לסדר.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

גם אני רוצה הצעה לסדר.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

גם אני.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כמו שאנחנו רואים, הדיון בנושא הזה בחוק הזה הוא דיון מורכב, הוא דיון שיש בו גם מקום לדברים ששמענו ואנחנו שומעים בכל דיון בתחילת הדיון ויש מעבר לכך הרבה מאוד שיח ומלל בהמשך הדברים, אחר כך כבר על ידי חברי הכנסת וכו'.

אני שואל שאלה אחת, אני שואל את זה גם את הייעוץ המשפטי, אנחנו נקראנו היום לדיון נוסף בהגדרה הזאת. אני בדקתי בפרוטוקולים, גם בתקופת יולי, אני אצטט מה שאמר יולי בסוף, אני לא מצטט רק מה שאני רוצה: אני חושב שמיצינו את הדיון ואת הדיון הבא נעשה לגבי הסעיף שלא הגענו אליו וכו'. היה דיון מפורט בעניין הזה. גם לפני כשבוע, שבועיים או שלושה - - -

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אבל הנחנו חוק ואנחנו צריכים - - -

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> רגע.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אני מבקש להתייחס גם לדברים שיעקב אשר אומר.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל תנו לי שנייה לסיים.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

לא צריך להתייחס לכל דבר ש - - - אני מתייחס.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לפני שבוע או עשרה ימים, אני לא זוכר את התאריך, תקנו אותי, היה דיון כאן בוועדה בעניין הזה, נאמרו שוב כל הצדדים, יש לי גם הצעה פרקטית, ובדיון הזה שהיה כבר כאן על הנוסח הזה נאמרו הדברים, נאמרו הצדדים, נאמרה גם חוות הדעת של צה"ל, היה משרד המשפטים, דרור אמר את דעתו וכו'. אני לא מצליח להבין - - -

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אז לא יהיה דיון מפתיע, יהיה דיון מהיר יותר.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, מה שאני מבקש כהצעה פרקטית לעתיד. אנחנו מקבלים את הנייר שיוצא מהייעוץ המשפטי, אבל אני מבקש קודם שתבדקו בפרוטוקולים שהיו, כי אני במקרה בדקתי את הפרוטוקולים והיה הדיון. אחרי זה אולי נשארה נקודה אחת או שתיים, אבל זה נראה היום כאילו קיבלנו את אותו נייר שקיבלנו בפעם הקודמת ופותחים את הכול מחדש.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

זה לא אותו דבר.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

יש דברים שנאמרו כיוון שהם רלוונטיים, אבל זה לא אותו נייר אלא - - -

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הנייר לא אותו נייר, אבל הסעיף הוא אותו סעיף.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

גם נאמרו דברים בוועדה - - -

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אז יש לנו פיליבסטר שקורה מחבריי מהצד השני, אבל ודאי שאנחנו צריכים לנסות ולחוקק.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

יש פה תת דיון, לא על דיון.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לעשות את התהליך בצורה הנכונה. יהיה חוק, לא יהיה חוק, אבל בואו נסיים את הדבר הזה.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

יש נוסח, אי אפשר שלא להתייחס אליו ולכל סעיף וסעיף.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> חד משמעי, אדוני. אני אומר שהתייחסו אליו, גם בתקופת היושב ראש הקודם וגם בתקופת אדוני.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אז מה, אני מתעלם ואני ממשיך הלאה ואני טס קדימה? בכל מקרה אני מתכוון להקריא ואני מתכוון לתת לחבריי לאופוזיציה - - -

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

איפה כל הקואליציה שלך, יעקב?

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לתשומת ליבך.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

כולם יתייחסו, כל מי שנמצא פה יתייחס לסעיף הזה, גם אם הוא עושה את זה בפעם השנייה, השלישית, תשיעית, לא משנה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

לא, אבל גם להתייחס להצעה לסדר כמו שליעקב אשר היה.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אני התייחסתי, לא קיבלתי.

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

מה באשר לשאלות מהדיון הקודם?

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

יהיה מענה, דיברתי עם היועמ"שית של הוועדה וכאשר יהיו לנו פה תשובות את תקבלי אותן.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

אבל היועמ"שית רוצה להגיב.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

לא להפריע.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

מה לא להפריע? היועמ"שית רוצה להגיב.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

גם לי יש שאלות ביחס לדיון הקודם.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

מירי, אין תשובות מהדיון הקודם?

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> גם כשהיא רוצה להגיב עכשיו אתה גם אומר לה מה היא רוצה להגיב.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

לא, אני רוצה לשמוע מה היועמ"שית אומרת, שלא ידברו בשמה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

מירי, גם בדיון הקודם היו שאלות שהפנינו גם לצבא שיש עליהן תשובות כנראה. אני חושב שצריך לתת את האפשרות כי זה הולך להמשיך.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אם עוברים מסעיף לסעיף אז צריך ש –

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

תהיה התייחסות.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

מתי?

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

תהיה התייחסות לסעיף, כפי שאמרתי לך בשבוע שעבר.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

נענו פה כל התשובות ובסופו של דבר יש את הנוסח.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אני קובע כיצד הדיון יתנהל. תשובות תינתנה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

מתי תינתנה תשובות?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

נענו כל התשובות גם בפעם שעברה, זה סתם.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

לא ניתנו תשובות. אני אתן דוגמה לשאלה. בועז, משפט אחד. אני ביקשתי מהצבא לדעת על כמה מהאנשים שהם יודעים שהם לא בישיבות ועובדים חתם ועד הישיבות שהם נמצאים בישיבות. ביקשתי את השאלה הזאת, יש איזה קריטיות מבחינת הלגיטימיות שנותנים לזה כאן. אני מוכן שהתשובה תהיה באלפים, כמה אלפים שוועד הישיבות חתם עליהם שהם נמצאים בישיבות הצבא יודע שהם לא היו בישיבות? זאת השאלה, וזו שאלה מאוד פשוטה ומאוד קצרה. ואני באמת אמרתי, אני עושה לכם קל, אני מוכן לקבל את התשובה באלפים.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

תהיה הקראה ובמהלך הדיונים, הרי זה לא הדיון האחרון - - -

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

אבל למה, בועז?

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

כי זה לא הדיון האחרון, יש לנו הרבה מאוד דיונים.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

אבל זה חשוב להמשך הדברים.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אבל אנחנו לא רוצים לחזור לסעיף קודם.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אני התכוננתי לסעיף הזה ואני רוצה להתייחס אליו.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

בועז, מה הטכניקה של הוועדה?

