פרוטוקול מספר 51, הוועדה למיזמים ציבוריים, 05/03/2026

הכנסת העשרים-וחמש

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 51

מישיבת הוועדה למיזמים ציבוריים

יום חמישי, ט"ז באדר התשפ"ו (5 במרס 2026), שעה 10:00

סדר היום:

<< הצח >> 1. סעיפים 61, 62 (חוק מע"ם) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 << הצח >> << הצח >> 2. סעיפים 52 עד 60, 63 (הגברת התחרות בשירותי תאגידים בנקאיים) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

אוהד טל – היו"ר

עודד פורר

חברי הכנסת:

ולדימיר בליאק

אורית פרקש הכהן

מוזמנים:

טל ישראלי

–

רכזת פיננסים באג"ת, משרד האוצר

מירב ליבנה

–

עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

ברק קורנפלד

–

עוזר מייעץ לשר האוצר, משרד האוצר

נעם בוטוש

–

מרכז המחקר והמידע של כנסת

משתתפים באמצעים מקוונים:

תמר לוי בונה

–

סגנית הממונה על התקציבים, משרד האוצר

אוהד מרדכי

–

רפרנט פיננסי באג"ת, משרד האוצר

ישי פרלמן

–

עוזר ראשית משפטית, רשות המיסים, משרד האוצר

שי דותן

–

מנהל תחום בכיר מע"ם, רשות המיסים, משרד האוצר

אורי ארד

–

מנהל מחלקת השקעות, רשות שוק ההון, משרד האוצר

אורנה ואגו

–

עו"ד, המשנה ליועצת המשפטית, בנק ישראל

דני חחיאשוילי

–

המפקח על הבנקים, בנק ישראל

אילנית מדמוני

–

מנהלת יחידת החדשנות, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל ד"ר יוסי סעדון

–

מנהל האגף הפיננסי בחטיבת המחקר, בנק ישראל

מור אלבז

–

עו"ד, צוות פיננסים, רשות התחרות

נילי אבן חן

–

עו"ד, מנכ"לית, עמותת רווח נקי

אורית אדלר

–

קצינת ציוץ ראשית, ישראכרט

מאור אלחדד

–

סמנכ"ל כספים ורגולציה, one-zero, הבנק הדיגיטלי ערן בוטבול

–

רו"ח, סמנכ"ל כספים, קבוצת עוגן

שגיא בלשה

–

מנכ"ל, קבוצת עוגן

רחלי בינדמן

–

מנהלת תקשורת וקשרי רגולציה, one-zero, הבנק הדיגיטלי פרופ' אברהם בן בסט

–

אמריטוס, האוניברסיטה העברית

ליעד ברזילי

–

סמנכ"לית אסטרטגיה, רגולציה ותקשורת שיווקית, מקס טלילה דביר

–

עו"ד, אגף כלכלי, התנועה למען איכות השלטון בישראל יצחק דבש

–

כלכלן

לינור דויטש

–

עו"ד, מנכ"לית, לובי 99

אייל דותן

–

עו"ד, שדלן, איגוד הבנקים

קרן ז'ורנו פילוסוף

–

עו"ד, יועצת משפטית בכירה וסמנכ"לית, הפניקס גמא דוידה (דידי) לחמן-מסר

–

עו"ד, חברת ועדת בכר

איתן מדמון

–

מנכ"ל, איגוד הבנקים

משפטן ישראל מימון

–

מנכ"ל, איגוד חברות הביטוח

אוריאל סיטרואן

–

כלל ביטוח

רועי פולקמן

–

יושב-ראש פורום מחוללי תחרות פיננסית

טל עקרוני

–

מומחה לחינוך פיננסי ומייסד חברות Flymoney ו- Better משה קאשי

–

מנהל תחום פיננסים, לובי 99

טיבי רבינוביץ

–

מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים

הגר רובינשטיין גלר

–

יועצת משפטית ראשית, Grow payments

דרור שטרום

–

מנכ"ל, המכון הישראלי לתכנון כלכלי

רון שטיין

–

מנהל קשרי ממשל ורגולציה ו-ESG, הבנק הבינלאומי סימה שפיצר

–

מנהלת יחידת רישוי ובנקים חדשים, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל ד"ר מיכאל שראל

–

ראש הפורום לכלכלה, פורום קהלת

אלה תמיר שלמה

–

עו"ד, רו"ח, מנהלת תחום רגולציה פיננסית, לובי 99

ייעוץ משפטי:

איתי עצמון

אביגל כספי

מנהלת הוועדה:

אריאלה אהרון

רישום פרלמנטרי:

עומר סלע, איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> סעיפים 61, 62 (חוק מע"ם) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026, מ/1924 << נושא >> << נושא >> סעיפים 52 עד 60, 63 (הגברת התחרות בשירותי תאגידים בנקאיים) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026, מ/1924 << נושא >> << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

בוקר טוב לכולם. אנחנו בדיון חמישי על רפורמת הבנקים. אנחנו עושים את זה כאן מחדר ועדת עלייה וקליטה שהוא חדר סגור וממוגן בעקבות המלחמה. אנחנו נמצאים בימים היסטוריים וגדולים מאוד לעם ישראל, ימים שבהם אנחנו רואים איך עם ישראל מוביל את תפקידו האלוקי ואת המאבק של הטוב ברע, לא רק למען עצמו אלא למען העולם כולו.

אם היו אומרים לכל אחד מאיתנו רק לפני שבועות בודדים שערב הסעודית, קטאר, איחוד האמירויות ומדינות אירופאיות יילחמו לצד ישראל כתף אל כתף במלחמה שישראל מובילה כנגד איראן, היינו אומרים שזאת הזיה שאי-אפשר בכלל לתאר והנה זאת המציאות. אנחנו רואים אותה במו עינינו.

הדבר מעיד כאלף עדים על התפקיד המיוחד שיש לעם ישראל להוביל את העולם לא רק למען עצמו אלא למען הטוב של העולם כולו. זה מה שאנחנו רואים בימים ההיסטוריים הגדולים הללו. למרות שזה קשה לנהל כך דיונים – ואנחנו נראה איך זה יתנהל בהמשך היום – בטח ברפורמות כה מורכבות כשאנחנו עושים אותן בזום, זה מחיר ששווה לשלם אותו כדי שנראה את הדברים הגדולים שמתחוללים כרגע. אנחנו בדיון חמישי של הרפורמה בבנקים. הוא מתנהל כשרוב האורחים נמצאים כרגע בזום. ראשון הדוברים יהיה המפקח על הבנקים. דני בבקשה.

<< דובר >> דני חחיאשוילי: << דובר >>

<< דובר >> דני חחיאשוילי: << דובר >>

בוקר טוב. תודה ליו"ר הועדה ולכל חברי הוועדה. עקבתי אחרי הדיונים שהיו עד עכשיו והיו דיונים טובים וחשובים. זו בהחלט רפורמה חשובה. התבקשתי – וזה מה שאני הולך לעשות עכשיו – להציג את הרגולציה שלנו לעניין בנקים קטנים שהיא משלימה לתהליך החקיקה שאתם מקיימים בכנסת. חשוב ששני הנושאים –הרגולציה שלנו והחקיקה – יתכנסו וזו מטרתנו.

פרסמנו את טיוטת הרגולציה שלנו ב-8 בפברואר אחרי שיח עמוק שהיה לנו עם השוק. קיבלנו הערות ציבור, עשינו דיון בוועדה המייעצת אצלנו, של הפיקוח על הבנקים, אנחנו מתכוונים לעשות שימועים לגופים בשבועיים הקרובים ולאחר מכן התכנון הוא פרסום הנוסח הסופי יחד עם החקיקה.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

עוד פעם, מה לוחות הזמנים של הפרסום?

<< דובר >> דני חחיאשוילי: << דובר >>

אנחנו מקווים שבתחילת חודש אפריל כבר יהיה נוסח סופי – זו המטרה שלנו – אחרי שנסיים את תהליך השימועים מול הגופים השונים שביקשו את זה. המטרה שלנו בכל התהליך הזה – גם העבודה של הצוות הבין-משרדי, גם החקיקה וגם הנב"ת שלנו – היא להגביר את התחרות במערכת הבנקאית. מהשיח שאנחנו מקיימים עם שחקנים מחוץ למערכת הבנקאית – גם מהארץ וגם מחו"ל – נראה שגם החקיקה וגם ההוראה שלנו מעוררות עניין, גופים מסתכלים על זה ורוצים להיכנס. אנחנו כן באיזו הזדמנות לשינוי שוק וכמובן חשוב שנעביר גם את החקיקה והרגולציה.

מהצד השני, ברגולציה שלנו עדיין אנחנו מחויבים לשמור על הסטנדרט הבין-לאומי בכל מה שקשור לפיקוח על הבנקים, גם אם הם קטנים. היינו צריכים לעשות את האיזון הזה כל הזמן והדבר המרכזי שהסתכלנו עליו הוא שכל מי שמגייס פיקדונות מהציבור יהיה חייב לעבוד תחת רישיון בנקאי. אבל גם אם הוא עם רישיון בנקאי, צריך להסתכל ולעשות רגולציה פרופורציונאלית מותאמת למה שהסטנדרטים הבין-לאומיים מחייבים. אם יש גוף קטן יותר, עם פחות סיכונים, הרגולציה שלו צריכה להיות מותאמת.

בהתאם לכך, מה שהרגולציה שלנו עושה הוא קביעת שלושה מדרגים של רגולציה לגופים לפי היקף הפעילות שלהם, עד 15 מיליארד שקל, בין 15 ל-50 ומעל 50 מיליארד, שאלה הגופים הבנקאיים שקיימים היום. בכל מדרג כזה עשינו התאמה לרגולציה הקיימת שלנו. סרקנו את כל ההוראות הקיימות היום. בכל אחת מהמדרגות קבענו מה ההתאמה שצריכה להיעשות. הסברנו גם בתוך ההוראות שלגופים שיגיעו וייכנסו יהיו הקלות ספציפיות לפי אופי הפעילות שלהם. גם האכיפה הפיקוחית ולא רק הרגולציה תהיה בהתאם ליחסיות.

למדרגות האלו יש תקופות מעבר. כל גוף שיגיע, לא ישר ייכנס לתוך המדרגה אלא תהיה לו תקופת היערכות. אם זה גוף קיים זו תקופת מעבר של שנתיים ואם זה גוף חדש, זו תקופת היערכות של שלוש שנים ואפשר להאריך אותה באישור של המפקח על הבנקים בשנתיים נוספות. יש הסתכלות איך אנחנו מאפשרים לגופים שהיום מחוץ למערכת הבנקאית להיכנס ולעשות להם את תקופת המעבר באופן שהם יוכלו לעמוד בו.

הסוגיות הגדולות שנגענו בהן בהוראה ועשינו בהן הקלות לעומת מה שקיים הן הון ונזילות. ההון זה כמה הון הגופים השונים צריכים להחזיק כנגד הסיכונים שהם לוקחים. גופים פיננסיים זה ההון שהוא הכרית לספיגת הפסדים. בדרישות שלנו הקיימות היום בנקים צריכים להחזיק 9%-10%. פה קבענו להוראות שלנו בבנק במדרגה 1 8% ולבנק במדרגה 2 8.5%, כאשר בתקופת ההיערכות זה אפילו 7%. זה נובע מהאופי והסיכון שאנחנו רואים בגופים הקטנים וברצון לעודד אותם להיכנס לתוך המערכת הבנקאית. כללי ההון האלה וגם ההקלות שאנחנו עושים די תואמים למה שראינו בסטנדרטים הבין-לאומיים במקומות אחרים בעולם, שמנסים לעודד גופים קטנים להיכנס לתוך המערכת.

