פרוטוקול מספר 552, ועדת העבודה והרווחה, 24/02/2026

הכנסת העשרים-וחמש

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 552

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי, ז' באדר התשפ"ו (24 בפברואר 2026), שעה 10:16

סדר היום:

<< נושא >> הצעת תקנות עובדים זרים (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים) (תיקון), התשפ"ו-2025 << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

מיכל מרים וולדיגר – היו"ר

דבי ביטון

חברי הכנסת:

איימן עודה

מוזמנים:

בר מיוחס

–

רפרנט תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

נטע בר זיו

–

רכזת תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

מאיר דוד

–

מנכ"לית שמנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה, משרד העבודה גאולה צמח

–

עו"ד, לשכה משפטית, משרד העבודה

אביבית אסרף

–

מנהלת תחום בכיר מדיניות הסדרה ואכיפה, משרד העבודה רות רוזנצויג

–

מנהלת תחום מדיניות ורגולציה, משרד העבודה

לירון בנית ששון

–

עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יהודית כרמי

–

מנהלת תחום עבודה ועובדים זרים, משרד החקלאות וביטחון המזון דנה שטרית

–

מנהלת תחום, משרד החקלאות וביטחון המזון

שרה דיאמנט

–

מנהלת תחום בכירה עובדים זרים, משרד הכלכלה והתעשייה שמעון זיגזג

–

מנהל אגף בכיר זרוע הרחקה, רשות האוכלוסין וההגירה יוכבד כץ

–

עו"ד, לשכה משפטית, שירות התעסוקה

דובי אמיתי

–

יו"ר נשיאות המגזר העסקי

ישי פולק

–

עו"ד, מנכ"ל התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

מיכל וקסמן חילי

–

ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים

אורי דורמן

–

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

אילנה דרור

–

כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

דורון ליבנה

–

יו"ר ועדת עובדים זרים בהתאחדות חקלאי ישראל

טיראן ששון

–

סמנכ"ל כלכלה ורגולציה, איגוד לשכות המסחר

נטלי ביאנקו סופר

–

מנהלת חטיבה בעובדי הבניין, ההסתדרות החדשה

אדם בלומנברג

–

סמנכ"ל כלכלה ומדיניות ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה אביתר חנן

–

רכז אסטרטגיה ומדיניות, אגף כלכלה ומדיניות, ההסתדרות החדשה ואאיל עבאדי

–

מנהל חטיבה ארצי, הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות החדשה דן ורשבסקי

–

רכז מקצועות הבנייה, הסתדרות העובדים הלאומית

ורוניקה רוזנברג

–

מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל

אלכס פרידמן

–

מייסד ויו"ר "נכה לא חצי בן אדם"

מירי גרוס

–

עו"ד, קליניקה לזכויות עובדים, אוניברסיטת תל אביב אלעד כהנא

–

מחלקה משפטית, עמותת קו לעובד

ארנון וולוסקי

–

מנכ"ל איגוד המסעדות האתניות

ייעוץ משפטי:

אילת וולברג

מנהלת הוועדה:

ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת תקנות עובדים זרים (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים) (תיקון), התשפ"ו-2025 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

בוקר טוב לכולכם. היום יום שלישי, ז' באדר, התשפ"ו, 24 בפברואר 2026. השעה 10:15. זק באדר הוא יום פטירתו של משה רבנו. ככתוב בספר דברים שהקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו עסק בקבורתו של משה רבנו. לכן נהגו ביום זה חברי קדישא לצום ובסוף הצום לקיים סעודה ומעין יום טוב. החל משמחת תורה תשפ"ד גילינו בתוכנו ביתר שאת את האנשים הצדיקים ביותר, מוסרי הנפש פשוטו כמשמעו, אנשי חברת קדישא, זק"א וחיילי המערך לטיפול בחללים שעשו ועושים את מלאכת הקודש הקשה ביותר. מלאה שהיא כל כולה חסד של אמת. חסד שאין בו שום תועלת, שום רווח, חסד של אמת.

ביום הזה אני רוצה להצדיע ולומר תודה שלעולם לא תספיק בשביל לבטא את ההערכה העצומה שחייבים כולנו לאנשים הללו. בהמשך לדיון שקיימתי ביום ראשון בנושא הסיוע המשפטי לחיילי מערך הטיפול בחללים פה בוועדה הזאת, אני מתכוונת להמשיך ולדאוג ולעסוק ברווחתם של מי שנתנו את נפשם למשימה הקדושה והקשה ביותר.

בנוסף הרבנות הראשית קבעה את היום הזה כיום האזכרה לחללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע. נזכור אותם בליבנו ביום הזה. נמשיך לדרוש ולעשות ככל יכולתנו שגם הם יימצאו ויובאו לקבר ישראל.

במעבר חד, אנחנו נעבור לנושא שלשמו התכנסנו וזה להמשיך את הדיון בנוגע להצעת תקנות עובדים זרים (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים) (תיקון), התשפ"ו-2025. בדיון הקודם יותר דיברנו וזה היה דיבור שלא היה צמוד לתקנות עצמן, לנוסח התקנות. אז ברשותכם נתחיל היום עם ההקראה ואז נעבור כל מי שירצה לומר את דברו בקשר לסעיף כזה או אחר.

אילת, נתחיל? נכון, תודה. מזל שיש לי את אילת לצידי. את הדיון הקודם סיימנו בכך שאתם, ככל שאני יכולה לקרוא לכם "הצדדים". יש פה צדדים לפה וצדדים לשם ואמרנו שתלכו, תנסו להגיע להסכמות ונחזור עם הסכמות. אז אשמח לדעת. כן, בבקשה.

<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>

בוקר טוב. אני מאיר דוד, ראש מינהל אכיפה והסדרה במשרד העבודה. בסוף הדיון הקודם ביקשת שניקח שבוע ימים לנסות לקיים איזה שהוא שיח בין הארגונים. קיימנו את השיח הזה. נפגשנו, ארגוני המעסיקים, ארגוני העובדים ומשרד העבודה ורשות האוכלוסין. בדיון הזה, בשיחה, הם ביקשו לקבל חודש נוסף בשיח בין הצדדים בלי המדינה, לנסות להגיע להסכמות. גם לזה הסכמנו. עדכנו גם את הוועדה. ההסתדרות והמעסיקים היו חודש בשיח ביניהם ובסופו קיבלנו הודעה שהצדדים לא הגיעו לשום הסכמה ולכן חזרנו לוועדה וביקשנו להמשיך לקיים את הדיון.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תודה מאיר. כן דובי.

<< אורח >> דובי אמיתי: << אורח >>

גברתי יושבת-הראש, למען הפרוטוקול, דובי אמיתי, יושב-ראש נשיאות המגזר העסקי. אני אתחיל דווקא ממשהו שלכאורה לא קשור, אבל הוא קשור בסופו של דבר למערכת יחסי העבודה במשק. אתמול סיימנו וחתמנו על הסכם קיבוצי עם ההסתדרות, לאחר עבודה באמת משמעותית, מקצועית, ראויה, לטובת אנשי המילואים ונשות המילואים. ההסכם הזה מדבר על הגנות אנשי המילואים שכולנו מבינים שאנחנו עדיין באירועים לא פשוטים ואף אחד מאתנו לא יודע מה הולך לקרות מחר. אני רוצה להודות לממלא מקום יושב-ראש ההסתדרות רועי יעקב, לאדם שיושב פה לצידי. אנחנו ממשיכים באמת ביחד לעשות הסכמים קיבוציים לטובת עם ישראל ובמקרה הזה לטובת מערכת הביטחון, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון.

מפה אני ניגש לעניין עצמו של הניכויים. מן הסתם כבר שנים רבות אנחנו מנהלים את כל יחסי נקרא לזה מארג העבודה במשק בהסכמות ובהבנות בין ההסתדרות שמייצגת את העובדים לבין נשיאות המגזר העסקי שמייצגת את המעסיקים. ולא תמיד מצליחים להגיע להבנות. אבל בסופו של דבר בזמנו ארנון בר דוד והיום ממלא המקום רועי יעקב מבינים שאנחנו חייבים להגיע להסכמות בינינו.

הייתה לי אמירה אתמול של מאיר דוד שככל שאנחנו נגיע עם ההסתדרות להבנות ולהסכמות, אז זה יהיה מקובל. ולאור הדבר הזה אנחנו נמצאים ממש בישורת הראשונה. לא הצלחנו, כמו שנאמר, עם פורום ארלוזורוב. כי לטעמי אנחנו ביקשנו לקבל מהם מספרים ובסוף הם חשבו שהמנדט הוא לנהל משא ומתן, אבל רצינו לדעת קודם כל את העובדות באשר הן.

אני חושב שאנחנו בקצה. יושב לידי ידידי אדם בלומברג. אני חושב שאנחנו צריכים לשנות את השיטה. השיטה צריכה להיות בתצורה הבאה: השכר המותר לניכוי צריך להיות מוצמד באחוזים לשכר המינימום. אין טעם כל תקופה מסוימת להגיע לוועדה ולעשות תיקון על תיקון ואני מזכיר שהתיקון האחרון לחקלאים היה ב-2017 ומאז יש התייקרויות במשק. לצערי אתמול הנגיד לא מצא לנכון להוריד את הריבית, דבר שבעיניי באמת לא ראוי, לא מקובל. אנחנו נכנסים לתקופה של צמיחה, ציפיתי לראות רוח גבית בעניין הזה ויצאתי מאוד מאוכזב, מעורבים אחרים במשק.

לכן כשאנחנו רואים מצד אחד את יוקר המחייה ורואים את העלויות הכבדות ואת הניסיונות של הממשלה להוריד את יוקר המחייה, אז גם במקרה הזה אני חושב שההסתדרות ואנחנו צריכים להגיע באמת להסכמה. נשאר לנו ממש אחוז, אולי אחוז בוויכוח בינינו. לטעמי על פי חוק הגנת השכר, סעיף 25א לחוק הגנת השכר לכל העובדים הישראלים ניתן לקזז עד 25% מגובה השכר. אני לא רוצה להיות שם. אני לא חושב שזה נכון. אבל אני כן חושב שאנחנו צריכים להסביר את זה באחוזים ולא לחזור כל פעם לוועדה.

יש דרישה, בקשה בעתיד של ההסתדרות לדון במובן של התנאים ההולמים של העובדים ואמרתי שאני פתוח. תנאים הולמים, מגורים הולמים. אם יש צורך באמת לתקן בעיוות כזה, אז יחד עם ההסתדרות, משרד העבודה, ככל שהדברים יעלו אנחנו נשב. אני תמיד אמרתי גם לאדם שברגע שיוכח שבאמת צריך לשפר את זה אנחנו נשפר את המגורים הולמים, אין שום בעיה.

