פרוטוקול מספר 13, הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 (מ/1898), 18/01/2026

הכנסת העשרים-וחמש

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 13

מישיבת הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 (מ/1898)

יום ראשון, כ"ט בטבת התשפ"ו (18 בינואר 2026), שעה 11:00

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

גלית דיסטל אטבריאן – היו"ר

שלי טל מירון

יבגני סובה

אפרת רייטן מרום

מוזמנים:

אלעד מקדסי

–

מנכ"ל, משרד התקשורת

אביתר גוטמן

סמנכ"ל שידורים, משרד התקשורת

זיו גלעדי

–

עו"ד, סגן בכיר ליועצת המשפטית, משרד התקשורת

ניצן ליבנה

–

עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

עדי ליברוס

עו"ד, ממונה, משרד המשפטים

פנחס גורט

–

פרקליט בכיר, פרקליטות המדינה

ליעד גיל-הר

–

מנהל מחלקת רגולציה, שידורי קשת

שי חייק

–

סמנכ"ל רגולציה, שידורי קשת

אלעד מן

–

עו"ד, יועץ משפטי, עמותת הצלחה לקידום חברה הוגנת נגה רובינשטיין

–

עו"ד, שדלנית, שידורי קשת ורשת

אסף גרינבוים

–

עו"ד, שדלן, שידורי קשת ורשת

מיכל פליישר

–

סמנכ"לית רגולציה, הוט מערכות תקשורת

עמוס נוימן

–

חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע בטלוויזיה בישראל רונן ריינגולד

–

עו"ד, שדלן, מכון זולת לשוויון וזכויות אדם

אורי שרף

–

מנכ"ל בפועל, סמנכ"ל כלכלה, הרשות השנייה

ד"ר אייל צור

–

עמית בכיר, פורום קהלת

בועז אקרמן

–

לובי 99

עמוס נוימן

–

מנכ"ל, תל"י – חברת התמלוגים

גיורא ואלה

–

מנכ"ל, אקט – איגוד עובדים ברדיו ובטלוויזיה

ייעוץ משפטי:

עו"ד מצדה מצלאווי

מנהלת הוועדה:

נועה בירן-דדון

רישום פרלמנטרי:

אתי רוקח, איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025, מ/1898 << נושא >> << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בוקר טוב לכל הנוכחים האמיצים שבאו בבוקר חורפי זה. אנחנו עוסקים בסעיף 23, התחלנו את הדיון עליו. אני מאוד שמחה שמנכ״ל משרד התקשורת נמצא פה היום. אני רוצה לתת לך, אדוני המנכ״ל, את זכות הדיבור הראשונה, לתת כמה דברי הסבר על הסעיף הזה. אנחנו בסימן ג', פרק ועדת האיתור. ניתן למצדה לומר כמה דברים.

<< דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >>

בשבוע שעבר התחלנו בקריאה של סעיף 23, שמדבר על הרכב ועדת האיתור. היה פה איזשהו הסבר לגבי הרעיון המסדר של הסעיף הזה, כפי שהוא מוצע כרגע, שיש בו חלק ניכר מוועדת האיתור המורכב משלושה מהם עובדי מדינה בכירים.

הסבירו לנו שהרציונל של האירוע הזה היה להכניס לוועדת האיתור עובדי מדינה הנהנים מעצמאות מוסדית יחסית גבוהה, וגם שיש להם מעמד בכיר בשירות הציבורי, כך שגם מהטעם הזה יש להם כבר איזשהו מעמד שמאפשר להם איזושהי עצמאות מסוימת, וזה היה הרציונל שעמד מאחורי - - -

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> של הייעוץ המשפטי של משרד התקשורת. המבנה הזה הוא מבנה שהייעוץ המשפטי של משרד התקשורת התעקש עליו, פחות היה חשוב לשר, יותר לייעוץ המשפטי.

<< דובר >> זיו גלעדי: << דובר >>

לא אמרנו את זה בשום שלב, אנחנו לא פותחים מה אנחנו המלצנו ומה המליץ משרד המשפטים ומה המליץ המנכ״ל. אני לא מאשר את זה.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אמרנו שהשר אמר שאולי נאמץ את מודל התאגיד. זה מה שהוא אמר בריאיון, זה מה שאמרתי.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני הבנתי, תתקן אותי אם אני טועה, אולי המנכ״ל יכול לתת את זה, שמאיר לוין ראה בכל הפרק, בפרקים האלה, בעיקר של המועצה, פרקים שהם מאוד אחודים, מאוד בנויים, מאוד סגורים, מאוד לרוחו. בוא ניתן למקדסי, שידבר גם עליו.

<< דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >>

כן, אני אתייחס, תודה. בראשית הדרך, כשאני מדבר על ראשית הדרך, אני מדבר על אחרי שלב הערות הציבור, בסוף שנת 2024, אנחנו הצענו את מודל התאגיד בעקבות הערות, בין היתר של המכון הישראלי לדמוקרטיה. המודל הזה לא התקבל על ידי משרד המשפטים, יש חוות דעת של משרד המשפטים מדצמבר 2024, המציינת את הבעיות במודל.

המודל שהגענו אליו בסוף, בשיח משותף עם משרד המשפטים, הוא מודל טוב יותר. זה מודל שמבוסס על עקרון הביזור שהתייחסנו אליו. אקריא מחוות הדעת של מאיר לוין מ-18 במאי, סעיף 32 –

"כדי למנוע ככל הניתן מעורבות פסולה בבחירת נציגי הציבור, מוצע להקים ועדת איתור שתבחר את נציגי הציבור. כדי לשמור על עצמאות הוועדה ומקצועיותה, מוצע כי רוב חבריה יהיו עובדי מדינה בכירים, שרובם אינם מכהנים במשרות אמון, ומגיעים מגופים הנהנים מעצמאות מוסדית גבוהה, זאת בצד מתן ייצוג מסוים לפרופסיה המקצועית הרלוונטית לתחום שידורי האודיו-ויזואל".

והעיקרון המסדר פה הוא עקרון הביזור, והצורך להבטיח באמצעות נציגים של גופים עצמאיים, שהמינוי יהיה מינוי שאין בו מעורבות פסולה. השאלה שעולה ומתחדדת בכל דיון ודיון, זו השאלה על מנכ״ל משרד התקשורת כיושב-ראש ועדת האיתור.

בבסיס צריכה להיות השפעה מסוימת של שר התקשורת על בחירת המועמד. השפעה של שר התקשורת אין משמעה מעורבות פסולה. זו לא המשוואה שצריך ליצור. ההשפעה של שר התקשורת זו היכולת שלו כגורם נבחר לבחור מועמד שהשקפת העולם שלו היא השקפת עולם שמקובלת עליו, וזה לא משהו פסול בעיניי. ההפך הוא הנכון.

לכפות על שר תקשורת מסוים למנות מישהו שוועדת האיתור שלחה אליו, כחותמת גומי בלי שיש לו שום יכולת להשפיע, זה דבר לא נכון. ולכן בדיון שקיימנו עם משרד המשפטים ביצענו מלאכה של איזון. יש נציג אחד שהוא משרת אמון של שר התקשורת, הוא מכהן כיושב-ראש ועדת האיתור, לכן יש לו השפעה מסוימת שהיא גדולה מ-20%, גדולה מאחד מתוך חמישה, אבל היא גם לא רוב ורחוקה מלהיות רוב.

היכולת של יושב-ראש ועדת האיתור להשפיע על המינוי היא לא יכולת לכפות מועמד שלא מוסכם על ועדת האיתור, היא גם לא קרובה ליכולת וטו למנוע מועמד מסוים, היא יכולת להשפיע שהיא יכולת מדודה ברמה כזאת שמצד אחד מבטיחה, כמו שנכתב בחוות הדעת של מאיר לוין, שלא תהיה מעורבות פסולה ברמה שיגיע מועמד לא ראוי למינוי, ומצד שני שתהיה לשר התקשורת היכולת להשפיע ברמה מסוימת על החלטות ועדת האיתור. זה האיזון שנעשה ובעיניי הוא איזון טוב.

אנחנו שמענו את כל ההערות שעלו, אנחנו נחזור ונחשוב על הדברים ועל אפשרויות נוספות, אני לא אומר שאחרי שאמרתי את זה אין אפשרויות נוספות, ברור שהיה אפשר ליצור פה מגוון של הסדרים.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> פה חשוב לי לשאול, כי שואלים כאן פעמים רבות, ובצדק, מתי הכדור חוזר אלינו אחרי שהוא הגיע אליכם. לגבי הסעיפים שאנחנו דנים כרגע, אתה יכול לתת לנו איזושהי מסגרת זמן, מתי?

<< דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >>

שלושת הסימנים הראשונים, סימן א', סימן ב', סימן ג', הם הבסיס, הם הלב של פרק ב', פרק המועצה. אני מקווה שנסיים היום את סימן ג', וביום שלישי נוכל לחזור עם התשובות הסופיות, לגבי כל הדברים שנותרו פתוחים.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתם צריכים לדעת שמאחורי הקלעים הצוות של הייעוץ המשפטי נפגש עם הצוות המקצועי. אני גם, ככל שאני מצליחה עם סדר היום, נוכחת שם כדי לראות, ויש יחסי גומלין מאוד יפים.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש שאלות רבות אחרי מה שהוא אמר, אבל שאלה פרוצדורלית. משרד התקשורת עובד עכשיו על התשובות שלכם, על כל מה שדיברנו עד עכשיו, והוא בעצם יחזיר לוועדה, זה מה שאנחנו חושבים לעשות. זה אומר שאתם באים כבר עם תיקוני נוסח? או רק תסבירו את התשובות שלכם?

<< דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >>

ככל שנצליח להגיע גם עם נוסח, אנחנו נצטרך להיות פה מתואמים עם הייעוץ המשפטי, נעשה זאת, ככל שלא, נבוא רק עם תשובות.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אם אתם באים עם תשובות, זה משהו אחד שאנחנו יכולים לדבר על הדברים. אם אתם באים עם נוסח, אנחנו צריכים לקרוא את הנוסח, ללמוד אותו ולדון עליו מחדש בוועדה, כי הרי פתחנו את הסעיף לבדיקה חוזרת.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, לא חושבת.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בהחלט, לפי הייעוץ המשפטי. בוודאי.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כל נוסח שאנחנו מביאים, אנחנו צריכים לפתוח אותו?

<< דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >>

לצורך העניין, אם אנחנו מחליטים להחליף שם של נציג ציבור אחד במועצה לשם אחר, או אנחנו מגדילים - - -

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כל נוסח - - - צריך לחזור לוועדה לדיון, זה הנוהל, זה התקנון. ולכן אני רוצה לדעת, כי אני צריכה ללמוד את הנוסח החדש.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו נקריא, אנחנו נביא את התיקונים, אנחנו נסביר את התיקונים, אבל אנחנו לא פותחים עכשיו ימים שלמים על התיקונים אחורה.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל זה בדיוק האירוע. וזה מה שאני מנסה להגיד. הרי מה התפקיד של הוועדה? לדון בסעיפים. בסעיף, דנו בו, הבנו שיש בעיות, שלחנו אותם לעשות שיעורי בית. אני לא יודעת עם איזו תשובה הם יחזרו כזאת, אחרת. אנחנו צריכים לדון בשינויים שהם עושים. אי אפשר להביא את זה להקראה וזהו.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלי, שוב, המטרה היא לאפשר את זמן השאלות, ההערות, הדיונים, וזה כל החומרים, כל דבר שנאמר פה עובר אליהם, והם דנים בו. הם יושבים עם הייעוץ המשפטי ואיתי. אנחנו מחליטים איזה תיקונים, ואני שוב אומרת לך, היד מאוד פתוחה, תיקונים מתקבלים כל הזמן. יכולים להעיד פה - - -

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה בסדר, תפקיד הוועדה צריך לדון בזה.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוועדה הציפה, הוועדה אמרה את דעתה, זה מגיע לערכאה של הגורמים המשפטיים עם הייעוץ המשפטי, מלבנים את מה שנאמר, חוזרים, מקריאים, מדברים נקודתית על כל תיקון, באופן ממוקד מאוד-מאוד. אבל זה לא עוד הפעם פותחים עכשיו עשר שעות דיונים על התיקונים.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> המטרה היא כמובן לדייק את הסעיפים ולתקן מה שאפשר. העניין הוא שיכול מאוד להיות, אני לא יודעת מה יהיה - - -

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יכול להיות שאת תהיי לא מרוצה.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שגם את לא תהיי מרוצה. ולכן אני אומרת, אי אפשר לקבוע מראש מה יקרה. יבוא הסעיף, נראה אותו ונחליט.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אומרת, ממוקד ונקודתי על כל תיקון, נדון.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> עכשיו אנחנו שואלים אותו על מה שהוא אמר?

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן. אני רוצה להבהיר. כל מה שדובר כבר לגבי סעיף 23, דובר, ועבר גם למנכ״ל, הוא יודע. מי שיש לו הערות נוספות או שאלות אינפורמטיביות, מוזמן. חבר'ה, לפני שאני נותנת לכם, כל אחד 30 שניות. לא נאומים. נקודתי, הוא עונה, ממשיכים הלאה. בבקשה.

<< דובר >> עדי ליברוס: << דובר >>

עורכת דין עדי ליברוס, משרד המשפטים. אני אתייחס לדברים שאמרת בפתיחה, גברתי היושבת-ראש. בעוד שההרכב של ועדת האיתור והמועצה, זה נושא שהגענו בו לפשרה, כפי שכבר הסברנו בהרחבה, כן חשוב לי לדייק שלא כל פרטי הפרקים האלה וההסדרים שנוגעים לוועדת האיתור והמועצה הם חלק מאותו "סיכום", גם חוות הדעת לא מתייחסת לזה, רק חשוב לי לחדד את זה לפרוטוקול.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני עדיין בסעיף של המנכ״ל כיושב-ראש. אני רוצה לשאול את המנכ״ל, כי אני יודעת ואמרת את זה, ששקלתם במקור את המודל של התאגיד. אנחנו הצענו פה, לצורך העניין, איזושהי סוג של פשרה של להביא, נגיד, שופט בדימוס, שיוכל להיות יושב-ראש ועדת האיתור במקום המנכ״ל.

<< דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >>

מי ימנה אותו לפי הפשרה הזאת?

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תראה, בעיניי יש הבדל בין שר שנותן למנכ״ל שלו, שזה שלוחה ישירה שלו, שעובדת איתו ביום-יום, שמיישמת את מדיניותו של השר, לבין שופט בדימוס, שאפשר להחליט על המנגנון שבוחרים אותו, שהוא יותר ניטרלי.

אם אתם במקור כבר הייתם במקום הזה, וחשבתם שאולי זה נכון, אני אשמח לשמוע ממשרד המשפטים למה הם חושבים שזה נכון, שהמנכ״ל יהיה ולא שופט בדימוס. כי אנחנו מנסים, ככל יכולתנו, לנקות את הרעשים הפוליטיים מהאירוע הזה, בסדר שאתם רוצים שיהיה מדיניות של שר ולהתוות אותה, אבל יש גם איזונים ובלמים בדבר הזה, ובעיניי מנכ״ל זה כאילו השר יושב פה. אתם בעצמכם לא רציתם את זה במקור.

למה לא ללכת על פשרה שכולנו מסכימים עליה? למשל, שופט בדימוס. אני אשמח לשמוע את הגורמים המקצועיים, אולי הם חלוקים איתי, אבל המנכ״ל, זה כאילו שמנו את השר בוועדת האיתור. ואני רוצה שהאנשים שימונו למועצה הזאת יהיו ככל הניתן ניטרליים. אני לא רוצה ועדה פוליטית, אני לא רוצה מועצה פוליטית. וכרגע יש שם רוב פוליטי, לצערנו.

<< דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >>

המנכ״ל חייב להיות חלק מוועדת האיתור, זה בוודאי. אני לא רוצה לחשוב על מקרה שבו הממונה, בעל תפקיד מהסוג הזה ומנכ״ל לא חלק מוועדת האיתור. זה לא מקובל. ברוב המקומות שאני מכיר, כולל גופים מאוד מקצועיים, נתנו פה דוגמאות.

בוועדת האיתור כפי שציינתי נקבעו שלושת בעלי התפקידים, רשות ההסדרה ואגף התקציבים וממונה על התחרות. הם נבחרו בגלל העצמאות המיוחדת שיש לגופים האלה. שלושת הגופים האלה, ישבנו שבועות ארוכים, ניסינו למצוא בממשלה בעלי תפקיד שנחשבים עצמאיים. ובסוף יצאנו עם רשות ההסדרה, ממונה על אגף תקציבים וממונה על התחרות.

בואו נדבר על איך נבחרים אותם בעלי תפקידים עצמאים. הממונה על התחרות נבחרת באמצעות ועדת איתור שהיושב-ראש שלה הוא מנכ״ל משרד הכלכלה. הממונה על התקציבים נבחר בכלל על ידי שר האוצר בלי ועדת איתור. אני לא מכיר את המנגנון המדויק, אבל המנגנון פחות עצמאי מוועדת האיתור של הממונה על התחרות. ורשות ההסדרה, בוודאי זה לא מנגנון בראשות שופט וכולי. וגם ועדת איתור, לדעתי מנכ״ל משרד ראש הממשלה עומד בראשה. ואלה שלושת בעלי התפקידים - - -

כשישבנו עם משרד המשפטים וניסינו למצוא את שלושת בעלי התפקידים, הגענו לשלושת בעלי התפקידים האלה, ויש להם מנגנוני איתור עצמאיים, אי אפשר לטעון שהמנגנון שהגענו אליו, הוא לא משקף עצמאות מוסדית. זה בקצה הימני של המנגנונים שמנתקים את השר מהבחירה, על אף שמנכ״ל משרד התקשורת - - -

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בקצה הימני זה מדויק. אני רוצה לשאול ספציפית על רשות ההסדרה. אתה לא רואה מצב ספציפי כרגע במצב הנתון, שבו השר אמר בקולו כאן בוועדה שהוא רוצה לפעול לסגירת רשות ההסדרה, ואתם רוצים למנות מישהו מרשות ההסדרה.

אתה צריך להבין שכששר אומר כזה דבר, ואותו נציג מגיע לוועדת האיתור, הוא מרגיש תחת איזשהו איום, כי השר רוצה לסגור אותם, אולי הוא ירצה להיות עושה דברו של השר. יש פה דברים שאי אפשר להתעלם מהם. אני מסתכלת על הדברים נקי מקצועית, אבל כששר יושב פה ואומר, "אני אפעל לסגור את רשות ההסדרה", ואתה שם לי נציג משם, אני חוששת לניטרליות של הנציג הזה.

<< דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >>

קשה לומר שרשות ההסדרה פעלה באיזשהו שיתוף פעולה עם שר התקשורת, על אף אותה אמירה.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל זה בדיוק העניין, הם רוצים להישאר קיימים, אולי הם יעשו דברים כדי שלא - - -

<< דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >>

גם אחרי האמירה הזאת, ובעיקר אחרי האמירה הזאת, קשה לומר את זה. ולכן אני לא חושב שזה חשש מוצדק.

<< דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >>

מה קשה לומר?

<< דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >>

קשה לומר שאותה אמירה של שר התקשורת - - -

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה, התפרצות ראשונה ואחרונה שלך היום.

<< דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >>

אני שואלת שאלה.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את לא שואלת שאלה. כרגע זה של חברת הכנסת שלי טל מרום. נגיע אליכם. זה לא דיון פתוח.

<< דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >>

קשה לומר שאותה אמירה של שר התקשורת גרמה לרשות ההסדרה לא לפעול בדרך עצמאית, או בדרך שבה היא פעלה.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להבטיח את זה עתידית.

<< דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >>

אם וכאשר רשות ההסדרה תיסגר, זה יצטרך להיות בחוק, להבנתי. חוק שסוגר את רשות ההסדרה, כי חוק עקרונות ההסדרה הוא זה שהקים אותה. ואם יחליטו לסגור את רשות ההסדרה בחוק, אני מניח שימצאו בעל תפקיד אחר שיחליפו אותו.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> עוד שאלה אחת, ברשותך. לגבי הנציג של האקדמיה, שדווקא על זה כולנו חשבנו שזה רעיון טוב ומבורך. לא מציינים פה בשום צורה את המנגנון שבו הדבר הזה יקרה. האם תהיה רוטציה בין אוניברסיטאות? האם זה בתהליך בחירות? האם אלו ראשי פקולטות? איך התהליך הזה קורה? איך מחליטים מי מעולם האקדמיה יהיה הנציג שם?

<< דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >>

מכיוון שזה סעיף שחוזר על עצמו, אני אבקש מהייעוץ המשפטי לציין אם יש מנגנונים שקבועים אולי במקומות אחרים ולא בחוק, המשפיעים על הדרך של הבחירה. זה פשוט לא נהוג, להבנתי, לציין בחוק בדיוק את הדרך שבה מתבצעת הבחירה, אבל אני מעביר את השאלה.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שאלה מהותית, כי זה חלק - - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לא, אבל זה גם חשוב ברמת - - -

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברים, לא להתפרץ, בטח בלי לציין את השם ואת המקום. אתם יושבים פה כבר שעות רבות, אתם מכירים את החוקים ואתם מצפצפים על החוקים, זה מכעיס אותי מאוד.

