פרוטוקול מספר 145, הוועדה המיוחדת לזכויות הילד, 18/02/2026

הכנסת העשרים-וחמש

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 145

מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד

יום רביעי, א' באדר התשפ"ו (18 בפברואר 2026), שעה 9:33

סדר היום:

<< נושא >> בקרת משרד הבריאות על איכות ומרכיבי תערובות מזון לתינוקות (תמ"ל) - בעקבות קריאה להחזרה יזומה (ריקול) של מוצר נוטרילון << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

קטי קטרין שטרית – היו"ר

דבי ביטון – מ"מ היו"ר

חברי הכנסת:

איימן עודה

מוזמנים:

פנינה אורן שנידור

–

ראש מערך בריאות-רגולציה משקית מזון ותמרוקים, משרד הבריאות דורית האוס

–

מנהלת אגף יבוא, משרד הבריאות

דקלה ראובן

–

פיקוח ארצי, משרד הבריאות

שרון גוטמן טרודלר

–

עו"ד, יועמ"ש מערך רגולציה, משרד הבריאות

מריה רבינוביץ'

–

מרכז המחקר והמידע, הכנסת

אילנית קורן

–

רכזת תחום מזון ייעודי, קופת חולים כללית

ד"ר רון מאור

–

מנהל המנהל הרפואי, טבע תעשיות

אפרת מנור

–

סמנכ"ל שיווק OTC ומוצרי צריכה, טבע תעשיות

אלכסנדר אנשוקוב

–

מנהל יחידת האיכות, טבע תעשיות

ניצן חדד

–

יועץ משפטי ראשי טבע ישראל, טבע תעשיות

ליטל סבר

–

שדלנית מטעם טבע תעשיות, גלעד לובינג

ד"ר דורית אדלר

–

נשיאה, הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא

דניאל בר כהן

–

מתמחה של חברת הכנסת שטרית

משתתפים באמצעים מקוונים

ד"ר ברנרד ברזילי

–

יו"ר האיגוד לניאונטולוגיה, ההסתדרות הרפואית בישראל ירין שמעון עמר

–

נציגת קבוצת הורים נפגעי נוטרילון

ייעוץ משפטי:

תמי סלע

מנהלת הוועדה:

תמי ברנע

רישום פרלמנטרי:

חבר תרגומים; אלעד גרנות

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> בקרת משרד הבריאות על איכות ומרכיבי תערובות מזון לתינוקות (תמ"ל) - בעקבות קריאה להחזרה יזומה (ריקול) של מוצר נוטרילון << נושא >> << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

טוב, בוקר טוב. אני רוצה לפתוח את הדיון החשוב הזה בנושא שלפני כשלושה שבועות בערך, בסוף נובמבר, גילתה חברה בשם נסטלה את הרעלן צרוליד בפורמולה של התינוקות. מדובר ברעלן שעלול לגרום להקאות, התייבשות ואף למוות.

כבר בסוף דצמבר זוהה הספק הבעייתי, ואף הועברה התרעה לחברות אחרות לתעשייה באמצעות איגוד הסחר, כולל היצרן נוטרילון. אבל כאן נשאלות שאלות קשות. האם בסוף דצמבר ידעו על הספק הבעייתי, ומדוע חברת טבע ומשרד הבריאות חיכו עד סוף ינואר כדי לבצע את הריקול? ולמה הריקול הראשון היה על אצווה אחת במקום על כול 21 האצוות שמכילות חומר מאותו ספק? למה המשכתם לסמוך על אותו ספק בעייתי במשך שבועיים?

כשמדובר בתינוקות אין זמן לריקול הדרגתי, אין זמן לשיקולים תדמיתיים, כול יום של עיכוב עלול להיות קריטי. בשבועיים האחרונים כ-3,000 אימהות הצטרפו לתביעה ייצוגית, התינוקות שלהן פיתחו תסמינים שדומים להרעלה של הצרוליד, לאחר שהם כמובן צרכו את הפורמולה. תינוקות פונו לבית החולים, 4 מהם אושפזו ואחד מהם נפטר. אנחנו יודעים שאין הוכחה, אין מקום לחשש שזו הסיבה שהוא נפטר, הנושא עדיין בבדיקה. אנחנו צריכים לקבל תשובות.

אבל דבר אחד ברור, יבואן צריך להיות בקשר רציף עם היצרן כדי להכיר כול סכנה אפשרית. יבואן צריך לדווח תוך 24 שעות למשרד הבריאות על כול סכנה. ואני מוסיפה עוד נקודה שהיא מאוד מאוד חשובה, אף אחד פה לא מנסה לפגוע לא בחברת טבע ולא בחברות אחרות שמייצרות. חברת טבע ידועה כחברה רצינית, אנחנו יודעים טוב מאוד שהחברה עובדת באופן כזה, שהיא מצילה חיים על ידי כול התרופות שהיא משווקת, מייצרת.

דבר אחד מפריע לי ומטריד אותי, שאנחנו סומכים יותר מדי על מדינות אחרות כדי לטפל בעניינים הקריטיים הללו, ואני חושבת שאנחנו צריכים לחשוב על דרך פעולה אחרת, בעיקר משרד הבריאות, לבדוק את הנושא הזה ולא לחכות שנסטלה, או דנונה, או כול מיני חברות אחרות, הן אלו שיתריעו.

אנחנו צריכים בעצמנו, יש מספיק יכולת להקים מעבדות כאן, ולפני שכול פורמולה מתגבשת למצרך עבור תינוק, אני חושבת שאנחנו צריכים לבדוק את זה בעצמנו כאן, ולא לחכות לאיגודים כאלה ואחרים שיבצעו עבורנו את הבדיקות הללו.

אני רוצה שנתחיל כבר בלשמוע את משרד הבריאות. בבקשה, משרד הבריאות, מי נציג משרד הבריאות?

<< אורח >>פנינה אורן שנידור:<< אורח >>

פנינה אורן שנידור, מנהלת מערך רגולציה של מזון ותמרוקים במשרד הבריאות.

גבירתי יושבת הראש, קודם כול, תודה שהזמנת אותנו ועל האפשרות להציג את פעילות מערך הרגולציה במשרד הבריאות, את הפעולות הנרחבות שעשינו באירוע המורכב הנוכחי, ובכלל הפעילות השוטפת שאנחנו עושים בפיקוח על מזון, ובפרט על מזון שאנחנו מדברים עליו היום, על מזון לתינוקות.

נבוא ונגיד שהמסגרת החוקית שלנו, חוק המזון, מגדיר בצורה חד משמעית: התכלית שלו היא הגנה על בריאות הציבור. ובתוך כך, תחליפי מזון לתינוקות, התמ"ל שאנחנו נקרא להם בקיצור, הם המוצרים הרגישים ביותר במשק. משום כך בישראל מופעל מודל רגולטורי ייחודי ומחמיר, שמוסיף מלבד הדרישות של הפיקוח ודרישות האיכות מנגנוני בקרה שאין אותם במרבית מדינות העולם. זה מודל שבנוי כך שבריאות התינוקות תהיה מוגנת לא רק באמצעות בדיקות, אלא באמצעות מערכת שלמה של חובות, מנגנוני דיווח ובקרה שוטפת בשקיפות. אנחנו דורשים שקיפות מלאה מהיצרנים והיבואנים של התמ"לים.

לצד פיקוח מחמיר שמפעילה המדינה קובע החוק עיקרון יסוד נוסף, בהינתן זה שאין אפשרות מעשית לפקח על כול מוצר ומוצר שמגיע למדף, אנחנו מתחילים בראש ובראשונה וזה עיקרון יסוד גם בחוק, שהאחריות הישירה מוטלת באופן ישיר גם על היצרן וגם על היבואן. הוא צריך לנהל סיכונים, לבצע בקרות פנימיות, לעמוד בדרישות האיכות הגבוהות. הרי מדובר במוצר הכי רגיש שיש, והוא אמור להבטיח עקיבות של שרשרת האספקה של כלל חומרי הגלם שמשמשים אותו בתהליכי הייצור.