אגב, אני מזכיר לכולם שחלק ממה שקרה אצלנו בסקטור החקלאי, ואני לא מייצג רק את הסקטור החקלאי, זה עלויות מורכבות של ממ"דים, לא רק ליד המבנים, בין אם הם מבנים יבילים, אלא זה גם ממ"דים שאני צריך לפרוס בשטח על מנת להגן על העובדים. העלויות האלו נופלות עלינו החקלאים. ואם אני מסכם בשורה אחרונה אני מבקש, גם מההסתדרות וגם ממשרד העבודה להצמיד את זה לאחוזים. יש לי כיוון מסוים, אני לא רוצה כרגע לומר אותו. אני צריך את ההסכמה של ידידי אדם. הוויכוח הוא ממש על אחוז בודד. אני מקווה שנוכל להגיע להסכמה כאן. ואם לא, נבקש גם את עזרתך לעזור לנו להגיע להסכמה. כי מבחינתי שינוי השיטה הזאת הוא הדבר הנכון.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תודה. בבקשה אדם.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

אדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות ומנכ"ל אגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות. אני חושב או אני מציע שבאמת טרם הקראה אולי נוכל לקחת חמש דקות ביחד עם משרד העבודה. אני חושב שכן נוכל להגיע לאיזה שהוא מתווה מוסכם.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

חמש דקות הפסקה עכשיו אתה מתכוון? אז מה עשיתם? אנחנו איחרנו, מתי פתחנו?

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

אני מציע ולשם היעילות שלא נעשה הקראה על משהו שכרגע לא מקובל לא על נשיאות המגזר העסקי ולא על ההסתדרות כמייצגים של המעסיקים והעובדים, אני מאמין שכן אפשר - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא הבנתי. תראה, אני אתן לכם. רק שנייה, אני אתן לכם, אבל אני באמת לא מצליחה להבין. תראו, זמן הוועדה הוא זמן מאוד יקר.

<< אורח >> דובי אמיתי: << אורח >>

חמש דקות, לא יותר.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אין בעיה. שמעתי אותך ולא מעט. תקשיבו לי, כולכם. אני לא יודעת מה התרגלנו, פה זה לא עובד ככה. בסוף ביקשנו, הוריתי שבוע, תקבלו שבוע, יש בשבוע הרבה יותר מאשר חמש דקות. לא הגעתם תוך שבוע, ביקשתם עוד חודש, אמרנו בסדר. נתנו עוד חודש. יותר מחודש לדעתי מהדיון הקודם, בדיוק, עברו חודשיים. אתם מגיעים היום לדיון, התחלנו את הדיון קצת באיחור, זה לא שהתחלתי אותו בדיוק בזמן. אני תמיד נוהגת, למרות שאני מגיעה לפה מוקדם מאוד. אמרתי בסדר, אם צריך אנחנו נחזיר. אז אתם מחכים שנתכנס ואז נעצור את הוועדה כדי שתוכלו לצאת חמש דקות לדבר? אף אחד לא מנע מאף אחד לדבר.

שנייה, אין צורך. עכשיו 10:25, בשעה 10:30 היו פה חזרה. חמש דקות זה חמש דקות או שזה סלנג של חמש דקות ואתם צריכים 15?

<< אורח >> דובי אמיתי: << אורח >>

חמש דקות.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

בסדר. בבקשה תצאו, אנחנו נחזור עוד פעם ב-10:30. אוי ואבוי לכם אם לא תחזרו עם הסכמה. שלום, ביי.

<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:25 ונתחדשה בשעה 10:33.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

שוב שלום, חזרנו. השעה 10:33. מאיר, אתה איש בשורות אתה?

<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>

אני לצערי לא ממש איש בשורות, כי אני ציפיתי שתהיה הסכמה על הסכומים שדיברנו עליהם. וכאן יש הצעה אחרת שהיא משנה באופן מהותי את התקנות. לפחות לדעתנו, גם ברמה המשפטית. היא לא מתייחסת למעשה באמת להחזר ההוצאות או להוצאות שהוצאו בפועל של המעסיקים עבור העובדים.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

אז לא צריך.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

רגע, שנייה אדם. אני רוצה רגע להבין את הקונסטלציה שקרתה פה. יש כאן הסתדרות ויש כאן ארגון מעסיקים. ויש כאן את המשרד. אוקיי?

<< אורח >> דובי אמיתי: << אורח >>

יש חקלאים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

מעסיקים בפנים זה גם חקלאים, נו באמת. אורי, שנייה. בסדר, עם כל הכבוד יש בתוך המעסיקים גם תעשיינים.

<< אורח >> דובי אמיתי: << אורח >>

הייתי בשקט עד עכשיו, זה קשה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

עד עכשיו היית שקט? אנחנו אפילו דקה לא דיברנו, אז איך היה אפשר לא להיות שקט בדקה שהתכנסנו? בכל אופן, יש כאן את ארגון המעסיקים והחקלאים ויש את ההסתדרות ואת המשרדים. יצאתם, ארגון המעסיקים והחקלאים וההסתדרות החוצה כדי להגיע להסכמות של חמש דקות. חזרתם חזרה כאשר אומר לנו נציג המשרד שזה לא עניין של הסכמות, זה עניין של בכלל לצאת מהתבנית שהתקנות החוק קבעו. זה משהו אחר לחלוטין.

אנחנו כן נרצה לשמוע מה נקבע. מה הם מדברים ביניהם. ואז נראה אם זה כן המשרד מסכים באופן עקרוני, אבל זה לא מתיישב עם החוק, כן מתיישב עם החוק. בוא נשמע רגע. אז אם כבר בזבזנו, לא בזבזנו, אם כבר עברו כמה וכמה דקות בוא נשמע גם את זה ונמצה גם את האירוע הזה ונתחיל להקריא.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

כרגע התקנות מתייחסות לחקלאות בנפרד, מתייחסות לאזורים גיאוגרפיים בנפרד. מתייחסות לשונות בין האם העובד מתגורר ביביל או לא והאם הוא מתגורר במגורי מעסיק או לא. לצורך העניין, עובד סיעודי או עובד בניין שנמצא בתוך שטח הבניין שלו. כרגע יש שונות ויש שונות בסכומים.

ההצעה שהייתה בינינו לבין המעסיקים הייתה לגזור אחוז קבוע לכולם, ללא שונות בין הגיאוגרפי או בין החקלאות. למעט אם זה בתוך מגורי המעסיק - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

מה זה אחוז קבוע?

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

לקבל שיעור אחיד. למצע בעצם את השיעור בין הנפות השונות ובין החקלאות למה שלא בחקלאות ולייצר מיצוע. כמו שהיום לצורך העניין התקנות מתירות 25% משכר המינימום, אז אנחנו נקבע אחוז מופחת יותר שהוא האחוז האחיד שכולל גם את ההוצאות הנלוות בפנים. זה משהו שכרגע להבנתי משרד העבודה מתקשה משפטית. המיצוע הזה הוא לא ניצחון שלו ולא ניצחון שלי - - -

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אבל בחוק מדבר על החזר הוצאות, אז אני לא מבינה איך.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

אז צריך להגיד, יש לי פה מצגת מוכנה של 18 שקפים שמסבירה - - -

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

בסדר, אני רק חייבת להגיד, מבחינת המסגרת אנחנו נמצאים, חשוב לי רק למסגר את זה. אנחנו נמצאים בדיון בתקנות, תקנות מכוח חוק. הסעיפים המסמיכים מדברים על החזר הוצאות. אז אני כן אשמח להבין שיעור השתתפות שהוא החזר הוצאות.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

צריך להגיד שיש שונות מאוד גדולה. גם בעבודה של משרד העבודה וגם התייחסות של המעסיקים, יש אין סוף הנחות עבודה שאפשר להתווכח עליהן ולכפור בהן ואין סוף חלוקות. גם בחקלאות יש שונות גדולה בין עכשיו עלות של עובד זר במטולה לבין עובד זר בראשון לציון. ולכן אין סוף לשונות בין העיסוקים ואין סוף להנחות העבודה.

יש לי פה פירוט של הפרכה של כל אחת ואחת מהנחות העבודה של ה-RIA שפורסמה, שלצערי לא קיבלה התייחסות אחרי זה בהליך ההידברות לכאורה שהמשרד בחר לא לקיים לדעתי עם ההסתדרות. אם אנחנו ניכנס עכשיו לרכיב רכיב אפשר לבוא ולחלוק ולפסוק לגבי כל רכיב ולגבי כל הנחת עבודה. האם לפי התקנות, כמו שלפי התקנות מגיע שישה מטרים רבועים לעובד ולפי ה-RIA הם מחשבים לפי 13.5 מטרים רבועים לעובד ולפי המעסיקים הם מחשבים בכלל דונם פתוח לשימוש העובדים בחקלאות, שהם ירוצו ויעשו שם מנגלים. והאם אנחנו מדברים על חלוקה לפי מזגן חדש או לא מזגן חדש, כן חובת מזגן בכלל בתקנות. האם אנחנו מדברים על ציוד חדש או לא ציוד חדש. יש אין סוף הנחות שאפשר להתווכח עליהן. אני מיציתי את זה ב-15 שקופיות שאפשר לעבור רכיב-רכיב, דבר דבור על אופניו, ולפשט ולהכריע לגבי כל הנחת עבודה.

אני חושב שזה לא המקום כרגע של הוועדה או לא - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני גם מסכימה. אני רוצה רגע באמת אילת, להבין ממך שנייה רגע וגם מהמשרד. בסוף יש כאן שני ארגונים שהם בעצם מייצגים את כלל השחקנים פה על המגרש.

<< אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >>

חוץ מהסיעוד.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

כן, כן, מאה אחוז, צודק. לא משנה, תכף נשמע את הארגונים האחרים, מי שמרגיש שזה רלוונטי לו הוא כנראה נמצא פה ולא בכדי. גם כאשר מדברים על החזר הוצאות ו/או בפועל שהתחייבו אליהם.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

הוצאות שהוציאו בפועל.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

הרי בסוף את כן נותנת סכום. אני מניחה שהסכומים שכתובים פה זה עד. עד המקסימלי.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

המקסימום הוא גם המינימום.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תודה. כשכתוב "עד" אני רוצה לשמוע ממכם האם מישהו הגיש, האם א' בדקתם והלכתם, לבדוק אם יש מזגן או אין מזגן, מזגן זה לא רלוונטי כי זה לא כתוב. אבל לצורך העניין אם יש שישה מטרים או אין, אני מניחה שהלכתם לבדוק, אבל לא בדקתם כמה עלה לו להקים ולבנות או כמה עלה לו לקנות. בסוף צריך שולחן, לא בדקתם, הוא לא הביא לך חשבונית כמה עלה לו שולחן.