אתה לא יכול לדבר בלי לציין מאיפה אתה ואיך קוראים לך. זו הפעם הרביעית והאחרונה שאני מסבירה מה קורה עכשיו. כרגע זה שלי מול המנכ״ל. אחר כך כל אחד מכם שנרשם לדיבור יוכל לקבל זמן מול המנכ״ל. לא להתפרץ. תודה. כן, תמשיכי שלי.

<< דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >>

כדי לענות על השאלה הזאת, בגלל שלי אין את מלוא המידע, אני אבקש מהייעוץ המשפטי להשיב מה בדיוק מנגנון הבחירה.

<< דובר >> ניצן ליבנה: << דובר >>

עורכת דין ניצן ליבנה ממשרד התקשורת. אנחנו לא מכירים מקור חקיקה שמסביר איך בדיוק נעשית הבחירה.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ואתם לא חושבים שכדאי רגע להתייחס לעניין הזה? כי תחשבו גם מה יקרה בעולם האקדמיה. אנחנו פעם אחת נבחר מישהו, והם יגידו "הוא מייצג את - - - למה לא בחרתם - - -". יש פה משהו פתוח מדי. מחר זו תהיה ממשלה שהאופוזיציה תהיה בראשותה והיא תמנה איש אקדמיה שיראה להם, מוחרתיים תהיה ממשלה כזאת.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני בכלל לא מבינה את הצורך באיש אקדמיה. אם יש מקום, זה לאנשי ביצוע. זו דעתי האישית ואמרתי אותה.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ומה דעתכם על זה?

<< דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >>

זה נושא שצריך לחשוב עליו. בהחלט יש חשש. אני בעיקר חושש מאיזשהו דדלוק בגלל הסיבות שאת מציינת, שהמנגנון לא סגור ונחשוב על זה.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה לך על זה. והדבר האחרון, על האורך של הכהונה. אם אני לא טועה, זה ארבע שנים ועדת האיתור. האם תהיה אפשרות לתת אורכה? מה קורה אם מישהו מתחלף ומסיים קדנציה?

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אם מישהו מסיים קדנציה ורוצה להמשיך לעוד קדנציה?

<< דובר >> זיו גלעדי: << דובר >>

לא הוצאנו על זה מגבלות. צריך להבין שחלק מהפקידים - - -

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מותר למישהו להמשיך לכהונה שנייה? יש איסור?

<< דובר >> זיו גלעדי: << דובר >>

חלק מחברי ועדת האיתור הם שם מכוח תפקידם, אקס אופיציו. זאת אומרת, מנהל רשות ההסדרה - - -

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מי שמכוח תפקידו זה ברור, אבל נציג ציבור?

<< דובר >> זיו גלעדי: << דובר >>

נציג הציבור, לא הגבלנו אותו בזמן, אבל הוא צריך לעבור את הבחירה בידי ראשי החוגים לתקשורת. אם הם יחליטו לבחור באותו אדם, לא קבענו על זה מגבלה.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני ממשיכה. לא לחזור על מה ששלי שאלה. דברים חדשים בלבד. אלעד מן.

<< אורח >> אלעד מן: << אורח >>

אלעד מן, עמותת הצלחה. אני מבקש שוב לכפור בעיקר של הנסיגה ממודל ועדת האיתור של התאגיד, שהייתה המנגנון האחרון המעודכן וכנראה המוצלח ביותר שהוצג בתחום הזה, בעניין ספציפי של חקיקת תקשורת.

העתירות והתוצאה הנוכחית שלהן הוכיחו שזה מנגנון שאי אפשר להתערב בו. נכון שאתם מוטרדים משאלת הרציפות והדדלוק שקורה עכשיו. למה לא פשוט לקחת את אותו מנגנון, להכניס בו שיפורים כמו דין רציפות לחברים מכהנים, ולהרחיק באופן מוחלט את השר מהשפעה על ההרכב - - -

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נדמה לי שהוא ענה לך על זה בפתח דבריו. תפיסת עולמו של המנכ״ל היא ששר שיש לו איזושהי מעורבות זה לא חטא וזה לא פשיזם, זו דמוקרטיה.

<< אורח >> אלעד מן: << אורח >>

בסדר, אבל התפיסה שלנו היא אחרת.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> דנו בזה. נגה רובינשטיין.

<< דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >>

נגה רובינשטיין, עורכת דין, רשת וקשת. אני לא רואה שיש הנמקה, אלא אם אני טועה, למה השר צריך תמורה במינויים. אני מבינה שאת אומרת שאין שום פסול בנגיעה של השר למה שקורה בתחום השידורים, אבל אנחנו מדברים כאן על המינויים, שזו הנקודה הרגישה ביותר.

ולכן דווקא בנקודה הזאת, לשים את מנכ״ל המשרד בתור יושב-ראש הוועדה כשהוא משרת אמון, היא נקודה מאוד מטרידה. והעובדה שהמנכ״ל מדבר על זה שראש אגף התקציבים ממונה באמת בלי ועדת איתור וממונה על ידי שר האוצר, היא רק עוד יותר מטרידה. העובדה ששר האוצר הוא זה שממנה - - -

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> היא פחות מטרידה אותי ממינוי של איש ציבור, ששם יכולים להיכנס הרבה יותר פוליטיקה ושיקולי כוח.

<< דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >>

המנכ״ל אמר שהנה עובדה שהאנשים שנמצאים בתוך הוועדה הם כאילו עצמאים, ובתור דוגמה הוא מביא את הממונה על התקציבים. הממונה על התקציבים נבחר על ידי שר האוצר. נכון שיש איזה אתוס, אבל האתוס הזה יכול להשתבש בהיעדר מנגנון נורמטיבי, שזה המצב כאן.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בואי תחדדי את השאלה כדי שמקדסי יוכל לענות.

<< דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >>

איך יכול להיות שדווקא ההסתמכות שלך היא על מי שממונה על ידי שר האוצר במישרין ללא ועדת איתור, ומי שממונה על ידי שר התקשורת כמשרת אמון, הוא כזה שיוצר ניתוק בין השר לבין חברי המועצה, שאמורים לפעול במנותק לחלוטין מזיקה פוליטית.

<< דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >>

אמרתי שישבנו וחיפשנו במשך שבועות ארוכים בעלי תפקיד בממשלה שהם בעלי תפקיד עצמאי, שנחשבים כגופים עצמאיים. ואלה השלושה שהגענו אליהם. אנחנו הצענו גופים רבים מאוד ובעלי תפקיד אחרים, ואלה השלושה שקיבלו את האישור גם של משרד המשפטים ונחשבים לשלושה גופים עצמאיים בממשלה.

<< דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >>

על בסיס אתוס.

<< דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >>

על בסיס, גם אתוס, נכון, אבל גם על בסיס מוסדי מסוים, חקיקתי, אופן הבחירה, אופן המינוי ואופן סיום הכהונה. לקחתי את שלושתם כדוגמה לזה שדרכי המינוי שלהם הן לא עצמאיות יותר, ההפך הוא הנכון, מדרך המינוי שהצענו כאן. במקרה היותר "עצמאי" במירכאות כפולות, יש מנכ״ל של המשרד הרלוונטי שעומד בראש ועדת האיתור, ובמקרה של הממונה על התקציבים אפילו את זה אין. וזו דוגמה לכך שהמודל שהצענו תואם מודלים של גופים עצמאיים. הדבר השני הוא שעצמאות לא בנויה רק על דרך מינוי כזאת או אחרת, היא בנויה גם על אתוס ועל משהו נרכש.

הייתי מאוד רוצה שהרגולטור שייבנה פה. ולכן רבות מההערות חוזרות על עצמן שנוגעות לזה שאנחנו רוצים רגולטור חזק עם שיניים, ואנחנו אומרים את זה במהלך הדיונים, זה נובע מהרצון ליצור את אותו אתוס. אנחנו רוצים שיהיה פה רגולטור חזק שנבנה לו גם אתוס עצמאי, מעבר לדרך הבחירה שבעיניי תואמת רגולטור עצמאי.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. עמוס נוימן. - - -

<< אורח >> עמוס נוימן: << אורח >>

עמוס נוימן, חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע בטלוויזיה בישראל. אנחנו כבר שלושה שבועות מדברים על ועדת האיתור ועל המועצה ועל ההרכב שלה, ואנחנו מאבדים את שוק הפקות המקור בישראל.

אנחנו ב-100 מיליון שקל פחות מאשר לפני שנתיים. אנחנו הולכים לאבד את הידיים והרגליים של התרבות הישראלית. זה לא המקום היחיד שזה קורה בו, אנחנו לא יכולים להתייחס כמובן לכל מקום שזה קורה בו. עיין ערך שר התרבות עם מה שהוא עושה.

אנחנו חייבים להפריד את פרק הפקות המקור מהחוק הזה, כי אחרת יהיו פה עוד חודשים ארוכים שנדבר על המועצה. החוק הזה הגיע מחורר ולא אפוי, אתם יודעים את זה, ובמקום לטפל בו אנחנו ממשיכים את הריקוד הזה שלא יביא אותנו לשום מקום טוב.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה לא נכון. קורים דברים מאחורי הקלעים שאתה לא מודע אליהם, דברים דרמטיים מאוד.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ספרי לנו.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כשזה יבשיל. אנחנו מצילים אתכם.

<< אורח >> עמוס נוימן: << אורח >>

יש לנו זמן כשזה יבשיל?

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מצילים אתכם.

<< אורח >> עמוס נוימן: << אורח >>

אבל לא על חשבון כלום, מהר, עכשיו.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כל מאמץ אפשרי שכתוב בספר נעשה. יש מצד המנכ״ל מקדסי וגם מצד שר התקשורת, עבודה מאחורי הקלעים - - - יש דברים שאני כרגע לא רוצה לדבר עליהם, שהצוות של הייעוץ המשפטי מודע אליהם.

<< אורח >> עמוס נוימן: << אורח >>

מתי נדע?

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כשזה יבשיל סופית וזה קרוב מאוד. כן. תציג את עצמך.

<< אורח >> שי חייק: << אורח >>

שי חייק, קשת. יש לי שאלה למנכ״ל. כשהשר הגיע לכאן כל הוועדה עסקה בחשיבות הניתוק מהפוליטיקה כשמפקחים על חדשות. וזה התקבע כעיקרון, כי גם השר אמר שהוא רוצה שזה יהיה מרוחק מהפוליטיקה ככל האפשר. ואגב, זה לא קשור רק לשר הזה, זה קשור גם לשרים הבאים כמובן.