בישראל אנחנו מוסיפים על המנגנון המקובל הזה את העיקרון באמצעות פיקוח ובקרה ייחודי. ואנחנו תכף נציג לך את כול הבקרה הנוספת שאנחנו עושים כאן, שזו בקרה נוספת, עצמאית, בלתי תלויה, שאינה מחליפה את האחריות של היצרן והיבואן אבל מציבה שכבת הגנה נוספת מקצועית. והכול על מנת להגביר את אמון הצרכנים. זהו מרכיב ייחודי שהוספנו פה, במערך הפיקוח על מזון לתינוקות, שזו בראש ובראשונה אחריות של יצרן המזון היבואן, לצד פיקוח מוגבר ומעמיק של המדינה.

ועם זאת, ואף על פי זאת - - -

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

איפה הפיקוח? לא הבנתי כאן איפה הפיקוח. את מטילה את הכול עליהם, איפה הפיקוח שלכם?

<< אורח >>פנינה אורן שנידור:<< אורח >>

לא, אני לא מטילה עליהם. אני אומרת שחוץ מהחובה שלהם, יש מערך פיקוח הגנה שלנו.

עם זאת, אני רוצה לבוא ולהגיד בפתיח, האירוע הגלובלי שעומד לפנינו זה אירוע גלובלי, שקרה בלמעלה מ-80 מדינות בעולם, ולצערי הרב, הוא לא פסח גם עלינו. זה אירוע, שעם תחילתו, גבירתי אמרה בנובמבר, אני לא יודעת מאיפה הבאת את הנתונים - - -

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

הדוחות הם דוחות שלהם, של נסטלה, של כולם. יש להם יועץ שהוא דובר אנגלית רהוטה, מאוד אקדמי, הוא פתח משהו, יכול להיות שאפילו לכם אין את הדוחות שלנו יש.

<< אורח >>פנינה אורן שנידור:<< אורח >>

לא, אנחנו תכף נבוא ונעשה טיימליין מסודר. האירוע התחיל בסוף דצמבר. עם היוודע האירוע אנחנו פעלנו בפרואקטיביות על מנת לוודא שהאצוות האלה לא נכנסות למדינת ישראל. פעלנו באופן ישיר גם, לכלל היבואנים והוצאנו הנחיה מראש.

זאת אומרת שאנחנו פה לא פעלנו כאן באירוע הזה, שישבנו וחיכינו לפעולות אקטיביות מצד היבואן כפי שהצגת. ואנחנו נציג פה היום את כול האירוע, את צירי הזמן, את הבדיקות שביצענו, את ההחלטות שקיבלנו ואת הלקחים שהפקנו במהלך האירוע.

ואני אעביר את השרביט בבקשה ל- - -

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

לגבי ציר הזמן שאת מדברת עליו, אני רוצה שתיקחו בחשבון את השאלות הבאות, כי זה חשוב.

אני מדברת עליכם, משרד הבריאות. ב-30 בדצמבר נסטלה הודיעה לאיגודי הסחר על הספק הבעייתי, ב-2 בינואר היא התחילה להודיע למדינות מערביות שונות על הספק הבעייתי, ב-5 בינואר היא עשתה ריקול פומבי.

אז למה פניתם ליבואנים רק ב-13 בינואר ולמה לא ידעתם על הספק הבעייתי? כי בכול זאת, זה משרד בריאות, אני מאמינה שגם משרדים מדברים בינם לבין עצמם. למה לא הוריתם לטבע לעשות ריקול לכול האצוות שמכילות חומר מאותו ספק ולמה הסתמכתם, למה הסמיכות הזאת על הספק? למה לכם לא היו שאלות בנושא הזה? והאם וידאתם שעושים בדיקות צרוליד גם במוצרי מטרנה וסימילאק?

כי הנושא הזה הוא לא נושא אישי רק של טבע. אני לא חושבת שזה יכול לדלג על מטרנה ועל סימילאק. לצערנו הרב, במדינת ישראל אין הרבה רשתות או חברות שפועלות בנושא הזה של מזון לתינוקות.

<< אורח >>פנינה אורן שנידור:<< אורח >>

גבירתי, יש לנו מענה לכול השאלות שהצגת, ואנחנו ניתן מענה מסודר.

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

בסדר גמור.

<< אורח >>דורית האוס:<< אורח >>

אני דורית האוס, מנהלת אגף יבוא.

אנחנו נתחיל לתת רקע על הנושא של פיקוח, את שאלת על הנושא של פיקוח של תמ"ל, אז אם אפשר להעביר את המצגת.

בישראל יש דרישות הרכב לגבי תמ"ל שמבוססות על רכיבי ליבה, תוספים ייעודיים, שביניהם זה חומצות שומן חיוניות, ביניהם גם חומצת השומן הרלוונטית, ארה, ורכיבים שאסורים. אלה דרישות הרכב שקיימות שנים רבות.

(מצגת שקפים. היו"ר מבקשת להבא להגדיל את הכתב)

דרישות ההרכב הן קבועות, כול תמ"ל גם שמיוצר וגם שמיובא חייב לעמוד בדרישות ההרכב הקבועות, שהן קבועות למעלה מ-10 שנים בנוהל מסודר.

זה המסלול, איזה מסלול עובר תמ"ל לפני שהוא מגיע לישראל, אז תמ"ל נכלל בדרישת האישורים המוקדמים. הוא נדרש בהגשת בקשה מוקדמת טרום הבקשה לייבא את המוצר לארץ, שם נבדקות כול הדרישות: הרכב, דרישות מהמפעל המייצר, בדיקה של מהנדס מזון שבודקת את כול הרכיבים ובנוסף גם את כול הפרטים של היצרן והמפעל והמוצר עצמו.

כאשר המוצר מקבל אישור מוקדם, הוא למעשה מגיע לתחנת ההסגר שם מתבצעת בדיקה של מסמכים כולל אנליזה ומפרט. ובנוסף, לגבי כול תמ"ל מתבצע דיגום, האצווה נדגמת ונשלחת לבדיקות, כול אצווה נשלחת לבדיקה.

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

איפה המעבדה? יש מעבדה בנושא הזה של משרד הבריאות?

<< אורח >>דורית האוס:<< אורח >>

לנושא הבדיקות, כן, יש מעבדה שמבצעת את בדיקות המיקרו ובדיקות ההרכב התזונתי.

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

הרי בהיגיון שלי ובידע המועט שיש לי, אין הרבה סוגים, יש בסך הכול שלושה, כמדומני.

<< דובר_המשך >> פנינה אורן שנידור: << דובר_המשך >> של מה? של תמ"ל?

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

של תמ"ל. אין יותר.

<< אורח >>דורית האוס:<< אורח >>

יש יותר סוגים של תמ"ל.

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

וכשאתם יודעים שהספק הסיני ההוא, שהוא בעצם זה שהכניס את הרעלן - - -

<< אורח >>דורית האוס:<< אורח >>

רק למסגר, לא, כי היא שואלת אם יש מעבדה, אז אני רוצה לענות תשובה מדויקת, יש בהחלט מעבדות שבודקות בארץ, אבל - - -

<< אורח >>דקלה ראובן:<< אורח >>

סליחה, דקלה ראובן, אחראית לתחום הפיקוח בשירות מזון ארצי.

צרוליד. צרוליד זה רעלן שמייצר הבצילוס צראוס, חיידק בשם בצילום צראוס. הצרוליד הזה לא היה מוכר, לא הוגדר כסיכון בתמ"לים עד פרוץ האירוע, למעשה. כלומר, יש היום תקנים בישראל, באירופה, בארצות הברית, ואף אחד מהם לא מדבר על צרוליד. זו נקודה שהיא מאוד משמעותית בעיניי.