הסוגיה הגדולה השנייה הייתה שאלת הנזילות. היום מקורות המימון של גופים חוץ-בנקאיים הם שוק ההון או אשראי בנקאי. כשהם יהפכו להיות בנקים מקורות המימון שלהם יהיו פיקדונות הציבור. זה בדיוק כל מהות הרפורמה. כנגד פיקדונות ציבור על פי ההוראות שלנו נדרש להחזיק נזילות גבוהה יותר כי סיכון הנזילות הוא גבוהה יותר. ההוראות שלנו קובעות בדיוק מה הנזילות שצריך להחזיק. הבעיה של הגופים היא תקופת המעבר, כשהם עוברים מעולם של מקורות אג"חים ואשראי בנקאי לפיקדונות. זה לא פשוט ושם עשינו הקלה משמעותית. אישרנו לגופים האלו להמשיך עם מודל נזילות שהוא פשוט ומסתמך על מקורות הנזילות האחרים שלהם עד שהם מגיעים ל-5 מיליארדי ש"ח של פיקדונות. המספר הזה נקבע לאחר שיח עם הגופים השונים כדי להבין איפה נקודת הפיתול בה הם יכולים לעמוד בנזילות. אחרי זה כשהם מגיעים ל-5 מיליארד תהיה תקופה של כשלוש שנים בשביל לעמוד בדרישות הנזילות המלאות.

עוד התאמות שעשינו נוגעות לחשיפה ענפית של גופים. היום בבנקים המגבלה של החשיפה הענפית נוגעת ל-20% לענף. אי-אפשר לתת ליותר מענף מסוים 20% מתיק האשראי. בגופים שהם קטנים יותר ונישתיים כן רצינו לראות איך אנחנו מאפשרים גם להגיע לאחוזים יותר גבוהים אבל מכיוון שזה בהגדרה מגדיל את סיכון הריכוזיות של הגופים האלה יהיה לזה גם עלות בהון. עשינו התאמות בהוראות שנוגעות לממשל תאגידי, הדרישות מהדירקטוריון בפונקציות שצריכות להיות בתוך הבנק, ובאפשרות להוציא למיקור חוץ חלק מהפעילות. זאת בשביל להקטין את עלות הרגולציה ולאפשר לגופים האלה ליישם מודל עסקי גמיש שמתאים גם להם וגם לפעילות שלהם.

עשינו גם התאמות בחלק מההוראות הצרכניות. גם בחקיקה יש התאמות כאלו בעולמות הצרכניים. לדוגמה אחת ההתאמות שאנחנו עושים בהוראות שלנו היא שאין חובה להציע את כל אמצעי התשלום בחשבון העו"ש אלא מספיק להציע אמצעי תשלום אחד. אנחנו לא רוצים להכריח גופים שרק נכנסים להציע שיקים או דברים אחרים. הם ייבנו את המודל העסקי הגמיש שלהם שיאפשר להם כניסה מהירה ולאט-לאט יציעו עוד שירותים ללקוחות. הלקוחות האחרים שמעדיפים עם שיקים יצטרכו להמשיך לעבוד עם הבנקים הגדולים ולא עם הבנקים הקטנים שייכנסו.

התפיסה בכלל של ההוראה היא לראות איך אנחנו מאפשרים לגופים האלה לעשות את תקופת המעבר, להיכנס תחת פיקוח של בנק, ולהתאים את עצמם להוראות שלנו. אנחנו מאפשרים את זה. כמו שאמרתי אנחנו נעשה עוד שימועים ואם צריך לעשות התאמות נוספות בהוראה נעשה זאת. המטרה היא לצאת עם זה בשבוע הבא.

אם יש לי עוד כמה דקות אני רוצה להתייחס לכמה סוגיות שעלו.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

רגע, דניאל אני אשמח. רק כמה שאלות. אני אשמח שנאפשר תגובות של כל האורחים שלנו לדברים שלך ושתענה על שאלות. כמה שאלות שיש לי. א', אם תוכל להתייחס קצת לנושא של הפריקות. הרי חלק מהרעיון זה הכנסת שחקנים שלאו דווקא יתנו את כל השירותים הבנקאים כמו שאנחנו מכירים אותם אלא יוכלו לשחק עם זה באופן כזה או אחר. איך הדבר הזה יבוא לידי ביטוי ברגולציה שלכם? זה דבר ראשון.

דבר שני. בנקים קיימים שהיום הם תחת הרגולציה הרגילה וייכנסו למדרגה חדשה. איך זה ישפיע עליהם? האם זה יקל עליהם במידה מסוימת את העול הרגולטורי? אני אשמח גם שתתייחס לסוגיית המוסדיים. אני אשמח לשמוע את עמדתך גם בעניין הזה. אלה השאלות שלי בינתיים.

<< דובר >> דני חחיאשוילי: << דובר >>

100%, אני אתחיל עם זה ואחרי זה ככל שיהיו עוד שאלות, כמובן אני כאן. קודם כול כן, בהחלט מטרת הרפורמה – של החקיקה והרגולציה שלנו – היא לאפשר לגופים שנכנסים לבנות מודל עסקי מותאם לצרכים שלהם, גם אם הוא יותר מצומצם וגם אם הוא כולל רק חלק מהשירותים. זה בהחלט משהו שאנחנו רואים אותו קורה. ראינו אותו גם קורה בעולם שגופים התחילו משירות מסוים ולאט-לאט התפתחנו. הורדנו את החובה שהזכרתי אותה שאם אתה פותח חשבון עו"ש, צריך שיהיו גם שיקים, גם כרטיס אשראי וגם עוד אמצעי תשלום אחרים. הגוף יכול לבחור איזה מוצר הוא רוצה לקחת.

אם הגוף רוצה לעבוד קודם כול עם פיקדונות ולא עם חשבונות עו"ש גם זה אפשרי. כל גוף שיבנה את המודל העסקי שלו בתהליך מולנו יציג לנו את התוכנית העסקית שלו. אנחנו רואים את התוכנית העסקית, אנחנו רואים איך הוא עומד בתוכנית העסקית ואנחנו נבנה לו את החליפה המותאמת שלו. צריך להבין שהשיח מול הפיקוח על הבנקים בשלבים הראשונים של הכניסה – ראינו את זה גם בגופים שהצטרפו כבר לתוך המערכת – הוא שיח שוטף ורציף ובונים חליפה מותאמת לכל גוף שנכנס.

לגבי בנקים קיימים, החקיקה וגם הרגולציה היא רלוונטית לבנקים הדיגיטליים שאחד נכנס ואחד עומד להיכנס למערכת וזה רלוונטי לעוד בנק אחד קטן שקיים במערכת. הבנקים האלה ייכנסו תחת הרגולציה הזאת והם כן יהנו מכל ההקלות שיש ברגולציה. אני כן אגיד שחלק מהדברים שעשינו פה ברגולציה הם על סמך הפקת לקחים גם מהפעילות של הבנקים החדשים. בהחלט בנקים קיימים ייהנו מההקלות האלה ברגולציה ויוכלו להתחרות בצורה יותר משמעותית מול גופים אחרים.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

אבל איך זה יבוא לידי ביטוי? בנק שכבר עכשיו מחויב ברגולציה מסוימת ובנה מערכות שמותאמות לרגולציה הנוכחית, איזו משמעות תהיה להפחתת העול הרגולטורי הזה? רק להבין איך זה יבוא לידי ביטוי.

<< דובר >> דני חחיאשוילי: << דובר >>

אתה צודק. מי שכבר יש לו מערכות הוא שם וזה לא רלוונטי מבחינתנו. אבל המקומות שזה כן רלוונטי הם לדוגמה בדרישות הון שנתנו הקלה מ-9% ל-8.5%. זה יחול גם על הבנקים הקיימים היום בתוך המערכת. גם אם נתנו הקלה לעניין איך צריך להפעיל שירותים ללקוחות אם זה דרך מוקדים טלפוניים, גם הם ייהנו מההקלות האלה. כל ההקלות הרלוונטיות שאנחנו שמים ברגולציה שלנו שהגופים הקיימים ירצו שיחולו עליהן יהיו רלוונטיים לגביהם. אני כבר יכול להגיד לך שהגופים הקיימים בשיח מולנו והעבירו לנו את הבקשות שלהם על סמך טיוטת הרגולציה הקיימת. בהחלט אנחנו קשובים לנושא הזה. אני מקווה שהסברתי.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

כן, בסדר גמור. אני אפתח את זה מייד גם לשאלות של אחרים. עוד לא סיפרנו על הסיפור של המוסדיים אבל תכף תתייחס לזה גם כן קצת יותר בהרחבה. עוד סוגיה שעלתה בדיון הקודם היא שכר בכירים שגם אליה אני אשמח שתתייחס. אבל דני בוא נאסוף רגע שאלות של שאר המשתתפים ותענה על הכול בצורה מרוכזת. מי שרוצה לשאול את דני שאלות בהקשר הרגולציה או בהקשרים שקשורים לזה – לא עכשיו בסוגיות רחוקות – תסמנו לנו ונאפשר לכם רשות דיבור. חברת הכנסת אורית.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בוקר טוב, זאת אורית. אני לא הייתי מהתחלת הדברים אבל אני רוצה לפנות אליך במספר שאלות כרגולטור שאני מבינה ויודעת גם שהחקיקה הזאת בברכתכם ובתמיכתכם. עלו כמה סוגיות בדיון הקודם שרציתי לשמוע את דעתך, ואני מתנצלת מראש אם כבר דיברת ופשוט פספסתי כי איחרתי בכמה דקות. קודם כול, סוגיית נושא שכר הבכירים. הוא דיבר על זה?

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

לא, ביקשתי ממנו שיתייחס עכשיו.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הייתי רוצה לשמוע מה אתה חושב על התיקון שמציעים בחקיקה הנוכחית. אני מוצאת שהוא מאוד בעייתי. האם כשמדובר בהחלטה אסטרטגית של גוף עסקי להיכנס לתחום הבנקאות הקטנה שכר מנכ"ל הוא בכלל חסם? והאם הדרך שבה החוק מטפל ופוטר מהגבלת שכר בכירים רק בבנקים קטנים זו הדרך או שמא הדרך היא אחרת? אם אנחנו הולכים לעולם שבו יש תחרות צריך לחשוב על תיקון שהוא כללי בנושא. כמו שאתה יודע, אני לא הייתי חלק מהתיקון הזה של שכר הבכירים. אני לא יודעת מה לחשוב עליו. יש לי דעה מאוד מורכבת לגביו והדברים כבר הובהרו. זאת שאלה ראשונה.

שאלה שנייה. אנחנו חברי הוועדה הבענו קושי גדול לגבי לוחות הזמנים שנקבעו כאן בטיפול בחקיקה בנושאים שהם ליבת חסמי הכניסה של בנקים קטנים שהם דאטה על הלקוחות ולקוחות חדשים. אנחנו יודעים שהחסם הכי כבד הוא שלקוחות יעברו. מה דעתכם על מתן הגנות או תמריצים מטעם הממשלה בכפייה? שימוש במהלכים מסוימים של הממשלה והמדינה כדי להביא לקוחות חדשים דווקא לבנקים חדשים? למשל חייל משוחרר או ממדים ללימודים. כל מיני דברים שהמדינה בכוונת מכוון תעשה רשימה של דברים ומראש תייצר איזושהי הסללה של לקוחות ומאגר לקוחות דווקא בבנקים שאמורים להתחרות. למה לא לשתול פה סעיף שמסמיך או מחייב אפילו אתכם או את שר האוצר לפרסם כללים יותר כאלה? יותר נכון השר כי זה דברים של ממשלה.

שאלה נוספת. אנחנו הבענו מורת רוח גדולה מפרקי הזמן שבהם החליטו לפטור בנקים קטנים שהם עתירי טכנולוגיה מפרסום מידע פיננסי על הלקוחות. אנחנו חשבנו שצריך להסתפק בשנתיים, לא צריך להסתפק בשלוש שנים ואין לזה מקום, במיוחד כשיש שם טלאי על טלאי שיוצר אבסורד מול חברות אשראי קיימות שיש להן את המאגרים האלה. אלה שלוש הדברים. גם מה דעתו על ביטוח פיקדונות.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

בסדר גמור. עוד מישהו אחד רוצה לשאול ותענה על השאלות בצורה מסודרת. רועי פולקמן, בבקשה.