<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>

תמחרנו עלויות של מזגנים ותמחרנו עלויות של שולחן וכיסא, את כל זה תמחרנו.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

מאה אחוז, תמחרתם את הכול. נניח שהכול עלה לך, כל התמחור שתמחרתם יצא לכם 17.5% משכר ממוצע במשק. תמחרתם את הכול. למה אי אפשר לקבוע את זה באמת ככה? אני שואלת אמיתי. אנחנו הרי לא רוצים לעבוד על אף אחד.

<< אורח >> אביבית אסרף: << אורח >>

נכון. בגלל שמה שהם מציעים פה בהצעה שלהם זה לקבוע סכום אחיד לכל האזורים בארץ. השוני המרכזי, בעצם החלק הארי של הסכום הוא המגורים, השכירות של המגורים. שכירות דירה בבאר שבע היא לא כמו שכירות דירה בתל אביב. ולזה אנחנו התייחסנו כאשר תמחרנו. בהצעה שלהם בעצם מה שהם באים ואומרים נקבע סכום אחיד, בין אם הבן אדם גר בבאר שבע, הוא עדיין יצטרך לשלם את אותו סכום, שהוא הרבה יותר גבוה ממה שאנחנו מציעים. גם אם הוא גר בצפון, בטבריה, הוא עדיין יצטרך לשלם את הסכום הגבוה. נכון שאולי בתל אביב הוא ישלם טיפה פחות ממה שהצענו, אבל זה המקום היחיד - - -

<< אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>

נטע מאגף תקציבים. צריך להגיד, בסוף ההצעה הזאת חורגת מהמהות של מה שהתקנות באות לעשות. הן באות לגלם את העלות של - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא, לא נכון. נטע, אני לא מסכימה איתך. שנייה, תכף. לגבי האזורים אני מסכימה עם אביבית. זה בא לגלם, אני מסכימה שברמת העיקרון גם מה שהם מציעים בא לגלם. הרי אתה בדקת, עזבי רגע את המגורים, כל היתר, בדקת כמה עולה מזגן, כמה עולה זה, כמה עולה לבנות כזה. ואז עשית ממוצע וקבעת לכולם את אותו דבר, גם אם אני קונה בשוק הפשפשים וזה עולה X ואתה קונה בחנות יוקרה זה עולה Y.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אני כן רוצה רגע להבחין בין שני דברים. בנוסח שהוצע כן אושרה הפרדה, למעט לעניין מבנה יביל, לפי אזורים גיאוגרפיים, לעניין הזה, להחזר הוצאות. אבל להוצאות הנלוות כמו שאת אומרת כן הוצע לקבוע סכום אחיד של 196 שקלים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

ואתם ערבבתם את שני הדברים ביחד. מה ההסבר? למה אתם מערבבים את שניהם ביחד? את הרציונל של ההוצאות הנלוות אני מבינה, אני אתכם.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

קודם כל, ההפרדה כיום דה פקטו היא טכנית והיא נועדה פשוט לייצר שני מנגנוני הצמדה שונים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

היא לא טכנית. למה טכנית?

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

כי הניכוי מהעובד הוא סכום אחד.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

רגע אדם, שנייה. שוב, גם העובד אם הוא גר בירושלים והוא כן יכול לצאת בשעות הפנאי שלו, הוא גר בעיר והוא גר בירושלים, יש לזה משמעות. ובין אם הוא גר, בלי להעליב שום דבר ואף אחד, בכפר, אני לא רוצה להגיד נידח, שכדי להגיע לעיר הגדולה הוא צריך לנסוע חמישה אוטובוסים. יש לזה נפקות גם לבן אדם עצמו. למה שאותו אדם שגר באיזה שהוא מקום שהוא צריך 18 אוטובוסים להגיע למרכז ולקנות לעצמו פיצה, צריך לשלם על המגורים שלו כמו שמשלם מישהו שהוא רק יורד במדרגות ולמטה יש לו 18 סוגי פיצות? בוא. לכן יש משמעות לאיפה הוא גר, עם כל הכבוד.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

אני רק רוצה להגיד, ההוצאות הנלוות מתייחסות לחשמל, מים, ארנונה, דברים כאלה שהשונות בין האזורים הגיאוגרפיים היא יחסית מינימלית. ההוצאות האחרות, לצורך העניין תחבורה, הן מושתות על העובד מלכתחילה. הוצאות המגורים אכן יש שונות. ההוצאות הנלוות, מה שנקרא הוצאות נלוות שמנוכות משכר העובד הן אמורות לבוא על חשמל, מים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אבל אני מסבירה. אתה אומר לי הנסיעה היא בלאו הכי עליו. בוודאי שהיא עליו. לכן אני אומרת, אם הוא גר במקום רחוק והוא צריך לנסוע מה שאחר שגר בירושלים לא צריך, אתה משית עליו עוד הוצאות. ולכן יש משמעות לאיפה הוא גר. למה אתה מתעלם מזה? אתה ההסתדרות, אתה אמור לשמור על העובדים.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

מתווה העסקה כזה, שהם עובדים שישה ימים בשבוע ונמצאים בסמיכות גבוהה לאתר העבודה ולרוב נמצאים בתוך אתר העבודה. לצורך העניין, המטפל הסיעודי נמצא בתוך המקום שלו. הוא צריך לעבור חדר ליד. כנ"ל לגבי עובד בניין, שעל פי רוב נמצא בתוך שטח האתר. והמבנה היביל שנמצא בחקלאות נמצא על השדה ועל האתר החקלאי. לכן אין הרבה שונות. בסוף הוא לא נהנה מזה שהוא חי בתל אביב - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

בחיי היום יום שלו אני מתכוונת.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

איזה יום יום? הוא עובד 12 שעות ביום.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

נכון. ובשעה ה-13?

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

בשעה ה-13 הוא הולך לישון כי הוא עובד מחר בבוקר.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אתה מחליט. ואם הוא מחליט שהוא, תגיד לי, אתה עכשיו אפוטרופוס שלו?

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

יש פה ניתוק. קודם כל, אני הארגון היציג של העובדים במדינת ישראל, לרבות העובדים הזרים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

נו, אז אני לא מבינה מה שאתה אומר לי.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

ובשביל זה אני פה. אני אומר לך, כרגע הבסיס של הטעות פה זה התקנות של המגורים הולמים. מגורים הולמים כרגע, הסטנדרטיזציה שנמצאת בתוך החקיקה תואמת לסטנדרטיזציה של כלא. כרגע, עם כל הכבוד, יש שישה מטרים רבועים, כרגע, לכל עובד. זה החבות החוקית של המעסיק. - - - אחרים לפי פי שתיים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

שנייה. אני עוד פעם אומרת, דברים שצריך לתקן וזה לא היום אני לא יכולה לתקן. בסדר? יש חקיקה, צריך לתקן את החקיקה. אני לא מבינה את הרציונל שאתה אומר. לגבי ההוצאות הנלוות אני מבינה, איתך לחלוטין, צריך לעשות את מה שאתה אומר.

לגבי אזור מגורים, אני לא יודעת אם הם קבעו נכון או לא נכון, לא בדקתי סכומים, האם באמת בירושלים זה צריך להיות 880 ובתל אביב 1,000, לא נכנסתי לסכום. אבל אני יכולה להבין את ההשפעה שיש לאזור מגורים על גובה הניכוי שמותר לעשות לעובד. זה נראה לי הכי הגיוני בעולם ואני לא מבינה למה אתה משטח את זה.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

אני לא חולק עלייך.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אבל כן, שיטחת את זה.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

אני חושב שיש פה ערך להגיע להסכמות משותפות.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

זה נכון.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

ובערך הזה יש מקום גם ואפשר למצע גם אם זה לא הדבר האופטימלי ביותר. אני מעדיף להגיע להסכמות.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

זה אני מסכימה איתך.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

מאשר לדון עכשיו על כל רכיב, על כל פסיק, האם צריכים להיות שמונה אנשים בחדר או 10 אנשים בחדר או שבעה אנשים בחדר והאם המטר הרבוע לעובד צריך להיות שישה מטרים והאם הוא קונה לו באמת יביל חדש או שהוא יביא לו יביל ישן או האם הוא מביא לו ממ"ד או לא מביא לו ממ"ד.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תודה. משרד העבודה, אני אבקש התייחסות, אבל קודם כל אני אתן לאדם שנורא ביקש לדבר. כן.

<< אורח >> דורון ליבנה: << אורח >>

שלום, אני דורון ליבנה, התאחדות חקלאי ישראל, הוועדה לעובדים זרים. הנושא של מגורים, לא משנה באיזה מקום בארץ, אני מדבר על בניין וחקלאות, רובם ככולם גרים בקונטיינרים שמוסבים למגורים. בהנחיית משרד העבודה והרווחה זה חייב להיות מבנה יביל וגם בחסות רמ"י. על כן לא משנה אם הקונטיינר נוסע לקיבוץ אליפז ליד אילת, נמצא בתל אביב או נמצא ברעננה או בצפון. עלות המבנה היא אותה עלות מבנה.

הרכיב היחידי שיכול להשתנות, עלות המבנה אני מדבר על המעסיק, זה אותה עלות מבנה בכל נקודה בארץ.

<< אורח >> אביבית אסרף: << אורח >>

אתה מדבר על מבנה יביל?

<< אורח >> דורון ליבנה: << אורח >>

אני מדבר על מבנה יביל. בחקלאות ובבניין לא משנה - - -

<< אורח >> אביבית אסרף: << אורח >>

אז דיברנו על סכום אחיד במבנה יביל.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

בדיוק. במבנה יביל תמחרו. בואו נקרא את התקנות.

<< אורח >> דורון ליבנה: << אורח >>

לגבי הנושא של העלות של העובד, רק שתכירו, העובדים שנמצאים בחקלאות, שנמצאים בקיבוצים, מגיע להם סופר נייד. הם לא יוצאים, הם לא נוסעים לערים. אם הם נוסעים לערים זה ביום חופש שלהם. הם לא הולכים לקנות פיצה בסוף יום העבודה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

רגע. ונניח יום חופש. אז מה? ביום חופש הוא לא צריך? למה שהוא יצטרך לשלם את הכסף שלו לנסיעות?

<< אורח >> דורון ליבנה: << אורח >>

הוא נוסע לאן שהוא רוצה, הוא בן אדם חופשי.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני מסכימה איתך. לגמרי אני מסכימה איתך. אבל זה לא חל, אם אתה אומר לי שמותר להוריד ממנו כמו שהוא היה גר מתחת לקניון או מעל הקניון.

<< אורח >> דורון ליבנה: << אורח >>

אין מקום שהם גרים בו ואין מכולת או יישוב.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

כן, בבקשה. רגע, חבר הכנסת רוצה, בבקשה איימן.

