פרוטוקול מספר 45, הוועדה למיזמים ציבוריים, 19/02/2026

הכנסת העשרים-וחמש

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 45

מישיבת הוועדה למיזמים ציבוריים

יום חמישי, ב' באדר התשפ"ו (19 בפברואר 2026), שעה 09:30

סדר היום:

<< הצח >> 1. סעיפים 61, 62 (חוק מע"מ) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 << הצח >> << הצח >> 2. סעיפים 52 עד 60, 63 (הגברת התחרות בשירותי תאגידים בנקאיים) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

אוהד טל – היו"ר

עודד פורר – מ"מ היו"ר

מוזמנים:

אלה בית און

–

רפרנטית פיננסים, משרד האוצר

אייל בן ישעיה

–

עו"ד, לשכה משפטית, רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, משרד האוצר ניר בן שמש

–

מנהל מחלקת אשראי ופינטק, שוק ההון, משרד האוצר תמר הכהן

–

עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

אלי טובול

–

סגן בכיר למנהל רשות שוק ההון, משרד האוצר

טל ישראלי

–

רכזת פיננסים באג"ת, משרד האוצר

תמר לוי בונה

–

סגנית הממונה על התקציבים, משרד האוצר

מירב ליבנה

–

עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

אוהד מרדכי

–

רפרנט פיננסי באג"ת, משרד האוצר

אסף נחמני

–

מנהל מח' ניהול סיכונים ברשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, משרד האוצר הילה צדף

–

עו"ד, רשות שוק ההון, משרד האוצר

אבינועם ביר

–

עו"ד, המחלקה למשפט ציבורי-מינהלי, משרד המשפטים יראת דומנוביץ

–

עו"ד, המחלקה למשפט כלכלי, משרד המשפטים

יצחק מלאכי

–

מתמחה המחלקה למשפט ציבורי-מנהלי, משרד המשפטים אפרת רובניץ

–

ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נילי אבן חן

–

עו"ד, מנכ"לית, עמותת רווח נקי

אורית אדלר

–

קצינת ציוץ ראשית, ישראכרט

מור אלבז

–

עו"ד, צוות פיננסים, רשות התחרות

מאור אלחדד

–

סמנכ"ל כספים ורגולציה, one-zero, הבנק הדיגיטלי ירון אליאס

–

עו"ד, יועץ משפטי, איגוד חברות הביטוח

הילה אשכנזי

–

עו"ד, אחראית תחום רגולציה, ישראכרט

ערן בוטבול

–

רו"ח, סמנכ"ל כספים, קבוצת עוגן

צח בורוביץ'

–

כלל ביטוח

שגיא בלשה

–

מנכ"ל, קבוצת עוגן

רחלי בינדמן

–

מנהלת תקשורת וקשרי רגולציה, one-zero, הבנק הדיגיטלי פרופ' אברהם בן בסט

–

אמריטוס, האוניברסיטה העברית

רוני בקמן

–

סגנית מנהלת מערך החקיקה, הרשות לניירות ערך

ליעד ברזילי

–

סמנכ"לית אסטרטגיה, רגולציה ותקשורת שיווקית, חברות אשראי חוץ-בנקאיות ניר גל

–

עו"ד, שדלן, איגוד הבנקים

עינת גרינפלד

–

אחראית קשרי ממשל, בנק ישראל

שירה גרשוני

–

יועצת משפטית

טלילה דביר

–

עו"ד, אגף כלכלי, התנועה למען איכות השלטון בישראל יצחק דבש

–

כלכלן

לינור דויטש

–

עו"ד, מנכ"לית, לובי 99

עומרי דוניו

–

סמנכ"ל כספים, Bits of Gold

אייל דותן

–

עו"ד, שדלן, איגוד הבנקים

תום דרומי חכים

–

עו"ד, מנכ"ל אופק אגודת אשראי

ניר הירשמן רוב

–

מנכ"ל, איגוד חברות הקריפטו

שירן הלוי

–

עו"ד, יועצת משפטית

אורנה ואגו

–

עו"ד, המשנה ליועצת המשפטית, בנק ישראל

איתן ורדי

–

מנכ"ל, חברת Grow payments

קרן ז'ורנו פילוסוף

–

עו"ד, יועצת משפטית בכירה וסמנכ"לית, הפניקס גמא שלומי זיסמן

–

עו"ד, יועץ משפטי, בנק ירושלים

רז יונאי

–

ראש תחום ניהול מוצר, הרשות לניירות ערך

גלי כספרי

–

מנהלת המחקר, איגוד הבנקים

דוידה (דידי) לחמן-מסר

–

עו"ד, חברת ועדת בכר

אסף מוסק

–

שדלן, one-zero, הבנק הדיגיטלי

משפטן ישראל מימון

–

מנכ"ל, איגוד חברות הביטוח

ענת סביצקי ביינהורן

–

מנהלת אסטרטגיה ורגולציה, חברות אשראי חוץ-בנקאיות אלון סגינהור

–

מנהל מחלקת רגולציה, ישראכרט

משפטן בועז סטמבלר

–

סמנכ"ל רגולציה, איגוד חברות הביטוח

ד"ר יוסי סעדון

–

מנהל האגף הפיננסי בחטיבת המחקר, בנק ישראל

רועי פולקמן

יושב-ראש פורום מחוללי תחרות פיננסית

טל עקרוני

–

מומחה לחינוך פיננסי ומייסד חברות Flymoney ו- Better משה קאשי

–

מנהל תחום פיננסים, לובי 99

ד"ר קונסטנטין קוסנקו

–

כלכלן, חטיבת המחקר, בנק ישראל

רפי קרימן

–

עו"ד, סמנכ"ל מטה ותפעול, תאגידים בנקאיים

טיבי רבינוביץ

–

מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים

יובל רואש

–

מנכ"ל, חברות אשראי חוץ-בנקאיות

הגר רובינשטיין גלר

–

יועצת משפטית ראשית, Grow payments

נטע רוט רווה

–

כלכלנית בכירה ביחידת רישוי ובנקים חדשים, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל רון שטיין

–

מנהל קשרי ממשל ורגולציה ו-ESG, הבנק הבינלאומי סימה שפיצר

–

מנהלת יחידת רישוי ובנקים חדשים, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל ד"ר מיכאל שראל

–

ראש הפורום לכלכלה, פורום קהלת

אלה תמיר שלמה

–

עו"ד, רו"ח, מנהלת תחום רגולציה פיננסית, לובי 99

משתתפים באמצעים מקוונים:

קרן ז'ורנו פילוסוף

–

עו"ד, יועצת משפטית בכירה וסמנכ"לית, הפניקס גמא

ייעוץ משפטי:

איתי עצמון

מנהלת הוועדה:

אריאלה אהרון

רישום פרלמנטרי:

עומר סלע, איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> סעיפים 61, 62 (חוק מע"מ) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026, מ/1924 << נושא >> << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

בוקר טוב לכולם. אנחנו פותחים היום את הדיון השני ברפורמה בתחום הבנקאות. נאפשר קודם לאלו שנרשמו לרשות דיבור בסוף הדיון הקודם ולא הספיקו לדבר. אני יודע שהסוגיה הבוערת והנתונה במחלוקת ביותר כרגע היא סוגיית המוסדיים. אני מבקש שלא להתייחס אליה כרגע. מי שזה מה שדחוף לו לדבר עליו, עוד מעט נתחיל הקראה ונגיע לסעיף הרלוונטי. כל מי שמעוניין לדבר על סוגיית המוסדיים יוכל להתייחס בשלב הזה.

כרגע אבקש שמי שיש לו עוד התייחסויות פתיחה לעצם הרפורמה או דברים שחשוב לומר והם לא בנוגע למוסדיים, שיתייחס עכשיו. אנחנו נעשה סבב קצר, נתחיל את הקראת החוק והסעיפים ונעשה דיון על כל אחד מהסעיפים. אחד מהסעיפים הראשונים הוא סעיף המוסדיים ולפני כן משרד האוצר יציג מצגת שתסביר את האירוע. נייצר דיון על הנושא הזה שאני מבין היטב את מורכבותו. נעשה לפי הסדר של מי שנרשם. אסף נחמני, רשות שוק ההון.

<< דובר >> אסף נחמני: << דובר >>

בוקר טוב. מאחר שביקשת שלא נתייחס לסוגיית המוסדיים, חצי מהדברים שרציתי לומר ירדו מהשולחן.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

מצוין.

<< דובר >> אסף נחמני: << דובר >>

אני רוצה לברך את החברים פה מבנק ישראל ומאגף תקציבים. מעולם לא הייתי בוועדה שהביאה מסקנות וחקיקה בזמן שיא, בלי להתפשר כהוא זה ברמה המקצועית וזה בהחלט ייאמר לזכותם. מדובר במהלך שהוא צעד נוסף בשרשרת של מהלכים שנקטה המדינה ב-20 השנים האחרונות, בשביל להגביר את התחרות במערכת הפיננסית והמהלך עצמו הוא פשוט. הוא נועד להכניס גורמים נוספים באמצעות הורדה של חסמי הכניסה, במטרה להגדיל את המגוון של השירותים הניתנים לציבור.

צעד הכרחי להצלחת המהלך הזה הוא גיוון הגורמים שייכנסו לשוק, כך שהמבנה יהיה הטרוגני. נדבר מאוחר יותר על המוסדיים, אבל זה לא רק גופים מוסדיים. היום רשות שוק ההון מפקחת על גופים חוץ-בנקאיים. יש היום עשרות ומאות גופים חוץ-בנקאיים וכל אחד מהם נותן מענה לציבור במקטע אחר ויש לו מודל כלכלי אחר.

אנחנו מקווים שזה מה שיקרה גם כאן ושיהיו מגוון של בנקים קטנים וכל אחד מהם יוכל לתת מענה לציבור במקטע אחר מבחינת המוצר, איכות המוצר, מגוון המוצרים ומחיריהם. אתייחס מאוחר יותר לעניין המוסדיים, תרשמו אותי גם הלאה. זהו כרגע.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

תודה רבה אסף. עורכת הדין קרן ז'ורנו מגמא.

<< דובר >> קרן ז'ורנו פילוסוף: << דובר >>

בוקר טוב לכולם. תודה לאדוני שנתן לי את זכות הדיבור. רציתי להתייחס לנושא המוסדיים ואם יורשה לי.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

לא עכשיו.

<< דובר >> קרן ז'ורנו פילוסוף: << דובר >>

אבל אני לא אהיה פה.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

אם אני אתן לך אני אצטרך לתת לכולם וזה לא הוגן. לא נורא, אני משוכנע שאת תהיי פה גם בהמשך הדיונים וגם אפשר להעביר התייחסות כתובה. אנחנו לא סיימנו את הדיון ואני לא חושב שאנחנו נכריע בסוגיה היום, הסירי דאגה מלבך. אם לא, את שומרת על זכות השתיקה. עורכת הדין טלילה דביר.

<< דובר >> טלילה דביר: << דובר >>

בוקר טוב כבוד היו"ר וחברי הכנסת. טלילה דביר מהאגף הכלכלי בתנועה למען איכות השלטון. אני מלווה את תחום הבנקים ושוק ההון. אפתיע אתכם שגם אני רוצה לדבר על המוסדיים – זה בטח לא היה צפוי – רק שני דברים קטנים לא על המוסדיים ולאחר מכן תשמעו אותי.

ראשית אברך על העבודה של הצוות. היינו שם לאורך כל הדרך וחשוב לי לומר דווקא בגלל ההתנגדות שלנו על המוסדיים –שאותה אני לא אציג כרגע – שזו עבודה מדהימה. אנחנו מצטרפים כמעט לכל ההסכמות וההמלצות של הרפורמה ומברכים עליה. אני מעריכה מאוד את האומץ של בנק ישראל ושל כל הרגולטורים הכלכליים לתת גם יותר משקל לתחרות על חשבון אולי מה שבעבר היה נחשב שיקולים יציבותיים. חשוב לברך על זה. שתי הערות, שלא קשורות למוסדיים על הרפורמה.

