פרוטוקול מספר 262, הוועדה לענייני ביקורת המדינה, 29/12/2025

הכנסת העשרים-וחמש

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 262

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני, ט' בטבת התשפ"ו (29 בדצמבר 2025), שעה 9:31

סדר היום:

<< נושא >> בניית מרחבים מוגנים בצפון הארץ - דוח שנתי 2024 ודוח שנתי 70ג << נושא >> אישור מרחבים מוגנים על ידי פיקוד הערוף ומכוני הבקרה כחלק מתהליך מתן היתר בנייה, דוח שנתי 2024 ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות, דוח שנתי 2020 ישיבת מעקב - דיון קודם בנושא התקיים בתאריך 23 ביוני 2025

נכחו:

חברי הוועדה:

אלון שוסטר – היו"ר

מיקי לוי

חברי הכנסת:

ולדימיר בליאק

טטיאנה מזרסקי

שרון ניר

מוזמנים:

איל זוננפלד

–

מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

גיל גלרון

–

ראש מינהלת מגן הצפון באהו"ב, משרד הביטחון

ניזאר פארס

–

נציג אופק צפוני מהיחידה להתיישבות, משרד הביטחון אייל ברוך

–

רכז ביטחון באגף תקציבים, משרד האוצר

נעם וילנר

–

רפרנט ביטחון באגף תקציבים, משרד האוצר

אניטה יצחק

–

ראש אגף בכיר פרויקטים גליל, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי רן אדלשטיין

–

מנהל תפעול ומערך לוגיסטי, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ארנון מלאכי

–

מנהל תחום בכיר תשתיות הנדסיות, משרד הבריאות

ואיל מוגרבי

–

ראש המועצה המקומית עין קנייא

אסף לנגלבן

–

ראש המועצה האזורית גליל עליון

יורם אבן צור

–

חבר מליאת המועצה, מועצה אזורית גליל עליון

שלומית שמש

–

סמנכ"ל, מינהלת תנופה לצפון

יונתן אלשיך

–

סא"ל, רע"ן פרויקטים בפיקוד העורף, צה"ל

ויקטור וייס

–

רמ"ח מדיניות אקלים, המטה לביטחון לאומי

דנה דקו מדנס

–

ראש מינהל מוניציפלי ותחבורה, מרכז השלטון המקומי

משתתפים באמצעים מקוונים:

משה דוידוביץ'

–

ראש המועצה האזורית מטה אשר

אביחי שטרן

–

ראש עיריית קריית שמונה

עידית גזן

–

סגנית מנהל אדמיניסטרטיבי, המרכז הרפואי זיו

יורם ויצמן

–

תושב, כפר יובל

מנהלת הוועדה:

פלורינה הלמן לוין

מיטל אליהו – סגנית מנהלת הוועדה

רישום פרלמנטרי:

חבר תרגומים; אלעד גרנות

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> בניית מרחבים מוגנים בצפון הארץ – דוח שנתי 2024 ודוח שנתי 70ג - ישיבת מעקב << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

שלום לכם, היום יום שני, 29 בדצמבר 2025, ט' בטבת תשפ"ו. רן גואילי עדיין חלל בעזה. אנחנו רוצים אותו כאן.

אני פותח את ישיבתה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא בניית מרחבים מוגנים בצפון הארץ – דוחות שנתיים 2020 ו-2024. במהלך המלחמה האחרונה, כמעט מתחילתה, עסקה ועדה זו בנושא ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות, בהקשר של המיגון הפיזי, ההתרעה ופינוי האוכלוסייה. הדיונים התקיימו הן בסיורים בשטח והן בדיונים משותפים עם ועדת החוץ והביטחון. התקיימו כאן מספר ישיבות מעקב.

כידוע, מלחמת "חרבות ברזל" חשפה את הצפון למתקפת טילים ורקטות אשר כתוצאה ממנה פונו מבתיהם אלפים רבים. רבים מהנשארים נותרו ללא פתרונות מיגון תקניים. אחרי שנתיים של מלחמה, מעט מאוד ממ"דים חדשים נבנו בישראל. המשמעות היא שהרוב המוחלט בהרבה מאוד ערים נזקק למקלט ציבורי או מקלט משותף. ביישובים רבים בצפון הארץ, בזמן שיא התקפות הטילים של חיזבאללה, לא רק שלא היו מספיק מרחבים מוגנים למי שלא פונה, אלא גם זמן ההתרעה לעיתים היה קצר מדי.

מה שמתסכל הוא כי התרחיש במלחמה רב-זירתית צפה ירי של עשרות אלפי רקטות. לא השכלנו להיערך לכך. אני אציין שלשמחתנו הירי היה יותר קטן, אבל זה כמובן לא הסבר טוב, לא תירוץ מניח את הדעת לכך ששנים ארוכות לא נערכנו כמו שצריך.

בנוסף, אזור זה מועד לפורענות קשה במקרה של רעידת אדמה, וגם על כך נכתבו דוחות רבים של מבקר המדינה. נזכיר שמרחב מוגן מעניק, בנוסף למיגון הביטחוני, גם מענה טוב יותר לקריסת המבנים הישנים ברעידה סיסמית.

2.5 מיליון איש נמצאים ללא מיגון תקני, 600,000 מתוכם בצפון המדינה, ובתוכם 50,000 גרים עד תשעה קילומטר מהגבול. 23,000 הם תושבי קריית שמונה, שלחלק משמעותי מהם אין מיגון בבית. חלק מהמקלטים לא היו כשירים עם תחילת המלחמה. נמצא בביקורת כי פיקוד העורף לא בחן את הצורך בשהייה ממושכת במקלט, בהיבטים של מים זורמים, שירותים, חשמל ועוד.

דווקא בהיבטים של גילוי והתרעה צה"ל עשה קפיצת מדרגה משמעותית, אך בבדיקות שנעשו בצפון עדיין היו פערים, ואני מזכיר את הצורך לבחון אפשרות להארכת ההתרעה.

ב-2018 קבע הקבינט המדיני-ביטחוני כי תגובש תוכנית רב-שנתית לשנים 2019–2030 למיגון העורף ולשיפור המוכנות לרעידות אדמה, עם מוכוונות לצפון, מה שאנחנו מכירים כתוכנית "מגן הצפון". תקופה ארוכה תקציב התוכנית היה נעלם גדול, ועל כן מימושה לא התקדם בקצב מספיק. אציין שהתקדמות משמעותית חלה עם כניסתו של גנץ למשרד הביטחון. בשבתי כסגנו עקבתי מקרוב אחר האצת יישום התוכנית. התוכנית הזאת היא הבסיס, אמור להיות לה תקציב, ואם התוכנית הייתה ממומשת במלואה אין ספק שהדברים היו נראים אחרת.

אומנם המדינה אינה נמצאת כרגע במצב לוחמה עצימה ואין כרגע איום ישיר בפועל. חלק מהתושבים חזרו ליישוביהם ומנסים לשקם את ההרס. אין ערובה כי מצב זה יימשך. מדי פעם אנחנו שומעים על אפשרות של חידוש הלחימה ועל אפשרות להסלמה בגזרות מספר ובכל מה שקשור באיראן, בכל הארץ.

כל מה שעולה מהדוחות והדיונים שהתקיימו בוועדה זו ובאחרות מוכיחים שוב ושוב כי הפקת לקחים והסקת מסקנות, כמו גם היערכות צופה פני עתיד, קיימת במשורה במערכות הממשלתיות, ועל כן אני מוצא לנכון להמשיך להעלות את הנושא על סדר יומה של הוועדה, בשאיפה להביא למוכנות מקסימלית של כל הגופים לאירוע הבא, שכולנו תקווה כי לא יגיע.

ממש בשעות אלו תושבי קריית שמונה, נכון לכתיבת הדברים היה מדובר על הפגנה של קריית שמונה, אני הייתי שם בסוף שבוע, יום חמישי. העיר נמצאת בקריסה ולא מצליחה להתאושש, בוודאי לא בקצב הראוי. זעקתם של תושבי העיר חייבת להישמע וחייבת לקבל התייחסות מיידית ומשמעותית. אין ספק כי חלק מרתיעתם של תושבים לחזור לעיר ולהשתקע, להשקיע בעסקים ובפיתוח נובעים בין היתר מאי-הוודאות הביטחונית ומההזנחה המתמשכת של הממשלה גם בתחום המיגון.

ביום חמישי האחרון קראתי ציטוט של השר אלקין, שנאם בכנס במכללת גורדון בחיפה, ובו אמר: "ממשלת ישראל מקבלת ציון 6 מתוך 10 בטיפול בצפון. זה לא מספיק טוב. מדינת ישראל לא ערוכה לטפל באירוע חירום אזרחי". סחתיין על ההוגנות ועל גילוי הלב של השר. ואני מוסיף שאסור להפקיר את התושבים החיים בגבולות המדינה, לא בדרומה, לא במזרחה, לא מערבה, לא צפונה. לשם כך התכנסנו כאן ונמשיך לעסוק בנושאים של שיקום, הגנה ופיתוח כול האזורים הרלוונטיים.

אני מבקש לציין כי ברצוני לקדם בדיון הזה, ואני מבקש מהנוכחים להתייחס לנושא. והנושא הוא עידוד התושבים בגבול הצפון שגרים במרחק שבין חמישה לתשעה קילומטר מהגבול, לבנות ממ"ד בביתם בבנייה עצמית. הדבר קורה כרגע בקצב שאנחנו נשמע עליו, עם מחסומים, חסמים שנבין אותם, עבור תושבי הטווח שבין קילומטר אחד לחמישה קילומטר. זה מהלך התוספת של עידוד התושבים שגרים בין חמישה לתשעה קילומטר. זה בתוך תחום הרלוונטי ל"מגן הצפון" וזה תחום שהוא חיוני.

תמוה עד מאוד מבחינתי שהמהלך לא ניזום כבר על ידי הממשלה. אני מבקש מנציגי משרד האוצר, המשפטים, צה"ל ומשרד הביטחון להתייחס להצעה, שתבטיח לתושבים כי בהינתן תקציב מתאים, גם אם חלקי, לבניית ממ"דים בטווח הזה, ובמידה והם היו אמורים להיות זכאים לסיוע תקציבי, הוא אכן יעמוד לרשותם בדיעבד. גם אם יבנו את הממ"ד טרם קבלת ההחלטה הזו. תפקיד הממשלה הוא לעודד את התושבים להתמגן ולא לייצר תמריץ כספי שלילי, לפיו מי שעושה את המעשה הנכון וממגן את משפחתו בהקדם - ייגרע חלקו בסיוע הממשלתי, בשעה ששכניו שהמתינו לסיוע יזכו לו.

דיברתי עם משרד האוצר ומשום מה אני לא מצליח להבין מדוע אנחנו לא עושים את הדבר המובן מאליו. תמריץ חיובי לבניית ממ"דים לא יעלה שקל אחד למדינה, כי זה יהיה מבוסס על תקציב שיינתן. לא ייגרע חלקו של אף אחד ולא יוקדם תורו, כי ממילא זה יהיה אמור להיות על פי הקריטריונים שייקבעו בעוד מועד. ויש כאן בסך הכל הבטחה הגיונית, סבירה, והכי חשוב – קביעת מועד קובע, מבחינתי לפני שנתיים, אבל בוודאי היום, כדי לעודד את האנשים בין חמישה לתשעה קילומטר להתחיל או לקדם את המיגון של עצמם. אין בהחלטה זו משום כבילת המדינה משפטית ותקציבית בשום אופן, שכן התחייבותה לתושב המקדים לבנות ממ"ד תותנה בהקצאה תקציבית למרחב ובזכאות העקרונית של התושב המסוים לקבלת חלקו בתקציב.

