פרוטוקול מספר 41, הוועדה למיזמים ציבוריים, 11/02/2026

הכנסת העשרים-וחמש

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 41

מישיבת הוועדה למיזמים ציבוריים

יום רביעי, כ"ד בשבט התשפ"ו (11 בפברואר 2026), שעה 09:01

סדר היום:

<< נושא >> 1. פרק ט' (קידום התחרות בשוק הבנקאות) סעיפים 52 עד 60, 63 (הגברת התחרות בשירותי תאגידים בנקאיים), מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026 (מ/1924)

בהשתתפות שר האוצר, מר בצלאל סמוטריץ'

2. סעיפים 61, 62 (חוק מע"מ) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 (מ/1924) << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

אוהד טל – היו"ר

רם בן ברק

חברי הכנסת:

ולדימיר בליאק

אלי דלל

רון כץ

איימן עודה

יצחק פינדרוס

אורית פרקש הכהן

מוזמנים:

שר האוצר בצלאל סמוטריץ'

תמר לוי בונה

–

סגנית הממונה על התקציבים, משרד האוצר

טל ישראלי

–

רכזת פיננסים, אגף תקציבים, משרד האוצר

אוהד מרדכי

–

רפרנט פיננסים, אגף תקציבים, משרד האוצר

יוסי סעדון

–

מנהל אגף פיננסי, בנק ישראל

סימה שפיצר

–

מנהלת יחידת רישוי ובנקים חדשים, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל פרופ' שמואל האוזר

–

יו"ר, בנק אש ישראל

רחלי בינדמן

–

מנהלת תקשורת וקשרי רגולציה, בנק One Zero

דרור שטרום

–

מנכ"ל, המכון הישראלי לתכנון כלכלי

איתן מדמון

–

רו"ח, מנכ"ל, איגוד הבנקים בישראל

טיבי רבינוביץ'

–

מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים בישראל

אייל דותן

–

עו"ד, שדלן, איגוד הבנקים בישראל

בועז סטמבלר

–

סמנכ"ל רגולציה, איגוד חברות הביטוח

תום דרומי חכים

–

עו"ד, מייסד ומנכ"ל, אגודת אשראי אופק

רועי פולקמן

–

חכ"ל, יו"ר, פורום מחוללי תחרות

קרן ז'ורנו פילוסוף

–

עו"ד, יועצת משפטית, גמא ניהול וסליקה

טל עקרוני

–

מייסד, Better - ניהול פיננסי אישי

משה קאשי

–

כלכלן, מנהל המחלקה הפיננסית, לובי 99

אלה תמיר שלמה

–

עו"ד ורו"ח, מנהלת תחום רגולציה פיננסית, לובי 99 יניב גולדברג

–

ראש האגף הכלכלי, התנועה לאיכות השלטון

טלילה דביר

–

עו"ד, האגף הכלכלי, התנועה לאיכות השלטון

מאיר רובין

–

עו"ד, מנכ"ל, פורום קהלת

פרופ' נילי אבן חן

–

עו"ד, מנכ"לית, רווח נקי

ייעוץ משפטי:

איתי עצמון

מנהלת הוועדה:

אריאלה אהרון

רישום פרלמנטרי:

ליאור ידידיה, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.

<< נושא >> פרק ט' (קידום התחרות בשוק הבנקאות) סעיפים 52 עד 60, 63 (הגברת התחרות בשירותי תאגידים בנקאיים); סעיפים 61, 62 (חוק מע"מ), מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 (מ/1924) << נושא >> << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

שלום לכולם ובוקר טוב. אני, אגב, רואה פה הרבה מאוד פרצופים מוכרים. ישבנו לא מעט ברפורמה הקודמת של שירותי התשלום, עברנו, מה שנקרא, את הטירונות, ועכשיו אנחנו מגיעים לאימון המתקדם, אז אני שמח לראות כאן את כולכם.

אנחנו פותחים היום סדרת דיונים באחת הרפורמות החשובות ביותר למשק הישראלי בשנים הקרובות. רפורמה שהמטרה שלה היא לפתוח את שוק הבנקאות לתחרות, לאפשר כניסת בנקים חדשים, בנקים קטנים ושחקנים חדשים, ולהפוך את המערכת הבנקאית לכזו שמשרתת טוב יותר את הציבור ואת הכלכלה הישראלית.

המערכת הבנקאית, זה לא סוד, היא ריכוזית מאוד גם בהשוואה בין-לאומית. ריכוזיות שהיא לא מושג תאורטי – היא מתורגמת בפועל למרווחי אשראי גבוהים, לפערים משמעותיים בין עלות מקורות ההון, המימון של הבנקים, לבין הריביות שמשלמים משקי בית ועסקים קטנים, ולפגיעה ישירה ביוקר המחיה.

הרפורמה שאנחנו דנים בה היום באה לשנות בדיוק את זה. הרעיון פשוט: לאפשר כניסה של בנקים קטנים ושחקנים חדשים למערכת הבנקאית, כאלה שיוכלו להתחרות באמת על הלקוחות. יותר תחרות פירושה מחירים נמוכים יותר, שירות טוב יותר ויותר כוח בידי האזרח לבחור.

צריך להבין נקודה מרכזית: לבנקים הגדולים יש יתרון עצום. הם בעצם מחזיקים בפיקדונות של הציבור, ולכן יכולים לתת אשראי בזול. שחקנים אחרים, נותני אשראי חוץ-בנקאיים, פשוט לא יכולים להתחרות בזה. ומי שנפגע הם כמובן משקי הבית והעסקים הקטנים, שמשלמים יותר על האשראי. הרפורמה נועדה לפתוח גם לשחקנים אחרים גישה למגרש הזה בצורה אחראית ומבוקרת.

בשנים האחרונות נעשו הרבה מאוד צעדים חשובים ליצירת תשתית לתחרות. רפורמת בכר, שטרום, ניידות בין בנקים, בנקאות פתוחה, כניסת בנקים דיגיטליים, חיזוק שוק החוץ-בנקאי, חוק שירותי תשלום שעבר אצלנו בוועדה. כל אלה היו שלבים הכרחיים, אך הם עוד לא שינו את העובדה שמקורות האשראי הזולים עדיין מרוכזים בידי מספר מצומצם של גופים.

הרפורמה שאנחנו דנים בה היום נועדה להשלים את המהלך הזה. באמצעות רישוי מדורג, התאמת דרישות רגולטוריות לרמת הסיכון וגמישות במודל העסקי, תתאפשר כניסת השחקנים החדשים. חשוב לי גם להדגיש: המטרה שלנו היא לא פירוק או החלשה של המערכת הבנקאית בשום צורה.

זו פשוט רפורמה של איזון מחדש – איזון בין היציבות לבין תחרות, בין ניהול סיכונים אחראי לבין פתיחת השוק, בין הגנה על הציבור לבין הורדת יוקר המחיה. גם דרך אשראי זול יותר וגם דרך תחרות אמיתית על שירותים בנקאיים.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות ובאמת לשבח את עבודת הצוות הבין-משרדי בהובלת בנק ישראל ומשרד האוצר, שעשו עבודת מטה משותפת ורצינית, ואנחנו ישבנו בלא מעט דיונים לאורך השלוש שנים האחרונות. אני חייב לומר באופן אישי שאני לא חשבתי ששיתוף הפעולה הזה ובאופן הזה בכלל אפשרי, והוכחתם שזה אפשרי, אז כל הכבוד על הדבר הזה, ותודה רבה.

חברים, לפני הצגת הרפורמה גם על ידי שר האוצר וגם על ידי אנשי האוצר, אני מדגיש: אנחנו בדיון פתוח. החוק נכנס אל הוועדה באופן מסוים, אנחנו נדון בכל הסעיפים, ואני כבר אומר: יש סעיפים שמעוררים שאלות גם אצלי, ויש הסתייגויות שחייבות להישמע.

וכהרגלנו מהדיונים הקודמים, הדיון יהיה כאן מקצועי, ענייני ומכבד. אנחנו נשמע את כולם – את הרגולטורים, את הבנקים, את השחקנים החוץ-בנקאיים, את המומחים ונציגי הציבור. כולם יזכו לאוזן קשבת, ואני באמת מאמין שבסופו של דבר, אנחנו נגיע למתווה טוב ומאוזן.

אנחנו באמת עכשיו כרגע בישיבת פתיחה. נשמע את שר האוצר, לאחריו משרד האוצר יציג את הרפורמה, כמובן חברי כנסת יוכלו להתייחס, ונשתדל לאפשר לכל מי שהגיע לכאן היום לדיון הפתיחה גם כן לשמוע. אנחנו לא נצלול היום כנראה לחוק, אבל נתחיל לאסוף התייחסויות לקראת הדיון הבא. אדוני שר האוצר, בבקשה.

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. כיף לי לומר את הביטוי הזה בהקשר שלך, אוהד. ואני רוצה רגע להתחיל קודם כול באמת בתודות. בדרך כלל עושים את זה בסוף. אז תודה לך שהסכמת לקחת על שכמך את האימון המתקדם הזה, ואם אני מבין נכון, אז לפי זה החלב זה הקורס קצינים. או הקורס טרור.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

זה, בדיוק.

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> סדרת שבי. בקיצור, אני התפעלתי מאוד מהאופן שבו הובלת בפעם הקודמת את ההרחקה של ה-PSD, באמת, במקצועיות. ומי שמכיר אותי יודע – אני אומר לכם פה, אני אומר את זה לכל בעלי העניין, שחברי הכנסת והוועדה והעומד בראשה עצמאיים לנהל את הדיון בצורה באמת המקצועית ביותר, העניינית ביותר, ולתקן ולשנות ולשפר.

אני לא חושב שכל השכל נמצא אצלנו שהבאנו על שולחנכם את הרפורמה הזו. תודה רבה מאוד לאנשי משרד האוצר – תמר; טל; אנשי הלשכה המשפטית; אנשי בנק ישראל. מקובל לומר ש - Personalist Policy. צריך להגיד הרבה מאוד תודה בהקשר הזה למפקח הנוכחי, לדני, שבאמת מביא איתו רוח אחרת קצת, יותר פתוחה, יותר גמישה, לשחק קצת עם נקודת האיזון בין יציבות לתחרות במערכת הבנקאית, והרפורמה הזאת.

אני חושב שהיכולת להגיע בצוות המשותף הזה, בזמן לא ארוך באופן יחסי, לדוח הזה ולהסכמות האלה, היא ראויה לשבח. תודה רבה לכל מי שהיה שותף והציג בכל השלבים השונים של עבודת הוועדה, דוח הביניים ואחר כך.

תודה לכל השחקנים הפוטנציאליים שהשתתפו, ואני מקווה מאוד שגם אחרי שהחקיקה תעבור יפשילו שרוולים וייכנסו לפחות ארבעה-חמישה בנקים חדשים. תודה לכל אנשי הציבור והטרור. איך זה עושה לך כל פעם כשאומרים ועדת שטרום? בכר ושטרום - - -

<< אורח >> דרור שטרום: << אורח >>

האמת? זה מרגיז.

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> זכות גדולה. למה?

<< אורח >> דרור שטרום: << אורח >>

זה מרגיז. תשמע, היה שם צוות שלם שעבד על תוצר במשך שנתיים וחצי. בסוף היה השם שלך לטוב ולרע, אגב. איך אומרים? The jury is still out.

