פרוטוקול מספר 449, ועדת הפנים והגנת הסביבה, 30/12/2025

הכנסת העשרים-וחמש

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 449

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, י' בטבת התשפ"ו (30 בדצמבר 2025), שעה 11:00

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון - הקצאת מקרקעין לרשויות מקומיות לטובת הקמת מתקני אנרגיה מתחדשת), התשפ"ה-2025, של ח"כ משה סעדה << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

יצחק קרויזר – היו"ר

יעל רון בן משה – מ"מ היו"ר

חברי הכנסת:

משה סעדה

מוזמנים:

דניאל סרגי

–

רפרנט רמ"י באגף תקציבים, משרד האוצר

אריה פדורוב

–

אגף החשב הכללי, משרד האוצר

נועה מושייף

–

עורכת דין במחלקה למשפט אזרחי, משרד המשפטים

מאיר ברוכים

–

ראש אגף בכיר מתודולוגיות פיתוח כלכלי, משרד הפנים יעל גודר

–

עוזרת משפטית, משרד הפנים

רונית מזר

–

מנהלת אגף בכיר לתכנון ארצי, מינהל התכנון

משה דוד קלנר

–

ר' תחום בכיר לתכנון פיזי, משרד האנרגיה והתשתיות אלון אלרט

–

מנהל אגף בכיר תכנון, משרד החקלאות וביטחון המזון שלומי גבאי

–

סגן השמאי הממשלתי הראשי, השמאי הממשלתית הראשי - אגף שומת מקרקעין נטע גלאון דרעי

–

לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

יהלום שרעבי

–

עו"ד לשכה משפטית, רשות מקרקעי ישראל

אורן שליו

–

אגף פיתוח, רשות מקרקעי ישראל

אליה וינטר

–

ראש המועצה, מועצה מקומית מצפה רמון

מוזמנים באמצעים מקוונים:

יקי בן חיים

–

ראש העיר מגדל העמק

ייעוץ משפטי:

תומר רוזנר, רעות בינג

מנהלת הוועדה:

לאה קריכלי

רשמת פרלמנטרית:

שרון רפאלי

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< הצח >> הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון - הקצאת מקרקעין לרשויות מקומיות לטובת הקמת מתקני אנרגיה מתחדשת), התשפ"ה-2025, של ח"כ משה סעדה << הצח >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

בוקר טוב, אנחנו רוצים להתחיל בדיון הוועדה בהצעת חוק רשות מקרקעי ישראל ((תיקון - הקצאת מקרקעין לרשויות מקומיות לטובת הקמת מתקני אנרגיה מתחדשת), התשפ"ה-2025, של חבר הכנסת משה סעדה וחבר הכנסת ששון ששי גואטה.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

הוא בבודפשט.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

כן. מזל שאתה פה, לפחות. לך יש צו איסור יציאה מהארץ או שאתה סתם החלטת להיות היום בעבודה?

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

קודם כול, בשבילי לנסוע לחו"ל זה סיוט, זה עונש ממש. רק בלית ברירה אני עושה את זה. חוץ מזה אתה יודע שאנחנו צמים היום אז גם לא מתאים להיות בחו"ל.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

נכון. יפה.

אנחנו נתחיל את הדיון, וכמו שאנחנו עושים בפתחו של כל דיון: היום אנחנו מציינים את היום ה-816 לפרוץ המלחמה, לאותה שבת, לאותו חג, לאותה שמחת תורה שבה פרצו המחבלים הרוצחים המתועבים מרצועת עזה. כמובן, אנחנו עדיין עם גיבור ישראל רן גויאלי שעדיין מוחזק בשבי ברצועת עזה. בכל פתח של דיון אנחנו מזכירים את רן, את סיפור הגבורה שלו שיצא ביום 7 באוקטובר בבוקר כשהוא יומיים-שלושה לפני ניתוח בכתף. הוא שבר את הכתף באיזשהו טיול. הוא יוצא ללחימה כשהוא אומר להורים שלו בסלון בבית - -

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אבא שלו לא רצה שייצא. הייתי אצלו בבית כמה ימים אחרי שזה קרה.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אבא שלו אומר לו, לאן אתה הולך? הוא אומר לו, אני לא משאיר את החברים שלי להילחם לבד.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אבא שלו איש גדול, והוא אומר לו, אתה לא הולך.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

גם גואילי היה בחור גדול, חזק מאוד.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

נכון, נכון. אבל הוא אמר לו, אתה לא הולך.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

הוא יוצא לקרב, נלחם בקרבות גבורה אדירים.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אתה יודע מי נלחם איתו? מג"ד גיא מדר, בחור נפלא שנלחם לצדו. הם נלחמו כל אותו יום. הם לא הכירו אחד את השני.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

נכון, הם נפגשו בצומת עלומים.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

הוא אמר לו, אני יכול להצטרף אליך לרכב? הוא הכניס אותו לרכב. שמעתי את הסיפור ממדר כשמדר היה בבית החולים.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

וואו. אני חייב לציין את הקשר המיוחד שלך עם משפחת גואילי שאני יודע שאתה מכיר אותם מקרוב אישית. אתה מלווה אותם באופן אישי מאז.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

כמה ימים אחרי האירוע איציק האבא ביקש ממני שאני אבוא איתו לבקר את גיא מדר שנפצע. הלכתי אליו לבלינסון בבית החולים וביקרנו אותו, ואז הוא מספר לי את הסיפור של מה שקרה. גיא יצא מהבית בשש וחצי בבוקר. הוא גר בעוטף עזה, אבל הוא התארח בקריית-גת אצל המשפחה של אשתו, בא עם חמישה ילדים. הוא אחראי על בסיס סופה. כמובן, הוא בבית בלי נשק, כי אז האמינו שלא צריך, ומג"ד יוצא מהבית בלי נשק.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

מטורף.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

הוא היה בלי נשק, היה לו אקדח. הוא שומע שיש טילים, הוא מתקשר לסופה, שואל מה קורה, אמרו לו, תשמע, יש מלחמה. הוא לקח את הרכב הפרטי, ויוצא. הוא מגיע מקריית גת בערך ב-7:20 לאזור של היתקלות. הוא חושב לעצמו שזו התקלות בודדת. הוא מבקש נשק ארוך מאחד השוטרים ומתחיל לנהל את האירוע, ומצליח לנטרל את המחבלים. הוא אומר לי, באותו רגע חשבתי – ניצחתי את המלחמה, ניצחתי את האירוע. ואז הוא רואה מולו אופנוענים, והוא היה בטוח שזה אופנוענים ישראלים שעושים טיול באזור והם בורחים בגלל האירוע של חוליית המחבלים. ואז הוא רואה סרטים ירוקים, ומבין פעם ראשונה שיש פה אירוע הרבה יותר משמעותי. הוא, כמובן, משיב אש, הם נמלטים והוא יוצא למרדף.

ברגע הזה מצטרף אליו אדם שהוא לא מכיר, שוטר, שאומר לו, אני יכול להצטרף אליך? והוא מצטרף אליו. הם מצטרפים, מנהלים מרדף. בשלב מסוים הם חוזרים. אומרים להם שיש מחבלים בצומת עלומים; הם מגיעים לשם, רואים את המחבלים 40 מחבלים על הכביש, רכב לפניהם נפגע מ-RPG; שני אחים, הבנים של הרב סלוטקי, יוצאים מהרכב ונהרגים, והם מחליטים לעשות כמו "תמות נפשי עם פלישתים" – נכנסים במחבלים. הרכב מתוקל, והם נפצעים. הוא ורן יוצאים למדרון אחורי בצד הדרך, לתעלה. הוא אמר לי, ביקשתי מרן מים, רן נותן לו מים, והוא עוזר לרן לחבוש את רן, וגיא אומר אני ממשיך להילחם. הוא משאיר אותו שם וממשיך להילחם. גם הוא היה אחרי מלחמה. שאלתי אותו, למה לא הזעקת את הגדוד שלך, אז הוא אומר, שלחתי להם מיקום בזמן אמת כדי שיבואו לחלץ ולעזור, והסמג"ד שלו שיושב לידו במיטה בבית החולים אומר, רציתי לבוא, אבל אמרו לי שזה שטח צבאי סגור.

הוא יוצא להילחם לבדו, ממשיך קדימה, הוא מבין שאין לו כוחות. הוא מחפש מים לשתות, יש שם שיבר, והוא לא מצליח לפתוח את שיבר המים, והוא כמעט מתמוטט ושוכב. מולו הוא רואה מחבלים מסתובבים והם לא מזהים אותו. הוא שכב שם מעשר וחצי עד בערך 13:00. בשעה 13:00 הוא רואה רכב של מג"ב מתקרב לאזור; הוא צועק לו, אין לו קול, הוא מנסה לשרוק, באיזשהו שלב הם שמים לב, ומתחילים לרדת לעברו. הוא אומר לעצמו, סוף סוף ניצלתי, ומתברר לו בדיעבד שהם חשבו שהוא מחבל, בגלל הדם, והוא גם היה בלבוש אזרחי. הם עשו איגוף, הם באו לירות בו, וברגע האחרון מישהו ראה אותו את הציצית שלו שזלגה מאחור, והוא צעק, הוא יהודי, אל תירו, אל תירו, וכך האיש ניצל. בערך בשעה 13:30, 14:00 הוא מצא את עצמו בבית חולים.

איך הוא ידע שזה גואילי? שניהם חובבים אופנועים, והוא אמר, היה איתי מישהו שראיתי בשומר מסך שלו אופנוע. וככה הגיעו לזה שמי שהיה שם לצדו זה גואילי. הלכו לשם, מצאו שם ציוד שלו שכנראה הוא השאיר במכוון והמון כלים כי הוא ניהל שם קרב. זה האירוע. שניהם ממש לוחמים אמיצים, ובסוף זה הבודדים שהצילו את עם ישראל מהשמדה ביום הזה. צריך להצדיע להם.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

חד-משמעית. האחים הם נועם וישי, הילדים של סלוטקי.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

גם, גם, שעזבו בלי פקודה, בלי צו, ונלחמו שניהם. גם סיפור מעורר הערצה והשתאות.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

בנוסף לכל זה, היום כמו שאתה ציינת, אנחנו מציינים את צום עשרה בטבת. לפני 2,600 שנה בערך היה מי שחשב שהוא יכול לעם היהודי, בדיוק כמו אלו שב-7 באוקטובר חשבו שהם יכולים לנו. אז 2,600 שנה אחרי כן אנחנו יושבים כאן בירושלים שהייתה נצורה, ואחרי כמעט שנה וחצי גם נפרצו החומות ויש לנו צום 9 באב, אבל אנחנו עדיין כאן בירושלים וכנראה שגם בעוד 2,600 שנים הצאצאים שלנו יישבו כאן בירושלים, בכנסת ישראל.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

זה לא בוודאי, זה תלוי בנו. כי כמעט הפסקנו את זה. אם נמשיך לשקר לעצמנו כמו שעשינו עד 7 באוקטובר ולהאמין שהם רוצים לחיות לצדנו ולא לדעת שהם רוצים לחיות במקומנו, לא נהיה פה. אנחנו צריכים להגיד לעצמנו אמת, ולצערי, לא אמרנו אמת לא בעניין הזה, לא בכסף הקטרי – בהמון דברים שלא אמרנו אמת. הגיע זמן אמת.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

מסכים איתך ואנחנו עדיין פה, כאן בירושלים, בירתנו ונמשיך גם בהצעת החוק שלך, לראות איך אנחנו ממשיכים את עוצמתה של מדינת ישראל עוד הרבה מאוד שנים קדימה. \ << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

את האנרגיה של מדינת ישראל.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

את האנרגיה, את השמש הנהדרת שיש לנו פה.