עד כאן, ואני אכן מבקש מהגורמים הרלוונטיים להתייחס. נמצאים פה גם נציגי תושבים. ואני מבקש מאיל, נציג משרד מבקר המדינה, עורך הביקורות, להתייחס למה שנעשה עד עכשיו בקצרה בבקשה.

<< אורח >> איל זוננפלד: << אורח >>

בוקר טוב לכולם. איל זוננפלד, מנהל האגף לביקורת העורף האזרחי בחטיבה לביקורת מערכת הביטחון. ראשית, אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש ולוועדה על המשך העיסוק המתמיד בכל הנושא של פערי המיגון בכלל ובפרט בצפון, מתוך כוונה כמובן להביא לשיפור ולקידום ולצמצום הפערים.

(מציג מצגת)

על רוב הדברים באמת נגעת בסקירה שלך. אני, ברשותכם, אפנה אתכם לשקף שמולכם, שמציין בתמצית את עיקרי פערי המיגון בישראל נכון למועד עריכת הדוח או להפצתו ב-2020, כשלצערנו הרב הפערים לא הצטמצמו משמעותית גם נכון לשנה זו.

אז כפי שצוין, ל-2.6 מיליון תושבים אין מיגון תקני. מיגון תקני הכוונה היא מיגון שעומד בתקנים של פיקוד העורף, דהיינו עוביי קירות בעובי המתאים, חלונות הדף, דלתות הדף וכיוצא באלה. בתחילת 2019 היו כ-12,600 מקלטים ציבוריים, כ-20% מהם לא היו כשירים לשהייה ארוכה ובכלל. כשאנחנו מדברים על שהייה ארוכה במקלטים ציבוריים, זה חליף למי שאין לו מקלט. זה מקלט שצריך לאפשר להם שהייה במקום מאוורר, עם חשמל, עם מים, סניטציה וגם תקשורת. למדנו גם אחרי המלחמה האחרונה שבאמת יש מצבים שבהם אנשים צריכים לשהות לאורך תקופה ארוכה או לילות שלמים במקלטים כאלה ואחרים.

ל-2.5 מיליון תושבים יש מיגון באמצעות מקלטים משותפים. המקלטים האלה הם רכוש פרטי. לפיקוד העורף אין תמונת מצב מה קורה במקלטים האלה. הרשויות המקומיות יכולות להוציא צווי עזר לברר על השימוש שלהם, אבל עדיין אין תמונה שאומרת מה מצבם מבחינת המיגון התקני. כלומר, האם לכולם יש דלתות הדף וכיוצא באלה. ולמדנו אחרי האיום האחרון והטילים האחרונים מאיראן שהדברים האלה הם חשובים ונחוצים. כלומר גם מתוך ההיקפים האלה צריך לקחת בחשבון שלא כולם נמצאים תחת מיגון תקני.

כדי להתמקד בצפון, נעבור לשקף הבא: הפערים שהראינו בדוח הקודם מראים על סדר גודל של כ-50,000 תושבים ללא מיגון תקני באזור הצפון במרחק של אפס עד תשעה קילומטר. פיקוד העורף משקיע עבודה, אבל יש פה עדיין פער גדול מאוד להשלים את החסר. סך הכל כ-614,000 תושבים ללא מיגון תקני בטווח של 40 קילומטר מגבול הצפון.

התוכנית הממשלתית, כפי שצוין, אמורה הייתה להעמיד סדר גודל של 5 מיליארד שקלים בפריסה של 10 שנים, כדי לאפשר מיגון למבני ציבור ולבנייה למגורים. הדברים האלה נעשים בתיעדוף של פיקוד העורף, וכפי שאני מניח יפורטו בהמשך, נקבל תמונת מצב איך הדבר הזה נעשה.

נושא נוסף שטיפלנו בו במסגרת הביקורות שלנו נגע לכל הנושא של היתרי הבנייה לממ"דים. גם פה מצאנו שלמרות שהוקמו מכוני רישוי שצריכים לייעל ולשפר את הטיפול בכלל בהיתרי הבנייה, ובכלל זה גם נושא של ממ"דים, העומס על פיקוד העורף הוא רב, והכמויות שאמורות היו להגיע למכוני הרישוי לא הגיעו אליהם. ולצורך העניין, יש עוד מקום רב לשיפור.

מה שמצאנו בדוח, נעבור לשקף 13, שגם אם בשנים האחרונות חל גידול בהיקף לאישור נספח המיגון, תהליך האישור עדיין ממושך ולוקח מספר רב של חודשים. השתלבות מכוני הבקרה ותהליכי נעשה בקצב איטי ולא נראה שהדבר הולך להשתנות. יש חשיבות, מצאנו גם מקום לשלב גורמי עזר כדי שיקלו בתהליך הרישוי והבירוקרטיה וכל התהליך עצמו כדי שיהיה יותר קצר. וציינו גם לחיוב את הוראת השעה שבאה בעצם לקצר את תהליכי הרישוי, וזה קורה גם בצפון וגם בדרום, כדי לחסוך את כל התהליך של היתרי הבנייה ברשויות המקומיות. ההוראה הזאת, כפי שעודכנתי, הוארכה עד אוקטובר 2026. עד כאן.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

תודה רבה. אני מבקש מגיל מאהו"ב, בבקשה. מה שחשוב לי בעיקר התוכנית, הסטטוס והצפי לעתיד.

<< אורח >> גיל גלרון: << אורח >>

תודה רבה על ההזדמנות, אדוני היושב-ראש, חברים יקרים. אני אפתח ואומר שבאמת התקבלה החלטת ממשלה בשנת 2018, אך מטבע הדברים, כפי שציינתם פה, התקציב התקבל בפעימות מאוד מאוד קטנות החל מ-2020, ולמעשה השלמת התקציב – אני מדבר כרגע על אפס עד אחד קילומטר, אחר כך אני אדבר על אחד עד חמישה קילומטר, ויונתן ידבר על חמישה עד תשעה קילומטרים.

כשהתקבל התקציב המלא באפריל 2024 או במאי 2024, למעשה יצאנו למכרז נוסף על הקבלנים הקודמים שהיו, שאיתם עבדנו במשורה בגלל תקציב מצומצם.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

רגע, אמרת התקבל תקציב מלא באפריל 2024. מה זה נקרא תקציב מלא?

<< דובר_המשך >> גיל גלרון: << דובר_המשך >>

תקציב מלא לאפס עד אחד קילומטר. לאפס עד אחד קילומטר. אמרתי, אני מחלק את הנושאים שאני מדבר עליהם לשניים במקרה הזה. באפס עד אחד קילומטר הפוטנציאל הגולמי היה כ-3,000 ממ"דים בביצוע ממשלתי. כשאני אומר ביצוע ממשלתי, הכוונה היא שכמובן אגף ההנדסה והבינוי בפיקוח של פיקוד העורף יוצא למכרזים, מעסיק קבלנים והקבלנים נכנסים ליישובים ועושים את העבודה.

בפועל, כאמור, התקבלה השלמת תקציב באפריל 2024 ולמעשה יצאנו למכרז נוסף והכנסנו שלושה קבלנים גדולים מאוד לעומת הקבלנים שהיו קודם, מכיוון שכבר יש כסף ואפשר לתת להם מסות של עבודה. לצורך ההשוואה, עד פרוץ המלחמה הצלחנו למסור 197 ממ"דים. כלומר עד אוקטובר 2023, 197 ממ"דים, כשהתקציב לא היה מלא.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

מתוך החמישה?

<< דובר_המשך >> גיל גלרון: << דובר_המשך >>

עד פרוץ המלחמה הצלחנו למסור 197 ממ"דים. למעשה, בשנה מהרגע שקיבלנו את התקציב, עד היום, אנחנו על סף מסירה של 700 ממ"דים. כלומר, ברגע שיש תקציב זה מייצר חופש פעולה לנו, כמשרד הביטחון.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

מתוך כמה אמרת?

<< דובר_המשך >> גיל גלרון: << דובר_המשך >>

מתוך 3,000.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

מתוך 3,000, כן.

<< דובר_המשך >> גיל גלרון: << דובר_המשך >>

דיברתם פה על תהליך הרישוי, דיברת על מכוני רישוי, התכוונת בוודאי לוועדות לתכנון ובנייה. אז גם פה יש התקדמות משמעותית מאוד. א', מינהל התכנון בשיתוף פיקוד העורף ואיתנו יצרו את הוראת השעה שהיא מקצרת את התהליכים בצורה דרמטית. אנחנו מגיעים למצב שאנחנו מגישים היום, האזרח, או אנחנו, מגישים בקשה להיתר לבניית ממ"ד – במקרה הגרוע תוך שבועיים יש היתר. במקרה הגרוע. זה באמצעות הוועדה בפיקוד העורף.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> בכול היישובים? באילו יישובים מדובר?

<< דובר_המשך >> גיל גלרון: << דובר_המשך >>

מדובר על 21 יישובים בטווח של אפס עד אחד קילומטר, מראש הנקרה במערב עד מעיין ברוך במזרח.

<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>

אבל הוראת השעה היא לכל הארץ.

<< דובר_המשך >> גיל גלרון: << דובר_המשך >>

והוראת השעה תופסת לכל הארץ, כפי שיונתן ישלים אותי, כל מה שאני שוכח או מתבלבל.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

רק תחדד, ה-700 זה מסירה. האם על כל ה-3,000 עובדים? או באיזה סטטוס הם?

<< דובר_המשך >> גיל גלרון: << דובר_המשך >>

יפה. אז לשאלתך, יש לי פה טבלה ממש מפורטת. למעשה זה 2,792 במימוש ממשלתי. על 2,216 כבר יש לנו היתר בנייה. אנחנו עובדים כרגע על כמעט 1,700 ממ"דים במקביל, כולל ה-700 שהם בתהליכי מסירה, אוקיי? אבל העסק עובד, יש תקציב.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

יש איזה שהם צווארי בקבוק באפס עד אחד שצריך לדעת אותם?

<< אורח >> גיל גלרון: << אורח >>

לא משהו שאנחנו לא יכולים להתמודד איתו. אנחנו בקשר הדוק גם עם ועדות התכנון והבנייה אגב. בעקבות כל האירועים שלא עלינו באו עלינו, בוועדות התכנון והבנייה אנחנו מקבלים עדיפות, וברוב המקרים, בהיתרים שאנחנו נדרשים להגיש לוועדות התכנון והבנייה, אנחנו מקבלים את זה בהליכים מקוצרים ואנחנו מתקדמים לא רע עם זה.

למעשה, אפשר להגיד שיש לנו סביב 500 או 570 היתרי בנייה שעכשיו נמצאים בצינורות בתוך ועדות התכנון והבנייה. להזכירכם, אנחנו מדברים פה על 3,000 ממ"דים. זה לא פרויקט "מגן הצפון", זה 3,000 פרויקטים, כי זה לכל בית תופרים את החליפה שלו. איך זה מתאים, מאיפה נכנסים, איפה זה עומד בתוך השטח בחצר, האם זה חורג מהוראות הבנייה, לא חורג מהוראות הבנייה. העניין פה הוא טיפה מורכב, אבל כמו שאומרים, אנחנו על המסילה. חמשת קבלנים שלנו שעובדים במקביל עובדים באינטנסיביות מאוד גבוהה. ולראיה, כפי שאמרתי, מסוף השנה הקודמת, כשלמעשה תרגמנו את התקציב ופתחנו את המכרזים - - -

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

כשאתה אומר חמישה קבלנים הם כמובן לא חמישה צוותי עבודה, הם יותר.