<< דובר >> רועי פולקמן: << דובר >>

שלום, בוקר טוב חברים. אני אנסה לדבר מהר לפני שהאזעקה תתחיל. דני תודה רבה גם על הנוכחות שלך וגם העבודה המשמעותית. יש כמה סוגיות שהן רגישות. יש שני מהלכים שלא תפורים עד הסוף ברפורמה הזאת. אחת, אני אשמח להבין ממך איך אתה רואה את יעד ההצלחה. אני אמרתי בוועדה כמה פעמים שאנחנו מדברים על לפחות ארבעה-חמישה שחקנים חדשים. יש כאן שתי קבוצות מאוד שונות בין שחקנים שהם כבר פעילים בשוק הישראלי – בין אם הם פינטקים, חכ"אות או גופי מתן אשראי כמו גמא ואחרים – לבין שחקנים חדשים שמגיעים מחו"ל. אנחנו חושבים שכדי להבין שינוי צריך שהשחקנים הפעילים שמכירים את הלקוחות הישראלים ואת הנגישות יידעו לפעול. היינו שמחים להבין איך אתה רואה את היעד שצריך לעמוד בו.

הנושא השני שאני אשמח להתייחסותך הוא סיפור KYC וצו הלבנת הון. אני עוד מעט אעלה כאן בקבוצה נוסח שאנחנו מבקשים את תמיכת בנק ישראל וכמובן את תמיכת הוועדה שתקצר תהליכים ושתאפשר ללקוחות להסתמך על זיהוי צד ג'. כלומר לקוחות שכבר קיימים, שיש להם חשבונות בבנקים ומבקשים לפתוח חשבון עוד לפני הצו המתוקן. אנחנו מבינים שסוגיית היכולת והמהירות שבה מאמתים לקוחות היא סוגיה דרמטית והיא חייבת לקבל ביטוי. אנחנו נציע תיקון לחוק כי לא מספיקה לנו התחייבות כללית שאומרת אנחנו נתקן בחודשים הקרובים. אנחנו שבעי ניסיון מהעניין הזה.

נקודה שלישית שאני רק מעלה אותה כאן בחטף נוגעת לחכ"אות. דרך אגב לא הצגתי, אני מפורום מחוללי תחרות. יש בו גם את הח"כאות המופרדות, את חברות פינטק ואת קבוצת עוגן. הנושא של הנזילות והלימות ההון, לאחר שנה של דיון הדבר הזה עדיין לא מוסכם. אנחנו פנינו לוועדה – ואני אומר את זה גם – שאם רוצים שגם חכ"אות ייכנסו למתווה של בנקים מתמחים זה חייב להיות מוסדר. אם הוא לא מוסדר אני מבקש מהוועדה מהלך לתיקון.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

בשעה זו נשמעת התרעה של פיקוד העורף. אנחנו נצא להפסקה לצערי ונחדש את הישיבה.

<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:27 ונתחדשה בשעה 10:34.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

חזרנו. תודה רבה למי ששרד את ההתרעה ונמצא איתנו. רועי פולקמן אתה עוד כאן? אורית את רצית להגיד משהו?

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, רק נשאלתי שאלה על ידי טל ועניתי לה. אמרתי שעל בסיס הניסיון שלי כרגולטורית עסקתי בהכנסת תחרות היסטורית למשק החשמל ועשינו את זה. אני חוזרת על זה עוד פעם אבל שמעת את זה. שם החסם היה מימון ועשינו הגנות ינוקא במימון. כל בנק ידע שהחוב הבכיר שלו מוגן ועשינו ממש רגולוציית תואמת חשכ"ל ומכרזי תשתיות, לא ניכנס לזה. יש לזה יתרונות וחסרונות. אבל נכנסו יצרנים ענקיים למשק לצד זה שהיו הסכמי גז. פה אנחנו יודעים מה החסם. החסם הוא לקוחות. חייבים לזרוע כאן איזה סעיף שמחייב תוך פרק זמן ששר האוצר יוציא כללים בהם המדינה משתמשת בכלים שלה לנתב ולהסליל לקוחות חדשים עם כסף של ממשלה לבנקים צעירים. למשל ממדים ללימודים או כספים לעולים חדשים. צריך להכריח אזרחים או חיילים לפתוח חשבונות בבנקים האלה.

אני מבינה שהיקף השירות שלקוח כזה יקבל מבנק קטן הוא מוגבל יותר. אז מה? המטרה הגדולה משרתת את זה ואני חושבת שזה הפיצוח.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

אוקיי. רועי פולקמן?

<< דובר >> רועי פולקמן: << דובר >>

כן, תודה יושב-הראש. אני אעשה את זה קצר.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

רגע, דני עדיין איתנו?

<< דובר >> רועי פולקמן: << דובר >>

כן, דני פה. אני רואה אותו. ממש בקצרה שלושה דברים. אחת, דיברתי על נושא ההצלחה. אני מאוד מוטרד דני מאיזו מחשבה כזאת שעושים פה רפורמה ובסוף היא תסתכם בשחקן אחד מחו"ל ונגיד שעשינו. אני רוצה שיהיה נורא ברור פה לפרוטוקול ולכל החברים שאנחנו רוצים לראות פה מספר משמעותי של שחקנים כדי שהשינוי במשק יהיה גדול. אני רוצה לשמוע את עמדתך ואת עמדת בנק ישראל.

ברמה האופרטיבית, אני מתכוון להציע תיקון בחוק לנושא ה-KYC. מעבר לאמירות הכלליות שאומרת שצריך להביא צו הלבנת הון אחוד, לאפשר להסתמך על אימות צד ג'. כלומר גוף פיננסי שמקבל לקוח ויכול לאמת שהוא עבר אימות בבנק אחר יכול לפתוח לו חשבון. אני אעלה פה תכף בקבוצה הצעה לנוסח פשוטה מאוד. צריך לייצר כאן פתרון כבר בחקיקה שתפתור את הבעיה הזאת של עליית לקוחות ואימות לקוחות שהוא חסם אדיר למעבר ולפתיחת חשבונות.

הערתי הערה אחת על סוגיית הנזילות והלימות ההון שאני יודע שהתקיימו על זה דיונים. סימה עשתה עבודה חשובה ומשמעותית. התוצאה לא מספקת ואני אומר כאן ליושב-ראש ולחברי הכנסת שהדבר הזה יהיה חסם מכניסה של חכ"אות למתווה ובעיניי גם הן צריכות להיות בפנים. הם כן שחקנים משמעותיים ובלי זה זה לא יקרה. בנק ישראל אומר לעצמו אין בעיה אני עשיתי מה שעשיתי ומבחינתי שלא ייכנסו, אם לא מספיק טוב להם שלא ייכנסו. מה שכרגע פורסם במפת הדרכים הוא לא מספיק טוב. הדבר האחרון הוא צוות המעקב.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

רגע רועי, תדייק מה היית רוצה שכן יהיה. מה אתה מציע?

<< דובר >> רועי פולקמן: << דובר >>

נושא הנזילות והלימות הון לא מוגדר בחוק אלא מוגדר בהנחיות של בנק ישראל. כרגע התפיסה אומרת שהקמת בנקים מאפס הוא מהלך אחד אבל שחקנים שכבר קיימים ויש להם תיקי אשראי של מיליארדים לא יכולים מחר להשכיב הון בהיקפים בבת-אחת של מאות מיליונים. ההערה הראשונה שחייבת להשתנות ולהיות מוסכמת פה היא שההגדרה חייבת להיעשות לא על בסיס זמן אלא על בסיס היקף פעילות.

עד היום ראינו – ונמצא כאן דרור שטרום מורי ורבי – שאם אנחנו שמים הגבלות זמן של שנתיים, שלוש וארבע תמיד אנחנו במרדפים אחרי שוק שמתארגן למרוח את הזמנים האלה. לכן אם החלטנו שצריך לעבור מדרגה – נגיד 5 מיליארד, 6 מיליארד, 7 מיליארד – זו המדרגה הקובעת ולא זמנים. יש עוד הערות וכאן בנק ישראל צריך להיכנס אדוני יושב-הראש לדיונים עם הגופים. אחרת אנחנו נציע הצעות חליפיות לחקיקה. אבל כרגע המתווה שפורסם הוא מתווה שלכאורה לא הקשיבו בו לשחקנים האלה למרות אחרי דיונים של שנה. אני לא רוצה להיכנס למה נעשה. כרגע זה לא מספיק טוב. אני אומר את זה כמי ששלושת הח"כאות המופרדות – שהייתי רוצה לראות את כולן נכנסות לאירוע הזה – נמצאות בתוך הפורום שאני עומד בראשו.

דבר אחרון שנכון לכל השחקנים ושלמדו אותו היטב מרפורמת שטרום אדוני יושב-הראש והמפקח על הבנקים הוא צוות המעקב שנמצא בחוק. שם אנחנו מבקשים להכניס סעיף – ונציע נוסח – שמאפשר ומנחה את צוות המעקב לעקוב גם אחרי פעילות של בנקים שפוגעים בקווי אשראי לשחקנים שקיבלו רישיון בנקאי. אנחנו חוששים ממהלך שבו בנקים שמספקים אשראי להרבה מאוד מהשחקנים היום במשק ייפגעו בכללים התחרותיים בעקבות כניסת שחקנים לרישיון בנקאי. אנחנו רוצים שאחד מתפקידי צוות המעקב יהיה לעקוב אחרי הדבר הזה. בסוף הסמכויות הרגולטוריות נשארות ברשות ההגבלים בבנק ישראל. בנוסף, שצוות המעקב יעקוב וימליץ גם בנושא ביטוח פיקדונות כדי שיהיה ביטוח גם בחוק לנושא הזה ושזה לא נשאר עוד פעם רק כהתחייבות כללית ואפילו לפקח על הנושא של המשך פעילות הנפקת כרטיסי אשראי על ידי הבנקים הגדולים. עוד פעם, לעקוב, להמליץ ולתת אפשרות למשרד האוצר ולבנק ישראל להתייחס להמלצות כפי שצוות המעקב עוקב.

חשוב מאוד להגדיר בחוק מה הן המשימות של צוות המעקב ועוד נדון בזה לעומק. אני דיברתי עכשיו על שלוש – לבדוק פגיעה תחרותית בקווי אשראי, סוגיית הנחיצות וקידום הצורך בביטוח פיקדונות, סוגיית פעילות ההנפקה של הבנקים הגדולים. עד כאן ארבעת הנקודות שלי. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

בסדר. דני יש לנו עוד דובר אחד שביקש להתייחס לדברים שלך ונאסוף את התשובות. אני רק רוצה להתייחס לדברים שאמר פה רועי פולקמן. גם כאן בוועדה דני יהיה לנו חשוב מאוד לשמוע תשובות לכל הנקודות הללו כי אנחנו רוצים להביא פה רפורמה אמיתית שתממש את מטרתה ולא תהיה רק כותרת יפה. אין ספק שפירוט הדברים כאן שהציג במקצועיות חבר הכנסת לשעבר רועי פולקמן הם בהחלט קריטיים ביכולת להביא את התוצאה הנדרשת. אנחנו מאוד נשמח לשמוע את ההתייחסות שלך לדברים הללו. טל עקרוני בבקשה.

<< דובר >> טל עקרוני: << דובר >>

שלום לכולם ותודה רבה על זכות הדיבור. שמי טל עקרוני, מומחה לחינוך פיננסי ומייסד של שתי חברות פינטק. אחת מפוקחת על ידי רשות שוק ההון והשנייה על ידי רוב הרגולטורים שנמצאים כאן עכשיו במפגש. השאלה שלי נוגעת בדיוק לנושא הבנקאות הפתוחה. יש לנו היום אתגר מהותי ביישום הרפורמה הזו ויתרה מכך בהשפעה שהיא מייצרת.