במעבר חד אנחנו נעבור להצעת החוק. הצעת החוק היא מאוד פשוטה, דרך אגב. אני מאוד שמח שהגשת אותה ומאוד שמח שגם התעקשתי שזה יהיה כאן בוועדה גם תודות ליועץ המשפטי תומר. אנחנו כאן בוועדה גם רואים את הנושא הזה כשייך לוועדת הפנים וגם בחשיבות שלו. בסוף אנחנו דנים כאן הרבה מאוד בעצמאות וביכולת של השלטון המקומי לקבל את הסמכויות שמגיעות לו, לייצר הכנסה עצמית, לקיים, לכלכל את עצמו בצורה נאותה, להעביר לתושבים, לאזרחי מדינת ישראל, את הסיוע ואת המענים הראויים שהאזרחים שלנו, בוודאי אלו שנמצאים בפריפריה, זקוקים לקבל.

לצערנו, זה בדרך כלל מגיע ביחד: ככל שאתה פריפריאלי יותר יש לך פחות יכולת לכלכל, ואתה נשען על הסעד של ממשלת ישראל; וכאן פתאום יש אפשרות לנצל את משאבי הטבע האדירים שיש לנו כאן, את השטחים שבכל מקרה יש בעייתיות גדולה להפוך אותם לשטחי מגורים, לשטחי חקלאות, לתיירות. ולכן אין יותר ראוי מלהפוך אותם למשאב של אנרגיה סולרית, למתקני אגירה ולתת לרשויות את היכולת להמשיך ולהצעיד את הערים שלהם, את הרשויות שלהם ואת מדינת ישראל קדימה לעוד הרבה מאוד זמן ועוד הרבה מאוד שנים.

אז חבר הכנסת סעד המציע, ברשותך אני אתן לך את זכות הדיבור; לאחר מכן חברת הכנסת יעל רון בן משה. רק הערה: במקביל יש הצבעות בוועדת כספים, אז ככל שיהיו הצבעות, אז זה בסדר מבחינתך, חברת הכנסת יעל, שתוכלי להחליף אותי. תודה רבה.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אז קודם כול אני רק אעדכן – עדכן אותי העוזר מאחור שגיא מדר הועלה לדרגת מח"ט.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

וואו, מגיע לו. יפה מאוד. הוא נפצע לא קל בכלל באותו יום. הוא היה בשיקום.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

כן, הוא נפצע ועבר שיקום ארוך. אני פגשתי אותו לפני חודשיים בחתונה של אח של גואילי. הייתי בחתונה, ואז פתאום ניגש אליי מישהו. לא זיהיתי אותו, אתה יודע יש הבדל שאתה רואה אותו במיטת חוליו כולו חבוש, ופתאום אתה רואה בן אדם, נראה לי ילד.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

כן, הוא צעיר.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

הוא נראה לי ילד. ואז הוא אומר לי, היי, משה, ואני כאילו מגיב לו, כי חשבתי שזה עוד מישהו, ואני לוחץ לו היד. הוא שאל, אתה לא זוכר? אמרתי לו, לא זוכר. הוא אומר לי, אני גיא מדר – חיבקתי אותו, התחבקנו שנינו. כל האירוע הזה היה סגירת מעגל מרגשת.

החוק הזה זה המשך ישיר לדברים שאמרנו קודם, לריבונות של מדינת ישראל, של העם היהודי בארצו. אני לפני שנה בערך הייתי בניחום אבלים בירוחם ואחר כך במצפה רמון, ופגשתי את אליה וינטר שאני מכיר. קבענו שניפגש במועצה. הגעתי למועצה, ואני רואה בכניסה למועצה ארגז חול. אמרתי לעצמי, האיש הזה הוא איש צבא? אתה יודע, אתה מכיר את זה – משחקי צבא בתוך ארגז חול? לא הבנתי, שאלתי אותו, תגיד, מה זה ארגז החול הזה? הוא אומר לי שזה היה גן ילדים. אמרתי לו, המועצה שלך בגן ילדים? הוא התחיל לדבר איתי על הבעיות של יישוב בפריפריה. מי כמוך יודע, אני בא ממערכת המשפט, ופחות מתעסק בזה. ואז הוא אומר לי, יש לנו בעיה תקציבית, וכל פעם אני צריך לקבל מענקי איזון. ועברנו משם לדבר שלכאורה יש פה משאב משמעותי – השמש, אנרגיה. אמרתי, איך לא משתמשים במשאב הקיים הזה כדי לייצר גם אנרגיה, וגם עצמאות אנרגטית, ובסוף גם לא מעט כסף. הוא אומר לי, אתה צודק, ואני מקדם את זה אבל מנהל מקרקעי ישראל לא נותן לי לקדם את זה.

פניתי למינהל מקרקעי ישראל כדי לנסות לקדם, והבנתי שאין עם מי לדבר. יש פה מישהו ממינהל מקרקעי ישראל? כן.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

הם יציגו, נשמע אותם.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

פגשתי את ינקי, גדלנו באותו הכפר, אני ברמות מאיר והוא ברחובות. הייתה פגישה מדהימה. אבל הבנתי שאני לא אקבל תוצרת, זה לא מעניין אותם, זה פשוט לא מעניין אותם העניין הזה. ואותי העניין הפריפריאלי מעניין מאוד; קודם כול כמי שכל המשפחה שלו מבית שאן, ואני מכיר את מכיר את הפריפריה עד מאוד. וזאת הזדמנות שמדינת ישראל תבנה מנועי צמיחה לפריפריה.

צריך להבין, מדינת ישראל היום רובה גרה בגדרה-חדרה. חצי מהשטח זה הנגב של מדינת ישראל, ושם גרים רק עשרה אחוז מהחברה הישראלית. יש לנו בעיות במשילות בנגב, מי כמוך יודע; ויש לנו בעיה בגליל, לייהד את הגליל. אנחנו צריכים לייצר מנועי צמיחה לפריפריה, זו החובה שלנו. קודם כול, בשביל הריבונות של מדינת ישראל; ודבר שני בגלל החובה שלי לאנשים שגרים שם – אותם אנשים שמדינת ישראל העלתה לשם, לאזורי ספר ולא תמיד נתנה את ארגז הכלים לילדים שלהם כמו שהיא נתנה את ארגז הכלים לילדים שלנו היום באזור המרכז.

החוק הזה מאפשר לתת ארגז כלים ומנוע צמיחה ליישובים. הראשון שדיבר על זה היה דוד בן גוריון. ב-1956 הוא אמר, השמש מייצרת אנרגיה, אני לא יודע מדעית איך עושים את זה כי אין עדיין כלים. אבל אני אומר לכם, יבוא יום שמדינת ישראל תייצר מהשמש שקיימת בנגב אנרגיה חשמלית, ובזכות האנרגיה הזאת נצליח ליישב את הנגב ולגרום לשגשוג. הוא אומר את זה ב-1956; הדבר הזה קיים 20 שנה במדינת ישראל. ומה עשתה מדינת ישראל? כלום.

תבינו, אם לא אם לא קדחתי היום גז או נפט אני אעשה את זה מחר – זה אותו גז, הוא לא ילך. אבל אם לא ניצלתי היום את השמש אני לא יכול לנצל אותה מחר. זאת אומרת מה שהפסדנו לא יחזור. בדקתי כמה פחות או יותר מכניס 1,000 דונם שדה סולרי רק ביישובים פריפריאליים. זה 15 מיליון בשנה. תכפילו במספר היישובים – זה ההפסד כל שנה. אמרתי אני אבוא עם מספרים לינקי, אז מה אומר לינקי? אנחנו יודעים לעשות את זה יותר טוב. אמרתי לו, אני איתך. ב-20 השנה האחרונות שיש היכולת, כמה פעמים עשית את זה? מתי מעט. הוא אומר לי, כי הרשות לא נותנת לי. אז אמרתי לו, אז מה הועלת? הפסדת את מדינת ישראל כי אתה לא רוצה לתת לרשות אז אתה לא עושה כלום, וכל שנה המדינה מפסידה מאות מיליונים. היא מפסידה פעמיים: היא לא יוצרת את מנוע הצמיחה, ושנית היא נותנת מענקי איזון.

אז לכן לדעתי, זה חוק שהוא גם סוציאלי, גם ציוני, והוא חייב להיות. החוק הזה הוא חשוב מאוד. דבר שני, שהוא by product – עצמאות אנרגטית. היום כשאנחנו יודעים מה זה פיגועי טרור – מחר יכול להיות פיגועי טרור בתחנות חשמל. אם אתה יוצא לעצמאות אנרגטית, מחר אליה יכול במקרה חירום לדאוג לחשמל לאנשים שלו, והוא גם יחליט למי להקצות את החשמל.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אני אגלה לך גם סוד: גם מי שגר בפריפריה לא נהנה משירות חשמל כמו שאתה נהנה במרכז, דרך אגב. אנחנו חיים מהפסקות חשמל להפסקות חשמל. אז אם תהיה לו גם עצמאות אנרגטית לעיר שלו, יהיה לו מתח יציב.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

נכון. לכן לכן זה יתרון. וגם לאחינו החרדים יש יתרון בזה. למה? כי הם לא רוצים לקבל חשמל מחברת החשמל בשבת.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אז זה יהיה מהשמש.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אז במקום גנרטור יש לו אגירה, והוא יכול להשתמש בזה. לא שזה מה שמעסיק אותי, אבל אני אומר, זה win-win-win situation.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

השמש זרחה, לא זרחה, כן זרחה - - - יהדות התורה מתי הזריחה.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

לא, זה אירוע של win-win-win situation, ומינהל מקרקעי ישראל והפקידים במדינת ישראל עושים הכול לתקוע את זה. מלפני שנה שדיברנו הפסדנו בסך הכול כמה מאות מיליוני שקלים, אבל למי זה אכפת? למה? אף אחד מהם לא מוציא שקל על זה; לאף אחד מהם, באמת אני אומר, לא אכפת מהפריפריה – לא באמירות, במעשים – וככה זה ממשיך. תבינו, 15 מיליון זה מאפשר עוד חוגים - -

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אתה מדבר על רווח של 15 מיליון.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

רווח של 15 מיליון.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אם אתה משווה מפעל שיוכל להכניס לרשות של אליה, במקרה הזה, כי הוא כאן, אתה צריך תעשייה כבדה מאוד כדי שהוא יוכל להתפרנס ממנה ב-15 מיליון שקל בשנה. זה בלתי אפשרי, בטח לא במצפה רמון.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

ביישוב אחר יש לו שטח, והוא יכול להביא עסקים. אבל למצפה רמון ולירוחם זה יותר מורכב. אז את אותו שטח שהיית נותן לו להקים עסקים, הוא מקים שדה סולרי.