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

אלעזר, השאלה שלך קריטית להמשך הדיון, אסור לוותר על זה.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

מה הטכניקה של הוועדה, בועז?

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

במיוחד שאני אמרתי שאני מוכן לקבל את התשובה באלפים.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

מי רוצה להיות ראשון בקריאה ראשונה?

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

בועז, תסביר מה הטכניקה של הוועדה.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

בועז, אתה יודע מה? תוציא את כולנו, תעשו את החוק על הכיפק, הכי טוב. אנחנו פשוט נצא.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

הנטייה שלי זה תמיד להתנדב, אם מישהו צריך מתנדב אני אתנדב, אין בעיה.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

אני רק לפרוטוקול רוצה לבקש את התגובה של היועמ"שית גם. זה לא מסתפק בזה שסותמים לה את הפה.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אף אחד לא סתם לה את הפה.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

אבל זה בדיוק מה שקורה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

רון כץ, ברוך הבא.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

סתמתי לך את הפה?

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

לא.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

היועמ"שית, אנחנו רוצים תשובה לטכניקה.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

שמישהו ייתן למירי רגע מיקרופון.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

מירי, השאלה של אלעזר היא מאוד קריטית להמשך הדיון.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אני מבין בדיוק מה שאתם עושים. אתם כל כך רוצים חרדים בצבא שתעשו את הכול כדי לדחות את הדיון.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

אוי בחייך, תפסיק עם הבדיחה הזאת, בועז.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

טור פז, אתה בקריאה ראשונה.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

אבל עדיין אנחנו נתעקש לשמוע את מירי.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

מהרגע הזה כל מי שמפריע פשוט יוצא. בבקשה להקריא.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

רגע, היא התחילה לדבר.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

היא אמרה לך שלא סתמתי פה פיות.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

היא לקחה מיקרופון, בועז. תבדוק, תשאל אותה.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

אף אחד לא סותם לי את הפה ולא ימנע ממני לומר את עמדתי. מבקש יו"ר הוועדה לקרוא את הסעיף, בואו נקרא את הסעיף ואנחנו נחזור לשאלות שהיו בהמשך הדיון.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

תודה רבה, זה בדיוק מה שאמרתי.

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> הבעיה היא שהיועצת המשפטית שלנו חברה לאהרון ברק. זו הבעיה.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

אני מבין למה ליכודניקים לא דורכים פה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אמרתי, גם יושב ראש הוועדה חבר לאהרון ברק.

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> זה כבוד או ביזיון? ליברמן אומר שזה ביזיון, ברק.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אתה פרסמת אותו.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אתה תחליט.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אתה אתמול פרסמת אותו.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

קדימה. הרווחתם שבע דקות.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תיכף תעשו אותו ביביסט, את אהרון ברק.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

יש לי מה להגיד על זה.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> עוד יום-יומיים הוא ביביסט.

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אלעזר אומר שברק טעה לפני כמה שנים.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אני רוצה להתחיל. קדימה.

<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

אז בוא תתחיל, או קריאה או קריאות.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

קדימה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

יעקב אשר - - -

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אתה בקריאה ראשונה. גם אתה.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

סליחה, אני חוזר בי, דן אילוז פה.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

דן אילוז בעניין הזה הוא לא ליכוד.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אתה בקריאה גם כן. קריאה ראשונה שלושתכם.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

על מה?

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

על זה שאתה מפריע.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

אי אפשר לקרוא ככה בקריאות, זה לא קולקטיב.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

קריאה שנייה. אתה בקריאה שנייה.

<< דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>

אני בעמוד 9 להצעת החוק, מתחילים את סימן ג'.

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> זה הנוסח של לפיד בשנת 2014.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

לא להפריע.

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> לא, אני מסביר לציבור.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

למה אתה לא קורא לו?

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

פרוש, אתה בקריאה ראשונה, קבוצתי.

<< דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>

הסעיף הוא הסעיף הראשון בסימן ג'.

סימן ג': רף מינימלי שנתי לגיוס והשלכות בשל אי-עמידה ברף המינימלי השנתי לגיוס

אנחנו עכשיו דנים בהגדרה בוגר מוסד חינוך חרדי.

הגדרות

26 יב.

בסימן –

"בוגר מוסד חינוך חרדי" – מי שלמד בין גיל 14 לגיל 18, במשך שתי שנות לימוד לפחות במוסד חינוך חרדי;

"מוסד חינוך חרדי" – כל אחד מאלה:

מוסד חינוך תרבותי ייחודי, כהגדרתו בחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס"ח-2008, המיועד לקבוצת האוכלוסייה המפורטת בפסקה (1) להגדרה "קבוצה תרבותית ייחודית" בחוק האמור;

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> זה נכנס בממשלת החליפי.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

לא להפריע.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

פרוש, אתה בקריאה.

<< דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>

מוסד לימוד חרדי, חלק ממוסד לימודי או מסגרת לימודית המיועדים לתלמידים חרדים או מרכז השכלה לנוער נושר ובסיכון המיועד לתלמידים חרדים, ששר הביטחון קבעם, בצו, בהתייעצות עם שר החינוך או עם שר הכלכלה והתעשייה, לפי העניין, ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת;

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

כל תת סעיף פה זה דיון ענק.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כן, לפחות שבועיים כל תת.

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> כבר דנו על זה בחליפי. יעקב, אתה זוכר?

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

סיימנו?

<< דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>

זה סיום ההגדרה של בוגר מוסד חינוך חרדי.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

אפשר שאלת הבהרה להקראה?

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תסיים את ההקראה, אדוני היושב ראש.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

ואחרי זה יש לי שאלת הבהרה להקראה. לא הבנתי משהו.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תרוויח עוד חמש דקות.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

למה אתה מזלזל בזה?

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> עוד עשר דקות.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

לא יודע למה אתם מזלזלים, אני במקומכם הייתי דואג להביא לפה חברי קואליציה.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

הם לא רוצים.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

לי יש אחרי זה שאלה על ההקראה.

<< דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>

אני הקראתי את ההגדרה בוגר מוסד חינוך חרדי. הדיון מתמקד בשאלה בוגר מוסד חינוך חרדי מכיוון שהשאלה הזאת מי הם בוגרי מוסדות החינוך החרדיים משפיע בסופו של דבר על שאלת מי נכלל ביעד הגיוס.