אחת, הרפורמה הציפה נושא שכבר שנים ידוע ועוד לא טופל וזה הנושא של הסדרת הפיקוח הפיננסי. היום השוק הפיננסי מפוקח על ידי רגולטורים שונים, רשויות שונות וזה בסדר. לכל רשות יש את המומחיות שלה ואת הגופים שהיא מפקחת עליהם אבל יש נקודות חיתוך רבות בין אם זה חברות אחזקה פיננסיות שמפוקחות גם על ידי הרשות לניירות ערך וגם על ידי רשות שוק ההון ואם ייכנס סיפור הבנקים והמוסדיים. אנחנו חושבים שגם מעבר לרפורמה הנקודתית חשוב מאוד לנצל את העובדה שמוקם פה צוות עבודה בין-משרדי, שישמש גם לדברים אחרים. כך הפיקוח הפיננסי בישראל יהיה גם פיקוח פיננסי הוליסטי. זו הזדמנות טובה להציף את הנושא.

הערה שנייה, חסרות ברפורמה נקודות נוספות שיכולות לעודד תחרות וחסרים תמריצים כדי ששחקנים ייכנסו. ידוע שהיעדר התחרות עולה למשק הישראלי כסף רב ומדינת ישראל יכולה וצריכה לשים כסף כדי לפתור את כשל השוק הזה. זה התחיל קצת עם הטבות מס אבל לדעתנו צריך ונכון לעשות יותר כדי לעודד שחקנים קטנים יותר להיכנס. כמובן גם צריך לשקול את החלופות שכבר שנים קוראים להם בהיבט של פיקוח פקדונות ופתרונות נוספים שראוי שיישקלו לפני שאנחנו נכנסים לאזור של המוסדיים, שעליו הבטחתי שלא אדבר. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

תודה. החברים מבנק ישראל, כל התגוששויות העבר שלנו היו שוות כדי לבוא ולקצור פה מחמאות כה רבות. טל עקרוני.

<< דובר >> טל עקרוני: << דובר >>

שלום לכולם. אני מומחה חינוך פיננסי כבר 15 שנים. הקמתי חמש תוכניות לאומיות לחינוך פיננסי. עד היום פגשתי 200,000 ישראלים, עזרתי ל-20,000 חיילים לצאת מהמינוס, ל-5,000 משפחות לסגור חובות והקמתי שתי חברות פינטק שחוסכות לישראלים מיליארדים בריביות ועמלות.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

איזה חברות?

<< דובר >> טל עקרוני: << דובר >>

חברת Fly Money שעוזרת לישראלים להמיר חצי מיליארד שקל בשנה למט"ח וחברת Better שחוסכת לישראלים עמלות ודמי ניהול בכל המוצרים הפיננסיים. Better אגב מפוקחת על ידי כל הרגולטורים שמסביב לשולחן. יש לנו ארבעה רישיונות. גם מבנק ישראל, גם מרשות שוק ההון ומהרשות לניירות ערך.

אני הייתי אתמול בקופת חולים מכבי והיו שם שתי מזכירות רפואיות. זו הייתה שיחה שצריך לצטט פה. לאחת קראו ריקי ולשנייה תרצה. ריקי אומרת לתרצה, "תקשיבי שלחתי הודעה, בנק לאומי אמרו שהם זמינים באפליקציה, שלחתי להם הודעה להוריד את העמלות. אמרו לי שהם לא יכולים ואלו העמלות שלנו. צלצלתי, צעקתי על הפקידה והדבר הזה קרה".

בכל העולם הדבר הזה לא קורה. הדבר הראשון שאני יכול להגיד לכם, הבינה המלאכותית שלנו קוראת כל יום עשרות תעודות זהות בנקאיות. היא קוראת יתרות משכנתה לסילוק. אנחנו בודקים כל יום את הדברים האלו והבעיה הכי גדולה ברפורמה הזו ובכלל אחורה בבנקאות הפתוחה זו הגישה לדאטה. בכל העולם מחוללי תחרות הם לא הבנקים ולא המוסדיים אלא חברות פינטק כמו Revolut וחברות אחרות שהולכות ופורצות את הדרך.

מה שקורה ברפורמה הזו זה שגם מחריגים את הבנקים הקטנים והזעירים בהגנות ינוקא. אם המטרה של הוועדה זה לייצר תחרות, למה שלא נייצר פה תחרות ונעביר את הדאטה לפינטקים? ויותר מזה, גם על גופים קיימים. תבוא מחר חברת כרטיסי אשראי ותגיד שהיא רוצה להיות בנק, החל מהרגע היא לא צריכה יותר להעביר דאטה דרך הבנקאות הפתוחה. צריך לעדכן את הבנקאות הפתוחה. אם מסתכלים קדימה על כל שאר הדרכים שהיום שחקנים כמונו מקבלים דאטה, הדרך היא הרבה יותר פשוטה. לקוח חותם על ייפוי לקבלת דאוא במסלקה או במאגר נתוני אשראי והחל מהרגע הזה הדאטה זורם. במקרה פה אתה צריך להיכנס בתור לקוח בנק-בנק ולאשר סלי מידע. כך לא מחוללים תחרות.

אם אנחנו רוצים לגרום לדבר הזה לעבוד, צריך להעיף לכל הרוחות את כל הסיפור הזה של אל תעבירו את הדאטה כי אתם קטנים מדי. שייכנסו לקלוד קוד ויפתחו תוך עשר דקות את היכולת להעביר את הדאטה. זה לא הבעיה. קו המשווה שבנק ישראל מפרסם הוא לא הדרך לייצר תחרות. הדרך היא בדיקה פרסונלית פר לקוח. לכן אני ממליץ בחום לא לתת הגנות מפני העברת דאטה אלא לאפשר לפינטקים סופסוף לקבל אותו. אולי זה גם הזמן לתקן את הגישה של פינטקים. תנו ללקוח להחליט אם הוא נותן גישה ל-Riseup או ל-Finanda לגשת לדאטה, לבדוק את הדאטה שלו בלי שהוא יצטרך ללכת ולבדוק בנק-בנק ולהקיש את הסיסמה שהוא כבר לא זוכר. אף אחד פה הרי לא יודע מה הסיסמה לחשבון בנק שלו וכולם משתמשים בזיהוי הביומטרי. תוודאו שהמידע נשאר פתוח והכול עובד כמו שצריך.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

טוב. לא צריך להתייחס לזה כרגע. זו נקודה מעניינת מאוד וחשובה בעיניי ונצטרך להתייחס אליה אבל אני רוצה שנעשה את זה לפי הסדר. תום דרומי.

<< דובר >> תום דרומי חכים: << דובר >>

בוקר טוב. תום דרומי חכים, מנכ"ל אופק אגודת אשראי. אני מדבר כאן גם בשם עוגן, מלכ"ר פיננסי שלאורך השנים עזרנו ל-85,000 משפחות ועם צבר נכסים של כמיליארד שקל והון עצמי של כ-700 מיליון שקל. אנחנו פועלים היום אל מול רשות שוק ההון להשלמת רפורמת ברים וגם אל מול בנק ישראל בהתחלת הרפורמה שפה על השולחן לרישוי לבנק רזה.

עוד משנת 2013 כל ועדות הכנסת הכירו בצורך בבנקאות חברתית ובצורך בגיוון המערכת הבנקאית, וזאת החל מוועדת זקן ומוועדת טרכטנברג ועד ועדת ברים. לאורך השנים כל הוועדות האלו – אפילו ועדות בכר ובייסקי – עסקו בניגוד האינטרסים וניגוד העניינים בין הבנק והתאגיד הפיננסי לבין הלקוח. אנחנו מביאים גישה שהיא הגישה הרווחת בעולם: כ-140 מיליון אמריקאים מנהלים את חשבונם באגודות אשראי וכ-30%-40% מהבנקאות הקמעונאית באירופה היא בנקאות קואופרטיבית שפועלת ללא מטרת רווח. כך אנחנו מצליחים להתמודד עם ניגוד האינטרסים בצורה אחרת לגמרי.

אנחנו מבהירים פה לוועדה שיש צורך בגיוון המערכת הפיננסית באמצעות שחקנים שונים שפועלים על בסיס מודל אינטרסים שונה ובכך יכולים גם לפנות לאוכלוסיות משכבות נמוכות יותר. שחקנים אלו רואים את האינטרס הציבורי הרחב מאחר ואינטרס הרווח הוא לא האינטרס היחיד שמוביל אותם.

אנחנו מברכים על הרפורמה. ההערות שלנו להיבטי הרפורמה יהיו בימים אחרים סביב נקודות אחרות בחוק ואנחנו רואים בחיוב רב את המהלך הזה כולל הצורך בהוספת האפשרות לבנקים חברתיים בתוך הרפורמה. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

תודה רבה. לובי 99.

<< דובר >> לינור דויטש: << דובר >>

שאלה מהותית. זה שאתה מבקש לעבור להקראה זה למיטב הבנתי אומר שכבר דנים בסעיף במקום לדון האם להוציא את הסעיף. אני רק רוצה לוודא את זה. הסעיף הזה בעינינו צריך לצאת החוצה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לא, אני רק מבהיר שההקראה היא לא הקראה זהו ועוברים הלאה. מקריאים את הסעיף, דנים בו, שומעים הערות והוועדה תקבל החלטות לגבי הסעיף על תיקונים. היא יכולה גם להחליט לא לאשר בהמשך סעיף.

<< דובר >> לינור דויטש: << דובר >>

בסדר גמור. רציתי לוודא, תודה.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

חוץ מזה אין לכם התייחסויות נוספות?

<< דובר >> לינור דויטש: << דובר >>

אני רוצה להתייחס לסעיף הזה. לברך זה משעמם, נגיע לחלק המעניין ואני אדבר.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

מצוין, יופי. כל מי שרוצה לאמץ את הגישה הזאת אני אברך על כך. איתן ורדי.

<< דובר >> איתן ורדי: << דובר >>

שלום, אני איתן ורדי. אני מייסד ומנכ"ל של Grow payments. אנחנו היום חברת הפינטק המובילה בארץ בתחום תשלומים לעסקים זעירים וקטנים. לפני שבוע לאחר עשור חגגנו את העסק ה-100,000 שהצטרף לשירותים שלנו. אנחנו גדלים בעשרות אחוזים מדי שנה בזכות בין היתר הרפורמה שעשו בוועדה הזאת.

אני שמח שאנחנו גם הפינטק שהתחבר למערכות התשלומים ומפעיל בה קוד בנק בפועל ונותן שירותי נאו-בנקים וחשבונות עסקיים ללקוחות שלנו. כמעט כל הלקוחות שלנו הם עסקים קטנים וזעירים. זה מה שאנחנו חיים ונושמים 24/7.

אנחנו לא נוהגים להגיע לוועדות אבל חרגנו ממנהגנו כי אנחנו מרגישים שקולנו לא בא לידי ביטוי ובטח לא קולם של העסקים הזעירים והקטנים. אני אגיד שגם אנחנו מברכים על הרפורמה הזו.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

אתה פינטק שנותן שירות לעסקים?

<< דובר >> איתן ורדי: << דובר >>

נכון.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

אתה לא מייצג אותם? רק שאני אבין.

<< דובר >> איתן ורדי: << דובר >>

אני אסביר למה אני מייצג אותם ואת צורכיהם.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

בבקשה.

<< דובר >> איתן ורדי: << דובר >>

הרפורמה הזאת מבורכת מאוד והיא תעזור לצרכן הפרטי ואולי לעסקים הגדולים אבל היא לא מביאה שום בשורה לעסקים הזעירים והקטנים. הבנק שמוגדר כבנק קטן יהיה בסוף גם עוד ענק פיננסי. העסקים הקטנים עובדים על מרווחים קטנים מאוד ועל היקפים קטנים מאוד וזה לא מתכנס למודל כלכלי שגוף גדול ייתן להם את השירות. אני לא חושב שמשם תבוא להם הבשורה.

אנחנו מציעים שני כיוונים לעזור לעסקים הזעירים בעתיד הנראה לעין. מלבד ההגדרה של אותו בנק כקטן, יש הגדרה של בנק מתמחה או בנק שעוסק באוכלוסייה מסוימת שרוצים לעזור לה, במקרה הזה עסקים זעירים. אני תכף ארחיב על זה במשפט אבל אפשר להביא פתרונות ולעזור לעסקים מחר בבוקר. העסקים שאנחנו עובדים איתם צריכים עזרה, צריכים חמצן ואשראי מחר בבוקר. לא ברפורמה בעוד כמה שנים. אנחנו לא יכולים להביא להם את האשראים האלו. אין לנו מקורות.