לכן היום כשהצגת את זה, אני רואה בזה נסיגה מהעיקרון שהשר הציג, שהוא רוצה שזה יהיה מנותק ככל האפשר מהפוליטיקה. והפוליטיקה זה לא משנה אם מדובר בשר הזה או בשר הבא, אבל גם את עמדת על החשיבות לניתוק מהפוליטיקה כי בכל זאת מפקחים פה על חדשות.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מתחילה לחשוב שתהיו מרוצים רק אם נביא חייזרים שאין להם שום נגיעה עם אף אחד.

<< אורח >> שי חייק: << אורח >>

גברתי היושבת-ראש, אין לי עניין ללכת לחייזרים.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גם אם זה נבחר ציבור או עובד מדינה, כולם יהיו פוליטיים.

<< אורח >> שי חייק: << אורח >>

יש עניין של איך ועדת האיתור בנויה ומי עומד בראשה, זה בסדר. מה שהמנכ״לציין זו דרך אחת להציג את הדברים. הדרך השנייה היא שפשוט השר מקבל פה שליטה מלאה על המינויים, מכיוון שגם המנכ״ל שלו עומד בראש ועדת האיתור שמביאה אליו את המינויים, והשר הוא זה שימנה אותם בפועל. ולכן כל הרעיונות של ביזור לא מתקיימים פה.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תענה ספציפית על הנקודה הזאת.

<< דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >>

אני לא רואה נסיגה ממה שנאמר בעבר. יש את שלב המינוי, המודל פה נותן לשר השפעה על התהליך. היא בוודאי לא השפעה מכרעת, רחוק מכך, ואנחנו בנקודת איזון ראויה. מרגע שאותו גורם, יו"ר, ימונה, הוא עצמאי לגמרי ולמה שתהיה בזה שמי שמינה אותו - - - הרי כל בעלי התפקידים שציינתי, הממונה על התחרות, ממונה על ידי הממשלה אחרי ששר הכלכלה מביא את המלצת ועדת האיתור, שהמנכ״ל שלו עומד בראשה - - -

מרגע שהיא מונתה, לא אמורה להיות לשר הכלכלה כל נגיעה בהחלטה שלה לאשר מיזוג או להטיל עיצומים על קשת לדוגמה, שהיא גם אפשרית. נתתי את הדוגמה כדי להראות שאין פה ייחודיות במובן הזה והיא באמת לא דוגמה אקראית.

לאורך כל הדרך נטענה הטענה שיש פה משהו מיוחד ויוצא דופן. אמנם זה רגולטור כלכלי, אבל הוא עוסק בקודש הקודשים של השידור ושידורי החדשות. וכשאני נותן את הדוגמה של הממונה על התחרות, זה בא להראות בין היתר שגם לה יש סמכות, וסמכות שהיא אפילו משמעותית הרבה יותר מבחינת היקף העיצומים שהיא יכולה להטיל על אותם גופים. לכן נתתי את הדוגמה של קשת, ויכולתי לתת את הדוגמאות של רשת או של הוט או של יס וכולי.

ובסוף, מרגע שהיא מונתה על ידי הממשלה, בוודאי שאף אחד במשרד הכלכלה לא יכול להשפיע עליה בהחלטה אם לאשר מיזוג או אם להטיל עיצום כזה או אחר. ולכן אני לא חושב שיש פה נסיגה כלשהי מהעצמאות. אנחנו רוצים להקים גוף עצמאי, זה חשוב לנו שהגוף הזה יהיה עצמאי ושיהיה רגולטור טוב.

<< אורח >> שי חייק: << אורח >>

למה נגיד לא אחת מהם יושב-ראש ועדת האיתור? אני לא מבין את זה.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. בקצרה.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אבל זו שאלה עקרונית. למה המנכ"ל צריך להיות בראש ועדת האיתור? אתה מתנגד שיהיה מישהו זר או שאתה רוצה - - -

<< דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >>

אמרתי שני דברים. הנקודה שאנחנו מציעים של יושב-ראש ועדת האיתור, שנותן משקל של יותר מאחד מתוך חמישה, אבל לא השפעה מכרעת, זה נקודת איזון ראויה. עלו פה הצעות נוספות, אנחנו נבחן גם אותן וגם לגביהן נחזור עם תשובות.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. כן, רונן רוינגולד, זולת.

<< אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >>

רונן ריינגולד, זולת. אני לא אחדש בזה שהכוונה שלנו היא באמת לנתק את הפוליטיקה, אבל זו הייתה הכוונה המקורית שהוצגה כאן בוועדה. הכוונה הייתה לנתק את השיקולים הפוליטיים מגוף שאמור לפקח ולא, אלעד, זה לא גוף כלכלי, זה גוף שבראש ובראשונה מפקח על תחום השידורים.

<< דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >>

אבל זה בדיוק מה שאמרתי עכשיו, אנחנו מנתקים את השיקולים הפוליטיים, המינוי עובר דרך פוליטיקאי.

<< אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >>

אני אגיד כמה נקודות ואני אשמח אם תענה לי, כי יש פאנץ' ויש שאלה. הרי יש לנו מודל של התאגיד שהוכיח את עצמו ככזה שמיועד לנסות לפחות לחסום הרמטית שיקולים פוליטיים ולייצר חיץ שקוראים לו שופט בדימוס. אפשר גם לחשוב על דברים אחרים, אבל חיץ כלשהו.

ברגע ששמים את המנכ"ל, את מנכ"ל משרד התקשורת ואלעד, זה לא משנה אם זה אתה או כל אחד אחר וזה לא משנה באיזה מפלגה או שר, זה ממש לא משנה. מנכ"ל משרת אג'נדה, משרת מדיניות של שר, זה תפקידו.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> המנכ"ל זה גם מינוי אישי של השר. זה החשש.

<< אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >>

נכון. ואם הייתם רוצים באמת לתת לו קול של אחד מחמישה, כפי שאתם כל הזמן חוזרים ואומרים, לבטח המנכ"ל לא יכול להיות היושב-ראש. כי יושב-ראש, בסוף אנחנו מדברים גם על החיים, לא רק על מה שכתוב. ובחיים, מי שמכתיב את היום-יום, מי שמכתיב את סדר-היום, מי שמכתיב את המדיניות - - -

וצריך להגיד עוד משהו. אני מבין את הרצון לייצר ניתוק מוסדי, עצמאות מוסדית, אבל בסוף-בסוף כל הגופים האחרים הם פחות, אני אגיד את זה בצורה ברורה, קשובים לתהליך. פחות אכפת להם האנשים, מי שבאמת יהיה אכפת לו זה משרד התקשורת.

מה שלפעמים יוצר מצב בוועדה כזו, שיש מישהו שיותר שולט על התהליך, על האיתור, כי ועדת איתור הרי יכולה גם לאתר, לא רק לקבל את ההצעות, וכולנו מכירים את התהליכים האלה שהם בסדר גמור, כך הם צריכים להיות, אבל להעמיד את המנכ"ל בראש זה לאפשר לו, כמובן בשם השר, להכתיב את סדר-היום ואת היום-יום של הוועדה.

כל הזמן משווים פה לוועדות אחרות, אומרים לנו עשרות, אומרים לנו יותר מזה של תאגידים ציבוריים, עוד דברים שקורים אפילו ועדות איתור של תפקידים במדינה. כל ההשוואות האלה הן לא נכונות ואפילו, סליחה, לא רלוונטיות.

אנחנו פה בתחום מיוחד, תחום השידורים. יש שלושה גורמים בלבד שצריך להשוות אליהם. שניים שנוצרו אי שם בשנות התשעים, כולם מכירים אותם. המועצה לשידורי כבלים ולוויין והרשות השנייה, אלה מודלים שברבות הזמן, אני אגיד את זה בלשון המעטה, יש הרבה מאוד מה לשפר כדי לשפר את הליכי העצמאות המוסדית שלהם. והינה, לפני כמה שנים נוצר מודל חדש. לא טוב ומספיק אולי תגידו, אבל זה המודל הכי מנותק שהצלחנו לייצר. נכון, יש לו בטן רכה, ומה שקורה פה - - -

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה מדבר על המודל של התאגיד.

<< אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >>

המודל של התאגיד בא ואומר דבר כזה, אנחנו נבחר שופט בדימוס, בסדר?

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני יודעת מה אומר המודל שלכם.

<< אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >>

השופט הזה הוא החיץ. הוא נועד לייצר חיץ - - -

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני הבנתי, הייתה לכם התנגדות מקצועית למודל של התאגיד?

<< אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >>

גברתי, אני יכול לעזור פה, אני אגיד לך מה נושא התאגיד.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה צריך להתקדם פה בעיקר. תתמצת את הטענה כדי שהוא יוכל - - -

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יכול לעזור? היושבת-ראש. שימי את עצמך בתור חברת הכנסת מהאופוזיציה. זה נראה לך מקובל?

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מבינה את הטענה. היא נדונה פה אולי עשר שעות רק על מה שאתה מדבר. תסיים - - -

<< אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >>

אסיים בשאלה. למה לא נשקל לפחות המודל של תאגיד ולא הונח לפחות לפתחה של הוועדה לבחון אותו, ואני אגיד - - -

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הבנו. בוא ניתן לו לענות. היית אמור להיות 30 שניות.

<< אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >>

זה בכל זאת מסייע לתהליך. יש לי חשש שמה שקרה פה זה באמת זיהוי בטן רכה של מודל התאגיד, שזה בן אדם אחד שאפשר בסוף להפריע לעבודתו, נגיד כך, ואמרו, "אנחנו רואים שגם החיץ הזה שרצינו לייצר אפשר להפריע לעבודתו, בואו ננסה למצוא משהו יותר מבוזר".

אבל יצא שהביזור הזה מחזיר בחזרה את השיקולים של השר, במקום לחזק את החיץ שהיה מקודם שופט בדימוס. יוצא פה שלפי דעתי hard cases make bad laws, כי אנחנו רצינו עכשיו לתקן את המצב הלא בריא - - -

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ואתה אומר שהתיקון יוצר לקונה יותר גדולה, או גדולה דיה.

<< אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >>

התיקון יוצר השפעות הפוכות. אמר שי פה, נסיגה, זה היפוך. זו סתירה חזיתית, זו לא נסיגה. תודה.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה.

<< אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >>

המודלים שאנחנו הולכים להקים רגולטור, התאגיד זה גוף משדר. משם אנחנו לוקחים השראה ממודלים של הקמת רגולטורים אחרים, שאנחנו רוצים כן להשוות אליהם, אנחנו כן רואים בזה רלוונטיות. ולגבי המודלים הישנים של הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין, אמרת שאנחנו למדים שהמודלים האלה הם פחות טובים, זה בלשון המעטה. הפער וקפיצת המדרגה שאנחנו עושים משם למצב הקיים, שמה שמוצע בהצעת החוק הזו, הוא משמעותי.

<< אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >>

אביתר אתה מתפרץ לדלת פתוחה. ההשוואה צריכה להיות למודל אחר בתחום - - -

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני כן אשמח אם מקדסי יוכל לענות לטענות.

<< אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >>

עוד משפט אחד, בבקשה. ישבתי אתמול בלילה על הסמכויות שיש בחוק התקשורת לשר התקשורת והפער בסמכויות של האכיפה. לא מצאתי פער כל כך גדול.

<< אורח >> שי חייק: << אורח >>

לא קראת טוב.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בואו ניתן למקדסי.

<< דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >>

לעניין הסמכויות, אני לא חושב שאנחנו מקימים פה רגולטור עם סמכויות רחבות מאוד. ההפך הוא הנכון, מיקדנו מאוד את הסמכויות של הרגולטור במקומות שיש בעיות. בדיוני הפתיחה הצגתי את זה, זיהינו נקודות ספציפיות שבהן יש בעיות. רק שם הרגולטור יתערב. במובן הזה זה צר יותר מהרגולטורים הנוכחיים. במובן אחד זה יותר רחב, כי הפיקוח שלו יחול על שחקני ה-OTT גם, וכולנו מבינים שזה כרגע ואקום ועיוות שאנחנו צריכים לתקן.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בזה אנחנו תומכים בפיקוח על ה-OTT, אבל מצד שני יש לכם סמכויות עיצומים.

<< דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >>

כשנגיע לסמכויות האלו, אני אוכל להראות שגם שם אנחנו מיקדנו מאוד את הסמכויות. לעניין מודל התאגיד, אמרתי את זה ואני אחזור על זה שוב, כי באמת הדיון הזה חוזר על עצמו. אנחנו אחרי שלב הערות הציבור, חשבנו שזה המודל הנכון. זה גם מודל שהוצע על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה בהערות הציבור שלו.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח אם תפרט למה.

<< דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >>

חשבנו שזה מודל קיים, שנכתב בשנים האחרונות, שיש בו איזשהו איזון, שונה מהאיזון שאנחנו עושים, אבל גם איזון בין הרצון שהשר ישפיע על המינוי, ביום לפני המינוי כמובן ולא לאחר מכן, לבין הנושא של עצמאות ומניעה של התערבות פסולה או מינויים לא ראויים. חשבנו שזה מודל נכון. אני אחזור שוב על מה שאמרתי. המודל שהבאנו הוא מודל טוב יותר. השיח - - -

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> טוב יותר מזה של התאגיד?

<< דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> באיזה אופן?

<< דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >>

המודל של הביזור וההישענות על בעלי תפקידים עצמאיים קיימים מאפשר הקמה של ועדת איתור יחסית באופן מהיר, באמצעות שחקנים שיש להם מוניטין ולא ירצו להיות חתומים על מינוי לא ראוי. גם אם תניחו לחומרה שמנכ"ל משרד התקשורת ירצה להיות חתום על מינוי כזה, הם בוודאי לא ירצו להיות חתומים על מינוי כזה, ולכן בעיניי הוא מודל מאוזן. ואחרי שאמרתי את כל זה, אנחנו בוחנים את ההערות, כולל אפשרות לשלב אלמנטים מסוימים ממודל התאגיד.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אולי שהמנכ"ל יהיה חבר בוועדת האיתור ולא יושב-ראש.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> השאלה הייתה אם מנכ"ל, שהוא מינוי אישי, נמצא בראש הוועדה, האם זו זיקה או לא זיקה פוליטית? זו השאלה, משום שהכוונה שהייתה והושמעה כאן בוועדה, זה לנתק מהזירה הפוליטית. ולכן, כפי שכולנו מבינים, שזה דווקא החיבור הזה, איך נאמר? לא נסיגה אלא היפוך. זה דבר הפוך. לכן השאלה למה אתה מתעקש שאתה או מישהו שיבוא במקומך יהיו בראש ועדת איתור? מה נחוץ לזה?

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> למה יושב-ראש ולא חבר מן המניין?

<< דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >>

ניסיתי להסביר את ההצדקה שעומדת מאחורי המודל שהצענו. חשבנו שחבר אחד מתוך חמישה, שהוא באמת ממונה על ידי שר התקשורת והוא משרת אמון שלו, חבר אחד מתוך חמישה שאינו יושב-ראש, זה באיזון יכולת השפעה מינורית מאוד על המינוי.

וכשאותו גורם, אותו מנכ"ל משרד התקשורת, הוא יושב-ראש ועדת האיתור, יש לו יכולת השפעה רבה יותר, אני מקבל את זה. יכולת ההשפעה שלו היא גדולה יותר מאשר אחד מתוך חמישה, אבל היא גם רחוקה מלהגיע ליכולת השפעה מכרעת, היא רחוקה מלהגיע לזכות וטו על המינוי, היא רחוקה מלאפשר למנכ"ל למנות מינוי לא ראוי, גם אם הוא ירצה.

<< דובר >> אסף גרינבוים: << דובר >>

אבל רק לנקודה הזאת שהוא יתייחס אליה עכשיו אם אפשר.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שם?

<< דובר >> אסף גרינבוים: << דובר >>

אסף גרינבוים, קשת ורשת.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> וזו התפרצות אחרונה שלך היום. ההתפרצות הבאה, אתה לא פה.

<< דובר >> אסף גרינבוים: << דובר >>

המנכ"ל מצמצם מאוד את כוחו ואת סמכויותיו של יושב-ראש ועדת האיתור. למעשה, סעיפים 29 וסעיף 30 מעניקים כוח אדיר ליושב-ראש ועדת האיתור. הוא רשאי לפטר או להדיח כל חבר ועדת איתור שאינו ממלא את תפקידו כראוי. ובא סעיף 30 ואומר לנו שוועדת האיתור יכולה גם לפעול עם שני נציגים בלבד.

אם יושב-ראש ועדת האיתור רשאי להדיח כמעט כל חבר ועדת איתור, ובמשך לפעול בצורה מצומצמת מאוד, זה הרבה יותר מכוח וטו שיש ליושב-ראש ועדת האיתור הזה.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כנראה נצטרך לחזור לסעיף 23 כשנגיע לסעיפים האלה.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כשנגיע לסעיפים האלה, רשום לי כמובן את הדברים האלה.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> נצטרך לחזור לסעיף 23 כשנגיע לסעיף 30.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש לי שתי הצעות בפועל. אחת, לשקול לשים את המנכ"ל כחבר ולקחת שופט בדימוס כיושב-ראש, כדי לפחות לנסות לנתק את הדבר הזה. שתיים, אני מסתכלת על הנציג של התקציבים, הממונה על התקציבים, ואני שואלת את עצמי מה הוא קשור? אולי ספציפית במקום הזה, כי אין לזה קשר פוליטי כל כך בעיניי, לשים מישהו מהיצירה. אנחנו הרי מחפשים מקום לתת להם השפעה, אנחנו מחפשים לתת להם מקום.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כיושב-ראש?

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא כיושב-ראש, כנציג. יש הרי נציג של הממונה על התקציבים. אני שואלת מה הקשר עכשיו של הממונה על התקציבים לוועדת האיתור? אולי נכון להכניס נציג של היצירה הישראלית?

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הבחירה שלהם הייתה קודם כול באוריינטציה כלכלית. נכון?

<< דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >>

כן, אם כי אני מסכים שצריך לתת ייצוג ליצירה. גם משיקולים פרקטיים, בהמשך לשאלה הקודמת שלך על האקדמיה, המקום שלהם צריך להיות יותר במועצה, שזה בעצם הגוף והאנשים שילוו את העבודה ביום-יום לאורך שנים, ופחות בוועדת האיתור. בעיניי בוועדת האיתור זה טוב שיש שחקנים שהם שחקנים - - -

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> חסר לי מישהו מהשטח עצמו. שטח תקשורת.

<< דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >>

קודם כול, מנכ"ל משרד התקשורת אמור לשקף גם את תחום התקשורת.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא פוליטי. הוא לא מהשטח, הוא לא עיתונאי, הוא לא מהתעשייה.

<< דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >>

ליוצרים בהחלט יש מקום, אולי יותר מכפי שנתנו להם בהצעה, וגם שם אנחנו שוקלים להרחיב, אבל זה צריך להיות לדעתי בהרכב המועצה, בתוך המועצה, ופחות בוועדת האיתור.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בסדר, מצדה רוצה לענות.

<< דובר >> בועז אקרמן: << דובר >>

גם אני לא דיברתי, כבוד היושבת-ראש. בועז אקרמן.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ויש לך משהו לחדש שלא נאמר פה?

<< דובר >> בועז אקרמן: << דובר >>

כן. אחרת לא הייתי מצביע.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מצדה, אייל, בועז, ועוברים ל-24.

<< דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >>

לגבי אנשים שהם בעלי זיקה לתחום היצירה, אני מזכירה בהקשר הזה, שגם אמרה פה המשנה בדיון הקודם, שיש קושי לבחור מי הגורם שממנה אותם. זאת אומרת גם על זה צריך להבין, שאם אנחנו רוצים איזשהו - - -

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> גם באקדמיה זה אותו דבר. מי הגורם שממנה אותם? אותו הדבר.

<< דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >>

אבל האקדמיה, ראשי החוגים אמרו זה המנגנון, אבל אם את רוצה - - -

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מי אמר שזה המנגנון? הם אמרו שלא. אני שאלתי אותם. הם אמרו, אין מנגנון. לא קיים מנגנון. אני שאלתי אתכם שאלה ספציפית מאד איך זה קורה והתשובה הייתה "אין".

<< דובר >> פנחס גורט: << דובר >>

אני רוצה לחדד משהו. זו לא שאלה של מנגנון. מה שדובר קודם, לשאלתך, חברת הכנסת שלי טל מירון, האם יש מנגנון שבאמצעותו בוחרים, אבל נתחיל בבסיס, יש גוף שהוא זה שיכול לבחור את הנציגים הללו. יפה. עכשיו, במקרים אחרים, אין כל כך גוף. זאת אומרת, עכשיו תגידי למשל תיקחו עיתונאי. נניח ניקח עיתונאי שהוא חבר - - -

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש מועצת העיתונות, אפשר לבחור גופים שיכולים - - -

<< דובר >> פנחס גורט: << דובר >>

לא, אבל זו השאלה, כי מה שנאמר על ידי זיו, אם אני זוכר נכון בישיבה הקודמת, זה שהם לא הצליחו למצוא איזושהי פלטפורמה שאפשר לומר, אותה נמסגר, ובאמצעותה - - -

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> איזו פלטפורמה תבחר את האקדמיה? אותו דבר, אין פלטפורמה.