היום הבנקאות הפתוחה מקרטעת מכל כיוון, בעיקר מבחינת זיהוי הלקוחות או יותר נכון מתן ההסכמה למוסד בנקאי להעביר את המידע לגורם השוואתי בעל רישיון או נותן שירותי מידע פיננסי. זה דורש מהאזרח להיכנס לכל מוסד בנפרד כדי לאשר העברת מידע שזה בניגוד גמור למה שקורה במאגר נתוני אשראי, במסלקה הפנסיונית או בהר הביטוח. הסיפור הזה למיטב הבנתנו מייצר אתגר מהותי וחיכוך אדיר ביכולת הבנקאות הפתוחה להתרומם.

הדבר השני הוא החרגת אותם גופים מהצורך להעביר מידע דרך הבנקאות הפתוחה. זה אלמנט שהוא נשגב מבינתי ואני לא מצליח להבין אותו. מביאים רפורמה שמטרתה לקדם תחרות בשירות הבנקאים ואז אומרים סליחה אלו החדשים לא צריכים להעביר מידע בשנתיים הראשונות, זה לא. ויותר מזה, חברות כרטיסי אשראי שעכשיו מוסיפים להן סלי מידע – למרות שיש להן כבר את כל התשתיות להעברת מידע דרך הבנקאות הפתוחה – בכלל לא צריכות לעשות את זה.

אני מבקש לבחון הוספה של סעיף סל שמאפשר בדיוק כמו שמאפשרים למיופי כוח בתמורה במאגר נתוני אשראי, לסוכני ביטוח או ליועצים פנסיונים לקבל את ההסכמה של אזרח לאסוף את המידע. צריך לעשות את אותו הדבר בדיוק בנשימה הזו גם בבנקאות הפתוחה. אני מאמין שאם כבר יש מהלך בתוך החוק או הצעת החוק לקידום התחרות במערכת הבנקאית שיכול לעורר אותה זו בדיוק העברת המידע. תודה רבה אדוני יושב-הראש ונשמח להתייחסותך המפקח על הבנקים.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

ניתן לדני להשיב עכשיו. כן דני, בבקשה.

<< דובר >> דני חחיאשוילי: << דובר >>

תודה. אני אתייחס לנושאים השונים שעלו פה ואני מקווה שאני לא אפספס שום דבר. אם כן, יש לי פה עוד קצת זמן איתכם בוועדה. אני אתחיל עם נושא אחזקות המוסדיים – זו השאלה שלך היו"ר – ומה עמדתנו. הנושא הזה של אחזקת מוסדיים בבנקים קטנים הוא משהו שנדון המון. אולי זה היה הנושא שנדון הכי הרבה בתוך הועדה הבין-משרדית בין הרגולטורים השונים – משרד האוצר, משרד המשפטים ורשות התחרות. ההמלצה שלנו שם הייתה כן לאפשר את זה. אולי אני אגיד בכמה נקודות מה התפיסה שהביאה לזה כי זה מעורר המון שיח ושאלות.

אחת, אנחנו יוצאים מאיזשהו מצב שוק נתון. זה מצב שבו יש חברות החזקה פיננסיות שמחזיקות גופים חוץ-בנקאיים והם שחקנים פעילים בשוק. הן מחזיקות גופים שנותנים אשראי וגופים שיכולים להיות חברות תשלומים. זה קיים בשוק. כשאתה מסתכל על הגופים האלה אתה רואה שהפעילות שלהם היא פעילות כמעט בנקאית או סמי-בנקאית. השאלה הייתה האם לגופים האלה שנמצאים – שזה פוטנציאל תחרותי למערכת הבנקאית – נכון להגיד להם לא, אתם לא תהיו חלק מהמשחק התחרותי גם בעולם הפיקדונות? זו הייתה השאלה המרכזית וזה היתרון בהכנסת הגופים האלה.

מסקנת הצוות הייתה גם בעולמות האלה והסתכלנו המון על ניגודי עניינים ועל הריכוזיות של הגופים המוסדיים. בעולם ניגודי העניינים, הם קיימים גם במבנה הקיים היום ויש עליהם מיטיגציות. אם אתה נותן לגופים האלה לגייס פיקדונות אתה לא משנה באופן מהותי את עולם ניגודי העניינים וזה נכון גם לעולם של הריכוזיות. בגלל זה גם שמנו את המגבלה הכמותית של 2.5% – זאת הייתה ההמלצה – יחד עם ועדת מעקב שתבחן את הדברים. זה גם בגלל כל החששות שאולי בצדק מעלים גופים שונים. ברגע שאתה מגביל את זה, אתה אולי מקטין במידה רבה את הסיכונים של ניגודי העניינים, של ריכוזיות ושל קישוריות שיכולה להיות בהיבטים.

אני כן אגיד שהוועדה המליצה על החלת פיקוח על חברות הכנסה פיננסיות, משהו שלא קיים היום. בכל מקרה, זו המלצה שהוועדה ראתה לנכון שצריכה להיות בלי קשר לרפורמה הזאת אלא שצריך להיות פיקוח על חברות הכנסה פיננסיות. המודל לכך לא גובש עד הסוף בתוך הוועדה ולכן זה לא הגיע לחקיקה. האם לאור זאת שאין עדיין מודל זה משהו שהוא הכרחי או לא הכרחי? זה יכול להיות מיטיגציה של הנושא הזה בראייה תוך כמה זמן ניקבע מודל או המתנה לקביעת מודל כזה. זה משהו שהרגולטורים והגופים האחרים הרלוונטיים עדיין צריכים לשבת ולגבש אותו. זה עולם אחד.

יכול להיות גם שיש מיטיגציות נוספות שאפשר לחשוב עליהן בנושא הזה אבל ככלל הוועדה כן בחנה את הדברים לעומק. זה בהקשר הזה. היו"ר, אורית וגם רועי פולקמן העליתם את נושא ביטוח פיקדונות. ביטוח פיקדונות הוא נושא משמעותי. יש לו יתרונות ויש לו גם עלויות. כשבונים דבר כזה צריך להחליט אם אנחנו הולכים לדבר כזה לאור היתרונות מול העלויות, לעשות את העלות מול תועלת ואם הולכים, לאיזה מנגנון. עמדתנו בבנק ישראל היא שצריך להקים צוות או ועדה ששר האוצר והנגיד יקימו אותה. היא תתן להם המלצות לעניין ביטוח פיקדונות והם יבחנו את כל ההשלכות שיכולות להיות לכך.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל סליחה, למה זה לא נבדק כבר במסגרת הצוות? היה כבר צוות, התיישב עכשיו צוות ששר האוצר והנגיד מינו. איזו עבודה נעשתה בעניין הזה בצוות הזה? למה זה לא נדון?

<< דובר >> דני חחיאשוילי: << דובר >>

זה לא נדון בצוות אורית כי אנחנו בצוות התקדמנו בהכנסת הגופים החוץ-בנקאיים. הנושא של ביטוח פיקדונות בגלל מורכבותו לא התעסקנו בו בצוות. אמרנו שנתעסק איתו אולי בהמשך אבל זה כן משהו שצריך להיעשות ואי-אפשר לעשות אותו כלאחר יד.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל כל הדברים האלה קשורים זה לזה. ככל שיש הגנות ותמריצים, אולי פחות חשוב להכניס ולעורר את שאלת ניגודי העניינים ואת הבעיות התחרותיות עם הכנסת גופים אחרים. אתם כל הזמן אומרים שאתם מכניסים חברות ביטוח וכו' כי הקושי הוא הלקוחות ולהם יש לקוחות. אבל מצד שני אם היו ביטוח פיקדונות ותמריצים אחרים, היה הרבה יותר קל לדון גם ברגולציה שמכניסה פחות חששות תחרותיים. זה דבר שהוא קשור. מראש הלכתם על מסלול שמתמקד בהכנסת שחקנים שאולי מעוררים בעיית תחרותיות וגידרתם אותה במקום לבדוק גם חלופה אחרת של מתן תמריצים וביטוח פיקדונות וכך גם שחקנים שפחות מעוררים חששות תחרותיים יוכלו להיכנס. אלה דברים שכרוכים זה בזה.

<< דובר >> דני חחיאשוילי: << דובר >>

זה כן ולא. את צודקת שיש פה קשר אבל כמו שאמרתי, זה נושא שלא נבחן בוועדה ויש לו השלכות מעבר לעניין התחרותי. לכן צריך לעשות עבודת מטה יותר רצינית בהקשר הזה ואנחנו בבנק ישראל מוכנים כמובן לגשת למשימה הזאת באופן מיידי ברגע שהנגיד ושר האוצר יחליטו להטיל את המשימה הזאת - - -

<< דובר >> טל ישראלי: << דובר >>

אם אפשר אני אשמח רגע להשלים על דבריו של דני. לאורך עבודת הצוות לא סברנו שיש בעיה יציבותית בבנקים הקטנים. ביטוח הפיקדונות קודם כול נועד לצרכים יציבותיים ולא חשבנו שיש בעיה בבנקים הקטנים.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל יציבותיים את מדברת מהצד שלך כממשלה. מצד הלקוח, הוא צריך את זה. הדיון הוא לא אם טל רואה במשרד האוצר שאין בעיה יציבותית. זה חלק מהחסם הפסיכולוגי.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

בסדר. אני רוצה שאנחנו נאפשר גם לדני לשמוע. אני רק אומר, דני תראה. כיוון שהנושאים האלה כבר עלו כמה וכמה פעמים כאן לאורך הדיונים שעמדתנו בוועדה תהיה שאנחנו - - - אני מבין שאי-אפשר להעביר ביטוח פיקדונות עכשיו בתוך החקיקה הזאת אבל אנחנו בהחלט נרצה לתחום את זה בלוחות זמנים מאוד מצומצמים כדי שהדבר הזה לא ייגרר עד בלי סוף. בעיניי גם הסיפור של הרגולציה על חברות החזקה הוא דבר שחייב לקבל התייחסות כבר עכשיו בחקיקה באיזושהי מסגרת של לוחות זמנים. בסדר, תמשיך ואנחנו נחזור לדברים.

<< דובר >> דני חחיאשוילי: << דובר >>

זה לעניין הזה של ביטוח פיקדונות. אורית שאלת על מידע של לקוחות חדשים או העברת לקוחות חדשים באופן יזום על ידי הממשלה בכל מיני צעדים שלה. כמובן שנושא הלקוחות הוא האתגר המרכזי של הבנקים החדשים שיהיו ואיך הם יביאו את הלקוחות. אלה דברים שהממשלה עושה והיא צריכה לראות איך היא עושה זאת נכון ובצורה שמאזנת בין כל מיני חששות אחרים, כמו האם דווקא זה הגוף שהכי מתאים ללקוחות האלה וכו'. אין לנו התנגדות עקרונית אבל אני מניח שאגב כל צעד צריך לראות איך עושים אותו בצורה הנכונה.

גם לנושא של שכר הבכירים אורית העלתה את הנושא וגם היו"ר שאלת בנושא הזה. בצוות המלצנו שלא להחיל את זה על בנקים קטנים. כשאנחנו מסתכלים על המגבלה שקיימת בשוק ורואים את השכר בפועל של הגופים החוץ-בנקאיים שמועמדים להיכנס לעולם הבנקאי רואים שהוא שכר יותר גבוה מהמגבלה. הבנו שאם גוף חוץ-בנקאי ייכנס להיות בנק ופתאום השכר של כל נושאי המשרה שם ירד, זה חסם. לכן באנו עם הצעה שלפחות לתקופה של עשר שנים כמו ששמנו בהמלצה שלנו מגבלת השכר לא תחול על הגופים האלה כדי לתמרץ אותם ולהתעלם מהחסם הזה, שכמו שאמרתי היום השכר שלהם גבוה יותר.