אומנם אישרו לנו להתחבר למערכות ויש לנו רישיונות אבל מקורות הון אין לנו. לכן אנחנו חושבים שצריך לעשות את המאמץ הנוסף ולאפשר לגופים כמונו שיש להם קוד, הם מפוקחים ויש להם יציבות, את היכולות למקורות הון שהם לא רק מהמערכת הבנקאית ושייתנו אשראי נורמלי ללקוחות שלהם. צריך לדבר על כספי הלקוחות בצורה שמרנית ומבוקרת כמקור לאשראי לגופים כמונו. הדבר הזה ייתן פתרון מחר בבוקר לעסקים שאנחנו עובדים איתם ולא בעוד כמה שנים ולדעתנו חייבים לבצע אותו.

מעבר לכך זה יעניק אופק לגופים כמונו להיות בנק מתמחה ובנק שבא לעזור לאוכלוסייה מסוימת. אנחנו לא מדברים על כמו שעשו בעבר הקמת בנק ולאחר מכן חיפוש לקוחות. אנחנו באים כבר מהשטח עם ניסיון של עשרות אלפי לקוחות ויותר. המטרה שלנו בבנק מתמחה כזה היא שמרבית הלקוחות שלו יהיו מאופיינים כעסקים זעירים, תהיה להם רגולציה שהיא בהתאמה למה שהם צריכים באמת, היקף פיקדונות מצומצם של שקלים בודדים ולא כמו שמדברים פה. זה יכול לדעתנו להביא בשורה ולכן אנחנו מגיעים פה לוועדה לדבר גם על מה אפשר לעשות במציאות ומחר בבוקר.

החזונות הגדולים חשובים מאוד אבל גם צריך לדבר על איך עוזרים לעסקים ב-2026 וב-2027 דרך גופים כמונו באמצעות רגולציה שהיא מתקדמת ושמתאימה את עצמה למציאות. זה לא משנה אם תקראו לזה בנק, נאו-בנק או חברה, יש לנו את היציבות, את השמרנות ואת היכולת לעזור לעסקים מחר בבוקר.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

אתה מעלה פה נקודות חשובות אבל אני לא בטוח שאני עד הסוף מבין איך זה מתכתב עם הדיון. הרפורמה הזאת באה לפתוח את עולם הבנקאות לתחרות ולייצר רגולציה שתאפשר כניסה של בנקים בכל מיני גדלים. הדבר הזה לוקח זמן ושנים כי כשעושים רפורמות כה משמעותיות בעולמות פיננסיים, צריך לדאוג להיבטים רבים בתוכם ויש לעשות את הדברים בצורה מסודרת, אחראית ולאפשר לשוק להתאים את עצמו בהתאם.

הדברים אורכים זמן, אין מה לעשות. לחפש קיצורי דרך זה מסוכן ואני אומר את זה דווקא כמי שמאמין בצורך להכניס תחרות אבל אי-אפשר להתעלם גם מההיבטים היציבותיים והאחרים. לכן יש לדברים האלו זמנים שאי-אפשר לעשות בהם קיצורי דרך.

אם יש לך הצעות קונקרטיות שאפשר להכניס אותם במסגרת החקיקה הזאת, כי אנחנו לא עוסקים עכשיו בחקיקות אחרות ובעוד דברים טובים שאפשר לעשות בשביל להגביר תחרות בעולמות פיננסיים, אנחנו מתעסקים בחוק הזה, ככל שיש לכם התייחסויות נקודתיות שיכולות לתת מענה לצורך שאתה מעלה בחוק הזה, בסדר גמור. תנסה שהדיון יהיה ממוקד.

<< דובר >> איתן ורדי: << דובר >>

זו אכן המטרה.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

מצוין.

<< דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >>

אלה תמיר שלמה, מנהלת רגולציה פיננסית בלובי 99. בהתייחס למה שאמרת עכשיו. הבעיה שאת התיקונים שהפינטקים מדברים עליהם לא מקדמים. אני מכירה את זה כי זו בדיוק סוג התחרות שגם אתה כשחוקקת את חוק אסדרת האיסור בשירותי תשלום הייתה מאחורי הקלעים. העברת רפורמה כזו גדולה ומבורכת זה יפה, אבל מה קורה בכמה שנים שעברו מאז שישבנו ועשינו את זה – שלוש שנים? – מה קורה בזמן? האם מקדמים את הדברים שהם מבקשים כאן? האם הולכים לפינטקים, עושים איתם שולחנות עגולים ומנסים להבין?

אני לא יכולה להגיד לך כמה פעמים דיברתי עם אנשים שעובדים בפינטקים על רפורמת הבנקאות הפתוחה שאמרו לי "את לא מבינה כמה חורים יש". כבוד יושב-הראש, אתה צודק. זה לא קשור לחוק הזה אבל לבוא ולדבר על החוק הזה אבל בשלוש השנים האלו למיטב ידיעתי לא היו את ההתקדמויות שהם צריכים ויש פה בעיה.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

טוב. שם ותפקיד, בבקשה.

<< דובר >> קרן ז'ורנו פילוסוף: << דובר >>

קרן ז'ורנו פילוסוף, יועצת משפטית של הפניקס גמא. אני רוצה ברשותך להוסיף לנקודה שהעלה פה חברי. אני אתעלם מהנקודה שאם לא ייתנו רישיונות לגופים מוסדיים גם אנחנו לא נוכל. אבל גם אנחנו חברה שנותנת היום שירותים רבים מאוד עם מיקוד לעסקים קטנים ובינוניים ביחד עם פעילות מול לקוחות פרטיים. אנחנו רוצים לתת שירות לאותו קהל לקוחות שכמו שאיתן טען פה, זקוקים לחמצן הזה כדי לפעול. אנחנו פועלים היום מול כ-20,000 עסקים וגם אנחנו עם לקוחות קטנים מאוד. אנחנו היום יושבים פה זה לצד זה אבל אנחנו מתחרים זה בזה. אנחנו נותנים אשראי גם לקוסמטיקאית וגם לרשתות הגדולות.

בהתייחס למה שאיתן אמר בנושא הרפורמה הזאת. כאשר הרפורמה הזאת יצאה, יצא קול קורא של בנק ישראל ופנינו לבנק ישראל בנושא הזה כי הרגשנו שהם לא חשבו עלינו. בהתחלה היה מתווה לתת את הרישיון הזה של בנקים קטנים – לפי הבנתנו ולפי איך שזה היה – רק לחברות כרטיסי האשראי. אנחנו התרעמנו, אמרנו אוי ואבוי אם זה יקרה ואנחנו עדיין אומרים כך. אם הבשורה שתצא מהוועדה הזאת היא שרק חברות גדולות מאוד, כמו חברות כרטיסי אשראי ייכנסו לדבר הזה, זה יהיה אסון לתחרות כי הם יפגעו בכל התחרות שהבאנו בעולם התשלומים.

אבל – ופה אני אומרת אבל – לשמחתנו כן קיבלנו קשב ממשרד האוצר ומבנק ישראל לקדם את הנושא הזה ולכן הכניסו מדרגה – אומנם, זה לא מופיע בחקיקה הראשית בתזכיר החקיקה וזו תהיה אחת ההערות שלי לגופם של דברים כשניכנס לסעיפים – של בנק קטן ובנק זעיר של 15 מיליארד ש"ח. זו מדרגה שביקשנו בשביל שגם לנו ייקח זמן לטפס לדבר הזה שנקרא בנק ורצינו קודם כול שייתנו לנו משהו קטן.

מה שצריך לצאת מהוועדה הזו כדי שהרפורמה הזאת תעבור, מעבר למסגרת הרגולציה המאפשרת לכאורה שרוצים לתת פה, זה שתהיה גם קורלציה עם המסגרת הפיקוחית שבנק ישראל עושה. וזה הדגש שאני רוצה לתת לאדוני – שצריך לטעת זאת כבר בחקיקה הזו. כרגע אין עקרונות במה שהוועדה הזאת רוצה לתת לבנק ישראל כשהוא קובע את המסגרת הפיקוחית. אם יקבעו לנו מסגרת פיקוחית שיהיה כל כך קשה להגיע אליה כי נצטרך משאבים כה רבים וזמן להגיע לזה, בסוף, נהיה בחוץ למרות כל הרצון הטוב שלנו ויכולותינו. אנחנו גם יודעים להביא זאת ללקוחות שלנו, שהם כאמור עסקים קטנים ובינוניים שזקוקים לזה וגם למשקי בית פרטיים.

אתם צריכים גם להתמקד בנטיעת העקרונות ושיקול הדעת המתווה לבנק ישראל, איך אתם רוצים שהוא יעשה את המסגרת הפיקוחית. זה הדגש שלי וזה ייתן מענה להערה של חברי.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

בסדר. נשמח שתתייחסו לזה אחר כך החברים מבנק ישראל והאוצר. יצחק דבש.

<< דובר >> יצחק דבש: << דובר >>

כבוד יושב-הראש, אני רק אברך בשלב הזה על עצם ההגדרה של 15 מיליארד – צל"ש, 50 מיליארד – צל"ש, בנק זעיר – צל"ש ובנק קטן – צל"ש. אתייחס בהמשך למי נותנים את הכוח הזה.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

בסדר גמור. דוקטור מיכאל שראל. בבקשה. תציג את עצמך לפרוטוקול.

<< דובר >> מיכאל שראל: << דובר >>

מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה. כולם מברכים על הרפורמה הזאת ועל החקיקה ואומרים שזה דבר נפלא שקורה שיגביר את התחרות ואני מצטרף לכך. השאלה היא למה זה לא קרה קודם. כבר 20 שנה מדברים על הבעיה של עלויות למשקי הבית ולעסקים הקטנים בגלל קרטלי הבנקים וכבר 20 שנה מנסים לקדם רפורמות בנושא כמו החוק הזה. השאלה היא למה זה לקח 20 שנה.

לפני עשר שנים הקימו את ועדת שטרום. לא כל המלצותיה יושמו ולא נעשו כל הדברים שהיו צריכים להיעשות. צריך להפיק לקחים ולעשות חשבון נפש. גם הגופים שעכשיו תומכים ברפורמה הזאת והתנגדו לרפורמות דומות במשך 20 השנים האחרונות. למה הם התנגדו ומה העלויות שנפלו כתוצאה מכך על משקי הבית ועל העסקים הקטנים? אפשר לעשות איזשהו חישוב מאקרו וכנראה שנזק הדחייה הזאת ב-20 שנה הוא עצום. לא צריך רק לברך על זה אלא צריך גם להקשות ולשאול למה זה לא קרה קודם.

אחד מהסעיפים שהיה צריך להיכנס לרפורמה הזו ולא נכנס – יכול להיות שגם אין כוונה להכניס אותו אלא בעוד עשר שנים או בעוד 20 שנה ובינתיים ייגרם נזק עצום – זה נושא ביטוח הפיקדונות. הייתה המלצה מרכזית של ועדת שטרום לקדם אותו, הייתה הסכמה כללית והוטל על משרד האוצר ועל בנק ישראל לגבש מנגנון לביטוח פיקדונות.

ביטוח הפיקדונות – תכף אני אגיד מילה איך אני רואה אותו – עוזר בעיקר לבנקים הקטנים ובעיקר לשחקנים חדשים. אם ביטוח פיקדונות היה מקודם מייד אחרי ועדת שטרום אולי המצב היה משתנה בצורה שהיום בכלל לא הייתה בעיה שצריך לטפל בה. יכול להיות שלא היה צריך את כל החוק הזה. ובטח משקי הבית והעסקים הקטנים היו יכולים להקטין את העלויות שלהם הרבה קודם.

בנקים קטנים ובנקים חדשים חוששים להיכנס ללא ביטוח פיקדונות ומשקי בית ועסקים קטנים חוששים להפקיד כספים בבנקים קטנים ללא ביטוח פיקדונות. היום יש ביטוח פיקדונות שקוראים לו ביטוח לא-פורמלי. יש מין דיבור ומין הסכמה שבשתיקה שאם בנק יגיע לפשיטת רגל, בנק ישראל והמדינה יצילו אותו.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

הסכמה לא שבשתיקה. הסכמה שבהצהרה ניתנה.