נקרא את סעיף 26 יג, כי הוא רלוונטי.

26 יג

הממשלה תפעל לשם גיוס המיועדים לשירות ביטחון מקרב - - -

תלמידי הישיבות נמחק, נדבר על זה.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זאת אומרת? למה נמחק תלמידי הישיבות?

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

שרון, את בקריאה ראשונה. כי את מפריעה וביקשתי לא להפריע.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> סליחה? לא הוצאתי מילה מההתחלה ואתה קורא לי קריאה ראשונה? תבטל אותה.

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> היא מפריעה לדבר כששר הביטחון היה ליברמן. ליברמן היה שר ביטחון אז.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

פרוש, אתה בקריאה ראשונה, אני מזכיר לך.

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני כבר בשנייה.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא מבינה על מה הקריאה הראשונה, אדוני.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

פרוש גם בקריאה.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא כבר בקריאה שנייה.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

נכון. כולם, כל מי שמפריע. אז לא להפריע פה.

<< דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>

כמו שאמרתי, זה קשור לשאלה מי ייכלל בסופו של דבר ברף המינימלי השנתי לגיוס והחובה היא מוטלת בסעיף 26 יג על: הממשלה שתפעל לשם גיוס המיועדים לשירות ביטחון מקרב תלמידי הישיבה, שנמחק, ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים, לשירות סדיר או לשירות אזרחי ביטחוני בהתאם לרף המינימלי השנתי לגיוס בכל שנה.

אנחנו לא דנים כרגע בסעיף היעדים, אבל זה קשור לסעיף, לכן הקראתי את שני הסעיפים האלה ביחד.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

ודילגת פה על שתי פסקאות בכוונה? על 'מתגייס בפועל' ועל 'רף מינימלי'?

<< דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>

אני אגיד למה דילגתי עליהם. אני יכולה להקריא אותם ולהסביר אותם, לדעתי הסעיפים האלה קשורים לדיון על היעדים.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

הבנתי, ולכן זה יהיה בפעם הבאה.

<< דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>

נכון.

<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

אבל יש פה סתירה.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, אני יכולה לשאול שאלה כעת מבלי שתקרא לי?

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

מאחר שאת פותחת אז את ראשונה.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אני מבקשת רק לשאול שאלה.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

את גם בזכות דיבור.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני. האמת שאני לא מצליחה להבין. כשאני מתייחסת לבריכה, לאותם 100,000 חרדים, זה 100,000 בני ישיבות בתצורה כזו או אחרת. אז אם מסיטים את האמירה בני ישיבות, זאת אומרת שזה קבוצה חסרה. מקרב מי נגייס חרדים אם זה לא מקרב בני הישיבות? מאיפה הפול? מה עם הבריכה? מזיזים את הבריכה הצידה? זה אחת.

הדבר השני שאני שואלת, אם בן אדם כבר בגיל ההתייצבות לצו ראשון לא נמצא במוסד חרדי אבל הוא היה שנתיים קודם לכן במוסד חרדי, מ-14 עד 16, אבל בגיל 16 וחודשיים הוא קיבל זימון לצו ראשון, הוא כבר לא במוסד חרדי, הוא זנח אותו, האם הוא נכנס לצורך העניין ליעדים? הוא כבר הספיק לחזור בשאלה, הוא כבר הספיק להיות לא בתוך הפול של בני חרדים, הוא כבר יצא לחיים אחרים.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

התשובה היא כן.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

בוא נשמע את הצבא.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תסבירו לי איך זה מתיישב עם האמירה של ראש ממשלה על הפודיום במליאה שאמר: אנחנו נגייס עשרות אלפים מבני הישיבות. בני הישיבות זה בדיוק מה שהיה כתוב כאן שמחקתם, זאת אומרת שהזזתם את האמירה של ראש ממשלה, אותם עשרות אלפים שיגויסו כנראה כבר לחלוטין לא יהיו קשורים, לא לבני הישיבות, לא לישיבות, לא לכלום, זאת אומרת שבפועל כל היעדים שלכם יהיו ללא הקשרם לחלוטין למוסד החרדי.

זאת אומרת הסטתם לגמרי את גיוס החרדים לצבא, בפועל לא תגייסו חרדים, תגייסו אנשים שיצאו בשאלה ותספרו לכולם שאתם מגייסים אנשים לצה"ל מקרב הציבור החרדי. אני רוצה להגיד שהבלוף הזה לא יעזור, הסעיף הזה מסגיר את כל הבלוף. הסעיף הזה שאומר שאתם מגייסים חרדים אבל לא מתוך בני הישיבות מסביר היטב שמדובר פה בבלוף, שמדובר פה באנשים שכבר לא נמנים על הציבור החרדי ומדובר פה על הצעת חוק שלא תגייס אפילו חרדי אחד. תודה רבה, אדוני.

<< דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> שרון - - -

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

די, כבר ירדתם לאפס מנדטים. הייתם כבר על ארבעה על עמוד שדרה ואז ירדת לאפס בלי עמוד שדרה.

<< דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> - - - הוא היחיד שנשאר פה מכולכם.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

קודם כל למיטב זיכרוני הדברים שיוחסו לראש הממשלה קצת סולפו כאן.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> סולפו? הוא אמר נגייס מבני הישיבות. אפשר להוציא את הקטע, אני אוציא אותו בשביל הספורט, מזכיר הממשלה. כי זה קיים בתוך המליאה. אלא אם כן הפרוטוקול שוּנָה.

<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>

יש לי שאלות לאכ"א שלא הבנתי.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אתה רוצה בהמשך?

<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>

לא, אני רוצה לשאול את השאלות והתשובות יגיעו, גם אם אני לא אהיה פה, כי אני צריך לצאת באמצע. כשאתם נותנים לנו מספרים, גם על המתגייסים של היום וגם על הצורך ועל היכולת ודברים כאלה, אתם מתייחסים להגדרה הזאת או להגדרה אחרת? כשאתם מדברים על כמה חרדים מתגייסים היום.

<< אורח >> שי טייב: << אורח >>

כשאנחנו מדברים על הצורך אנחנו מדברים על הצורך בחיילים, זה לא קשור לחרדים או לא חרדים.

<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>

אתה צודק, אבל יכולת הקליטה.

