פרוטוקול מספר 15, ועדת המשנה לספורט, 12/02/2026

הכנסת העשרים-וחמש

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 15

מישיבת ועדת משנה של ועדת החינוך התרבות והספורט ועדת המשנה לספורט

יום חמישי כ"ה בשבט התשפ"ו (12 בפברואר 2026), שעה 10:00

סדר היום:

<< נושא >> הסכנות בכוונה לביטול החובה לביצוע בדיקות רפואיות לספורטאים קטינים << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

סימון דוידסון – היו"ר

חברי הכנסת:

טטיאנה מזרסקי

מוזמנים:

רועי ברקוביץ

–

מנהל אגף להכשרת מאמנים, משרד התרבות והספורט

רננה מיסקין

–

ראש מטה המשנה למנכ"ל, משרד הבריאות

ד"ר יוני יוסף

–

סגן ראש חטיבת רפואה, משרד הבריאות

פרופ' אמנון להד

–

יו"ר המועצה הלאומית לבריאות בקהילה

פרופ' נעמה קונסטנטיני

–

מנהלת המרכז לרפואת ספורט בבית חולים שערי צדק, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות האישה ד"ר רון גולן

–

יו"ר החברה הישראלית לרפואת ספורט, ההסתדרות הרפואית בישראל ד"ר רוברט כהן

–

מנהל מקצועי שירותי ספורט ורפואה, הדר יוסף

ד"ר אברהם כץ

–

מנהל תחנות לרפואת ספורט

ד"ר אליה קפוסטיאנסקי

–

מכון לבדיקת ספורטאים קפוסטא

עו"ד אוהד כהן

–

יו"ר ועדת משפט וספורט, לשכת עורכי הדין

מיכאל בנישו

–

בעלים, לייף טסט מכון לרפואת ספורט

ירון גור

–

מנכ"ל שירותי ספורט ורפואה, הדר יוסף

נועה גרינברג דרורי

–

מנהלת אגף רפואי, ההתאחדות לכדורגל

מיכל חוצב

–

ארגון ההורים הארצי

יובל חזן

–

מנכ"ל מכון 1 בדיקות רפואיות לספורטאים

קרנית לוי

–

הורה לספורטאים קטינים

מוזמנים באמצעים מקוונים:

פרופ' גל דובנוב-רז

–

מנהל המכון לרפואת ספורט, המרכז הרפואי שיבא תל-השומר

ייעוץ משפטי:

צח בן יהודה

מנהלת הוועדה:

מירב כהן

רישום פרלמנטרי:

עומר סלע, איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הסכנות בכוונה לביטול החובה לביצוע בדיקות רפואיות לספורטאים קטינים << נושא >> << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

בוקר טוב לכולם. אנחנו פותחים את הישיבה של ועדת המשנה לספורט, יום חמישי, כנסת ריקה. לא תראו פה הרבה חברי כנסת. תודה רבה לחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי שמצטרפת אלינו שהיא המומחית בנושא הבריאות אצלנו ביש עתיד.

אספר איך התחיל כל הדיון הזה, ממש במקרה. אני התחלתי לקבל כל מיני טלפונים, כל מיני שמועות שמתחילים לחשוב על איזה שינוי בכל הנושא של הבדיקות הרפואיות לספורטאים במדינת ישראל. ופגשתי במקרה את שר הספורט מיקי זוהר בכנסת, הוא לא נמצא פה הרבה. אבל הוא הגיע לכנסת ואמרתי לו. הוא אמר שמתחילים משהו.

התחלתי לקבל טלפונים נוספים ועוד הודעות ומיילים. התפקיד שלי כחבר כנסת לבקר ולפקח על עבודת הממשלה. במקרה הזה זה על משרד התרבות והספורט. לא מתנגח. אנחנו עובדים ביחד בצורה מאוד מאוד טובה אבל כשדבר כזה מגיע לאוזניי אני חייב להעלות את הנושא הזה. וחייב לשמוע את כל הגורמים בכל העולם של הספורט. אי אפשר לשמוע שניים שלושה אנשים ולא לשמוע את כולם.

גילוי נאות. אני באתי מעולם הספורט. הייתי יושב-ראש איגוד השחייה, מאמן בנבחרות ישראל בשחייה. הקמתי את בני הרצליה, הפועל דולפין נתניה. כל החיים הייתי בעולמות השחייה ופרופסור קונסטנטיני מלווה אותי מאז שאני מאוד צעיר ואח שלה נועם הייתי המון שנים כיושב-ראש ואחרי זה איתי באיגוד והבת שלי הייתה ספורטאית.

הבת שלי הייתה ספורטאית – לצערי לא בשחייה – אבל הייתה בענף גלגיליות אומנותי וגם כן הייתה צריכה לעשות בדיקות והבת שלי בגיל 17 עברה צנתור, צריבה של מהפך כי היא הייתה מגיעה לתופעות של דופק מאוד גבוה. מומחים בנושא מבינים את זה. ומי שעשה לה את הבדיקה וגילה את הנושא הזה היה רופא בנתניה, לא במכון אבל עשו לה בדיקה רצינית ואבחנו את הדבר הזה ויכול להיות שהצילו לה גם את החיים.

מה שקרה אחרי שהוועדה הוציאה את הפרסום על הדיון זה היה פשוט הזוי. קיבלתי עשרות מיילים, הודעות, טלפונים. גם ממומחים בעולמות הקרדיולוגיה וגם מכל מיני מכונים וגם מהורים של ספורטאים ומאיגודים ומרכזים.

כל אחד אמר לי משהו אחר ולא שמעתי דעה עקבית ממספר אנשים ולכן בדיון הזה אנחנו נשמע את כולם. בסוף יש המלצה של הוועדה שעוברת למשרדים שנוגעים בדבר. אנחנו לא אלה שקובעים. בסוף יש קביעה אבל כדי לשנות תקנות זה צריך להגיע לועדת החינוך ואם התקנות לא יהיו לרוחי – כנראה שתהיה בעיה להעביר את זה, כי דברים שרצינו להעביר העברנו את זה מאוד מהר. אבל פה זה אירוע.

כשאני שמעתי שכן מתחילים, הופתעתי אתמול. כי אני שלחתי שאלות גם למשרד הספורט וגם למשרד הבריאות וקיבלתי אתמול תשובות ממשרד הבריאות וחצי שעה אחרי הם משכו את התשובות האלו. פתאום התשובה שקיבלתי היא לא טובה, היא לא נכונה. היא לא בסמכות של מישהו.

אני עברתי על התשובה הראשונה כי היא החשובה בעיניי. השנייה לא מעניינת אותי. סתם מרחו אותי ואני לא אוהב שמורחים אותי. אני אקריא לכם את התשובה הראשונה ואחרי זה אנחנו נתחיל את הדיון.

"בשנים האחרונות גוברת ההבנה כי נדרש לבצע שינוי באופן העבודה של התחנות לרפואת ספורט. לנושא נדרשה הועדה המייעצת של המשרד – גם הקודמת וגם הנוכחית – לכך הצטרפו המלצות של מועצות לאומיות הרלוונטיות לנושא. בשנה האחרונה התקיימה", בשנה האחרונה. כבר שנה.

"בשנה האחרונה התקיימה ועדה משותפת של משרד הספורט ומשרד הבריאות במטרה להגיש הצעה לתיקון התקנות". תקשיבו למשפט הבא: "אין בידי משרד הבריאות מסד נתונים לגבי תחלואת ספורטאים בישראל". אין. ומשפט אחרי זה "בדיקות הסקר השנתיות הנמוכות, כמות הפגיעות שנגרמו לספורטאים עקב בעיות רפואיות שהיו ברות אבחון מוקדם ולא התגלו בזמן היא נמוכה ביותר". מצד אחד אומרים שאין להם מסד נתונים, מצד שני היא נמוכה ביותר. "אין להסיק מכך שבדיקות הכשירות אינן נחוצות". זאת אומרת שהבדיקות כן נחוצות.

אתם כותבים ככה: "המשרד מביעים חוסר שביעות רצון מאופן ההתנהלות המקצועית של רבות מהתחנות הללו. ישנן תלונות המופנות למשרד הבריאות גם מספורטאים הנבדקים בתחנות ומהוריהם". זאת אומרת כל הדיון פה צריך להיות על איכות, רמה של התחנות. אתם אומרים שהבדיקות הן לא מספיק טובות.

בכל המסמך ששלחתם אין איזושהי תוכנית איך אנחנו משנים את הבדיקות, איך אנחנו הופכים אותן למקצועיות, איך אנחנו מעבירים מבחינה טכנולוגית את הבדיקות עצמן ישר לרופא המשפחה או לרופא הילדים כי מה שקורה היום אתה גומר בדיקה, מקבל איזה פתקית כזאת והולך עם זה ונותן למנהל האגודה שלך שהוא מעביר את זה לאיגוד.

שום דבר לא מגיע לרופא המשפחה, לא לרופא הילדים. רופאי הילדים לא יודעים בכלל מה קורה עם הילדים, מה התגלה בבדיקות האלו. בואו נדבר על הדברים המהותיים. איך עושים את הבדיקות טוב, איך מעבירים אותם מבחינה טכנולוגית לרופאי המשפחה ורופאי הילדים כדי שיהיה מעקב. אני עושה בדיקה היום, שנה הבאה אני עושה עוד פעם בדיקה, אין בכלל היסטוריה על הנושא הזה. מה היה בבדיקה הקודמת, מה היה בבדיקה הנוכחית.

אני הולך לרופא המשפחה שלי הוא לא יודע בכלל מה היה בבדיקה. למה הבדיקה לא מגיעה אליו? למה הוא לא רואה את האק"ג? הרי יש לו זמן. הוא יכול לשבת, להסתכל. לא 30 בדיקות בשעה. הוא יכול לעשות את זה בצורה רצינית. גם זה לא מופיע.

אני אשמע את כולם, כולם ידברו. אבל כבר אני אומר לכם, כל המטרה שלנו פה בשולחן הזה זה לדאוג לבריאות הספורטאים והספורטאיות. זו המטרה. זה מה שכתוב על הקיר. עכשיו מפה בואו נבדוק איך אנחנו עושים את הבדיקות כמו שצריך. לבוא ולהגיד לא, מבטלים, שופכים את התינוק עם המים זה הכי קל. אני מת על הדברים האלו. זה קורה בכנסת הזאת הרבה מאוד.

יש לי רשימה פה של הרבה מאוד מומחים. אנחנו נעשה סדר. כל אחד יקבל את הזמן שלו. אני כבר אומר לכם, לכל אדם יש שלוש דקות זמן דיבור כי צריכים להצטרף עוד הרבה רשומים שתקועים בכניסה וגם הם ירצו לדבר.

אנחנו נעשה את הדיון עד 12:00. נשמע את כולם, הכול רשום בפרוטוקול. מי שלא היה בכנסת צריך להבין שכל מה שאתם אומרים, הכול מוקלט והכול רואים בערוץ הכנסת, גם בערוץ הספורט היום והכול נשאר בהיסטוריה. שימו לב למה שאתם אומרים.

אני רוצה לשמוע קודם כל את המומחים ואנחנו נתחיל קודם כל מפרופסור נעמה קונסטנטיני ואנחנו נעבור אחד אחד. כל מי שרוצה לדבר שפשוט יבקש לדבר ואנחנו נעבור אליכם והכול יהיה רשום. גם לאחרונים, גם אלו שהגיעו מהצפון. בבקשה נעמה.