<< דובר >> מיכאל שראל: << דובר >>

אין הצהרה רשמית מחייבת בעניין הזה. מה שכן, יש פה אסימטריה כי ההצהרה הלא-רשמית שלא ניתנה עוזרת לבנקים הגדולים. אם מישהו חושב שיש סיכוי שמדינת ישראל תיתן לבנק לאומי או לבנק הפועלים ליפול התשובה היא לא, כי כל המשק ייפול. לכן ברור שזה נותן ביטחון נוסף לאנשים שרוצים להחזיק את הכסף שלהם ואת הפיקדונות בבנקים הגדולים. ודווקא יש ספק רב אם ההצהרה הזאת – שאתה אומר שהיא ניתנה אבל לא באופן רשמי – חלה על הבנקים הקטנים והחדשים. מהבחינה הזו, זה שאין ביטוח פיקדונות פוגע בקטנים ונותן יתרון לגדולים ובכך מקטין את התחרות.

אפשר לעשות ביטוח פיקדונות בכל מיני צורות והצורות שנבחנו במסגרת ועדת שטרום – או לפחות בחלק הראשון של הוועדה לפני דוח הביניים – הן מודלים בינאריים. או שאין ביטוח פיקדונות או שיש ביטוח פיקדונות גדול מאוד, יקר מאוד, מסורבל מאוד, עם תמריצים שליליים מאוד ועם סכומים גדולים של 250,000 דולר כמו בארצות הברית או 100,000 יורו כמו באירופה. זו טעות קשה ואסור ללכת לכיוון הזה. לא צריך את זה. זה גורם להרבה מאוד סיכון מוסרי ועיוותים.

החלופה האמיתית של ביטוח פיקדונות היא 20,000 שקל לחשבון ועד חמישה חשבונות לאדם. 20,000 שקל יכול לבטח עובר ושב וגם פיקדונות. לא צריך לבטח נכסים כך זה יכול להיות זול, מהיר, וזה ייתן יתרון גדול דווקא לקטנים הרבה יותר מאשר לגדולים. אנשים יהיו מוכנים לקחת חלק מהכסף שלהם ולנסות בנק חדש כי הם יודעים שעד 20,000 שקל יש להם ביטחון מוחלט כי המדינה נותנת להם ביטוח. אין שום סיבה לקדם את החוק הזה בלי הסעיף המרכזי הזה.

כמו שנאמר קודם על ידי הדוברת הקודם, ראוי להכניס לחוק הזה סעיף שמטיל על בנק ישראל תחת ההנחיות האלו והעקרונות האלו לבוא עם תוכנית תוך שלושה חודשים. אם לא נעשה את זה ייקח לא חודש אלא עוד 20 שנה כי בנק ישראל לא אוהב את הרעיון אלא הוא אוהב את החלק הלא-פורמלי. אין שום סיבה שהוא ישנה את דעתו כמו שגם כאן לקח לו 20 שנה לשנות את דעתו על הדברים שאחרים כן תמכו בהם ונכנסו לחוק הזה. תודה.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

תודה. זו הערה חשובה. אני אשמח שתרשמו את כל הנקודות הללו שעולות ותתייחסו מסודר. שלומי זיסמן, בנק ירושלים.

<< דובר >> שלומי זיסמן: << דובר >>

תודה על זכות הדיבור ושלום לכולם. בנק ירושלים הוא בנק ייחודי בשוק הבנקאות. הוא הבנק הקטן העצמאי היחיד במערכת הבנקאית. הוא מנהל פחות מ-1% מסך נכסי המערכת ובכך הוא עונה על הגדרת בנק זעיר. הבנק מחולל תחרות היום והוא מאפשר למגזרים שמקבלים מענה לא מספק במרבית הבנקים לקבל את המענה אצלו. בנק ירושלים מאפשר ללקוחות של בנקים אחרים לקבל מענה באמצעות פיקדונות ללא פתיחת חשבון עו"ש ונותן שירותים לחברות פינטק שיושבות פה מסביב לשולחן באמצעות תשתית וגישה למערכת הבנקאות.

אנחנו חושבים שברפורמה הזו שהחשיבות שלה ברורה אין הרבה התייחסות לבנק קטן ועצמאי. כל הרפורמה נועדה לאפשר הקמת בנקים חדשים וחסרה התייחסות לבנק קטן קיים. יש שני דברים עיקריים שאנחנו מבקשים להוסיף לתיקוני החוק. אחת, במסגרת הרחבת העיסוק מאפשרים לבנקים קטנים לפי סעיף 10 לחוק הבנקאות (רישוי), שיקול דעת למפקח להרחיב עיסוק לבנק קטן כשהוא מבקש את זה. אנחנו חושבים שאפשר לעגן כבר היום בחוק תחומי עיסוק נוספים לבנק קטן או לבנק קטן וקיים כדי להימנע מהצורך לפנות לאחר מכן למפקח על הבנקים לקבל אישור לעיסוק נוסף. עיסוק אחד למשל יכול להיות ביטוח אלמנטרי.

דבר נוסף, מאפשרים לגופים חוץ-בנקאיים לשלוט בבנק זעיר. גוף מוסדי יוכל לשלוט בבנק זעיר ואנחנו חושבים שלא מן הנמנע לאפשר גם לבנק זעיר בעצמו להחזיק במנהל קרן. אם מתאפשר לגוף מוסדי להחזיק בבנק זעיר, גם בנק זעיר יוכל להחזיק מנהל קרן. זה יכול לעודד את התחרות, זה יכול לתת עודף כוח לבנק הקטן הזה שהוא ממילא קטן ובעמדת נחיתות מול בנקים אחרים וזה יכול לסייע לתחרות.

אלו שתי הנקודות העיקריות. נקודה נוספת אחרונה היא מדרגות הקבע של 15 מיליארד ו-50 מיליארד. אנחנו חושבים שמדרגת 15 מיליארד אינה נדרשת.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

סליחה שאני קוטע אותך. בהצעת החוק לא מדובר על סכומים. זה פשוט חוזר על עצמו שוב ושוב, אני חייב להעיר. מדובר על אחוזים, לא על סכומים.

<< דובר >> שלומי זיסמן: << דובר >>

נכון. הסכומים זה בטיוטת המפקח על הבנקים ונדון מולו. אני אעצור בשתי הנקודות שדיברתי עד כאן. תודה רבה.

(היו"ר עודד פורר, 10:05)

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

תודה רבה. ניר הירשמן רוב מפורום חברות הקריפטו.

<< דובר >> ניר הירשמן רוב: << דובר >>

ההתייחסות שלי היא לגבי סעיף 3(א) בהמשך, בשלב ההקראה אני אתייחס ולא נפריע כעת.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

טוב עומרי דוניו, Bits of gold.

<< דובר >> עומרי דוניו: << דובר >>

שלום. שמי עומרי דוניו, אני סמנכ"ל הכספים בחברת Bits of gold. חברה זו פועלת כבר 13 שנה בישראל. אנחנו הגוף התיק והמוביל במדינה למסחר במטבעות דיגיטליים עם 50 עובדים כאן בישראל. לאורך השנים עבדנו בצמוד לכל הרגולטורים, הגשנו עשרות ניירות עמדה והשתתפנו בכל דיון מקצועי שייך. אנחנו לא גוף שנלחם ברגולציה אלא אנחנו גוף שבונה אותה יחד עם הרגולטורים השונים. דווקא מהמקום הזה ובאחריות מלאה אני יושב כאן היום ומבקש להתריע שאנחנו נמצאים ברגע גורלי שיכול להרוס ולרסק תעשייה שלמה.

אני מדבר על הסעיף שמאפשר לבנקים הגדולים בעיקר לעסוק במסחר ישיר בקריפטו ובאופן מיידי. זה שינוי מבני ודרמטי. השינוי בסעיף מתקדם בלי דיון עומק ייעודי לנושא הזה. זו הוספה של עוד תחום אחריות או תחום עיסוק לבנקים והוא מהווה גזר דין מוות לתעשיית הקריפטו הישראלית.

אני רוצה להסביר בקצרה למה אנחנו חושבים כך. ראשית, זו תלות מוחלטת במערכת הבנקאית. גוף כמונו או דומה לנו תלוי לחלוטין בבנקים כדי להתקיים. הבנקים הגדולים הם צינור החמצן הבלעדי שלנו. בלי חשבון בנק אין לנו פעילות, לא קליטת כספים מלקוחות ולא יציאת כספים החוצה. כבר שנים שאנחנו חווים חסימות והקשחות בטענה של ניהול סיכונים. החוק הזה מבקש להפוך את אותם הבנקים למתחרים הישירים שלנו. זה ניגוד עניינים מובנה והרסני. בבוקר הבנק שהוא שומר-הסף של המערכת יחסום אותנו ואת הלקוחות שלנו ובערב הוא יציע לאותם לקוחות את אותו שירות בדיוק באפליקציה. אלו דברים שקרו וסיפורים אמיתיים. כשהבנק הוא שומר-הסף וגם המתחרה אין תחרות אמיתית.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

היום הוא יכול לתת את השירות הזה?

<< דובר >> אורנה ואגו: << דובר >>

אורנה ואגו מבנק ישראל. היום מותר לבנק לעשות את זה. אנחנו נסביר את כל התיקון הזה אחר כך. הוא תקין מבהיר כי הייתה עתירה לבג"ץ.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

לאור ההערה הזאת אם היום הוא יכול אולי כדאי לתקן את זה שהוא לא יוכל.

<< דובר >> אורנה ואגו: << דובר >>

בשביל זה צריך דיון רציני ולא דיון שמבהיר את התיקון.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

כשאנחנו בסעיף הזה כדאי לדון בזה. יש פה בעיה הרי. הבנקים חוסמים את הנושא של הקריפטו בצורה מוחלטת כמעט.

<< דובר >> אורנה ואגו: << דובר >>

אנחנו שומעים את האדון, אנחנו לא יודעים אם זה המצב.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

אני מכיר טוב את הקצב שבו בנק ישראל מטפל בנושא הזה. מצד אחד חוסמים את התעשייה הזאת ומן הצד השני הם יהפכו להיות אלו שהם התעשייה הזאת?

<< דובר >> אורנה ואגו: << דובר >>

צריך להביא עובדות לפני שטוענים טענה כזאת.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

ניהלנו בערך ארבעה-חמישה דיונים רק על זה כבר בעבר ולא בהקשר של החקיקה הזאת.

<< דובר >> אורנה ואגו: << דובר >>

אני לא מכירה את הדיונים האלו כי זה לא היה בהקשר הזה.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

כדאי שתתחילו להכיר.

<< דובר >> אורנה ואגו: << דובר >>

היום המצב הוא שמותר לבנקים לעשות את זה והתיקון הזה כמו שאמר היועץ המשפטי לוועדה הוא תיקון מבהיר. אם רוצים, צריך דיון על זה.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

יש לדון אם לא כדאי לתקן את הסעיף כך שהבנקים לא יוכלו לעשות את זה.

<< דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >>

נשמח להסביר את הסעיף כשנגיע אליו.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

עוד משהו?

(היו"ר אוהד טל, 10:10)

<< דובר >> עומרי דוניו: << דובר >>

כן. הנקודה השנייה היא מה שאתה התייחסת כרגע לפני שהתחלפתם, ח"כ פורר. חוק הבנקאות הוא אבן יסוד של המערכת הפיננסית. השינויים בו תמיד לוו בדיוני עומק ובהשלכות רוחב. כאן אנחנו כדרך אגב מרחיבים את העיסוק של הבנקים לתחום שלא היה קיים מן הסתם בשנות השמונים כשנכתב החוק.

אנחנו מבקשים שיהיה בו דיון מרכזי וענייני על אם מותר או אסור לבנק לעסוק בקריפטו. בג"ץ פירש את חוק הבנקאות משנות השמונים כך שאפשר לעסוק בקריפטו. אני לא חושב שמי שחוקק את החוק בשנות השמונים - - -

<< דובר >> אורנה ואגו: << דובר >>

בוודאי שלא, לא היה קריפטו.

<< דובר >> עומרי דוניו: << דובר >>

יפה. כל מה שאני מבקש זה שיהיה דיון ענייני האם לבנק מותר או אסור להיכנס לתחום הקריפטו. זה שבג"ץ פירש אותו כך זה לא אומר שזו כוונת המחוקקים. תודה.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

בסדר. אנחנו נגיע לזה. תודה רבה. עורכת דין נילי אבן חן.