<< דובר_המשך >> גיל גלרון: << דובר_המשך >>

לא, ברור שלא. כל קבלן מכניס מספר צוותי עבודה, זה גם מתחלק, מי עובד על ביסוס, מי עובד על שלד, מי עובד על גמרים.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

יש איזה שהם יישובים שלא התחילו בהם?

<< דובר_המשך >> גיל גלרון: << דובר_המשך >>

כן, יש יישוב אחד, ערב אל עראמשה, ששם היו כל מיני עניינים סטטוטוריים אפשר להגיד. כן בתוך קו מתאר, לא בתוך קו מתאר. גם על זה אנחנו עובדים מול ועדת התכנון ובנייה, גם עם פיקוד העורף וגם עם היישוב עצמו. לצורך העניין, היום ב-18:00 יש לנו כנס דיירים בערב אל עראמשה כדי להציג לתושבים את העניין הזה. אגב, זה משהו שאנחנו עושים ועשינו לאורך כל התקופה בכל היישובים.

אני רוצה להגיד עוד דבר מאוד מאוד חשוב בנוגע לתקופת המלחמה. במעלה הדרך הבנו שיש יישובים שהם יותר מאוימים, בעיקר לנשק שטוח מסלול, כלומר טילי נ"ט, ויש כאלה שהם פחות מאוימים. דחקנו את הקבלנים להיכנס למקומות שהם פחות מאוימים גם בזמן מלחמה כדי לקדם את העבודה. ועשינו פה באמת עבודה, אני לא טופח לעצמי על השכם, אבל עשינו את כול המאמצים לקדם את זה גם תוך כדי המלחמה, והדברים זזו מטבע הדברים בקצב הרבה יותר איטי, אבל עכשיו אנחנו עובדים בהילוך גבוה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

מה הפרספקטיבה לגבי אפס עד אחד מבחינת השלמה? אני מניח שב-2026 לא נשלים, אבל מה קורה ב-2027?

<< דובר_המשך >> גיל גלרון: << דובר_המשך >>

הפרספקטיבה שעד סוף 2026 אנחנו נסיים כ-80% מה-3,000. עוד פעם, בגלל כל מיני בעיות סטטוטוריות, חריגות מקווי מגרש וכן הלאה. ולהערכתי ברבעון הראשון של 2027 נסיים את הכול. אני מזכיר, זה כ-3,000 ממ"דים.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אוקיי, זה אפס-אחד.

<< דובר_המשך >> גיל גלרון: << דובר_המשך >>

יפה. עכשיו אני עובר לאחד עד חמישה ברשותכם. באחד עד חמישה המתכונת היא שונה. להזכירכם, באפס עד אחד הבינוי הוא בינוי ממשלתי באמצעות קבלנים שאנחנו מפעילים. באחד עד חמישה, כפי שציינתם, זה עובר לעניין של מימוש עצמי, כאשר האזרח זכאי לקבל מענק של 132,000 שקלים להקמת הממ"ד.

פה יש 30 יישובים אגב, כולל קריית שמונה. שקריית שמונה היא למעשה, אני אגע גם בעניין של רעידות אדמה ברשותך, קריית שמונה אני אעצור עליה רק לשנייה אחת, היא מתחלקת למעשה לשניים. בהוראת השעה אני מזכיר לכם, הוראת השעה נתנה לנו את האפשרות להוציא היתר מפיקוד העורף למבנים עד שתי קומות. מה שמעבר לשתי קומות עובר במסלול הרגיל דרך ועדות תכנון ובנייה. עד כאן טוב?

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

ומה המשמעות?

<< דובר_המשך >> גיל גלרון: << דובר_המשך >>

המשמעות היא שבקריית שמונה יש כ-1,500 יחידות דיור שהן במבנים של עד שתי קומות, שהם למעשה הולכים למימוש העצמי.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> סליחה, יש מישהו מלווה שמלמד את האוכלוסייה, את התושבים, לעשות את התהליך? כי הם הולכים לאיבוד בתהליך. צריך להביא אדריכל, צריך להגיש הכול ממוחשב.

<< אורח >> גיל גלרון: << אורח >>

טוב, כן, תרשי לי לענות לך תכף. בסדר? ברשותך, עוד דקה אני רק אסיים את העניין של קריית שמונה. בקריית שמונה, המבנים שהם בבנייה רוויה מעל שתי קומות, חלקם הגדול הם בסכנת רעידת אדמה, ולכן אנחנו בימים אלה לקראת פתיחת מכרז נוסף לקבלנים, שיעשו גם ממ"דים וגם חיזוק לרעידות אדמה לאותם מבנים. נכון או שאני צודק?

ועכשיו אני חוזר חזרה לאחד עד חמישה. למעשה באחד עד חמישה יש 30 יישובים שהם כולם - - -

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

רגע, שנייה. נסיים עם קריית שמונה. עד שתי קומות - ביצוע עצמי?

<< דובר_המשך >> גיל גלרון: << דובר_המשך >>

כולל קריית שמונה, כ-6,000 יחידות דיור ב-30 יישובים.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

לא, שנייה, קריית שמונה אמרת שיש עדיין, יש כמה יחידות דיור יש מעל שתי קומות?

<< אורח >> ניזאר פארס: << אורח >>

יש סך הכל בבנייה רוויה כ-6,500 יחידות. לא כולן ייכללו בפרויקט, כי אנחנו כמובן בתיאום עם משרד הבינוי והשיכון, הרשות להתחדשות עירונית, כי מי שבעצם יש לו בטווח הנראה לעין איזו שהיא תוכנית לפינוי בינוי, אז כמובן שזה עדיף לכולם. אז זה לא תהיה פה השקעה כאילו כפולה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

שמה יש את הקונסורציום הזה, החיבור עם התקציב של המיגון, או תקציב שמאפשר - - -

<< אורח >> גיל גלרון: << אורח >>

ליזמים שיעשו התחדשות עירונית, אז יש פה איזה שהוא - - -

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

וזה מתקדם? זה היה נדמה לי בשלומי.

<< אורח >> ניזאר פארס: << אורח >>

אין לנו עדיין איזה שהוא יזם שהרים את הכפפה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

לא התקדם. אוקיי.

<< דובר_המשך >> ניזאר פארס: << דובר_המשך >>

זה לא מספיק. זאת אומרת, מה שאנחנו נותנים עבור מרחב מוגן, הוא לא מספיק תמריצי כדי שזה יהיה כלכלי לקבלנים, ליזמים.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זאת הבעיה, זו בעיה של פריפריה, זה לא.

<< אורח >> ניזאר פארס: << אורח >>

ערך הקרקע נמוך.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אז מה שאני שומע זה שבקריית שמונה תתבצע בנייה עצמית, אלא במקומות שבהם יש פרספקטיבה ל- - -

<< אורח >> גיל גלרון: << אורח >>

למעשה קריית שמונה זה פתרון משולב. זה פתרון משולב עם כמה גורמים. א' זה הביצוע העצמי של כל מי שעד שתי קומות. ב', זה כל מה שאנחנו נעשה ביחד בהקשר של חיזוק רעידות אדמה וכן הלאה. ג', זה העירייה מול יזמים בנושא התחדשות עירונית, וכמובן הקמת ממ"דים בתוך המבנים האלה. לנו כרגע נראה שזה פתרון מלא, אבל הוא עוד לא יצא לפועל.

למעשה הדבר היחיד שכרגע עובד זה הנושא של מימוש עצמי, של יחידות הדיור עד שתי קומות. כרגע.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

טוב, אוקיי.

<< אורח >> גיל גלרון: << אורח >>

אני חוזר לעניין של אחד עד חמישה. פה הקמנו מוקד אצלנו במינהלת עם מערך הדיגיטל הלאומי, עם חברת בזק אונליין. ויש לנו מוקדניות ומנהלת מוקד ובקרים הנדסיים שיושבים ומקבלים שיחות טלפוניות מהאזרחים, מתוך אותם 30 יישובים, ויש מספר אופציות להתקשרות.

אחת זה כמובן מענה טלפוני. יש מספר עם כוכבית, מי שרוצה, אזרח שרוצה מתקשר, מעדכן את הפרטים שלו. במוקד בודקים את כל הנתונים שהוא אכן זכאי לממ"ד, ולא מישהו שבנה לפני שנתיים ממ"ד והוא מבקש עוד אחד. יש גם מקרים כאלה, אני מניח שזה לא במתכוון אבל זה התפקיד שלנו שם.

האופציה הנוספת היא באמצעות מערכת Gov.il, אפליקציית "יחד" שהתחילה לפעול במהלך המלחמה. האזרח נכנס, מכניס את הפרטים שלו, מזין תעודת זהות, מזין היתר בנייה אם יש לו, והמוקדנים והמוקדניות שלנו והבקרים ההנדסיים שלנו עוברים אחרי על כל המסמכים ומאשרים או לא מאשרים. זכאי לא זכאי. כשאני תכף אגיע לסוגיות, אבל.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> רגע, איך הוא מקבל את ההיתר? כלומר, כדי להזין.

<< אורח >> גיל גלרון: << אורח >>

רגע, פה מכיוון שזה מימוש עצמי, אנחנו מצפים ברמה העקרונית מהאזרח שהוא ייקח איזה שהוא אדריכל, ייתן לו כסף, יגיד לו: תכין לי תוכנית, תגיש את ההיתר לפיקוד העורף, כי זה עד שתי קומות. תוך שבועיים הוא מקבל את ההיתר ומכאן הוא רץ קדימה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אוקיי.

<< דובר_המשך >> גיל גלרון: << דובר_המשך >>

רגע, שנייה. התשלום לאזרח מחולק לשלוש פעימות: 30% הוא מקבל ברגע שהוא הציג היתר ויצק את היסודות של הממ"ד. השלמה ל-80%, כלומר עוד 50%, כשהוא מסיים את השלד, וההשלמה האחרונה של 20% נוספים שמשלימים ל-100%, כשאפשר להגיד כאילו "טופס 4", כשהממ"ד מוכן וכן הלאה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

תדגיש שזה פיילוט.

<< דובר_המשך >> גיל גלרון: << דובר_המשך >>

זה לא פיילוט.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

מה שאתה אומר שהתושב לוקח על עצמו את כל הנושא של בניית ממ"ד?

<< דובר_המשך >> גיל גלרון: << דובר_המשך >>

זה לא פיילוט.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

בתוך החמישה קילומטר.

<< דובר_המשך >> גיל גלרון: << דובר_המשך >>

זה ממש לא פיילוט.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

גיל, חכה רגע. אנחנו נעצור רגע, נעשה עצירה מתודית. יש לנו שני ראשי רשויות שמבקשים כרגע להיכנס ולא נמצאים איתנו כאן. אז אני אבקש מדוידוביץ ומשטרן. דוידוביץ ביקש אז משה תעלה בבקשה, ולאחר מכן שטרן. שלום לך.

<< אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >>

שלום. אני פשוט בכנס שגם הוא קשור קצת לענייני ביטחון, כנס חוסן אזורי. אבל אדוני היושב-ראש, קודם כל אני שמח על הדיון הזה החשוב. האמת שאני לא יודע אם לצחוק או לבכות. שמעתי את האנשים המכובדים שדיברו לפניי. באמת, איזה דיון שמתנהל בנופת צופים.

אדוני היושב-ראש, אנחנו היינו אזובי הקיר ואנחנו נשארים אזובי הקיר. ממשלת ישראל ובהקשר הזה גם פיקוד העורף, פשוט לא סופרים את הצפון, לא סופרים את קו העימות. אני שומע את חברי הטוב גיל, שעושה באמת עבודה טובה, אבל באמת, באמת, באמת? אתם תבואו ליישובים שלנו ותשמעו את התושבים. במקום שאני אדבר, תשמעו אותם ותבינו שהעסק הזה לא עובד. הוא לא עובד באפס עד אחד, כי הוא עובד לאט מדי ומעט מדי, ותשתיות נפגעות ואנחנו חמש שנים אחרי ההחלטה ועדיין לא סיימנו מחצית מהיישובים של אפס עד אחד.