<< דובר >> נעמה קונסטנטיני: << דובר >>

תודה רבה. קודם כל גילוי נאות.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

רק להגיד שם ותפקיד ולהתחיל לדבר.

<< דובר >> נעמה קונסטנטיני: << דובר >>

נעמה קונסטנטיני, פרופסור נעמה קונסטנטיני. מנהלת המרכז לרפואת ספורט בבית חולים שערי צדק. יש לי תחנה לרפואת ספורט. אני מאשרת ספורטאים, זה גילוי נאות חשוב. כלומר שאם יהיו פחות בדיקות אני אפסיד מזה אבל אני עושה את בדיקות הספורט כדי לקדם את הספורטאים ולא כדי לפגוע בספורטאים.

בכובע השני שלי אני יושבת-ראש המועצה הלאומית לבריאות האישה שאימצה את ההמלצות של האיגוד הקרדיולוגי שזה האיגוד המוביל במדינת ישראל את כל נושא הקרדיולוגיה וכידוע מטרת הבדיקות היא למנוע מוות פתאומי במאמץ. מטרת הבדיקות היא לא לגלות עקמת או רגל שטוחה או כל מיני דברים אחרים כי את זה צריך לעשות לכל תושבי מדינת ישראל, לכל ילדי מדינת ישראל.

אני גם מייצגת את איגוד השחייה ואת איגוד הטיפוס וגם הם חושבים שחייב להיות שינוי. לגבי תפקידי בבריאות האישה, שכיחות מוות פתאומי בנשים בסקר שנעשה בכל האיחוד האירופאי הוא 0.19 למיליון שנות אישה. זאת אומרת אפס כמעט ואין שום הבחנה כיום בין בדיקות לנשים ולגברים וילדות נבדקות מגיל מאוד צעיר.

יש כאן שתי נקודות עיקריות. אחת, את מי בודקים, כמה בודקים ואיזה סוג של בדיקות עושים ואנחנו חושבים שחייב להיות פה שינוי. אין שום מקום בעולם, אין שום מאמר שמראה שמפחיתים את שיעור המוות הפתאומי במאמץ אצל ילדים בגיל 6, 7, 8, 9, 10 שזה מה שקורה אצלנו בארץ.

אין שום עבודה שמראה שכל מבחני המאמץ שעושים לנשים מעל גיל 30 מפחית את שיעור המוות הפתאומי, להפך זה גורר אותן לעוד הרבה מאוד בדיקות. כ-10% מופנים הלאה לבדיקות המשך שזה עלות עצומה למערכת.

הורים שיש להם יותר מילד אחד משלמים כל שנה 150 ש"ח בערך, לפעמים יותר. זה אלפי שקלים. יש לי שבעה ילדים. אלפי שקלים, מעל 10,000 ש"ח על בדיקות שלא מגלות ואתה בעצמך ציינת שהבת שלך מה שמצאו לה לא היה בספורט למרות שהיא הייתה ספורטאית. מצאו את זה במקום שבדקו אותה בצורה מסודרת.

אני לא בטוחה פה אם אני רוצה לדבר על טיב הבדיקות כי יהיו פה מספיק אחרים שידברו על איך נעשות הבדיקות בשיטת הסרט הנע. אני רוצה לקרוא לך לעבוד יחד איתנו לשינוי התדירות של הבדיקות, הגיל של הבדיקות, הסוג של הבדיקות ודבר אחרון לשנות את המודל הזה שנקרא תחנה לרפואת ספורט.

אני רופאת צלילה. אני לא צריכה לעבוד בתחנה לרפואת צלילה כדי לבדוק. כרופאת משפחה אני לא צריכה תחנה לרפואת משפחה, אין תחנה לרפואת אורולוגיה או תחנה לרפואת גניקולוגיה. רק בספורט יש תחנה וזה נותן מונופול לגופים שלא עושים את עבודתם נאמנה.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

מה זה אומר תחנה? מה ההבדל בין תחנה לבין רופא שנמצא, גר במטולה והוא רופא ספורט והוא לא יכול לעשות בדיקה אני מבין.

<< דובר >> נעמה קונסטנטיני: << דובר >>

הוא לא יכול לעשות בדיקה מכיוון שכדי שהוא יבדוק הוא חלק מריהוט של תחנה ובריהוט הזה חוץ מהרופא צריך להיות ארגומטר ועגלת החייאה ודפיברלטור והרבה ציוד.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

משרד הבריאות אני מבקש, אנחנו תוך נעלה שאלות. אתם תצטרכו לענות על השאלות. השאלה הראשונה למה רופא ספורט שגר במטולה או באילת. היום באילת אין תחנה. מה עושה רופא אם הוא רופא ספורט.

<< דובר >> נעמה קונסטנטיני: << דובר >>

אתה לא רוצה לשמוע את דעתי.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

לא משנה. מה ההבדל בין תחנה עם כל מה שפרופסור קונסטנטיני ציינה לבין רופא ספורט שיש לו קליניקה והוא יכול לעשות בדיקות? הם יענו לי.

<< דובר >> נעמה קונסטנטיני: << דובר >>

אציין שאני שרובם מומחים כי ברוב התחנות זה לא מומחים ולא מתמחים. רובם מומחים בקרדיולוגיה, בילדים, ברפואת משפחה והם היום לא יכולים לאשר ספורטאים למרות שהם מכירים אותם היטב כי הם חייבים לעבוד באותה מה שנקרא תחנה. גם את זה צריך לקחת בחשבון. תודה.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

או-קיי, תודה רבה. אתה רוצה עכשיו רון? בבקשה. רק שם ותפקיד.

<< דובר >> רון גולן: << דובר >>

דוקטור רון גולן. רופא במרכז הרפואה זיו בצפת בתחום שיקום הלב ומחלקה קרדיולוגית, אני קרדיולוג בעצם. רופא ספורט ופיזיולוג מאמץ ויושב-ראש החברה לרפואת ספורט בהסתדרות הרפואית ואני מייצג פה את החברה לרפואת ספורט בהסתדרות הרפואית.

אנחנו כבר נמצאים בתחום הזה במשותף קרוב ל-40 שנה. התחום הזה עובר תהפוכות ושינויים ועדכונים. אנחנו מדינה שיצאה עם חוק ספורט ב-1988 שהסדיר את הנושא הזה בצורה מסודרת. עם הזמן מתחוללים סביבו מהומות כמו שאני נתקל לאחרונה, בעיקר איך לבצע אותו. לא האם לבצע אותו. איך לבצע אותו נכון ולמי ואמרה נכון פרופסור קונסטנטיני צריך לרווח את זה מסיבה קרדיאלית.

יש טיעונים אחרים שהבדיקה היא לא רק קרדיאלית, הספורטאי הוא לא רק לב. יש לו גם ריאות ויש לו מערכת עצבים ויש לו אורתופדיה ודברים אחרים וגם הם מכשילים אותו או מסכנים אותו, גם אם לא במוות פתאומי. יש רופאי ספורט שחושבים אחרת, שזה לא רק קרדיאלי ועובדה שבודקים לא רק קרדיאלי.

העניין הוא שצריך לבדוק את הכול וכשזה נעשה בשיטת הסרט הנע במכונים זה פוגע באיכות. כשזה נמצא בידיים כלכליות זה פוגע באיכות. עכשיו, אני פה מייצג גוף מדעי, מקצועי. אני מביע את הדעה ומביא את המאמרים הכי עדכניים שיש ונשלח לוועדה לפני כן את הציטוטים הכי עדכניים שיש. הם גם מופיעים בוועדות משותפות שאנחנו חתומים עליהן גם קונסטנטיני ואני בין היתר שצריך לרווח את הבדיקה מסיבה קרדיאלית.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

מה קורה היום ומה ההמלצה שלך?

<< דובר >> רון גולן: << דובר >>

היום הבדיקות הן נעשות כל שנה ואתה תשמע מרופאי ספורט כולל מפרופסור גל דובנוב שמנהל את המרכז הרפואי בשיבא שצריך כל שנה מסיבות אחרות, לא מהסיבה הקרדיאלית כי ספורטאי הוא לא רק לב וצריך להיות חכם פה פעם אחת ולהחליט איך עושים את זה נכון – ובין היתר אני אתייחס גם לדברים שנאמרו פה – להעביר את הבדיקה במנוחה מהידיים של המכונים או שיהיה מכון הגדרה אחרת לידיים של רופאי ספורט מוסמכים כי יש פה רופאי ספורט מוסמכים לבדיקה שנמצאים בכל קצוות הארץ.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

איך אתה עושה ל-300,000 ספורטאים בשנה בדיקות עם רופאי הספורט?

<< דובר >> רון גולן: << דובר >>

התשובה בדיוק במקום. כשאני שואל תחנה שפרוסה היום לפי מה ששמעתי לאחרונה על 17 תחנות הוא מגיע עד עפולה או חיפה הכי צפונה, הוא לא נותן פתרונות לגליל העליון כמו במקומות אחרים אבל יש רופאים בגליל העליון שיוכלו לקבל אצלם אם הוועדה המייעצת והתקנות היו הולכים לכיוון דבר שאנחנו שוחחנו בוועדה מספר פעמים – אני גם חבר לגילוי נאות בוועדה המייעצת למנכ"ל משרד הבריאות בנושא הזה בתחום הספורט – אם הם יעבירו וירשו בפיקוח אלקטרוני.

היום בטכנולוגיות ברמה הכי גבוהה שיש – גיליון אחיד עם פיקוח מסודר שכולם יעבדו לפי אותו פורמט וכל רופא שמעוניין לעשות את זה יוכל לעשות את זה בביתו את בדיקת המנוחה שזה רוב הילדים. אנחנו מדברים על ילדים, לא צריכים מאמץ. כל מי שצריך מאמץ שיגיע למכון, מכון מוסדר שיפקחו עליו גם כן כמו שצריך כי הבעיה היא לא חוק. הבעיה אכיפה. מדינת ישראל קובעת חוקים ותקנות ברמה הכי גבוהה שיש אבל היא לא אוכפת אותם בגלל בעיות כוח אדם ותקציב.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

אני מבקש ממשרד הבריאות להסביר איך אתם מתמודדים עם הנושא של האכיפה. כמה פקחים יש לכם? כמה אתם מגיעים למכונים? מה היה בשנה האחרונה או בשנים האחרונות לגבי ממצאים שמצאתם שהבדיקה נעשתה לא נכונה או שהיו זיופים?

אני שמעתי כל מיני שמועות שעשו כאילו בדיקה למישהו והאגודה קיבלה את האישור והוא עלה לשחק ולמזלנו לא עם כולם קרה משהו אבל היו גם מקרים שקרו. איך אתם מפקחים על איכות ומקצועיות של הבדיקות?

<< דובר >> רון גולן: << דובר >>

עכשיו אני אחריג דבר אחד. יש מכונים שעושים עבודה מצוינת, שלא תהיה אי-הבנה פה. יוצא שם רע לשם המכונים. לכן צריך אבל להיות חכם פה, זה מה שאני אומר כל הזמן על הנושא הזה. להשתמש בטכנולוגיה בשביל לפקח, לראות שהדברים נעשים כמו שצריך ברמה שאנחנו רוצים והיום אלקטרוני. אם אתה לא עומד בתנאים ולמשרד הבריאות ברוך השם יש תווי תקן או תווי איכות שרופאים צריכים לעמוד בהם – הם לא יהיו בהם.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

אם אני ספורטאי שגר בשאר יישוב, איפה אני עושה בדיקה?