<< דובר >> נילי אבן חן: << דובר >>

בוקר טוב. אני אתייחס לסעיף של המוסדיים אחר כך אבל אגיד כמה דברים כלליים. אני מנכ"לית עמותת רווח נקי והייתי מעורבת בכל הרפורמות שדיברו עליהן כאן. החל מוועדת בכר דרך חוק הריכוזיות, ועדת שטרום וכו'. כל רפורמה כזאת סללה את הדרך צעד אחר צעד, באיטיות, אולי לא בצורה מספקת אבל זה היה הנתיב שלה לקידום התחרות בשוק ההון בכלים של טיפול בניגודי עניינים, בביזור הכוח ובהפרדה בין ריאלי לפיננסי.

תזכרו שלקח 20 שנה ממשבר ויסות מניות הבנקים עד בכר ועד שהצליחו להתגבר על הכוחות הגדולים כדי לבצע רפורמה. 20 שנה לא היו רפורמות ו-20 שנה אנחנו מתקדמים צעד אחר צעד באיטיות לקידום רפורמות המקדמות תחרות. אנחנו נמצאים היום בעיניי – ולא רק בעיניי – בנקודת מפנה שאם חלילה נקדם את הסעיף הזה שעוד מעט נדון עליו, נעמוד בתחילתן של לא שבע השנים הרעות, אלא 20, 30, 40 השנים הרעות. חווינו על בשרנו את הקושי לחולל שינויים מבניים המנוגדים לאינטרסים של בעלי ההון.

זו רפורמה שנועדה להיטיב עם הציבור והברכות שנשמעות הן לא סתם. מרביתה של הרפורמה טובה, למעט הסעיף של רכישת מוסדיים. בניגוד למהלכים רבים שעוברים בכנסת, שיש אילוצים פוליטיים לגביהם אם בגלל משמעת קואליציוניות ואם בגלל אילוצים אחרים, כאן כל מי שיושב סביב השולחן, חברי הכנסת ואוצר – מטרתו היא לטובה.

ברור לכולם שיש כאן מחלוקת רחבה מאוד בין מי שמוביל את הרפורמה לבין אנשים רבים שאין להם שום אינטרס מלבד האינטרס הציבורי ושהיו בשר מבשרן של כל הוועדות הקודמות. שימו לב, זה רגע נדיר מאוד שנמצאים פה ארגונים חברתיים מכל הקשת. יושב פה לובי 99 לצד קהלת, התנועה לאיכות השלטון לצד העמותה שלנו. נשמעו פה גם מי שישבו בוועדת בכר והזהירו מפני מה שעומד לקרות באירוע הזה. דיבר קודם דרור שטרום ואני מניחה שיגיד לכם את זה עוד מעט אבי התחרות הכלכלית, פרופסור בן בסט, האורים והתומים של קידום התחרות בעשרות השנים האחרונות שיושב כאן איתנו. כולם אומרים לכם, היזהרו והישמרו ולו מהטעם הזה שיש מחלוקת כה רחבה במשק.

ולו מהטעם הזה שיש מחלוקת רחבה ועמוקה בנזק האפשרי של המהלך הזה, צריך להיות צנועים ולהגיד שלא כל הדעת והחוכמה נמצאת בצד מי שרוצה לקדם את הסעיף הזה ולא צריך לקדם את זה מתוך מחלוקת. צריך לחול פה הכלל שאם יש ספק, אין ספק. מהלכים של רפורמות שנועדו להיטיב עם הציבור עברו בכנסת תמיד בתמיכת הציבור וגם בתמיכת האופוזיציה. זה גם מה שהיה בחוק הריכוזיות.

תשימו לב שיש פה מהלך יוצא דופן מאוד מבחינת ההתנגדות הרחבה מגורמים שאין להם אינטרס כלכלי, אלא רק אינטרס לטובת הציבור. ולו מהטעם הזה היה ראוי שלא להקריא את הסעיף, אלא להעביר אותו למסלול של חקיקה רגילה ולדון בכל ההקשרים, בתועלות, בעלויות ולקבל החלטה מושכלת. תודה.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

תודה רבה. פרופסור בן בסט. אני מבין שאתה רוצה להתייחס בעיקר לסוגיית המוסדיים.

<< דובר >> אבי בן בסט: << דובר >>

לא רק.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

מה שלא קשור לסוגיית המוסדיים עכשיו בשמחה ומוסדיים אנחנו נדבר אחר כך. אנחנו נתחיל את הסעיפים. זה בסעיף 5. פרופסור בן בסט אם תוכל להציג את שמך ואת תפקידך לפרוטוקול.

<< דובר >> אבי בן בסט: << דובר >>

אני פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית, לשעבר מנכ"ל האוצר ולשעבר ראש מנהל המחקר בבנק ישראל. ההערה הראשונה שלי ואני מופתע שעד היום לא שמעתי מישהו מתייחס אליה והיא מטרידה אותי מאוד. בצדק רוצים באמצעות ההצעה הזאת ליצור תחרות אבל הכניסו פה מגבלה שהיא מוזרה מאוד בעיניי. כל חברה כזאת שתקום על בסיס המתכון הזה תוכל לגדול עד כדי 2.5%. אחר כך, אולי, ישקלו אם לאפשר לה 5% ואולי היא תגיע גם לשם.

אם הייתי חושב שיקרה מה שקורה בספר הלימוד ושיהיו הרבה שחקנים קטנים, לא הייתי מדבר על זה בכלל. אם תגידו לי שהולכים לקום 20 כאלה לא הייתי מתנגד לזה בכלל. אבל אם הולכים לקום שניים או שלושה כאלו לא נקבל מזה את התועלת ואני אסביר עכשיו מדוע. נניח שאני חברה. קיבלתי את הרישיון ואני אקים בנק קטן כזה. אין ספק שבהתחלה אני אתחרה כי אני צריך לקוחות. אין לי ברירה. אבל ברגע שהגעתי ל-2.5%, נגמר התמריץ. אני מצטרף לאוליגופול. יש פה אוליגופול שהוא זה שקובע מחירים גבוהים הרבה יותרו אין לי סיבה להישאר עם המחירים הנמוכים. אני איהנה מהכוחות של האוליגופול.

נגיד וייתנו לי לעלות ל-5%. למה אנחנו מכניסים בכלל את המגבלה הזו? אני לא הבנתי למה מכניסים את המגבלה הזו. רוצים ליצור בנק כזה? הדלת חופשייה. תגדל כמה שאתה רק רוצה, אדרבה, אנחנו רוצים תחרות. ככל שהוא יתקרב לסף ששם הוא חסום, כך הוא יקטין את המוטיבציה שלו להתחרות. אין היגיון בהצעה הזו. לדעתי צריך להוריד אותה מהשולחן. אני גם לא מבין ולא מצאתי בדוח הוועדה הסבר מספק מדוע יש מגבלה כזו.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

לא הקשבתם לו מספיק בשיעורים כנראה אם כולכם למדתם אצלו.

<< דובר >> אבי בן בסט: << דובר >>

אם תחרות, שתהיה תחרות. מה פתאום חוסמים אותי?

<< דובר >> טל ישראלי: << דובר >>

המטרה הייתה שיקלו בדרישות.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

לא התכוונתי לפתוח את זה לדיון.

<< דובר >> אבי בן בסט: << דובר >>

מי שמקים את הבנק רוצה לראות את האופק וברגע שהוא תלוי בהחלטה אם תיתנו לו לקפוץ מעל 2.5% או לא תיתנו לו לקפוץ מעל 2.5%, המוטיבציה שלו משתנה. אגב, אני לא מכיר את הניסיון העולמי אבל לא שמעתי אף פעם על מגבלה מהסוג הזה. הנקודה השנייה שבוערת בעצמותיי והיא כבר כך למעלה מ-30 שנה, חברי כבר דיבר עליה ואני מוכרח לדבר עליה גם כן, היא נושא ביטוח הפיקדונות.

יש להביא לידיעתכם שוועדת שטרום דנה בנושא הזה בהרחבה. בהתחלה נציגי בנק ישראל לא נטו לקבל את ההחלטה לעשות ביטוח פיקדונות אבל בסופו של דבר, כמו שקורה תמיד, גם להם היו כאבים בבטן מהחלטות אחרות ונגידת בנק ישראל קיימה משא-ומתן עם שר האוצר, קיבלה הקלות מסוימות בתוכנית שהיו חשובות לבנק ישראל והסכימה לכך שנציגיה יתמכו בביטוח פיקדונות.

ההחלטה על ביטוח פיקדונות התקבלה פה אחד על ידי כל החברים בוועדה, לרבות הנציגים של בנק ישראל. עברו כבר מ-2016 שתיים או שלוש שנים. אתם מכירים ביטוח כזה? לא. למרות שבנק ישראל קיבל תמורות אחרות הוא לא קיים את הבטחתו שחתומה בתוכנית והגיע הזמן לעשות את זה. חברי כאן דיבר על כך כבר, אבל אני רוצה בכל זאת לחזק את הדברים האלו. לאנשים יש חשש מבנק קטן. גם בהיסטוריה של מדינת ישראל כל הבנקים הקטנים נפלו. בגילי אני בכל זאת זוכר ימים שהיו לא מעט כאלה. הם קרסו אחד אחרי השני.

לדעתי ביטוח פיקדונות חשוב תמיד אבל הוא חשוב במיוחד לבנקים קטנים. הגדולים מוטרדים מזה פחות כי קיים המושג שיש לו ותק גדול בעולם והוא גדול מכדי ליפול. ראינו את זה אפילו בגדולה שבמדינות, ארצות הברית, שם ניסו רק לפני כמה שנים לא להציל בנק ולבסוף הצילו אותו אחרי שלושה ימים. אי-אפשר לתת לגדולים ליפול. לקטנים נתנו ליפול גם אצלנו וגם אצל אחרים. ביטוח הפיקדונות הוא חיוני באמת כדי שתיווצר תחרות טובה וחשובה.

אני שומע קולות חדשים שמטרידים אותי עוד יותר מהעובדה שאין ביטוח פיקדונות והם אומרים, "בואו ניתן ביטוח פיקדונות רק לחדשים הקטנים". זה כמו לשים שלט, "אלה מסוכנים". איזה מין דבר זה? יש פה אפליה. מעבר לכך שזה מטיל סטיגמה על החברות הקטנות, יש פה אפליה. ביטוח פיקדונות זה ביטוח ומשלמים פרמיה. הגדולים יודעים שהם תמיד יינצלו, הרי אמרנו גדול מכדי ליפול ולא ניתן להם אף פעם ליפול. עובדה שגם בעבר הצלנו אותם. הגדולים לא ישלמו פרמיה ויהיו דה-פקטו מוגנים ואילו הקטנים ישלמו פרמיה ועדיין בעיני הציבור יהיו מסוכנים.

אל תשמעו מאף אחד הצעה כזאת, לעשות ביטוח פיקדונות לקטנים. אני מעדיף שלא תעשו להם ביטוח פיקדונות בכלל מאשר שתעשו להם ביטוח פיקדונות ספציפי ששם עליהם דגל מסוכן. הגיע הזמן לעשות ביטוח פיקדונות. בנק ישראל מחויב לזה והוא חתום על הדוח הזה. הגיע הזמן. אם לא נעשה ביטוח פיקדונות אני חושש שהתחרות לא תגדל מהר. אם נעשה ביטוח פיקדונות, גם בלי התוכנית הזו של הבנקים הקטנים, יהיו בנקים חדשים כי עם ביטוח פיקדונות תהיה להם יכולת גדולה יותר לצמוח.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

תודה רבה פרופסור בן בסט. דידי לחמן מסר. בינתיים רועי פולקמן.

<< דובר >> רועי פולקמן: << דובר >>

אצל דידי למדתי קורס דירקטורים. שדידי תדבר, בבקשה.