<< אורח >> שי טייב: << אורח >>

כשמדווחים על כמה אנשים התגייסו, הסברתי את זה כמה פעמים, לפי ההגדרה האחרונה שקיימת, זאת ההגדרה של ג'1, כי אין הגדרה אחרת בשביל לתאר וגם בשביל לתאר את ההתקדמות. אם לא נלך לפי הגדרה שמשמרת רציפות זה לא יהיה אפשרי.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

מה זה ג'1?

<< אורח >> שי טייב: << אורח >>

ג'1 זה הפרק.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

זה סוף כיתה י' או אמצע כיתה י'? מה שכתוב פה, שנתיים, איך אתם מפרשים את זה?

<< אורח >> שי טייב: << אורח >>

מפרשים את זה לפי שנתיים עם תאריכים של פתיחה וסיום.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

כלומר הוא התחיל ט' וסיים י'. תודה.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

זה כבר נאמר כל כך הרבה פעמים. עכשיו חבר הכנסת אליהו רביבו, בבקשה.

<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

יסלחו לי חבריי שמכירים את הסוגיה הזאת מדיונים קודמים אם אשאל שאלה שחוזרת על עצמה. הואיל והצעת החוק הזאת באה להסדיר את מעמדם של בני הישיבות ובתוך זה לתת מענה לצורכי צה"ל, אני מבקש לדעת על בסיס איזה פרמטר נקבע שמי שלמד מגיל 14 עד 16 במוסד חרדי, להגדיר אותו כבן ישיבה שאת מעמדו אני בא להסדיר ביחס לגיוס?

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

שאלה מצוינת.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

חבר הכנסת אלעזר שטרן.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

ברשותכם, רק בהמשך למה שאמרה חברתי שרון, אני מדלג ואני אחזור אחר כך, כיוון שמה שכתוב, הממשלה תפעל לשם גיוס המיועדים לשירות ביטחון מקרב תלמידי ישיבות בוגרי מוסדות החינוך החרדיים. אנחנו מכירים מה זה חינוך. אם אני אשאל את חבר הכנסת יעקב אשר או חבר הכנסת פרוש, איך הם מגדירים - - -

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תגיד גם אזולאי, לא יפה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

לא ראיתי אותו, אבל גם אזולאי לצורך העניין, מה שנקרא אפילו אזולאי, הנכדים שלכם - - -

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> עכשיו רביבו נפגע.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

תראו, בציבור שלנו, גם שלך, בועז, מחנכים לגיוס נגיד מגיל 12, 14, 15, הנה גם מזכיר הממשלה מהנהן, ברור, ולכן כשבאים לצה"ל ואומרים לו מה המוטיבציה לשירות, איך נוצרת מוטיבציה, הוא יגיד אני שולח את הגדנ"ע בגיל 17, הרב סטביסקי הזכיר פה אפילו בגיל 20, לא משנה. מה אנחנו באים? אנחנו רוצים לבוא לישיבות, לא אלה בגיל 19, אלא בגיל 17, זה נקרא ישיבות ואנחנו אומרים לילדים שם: בואו תתגייסו. אולי עכשיו אחרי החוק הרב לנדאו, הרב הירש, יגידו: תביאו גדנ"ע לישיבות, נגיד, כדי שתהיה מוטיבציה.

מה שאני אומר, אם מחוק פה תלמידי ישיבות והולך רק בוגרי מוסדות חינוך חרדיים, איפה כל הנוער הזה בין 14 ל-18 נופל בפעולות שאנחנו רוצים לחשוף אותן, כמו שכבר נאמר פה, הזכרתי, לשירות בצה"ל? זה כאילו לא רק שלא יוזמים את זה, מוחקים את זה. מה שאתם כותבים כאן, כשאתם מוחקים ביד גסה את המושג תלמידי ישיבות ומשאירים רק בוגרי מוסדות החינוך החרדיים, מי נשאר לנו?

אני לא מדבר כרגע על גיל 19, אני מדבר על גיל 17-16, שעכשיו אסור ללכת אליהם, כמו להימלפרב, לתיכון או לישיבה, ולהגיד להם: בשנה הבאה תתגייסו, ועכשיו את זה אנחנו מוחקים. אני חושב שמה שחסר לנו כאן, אני עוד לא שמעתי פה ראש ישיבה אחד שבא לוועדה, או רב מוכר, שאומר שאם החוק הזה יתקבל הם יקראו להם להתגייס.

<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

אתה אומר דבר לא נכון, אלעזר.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

למה? אתה שמעת פה?

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אלעזר, למען ההגינות, אתה ותיק ממני בבית הזה ואתה גם ותיק ממני בנושא פה של חוק הגיוס, בנושא של ההגדרה, מי כמוך יודע שבחוק הזה לא המצאתי שום דבר, לא הבאתי שום דבר חדש לבית הזה. הדברים שגם כולם הסכימו, לראשונה מתי זה היה? בשנת 2014 כמדומני, תיקון 19, אחרי זה היה 21. אז עם כל הכבוד, פתאום עכשיו שכולם יוצאים חוצץ נגד הדבר הזה, דבר שהיה מונח פה ואפילו סוג של בקונצנזוס, ופתאום חבריי לאופוזיציה מסתכלים על זה, כאילו מה פה מונח, איזה דבר נוראי. אתה יודע את זה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אני רק מבקש להזכיר לבועז, מכיוון שנראה לי שאחרים זוכרים והם שמעו פה קודם הורים שכולים, שני דברים. אחת, שמ-2014 רצינו שהציבור החרדי ישתלב בשוק העבודה, אני אגיד ברשותכם כמעט לא פחות מאשר בצבא. יכול להיות שיש פה ששכחו, למרות ההורים השכולים שדיברו כאן, אני לא אוהב להשתמש בזה, שהיה ה-7 באוקטובר. כשהיה ה-7 באוקטובר, להזכיר לנו היום מה לא דקדקתם בבן ישיבה אז ולמה אמרתם אז ששירות לאומי אזרחי או ביטחוני לאומי נכנס והיום אתם אומרים תעזבו, רצינו אז שהציבור החרדי, לתת כמה שיותר וי.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

הבנתי. תזכיר לי איך עבדתם. הבנתי, ישראל הייתה בשלום תמידי.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

תן לי להגיד לך איך עבדנו.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

היינו בשווייץ, הכול היה נפלא ומותר היה - - -

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

בועז, תן לי להגיד לך.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

לא הבנתי, אתה זוכר שהליכוד היה בראשות הממשלה אז?