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> בקיצור, תודה רבה להרבה מאוד אנשים שאכפת להם. באמת, שבאים ומעורבים ומשתתפים, וילוו כאן גם את הדיונים האלה, ויעזרו בסוף לכולנו להפוך את הרפורמה הזאת לטובה יותר. אז זה שלב ראשון של תודה. כמובן תודה לאנשי הצוות הטכני של הוועדה וללשכה המשפטית.

עכשיו אני ברשותכם, ממש בשלוש-ארבע דקות, – וזאת ההזדמנות הראשונה שלי, אני פעם ראשונה כאן בכנסת בהקשר עכשיו של התקציב וחוק ההסדרים – רוצה רגע למקם לכם את הרפורמה הזאת בתוך האסטרטגיה או המפה הכוללת, לפחות של איך שאני רואה כרגע את תקציב 2026 ואלה מהרפורמות שהכנסת השאירה לנו לתוכו. זה לא סוד שרצינו יותר.

אחר כך כמובן נתייחס לרפורמה עצמה, שוב, רק בכותרות. אנחנו שמנו שלוש רגליים לתוכנית הכלכלית שמוציאה את מדינת ישראל, את המשק הישראלי, ממלחמה, בעזרת השם, מניצחון – אנחנו עוד לא בקצה שלו – אל צמיחה גדולה. אבל אני עוד מקווה ל-Rebound גדול ולתיקון גדול. אנחנו נשלים גם את הפער בצמיחה שצברנו בשנתיים האלה של המלחמה.

הרגל הראשונה היא להזרים הרבה מאוד כסף לשוק בצד ההיצע. לא בצד הביקושים שמתדלקים אינפלציה, אלא בצד ההיצע, כי בסוף, אין מה לעשות, משק שרוצה לפרוט צריך הרבה מאוד מקורות אשראי זולים ומגוונים. זה בסוף מה שמניע את הכלכלה.

ויש שורת רפורמות שחלקן נמצאות בתוך חוק ההסדרים הזה, וחלקן בפורמטים אחרים, שהמכנה המשותף שלהם זה פשוט להזרים בשנים הקרובות הרבה מאוד כסף בהרבה מאוד מכשירים משוכללים אל הכלכלה, אל החברות. אנחנו תכף נדבר על הרפורמה הזאת, שנועדה גם להגדיל את ההיצע וגם להוזיל את המחירים של האשראי, גם לשוק הקמעונאי וגם למשקי הבית במדינת ישראל.

יש את מאגר האשראי שלצערי לא הצלחנו להכליל, ועדת הכנסת פירקה לנו אותו, אבל זה גם בעיניי אירוע דרמטי ואנחנו נחושים להעביר אותו. אני מקווה מאוד שנצליח, גם אם לא בחוק ההסדרים, לעשות את זה. נראה עוד באיזו ועדה זה יידון, אבל זה חשוב מאוד.

אנחנו רואים מה מאגר האשראי עשה למשקי הבית, ואני משוכנע שזה יקל מאוד על כל נותני האשראי במשק, וממילא על הצרכנים לקבל אותו, ושוב, גם הכמות תגדל וגם המחיר יקטן. ארביטראז' אני מקווה שבעוד שבועיים, אחרי דיון מסכם, נפרסם את הדוח הסופי. אנחנו נביא אותו, בעזרת השם. הוא חשוב.

אני לא אכנס לזה עכשיו, אבל בגדול זה שוב לקחת את הכסף הטיפש ששוכב כאבן שאין לה הופכין בבנקים, חצי טריליון שקל בעו"ש, בפיקדונות, ולזרוק אותו לשוק בשורה של מכשירים פיננסיים הרבה יותר משוכללים, בזול, למי שצריך את האשראי, וגם יותר רווח לבעלי הכסף, לנו, לאזרחי מדינת ישראל, שלא מקבלים היום את מה שאנחנו צריכים לקבל.

נקבל יותר עכשיו סביב הרפורמה הזאת, אני מקווה, על הפיקדונות, ועדיין, בכל אותם מחשבי השקעה לטווח בינוני, כשנאחד את כל הרגולציה עליהם, אני חושב שעם אותו מכשיר של חשבון השקעה, נגיש לציבור – אנחנו נזרוק מאות מיליארדים, אני מקווה, לשוק.

המשמעות הגדולה של המעבר של הבורסה לעבודה משני לשישי זו היכולת של הבורסה הישראלית להיכנס למדדים הבין-לאומיים, ל-MESI, למשל. זה זורק לכאן מיליארדים של דולרים מכוח האינרציה, כשיהיו לנו משווקים בין-לאומיים שישווקו את המדדים שלנו.

חוק האיגוח, שגם עבר כבר קריאה ראשונה, מתעכב. אני אומר לך, אוהד, אני מקווה מאוד שנצליח להעביר אותו אליך. תסיים עכשיו את שתי הרפורמות האלה בתוך חוק ההסדרים, ואחר כך נעביר את זה אליך. אני מבין שזה עומס של ועדת כספים, אבל שוב, הוא משמעותי מאוד.

14 שנה הוא נתקע במשרדי הממשלה ובכנסת, ושוב, עבר קריאה ראשונה. הוא סתם תקוע טכנית, ואני מקווה מאוד שנצליח לסיים אותו. אני מקווה מאוד שוועדת הכספים תסיים מהר רפורמה גדולה מאוד בעולמות קרנות הגידור, ובעיקר ה-Edge Funds – קרנות הסיכון, ובעיקר קרנות הגידור.

אני חושב שהדבר הבא במדינת ישראל זה להפוך אותה לאקו-סיסטם פיננסי. אנחנו היום אקו-סיסטם של הייטק, וזה נהדר, והוא יישאר קטר מרכזי מאוד במשק הישראלי. בקרנות הגידור בעולם יש פי 10 יותר כסף, והרפורמה הזאת הופכת אותנו ליותר אטרקטיביים מפלורידה וניו יורק, ה-Hub-ים האלטרנטיביים.

אנחנו נהיה יותר אטרקטיביים במשטרי המס שלנו, כמובן, עם ודאות ויציבות, דברים שחסרים היום, בלי ה-Pre-Ruling הזה שעושים כל הזמן מול רשות המיסים. ואנחנו בשיח עם השחקנים הכי גדולים בתעשייה הזאת בארצות הברית, שרוצים לבוא לכאן, וזה יגיע כבר יחד עם תוכניות באקדמיה. אגב, זה מתחבר גם לפטור ממס של חמש שנים שנתנו עכשיו לעולים.

אפשר להביא הנה את התעשייה הזאת, שתזרים הרבה מאוד. עכשיו, זה נכון, בהתחלה זה כסף זר שגם הושקע במקומות זרים, אבל כשמי שישחק איתו וישקיע בו יושב כאן, אז באופן טבעי, קרוב לעין קרוב ללב, הוא גם יושקע הרבה יותר בכלכלה הישראלית. שוב, שורה של דברים שבסוף יזרימו הרבה כסף בהרבה מכשירים. מה לעשות? היצע וביקוש. כשיהיה הרבה כסף, הוא גם יהיה הרבה יותר בזול, וייתן למשק לנוע.

הרגל השנייה היא הורדת מיסים. אני באמת מאמין בה, לא צריך גם להסביר אותה. אין מחקר שלא מראה שבסוף, אם אתה רוצה לעודד אנשים לצאת לעבוד ולהגדיל פריון, תשאיר להם יותר כסף בנטו לכיס, ואחרי שנתיים של הידוק חגורה, שהיו הכרחיות – כי מה לעשות, אנחנו עדיין מממנים מלחמה גדולה ויקרה – אני מקווה שנצליח את המהלך השלם שלנו, את המס על הקרקעות, מול הפחתת מס הכנסה.

אגב, אני אומר בהקשר הזה מילה אחת. יש פה חפיפה גדולה מאוד בציבור שהחזיק את האלונקה של המלחמה הזאת, גם במילואים, וגם בסוף מי שמשלם מס הכנסה ונתן לו לממן אותה, והוא צריך להיות הראשון שנהנה מפירות התשואות הכלכליות של הניצחון והביטחון שאנחנו משיגים, בעזרת השם.

בשנתיים של המלחמה הזאת, זו אותה אוכלוסייה שמשלמת את רמות השכר האלה שעכשיו תקבל הורדת מיסים, וכמובן מאבק ביוקר המחיה. רציתי מאוד להתחיל עם זה בשנתי הראשונה. המלחמה טרפה לנו את הקלפים ולקחה אותנו מהחשוב אל הדחוף, ועל כן, אני חושב שהמשימה הגדולה שלנו היא לוודא שנתוני המאקרו הבאמת פנטסטיים של הכלכלה הישראלית מחלחלים לכיס של כל אזרח ואזרחית במדינת ישראל.

הרפורמה הזאת שאנחנו דנים בה יושבת ברגל הראשונה והאחרונה שתיארתי. היא יושבת ברגל של הזרמת הכסף לשוק, ובהגדלת והוזלת היצע האשראי גם למשקי הבית, אבל בעיקר למגזר הקמעונאי, לעסקים הקטנים והבינוניים במדינת ישראל, שסובלים היום מריכוזיות היתר של המערכת הבנקאית וממילא מהיצע נמוך במחירים גבוהים של האשראי, וכמובן גם בתחום המאבק ביוקר המחיה.

מכיוון שאנחנו נצליח, כתוצאה מזה, להוריד ב-2%-3% את עלות האשראי בשנים הקרובות, נוזיל דרמטית את יוקר המחיה לאזרחי ישראל. כי אם עלות המימון של בעל דוכן הפלאפל תהיה זולה יותר – וזה כמובן ריבית דריבית, כי לוקח 10, חמש, 20 שנה להחזיר את ההשקעה – אז הוא ימכור אחר כך את הפלאפל הרבה יותר בזול, וזה כמובן נכון לכל העסקים במדינת ישראל.

יותר אשראי, יותר זול, משמעותו עלות נמוכה יותר של הקמת העסק והייצור במדינת ישראל, וממילא הורדת יוקר המחיה לאזרחי מדינת ישראל. היו הרבה מאוד תהליכים ב-20 השנה האחרונות שעשו הרבה מאוד דברים טובים במערכת הבנקאית הישראלית.

אני כל הזמן אומר שאני, שר אוצר, יש לי זכות להיות בתפקיד הזה בתקופה הזאת, אבל אני לא המצאתי את הגלגל. עשו הרבה מאוד דברים טובים לפניי, יעשו הרבה מאוד דברים טובים אחריי, ואני משתדל לתרום את החלק שלי, את החולייה שלי בשרשרת. וכפי שהיושב-ראש אמר בפתיחה, נעשו הרבה מאוד צעדים טובים לקידום התחרות במערכת הפיננסית הישראלית בכללה.

נוצרו לנו שני מחסומים שלא הצלחנו להתגבר עליהם עד היום, ביכולת להוזיל את האשראי, כמו שאמרתי, גם למשקי הבית וגם למגזר הקמעונאי. שני דברים שהם קריטיים לתחרות ולא הצלחנו עד היום לפצח אותם: האחד זה נגישות לכסף זול. רק לבנקים יש יכולת לגשת לכסף זול עד כדי חינם. אנחנו שמים שם את העו"ש שלנו והוא בדרך כלל בחינם, ועל הפיקדונות נותנים לנו איזה גרוש וחצי. אז שיש להם נגישות לכסף זול, שהם מוכרים אותו ביקר.