<< דובר >> רון גולן: << דובר >>

היום אין לך. פעם היה בחצור, היום אתה כבר צריך לרדת דרומה לכיוון סכנין או לכיוון עפולה.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

זאת אומרת אני צריך לנסוע עכשיו 45 דקות שעה?

<< דובר >> רון גולן: << דובר >>

שעה ומעלה, כן.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

כדי לעשות בדיקה.

<< דובר >> רון גולן: << דובר >>

הבת שלי כשהיא רוצה לקחת את הילדים שלה, היא שואלת אותי לאן היא תלך. היא לא מוצאת שום דבר לא ברמת הגולן, לא בגליל העליון ולא במקומות האלה.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

זאת אומרת ואם היה רופא ברמת הגולן, רופא ספורט?

<< דובר >> רון גולן: << דובר >>

עוד מעט יהיה, אני בונה שם.

<< דובר >> נעמה קונסטנטיני: << דובר >>

יש שם.

<< דובר >> רון גולן: << דובר >>

יש שם רופאי ספורט. אני גם כמו נעמה מרכז את הלימודים, לימודי הספורט, לימודי ההמשך לרופאים בחיפה בטכניון כך שאנחנו מייצרים רופאים מומחים. הבעיה היא לא שאין רופאים. הבעיה היא התקנות שמפנות לרופאים שאפשר לסמוך עליהם ולאכוף עליהם.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

לגבי הריווח של הבדיקות, מה קורה היום?

<< דובר >> רון גולן: << דובר >>

מבחינה קרדיאלית המידע גם שהעברתי לך וגם אנחנו חתומים על מסמך של האיגוד הקרדיולוגי הישראלי בנושא הזה בוועדה הספציפית לקרדיולוגיית ספורט – מדובר על כל שנתיים.

<< דובר >> נעמה קונסטנטיני: << דובר >>

עד גיל 18.

<< דובר >> רון גולן: << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

ריווח מבחינת שנים? חשבתי ריווח מבחינת כמה בדיקות בשעה.

<< דובר >> נעמה קונסטנטיני: << דובר >>

לא, בזה אתה לא יכול לשלוט.

<< דובר >> רון גולן: << דובר >>

לא, זה כבר טכני וזה כבר נושא אחר שהוא כאוב. אני חושב שצריך להעביר לוועדת מומחים אם לבנות את הבדיקה רק כקרדיאלית ואם הבדיקה גם כוללת. תסתכלו על הילד, על הספורטאי הצעיר, הוא פוגש רופא. הוא לא פוגש רופא כי הוא בריא. הוא רואה רופא כשהוא מגיע לבדיקה השנתית בעיות כמו עקמת, בעיות אורתופדיות, בעיות פרקים שמונעות ממנו והוא מחמיר אותן, בעיות נוירולוגיות שמתגלות, דלקות פרקים ועוד.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

אבל זו לא המטרה של המכתב.

<< דובר >> נעמה קונסטנטיני: << דובר >>

בוא נבדוק את כל ספורטאי מדינת ישראל.

<< דובר >> רון גולן: << דובר >>

לא, סליחה, סליחה. אני לא אמרתי שזו המטרה העיקרית וזה בדיוק הדיון. האם ספורטאי שעולה על המגרש ויש לו מחלות אחרות חוץ מלב היה אמור להיבדק לפני זה - - -

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

כן אבל אתה יודע למנוע מוות פתאומי ממאמץ זה המטרה של הבדיקות נכון?

<< דובר >> נעמה קונסטנטיני: << דובר >>

נכון.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

עקמת לא תגרום למוות.

<< דובר >> נעמה קונסטנטיני: << דובר >>

נכון.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

וגם לא דלקת.

<< דובר >> רון גולן: << דובר >>

אני הנציג הישראלי ב-European Federation Sport Medicine Association שזה האיגוד שעוסק בבדיקות הספורט או רופאי הספורט בכל אירופה ואני גם מכיר את האמריקאים. עושים כל חצי שנה, יש כאלה עושים כל שנה, חלק עושים כל שנתיים.

הסיבות שלהם אבל הם עושים את הבדיקה לא מסיבה קרדיאלית בלבד כי כשאתה עוסק עם ספורטאים ואתה יודע את זה יש להם מכלול של בעיות שמסכנות אותם. לא במוות פתאומי. ההחלטה פה היא מקצועית. אם אתה רוצה למנוע רק מוות פתאומי - - -

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

בוא נעשה לכל תלמידי ישראל.

<< דובר >> נעמה קונסטנטיני: << דובר >>

נכון.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

בכיתה א' נעשה לכולם בדיקת עקמת.

<< דובר >> רון גולן: << דובר >>

אבל מה שאתה אומר דרך אגב זה נמצא - - -

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> שנה הבאה מחזירים אחיות לבתי הספר.

<< דובר >> רון גולן: << דובר >>

זה קשור לאחות ציבורית ומי שבודק את הדברים בתלמידי בית ספר, ועושים את זה. אבל אנחנו מדברים על ספורט רשום. ספורטאים רשומים זה באחריות המדינה, באחריות האגודות צריכים להיבדק. זו התשובה שאני אומר לשאלה האחרונה שאמרת.

אתה צריך להיבדק לא בגלל שאתה ילד בישראל אלא בגלל שאתה ספורטאי רשום. אם אתה ספורטאי רשום חלים עליך הנחיות מסוימות. את הביטוח או שיכפילו או ישלשו את עלותו או שיכול להיות שלא יבטחו אותך אם לא עברת את הבדיקה. החובה פה זה סל שלם שנמצא ועובד ביחד. השאלה למי וכמה. צריך לרווח מסיבה קרדיאלית, צריך לדון בנושא של הסיבות האחרות.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

חברת הכנסת מזרסקי בבקשה.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה על הדיון. זה הכול היה מעורפל. אלה עושים ככה, אגודות כאלו עושות אחרת. צריך לקבוע סטנדרט. סטנדרט שמדינת ישראל קובעת גם לספורטאים מקצועיים וגם לחוגים של ילדים. גם ילדים שהולכים לחוגי כדורסל, כדורגל ולוקחים אותם האגודה שמטעמם מפעילים את החוג לוקחים אותם פעם ב- לבדיקות.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

לא, אם הם לא ספורטאים באיגוד הם לא צריכים.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל אמרתי באגודה או איגוד לוקחים אותם. אבל לא כל הילדים שמתאמנים באגודה הופכים לספורטאים מקצועיים.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

נכון.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> יש בעיה במדינה שאין לנו תיק רפואי אחוד. אם אתה מגיע למכון, אתה מגיע לרופא מומחה לקבל חוות דעת שנייה זה לא רשום באף מקום. אם אתה מגיע למומחה ואתה לא מביא את ההיסטוריה שלך הרופא שכביכול צריך לתת לך אבחנה הוא לא רואה את ההיסטוריה. איך אפשר לתת אבחנה מדויקת אם הוא לא רואה את התיק הרפואי שלך? מה היו השינויים בבדיקות ומה היו נתונים קודמים? זו בעיה אחת.

בעיה שנייה כאשר מומחה כבר נותן את האבחנה שלו, נותן את ההערכה הזו, ההערכה הזו לא מגיעה לקופת חולים ולא מופיעה בתיק הרפואי של המטופל, היא לא נמצאת אצל רופא משפחה, לא רופא ילדים ובכלל זה לא מופיע במערכת.

זאת הבעיה החמורה שאני מדברת עליה כבר 4.5 שנים כאן בכנסת. והרפורמה שעכשיו מקדמים היא לא טובה כי זה לא ייתן העברת מידע כשבן אדם עובר לקופת חולים, זה לפי שאילתות. זה לא טוב. הרפורמה לא נותנת פתרון.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

עכשיו שאלה לגבי אחיות.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> האחיות, כל השנים שאני כאן אני מקדמת את הנושא להחזיר את האחיות לבית הספר. אחות שתהיה אחראית על ההדרכות, הבדיקות התקופתיות וגם תהיה עין פקוחה על מצבו הכללי של הילד, גם נפשי וגם פיזי.

בבוקר קיבלתי מענה ממשרד הבריאות ששנה הבאה כבר מתחילים את זה בתור פיילוט ונרחיב את זה בשנים הבאות כי אנחנו יודעים שלפני כמה שנים הייתה הפרטה והעבירו את זה לחברות חיצוניות של נטל"י שהיו אחראים רק לבדיקת עיניים, שמיעה ושיננית, גובה, BMI ובזה זה הסתפק. זה לא נכון. צריך להיות בן אדם שעושה מעקב, שרואה את הילד.

לא כל הילדים מגיעים לרופא ילדים ואין קשר בין מערכת של טיפת חלב לרופא הילדים. האחות ורופא טיפת חלב שעושה מעקב של הילד, לא כל המידע מופיע, התיאור לא מופיע בתיק הרפואי בקופת החולים של הילד. זה גם שוב אותה הבעיה שאין תיק רפואי אחוד וזה לא שייך למטופל זה שייך לקופת חולים. אבל זה נושא נפרד.

לגבי בדיקות ספורט. אני מכירה את הנושא עוד מהתקופה שעבדתי בקופת חולים לפני עשר שנים. אני מכירה גם מכונים, גם רופאי ספורט ושמעתי הצעות להעביר את הבדיקות לספורטאים לרפואת משפחה.

רופא משפחה נכון שהוא מנהל תיק של המטופל. הוא צריך לראות את המידע הכולל, הכללי, והוא נושא אחריות על כל מה שקורה עם אזרח ישראלי שהוא זכאי לקבל שירותי רפואה במדינת ישראל. אבל רופא משפחה אם אתה לא מגיע הוא לא תמיד יתקשר אליך ולא תמיד יפנה אליך וגם הוא לא מפנה לבדיקות מורחבות. הוא מפנה למינימום כדי לאבחן מה שאמור לעורר חשד. כשהספורטאים שצריכים לבוא הם צריכים להגיע לבדיקה למישהו שמבין מה נדרש לפעילות ספורט.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

לרופאי ספורט?

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> לרופאי ספורט. וגם רופא משפחה לא רשאים להפנות לכל הבדיקות. יש כאלו בדיקות שרק רופא מומחה יכול להפנות. כדי לשלוח מטופל לעשות סבב אצל אורתופד, נוירולוג וקרדיולוג. הוא מגיע לרופא שהוא מומחה, יש לו זכות ויש לו רשות להפנות לבדיקות מסוימות כדי לקבל אישור. הקופה מנהלת את הבדיקות מה אפשר לתת ומה לא, מה כדאי, מה מיותר.

אבל מצד שני אם לבן אדם אין היסטוריה רפואית מורכבת מספיק לעשות בדיקה של מישהו שמבין, שבודק פרמטרים מסוימים וזה יכול להיות גם במכון. אבל מה שחשוב זה שיהיה קשר בין מכון לקופת חולים. אי אפשר להגיע למכון בלי ההיסטוריה שלך. צריך להביא תקציר תיק רפואי או משהו שהיה כי העברת המידע היא מאוד חשובה.