<< דובר >> דידי לחמן מסר: << דובר >>

אציג את עצמי. הייתי בעברי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים והתחלתי לעבוד בשנת 1983 שזה תאריך שאני ארצה להרחיב עליו. אני אומרת את התאריך הזה כי זה ממקד את הדיבור. אני אדבר על המוסדיים כשנגיע ואני רוצה לדבר רגע על תחרות. מתוקף תפקידי וגם בעברי הייתי חברה בכל הוועדות – למעט שטרום כי פרשתי בשנת 2008 – וכן כל חיי עסקתי בנושאים של קידום תחרות בתקשורת, בבנקאות, בדיני חברות ובכל התחומים שאפשר כדי שנהיה חברה שבה ניתן לכל אחד בראש ובראשונה אשראי הוגן, תקשורת הוגנת וכל היתר.

הרפורמה הזו היא חשובה אבל יש בה בעיות מהותיות. אני לא רוצה לחזור על דברי חבריי אבל אני מצטרפת אליהם בכל לב. אם רוצים לאפשר תחרות צריך לתת ביטחון שהבנקים החדשים אכן אמינים. חזיתי בהתמוטטות הבנק למסחר וזה היה מפחיד עד שבנק ישראל קיבל התערבות מהממשלה. זה לקח יומיים אם אני לא טועה או ארבעה ימים. אנשים ישבו ולא ידעו מה לעשות. אנחנו נמצאים אחרי פרשת סלייס, אנשים עד היום לא קיבלו את הכסף. בפרשת בנק צפון אמריקה שהייתי רק בסופו גם הייתה בעיה. הנושא של ערבות בנק ישראל והממשלה לפי בקשת הנגיד הוא נושא מורכב. ביטוח פיקדונות נהוג במדינות שיש בהן תחרות כי הוא שם על קו אחד את כולם.

<< דובר >> אבי בן בסט: << דובר >>

יש ב-108 מדינות ביטוח פיקדונות. אנחנו החריגים.

<< דובר >> דידי לחמן מסר: << דובר >>

הוא שם על קו אחד את כולם, אלו כללי משחק שווים. ברפורמה הזאת יש לעומת זאת הקלות לבנקים קטנים וטוב שכך והנושא של 5% כנראה בעל המטרה שברגע שאתה עובר את ה-5% לא יחולו עליך הקלות כאלה אבל המעבר הוא חד מדי. ההקלות צריכות להיות הדרגתיות. אם אתה מגיע ל-5% – שזה באישור המפקח – ואתה טוב ויכול להיות שההקלות צריכות להיות בהדרגה.

אחת ההקלות הבעייתיות שיש כאן ואני לא מבינה למה שמו אותה, היא שדווקא לבנקים קטנים יהיה שכר בכירים פטור. הכנסת הזאת עשתה את חוק שכר בכירים והגיעה להישגים משמעותיים בריסון שכר שערורייתי שהיה. לעומת זאת פה מציעים לפטור את הבנקים הקטנים. כל הפתיחה הזאת לתחרות צריכה להיות בעיניים בוחנות ולהבין אם אלו הכלים הנכונים שיביאו שחקנים חדשים להתחרות בשוק האשראי או שנקבל אותו הדבר, וזה עוד לפני שהגעתי לסעיף המוסדיים.

על סעיף המוסדיים יהיה לי הרבה מה לומר כיראיתי משברים וראיתי נפילות והייתי חברה בוועדת בכר. אני אומרת לכם שהגבלת הריכוזיות במערכת הבנקאות לקחה אותנו אחורה 100 שנה. אני רק אגיד משפט אחד. אם חברתי אמרה שייקח עוד 20 שנה לתקן, לא בטוח שזה יתוקן. הגישה של בנק ישראל ראויה כאן לדיון רציני כדי להבין לאן פניהם מועדות. אני אבקש להסביר בהרחבה כשנגיע לסעיף המוסדיים במה מדובר כדי שתבינו.

כל הרפורמה הזאת רק מדגימה עד כמה זה מורכב לדון בה בשלב כזה. אפשר לעשות רפורמה מהירה לבנקים קטנים אבל אל תכניסו את כל העזים שהכניסו לתוך הפרק הזה שיהרסו את אותה התחרות ויביאו אותנו לריכוזיות שעוד לא הייתה כדוגמתה במדינת ישראל ואני לא מגזימה. מבחינת מספרים שאנחנו נמצאים בהם היום הריכוזיות שתיווצר היא הרבה יותר גדולה מאשר הייתה אי-פעם. המשברים שצפויים להיות כתוצאה מכך הרבה פי כמה וכמה יותר גדולים ממשבר מניות הבנקים שעליו ארצה להרחיב את הדיבור כי יש כאן כנראה רבים שלא זוכרים מה היה. הבנקים שלטו במדינה, ויסתו את המניות שלהם והממשלה פחדה לפעול. זאת האמת, עד שהייתה נפילה. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

תודה רבה. רועי פולקמן.

<< דובר >> רועי פולקמן: << דובר >>

אני יושב-ראש פורום מחוללי תחרות. הדיון פה מעניין בהקשר הזה שיש בו גם את החכ"אות, גם פינטקים וגם את עוגן. אני רוצה להגיד משהו בהקשר ההיסטורי. יש כאן פורום מרגש שמתעסק בנושא הזה של התחרות בשוק הפיננסי. אני בתוך האירוע זה עשור עם החברים שיושבים כאן, מ-2015 ויש כאן חברים שעושים את זה עוד עשורים לפני כן.

אני רוצה לדבר על אירוע אחד שארצה שיהיה על שולחנם של כולם פה, הוא האתגר ואני גם אומר את זה לבנק ישראל. עבדנו קשה מאוד גם בתקופת רפורמת שטרום ונורא התפארנו מזה שנכנס בעשר שנים בנק חדש אחד. אתם זוכרים את הסיסמאות שהיו לנו פה בכנסת ש-50 שנה לא נפתח בנק? זה שבעשר שנים נפתח בנק אחד – ואני כמובן מאחל הצלחה רבה ל-one-zero – לא נחשבת כהצלחה.

אמר פה פרופסור בן בסט ואני מסכים לכך שאנחנו צריכים להסכים שיהיו פה לפחות ארבעה חמישה בנקים חדשים. שאלו אותי כמה אנשים מה הוא הישג נדרש, אם כל האירוע והאנרגיה העצומה שנמצאת פה יסתכמו בכניסת שחקן או שניים למגרש, לא תהיה תחרות ואם לא יהיה מפץ תחרותי, לא יהיה מפץ. צריך להיות מפץ וצריך לחשוב איך עושים את זה מידתי.

אני אגיע לשני דברים שלא נאמרו. אני כמובן תומך בכל מה שנאמר כאן על ביטוח פיקדונות וכו' אבל אני רגע אביא את הערך המוסף שלי וזה על איך עושים רפורמות בצד הפוליטי. אחת, צו הלבנת הון. הסיפור של העמעום הרגולטורי בין הפינטקים והגופים המפוקחים בבנק ישראל הוא עוד דוגמה למשהו שהעלינו אותו פה כבר עשרות פעמים והמערכת המקצועית הממשלתית לא מצליחה לפרוץ אותו.

אדוני יושב-הראש וחברי הכנסת, צריך לייצר כאן אירוע משפטי ששמענו עליו כבר בוועדת הכלכלה לפני כמה ימים שבו יירשם סעיף בחוק שקובע שנה ואם הצו לא מתוקן, יחול רק הצו המקל יותר או הדיגיטלי יותר שעומד היום ברשות לניירות ערך. צריך לכפות על המערכת הממשלתית שאם היא לא תביא צו, יחול הצו הפשוט יותר. זה אירוע פוליטי.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

אני כבר אומר לך שזה הכיוון מבחינתי.

<< דובר >> רועי פולקמן: << דובר >>

אני שמח. אני אגיד עוד דבר אחד שהוא אירוע פוליטי גם ואני אומר אותו בזהירות. תמיד כשאנחנו עוסקים באירוע של בנק ישראל ומה מתקדם או לא מתקדם נזרקת הפצצה – שאני מסכים איתה לחלוטין – של עצמאות, עצמאות, עצמאות. נכון, מסכימים לגבי עצמאות בנק ישראל. מתנהלים שנה עם דיונים על קבוצת שחקנים שהיא שונה כאן בדיון כיצד נוצרים בנקים כי אם בנק מתחיל מקטן וגדל יש פה גם שלוש חברות אשראי שהן היו חלק מרכזי ברפורמת שטרום.

חוץ ממאגר נתוני אשראי שגם הוא אירוע שיצא מחוק ההסדרים בתקלה חמורה מאוד והוא גם משהו שבנק ישראל היה יכול לקדם אותו בלי החקיקה הזאת – ואנחנו מדברים עליו כבר ארבע שנים והוא לא קורה – אגב הצורך לייצר איזשהו מנגנון לחץ על בנק ישראל כמו ביטוח פיקדונות וכמו מאגר נתוני אשראי – גם הסיפור של החכ"אות שהיה אירוע דרמטי ברפורמת שטרום לא הושלם עד הסוף.

אם אנחנו מדברים על בנקים קטנים, הם מתחילים הפוך. הם מתחילים מגוף שיש לו הרבה מאוד אשראי ועכשיו יכול אולי להיכנס לעולם הבנקאות. במשך שנה מתנהלים פה דיונים על סוגיית הנזילות וסוגיית הלימות ההון שהן סוגיות מכריעות. במשך שנה מתנהלים דיונים עם בנק ישראל והדבר הזה לא מתקדם כי בנק ישראל הוא מונופול רגולטורי. הוא בא, מקשיב ואומר שהוא יעשה אבל כשאנחנו אומרים שנרצה להתערב הוא אומר "אתה לא יכול להתערב". אני מבקש מהוועדה לתת רוח גבית שאומרת לבנק ישראל להיכנס לחדר עם החכ"אות ולהגיע איתם למתווה שהם מסכימים עליו.

אני מעריך אתכם מאוד ויודע שעשיתם פה עבודה אבל צריך להיכנס גם באירוע הזה שהוא אירוע לא ברור מאליו בכלל. הוא אכן נמצא בצווים ובמפת הדרכים של בנק ישראל אבל הוא לא בחקיקה. אם לא יהיה פה לחץ מהוועדה, יהיו רק דיבורים כמו שהם מתנהלים כבר שנה. כל המערכת עובדת על הצעת החוק הזאת כבר שנה אינטנסיבית ועדיין הגענו לקו הזה. לכן אני אומר שיש פה דברים רבים שצריך לטפל בהם ונטפל בהם.

דיברו פה על תמריצים. צריך לאפשר ברפורמה הזאת גם לחברות האשראי להיכנס למתווה הבנקים. אני לא יודע אם הם יחליטו להיכנס אבל צריך לאפשר להן. זה עוד שחקן שגם אותו צריך לצד עוד שחקנים כאן כמו הפניקס, הפינטקים, Grow ועוגן ושחקנים נוספים רבים שאשמח לראות אותם הופכים לבנקים מתמחים. תודה רבה ושיהיה לנו בהצלחה.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

תודה רבה. אחרונת הדוברים לפני שאנחנו נכנסים לסעיפי החוק, בנק one-zero.

<< דובר >> רחלי בינדמן: << דובר >>

רחלי בינדמן, סמנכ"ל הרגולציה של בנק one-zero. רק רציתי להגיד בהקשר של ביטוח פיקדונות. יש פה דעות רבות ומלומדות מאוד של פרופסורים ושל אנשים מהאקדמיה אבל אנחנו בשטח ואני אתן לכם דוגמה. במהלך שנת 2025 המערכת הבנקאית פדתה נטו פיקדונות ציבור כלומר הציבור פדה פיקדונות. היה גיוס נטו שלילי וב- one-zeroגיוס נטו חיובי של יותר ממיליארד שקל. זה אומר שהציבור נותן אמון בבנקים חדשים ויותר ממה שנדמה. אנחנו לא מתנגדים לביטוח פיקדונות כמובן אבל צריך להתמקד גם במקומות אחרים.

<< דובר >> אבי בן בסט: << דובר >>

ההיסטוריה שהיא שרוב הקטנים נעלמו לעומת האחד החדש הזה.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

עמדתי שביטוח פיקדונות זה דבר שבהחלט צריך לקדם אותו. אני לא יודע לומר – ופה פרופסור בן בסט בטח יהיה לך גם כן מה לומר – האם הציבור בבואו לשקול איפה הוא שם את הכסף שלו האם ביטוח פיקדונות זה משהו שהוא מספיק מבין בכלל שזה עוזר לו או לא עוזר לו. האם זה שיקול? אני לא יודע לומר אבל אנחנו נגיע לזה גם כן. אני אומר את זה כמי שתומך וצריך לקדם את זה.