וכשאת שואלת אם יש מעבדה, בהחלט יש מעבדה למה שכתוב בחקיקה. היום, צרוליד לא כתוב שם. זה סיכון מגיח, חדש, שלא הכרנו, לא הוכר על ידי אף אחת מהרשויות המוסמכות, ולכן - - -

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

המעבדה הזו היא לא עובדת באופן רציף? מגיע חומר אתם לא - - -?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

רגע, דקה, תני לנו את הרצף, כי את שואלת הרבה שאלות תוך כדי, ואת לא מבינה את ה - - -, ובגלל זה - - -

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

טוב, בבקשה. אבל האמיני לי, עשיתי מחקר בנושא הזה. אז בואו נשמור גם על גבולות השיח.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

לא, אני שומרת על גבולות השיח לגמרי, אני רק רוצה לבוא ולהסביר רגע. חס ושלום אני לא מורידה מ- - -

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

לא, לא.

<< דובר_המשך >> פנינה אורן שנידור: << דובר_המשך >> אבל את לא נותנת לנו הזדמנות לבוא ולהסביר.

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

יקירה, כי אגיד לך למה. הנושא הזה של המעבדה מטריד אותי בכול כיוון.

<< דובר_המשך >> פנינה אורן שנידור: << דובר_המשך >> אבל את צריכה רגע לבוא ולהבין.

<< אורח >> דורית האוס: << אורח >>

אנחנו נתייחס גם לנושא של צרוליד במעבדה, בסדר?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

גם על צרוליד. אנחנו כרגע מדברים, כול הבדיקות האלה - -

<< אורח >>דורית האוס:<< אורח >>

זה בשגרה, בשגרה.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

- - - בצרוליד, א' זה בשגרה בודקים את התמ"ל שנכנס לארץ. כול תמ"ל נבדק.

<< אורח >> דורית האוס: << אורח >>

שוב, אני אומרת, זה הנושא של השגרה.

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

כול דבר נבדק?

<< אורח >>דורית האוס:<< אורח >>

כול דבר זה כול דבר, זה 100% מהמוצרים, בסדר? גם אצווה חוזרת, כול אצווה, כן.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

גבירתי, אנחנו מדברים על אירוע חסר תקדים. אין אף מדינה בעולם, ויעידו פה החברות שמייבאות את זה, כי היבוא לא נעשה רק למדינת ישראל, אין אף מקום בעולם שיש לו משטר של בדיקות כמו שלנו. ותראי את משטר הבדיקות שהציגה, זה גם הרכב תזונתי, גם מזהמים, גם שאריות חומרי הדברה. אנחנו בודקים את כול מה שהרגולציה נכון להיום קבעה שהוא גורם סיכון בתמ"ל נבדק על ידינו וכול אצווה נבדקת על ידינו.

<< אורח >>דורית האוס:<< אורח >>

זה לגבי הדיגום בשגרה.

ולאחר מכן, אחרי שמתקבלות התוצאות, למעשה תחנת ההסגר מעבירה את התיקים חזרה למטה שירות המזון ואישור תיק תיק נעשה באמצעות מהנדסת נוספת. זאת אומרת, על התיק הזה יש אישור כפול. זה המוצר היחידי שלגביו יש אישור כפול. גם תחנת ההסגר מאשרת וגם המטה מאשר.

אז כמו שדיברנו מקודם, התדירות של הדיגום, כול אצווה שבמשלוח נדגמת. כמו שאמרנו, כול אצוות, גם אם יש במשלוח אחד חמש אצוות, שש אצוות של אותו מוצר כול אצווה נדגמת. זה לא פר מוצר אלא פר אצווה. זו בדיקה מיקרוביאלית, וכול אצווה שלישית נבדקת לבדיקות מלאות. המלאות זה כולל כול ההרכב התזונתי, הרכב השל הוויטמינים וכול הדברים הרלוונטיים הנוספים להתפתחות התינוק. ולמעשה אנחנו ממשיכים את הפיקוח גם באמצעות דיגום בשווקים, גם בשירות המזון, גם בסקרים שאנחנו עושים. אנחנו תמיד כוללים את התמ"ל כמזון הכי רגיש ומסתכלים עליו בניהול סיכונים מאוד מאוד גבוה.

דקלה.

<< אורח >>דקלה ראובן:<< אורח >>

לעניין כול השאלות שנשאלו ולעניין הריקול המאוד משמעותי ומכונן שהיה פה, פה בישראל ובכלל בעולם. אז כמו שאמרתי מקודם, למעשה, צרוליד זהו סיכון מגיח חדש, שאף אחד לא הכיר לפני. הוא לא כתוב בחקיקה. אכן אנחנו בודקים לפי החקיקה שלנו כול אצווה, אבל זה לא הופיע בחקיקה. זה סיכון שלא נלקח בחשבון, כאמור, לא רק בישראל גם באירופה, גם בארצות הברית, באף מדינה זה לא משהו שנבדק עד כה.

זה הרקע וזו המסגרת של הדברים, בעצם זה מה שהוביל לכאוס או לטירוף העולמי שהתרחש פה בחודשים האחרונים, וזה היה טירוף גם בעולם ובטח ובטח אצלנו פה במשרד הבריאות, ובכול מי שעבד יחד איתנו.

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

אבל יש לי שאלה, כשנסטלה התחילו את הבדיקה שלהם אתם לא קיבלתם איזושהי ידיעה?

<< אורח >>דקלה ראובן:<< אורח >>

אני אתייחס לזה בציר הזמן.

למעשה ברגע שהתחיל כול הדבר הזה, אנחנו באמת למדנו שמדובר באיזשהו שיבוש של תהליך הפרמנטציה, תהליך הייצור של חומצת השומן. אמרנו בציליוס צראוס, זה חיידק שמייצר טוקסין. הטוקסין הזה יוצר בתוך השמן, בתוך חומצת השמן, וכתוצאה מכך הטוקסין נשאר לאורך כול התהליך. הטוקסין הזה עמיד לתנאי חום ולכן הוא נשאר לאורך כול התהליך וגם במוצר הסופי, בתמ"ל המוכן.

אנחנו מבינים שא' היה פה איזשהו ספק של אותה חומצת שומן, שאין הרבה, זה חשוב לציין, אין הרבה ספקים כאלה של אותה חומצת שומן, ולכן ההשפעה הייתה כול כך רוחבית. פנינה אמרה 80, אנחנו מכירים, לדעתי, כבר מעל 100 מדינות שנכנסו לתוך אירועי הריקול שהם היו מה- EU וה- Non EU, של חברות שונות, לדעתי ארבע חברות או אולי חמש חברות שונות.

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

ב-10 בדצמבר 16 מדינות באירופה הן מייד עשו את הריקול. הפערים האלה - - -

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

לא, אבל הפערים האלה, את צריכה להבין, אנחנו לא יכולים לעשות ריקול כשאין אינדיקציה, ותראי מתי הריקול הראשון שבוצע על נוטרישה. נסטלה בדקנו, נסטלה לא הגיע למדינת ישראל.

אנחנו בציר זמן - - -

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

ציר הזמן הוא מאוד משמעותי.

<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>

אני רוצה להסביר.

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

אני רוצה גם לדעת מתי אתם נכנסים בתוך ציר הזמן ומתי טבע נכנסים בתוך ציר הזמן הזה, כי יכול להיות ששם השיבוש.

<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>

הריקול הפך להיות ריקול מאוד מאוד גדול ובינלאומי, שכלל מעל 60 מדינות של נסטלה ב-5 בינואר היה פרסום.

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

כן.

<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>

אני אגיד שבתאריך הזה אנחנו לא קיבלנו, וכמובן לא אמרנו "טוב, זה לא אצלנו איזה יופי", זה בוודאי לא היה כזה. אנחנו התחלנו בפעולות, פנינו ל-RASFF (Rapid Alert System for Food and Feed) ופנינו ל-INFOSAN (International Food Safety Authorities Network), אלה ארגונים, מי שמספק את כול ה-Alert-ים, את כול ההודעות למדינות.

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

בזמן הזה אתם בקשר עם טבע? או עדיין עוד לא נכנסתם לטבע?