בנוסף, רופא משפחה בקופת חולים נותן גם אישור לרישיון נשק ופעם נתן גם אישור לאימון בחדרי כושר. כשהוא נותן אישור לרישיון נשק הוא מתוגמל בנוסף, למרות שהוא מכיר את המטופל. המדינה קבעה שאם הרופא חותם על אישור רפואי לרישיון נשק או רישיון נהיגה הוא מקבל תגמול נוסף כי מדובר כבר בעניין משפטי.

אם קורה משהו הרופא מקבל סכום לא גבוה אבל הוא נושא באחריות. צריך לקחת את זה בחשבון, שכל אישור כזה שנותן מכון יש אחריות. יש לנו מחסור ברופאים ובקופות חולים יש פריסה של רופאי ספורט, זו בעיה בעיקר בפריפריה.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

זה לא, זה לא יקרה איתם. הם לא יסכימו.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> לכן מכונים שיכולים גם לבוא ולבצע בדיקות, אפילו להגיע כמו מכון נייד.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

היה פעם, ביטלו את זה.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> עדיף כן לאפשר כי כשעושים בדיקות שהמרחק לא יהיה סיבה שספורטאים ואנשים לא עוברים את הבדיקות האלו. אני יודעת שיש סטטיסטיקה שלמשל ב-100 בדיקות שמבצעים – אולי יגידו המומחים – יש אחוז מסוים שמגלים בעיות ובזכות הבדיקות האלו מצילים חיי אדם.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

תודה רבה. אנחנו נעלה את פרופסור גל דובנוב. משיבא נכון? היי גל, בבקשה.

<< דובר >> גל דובנוב-רז: << דובר >>

שלום לכולם. אני פרופסור גל דובנוב-רז, מנהל את המכון לרפואת ספורט בשיבא. אני מומחה ברפואת ילדים, רופא ספורט, שנים רבות הייתי חבר ובהמשך גם יושב-ראש הוועדה המייעצת למשרד הבריאות בנושא חוק הספורט. אני עוסק בבדיקות של ספורטאים באופן שותף בשיבא, לא במרפאה פרטית בשום צורה ואני מתמצא היטב בתחום.

אני מתנצל שלא יכולתי להגיע פיזית לדיון החשוב הזה אבל אני מודה להזדמנות להשתתף בו בכל זאת כשאני עושה את זה מתוך דאגה עמוקה לבריאות של הספורטאים הצעירים וחייהם כמו שחבר הכנסת דוידסון. זה מה שמול עינינו.

לטעמי ההצעות לביטול או לדילול הבדיקות מסכנות חיים ומנוגדות לידוע מהספרות הרפואית. המשפט הנוקב הזה שאני אומר מבוסס על בדיקות הסקר השנתיות שמבוצעות באיטליה למעלה מ-40 שנה. אלו בסיסי נתונים מאוד גדולים ואיכותיים שלהם. זה היה המודל שבעקבותיו הקימו את חוק הספורט בישראל.

20 שנה שמתפרסמים שוב ושוב נתונים חד-משמעיים שמעידים על איכות המודל האיטלקי באיתור של מצבים לבביים מסכני חיים. אני אתן דוגמה מספרית מאחד המחקרים שפורסמו לאחרונה. הם בדקו נתונים של 15,000 ספורטאים שנבדקו שוב ושוב שנה אחר שנה בשאלה ספציפית האם יש ערך לבדיקה שנתית או שלא צריך אותה. הם גילו 22 מקרים מסכני חיים בבדיקה בשנה הראשונה ועוד 12 בשנה השנייה לאותה קבוצת ספורטאים ועוד 17 בשנה השלישית ועוד כמה בשנים שלאחר מכן.

כמות הספורטאים התחרותיים בישראל גדולה פי עשרה מהמדגם הזה. נכון לעכשיו רשומים כ- 150,000 ספורטאים תחרותיים. בהתאמה לישראל אנו צפויים לגלות עם בדיקה שנתית 220 ספורטאים בסיכון משמעותי בשנת הסקירה הראשונה ועוד 120 בשנה השנייה ועוד 170 ספורטאים בסיכון בשנה השלישית.

זה הרבה מאוד ילדים ולכן הפורמט הנכון והמוכח ביותר מבחינה רפואית ומדעית הוא זה האיטלקי. היא בדיקה שנתית שכוללת שאלון, בדיקה גופנית ואק"ג במנוחה לפחות כפי שקיים בישראל כמעט 30 שנה. נכון שיש ניירות עמדה ממקומות שונים בעולם שכוללים המלצה לבצע בדיקות ספורטאים בתדירות נמוכה יותר אבל הטיעון נגד בדיקה מדי שנה הוא תמיד אך ורק כלכלי - - -

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

גל אני מבין את הנושא, סליחה. תסביר לי איך עושים בדיקות באיטליה.

<< דובר >> גל דובנוב-רז: << דובר >>

יש להם חוק ספורט הקובע שמגיל 6 מגיעים לתחנות לרפואת ספורט, יש להם מאות כאלה ברחבי המדינה. הספורטאי מגיע, ממלא שאלון, בדיקה גופנית, אק"ג במנוחה. עושים גם אק"ג במאמץ, עושים גם בדיקת שתן, עושים גם בדיקת ריאות.

שלשום הייתי בלוקסמבורג פגשתי רופא ספורט איטלקי. בדיוק דיברתי איתו לקראת הדיון הזה על מה הוא עושה ואיך נראית הבדיקה שלו. הוא יושב 20 דקות עם הספורטאי. הוא אומר שגם אצלם הרבה שנים רוצים להוציא את השתן וכל מיני דברים שנראים לנו פחות חשובים אבל הוא אומר עדיין זה חשוב ואנחנו עושים את זה בתחנות ייעודיות כאלו של רפואת ספורט, לא אצל רופא משפחה.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

אחרי שהוא מסיים את הבדיקה איך המידע מגיע ואם הוא מגיע לרופא האישי שלו?

<< דובר >> גל דובנוב-רז: << דובר >>

אני לא יודע ואני לא בטוח שהוא מגיע.

<< דובר >> נעמה קונסטנטיני: << דובר >>

לא מגיע.

<< דובר >> גל דובנוב-רז: << דובר >>

גם ייעוצים פרטיים שעושים בישראל אצל רופא פרטי הם גם לא מגיע אליי בתור רופא ילדים של הילד. אני גם לא יודע. הרבה דברים נעשים פה במסלול עוקף הרופא המטפל אבל יש לי הצעה וכמובן כפי שהצעת המחשוב הוא מפתח לזה. נקודה נוספת לגבי גיל תחילת הבדיקות.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

לא הבנתי מה אמרת. המחשוב הוא מפתח?

<< דובר >> גל דובנוב-רז: << דובר >>

מפתח.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

תסביר. זה חשוב.

<< דובר >> גל דובנוב-רז: << דובר >>

אני אגיע תכף להמלצה. אין ספק שמערך אישורים לאומי ממוחשב – והצעתי את זה בעבר כאשר הייתי בוועדה של משרד הבריאות – יש לו כמה וכמה יתרונות שהעיקרי הוא מאגר נתונים ישראלי אמיתי וככה כשניפגש בדיון הזה בעוד חמש שנים – כי הרי לא נסגור את הכול לצערי היום מתוך ניסיון של הרבה שנים – ניפגש לדיון דומה עוד מספר שנים ונוכל לקבל החלטות אל מול נתוני אמת ישראלים.

כפי שנעמה אמרה אולי לא צריך לבדוק נערות ונשים כי המרשם הישראלי מראה שאין, לא מזהים אצלם כלום. יכול מאוד להיות. יש מערכות דומות במשרד הבריאות. יש מערכת של טיפות חלב ארצית, יש מעין מאגר חיסונים לאומי שאני בתור רופא ילדים יכול להיכנס אליו ולראות אם הילד שלי חוסן גם אם זה היה בטיפת חלב של משרד הבריאות ברמת גן. יש מערך קיים של משרד הבריאות וצריך פשוט להתאים אותו לתחנות של רפואת ספורט.

נקודה אחרונה רק לגבי גיל תחילת הבדיקות לספורטאים. אני מסכים מאוד עם ההצעה להתחיל אותו מגיל 12 וגם זו ההחלטה הרפואית שלנו. לא לבטל את הבדיקות בנוער כמו כנראה מה שעלה על השולחן פה. אי אפשר לגלות מום מסכן חיים בגיל 18 אחרי שנים של חשיפה מסוכנת, שנה כבר בנבחרת ישראל או בבוגרים אחרי השקעה אדירה, ממש קורע לב כשצריך לעשות דבר כזה.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

לא הבנתי למה אתם חוזרים על הנושא של מגיל 12. הרי יש גם ענפי ספורט שבגיל שמונה – התעמלות אומנותית, שחייה.

<< דובר >> נעמה קונסטנטיני: << דובר >>

לא, זה לא שלא מתאמנים לפני כן. רק אין שום הוכחה שבדיקת סקר מקדימה תמנע מוות פתאומי מתחת לגיל 12. יש עבודות שמראות שיותר ילדים מתים בשיעורי ספורט בבית ספר או במנוחה בבית או במשחק בשכונה מאשר בזמן מאמץ.

המחלה שממנה אנחנו דואגים ובגללה אנחנו עושים אק"ג מתפתחת לקראת גיל ההתבגרות, גיל 15 עד 18 ומסיבה זו גם אנחנו רוצים להמליץ על בדיקה בתדירות יותר גבוהה עד גיל 18. אבל מתחת לגיל 12, גם האיטלקים בעצמם יצאו עם עבודה שאין לזה שום ערך.

אגב, בישראל כמו שהבנתם יש בדיקות מ-1997. זאת אומרת אנחנו כבר עם ניסיון של 30 שנה ועוד לא הוכח שהפחתנו מוות פתאומי. יש עבודה של פרופסור ויסקין מאיכילוב שהוכיחה שלא הפחתנו מוות פתאומי. אם זה היה כל כך יעיל זה היה קורה.

ומאידך ראינו את אריקסון מתמוטט אחרי שהוא נבדק במקום הכי טוב בעולם ועשה את כל הבדיקות הכי טובות בעולם ובכל זאת הוא התמוטט מול עיני מיליוני צופים. כך שאנחנו צריכים לזכור שלעולם לא נמנע את המוות הפתאומי ב-100% ובגלל זה בארצות הברית, בקנדה, באוסטרליה, בניו זילנד, בסקנדינביה, בבריטניה, אף אחד לא עושה בדיקות כחוק. מי שרוצה ייבדק אבל זה לא חוק מדינה.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

גל אני רוצה להחזיר אותך רגע 30 שנה אחורה, אפילו יותר. הייתי ספורטאי בשנות השמונים. אני זוכר שרופא הילדים היה נותן אישור. נכון היה דבר כזה? עד כמה שאני זוכר.

<< דובר >> רון גולן: << דובר >>

גל לא זוכר, הוא לא היה אז שם.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

נעמה אולי.

<< דובר >> נעמה קונסטנטיני: << דובר >>

אותנו לא בדקו. בחיים, שרדנו. סימון אתה ואני שרדנו.

<< דובר >> רון גולן: << דובר >>

לא בדקו אותנו.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

תגדלי אצל שמריהו תביני שאת לא יכולה לקבל אירוע.

<< דובר >> רון גולן: << דובר >>

אני שיחקתי כדורעף בנבחרת הנוער. לא בדקו אותנו בגילים האלה של שנות השבעים והשמונים.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

כן. טוב, גל תודה רבה.