<< דובר >> פנחס גורט: << דובר >>

לא, האקדמיה. ראשי החוגים, הינה, נכתב.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל איך? באיזה אופן?

<< דובר >> פנחס גורט: << דובר >>

ראשי חוגים לתקשורת שהוכרו או קיבלו היתר לפי סעיפים 9 או 21(א) לחוק המועצה להשכלה גבוהה.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל איך זה קורה?

<< דובר >> זיו גלעדי: << דובר >>

יש מנגנונים כאלה קיימים. דיקנים של פקולטות למשפטים למשל, בוחרים נציגים לכל מיני מינויים של משפטים, והם מתכנסים. אם אתם רוצים את זה, צריך לשאול את המועצה להשכלה גבוהה ואת הדיקנים, אבל זה קורה, זאת אומרת, זה מנגנון שקיים והוא לא מובנה בחוק.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני רק אומרת שבגלל שזה עולם התקשורת ויש פה רגישויות אחרות, שהן שונות מעולמות אחרים, אנחנו צריכים להבין איך המנגנון - - - יש פה עיתונאי לשעבר ועורך - - - גם הרגישות, למנגנון יש משמעות בעיניי.

<< דובר >> זיו גלעדי: << דובר >>

בגלל הרגישות שדנים במנגנון, אפשר גם לעצב את המנגנון באופן שלא ער לרגישויות, ולהותיר את זה לקביעה של אותם אנשים, שהאקדמיה, אנחנו תופסים אותה לדעתי עדיין כעצמאית, להותיר להם לעצב את המנגנון, כשמה שחשוב מבחינתנו זה התוצאה, לדעתנו זה דווקא עדיף. אפשר להתחיל לדבר על דברים - - -

<< דובר >> פנחס גורט: << דובר >>

זיו, אולי גם תאמר את הצד השני של זה, שהזכרת בישיבה הקודמת, שאם למשל לוקחים גורם שייבחר מתוך גופים שהם לא מוסדרים, כמו שמופיע כאן לגבי איש אקדמיה, המשמעות היא - - -

<< דובר >> זיו גלעדי: << דובר >>

נכון, אנחנו דיברנו על מנגנונים שלא הוצעו, אני רק אומר לגבי המנגנון שכן הוצע, שחברת הכנסת טל מירון מעלה לגביו ההערות, יש מנגנונים דומים שקיימים היום, והאקדמיה יודעת לעבוד איתנו, יודעים ליצור את ההתכנסות ולהוציא ממנה תשובה.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שימו לב שזה חוג לתקשורת, אני לא יודע אם יש פקולטה לתקשורת כמו המשפטים. אני למשל בוגר היחידה לתקשורת בבר אילן, זה לא פקולטה לתקשורת, כך שמי שמלמד בחוג לתקשורת, בדרך כלל, או שהוא הקים את החוג או שהוא בא מהשטח, כי פעמים רבות רבים מרצי חוץ - - - לכן עכשיו השאלה היא אם זו פקולטה, לצורך העניין, למדעי המדינה, שבתוך הפקולטה למדעי המדינה יש חוג לתקשורת - - -

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה מה שבדרך כלל יש.

<< דובר >> אייל צור: << דובר >>

לא, היום יש חוגים עצמאיים - - -

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> חוג עצמאי, מי עומד בראש החוג? זה אותו פרופסור שהוא בפקולטה ליחסים בין-לאומיים או למדעי המדינה?

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> פנחס רוצה להבהיר משהו שהוא - - -

<< דובר >> פנחס גורט: << דובר >>

אפשר לשאול אחר כך ולהבין איך בדיוק יהיו קריטריונים שבאמצעותם נבחרים, אבל קודם כול יש גופים שהם עצמאיים, גוף שהוא עצמאי, שזה ראשי חוגים לתקשורת שהוכרו, קיבלו היתר לפי הסעיפים הרלוונטיים בחוק המועצה להשכלה גבוהה. במקרים האחרים אין כל כך את אותם גופים, כך אני הבנתי בישיבה הקודמת מזיו גלעדי.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אני רק אמרתי, הסמנכ"ל אמר על פקולטה למשפטים. שם זה משהו ברור. כי דיקן הפקולטה הוא דיקן הפקולטה, והוא יכול להתמנות גם לוועדה שהייתה למינוי שופטים לפני השינוי.

<< דובר >> פנחס גורט: << דובר >>

ברור. אני התייחסתי רק להצעה שלך, חברת הכנסת טל מירון, שבעצם יש קושי לאתר נציגים אחרים, כי ברגע שאין גוף מוסדר שבאמצעותו אפשר לבחור, זה חוזר לשר שהוא אמור למצוא מועמד מתאים מבין אלה.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו חוזרים לזיקה פוליטית למעשה.

<< דובר >> פנחס גורט: << דובר >>

אנחנו חוזרים לזיקה הפוליטית, בדיוק.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה הלופ שאנחנו נמצאים, כלואים בו. אני רוצה להתקדם. רק מה שלא נאמר. אם במהלך השאלה אוזני תשמע משהו מוכר, אני קוטעת את זכות הדיבור. יש לנו פה עוד סעיפים רבים, כולם יוכלו לדבר, רק אם יש חידוש שלא נשמע כמותו. יש חידוש? אייל?

<< דובר >> אייל צור: << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בבקשה, ב-30 שניות.

<< דובר >> אייל צור: << דובר >>

לגבי העניין של איש אקדמיה, אם מחליטים להשאיר את נציג הציבור, אני רוצה לשאול את הנהלת משרד התקשורת, האם אתם רואים בעיני רוחכם אדם שהוא איש סגל פעיל בגמלאות, או איש אקדמיה יכול להיות גם אדם שיש לו השכלה אקדמית, תואר שני, תואר שלישי, ויכול בכלל לא להיות איש סגל?

זאת אומרת, איך אתם מגדירים איש אקדמיה? זו הגדרה מאוד רחבה, שאולי כדאי שחברי הכנסת יגדירו כבר בשלב הזה, מי נכלל לתוכה שלא יהיו התדיינויות משפטיות מיותרות. יכול להיות גם אדם שיושב בפקולטה למשפטים שהוא מומחה לדיני תקשורת. יש יתרונות וחסרונות להגדרה רחבה.

<< דובר >> זיו גלעדי: << דובר >>

אכן ההגדרה איש אקדמיה היא הגדרה רחבה וראשי החוגים יצטרכו להחליט אם נכון לדעתם לשלוח בן אדם שהוא לא חבר סגל, אולי הוא מרצה, אולי מרצה מן החוץ או לא.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זאת אומרת, אתה מעדיף לתת לאקדמיה להחליט פה? לקבוע?

<< דובר >> זיו גלעדי: << דובר >>

זאת ההצעה שכתובה, המונח איש אקדמיה הוא לא מונח - - -

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מקדסי, המחשבה בין לנסות איכשהו לתחום את זה עכשיו לבין לתת לאקדמיה קארט בלאנש, איפה אתה עומד בהקשר הזה?

<< דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >>

אני לא רואה חשיבות מיוחדת לתחום את זה, אם יביאו מועמד ראוי שמקובל עליהם. יש לי תמיד חשש לאורך הדרך מצמצום שאין לנו מספיק מועמדים מתאימים בחלק מהמקומות, דווקא לא הייתי סוגר את זה. זה לא משהו מאוד משמעותי, אבל סביר בעיניי להניח שהם כן יביאו איש אקדמיה.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בועז, כן.

<< דובר >> בועז אקרמן: << דובר >>

כבוד היושבת-ראש אמרה שכל אדם הוא אדם פוליטי, אבל לא כל אדם הוא מושא סיקור של גופי תקשורת. והשר, כמו כל שר שיבוא אחריו, הוא כן. ולכן זה אירוע אחר, זה שונה. אני אגיד שבעולם אידיאלי משרד התקשורת צריך - - -

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, אני מדברת על עובדי מדינה שבימים כתיקונם דווקא יושבים פה חבר'ה מהצד הפוליטי שמגינים על הפקידות, ואומרים שהפקידות היא השומר סף, ופה פתאום - - -

<< דובר >> בועז אקרמן: << דובר >>

אבל יש פקידות שזה אנשים שניגשים במכרז ועוברים ועדות, בטח אם זה בתפקידים בכירים, לבין בן אדם שהוא - - -

<< דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >>

מדברים איתך על רשות ההסדרה.

<< דובר >> בועז אקרמן: << דובר >>

אני מדבר רק על יושב-ראש ועדת האיתור. בעולם אידיאלי משרד התקשורת זה בכלל משרד שצריך להתעסק בתשתיות ובמוכנות למצבי חירום. הרגולטור שאליו כולנו פה נושאים עיניים, או לפחות אני יודע שמשרד התקשורת עושה את זה, אופקום - - -

<< דובר >> זיו גלעדי: << דובר >>

זה 95% ממה שאנחנו עושים, למרות מה - - -

<< דובר >> בועז אקרמן: << דובר >>

אופקום זה מנותק לחלוטין מהממשלה וצריך גם לומר ששם היושב-ראש של אופקום הוא מאושר בפרלמנט, שזה לא משהו שקורה פה בכלל.

אם יש צורך שמנכ"ל המשרד יהיה בוועדת האיתור, זה מעולה, אבל להגיד שיש לו כוח פחות בתור חבר אחד, זה לא נכון. הוא גם ממנה חבר במועצה מתוך עובדי המשרד. וגם למי שהוא כפוף אליו, לשר, יש את הזכות לבחור מבין החברים שהוועדה ממליצה עליהם.

הוועדה צריכה להמליץ פי שניים מהאנשים שהוא צריך למנות דה פקטו. והשר הוא זה שבוחר, גם השר בוחר, גם למנכ"ל, שהוא הזרוע הארוכה של השר, יש מינוי במועצה בלי קשר לוועדת האיתור, וגם אחרי זה לתת לו להיות יושב-ראש? מי יודע אילו סמכויות יהיו לו, חוץ מקביעת סדרי יום וכינוס ישיבות והעלאת שמות להצבעה וכולי וכולי. זה באמת בעינינו לא מאוזן ומידתי בשום צורה. הכוח הוא כוח עודף, ואני אגיד שההמלצה שלנו היא שאב בית הדין לתחרות ימנה שופט בדימוס.

לפני שתגידו "מי ממנה את אב בית הדין לתחרות?", אני ארגיע את כולם ואני אגיד שמי שממנה אותו זה שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון. אם יש הסכמה בין שר המשפטים לבין נשיא בית המשפט העליון, קל וחומר במצב הנוכחי, אני בטוח שכל האנשים שנוכחים בחדר הזה וגם האנשים מחוצה לו יגידו שזה בסדר שאותו אדם ימנה את מי שיעמוד בראש ועדת האיתור. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מקדסי.

<< דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >>

אותן תשובות.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אותן תשובות. כן עדי ליברוס.

<< דובר >> עדי ליברוס: << דובר >>

ההתנגדות למודל ועדת האיתור של התאגיד הגיעה גם מאיתנו, ואני תיארתי בפירוט את הנימוקים לכך, אבל ככל שיש נכונות לבחון טיוב של המנגנון הזה ותיקון של הכשלים האינהרנטיים בו, זה בהחלט יכול להיות - - -

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> התייחסות ספציפית למנכ"ל את יכולה לתת?

<< דובר >> עדי ליברוס: << דובר >>

אין לי מה להוסיף על מה שכבר נאמר פה, המורכבות - - - היא מובנת.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא. אנחנו באמת לא הולכים לפתוח עכשיו ארבע שעות סימפוזיון. על משהו שנדון פה שעות. עמוס, ראיתי שאתה מצביע, יש לך - - -

<< דובר >> עדי ליברוס: << דובר >>

גברתי, אני אסיים. ההערות במובן הזה הן במקומן והן מובנות, וככל שיש מוכנות לטייב את המנגנון של ועדת האיתור של התאגיד, זה בהחלט יכול להביא פתרון מניח את הדעת לשלל הבעיות שעולות כאן. וכמובן סעיפים 29 ו-30 שנגיע אליהם בהמשך אינם חלק מההסכמות - - -

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגיע אליהם.

<< אורח >> עמוס נוימן: << אורח >>

רק אם אפשר - - -

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברים, רק אם יש לכם משהו שלא נאמר, כי בינתיים אנשים מצביעים וחוזרים על מה שנאמר אלף פעם. האם אתה מחדש או לא?

<< אורח >> עמוס נוימן: << אורח >>

בהקשר של נציג היוצרים בוועדת האיתור, נמצא מנגנון. החשיבות של זה היא כדי שיהיה מישהו במועצה מקהילת היוצרים. אחרת אין מי שיבחר בו, או אין מישהו שמכיר אותו שיכול לבחור בו. לכן זה חשוב. זאת הנקודה.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מסכימה. זיו.

<< דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >>

אני רוצה להתייחס לדבריה של עדי, ממש בחצי דקה. אני לא הייתי חוזר למודל התאגיד, אבל אפשר לחשוב לשלב אלמנטים ממודל התאגיד גם פה. זה משהו שאפשר לבחון, בשביל זה נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה יצטרכו לשבת איתנו ולדבר, רחמנא ליצלן. אני מזמין אתכם לשבת ולדבר ולהגיע להסכמות בעניין הזה.

לעניין סעיף 29, זו פעם ראשונה שאני שומע שיש לכם בעיה איתו. מבחינתנו אפשר לבטל את סעיף 29. תכף נגיע אליו.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תיכף נגיע אליו ונשמח לדבר - - -

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו גלעדי, בבקשה להמשיך לקרוא, תודה. סעיף 24, 25, 26. וכשאתה מסיים, דברי הסבר על שלושתם.

<< דובר >> זיו גלעדי: << דובר >>

"סייגים למינוי חבר

ועדת איתור

24.

(א)

לא ימונה לחבר ועדת האיתור –

(1)

מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת האיתור, או מי שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו;

(2)

מי שאינו אזרח ישראלי;

(3)

מי שבמועד הצגת המועמדות או בשלוש השנים שקדמו לו היה בעל זיקה אישית, עסקית או פוליטית לאדם שבמועד הצגת המועמדות מכהן כשר, סגן שר, חבר הכנסת, ראש רשות מקומית או סגנו, או חבר בהנהלה פעילה של מפלגה או בגוף בוחר כהגדרתו בחוק שירות המדינה (סיווג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959;

(4)

מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדת האיתור לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו;

(5)

מי שעיסוקו באספקת תכנים ובכלל זה תוכנית חדשות, או בעל עניין בתאגיד שפעילותו אספקת תכנים כאמור;

(6)

עובד של מורשה לשידורי רדיו או בעל עניין בתאגיד שהוא מורשה לשידורי רדיו;

(7)

מי שקשור במישרין או בעקיפין בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו, שותפו או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל עניין או מנהל בו בחוזה או בעסקה מהותיים עם הרשות או עם מי מהמנויים בפסקאות (6) או (7);

(8)

עובד או חבר מועצה בתאגיד השידור הציבורי הישראלי כמשמעותו בחוק השידור הציבורי.

דין חבר ועדת

האיתור כדין עובד

המדינה

25.

דינו של חבר ועדת האיתור שאינו עובד המדינה כדין עובד המדינה לחוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979.

איסור זיקה – חבר

ועדת האיתור

26.

לא יכהן בוועדת האיתור מי שהוא בעל זיקה אישית, עסקית או פוליטית לאדם המכהן כשר, סגן שר, חבר הכנסת, ראש רשות מקומית או סגנו, או חבר בהנהלה פעילה של מפלגה, או בגוף בוחר כהגדרתו בחוק שירות המדינה (סיווג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959."

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה זיו. דברי הסבר על שלושת הסעיפים.

<< דובר >> זיו גלעדי: << דובר >>

היו דברי הסבר דומים לסעיפי המינוי של חברי המועצה. אמרנו שזה יהיה רלוונטי גם כשנגיע לפרק מינוי ועדת האיתור. זה כללים בסיסיים גם בסייגים למינוי. כך שלא תהיה לו נגיעה לפעילות של המועצה שאליה הוא ממנה.

חוק שירות הציבור (מתנות), חוק שמגביל אפשרות לקבל מתנות מבעלי עניין. צריך להחיל אותו באופן מפורש, כי יש לנו חבר ועדת איתור אחד שאינו עובד מדינה, וזה לא חל עליו.

וכנ"ל לגבי איסור הזיקה, דיברנו עליו גם לגבי חברי המועצה שהם נציגי ציבור ולא עובדי המדינה.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. מצדה, יש לך כמה שאלות, ואחרי זה כל מי שיש לו שאלה מוזמן.

<< דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >>

כן. אתחיל בסעיף 24. פסקה (4), יש את המונח "עניין אישי שלו". אם אני מקבילה את זה לתאגיד, יש שם הגדרה למה זה עניין אישי. בהקשר הזה כתוב – "עניין אישי, לרבות עניין אישי של קרובו, סוכנו, שותפו, עניין של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה". זו שאלה אם זה רלוונטי גם לכאן.

לגבי פסקאות (5) ו-(6), האם אתם חושבים שיש צורך באיזושהי תקופת צינון מסוימת לגבי העובדים האלה?

לגבי פסקה (7), קודם כול, יש שם בלבול, כי רשום בסוף "עם המינויים בפסקאות (6) או (7)", לדעתי זה צריך להיות (5) או (6), גם ההתייחסות שלכם לזה.

אשמח אם תוכלו לפרט לגבי "חוזה או עסקה מהותיים עם הרשות" מה המשמעות של האירוע הזה. זה כרגע לגבי הסעיף הזה. תודה.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לגבי (4) היא שאלה לגבי התוספת של התאגיד, לגבי (5) ו-(6) היא שאלה על צינון.

<< דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >>

ולגבי (7), התיקון בסוף, האם זה צריך להיות פסקאות (5) ו-(6), ומה המשמעות של "עסקה מהותית עם הרשות", לתת דוגמאות רק שנבין את האירוע הזה. תודה.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> את יכולה רק לחדד למה את מתכוונת בתקופת צינון, באיזה אופן?

<< דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >>

זאת אומרת, האם בן אדם שעיסוקו באספקת תכנים, ובכלל זה בתוכנית חדשות, סיים את העבודה שלו בתוכנית החדשות, למחרת הוא יכול להתמנות לוועדת האיתור?

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> המנכ"ל מפנה את זה אליך, זיו, מכיוון שמדובר בשאלות משפטיות.

<< דובר >> זיו גלעדי: << דובר >>

לא חשבתי אחרת, אבל אנחנו צריכים רגע לבדוק.

<< דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >>

לגבי ה-(6) ו-(7) אפשר כבר להגיד שזו תקלה - - -

<< דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >>

זה עבר נוסח, וגם אחרי שעבר נוסח במשך 97 וחצי שעות, יכול להיות שפספסתם סעיף. אי אפשר כל הזמן לעשות פיליבסטר ולהגיד לא בשל, בחוק ששלוש שנים עבר את כולנו, ישבנו עליו מאות שעות.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אבל הוא לא בשל.

<< דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >>

הוא בשל מאוד. הוא כל כך בשל שכבר עוד מעט השוק הוא לא תחת הסדרה.

<< דובר >> גיורא ואלה: << דובר >>

אבל מי שעושה פיליבסטר זה אתם, אתם מחזיקים אותנו, את היוצרים. תשחררו אותנו.

<< דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >>

זה בדיוק מה שאנחנו רוצים שלא יקרה.

<< דובר >> גיורא ואלה: << דובר >>

אתם מדברים פה על כל הדברים האלה, תשחררו אותנו.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גיורא, אתה לא מתפרץ.

<< דובר >> גיורא ואלה: << דובר >>

גלית, את אמרת לנו לדפוק על שולחנות. אין לנו אוויר, אין לנו חמצן, אין לנו תקציבים, תשחררו אותנו מזה.

<< דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >>

אם לא שמת לב, אני בא בשמך ואומר בוא נתקדם.

<< דובר >> גיורא ואלה: << דובר >>

לא, אתם לא באים בשמנו, זה לא נכון. תשחררו אותנו מהחוק הזה, תפרידו אותנו, תחוקקו - - -

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה כרגע לא פועל למען האינטרסים שלך - - -

<< דובר >> גיורא ואלה: << דובר >>

אף אחד לא פועל למען האינטרסים. גלית, זה לא נכון.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גיורא, זה פשוט לא נכון ואתה לא יודע דברים. קצת צניעות.

<< דובר >> גיורא ואלה: << דובר >>

מה שאני יודע זה שאין תקציבים.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> באת באיחור ולא שמעת את מה שאמרתי בהתחלה, אבל אמרתי בהתחלה ולכבודך אני אומרת שוב, כי איחרת ואתה גם מתפרץ. ששינויים דרמטיים מרחיקי לכת עומדים מאחורי הקלעים. אני לא רוצה להרוס את זה, אני סותמת את הפה אבל תיתנו קצת. הבטחתי לכם שאתם במרכז, אתם במרכז. תיתנו לי קצת זמן, תנו לי. דרמטיים, אתה תצא מפה בצהלולים, בסדר? תסמוך על המילה שלי.