<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה. חברים, אתם תהיו יותר טוב ממני, אני באמת קטונתי להבין בפרטים. אתם אלה שיודעים את זה. אני באמת לא, וזה לא התחום שלי. אבל הקו המנחה, למה אני מתעקש על התפיסה של שוויון? למה אני מתעקש על זה? כי זה, כי לנצל קבוצה, כלומר לנצל את שתי הקבוצות: גם המקומיים וגם הזרים. למה? שזה יותר נוח, זה פחות כסף, זה פחות תנאים לעובדים זרים. אז אנשים יעדיפו להביא אותם במקום אנשים מקומיים מפה. לכן שניהם ייפגעו, גם הזרים וגם המקומיים.

עניין של שוויון מביא רק את הדבר האמיתי והנחוץ שהשוק דורש אותו. חייבים להבין שזה מעבר לאנשים הקיימים. כך לא פוגעים לא במקומיים ולא בזרים. לכן זה הקו המנחה שצריך להיות. שוויון לכולם, זכויות לעובדים, לכולם. לבנות את זה בצורה הנכונה הזאת.

מה גם, העובדים הזרים הם הפגיעים ביותר. הם הפגיעים ביותר. הם תלויים טוטאלית בבעל העבודה. אם הוא יוציא אותם אין לאן ללכת למקום אחר. אם הוא הוציא אותם אין להם כבר קורת גג. לכן הם הפגיעים ביותר. לכן צריכים להיות רגישים, גם אנושית אבל גם כזכות, כזכות שוויונית לכולם. כך בונים את זה. זה צריך להיות הקו המנחה.

אני קראתי את הדוח של RIA. הוא לא הולך בכיוון שאני מדבר עליו. צריך ללכת בכיוון שוויוני לכולם, זה יסדר את הכול בצורה נכונה, גם למקומיים וגם לזרים. תודה רבה.

<< אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>

יושבת-הראש אני אשמח להתייחס. אפשר להתייחס?

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

כן כן נטע.

<< אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>

בסוף אני אומרת, נעשתה פה עבודה מקצועית שארכה יותר משנתיים עם רואי חשבון, עם עבודה מקצועית שנעשתה כדי לשקף את העלויות האמיתיות. אני מזכירה שאנחנו אחרי 26 שנה שאנחנו באים לפה לדיונים בחדר הזה ואומרים לנו הסכום לא משקף את הניכוי הנכון והעלות היא כזאת, העלות אחרת. במרכז היא ככה, בפריפריה היא ככה. לכן נעשתה פה עבודה מקצועית שבאה לתת מענה לדברים האלה.

ההצעה הנוכחית היא הצעה לא רלוונטית. היא מעקרת את כל העבודה המקצועית שנעשתה ואת כל המהות של התקנות מלכתחילה. לכן אי אפשר לסגור על סכום מראש שמשקף דבר כזה או אחר, כי אחרת אני אבוא לפה שנה הבאה ויגידו לי למה הסכום הזה לא משקף שום דבר, תתקנו את זה, תעשו עבודה מקצועית.

אז אני אומרת, נעשתה עבודה מקצועית אחת ולתמיד. אפשר לדבר עליה, אבל בסוף היא הבסיס לדיונים ואי אפשר לסגור על סכומים למעלה. זה לא רלוונטי. ההצעה שהועלתה פה על הצמדה כזאת או אחרת, צריך לבחון את זה. זה דבר שהוא יותר במגרש. אבל ההצעה של סתם לסגור סכום ומעלה היא בעינינו לא מקצועית, לא משקפת וגם עלולה להביא להשלכות רוחב.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אוקיי. כן.

<< אורח >> רות רוזנצויג: << אורח >>

אפשר? רות רוזנצויג, משרד העבודה. אני רק רוצה לומר שהיינו מעריכים מאוד הסכמות, אבל הן חייבות להיות בתוך המסגרת לשיקוף עלויות המעסיק. זה נכון שהעבודה המקצועית שנעשתה מבקשת למצע, אבל היא מבקשת למצע כמה שיותר קרוב להוצאות המעסיק בפועל, בלי לתת תמרוץ למעסיק לנכות יותר ממה שהוא הוציא בפועל.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

אני רק רוצה להגיד שהשונות כרגע היא בין 11% ל-19% לפי ההצעה של משרד העבודה. אנחנו לא נמצאים בפערים - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אבל שנייה. הם הסבירו - - -

<< אורח >> דובי אמיתי: << אורח >>

לא, לא מקובל.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

הם הסבירו אידיאולוגית, עזוב רגע את המספר. הם אמרו משהו שאני יכולה גם להבין את הדברים שלהם. בסוף רוצים שתהיה כמה שיותר קרוב להוצאות בפועל. וכשאתה נותן מספר גבוה מלמעלה קצת יותר קשה להסביר את זה.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

הייעוץ המשפטי של משרד העבודה ידע ב-2017 להעביר בחקלאות ללא שונות גיאוגרפית. ויש שונות גיאוגרפית משמעותית בין מטולה, בטח היום, לבין אזור המרכז והשפלה.

<< אורח >> דובי אמיתי: << אורח >>

בחקלאות אין שונות. אדם, בחקלאות אין שונות.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

בחקלאות אין שונות? זה לא נכון.

<< אורח >> דובי אמיתי: << אורח >>

בחקלאות אין שונות.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

קודם כל אני חייבת לומר, כמו שנאמר פה מקודם על ידי הבחור שאני לא זוכרת כרגע את שמו, לגבי היביל. אז ביביל אין שונות באמת. כלומר, אם אתה יכול לקחת מבנה יביל ולשים אותו בתוך השטח הזה או בשטח, באמת אין הבדל.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

אבל הם לוקחים הנחות של שווי קרקע. זה לא נכון.

<< אורח >> דובי אמיתי: << אורח >>

לא נכון.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

סליחה, אני קראתי את ה-RIA כמה פעמים. בתוך ה-RIA, תקנו אותי אם אני טועה, יש הנחות של שווי קרקע שמיצעו בין האזורים הגיאוגרפיים השונים. סליחה, אני מבקש להתייחס, ממשרד העבודה. מאיר, אני צודק? יופי, תודה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

רגע, בואו נשמע את מאיר. אני רוצה להתחיל להקריא חברים. לא הגעתם להסכמות, אני מתחילה להקריא. אבל כן מאיר, בבקשה, תתייחס.

<< אורח >> אביבית אסרף: << אורח >>

לגבי המבנים היבילים לקחנו בעצם רואה חשבון שתמחר את העלויות של מבנים יבילים. מה שהוא עשה הוא לקח את עלות המבנה היביל ואת שווי הקרקע. הוא נתן משקל למקום בו נמצאים מבנים יבילים בעיקר לעובדים זרים. זאת אומרת, לא יכול להיות שהמשקל של ערך הקרקע בתל אביב יהיה זהה לערך הקרקע בצפון או בדרום, כי בצפון ובדרום זה מרבית החקלאות. זאת אומרת, מרבית מהמבנים נמצאים באזורים האלה. הוא ביצע ממוצע שנתן גם באופן יחסי את המשקל לפיזור המבנים היבילים. ולא לקח את זה כממוצע קבוע. יש משמעות גם לעלות הקרקע בתוך התמחור הזה וגם לעלות המבנה היביל כמבנה יביל ולעלות ההתקנה שלו על הקרקע. זאת אומרת, הכול נמצא בתמחור של - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אורי, תכף, מאיר ואתה אחריו. ואז אנחנו מתחילים להקריא.

<< אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >>

אני גם רוצה.

<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>

גברתי, א', אני מאוד מעריך את חבריי, את אדם ואת דובי. באמת, אנחנו באמת עובדים בשיתוף פעולה לאורך כל הזמן. רק אני אגיד לגבי ההצעה. מכיוון שהיא סוטה, לפחות משפטית כפי שקיבלתי עדכון מהלשכה המשפטית אצלנו, היא סוטה מהותית מהתקנות. לכן לא נוכל להתייחס לעצם ההצעה הזאת בטווח זמן מיידי כרגע, אם רוצים ללכת לכיוון הזה.

כן אני משקף מספר בעיות שצצו כבר תוך כדי ההתכתבויות לגבי איך אנחנו נצדיק עובד באזור נהריה, שהעלויות שם יותר נמוכות למעסיק משלם את אותו סכום שהעובד משלם במרכז תל אביב או בראשון לציון או ביבנה. זה נקודה ראשונה.

נקודה שנייה, בתוך עמי אני חי ויש מציאות שקובעים סכום. אדם אמר מה שקובעים זה הסכום המקסימלי שמנכים. לא באמת תהיה בדיקה חודשית של כמה עלה לכל מעסיק עבור עובד וזה מה שינוכה, וזה החשש. בהצעה עצמה כמו שהיא עכשיו יש אנשים שייפגעו, עובדים שייפגעו והם יצטרכו לשלם כנראה יותר ממה שהמעסיק הוציא עליהם בפועל.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

טוב. יאללה חברים, חבל על הזמן. אורי, אתה אחרון. אתה אומר עוד משפט אחד ואנחנו מתחילים להקריא. אני לא מצליחה להבין דבר אחד, אני פונה גם אליך דובי, וגם אליך אדם, גם אליכם משרדים, יותר נכון דובי ואדם. אני לא מצליחה להבין. אמר פה מאיר שההצעה סוטה מהתקנות והם לא יוכלו להתייחס אליה בזמן כל כך קצר. איפה הייתם עד היום?

<< אורח >> דובי אמיתי: << אורח >>

אז אני אסביר.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא, אל תסביר. דובי, באמת, אני מאוד מעריכה. אבל אני רוצה להתקדם. אני לא באתי לסחוב את הזמן. נושפים בעורפי ובצדק.

<< אורח >> דובי אמיתי: << אורח >>

אין בעיה, תקבלי גברתי, זו סמכותך. אבל אני רוצה לומר את הדבר הבא, ואת יכולה להתחיל בהקראה ואני האחרון שאגיד לך מה לעשות. אני רק אומר לך מה הגעתי להבנות. הבנות שלי, וכך זה צריך להיות, שבאזור המרכז צריך להיות 20% לאחר בחינה מעמיקה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אז בוא נקרא.

<< אורח >> דובי אמיתי: << אורח >>

רגע, דקה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא, את התגובות לגופו של עניין. בשביל זה ההקראה. הקראה היא לא אוי ואבוי תעמוד בפינה. ההקראה היא בואו נקרא את ההצעה ונתחיל להתייחס לגופו של עניין ולא מלמעלה.

<< אורח >> דובי אמיתי: << אורח >>

השיטה צריכה להיות שונה, כמו שהצגתי את זה. גברתי יכולה לקבל והיא יכולה לא לקבל וזו סמכותה ואני אכבד את כל הסמכות שלה. אני רק מבקש דבר אחד, שיהיה כתוב בפרוטוקול מה שאני מציע יחד עם ההסתדרות. תל אביב, לשנות את השיטה ולעבוד - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

איפה הייתם בחודשיים האחרונים? דובי, תסביר לי את זה.