כל השחקנים האחרים באשראי החוץ-בנקאי או הולכים לבנקים ולוקחים כסף, או מאג"חים. אז הכסף שלהם הרבה יותר יקר, הם גם יכולים לתת אותו אחר כך יותר ביקר, ולא יכולים לייצר תחרות. והרפורמה הזאת, בפעם הראשונה, תייצר נגישות לכסף זול גם לשחקנים אחרים, שסוף-סוף יוכלו, בתנאי רגולציה הרבה יותר נוחים ובחסמי כניסה הרבה יותר נמוכים, להיכנס אל השוק הזה ולהיות מחוללי תחרות אמיתיים.

והדבר השני זה המודעות הציבורית. אני תמיד נותן את הדוגמה – אני לא רוצה לעשות כאן פרסומת לאף אחד, אבל אני בבנק מזרחי, כי אבא שלי היה במזרחי, כי סבא שלי היה במזרחי, כי פעם למזרחי הייתה כיפה כזאת על הראש. ככה זה.

והבן שלי, אני השתגעתי מזה עכשיו, יש לי בן שחגג השבוע 18. שאלתי אותו: "איפה פתחת חשבון?". לא התעסקתי עם זה. איפה הוא פתח חשבון? אני כמעט קפצתי מהגג. כי אני כל הזמן אומר לחבר'ה במשרד הזה: "לפחות הילדים שלנו". הבן היותר גדול שלי, כבר יש לו כזה דיגיטלי וזה. אמרתי לו: "מילא, אני כבר זקן, אבל אתה?".

יש משהו בדביקות הציבורית הזאת. ואני אומר לכם, אגב – אני לא סימונה מדימונה. אני נחשב בסך הכול בסדר, שר אוצר מבין. מעולם לא השוויתי, אני אומר לך, באמת. מעולם לא הרמתי טלפון – היום אני לא יכול לעשות את זה כי אני שר אוצר, אבל גם לפני כן – והתווכחתי עם הבנקאי.

אין לי מושג. אני מניח שאני הפראייר שמשלם הכי הרבה. מעולם לא הרמתי טלפון וביקשתי, באמת. אתם רוצים לדעת למה פתחתי במזרחי? כי התחלתי את חיי כאברך, ואבא שלי היה במזרחי, והייתי צריך שהוא יוכל מדי פעם להיכנס ואם צריך להשלים. כך זה עובד.

<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> שר האוצר, גם אני כמוך.

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> כן? היית אברך?

<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבא שלי, סבא שלי ואבא שלי, ואני והבן שלי כמוך, אבל רואים ששר האוצר מדבר משהו, והמציאות היא משהו אחר לגמרי.

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> רגע, רגע, תכף. בקיצור, את שני הדברים האלה אנחנו צריכים לשבור כדי ליצור את התחרות האמיתית. בסדר? לתת לכל השחקנים נגישות לכסף זול, כדי שיוכלו לתת את האשראי בזול. ולאט-לאט. עכשיו, אנחנו גם מכינים קמפיין גדול, ושמרנו לזה גם תקציב, אבל הרפורמה הזאת תטפל גם בדבר השני.

כאשר ייכנסו ל-RIA, יש שחקנים, וצריך להוריד את הכובע בפני One Zero ואש, שבאמת מפלסים בסלע. זה קשור גם לנקודה של שאלת המוסדיים, שאני בטוח שאתם תדונו בה כאן, תדושו בה היטב, ואני מקווה שתגיעו להחלטות הנכונות ביותר.

אבל ברפורמה הזאת, היכולת של שחקנים שכבר היום יש להם נגישות גדולה מאוד לצרכנים, שכבר מתחככים עם הלקוחות ומציעים להם שירותים, בין אם זה חברות כרטיסי אשראי, שנמצאות אצל כולנו, בארנק או בטלפון – אתם יכולים לנחש איפה אצלי זה נמצא. עוד לא בטלפון, למרות שזה כזה פשוט, אבל אין מה לעשות, אני הסברתי כבר את האופי שלי – להרחיב את סל השירותים הזה על מנת לשבור את ההרגלים שלנו, היא בעיניי נדבך מרכזי מאוד במחוללי התחרות האלה. ובשתי הנקודות האלה, אני חושב שלרפורמה הזאת תהיה תרומה גדולה מאוד.

עכשיו אני רוצה להגיד משפט אחד אחרון לבנקים. יש לכם תפקיד משמעותי בכלכלה, וגם לכן צריך להגיד תודה. בסדר? בסוף, העוצמה של הכלכלה הישראלית – אני כל הזמן אומר, שלושה שותפים באדם, שלושה שותפים בכלכלה: קודם כול הקדוש ברוך הוא, סייעתא דשמיא הענקית, אחר כך כל השותפים בכלכלה.

אני איש ימין כלכלית. בכלכלה עושים השחקנים הפרטיים. אנשים שקמים כל בוקר, עובדים קשה כדי להרוויח כסף ולבנות את הכלכלה ואת המדינה, עושים את זה יוצא מן הכלל עם כוחות חיים אדירים, עם יוזמה, יצירתיות, חדשנות, מעוף, עבודה קשה. המוח היהודי. ה-DNA שלנו, כשחוטפים מכה אנחנו תמיד צומחים מזה, ואתם חלק מזה.

אבל אני גם לא מסתיר את הביקורת ואת הכאב שיש לי על ההתנהלות שלכם בשנתיים האחרונות, ואנחנו נדבר על זה גם כשבוועדה האחרת נדבר על המיסוי על הבנקים. כי כשכל עם ישראל נכנס מתחת לאלונקה בשנתיים האלה של המלחמה, מהמילואימניקים שעזבו הכול, עזבו את הבית, עזבו את המשפחה, את הילדים, את הפרנסה, ורצו לשדה הקרב, וחלקם חזרו אחרי זה בארונות עם דגלים – אתם לא הייתם שם, ודיברנו על זה כל השנתיים.

לא נכנסתם מתחת לאלונקה בזמן שיכולתם כן, עם רווחי עתק, שחלק אני מוכן לזקוף לכם, וכאיש ימין אני הרי לא מעניש אנשים שעובדים קשה ומרוויחים הרבה כסף ומשלמים הרבה מיסים, אבל חלק ענק מהרווחים הגדולים שלכם בשנים האלה הם לא כי עבדתם קשה, לא כי התייעלתם, לא כי השתכללתם – כי בנק ישראל החליט להעלות את הריבית, כי הייתה אינפלציה, ואתם יצרתם תמסורת מאוד לא נכונה ולא פיירית. לא גלגלתם את זה לפיקדונות שלנו, וידעתם לגבות את זה מאוד מהר באשראי.

ואמרתי לכם במשך שנתיים, מה היה קורה אם הייתם לוקחים סיכון קצת יותר גדול, ונותנים לעסקים קצת יותר מסוכנים קצת יותר חמצן בתקופת מלחמה? וכן, מפרישים קצת יותר אולי גם לסיכונים. מה היה קורה אם הייתם מורידים טיפה את גובה האשראי במשק לעסקים, שוב, שבתוך מלחמה ממילא סובלים?

והשתדלנו כממשלה, ונתנו חבילות פיצוי גדולות פי 3 מהקורונה. והגדלנו לעשות, ונתנו קרן בערבות מדינה הלוואות לעסקים. והעברתם אותם מסלולי גיהינום. או של מילואימניקים, מילואימניק עצמאי, 17,000 כאלה יש לנו, שעזבו את העסק ויצאו, ועם ערבות מדינה באו לבקש מכם אשראי, ובאמת, אני אומר לכם, באטימות.

ושוב, דווקא בגלל שאתם כל כך גדולים וחזקים, אפשר להתווכח, אולי אתם גדולים וחזקים מדי, וכמובן, עמדתי ידועה על האיזון הזה. אנחנו קצת משנים את זה עכשיו, בנק ישראל. לא מספיק. אתם מכירים את דעתי, אבל בסדר.

אז במשך שנים שמרו עליכם גדולים ויציבים וחזקים, ואמרתם תמיד: "זה חשוב שנהיה כאלה, כדי שיהיה מי שיחזיק את הכלכלה במשבר". אז עשיתם גימיקים שיווקיים – פה ושם מודעות בעיתונים, מילואימניקים, הרבה דגלי ישראל. לא נכנסתם מתחת לאלונקה הכלכלית. אני אומר את זה בכאב, בכאב.

וזה הרבה בגלל הריכוזיות, כי יכולתם להרשות לעצמכם. יכולתם להרשות לעצמכם. ואני אומר, אני חושב שזאת לא רק ציפייה שלי – זאת ציפייה של כל אזרחי מדינת ישראל. כולנו לקוחות שלכם, וכולנו משלמים לכם עמלות וריביות, ויכולנו לצפות שתכנסו יותר מתחת לאלונקה.

ואני אומר פה עכשיו לחברי הכנסת ולכולם: אין מה לעשות, עם חוקי הגרביטציה של הכלכלה אי-אפשר להתווכח, ואנחנו חייבים את הריכוזיות הזאת. ושוב – ואני מסתכל עליך כי יש לי הרבה מאוד הכרת הטוב – נעשו הרבה מאוד דברים טובים.

צריך את הצעד הנוסף הזה, את הפינאלה הזה. אני חושב שהוא ישלים את כל הרפורמות האחרות. ואני אומר לכם באחריות, כשתיווצר תחרות, אז כמו שאמרתי, ההיצע יגדל, המחירים ירדו, השירות יהיה טוב יותר, אבל גם האחריות הלאומית תחייב שחקנים מהסוג של הבנקים להיות יותר "עמו אנוכי בצרה" ברגעים האלה עם אזרחי ישראל.

ואגב, זה לא מאוחר. זה לא מאוחר מדי. תשנו את המדיניות, תגדילו את האשראי, תורידו את המחירים, תיקחו קצת יותר סיכונים, לא נורא, אם מתוך 35 מיליארד שקלים יהיה קצת יותר סיכון לעסקים. זו לא חוכמה לתת אשראי רק לעסקים בטוחים ב-100%, שתמיד מחזירים את הכסף בזמן.

לא יקרה שום דבר אם תיתנו גרייס של כמה חודשים בלי ריבית לעסקים של מילואימניקים, לא רק בשלושה חודשים הראשונים של המלחמה. לא יקרה כלום. אף אחד לא יבוא אליכם בטענות. תודה ובהצלחה.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

תודה רבה, שר האוצר. חברי הכנסת, אתם רוצים התייחסויות עכשיו או אחרי הצגת החוק?

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה שאתה תחליט.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

אז בוא נעשה הצגה של החוק ומיד לאחר מכן.

<< אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >>

יש לנו מצגת כאן. תמר לוי בונה, אגף תקציבים.

עד שהמצגת תעלה, וטל תציג אותה, אני רוצה להגיד שכמעט כל הנוכחים כאן בחדר הזה הופיעו בפנינו בוועדה. כמעט אין כאן פרצוף שאני לא מזהה מכמה סיבובים וכמה שיחות. אנחנו סבורים שאנחנו מביאים כאן הצעת חוק מאוזנת, מידתית, שגם שומרת על איזונים ובלמים, אבל גם יש בה כדי לעודד את התחרות. אבל אנחנו כמובן פתוחים לדיון כאן.

אני אגיד בקצרה שישבנו בערך שנה, בנק ישראל, משרד האוצר, רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך, רשות התחרות, בעבודה אינטנסיבית מאוד, יחד עם הלשכה המשפטית במשרד האוצר והגורמים של הלשכות המשפטיות בבנק ישראל. קיבלנו גיבוי מלא משר האוצר ומנגיד בנק ישראל לעשות את העבודה המקצועית ביותר, אז תודה לכל מי שהסכים לעמוד בלוחות זמנים האינטנסיביים האלה.