<< דובר >> רועי פולקמן: << דובר >>

מה ההתנגדות לביטוח פיקדונות?

<< דובר >> אבי בן בסט: << דובר >>

108 מדינות עושות את זה.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

יש סברות אבל בסדר.

<< דובר >> רועי פולקמן: << דובר >>

אין התנגדות, זה רק עניין של איך עושים.

<< דובר >> אבי בן בסט: << דובר >>

יש התנגדות של בנק ישראל.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

בסדר גמור. לאחר כל הערות הפתיחה אנחנו נתחיל את הקראת הסעיפים והדיון בהם. אוהד מרדכי, בבקשה. מירב.

<< דובר >> מירב ליבנה: << דובר >>

בוקר טוב. מירב ליבנה מהלשכה המשפטית במשרד האוצר.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

מונח בפניכם הנוסח המשולב.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

זה גם נוסח התיקון שהופץ לקראת הדיון הזה וכולל כמה שינויים בעקבות ישיבות עבודה שקיימנו עם נציגי הממשלה ובנק ישראל וגם לנוחות חברי הכנסת יש נוסח משולב שמוטמעים בו התיקונים כפי שהם משתקפים בחוק הקיים.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

הכול הופץ. מי שצריך יש פה עוד כמה עותקים מודפסים.

<< דובר >> מירב ליבנה: << דובר >>

אנחנו בפרק ט' –

"פרק ט': קידום התחרות בשוק הבנקאות

תיקון חוק

הבנקאות (רישוי)

52.

בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981‏ (בפרק זה – חוק הבנקאות (רישוי)) –

(1)

בסעיף 1 –

(א)

אחרי ההגדרה "אשראי לזמן ארוך" יבוא:

""בנק קטן" – בנק ששווי נכסיו לא עלה על שיעור של 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, או שעלה על שיעור כאמור בשנים מסוימות אך לא במשך שנתיים רצופות;";

<< דובר >> קרן ז'ורנו פילוסוף: << דובר >>

אפשר לעצור להערה?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

סדר הדברים הוא שנציגי הממשלה מקריאים את הסעיף המוצע, מסבירים אותו ולאחר מכן הוועדה שומעת הערות לגבי הסעיף שהוקרא.

<< דובר >> מירב ליבנה: << דובר >>

"(ב)

אחרי ההגדרה "קרן להשקעות משותפות בנאמנות" יבוא:

""שווי נכסים" – שווי נכסיו של בנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו, ואם הוא נשלט בידי בנק – שווי הנכסים בדוח הכספי כאמור של הבנק השולט;";

(ג)

בהגדרה "תאגיד בנקאי", המילים "בנק למשכנתאות, בנק למימון השקעות, בנק לקידום עסקים, מוסד כספי" – יימחקו;"

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני מציע שכאן תעצרי ותסבירי. כל פסקה כאן משקפת תיקון בסעיף אחר בחוק הבנקאות (רישוי) לכן כדאי שנשמע את ההסבר ואחריו הערות.

<< דובר >> מירב ליבנה: << דובר >>

אתחיל מההגדרות. הפרק הזה מורכב ממספר תיקונים מקיפים לחוקי בנקאות שונים כאשר בכל אחד מהם אנחנו מציעים לערוך התאמות כדי להסיר חסמי כניסה לבנקים קטנים. סעיף 52, שעכשיו אנחנו דנים בו, מרכז תיקונים שונים לחוק הבנקאות (רישוי). שלושת התיקונים המרכזיים הם אפשרות להרחיב עיסוקים מותרים לבנק קטן, לאפשר החזקה מקבילה בגוף מוסדי ובבנק זעיר וגם לבטל סוגים מסוימים של תאגידים בנקאיים. הקראתי עכשיו את הגדרות בנק קטן ושווי נכסים. אלו הגדרות מרכזיות בחוק.

בנק קטן הוא בנק ששווי נכסיו לא עולה על 5% מהשווי של נכסי המערכת הבנקאית בישראל. במסגרת ההגדרה קבענו שכדי לצאת מגדר התחולה של בנק קטן אנחנו רוצים לראות שנתיים רצופות עלייה מעל הרף כדי לאפשר ודאות ושלא במקרה או באופן חריג בשנה אחת השווי של הבנק עלה או שווי המערכת הבנקאית ירד במטרה למנוע יצירת טלטלה ברגולציה. אם היו שנתיים רצופות של עלייה מעל הרף, זו נקודת האל-חזור. הוא לא יוכל לחזור להיות במדרגה ותחת רגולציה של בנק קטן גם אם הוא יורד מתחת ל-5%.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

סליחה שאני קוטע. מאיפה שאוב דווקא האחוז הזה?

<< דובר >> מירב ליבנה: << דובר >>

של 5%?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כן.

<< דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >>

כבר היום יש במקומות מסוימים בחקיקה הגדרה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לא, אבל זה בהקשרים נקודתיים מאוד.

<< דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >>

נכון, בהקשרים של ניידות והעברת חשבונות בין בנקים. זה איזשהו אחוז שהוא לדעתי קונצנזוס של סדר גודל שאפשר לתת ולהגדיר באמצעותו בנק שהוא בנק קטן. גם למשל כשהיו חוקים על היטלים מיוחדים על בנקים או חוקים מסוגים שונים, בדרך כלל פוטרים בנקים קטנים לפי ההגדרה של 5%.

<< דובר >> מירב ליבנה: << דובר >>

בהקשר של שווי נכסים, אנחנו מציינים במפורש שאם יש בנק ששולט בו בנק אחר, אנחנו נתחשב בדוחות הכספיים של הבנק השולט. כלומר בנק גדול ששולט בקטן, אנחנו נראה אותו כבנק קטן. הוא לא נכנס לפה כדי לשרת המטרה התחרותית.

<< דובר >> יצחק דבש: << דובר >>

אפשר להתייחס לסעיף הזה?

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

רגע, תסיימי.

<< דובר >> מירב ליבנה: << דובר >>

אני אסביר על הסעיף הקטן האחרון על הגדרת תאגיד בנקאי. אנחנו מציעים למחוק סוגים מסוימים של בנקים ואני אתן רגע לאורנה מבנק ישראל להסביר.

<< דובר >> אורנה ואגו: << דובר >>

יש היום אפשרות לשבעה סוגי תאגידים בנקאיים לפי חוק הבנקאות (רישוי). כל סוג והרישיון המיוחד לו, כל סוג והעיסוקים המיוחדים שמותר לו, מה מותר לו להחזיק ובמה לשלוט. בפועל כבר שנים שיש רק שלושה סוגי רישיונות שנותנים. אנחנו מציעים לבטל את ארבעת הרישיונות האחרים אם כי זה היה נכון לשעתו בשנת 1981 – כשחוקקו את החוק – שהיו תאגידים שבפועל קיבלו פיקדונות, נתנו אשראי ורצו איכשהו לקבע מצב קיים שכבר אינו קיים יותר ואם מכיוון שזה היה תלוי באיזה תוכנית של הממשלה עם הבנק למימון עסקים או הבנק לקידום עסקים לקרנות לטווח ארוך שהממשלה העמידה בנסיבות מסוימות שכבר לא קיימות.

מעבר לזה, חשבנו שזה יהיה נכון בהקשר של הרפורמה שגם בנק שרוצה להתפתח ונניח שבשלב הראשון הוא ירצה רק לתת אשראי לדירות מגורים, למקרקעין וכו' ולקבל פיקדונות, למעשה הוא צריך להיות בנק למשכנתאות. אם הוא ירצה להרחיב את פעילות האשראי שלו ולתת אשראים אחרים ונצטרך להחליף לו את סוג הרישיון. אין בזה היגיון וזה גם לא קיים בחו"ל. גם שלושה סוגים הם הרבה אבל הם קיימים ואנחנו נישאר איתם. לאור ההצעה לבטל את סוגי הרישיונות יש גם סעיפים מסוימים שמתייחסים לזה – ובהמשך נגיע אליהם – שאנחנו מציעים לבטל אותם.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אלו סוגים של רישיונות אתם משאירים?

<< דובר >> אורנה ואגו: << דובר >>

אנחנו משאירים בנק, בנק-חוץ וחברת שירותים משותפת.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

התייחסויות, בבקשה.

<< דובר >> יצחק דבש: << דובר >>

זו שאלה למען האמת. היה דיון ציבורי ער בוועדת הריכוזיות כשהיו את הפירמידות עם שש או שבע שכבות בחלק מהמקומות –הייתה פירמידה מעל בנק דיסקונט IDB מי שלא זוכר – והבנקים נפלו וניתקו את זה. לאט-לאט הוחלט שאותה פירמידה ודומיהן לא יעילות. בהתחלה הייתה להן תועלת כשהמשק לא היה מפותח ובהדרגה הבינו שיש יותר נזק מתועלת ולכן הוחלט לצמצם אותן.

היה דיון ער בבנק ישראל ביחד עם בנק ישראל ורגולטורים אחרים בנושא מה זה פיננסי משמעותי ומה זה ריאלי משמעותי. אני מזכיר שהוגדר שריאלי משמעותי הוא חוב של 7-6 מיליארד ופיננסי משמעותי הוגדר כ-40 מיליארד. כלומר הוגדר בקונצנזוס רחב מספר מאוד ושאינו אקראי, עם שכל רב, ומאז גם עוקבים אחרי זה ועדת הריכוזיות. פיננסי משמעותי הוגדר כ-40 מיליארד שעכשיו עם הצמדה אני מניח שזה 47.

למה לא להיצמד למשהו שכבר יש בו מוסכמה? למה היה צריך להמציא מספר שיכול להביא אותנו ל-200 מיליארד אם מגיעים ל-5% ולוקחים את ציר הזמן? למה היה צריך להמציא משהו חדש? לפחות לפרוטוקול ההיסטורי שתהיה הבהרה למה המספר הזה לא היה מספיק חשוב כשהוא שירת אותנו דרמטית. אני מזכיר שכך הופרדה הפניקס מדלק, כך הופרדה פז מפיבי ועוד ועוד. זה כבר היגיון ששירת את המשק טוב מאוד.

<< דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >>

אני אגיד בקצרה. אלו מספרים ששואלים שאלות שונות ומשרתים מטרות שונות. שוב אני חוזר על זה שה-5% הם לא מספר חדש שהמצאנו פה ובכל מקום שאני מכיר שהתייחסו לבנקים קטנים בחקיקה מדברים על 5%. אנחנו חושבים שנכון דווקא שהמספר הזה יהיה כאחוז מתוך המערכת ויוכל להתפתח כי אנחנו יודעים שהמערכת גדלה והמספר שיש היום הוא לאו דווקא נכון עוד עשר שנים מהיום להגדרה של מי יוגדר כגוף קטן. בסוף זה משרת שאלות שונות.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

טוב. התייחסויות נוספות.

<< דובר >> קרן ז'ורנו פילוסוף: << דובר >>

אנחנו רוצים לבקש שברשימת ההגדרות אחרי בנק קטן וזה גם מתקשר להגדרה נוספת שיש אחר כך של בנק זעיר, שתתווסף גם ההגדרה של בנק זעיר מאוד בנושא עם המדרגה הפיקוחית של 15 מיליארד ש"ח ואני אסביר למה אנחנו חושבים שחשוב לעגן את זה בחקיקה ראשית.

זה מתקשר למה שאמרתי קודם וגם למה שאמר פה חברי רועי פולקמן. כדי שאנחנו לא נעשה סתם חוק יפה מאוד ואני אומרת את זה ללא ציניות, וכדי שיהיו גופים שירצו להיכנס צריך לייצר בנקים קטנים ובנקים מתמחים. לא בכדי עד היום יש לנו רק שני בנקים חדשים שנענו לאתגר וגם הם היום נאנקים תחת העלויות של הקמת בנק מבחינת עלויות ההקמה, עלויות התחזוק, הרגולציה וכל החובות שיש על בנק היום. אם אנחנו לא נעשה את זה בסוף אנחנו נחטיא למטרה של הרפורמה הזאת.