<< אורח >> דובי אמיתי: << אורח >>

אז אני אסביר.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אומר פה מאיר הייתי בוחן את זה, אבל אני לא יכול מהרגע להרגע עכשיו. ואני לא רוצה לדחות את זה יותר. דחינו את זה בחודשיים שלמים.

<< אורח >> דובי אמיתי: << אורח >>

אבל את יודעת, בסוף כשעושים עסקה, וכולנו יודעים, ואני מנהל את המשאים והמתנים האלו עם כל העולם בממשלה, עם כל המשרדים. בסוף אני רוצה להגיע למוצר הכי טוב, גם אם זה ייקח עוד ישיבה אחת, לא יקרה כלום גברתי. לא יקרה כלום.

לכן ההצעה שלי אומרת כזה, שיהיה רשום בפרוטוקול. אחד, לשנות את זה לאחוזים, שזה יהיה צמוד לשכר המינימום. תל אביב 20%, כי יוקר המחייה בתל אביב גדול מאוד ובשאר האזורים 16%. זה מקובל על נשיאות המגזר העסקי, זה מקובל על ההסתדרות. ואני אבקש את ההסכמה של אדם ושזה יהיה על השולחן.

חברי היקר מאיר דוד, אני ממליץ לך לקבל את ההצעה הזאת. זאת הצעה הוגנת. ואני מוסיף לפרוטוקול עוד דבר אחד. בניגוד לעמדת חבריי אני אומר כך, שאם ההסתדרות או משרד העבודה ירצו לשבת לשיפור תנאי המגורים אני פתוח לשבת. שיהיה רשום כל מה שאמרתי בפרוטוקול וגברתי תחליט מה שהיא רוצה. זו ההצעה שלנו, זו ההצעה של נשיאות המגזר העסקי עם ההסתדרות. אני ממליץ לא להיכנס בינינו.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

חברים תקשיבו, אני אתן לך לדבר.

<< אורח >> דובי אמיתי: << אורח >>

אנחנו עושים את כל הדרך - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא, לא, אדם. אבל הדיון הוא לא רק עם שניכם, כי יש פה עוד אנשים שהגיעו. דובי, אני אתן לך. מספיק. אני חייבת לומר לכולכם, אני חושבת שזה לא הוגן איך שזה מתנהל פה. אני חושבת שכאשר יש הסכמות ביניכם, אתם באמת כוח חזק. היה לכם את כל הזמן שבעולם לשבת ולדבר עם המשרדים. ואני רואה את המשרדים פתוחים. אני רואה את משרד העבודה, לפחות את מאיר, פתוח להקשבה. אז איפה הייתם עד היום?

אתם לוחצים עליי, לא אתם אבל בכלל, להעביר, להעביר, להעביר. הזמן שלנו גם יקר. יש כאן עוד 23 דברים שאני צריכה להעביר פה ואנחנו בפגרה. שבוע הבא אין בכלל כי זה פורים. עוד שבועיים נגמר הכנס. האם נחזור אחרי הכנס? רק הוא יודע. ולכן זה לא יקרה. לא יקרה כלום. אין בעיה, נישאר עם התקנות, רגע. יכול להיות שאני בסוף הדיון אחרי שאני אשמע את כולם ונתחיל להקריא אני אגיד אוקיי, קיבלתי את מה שדובי אומר. אני לא יודעת אם יהיה לי, שבוע הבא אין לנו דיונים, אז אני לא יכולה לקבוע תוך שבוע. שבוע אחרי זה יש לי עוד לא מעט דברים שלוחצים עליי, ובצדק, הבטחתי שאני אעביר עד סוף הכנס הזה. לא יודעת אם יהיה זמן. אם נצליח בתוך הכנס אני אתכם, אני רוצה בסוף טוב. אני לא באה להעניש אף אחד. לא נצליח, תישארו עם התקנות שקיימות עד היום. תפחיתו פחות. בסוף הנזק הוא שלכם.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

אם באים המעסיקים ואומרים אנחנו - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תודה. אמרתי את זה. אם לא אמרתי את זה מספיק ברור כנראה אני לא מספיק מוכשרת. מסכימה שהסכמות ביניכם הן מאוד חשובות. אבל איפה הייתם עד היום? כשאמרתם לי חמש דקות היה לי ברור שסיכמתם את זה לפני. בואו, תפסיקו. אנחנו מבינים מה זה. זה לא הרגע עכשיו דיברתם ופתאום נתגלה לכם העולם ועכשיו הגיע, נפל משמיים האירוע הזה. חשבתם עליו, דיברתם עליו, העברתם ביניכם אותו.

בסדר, אפשר להגיד גם ששבועיים אתם מתבשלים עם זה. אחלה. אני רק אומרת שחבל שאתם מגיעים דקה לפני הדיון ולא עושים את זה שלושה ימים לפני. ואז היה להם זמן לחשוב ולבדוק ולבחון. ויכול להיות, הלוואי והייתם מגיעים לפה ואומרים יש הסכמות. אולי כל היתר פה היו מסכימים ובא לציון גואל. אני הכי בעד הסכמות.

מיצינו. יכול להיות שאנחנו לא נצביע היום. אני אגיד לכם מאה אחוז, לכו תחשבו. אני לא יודעת מתי נחזור. אני אעשה את כל המאמצים. שבוע הבא יש לנו זמן? אין, שבוע הבא לדעתי אין בכלל ישיבות. רק עוד שבועיים. ואני מקווה שיהיה לנו זמן לעשות את זה עוד שבועיים. אני לא יכולה להבטיח, קחו גם את זה בחשבון לפני שנגיע להחלטה אם מצביעים או לא.

אלכס, רצית אתה לומר מילה ואני רוצה להתחיל לקרוא. שוב, כשאני אומרת להתחיל לקרוא זה לא אומר שאני מאיימת פה על מישהו. ההיפך, בואו נכנס ונצלול פנימה ויכול להיות שמה שכתוב בפנים כן נצליח להסתדר ולהגיע להבנות של כל הצדדים. גם יחד אנחנו צריכים להעביר את זה. אני באמת דואגת לאזרח הקטן שמעסיק, או אפילו לא קטן, שמעסיק עובדים זרים. רוצה לקזז עבור משהו שהוא מביא לעובד ואנחנו לא מאפשרים לו את זה. חבל, באמת חבל.

<< אורח >> דובי אמיתי: << אורח >>

גברתי, אני יוצא לישיבה בוועדת הכספים. ההצעה שלנו, של ההסתדרות ושל המעסיקים זה 20% תל אביב, 16% שאר האזורים בארץ. גברתי תעשה מה שהיא רוצה. אני מודה על הזמן.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

בדקה הזאת זה השתנה, אבל בסדר.

<< אורח >> דובי אמיתי: << אורח >>

לא, זאת ההצעה שלנו.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא, אבל לפני רגע אמרת משהו אחר.

<< אורח >> דובי אמיתי: << אורח >>

לא שבזבזנו זמן. הגענו להסכמות. עכשיו אנחנו צריכים אותך ואת משרד העבודה לקבל החלטה. גברתי תעשה מה שהיא רוצה. אני מודה על הזמן היקר. תודה רבה.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

מה זה אזור המרכז? מה עם ירושלים? לא יקרה?

<< אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >>

אם אני כבר מדבר, חבל שהוא הלך אבל.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

נכון. אבל יש גם נציגים אחרים.

<< אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >>

אני חושב שבנושא שלהם הפשרה היא מאוד פשוטה, פשוט לקחת את העבודה שעשו במשרד העבודה, כמו שאמרת, להחליף את זה לאחוזים, להצמיד את זה לא לשכר המינימום אלא למדד המחירים, כדי שלא נחזור כל פעם. להצמיד את זה למשהו שיעלה בהתאם ולא להוסיף מדד פלוס אחוז, לא יודע. משהו שבאמת יגלם את העלייה בפועל. הפשרה הזאת אפשרית ופשוטה.

אבל מה שאני בא להגיד שתחום הסיעוד הוא לא בלופ. הוא לא בשיחות שלהם באותו שבוע, לא בשיחות שלהם בחודשיים. אין שום נציגות לתחום הסיעוד. אנחנו גם רואים את זה בדברים שהם, אדם, שהוא אומר להיפך, לסיעוד יש פחות הוצאות כי הוא כבר גר בדירה של המטופל הסיעודי.

אז בעיניי זה חמור מאוד שאין נציגות לסיעוד. בעיניי הסיעוד, כמו שאת יודעת, בייחוד דבריו של איימן עודה, המטופלים הסיעודיים הם הפגיעים ביותר בכל הסיפור הזה. כמו שאמרתי למשרד העבודה, פעם אחר פעם, תחום הסיעוד חייב לקבל מענה נפרד. לא בתקנות האלה. בנפרד ובמיוחד, בהתאם להוצאות של מחייה 24/7. יש לנו הוצאות 24/7. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תודה. כן, יש התייחסות או שאנחנו נתחיל לקרוא?

<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>

אני רק אגיד שהנושא של הסיעוד, בסופו של דבר אם אנחנו מסתכלים על התקנות של היום לעומת התקנות של הזה, ענף הסיעוד יוכל לנכות את הסכום הגבוה ביותר בגלל ההוצאות המרביות שיש להם. זה נלקח בחשבון במסגרת העבודה ובהתאם לכך הסכומים שנקבעו נותנים מענה לענף הסיעוד. אני חושב שהוא ענף שיקבל הכי הרבה אפשרויות לנכות.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

סיעוד ביתי אתה מתכוון.

<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>

הסיעוד הביתי.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

עד היום הייתה הגבלה לגבי הוצאות נלוות של 92.16.

<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>

נכון, זה עלה ל-196.

<< אורח >> אביבית אסרף: << אורח >>

ושהמגורים הם מחצית מהסכום.

<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>

ומגורים היו מחצית מהסכום. ביטלנו את המחצית ואז אפשר לנכות את הסכום המלא. כך שענף הסיעוד מקבל את הביטוי הגבוה ביותר בתקנות הנוכחיות.

<< אורח >> אביבית אסרף: << אורח >>

אני מדייקת רגע, שבעצם המשמעות של השינוי היא בעצם הכי משמעותית בענף הסיעוד.

<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>

מכפילים פי ארבע את הגבייה בעצם.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

לא שהסיעוד יוכלו לקבל יותר מאחרים, אלא שהם - - -

<< אורח >> אביבית אסרף: << אורח >>

השינוי אצלם הוא הכי משמעותי ביחס ליתר הענפים.

<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>

בגלל העלויות, כמו שאמר אלכס, שיש המון עלויות 24/7.

<< אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >>

זה בעקבות הדיונים? כי בהתחלה זה לא היה כך.