<< אורח >>דקלה ראובן:<< אורח >>

רגע, ב-13 אנחנו פנינו, אבל בזמן הזה אנחנו בקשר עם האיחוד האירופי ועם ארצות הברית ועם ה-INFOSAN, על מנת להבין האם יש איזו שהיא היתכנות שהמוצר הזה, אפילו שהוא לא כתוב, אפילו שאנחנו לא מדינה שנרשמה כמדינה שאליה הגיע. אנחנו פנינו באופן אקטיבי אליהם וגם לנסטלה דרך הערוצים שלנו על מנת להבין האם המוצר הגיע למדינת ישראל. כי מבחינתנו זה אירוע, מן הסתם תמ"ל יש פה היסטוריה קשה מאוד במדינת ישראל, אף אחד לא רוצה להיות באירועים דומים. ולכן אנחנו היינו מאוד אקטיביים פה, ופנינו. ובכול הערוצים שבהם פנינו קיבלנו תשובה שלילית: המוצר הזה לא נמצא בישראל, הסיכון הזה לא קיים בישראל נכון לעת זו.

ואז למעשה ב-13 בינואר נעשתה פנייה לכול היבואנים, להבין. אוקיי, זה שנסטלה לא נכנס למדינת ישראל זה בסדר, אבל מה קורה עם חומצת השומן? חומצת השומן הזו משמשת את כול התמ"לים. נעשתה פנייה. אנחנו קיבלנו תשובה שהכול בסדר, שאין שום קשר לאותו קרגיל, לאותו ספק חומצת שומן, אין שום קשר. זה המידע שקיבלנו באותו זמן.

ב-24 בינואר אנחנו קיבלנו עדכון מחברת טבע ישראל, שהיא נציגת נוטרישה, על כך שיש ריקול עולמי גם שלהם. שאותו ספק סיפק חומצת שומן גם עבור נוטרישה העולמית, ולכן יש ריקול חוצה עולם, חוצה מדינות. לדעתי הוא היה אז, אני לא זוכרת בדיוק, אולי 20 מדינות בתור התחלה לפי ה-RASFF שאנחנו קיבלנו על אצווה אחת ספציפית, זה מה שקרה.

כמובן שאצווה אחת הדליקה הרבה נורות אדומות לכולנו וביקשנו שיחה, ביצענו שיחה עם נוטרישה העולמית על הדבר הזה. שאלנו שאלות, איך יכול להיות שחומצת שומן שהיא חומר גלם נכנסת אך ורק לאצווה אחת. נשאלו לא מעט שאלות.

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

רגע, ב-3 בפברואר אתם ביקשתם לעשות את הריקול, נכון?

<< דובר_המשך >> דקלה ראובן: << דובר_המשך >>

24 בינואר ריקול ראשון, אצווה אחת. דיונים - - -

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

אוקיי, אבל למה את שאר הריקולים ש - - -

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

ביקשנו - - -

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

טוב, אוקיי נו.

<< דובר_המשך >> פנינה אורן שנידור: << דובר_המשך >> לא, את צריכה רגע לבוא ולהבין, ב-24 בינואר, כשאנחנו ביצענו את הריקול, זה אחרי שקיבלנו אינדיקציה שיש כאן אצווה - - -

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

מטבע.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

מטבע, שיש פה אצווה - - -

<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>

מטבע ומ-RASFF, מהאיחוד.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

אבל לא רק מטבע, מהיצרן, טבע קיבלה מהיצרן: "שימו לב, יש פה אצווה".

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

זאת אומרת שבעצם הם העירו את משרד הבריאות, לפי מה שאת מתארת. שזה בדיוק היה צריך להיות הפוך.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

רגע, לא. אבל את צריכה להבין שזה מדובר פה באירוע שמשרד הבריאות, כפי שהסברתי בתחילת הדרך, אנחנו לא יכולים לבדוק כול קופסה וקופסה, ובטח כשאנחנו עדיין לא מבינים מה זה הרעלן הזה, אין חוות דעת של אפס"א מסודרת שבאה ואומרת "זה מסוכן, זו הרמה שצריכה להיות בהפקעה, זו הרמה שצריכה להיות". אין. העולם ריק.

ולכן זה כמו שאת, תדמייני לך - - -

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

לא, אבל איך ניתן לשפר?

<< דובר_המשך >> פנינה אורן שנידור: << דובר_המשך >> רגע, שנייה. אבל תדמייני לך את העולם של הקורונה, קורונה נכנסת למדינת ישראל. עוד לא יודעים, עד שאתה לומד, מפתח שיטה, מזהה, זה לוקח זמן.

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

ברור לי שזה לוקח זמן.

<< דובר_המשך >> פנינה אורן שנידור: << דובר_המשך >> וזה פרק הזמן הזה שאתה עוד לומד את העניין.

הפניות שנעשו לטבע ב-13 בינואר, הם אמרו "אין את זה אצלנו". אחרי שהם הלכו ווידאו מול היצרן, שבא ואומר. כי גם מתחיל לבוא ולראות איזה אצוות כן השתמשתי, איזה אצוות לא השתמשתי.

ואנחנו מתחילים, עכשיו את צריכה לבוא ולהבין, שזה איזה פאזל, שכולנו פה נכנסנו לתוך מערבולת. ואם את משווה את ההתנהלות שלנו להתנהלות שקרתה בציר הזמן בעולם, שהם יושבים, שהיצרן - - -

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

כן, אבל זה לא מנחם. את רק חוזרת על זה כמה פעמים "בעולם, בעולם".

<< דובר_המשך >> פנינה אורן שנידור: << דובר_המשך >> אבל גבירתי, את צריכה להבין, עם הצניעות ועם החוזקה של מדינת ישראל, הידע בסוף נמצא אצל יצרן המזון. וברגע שאתה בקשר עם היצרן, הולך אליו למפעל, רואה מה הוא נכנס. אנחנו פה בשלט רחוק, באמצעות יבואן מדברים עם יצרן. בסוף יש לזה משמעות.

אם מדינת ישראל רוצה להבטיח 100% בקרה, גם של עצמה וגם של המדינה, המשמעות פה זה להקים חברות פה בתוך, שיש לרגולטור קשר, שהולך ורואה מה נמצא במפעל.

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

כן, לכן שאלתי לגבי הפיקוח, אבל יש לכם את המעבדות. הן לא בודקות באיזה שהוא - - -? מתי אתם כן בודקים?

<< דובר_המשך >> פנינה אורן שנידור: << דובר_המשך >> אבל גבירתי, צרוליד, במדינת ישראל פיתחנו את השיטה והיא נכנסה. רק ב-16 בפברואר פיתחנו שיטה. אלה לא דברים שאת לוחצת על כפתור ועכשיו אני בודקת צרוליד, או אני לוחצת על כפתור ואני בודקת את זה. בעולם יש שתי מעבדות שגם נבנו תוך כדי תנועה. אנחנו פה לא ישבנו ורגע חיכינו שהמידע מנוטרישה יגיע, או המידע מהיצרן. היינו אקטיביים בכלים, בוא נראה מה עושים, שלחנו בדיקות לחו"ל, אנחנו באמת עשינו ו- - -

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

את אומרת שלחנו בדיקות לחו"ל כי אין פה אמצעים?

<< אורח >>דקלה ראובן:<< אורח >>

נכון, כי אין פה. כי לא הייתה שיטה עד לפני שלושה ימים. בדיוק.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

זה לוקח זמן הדברים האלו, גבירתי, צריך להבין, זה מדובר - - -

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

על מי מוטלת האחריות לבדוק את זה?

<< דובר_המשך >> פנינה אורן שנידור: << דובר_המשך >> גם על היצרן. אבל אני אמרתי לך שאנחנו לוקחים פה אחריות ומוסיפים. את תראי היום שחלק מהפקת לקחים, צרוליד נכנס לשגרת הבדיקות שלנו מהיום והלאה.

אבל כשמגיע מזהם חדש שלא היה בשולחן העבודה שלנו - - -

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

את אומרת לוקח לכם זמן ללמוד אותו.

<< דובר_המשך >> פנינה אורן שנידור: << דובר_המשך >> זה לוקח לנו זמן ללמוד אותו, לפתח, אבל - - -

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

כן, אבל תנסו להבא לקצר את הזמן של הבדיקה.