והוא לא עובד בערב אל-עראמשה שעדיין לא נעשה ממ"ד אחד אחרי חמש שנים. והוא לא יעבוד בכלל, כי ההחלטה הנלוזה, שהאוצר הוביל אותה בשיתוף פעולה של פיקוד העורף, לדאבוני הרב, לנו אין לא ייצוג ולא קול בממשלה הזאת. זו החלטה אומללה. תראו לי בית אחד שבמטה אשר עושים בו ממ"ד במרחק הזה של שניים עד חמישה קילומטר, כשההחלטה הזאת כבר קיימת למעלה משנה כמעט. בית אחד. למי הבתים האלה שייכים? לאנשים קשישים? לאנשים שידם לא משגת? אותם מרמים, להם נותנים 132,000 שקלים?

על מי עובדים פה? על מי, לעזאזל, עובדים פה? ממשלת ישראל פינתה 70,000 תושבים מתושבי קו העימות בגלל שלא היה להם ממ"ד בבית, כי היא לא ידעה להגן עליהם. כמה עלה הפינוי הזה? שאלתם את עצמכם? כמה מיליארדים עלה הפינוי הזה? הייתי עושה ממ"דים לא רק לכל תושבי קו העימות, הייתי עושה ממ"דים גם לכל תושבי הצפון בכסף הזה. אבל במקום זה - - -

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

משה, אני רגע עוצר אותך. אתה אומר שלא בנו ממ"דים בגלל הפער בין 130 לעלות הריאלית?

<< אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >>

ברור. תקשיב טוב. מאיפה המספר הזה נלקח? אני אגיד לך מאיפה הוא נלקח. הוא נלקח מתקציב בשנת 2018, אומדן שנעשה לממ"ד בכפר יובל. תשומות הבנייה והעלויות הן עלו בכמעט 50%. תשאל את גיל שיושב שם כמה עולה לו בממוצע ממ"ד אחד היום לעשות. תשאל אותו בבקשה. אם הוא יודע לעשות ממ"ד ב-190,000 שקל, אני חוזר בי מכל דבריי. ממ"ד אחד אם הוא יודע לעשות ב-190,000 שקל. אז למה נותנים לתושבים 132? כי מה? כי לועגים להם? כי נותנים אגוזים למי שאין שיניים? די, מספיק. תפסיקו לעבוד עלינו.

הישיבה הזאת היא ישיבה חשובה, אבל במקום לבלבל ובמקום לעבוד עלינו, ובמקום ללעוג לנו, ובמקום שוב פעם לדרום אותנו, שתתחילו להתייחס אלינו ברצינות. פשוט ביזיון, זה מה שקורה כאן.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

משה, תודה. בבקשה. תודה לך ושתדאג לחוסן. גם במציאות שתיארת, חשוב שלפחות יהיה חוסן.

<< דובר_המשך >> משה דוידוביץ: << דובר_המשך >> תודה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

כמה, אגב, העלות הידועה? 190?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

פלוס מע"מ.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

ב-130 אי אפשר לעשות ממ"ד.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

190, 200, כנראה אפשר.

אביחי שטרן, בבקשה, להעלות אותו.

<< אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >>

אני אגיד כמה דברים.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

עד שיעלה, כן, אסף, בבקשה.

<< דובר_המשך >> אסף לנגלבן: << דובר_המשך >>

אסף, ראש המועצה האזורית גליל עליון. הגעתי לפה גם כי הישיבה הזאת היא מאוד חשובה, וכבר האמת אני לא יודע איך יש כוח עוד לדוידוביץ' לכעוס. אבל הוא צודק. תעלו למשגב עם, אתה יודע את זה. התחילו לפני המלחמה, היום סיימו אולי 48. אף קבלן לדעתי לא רצה להיכנס, נכון גיל?

<< אורח >> גיל גלרון: << אורח >>

לא רצה, אבל עשינו משא ומתן ויש קבלן שנכנס.

<< אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >>

שייכנס בעתיד, ותראה כמה זמן אנחנו אחרי האירוע, ואם תגיעו אתה יודע כמה נזקים יש. אנשים פונו, חזרו, ונמצאים במערך אתר בנייה שלם, והם יהיו עוד הרבה מאוד זמן. זה גם נובע בגלל הכסף. ולכן אלה התוצאות. אין ממ"דים ויישובים שחזרו - נלך עכשיו למנרה. נלך מהקיצון. מנרה יהיה פינוי בינוי. בכמה הם מוכנים לפדות את מנרה? זה לא לבנות ממ"ד ואחרי זה את הבית שצריך לבנות. זה משא ומתן? הוא אמר לך 190,000. אז למה כשאנחנו רוצים לבנות את זה מחדש צריך לקבל 132? לא מנרה הרסו את מנרה. מישהו אחר הרס את מנרה, אבל מישהו אחר לא מאפשר את תקומת מנרה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

בבקשה, אני רוצה לוודא שהבנתי. אם מבצעים בנייה מחודשת במנרה, אז ההשתתפות המדינתית היא 130 כאילו היא זזה כמה מאות מטרים?

<< דובר_המשך >> אסף לנגלבן: << דובר_המשך >>

זה מימוש עצמי. זה הופך להיות מימוש עצמי. כשהמדינה יודעת לעשות היא יודעת לשלם את המחיר. אבל כשהאזרח שהרסו לו את הבית עושה, לא מוכנים ללכת לעשות את האירוע הזה. ובין הפער הזה שמשה דוידוביץ' אמר, אני מדבר רק על אפס עד אחד, אני שלחתי מכתב למשרד הביטחון, לא יודע גיל אם ראית אותו לפני שבועיים למשנה המנכ"ל, פירטנו יישוב-יישוב, סטטוס-סטטוס. ולצערי, גם היינו צריכים לעשות כתבה, התושבים. מי שראה לפני חודש, כתבה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אוקיי, הנושא הזה ברור.

<< דובר_המשך >> אסף לנגלבן: << דובר_המשך >>

אני רוצה להגיד עכשיו על שניים עד חמישה. שניים עד חמישה אצלנו כן בונים, אבל בונים מי שיכול.

<< אורח >> גיל גלרון: << אורח >>

אחד עד חמישה.

<< אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >>

אחד עד חמישה. אז אני לא אגיד כמו דוידוביץ’ כי אני לא יודע מה הנתונים, אצלנו נגיד את האמת בונים. אנשים מממשים ובונים, יש לפי קיבוצים, אבל יש כאלה שלא יכולים. אין להם כסף. ולכן אני עוד פעם אומר, אם זה המחיר, צריך לשים את הכול.

ואני רוצה לעבור מעבר לחמש. ולהגיד שתי נקודות. אחד, אם אין מימוש מלא, והחלטת הממשלה אמרה שצריך את כל קו העימות למגן, בוא נתקדם. עוד שבוע נגמרת שנת תקציב, לאן הכסף הזה הולך? יש יישובים שלא פונו, 5.3, שישה, שבעה, אנשים שגם לא פונו. צריך למגן אותם.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

נגעתי בנקודה הזאת בתחילת הדברים שלי ואנחנו נשמע על זה תשובה כאן מהאוצר.

<< דובר_המשך >> אסף לנגלבן: << דובר_המשך >>

ודבר אחרון שאני רוצה להגיד זה רטרו. אנשים בנו תוך כדי מלחמה. תוך כדי המלחמה, אני רוצה להגיד מה-7 באוקטובר. אין שום סיבה שמה-7 באוקטובר לא יהיה רטרו למי שבנה. אי אפשר כבר היה לסמוך על המדינה באותו בוקר, אבל אם המדינה החליטה אחרי שנה שהיא בונה, אני חושב שמי שבנה מה-7 מן ההגינות, שיבנו. אנשים החליטו שהיו בתוך קו העימות, שהם מוציאים כסף, ואני חושב שהמדינה חייבת להיות שותפה למחיר הזה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

תודה, הערה נוספת חשובה ביותר וגם צודקת.

<< אורח >> גיל גלרון: << אורח >>

אני אשלים רגע את העניין של אחד עד חמישה ברשותך.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

כן, גיל, אני רוצה שתסיים. אבל בוא ניתן את הכבוד לראש העיר. שלום לך, אביחי, שלום.

<< אורח >> אביחי שטרן: << אורח >>

שלום אדוני היושב-ראש, שלום לכל החברים והנכבדים וחבריי ראשי הרשויות שנמצאים שם בדיון החשוב הזה. אני אשתדל לא לחזור על הדברים, רק לחדד אותם, אבל דיברו פה קודם על התוכנית של המיגון. כולם מכירים החלטה מתמרצת ויפה מאוד של המדינה לתקצב ב-132,000 שקלים מי שאין לו מיגון תקני כדי למגן אותו היום בקריית שמונה. אבל אם נסתכל על המספרים והכמות שהגישו, זה לא נורמלי שבן אדם מקבל כזה סכום לבנות ממ"ד מתנה ולא מממש אותו.

ואם אנחנו ננסה להבין למה המימוש הוא כל כך נמוך, אז הבעיה הראשונה שנגלה זה שיש פה בעיה של דיגיטציה. אוכלוסייה שהרבה פעמים היא מאוד מבוגרת, היא צריכה את העזרה הזו פרונטלית, לפגוש בן אדם שיעזור עם הטפסים.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

כמה אמרת מקבל אזרח בבניה עצמית בקרית שמונה?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

132.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

132. רגע, סליחה, אביחי.

<< אורח >> גיל גלרון: << אורח >>

דיברתי על המוקד שעשינו. מכיוון שראינו שהביקושים הם יחסית נמוכים, יצרנו מושג שנקרא מוקד מודד. אנחנו שולחים את האנשים שלנו לרשויות. בקריית שמונה ישבנו כבר שלוש או ארבע פעמים, לפי רובעים או לפי שכונות מביאים את האזרחים. העירייה עוזרת לנו מאוד בזה. היא מביאה את צוות מהנדסה של המועצה, מביאים יועץ משפטי והוא מנהל ביחד עם - - -

<< אורח >> אביחי שטרן: << אורח >>

זה נכון, וגם ביקשנו נציגים של היקל"ר (יחידת קישור לרשויות המקומיות) כדי לנסות ולהתגבר על הפער הזה, ואגב אני רק מאתמול, משיחה עם מפקד המחוז האריכו לי את זה שוב, כי כול פעם אני צריך להילחם שלא ייקחו את החיילים האלה. וזה גם נמצא רק בחלק יחסי. זה לאו דווקא אנשי הנדסה, זה אנשי יקל"ר. ובסוף זה עובדתית עובד. זה כמעט שילש את עצמו.

עדיין לא מספיק. אני חושב שהפער הדיגיטלי הוא פתיר בזה שיישב פה בן אדם עם קבלת קהל זה יעיל לכולנו הרבה יותר מהכול. שמגיעים אליו והוא ממלא את הטפסים, ולא ללכת לבקש מאנשים מבוגרים ללכת לחפש בארכיב היתר משנות ה-60 או ה-70 ולהעלות טופסיאדה ודברים שהם לא מגיעים. וגם אם הגישו אז הבקשות נפסלו כי לא הגישו כמו שצריך. ואת המספרים יכול להציג לכם גיל מצוין. אני בטוח שגם הוא ישמח לאנשי מקצוע כאלה, זה יעזור לכולנו לממש את ההחלטה הנפלאה הזו של המדינה.