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

הייתה תקלה גם בתפיסת העולם שלי. אני לא אדבר על אחרים.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אתה בקריאה ראשונה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אוקיי.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

ברגע אחד אתה תהיה בשנייה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אתה לא מאיים עליי, אתה יודע.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אתה בקריאה שנייה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אני מדבר איתך עליי, גם כראש אכ"א, גם כלובש מדים. אני חשבתי שצריך לעשות הכול כדי שהחרדים ישתלבו, גם אם לא באופן מיידי בצבא, דרך שוק העבודה הם יגיעו לצבא.

<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

לא, תדייק במה שאמרת.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אני מדייק בכל מילה.

<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

פעלת ושאפת שישתלבו בשוק האזרחי ולא הצבאי.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

אבל קרה משהו במדינת ישראל בשנתיים האחרונות.

<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

אין בעיה, אבל שיקרא לילד בשמו.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

שכחתם מה קרה פה?

<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

אין בעיה, אבל שיקרא לילד בשמו. כי התרומה של צה"ל לאי גיוס חרדים בעשר השנים האחרונות היא תרומה מהותית.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

הטבח הגדול ביותר מיום הקמת המדינה, אתם לא מתביישים?

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אני לא רוצה להוציא אותך, רביבו, לא להפריע.

<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

לא, הוא פשוט מעוות את המציאות.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

תן לו לסיים ואתה תוכל לענות לו. אני רוצה לשמוע. תן לו לענות.

<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

זאת התחסדות.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אני מסכים כמעט לכל מילה שרביבו אמר.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

זו דעתו. הוא אומר את עמדתו, אפשר לא לקבל אותה. אני לא מקבל.

<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

אין בעיה, אבל שידייק בעובדות.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

כל מה שרביבו אמר עכשיו, אני אמרתי לו בלאונג' בליאונרדו פלזה, זה לא שהוא למד, ולכן אני עומד מאחורי כל הדברים שאמרתי לו. אני ככה חשבתי אז, הוא צודק, חשבתי אז, כתבתי, קרא לי ראש הממשלה אהוד אולמרט, אני כבר הזכרתי את זה כאן, אמרתי לו: תנו לנו עשר שנים שהחרדים יעשו מה שהם רוצים, העיקר שישתלבו, שהם לא יהיו captive audience, אתה יודע מה אולמרט אמר לי? אני בעד, החרדים לא ירצו.

הלכתי לשבע ברכות של אלי ישי, ניגשתי יחד עם אחרים לאריאל אטיאס, ואמרתי לו: הנה עשר שנים תעשו מה שאתם רוצים ואריאל אטיאס אמר לי: אנחנו נתנגד, למה? בגלל שאתה צודק, הם יעזבו את הישיבות. אם תיתן להם לעשות מה שהם רוצים הם יעזבו את הישיבות.

עכשיו אני חוזר לסעיף. אני אגיד לך משהו: על יושב ראש הוועדה שייבחר להקפיד כי קצב הליכי החקיקה ומועדי דיוני הוועדה לא ייגזרו מצורכי הממשלה או משיקולים קואליציוניים - - -

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

זה לא הסעיף, יקירי.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אני יודע.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אז תחזור לסעיף או שסיימת.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

לא, אני לא סיימתי, אני רק רוצה להקריא את זה - - -

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אתה עובר לנושאים אחרים. אמרתי הסעיף עצמו.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

שנייה אחת. אתה מזרז אותי - - -

<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

אלעזר, כולנו מדברים רק על - - -

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אמרתי, יש פה הרבה שרוצים לדבר, אז קדימה, יש לך עוד דקה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אין לי דקה.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

יש לך.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אני מדבר לעניין על נקודות שעלו. תשאל את היועצת המשפטית, אמרת שאתה מכבד אותה לפחות כמוני.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אז דבר על הסעיף.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

ואני מאוד מכבד אותה.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

תתייחס לסעיף.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

בסעיף 26 יב(א) בוגר מוסד חינוך חרדי, השאלה שלי לעניין הזה, אחת, למה בכלל יש את העניין רק של בוגר? למה לא תלמיד במוסד חינוך חרדי? הרי בסעיף אחר כך אנחנו נקרא שמה שצריך להיות, ואני אקריא את זה, בסעיף 26 יג, שגם בו אנחנו דנים, כתוב: הממשלה תפעל לשם גיוס המיועדים לשירות ביטחון. כשהממשלה פועלת לשם גיוס, לדוגמה בתיכון ה' בתל אביב או באליאנס ברמת אביב או בתיכון שליד האוניברסיטה, כשהיא נותנת להם כסף היא בודקת מה תכני הלימוד או שהיא מכריחה אותם.

אם אתה מוציא מתוך זה ואתה שם את זה על בוגרי חינוך, איך הממשלה יכולה לתת לשם כסף? איך היא בודקת את תכני הלימוד? אני לא מדבר על מקצועות ליבה, שתכני הלימוד הם בניגוד למגמת הגיוס. כשאתה אומר עכשיו כאן איך הממשלה תפעל אני מבקש לדעת מה התרגום ולהכניס את זה לפחות בתקנות של מה המשמעות של הממשלה תפעל, איך היא תפעל? אנחנו כל הזמן מדברים פה בסנקציות על בני 18, 19, 20, סנקציות מוסדיות, סנקציות אישיות.

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> מה זאת אומרת? לא לרצוח, לא לגנוב, לא להתגייס למען איראן, יש כל מיני דברים שאנחנו מחנכים.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

לא להתגייס למען מדינת ישראל.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

בטח, תמשיך לחיות על חשבוננו, מה זה בשבילך?

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני יכול לתת לך את מס ההכנסה שלי.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אני לא צריך את מס ההכנסה, פשוט תתגייס לצבא.

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

מה תודה רבה?

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני התגייסתי, אני שירתי יותר מאשר לפיד.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

הרב פרוש, נו, שבועיים, בחייך. שלב ב'.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

מאחר שהדיון הזה, כפי שאמר יעקב אשר, היה אמור להיות כל כך צפוי, שוב פעם, זה דיון שהוא קלאסי מתוך פוזיציה.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה חוזר על עצמו בדיוק אותו דבר.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

בחיים לא העליתי את הנקודה הזאת.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

לא להפריע לי.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה - - -

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

חבר הכנסת בליאק, לא להפריע לי.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא מפריע.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

לא, אתה כן מפריע לי.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

ההיפך, הוא חיזק רק את הפוזיציה.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אתה יוצא החוצה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

מי זה אתה?