זהו, טל, אני אשמח, אנחנו הכנו מצגת שהיא מלמעלה מאוד, לפני שצוללים לפרטי החוק. חשבנו שזה נכון לפתוח כך את הדיון, גם בהמשך לשיחה עם יו״ר הוועדה שהציע לנו להתחיל באקספוזיציה רחבה, ולרדת לפרטים של החוק אנחנו נעשה בהמשך, או מתי שיורה לנו יו״ר הוועדה. טל, את רוצה להציג?

<< אורח >> טל ישראלי: << אורח >>

בוקר טוב. טל ישראלי, אגף תקציבים. אני מרגישה שיש איזו אווירת סיום עם כל התודות, אבל אנחנו ממש רק בהתחלה. אני נמצאת עם סימה - - -

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> מרגשת כמעט כמו ללדת באמצע התהליך.

<< אורח >> טל ישראלי: << אורח >>

זה נכון.

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> טל את עשתה את זה תוך כדי היריון, ולידה.

<< אורח >> טל ישראלי: << אורח >>

אני הבאתי שני ילדים ב-10 ימים: את הדוח הזה, וילד אמיתי. אני יושבת לימינה של סימה לא סתם. בשנה האחרונה אני בערך יד ימין של סימה, ואני מקווה להישאר בפוזיציה הזאת. רק רציתי להודות לשותפים שלנו. בואו נתחיל.

(הצגת מצגת)

נתחיל עם קצת רקע איפה אנחנו ממקמים את הרפורמה הזאת. קודם כול, איך זה עובד, איך זה משפיע על משקי הבית.

אז באמת המערכת הבנקאית והשירותים הבנקאיים הם התשתית לכל הפעילות שלנו, גם הפעילות הכלכלית וגם הפעילות היומיומית של צריכת מוצרים. כולנו משתמשים באשראי, כולנו משתמשים בשירותי תשלום, כולנו שמים את הכסף שלנו איפשהו, מקבלים את הכסף שלנו איפשהו, והמערכת הבנקאית היא התשתית לפעילות הזאת.

וכשמדברים על יוקר המחיה, אז מדברים באמת על ההשפעה הישירה של המערכת הבנקאית על הלקוחות; מדברים על האופן שבו כל אחד מאיתנו משלם למערכת הבנקאית על הוצאות של השירות הבנקאי, על עמלות, דמי ניהול ועל הריביות, על כמה אנחנו משלמים על האשראי שאנחנו מקבלים.

ובאמת אפשר לראות שבממוצע, משק בית משלם 16,500 שקלים בשנה על השירותים הבנקאיים שלו, שזה סכום לא מבוטל למשקי הבית. מהצד השני, אנחנו משלמים על המוצרים שאנחנו צורכים – אנחנו משלמים בעצם לפיצוצייה בפינת הרחוב, למכולת שלנו, כשאנחנו קונים חומוס או חלב, שזה נושא יותר בכותרות כרגע.

בעצם מישהו הקים את הפיצוצייה הזאת, שילם אשראי כדי להקים את הפיצוצייה הזאת, הוא משלם למערכת הבנקאית כדי לנהל את החשבון שלו, וכמובן שההוצאות האלה משתרשרות ללקוח בקצה שקונה את החלב.

וכשהעסקים משלמים הרבה כסף על האשראי שלהם, אז אנחנו יודעים שזה מתגלגל באופן ישיר ללקוחות, ואנחנו רואים שבעצם ההוצאות של העסקים הקטנים והבינוניים הם כמעט פי 2 מההוצאות של העסקים הגדולים.

ולכן אנחנו חושבים שלהכניס תחרות לתוך המערכת הבנקאית זה קודם כול להוריד את יוקר המחיה לאזרחים, וכמובן לשפר את הצמיחה והגדלת התוצר. ככל שיעלה פחות לעסקים והם יוכלו יותר להתפתח ולהתרחב, כך כולנו נרוויח מהגדלה של התוצר ככלל.

למה זה קורה? למה אנחנו באים לפה? אנחנו רואים אינדיקציות מטרידות מאוד על הריכוזיות במערכת הבנקאית. זה לא סוד. אנחנו באים לפה פעם אחרי פעם, פעם אחרי פעם מקבלים תלונות על למה המערכת לא יותר אטרקטיבית, למה אין הצעות ערך יותר אטרקטיביות בשוק.

ובאמת הנתונים מספרים שגם בהשוואה בין-לאומית וגם כשמסתכלים על הסטגנציה בנתחי השוק של המערכת הבנקאית, אנחנו רואים מערכת שהיא מאוד יציבה, חזקה, אבל גם ריכוזית מאוד. ובמשך הרבה מאוד שנים השותפים שלנו פה, הרגולטורים הפיננסיים, ואנחנו, עבדנו מאוד קשה כדי לייצר תשתית לתחרות.

הבאנו רישיונות של גופים חוץ-בנקאיים שייתנו אשראי, שייתנו תשלומים; בנק ישראל הוביל פתיחה של בנקים חדשים, קטנים, דיגיטליים; הבאנו את רפורמת הניידות שמאפשרת לעבור בין בנקים בקליק. הבאנו הרבה מאוד רפורמות, הרבה מאוד צעדים שמייצרים את התשתית לתחרות, אבל אנחנו עדיין לא רואים את התחרות הזאת, ואנחנו מקווים שעכשיו הצעד של רישיון בנקים קטנים יאפשר לקחת את התשתית הזאת ולהפוך אותה למציאות בארנק של כולנו.

ובאמת, מה ההיגיון שעומד בבסיסה? למערכת הבנקאית יש יכולת לממן את האשראי שהציבור מקבל דרך הפיקדונות שלנו, דרך הכסף ששוכב אצלנו בעו״ש, שהרבה פעמים לא מקבל אף ריבית. כולנו משאירים את הכסף בעו״ש ורובנו לא מקבלים עליו שום ריבית. ובעצם הם לוקחים את הכסף הזה וממנפים אותו לאשראי. זו ליבת הפעילות של כל בנק באשר הוא.

אנחנו רוצים להרחיב את השחקנים שיכולים לעשות את הפעילות הזאת בדיוק – לקחת ריבית מהציבור ולמנף אותה לאשראי. היום גופים חוץ-בנקאיים, כדי לעשות את הפעילות הזאת, כדי לתת אשראי לציבור, צריכים או להנפיק את החוב או לקבל אשראי מהבנקים. ויש פער מאוד גדול, כמו שאתם רואים, כמעט פי 2, בין העלות של השקל החוץ-בנקאי לעומת השקל הבנקאי, וזה משתרשר באופן ישיר להצעות הערך שאנחנו, כלקוחות, יכולים לקבל.

אנחנו הסתכלנו ימינה-שמאלה וראינו באמת שנעשו הרבה מאוד רפורמות, והרפורמה שלמדנו ממנה הכי הרבה, רפורמת בכר, יצאה מנקודת המוצא שאנחנו יוצאים ממנה היום. רפורמת בכר התחילה על רקע של ריכוזיות מאוד גדולה בהקצאת המקורות לעסקים הגדולים במשק. בעצם, ברפורמת בכר הסתכלו מאיפה עסק גדול יכול להשיג מימון, וראו שזה כמעט באופן בלעדי על ידי הבנקים.

ומתוך המצב הזה יצאו לרפורמה שהפרידה את מקורות המימון והביאה שחקנים נוספים לתת מימון לעסקים הגדולים, והיום הנתונים מראים שהשלם עלה על חלקיו. היום עסק גדול יכול לקבל מימון לא רק מהמערכת הבנקאית, אלא גם מהגופים המוסדיים, לקבל שילובים של הגופים המוסדיים עם הבנקים, כל מיני סוגים שונים של מימון – אם זה הון, אם זה הנפקות, אם זה אשראי.

ובעצם אנחנו מנסים לקחת את אותו רציונל, להכניס שחקנים נוספים שידעו לתת אשראי, רק הפעם למשקי הבית ולעסקים הקטנים והבינוניים. ולשם כך, לפני שנה וקצת, הקמנו צוות בין-משרדי שהתבסס על הרבה מאוד עבודת מטה מקדימה, גם בבנק ישראל וגם אצלנו. צוות בין-משרדי שכולל את כל הרגולטורים הפיננסיים, את משרד המשפטים, את רשות התחרות, ושאלנו את עצמנו שתי שאלות.

כדי להכניס תחרות בשירותים הבנקאיים למשקי הבית ולעסקים הקטנים והבינוניים, מי הם השחקנים שאנחנו יכולים להכניס פנימה לתוך המערכת הבנקאית כדי לתת את השירותים האלה, ומהם התנאים הרגולטוריים שיאפשרו להם להיכנס?

בתוך שתי השאלות האלה, ואחרי באמת עבודת מטה ארוכה מאוד, שכללה דוח ביניים, יציאה לשימוע ציבורי ראשון, דוח נוסף שלפניו עשינו עוד שימוע ציבורי, ובאמת הרבה מאוד איטרציות של שמיעה של השוק, של גורמים, של בעלי עניין, של האקדמיה – תהליך באמת ארוך מאוד, מעמיק מאוד. זה נשמע קצר, תשעה חודשים לוועדה, אבל אני יכולה להבטיח לכם שכל השחקנים שהיו סביב השולחן לא הזיעו מעולם בוועדה כמו שאנחנו עשינו. שבוע אחרי שבוע, שעות ארוכות, ימים כלילות, התמקדנו בכל סוגיות הליבה, עבדנו באמת עם שיתוף גדול מאוד של הציבור – הבאנו ארבע מסקנות עיקריות.

באמת, קודם כול, אנחנו רוצים למקסם את השחקנים הפוטנציאליים להיכנס לתוך המערכת הבנקאית. רוצים להביא לפה שחקנים זרים שיוכלו לפעול; שחקנים מהשוק הריאלי, כמובן תחת מגבלות; שחקנים פיננסיים שכבר היום פועלים וכבר היום הציבור מכיר אותם, שיוכלו להיכנס ולמצות את המוניטין ואת היכולות שלהם גם בעולם שירותי הבנקאות; והכי חשוב, שחקנים חדשים שיוכלו להיכנס באופן מדורג לתוך המערכת הבנקאית.

הצבנו לעצמנו עוד שלושה עקרונות: צמצום הדרישות הרגולטוריות, גם בצד הרגולציה של בנק ישראל, שעשו פה חריש עמוק בנבטים וברגולציה הבנקאית, וגם בחקיקה, לייצר את המינימום הנדרש כדי לשמור מחד על היציבות ועל החוסן של המערכת הפיננסית, ומצד שני לאפשר לשחקנים להיכנס לתוך השוק ולהציע הצעות אטרקטיביות, הצעות ערך לציבור.

בשביל זה אנחנו מייצרים רישיון מדורג, רישיון שהוא מותאם לגודל, כדי להתאים את הדרישות ביחס לסיכון. אנחנו מייצרים שתי מדרגות נוספות: יש את המדרגה של הבנקים הגדולים, שהיא המדרגה שקיימת היום, ואנחנו מייצרים עוד שתי שכבות – שכבה של בנק זעיר ושכבה של בנק קטן, שאת זה בעיקר תפגשו ברגולציה שבנק ישראל מפרסם.

ולא פחות חשוב, אנחנו רוצים לאפשר מודלים גמישים. היום, כשחושבים על בנק, חושבים על כל הקופסה השלמה של המערכת הבנקאית, על כל השירותים, על מסחר, ועל אשראי, ועל פיקדון, ועל תשלומים, וממש על כל השירותים.