ואני חושב שעוד נקודה שחשוב לתת עליה את הדעת היום, זה שאין למעשה פתרונות למיגון ציבורי יותר. היום הבנייה היא באה עם היתר בבית. כל בית שנבנה צריך ממ"ד. אבל אני אתן לך דוגמה. בבוקר לקחתי את הבת שלי לגן שנמצא בשכונת יובלים, שכונה חדשה, שכול הבתים שם עם ממ"דים אבל אין מקלט ציבורי. הייתה אזעקה ב-8:00 ואין לי לאן לרוץ עם הילדה. מה אני אמור לרוץ לדפוק למישהו בדלת של הבית שיכניס אותי לממ"ד?

אני חושב שבאזורים סמוכי גדר, באזורי גבול חייבים לחזור למיקלוט ציבורי כמו שעשו פעם, שיש מקלט תקני ציבורי, שאנחנו מתחזקים אותו כרשות ולקהל הרחב שנמצא באותה שכונה, בגנים, בסופרים, בגן המשחקים ולא יודע מה – יש לאן לרוץ. זה לא הגיוני שהמיגונים הם רק בבתים פרטיים כאילו אין אנשים במרחב הציבורי. וזה צריך לתת על זה את הדעת באופן כללי. זה לא קיים היום. צריך לחזור לשם.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

תודה, אביחי.

<< דובר_המשך >> אביחי שטרן: << דובר_המשך >>

רגע, ברשותך, יש לי כמה נקודות שרשמתי. אני אשתדל לעשות את זה מהיר.

אין גם פתרונות היום למיגון מעל שתי קומות ששם עיקר המצוקה שלנו בקריית שמונה. זאת אומרת, אם אתה גר בבניין, והבניין שלך הוא שלוש-ארבע קומות, אין לך היום מימון, איזשהו פתרון. גם ה-132,000 שיש מענק, לא רלוונטי עבורך. הסיכון שלנו נמצא בבניינים הגבוהים שהם עם יסודות רעועים, ואלה צריכים ראשונים את המיגון הזה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אביחי, מה שאמר גיל מאהו"ב, זה שאותם מבנים שיש פרספקטיבה ממש בשנים הקרובות לפינוי בינוי, לא בונים בהם. זה ההסבר, אני מבין את המגבלה שלו לשנים האלו.

<< דובר_המשך >> אביחי שטרן: << דובר_המשך >>

אני אגיע גם לזה. בשנים הקרובות שאנחנו מדברים עליהן באזורי ביקוש הממוצע הוא 10 שנים. אני לא יודע אם יש לנו 10 שנים לבזבז בקריית שמונה עד שיהיה להם מיגון תקני, בטח לא בכמויות האלה, ובטח לא בבירוקרטיה של 10 שנים. צריך לפחות אם זה הכיוון, למצוא פתרונות מהירים לאותו מסלול ירוק כמו שעשו עם ממ"דים, כדי שהפינוי בינוי במקרים כאלה יהיה מהיר ולא 10 שנים של תהליכים. אין לנו את הזמן הזה לחכות וזה יעלה לנו בדמים.

אותו דבר אין לנו מיגון במוסדות ציבור. זאת אומרת בתי ספר. בית הספר דנציגר אצלי בעיר, שהוא בית הספר הכי גדול הוא שלוש קומות. אני יודע שבדרום, בשדרות למשל, וככה צריך להיות מודל בכל הארץ, אם יש אזעקה הילד לא רץ לשום מקום, הוא נכנס מתחת לשולחן והכיתה ממוגנת. אצלנו הם צריכים ב-10 שניות לרוץ מהקומה השלישית למקלט למטה, או מה שעושים עכשיו זה לממ"ד הקומתי. תתאר לך שקומה שלמה של ילדים רצה ב-10 שניות התרעה? 10 שניות על הנייר, יש פחות מזה? זה נראה לי פתרון לא ריאלי. אם אנחנו הולכים וממגנים בתים פרטיים, מן הראוי שקודם כל מוסדות הציבור ובתי הספר יהיו ממוגנים קודם ושמה אף אחד לא ממגן.

ואני חושב שמפה אפשר להוציא מהלימון לימונדה, כמו שאמרת קודם, להשתמש באותו כסף של מיגון, גם לחיזוק לרעידות אדמה וגם כמנוע צמיחה להתחדשות עירונית. אם אין כדאיות אצלנו, באמצעות ההשלמה הזאת נוכל להשלים ליזם את הכדאיות הכלכלית שחסרה לו ולסבסד לו את אותו חיזוק ומיגון במקום לשים שיקום שכונות, מיגון רעידות אדמה, מיגון הצפון, כל אחד כזה פועל בנפרד. הגיע הזמן שכולם יהיו בשולחן עגול אחד ולתכלל את הנושא הזה.

גם הנושא של הרשויות לתקציבי הג"א. אנחנו בתקציב השוטף שלנו אמורים להחזיק 200 מקלטים ציבוריים כאלה, ב-200, 250 אלף שקלים בשנה. זה עוזר לי בשגרה. אז אני יכול ארבעה, חמישה מקלטים בשנה באמת לשפץ ולעשות. אחרי שנתיים שכל ה-200 מקלטים בעיר היו פתוחים, 200,000 שקלים לא מספיק לך לכלום. אנחנו צריכים להחזיר את המקלטים שהיו פתוחים, שיש בהם ונדליזם, יש בהם בלאי, להשמיש אותם חזרה, ואתמול. הנושא הזה עדיין לוקה בחסר ואין לנו תקציבי הג"א מוגדלים לצורך הזה. אני אזכיר גם שלפי דוח המבקר, כבין 70% ל-80% מהעיר ללא מיגון תקני. המשמעות היא שהם ירדו לאותם מקלטים ציבוריים.

עד היום גם אין לנו פתיחה מרחוק. יש בנושא הזה בעיות. סייבר, לא סייבר. תחשוב שבזמן אמת ב-10 שניות, אם תפסו אותנו בהפתעה, אני אמור לרוץ ידנית עם מפתח בין 200 מקלטים. זה נשמע לי שערורייה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

הנושא הזה ברור, אני רשמתי לעצמי. אביחי, מה עוד?

<< דובר_המשך >> אביחי שטרן: << דובר_המשך >>

התחזוקה של מקלטים משותפים, שמעתי שהתייחסו אז אני לא ארחיב, זה נושא שהוא היום אפור. לנו אין סמכות חוץ מאולי להוציא להם צו 'תתקנו'. אני חושב שאם היה להם יכולת לתקן מראש המקלט המשותף שלהם לא היה הופך למחסן, או לא היה בלי חשמל ומים. ואת כל התופעות האלה פגשנו בנושא הבתים המשותפים.

ונושא אחרון שאני רוצה לתת עליו את הדעת זה המגזר העסקי. כחלק מהפקת הלקחים במלחמה הזו אנחנו מבינים שיש משמעות הרת גורל לסגירה של מגזר עסקי שלם. אנחנו צריכים היום לאפשר, כמו שמאפשרים בבתים, גם לעסק לייצר פס ייצור ממוגן, שיאפשר לו רציפות תפקודית גם בחירום. אני כבר לא מדבר על חברות ביטחוניות. תחשבו שלהגיע לקו עימות היום ולהתיישב פה צריך להיות מטורף. אם אתה לוקח בחשבון שבכל מלחמה כזו אתה גם לא ממוגן, אתה צריך לסגור את כל פס הייצור שלך וכמו שראינו במלחמה להעתיק אותו למקום אחר בעורף, זה חתיכת אירוע לוגיסטי ועלויות. ולכן נכון יותר להקדים תרופה למכה, לתת אותו דבר לעסקים שמגיעים לקו עימות. סבסוד מיגון, על מנת שיהיו ממוגנים והשאיפה היא לרצף תפקודי גם בחירום, שיוכלו להמשיך לעבוד ולייצר גם תחת טילים, והמקום ממוגן.

ותודה רבה על הנושא החשוב הזה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

תודה, אביחי, תודה רבה. ח"כים שירצו, זה הזמן. גיל, אנחנו נחזור אליך. בבקשה, חברת הכנסת מזרסקי.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אנחנו שמענו כאן גם דוח מבקר המדינה, גם שמענו את משרד הביטחון. זה לא מספיק, התמיכה היא לא מספיקה, לא לרשויות ולא לתושבים. זה נתון מזעזע שעדיין אוכלוסייה שלנו לא ממוגנת. זה מזעזע, וכפי שאמר דוידוביץ', והוא צודק, לעסוק בפינוי אוכלוסייה של יישובים שלמים, להעביר אותם, לתחזק אותם ולשלם מענקים ולשלם על מלונות ושכירות במרכז המדינה. לא עדיף עכשיו להשקיע למיגון? גם מוסדות חינוך, גם מוסדות בריאות, גם בית חולים נהריה וצפת שנמצאים ממש בקרבה לגבול.

אנחנו ראינו מה קרה בשנתיים. כמעט שנה שני בתי חולים עבדו מתחת לאדמה. זה סבל לצוות, זה סבל למטופלים, וזה 30% פעילות של בתי חולים. איך הם ממשיכים הלאה? איך הם ימשיכו? זה גם הוצאות ואובדן הכנסות, וזה עולה לנו בבריאות אחר כך. אז חייבים לעשות מקסימום כדי להאיץ ולהשקיע מאמצים, להשקיע משאבים, אחרת פשוט אנחנו מאבדים צפון תרתי משמע. זו סכנה חיונית וממשית.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

תודה. חברת הכנסת ניר, בבקשה.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, קודם כל תודה על הדיון הכל כך חשוב הזה. אני חושבת שקודם כל כולנו צריכים להבין אחרי המלחמה האחרונה, שמיגון, בטח בצפון, ממ"דים, זה לא nice to have , זה must. ואי אפשר לשבת פה מצד אחד ולהתפלא שאין חזרה של תושבים לצפון, ומצד שני לא לתקצב כמו שצריך את מה שכבר עבר בהחלטת ממשלה בשנת 2018, ואנחנו כבר בשנת 2026, שמונה שנים מאז החלטת ממשלה, ואנחנו באמת פה מגרדים את ה-30% מימוש בין אפס לאחד קילומטר, שזה בלתי מתקבל על הדעת.

שלא נדבר על אחד עד חמישה קילומטר. כשאני מסתכלת על קריית שמונה, אז קריית שמונה זה אזור מאוים par excellence, ראינו את זה במלחמה האחרונה, ולא יכול להיות שדווקא במקום שהוא מאוים עד מאוד, והאוכלוסייה נזקקת באמת להושטת יד, אז אנחנו מקרטעים שם בהישג שהוא לא מתקרב למימוש של 10% עדיין ביחס לתושבים של הצפון.

אני חושבת שיש פה משהו, אם מדברים עכשיו על ועדת חקירה ממלכתית, אני חושבת שהסיפור הזה של החלטת הממשלה הזאת ואופן המימוש של החלטת ממשלה שהתקבלה, אגב, בשנת 2018 כשאביגדור ליברמן היה שר ביטחון, כולם זוכרים את זה שדיברו על חמישה מיליארד פר עשור, 500 מיליון שקלים כל שנה. אני שואלת את עצמי לאן זלג הכסף? איפה ה-500 מיליון שקלים פר שנה שיכלנו כבר להיות מאובזרים ובטח בכל הצפון לתת מענה מושלם לכל תושבי הצפון? בהתבוננות גם על איומים עתידיים, כי אנחנו מבינים שהאתגרים הביטחוניים באמת לא משהו. אני מכאן רצה לוועדת חוץ וביטחון, אבל ברור לחלוטין שבצפון אנחנו נצטרך להגן על התושבים באופן קבוע ועל בסיס דרך קבע, כי האויבים שלנו לא זנחו את האידיאולוגיה שלהם.