<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>

זו התוצאה. גם בעקבות השיח אתכם וגם בעקבות בכלל, כל המסקנות שאנחנו הגענו אליהם.

<< אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >>

אוקיי, תודה רבה.

<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>

דבר אחד שלא יכולנו לקבל זה העניין של לעשות את זה כחובה. עדיין, זה לא יכולנו לעשות.

<< אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >>

יופי, אתה זוכר את העמדה שלי.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

כן, אני לא יודעת איך אפשר לעשות חובה.

<< אורח >> אביתר חנן: << אורח >>

צריך להגיד שכרגע ההצעה של משרד העבודה אומרת שצריך להכפיל פי ארבע את הסכום המותר עבור כל מי שבבעלות.

<< אורח >> אביבית אסרף: << אורח >>

היא מבטלת את השונות בין הענפים ומסתמכת על שונות גיאוגרפית ועל שונות של סוג מגורים.

<< אורח >> אביתר חנן: << אורח >>

דה פקטו זה יכול להגיע פי ארבע.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

פי ארבע ממה רק?

<< אורח >> אביתר חנן: << אורח >>

פי ארבע מהסכום היום.

<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>

ביחס לניכויים המותרים כיום.

<< אורח >> אביבית אסרף: << אורח >>

כיום הסכום שמותר לנכות בסיעוד הוא מחצית מכל יתר הענפים. יש הבחנה ענפית ואנחנו ביטלנו את ההבחנה הענפית. הסתמכנו רק על שונות גיאוגרפית ועל שונות של סוג מגורים.

<< אורח >> אביתר חנן: << אורח >>

בפועל זה פי ארבע. במצב שבו, זה הענף עם הכי הרבה עובדים שנוטשים גם את הזה. צריך להסתכל גם על האירוע הזה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

מאה אחוז. לכן לא קבענו חובה. כל אחד יחליט מה שהוא רוצה לעשות. אם המעסיק יחליט להפחית, יפחית. יחליט שלא להפחית, לא להפחית.

<< אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >>

נכון.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

כן אדוני.

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

ישי פולק, מנכ"ל התאחדות האיכרים ויושב-ראש משותף של נשיאות המגזר העסקי. חרה לי רק משפט אחד שגברתי אמרה ולכן חשבתי שאני אגיד משפט בנושא הזה. נכון שאנחנו לא הגענו להסכמות ונכון שלא הגענו לשום דבר. אבל אתמול בלילה עד 24:00 הגענו למנגנון אולי של הפתרון האחוזי. על מנת לפתור שתי בעיות עיקריות: הבעיה העיקרית והחמורה ביותר זה הנושא של הטייסים האוטומטיים בכל מה שקשור בארנונה, מים וחשמל. שברגע שאנחנו מעבירים את התקנות האלה פה היום אז למעשה אנחנו ניפגש עוד 20 שנה, מעבר לכל שנה שאנחנו נכעס ונצעק שאנחנו לא נמצאים במקום. אנחנו נגיע לעוד 20 שנה וננסה לתקן עוול.

בסוף, היות וגם העבירו את מרכיב הארנונה ממרכיב הנלוות למרכיב המגורים, אז זה בכלל משבש פה את היכולת לתכנן את הדבר הזה. בסופו של דבר, בניגוד למה שגברתי אמרה, ואני מבין את איך שאת מרגישה בהקשר הזה, הדברים הללו הועלו על הנייר רק אתמול ב-24:00. לכן הדיון הער היום פה בלנסות לרבע את המעגל. אז קודם כל חשוב לי לשים את זה על השולחן, בגלל שזה היה במקום.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

חלק מהתהליך גם של החודש היה באמת לבחון את הנחות העבודה ביחס למצב כיום. גם המצב הנוהג כיום וגם המצב לפי התקנות וגם לפי אותן החלטות משנת 2017. אני ביקשתי להציג פה מצגת היום, גם התייחסות לתהליך שלדעתי הוא פגום וגם להנחות עבודה שלטעמי הן שגויות. אני כן אשמח להציג את הנחות העבודה ואת הממצאים לפני שנוכל לעשות את - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

בסדר. אנחנו נתחיל לקרוא ואם יהיה לנו זמן ניתן לך.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

אני כן חושב שנכון וראוי לפני שמכפילים פי ארבע את הניכוי לעובד, זה בסוף לא עניין של מעסיק - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

מה זה פי ארבע? מדברים על סיעוד? מה אתה רוצה? נו, מה?

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

הם מדברים עכשיו, זה עובד זר שמגיע לארץ בידיעה שמפחיתים ממנו X שקלים כל חודש - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תגיד לי, אדם, אתה פעם היית בתחום? אני מאחלת לך ולכל משפחתך שלא תצטרכו את העובד הזר בסיעוד. מאחלת. אם היית נתקל, אני לא יודעת, שוב, היום הם מראיינים אותנו לא אנחנו אותם. בסדר? ובסוף, הבאנו אותם לארץ, הם מראיינים אותנו. ואם לא, הם הולכים לעבוד בסיעוד במקום אחר. לכן אלכס, זה יהיה בידו של אלכס אם לנכות לו את המירב, לנכות לו רבע, חצי או בכלל לא. אף אחד לא מדבר פה על חובה. אז מה אתה רוצה? לא הבנתי מה אתה טוען.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

אם אנחנו אומרים שלא מנכים מהם בפועל, אז למה אנחנו מעדכנים את זה? למה באים הנציגים של המטופלים - - -

<< אורח >> אביבית אסרף: << אורח >>

שתהיה אפשרות. כדי שתהיה אפשרות למעסיק לנכות.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

אבל שוב, אנחנו מתעלמים פה - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

רגע, אני לא מבינה. מה אתה רוצה לומר? זה לא בסדר?

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

יש עובד בקצה. יש בן אדם בקצה. אני לא חושב שסביר, אם הייתי בא פה ואומר - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

רגע, אני רוצה להבין על מי אתה מגן עכשיו? התבלבלתי קצת.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

אני מגן על העובד הזר.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

עכשיו אתה מגן על העובד הזר.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

אני כל הזמן מגן על העובד הזר, אם זה לא היה ברור. אני מגן על העובד הזר שהגיע לפה בידיעה, בין אם בסיעוד, בין אם בבניין ובין אם חקלאות, הגיע פה תחת, לרובם הסכמים בילטרליים שגם קובעים סכומי ניכויים וגם קובעים תהליך.

<< אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >>

אדם, זה לא עובד בפועל.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

ואתם הולכים להכפיל ולרבע חלק מהדברים בלי לתת לזה התייחסות בסופו של דבר - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

מה ההסכמים הבילטרליים אומרים על להוריד 20%?

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

אם אני אוכל להציג את המצגת שלי, אני אוכל להראות את - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

מאה אחוז. תודה אדם. כן אורי?

<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>

אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. אני רוצה להגיד ככה: אני באתי לפה, אני יושב פה בשם החקלאים. אוקיי? שיודעת גברתי שאנחנו חושבים שהחקלאים, המעסיקים החקלאיים שהם גם עובדים, אוקיי? הם גם עובדים. גם עליהם אדם אחראי.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

גם עובדים עלינו.

<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>

אל תגיד מילים כאלו בבקשה. קח אותם, שלא יירשם בפרוטוקול.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

זה היה בחיוך.

<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>

אז אדם גם בחקלאות החקלאי הוא גם מעסיק והוא גם עוסק. זה מה שיפה בחקלאות. ואנחנו לא מתכחשים לכך שאדם הוא גם מייצג אותם. אבל אני רוצה להגיד שקודם כל אנחנו תומכים ברעיון הזה של סכום אחיד. ברור שאני רוצה יותר מה-16%, ממה שדובי הציג כאן. אנחנו גם הצגנו עבודה. הצגנו עבודה שהיא פורסמה. לא יודע אם מה שאדם רוצה להציג פורסם. אבל העבודה שאנחנו עשינו נמצאת אצל אדם. ואנחנו לא מסתירים.

אני מאוד מקווה שאנחנו לא נצטרך להתחיל להיכנס לחפירות, כל אחד מה הוא חושב על המטר פה ועל המטר שם ואם זה כן כולל את המקרר או לא כולל את המקרר וכל הדברים האלה. לכן אנחנו מאוד תומכים ברעיון הזה ואני גם רוצה להגיד בהמשך למה שאמר ישי, היה במהלך כמעט חודשיים האלה הידברות כל הזמן. כל הזמן. ונעשו הרבה מאוד ניסיונות להגיע להסכמות. וכמו שאת יודעת גברתי, בסופו של דבר מגיעים למאני טיים ואז מתחילים להתכנס. וזה בעצם מה שקורה פה. לכן אנחנו תומכים בזה.

דבר אחרון אני רוצה להגיד, שבמידה ובאמת גברתי תאפשר לצד, לנציגות של העובדים להציג כאן את הנתונים ואת המצגת ואת כל הדברים שעשו, אז אני מבקש גם את הזכות שאנחנו נוכל להציג עם המומחים שלנו.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

כן. רק אין לנו את כל היום, תודה.

<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>

לא, ברור, בסדר. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תודה רבה. בבקשה אילת, את יכולה להתחיל להקריא.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

טיוטת תקנות מטעם משרד העבודה

תקנות עובדים זרים (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים) (תיקון), התשפ"ו-2026 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1ה(ב), 1ז ו-6ב לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים בישראל ועם ארגוני מעסיקים יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ובתוקף הסמכות לפי סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021, אני מתקין תקנות אלה:

אני רק אקריא בפני הוועדה את הסעיפים המסמיכים. סעיף 1ה לחוק עובדים זרים קובע, אני אקריא גם את סעיף קטן (א). "המעסיק העמיד על חשבונו", יש בעצם שורה של תנאים שמעסיק צריך לעמוד בהם על מנת להעסיק עובד זר. 1ה קובע כי המעסיק העמיד על חשבונו לשימוש העובד הזר מגורים הולמים למשך כל תקופת עבודתו אצלו ועד מועד שלא יפחת משבעה ימים לאחר סיומה. ואם נותרו מיום סיום העבודה ועד סיום תקופת שהייתו של העובד הזר בישראל פחות משבעה ימים, עד מועד שלא יפחת ממספר הימים שנותרו. (ב) המעסיק רשאי לנכות משכרו של העובד הזר סכום", אני מדגישה פה, "להחזר הוצאות שהוציא או שהתחייב בהן בפועל למגורים כאמור, בשיעור שלא יעלה על השיעור שקבע השר, בין דרך כלל ובין לסוגי עובדים זרים".