<< דובר >> גל דובנוב-רז: << דובר >>

אני רק רוצה לחזור ולחדד נקודה נוספת. נכון יש לנו ביקורת גדולה על אווירת הסרט הנע הזה של התחנות ואולי גם עמימות פלילית לכאורה של מתן אישורים אבל זה לא נושא הדיון הנוכחי. מה שכן, התחנות לא חסרות ערך לחלוטין ואנחנו רואים בשיבא עשרות ספורטאים צעירים כל שנה שזוהו בבדיקות סקר בתחנות ונשלחים לבירור - - -

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

זה חשוב מאוד.

<< דובר >> גל דובנוב-רז: << דובר >>

חלק צריכים צנתור או הגבלה בספורט. כן מזוהים ספורטאים. נכון, זה נראה חובבני. נכון לפעמים זה חובבני לפעמים אבל כן מזוהים ספורטאים שאולי הצלנו את חייהם, לכן אני מסכים איתך לגמרי. לא לשפוך את התינוק עם המים. לשפר את הפורמט של הבדיקות, של התחנה ולא לשפוך את התינוק עם המים.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

תודה רבה פרופסור.

<< דובר >> גל דובנוב-רז: << דובר >>

תודה רבה.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

בבקשה אדוני, שם.

<< דובר >> אמנון להד: << דובר >>

פרופסור אמנון להד. אני יושב-ראש המועצה הלאומית לבריאות בקהילה, זה הגוף היועץ למשרד הבריאות לנושאי קהילה. אני נציג של איגוד רופאי המשפחה פה בדיון, אני חבר בוועדה מייעצת לחוק הספורט למשרד הבריאות. אני העורך של כוח המשימה לרפואה מונעת בארץ. אני רופא משפחה שמטפל בעיקר בילדים ואני הייתי נבדק באחת מהתחנות.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

וזמן לבלות נשאר לך?

<< דובר >> אמנון להד: << דובר >>

כן, לפעמים. והייתי נבדק באחת מהתחנות כי גם עסקתי בספורט תחרותי בליגה למקומות עבודה. לא, איזה ספורטאי צמרת. ואני אתחיל מזה כי זה מה שגלגל אותי לתוך הנושא. זו הייתה אחת הנקודות המעליבות ביותר שהייתי נוכח בהן בחיי.

הרופא שבדק אותי ידע שאני רופא, הוא לא ידע בדיוק באיזה סטטוס אבל הוא ידע שאני רופא. זו הייתה בדיקה חפיפניקית, אורתופדיה לא הייתה שם כלל. יש לי שברים בשתי כתפיים, שברים בעמוד שדרה, עברתי ארתרוסקופיה בברך – תודה לצה"ל על רוב הדברים האלה – בכלל לא עניין אותו.

מבחן המאמץ שבוצע לי לא היה לפי שום פרוטוקול קיים. הבדיקה הגופנית הייתה בדלת פתוחה. אני גבר אבל זה פחות אולי מטריד אבל זה היה באמת מחפיר. זה מה שהכניס אותי לתוך הנושא ועכשיו אני אדבר על הנושא.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

מתי זה היה? לפני כמה שנים?

<< דובר >> אמנון להד: << דובר >>

זה היה לפני שש שנים פה בירושלים, לא אצל נעמה. אחרי זה הייתי אצל נעמה אבל זה לא העניין. אני רוצה מכאן להגיע לתוך הנושא עצמו. עלו פה דברים על רפואה מונעת שזה התחום שאני העורך של כוח המשימה של ההסתדרות הרפואית בנושא. כוח המשימה לאוכלוסיה הכללית ממליץ כנגד ביצוע של אק"ג ומבחני מאמץ בצורה רוטינית כשאין סימפטומים ולא כחיסכון בכסף אלא כנושא של מניעת אבחון-יתר וטיפול-יתר. אותו דבר אגב כנגד בדיקת סקר לעקמת.

מאחורי ההמלצות האלו עומדים כל הגופים האמריקאים המשמעותיים תחת Choosing Wisely וגם ההסתדרות הרפואית בארץ תחת בוחרים בתבונה שזה אותו רעיון. כשאנחנו יורדים לספורטאים, אני לגמרי מצטרף להמלצה של האיגוד הקרדיולוגי.

ראשי האיגוד הקרדיולוגי הוציאו המלצה ברפואה לפני שלוש שנים או ארבע שנים לאחר דיון בכל המועצות כולל שני דיונים במועצה בראשותי ולפי העדויות שהועלו שם – למעט הסיפור האיטלקי וזה החריג היחידי ויש מאמרים ממקומות אחרים שמראים אחרת – אין באמת צורך בבדיקות הצפופות שנערכות בארץ ואנחנו המלצנו גם לרווח מבחינת זמנים, גם לייתר את מבחן המאמץ אם אין סיבה אחרת עד גילים מתקדמים של 35 למעט אולי ספורטאי-על שבעל בעצימויות גבוהות ששם הסיפור הוא אחר אבל זה נגזר קטנטן מתוך הסיפורים. ובעיקר לדאוג שיהיה מספיק זמן ויש לזה תקדים.

בחוק לגבי אבחון ADHD הבדיקה הראשונה אמורה לקחת 45 דקות על פי תקנות משרד הבריאות. זה הרבה מאוד זמן, אבל רבע שעה לכל נבדק זה המינימום שבמינימום. זה ייווצר כי נרווח בין הבדיקות השונות. האפשרות של להעביר את זה - - -

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

רגע, 15 דקות לכל נבדק זה במאמץ או במנוחה?

<< דובר >> אמנון להד: << דובר >>

לא, זה בבדיקה הרגילה. מבחן המאמץ הולך בנפרד כי מבחן המאמץ עצמו אם הוא מבוצע לספורטאי אמיתי בצורה מלאה. הריצה עצמה לוקחת 18 או 21 דקות – תלוי בכושרו הגופני. לחולים אנחנו מגיעים ל-15 דקות ולאנשים בריאים גם יותר.

לגבי השאלה שעלתה פה – תפקיד רופא המשפחה. רצוי שרופא המשפחה יידע מזה אבל צריכים לזכור. 60% מהיושבים על התואר רופא משפחה כיום בקופות החולים אינם מומחים ברפואת משפחה. האנשים האלה הם בהתפלגות מאוד רחבה של ידע.

בחלק התחתון של ההתפלגות הזאת הם לא ראויים אולי לתפקיד אבל הם בטח לא ראויים לבדוק בדיקת ספורט או להתייחס לבדיקת ספורט או אפילו אני מפחד לראות אותם בודקים אק"ג כשלעצמו. אני לא מדבר אם באק"ג הזה יש התקף לב שזה מאוד בולט וגם את זה הם מפספסים לעתים. לכן השימוש ברופאי המשפחה או ברופאי הילדים יכול להיות מוגבל תחת הידיעה שרוב העוסקים בתחום אינם רופאי משפחה ולכן את הדברים האלה צריך לקחת בחשבון כי אתם מקבלים החלטות.

לסיכום אני אגיד שלדעתי אני תומך והמועצה הלאומית תומכת בכך שעד גיל 12 לא יבוצע, עד גיל 18 תבוצע בדיקת אק"ג וסיפור קבלת היסטוריה רפואית. מעל גיל 18 עד גיל 35 יהיה ריווח של הבדיקות על פני שנים. מגיל 35 בגברים וכנראה 45 בנשים יתחילו גם את מבחני המאמץ ועל כל מה שיירד בעקבות זה זה בערך שני שליש מהבדיקות או קרוב לזה יתווסף זמן שאיכות הבדיקה עצמה תעלה.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

יש לי כמה שאלות אליך ברשותך. אחת, כשאנחנו מדברים על תחנות. אמרת שהתאכזבת מאוד מהבדיקה שלך. מה עשית עם זה?

<< דובר >> רון גולן: << דובר >>

מהבדיקה בתחנה אחת אצל נעמה הוא לא התאכזב, זה גם תחנה.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

לא, שאלתי על הבדיקה הראשונה שהוא התאכזב.

<< דובר >> אמנון להד: << דובר >>

פניתי בגלל תפקידיי למנכ"ל משרד הבריאות דאז.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

ומה התשובה שקיבלת?

<< דובר >> אמנון להד: << דובר >>

ובעקבות זה צורפתי לוועדה המייעצת לחוק הספורט.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

הבנתי. זאת שאלה שאני מפנה אליך אבל מי שירצה אחרי זה שייגע בזה. האירוע הוא לא כלכלי. הוא ממש לא כלכלי. משלמים בסוף 50, 80, 70 שקל. אני כאבא לילדה ספורטאית וגם כשהייתי מאמן בעצמי רציתי מאוד שהספורטאים ייבדקו. רציתי להיות רגוע, רציתי להיות שקט.

כשאתה מדבר על רופאי המשפחה ורופאי הילדים, האם אפשר שחלק מהנושא הזה של הבדיקות כמו עקמת ועוד, האם זה יכול להיות באחריות שלהם?

<< דובר >> אמנון להד: << דובר >>

רופאי המשפחה ורופאי הילדים בודקים את הילדים כשהם מגיעים אליהם. זה נכון שיש תקופת אמצע של גילים שהילדים כמעט לא מגיעים. תקופת האמצע הזו ממשיכה בדרך כלל עד גיל 40 בערך למעט נשים בנושאי פוריות.

הם יכולים לבצע חלק מהדברים האלה כולל קריאה ופענוח של אק"ג מבחינת ידע אבל אני אזכיר שני דברים. כמו שאמרתי רבים מרופאי המשפחה אינם רופאי משפחה וזה נקודה מאוד מהותית. והדבר השני, הנושא של חוק הספורט הוא לא הדבר היחידי שמוצב לפתחו של רופא המשפחה.

בשעה זו מתקיים באגודה למלחמה בסרטן דיון על נושא העברת המעקב אחרי נשאיות BRCA1-2 – לצורך הגילוי הנאות אשתי גנטיקאית ועוסקת בתחום הזה – במטרה להעביר את זה לאחריות רופאי המשפחה. כל דבר כזה זה נוסף על כך. אם הוועדה הזו תעזור לנו לבטל את הבירוקרטיה ברפואת המשפחה, לשים מזכירה לכל שניים שלושה רופאים שתעסוק רק ברפואה – כנראה שרופאי המשפחה יוכלו לעשות את זה. אם לא, זה לא ריאלי.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

אם עכשיו יש לך ילד או ילדה בגיל עשר, לא גיל 12, והם בקבוצה תחרותית של שחייה. לא היית שולח אותו לבדיקה? נגיד ולא היה חוק. אתה כמומחה גדול בעולם הזה, יש לך ילד שאתה יודע שהוא מתאמן חמש פעמים בשבוע, שעתיים כל אימון.

<< דובר >> אמנון להד: << דובר >>

השאלה של הגיל שלו עד גיל 12 כנראה שלא. אבל בתי הייתה בזמנו – היא כבר כיום רופאה המטולוגית מומחית – אלופת ישראל לנוער בריצות ארוכות 3,000 ו-5,000. בגילים הרלוונטיים היא עשתה הכול אבל היא עסקה את זה במקום שאיכותו הייתה - - -

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

לא, לא שאלתי איזה מקום. שאלתי האם היית כאבא רוצה שתעשה?