<< דובר >> גיורא ואלה: << דובר >>

כל פעם מבטיחים לנו גלית, אנחנו סומכים עלייך אבל - - -

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זאת ועדה בכנסת, זה החוק המורכב ביותר כרגע שעומד בכנסת ואנחנו עושים כמיטב יכולתנו. אתה לא יכול לעמוד לי עם סטופר ולהגיד לי בעוד שעה - - -

<< דובר >> גיורא ואלה: << דובר >>

בטח שאני יכול. בטח שאני יכול, כי יושבים יס ולא משקיעים כלום. ופרטנר לא - - -

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מתחיל לאבד סבלנות. נסה אותי, תעמוד לי עם סטופר. אני יוצאת מגדרי למענכם ואני לא היחידה. יושב פה ייעוץ משפטי שיודע, יושבים פה גורמים מקצועיים שיודעים דברים שאתה כרגע לא יודע, אבל כשהוועדה הזו נסגרת אנחנו סביב השעון רק בשבילכם ומגיעים גם לפריצת דרך משמעותית מאוד. כן לגבי החוק.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אפשר שאלות?

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן בטח.

<< דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >>

היו שאלות של הייעוץ המשפטי, אנחנו נבדוק את זה אין לי תשובה על זה כאן.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הייעוץ המשפטי גנבו לי חלק מהשאלות, סתם, "גנבו" זו לא המילה. לגבי תקופת הצינון. אני רוצה להציע שאם מחליטים על תקופת צינון, לי נשמע סביר שלוש שנים, נראה לי שזו תקופה שבמקומות רבים מציינים אותה, לשיקול משרד התקשורת לבדוק את זה.

הרעיון הוא שלא ימונה מישהו שהעיסוק שלו הוא באספקת תכנים, חדשות, תאגידי טלוויזיה וכולי. אגב גם רדיו צריך לכלול, לרבות תאגיד השידור הציבורי. השאלה היא אם שידורי חדשות או תכנים שהם בפלטפורמות אינטרנטיות גם נכללים בתוך הדבר הזה. כי זה שדה שעד היום לא היה מפוקח בשום צורה, חשוב לי רגע להבין אם גם חדשות אינטרנטיות כלולות בתוך הדבר הזה. זו שאלה ראשונה.

ודיברנו בדיון הקודם על הנושא של האזרחות, אם את זוכרת איתן מאוד התעקש על תושבות.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נכון, אני לא הסכמתי.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני חשבתי על זה רבות, בעיניי אזרחות נדרשת אבל אנחנו רוצים התייחסות שלכם לעניין של התושבות, זה כן צריך להיות אזרח.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ואת חושבת שלא צריך להכליל "תושב".

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה צריך להיות "אזרח ישראלי". אני מוטרדת מאנשים שאולי חלק מהזמן לא גרים בישראל וישפיעו פה על מה שקורה.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, האזרחות נשארת, תושבות לא, זה העניין. תושבות זה יותר חזק. אם מישהו עכשיו בא, לצורך העניין ישראלי, שהוא התחתן לא עם ישראלית ובן אדם יכול להיות גורו בתחום התקשורת, הוא מגיע לפה ופתאום מגיע מישהו, במאי מפורסם - - - אבל בתהליכים של התאזרחות, לוקח לו זמן. משרד הפנים לוקח זמן, איחוד משפחות. חבר'ה, שימו לב, לפרוטוקול, לא אמרתי שום שם - - - השאלה אם הבן אדם הזה יכול להיות באותה ועדת איתור, כשאין לו עדיין אזרחות, אבל יש לו תושבות - - -

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברור. אייל, כן.

<< דובר >> אייל צור: << דובר >>

אם הנושא עלה, השלמה משבוע שעבר, בשונה ממה שאמר חבר הכנסת גינזבורג, מנכ"ל ממשרד ממשלתי חייב להיות אזרח מדינת ישראל.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בדקת?

<< דובר >> אייל צור: << דובר >>

סעיף 16(ב), חוק שירות המדינה (מינויים).

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. נגה.

<< דובר >> אייל צור: << דובר >>

לגבי העניין עצמו, להכניס גם את עניין המועמדות לכנסת שלוש שנים לפני, כמו שהצענו בעניין - - -

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איזה סעיף?

<< דובר >> אייל צור: << דובר >>

24(3). להוסיף, כמו שהצענו לגבי חברות במועצה, להוסיף גם לגבי חברות ועדת איתור, מי שלא היה מועמד לכנסת בשלוש השנים שקדמו למינוי.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני שאלתי רק על 24, יש לי שאלות גם על 25 ו-26.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קיבלת? רשמת את ההערה של אייל? אייל תחזור שוב כדי שאביתר יוכל להכניס את זה?

<< דובר >> אייל צור: << דובר >>

כפי שהוצע בעניין החברות במועצה, גם לעניין חברות ועדת האיתור, מי שהיה מועמד לכנסת בשלוש השנים שקדמו למינוי ולא נכנס לכנסת, לא יוכל לכהן בוועדת האיתור.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני תומכת בהצעה הזאת.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה.

<< דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >>

אני מתייחסת ל-24א, סעיף קטן (א), שתי הערות. אחת מהן עלתה בעקיפין גם בהקשר אחר. "מי שהורשע בעבירה שיש עימה קלון, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה שיש עימה קלון", מי קובע את זה? האם מי שקובע את זה, זה היועץ המשפטי של הרשות, הייעוץ המשפטי לממשלה? בחקיקות האחרות ההסדרים הם הסדרים - - -

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה לא מוגדר בבית משפט, עבירה עם קלון?

<< דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >>

לא, כי דיברנו על זה אם את זוכרת על קלון פונקציונלי. "האם הקלון רלוונטי לעבירה?", סחר במידע פנים יכול להיות רלוונטי מאוד לרשות ניירות ערך, אבל אולי - - -

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זאת אומרת, את רוצה שזה יהיה קלון מוגדר כקלון רלוונטי?

<< דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >>

במהלך השנים כשהתייחסו לקלון לא התייחסו דווקא לקלון שנקבע על ידי בית משפט, אחרת היו אומרים את זה במפורש. ולכן צריך לקבוע את הגורם שיקבע מהו קלון. אני מניחה שזה היועץ המשפטי של הרשות, אבל צריך לציין את זה.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו, זה היועץ המשפטי של הרשות?

<< דובר >> זיו גלעדי: << דובר >>

זה כבר עלה, וענינו על זה כבר. מי שקובע זה הגורם הממנה. והגורם הממנה כמובן יצטרך לדבר עם הייעוץ המשפטי שהוא מקבל. ענינו על זה בצורה מאוד ברורה, אפשר לא לקבל את התשובה.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> על דברים שלא ענינו עליהם, נגה, בואי נחדש.

<< דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >>

וכמו כן בחקיקות אחרות זה קבוע בצורה אחרת, גם בחקיקות מודרניות. למשל בחקיקה, הקראנו את זה בפעם הקודמת, "תקנות רבני ערים", סעיף 15(ב).

ונקודה נוספת בהקשר הזה, שיש סיטואציות שבהן גם בחשד בעבירה, זאת אומרת, חקיקה מקבילה, שגם כשמדובר רק בחשד לעבירה, גם יש לשקול את האפשרות של המינוי של חבר מועצה, למשל ברשות החדשנות. יש הוראה שמתייחסת גם לסיטואציות מוקדמות יותר מאשר הגשת כתב אישום.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כל אדם הוא חף מפשע עד שיוכח אחרת.

<< דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >>

זה נכון. כל אדם הוא חף מפשע עד - - - אבל יש מקומות שבהם אתה מקבל, אין לך זכות קנויה בשביל להיות ממונה במועצה. יש לך אפשרות להעמיד את עצמך, והגיוני שיהיו תנאי סף. ותנאי סף יכולים לכלול גם את האפשרות, כמו ברשות החדשנות, שמי שנחשד - - -

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חשודים זה בעייתי מאוד בעיניי.

<< דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >>

זה משהו שנכון - - -

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> דעתך נשמעה.

<< דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >>

מאה אחוז. והנקודה האחרונה, נאמר כאן על בשלות. בשלות לא נמדדת לא באורך התקופה ולא במספר העמודים. בשלות נמדדת בתוצאה, ובתוצאה, בנוסח יש תקלות רבות.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זכותך לדעתך. הלאה, עוד מישהו שרוצה לגבי הסעיף הזה, 24? כן.

<< אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >>

רונן ריינגולד זולת. אני מציע להשוות את הסעיף גם לסעיף 10 בחוק השידור הציבורי. בכל הנוגע לפעילות פוליטית, החוק בחוק השידורים הציבורי מרחיב על ההסדרים שיש פה, ואני מציע להכניס גם אותם.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן.

<< דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >>

אני רוצה לענות לחברת הכנסת טל מירון. לגבי ההצעה שלך לתקופת צינון של שלוש שנים. אם אנחנו קובעים את תקופת הצינון פה, צריך לשקול גם את זה שאנחנו לא רוצים מצד שני לשתק פה את האפשרות לבחור את האנשים האלה. יכול להיות שנקבע תקופת צינון שהיא ארוכה מדי, זה יכול לפגוע באפשרות למצוא אנשים. יכול להיות שצריך לחשוב על תקופת צינון שהיא קצת פחות משלוש שנים כדי לא לפגוע באפשרות לבחור את האנשים האלה.

זאת אומרת, צריך להיות פה איזשהו איזון ראוי בין מצד אחד באמת לייצר איזושהי תקופה מסוימת של צינון, לבין מצד שני לא לקבוע תקופה ארוכה מדי שתשתק בעצם את האפשרות לבחור את הגורמים האלה.

<< יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את רוצה לענות?

<< דובר >> ניצן ליבנה: << דובר >>

עורכת הדין ניצן ליבנה, משרד התקשורת. אבהיר שתקופת צינון לא מתייחסת לסעיף הסייגים. זה קשור לניגוד עניינים. סעיף הסייגים זה בנקודת זמן שבה ממנים.

<< דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >>

אבל זה כן מופיע בפסקה (3), לצורך הדוגמה.

<< דובר >> ניצן ליבנה: << דובר >>

פסקה (3) זו פסקה יחידתית, וזו זיקה - - - זה משהו שהתבקש במיוחד. זה מופיע גם בחוק השידור הציבורי בתקופות אחרות. אבל בעניין הצינון שמתייחסים אליו, זה נכנס בהסדרים של ניגודי עניינים. זאת אומרת, אם מישהו עסק בעבר, היה לו חוזה עם גוף שידורים, אבל כבר אין לו עכשיו, זה משהו שייבחן במסגרת ני

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]