ולכן אני חושבת שהנושא הזה ראוי קודם כל להתבוננות דרך משקפיים תקציביות. הראשון שהייתי נותנת לו פה לדבר בדיון הזה זה למשרד האוצר. איך מתקשקשים עם תושב קריית שמונה בין 130,000 שקלים ל-190,000 שקלים? איך לא נותנים מענה הדוק וסדור לכל תושבי קו העימות והצפון?

זה בעיניי מחדל שאי אפשר לעבור עליו לסדר היום. אני מברכת על כך שעשית על כך דיון. אני חושבת שהנושא הזה חייב לעלות כיתה, חייבים בעניין הזה להאיץ בממשלה, לממש את החלטת ממשלה, שלהבנתי עדיין קיימת, עומדת בעינה, אף אחד לא נגע בהחלטה הזו, ולשאול את עצמנו שאלות לאן זלג הכסף? ולמה עכשיו, אחרי המלחמה, בשש אחרי המלחמה, שאפס עד אחד קילומטר, אמרנו לא נוגעים, למה אנחנו לא רצים ועושים את זה גם לגבי אחד עד חמישה קילומטר באופן מלא והרמטי?

תודה רבה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

תודה רבה. חבר הכנסת בליאק.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רק מצטרף לדברי חברותיי ומודה לך על הדיון החשוב הזה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

תודה, תודה רבה. חבר הכנסת לוי, אתה ממילא מתי שבא לך.

אני מבקש מגיל להמשיך. אנחנו היינו באחד עד חמישה. נסיים ואחר כך נעבור לחמישה עד תשעה.

<< אורח >> גיל גלרון: << אורח >>

אוקיי, אני אשלים פה עוד כמה דברים, גם תוך כדי הדברים שעלו כאן, אני גם אתן כמה תשובות, אני מקווה שלשביעות רצונכם.

כאמור, הקמנו מוקד עם הרבה מאוד משאבים ופרט לבקשות או לפנייה של האזרח אלינו, אנחנו יוזמים פנייה אליהם. כפי שציין פה ראש עיריית קריית שמונה, הקמנו סיירת שנקראת "המוקד הנודד", והיא לפחות פעמיים בשבוע נמצאת ביישובים. ממש מרימים את האנשים מהמוקד.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אוקיי, אני רוצה לעצור עם העניין. זה חשוב וטוב ואנחנו מברכים על זה, כך צריך להיות. בוא נמשיך.

<< דובר_המשך >> גיל גלרון: << דובר_המשך >>

ברשותך, מה שחשוב כאן להגיד זה שנדרש פה גם שיתוף פעולה מהרשויות. הם צריכים להביא את התושבים אלינו, לאותם מקומות, למועדונים וכן הלאה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

האם ביישובים קהילתיים יותר, קיבוצים או מושבים, יותר קל לכם?

<< אורח >> גיל גלרון: << אורח >>

הרבה יותר קל.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

וזה קורה? באים במסות?

<< דובר_המשך >> גיל גלרון: << דובר_המשך >>

זה קורה. מביאים למועדון לחבר בקיבוץ כזה או אחר כמה שיותר תושבים. בעיקר האנשים המבוגרים שמתקשים עם הדיגיטציה. אנחנו פשוט פותחים לידם לפטופ, עוזרים להם. יש פה עניין חוקי או משפטי גם, אסור לנו למלא את הפרטים במקום אזרח אחר. אז צריך לשים לב לדברים ולא בדמות הקמת הממ"דים לעשות כאן עבירות חלילה על החוק.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אוקיי, 100%.

<< דובר_המשך >> גיל גלרון: << דובר_המשך >>

זה בהקשר הזה. כפי שציינתי קודם, האזרח, פעם שהוא פותח את הבקשה ונמצא זכאי, הציג היתר וביסוס לממ"ד, מקבל 30% מהמענק, 50% נוספים בגמר השלד ועוד 20% בגמר הממ"ד.

אני רוצה להגיד פה כמה דברים בכלל, בעיקר לרשויות העירוניות בגזרה הזו. לא ציינו פה, אבל במהלך השנתיים וחצי האחרונות שיפצנו למעלה מ-1,000 מקלטים בקו הצפון בטווח של אפס עד שני קילומטר.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

במרחב העירוני.

<< דובר_המשך >> גיל גלרון: << דובר_המשך >>

במרחב העירוני, כן, במרחב העירוני.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לא בכפרי.

<< דובר_המשך >> גיל גלרון: << דובר_המשך >>

נכון, במרחב העירוני. למעלה מ-1,000 מקלטים, מקלטים פרטיים משותפים. אז לדבריו של אביחי, יש פה מענה. לצערנו, הוא לא המענה האופטימלי, אבל עד שיהיה המענה האופטימלי, ואני מסכים פה עם הגברת ניר, פעם שיהיה את כל התקציב ואת כל הכסף, מטבע הדברים אנחנו נרוץ קדימה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

מה שאני מבקש, שתיגע בנושא התקציב, כי לא שמענו עדיין את ההיקפים.

<< דובר_המשך >> גיל גלרון: << דובר_המשך >>

אז בהקשר התקציב, כפי שאמרתי, באפס עד אחד קילומטר יש לנו תקציב מלא לכמעט 3,000 ממ"דים ואנחנו על המסילה, ולהערכתי סוף 2026 אנחנו ממש לקראת סיום. באחד עד חמישה, יש תקציב מלא לכל הפוטנציאל שיש פה. עכשיו, מה לעשות? זו החלטה שהתקבלה פה באוצר, ממשלה, לא יודע מי, שבסופו של דבר זה מימוש עצמי. אנחנו עושים הכול כדי להביא את האזרח. אנחנו אומרים לאזרחים: חבר'ה, יש כסף. בואו קחו, תעשו.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אוקיי, הכסף זמין. בוא נעבור הלאה. בוא נעבור לחמישה עד תשעה.

<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>

אני אשמח להתייחס רגע כי עלו פה כמה דברים חשובים. אני אעשה את זה בזריזות. יונתן, ראש ענף פרויקטים מחלקת מיגון, פיקוד העורף.

דיברו פה על הקרטוע של כל התוכנית הזאת, זה נכון, אבל כול מנהל פרויקט יודע שבשביל לנהל פרויקט כמו שצריך, צריך קודם כל תקציב.

שתיים, צריך ודאות על התקציב. אם אתה עובד בלי ודאות על התקציב אז אתה לא יודע איפה לשים את השקל הראשון. מה אני שם אותו על היתר או שאני שם אותו על - ? אני עכשיו משפץ מקלטים, כי אני יודע שכסף גדול לבניית ממ"דים לא יגיע בזמן. אתה לא יודע איך לחלק את זה. אם יש ודאות יש פרויקט כמו שצריך.

דבר שלישי זה עניין של הסרת חסמים רגולטוריים.

שלושת הדברים האלה לא היו עד תחילת המלחמה. לצערי, היה צריך מלחמה כדי שגם נקבל תקציבים משמעותיים וגם יוסרו החסמים הרגולטוריים בדמות הוראת השעה שקידמנו. אני רק אגיד, שנה לפני המלחמה כבר יש מסמכים מאלוף פיקוד העורף, מראש אגף ההנדסה והבינוי, לגבי הוראת השעה, לגבי בקשה לפטור מהיתר, וזה לא היה עד המלחמה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

עכשיו יש לנו את הוודאות הרגולטורית, התקציבית, ומה אמרת הרכיב השלישי?

<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>

צריך תקציב, צריך ודאות על התקציב וצריך הסרת חסמים.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אוקיי, אז מה עשינו עם הכסף עד עכשיו? 5 מיליארד, זה היה תג מחיר של ה- - -

<< דובר_המשך >> יונתן אלשיך: << דובר_המשך >>

קודם כל עד תחילת המלחמה לכול "מגן הצפון", שזה לא רק המיגון הפרטי, זה כולל את המיגון המוסדי וכולי ועוד עוד נדבכים של מיגון, עד תחילת המלחמה הגיע פחות מ-500 מיליון. זאת אומרת, בין השנים 2019 ל-2024.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

2.40 מיליארד.

<< דובר_המשך >> יונתן אלשיך: << דובר_המשך >>

לא, אתה מדבר רק על הפרטי, יש עוד טיפה בתחומים אחרים, אבל הרבה פחות ממה שהיינו צריכים לקבל. ואחר כך בשנת 2023, קיבלנו גם, רק 100 מיליון פלוס 20 מיליון שקלים מקלטים משותפים באשקלון.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

עד רגע זה, כמה כסף התקבל?

<< דובר_המשך >> יונתן אלשיך: << דובר_המשך >>

עד רגע זה 2.7 מיליארד. ששוב, 2.7 מיליארד, כשחצי מיליארד בלבד עד תחילת המלחמה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

בסדר, עזוב, אנחנו ב-2.7, חסר 2.3. ב-2.7, למה מתוקצבים ה-2.7?

<< דובר_המשך >> יונתן אלשיך: << דובר_המשך >>

ה-2.7 האלה כוללים בעצם את כול מה שצריך בשביל להשלים את האפס עד אחד בביצוע ממשלתי, את כל מה שצריך כדי לממש מימוש עצמי לכל תושב שיגיש בקשה באחד עד חמישה. והם כוללים פיילוט של 700 יחידות דיור בבנייה רוויה בקריית שמונה.

<< אורח >> גיל גלרון: << אורח >>

כולל חיזוק לרעידות אדמה.

<< דובר_המשך >> יונתן אלשיך: << דובר_המשך >>

כולל חיזוק לרעידות אדמה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

שזה לביצוע מיידי, לא מחכים לפינוי בינוי?

<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>

מה שאין לו תוכנית בטווח הנראה לעין. זה רק פיילוט, יש עוד מבנים כאלה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

כל זה 2.7, או 2.7 מן הסתם הלך גם למבני ציבור?

<< דובר_המשך >> יונתן אלשיך: << דובר_המשך >>

נכון. בתוך זה יש.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

נושאי התרעה וכול מיני דברים כאלה.

<< דובר_המשך >> יונתן אלשיך: << דובר_המשך >>

כן, זה יחסית. יש גם התרעה וכאלה וכל מיני קטן, אבל יש, מוסדות חינוך זה בהחלט משמעותי.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אז כמה יצא?

<< דובר_המשך >> יונתן אלשיך: << דובר_המשך >>

במוסדות חינוך יש כ-350 מיליון שקל. זה בטווח של עד תשעה קילומטר.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

מה זה 2.7? קריית שמונה כאילו?

<< דובר_המשך >> יונתן אלשיך: << דובר_המשך >>

2.7 זה סכום במיליארדים.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

לא, 2.7 זה המיליארדים. רגע, זאת אומרת ש-350 לחינוך, אבל כמה סך הכל מוסדות חינוך, יש גם בריאות ודברים אחרים.

<< דובר_המשך >> יונתן אלשיך: << דובר_המשך >>

רגע, הפרויקט הזה כולל מיגון מלא. זאת אומרת כול מבנה, כול מוסד חינוכי, אפרופו מה שדיבר ראש העיר. כול מוסד חינוכי בטווח שבין אפס לתשעה קילומטר, מה שמוגדר על ידי פיקוד העורף כיישובים קדמיים, מקבל מיגון על פי תקנות פיקוד העורף, זאת אומרת מרחבים מוגנים, כל מוסד חינוך הכוונה ממעון יום, שהוא לא פרטי.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

כלומר ב-350 אתם משלימים על פי התקן זה לא יהיה כיתות ממוגנות.

<< דובר_המשך >> יונתן אלשיך: << דובר_המשך >>

זה יהיה לפי תקנות ההתגוננות. לא כמו בעוטף עזה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

התגוננות, בסדר. 350, זה מכסה כנראה, לפי מה שאתה אומר. האם יש עוד הוצאות אחרות למוסדות בריאות?