<< דובר >> אמנון להד: << דובר >>

כן, היא עשתה. אבל היא עשתה גם אקו לדוגמה והיא עשתה גם מבחן מאמץ כמו שצריך עד שהתייאשו כי היא לא הגיעה לדופק מטרה אבל זה כבר סיפור אחר.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

הבנתי, טוב.

<< דובר >> נעמה קונסטנטיני: << דובר >>

אבל מתחת לגיל 12 לא היית עושה?

<< דובר >> אמנון להד: << דובר >>

לא, לא הייתי עושה מתחת ל-12.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

טוב, תודה רבה. בבקשה.

<< דובר >> אוהד כהן: << דובר >>

שלום לכולם. אני עורך דין אוהד כהן מטעם לשכת עורכי הדין, יו"ר ועדת משפט וספורט. אני אתחיל דווקא מהשאלה שלך על סיפור אישי שלי. אני התחלתי לשחק כדורגל ובגיל עשר שלחו אותי לעשות בדיקה - - -

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

רק תגיד מי זה אבא שלך שיידעו.

<< דובר >> אוהד כהן: << דובר >>

יש לי ייחוס משפחתי. אבא שלי זה אלי כהן, אחד המאמנים.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

השריף בכדורגל כמו שקוראים לו.

<< דובר >> אוהד כהן: << דובר >>

הבכירים של הכדורגל הישראלי. יושב פה גם לימיני דוקטור רוברט כהן שליווה אותי בתור ילד בהפועל תל אביב והוא עשה לי את כל הבדיקות שצריך.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

רופא ספורט?

<< דובר >> רוברט כהן: << דובר >>

כן.

<< דובר >> אוהד כהן: << דובר >>

ובגיל עשר, רגע לפני שהתקבלתי לליגה שלחו אותי לעשות בדיקה והייתי בגיל עשר ועשיתי את בדיקת אק"ג במנוחה ומצאו לי רשרוש בלב. רופא משפחה לא היה מוצא לי את זה. אני הייתי משחק שעות בשכונה, שעות בבתי הספר. אם לא הייתי עושה את הבדיקה סביר להניח שלא היו מגלים לי את זה. עשיתי בדיקה נוספת, הייתי במעקב ועם ההתפתחות שלי כנער זה עבר. המשכתי לשחק ונהייתי שחקן מקצועי. לא הגעתי לרמות שרציתי אבל בכל זאת.

<< דובר >> אמנון להד: << דובר >>

אני רק אזכיר בקצרצרה שכשיש על כל מקרה אמיתי – ואני לא בטוח שהמקרה שלך היה מקרה אמיתי – מתגלים גם הרבה מקרי שווא ואז אנחנו מונעים מהם להשתתף בספורט שזה רק כשלעצמו זה נזק.

<< דובר >> אוהד כהן: << דובר >>

אני כהורה מעדיף שנלך על החומרא. שלא יהיו לנו מצבים שבאמת יקרה אסון ובהמשך לנייר עמדה שהגשתי בשם הלשכה אנחנו דעתנו שאסור לבטל את הבדיקות. להפך, תתגברו את המכונים, תעשו אכיפה וממה שהבנתי אין למעשה באמת מערכת של נתונים. אולי לזה צריך להקשיב, לתת תקצוב מסוים ולעשות מערכת.

היום יש את האזור הממשלתי. אפשר כל דבר להסתנכרן, שזה גם יסתנכרן לרופא משפחה, זה גם יסתנכרן גם להורים, גם להתאחדות לכדורגל, לכדורסל, לאיגוד השחייה. שהכול יהיה במערכת שלמה שיהיה אפשר לעקוב. שאם מחר אני עושה בדיקה במכון אחר הוא נכנס, רואה מה היה לי בהיסטוריה. אנחנו צריכים לייעל את זה.

אני הייתי לפני כחודשיים במשרד הבריאות כמייצג ומשרד הבריאות לא באירוע. הוא אפילו לא יודע כמו שאמרת - - -

<< דובר >> נעמה קונסטנטיני: << דובר >>

מייצג של מה?

<< דובר >> אוהד כהן: << דובר >>

כמייצג של מכון באופן פרטי.

<< דובר >> נעמה קונסטנטיני: << דובר >>

איזה מכון?

<< דובר >> אוהד כהן: << דובר >>

לא, במסגרת העבודה שלי האישית.

<< דובר >> נעמה קונסטנטיני: << דובר >>

מכון למה?

<< דובר >> אוהד כהן: << דובר >>

מכון לרפואת ספורט.

<< דובר >> נעמה קונסטנטיני: << דובר >>

אתה מייצג מכון לרפואת ספורט?

<< דובר >> אוהד כהן: << דובר >>

לא, ייצגתי ובמסגרת ההיתקלות שלי עם משרד הבריאות, הבנתי שהם לא מבינים ומקבלים אחרי הבדיקה איזשהו פתק. זו לא מערכת ממוחשבת צריך לייעל. המכונים פה עושים עבודה טובה. תמיד יש מקום לשיפור, תמיד יש מקום לייעל, לפקח ואני חושב שבדרך חלופה ראויה אסור לגעת בתקנות וחייבים להמשיך ולחייב את הבדיקות ולא משנה באיזה גיל.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

בבקשה אדוני, דוקטור אתה רוצה?

<< דובר >> רוברט כהן: << דובר >>

אני רופא ספורט. אני עובד בתחנת ספורט של הדר יוסף אבל הייתי 30 שנה ברפואה. רפואה גם בשטח עם שחקנים מקצוענים ובדקתי את כל מחלקת הנוער וגם את הבוגרים. בשביל לשפר את זה אני חושב שהחוק צריך להיות חכם. נותנים הרבה סמכויות לרופא משפחה ולרופאים אחרים אבל ברפואת הספורט שיש פה אין התקדמות בגלל שאנו רוצים למנוע את הפציעות, למנוע את כל המחלות שאפשר.

גם שחקן שמרכיב משקפיים צריך להתאים את המשקפיים לפי הספורט שהוא עושה. ראינו מאמנים והורים שהם שולחים את הילדים לעשות ג'ודו עם משקפיים לדוגמה. זה יכול לגרום לנזק משמעותי.

אין תיק, זה נכון. צריך שיהיה תיק כמו תיק ברפואת משפחה, תיק של ספורטאים שהולך איתו כל הזמן. יש את התאחדות הכדורגל בחו"ל שיש להם תיק שנותנים לספורטאים מקצועניים והם הולכים עם זה, זה לדוגמה.

אבל גם בשביל ילדים אנחנו חייבים לתת להם בשביל מעקב מבחינת גובה, משקל. אין להם בגלל שלפעמים הם לא באים לרופא משפחה כי הם מרגישים טוב. אם הם באים בשביל בעיה איקס הרופא מטפל בבעיה שלהם אבל לא מטפל מבחינה כללית.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

תודה רבה. מי שרוצה לדבר רק שיגיד, שאני אדע. בבקשה.

<< דובר >> ירון גור: << דובר >>

שמי ירון גור. אני 38 שנה מלווה ספורטאים, אני משירותי ספורט ורפואה בהדר יוסף, עובד עם דוקטור כהן. 38 שנה אני מלווה ספורטאים, הורים ומאמנים.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

אתה רופא?

<< דובר >> ירון גור: << דובר >>

אני לא רופא, אני פיזיולוג של המאמץ. זה ברור שרוב הילדים שמגיעים לספורט תחרותי הם ילדים בריאים וכך גם יהיו התוצאות של הבדיקות שלהם, בדיקות תקינות. אבל להסתכל על התועלת של הבדיקות דרך הפריזמה של כמות האישורים התקינים זה הדרך הלא נכונה.

החשיבות של הבדיקות בעיניי זה הזיהוי של המקרים המשמעותיים, המקרים החריגים נגדיר את זה ברפואה שלא היו מזוהים ללא בדיקה קבועה ומעקב קבוע. הרבה מאוד לא מגיעים לרופא משפחה, לרופא ילדים ולא ניתנת להם ההזדמנות לזיהוי של הדברים האלה.

אני רוצה לתת שתי דוגמאות שמאוד חשובות שמסבירות שלהסתכל דרך הפריזמה של מוות פתאומי, קרדיולוגיה וכדומה זו הסתכלות צרה. אנחנו ניתן דוגמה אחת על ילד שהגיע למרפאה שלו. יש לו כליה אחת והוא רוצה לעשות ג'ודו. נשאלת השאלה האם הוא יכול להיפגע בכליה השנייה וכדומה. בהיעדר הבדיקות האלו לא יהיה אף אחד שידריך אותו. הוא ילד נראה בריא, חיוני, תקין. אף אחד לא ידריך אותו אם מותר לו, אסור לו וכדומה. הפגישה שלו עם רופא הספורט הכניסה אותו למסלול של הכוונה והדרכה איך לעשות, מה לעשות, מאילו דברים הוא צריך להימנע וכדומה.

ודוגמה נוספת של ילדה שהגיעה לפני שמונה חודשים אחרי שהיא החלימה ממחלת לימפומה והיא רוצה לחזור להתעמלות אומנותית. מותר לה? אסור לה? מה המגבלות? מה צריך לדעת אם היא יכולה לחזור? הדברים האלו הם מאירים את רפואת הספורט, את המפגש שלנו עם הספורטאים לאו דווקא בעניין הקרדיאלי. העניין הקרדיאלי הוא חד וחלק. אני יכול להגיד שהעליתי במערכת מכתב שקיבלנו ממועדון - - -

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

הדר יוסף זה יוני ירון שם?

<< דובר >> ירון גור: << דובר >>

לא, זו המרפאה השנייה באצטדיון אתלטיקה. העלינו מכתב של מכבי תל אביב בכדורסל שיש להם 850 כדורסלנים צעירים. בשנת 2024 בלבד שלושה ספורטאים מכל הספורטאים שנשלחו לבירור הגיעו לצורך בהתערבות קרדיאלית כולל צנתור כמו שאמרת.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

בשנת?

<< דובר >> ירון גור: << דובר >>

2024. יש את המכתב הזה מצורף במערכת. אני יכול לתת הרבה מאוד דוגמאות של מצבים שללא המפגש הזה עם רופא הספורט וללא הדרכה האנשים האלה היו נחשפים לסיכונים. ילדים עם טרומפיליה שמגיעים לבדיקה – זו הפרעה בקרישת דם, קרישת יתר – אם הם היו נפצעים ועושים להם טיפול בצורה לא נכונה הם היו נחשפים לסיכוני חיים. בקיצור, הפריזמה הזו של עניין קרדיאלי בלבד היא שגויה בעיניי.

לכן אני חושב שבלי בדיקות תישאל השאלה מי לוקח אחריות על הדברים האלה. מי לוקח אחריות על הדברים האלה והאם הבחירה הנכונה לא לדעת מה יש לילדים האלו, לא לדעת מה יש לספורטאים האלה היא הבחירה הנכונה.