<< דובר_המשך >> פנינה אורן שנידור: << דובר_המשך >> אבל גבירתי, את צריכה לבוא ולראות, על אף הכול, תראי את לוחות הזמנים - - -

<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>

אנחנו אחרי שבוע יצאנו לדיגום בדרכי השיווק ושלחנו לחו"ל, שלחנו לגרמניה.

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

באופן הגיוני כשאתם עושים בדיקה, ואנחנו מדברים על תינוקות - היה צריך להפסיק. היה צריך להגיד: "לעצור, בואו נעשה ריקול", מקסימום מחזירים את זה בחזרה למדפים. זאת אומרת, הזמן הזה של ההמתנה - למה? זה מזון. זה דבר בסיסי.

<< אורח >>דקלה ראובן:<< אורח >>

בגלל שזה סיכון חדש ומגיח זה אומר שהיינו צריכים לעשות ריקול דה פקטו, אם אנחנו לא בטוחים על כול מוצרי תמ"ל במדינת ישראל? כי לא היה לנו - - -

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

יפה, אז ענית על זה.

<< דובר_המשך >> דקלה ראובן: << דובר_המשך >>

ככה את חושבת שהיה צריך לעשות? ללא מזון לתינוקות? לא היה תמ"ל.

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

אני חושבת שאם יש ספק אין ספק.

<< דובר_המשך >> דקלה ראובן: << דובר_המשך >>

לא היה תמ"ל.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אבל אז אף אחד לא אוכל. אין מוצרים.

<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>

אין לזה אח ורע בעולם.

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

אז איך אנחנו מתייעלים שלא יקרה דבר כזה בפעם הבאה? איך?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

לצערי הרב, סיכונים היו ויהיו, מפה אנחנו רק צריכים - - -

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

אבל בואו נקטין את הסיכונים, בכול זאת חלפו 5 ימים, כמדומני.

<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>

צודקת, בסדר.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

את צודקת לגמרי וזה גם לא תלוי רק בנו, ברצון. אנחנו עבדנו 24/7. זה תלוי במשאבים, זה תלוי ביכולות מעבדתיות.

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

אז תגידו איפה אתם צריכים עזרה, ואנחנו גם נאמר את זה בפרוטוקול, איפה צריך עזרה? אי אפשר לבוא ולהגיד זה המצב הנתון. יש את מטרנה, יש את סימילאק, אני לא רוצה שדבר כזה יקרה, אין לנו פה 20 חברות שמייצרות מזון. ואני אומרת חד משמעית, כול הדיון הזה לא נועד לבוא ולהגיד לטבע "תסגרו את הליין", לא, ממש לא.

כי גם ככה המחיר הוא כול כך גבוה, שבסוף אם יישארו לנו רק שתי חברות שייצרו את זה, את המוצר החשוב הזה, ההכרחי והבסיסי הזה, אז אני לא מאמינה שגם אצלם לא יכול לקרות דבר כזה.

ושלא לדבר על יוקר המחיה שבוודאי הם גם יעלו את זה.

אני בעד התחרות, התחרות היא בריאה והיא טובה. אתם, כמי שאמור לפקח, חייבים ליצור כול מיני דרכים לפתור את הבעיה הזו. לקצר את הזמן, להכריז על ריקול, לא יודעת מה. זה אתם, אתם אנשי המקצוע.

אבל אני, כמי שמייצגת את הציבור, חרדה לכך שילדים לא יוכלו לקבל את התשובה שלהם לכול המערכת הזו. אנחנו חייבים לחשוב על דרכים יצירתיות, ואני בטוחה שעשיתם את שיעורי הבית.

אני אצטרך לצאת לראיון, וחברת הכנסת דבי ביטון תחליף אותי לכמה דקות. אבל רק כשהדובר שלי יגיד לי מתי אני צריכה לצאת. בואי יקירה.

יש לי שאלה מבחינת המשרד, שאלה שהייתה אמורה להיות לפני כן. יש לכם קשר עם איגודי המסחר הרפואיים או שאנחנו לא חברים? איך זה עובד? שהרי נסטלה פנתה אליהם ב-30 בדצמבר 2025. נסטלה התריעו לחברות האחרות בתעשייה באמצעות האיגוד של הסחר, ICD ולא יודעת אם אתם מכירים את האיגודים האלה?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

לא, אבל, אבל גבירתי, אנחנו לא יצרן המזון ואנחנו לא יכולים להיות בקשר עם כול ספק של חומר גלם.

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

אבל אתם בקשר עם משרד הבריאות בהולנד.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

זאת נקודה כואבת שאנחנו כן צריכים לחזק את הקשרים, וזה חלק מהפקת לקחים והסקת מסקנות. מדינת ישראל לצערי לא נמצאת בשולחן העדיפות או בסדר עדיפות של האיחוד האירופי.

אני כן אגיד שכצעד מקדים - - -

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

וזה חשוב, אני רוצה שזה יהיה, כי אני אפנה לשר החוץ בנושא.

<< דובר_המשך >> פנינה אורן שנידור: << דובר_המשך >> אני רוצה לבוא ולהגיד, אבל אני רוצה כן לספר חדשות טובות, שאנחנו כן במשרד עוד לפני האירוע הנוכחי, אנחנו לראשונה המשרד פרסם מכרז, ציר בריאות בבריסל. בעצם איש קשר שיעזור לנו להיות בקשר עם הרגולטורים המקבילים בעולם, שאנחנו מבינים שזאת נקודה קריטית וחיונית. ולכן אנחנו עשינו את זה עוד לפני האירוע.

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

יפה מאוד. רעיון מצוין.

<< דובר_המשך >> פנינה אורן שנידור: << דובר_המשך >> ואנחנו נשמח אם תעזרי לנו לקדם את העניין.

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

אני פה בשבילכם עם מה שצריך.

<< דובר_המשך >> פנינה אורן שנידור: << דובר_המשך >> כי יש פה הרבה למול משרד החוץ יש הרבה בירוקרטיה שצריך להסדיר.

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

מה למשל?

<< דובר_המשך >> פנינה אורן שנידור: << דובר_המשך >> בעיות לוגיסטיות, איפה הוא ישב, איפה הציר, ויש צירים קבועים.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

הוא מונה כבר?

<< דובר_המשך >> פנינה אורן שנידור: << דובר_המשך >> עדיין לא. זה תהליך של בחירה, אבל חלק מהתהליכים - - -

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

אתם בוחרים את הציר או שמשרד החוץ צריך לבחור?

<< דובר_המשך >> פנינה אורן שנידור: << דובר_המשך >> אנחנו בוחרים את הציר, אבל כול ההתארגנות הלוגיסטית וצריך למצוא לו מקום - - -

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

אני אדבר עם השר. זה לא הגיוני שיש ציר כלכלי, ציר זה. הייתה מגיפת קורונה, אנחנו צפויים לעוד מגיפות.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

נכון.

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

זה לא נורמלי שאין לכם.

<< דובר_המשך >> פנינה אורן שנידור: << דובר_המשך >> אבל חשוב לי לבוא ולהזכיר את זה, שזה הפקת לקחים שעשינו עוד בכלל. כי בסופו של דבר עם הצניעות, ובאמת אנחנו, יושב פה הצוות - - -

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

אני אדבר עם השר. אז שמישהו מכם ייתן בבקשה לאחד מהיועצים שלי מה בדיוק אתם צריכים. אני אקבע פגישה עם שר החוץ ואני אבקש, כי לפעמים זה רק עניין של פרוצדורה ובירוקרטיה מיותרת, אפשר לקצר את זה.

<< דובר_המשך >> פנינה אורן שנידור: << דובר_המשך >> למען השקיפות והסדר הטוב אני כן אגיד שהנושא הזה מטופל לא רק על ידינו, על ידי מערך יחסים, יחסי הדוברות, יחסים בין לאומיים במשרד. אבל אנחנו נשמח לכול סיוע שתוכלי לתת.