ההמלצה הזו מבטאת אולי גם את העמדה שלנו, אנחנו מסתכלים על המגבלה שקיימת בחוק לבנקים היום ורואים שהיא קצת לא הגיונית ויש בה עיוות מסוים, בעובדה שהשכר בגופים בנקאיים גדולים הוא נמוך מאשר בגופים חוץ-בנקאיים שהם הרבה יותר קטנים או בחברות ציבוריות אחרות. הפער הזה בין הבנקים לבין הגופים החוץ-בנקאיים או חברות ציבוריות אחרות בהחלט יוצר עיוות וצריך לראות איך מצמצמים אותו.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל שאלתי אותך מה דעתך פה פרטנית על המנגנון שמוצע כאן כי יש בו משהו שהוא לא רוחבי. הוא מתעסק רק בקטנים.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

נכון. השאלה אם אנחנו בהצעה הזו לא מגדילים את העיוות בזה שאנחנו מיישרים רק חצי מהמגרש ולא את כולו, זאת השאלה.

<< דובר >> דני חחיאשוילי: << דובר >>

בהצעה שלנו לא התייחסנו לעיוות ולא באנו לתקן אותו אלא רק לתמרץ את הגופים הקטנים להיכנס לעולם הבנקאי. אם הוועדה רואה לנכון להיכנס לעיוות הקיים ולהציע מנגנון אחר אנחנו כמובן לא נתנגד.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> השאלה למשל המפקח אם היית אומר אני מתקן את הכלל לכל האורך וזהו, לא עושה הבחנה בין הקטנים לגדולים. זה פשוט לבוא בדרך אחרת. השאלה למה לא עשיתם וגם מה דעתכם המקצועית בנושא הזה. אתה משוכנע שמדובר פה בחסם? אתה חושב שבעלים של גוף שמקבל החלטה אסטרטגית להפוך את חברת האשראי שלו לבנק קטן זה מה שמשנה לו, שכר המנכ"ל?

<< דובר >> דני חחיאשוילי: << דובר >>

ההסתכלות שלנו בוועדה הייתה על בנקים קטנים ואיך אנחנו מביאים אותם להיכנס. כשמסתכלים על זה רואים שהשכר היום בחלק מהגופים האלה לחלק מנושאי המשרה הוא שכר גבוה מהשכר בבנקים. כשבעלים או גוף רוצה להפוך לבנק צריך את נושאי המשרה ואת המנהלים שם, זה חסם. לכן לא הסתכלנו בתוך הוועדה לגבי העיוות הכולל שקיים בהקשר הזה. אם אתם שואלים את עמדתי לנושא הזה, צריך לתקן את העיוות שקיים בכלל. בוועדה לא נכנסנו לנושא הזה באופן ספציפי.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

טוב, בסדר. נסתפק בזה בינתיים בנושא הזה.

<< דובר >> דני חחיאשוילי: << דובר >>

היו כמה דברים שאני רוצה להתייחס גם בדברים של רועי פולקמן. על הנזילות וההון, אני רק אתן פה בשביל הוועדה שיחושו קצת בשיח שלנו מול הגופים, חברות כרטיסי האשראי וגופים חוץ-בנקאיים אחרים. כשאנחנו יצאנו עם מפת דרכים שמנו 2 מיליארד שקל כנקודת הפיתול שעוברים מנזילות קיימת – 2 מיליארד שקל גיוס פיקדונות – לעולם של עמידה ביחסי נזילות אצלנו.

ישבנו עם הגופים. הם אמרו שזה סכום נמוך מדי. ניסינו להבין ולראות באיזה סכום זה יעבוד ובסוף שמנו סכום יותר גבוה. היום כמובן ששמנו סכום יותר גבוה, גם זה לא מספיק וצריך יותר גבוה. הסכום שנקבע היה בשיח מול הגופים. אנחנו נמשיך את השיח גם בהקשרים האלו והמטרה שלנו שגופים ייכנסו, שהתשתית הזאת תהיה רלוונטית ולכן השיח מולם הוא שיח בשביל לראות מה החסמים ולהבין אותם. מהצד השני, לשמור על היציבות של הגופים האלה. אנחנו לא רוצים שגופים ייכנסו וייקחו סיכונים גבוהים מדי. מה גם שעכשיו הם יחזיקו אצלם כספי פיקדונות ציבור. זה בהקשר הזה. כמובן שהשיח קיים. אנחנו עוד לא הוצאנו את הנוסח הסופי, נשמע את כל ההערות שיש ונתייחס אליהן באופן ספציפי.

לעניין KYC וצו איסור הלבנת הון. גם פה עושים את האיזון בין חוקי איסור הלבנת הון והצורך לזהות את הלקוח. הגופים החדשים רוצים שהלקוח שמגיע אליהם זה אותו הלקוח, הם מזהים אותו ומבינים שזה הוא. יש פה תהליך ממשלתי של תיקון צו איסור הלבנת הון שמוביל אותו משרד המשפטים ואנחנו שותפים אליו. אנחנו כן עושים בינתיים הקלות בדרך לחלק מהגופים אבל התהליך הגדול הוא תהליך מדינתי ולא רק בסמכות שלנו תוך שמירת כל האיזונים הנכונים. אנחנו נראה איך זה יקרה.

אולי עוד התייחסות לעולם הבנקאות הפתוחה. טל עקרוני העלה את זה מהפינטק. למה אנחנו נותנים פטור לגופים מעולם של בנקאות פתוחה. צריך להבין, זו עוד מערכת ועוד השקעה טכנולוגית משמעותית שהגופים האלה צריכים לעשות. בשנתיים הראשונות אנחנו רוצים שישקיעו בבניית המודל העסקי ולא בבנייה של רגולציה שמחייבת אותם להעביר. מה גם שמספר הלקוחות שלהם בשנתיים הזה יהיה יותר נמוך ולכן התפיסה של לתת להם כמה שנים עד שהם חייבים לפתוח את המידע היא תפיסה הגיונית ובהתאם לסטנדרט הבין-לאומי. אני כן מאמין בעולם הבנקאות הפתוחה ופתיחת המידע. זה עדיין לא הגיע בישראל לאיפה שהיינו רוצים לראות את זה אבל אנחנו נעבוד מאוד קשה בתוך הפיקוח על הבנקים ועם הרגולטורים האחרים כדי שזה יקרה ובלי קשר לרפורמה הזאת כי זו רפורמה אחרת שכבר רצה במידה מסוימת.

משפט אחרון ואני מסיים. רועי שאל מה היעד שלכם להצלחה. אנחנו לא רוצים שזה יהיה משהו ריק. אנחנו בהחלט רוצים לראות גופים שנכנסים לתוך העולם הבנקאי. כשמסתכלים בעולם על מערכות בנקאות רואים שבעולם כזה יש בנקים גדולים ויש יתרונות לגודל. הבנקים הגדולים הם 70%-80% מהמערכת אבל יש גם בנקים קטנים שכל הזמן מאתגרים, באים עם מודלים ומוצרים חדשים וכך המערכת נמצאת באיזשהו איזון של גופים גדולים וגופים קטנים. בישראל הגופים הקטנים לא ממש שם ואנחנו כן היינו רוצים לראות יותר גופים קטנים, לראות איך הם נכנסים, מצליחים לעבוד במערכת האקולוגית הזאת ויוצרים את התחרות שאנחנו רוצים לראות.

רועי שם מספר מה הוא חושב שהיא הצלחה. אנחנו קצת יותר צנועים. אני מקווה שאחרי שנעביר את הרפורמה ואחרי שנעשה את הרגולציה אנחנו נראה שניים או אולי שלושה גופים בשנתיים שלוש הקרובות נכנסים לפה. הדברים האלה לוקחים זמן. כניסת הגופים ויצירת התשתית שאתם עושים בוועדה, החוק שאתם מעבירים, והדברים האחרים שנלווים אליהם שאנחנו, משרד האוצר, ורגולטורים אחרים בשנים האחרונות עושים בשביל ליצור את התשתית. כשיש את התשתית הגופים יכולים להיכנס, לבנות את המודל העסקי ולראות שזה נכון להם מבחינה עסקית. אני כן מאמין שאנחנו נראה פה בשנים הקרובות שינוי בתוך המערכת.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

טוב. דני, אני רוצה להודות לך מאוד. אני עוד לא משחרר אותך, חכה. אבל כבר אני רוצה להודות לך על האופן שבו אתה מציג את הדברים ועל ההתייחסות הרצינית שלך לכל אחת מהשאלות שנשאלו כאן. כל הכבוד על המקצועיות, על מאור הפנים בו אתה עושה את הדברים וזה מצוין. נרשמו פה הרבה מאוד אנשים שרוצים להתייחס לדבריך. אני אאפשר לכל אחד דקה. כל אחד בדקה לפי סדר הנרשמים ורק שאלות או התייחסויות לדברים שדני העלה כאן ובסוף דני תענה. אני אתייחס לחלק מהנקודות ונוכל להתקדם עם הקראת החוק. קרן ז'ורנו, בבקשה. דקה לרשותך. קרן בבקשה.

<< דובר >> קרן ז'ורנו פילוסוף: << דובר >>

בוקר טוב. תודה על זכות הדיבור. אני היועצת המשפטית של הפניקס גמא. אני לא רוצה להתקיף את דני, אני דווקא מברכת על כל מה שדני והצוות עשו. הם עשו עבודה מדהימה וגם במסגרת הפיקוחית הטיוטה שהם פרסמו עכשיו בפברואר רואים את כברת הדרך שהם הלכו עם הגופים כדי לנסות ולייצר איזושהי רגולציה שתוכל להכניס כמה שיותר גופים. אבל פה אני רוצה לתת את ההסתכלות שלנו ואנחנו גם אמרנו את זה לבנק ישראל. גם בטיוטה הנוכחית עם כל מה שהם באו לקראת וכל ההקלות שלהם בסוף צריך להגיד את הדברים בהווייתם. זה בעיקר לתקופת ההיערכות הראשונה כלומר לשלוש השנים הראשונות.

אם אנחנו מסתכלים על עצמנו כגוף קטן שרוצה להיכנס, עדיין אחרי שלוש שנים בשנה הרביעית נצטרך להתמודד עם רגולציה כמו של בנק גדול. בסוף לא השגנו את המטרה כי כל הרעיון שניכנס בפעילות קטנה שהסיכון שלה מאוד מדוד ומוגבל ובהתאם תהיה לנו גם רגולציה מידתית שהעלויות שלה הן מידתיות ומתאימות להיקף. כל הדבר הזה לא מתקיים. אני חוששת – וזה מתחבר למה שרועי אמר – שכשכל הגופים יסתכלו על זה הם יחששו להיכנס וכל הדבר המדהים הזה שכולנו מנסים לעשות פה לא יביא את התחרות המיוחלת. אנחנו בסוף נהיה עם גוף אחד שאולי ייכנס.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

תודה רבה קרן. רחלי בינדמן, one-zero.

<< דובר >> רחלי בינדמן: << דובר >>

אני אתייחס לדברים שדני אמר. החקיקה שיוצאת פה לדרך היא במידה רבה הפקת לקחים ולמידה מההקמה של בנק one-zero. לכן צריך להסתכל בראי הזו של הבנק היחיד שחווה את כל הדרך ושבגינו יש עכשיו את ההקלות. שימו לב להבדלים המאוד מהותיים בין בנקים שעכשיו עתידיים לקום מפעילות מאוד רזה שהם גופים מבוססים, רווחים ועתירי משאבים לבין בנק שמתחילת הדרך נאלץ להציע את כלל השירותים הבנקאיים, קם מאפס ובשנים הראשונות הוציא מעל מיליארד שקלים עלויות הקמה. אנחנו נדבר עוד מעט על חוק מע"ם ועל העיוות בו שהשפיע במיוחד עלינו.

לכן בהתייחסות של מפת הדרכים וההקלות שעומדות כרגע על הפרק צריך לעשות את ההבחנה הזאת ואי-אפשר לעשות העתק הדבק בין מה שהקלנו עלינו לבין מה שמקלים עכשיו. אנחנו תפיסתית נמצאים בעינינו בתקופת היערכות וצריכים אותה. אנחנו מאמינים שבנקים חדשים שקמים מאפס במתכונת דומה לשלנו גם צריכים לקבל תקופה יותר ארוכה וזו נקודה חשובה מאוד.