אם יש מישהו אחר שייקח אחריות עם זה אני לא יכול להתווכח. אנחנו לא המצאנו את התורה. התורה היא ידועה ואפשר ללמד בעלי מקצוע אחרים. אבל צריך לשאול את השאלה האם להתעלם מהדבר הזה, לשים אותו בצד, נכון לא לעניין המוות הפתאומי אבל להרבה עניינים אחרים זה הדבר הנכון. המפגש הזה עם רופא הספורט פעם בשנה – כמו שאמרת בעלויות קיימות אבל עלויות לא מי יודע מה גבוהות, הבת שלי כשהיא הולכת ללק ג'ל בקניון היא משלמת 250 שקל - - -

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

לק ג'ל עולה 150-130, פעם בשלושה שבועות. יש לי שלוש בנות ואישה. אל תתווכח איתי על לק ג'ל. אני מומחה בזה.

<< דובר >> ירון גור: << דובר >>

או-קיי. ברור שדברים עולים כסף והשאלה אם הם חשובים או לא וכאן אני אומר בעיניי לא צריך לבטל את הבדיקות הרפואיות.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

טוב, תודה רבה. בבקשה אדוני. אנחנו נעשה לפי הסדר.

<< דובר >> אברהם כץ: << דובר >>

אני דוקטור כץ. אני מומחה לרפואה פנימי ויש לי שתי תחנות לרפואת ספורט. אחת – במרכז ספורט של אילן ספיבק ברמת גן והשנייה – בבית הלוחם באפקה. בבית הלוחם אני בודק רק נכי צה"ל, בספיבק אני בודק גם אנשים.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

אבינועם כתב לי עליך. זה אתה?

<< דובר >> אברהם כץ: << דובר >>

כן, זה אני. הוא אמר לי הבוקר שהוא דיבר איתך. אין ספק לגבי חשיבות הבדיקה לצעירים ולקטינים וגם לאנשים צעירים לגבי הממצאים שמוצאים אצלם בבדיקה כולל בעיות קרדיאליות, כולל כל הבעיות הגופניות ובטח אצל נכים מלידה שיש להם בעיות מפרקים ובעיות שרירים שונות מאשר אצל אנשים לא בריאים. לגבי ילדים בריאים - - -

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

רגע, השאלה אם אנשים נקרא להם אנשים מיוחדים עם מוגבלויות, השאלה אם רופא ספורט רגיל יכול לבחון אותם או שצריך איזה התמחות מיוחדת בגלל שיש להם מוגבלויות?

<< דובר >> אברהם כץ: << דובר >>

גם צריך להיות מודעים לבעיות הרפואיות - - -

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

אבל אין הסמכה כלשהי נכון?

<< דובר >> אברהם כץ: << דובר >>

אין הסמכה מיוחדת לנכים.

<< דובר >> נעמה קונסטנטיני: << דובר >>

אנחנו ממליצים שרופאי ספורט שעוסקים בתחום הזה יעשו התמחות בשיקום ויהיו מומחים בשיקום כי יש לזה יתרון נוסף. אין מספיק מומחי שיקום בספורט בארץ ולכן יש רופאים שהם לא מומחים בתחום שעוסקים בזה. במסגרת לימודי ההמשך ברפואת ספורט אנחנו מעבירים את הנושא של מוגבלויות ונכים.

<< דובר >> אברהם כץ: << דובר >>

אני רק רוצה לציין שאצלי בתחנות של רפואת הספורט יש לי ציוד מיוחד לבדיקות נכים, אופני ידיים ועוד מכשיר לבדוק אנשים עם נכויות יותר מתקדמות. בקשר לנושא הקרדיאלי ובקשר לגיל של הנבדקים – מקרה שהיה לי רק אתמול. הגיע אליי ילד בן 7 לבדיקה שעוסק בכדורגל, בכדורסל או בטניס – אני לא זוכר במה אפילו – שכמובן כשממלאים את השאלון עם כל השאלות, הכול בריא והכול בסדר ואף פעם לא היה לו מקרה שהוא איבד הכרה בזמן מאמץ וכו'. כשבדקתי אותו היה לו איזה ממצא שיכול לגרום למוות פתאומי בזמן פעילות ספורט.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

מה, באק"ג ראית את זה?

<< דובר >> אברהם כץ: << דובר >>

בבדיקה גופנית.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

לא הבנתי. בבדיקה גופנית לא באק"ג? תסביר לי איך זה יכול להיות.

<< דובר >> אברהם כץ: << דובר >>

מצאתי אוושה.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

אה, בסטטוסקופ?

<< דובר >> אברהם כץ: << דובר >>

בסטטוסקופ. מצאתי אוושה משמעותית שיכולה להראות על היצרות של המסתם האורטלי של הדם שיוצא מהלב וזה יכול לעשות מוות פתאומי.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

ובמקרה הזה הפנית אותו לקרדיולוג?

<< דובר >> אברהם כץ: << דובר >>

התברר אחר כך שהוא היה אצל קרדיולוג שבועיים קודם ופשוט לא ציינו את זה בשאלון. כמו שאמרתי לגבי נכים, יש חשיבות לבדיקה להתייחס כל אחד לנכויות שלו. גם לגבי ילדים בגיל בית ספר שאף פעם לא עוברים בדיקה של כל המערכות בגוף ושל כל הבעיות הקרדיאליות.

עוד דבר שאני רוצה להגיד שזה שמנכ"ל ספיבק, בחור בשם בועז - - -

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

איש מדהים. הוא בסדר? הוא עבר ניתוח הבנתי.

<< דובר >> אברהם כץ: << דובר >>

כן, בסדר, כן. הוא צופה בנו עכשיו דרך אגב.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

בועז אתה צופה? בריאות, אוהבים אותך. בועז הוא איש מדהים. הוא בעצמו היה ספורטאי. היה טניסאי ברמה מאוד גבוהה, בשתי אולימפיאדות נכון? שני משחקים פרא-אולימפים.

<< דובר >> אברהם כץ: << דובר >>

כן, מדליית כסף בבייג'ינג בטניס כיסאות גלגלים. אני הייתי הרופא של המשלחת הפרא-אולימפית גם בבייג'ינג וגם בלונדון אחרי זה.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

בלונדון אבל הוא לא זכה במדליות.

<< דובר >> אברהם כץ: << דובר >>

בלונדון לא אבל מי שזכה שם זה נועם גרשוני.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

נכון.

<< דובר >> אברהם כץ: << דובר >>

שליוויתי אותו כל הדרך. מה שבועז אמר ואני מתאר לעצמי שזה יהיה בשם כל ספיבק כולל אבינועם שגם אם יבטלו את הצורך בבדיקה גופנית לקטינים לפני פעילות ספורט הוא יתמיד בבדיקות האלה.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

הבנתי.

<< דובר >> אברהם כץ: << דובר >>

זהו.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

זאת אומרת ההחלטה המקצועית של ספיבק תהיה להמשיך לעשות בדיקות מגיל צעיר מאוד. בבקשה, הלאה. הבא בתור.

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

שלום לכולם. שמי יובל חזן, אני ממכון 1 לבדיקות רפואיות לספורטאים.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

כמה מיילים קיבלתם עליכם. אני לא שופט בבית משפט אבל הפציצו אותי.

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

אני אציג את כל הנתונים. אנחנו בודקים היום, אנחנו המכון הגדול בארץ. אנחנו בודקים עשרות אלפי - - -

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

40,000 בדיקות.

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

בסביבות 40,000 בדיקות בשנה.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

כמה תחנות יש לכם?

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

17. 17 תחנות לרפואת ספורט, ארבע תחנות בצפון והשאר במרכז. אנחנו המכון הגדול בארץ לבדיקות רפואיות לספורטאים. המטרה שלי פה היא לשקף את השטח. מדברים פה הרבה, אני לא איש רפואה.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

מה התפקיד שלך במכון 1?

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

אני מנכ"ל המכון.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

אתה הבן של מיכאל?

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

של בני, הוא נמצא פה גם.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

מי זה מיכאל ממכון 1?

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

מיכאל הוא שותף, הוא לא נמצא כאן היום. המטרה שלי היא לשקף את השטח. יש פה אנשים מאוד מאוד מנוסים שמדברים רפואה. אני לא מדבר רפואה. אני אדבר את השטח והמטרה שלי במפגש הזה היא ליצור שיח משותף במטרה לשמור על בריאות הספורטאים. אני אתחיל, אני אגיד גם שזה כל העיסוק שלנו. זה הדבר היחידי שאנחנו מתעסקים בו – בדיקות רפואיות לספורטאים.

אני אתחיל מהיבט הנתונים. גם אני קראתי את המכתב שמשרד הבריאות פרסם אתמול ובמכתב כתוב במילים הללו "אין בידי משרד הבריאות" - - -

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

המכתב הראשון או השני?

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

המכתב הראשון. "אין בידי משרד הבריאות מסד נתונים לגבי תחלואת ספורטאים בישראל". הסיבה שאין למשרד הבריאות את מסד הנתונים כי הוא לא פנה אלינו. למי יש את הנתונים על תחלואת ספורטאים בישראל? למכונים.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

יובל. היום אני עושה בדיקה אצלך במכון, בסדר?

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

סיימתי את הבדיקה. אני מקבל דף נכון?

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

לא, אתה מקבל אישור דיגיטלי. תבדוק אותי, מקבל אישור דיגיטלי.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

אני מקבל מה? לנייד?

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

מקבל לנייד ולמייל אישור דיגיטלי, כן. אני אציג את כל הדברים האלו. בהמשך לכך יש גם אישורים במערכות של איגוד הכדורסל, ההתאחדות לכדורגל ואיגוד הכדורעף.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

אם אני למשל אחרי חצי שנה אני רוצה את הבדיקה עצמה אני יכול לקבל אותה?

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

ברור, אתה מקבל אותה דיגיטלית ישירות. אתה יכול לפנות.

<< דובר >> נעמה קונסטנטיני: << דובר >>

מקבלים את הבדיקה דיגיטלית או את האישור דיגיטלי?

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

את האישור דיגיטלי.

<< דובר >> נעמה קונסטנטיני: << דובר >>

הוא שאל על הבדיקה.

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

את הבדיקה עצמה את פונים אלינו ואנחנו שולחים את הבדיקה עצמה.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

זאת אומרת אם רופא הילדים מבקש את האק"ג?

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

מעבירים את הכול.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

אתה יכול להעביר לו את זה?

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

מעבירים את הכול. אני רוצה שנייה לגעת בנתונים. הבאנו ארבעה קלסרים משנת 2025, רק משנת 2025 עד גיל 18. הוצאנו את כל ההפניות שילדים קיבלו עד גיל 18. יש מולי 300 הפניות ועוד 30 הפניות של חבר'ה שנמצאים במעקב. עשרה ילדים שעברו צנתורים בעקבות הפרעת קצב, נמצא פה לידי הרופא שלנו ומאחוריי יושבים ההורים של לירי שעשתה בדיקה ביולי האחרון. בבדיקה – הם יספרו על זה אחריי – התגלה ללירי - - -

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

איפה האימא? בואי תשבי פה בבקשה ליד חברת הכנסת מזרסקי.

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

בבדיקה התגלתה ללירי הפרעת קצב על ידי הרופא. לירי הייתה בת 9.5, היום בת מעל עשר. אני אתן לה להרחיב אבל בעקבות הבדיקה הזאת לירי עברה צנתור.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

רגע אני רוצה להבין. יש לך פה מתוך 40,000 הבדיקות שעשיתם יש 300 בדיקות - - -

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

40,000 אבל לא רק - - -

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

יש גם במאמץ?