חשוב להזכיר גם בהקשר הזה שיש פה כן לפי מה שעלה בדיון הקודם, כן מודל ייחודי שבו בעצם מחייבים את המעסיק להעמיד על חשבונו מגורים הולמים לעובד הזר. אבל יש גם את הצד השני של העובד הזר, שזה בעצם המגורים שהוא יכול לגור בהם. הוא לא יכול עכשיו, לא מאפשרים לו לגור בכל מקום שהוא רוצה. הוא כן חייב לגור במגורים שהמעסיק מעמיד לרשותו. לכן גם כשאנחנו חושבים על הסכומים לניכוי צריך להבין שהוא לא נמצא פה בסיטואציה של שוק חופשי ושל בחירה לגור היכן שהוא רוצה או לגור במגורים שהמעסיק מעמיד לרשותו.

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

זה לטובתו.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

בסדר, אני אומרת, זה לטובתו. אבל צריך לזכור שזה לא שוק חופשי מבחינת העובד וכן הסכומים שמנכים פה מהעובד הם בעל כורחו. בסדר? זה גם צריך מבחינה משפטית לקחת בחשבון כאשר בעצם מדברים על שיעור הניכוי. אז זה סעיף 1ה.

סעיפים 1ז שהקראתי הם לעניין אישור ועדת העבודה והרווחה ו-6ב לעניין ההתייעצות עם הארגונים כפי שהקראתי בפתיח.

תיקון תקנה 1

1.

בתקנות עובדים זרים (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים), התש"ס-2000 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 -

(1)

בהגדרה "החזר הוצאות", במקום "המעביד" יבוא "המעסיק", ואחרי "מגורים הולמים" יבוא "(כולל ארנונה)";

"מעסיק", זה תיקון טכני שנעשה בעבר בחקיקה באופן רוחבי, אז עכשיו משלימים פה.

ובנוסף מעבירים את הרכיב של הארנונה לרכיב של החזר ההוצאות.

(2)

בהגדרה "הוצאות נלוות", במקום הקטע החל במילים "לעניין מים" עד סופה יבוא "לעניין מים וחשמל וכן הוצאות בעד ריהוט ומוצרי חשמל כמתחייב לפי תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים), התש"ס-2000;"

ההגדרה כיום של הוצאות נלוות - - -

<< אורח >> אביבית אסרף: << אורח >>

אילת סליחה, את פשוט אמרת שמצמידים את הארנונה להוצאות נלוות, ומצמידים למגורים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא נלוות, היא לא אמרה נלוות, היא אמרה למגורים.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

לא, אמרתי שמחזירים את זה להחזר הוצאות. אני אחזור שוב פעם.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא, אמרת את זה נכון.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

בסדר. שוב פעם, בהגדרה החזר הוצאות יכללו גם ארנונה. זה מה שאני חושבת שאמרתי וזו הייתה הכוונה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

למגורים. זה מוצמד למגורים הולמים וזה לא מוצמד להוצאות נלוות.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

בסדר. בהגדרה הוצאות נלוות כיום ההוצאות הנלוות הן הוצאות בגין שימוש במגורים לעניין מים, חשמל וארנונה. הארנונה, כפי שאמרנו, עבר להגדרה של החזר ההוצאות. כן מוצע להוסיף פה לעניין ההוצאות הנלוות בעצם חוץ ממים וחשמל גם הוצאות בעד ריהוט ומוצרי חשמל. תכף נגדיר גם מה הם, כדי שיהיה ברור למה המונחים האלה מתכוונים.

<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>

יש דברים אחרים שצריכים להתווסף שם. דברים כמו ועד בית, ביטוח דירה, צד ג', wifi, תיקונים שנדרשים, גז. אלה הכול הוצאות שנדרשות, כמו שכולנו משלמים.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

אני אשמח מאוד, אני אשמח מאוד לחזק אותה ולתקן את התקנות הראשיות למגורים הולמים כך שיכללו גם wifi, גם ג'קוזי, גם גינה ונדנדה. כי כרגע, ואני אשמח להראות גם סרטונים של מגורים בפועל. כרגע אנחנו מדברים על מיטות דו קומתיות, שישה עד שמונה בחדר, שני חדרים, 12 איש. אני אשמח גם להציג, שוב, במצגת שלי, את התנאים שאנחנו מדברים עליהם כשאנחנו נכנסים לתוך התחשיבים. אותם דברים שנכנסו פה בתוך התקנות הם תואמים את התקנות הראשיות. ככל שרוצים להכניס עוד דברים אחרים, שלצערי הכניסו בתוך התחשיבים של משרד העבודה, צריך לתקן את התקנות הראשיות.

<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>

ג'קוזי אין לי בבית. אבל wifi יש לי.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

לפי ההנחות של אורי יש לו כרגע - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני נורא מצטערת, אדם, אדם. רגע, רגע, אדם, אני חייבת לומר לך. אני לא יודעת, אתה לא פעם ראשונה אצלי פה. נכון? אני לא טועה. אני פגשתי אותך באילת אם אינני טועה. יש כאן סדר איך מדברים. זה לא אשמתכם, זה אני. יש לי הפרעות קשב. הייתי מכוונת למיכל עם הז'קט האדום היפה. היא דיברה על משהו אחד. פתאום אתה מתפרץ. אתה מוציא אותי מהאיזון. איבדתי אותך, חבל. אז תן למיכל לסיים, נשמע מה שהיא אומרת. אם תרצה גם אתה להגיב אני אתן לך. לדעתי אתה אולי באחוזים דיברת פה הכי הרבה ותוכל גם להמשיך לדבר, בהחלט יש לך מקום פה בוועדה. אבל שנייה, דקה. אנחנו לא בשוק.

בבקשה מיכל, תתחילי, תסיימי. אם צריך התייחסות של המשרד נקבל אותה. אם צריך תוספת לפני המשרד תקבלו מי שצריך. בואו ננשום.

<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>

מה שאני אומרת שיש הוצאות נלוות קבועות אחרות שמתווספות, כמו שכולנו משלמים כל יום, כל חודש, כל השנה. ועד בית, ביטוח דירה, ביטוח צד ג', גז, wifi, תיקונים שנדרשים מעת לעת בדירה. אלה כל הדברים שבסופו של יום זה חלק מעלות של דירה שכרגע לא נלקחים כאן בחשבון במסגרת התקנות וגם לא במסגרת ה-RIA. בסוף המעסיק מוצא את עצמו משלם.

עכשיו רגע, בכל זאת אמר משהו אדם, אז אני רק רוצה להשיב על זה. זה אכיפה. זאת אומרת, מעסיק שלא מבצע את מה שעליו לבצע לפי תקנות מגורים הולמים, בדיוק פה צריכה להתבצע אכיפה. אנחנו האחרונים שנעמוד מאחוריו ונצדיק אותו. ואם יש תקנות, צריך לעמוד. לא "אם יש", יש תקנות מגורים הולמים, צריך לעמוד בכל ההוראות של התקנות. ואם יש מעסיק שלא עושה את זה אנחנו האחרונים שנעמוד מאחוריו ונגן עליו.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

הבנתי. אתה רוצה? זה קשור לזה?

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

קשור לזה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

בבקשה. רגע, זה משהו שמצריך תשובה של המשרד או שזה עכשיו הרצאה?

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

לא הרצאה. דקה. קודם כל, אני רוצה להגיד וזה חשוב לפרוטוקול פה, הסיבה שזה נעשה ככה כי אני כופר בפסקה הראשונה. רשמתם לאחר התייעצות עם ארגון העובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר. להגיד, סליחה, לעשות לנו זום - - -

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

התייעצות לא משמעה הסכמה.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

סליחה, לא אמרתי הסכמה. לא נעשה הליך ההתייעצות. אני יודע, ואני עם כל הכבוד - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אדם, תעצור שנייה. אני שאלתי לגבי מה שהיא אמרה. אתה סעיף קודם. אז רגע, היא לא בסעיף הקודם. תדבר איתי כרגע על ההוצאות הנלוות. אחר כך תדבר איתי על הסכמה או לא הסכמה, גם את זה חשוב שנבין. לגבי ההוצאות הנלוות העירה פה מיכל, בצדק, נשמע מה המשרד אומר, שחוץ מההוצאות הנלוות שציינו פה יש עוד הוצאות נלוות שהיום אנחנו ב-2026 הן גם build-in. אגב, ועד בית, תלוי, ביביל אין ועד בית. אבל תכף נשמע. יש לך להתייחס לזה לפני שהמשרד עונה לי?

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

כן. סכום הניכויים המקורי לקח 15% הוצאות תחזוקה. גם ב-2017 נלקח סכום לתחזוקה של 40 שקלים אם אני זוכר נכון. וגם פה, יש פה פחת על פני זמן של 15 שנה שזה פחת מופרך שלוקח בחשבון את כל האלמנטים של התחזוקה. ואני אגיד שוב, התקנות הראשיות הן אלה שקובעות - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תן לי להבין. אתה מדבר, אני לא מוכשרת כמוך. שנייה. מיכל טוענת, אם אני מבינה נכון ברציו, הסכום הזה נמוך מידי. עוד לא הגענו לסכומים. אבל הוא לא משקף את כל ההוצאות ולכן הוא כנראה נמוך מידי.

אתה טוען, אם אני מבינה נכון, הסכום גבוה מידי, אני מבינה נכון? כי יש כאן פחת שבעיניך הוא פחות רלוונטי. אתה טוען שהסכום הוא גבוה מידי.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

יש פחת לצורך העניין של מזגן, אם אני זוכר נכון, של 36 חודשים, משהו כזה. אני אולי לא צודק במספרים, אבל זה מופחת על פני זמן. הפחת, 60 חודשים, 63 חודשים, סליחה, אני סיכלתי את זה. והפחת לוקח בחשבון בעצם את עלות התחזוקה ועלות השימוש.

אני טוען בהרבה מאוד מהדברים, כמו פחת של יביל על פני 15 שנה שזה פחת מופרך. אבל האם זה נלקח בחשבון? בוודאי שזה נלקח בחשבון בתוך התחשיב. אני חושב, שוב, שהתחשיב הוא קיצוני כלפי מעלה, כי הוא כולל - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אוקיי, הבנתי. אפשר להפסיק את המשפט. הבנתי מההתחלה. ראית, מהמשפט הראשון שלך הבנתי.

אז יש לנו פה מישהו שטוען שחסרים פה דברים והסכום נמוך מידי. עוד לא הגענו לסכומים, אבל הוא סכום נמוך מידי. ויש טוען פה שיש כאן, הוא לא התייחס, אגב, שחסרים פה דברים. אדם, לא התייחסת לדבריה של מיכל ברמה של חסרים פה דברים.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

התייחסתי, כי הדברים שהיא מציינת - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

חסרים פה דברים או לא חסרים דברים?

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

לא חסרים. יש פה יותר.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא חסרים.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

למה?