אנחנו רוצים לאפשר מודלים גמישים, מודלים חדשניים, מודלים שמתמחים בתחום מסוים, מתמחים בשוק מסוים, שיודעים לתת מענה טוב יותר לצרכים השונים של השוק, ויודעים גם להתאים לקדמה ולהתפתחות של העולם הפיננסי בעולם.

עכשיו בואו נרד רגע שכבה נוספת. השקף הבא קצת מפחיד, אני מקווה שנעבור עליו רגע מלמעלה, וכמובן שאנחנו הולכים לעבור בשבועות הקרובים על כל אחת מהחקיקות בפירוט. אז מה אנחנו הולכים לעשות? אנחנו הולכים לתקן את חוק הבנקאות רישוי, בעיקר סביב היתר ההחזקה והתרת עיסוקים שיאפשרו גמישות.

אנחנו הולכים לתקן את חוק הבנקאות שירות ללקוח, לאפשר מודלים גמישים ופטורים שיאפשרו לשחקנים חדשים להיכנס באופן הדרגתי לתוך הדרישות. אנחנו מתקנים את חוק שטרום, כמו שנאמר פה, כדי לאפשר הגנות - - -

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

בסדר, היא אמרה בכר חמש פעמים ושטרום בינתיים רק פעם אחת, אז אתה עוד בסדר.

<< אורח >> טל ישראלי: << אורח >>

אבל הוא הופיע במצגת. ועושים תיקון בחוק המע״מ כדי לאפשר לבנקים קטנים להתאים את המיסוי שלהם בשנים הראשונות. לצד זאת, בצד השחקנים שיותר להם, אנחנו רוצים לאפשר לכל שחקן להיכנס לבנקאות קטנה, בנקאות קמעונאית קטנה. קמעונאית זה אומר למשקי בית ולעסקים קטנים ובינוניים.

והתיקון לחקיקה שמשתרשר מזה זה שאנחנו רוצים לאפשר לגופים מוסדיים החזקה משותפת עם בנק קמעונאי קטן. זה מהלך שהוא מהלך אמיץ. אנחנו עושים אותו בזהירות רבה, תחת מגבלות. אנחנו לא רוצים לפתוח את השוק באופן חסר אחריות ביחס להגבלות קודמות, אלא באופן מדוד, רק 2.5% מסך נכסי המערכת בשלב ראשון. אנחנו אוסרים על כל סוג של תיווך כדי למנוע ניגודי עניינים.

כל רכישה ומיזוג, כמו המצב היום, וביתר שאת לאור הפתיחה של המגבלה, נבחנת על ידי רשות התחרות ומקבלת היתר על ידי הרגולטורים הרלוונטיים, רשות שוק ההון ובנק ישראל. ואולי הכי חשוב, אנחנו נקיים צוות מעקב שילווה את היישום ואת התהליך באופן תדיר, יסתכל על הנתונים של השוק ויראה לאן אנחנו מתקדמים, והחליט אם מתקדמים או הולכים אחורה.

אני מקווה שעמדתי בסעד הזמנים שהוגדר לי. אני אסכם רגע במבט-על את התהליך. אנחנו רוצים למצות את הפוטנציאל של התחרות שיכול להיות פה במערכת הבנקאית. אנחנו רוצים שייכנסו גופים נוספים שיוכלו לממן את האשראי בשוק באמצעות מקורות המימון הזולים, אבל יעשו את זה גם על ידי הצעת ערך טובה יותר בצד הפיקדון, וכך אנחנו נרוויח פעמיים כציבור מהורדת העלויות שלנו בשירותי הבנקאות והגדלת הרווחיות שלנו בשירותי הבנקאות.

אנחנו רואים כבר היום התעניינות חיובית מאוד מהשוק, גם בארץ וגם בעולם, שמצביעה על בשלות מאוד גדולה של השוק למהלך הזה, שאנחנו מקווים שתתורגם בתחרות מהירה בעקבות ההבשלה של התהליך.

וחשוב לי פעם נוספת להגיד: אנחנו מכניסים את הגופים המוסדיים בהחזקה משותפת לעולם הבנקאות רק תחת מגבלות, לא באופן רחב, וכל זה כדי באמת שאנחנו נתעורר בעוד שנתיים ונראה פה תחרות ערה, עזה, על הלקוחות בשירותים הבנקאיים אני סיימתי. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

תודה רבה, טל. טוב, אנחנו רק רוצים להסב את תשומת ליבנו ללוחות הזמנים. אנחנו נצטרך לסיים ב-11:00, מכיוון שמתחילה המליאה, ואנחנו נשמח לשמוע כמה שיותר מהדוברים שהגיעו לכאן היום. אנחנו נתחיל עם חברי הכנסת. ולדימיר בליאק, בבקשה.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש; אדוני השר. אני אתחיל קצת מלמעלה ואז אגיע גם לחוק. אנחנו נמצאים היום ב-11 בפברואר, וזה אומר שנשארו לנו לאישור התקציב וגם לאישור חוק ההסדרים פחות מ-30 ימי עבודה נטו.

אני חושב שזה מצב שהוא חסר תקדים, והוא גם מנוגד באופן ברור גם לחוק יסוד משק המדינה וגם לחוות דעת של היועצת המשפטית לכנסת. אני חושב שזה לוח זמנים שהוא כמעט בלתי אפשרי לניהול הליך שהוא תקין גם לאישור חוק ההסדרים וגם לאישור תקציב המדינה, שבכלל, אדוני השר, עדיין לא התקיים דיון אחד על תקציב המדינה בוועדת הכספים. פחות מ-30 ימים נטו עד התאריך הקובע, ואני חושב שיש פה פגם מהותי שיורד לשורש הליך החקיקה.

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אז אתה רוצה לוותר על החוק הזה?

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא רוצה לוותר על החוק הזה, אני רק מסב את תשומת ליבך לכך שזה מצב שהוא לא תקין, ואתה פעם אחר פעם מפר חוק יסוד בהליך הגשת התקציב ואישור התקציב. אני חושב שאי-אפשר להתעלם מזה. זה דבר אחד.

אני שמח מאוד שאתה כאן. אתמול התקיים דיון על מס רכוש על הקרקעות הפנויות, ולא הגעת. בהמשך התקיים דיון על רפורמת החלב, וממש כמעט הגעת. אפילו היה שלט, נכון? אפילו היה שלט, ואז השלט נעלם ולא הגעת. וזה היה משונה מאוד, כי בסוף מדובר ברפורמות הדגל שלך, ואתה לא מגיע ואתה לא מגן על הרפורמות האלה.

אגב, אתה דיברת שבעצם מס רכוש הוא המקור התקציבי להורדת מיסים, לריווח מדרגות מס, וזה לא נכון, כי המס הזה במקרה הטוב ב-2026 יביא כ-400 מיליון שקלים – את זה משרד האוצר אמר, לא אני – והעלות של ריווח מדרגות מס זה 5 מיליארד שקלים. אני לא מבין איך זה מתיישב.

אגב, אתמול בדיון - - -

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אני אבוא לדיון ואסביר. אל תדאג.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסדר. אני חיכיתי לך אתמול. הפניתי שאלה לרשות המיסים: אם אני עכשיו יזם צעיר ומבטיח – לא יודע, שם רנדומלי, קוראים לי בצלאל סמוטריץ' ואני גר בקדומים, והחלטתי לרכוש קרקע ביצהר, האם המס הזה יחול עליי?

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> בוודאי.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן?

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> בוודאי.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה בטוח?

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> כן.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז אנחנו נדבר על זה אולי בדיון הבא. תראה, אני חושב שיכול להיות פה זול יותר. אם מישהו פעם יעבוד בזה אז יהיה פה זול יותר, אבל עם 15 משרדים מיותרים, ובתקציב הזה, שוב, גם בזמן המלחמה וגם מיד אחרי המלחמה, יש בתקציב הזה 15 משרדים מיותרים וכ-7.5 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים, ואין שום דבר שאתה עושה כדי להוציא את הגברים החרדים לשוק העבודה.

ובמקביל אתה קורא לעצמך ימין וליברל ומעביר את חוק קרטל הביצים המושחת, ומנציח את הקרטל עד 2042. אז אל תגיד שאתה ליברל. אתה לא ליברל. גם בזמן המלחמה, פעם אחר פעם להביא תקציב עם כמות עצומה של כספים קואליציוניים – השנה יש שיא של כל הזמנים בכספים הקואליציוניים.

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אתה אומר לא אמת, אבל לא חשוב.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אתה יודע, אי-אפשר להתווכח עם העובדות.

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> מסתבר, אתה מוכיח שכן אפשר להתווכח עם עובדות.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> השיא של כל הזמנים בכספים הקואליציוניים, אתה לא יכול להתווכח על זה. זה תקציב שהוא לגמרי סקטוריאלי.

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אתה טועה ומטעה.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להזכיר שאנחנו שלוש שנים בצמיחה שלילית לנפש, שהמשמעות של צמיחה שלילית לנפש זו ירידה ברמת החיים, וזה קורה במשמרת שלך. אני גם רוצה להזכיר לך: אתה זוכר שב-28 באפריל באתי לדיון בוועדת הכספים, רגע לפני שמחירי החלב קפצו ב-16%, עם קרטוני חלב. אתה זוכר את זה?

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אני זוכר ששר האוצר בממשלה שלך חתם על הצו שיצר את ההתייקרות האוטומטית.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל אני לא הפרעתי לך, אתה דיברת פה 20 דקות ולא הוצאתי מילה.

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> שאלת אותי אם אני זוכר.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> באתי עם קרטון החלב ושאלתי אותך: איך זה קורה במשמרת שלך? איפה היית שלוש שנים? איפה היית שלוש שנים, ועכשיו אתה מריץ את הספין הזה של רפורמת החלב רגע לפני הבחירות? זה לא עובד על אף אחד.

עכשיו אני רוצה לדבר על המערכת הפיננסית. אני במשך שלוש שנים, והפרוטוקולים יכולים להוכיח את זה, אמרתי שאנחנו לא עושים מספיק בכנסת הזאת לקידום התחרות במערכת הפיננסית, כשלמערכת הפיננסית יש מרכיב מאוד משמעותי ביוקר המחיה. זה לגמרי נכון.

ואני גם לא רוצה לסטות מהנוהג הזה – אני רוצה לומר תודה לאנשי משרד האוצר על העבודה המדהימה שהם עשו פה בהכנת הרפורמה הזאת. וזאת אולי ההזדמנות לומר שלהבדיל מאנשי הקואליציה, שנוהגים לתקוף את הדרג המקצועי וקוראים להם "פקידים" וכל מיני הגדרות כאלה ואחרות, אני תמיד מדגיש: הביקורת שלי היא נגד הדרג הפוליטי, נגדך. לא נגד הדרג המקצועי של משרד האוצר, שעושה את העבודה נאמנה, ואני מעריך מאוד את העבודה שלכם.

אני חושב שהיה חשוב מאוד להעביר במסגרת חוק ההסדרים את הרפורמה במאגרי האשראי. ואגב, אני ישבתי בוועדת הכנסת, ואולי בניגוד לאינסטינקט הבסיסי של האופוזיציה, נלחמתי על הרפורמה הזאת. אתה לא היית שם. אני נלחמתי יחד עם אנשי האוצר כדי להשאיר את הרפורמה בחוק ההסדרים.

אגב, כל מה שהיית מעוניין להשאיר – בסוף נשאר, אז כנראה שלא מספיק נלחמת על זה. אני חושב שהרפורמה הזאת היא לא פחות חשובה מהרפורמה שאנחנו דנים בה, וחבל שהיא לא נשארה בחוק ההסדרים. אתה, לצערי, לא היית שם כדי להילחם על זה.