עכשיו, תקשיבו מה זה 15 מיליון. זה אומר עוד העשרה של חוגים לילדים ועוד כלים לתת לפריפריה. בסוף אם תיתן להם את הכלים תאפשר להם להגיע רחוק. בגלל חוסר חשיבה ובגלל שלטון פקידים מנעתם את זה. התוצאה היא שאין לאף אחד, זה לא קיים. אני נאבק על זה שנה, והייתי בטוח שאני בא עם החשיבה הזאת למנהל מקרקעי ישראל, מכיר את ינקי, ותוך דקה זה קורה כי אני אומר משהו חכם. אבל אז הבנתי שזה לא רלוונטי בכלל. זה היה דבר איתי כסף – ולא כסף ליישוב, כסף למניין מקרקעי ישראל. את מי מעניין היישוב? ואותי מה שמעניין זה הילד הקטן ביישוב שגדל עכשיו. אני רוצה שהוא יגדל, יקבל את ארגז הכלים, יצמח, ובסוף ישרת אותנו, את מדינת ישראל.

לכן החוק הזה הוא ציוני, חשוב, סוציאלי, ולדעתי, כל סיעות הבית יתמכו בו. זה אירוע לא שגרתי.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

חבר הכנסת סעדה, אני רק מבקש אם אתה יכול להסביר מה הצעת החוק אומרת.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

לפי הצעת החוק, לכל יישוב בפריפריה מקצים 1,000 דונם כמו שמקצים היום למושבים ולמועצות, ועל 1,000 דונם האלה הוא מקים שדה סולרי. מי שמנהל את זה, זה המועצה, העירייה. זה גם בלי עלות כי היא יכולה להביא יזם, להתקשר איתו ולחלוק איתו. אבל בסוף הרווחים הולכים ליישוב. היישוב זה הכנסה. זה גם הכנסה ליישוב, גם אי תלות אנרגטית; זאת אומרת רווח, רווח, רווח, רווח. הטיעון שעולה מנגד הוא להקים עסקים במקום זה, אבל זה מקומות שלא יגיעו אליהם עסקים << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אין עסקים, לא יגיעו. התעשייה וההייטק לא יגיעו למצפה רמון בקרוב.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

זה לא היה קורה. יותר מזה, במצפה רמון, למשל, יש מחצבה מזוהמת. אסור לגור בה, אסור להקים בה עסקים. הדרך היחידה לייצר שם הכנסה זה דרך השדה הסולרי. ועדיין זה לא מעניין את מינהל מקרקעי ישראל. אני מניח שאם מישהו שם היה גר במצפה רמון או בירוחם הוא היה חושב אחרת.

גילוי נאות – שלא תגיד שלא אמרתי – יש לי בן ונכדים בירוחם. יש לי גם רווח בסופו של דבר מהאירוע הזה. הבן שלי גר בירוחם מציונות. זאת הציונות של המאה הזאת. לכן זה חשוב, זה ערכי, זה ציוני.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

תודה רבה על הדברים. חברת הכנסת יעל רון בן משה, בבקשה.

<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. חבר הכנסת סעדה, אם לא ידעת אז ברוך הבא לוועדה האמיתית של הנגב והגליל. אני חושבת שרוב חברי הוועדה היום הם מהנגב והגליל. ודאי שהיושב ראש מהגולן. אני מקיבוץ געתון ליד נהריה; מטי צרפתי ממועצה אזורית יואב; וששון גואטה הוא שכן שלי מהגליל המערבי. בקיצור, יש פה בהחלט אנשים שמבינים את האתגרים וגם את ההזדמנות של מגורים וחיים סמוך לגבולות.

בעברי גם הייתי מנכ"לית במשך שש שנים בשלטון המקומי כך שאני מאוד מכירה את הצורך של רשות מקומית לייצר לעצמה מקורות הכנסה. זה בעצם המדיניות של משרד הפנים, של משרד האוצר, של מדינת ישראל כבר הרבה שנים – להגיד לרשויות מקומיות שייצרו לעצמם מקורות הכנסה; בוודאי כל הנוכחים כאן, אנשי המקצוע, יודעים שמקור ההכנסה העיקרי שהוא מקור הכנסה עצמאי שאינו של המדינה של רשות מקומית הוא מארנונה שאינה לעסקים. כולנו גם יודעים בכנות שככל שאתה מתרחק מהמרכז היכולת שלך לייצר ארנונה כזו היא הרבה יותר מוגבלת.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא שאינה לעסקים. זה אומר שההכנסה העיקרית היא מעסקים.

<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון, סליחה, ארנונה שאינה למגורים. תודה על התיקון. ובוודאי שכשמדברים על קריית שמונה או ירוחם – ואין סוף של דוגמאות – הרבה יותר מאתגר עד כדי בלתי אפשרי לייצר שם ארנונה חדשה מעסקים או שאיננה למגורים, והרשות המקומית צריכה כל הזמן להמציא את עצמה מחדש.

אני מסכימה עם התפיסה, שבוודאי נשמע ממנה עוד מעט, עד לאן רשות מקומית צריכה להיות גוף כלכלי. הרי אני מניחה שגם לנו, מי שרוצים שיהיה פיתוח בנגב ובגליל, אנחנו מבינים שרשות מקומית לא תהיה יבואן של טלפונים סלולריים – זה ברור לנו. זה לא בתחום סמכותה, אין לה שום קשר לזה. יכול להיות שזה מאוד רווחי אבל זה לא קשור לעניין. האם אנחנו רוצים שרשות מקומית תהיה יזמית של הקמה של קניון? זה כבר מתחיל להיות לנו פחות נוח. יכול להיות שיש שטח מתאים, אבל האם הרשות המקומית היא שתקים את הקניון כי הגיע הזמן להביא חנויות כאלה ואחרות לעיר? לא בטוח. אז המנעד פה הוא מאוד רחב, ונכון לקיים על זה דיון, אדוני היושב ראש, על הגבולות האלה. מה יכולים להיות מקורות ההכנסה של רשות מקומית מתוך הנחה שלא בכל הרשויות המקומיות יהיו אזורי תעשייה ענקיים שיוכלו להכניס ארנונה מעסקים.

ואז אנחנו מגיעים לנושא הסולרי, שהוא היום מקור לעושר רב למגזר העסקי, והשאלה היא איך בסוף האזרחים נהנים מהדבר הזה באופן ישיר. אני יודעת שאנחנו כולנו נהנים מזה שיש הכנסות לקופת המדינה מרווחים או מזה שיש תוצרת נוספת של אנרגיה – גם בזה אנחנו עוסקים לא מעט; אבל יכול להיות שיש פה אפשרות למקור הכנסה נוסף לרשות המקומית. אבל אני לא פוסלת את הדיון העקרוני הנרחב עד כמה רשות מקומית הופכת להיות יזמית ובאיזה תחומים. אני גם מכבדת את הדרך שאתה מתבטא אבל אני לא הייתי הולכת בדיון הזה ובוועדה הזאת של שלטון הפקידים.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

כי אני פניתי אליו.

<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר. ולא אהבת את התשובה, וזה בסדר.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

היית צריכה לראות את השיח. אומרים לי, תקשיב, זה לא מעניין אותי.

<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מכירה את השיח.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אותי מאוד מעניינים הילדים הללו. מיטב הלוחמים שלנו זה הילדים האלה.

<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, ולכן אתה משתמש בסל הכלים הפרלמנטריים שיש לך, ומביא את הדיון לכאן. אני מעדיפה לא לתת את הכותרות האלה או הציונים האלה, זה פשוט לא מקדם אותנו, לתפיסתי, לשום מקום. אבל היה חשוב לי להגיד שאף על פי שאני מסכימה עם התפיסה שצריך לאפשר לרשויות מקומיות להקים אמצעים לייצור אנרגיה ולאגירת אנרגיה, אני לא מסכימה עם כל התפיסה שנאמרה כאן לגבי המקצועיות של הדרג המקצועי גם אם אני לא מסכימה עם עמדותיו. אני חלוקה מאוד, אבל, לדעתי, צריך להשאיר את הדיון נקי וממלכתי ולמצוא פתרון.

אני כן רוצה להגיד שלדעתי, אם כבר עושים את התיקון בחקיקה, הייתי רוצה לראות שמתייחסים גם לאשכולות של אזורים, לאשכולות של רשויות מקומיות, אשכולות אזוריים. זה אורגן מוכר במשרד הפנים. אני אציין שהייתי מנכ"לית אשכול.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

מה זה אומר, אשכול?

<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אשכול זה איגוד ערים שיכול לעסוק בכל תחום שמועצת האיגוד החליטה. רוב הרשויות היום בישראל כבר מאושכלות; זה גוף שיש לו סמל רשות במשרד הפנים. הם יודעים לעסוק בפרויקטים שקשורים לפסולת, לחינוך, להקמה של אזורי תעשייה. לדעתי, גם מצפה רמון היא חברה באשכול הנגב המזרחי. יש דברים שראש הרשות בוחר לבצע באופן בלעדי ועצמאי ברשות, ויש דברים שהוא יכול לבחור באופן וולונטרי, בעיקר כשיש יתרון לגודל – לבצע ביחד או באמצעות האשכול. אז, לדעתי, נכון לבחון גם את העניין של האשכולות. יש רשויות מקומיות שפשוט לא יוכלו להגיע ולבצע פרויקטים כאלה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אני רק אעיר לגברתי שלפי ההצעה, מדובר על כל רשות מקומית.