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

אני יכולה לקצר את התהליכים. אני פשוט אפנה לשר.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

עכשיו, דבר נוסף שבאמת חשוב רגע לבוא ולשים גם את הדברים בקונטקסט. אנחנו כאן במדינת ישראל, בסופו של דבר מדינת אי. אנחנו מייבאים המון, יש לנו ייצור מקומי שאנחנו רוצים לשמור עליו, אבל הממשק הזה, לדעת מה קורה בעולם, כי אני לא מספיק לי - וזה חלק מהפקת לקחים, עם באמת, עם כבוד והערכה ליבואנים וליצרנים בחו"ל - אני רוצה להיות בקשר עם הרגולטורים, לבוא ולהבין. ולכן אני לא צריכה להיות בקשר עם הספק, אבל כן, אם הייתי בשולחן מקבלי ההחלטות של הרשות האירית, של הרשות ההולנדית, זה באמת אחד מהפקת לקחים שיכול היה לקצר את לוחות הזמנים. זאת נקודה שגם נכנסה לנו במסגרת הפקת הלקחים הפנימית שלנו.

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

כן, זה חשוב מאוד.

<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>

למעשה אנחנו נאלצנו לקבל החלטות ככה, בצורה די עיוורת, כי לא היה לנו קשר עם אותם רגולטורים מקבילים. וכול מה שחשוף לנו ב- - -

<< דובר >> תמי ברנע: << דובר >>

ניסיתם להיות בקשר?

<< אורח >>דקלה ראובן:<< אורח >>

בוודאי. אנחנו פנינו.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

פנינו לכול מי שאנחנו מכירים.

<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>

כול בן אדם שאי פעם נפגשתם איתו.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

לא סרבו, לא, בנימוס הם אמרו לנו את הנתונים שיש ב-public. אבל איך אתם קיבלתם החלטה? מה ערך הפעולה שאתם בחרתם לפעול? "את זה אנחנו לא יכולים".

<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>

ולכן נאלצנו להתמודד בתוך המסגרת הזו.

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

אבל את חושבת שציר כזה שיושב שם בבריסל יכול לסייע בנושא?

<< דובר_המשך >> פנינה אורן שנידור: << דובר_המשך >> אז אנחנו חושבים שהוא יכול לקצר.

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

לקצר.

<< דובר_המשך >> פנינה אורן שנידור: << דובר_המשך >> לפחות להכיר.

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

לא, גם כשהוא יושב שם בטח הוא גם שותף לדיונים.

<< דובר_המשך >> פנינה אורן שנידור: << דובר_המשך >> אתה גם מכיר, אתה יודע, ובסופו של דבר זה תקשורת, זה לחם. זה לא מספיק שמישהי מישראל כותבת מייל.

יש יחסים גם שצריך לפתוח, יש פה עבודה. כי גם הציר שיישב אף אחד לא יפתח לו את הדלתות אם משרד החוץ - - -

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

לא, ברור שאני אדבר איתו, אני לכן אני רוצה גם אפילו נייר עמדה.

<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>

מצוין.

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

אם יש לכם בנושא הזה, אני באמת, אני אשב. הוא קשוב מאוד, הוא מבין עניין, והוא גם מדלג ממדינה למדינה. אני מאמינה שהוא יוכל גם לראות את זה וגם אפילו אולי להביא דוגמאות ממדינות אחרות שכן בקשר רציף וכן מקבלות את התשובות, כי זה לא הגיוני.

תראו, אם היינו מדברים על שמפו, או סבון, או אני לא יודעת מה, היית אומרת לכם - - -

<< אורח >>דקלה ראובן:<< אורח >>

על ביסקוויטים לא הייתה הוועדה הזו, אם זה היה ביסקוויטים לא הייתה הוועדה הזו כנראה. אז נכון.

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

אני בטוחה. אבל גם כסבתא - - -

<< אורח >>דקלה ראובן:<< אורח >>

אנחנו אימהות.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

גבירתי, אנחנו אימהות גם, ואת צריכה לבוא ולהבין - - -

<< דובר_המשך >> דקלה ראובן: << דובר_המשך >>

אנחנו בעניין הזה, באמת הזמן הוא, הוא בהחלט קריטי, כשאת שואלת פה למה עוד יום ולמה עוד יומיים ולמה עוד שלושה ימים, כי זה המידע שהונח לרשותנו, וברגע שהוא הונח אנחנו פעלנו, באמת, עד לפנות בוקר על מנת לקדם תהליכים.

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

לא, אני סומכת עליכם. היו לנו עוד פגישות ודיברנו ושמעתי אתכם גם כשהיינו ברפורמה של "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". זכורה לי העבודה שלכם היסודית.

אבל אני חושבת שאתם כן בנושא הזה, דווקא בגלל שמדובר בתינוקות - לשנות קצת את דרכי העבודה ולעשות את זה בצורה יותר, יותר - - -

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

אז אני רק רוצה לבוא ולהגיד לך - - -

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

כי הבדיקה הזאת שאתם עושים, תגידו, אם אתם הייתם מקבלים דגימה, הייתם עולים על הרעלן הזה?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

לא. הוא לא נבדק בשגרה.

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

הוא לא נבדק?

<< דובר_המשך >> פנינה אורן שנידור: << דובר_המשך >> הוא לא נבדק בשגרה.

<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>

לא, זה מה שרצינו להגיד. סיכון חדש, סיכון חדש, ממש, סיכון מגיח.

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

לא, אבל כשמגיע הרכב של פורמולה - - -

<< אורח >> דורית האוס: << אורח >>

אבל זה לא חלק מההרכב.

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

אני רוצה לבוא ולדעת בהרכב של הפורמולה כביכול - - -

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

א', אני אגיד רגע, אם את רוצה, ממש מתעניינת. בצילום צראוס, החיידק שדקלה אמרה עליו, הוא חיידק סביבתי, הוא נמצא בכול מקום. ובאמת במסגרת הפיקוח השוטף הוא נמצא כקריטריון היגיינה, זאת אומרת כשאתה מייצר פורמולה של תינוקות כדי לדעת שהקו שלך לא מזוהם, אתה בודק אותו, דוגם את הסביבה.

<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>

אתם עושה פיילוט כזה? אתם עושים דגימות ממשלוחים שמגיעים אליכם?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

כן, דגימות.

אבל לא, אבל אני מדברת שעכשיו ביצרן אתה דוגם סביבתית, אתה דוגם את זה סביבתי, ורואה שאתה במצב בטוח. אבל אף פעם לא בדקו את זה במוצר, וגם כשבדקו את זה במוצר, בגלל שהמוצר עובר תהליך של חימום פיסטור אז גם, החיידק מת.

<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>

הבצילוס לא שורד והרעלן נשמר. הרעלן נשמר.

<< אורח >> דורית האוס: << אורח >>

בכמות מסוימת מתחיל לייצר רעלן.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

אני רק רוצה רגע לבוא ולהסביר לך, אם את באמת רוצה להיכנס להרחיב לתוך הטכנולוגיה של המזון.

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

ברור, זה מאוד חשוב.

<< דובר_המשך >> פנינה אורן שנידור: << דובר_המשך >> ההתפתחות הטכנולוגית והקדמה, בעצם ארה, שזה השמן שהוא חיוני מאין כמותו להתפתחות המערכת העצבית והתפתחות המוח של התינוק מאפס לשש. ועל מנת לוודא שהתינוק, שזה מה שרק אוכל תמ"ל, יהיה לו מספיק, פיתחו עם ההתפתחות הטכנולוגית, באו ובעצם יצרו את ה-ארה. שלוקחים בסיס בדרך כלל של חלבון, במקרה הספציפי הזה זה היה כוספת סויה. שכנראה הכוספת סויה זה, אחרי שלוקחים גרעיני סויה ומפיקים מהם את השמן, מצע, הקליפות שנשאר - זה היה המצע, שעליו שמו את הפטרייה אלמורטוליטה, שהיא בתהליכי פרמנטציה יודעת, יש לה את היכולת להוציא מהחלבון סויה את החומצה הארכידונית, את החומצת ארה שאנחנו כול כך רוצים.

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

שאת זה הספק הסיני - - -

<< דובר_המשך >> פנינה אורן שנידור: << דובר_המשך >> ובתהליכי ההפקה, ה-ארה היא דבר חיוני, אבל מה, אותו ספק סיני, כנראה השתמש במצע שהיה מזוהם ברמות מאוד גבוהות של בצילום. הבצילוס היה ברמות גבוהות, פיתח, אפילו משגשג, משגשג ופיתח רעלנים. הרעלנים נכנסו לתהליך.