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> רגע של הסכמה נדיר.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה רואה מה זה? אבל אני הייתי שם ואתה לא. אני חושב שברפורמה הזאת עדיין יש לא מעט פגמים. היא לא מספיק בשלה לחקיקה. יש פה סוגיות של פיקוח, ניגוד עניינים וניצול לרעה של כוח, ונצטרך לדון בזה.

רגע לפני הדיון החלפנו כמה מילים עם רועי. יש פה סוגיה. בסוף, אם אתה רוצה באמת לקדם תחרות, אז יש לך בערך שמונה שחקנים, ולא משנה לאן אתה הולך, אתה מגיע לשחקן גדול ומשמעותי. ושוב, יש פה כל מיני ניגודים שנצטרך איכשהו ליישר אותם.

ואני חוזר להתחלה: בלוח הזמנים שיש לנו כאן, אני לא חושב שאפשר באמת להשלים את הרפורמה. אני באמת לא חושב את זה. אני הסתכלתי על המצגת של טל, ויש פה ארבעה חוקים לתקן. אפילו יותר מארבעה חוקים לתקן. ובזמן הזעום שיש לנו כאן להליך הזה, זה פשוט לא הגיוני ובלתי אפשרי להשלים את זה באופן נכון ומקצועי, ולעשות את זה באופן רשלני זה פשוט לפספס את המטרה. תודה.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

תודה רבה, חבר הכנסת בליאק. חבר הכנסת רם בן ברק.

<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>

תודה רבה, אדוני. ראשית, גילוי נאות, ההבנה שלי בכלכלה נמוכה, אבל אני כן חושב שהחוק הזה שאתם מביאים כאן, באופן עקרוני, שייצר תחרות ויוזיל את האשראי למשק, הוא חוק טוב. צריך לעשות אותו. אני חושב שהאשראי במדינה הוא יקר מאוד, ואני חושב שזה יכול להועיל מאוד ליוקר המחיה.

אני לא מבין למה זה צריך להיות בחוק ההסדרים. אני חושב שזה חוק שזוכה לתמיכה רחבה יחסית בכנסת. הוא יוכל לעבור בדיון משמעותי ועקרוני בכל ועדה שתבחר לעשות, ובסופו של דבר יצא חוק טוב, שיתמכו בו גם הקואליציה וגם האופוזיציה. כי הרי זה אינטרס משותף.

אבל למה לעשות את הדבר הזה באיזושהי מסגרת של מכבש לחצים, שיוביל אותנו, יקבע אותנו, יקבל החלטות – שלא תבינו, אולי הן יהיו הנכונות ביותר בזמן קצוב עד ה-31 למרץ – ולא לעשות את זה בצורה מסודרת?

אין כאן התנגדות, אני חושב. אנחנו לא מתנגדים לחוק, ובתנאי שאנחנו נדבר על כל הבעיות ונראה שאין קרטלים ואין כל מיני דברים אחרים, שאני עוד לא מספיק בקיא בשביל להבין מה כן ומה לא, אבל לדון בזה. למה הלחץ הזה? אנחנו תומכים בחוק, תומכים בלפתוח את השוק ליותר מתחרים כדי להוזיל את האשראי, אבל למה בצורה כזאת? אני לא מצליח להבין את זה.

לו הייתי יכול להיות יועץ שלך – והנה, אני מייעץ לך – אני הייתי מציע לך להגיד: "אוקיי, אנחנו מוציאים את זה מחוק ההסדרים, מעבירים את זה לוועדה ודנים בו בכובד ראש", וייקח חודשיים-שלושה ונוציא חוק טוב, שכולנו נסכים עליו ונצביע עליו ביחד, בעדו, בכנסת. תודה.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

תודה רבה. חבר הכנסת אלי דלל.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה, שר האוצר. אני רוצה להגיד גם תודה רבה לפקידות האוצר, שאני עובד איתה ממש בצורה הרמטית מאוד, ויש לא מעט דברים שאנחנו גם מלבנים ביחד, ואפילו גם קוראים לי, מה שנקרא, בחירום, אם זה הנושא של המיסוי על הסיגריות האלקטרוניות, שזה דבר חשוב מאוד.

אדוני השר, נגעת בנקודה, לדעתי, הכי חשובה שיכולה להיות, ואני מדבר עליה גם מספר שנים, וזה נושא עלות הכסף, האשראי. תחרות בבנקים. זה בעצם יוקר המחיה. כי כשזוג צעיר לוקח הלוואה ומשכנתא – זה יוקר המחיה.

מחיר הדירות, האשראי, קבלנים – זה יוקר המחיה. כל הדברים שקשורים, שאמרת פה, אני מודה לך, שעם הדיון הזה אני מסכים איתך לחלוטין, וכל תמיכה שתצטרך בנושא הזה של התחרות ושל הקטנת עלות האשראי והקטנה של הכסף – יש לך אותה.

מצד שני, אני מסתכל, ואני רואה שאנחנו עובדים בווקטורים מנוגדים. כשלוקחים מס על קרקעות, מס רכוש, זה בניגוד ליוקר המחיה, כי אנחנו מטילים מס על אמצעי ייצור בחקלאות. אנחנו מטילים מס על מלאי של קרקעות שיש לקבלנים. ומי כמוך יודע, וכשאני הייתי יושב-ראש ועדת תכנון ובנייה, הזמן שלוקח לקבל היתר בנייה, בממוצע, הוא קרוב לשלוש שנים, ארבע שנים, ויותר אפילו.

<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כאן מדובר על טופס 4. לא על - - -

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

נכון, בטופס 4. והיום מתקשר אליי אדם בן 70 ואומר לי: "תשמע, בחוק הזה, אם אני גר במושב והבית שלי הוא 10%, אז הולכים להטיל עליי מס". אם הוא גר בבית של, נניח, חלקה של 2 דונם, והבית שלו הוא 100 מטר, אז הולכים להטיל מס.

אז אני מבקש, יש דברים שצריכים לשקול, לחשוב ולבדוק, ולא ללכת בווקטורים מנוגדים לתפיסה. זה נכון שרוצים להקל על משק הבית בנושא של מדרגות המס. רוצים להביא כסף? אני מוכן לשבת ולדבר מאיפה להביא את הכסף.

אני אתן לך דוגמה אחת, רק מלפני שבועיים, כשדיברתי עם רשות המיסים. יש הרבה מאוד דירות – כשאני אומר "הרבה מאוד", זה עשרות אלפי דירות – של תושבי חוץ שמשכירים את הדירות שלהם בארץ. הם לא יודעים איך לשלם את המס, רוצים לשלם מס, והם לא יכולים, כי אין נגישות לתשלום המס.

אין להם חשבון בנק בארץ, אז הם צריכים להריץ עורך דין בארץ או רואה חשבון. והעורך-דין, איך הוא עושה את זה? הוא לא יודע. הוא מתקשר לרשות המיסים, הוא לא יודע. אין שום דרך. אז במקרה, אני מכיר את שי אהרונוביץ', ובמקרה יש איזשהו מישהו בסניף נתניה. שלחתי את אותו בן אדם, אותה גברת, עורכת דין, לסניף נתניה, ושהם שם ייתנו לה איזשהו טופס באופן אישי.

אבל זה אחד מתוך עשרות אלפים. שם ניתן לגבות 500 מיליון שקלים בשנה, ולא גובים. ולא גובים, ורוצים לשלם, אבל הם לא יכולים. לא יכולים. אין שום מסלול. לפני כשנתיים היה שובר. עכשיו, גם אם הולכים, צריך להביא צ'ק בנקאי, ועם הצ'ק הבנקאי ללכת רק לסניף הדואר.

אדוני השר, יש פה כסף מתחת לפנס. יש הרבה מאוד כספים כאלה, אני מכיר אותם. אני, ברשותך, אומר את הדברים האלה, כי באמת אפשר להביא הרבה מאוד כסף לאוצר. ואותו דבר גם עם הצו. אני אומר לך, יש שם 2.5 מיליארד שקלים לפטור ממע״מ.

אנחנו יכולים את הכספים האלה ללכת לעשות איתם דברים אחרים, כמו למשל הנושא של מע״מ דיפרנציאלי לחלב. אנחנו יודעים טוב מאוד, ואמרתי את זה אתמול בוועדה, אני לא רוצה לחזור על כל הדברים האלה. כי אתה רואה באמת שיש דברים שצריך לעשות אותם בחשיבה.

אני לא נגד רפורמות, אני בעד רפורמות. אני מוכן לשבת ולראות איזה רפורמות ניתן לעשות במשק בצורה הטובה ביותר. וחשוב לעשות אותן, כי חלק מהדברים גם מקובעים הרבה מאוד שנים, וצריך לעשות אותן, אבל בואו נעשה אותן בחשיבה, לא במחטף. כי אני רואה דברים שנעשים במחטף, וחבל. תודה רבה לך.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

תודה רבה, חבר הכנסת דלל. חברת הכנסת אורית פרקש.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בוקר טוב. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שלום לשר האוצר. אני, גם כחברת ועדת כספים, אנצל את ההזדמנות שאתה נמצא כאן כדי להעיר שתי הערות לפני שאדבר על הרפורמה החשובה בוועדה הזאת.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

היועץ המשפטי לא מאשר לדבר על נושאים של ועדת כספים, נכון?

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הכול קשור בהכול. אז קודם כול לגבי התקציב נאמר - - -

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ממתי אתם מקשיבים לייעוץ המשפטי?

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

ליועץ המשפטי הזה אני בדרך כלל מקשיב.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה נכון. אוהד מקשיב. אז קודם כול באמת גם אני רוצה לומר מילה על התקציב הזה. זהו התקציב הרביעי והאחרון בעצם שלך לפני בחירות, תקציב ראשון אחרי מלחמה, ואנחנו מזמינים אותך להגיע לדיונים בוועדת הכספים, כי אנחנו כן רואים פה חוסר היגיון, כמו ששמענו את חבר הכנסת דלל ואת חבר הכנסת בליאק.

כשאנחנו רואים בפעם הרביעית שיא של כספים קואליציוניים, אדוני השר, ואני מדברת לא רק על 5 המיליארד המוצרים – יש לנו בתקציב הזה סעיפי רזרבות במשרד החינוך ובמשרד ראש הממשלה בשווי 8 מיליארד שקלים. אני מקווה שאתה יודע את זה.

הדברים האלה, מניסיון התקציבים הקודמים, אלו כספים קואליציוניים שמחכים להפשרה פוליטית או בחוק גיוס או בייעוץ משפטי, ויש פה הרבה מאוד כסף, כסף ששווה להורדה במע״מ, שעלה לציבור. אז זו נקודה שאני חושבת שלא הגיוני להטיל מיסים כמו מס רכוש, כשיש לנו בצד השני את הדברים האחרים. אני לא אחזור על הדברים שנאמרו, ואני חושבת שלא מאוחר לתקן בנושא הזה, ובידך לעשות את זה.

דבר שני, לגבי הנושא המאוד חשוב שהוועדה הזו עוסקת בו – והרפורמה היא חשובה מאוד, צריך לומר את הדברים הללו, אבל צריך להגיד משהו: שמענו עכשיו את נציגת אגף התקציבים שאומרת את מה שכולנו יודעים. המבנה של שוק הבנקאות והאשראי במדינת ישראל הוא ריכוזי. מה שאומר, יש פה כשל שוק.