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

את זה אני הבנתי.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

בגלל הפחת, הפחת לוקח בחשבון את מה - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

גם את הוועד בית - - -

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

וה-wifi שיתכבדו ויכניסו בתקנות הראשיות את ה-wifi ואת הג'קוזי.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

את ה-wi-fi אני מסכימה איתך. אני שואלת לגבי ועד בית ולגבי ביטוחים והתאמה. זאת אומרת, זה בתוך הפחת.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

אני אשמח מאוד שנעשה סיור פה באתר בנייה בחוץ לגבי הוועד בית.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

רגע, די, נו. תשמח מאוד, גם אני אשמח מאוד. אתה אומר זה בתוך הפחת והפחת גדול מידי. בסדר? הבנתי. המשרד, בבקשה.

<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>

אבל אולי צריך להבחין, לעשות הבחנה בין - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

מיכל, די, אני רוצה להתקדם היום. מספיק.

<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>

הבחנה רק בין המספר לבין התוכן. אנחנו רגע לא מדברים על המספר, אנחנו מדברים קודם כל כרגע פה לא רשום דברים שכן ניתנים לעובדים, איפה שזה ניתן.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אוקיי.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

בתקנות מגורים הולמים הם נמצאים?

<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>

התשובה של אדם לא רלוונטית לזה, אני מדברת על דברים שצריכים להימצא שם. אחר כך צריך לדבר גם על המחיר, אבל הדברים צריכים להימצא.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אבל מיכל, הבנתי את זה בפעם הראשונה שאמרת. נו, מספיק.

<< אורח >> גאולה צמח: << אורח >>

ברשותכם אני רוצה להגיד שני משפטים לפני שאביבית תתייחס מקצועית. אני עו"ד גאולה צמח, לשכה משפטית. קודם כל, לגבי הטענות האלה, אני חושבת שזה נדון בהרחבה בדיון הקודם ואנחנו הגבנו. אביבית תשיב שוב.

לעניין הטיעונים של אדם לגבי הנושא של התייעצות, אז כן נעשו התייעצות. אבל התייעצות לא משמעה הסכמה. ברגע שאנחנו שולחים לכם בקשה להיוועצות אתם יכולים להגיד אנחנו מתנגדים, זה בסדר. אבל זה אומר שקוימה התייעצות. אנחנו לא היינו מגיעים לוועדה אם לא היינו מקיימים את התנאי.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

שמשרד העבודה - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אתה לא עונה עכשיו, תודה.

<< אורח >> גאולה צמח: << אורח >>

את התנאי הבסיסי של ההתייעצויות. לכן אני חושבת שאולי, אני לצערי, אני מתבלבלת פה רגע. כי מצד אחד מציעים פה הצעה - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא רק את, אבל בואי נמשיך.

<< אורח >> גאולה צמח: << אורח >>

ומצד שני טוענים טענות אחרות אחר כך שגם לא עומדות בהצעה שהם הציעו. שאתם מציעים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

גאולה, אנא במטותא, בואי, לא צריך, הרבה מאתנו פה ג'ינג'ים. לא צריך להלאות עוד יותר את הדברים. הבנתי. תתייחסי נקודתית, אני אומרת את זה באהבה, אגב, כל הג'ינג'ים פה. גם אני כזאת, בעברי. בבקשה, תתייחסי רק למיכל.

<< אורח >> אביבית אסרף: << אורח >>

אני אגיד, כמו שגאולה אמרה, בדיון הקודם באמת פירטנו בהרחבה למה לקחנו, למה תמחרנו דברים ספציפיים ולא את הכול. כן תמחרנו תקנות מגורים הולמים דורשות מהמעסיק לספק לעובד. יש אקסטרות ואנחנו לא מתעלמים מזה שמעסיקים נותנים מעבר. יש מעסיקים שנותנים מעבר למה שתקנות מגורים הולמים נותנים. אבל בסוף אנחנו מתכנסים לסכומים כפי הדרישה בתקנות. אנחנו לא יכולים להכביר, כי אלה דברים שמעסיק יכול, רשאי לתת.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

ועד בית הוא חייב לתת, בואי.

<< אורח >> אביבית אסרף: << אורח >>

לגבי ועד בית אנחנו הפרדנו בפעם הקודמת ואמרנו שיש את העלויות הישירות ויש את העלויות העקיפות. בתוך התמחור שלנו התייחסנו לעלויות הישירות. העלויות העקיפות, גם ועד בית, כי ברגע שהוא משכן במבנה יביל אין ועד בית למבנה יביל. זאת אומרת, זה מבנה פרטי של מעסיק.

לא בכל הדירות בהכרח משלמים, זאת אומרת לא בכל סוגי המבנים. ולכן בגלל שזה לא סכום שהוא אחיד והוא קבוע לכל המעסיקים אנחנו לא הכנסנו אותו פנימה. כחלק מהוצאות עקיפות לא נלקח בחשבון, לא נכנס פנימה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

ביטוחים?

<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>

הוא חובה, אבל הוא חובה. הוא לא קבוע לכולם, אבל הוא חובה. אין דרך לגור בבניין מגורים בלי לשלם ועד בית. הוא חובה איפה שהוא חובה.

<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>

זה משתנה ממקום למקום. ממגורים עם מעלית או בלי מעלית. האם ועד בית 50 שקלים או ועד בית, יש - - -

<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>

גם מחיר הדירה משתנה, גם מחיר הארנונה משתנה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

מיכל, מיכל.

<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>

בואי, יש בניינים של 50 שקלים ועד בית ויש מקומות שדורשים 500.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

נו אז מה? לא הבנתי. גם הארנונה משתנה, לא הבנתי מה אתה אומר.

<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>

שוב פעם, יש מקומות שאין בכלל לשלם ועד בית.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

ועד בית? אין דבר כזה. אם זה בית משותף, יכול להיות 100 שקלים.

<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>

ואם אני מכניס את זה לתוך התחשיב זה אומר שגם מי שאין לו ועד בית כן צריך לשלם ועד בית, כמו במבנים היבילים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

למה? אתה יכול להגיד שזה לא שייך ליבילים. אתה יכול להכניס את זה, כמו שהכנסת ארנונה, העברת אותו למבנים. למגורים.

<< אורח >> אביבית אסרף: << אורח >>

רק עוד משפט ברשותכם. החלטת ממשלה 860 שמכוחה התחילה כל הבחינה הזאת שארכה שנתיים והיה שם אין ספור התייעצויות עם כל הארגונים בעצם דיברה על התקנות של הניכויים. כדי להוסיף כל מיני שינויים או חובות נוספים שיש, כנראה במהלך השנים. צריך לתקן את תקנות מגורים הולמים. לבחון כדי לבדוק אם צריך לתקן את התקנות שקובעות את הסטנדרטים של מגורים הולמים. ואלה תקנות מגורים הולמים ולא תקנות הניכויים שבהם אנחנו דנים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

כן. אני רק רוצה להגיד רגע פה ואנחנו נמשיך לקרוא, שאני לא רוצה שיקרה מצב שבו אחרי שתיקנו את התקנות פה ונניח קבענו סכום מסוים והעלינו, יהיו כאלה שיגידו לא העלינו מספיק או שזה ממש לעג לרש יהיו מי שיגידו, שלא אחר כך עוד במושב הבא או בכנסת הבאה תבוא הממשלה ותגיד אוקיי, עכשיו נתקן את התנאים ההולמים, כי העלינו לכם אז תהיו בשקט ונכניס עוד הרבה חובות שצריך להכניס פנימה בלי לתקן את הקטן כי כבר העלינו לכם וזה מעודכן וזה לא מעודכן.

<< אורח >> אביבית אסרף: << אורח >>

הדוח שלנו מבוסס על התקנות הקיימות. לא עשינו שינויים.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

יש מזגן בתקנות?

<< אורח >> אביבית אסרף: << אורח >>

לא, יש אמצעי חימום וקירור.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

יופי, ויש לכם מזגן - - -

<< אורח >> אביבית אסרף: << אורח >>

יש אמצעי חימום וקירור. זה או או.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

כמה אנשים כתובים בתקנות? בתקנות המקוריות, הצפיפות, כמה כתוב שם? שמונה עובדים, נכון? כמה עכשיו?

<< אורח >> אביבית אסרף: << אורח >>

לא, יש הגבלה, אבל לא כתוב כמה - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

חברים, מספיק. אני רוצה להמשיך להתקדם. אנחנו מסכימים פה כולנו בוועדה שהממשלה, עם כל הכבוד, המשרדים הרלוונטיים, היו צריכים לעשות עבודה קצת יותר מקצועית שאת התקנות של התנאים ההולמים זה יהיה ביחד עם הניכויים וצריך לעשות את זה ביחד.

<< אורח >> אביבית אסרף: << אורח >>

אין לנו סמכות.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

מה זה לא סמכות? יש לכם סמכות.

<< אורח >> אביבית אסרף: << אורח >>

לא, החלטת ממשלה קבעה לבחון את תקנות - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

יקירתי, מי זה ממשלה? אני ממשלה? מי זאת החלטת ממשלה? אני ישבתי שם או שאתם ישבתם שם? בואי, מספיק, אני לא יכולה שכל גוף מפיל את זה. יש החלטת ממשלה. אני ככל שידוע לי, תקנו אותי אם אני טועה, משרד העבודה הוא חלק מהממשלה. אז כאשר יושבים וקובעים נושא אז מסתכלים עליו מאיזה משהו קטן, אלא מסתכלים על כל הנושא הזה. וכאשר יש, זה פשוט הזיה, כמה מותר לנכות שכר בעד מגורים הולמים ויודעים שיש תקנות למה זה מגורים הולמים. מתי תיקנו אותם פעם אחרונה?

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

2000.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

2000. אנחנו 2026. לפני 26 שנה תיקנו את זה. אז את זה מתקנים ולא את זה. שבו על הכול ביחד, תעבדו ביחד. החלטת ממשלה תהיה כוללת. אז זה אירוע לכם. תתקנו את זה. עכשיו מה יקרה? אני יודעת מה יקרה. פעם הבאה תתקנו רק את ההולמים ואז זה לא יסתדר עם זה, אז שוב, תעסיקו אותנו שזמננו מאוד יקר.

אבל גמרתי להגיד לכם "נו נו נו". עכשיו אני אגיד לכם את ה-"נו נו נו". כי מה אתם רוצים? עכשיו שנחכה עד שהם יתקנו?

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

לא, לא, אני רוצה משפט קצר גברתי.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

ותקזזו את הסכום הנמוך ויופי, נחכה עוד שנה. ועוד 12 חודשים ילכו לכם, כי אתם לא יכולים לקזז גם את הסכומים הגבוהים יותר.

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

גברתי, בשביל זה אני רוצה משפט קצר, ברשותך.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

כן ישי.

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

בסוף זו דוגמה קלאסית למה לא הספיקו להגיע להסכמות ולמה גם כנראה לעולם לא נצליח להסכמות בהקשר הזה. ולכן השיטה שבסופו של דבר חשבנו גם ההסתדרות וגם אנחנו שהיא

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]