לגבי נושא הפיקדונות והתקרות שהוצעו במפת הדרכים. שימו לב ש-one-zero כבר מתקרב ל-5 מיליארד שקלים. האלמנט שצריך להסתכל עליו הוא מה עושים עם ה-5 מיליארד שקלים ומה עושים עם הפיקדונות. אצלנו למשל מעל 70% מהפיקדונות נמצאים בבנק ישראל – הכי סולידי שיש – ולכן הפונקציה של היקף הפיקדונות צריכה להיות גם מול רמת הסיכון והמינוף של הגוף. זה משהו שיכול לפתור את המספרים האלה . למשל התחייבות של הגופים להגביל את רמת המינוף.

אני רוצה גם להתייחס לדברים שדני אמר לגבי התחרות וגופים חזקים ומבוססים. אני רוצה להזכיר לכם שהתחרות בכל המערכת הבנקאית בעולם הגיעה מאז ומעולם אך ורק משחקנים חדשים שקמו מאפס. לכן עם כל הרצון והתקווה שהגופים הקיימים יציעו את התחרות, צריך להסתכל על זה בעיקר שהתחרות בסוף כמעט תמיד מגיעה משחקנים חדשים וצריך לתת את הדין.

רגע, עוד דבר אחרון. הנושא של KYC הוא חשוב מאוד. מכיוון שאנחנו יודעים כמה פתיחות חשבון הן אתגר, ככל שצפויות להינתן הקלות בתהליכי פתיחת חשבון הן חייבות להיות בין חברות כרטיסי האשראי לבין בנקים כדי לייצר מנגנון אחיד. אנחנו יודעים היום שהקושי המרכזי של לקוחות בפתיחת חשבון זה למשל זה שאין להם תעודת זהות ו-30% ירידה גם כי הם לא מחזיקים בתעודת זהות. אני מניחה שגם פולקמן שמדבר על זה מבין את האתגרים בתהליך פתיחת החשבון שהוא תהליך דיגיטלי אבל תהליך גם לא כל כך פשוט. אם אנחנו הולכים בכיוון – וזה כיוון ראוי – של הקלות בהלבנת הון והסתמכות על צדדים שלישיים, אם למשל נותנים לחברות כרטיסי האשראי לייצר תהליך דומה לתהליך הנפקת כרטיסים הוא חייב לחול אחד לאחד גם על בנקים שעובדים ונותנים שירותי בנקאות מלאים. צריך לייצר את אותם תהליכים באופן זהה כך שלא יהיה ארביטרז' רגולטורי.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

תודה רבה. איציק דבש. אחריו אוריאל סיטרואן ואחריו דידי לחמן-מסר.

<< דובר >> איציק דבש: << דובר >>

תודה דני, סימה וכל החברים שאני מאוד מעריך ברמה האישית. עכשיו 5 במרס, 11:16. אנחנו נסתכל על השיחה הזו גם ב-5 במרס 11:16 שנת 2031 או שנת 2036 ונרצה לשאול את עצמנו האם הצלחנו לעשות מה שעשינו בסלולר. הסלולר ירד מ-20 מיליארד ל-10 וכל משק בית מרגיש את זה. הכיוון שאנחנו הולכים לא רק שלא יעשה את זה, אלא יעשה את ההפך. מה שצריך למדוד הוא סך ההכנסות של המערכת הפיננסית ולא רק של הבנקים. אם ניקח את ההכנסות של הבנקים והמערכת הפיננסית מבחינת הציבור זה סל אחד כמו שיש לו לקמעונאות ולתקשורת. זה בערך 50 מיליארד שקל. זה המדד שצריך לבדוק בשנת 2031 ו-2036. האם עשינו מה שקרה בסלולר? הורדנו את זה מ-20 ל-10, האם הורדנו את זה מ-150 ל-140 או 130 בנטרול הריבית כמובן.

אני רוצה לטעון שהשומן שמתחבא ב-150 מיליארד נמצא בפיקדונות. כל אחד מבין שאם יש כ-300 מיליארד בלי ריבית – שמעתם מבנק one-zero שהם מעבירים את זה לבנק ישראל – 300 מיליארד לבנק ישראל, תעשו 4%, 12 מיליארד שקל שלוקחים מבנק ישראל.

ראיתם את המפקח על הביטוח נוזף בחברות הביטוח ואומר להם תורידו מחירים. ברור שיש פה בעיה עם הביטוח האלמנטרי ועוד. מוסדיים, כולם מבינים שהם גדולים מדי על המשק. לא סביר שיהיה מוסדי שהוא 25% מהתל"ג. עכשיו מה קורה? זו השאלה שלך אלייך דני כי יש לי הרגשה שאנחנו לא מצליחים להעביר את המסר - - -

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

רק איציק בקצרה כי לא נחזור על כל ההרצאה. בקצרה, שאלה.

<< דובר >> איציק דבש: << דובר >>

בקצרה. אמרנו שאסור לחבר בין בן דוד לבת דודה. מה אמרנו בוועדת הריכוזיות? אבא לא יכול להתחתן עם בת ובת לא יכולה להתחתן עם אבא. עכשיו אתם מפרקים את שני האלה. אתם אומרים גם בן דוד יכול להתחתן עם בת דודה וגם בת יכולה להתחתן עם אבא. ערבבתם פה את הכול. פירקתם פה גם את ועדת בכר וגם את ועדת הריכוזיות. אתם מערבבים את הגנים. אתם יודעים מה קורה לילדים כשמתחתנים בין בן דוד לבת דודה . ראינו את זה ב-1929, ראינו את זה במשבר של 1983 וראינו את זה במשבר של 2008. מה אתם חושבים שיקרה בדיוק כשאתם מערבבים גנים? השאלה שלי אליך היא למה אי-אפשר לדחות את הניסוי הזה בחמש שנים?

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

טוב, בסדר גמור. אוריאל סיטרואן. עכשיו דידי לחמן-מסר ואחריה טלילה דביר. עדיף למקד את זה בנושא הרגולציה של בנק ישראל אבל בסדר. אם יש התייחסויות קצרות לכל אחד מהדברים שהמפקח על הבנקים דיבר עליהם, בסדר.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אוריאל את מי אתה מייצג?

<< דובר >> אוריאל סיטרואן: << דובר >>

את קבוצת כלל. אוריאל סיטרואן, יועץ כלכלי. לשעבר הכלכלן הראשי של התובעת הכללית של ניו יורק. אני רציתי לדבר על הנושא של המוסדיים. הרפורמה פה היא רפורמה מאוד חשובה עם פוטנציאל לחיסכון למשקי בית של 4.5 מיליארד ש"ח לפי חישוב שלי. בשביל שזה יקרה אסור לנו להוציא את הסעיף של החזקה צולבת של מוסדיים מהבנק. הרפורמות האחרונות בבנקאות עשו טוב אבל צריך את הדחיפה האחרונה שחברות כרטיסי האשראי שהן על הסף השוק וגם גופים אחרים כמו גמא ומימון ישיר שהם בחלק השני ייכנסו ויוכלו לגייס מפיקדונות אשראי זול יותר כדי שהם ייתנו תחרות לשוק.

אם אתה אוסר על המוסדיים להיכנס, הורדת גופים מאוד חשובים כמו מקס – שהיא כבר עכשיו מחוללת תחרות באשראי – גמא שמוחזקת על ידי הפניקס, מימון ישיר וכאל ייתכן שתוחזק על ידי הראל באחוזים מסוימים. על כן אם אתה לא נותן לחברות האלה להיכנס במסגרת הרפורמה פשוט הרפורמה הזאת תהיה אות מתה.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

טוב. אוריאל אתה אומר דברים שחשוב שייאמרו אבל אנחנו נעשה דיון על מוסדיים. תנסו להתייחס בעיקר לנושא הרגולציה של בנק ישראל שזה הנושא המרכזי שעליו דיבר המפקח על הבנקים. אחר כך יהיה לנו זמן לכל השאר הדברים ונעשה דיון על זה. תתייחסו לנקודות הספציפיות. אתה רוצה להתייחס לזה או שנחכה לדיון על המוסדיים?

<< דובר >> אוריאל סיטרואן: << דובר >>

אני אחכה לדיון על המוסדיים.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

מצוין, תודה. דידי לחמן-מסר. שוב פעם, רק אם יש לך התייחסות ספציפית לנקודות שעלו. לא לפתוח את נושא המוסדיים עכשיו כדיון בפני עצמו כי אנחנו לא נספיק בחמש הדקות שנותרו לנו עם המפקח על הבנקים. אני רוצה לנצל את הזמן שהוא כאן. דידי בבקשה.

<< דובר >> דידי לחמן-מסר: << דובר >>

שלום ותודה רבה למפקח. רציתי לשאול אותו לגבי הנושא של רגולציה על חברות החזקה. הוא הרחיב את הדיבור לגבי רגולציה על הבנקים. האם ניתן לצאת לדרך כל כך משמעותית – בהנחה שהגופים המוסדיים נכנסים לתחום – ללא הסדרת הפיקוח על חברות ההחזקה מהיום הראשון? האם זה ניתן מבחינת משפטית כי אחרת יהיו טענות של פגיעה וכיוצא בזה והאם זה ניתן מבחינה פיקוחית? מתי תתעורר, אחרי שיקרה המשבר? אנחנו מכניסים שחקנים – שיש לגבי זה ויכוח גדול – ללא פיקוח וללא הגדרת מפקח. נכון שזה המצב היום אבל במצב היום אין מצב שחברות ההחזקה על גופים מוסדיים מחזיקות גם בנקים ואין חברות החזקה לבנקים שמחזיקות גופים מוסדיים. לכן הדחייה של הרגולציה בגלל חוסר ההסכמה על גורם הפיקוח היא בלתי-סבירה בעליל.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

תודה דידי. טלילה דביר. אחריה אלה תמיר שלמה ויסכם את רשימת השואלים דרור שטרום ונחזור למפקח על הבנקים.

<< דובר >> טלילה דביר: << דובר >>

בוקר טוב, תודה רבה לכולם. טלילה דביר, האגף הכלכלי בתנועה למען איכות השלטון. שני דברים קצרים. אחת, נושא שהמפקח דיבר עליו שהוא הפטור מהגבלת שכר הבכירים. השאלה שלי למפקח היא לא על שאלת האם צריך את זה אלא למה נקבעו עשר שנים? אנחנו מכירים את הדוח הקודם של בנק ישראל על מתן רישיונות מאוקטובר 2024 והוא הציע חמש שנים. פתאום בהמלצה של הצוות זה קפץ לעשר שנים ואנחנו רואים בפרק זמן הארוך הזה בעייתיות, בעיקר לנוכח זה שחוק שכר הבכירים קיים רק עשר שנים. זו שאלה לגבי מה הוא משך הזמן הסביר.

נקודה שנייה שהעלו פה היא שאלת הפיקוח. האם נשקל בהינתן שטרם הוסדר נושא הפיקוח וגם בהינתן שיש הבנה שהמוסדיים זה אולי פתרון אבל זה פתרון עם בעיות לצאת עם הרפורמה, לתת כ3-5- שנים ללא המוסדיים? האם היא משיגה המטרה ללא המוסדיים וגם שאם נחליט להכניס את המוסדיים הפיקוח יוסדר קודם לכן? תודה רבה.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

תודה רבה. אלה תמיר שלמה ואחריה דרור שטרום.

<< דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >>

אלה תמיר שלמה, מנהלת רגולציה פיננסית בלובי 99. רק כי הנושא הזה עלה, אני מבינה שיהיה דיון נפרד בנושא המוסדיים. כבוד המפקח על הבנקים אני חייבת להבין את הנקודה הזו. הרי ניגוד העניינים שקיים היום כאשר חברה נותנת אשראי חוץ-בנקאי והאשראי שהיא נותנת ממומן על ידי נותני המימון לאותו גוף אשראי חוץ-בנקאי ועל ידי בעלת השליטה בגוף החוץ-בנקאי לא דומה בכלל לניגודי העניינים כאשר ההלוואות ניתנות על חשבון פיקדונות שנלקחו מהציבור. ניגודי העניינים שונים בתכלית. לומר שהיום יש ניגודי עניינים שנובעים מהמצב הזה והם יהיו זהים כאשר הגוף הזה יהפוך לבנק זה לכל הפחות טענה לא נכונה. אני חייבת להגיד שאנחנו הופתענו כשקראנו את המסקנות של הצוות ואין התייחסות בכלל לסוגי ניגודי עניינים מהסוג הזה שהם שונים ממה שהיה בוועדת בכר והם מתייחסים לאופן שבו הגוף המוסדי באמצעות ערוצי ההפצה שלו יכול להפיץ מוצרים של הגוף הבנקאי.

בנוגע לשכר הבכירים – אני גם אמרתי את זה בדיון הקודם – אנחנו מאוד מתקשים עם הנימוק לפטור הזה. אני לא מתייחסת כרגע לכל התיקון לחוק כי כמו שנאמר בדיון הקודם וכפי שאמר היועץ המשפטי של הוועדה אני לא חושבת שזה כרגע על הפרק, בטח לא – סליחה אני חייבת להגיד את זה – שהרווחים של הבנקים שמתפרסמים ממש כרגע בזמן שאנחנו מדברים שוב פעם פרצו את השיאים. לדבר עכשיו עוד פעם על שכר המנהלים של הבנקים, זה פשוט תלוש מכל מה שקורה כרגע אצל הציבור שרואה את ההטבות שהבנקים מציעים כרגע בזמן המלחמה. אני לא מרגישה שהם איתנו, זה בכלל נראה לי תלוש. אבל בכל מקרה, הטיעון שבעל שליטה באיזשהו גוף אומר למנכ"ל שמתחתיו אל תהפוך את הגוף הזה לבנק כי זה ייפגע לך בתגמול או שהמנכ"ל אומר אני מסרב להפוך את הגוף שבו אני ממנכ"ל לבנק כי זה ייפגע לי בתגמול זה טיעונים בעייתיים מאוד ברמה הרוחבית ואני ממש מצטערת על כך שהטיעונים האלה מצאו את עצמם במסקנות של הוועדה ובדברי ההסבר של החוק. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

תודה רבה. דרור שטרום, בבקשה.

<< דובר >> דרור שטרום: << דובר >>

בוקר טוב לכולם. שמחתי לשמוע את דבריו של המפקח על הבנקים בחלקם הראשון כשהוא הציג את שורת ההקלות שהן גם מרשימות וגם מבורכות. חבל שהן לא היו לפני עשר שנים, בטח היינו היום עם one-zero גדול פי שניים ועם עוד בנק אחד לפחות. הנקודה שאני רוצה לדבר עליה ברשותך היא נקודה אחרת. העובדה שאני מזהה כאן קונספט תחרותי שגוי לגמרי שלפיו כשמכניסים את הראל, מגדל וכו', תהיה לנו תחרות וכל עוד שיהיו קטנים זה לא נכון. הקונספט הזה שגוי לחלוטין. אני חייב להגיד מניסיון של עשרות שנים עם פתיחת שווקים לתחרות אני יכול לעבור – אין לנו זמן לזה – אבל שוק הדלק, שוק התקשורת, שוק הטלוויזיה.

כולם התחילו תחרות מחירים עם שחקנים קטנים שהיו צריכים להתאמץ להביא לקוחות מאפס. הקונספט הזה שאני אקח גוף עם 600,000 לקוחות והוא יוכל לאסוף את כל הלקוחות האלה אל תוך הבנק החדש הוא קונספט שגוי מהטעם שאין הליך תחרותי. אין סיבה להתאמץ אל ללקוח. החיזור שאנחנו רואים מצד שחקנים קטנים זה שיווי המשקל שדני דווקא כן דיבר עליו וזה מה שיוצר את התחרות בשוק. תכניסו גופים גדולים וזה לא משנה אם קוראים להם מוסדיים, חברות מנופים או משהו אחר. גופים עם עשרות אלפי לקוחות מראש שייכנסו ויכבשו את הלקוחות שלהם לתוכו לא מייצר תחרות בשום מצב בעולם. לשאר הדברים אני אתייחס אחר כך בדיון על המוסדיים. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

טוב, תודה רבה. המפקח על הבנקים התייחסות אחרונה שלך.

<< דובר >> דני חחיאשוילי: << דובר >>

תודה. אני כן מברך פה על הדיון. יש פה דיון רציני ואנשים מעלים דברים שהם נכונים וצריך לעשות עליהם את החשיבה. בחלק מהדברים עשינו את החשיבה ויש לנו תשובות ואילו בחלק מהדברים אנחנו עדיין חושבים. אני אתייחס רק לעניין הרגולציה. קרן מפניקס ורחלי העלו כל מיני נושאים וגם פולקמן בסבב הקודם. אנחנו עדיין בתהליך התייעצות עם השוק. אנחנו ננסה כמה שיותר להתאים את הרגולציה שלנו כך שהיא כן תתן מענה לגופים. כמו שאמרתי בהתחלה, אנחנו עושים את האיזון בין עידוד הגופים האלה להיכנס לבין שמירה על יציבות הגופים האלה ברגע שהם מגייסים פיקדונות ציבור. השיח הזה יהיה גם בשימועים הספציפיים שאנחנו נעשה ונוציא את הרגולציה המתאימה. זה דבר אחד.

הדבר השני נגע לשאלה של חברות ההחזקה ומה הן. בגדול, הדברים כבר נאמרו. אנחנו יוצאים ממצב שוק נתון וזה מה שאני אומר גם לדרור, לגידי ולאיציק. יש מצב שוק נתון ועכשיו השאלה במצב השוק הנתון הזה האם אתה חוסם את הגופים האלה שנמצאים תחת מוסדיים מלהיות חלק מהפוטנציאל התחרותי או לא. אני גם בעד כמובן דרור שיקומו בנקים מאפס ואנחנו גם שם. להם גם ניתן את הסיוע אבל השאלה האם נכון לחסום שחקנים פוטנציאליים כי הם נמצאים תחת גופים מוסדיים. זה השאלה שדנו בה בהרחבה.

דידי התייחסה ספציפית לנושא של הפיקוח על חברות החזקה והאם זה משהו שצריך להיות מהיום הראשון או לא. אנחנו בעד פיקוח על חברות החזקה. צריך לבנות את המודל. זה יכול להיות מיטיגציה אפשרית שתהיה שם וצריך לראות איך עושים את זה נכון. אני כן אגיד שבמצב היום למרות שאין לנו פיקוח על חברות החזקה אנחנו מוצאים את הדרכים כן לוודא שזה עדיין עובד כי יש כמו שתיארו פה גם גופים חוץ-בנקאיים עם חובת כרטיסי אשראי שנמצאים תחת חברת החזקה פיננסית. אני מפקח על חברת כרטיסי האשראי ורשות שוק ההון מפקחת על הגופים האחרים שנמצאים בתוך הקבוצה וכן מוצאים שם את הדרך להסתכל ברמה של חברת האחזקות. זה נכון שצריכה להיות חקיקה לנושא הזה וזו מיטיגציה אפשרית.

לנושא של שכר הבכירים כי זה עלה פה. כמו שאמרתי מקודם, זה חסם שאנחנו זיהינו אותו. הצענו בהתחלה חמש שנים ולאחר מכן העלינו את זה לעשר שנים כי רצינו לתת יותר ודאות בהקשר הזה. זאת הייתה העמדה של הצוות. אני אגיד לאלה מלובי 99 שאנחנו כן הסתכלנו על עולמות ניגודי העניינים ואיך אנחנו סוגרים אותם. אני קראתי את הניירות המפורטים שהגשתם לוועדה ולצוות הבין-משרדי. הזיקוק שלנו הוא שהבעיה שלכם עם העולם הקיים ובמבנה שלו. השאלה היא אם אנחנו פוגעים בו או בהינתן התנאים של המשק בישראל אנחנו צריכים לשנות את ההיבט הקיים כבר עוד לפני הרפורמה הזאת. זו ההתייחסות שלי - - - החלטות הנכונות לטובת המשק והמדינה. עושים פה רפורמה חשובה.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

דני תודה רבה. לפני שאני משחרר אותך אני בכל זאת אנצל את סמכותי כיושב-ראש לומר כמה דברים שאני כן אבקש בכל זאת את התייחסותך. תבחר אם אתה בוחר להתייחס כרגע או בהמשך. בנושא של ביטוח פיקדונות וגם הנושא של רגולציה על חברות החזקה אנחנו נרצה לראות משהו שהוא לא רק הצהרה לפרוטוקול אלא משהו מחייב עם לוחות זמנים מוגדרים לעניין הזה. מבחינתי נכניס את זה גם לתוך החקיקה. אני מקבל את מה שאמרת שצריך להקים אולי צוות משותף של משרד האוצר ובנק ישראל בנושא ביטוח הפיקדונות אבל שהצוות הזה ישלח את מסקנותיו, יפרסם אותן או יחוקק אותן בעוד שנה. זה משהו שהיינו רוצים לראות. אני מעדיף שזה יגיע מכם אבל אם לא, נראה לי שהוועדה על דעת כל חבריה מכל הצדדים תרצה לראות את זה. זו נקודה ראשונה.

נקודה שנייה היא בעיקר דברים שעלו כאן על ידי חבר הכנסת לשעבר פולקמן שהיא הנושא של צו הלבנת דרישת הון ונזילות. אני הייתי מציע – אני אומר את זה גם לאוצר – שתשבו יחד עם בנק ישראל פעם נוספת לפני שאנחנו מביאים נוסח מוסכם ומצביעים עליו ויחד עם הנציגים של הגופים החדשים שאמורים להיכנס כדי לוודא שאנחנו מדייקים את הדברים באופן כזה שנביא את התוצאה. כולנו מסכימים שהתוצאה הרצויה היא הכנסה משמעותית של שחקנים חדשים לתוך המגרש, אחרת לא תהיה תחרות אמיתית לבנקים. אם יש פה ניואנסים שצריכים לדייק אותם בסוגיות האלה של הלבנת הון, דרישות הון ונזילות, בואו נדייק את זה כדי לוודא שאנחנו מגיעים למשהו טוב. אני רוצה שתעשו את זה ביחד. הגופים האלה מדברים איתנו. אני לא רוצה שאנחנו נביא את זה על הראש שלכם, תעשו את זה ביחד איתם כדי שהדברים ייעשו בצורה טובה, בדרך שכולם יכולים לחיות איתה ושתביא את התוצאה הרצויה.

דבר אחרון. אדוני המפקח הייתי רוצה שתתייחס לנקודה שעלתה בהקשר לצוות המעקב ואיך אנחנו או אתה מוודא שהבנקים לא ינצלו לרעה את כוחם אל מול השחקנים החדשים שאמורים להיכנס כמו הח"כאות? הדבר הזה הוא קריטי בעיניי. צריך גם פה התייחסות יותר משמעותית מצדך. זהו, אלו דבריי. אורית, בבקשה.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לי שאלה קטנה אליך המפקח ואני פשוט רק עכשיו רואה את זה. אני רואה שבחלק מהרגולציה שלכם אתם פוטרים בנק בנושא מינוי לתקופה מוגבלת. בעל השליטה יכול למנות בתאגיד בנקאי בשלב ההיערכות את קרובו כיו"ר דירקטוריון. למה הדבר הזה הכרחי? איך הוא קשור לתחרות? אלא אם כן פספסתי.