כלומר, אתה בא היום, בעזרת השם, מתקן את מבנה השוק הזה. אבל גם אני יודעת, כמו שראיתי את זה בחשמל בעברי המקצועי, כשמבנה השוק כושל, צריך בינתיים, בשנים שחולפות, לעשות כל מיני דברים כדי לוודא שבינתיים הציבור לא ישלם על זה מחיר.

וכאן אני רוצה להביע ביקורת, כי בשלוש השנים האחרונות אנחנו יודעים שהבנקים במדינת ישראל עשקו את ציבור הלקוחות בפיקדונות עו"ש, בעיקר לקוחות ביתיים ועסקים קטנים. אנחנו רואים את זה ברווחי העתק שהם עשו, בכך שהם לא גלגלו במועד את הריביות הגבוהות לטובת אותם צרכנים קטנים, בעוד שמיד גלגלו את העלאות ריביות האשראי, גלגלו את זה מיד בריביות החובה, שהפכו לריביות של שוק אפור, ולא עשו את אותו הדבר בצדדים ההפוכים.

ופעם אחרי פעם ניסינו לטפל בזה דרך ועדת כספים, דרך הצעות חוק, אני אומרת לך, השר, מתונות מאוד, שבסך הכול הפקידו והטילו על בנק ישראל בצורה חוקית – הצעת חוק שאמרה לבנק ישראל: "אנא תשקלו, תקבלו את הסמכות. אתם רשאים בתקופות מיוחדות לטפל בדבר הזה". והדבר הזה נעצר ונחסם בוועדת שרים לענייני חקיקה.

ועל מה אני רוצה פה בעצם להביע את התסכול שלי? שהרפורמה הזו שמונחת על השולחן היא סופר חשובה, כי היא תטפל בשורש הבעיה במבנה הלא-תחרותי. אבל כשיש מבנה לא תחרותי, אי-אפשר להפקיר אותו עשורים או גם בארבע שנים של הממשלה הזאת. היה צריך גם לוודא שהסוסים לא יברחו מהאורווה על חשבון הציבור.

והמס על רווחי הבנקים, כמו שאתה יודע שאתה מטיל היום בוועדה במקביל, הוא מה שנקרא "מעט מדי, מאוחר מדי". זה אפילו לא פרומיל מהכסף שלקחו מהציבור, ועכשיו זה בעצם כסף של הלקוחות שלא נתנו להם בריביות, אז עכשיו, אותו ציבור גם ישלם איזה מס עניות של מיליארד שקלים ונראה גם איך המס הזה יתקדם.

זאת ההערה שלי. כי בסוף, בזמן שחלף, פגענו בציבור, ויכולנו, במקביל לקידום רפורמה מבנית – שהיא חשובה מאוד, ואני עומדת על זה שאני רוצה לומר שהרפורמה הזו חשובה – לעשות דברים אחרים כדי לא לפגוע בציבור.

עכשיו לגבי הרפורמה הזו. זו רפורמה חשובה מאוד, אני מברכת אותך, השר, ואני מברכת את יו״ר הוועדה, אבל יש לי הערה. כמו שנאמר לפניי, מדובר כאן ברפורמה מהיסודיות והחשובות שייעשו בתקופה הקרובה.

הציעה ועדת הכנסת, הציע הייעוץ המשפטי של הכנסת, כשזה היה בוועדת הכנסת בחוק הפיצולים, לפצל ממנו כפשרה אפילו סעיף ספציפי שהוא מעורר הרבה מאוד שאלות יסודיות של הכנסה לראשונה, בניגוד לוועדות קודמות ובניגוד למגמה של מוסדיים וחברות ביטוח, לתוך בעצם הסגמנט שהוא אמור להיות מחולל התחרות, שנקרא "הבנקים הקטנים" או "הבנקים הזעירים".

הרי, בסוף המבנה הוא הכול, ואם פעם אחת סוף-סוף יושבים ומטפלים במבנה, בטקט חשוב מאוד אחרי כמה ועדות שהיו, צריך לעשות את זה כמו שצריך. כי כשעושים טעות במבנה, אני אומרת לך, קשה מאוד לחזור אחורה. עם כל הכבוד למה שהיא הציגה כאן, זה לא יהיה ועדת מעקב, אנחנו נראה. ברגע שמכניסים, קשה להוציא.

עכשיו ההצעה שלי, ואני חושבת שעוד, אוהד, אתה תוכל לשקול את זה בהמשך החקיקה פה, ההצעה שהייתה של שגית ושל איתי בוועדת הכנסת אמרה: לפחות את הסוגיה הזו של הכנסת מוסדיים לתוך הרפורמה - תשקלו אותה לפצל מחוק ההסדרים. מדוע? כי החקיקה הזו עכשיו, הרי, יש בה את השוט הזה של חוק ההסדרים, את השוט של המשמעת הקואליציונית שבלעדיה אין תקציב וכו'.

ובסוף, צריך להגיד, זה גם לא חוק כזה שהוא מביא כסף לתקציב בצורה מיידית. הוא מועיל עם הציבור. זה לא כמו חוקים אחרים, כמו המס על הבנקים, שצריך אותו בשביל ההנחות התקציביות. ולכן אני מבקשת, תשקול את זה, אוהד, בלב פתוח, שאת הדבר הזה תפצל.

לא חייבים לעשות את זה ב-20 ימי עבודה נטו. יש כאן שאלות כבדות מאוד שמונחות על המשקל, ואפילו אם תחליט לתקן ותחליט לשנות, זה לא מסוג הדברים שצריך לעשות בחיפזון. אז זו ההערה שלי. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

תודה רבה, חבר הכנסת פרקש. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה. א', אני מסכים עם הסעיף שלו, יכול להיות שצריך לפצל את זה בחוק ההסדרים, אבל להביא את זה קודם, לפני חוק ההסדרים, כי אני לא רואה סיבה לעכב חוק כזה. אני חושב שצריך לקדם אותו כמה שיותר מהר.

ולגבי הכנסת גופים נוספים, אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת, אדוני יושב-ראש הוועדה, וכמובן שר האוצר. עזבתי את הכנסת לכמה חודשים, אבל לפני כן התעסקתי הרבה עם רשות שוק ההון.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היית חסר לנו.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ונושא הפיקוח על חברות הביטוח, על כל נושאי הביטוח, הוא לוקה בחסר בלשון המעטה. הוא לא עובד. זה אצלך במשרד. זה פשוט לא עובד. אין פיקוח. לאנשים שדדו 800 מיליון שקלים, אף אחד לא נותן תשובות עד לרגע זה. יש משחק קטן אחרי כמה שנים של משפטים, אבל העסק שם לא עובד.

ואני חושב שאם יש לך מערכת שיחסית עובדת יותר טוב ומערכת שלא עובדת, זו ההזדמנות להכניס את המפקח על הבנקים לפקח גם על המערכת הזאת באופן כללי, כי יש שם כשל, אדוני השר, ואני אומר לך את זה כמי שליווה אינספור דיונים בעניין. זו מערכת שלא מתפקדת, והציבור סובל מזה.

הציבור סובל מזה גם ביוקר המחיה. דרך אגב, כל אחד מהיושבים כאן יש לו בין 20% ל-30% מהשכר שלו שהולך לשוק ההון ולחברות הביטוח, ואין על זה פיקוח אפקטיבי, בסדר? ואני אמרתי, בלשון המעטה – יש לי הרבה יותר מה לומר בעניין הזה. לכן אני חושב שזו הזדמנות להכניס אותם תחת הרגולציה של המפקח על הבנקים. באופן כללי, בכלל, אתה תרוויח פעמיים, ואני אשתדל יחד עם - - -

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אתה רוצה לייקר את הביטוח כמו את האשראי?

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, לא בחלק הזה. בחלק הזה של ההגנה.

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אין דבר כזה. הרי המפקח הוא המפקח.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתה יודע מה? בבנקים בסוף לא גנבו לאנשים 800 מיליון, הגניבה האחרונה הייתה - -

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אני אדבר על סרק. בסדר.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> - - 250 מיליון, והמדינה רעדה. פה גנבו לאנשים את הכסף, את הפנסיה שלהם, 800 מיליון, תחת עינה של מדינת ישראל. מדינת ישראל לא עשתה כלום. אני אומר לך באחריות, אדוני השר, כלום.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מסכימה איתך.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> פשוט כלום. זה מזעזע. אני לא מצליח להבין איך כולם עוברים על זה בשקט ובסדר וזה. משטרת ישראל, אני לא רוצה אפילו לספר, אדוני, זה לא הנושא כרגע. אני רק אומר, כן? זו הזדמנות. אתה הולך להכניס את המפקח על הבנקים עליהם? תכניס את הפיקוח בשביל גם להגן על הלקוחות.

כי כולנו הלקוחות שלהם, ואנחנו לקוחות שבויים. כל אזרח במדינת ישראל, 20% מהשכר שלו שבוי, ויש כאלה ש-30%. שבוי בידי המערכת הזאת. ולכן אני חושב שצריך להכניס על זה פיקוח, להכניס את המפקח על הבנקים, לאשר את זה כמה שיותר מהר, שייכנסו כמה שיותר גופים לתוך נותני אשראי, תהיה כמה שיותר תחרות.

וכן, נחזק גם את הבנקים הקטנים, אני גם מסכים איתך גם בנושא הזה, ויש דרכים לעשות את זה, ונוכל לעשות את זה גם בוועדת השרים וגם פה, אבל אני חושב שכן, כמה שיותר מהר. זה נחמד מאוד להגיד "תוציאו את זה מחוק ההסדרים ותדונו בקיץ, ותדונו ערב בחירות" - -

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, רק את החלק של הבעלויות.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> - - ואחרי זה אתם, כאופוזיציה, לא תיתנו להעלות חוקים כי אנחנו לפני בחירות, זה נשמע מצוין.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר > לא, פינדרוס, רק את החלק של הוועדות.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל בואו נגיד את זה לצופים בבית: המשמעות של להוציא את זה בחוק ההסדרים - - -

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל גם אתם לא נותנים להעלות חוקים. מי לא נותן להעלות חוקים בשנה האחרונה? אתם, לא אנחנו.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> נכון. כי אנחנו אופוזיציה.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון, אתם.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא שאלתי מי אשם.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז על מי אתה מדבר?

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אמרתי מבחינת התוצאה.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

לא, הוא אמר אופוזיציה באופן כללי, הוא לא הגדיר מי באופוזיציה.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני אמרתי אופוזיציה גם אני.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה? כן, אופוזיציה לוחמת.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מבחינת התוצאה היא לא תעבור. ולכן זה נשמע נחמד להגיד את זה "תוציאו בחוק ההסדרים", אבל בואו נהיה אמיתיים, נשים את על השולחן: זה לא יקרה אם זה לא יהיה בחוק ההסדרים. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

תודה רבה. אדוני שר האוצר, אולי סבב התייחסויות, ואחר כך אנחנו נעבור לשאר הדוברים.

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> טוב, חבר הכנסת פינדרוס, אני אתחיל ברשותך ממך. אנחנו עובדים כדי לחזק את רשות שוק ההון, מגדילים אותה בתקנים, אנחנו עושים על זה עכשיו הרבה מאוד עבודה. אני לא מקבל את ההגדרה שלך בכלל.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הבעיה שם היא לא בתקנים. הבעיה שם היא במוח, לא בתקנים.

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> רגע, רגע, אני לא מקבל את ההגדרה שלך. שמעתי, אני אהיה מוכן לשבת איתך בשמחה רבה, אני לא מקבל את ההגדרה. אני רק אומר ממש בקצירת האומר. רגולציה, במילה אחת, זה ניהול סיכונים. אפס תאונות דרכים, לא נאפשר לאף אחד לנסוע על הכביש. הפקרות מוחלטת, אנחנו גם לא רוצים. ומילת המפתח ברגולציה היא ניהול סיכונים.