אני גם מקריאה מהדוח המסכם של הצוות – "הרצון היה שתהיה מידתיות וודאות בדרישות הרגולציה והדרגתיות ביישום דרישות אלו, צמצום עלויות הרגולציה והתאמת הרגולציה להיקף ולמורכבות הפעילות".

המטרה הזאת חייבת להימצא גם בחקיקה הראשית כי אם לא יהיו הוראות שיעגנו את המטרות של הצוות שיצר את הרפורמה הזאת, בסוף לא עשינו כלום. לכן לדעתנו צריך להוסיף את המדרגה של 15 מיליארד ש"ח ולטעת אותה פה בחקיקה כדי שאחר כך יהיו סעיפים נוספים שינחו את שיקול הדעת לגבי מורכבות ומידת הוודאות שיקבל גוף קטן כזה, שיוקם כדי שנוכל לעשות את זה. צריך שיהיו סעיפים שיתווספו לחקיקה שינחו את זה ושיבטיחו שתהיה התאמה בין המורכבות של הרגולציה והסיכון שבסוף גלום בגוף כזה קטן, של 15 מיליארד ש"ח.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

את רוצה להוסיף עוד מדרגה לבנק קטן, זעיר ופצפון?

<< דובר >> קרן ז'ורנו פילוסוף: << דובר >>

זו מדרגה שכבר קיימת בדוח של הצוות והוא המליץ עליה. גם במפת הדרכים שהוא מציג הוא מתייחס אליה והוא נתן הצעה של רגולציה למדרגה הזו. זה משהו שמוסכם כבר לשמחתי הרבה ואני מורידה את הכובע בפני בנק ישראל וגם משרד האוצר שבאמת נענו לקריאה שלנו לייצר מדרגה קטנה כדי שנוכל להיכנס בהדרגה לעולם הזה של בנק. אם המדרגה הזאת לא תהיה בחקיקה הראשית, לא נקבל בחקיקה ראשית מידה של ודאות לגבי מה הולך להיות כשאנחנו נכנסים לדבר הזה, עם כל האקדמיה היפה שיש פה אנחנו גוף עסקי. אנחנו צריכים לדעת למה אנחנו נכנסים, מה העלויות שיהיו לנו ובאמת לוודא שנוכל לעמוד בזה.

כדי לעודד גופים כמונו צריך שהרגולציה שתוטל עלינו תהיה בהלימה לסיכון שאנחנו יוצרים. הסיכון של בנק עם נכסים של 15 מיליארד הוא הרבה פחות מה-5% שנותנים פה והיא תהיה בהתאם. אנחנו גם מבקשים שאם ההגדרה של בנק זעיר מאוד תיכנס לחקיקה, שלא תוגדר כ-15 מיליארד אלא כ-1.5% משווי כלל נכסי הבנקים בישראל. כלומר יהיה 5%, יהיה 2.5% והבנק הזעיר הקטנטן יהיה 1.5%.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

כן גברתי.

<< דובר >> הגר רובינשטיין גלר: << דובר >>

הגר רובינשטיין, יועצת משפטית, Grow. דיבר קודם מנכ"ל Grow ואנחנו רואים כאן לפי המספרים שבנק קטן זה לא בנק קטן. אנחנו מדברים על 140 מיליארד שקל פחות או יותר.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

150.

<< דובר >> הגר רובינשטיין גלר: << דובר >>

אנחנו מבקשים להכניס הגדרה אחרת. לא בנק זעיר מאוד אלא בנק מתמחה. בנק מתמחה יהיה בנק שלפחות 75% מהלקוחות שלו הם עסקים זעירים. עסק זעיר יוגדר כעסק שמחזור המכירות השנתי שלו הוא עד 2 מיליון שקלים.

<< דובר >> רועי פולקמן: << דובר >>

זה כבר מאורגן בחקיקה מה זה עסק זעיר.

<< דובר >> הגר רובינשטיין גלר: << דובר >>

כמו שאמרה חברתי, בהתאם לסיכון שבנק כזה מייצר תעוגן בחקיקה רגולציה שהיא מקלה ומותאמת לסיכון שלו. אנחנו מבקשים את זה במסגרת רישיון בנק ולא כמשהו מהיר כמו שאדוני ציין קודם. זה לא איזשהו מחטף. אם אנחנו רוצים שהרפורמה הזאת באמת תגיע לעסקים הזעירים צריך לטעת את זה כבר עכשיו בתוך הצעת החוק.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

בסדר הנקודה ברורה. כן בבקשה.

<< דובר >> אייל דותן: << דובר >>

אייל דותן מטעם איגוד הבנקאים. כמה מילים לגבי כל תיקון שמוצע כאן בהגדרות. אמרו כאן בצדק שיש לנו בחוק בנק קטן ובנק זעיר שהייתי אומר שאלו שני העוגנים של כל תיקון החקיקה הזה. בנק קטן זה לתת הגנות לבנקים קטנים שרוצים להקים בנק שיתחרה במערכת הבנקאית ומן הצד השני בנק זעיר שזה אותו בנק שהגופים המוסדיים יכולים להחזיק בו. כשנגיע לגופים המוסדיים נדבר על זה.

מה הייתה המטרה של ההגנות שרצו לתת לבנק קטן? בכלל היה צריך לעשות רפורמה בכל חוק הבנקאות (רישוי) ובכל החקיקה הבנקאית כי זו חקיקה מלפני 30, 40 שנה, לאט-לאט נעשו בה כמה תיקונים אבל הם לא מספקים וצריך לעשות רפורמה הרבה יותר משמעותית. מה באה הגדרת בנק קטן לתת? מטרתה לתת הגנות שנלמדו ממה שקרה מוועדת שטרום ועד היום לבנקים הקטנים שקמו או ניסו לקום. בעיקר מה שהפריע הן העלויות והסעיפים הקשיחים שהבנקים היו צריכים להתמודד איתם ושזה מה שמנסים לתקן כאן.

האם כל הבנקים הקטנים הם בנקים זהים שעומדים בפני אותם אתגרים של הבנקים החדשים שקמו מאז ועדת שטרום ועד היום? התשובה היא לא. לא כל הבנקים שיקומו הם בנקים שבכלל הולכים לתת שירותים בנקאים. לא כולם הולכים לתת שירותים של חשבון עובר ושב אלא הם הולכים לקבל פיקדונות ולתת אשראי. הם לא הולכים להקים סניפים והם לא הולכים להקים מתן שירות לקוחות שאלו דברים שעולים הרבה כסף. לכן הם בנקים שהם לא זהים ולא שווים אחד לשני.

אותו דבר לגבי גוף קיים. גופים קיימים, מבוססים, עם לקוחות שיבואו להיות בנק קטן צריכים לקבל את אותן הגנות שבנקים שקמו מאפס נאלצו להתמודד איתם? כל מה שכתוב כאן בנייר זה כל האתגרים והלקחים שנלמדו בפיקוח על הבנקים על מה שעברו הבנקים הקטנים משטרום ועד היום. לכן אני אומר שיש כאן הגנה שווה ללא שווים וצריך לתת את הדעת כשעוברים על הסעיפים לאורך החוק גם על הנושא הזה.

דיברו על זה שבנק קטן של 5% מהמערכת הבנקאית והגדירו כאן שווי נכסים. אמרו בצדק ממשרד האוצר שצריך בכל מקום להתייחס לרלוונטיות. הרלוונטיות כאן היא השוק של האשראי הקמעונאי ולא כלל המערכת הבנקאית. האם זה שהבנקים הגדולים מחזיקים בתאגידים ריאליים או עוסקים בפעילות של אשראי עסקי שייכת בכלל לחוק הזה ולעוגה שממנה אנחנו צריכים לגזור את האחוזים הרלוונטיים לפעילות? לא. האם הבנקים הקטנים והחדשים שהם פחות מאחוז מהשווי של המערכת הבנקאית דומים לבנק של 5%? זה 5% מ-150 מיליארד.

רק לסבר את האוזן, לדעתי בנק ירושלים נמצאים סביב ה-25 מיליארד. בנק איגוד לפני שהם מיזגו אותו לבנק מזרחי היה סביב ה-40 מיליארד. האם בנק קטן שהוא 10 מיליארד, 15 מיליארד, אולי 20 מיליארד דומה לבנק שהוא 150 מיליארד שזה פי שלושה מבנק איגוד? אני לא בטוח. זה לגבי שווי נכסים.

לגבי הגדרת תאגיד בנקאי, מחקו כאן את הסוגים השונים של התאגידים הבנקאיים. נתנו פה שבחים לרפורמה ואני לא בטוח שהרפורמה הזאת בכלל הייתה נדרשת. היום בחוק הבנקאות (רישוי) יש הגדרה של מוסד כספי. מי שמקבל רישיון של מוסד כספי יכול לגייס פיקדונות ולתת אשראי לציבור. אנחנו בשטרום היינו הראשונים – אולי היחידים – שאמרנו שאם אתם מפריטים את חברות כרטיסי האשראי מה יהיו מקורות האשראי שלהן? איפה זה ברפורמה? לא ניתן לזה מענה ולכן אנחנו כאן היום.

אם הגופים הקיימים היו רוצים לקבל פיקדונות ולהוזיל את העלויות הם היו יכולים לעשות את זה כבר היום ולקבל רישיון של מוסד כספי. אני מקבל את הרפורמה. אני מסכים שכל החוק הוא חוק קצת מיושן וצריך לתקן את ההגדרות ואני מסכים עם מה שאמר הפיקוח על הבנקים. אכן צריך למחוק ולקבוע כספים והגדרות חדשות אבל לא רק. צריך לעבור על כל החוק ולתקן אותו. אם היו מתקנים את החוק מלכחתחילה הבנקים החדשים שכן לקחו את האתגר אחרי חוק שטרום וביקשו לקום ולהביא בשורה לשולחן לא היו צריכים להגיע למצב שהם הגיעו.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

טוב. חבר הכנסת פורר.

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לי שאלה לבנק ישראל לגבי מחיקת המילים בנק למשכנתאות או בנק למימון השקעות. השאלה האם לתאגידים בנקאים כאלו יש תנאי סף שונים בקבלת רישיון או שיש איזושהי הבחנה? או שאולי נכון היה לייצר הבחנה כזו וכן להקל אולי לבנקים בתחומים מסוימים כדי שהתחרות תהיה תחרות שאולי לנושאים מסוימים?

<< דובר >> סימה שפיצר: << דובר >>

סימה שפיצר, מנהלת יחידת הרישוי ובנקים חדשים בפיקוח על הבנקים, בנק ישראל. לשאלתך חבר הכנסת פורר, הסוגיה של שימוש באחד מהשמות הותיקים שהיו ככלי לקידום סוגים שונים של תחרות נבחנה במסגרת דוח ביניים. כמו שציינה קודם עמיתתי אורנה ואגו, המעבר מרישיון לרישיון הוא מכשול בפני אותו גוף שרוצה להתפתח. עשינו סקירה בין-לאומית וראינו שבעולם היו בעבר נהוגים מספר סוגים של רישיונות, בוטלו ואוחדו. היום למעט אחרונים שנמצאים בתהליך של איחוד והשוואת רישיונות אין בכלל סוגים שונים של רישיון. זה חסם במעבר מפעילות לפעילות.

דבר נוסף. הרגולציה שלנו כתובה לתאגידים בנקאיים. לא משנה אם אתה בנק למשכנתאות או בנק לקידום עסקים וכל אחד מהשמות האלו, הרגולציה היא זהה. מהבחינה הזו אין כאן הבדל.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

תודה.

<< דובר >> שלומי זיסמן: << דובר >>

עוד נקודה להתייחסות שאני אגיד ממש בקצרה. כל הדיון הזה סביב סך אחוז הנכסים המנוהלים מסך המערכת שבנק זעיר זה 2.5%, כפי שאמרנו קודם הסכומים גבוהים מאוד. בנק ירושלים הוא כרגע בנק זעיר. הוא פחות מ-20 מיליארד כמו שנאמר פה ואנחנו מבקשים שגם ההגדרה הזו בחוק תהיה בהלימה כלומר שהנב"ת אחר כך של התאמות הפיקוח של המפקח על הבנקים יהיו בלימה לחוק.

טיוטת הנב"ת שמדברת על בנקים חדשים נותנת מדרגים שלא הולמים את

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]