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

לא, יש גם מבוגרים. אני אומר מתוך 40,000 יש 300 ילדים שנשלחו לבדיקות המשך, עשרה מקרים שאני יכול להציג את כל המידע הרפואי באישור ההורים כמובן על הפרעות קצב מסכנות חיים. אני רוצה להגיד את הדבר הבא. רוצים לעשות פה שינוי ואני מסכים שצריך להיות שינוי. אני לא תוקף את הדעות של המומחים.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

מה אתה מציע?

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

אני אגיע להצעות בסוף, יש לי רשימה של הצעות.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

לא, אין לך 20 דקות אבל.

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

לא, עוד שלוש דקות. אם אתם רוצים לעשות שינוי, השינוי צריך להיות מבוסס נתונים. הנתונים אצלנו, תפנו אלינו, נעבוד איתכם בשיתוף פעולה. אני אתקדם. לגבי יוקר המחייה אני חושב שאפשר להוריד את זה מהשולחן את צמד המילים האלו. בדיקה עולה לפי משרד הבריאות שהעלה אתמול לאתר כיום תמחור הבדיקות מכוסה על ידי השב"ן בעלות 80 שקלים לבדיקה. בואו נפסיק לדבר על זה. אני חושב שאין לזה עניין פה.

אנחנו רוצים לעבוד בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות ועם המומחים בשביל לשפר את כל התהליך.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

סליחה שאני מפריע לך באמצע, אני חייב. מתי פעם אחרונה ישבתם בשולחן עגול עם משרד הבריאות, המכונים?

<< דובר >> אמנון להד: << דובר >>

אף פעם.

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

אני יכול להראות לך התכתבויות. אני גם שלחתי את זה - - -

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

זאת אומרת אם אני מסתכל חמש שנים אחורה לא הייתה פגישת עבודה של המכונים עם משרד הבריאות?

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

מתחננים לזה ואנחנו רוצים לעשות שיפור כי צורת העבודה שהתחילה לפני 30 שנה היא לא - - -

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

למה?

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

זו צורת העבודה היום. אני באופן אישי אשמח לעבוד בשיתוף פעולה.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

את משרד הבריאות? מי משרד הבריאות פה? רק שאני אדע.

<< דובר >> אמנון להד: << דובר >>

זה גילוי נאות פה.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

רגע, סליחה. לא לדבר באמצע. מה תפקידך? שם ותפקיד.

<< דובר >> רננה מיסקין: << דובר >>

שלום, בוקר טוב. שמי רננה מיסקין. אני ראש המטה של המשנה למנכ"ל, משרד הבריאות. נמצא איתי דוקטור יוני יוסף, ראש סגן חטיבת הרפואה.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

יפה. למה אין לכם פגישות, למה ב-15 השנים האחרונות לא היה שולחן עגול עם המכונים?

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

אני אומר אם רוצים לעשות את השינוי, אם יעשו את השינוי בלעדינו, בלי מי שנמצא בשטח, בלי מי שמכיר את הנתונים, בלי מי שעוקב אחרי הספורטאים ואחרי הפרעות הקצב שמתגלות ואני יכול להראות משנת 2025 בילדים עשרה מקרים של הפרעות קצב מסכנות חיים בילדים שילדים עברו צנתורים בבתי החולים כולל אצל רופאים שדיברו פה לפני זה. אני אשמח שאחרי זה תתן ללירי להציג. לגבי הצעות לשיפור.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

זהו, זה מה שאני רוצה שתגיד.

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

הצעות לשיפור. תן לי להציג לך את הבעיה העיקרית של התחום. הבעיה העיקרית של התחום היא שיש ארבעה חודשים בשנה שבהם כולם צריכים להיבדק.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

נכון.

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

כולם צריכים להיבדק בארבעה חודשים כאשר כולם צריכים לעבור את הבדיקה, נוצר המצב הבא. יש צפיפות תורים, יש לחץ, התורים ארוכים במכונים ולכן הצעה שיכולה לשפר את כל התהליך הזה ולייעל את איכות הבדיקה - - -

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

יפה מאוד.

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

אם הבדיקה היא בדיקה שנתית מדוע ספורטאי הכדורסל, הטניס, הריצה, השחייה, הכדורגל, למה צריך לבדוק את כולם בפרק זמן כל כך קצר? מה שיקרה במכונים זה עומס. נעבוד בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות - - -

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> צריך לקבוע סטנדרט.

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

עם ההתאחדות לכדורגל, עם ההתאחדות לכדורסל - - -

<< דובר >> נועה גרינברג דרורי: << דובר >>

אני אתייחס לזה. יש לזה תשובה.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

מי את בבקשה?

<< דובר >> נועה גרינברג דרורי: << דובר >>

בוקר טוב. שמי נועה, אני מנהלת את האגף הרפואי של ההתאחדות לכדורגל.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

רגע, לא, שנייה. את תתייחסי. תרשמי לך. אני אתן לך זכות דיבור, תדברי על הכול.

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

בוא נעבוד בשיתוף פעולה. מדובר במערכות דיגיטליות פשוטות. אנחנו מובילים תהליכים דיגיטליים נרחבים. בוא ניקח את הספורטאים. המכונים פה, אנחנו עובדים כל השנה אבל חצי שנה אנחנו בפועל בקושי עובדים. למה? יש פה אנשים שיכולים לעבוד כל השנה ולקחת את הכמות ההיסטרית של ספורטאים שצריכים לעבור בדיקה בקיץ, לרווח את זה, להעלות את זמן הבדיקה אל מול הרופא, להעלות את רמת - - -

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

יובל, אתה אומר שאם הבדיקות היו מתרחשות כל השנה והיה פחות לחץ, זה לא ארבעה חודשים זה הרבה פחות.

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

נכון. אנחנו חצי שנה - - -

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

זה פחות מארבעה חודשים. רגע, זה אומר שזמן הבדיקה פר ספורטאי היה יותר ארוך?

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

יהיה יותר ארוך, יהיו יותר תורים, יהיה פחות לחץ, יהיה פחות עומס. אין סיבה לעבוד ככה כשהבדיקה היא שנתית. ההצעה לפתרון - - -

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

כן, אבל בסוף מבחינת עסקית אתה בשעה רוצה להכניס כמה שיותר בדיקות.

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

לא, זה לא נכון.

<< דובר >> עמה קונסטנטיני: << דובר >>

בדיוק, בדיוק.

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

שנייה.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

אחד פלוס, - - -

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

אני אסביר לך. אם אנחנו מדברים על ההיבט הכלכלי, תחשוב שאם אני עובד חצי שנה ובודק את אותה כמות כביכול - - -

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

לא, אבל אני חושב עכשיו עסקי, עזוב אותך. אני עשיתי עסק או שניים בחיים שלי. מה שאני רוצה להבין, אתה משלם פר שעה לרופא?

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

נכון.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

נכון.

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

אם הוא מקבל - - -

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

הרופא מקבל איקס כסף בשעה.

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

נכון.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

אם אתה תכניס יותר בדיקות בשעה אתה תקבל יותר כסף, מה לא ברור?

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

בגלל זה זה מנוגד למה שאני אומר. אני אומר לך בוא ניקח את האנשים מהקיץ ונרווח אותם ונצטרך לשלם לרופאים הרבה יותר אבל איכות הבדיקה תעלה. יהיה יותר זמן למטופל.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

אני לא מבין עסקית איך אתה עושה את זה.

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

עוד פעם. אם אני עובד בחצי שנה, שלושה חודשים ואני בודק את אותה כמות או שאני פורס את הכמות - - -

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

כן אבל אתה משלם לרופא שלך פר שעה.

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

נכון.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

אתה לא משלם לו משכורת חודשית או שנתית, זה לא גלובלי נכון?

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

נכון. ובגלל זה אם הוא חצי שנה בבית או שבעה חודשים הוא בבית ואני לא משלם לו ואז אני בשלושה חודשים משלם לו עבור כל הבדיקות לי זה עדיף כביכול. אבל זה לא נכון. אני מעדיף שהוא יעבוד כל השנה ולשלם לו כל השנה ושאיכות הבדיקה תעלה.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

טוב, זה נתון שאני לא מבין עדיין - - -

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

אני אשמח להסביר.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

אבל תעבור הלאה.

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

מה שאני אומר זה שאם נרווח את הספורטאים על כל השנה איכות הבדיקה תעלה, יהיה פחות תורים, יהיה פחות עומס ויהיה פחות לחץ ולדעתי 90% מהבעיות בענף הזה ייפתרו. דבר נוסף שצריך לקרות זה מעבר למערכות דיגיטליות.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

זאת אומרת שהתוצאה של האק"ג למשל והדף שממלא הרופא יעברו בצורה דיגיטלית ללפורטל של משרד הבריאות?

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

לפורטל של משרד הבריאות. נוכל לעקוב שנה אחר שנה עבור הנתונים וגם לצורך העניין ספורטאי כדורגלן שנעביר את הבדיקה שלו להתקיים בינואר או פברואר אז יהיה מעקב במערכות ההתאחדות שבינואר או בפברואר הוא צריך להיבדק בשנית וככה באמת אפשר לפתור את זה.

מה שאני רוצה להגיד פה בקצרה ואני אסכם. אני אשמח שאחרי זה תתן את זכות הדיבור גם להורים של לירי. לא צריך לעשות מהלכים קיצוניים. אפשר לפתור את זה אבל בלי שיתוף פעולה של משרד הבריאות ושל המכונים זה יגרום לכאוס הרבה יותר גדול כי אי אפשר.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

על זה אני מסכים.

<< דובר >> יובל חזן: << דובר >>

כמויות הספורטאים הן גדולות. אי אפשר לעשות מהלך כזה חד-צדדי. זה לא יעבוד. תעבדו איתנו בשיתוף פעולה, תקבלו את הנתונים שאתם צריכים, תשמעו את הרעיונות שלנו מהשטח. יש פה אנשים שעוסקים בזה תקופה ארוכה. תשמעו את הרעיונות שלנו ובואו נעבוד ביחד. בסוף מה שחשוב זה לשמור על בריאות הספורטאים ועל הילדים. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

תודה רבה. אימא של לירי בוקר טוב.

<< דובר >> קרנית לוי: << דובר >>

בוקר טוב.

<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>

רגע אדוני, סליחה.

<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>

היועץ המשפטי שלנו.

<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>

כן רק גברתי אמנם את האפוטרופוס של קטינה אבל אנחנו מבקשים להיזהר ולשמור על כבודה ועל פרטיותה. אין צורך לחשוף את כל התיק הרפואי שלה. רק תשמרי, על מה שרלוונטי.

<< דובר >> קרנית לוי: << דובר >>

אני אדבר ספציפית. שמי קרנית. אני אימא לארבעה ילדים ספורטאים, שניים בגילים בוגרים ושניים בגילאי בית ספר. מתגוררת ביהוד. את המכונים אני מכירה כבר 15 שנה. הילד השני שלי הוא ספורטאי כדורגלן ולפני שש שנים הילד השלישי שלי לקראת עלייה לליגה לספורט תחרותי נשלח למכון, חזר כשהתגלתה לו הפרעת קצב.

נדרשנו ללכת לבירור. משם התחיל כל המסע שלנו. כשהלכנו לקהילה ובדקנו את זה נאמר לנו שהוא יכול להתאמן ומדי שנה אנחנו מבצעים את הבדיקות. ביולי האחרון הבת הקטנה שלי שהיא כדורסלנית לקראת העלייה לליגה נשלחה למכון לבדיקו

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]