אפשר ללכת לניהול סיכונים שמרן מאוד, לצמצם את הסיכון, את הפוטנציאל של התממשות של הסיכון, אבל להרוג את המשק. ואני חסיד גדול של ניהול סיכונים הרבה יותר ליברלי, כי אני חושב שזה בסוף יותר טוב למשק, ואגב, גם לאזרחים. זה הופך את העסק להרבה יותר זול.

בסוף, לרגולציה יש עלות, כן? יש לה מחירים. בסוף הכול מתגלגל לכסף. איך שלא תסתכל על הכלכלה, לכל דבר יש מחיר. הכול מכומת בכף לכסף. בפרשיית סלייס, ואגב, המשטרה צריכה לחקור, ואני מקווה שאנשים יעמדו לדין – רגע, רגע, חכה רגע, אני אומר לך – בעיניי לא היה שום קשר.

מה הפירוש? כשאתה אומר "ניהול סיכונים ליברלי", אתה באופן אינהרנטי לוקח סיכון להתממשות של סיכון. זה מובנה. ולא קרה שום דבר. אין שום איום על היציבות, 800 מיליון שקלים לא מזעזע משק, לא פוגע בכלכלה. אנשים פעלו בחוסר אחריות, לקחו סיכון על עצמם - -

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

זה לא נכון.

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> - - כשהלכו לחשבון המימון.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל מה זה לא קרה כלום, השר? אנשים איבדו את - - -

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, לא, אדוני השר, זה לא - - -

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

רגע, רגע, לא, לא, אנחנו ננהל את הדיון הזה בצורה מסודרת. אני מבין שפינדרוס, כאופוזיציה לוחמת - - -

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> חבר הכנסת פינדרוס, רק רגע. חבר'ה, שנייה.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בנושא הזה הוצאתי מכתב לשר האוצר לפני שנה.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

אני צוחק, אבל חברים, בואו נעשה מסודר רק. בבקשה.

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אני למדתי את סלייס לעומק, אני מלווה אותם מהיום הראשון, מיניתי את הנאמן, אני מממן את עבודתו, אני פועל להחזיר את הכספים ואני לא מוכן. הדבר הראשון שאמרתי לממונה על שוק ההון, כשהפרשייה הזו התפוצצה: "שלא תעז עכשיו, באיזה פוסט-טראומה, לרוץ עכשיו ולהדק את הפיקוח ולהרוג את השוק הזה".

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ביקשתי ממנו משהו אחד – "לך למשטרה". את זה הוא לא עשה.

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> רגע. יצחק, למה אתה צועק?

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתה אומר, "המשטרה אחראית"? ביקשתי ממנו, לך למשטרה. כנס לאוטו שלך, תתניע אותו בדרך, לך למשטרה - - -

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אבל למה אתה צועק?

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כי כואב לי. כי אני פוגש את הפנסיונרים האלה, שרימו אותם. זה לא אתה, השר.

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> לא, אבל אל תצעק, איציק.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה כואב לי.

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> יצחק, זה כואב גם לי. לא כואב לי פחות ממך. ואני גם עובד כדי להחזיר את הכספים האלה, ורובם יחזרו. 70% - - -

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כנס לאוטו ולך למשטרה.

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אתה אומר לך, תשמע, אתה עושה פה עוול כי הוא לא פה. אני אומר לך שאתה טועה, אני לא יכול להתייחס לזה. אתה טועה ומטעה, ואני לא אתייחס לזה, כי למה שקורה בחקירות משטרה אני לא יכול להתייחס, אבל גם את זה אני מכיר לעומק.

זו לא חוכמה, בסוגיות שאי-אפשר להתייחס אליהן, וגם הוא לא יכול להתייחס אליהן. מתי הוא הניע את האוטו, לאן הוא נסע ומה הוא מסר – הוא לא יכול להגיד, כי הוא לא יכול לחבל בחקירות, אבל אני עכשיו מדבר מערכתית.

מערכתית, אני אומר, זו מדיניותי, כאיש ימין כלכלי, וזה גם הוויכוח שלי עם בנק ישראל והפיקוח על הבנקים. ועוד פעם, פה אנחנו עושים צעד נהדר לכיוון הנכון, ולפני יומיים היה אצלי המפקח והציג את הרגולציה. באמת עשיתם פה עבודה יוצאת מן הכלל.

ועדיין, אני חסיד גדול של רגולציה, קלה יותר אגב, של אכיפה נוקשה הרבה יותר, ולכן אני אומר לך שמי שצריך, בסלייס, יישב בכלא, וזה הפתרון, יחזיר את הכסף מהכיס ויביא אותו מהבית ויישב בכלא. אני לא רוצה יותר רגולציה עכשיו על העולמות האלה, כי התוצאה תהיה תשואות נמוכות יותר, עמלות גבוהות יותר, ויוקר מחיה גדול יותר לאזרחי ישראל ולחוסכים הפנסיוניים.

ואני כן אומר, בפרשיית סלייס, אנשים השתמשו בדבר שמותר להם בחוק: ללכת לחשבון ניהול עצמי, וחתמו על הדבר הזה – ידעו, לא ידעו, כן, שידעו, ולקחו סיכון, וזה בסדר גמור. ואם באמת לא היה כאן עוקץ, והם היו באמת מרוויחים הרבה כסף, כמו שהיו מנהלים בעצמם, לא באיזה עוקץ, אז הם היו נהנים מזה.

וגם להם יש אחריות על הדבר הזה, עם כל הטרגדיה שיש בזה, ואני לא אומר שזו לא טרגדיה, אבל משקית, חבר הכנסת פינדרוס – עזוב, האדם הפרטי זה דיון. אני, כידוע, סירבתי בכל תוקף שהמדינה תפצה, כולל בבג"ץ.

המדינה לא אחראית ולא אשמה, והמפקח פיקח, וכן, יש עבריינות, ומי שצריך לתת את הדין ייתן את הדין. את האחריות שיש לנו לאחר מעשה בלעשות הכול כדי להשיב את הכספים, כולל לממן את הפעילות של הנאמן, אנחנו עושים. של המנהל המיוחד. אנחנו עושים את זה. אני לא מקבל את האמירה שהפיקוח הוא לא מספק. אני מוכן לקבוע איתך פגישה ברמת המקרו עכשיו, ואחר כך נדון גם במקרה ספציפי. זה אחד.

ב', אני אומר לחבר הכנסת דלל: אין שום מחטף. אני לא רוצה להתווכח איתך לגופו של עניין, מכיוון שאני אהיה בוועדת הכספים ונדון בשאלת המס, כולל בהחרגות וכו'. אני חושב שאין מס טוב. אין מס טוב. הלוואי ויכולתי שלא יהיו מיסים בכלל.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה יכול.

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אם היינו דובאי, ואני יודע מה, והיה לנו נפט. אני מנסה ללכת למס הפחות רע, ואני חושב שהמס הזה הוא פחות רע ממס הכנסה על עבודה, כדי לעודד אנשים לצאת לעבודה ולהשאיר להם יותר כסף בנטו, ונדבר על זה שם.

ונדבר על רפורמת החלב. אני משוכנע שהיא נכונה – היא שומרת על החקלאות, היא שומרת על היצור המקומי, היא שומרת על ביטחון המזון, היא שומרת על החקלאים, וכן, היא פותחת שוק לתחרות, מפרקת מונופולים, ומורידה יוקר מחיה לאזרחי ישראל. לא נדון בזה כאן.

אני רק מגיב לדבר אחד שלך. אגב, נדון בזה, אני אהיה פה מחר, על החלב. נדון. אני רק לא מקבל את המילה "מחטף". כמו הרפורמה הזו, גם על כל הנוספות, ישבו צוותים, נעשתה עבודה מקצועית, חודשים על חודשים על חודשים, וגובשה רפורמה. אפשר להסכים, אפשר להתווכח – אין שום מחטף. את זה אני לא מוכן לקבל. בדיוק כמו הרפורמה הזאת, ישבו על הרפורמות האלה לא שבעה, אלא 700 נקיים, בלמידה מעמיקה ובשיח, איפה שהיו מי שהסכימו לדבר איתנו. ובשביל זה יש פה כנסת.

עכשיו תראו, האם לא הייתי שמח להגיש את זה יותר מוקדם, שיהיו יותר ימי דיון? הייתי שמח. אגב, בפעם הקודמת, חבר הכנסת בליאק, אני עומד ב-100% מאחורי האיחור שלי בהגשת תקציב 2025. עשיתי אותו במודע - - -

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רק שזו הפרה של חוק יסוד.

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> רגע, שמעתי אותך. אתה בצדק ביקשת שאני לא אפריע לך. עכשיו אתה תתאפק. אני ידעתי שהולכים לעם כלביא, מה שלא יכולתי לומר. סליחה, זה לחיצי הצפון. אגב, כן הייתי בדיון בוועדה שהסברתי.

חשבתי שלא נכון להגיש תקציב בתנאי חוסר ודאות לפני שמפה מתבהרת, ולכן אני המתנתי לסוף השנה, ואני חושב שאחרי חיצי הצפון כל המציאות השתנתה, והתקציב השתנה, והמציאות הכלכלית השתנתה.

הפעם אני מסכים שזה לא האירוע. הפעם, לצערי, בגלל אילוצים פוליטיים קואליציוניים – ומה לעשות? אמר כבר צ'רצ'יל, נכון, דמוקרטיה זו שיטה גרועה מאוד, אבל הכי פחות מכל היתר, וזה המחיר. ולצערי, בגלל שאלת חוק הגיוס, נכון, יש פה עיכובים. אנחנו היינו מוכנים הפעם, אולי לא בלוח הזמנים – גם על זה יש לי מה להגיד. הממונה על התקציבים מנעו ועצרו מינוי במשך חודשים על גבי חודשים על גבי חודשים - - -

<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>

שיקולים קואליציוניים מאפשרים להשאיר את החוק?

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> רגע. תראו, החוק - - -

<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>

אני לא מצליח להבין מה אתה אומר.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תקציב המדינה לא יכול להיות בין ערובה של חוק ההשתמטות, אדוני השר.

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אני מסכים.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

כל הכבוד.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה.

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> לא "חוק ההשתמטות". חוץ מהמילה הזאת, אני - - -

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה שאתה מסכים איתי.

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> ולדימיר, ביקשת שאני לא אפריע, אז גם אתה אל תפריע.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הערת ביניים.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אל תצדיקו את החוק הזה.

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אני בהחלט הייתי מעדיף שהדיונים בכנסת יתחילו מוקדם יותר, ועדיין אני חושב שיש מספיק זמן לדון, ואגב, אני אומר לחבריי באופוזיציה, בוודאי בחוק כזה, שאין בו ויכוח מהותי – יכולים להיות ויכוחים מקצועיים, אבל זה לא אמור להיות קואליציה-אופוזיציה.

ככל שהדיונים פה יהיו ענייניים, ואת הנאומים הפוליטיים נשאיר למקומות אחרים, אז יש פה מספיק זמן. חוק ההסדרים, למשל, בממשלה הקודמת, שהיה יותר מפי 2 - - -

<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>

אדוני שר האוצר, אבל מה דחוף לך?

<< דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אני אסביר. תכף אני אסביר.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

חברך לאופוזיציה, פינדרוס, הסביר קודם למה זה ח

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]