<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לפי חוק הפרשנות, רשות מקומית כוללת איגוד ערים. אין בעיה.

<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר גמור, יופי. זאת הבהרה חשובה. בסך הכול אני בעד הדבר הזה, אבל צריך להיות מדויקים שלא נייצר פה תקדים שעכשיו רשות מקומית הופכת להיות עסק.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

צריך לראות איך מחילים את זה גם על יהודה ושומרון, כי אמרו לי שזה קצת מורכב.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אנחנו נפתח את זה ונדון. לא נפלה. כמו שהזיהום חוצה גבולות, גם השמש חוצה גבולות.

<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ביהודה ושומרון יש גם, כמובן, רשויות מקומיות שמתמודדות בכל הקולות הקוראים.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

באותם אתגרים.

<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם באתגרים. הכלים של המדינה פתוחים להם לכול, אבל יש אתגרים משפטיים ומדיניים לא פשוטים, צריך להגיד את זה.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

ולכן נתמודד גם עם זה.

ראש מועצת מצפה רמון אליה וינטר בבקשה.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

החתן של האירוע.

<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>

שלום לכולם. קודם כול, תודה, היושב ראש, על הדיון. חבר הכנסת משה סעדה שותף אמיתי לדבר הזה, חברי כנסת וכל גורמי המקצוע.

חשוב לי להגיד שבסוף האירוע הזה הוא לא נגד, הוא בעד. אנחנו פה יכולים לצאת לדרך עם משהו מדהים. אני בעבר הייתי גזבר של המועצה גם במצפה רמון וגם בלהבים, ואחד האתגרים האמיתיים שיש לרשות זה הנושא הכלכלי – בטח ברשות פריפריאלית. אחד היעדים המרכזיים שאני הצבתי לעצמי כשיצאתי לדרך זה עצמאות כלכלית ואנרגטית. במיוחד במקום שאני גר בו אנחנו חיים בסביבה שהיא כולה טבע, ולכן זה שאנחנו עדיין נמצאים באיזשהו עולם מיושן כזה שאנחנו צריכים לשרוף כל מיני דברים כדי שיהיה לנו חשמל, זה דבר שאנחנו מסתכלים קדימה ואנחנו מבינים שהוא עתיד להיעלם מהעולם; גם מכיוון שהמשאב הזה נגמר – בסוף הגז נגמר, הנפט נגמר, זה לא אינסופי. ואני מקווה שהשמש היא אינסופית. לכן אנחנו צריכים ללכת לכיוון הזה.

במצפה רמון בכל תקציב שאני מתחיל יש לי גירעון מובנה של כ-15.5 מיליון שקלים – ככה זה.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

ככה אתה מתחיל את השנה?

<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>

ככה אני מתחיל. יש לנו עד יום רביעי בחצות, ואני עדיין לא יודע, אבל יכול להיות שאני אסיים בגירעון של 15.5 מיליון שקלים; ויכול להיות שמשמיים משרד האוצר ביחד עם משרד הפנים ימצאו לנו איזשהו פתרון.

אני לא חושב שיש פה עוד מישהו משוגע שהיה מסכים לעשות את הדבר הזה. כמו שאמרתי אנח הייתי גזבר, אז הלכתי במודע לדבר הזה, אבל יחד עם איזושהי הבנה שאפשר לשנות אותו. ההצעה שחבר כנסת סעד וחבר הכנסת ששון גואטה הגישו עושה פה סדר ונותנת לנו איזשהו עתיד. אני יודע שזה הדבר שאני מכוון אליו, של עצמאות כלכלית ואנרגטית.

חבר הכנסת קרויזר, אתה מכיר את הנושא הזה של פריפריאלי 1? יש לנו איזושהי התאגדות כזאת של כל הרשויות הכי פריפריאליות במדינה, וכולם נושאים את עיניהם אל החוק הזה, כי כולם מבינים שהתיקון הזה לחוק הוא החמצן שלהם לתקציב לשנים הקרובות; זאת היכולת שלהם לתת יותר, כמו שאמר חברי הכנסת משה סעדה: לתת יותר לחינוך, לתת יותר לפנאי, לחוגים וגם לאוכלוסייה המבוגרת, לתרבות; זה ייתן לנו עוד השקעות בתיירות, ייתן לנו את היכולת לנקות יותר טוב את הרחובות שלנו וכולי. הדבר הזה הוא מדהים, ויש פה הזדמנות פז.

אני מודה לכם ובכלל לכל חברי הכנסת שהצביעו בעד החוק הזה בקריאה טרומית. אנחנו עושים היסטוריה, וסוף סוף אנחנו נותנים את החכה ולא נותנים בסוף את הדגים ב-31 בדצמבר לרשויות. אני לא יודע מי נהנה מהדבר הזה; לדעתי, יש פה סתם איזשהו משהו לא טוב. אני לא חושב שמישהו יושב וטוב לו שראשי הרשויות בוכים לו במהלך כל השנה שאין להם כסף. יש פה איזשהו כשל של מדינת ישראל במשך שנים. יש פה הזדמנות פז לתקן אותו. כמו שאמרתי, עיניהם של רשויות הפריפריאליות ביותר במדינה נשואות אל החוק הזה, ואני מברך אתכם שתצליחו להעביר אותו גם בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אני סומך על קרויזר. התלבטנו באיזו ועדה, והוא אמר לי, משה, אני בעד החוק, אני תומך בו, נעשה הכול להעביר אותו.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

בוועדה אנחנו דנים המון בחיזוק השלטון המקומי, בהעברת הסמכויות. דיברנו גם על מענקי האיזון ועל בעצם היכולת של הרשות לכלכל את עצמה. כמו שאמרה חברת הכנסת יעל, צריך להבין שאנחנו לא הופכים את הרשות לעסק, היא לא חברה כלכלית, היא צריכה לספק שירותים לתושבים. אבל כמו בדוגמה של הצעת החוק של אנרגיה סולרית, שזה לא קניון, והיא לא מנהלת פה איזשהו תאגיד או חברה, אלא מנהלת משאב טבע שיודע לתת לראש הרשות, מה שנקרא, לפתוח את השנה באופן מאוזן, וכדי שהוא יוכל להתמודד עם האתגרים הלא פשוטים שיש לפריפריה. אנחנו רוצים שעוד ועוד אזרחים יגיעו לפריפריה; זה נכון לנגב, זה נכון לגליל, לרמת הגולן, לערבה. שם יש שמש בשפע ויש גם קרקע שלא יכולה להיות מנוצלת, דרך אגב, גם לא למגורים וגם לא תמיד לחקלאות. וכשאנחנו מבינים שתעשייה, בטח הייטק, לא מגיעים לא למצפה רמון ולא לרמת הגולן ולא לערבה, ולצערנו, גם קשה מאוד להניע אותם לגליל אז פה יש לנו הזדמנות לייצר משאב כלכלי שיכול לשים את הרשויות האלה במקום הרבה יותר טוב.

בזום נמצא ראש העיר מגדל העמק יקי בן חיים. הוא נמצא?

<< דובר >> יקי בן חיים: << דובר >>

כן, אני כאן, שלום שלום לכולם. אני מצטרף לקריאות האלה. אני אתן את העיר מגדל העמק כדוגמה: מגדל העמק היא עיר במדרג סוציו-אקונומי 4. בגלל שאני בהסכם גג, והתחזוקה של העיר החדשה תעלה לנו כ-30 מיליון שקלים בשנה, אם אנחנו כרשות מקומית לא נדע למצוא מקורות הכנסה אנחנו נתרסק. אני הצעתי, וגם דיברתי על זה גם איתך יצחק וגם עם משה סעדה, והסברתי שלי בעיר מגדל העמק יש כ-50 דונמים שמוגדרים כשטח פתוח. אף אחד לא ישתמש בזה, זה לא מוגדר כיער ולא כדרך – כלום, כלום. אני פניתי לרמי, ואמרתי שאני מוכן לוותר על מענק האיזון. עיריית מגדל העמק מקבלת למעלה מ-18 מיליון שקלים בשנה מענק איזון. אני מוכן לוותר עליו. אני רוצה להיות עיר עצמאית, אני רוצה לפתח בכסף. את שנת 2025 ידעתי לסיים באפס ולא בגירעון; כי ראש רשות שמתעסק גם בלעשות כסף לטובת הרשות שלו יכול להציל אותה. ואני מסכים איתכם, אבל לא מסכים איתכם. כי תפקידו של ראש הרשות הוא כן לחשוב עסקי ויצירתי כדי להקל על המדינה. אני בסך הכול חוסך למדינה שלא תיתן לי 18 מיליון שקלים בשנה. אז ראש רשות שכן ידע לחשוב עסקי יוכל להציל את העיר שלו. לכן דבר כזה יכול להציל, והעניין הוא מאוד פשוט: סביבנו יש קיבוצים ומושבים. לפני שנה הקימו במערב העיר מגדל העמק, בתוך קיבוץ יפעת, מתקן אגירה. זה בדיוק אותו דבר, זה בדיוק מה שאני רוצה.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

ממש צודק. מה ההבדל?

<< דובר >> יקי בן חיים: << דובר >>

אני לא יודע מה ההבדל בין העיר מגדל העמק לבין קיבוץ יפעת.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

מתקן אגירה אפשר לקבל.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אליה ויקי, רק שאלה: מה קורה אצלכם בגגות של מבני ציבור? הם מנוצלים?

<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>

אני כמעט במיצוי מוחלט. נשארו לי עוד שלושה גגות, אני הולך לעשות אותם עכשיו.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

כמה מטר מרובע זה?

<< דובר >> יקי בן חיים: << דובר >>

אני ממש ממצה כמעט. ייקח לי בערך שנה.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

רגע אחד. אליה, בבקשה.

<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>

זה לא מבנה ענק, אנחנו מדברים על גן ילדים.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

מאות מטרים בודדים?

<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>

כן, אנחנו מדברים על בית ספר.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אם קיבוצים ומושבים מקבלים את זה – ואני מברך על זה, זאת ברכה – למה שעיירות פיתוח?

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

זה יעזור לפוקוס. זה לא למי יש – הוצאנו לך אם תציל את השנייה.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

זה גם וגם.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אנחנו רוצים שהעיר שלך גם תתפתח וגם שמצפה רמון תתפתח, ואנחנו לא רוצים לנעול קרקע על אירוע סולרי שאחר כך יהיה קשה מאוד לשנע ולהזיז אותו. אני מניח שבמגדל העמק יש יותר גגות ממצפה רמון, אבל זה לא עכשיו כמה מבנה ציבור יש לכל רשות, אלא לנסות למצות, קודם כול, את הפוטנציאל הקיים בלי קשר שאנחנו רוצים גם לתת את ההקצאה בקרקע כדי שתוכלו לייצר הכנסה.