<< דובר >> דני חחיאשוילי: << דובר >>

טוב, אנחנו ניקח את עולם ביטוח הפיקדונות ורגולציה, נחשוב, נחזור ונראה איך אנחנו עושים את זה. לגבי צו איסור הלבנת הון ועולם הנזילות אני לא יודע. חלק מזה – לפחות בצו איסור הלבנת הון – לא רק אצלנו. אנחנו בעד לתקן את זה אבל אלה דברים שלוקחים בזמן. עולם נזילות והון הם דברים שנקבעים גם על פי סטנדרט בין-לאומי על ידי רגולטורים פיננסיים בעולם ולכן כן צריך לעשות את ההבחנה הזאת בין מה שיכול להיות בחקיקה לבין מה שיכול להיות ברגולציה. אנחנו קשובים לגופים השונים ומה שנקבע עכשיו הוא אחרי השיח מולם ואנחנו עוד נעשה את התהליך מולם. אני בטוח שזה יסתנכרן גם עם החקיקה שתהיה פה בכנסת.

לגבי צוות המעקב ששאלת היו"ר, זו נקודה שהיא חשובה וצריך להבטיח שהגופים שנכנסים לא נפגעים מהגופים הקיימים. יכול להיות שזה משהו שצריך להוסיף כתחום בתוך צוות המעקב. אנחנו צריכים לשבת ולראות איך עושים את הדברים האלה בצורה נכונה ולהציע משהו. לאורית, אני אבדוק את הנושא הזה. אין לי פה את התשובה בשליפה. עשינו כל מיני הקלות גם אם לפעמים הן נראות קטנות או לפעמים לתקופה קצרה, אבל אני אחזור אלייך גם לשאלה שלך.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

תודה רבה דני. בסדר גמור. נציגי האוצר ובנק ישראל, אני אבקש לקבל התייחסויות מפורטות עם מסקנות לגבי הנקודות שדיברנו בלוחות זמנים קצרים. אני דוחק בכם בכל זאת להיפגש שוב פעם עם נציגי הגופים כדי שנדייק את הניואנסים האלה. בעיניי זה חשוב וקריטי שנביא תוצאה טובה. אתם רוצים שנחזור להקראות?

<< דובר >> מירב ליבנה: << דובר >>

אמרנו שנתחיל בסוגיה של תפעול והנפקה.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

אתם רוצים להתייחס לדברים?

<< דובר >> טל ישראלי: << דובר >>

אני אתייחס לשתי נקודות קטנות שהתייחסו אליהן לאורך הדרך. אחת, סוגיית המדיניות שחבר הכנסת פרקש העלתה. לעניין עידוד לקוחות חדשים והתייחסתי לזה גם בפעם הקודמת. אנחנו רוצים לעודד שחקנים חדשים לא רק בשוק של בנקים אלא גם לחברות תשלומים ונותני אשראי חוץ-בנקאיים. אנחנו בהחלט נבחן ונכונים לבחון איך אנחנו יכולים כמדיניות של הממשלה להכניס שחקנים חדשים דרך האמצעים השונים שיש לנו כממשלה - - -

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כלומר אתם תסכימו לסעיף כזה שלמשל איתי יציע סעיף כזה שבו שר האוצר ייבחן תוך פרק זמן הגנות ותמריצים?

(חבר הכנסת עודד פורר נכנס לאולם הוועדה, 11:37)

<< דובר >> טל ישראלי: << דובר >>

דיברנו על זה גם עם הייעוץ המשפטי. זה לא חקיקה, מדובר יותר במדיניות של הממשלה.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לשתול את זה בחוק כזה שאומר ששר רשאי לקבוע את זה באישור ועדת כספים זו רגל בדלת. צריך לכתוב את זה.

<< דובר >> טל ישראלי: << דובר >>

זה דבר אחד. שני דברים נוספים. אחת, לגבי צו הלבנת הון. לא נמצאת כאן הנציגה של רשל"ה, הם לא קיבלו זימון לדיון היום.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

מי?

<< דובר >> טל ישראלי: << דובר >>

הנציגה של איסור להלבנת הון. אני אשמח שהם יבואו בדיון בפעם הבאה ונוכל להתייחס לזה. זה נושא שגם צריך להיות - - -

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

הם היו בדיון הקודם אני חושב.

<< דובר >> טל ישראלי: << דובר >>

לדעתי הם לא זומנו לדיון הקודם ולא לדיון הזה. בכל מקרה, אנחנו נשמח להתייחס לזה גם כשהם נמצאים. התייחסנו לזה גם בדוח. זה נושא חשוב ומשמעותי לשוק. הנושא האחרון, לגבי שכר בכירים שעלה פה בחצי מילה. אני אתייחס לזה שנגיע לסעיף אבל כן חשוב לי להגיד כמו שאמרתי גם בדיון הקודם, במהלך עבודת הצוות לא התייחסנו לנושא הזה באופן רוחבי, לא בחנו את זה, לא ראינו לא מחקרים לפה ולא מחקרים לשם. לא עשינו את עבודת המטה כדי לבחון את הסוגיה הזאת ולכן אני לא חושבת שנכון אגב חקיקה של בנקים - - -

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איזו סוגיה?

<< דובר >> טל ישראלי: << דובר >>

שכר בכירים. לכן לא נכון אגב חקיקה - - -

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אולי תעזבו את זה. יש כאן משהו לא הגיוני. או שכל ההסדר לא טוב ותסדרו אותו. אני ממש לא מאמינה שזה החסמים מקבוצה להפוך לבנק קטן. זה פשוט לא הגיוני. זה מין איזה טלאי על טלאי מוזר מאוד.

<< דובר >> טל ישראלי: << דובר >>

דווקא הנקודה כלפי הבנקים הקטנים היא נקודה שעלתה מהשוק.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עלתה מהם. אני שואלת האם זה עלה ממישהו שהוא לא בעל עניין?

<< דובר >> טל ישראלי: << דובר >>

כן.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מי?

<< דובר >> טל ישראלי: << דובר >>

לא, זה עלה מהשוק.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ארגון שהוא לא בעל עניין ושהוא לא איגוד הבנקים או חברות ביטוח שאומר שזה חסם. לובי 99 ביקש את זה? אני שואלת. אנשים שהם יועצים עצמאיים ומומחים לא מטעם ביקשו את זה? זה שהשחקנים אומרים אני רוצה שהמנכ"ל שלי לא יאבד את הכסף, לא יודעת.

<< דובר >> טל ישראלי: << דובר >>

אנחנו רואים במנגנון הזה של הפטור המוגבל לבנקים הקטנים - - -

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה ברור לחלוטין מי מרוויח יותר ואומר אני לא רוצה להיכנס לשוק הזה אם אני ארוויח פחות.

<< דובר >> טל ישראלי: << דובר >>

אנחנו כן רואים בפטור המוגבל הזה - - -

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

הוא רוצה להיכנס לשוק אבל לא רוצה להרוויח פחות, זה גם בסדר.

<< דובר >> טל ישראלי: << דובר >>

אני אשמח אבל להתייחס לזה כי התייחסנו לזה ממש בפירוט בדוח.

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אגב זה מה שקורה שהממשלה היא זאת שקובעת את השכר לשוק הפרטי, מתחילות להיות בעיות.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

נכון.

<< דובר >> טל ישראלי: << דובר >>

הפטור המוגבל הזה יכול לאפשר למנכ"לים של שחקנים חזקים שחושבים היום להפוך להיות בנק לא לחשוב על השכר שלהם כשהם חושבים על שיקולים האם להפוך להיות בנק, זה דבר אחד. דבר שני זה ימשוך - - -

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מי שמקבל החלטות אסטרטגיות האלה הם הבעלים יחד עם המנכ"ל. קשה לי להבין.

<< דובר >> טל ישראלי: << דובר >>

אבל זה מאוד מושפע מהמדיניות, מהאופן שבו המנכ"ל מקדם את זה, כמה מהר הוא מקדם את זה וכמה הוא רוצה לעשות את זה צרכני יותר. למנכ"ל יש הרבה כוח איך המודל יבנה ומה ייעשה. דבר נוסף, זה יכול למשוך בנקאים מוכשרים מהבנקים להגיע לבנקים הקטנים. אנחנו ראינו בזה המון ערך כשזה עלה מהשוק - - -

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> המנכ"ל של בנק לאומי לא מוכשר? מוכשר מאוד - - -

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> היא אומרת שיהיה אינטרס של מנכ"ל בנק לאומי לבוא להיות מנכ"ל של בנק קטן.

<< דובר >> טל ישראלי: << דובר >>

נכו, וזו בשורה מדהימה.

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל זה הזוי.

<< דובר >> טל ישראלי: << דובר >>

למה לא?

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש המון מוכשרים שירצו את זה - - -

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה אירוע לא נורמלי ברמה שהמדינה נכנסת לתוך האירוע הזה.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני פשוט הייתי רוצה לבקש. אני פחות בצד הסוציאליסטי אבל משהחוק הזה נחקק, מן ההגינות אם אתם חושבים שיש כאן משהו שצריך לתקן, צריך לתקן אותו בצורה רוחבית. יש כאן משהו שהוא לא הגיוני.

<< דובר >> טל ישראלי: << דובר >>

אנחנו עשינו את הבחינה לעניין בנקים קטנים. המנדט של הצוות ומה שאנחנו רצינו לקדם היא הקמת בנקים חדשים בישראל. אחד מהדברים שעלו מהשוק באופן גורף זה נושא של שכר בכירים. אתם מצפים מאיתנו להביא הקלות במגוון של תחומים כשהשוק מביא את הבקשה הזאת אבל כשהשוק מביא בקשה על שכר, אנחנו צריכים להתעלם? יש פה איפה ואיפה שהיא לא הגונה..

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תטפלי במעבר לקוחות, לא בשכר של המנכ"ל. את יודעת, זה העיקר והתפל. אתם לא מתעסקים בעיקר.

<< דובר >> טל ישראלי: << דובר >>

הבאנו פה מגוון של צעדים – חלקם גדולים חלקם קטנים – ונושאים שהם בהוראות שעה וקבועים. הבאנו מגוון של דברים בהתאם לצרכי השוק. זו נקודה אחת בתוך מכלול הצעדים שנותנת מענה לצרכים של השוק כדי להיכנס לבנקאות.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> טל למה צריך באחת מההקלות פה לאפשר לבעל השליטה למנות קרוב שלו לדירקטוריון?

<< דובר >> טל ישראלי: << דובר >>

זה בנק ישראל אם הוא רוצה להתייחס לנושא - - -

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לכם דעה בעניין הזה?

<< דובר >> טל ישראלי: << דובר >>

אני לא רוצה להגיב לעניין הרגולציה של בנק ישראל. הפיקוח על הבנקים נמצא פה.

<< דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >>

אורית אני רוצה להגיב לך גם לגבי שכר הבכירים ולהסביר לך את הרציונל.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

שם ותפקיד לפרוטוקול.

<< דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >>

תמר לוי בונה, סגנית הממונה על התקציבים. אני רק רוצה להגיד לך משהו על הרציונל אורית. יש היום גופים קיימים שיש להם שלד ויכולים להפוך להיות בנק. אני חושבת על גמא. גמא כיום לא מוגבלת בשכר בכירים. אני לא מכירה את המנכ"ל לעומק ואני לא יודעת מה התמריצים שלו אבל אני לא הייתי רוצה שגמא לא תהפוך להיות בנק כי זה אומר להפחית את השכר. זה יצירת תמריצים לא הגיוניים לרפורמה שאנחנו מנסים לעשות ואני לא הייתי רוצה שדברים כאלה ושיקולים כאלה - - -

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא יקרה.

<< דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >>

יעמדו בדרך. אני רוצה שהמנכ"ל לא יחשוב על השכר כשהוא מחליט אם להיות בנק או לא. לכן אנחנו שמנו להם גרייס של עשר שנים כך שאף מנכ"ל לא יחשוב על השיקולים האלה שהיום הוא לא מוגבל בשכר בכירים ומחר כן. אני לא רוצה להכניס את התמריצים האלה. לגבי שכר הבכירים הכללי, אנחנו לא עשינו את הבחינה הזאת. אנחנו רק רצינו לשים הוראת מעבר לגבי הסיפור של הבנקים הקטנים.

<< ד

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]