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אתה. חבר הכנסת שירי יוצא החוצה, בבקשה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

למה? מה הבעיה?

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

כי החלטתי.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

מה הוא אמר? מילה אחת?

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

יום קשה היום? אתה לא מפוזיציה?

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

יש ועדת אתיקה. צא החוצה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

על מה אני אפנה לוועדת האתיקה?

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

שאני הוצאתי אותך.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אתה לא מפריע לי, השתן שיש לך בראש זה משהו שהוא ידוע לכולם. זה לא משהו חדש.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

צא החוצה, בבקשה.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אי אי אי.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אפילו יעקב מסכים איתי.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אמרתי אי אי אי.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

כבוד גדול, נאור.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

מה שאני מציע, מאחר שהדיון הזה היה ואנחנו מכירים ויודעים, בואו נשמע את הצבא.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רק רוצה להגיד למזכיר הממשלה שהתווכח איתי על הציטוט.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

רגע, אני לא מבין, מי פה מנהל את הדיון, אני או אתם?

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אני באמצע זכות דיבור.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

לא, אתה דיברת מספיק.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

לא, אני לא דיברתי מספיק.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אני רוצה לשמוע את הצבא, אני אחזור אליך.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אוקיי, תודה.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

בועז, אני רוצה לדעת אם להישאר, יש לנו הזדמנות לשאול שאלות בהמשך?

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מזכיר הממשלה, כתוב פה בני הישיבות, ב-20 באוקטובר, נאום ראש הממשלה במליאה.

<< אורח >> יוסי פוקס: << אורח >>

אבל דיברתי על הנאום האחרון.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אני מבין שמפריע לכם שאנחנו מתקדמים, מציק לכם, באתם פה לטרפד דיון, לא לנהל דיון. אז קדימה, בבקשה.

<< דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> בועז, אני מתנצל, לא באתי לטרפד, באתי להציע הצעות ולא קיבלתי זכות דיבור.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אתה תקבל.

<< דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> לקטוע באמצע זאת לא דרך.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה באת לטרפד גיוס.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

כל הכבוד, איזה הברקה מדהימה. תעשה סטיקרים.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני משתדל, אני גם ממשיך.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

בבקשה תמשיך כמה שאתה רוצה, אתה באמת כוכב גדול.

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני בחוק של ליברמן, מה אתה רוצה?

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

נשמע את הצבא לגבי הסעיף עצמו.

<< אורח >> שי טייב: << אורח >>

זה דברים שגם התייחסנו בעבר. אחת, קודם כל ההגדרה מיהו חרדי היא מן הסתם הגדרה חינוכית, סוציולוגית וכן הלאה. מה שהתייחסנו בעבר ואמרנו שהיא נוגעת למהות בין האם לספור את השנים, שנתיים או שלוש, בין 14 ל-18, אז יש ערך בלשמר את ההגדרה הקיימת כי היא תאפשר רציפות ולדעת מה היה מ-2014 כשההגדרה הזאת נוהגת.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

אפשר לשאול מה המבחן?

<< אורח >> שי טייב: << אורח >>

לא אמרתי מה המבחן, אני עונה ביחס לסעיף. המבחן כתוב בחוק, אמרנו, היו פה דיונים האם נכון לעשות בתוך ארבע השנים האלה שנתיים או שלוש שנים, או כל מיני וריאציות, תחת אותו עיקרון, ולכן אמרנו שאם ההבדלים שם הם לא הבדלים דרמטיים יש ערך בלשמר את ההגדרה שהייתה קודם.

אגב מי שיכול בעיניי לסדר לנו את הנתונים, האם ההבדלים הם דרמטיים, מן הסתם זה הנתונים שנמצאים במשרד החינוך לגבי כמה אנשים - - -

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

למה אתה מתכוון דרמטיים?

<< אורח >> שי טייב: << אורח >>

אם הקיצור של השנה מוריד שיעור מאוד מאוד גדול - - -

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

היא שואלת מה זה מאוד מאוד גדול.

<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

זה לא שנה ואם יש לך נתון אני אשמח לקבל אותו.

<< אורח >> שי טייב: << אורח >>

חבר הכנסת שטרן, זה כמו שניהלתם פה דיון שלם על האם 20% זה הרבה או מעט או יחסי. אני לא יודע להגיד, אם יהיה 50% הבדל זה כנראה הבדל מאוד גדול, אם זה 5% הבדל, אני חושב שיש ערך בלשמר לאחור.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אבל למה בציונים אתה הולך לישיבות ופה אתה הולך לתיכון?

<< אורח >> שי טייב: << אורח >>

אני לא אמרתי, אני אמרתי שהיה פה דיון שהתנהל, אני חוזר עוד פעם על מה שאמרתי, אל מול הסעיף הזה שכתוב פה התנהל דיון שקשור בשאלה האם לצמצם את ההגדרה בשנה לכאן או לכאן, ואמרתי, אני חוזר עוד פעם, שאם ההבדל הוא לא דרמטי יהיה ערך בלשמר את ההגדרה כי היא מאפשרת רציפות ומעקב אחרי מה שהיה קודם.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

האם יש הבדל - - -

<< אורח >> שי טייב: << אורח >>

אני לא יודע להגיד, זה משרד החינוך, וזה מוביל אותי לדבר הבא שלא כתוב פה ואני מבקש לשים אותו פה על השולחן, כי הוא מבחינתי קריטי ומרכזי באיך שאנחנו ננהל את כל המנגנון הזה. אני מציע ומבקש, לא רוצה להגיד דורש, זה לא תפקידי, שהאופן שבו אנחנו סופרים את המתגייסים החרדים לא יהיה בדיעבד, לאחר שנגמרו כל שנות הגיוס ואנחנו שלחנו את הנתונים למשרד החינוך ומשרד החינוך מחזיר לנו ואז קובעים את הדברים, אלא שאנחנו ניכנס לכל שנת לידה שמתגייסת, נניח לצורך הדוגמה אם עכשיו בשנת 2025 מתגייסת שנת לידה 2007, אנחנו נדע עם הגעתה לגיל 18 מי הם כל האנשים שעומדים בתנאים שאתם תקבעו בחוק.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ומה אתה ממליץ שנקבע?