<< דובר_המשך >> יונתן אלשיך: << דובר_המשך >>

אז יש גם, יש גם השקעה בשני פרויקטים עיקריים של מוסדות בריאות, שזה 25 מרפאות שאופיינו על ידי משרד הבריאות בשיתוף - - -, שאנחנו בימים אלה ממגנים אותם, כבר רובם המוחלט נמצא בביצוע. ועוד מיגון של רחבת האמבולנסים בכניסה למלר"ד (מרכז לרפואה דחופה) זיו.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

והסיפור הזה כמה הוא?

<< דובר_המשך >> יונתן אלשיך: << דובר_המשך >>

בסביבות ה-45 מיליון.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אוקיי, זאת אומרת, אוקיי, הבנתי.

<< אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >>

אז זה אומר שהמגזר הכפרי לא מכיר את זה.

<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>

מה הכוונה? המרפאות האלה הן בהחלט במגזר הכפרי.

<< אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >>

אני לא ראיתי שום דבר.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

צודק אסף. אין פה כלום כפרי, שום דבר. אני מכיר, לא ראינו שום דבר.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

טוב חברים, דברו ביניכם תוך כדי ואם יש בעיה תגידו לי. עכשיו, אפשר לבדוק את זה כבר עכשיו. כמה יש לבתי הספר כולל את המרחב הכפרי. וזה לגבי המרפאות תבדוק. עכשיו רגע, אני רוצה רק להבין סופית לגבי ה-2.7, אין להם את המספרים פה של העצמי. האם מה שאמרנו עד עכשיו, בזה זה מסתיים? 2.7 נותן פתרון לאפס עד חמש מלא.

<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>

נכון.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

כולל מוסדות החינוך ורווחה שציינת.

<< דובר_המשך >> יונתן אלשיך: << דובר_המשך >>

למעט קריית שמונה שרק 700 יחידות דיור בפיילוט כלולים בתוך הדבר הזה, זאת אומרת יש עוד אלפי יחידות דיור שלא כלולות פה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

שהן לא כלולות בגלל שהם מחכים לפינוי בינוי?

<< דובר_המשך >> יונתן אלשיך: << דובר_המשך >>

או, או כי כרגע עושים פיילוט על 700.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

הבנתי.

<< דובר_המשך >> יונתן אלשיך: << דובר_המשך >>

הפיילוט הזה גם נעצר כרגע, אפרופו, בגלל בעיות תקצוב, תזרים של משרד הביטחון.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

בסדר, הבנתי. למה מיועד ה-2.3? מה שנשאר מהתקציב הזה.

<< דובר_המשך >> יונתן אלשיך: << דובר_המשך >>

רגע, ה-2.3 עוד פעם, זה כולל רק המיגון הפרטי זה הכול את המיגון הפרטי. זה הכסף הגדול.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

לא, אבל מבחינתי זה השלמה, אמרת של ה-5 מיליארד.

<< דובר_המשך >> יונתן אלשיך: << דובר_המשך >>

אה, של ה-5 מיליארד? כן. לצערי בגלל שזה לוקח הרבה זמן, אז גם המחירים שונים, זה כבר מזמן לא 5 מיליארד. בשביל להשלים את האפס עד תשעה צריך יותר מזה. אבל אנחנו מעריכים שכדי לסיים את עד תשעה קילומטר נצטרך עוד סדר גודל של 2.5 או לקראת 3 מיליארד.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אוקיי. ואז המשמעות היא לנושא מיגון בבתים, המיגון הפרטי. זה בעיקר הכסף?

<< דובר_המשך >> יונתן אלשיך: << דובר_המשך >>

כן, הכסף הגדול הוא במיגון הפרטי.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אוקיי, בהשתתפות של כמה אנחנו לא יודעים?

<< דובר_המשך >> יונתן אלשיך: << דובר_המשך >>

אנחנו לא יודעים. אם אנחנו לוקחים בחשבון את אותה השתתפות שיש היום, אז זה הערכת העלויות, צריך לזכור שיש בתוך הטווח הזה את מעלות ואת נהריה. נהריה זו עיר חשובה וגדולה, עם בנייה רוויה. אומנם היא לא יושבת על השבר והיא לא אחת מהערים שהוגדרו על ידי ועדת ההיגוי לרעידות אדמה כמסוכנת והיא לא כמו קריית שמונה בהקשר הזה, אבל עדיין.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אוקיי. תודה רבה. עוד.

<< דובר_המשך >> יונתן אלשיך: << דובר_המשך >>

אדוני היושב-ראש, אני אשמח להתייחס לכמה נקודות שעלו פה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

כן, בטח, בטח.

<< דובר_המשך >> יונתן אלשיך: << דובר_המשך >>

לגבי גובה המענק, שזה הפיל הגדול. זה נכון שמשרד הביטחון ופיקוד העורף חתמו הסכם עם האוצר. אנחנו כמובן היינו שמחים לתת תקצוב מלא, זה הבנו שזה לא יקרה.

<< אורח >> גיל גלרון: << אורח >>

ולממש באמצעותנו.

<< דובר_המשך >> יונתן אלשיך: << דובר_המשך >>

כן, או לא משנה, גם אם היינו נותנים מימוש עצמי, אבל בסוף הבנו שזה לא יקרה ולכן רצינו שמשהו יתקדם. יצאנו לדרך, יש כבר 1,500 בקשות שהוגשו כבר בתוך הדבר הזה, אפרופו גם מה שהציג דוידוביץ'. אז יש פה 230 בקשות שהוגשו רק במטה אשר. אולי מעל. 230 שאושרו.

בלי קשר, יש איזושהי ועדת חריגים כלכלית בתוך האחד עד חמישה, ואנחנו קבענו לה קריטריונים מאוד חמורים שבקושי מומשו, וחלק מהאפשרויות שלנו לסייע לאותם תושבים במרחב הכפרי בצמודי הקרקע, זה לרכך את הקריטריונים האלה כדי שיותר אנשים ייכללו בהם. אנחנו עושים על זה עכשיו עבודה ואנחנו מעריכים שתוך חודש תהיה לנו כבר איזו שהיא עבודה מתואמת.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

המהות היא הגדלת התקצוב?

<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>

לאותם שזכאים שיש להם קושי כלכלי.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

בסדר, הבנתי.

<< אורח >> גיל גלרון: << אורח >>

נכים, למיניהם.

<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>

בינתיים הגדרנו קריטריונים מאוד קשיחים.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

ואז מגיעים לכמה?

<< דובר_המשך >> יונתן אלשיך: << דובר_המשך >>

ואז יהיה עוד 33,000 שקלים לכל זכאי.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אוקיי. פה מדובר על קריטריונים בריאותיים, רווחה, סוציו-אקונומי, שילוב ביניהם?

<< דובר_המשך >> יונתן אלשיך: << דובר_המשך >>

כן, סוציו-אקונומיים.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> לאיזה מרחק?

<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>

לא, למי שבתוך האחד עד חמישה.

לגבי בנייה רוויה, אני דיברתי רגע, הסיפור של הפיילוט של ה-700 כרגע תקוע בגלל בעיות תזרים של משרד הביטחון, זאת אומרת היה לנו תקציב. אנחנו לא יכולים להתקשר עליו. יש כבר חברה שאופיינה שבתהליכים של ועדות ופטור במשרד הביטחון, אנחנו לא יכולים לממש את זה בגלל בעיות תזרים של משרד הביטחון.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

יש פה הערה לגבי התזרים.

<< אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >>

אלון, הם לא משלמים לנו על ממ"דים שכבר בנינו לפני שנתיים המדינה לא החזירה לנו כסף, זה עניין תזרימי. קיבלנו כסף, הרשאה תקציבית, בנינו ממ"דים, עוד לא שילמו לנו, למעלה מ-45 מיליון שקלים המדינה חייבת לנו. 15 מיליון זה רק על ממ"דים. תבינו את מה אנחנו מממנים.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אין בעיה תזרימית מה שנקרא.

<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>

צודק אסף, ראש המועצה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

כן, בבקשה.

<< דובר_המשך >> יונתן אלשיך: << דובר_המשך >>

לגבי מה שדיברת רגע על התשעה קילומטר, חמישה עד תשעה. אנחנו כמובן רוצים להתקדם לטווח הזה. יש שלושה מאפשרים שחשוב להגיד אותם. אחד, יש מנגנון פועל. יש גם את המינהלת של גיל וגם יש מערכת מקוונת להגיש בקשות. יש הוראת שעה שהתוקף שלה כרגע עד אוקטובר 2026, אנחנו פועלים להאריך אותה בלי קשר, אבל היא לא לאורך זמן. אז יש הוראת שעה, והכי חשוב, כרגע אנחנו בעצם נותנים תמריץ שלילי לכל האנשים האלה שיושבים בחמישה עד תשעה, כי אנחנו אומרים להם לא יודעים אם נגיע לכם ומתי, אז הם אז הם לא בונים.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

והחברים מהאוצר מכינים בשקדנות את תשובתם.

<< דובר_המשך >> יונתן אלשיך: << דובר_המשך >>

כן, אז אנשים שנמצאים בטווח הזה אומרים רגע, למה שאני אבנה עכשיו? אם אני אבנה יגידו לי שאתה לא. הדבר הכי חשוב זה קודם כל לתת להם ודאות ולהגיד להם באמת: תראו, אם נבנה, אם וכאשר, אתם תקבלו רטרואקטיבית מנקודת הזמן הזאת.

ובלי קשר אנחנו חושבים שצריך להתקדם, היה גם דיון עם האוצר, לא ממש התקדם לאן שהוא.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אוקיי.

<< דובר_המשך >> יונתן אלשיך: << דובר_המשך >>

לגבי קריית שמונה ומקלטים, גם היום יש פעילות של מינהלת המטכ"לית ב-4 מיליון שקלים לשיפוץ מקלטים בקריית שמונה, כך שאני לא כל כך מבין את טענת ראש העיר. בימים האלה ממש משפצים אצלו מקלטים, זה פרויקט ב-4 מיליון שקלים, ומקלטים הפרטיים משותפים שלו שופצו עד ערב המלחמה 250 מקלטים פרטיים משותפים שופצו. כול המקלטים הפרטיים שיש בקריית שמונה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אני כבר רוצה לומר, גם לקראת דברי הסיכום, בהמשך.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> רגע, אבל שמענו את ראש העיר שזה לא שופץ.

<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>

לפני המלחמה - - -

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אבל לא, אבל עכשיו, עכשיו, כן.

<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>

לא רגע, משהו שהות של חיילים זה במקלטים ציבוריים. חיילים לא נכנסים לשהות במקלטים פרטיים משותפים של תושבים. רגע, בואו נעשה את ההבחנה הזאת. מקלטים משותפים זה בבתים של מעל שלוש קומות בדרך כלל, יש למטה. זה שיפצו ערב המלחמה את כול המקלטים בעיר. כנ"ל בנהריה 400 מקלטים ובמעלות עוד 100 ומשהו לא זוכר בדיוק.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

ערב או אחרי?

<< דובר_המשך >> יונתן אלשיך: << דובר_המשך >>

ערב המלחמה. לפני המלחמה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אוקיי.