<< דובר >> יקי בן חיים: << דובר >>

במיצוי הפוטנציאל הקיים שלי במלואו בגגות סולריים אני אכניס 3.5 מיליון שקלים בשנה. אני מדבר על קרקע שתכניס לי 20 מיליון שקלים.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

נכון. שאלה נוספת: מגדל העמק מוגדרת כאזור עדיפות לאומית?

<< דובר >> יקי בן חיים: << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

מצוין.

<< דובר >> יקי בן חיים: << דובר >>

אנחנו עכשיו הגשנו תכניות להתרחבות העיר ל-80,000 תושבים, והקרקע הזאת לא בתוכניות, היא לא מפריעה. היא במיקום ששום דבר עתידי גם לא יהיה שם.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

בסדר גמור. רשות מקרקעי ישראל – רמ"י – מי נמצא? שלום. שם ותפקיד לפרוטוקול.

<< אורח >> יהלום שרעבי: << אורח >>

אני עורכת דין יהלום, והודיה ניומן היא יועצת משפטית של החטיבה העסקית. איתי אורן שלו שהוא נציג אגף עסקות.

<< אורח >> יהלום שרעבי: << אורח >>

ביחס להצעה: הממשלה תמכה בהצעת החוק, וקבעה שזה בתיאום. לאור זאת אנחנו מציעים שהחקיקה תקבע את המסגרת. מה זאת אומרת? את האפשרות להקצות לרשות מקומית, כי מדובר בפעילות סחירה, וכרגע על בסיס הדין אי אפשר לתת לרשות מקומית פטור ממכרז. אז אנחנו כן מציעים שהחקיקה תקבע את האפשרות להקצות פטור לרשות מקומית את הפעילות הזאת. יחד עם זאת את הפרטים לקבוע במסגרת החלטת מועצה כי זה מורכב יותר במסגרת חקיקה – יש כל מיני מורכבויות פחות נכון לעשות בחקיקה: גודל השטח, היבטים תכנוניים. צריך לדעת לתת את הדעת לשיקולים של פיתוח אורבני עתידי של רשויות. יש הבדלים ומנעדים בתוך אזורי העדיפויות וכל מיני שיקולים. רציתי גם לציין שלפי החלטות המועצה יש גם אפשרות לעשות על גגות ועל גדרות. לזה לא צריך עסקה ולא תשלום. ככל הידוע לי, גם לא נדרש פטור מהיתר.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

זה כבר קיים היום בהחלטות המועצה. אז אולי תוכלי להסביר מה קיים היום.

<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יהלום, אם אפשר את הסעיף הקודם. אמרת שיש תמיכה של הממשלה. תגידי מה אתם עושים עם זה כדי לסייע לנו להעביר את החקיקה.

<< אורח >> יהלום שרעבי: << אורח >>

אז זה מה שהשבתי, שאנחנו מציעים שהחקיקה תקבע את המסגרת, בעצם את האפשרות להקצות לרשות מקומית פעילות מהסוג הזה; כי כרגע, על-פי החוק, אין אפשרות לתת פטור לרשות מקומית.

<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> והנוסח שמונח לפנייך?

<< אורח >> יהלום שרעבי: << אורח >>

לגבי הפרטים אנחנו מציעים שזה יהיה במסגרת החלטת - - -

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

מה זה הפרטים?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

מה זה הפרטים?

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אני לא ממש הבנתי את כוונתך.

<< אורח >> אורן שליו: << אורח >>

למשל, ההגבלה של 1,000 דונם – לא יודע - -

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אתם רוצים יותר?

<< אורח >> אורן שליו: << אורח >>

לא, אנחנו לא יודעים.

<< אורח >> יהלום שרעבי: << אורח >>

צריך לעשות על זה יותר חשיבה, יותר עבודת מטה. לכן הגודל זה דבר שמתאים יותר אולי להחלטת מועצה ברגע שתהיה הפלטפורמה החקיקתית.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

את אומרת שמבחינתכם אתם רוצים לאשר את המסגרת, ואחר כך תוכלו לריב עם הרשות אם מגיע לו 1,000 או 5,000.

<< אורח >> יהלום שרעבי: << אורח >>

לא לריב, יש פה שיקולים.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אבל אנחנו רוצים שיהיה גם רף מינימום.

<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו רוצים מכיוון שאנחנו בסד זמנים כי אנחנו בשנת בחירות, ואנחנו לא יודעים מה יהיה. נכון יהיה להתקדם לקריאה ראשונה, ולעשות את התיקונים לקראת קריאה שנייה ושלישית.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

חד-משמעית. הכמות שעלתה בהצעת החוק נותנת איזושהי הכנסה הגיונית. לכן אם נדבר על רף המינימום אז לרשות יהיה מאיפה להתחיל; אם נדבר על פחות מזה זה כבר יהיה משהו לא כדאי להיכנס אליו, בטח לא ליזם וגם לא לרשות להתעסק בזה. אנחנו בעצם נחטא למטרה שנעביר פה איזושהי הצעת חוק והיא לא תיתן פתרון.

חוץ מנושא השטח המדובר, איזה עוד הערות יש לכם? הם רוצים לדבר על הפרטים אבל - -

<< אורח >> יהלום שרעבי: << אורח >>

אנחנו צריכים לעשות יותר חשיבה ועבודת מטה אצלנו יותר לגבי הפרטים. המקום יותר מתאים להחלטת מועצה.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

כמה זמן לוקח לכם לעשות עבודת מטה? כי אנחנו פה בריצה מהירה.

<< אורח >> אורן שליו: << אורח >>

מרגע שהחוק יאושר זה יכול לקחת מספר חודשים.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אני מניח שאתה רוצה לעשות עבודת מטה לפני שאנחנו מחוקקים את החוק.

<< אורח >> יהלום שרעבי: << אורח >>

אנחנו אומרים שאולי לא צריך לפרט את כל הפרטים בחקיקה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

איזה פרטים?

<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אנחנו לא נשאיר את זה כעבודה כפולה או נפרדת שאחרי זה תקנות רמ"י לא יתאמו את - - -

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

אני אשמח להתייחס, ואולי זה יצליח גם לעשות סדר בדברים.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

נגיע גם אלייך, נועה.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אתם בעד החוק?

<< אורח >> יהלום שרעבי: << אורח >>

זה מה שאמרנו, הממשלה תמכה אז אנחנו בעצם כן מאפשרים את הקידום של האפשרות למסגרת החקיקתית בחוק. הממשלה תמכה ואנחנו - -

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

בסדר גמור, מצוין.

<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>

זה חדש, זה לא היה עד היום.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

מצוין. אם כך מדהים.

<< אורח >> יהלום שרעבי: << אורח >>

זה עבר החלטת ממשלה.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

ואני שואל את עצמי עכשיו למה לפני שנה - -

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

למה רמ"י לא קידמו את זה כיוזמה?

<< אורח >> יהלום שרעבי: << אורח >>

אין אפשרות להקצות בפטור ממכרז לרשות מקומית פעילות שהיא מסחרית. בלי הפלטפורמה של החקיקה - -

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

הצעתי ליקי, אמרתי לו.

<< אורח >> יהלום שרעבי: << אורח >>

אני לא יודעת מה היה.

<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה בסדר גם שלראש רמ"י יש עמדה.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אני מברך על העמדה, אני מברך על השינוי. זה דבר מבורך. תדעו לכם, כל מי שיושב ושותף עושה היסטוריה. בזכותו הילדים בירוחם, במצפה רמון, בבית שאן, במגדל העמק, ביהודה ושומרון יקבלו יותר; ואחרי שהם יקבלו יותר הם יתנו לנו יותר, למדינת ישראל. זה רווח של כולנו. זה win-win situation.

<< אורח >> יהלום שרעבי: << אורח >>

זאת החלטת ממשלה שהתקבלה, ואנחנו מכבדים את החלטת הממשלה. זה המצב.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אז הגיע הזמן שכן, מדהים. בוא נעשה על זה הצבעה. אתם לא רוצים עוד סמכויות על שטחי שיפוט?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

היו"ר, אני גם אשמח להתייחס.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אנחנו נגיע לכולם, בוודאי. בשביל זה אנחנו פה. הם תכף עולים לכספים, אל תדאג. תודה רבה.

משרד האוצר, מי רוצה להציג?

<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>

אני דניאל מאגף תקציבים. אני אתן התייחסות קצרה. נמצא פה גם אריה מהחשב הכללי.

חשוב להגיד, ונציגת רמ"י לא אמרה את זה, אבל זה משהו שחשוב שגם הייעוץ המשפטי פה וגם היו"ר יכיר, שבסופו של דבר הדברים האלה וגם המהלך הזה, לפחות להבנתי – אני לא מהצד המשפטי – אין סיבה שהוא לא יעוגן בהחלטת מועצה. כלומר לתקן את חוק רשות מקרקעי ישראל בשביל הדבר הזה – בסוף יש פה עקיפה של מועצת מקרקעי ישראל שהיא הגוף המוסמך גם על-ידי הממשלה וגם החוק כדי לקבל החלטות של ניהול קרקע, הקצאת קרקע, למי מקצים, איך מקצים. לכן חשוב להגידמהזווית שלנו, לפחות, ולרוב זה גם הזווית של רמ"י - -

<< אורח >> יהלום שרעבי: << אורח >>

אני רק אגיד, אני כן אמרתי שצריך את זה בהחלטת מועצה – זה דבר שאמרתי אותו. רק את האפשרות להקצות פטור למכרז לרשות מקומית צריך חקיקה.

<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>

אז בואו נדייק את הדברים. אני אומר ככה: את האפשרות להקצות, יכול להיות שהדבר הזה דורש תיקוני חקיקה, תקנות חובת מכרזים – דברים שהם פחות העולמות שלי. אבל את עצם האפשרות למי מקצים, כמה מקצים, לאיזה רשויות – הדבר הזה צריך, לעמדתנו, להתקבל במועצה. גם העניין של המסגרת.

<< אורח >> יהלום שרעבי: << אורח >>

זה מה שאמרנו.