<< אורח >> שי טייב: << אורח >>

רגע, אני רוצה להסביר דבר מהותי.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל מה הוא ממליץ? שאתם תקבעו, אתה מדגיש.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

לא, שהמערכות יהיו פתוחות לכם, זה מה שאתה רוצה.

<< אורח >> שי טייב: << אורח >>

אני לא אומר אם המערכות יהיו פתוחות או שנקבע אותן מראש, אני אומר - - -

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כולכם מסבירים אותו ולא נותנים לו להסביר את עצמו.

<< אורח >> שי טייב: << אורח >>

מרגע שבן אדם חצה את גיל 18, נניח כל הפורום הזה פה חצה את גיל 18, יהיה ברור באותה נקודה, כיוון שאנחנו מסתמכים על שנות לימוד לאחור, מיהו מוגדר כחרדי. מהרגע הזה, ברגע שהוא התגייס לצבא, אני אגיד: הנה התגייס בן הציבור החרדי.

כי מה שקורה היום זה רק אחרי שאנשים מתגייסים אנחנו שולחים לאחור ועכשיו מנהלים קרב או דיון או ויכוח של חצי שנה על איך לספור, כמה לספור.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אז מה זה דורש, שי? מה אתה צריך בשביל לעמוד בזה?

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הגדרה ברורה.

<< אורח >> שי טייב: << אורח >>

שיהיה סעיף בחוק, מבחינתי, שמגדיר מהו המנגנון שבנקודת זמן מסוימת כאשר שנתון הלידה הגיע לפרקו יושבים משרד החינוך, משרד העבודה הכלכלה, שגם לו יש מוסדות, משרד הביטחון וגם צה"ל, ואומרים אלה 14,000, או 15,000 או 16,000 שהם במידה שהם יתגייסו הם ייספרו במניין, ולא לעשות את הכול רטרואקטיבי. אחרת, אני אומר גם על סעיפים אחרי זה שמופיעים פה בחוק, כגון מתי צה"ל צריך לדווח, אני לא אדע לעמוד בהם, כי התהליך שעובר פה הוא ויה דולורוזה שלא יוצאים ממנה.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

שי, למה אתה לא דורש את מה שאתה דורש מהישיבות הציוניות?

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

רגע, רון כץ לפניך.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

ואני באמצע, הזכרת שנחזור אליי אחרי שי.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אני רוצה להסביר משהו. הרי כל חבר כנסת מקבל את הזמן שלו והוא שואל שאלות, מגיעים אליך, באופן שיטתי זה כזה מרתון.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

בועז, אתה יודע כמה אני מתכונן? אם היית מתכונן כמוני היית נותן לי גם לדבר או לא הייתי צריך לדבר פחות.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> איפה, בלאונג'?

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

כן, גם בלאונג', אני מתכונן.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

תתחשב בכולם פה, בחברי הכנסת והאנשים פה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אני מתחשב. אני הכי מתחשב בלוחמים, במשפחות שלהם.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

לא, אתה לא תמיד צודק.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

אני רוצה להתייחס לדברים של שי. שי, בעמוד 540 להצעת החוק יש תיקון לסעיף 49ו. סעיף 49ו לא נמצא תחת פרק ג', זה סעיף שנמצא בחוק שירות ביטחון. מה בסעיף שקיים היום ובתיקון המוצע לא נותן לכם את המענה?

<< אורח >> שי טייב: << אורח >>

אני לא יודע מה זה 49ו. תסבירי מה ההסדר שאני אדע להתייחס.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

49ו, משרד החינוך ימסור למשרד הביטחון ולצבא ההגנה לישראל לפי דרישתם נתונים שיש בידיו בדבר נוכחותם בישיבה של תלמידי ישיבה הדרושים למשרד הביטחון ולצבא ההגנה לישראל, לשם פיקוח על קיום הוראות חוק זה הנוגעות - - -

<< דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>

זה נראה לי יותר התיקון בהצעת החוק.

<< אורח >> קובי בליטשטיין: << אורח >>

אני אעזור לך, זה לא אומר מתי הוא אומר את זה.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

משרד החינוך ומשרד הביטחון יעבירו ביניהם נתונים על הלימודים בישיבות, לרבות נתונים על ביקורות וכו' וכו'. יש פה הסדר שלם שקיים היום, כנראה שזה לא הספיק לכם ולכן יש פה תיקון.

אני מפנה את חברי הכנסת, למי שיש את הצעת החוק הממשלתית, או בהצעת החוק שלנו, תיקון לסעיף 49ו, עמוד 31, זה מתחיל ב-(א1). נקרא את זה ביחד: נוסף על המידע כאמור בסעיף קטן (א), מה שהקראתי הרגע, ימסור משרד החינוך למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל, לפי דרישתם, נתונים שיש בידיו בדבר לימודיהם של המתגייסים לצבא הגנה לישראל או לשירות לאומי-אזרחי במוסד חינוך חרדי כהגדרתו בסעיף 26 יב, לפני גיוסם, ובכלל זה בעניין היותם בוגרי מוסד חינוך חרדי כהגדרתם באותו סעיף, לשם בחינת העמידה ברף המינימלי השנתי לגיוס.

<< אורח >> שי טייב: << אורח >>

אני מסביר. כתוב פה ימסור לגבי המתגייסים, ואני רוצה שימסור לגבי המועמדים לשירות ביטחון.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לגבי כולם. אנחנו מדברים על זה כבר הרבה זמן.

<< אורח >> שי טייב: << אורח >>

אני יודע להסביר את עצמי. לגבי המועמדים לשירות ביטחון לכתחילה ולא בדיעבד, אחרי שהם התגייסו.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

מה הבעיה להכניס את התיקון שהוא דורש?

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

מה זה לכתחילה? זה לא בצו ראשון, שי?

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כל הבעיה זה חוסר שקיפות בתפיסת עולם.

<< אורח >> שי טייב: << אורח >>

זה לא נמסר בצו ראשון, רק בדיעבד.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

נשמע את משרד החינוך.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא נמסר עד היום.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

ועכשיו כן?

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב ראש, תראה מה יש פה לאורך שנים, יש פה מיסוך של נתונים שרוצים לשמר אותו. הוא אומר: תפתח לי את הדרך, תנו לי נתונים על כולם.

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> זה היה כשליברמן היה שר ביטחון, נכון?