זה, היום אנחנו חכמים ויודעים בדיעבד. אבל תחשבי שכול חומר גלם בעולם יכול לקרות לו את זה, ולכן זה לוקח זמן עד שאתה מזהה, עד שאתה מגלה. לצערי הרב, כבודה, את צריכה להבין שגם באירוע של הריקול, כמה זמן זה לקח, כי התחיל משהו, התחיל לקרוס. זאת אומרת, שהעולם כאן צריך להתכונן לטוב ולרע, שמזון זה דבר בטוח, אבל גם יש לו אירועים מגיחים. והתפקיד שלנו, ואני לגמרי מסכימה, זה לזהות כמה שיותר מהר.

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

בדיוק.

<< דובר_המשך >> פנינה אורן שנידור: << דובר_המשך >> לעצור כמה שיותר מהר.

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

בדיוק.

<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>

ולהגיב מיד.

<< אורח >> דורית האוס: << אורח >>

ולהגיב מיד, עם המידע המתאים.

<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>

לשם חתרנו.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

לשם אנחנו חותרים.

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

אני חוזרת.

(היו"ר דבי ביטון)

<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>

אנחנו נמשיך מהנקודה שהפסקתם.

רק שאלה, שסתם מטרידה אותי. אולי בגלל המציאות שאנחנו נמצאים בעולם, ויכול להיות שהיא סתם שאלה חשדנית, אבל אולי בגלל שהייתי אחות במקצועי: האם היום אין חשש שיהיו מעשים שיעשו מתוך כוונה תחילה לפגוע? כי יש אנטישמיות, כי יש איזה פועל, עובד סיני, שלא יכול לסבול את ישראל? זאת אומרת, אתם צריכים להבין, זה משהו שמטריד אותי, כי הנה, אתם אומרים "הוא שם על מצע שמן, כנראה מזוהם". השאלה אם יש - - - ?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

א', התשובה היא כן. גם זה חלק מהדברים שאנחנו בודקים במסגרת ניהול סיכונים. במיוחד במצב הנוכחי שבו אנחנו נמצאים. אבלף פה יש אבל גדול. האירוע הזה הוא גלובלי, הוא קרה בכול כך הרבה מדינות.

<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>

בכול העולם? כלומר בהרבה מדינות נוספות?

<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>

כ-100 מדינות.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

כ-100 מדינות נוספות בעולם, ולכן במקרה הספציפי הזה, לא לשם הכוונה. אבל בהחלט, בפיקוח על מזון, גם זאת נקודה שנבדקת ונלקחת בחשבון.

<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>

ויש מסקנות חדשות לאור האירוע הנוכחי? כי היו עוד כמה כול מיני אירועים בדרך, האם לאור האירוע הנוכחי, שבכול זאת שילמו ילדים בחייהם, האם יש מסקנות?

<< אורח >> דורית האוס: << אורח >>

לא, לא שילמו ילדים בחייהם, לא, ממש לא.

<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>

חס וחלילה לא, אנחנו נגיד רגע על נושא האשפוזים, אז לא, רגע נחדד פה. ממה שאנחנו מכירים, משרד הבריאות, 28 תינוקות הגיעו לבתי החולים, ארבעה אושפזו. תינוק אחד נפטר ללא קשר, לא נמצא שום קשר בין צריכת המזון לבין פטירת התינוק. הוקמה ועדת בדיקה לנושא, במקרה אני גם חברה בה. הנושא יבחן לעומק ואנחנו נבדוק.

אבל עד היום לא הוכח שום קשר בין הצריכה לבין - - -

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

אני גם אגיד שתראי שב-16 בפברואר קיבלנו דיווח על תוצאה של אותו תינוק שנפטר. שאותו מזון שנקשר בקשר נסיבתי שהוא אכל אותה אצווה, בדקנו אותה והיא הייתה ללא צרוליד, ללא עקבות של הרעלן. אז זה גם עוד דבר שחשוב לבוא ולציין בהקשר הזה.

<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>

אוקיי.

יש את דוקטור דנית שביקשה לדבר.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

אנחנו רק נראה את ההפקת לקחים, בסוף נסגור, ואז אנחנו מסיימים.

<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>

אוקיי.

<< דובר_המשך >> פנינה אורן שנידור: << דובר_המשך >> בעצם, האירוע הזה הציב גם אותנו, בהתחלה כמו את כול העולם בתחילת האירוע באירוע של אי ודאות. הגחה של מזהם חדש או סיכון חדש, שנכנס לתוך העולם של התמ"ל, של המוצר הכי רגיש שיש, באמת הקפיצה. את לא היית פה, אמרתי, זה כמו פתאום נכנס כאילו באנלוגיה שקורונה נכנסת למדינת ישראל ואנחנו עובדים, עובדים, עובדים, עד שמפתחים יכולות והכול, וכך גם זה קרה פה ובכול העולם.

בעצם כשנכנסנו לאירוע הזה, גם לא הייתה רגולציה. בכלל המשמעות כשאין סיכון אז גם לא קובעים סף ולא בודקים אותו באופן שגרתי. והייתה הערכת סיכונים שבכלל עד לאותה נקודת זמן התייחסה לאורז ופסטה. כי בצילום צראוס זה חיידק שעד היום בדקנו אותו בפסטה ואורז, מעולם לא בדקנו אותו במזון לתינוקות.

וברגע ש-EFSA (European Food Safety Authority) פרסמה או הרשות האירית, שלמדנו שהיא עשתה את הריקול הראשון ב-5 בינואר, אנחנו מיד אימצנו את הערכת הסיכונים שלה ואמרנו "אנחנו פועלים כמוהם". החמרנו כמוהם, כי היו רשויות שהיו יותר טולרנטיות, אנחנו אמרנו "לא, מפעילים את עיקרון הזהירות המונעת, אנחנו בוחרים את חוות הדעת של אירלנד".

אני אגיד מה עשינו בעקבות האירוע. היום, כול תמ"ל שנכנס למדינת ישראל, יבואן חייב וגם היצרן המקומי חייב לבוא ולהצהיר מי הוא הספק של החומר גלם, של החומצה הארכידונית, כמובן. וזה, כמובן, בנוסף לכול הבדיקות הנוספות שאנחנו הצגנו בתחילת הדרך. ומבקשים ממנו "האם ניהלת סיכונים? תראה לנו בדיקות שעשית" כתנאי לשיווק - - -

<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>

בתוך ההצהרה הזו שהוא מצהיר יושבות גם סנקציות? בהנחה שהצהרת שקר או משהו, הוא מבין על מה הוא חותם? כי בגלל שזה עסקי לצערי יש גם כאלה שיחתמו ולא - - -

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

אבל אנחנו גם בודקים אותם. ההצהרה, אנחנו לא מסתפקים רק על ההצהרות. לשמחתי הרבה במדינת ישראל משרד הבריאות פיתח במעבדה לבריאות הציבור באבו כביר פיתחו שיטה, ולכן מהיום אנחנו גם נדגום. לא מסתפקים רק בהצהרות של יצרן. היכולת המעבדתית כאן קיימת, אנחנו הולכים ובודקים פיזית במעבדה.

בנוסף גם, כצעד זהירות נוסף, אנחנו גם ביצענו סקר תוך האירוע וגם אחרי האירוע עם בדיקות שאנחנו, לפני שהיו לנו יכולות שלחנו לחו"ל, וגם עכשיו אנחנו נבצע את זה בבדיקות במשרד הבריאות. זאת אומרת, שאנחנו במערכת הגנה לא היינו רק פרואקטיביים לאורך כול התהליך, אנחנו גם באים וממשיכים ליזום ולתחקר את האירוע - - -

<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>

שאלה טכנית.