<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>

אז אני אשמח לדייק את הדברים. את רוצה לדייק את עצמך? אם היו"ר מוכן, אין לי בעיה. אני שוב אומר, אני לא מדבר על המהות – בעינינו, עצם זה שזה מקודם בחקיקה ולא במועצה זאת לא דרך המלך. אם זאת גם העמדה שלך אז מצוין, חשוב שחברי הכנסת יכירו את זה.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

יש החלטות מועצה, ומעל זה החוק, ומעל זה יש חוקי יסוד, ככה לימדו אותי. אם היו עושים החלטת מועצה לא היינו פה, אין לי בעיה. אם תהיה מחר בוקר החלטת מועצה, קודם כל אני אהיה יותר רגוע.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הם לא יכולים לעשות עכשיו.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

כן, כי יש בעיה, נכון. לכן כרגע אנחנו נמצאים ברובד - -

<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>

אני אדייק את חבר הכנסת. אתה צודק לגמרי במה שאתה אומר – בסוף אני לא יו"ר המועצה. יו"ר המועצה הוא שר השיכון, והוא יכול להחליט מה עולה לסדר היום ומה לא עולה לסדר היום. מבחינתנו מהעמדה המקצועית שלנו, כמובן שאפשר לתקן את זה בחקיקה, אבל דרך המלך היא לתקן את זה במועצה. כמו שאתה אומר, אם זה היה עולה למועצה, אין בעיה. אז לי חשוב לשקף את העמדה שהדברים האלה צריכים להיות מתוקנים.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

דניאל, כמו שאמרת אינך משפטן.

<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>

נכון.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

המועצה אינה מוסמכת להעניק פטור ממכרז.

<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>

אינה מוסמכת?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אינה מוסמכת, מה לעשות?

<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>

בסדר, אתה צריך לתקן. עוד פעם, אני לא בטוח האם תיקון החקיקה הזה מספיק, יש תקנות חובת מכרזים, אבל בסדר. היה חשוב לי להגיד שמבחינתנו דרך המלך היא המועצה. דבר נוסף, חשוב לשקף שככל שנקצה היום קרקעות סולריות בלי ההליך החקיקתי מקצים אותם במכרז ליזמים. צריך להבין שבמהלך הזה שעושים פה, יש אובדן הכנסות ניכר מאוד למדינה - -

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

הפוך. 20 שנה לא קיבלתם שקל. אתה יוצר פה מוטיבציה לרשות. מאז שדיברתי עם ינקי הפסדנו בסך הכול בזכות ינקי 500-400 מיליון – לא הרבה, לא הרבה. כל שנה שנחכה עם זה, זה עוד הפסד של 500-400 מיליון. האמירה הזאת שיכולנו להרוויח יותר בסוף מביאה פחות.

<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>

אבל במתמטיקה אני אומר דבר פשוט. אתה אומר שאם בכל הזמן שעבר לא הקצינו בכלל את הקרקע, הקרקע נשארה של המדינה; פה בעצם מה אתה אומר? בוא ניקח קרקע של המדינה ונעביר אותה לרשות בפטור ממכרז. צריך להבין שכשעושים פטור ממכרז יש לזה השלכה, כי במכרז פומבי ההצעות הרבה יותר גבוהות מאשר בפטור ממכרז. לכן יש לזה השלכה. כשאתה כבר מעביר את הקרקע, אם אתה עושה את זה במסגרת של פטור זה מביא לאובדן הכנסות וזה מה שחשוב לשקף.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

מה ההשלכות של זה? תסביר קצת יותר.

<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>

נניח שזה לא סולרי, אלא קרקע למגורים – סתם כדי שיהיה לנו בסיס שיח נוח – אני מקצה ליזם בפטור ממכרז 100 יחידות דיור. את 100 יחידות הדיור האלה אני מקצה במחיר קבוע שנקבע בפטור ממכרז בכללים של רמ"י. אם אני עושה את זה בשוק חופשי, במכרז פומבי, ומתחרים כמה יזמים בהכרח ההצעות יהיו גבוהות יותר.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אתה רוצה להגיד בשורה התחתונה שההקצאה של הקרקע לא תהיה על קרקע שמיועדת למגורים.

<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>

אני חדד את שני הדברים: א. ההצעה הזאת, להבנתי, תקנו אותי, לא דורסת את מוסדות התכנון, כלומר היא תאפשר את ההקצאה, רק - - - התכנון, וזה מאוד מאוד חשוב שיישאר ככה. אבל אני אומר, שבגלל שיש פה אובדן הכנסות צריך לראות שבסוף קובעים את זה או במסגרת החקיקה או אחרי זה בכללים. אנחנו בדיון שהוא יותר מוקדם, אבל חשוב לי להגיד שצריך, לתפיסתי, לקבוע קריטריונים כאלה ואחרים. כלומר, אני אסביר: יש המון רשויות שנמצאות בעדיפות לאומית – רשויות במצב פיננסי יותר טוב, רשויות במצב פיננסי פחות טוב. לכן לקבוע באופן גורף שמעבירים לכל הרשויות המקומיות בעדיפות לאומית קרקעות בפטור ממכרז לאנרגיה, אנחנו לא חושבים שזה נכון; אפשר לקבוע קריטריונים לראות מה ההכנסות שלהם מארנונה, למשל. יש פה נציג משרד הפנים?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

כן.

<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>

מעולה. אז אולי משרד הפנים יתייחסו לזה. בסוף משרד הפנים זה לא הפריזמה שלי, אבל כמו בכל דבר גם פה צריכים להיות תבחינים, איזה רשות זכאית לקבל ואיזה לא. אני אגיד רגע עוד משהו בהקשר לזה – גם יש פה סיכון, כי בסוף אתה מעביר קרקע לרשות.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אבל מה אובדן ההכנסות שאתה צופה? אתה רוצה שהרשות שמקבלת את הקרקע, יהיה לה איזשהו מהלך של איזון כלכלי מול האוצר על אובדן ההכנסה שהיה יכול להיכנס אם הקרקע הייתה יוצאת לא בפטור ממכרז? לאן אתה חותר בסוף?

<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>

אני חותר לזה שאם מקדמים את זה צריך פה קריטריונים, ולא להעביר את זה על אוטומט לכל רשות בעדיפות לאומית כי אנחנו מדברים על עשרות רשויות מקומיות שיכול להיות שיש כאלה שצריכות את זה, יכול להיות שיש כאלה שלא; יכול להיות שיש כאלה שיש להן היכולת וכאלה שאין להן היכולת. מה אובדן ההכנסות שאנחנו צופים ממהלך גורף כזה אני יכול לבדוק. אין לי כרגע תחשיב מסודר להציג לוועדה, אבל בוודאי שיש פה אובדן הכנסות, << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

מה הנזק הכלכלי שבעקבותיו אתם באוצר כל פעם משפים בתחילת שנה רשויות?

<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>

בוודאי שצריך לעשות את זה אחד מהשני. כלומר אתה אומר שאם אני מציג פה אובדן הכנסות מקרקע, שאציג מהצד השני מה אני חוסך במענקי איזון של משרדי הפנים מעביר.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

- - - הרשויות לא יתנגדו משיפוי לקרקע. הכול בסדר.

<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>

אני מבין אבל חשוב לי שגם אתה תבין בהקשר הזה: בסוף הקרקע היא נכס של הציבור, היא לא נכס שלי – היא נכס של כולנו פה. כשמשרד הפנים מעביר מענקים כאלה ואחרים לרשויות המקומיות – ואני לגמרי מבין את הביקורת של הרשויות שאומרות שהן רוצות עצמאות כלכלית. אבל כשמשרד הפנים עושה את זה הוא עושה את זה במסגרת סדר העדיפויות הממשלתי; יש לממשלה תקציב, והיא מחליטה מה לעשות איתו. כשאנחנו מקצים קרקע בפטור ממכרז לרשויות האלה ומאבדים הכנסות מקרקע, זה מחוץ לסדר העדיפויות הממשלתי; כי בעצם הכנסות מקרקע, הממשלה לא מצביעה על זה במסגרת חוק התקציב. ולכן צריך להבין שיש פה הבדל. אם אנחנו רוצים לתמוך ברשויות מקומיות הדרך הנכונה לעשות זה באמצעות תקציב המדינה. אם אנחנו רוצים לייצר מנוע צמיחה ולא פשוט להעביר כסף בצורה יותר מתוחכמת לרשויות המקומיות אז באמת צריך לראות איך עושים את זה באמצעות החוק הזה. אבל אם אנחנו רק מדברים על להעביר מכיס לכיס, בוא ניתן - -

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

לא, זה ממש לא זה. זה לייצר הכנסה יש מאין.

<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>

בסדר גמור. אז זה צריך להתקבל במסגרת העדיפויות התקציביות.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

כיוון שאתה טוען על אובדן הכנסות של המדינה, משמעות הדבר שאתה טוען שיש להצעת החוק עלות תקציבית. ולכן אתה צריך להציג בפני הוועדה את הערכת משרד האוצר לעלות התקציבית.

<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>

לא, חשוב להגיד פה ליועץ – אנחנו יודעים שאובדן ההכנסות מקרקע של המדינה זה לא משהו במסגרת סדר העדיפויות התקציבי ולכן - -

<< מנהל >> (היו"ר יעל רון בן משה, 11:59) << מנהל >> << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

במסגרות אחרות שנידונו הצעות מהסוג הזה, משרד האוצר טען שאובדן הכנסות מהסוג הזה הוא - - -

<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>

אוקיי, מצוין. אז אני אעשה - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

רק דקה. כיוון שאדוני מייצג את משרד האוצר, על-פי החוק עליו להציג את העלות התקציבית שהוא טוען לה.

<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>

מעולה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אלא אם כן אדוני חושב שלאובדן הכנסות במקרה הזה אין עלות תקציבית. אז אנחנו רק צריכים הבהרה של העמדה.

<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>

אז תן לי לחזור עם זה לוועדה, אני לא רוצה סתם לזרוק כרגע דברים. בסדר גמור, קיבלתי, נעשה שיעורי בית.

<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>

אז אנחנו רושמים בפנינו שנציג אגף תקציבים יבדוק את הנושא הזה.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

רק אני רוצה להגיד לך משהו: הרי מה יקרה, אם הרשות המקומית הייתה משגשגת, ואתה היית רוצה להקצות את הקרקע במכרז, אתה יודע מי היה מתנגד? הרשות המקומית. למה? הרשות המקומית כמעט לא מקבלת ארנונה מהשדה הסולרי אז אין אינטרס. בסוף אתה צריך לייצר מוטיבציה כדי שדברים יקרו. זאת הסיבה שהדברים האלה לא קרו עד היום, כי הרשות מפסידה קרקע.

<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>

אז אולי דרך המלך היא לתקן תקנות ארנונה, ולאפשר לה לגבות יותר ארנונה מהדברים האלה, ואז זה לא יהיה NIMBY.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אבל גם ארנונה, הוא לא יקבל שם ארנונה לעסקים, הוא יקבל ארנונה נמוכה.