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

בסדר, הבנו.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תפתח את הדרך ותנו נתונים על כולם.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

בואו נשמע את משרד החינוך על מנת להבין איפה - - -

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

מתבקש.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

לא, לפני משרד החינוך, מירי, אם כבר פונים למשרד החינוך - - -

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

משרד החינוך בזכות דיבור, לא להפריע.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

למה צריך ללכת לפי הגדרה? משרד החינוך יגיד כמה לומדים באותה נקודה.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ומי לומדים.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

הוא מבקש משהו טכני, אני לא מבין אתכם.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

שיפתח את המערכות פשוט.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, ממשק.

<< אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >>

אני אתייחס קודם לנקודה האחרונה שעלתה. אני מבקשת להדגיש שהמידע של משרד החינוך עובר. אני לא הייתי כאן בדיונים האחרונים, אבל ראיתי בהתייחסות שנאמר שמשרד החינוך מגדיר כחרדים ישיבות תיכוניות ולכן צה"ל סופר אותם לא נכון. זה פשוט לא נכון. אני רוצה להסביר. מה שקרה זה שצה"ל לא ספר נכון ואין שום קשר להגדרות של משרד החינוך.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

איפה הכשל?

<< אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >>

אני אסביר.

<< אורח >> שי טייב: << אורח >>

אולי נענה לשאלה הרלוונטית?

<< אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >>

ההסדר שפה ממשיך את ההסדר הקודם ואומר, מי שנכלל כחרדי זה, אחת, תרבותי ייחודי, שתיים, מוסדות שנכנסים לצו. המוסדות האלה שנכנסים לצו זה אומר שהם נבדקים אחד אחד בלי קשר להגדרה שלהם אם הוא מוכר שאינו רשמי, פיקוח או לא פיקוח. אלה טעויות שצה"ל עשה. החוק ככתבו וכלשונו אומר, מה שנכנס לצו, שאגב עבר בדיקה קפדנית של משרד הביטחון, מוסד מוסד, האם הוא מוגדר חרדי או לא, וניתנו עליו חוות דעת פרטניות לפחות מה שנוגע למשרד החינוך. הצו הראשון שנעשה ב-2014 נעשה ראשוני - - -

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אז איך שמענו פה 12 מוסדות, 275 תלמידים? דיבר פה בחור ציוני דתי בכיתה י"ב.

<< אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >>

מוסד אם הוא לא היה בצו צה"ל לא היה אמור לספור אותו וזה לא קשור למשרד החינוך. אם צה"ל ספר אותו הוא פשוט לא פעל לפי הסעיף שבחוק.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

מי בודק את זה?

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> את החוק הזה עשה ליברמן, נו.

<< אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >>

רק צה"ל יכול להסביר - - -

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אבל בחוק האחריות היא עליכם כי אתם קובעים מיהו חרדי.

<< אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >>

לא, האחריות שלנו, כשמבקשים מאיתנו ובנוסף כשלא מדברים איתנו ולא מתייעצים איתנו - - -

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

כלומר הבעיה היא שלא ביקשו?

<< אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >>

ביקשו מידע, מה שביקשו קיבלו, וכשבעקבות דוח נומה הבנו שמפרשים אותו לא נכון אנחנו התעקשנו להעביר רק את המידע הרלוונטי ונערך דיון וכך נעשה. אני הבנתי שצה"ל גם הסביר שהוא לא יספור יותר את ה - - -

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה רק את המידע? מה הבעיה להעביר על כל התלמידים? מה הבעיה להעביר בשקיפות מי לומד איפה ומאיזה מוסד, חרדי או לא חרדי? לא רק לצורכי יעדים, בשקיפות.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

את מדברת על ההגדרה - - -

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, בלי יעדים, הכול רק רק כמה שפחות.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

הכול בלוף.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

ההגדרה היא מאוד מדויקת, היא פסקה (1) ופסקה (2) - - -

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

הכול בלוף? אז רק קיבלתם כל השנים.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

היא מאוד מדויקת, מה שנספר מעבר לזה צה"ל לא פעל כראוי. מה ששי אומר, שהוא מבקש - - -

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אני הייתי עם אחים לנשק ב-8 באוקטובר, איפה אתה היית? מה אתה אומר לי ככה?

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

זה לא מוסדר כאן. הבנתי נכון?

<< אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >>

זה משהו חדש שאני שומעת ששי מעלה כאן.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

ראש אכ"א העלה את זה לפני ארבעה חודשים פה בכנסת.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> שנים דיברו על חוסר מידע.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

הוא אמר שהוא לא מקבל נתונים מהמערכות של משרד החינוך.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

משרד הביטחון פה, אני רוצה לשמוע.

<< אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >>

סליחה, אני לא סיימתי.

<< דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> היא לא הביאה את הנתונים.

<< אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >>

אני רוצה לחזור ולדייק, כמו ששי אמר, מה שאתם תגדירו. אם ההגדרה היא מי שלמד כך וכך שנים ורוצים לספור מבין המתגייסים מי הוא חרדי, אז זה מה שכתוב כאן - - -

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו רוצים שיועברו כל הנתונים של התלמידים, כמו במוסד חינוך עיוני, ממלכתי, בין אם זה ממלכתי דתי ובין אם זה ממלכתי. כל הנתונים שמועברים לצה"ל באופן גורף, אז ככה תעבירו באופן גורף את כל הנתונים. מה הבעיה? למה כל היום מצרים את צעדיו של צה"ל בכל מה שקשור לציבור החרדי? כמו שאתם מעבירים באופן פתוח וגורף על ציבור ממלכתי וממלכתי דתי - - -

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

שרון, זה לא נכון, למה את מטילה בה דופי?

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

הדיון הזה היום, מי כמוך יודע, זה צביעות. עד לפה הצביעות.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

בועז, אני לא יודע. תגיד, אתה עושה צחוק?

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> היא מנסה לענות, היא גם לא מצליחה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אתה רוצה שאני אגיד לך מה אני חושב? שהמילים שלך הם צביעות, לא שלנו.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

אתה לא מכיר? הדיון הזה, זה הרי אידיוטי - - -

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

יש פה שאלות יסוד. היא עכשיו מגלה את מה שאנחנו יודעים, שהיא יכולה לתת לנו נתון בגיל 16 ו-17 מי לומד.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

היא לא אמרה את זה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

למה צריך ללכת לגיל 14? מאיפה המצאתם את זה? כדי להשתמט?

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> זה המצאה של לפיד ב-2014.

<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>

היא רוצה לענות לך

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]