<< דובר_המשך >> יונתן אלשיך: << דובר_המשך >>

גם באשקלון, באשקלון תוך כדי המלחמה, 1,000 מקלטים.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

עכשיו צריך לשקם אותם.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

היה אפשר לעשות את הציבורי גם במרחב הכפרי.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לא, יש גם אחריות לאזרח, לתושב. בסוף המדינה שמה אצלו הרבה מאוד כסף לשפץ את המקלט. וגם לרשות.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אני רוצה רק לציין, יש לנו פה נציגות מתנופה ומהאוצר, ויש לנו תוכנית גדולה לצפון. אני סבור שצריכה להיות תוכנית ייחודית לעיר קריית שמונה, לאור מצבה המיוחד, ואין ספק ששיקום מערך המקלוט, על גווניו, על סקטוריו, על מגזריו, צריך להיות חלק מהעניין. עכשיו, ראש העיר אומר שאתם יושבים, מדברים, מגיעים להבנות ופותרים את זה.

מה שהיה ערב המלחמה צריך להיות משוקם או מיוצב לאחריה. אני מקווה שאנחנו לאחריה.

הלאה, זהו. תודה. אני מבקש מהחברים מהאוצר, שתי נקודות, תציגו את עצמכם ושתי נקודות. אחד, יש כאן טענה ש-130,000 שקלים זה יותר מכלום, אבל זה לא מהווה תמריץ מספיק כדי שעוד רבים שיש להם אפשרות או עליהם לבנות לבד, יבנו לבד. זה אחד.

ושתיים, הסוגייה שהצגתי בהתחלה, סוגיית החמישה עד תשעה. שהיא מובנת מאליה, גם היא תמריץ כיום היא במסגרת תמריץ שלילי.

והערה נוספת שנשמעה כאן, והיא לקבוע, כרגע, רטרואקטיבית ל-לא רבים, אבל יש פה מידה של הוגנות לתקן החלטה בעיניי לא טובה, שהתקבלה לפני נדמה לי שנה, שהמועד הקובע לאחד עד חמישה הוא דצמבר או משהו כזה 2024 ולא 7 באוקטובר 2023.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לאחד עד תשעה, שהכול יהיה יום קובע.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

זה ברור, זה עוד לעתיד לבוא, אבל כן. אני לא מצליח להבין מאיפה הטעות הזאת, נגיד ככה, אני מתבטא בעדינות, לקבוע שמי שבנה בשנה הראשונה למלחמה, עשה את המובן מאליו, את הנכון, במקום להעניק לו עיטור כבוד סמלי ולגבות אותו באותם 130,000 שקלים לפחות, למה? מה קרה? מה? בגלל שהוא הקדים את הממשלה בהחלטה הראויה הזאת?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

26 באוקטובר זה הפטור.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

כן. בבקשה, חברים.

<< אורח >> אייל ברוך: << אורח >>

בוקר טוב, אייל ברוך, אגף תקציבים, משרד האוצר. אני אתחיל מלהגיד שהחלטת הקבינט מ-2018 לא התמקדה בלבד בצפון, אלא התקבלה על מיגון העורף ושיפור המוכנות לרעידות אדמה בכלל הארץ. סדרי העדיפויות נקבעים על ידי פיקוד העורף. הקבינט לא הצביע על מקור תקציבי בעת קבלת ההחלטה, וכנ"ל לא על הפריסה ואופן הפריסה, ולמרות זאת כל חמשת המיליארד שקלים הוקצו. ועד היום, החל מ-2018 הוקצו 5 מיליארד ו-100 מיליון שקלים, לטובת מיגון העורף ושיפור.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אתה יכול להבין מדוע נציג פיקוד העורף מכיר 2.7?

<< דובר_המשך >> אייל ברוך: << דובר_המשך >>

אני חושב שהוא התייחס למיגון הצפון.

<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>

אני יכול להסביר. אני אסביר. האוצר מחשב כל כסף שהוא נתן, שאיכשהו עונה על הגדרת מיגון או צפון, הוא סופר אותו. זאת אומרת, גם אם הוא נתן למשרד הבריאות איזה שהוא תקציב, או למשרד הרווחה או זה. המשמעות של מה שהוא אומר, זה שראש אגף התקציבים מנהל את הפרויקט ולא אנחנו. אז אם הוא מתיימר לנהל את הפרויקט אז באהבה.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

אפשר לקבל פירוט סעיפי התקציב של החמישה? ואז נדע כמה הלך לכל דבר ואז לא תהיה בעיה כמה הלך לתרבות? כמה הלך לרווחה? כמה הלך לכל מיני כאלה?

אני מכיר את התרגילים האלה מכשהייתי סגן שר אוצר, לקחת את הכול בחבילה. אבל עכשיו אנחנו מדברים בחיי אדם.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

הסיכום שלנו יהיה פנייה, דרישה מראש הממשלה. זה הגוף, הממשלה, צריכה לקבל החלטה, האם הפרשנות, יש פה שאלה של פרשנות, האם הפרשנות של האוצר היא הצודקת או לא. אני מכיר את הווריאציה הזאת, אני מביע דעה ש-5 מיליארד זה המינימום הדרוש לטובת הצפון, וכמובן שיש עוד כהנה וכהנה צרכים בכל הארץ, ואני מבין את התשובה הזאת בהקשר לתקציב הכולל.

<< דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לו את זה עכשיו, יש לך את זה. תגיד לנו כמה עבר לפיקוד העורף נטו עבור מיגון? עזוב אותנו, לא מעניין אותנו שיפוץ האצטדיון.

<< אורח >> אייל ברוך: << אורח >>

למשרד הביטחון עברו מתוך ה-5.1, 2.950 מיליארד שקלים.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

אדוני מצה"ל, סגן אלוף יונתן, האם זה הסכום שיש ברשותכם למיגון?

<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>

קודם כל צמצמנו את הפער מ-5 ל-2. עכשיו ההבדל בינינו בערך 150-200 מיליון, אני מניח שהוא סופר גם את החלטת ממשלה 3166, שהועברה בעם כלביא על 100 מיליון, שזה כבר מצמצם עוד 100 מיליון. גם על זה אנחנו חלוקים איתו.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

על מה זה הלך ה-100 מיליון?

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

כשתתקרבו ל-5 מיליון, תריבו על ה-150.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

החוק הוא 2.9, הוא מדבר על 2.7, חסר לו 150, 200. בגדול זה כסף קטן, אבל איפה ה-150?

<< אורח >> אייל ברוך: << אורח >>

אנחנו סופרים את הכול. אני רק אתייחס, אנחנו סופרים את כל ה-5 מיליארד, כי גם כשמשרד החינוך ומשרד הבריאות מקצה תקציבים למיגון מוסדות ציבור הם גם כן מחלקים.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אתה מתכוון בצפון?

<< דובר_המשך >> אייל ברוך: << דובר_המשך >>

בכלל, ברחבי הארץ.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אוקיי, הבנתי.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

אין לי טענות אליו. יש לי טענות לממשלה. תגיד לנו כמה הלך למיגון?

אני בוגר הדיונים פה על רעידות האדמה, הפחד אוכל אותנו. 9,000 הרוגים. ולא ממוגנים כל הבתים בצפון של 10 ערים על קו השבר הסורי אפריקאי. מתוכן, אתם רוצים להיות יותר? בתי ספר, בית החולים בצפת, בית החולים פוריה, אגף שלם בבית החולים רמב"ם בחיפה - לא חוזקו. ותחשבו רק על הכאוס, תעזבו את הבתים הפרטיים, שחם וחלילה זה יקרה באמצע לימודים שאלוהים ישמור. כל הריצות יהיו לשם.

לכן, האם זה 2, שנדע מה להגיד לממשלה. 2.7, 2.9? עזוב אותי מהחמישה מיליארד.

<< אורח >> אייל ברוך: << אורח >>

כלל ה-5 מיליארד שקלים שדיברתי עליהם, 5.1, הוקצו לטובת מיגון וחיזוק מבנים בכלל רחבי הארץ, לפי סדרי עדיפויות שנקבעים ביחד עם פיקוד העורף.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

הבנתי, תודה.

<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>

לא, רגע, רגע. לא נקבע עם פיקוד העורף, ממש לא. זה תקציבים שנקבעים על ידי ראש אגף התקציבים, הוא כנראה מנהל הפרויקט.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

התשובה ברורה, אפשר לא להסכים.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

אני מבקש, אם אפשר, אדוני, בבקשה, אדוני היושב ראש, שהוועדה, בראשותך, תבקש מהאוצר פירוט תוך שבוע ימים. הוא יכול לתת את זה בשנייה וחצי, אבל ניתן להם צ'אנס. תוך שבוע ימים. מה סעיפי התקציב של 5 מיליארד שקלים? כדי שאני יודע מה לעשות.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

בסדר גמור, אנחנו נבקש, אבל לא פחות חשוב זה להוסיף כסף לצפון. זה בעצם העניין, ואנחנו נבקש את העניין, חבר הכנסת לוי. אני מבקש שתתייחס לשתי הנקודות האחרות.

<< אורח >> אייל ברוך: << אורח >>

אני אתייחס בנוסף, ואגיד שהתוכנית של מיגון אפס עד אחד החלה לפני שבע שנים ולא עבדה בצורה טובה. אנחנו רואים שעד היום היא לא הושלמה. התוכנית הזאת היא בעצם במימון וביצוע מלא של משרד הביטחון. בתיאום ממשרד הביטחון ופיקוד העורף, הוחלט על תוכנית למיגון טווח של אחד עד חמישה. המיגון של טווח אחד עד חמישה נעשה במודל אחר, מתוך כוונה שהתושבים יוכלו לקבל את סכום ההשתתפות מהממשלה, בהתאם למקורות התקציביים שהועמדו לשם כך, ולבנות בעצמם את הממ"ד, ולא לחכות עד שהממשלה תוכל לבנות בעצמה.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

זה אנחנו יודעים. מה לגבי ה-130, ההיקף?

<< אורח >> אייל ברוך: << אורח >>

ההיקף נקבע בהתאם למסגרות שעומדו לתוכנית, ובהתאם לכמות.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אני שואל, אני אחדד. אוקיי. יש לי הרגשה שהבנת, אבל אני רוצה את התשובה, אם אפשר. זה כמו בכל עסק שבונים אותו, כן? או כמו עסקה. הממשלה הניחה, אתם הנחתם, שעל בסיס 130,000 שקלים אפשר יהיה להתקדם התקדמות משמעותית בפרויקט. ואנחנו רואים שה-130,000 הוא לא מספיק אטרקטיבי. זה לא קורה, ולא רק בגלל הקשיים הרגולטוריים, התכנונים, והאופק והיציבות התקציבית, נקרא לה, ההבטחה.

השאלה אם אתם לא חושבים, כמו שנראה, שנכון להוסיף כולל רטרואקטיבית למי שקיבל את מה שקיבל.

<< אורח >> אייל ברוך: << אורח >>

אני חושב שגיל תיאר כאן שהתוכנית מתקדמת, מאז שהמינהלת פועלת היא מתקדמת, וזה נכון שאין מימושים.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

מה ייראה בעיניכם הצלחה? לאורך שנתיים-שלוש, נגיד.

<< אורח >> אייל ברוך: << אורח >>

מבחינתנו הצלחה זה שכל התושבים יהיו ממוגנים.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

אבל זה לא יהיה.

<< דובר_המשך >> אייל ברוך: << דובר_המשך >>

אנחנו רואים שהתוכנית מתקדמת ואין מימושים גבוהים, ואנחנו עוד לומדים ביחד עם משרד הביטחון את קצב המימוש ומה בתוכנית לא נכון.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

מצוין. רגע, שנייה, אז אני חושב שהגעת בדיוק לנקודה ההוגנת, שאומרת, יש צורך לבצע ניטור, בחינה אמיתית הוגנת. אני לא מניח שאנחנו צריכים להגיע ל-80% כדי שזה ייראה הצלחה, אבל בוודאי לא סדרי הגודל של כמה? 10%, 15%.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

כרגע 1,500.

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>

לא יודע מתוך כמה.

<< קריאה >> קריאה: << קר

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]