<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>

אז תעלה את הארנונה.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

לכן בסוף זאת כלכלת שוק, והיא מניעה את עצמה. לכן זה לא נע. לכן גם אתם לא הקצאתם, גם הם לא פעלו שזה יוקצה והתוצאה הייתה lose-lose, זאת אומרת כולם הפסידו.

<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>

אז כמו מה שחבר כנסת אומר, אולי צריך לתקן את תקנות הארנונה ולגבות יותר ארנונה מהשדות הסולריים.

<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>

כרגע מונחת לפנינו - - -

<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>

בסדר, אני מתייחס למה שנאמר כאן.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

לכן מאחר שאני רוצה לייצר מוטיבציה שזה יקרה, המוטיבציה שזה יקרה זה בכך שאני נותן את זה לרשות.

<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>

בסדר, הצגתי את המשמעויות, אחרון

<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>

לסיכום, עמדת אגף תקציבים במשרד האוצר, בבקשה.

<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>

לעניין התקציבי שהיועץ המשפטי הציג אנחנו נחזיר תשובה. לסיכום, שתי רגליים: דבר אחד זה שאנחנו טוענים שזה דבר צריך להיות מתוקן בהחלטות מועצה ולא בחקיקה ראשית – זה דבר ראשון, זאת העמדה שלנו; ודבר שני - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה לא אפשרי כמו שאתה מבין.

<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>

אנחנו צריכים את המסגרת החוקית שתאפשר.

<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>

אני אשמח להתייחס לנושא הזה.

<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>

בסדר, אז תתייחס עוד מעט, אני שם את זה רגע בצד.

דבר שני, ככל שהדבר הזה מקודם אנחנו סבורים שלהחליט על הקצאה באופן גורף של אלף דונם לכל הרשויות בעדיפות לאומית, זה לא נכון. צריך לראות איך קובעים קריטריונים. יכול להיות שהחקיקה רק תסמיך לקבוע את זה בהמשך. אבל צריך לבחון את זה, יש עשרות רשויות בעדיפות לאומית. יכול להיות שיש רשויות שצריכות את זה פיננסית, רשויות שלא.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אנחנו לא במצב של "יכול להיות", אדוני. עכשיו אנחנו במצב של חקיקה.

<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>

אז אני אומר שבמסגרת החקיקה צריך לבחון. משרד הפנים נמצא פה והוא צריך לבחון.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אתם צריכים להציע הצעה אם אתם רוצים.

<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>

מעולה. אז בואו נשמע גם את משרד הפנים, אולי יש להם הצעה. אם לא גורמי המקצוע יגבשו יחד. אנחנו כרגע בדיון ראשוני, וכרגע ההצעה הזאת היא גורפת. אתה אומר להקצות לכולם - -

<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>

אבל ידעת שזה לפתחנו. יכולתם לעשות את הישיבה המקצועית בלי להטריח את כל באי הבית להשקיע בזה זמן. זה לא נעשה – אנה בצעו את זה עכשיו. שבו, תכינו הצעה, תגידו מה.

בבקשה, נציג החשב הכללי.

<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>

תודה רבה, אריה פדורוב, רפרנט מקרקעין בחשב הכללי. קודם כול, חשוב להגיד שמה שנאמר פה לגבי הקצאה סולרית, אני מניח שכולם מסכימים וגם אנחנו מסכימים שזה חשוב. גם לנו בחשב הכללי וגם ספציפית לצוות שלנו חשובה העצמאות הכלכלית של הרשויות המקומיות, זה משהו שהוא תהליך מבורך. השאלה היא האם הדרך הזאת היא הדרך הנכונה, והאם החקיקה הזאת תאפשר לבצע את זה. אז, קודם כול, התייחסות לסוגיה המשפטית - -

<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>

סליחה, אני קוטעת אותך – ומה הדרכים האחרות הנוספות שאתם מציעים? זה שאתם מברכים על זה או מכירים בצורך זה לא מספיק.

<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>

אני אתייחס לזה, אבל קודם כול נתחיל מהישימות של זה. כמו שאמר פה גם היועץ המשפטי של הוועדה, במקרה שרוצים לשנות את החלטות המועצה צריכה להיות תשתית חוקית. התשתית החוקית היום באמת לא מאפשרת להקצות לרשויות מקומיות עירוניות קרקע לטובת שדה סולרי. הצעת החקיקה הזאת לא פותרת את הבעיה החוקית. המגבלה החוקית נובעת מחוק חובת מכרזים ותקנותיו. אין היום תשתית חוקית בתקנות חובת מכרזים שמאפשרת להקצות קרקע בייעוץ שכיר, קרקע מניבה, לרשויות מקומיות. החוק הזה יעמוד בסתירה לתקנות חובת מכרזים.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

חוק ספציפי אחרון והוא קודם.

<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>

אבל הסמכות לתקנות חובת מכרזים נגזרות מחוק חובת מכרזים.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה לא נאמר במפורש.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אז אני יכול להוסיף היגד,

<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>

גם אם נוסיף היגד הוא יעמוד בסתירה לתקנות שנגזרות מכוח חוק חובת מכרזים.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אבל זה לא בסתירה. אם יש חוק קיים - -

<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>

אבל חוק חובת מכרזים קובע שהוא הסמכות לעניין רשויות.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

מאחר שגם אני בא מהשדה המשפטי לא תייצר לי חומה. אני אכתוב שעל אף האמור בחוק זה וזה, החוק הזה כך וכך. בדקה פתרנו את הבעיה שלך.

<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>

אני לא משפטן, אני צריך לבדוק את זה.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אז אני אומר לך, אני משפטן. פתרנו את הבעיה – תתקדם לנושא הבא.

<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>

מבחינתנו זה יהיה אירוע תקדימי. עד היום לא - - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה ממש לא נכון מה שאדוני אומר.

<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>

שמעתם על חוק שסותר את תקנות חובת מכרזים?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

בוודאי. קודם כול, חוק יכול לסתור תקנות, כמו שאדוני בוודאי מכיר את התשתית המשפטית. אבל יש במסגרת חקיקת הכנסת תקדימים לא מעטים למצבים שבהם הכנסת קבעה פטור ממכרז על הקצאת מקרקעין. וכפי שאדוני מכיר, בוודאי, את חוק הסדרת שטחי מרעה, את החוק לפיתוח הנגב בנושא של דרך היין. אז זה לא נכון.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

הנושאים האלה עד היום מייצרים קושי מאוד גדול להקצאת המקרקעין. לדוגמה, חוות דרך היין הגיעו להקצאה פרטנית לשר האוצר. זה לא תהליך שהחקיקה עברה ורמ"י פשוט העבירה החלטת מועצה והתחילה להקצות את השטחים האלה באופן גורף. היו דיונים גם בוועדה פה על הקצאה של שטח של חוות חקלאיות בדרום, וכל הקצאה כזאת היא מאוד מורכבת שמייצרת לממשלה עבודה מאוד מורכבת. אם רוצים לייצר את ההקצאה הזאת במסלול יעיל שרשויות מקומיות יוכלו לקבל באופן יעיל את השטח הזה, דרך המלך היא דרך תיקון תקנות חובת מכרזים, ולא דרך חוק שעומד בסתירה לאמור בתקנות חובת מכרזים ובוחר לגבור עליו. אם החוק הזה יגבור זה ייצר קושי ומורכבות ותהליך איטי ומורכב בהקצאת הקרקע.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

מדוע, אדוני? מעבר לשאלה העקרונית שבה יש לנו קושי לא מבוטל בנושא של הצדקה לפטור ממכרז במקרה הזה – על זה אנחנו נדבר אחר כך; אבל בהנחה שהכנסת תחליט שהיא רוצה לתת פטור ממכרז בעניין הזה, והיא תכתוב – אני אדבר באופן ציורי - -

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

על אף האמור.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא "על אף האמור". אפילו לא "על אף האמור". נניח: בתקנות חובת המכרזים, בתקנה עשרים וחמש אחרי תקנת משנה 28(2) יבוא תקנה 28(3) שלפיה: הקצאה לרשות מקומית - -

<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>

אם אתה מתקן את תקנות חוק חובת מכרזים, אין מחלוקת.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, החקיקה תגיד את זה בצורה מפורשת בדרך של אמירה בחוק.

<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>

תוסיף תקנה - -

<< מנהל >> (היו"ר יצחק קרויזר, 12:07) << מנהל >> << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא נוסיף תקנה. אנחנו נאמר במפורש שקיים פטור ממכרז לפי חוק חובת המכרזים המצטרף לרשימה המנויה בתקנה 25.

<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>

אני לא משפטן, אני לא יודע להתייחס לזה, אני לא יודע אם משרד המשפטים ידע להתייחס פה. בכל מקרה אני אבדוק את זה מול הייעוץ המשפטי שלי.

ברשותכם אני רק אסיים להתייחס: במקומות אחרים שניתנו פה כדוגמה כמו חוות דרך היין, נוצר מסלול הקצאה קשה שלקח תקופה ארוכה, זה לא הפך להקצאה אוטומטית.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

וזה בנסיבות המיוחדות של אותם מקרים.

<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>

כל מה שאני אומר זה שהדבר הזה ייצר מסלול הקצאה קשה. אני לא משפטן, אני לא יודע איך זה יגבר. באירועים אחרים שהייתה סתירה מול חוק חובת מכרזים מסלול ההקצאה לא הפך לאיזשהו מסלול אוטוסטרדה אוטומטית להקצאת הקרקע.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הערה חשובה, אנחנו ניתן עליה את הדעת.

<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>

יש הסכמה שנדרש תיקון משפטי כדי לאפשר את ההקצאה. לא בטוח שזה התיקון המשפטי הנכון והדרך הנכונה לתקן את זה. יכול להיות שהדרך הנכונה היא לתקן את זה באמצעות שר האוצר דרך ועדת חוקה, חוק ומשפט בתקנות חובת מכרזים, ולא דרך חקיקה שעומדת בסתירה לאמור בחוק חובת המכרזים.

<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היועץ המשפטי, אם תוכל להגיד לחברי הוועדה, אם נתקדם בהליך החקיקה, אנחנו מבינים שזה יוצא קושי למשרדים - -

<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>

קושי בביצוע ההחלטה של הממשלה.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

הייתי אומר, קושי רגשי.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אם נוצרת כאן איזושהי לקונה שתכניס את המערכת - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אנחנו, קודם כול, נצטרך להבין מה הקושי שנטען, כי הקושי שנטען הוא קושי תאורטי, לפי הבנתנו. אבל ככל שנבין שיש קושי כזה או אחר, נדבר עליו בניסוח אחר.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

זה עניין של ניסוח. אני רק רוצה להתייחס. באמת אני אומר, זה קושי רגשי, זה לא קושי מקצועי. וטוב שהקדמת ואמרת שהמציג הוא לא משפטן. אם אתה לא משפטן אז אל תציג עניינים משפטיים.

זה מה שהקדמתי ואמרתי, אני מצפה מכם להגיד למה כן, לא למה לא. כשאני אומר, הפקידים, אני לא אומר את זה בזלזול. 24 שנים הייתי בעולם הפקידות, ועל כך גאוותי. אולי זה החלק היותר חשוב שעשיתי בחיים שאני מתגאה בו יותר ממה שאני בו היום. אבל ככה עבדתי. אני תמיד באתי לעובדים שלי, וכשהיו מסבירים לי למה לא, הייתי אומר לו, אל תגיד לי למה לא, אני לא צריך אותך – תגיד לי למה כן. יש פה חקיקה, תגיד, אני רוצה לעזור לך לקדם את החוק. אתה מסביר לי למה לא. אז למה באתם?

אני רוצה שתראה את הילד בירוחם, תראה את הילד בשדרות, תראה את הילד בבית שאן – תחשוב עליו. אל תחשוב עכשיו למה לא, ולדבר איתי בהיגדים משפטיים שאתה באמת לא מבין בהם. אני אומר לך לשנות את זה, את הקושי הרגשי שלך זה לוקח בין דקה לדקה וחצי למתמחה, לא צריך את היועץ המשפטי. זה כלום ושום דבר. ולכן אני אומר, גם אתה עם התקציבים, באמת תראו את היכולת לקדם. אל תחשבו, תצא תצאו מהריבוע, תחשבו על הילדים האלה. הם העתיד של המדינה שלנו.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

בואו נתקדם.

<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>

לא אמרתי שאי אפשר. כל מה שאמרתי זה שהחוק הזה – אתם שאתם רוצים פתרון; לא אמרתי, אל תעשו את זה; אמרתי, הפתרון הזה, כשזה יגיע לביצוע ממשלתי אתם לא תפתרו את הבעיה. זה יגיע לביצוע ממשלתי ויתקע שם.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אבל למה?

<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>

כי כשאין לנו פתרון בתקנות חובת מכרזים – זאת לא החלטת המועצה הראשונה שקובעת הקצאה בלי תקנות חובת מכרזים. כשאין לו פתרון שהוא דרך המלך בתקנות חובת מכרזים ההקצאה נהיית מורכבת.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

מדוע היא מורכבת?

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אבל יש לנו פתרון דרך החוק.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

לא ברור מה כוונתך.

<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>

אני אבדוק מול המשפטנים אצלי, ואז אדע. עובדתית זה מה שקורה היום בעבודה המשפטית.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אריה, רק בבקשה, קודם כול, הדעה של החשב הכללי חשובה מאוד, אבל לדיון הבא כדאי שיגיע גם איזשהו ייעוץ משפטי מהמשרד שלכם.

<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>

אין בעיה. יגיע ייעוץ משפטי שלנו.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

תודה רבה. משרד הפנים, בבקשה.

<< אורח >> מאיר ברוכים: << אורח >>

צהריים טובים. אני מנהל פיתוח כלכלי במשרד הפנים. איתי נמצאת יעל גודר. המשרד לא מתנגד להצעת החוק. אנחנו בעד שרשויות מקומיות יתפתחו כלכלית וימקסמו רווחים. עם זאת ההצעה בנוסח הנוכחי מעלה כמה סוגיות משפטיות שצריך לתת עליהן את הדעת. יעל מהמחלקה המשפטית תפרט.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

נשמח לדעת בדגש איך פותרים את הבעיות ולא יוצרים אותן.

<< יור >> יעל רון בן משה: << יור >>

וגם אם אפשר, לפני העניין של הייעוץ המשפטי – אתה אמרת שאתה מנהל אגף פיתוח כלכלי?

<< אורח >> מאיר ברוכים: << אורח >>

מנהל אגף בכיר מתודולוגיות פיתוח כלכלי.

<< יור >> יעל רון בן משה: << יור >>

המשימה שלך לוודא שהרשויות המקומיות הן יציבות כלכלית ושמתבצע פיתוח כלכלי.

<< אורח >> מאיר ברוכים: << אורח >>

כן.

<< יור >> יעל רון בן משה: << יור >>

אז אתה יכול גם להגיד מה עמדתך על ההצעה הזאת או איזה מקורות אחרים אתה יכול להציע לרשויות? אנחנו לא עובדים בוואקום.

<< אורח >> מאיר ברוכים: << אורח >>

מקורות אחרים זה דיון ממש גדול. כמובן, אנחנו בעד, ופתחתי את דבריי בכך שאנחנו בעד הצעת החוק.

<< יור >> יעל רון בן משה: << יור >>

קיוויתי להעמקה קצת. בסוף אתה לרשות כמו מצפה רמון או קריית שמונה אתה כמי שאחראי לפיתוח הכלכלי, איזה עוד בשורות יש לך מאז שאתה בתפקיד, לראשי הרשויות האלה? ואם אין אז אולי זאת סנונית ראשונה ונעשה את הדברים דרך חקיקה בכנסת.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אתה יודע מי המתנגד? הרשות המקומית לא מקבלת אנרגיה סולרית כמעט. הרשות מפסידה קרקע.

<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>

אז אולי נתקן את - - -

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

- - -

<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>

תעלה את הארנונה.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

גם אתם לא הקציתם, גם הרשות לא פעלה.

<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>

לגבות יותר ארנונה מהשדות הסולריים האלה.

<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>

- - -

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

המוטיבציה שזה יקרה זה באמצעות - -

<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>

עמדת אגף תקציבים.

<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>

לסיכום: זה צריך להיות מתוקן בהחלטת מועצה - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה לא אפשרי, כפי שאתה מבין.

<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>

להקצות או להחליט על הקצאה באופן גורף זה לא - - - יכול להיות שהחקיקה רק תסמיך את זה בהמשך.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אנחנו לא במצב של יכול להיות, אנחנו במצב של חקיקה.

<< אורח >> דניאל סרגי: << אורח >>

אנחנו כרגע בדיון.

<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>

אתה ידעת שזה לפתחנו. יכולתם לעשות את זה.

<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>

גם אנחנו מסכימים שזה חשוב. זה תהליך מבורך. האם זאת הדרך הנכונה והאם החקיקה הזאת.

<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>

מה הדרכים הנוספות שאתם מציעים?

<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>

אם רוצים לשנות את החלטות המועצה. המגבלה החוקית נובעת - - - אין היום תשתית חוקית. גם כשהחוק הזה- - -

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

- - -

<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>

- - -

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אז נוסיף.

<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>

ההרגל יעמוד בסתירה.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אבל אם אני אכתוב בחוק הזה פתרתי את הבעיה שלך בדקה. תתקדם לנושא הבא.

<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>

זה יהיה נושא תקדימי.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה ממש לא מה שאדוני אומר.

<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>

בנושאים האלה מייצרים עד היום קושי מאוד גדול. חוות דרך היין. היו דיונים גם בוועדה פה על שטח של חוות חקלאיות בדרום. עבודה מאוד מורכבת.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

נדבר על זה אחר כך. אבל בהנחה שהכנסת תרצה לתת פטור ממכרז.

<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>

על אף האמור.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא על אף האמור. הקצאה לרשות מקומית - -

<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>

- - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

החקיקה תגיד את זה בצורה מפורשת.

<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>

אני לא משפטן.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה חוות דעת של אותו מקרה.

<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>

אני לא יודע להסביר איך. באירועים אחרים - - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זאת אמירה חשובה. אנחנו ניתן עליה את הדעת.

<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>

ולא בחקיקה שעומדת בסתירה.

<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם אנחנו נתקדם בהליך החקיקה ויודעים שזה יוצר קושי האם נוצרת לקונה שתכניס את המערכת - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

קודם נבין את הקושי שנטען. אבל ככל שנבין שיש קושי כזה או אחר - -

<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אם אתה לא משפטן. זה מה שהקדמתי ואמרתי. אני מצפה מכם להגיד למה כן ולא למה לא. באתי תמיד לעובדים שלי ואמרתי, תגיד לי למה לא. למה באתם? אני רוצה שתראה את הילד בירוחם, בשדרות. לשנות את הקושי הרגשי שלך לוקח בין דקה לדקה וחצי. תראו את היכולת לקדם. תצאו מהריבוע, ותחשבו על הילדים האלה. הם העתיד של המדינה.

<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>

לא אמרתי שאי אפשר. אתם אומרים שאתם רוצים פתרון. לא אמרתי, אל תעשו את זה. אמרתי שהפתרון הזה, כשזה יגיע לביצוע ממשלתי אתם לא תפתרו את הבעיה. זה יגיע לביצוע ממשלתי וייתקע שם.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אבל למה?

<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>

זאת לא החלטת המועצה הראשונה שקובעת הקצאה בלי תקנות חובת מכרזים. כשאין פתרון שהוא דרך המלך בתקנות חובת מכרזים ההקצאה נהיית מורכבת.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

מדוע היא מורכבת?

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

יש לנו פתרון דרך החוק.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

לא ברור מה כוונתך.

<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>

אני אבדוק עם המשפטנים אצלי. עובדתית זה מה שקורה היום בעבודה המשפטית.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אריה, רק בבקשה, קודם כול, הדעה של החשב הכללי היא חשובה מאוד. אבל חשוב שלדיון הבא יגיע גם ייעוץ משפטי מהמשרד שלכם.

<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>

יגיע ייעוץ משפטי שלנו, אין בעיה.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

תודה רבה. משרד הפנים, בבקשה.

<< אורח >> מאיר ברוכים: << אורח >>

צהריים טובים. אני מנהל פיתוח כלכלי במשרד הפנים. איתי נמצאת יעל גודר. המשרד לא מתנגד להצעת החוק. אנחנו בעד שרשויות מקומיות יתפתחו כלכלית וימקסמו רווחים. עם זאת הצעה בנוסח הנוכחי מעלה כמה סוגיות משפטיות שצריך לתת עליהן את הדעת. יעל מהמחלקה המשפטית שנמצאת איתי פה תפרט.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

בדגש איך פותרים את הבעיות ולא יוצרים אותן.

<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> וגם אם אפשר, לפני העניין של הייעוץ המשפטי, אתה אמרת שאתה מנהל אגף פיתוח כלכלי?

<< אורח >> מאיר ברוכים: << אורח >>

מנהל אגף בכיר מתודולוגיות פיתוח כלכלי.

<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> המשימה שלך היא לוודא שהרשויות המקומיות הן יציבות כלכלית ושמתבצע פיתוח כלכלי.

<< אורח >> מאיר ברוכים:

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]