<< דובר_המשך >> פנינה אורן שנידור: << דובר_המשך >> רק דבר נוסף, שמבחינתנו אנחנו עדיין לא בסגירת אירוע. עדיין אנחנו נמצאים באירוע, הרגולציה עדיין לא עודכנה וקבעה רף. אי הוודאות קצת הוסרה, היום יש לנו יותר כלים איך להתמודד, אבל מבחינתנו האירוע לא נסגר.

<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>

שאלה טכנית. כשאתם אומרים שאתם גם בודקים, דוגמים, האם הוא מביא לכם את מה לדגום או שאתם נגישים פיזית או מבקשים לראות מכול מיני, על מנת ש- - -

<< אורח >>דקלה ראובן:<< אורח >>

אני אתייחס. שאלה מצוינת דווקא, שאלה מצוינת. המפקחים שלנו מגיעים גם לאני לא יודעת, מגיעים גם למחסנים, גם למחסנים עצמם של היבואנים, גם ליצרן האחד שיש לנו בארץ. וגם דוגמים את דרכי השיווק. ממש, הלכו לסופר-פארם, לקחו משם, הלכו לחנות הזו ולקחו משם, הכול נדגם על ידי מפקחים שלנו דיגום רשמי ואנחנו אלה ששולחים את זה.

<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>

100%. תודה. סיימת? סבבה.

יש פה את דוקטור דורית אדלר. תציגי את עצמך בבקשה.

<< אורח >>דורית אדלר:<< אורח >>

לי יש הכבוד להיות נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, אני גם חברה באיגוד רופאי בריאות הציבור.

תודה על הדיון החשוב. אני רוצה להאיר את הנושא הזה בהיבט קצת יותר רחב. הדבר הזה זה רמזור צהוב כתום למדינת ישראל.

<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>

נכון.

<< אורח >> דורית אדלר: << אורח >>

אין שום אפשרות לדגום ולבדוק את כול הרכיבים, תקני אותי פנינה. לא, כי היה משפט פה שבודקים הכול, אז - - -

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

לא, בודקים את כול האצוות שנכנסות למדינת ישראל.

<< אורח >>דורית אדלר:<< אורח >>

אוקיי, אז אני רוצה פשוט לחדד את העניין. תמ"ל זה לא תחליף חלב אם, זה מוצר אולטרה מעובד. מוצר תעשייתי, שהסיכונים שם הם מאוד גדולים. את מבינה שזה מיוצר במפעלים, את צריכה להביא את הרכיב הזה מסין, את ההוא מלא יודעת מאיפה ואת הרכיב השלישי. ולחשוב שאפשר למנוע את כול האירועים האלה - לא על כדור הארץ הזה.

לכן אני חושבת, לצערי נמצאים פה רק שירות המזון, נכון? והלשכה המשפטית.

אני חושבת שהדבר הזה זו הזדמנות בשבילנו להאיר כמה דברים. שיעורי ההנקה במדינת ישראל בירידה. אנחנו בעיצומם של משברים אקלימיים וגיאופוליטיים כאלה, שגם יכול להיות מצב שלא נוכל לייבא. מדינת ישראל הפקירה, בואי נאמר, יש כאן מפעל ישראלי לייצור תמ"ל - הוא כבר לא ישראלי, נכון? הוא כבר חלק מתאגיד בינלאומי. אומנם הוא פה אבל אנחנו יודעים שתאגידים בינלאומיים יכולים לבוא ולהגיד "אני מחר מוציא את המפעל הזה מפה".

זאת אומרת יש לנו כאן אירוע, שמשרד הבריאות צריך לקחת אותו, וכן, האחריות של משרד הבריאות, היא לדאוג שההנקה תהיה ה-default, תהיה ברירת המחדל. כי נכון שלאשה יש את הזכות להחליט על עצמה, אבל כשנולד תינוק, אז לתינוק יש גם זכויות של התינוק. והזכות של התינוק לקבל את התנאים הטובים ביותר להבטיח את החוסן שלו, את הבריאות שלו, את הצמיחה שלו. ואנחנו יודעים שהנקה זה מולטי אסטרטגיה לחוסן של חברה. זה מונע מחלות, זה מונע - - -

<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>

אבל את לא יכולה לכפות על האשה.

<< אורח >> דורית אדלר: << אורח >>

אני לא, חס וחלילה.

<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>

עם כול הכבוד שיש זכויות לילד, הזכויות מתחילות מהאמא ואנחנו, אין לנו שליטה. ברור שהדבר הכי טוב זה הנקה.

<< אורח >>דורית אדלר:<< אורח >>

אין לנו שליטה, יש לנו אחריות ויש לנו כלים מרובים. כרגע הזירה מופקרת לתעשיית התמ"ל. הם אלה ששולטים בפרסומות, הם אלה שמקדמים את הנושא הזה גם בתוך בתי החולים.

<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>

את מדברת על תודעה, שחשוב.

<< דובר_המשך >> דורית אדלר: << דובר_המשך >>

זה מעבר לתודעה זו מדיניות. צריך לאסור פרסום של תמ"לים, צריך לנהל את הנושא הזה של בתי חולים מקדמי ידידותיים לתינוק ברמה הרבה יותר משמעותית, לאסור כול מיני תרומות וחסויות של כנסים ואלף ואחד דברים. סליחה, יש מדיניות עולמית מה צריך לעשות. לצערינו, במדינת ישראל ההנקה בירידה, והדבר הזה ההשלכות שלו הוא על כול רמה - - -

<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>

כי מחויבות החיים גם של האימהות היום, הנגישות שלהן, הצורך שלהן ללכת להתפרנס.

<< דובר_המשך >> דורית אדלר: << דובר_המשך >>

נכון.

<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>

זאת אומרת, זה לא, את לא יכולה להשוות את זה, ברור שזו ירידה כי רוב האימהות כאן נשים עצמאיות שיולדות אז יש מי שמשכילה עדיין ושואבת ומניחה. וגם העידן הזה, אני פגשתי לא מעט, ואגב אני בעד הנקה ואני חושבת שזה נכון להעביר את החוסן שאנחנו יכולים להעביר לילדים שלנו. ומנגד, להחליט לצמצם בפרסומים או בדברים מעבר – את עלולה אפילו לעשות נזק לתינוק כי הם לא יידעו מה התחליפים, יכול להיות שאנחנו לא נספק את מה שהילד בכול זאת צריך כשהאמא לא מניקה. ואני רוצה רק שתחדדי לי את זה.

<< דובר_המשך >> דורית אדלר: << דובר_המשך >>

אני אחדד לך. כול הדברים שאני אומרת מבוססים, מה שנקרא evidence based. כול מה שאני אומרת משרד הבריאות אומר בריש גלי. אם תזמיני לפה את דוקטור דינה צימרמן שאחראית על הנושא הזה, היא תיתן לך הרצאה, שאת תצאי ממנה ותגידי "אלוהים ישמור, איך אנחנו לא עושים את זה?".

<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> סליחה, איך מה לא עושים?

<< אורח >> דורית אדלר: << אורח >>

איך אנחנו לא מקדמים את המדיניות, גם של כמובן בתי חולים ידידותיים לתינוק שעושים את זה. אבל אנחנו רואים שבתי חולים נכשלים כי תינוקות יוצאים משם אחרי שהם קיבלו תמ"ל. הם קיבלו תמ"ל פעם ראשונה – נשבר הסיכוי שהם יהיו על הנקה מלאה.

אני חוויתי את זה, דרך אגב, על הנכד שלי עכשיו. פשוט נכשלים. מעבר לזה, יש שורה של - - -

<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> סליחה, היה דיון פה על הנושא הזה.

<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>

כן.

<< דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה דיון שווה, זה חשוב מאוד.

<< דובר >> תמי ברנע: << דובר >>

היה בזמנו דיון על בנק חלב אם.

<< אורח >>דורית אדלר:<< אורח >>

נכון, נכון, ואת הדבר הזה צריך לקדם וגם לזה יש עניין שזה עולה לא מעט לבתי החולים. אני מזמינה אתכם לקיים עוד פעם דיון על זה. מה שאני אומרת, את הנושא של כשל או אירועים בנושא של תמ"ל, כנראה, אי אפשר יהיה למנוע. ולכן צריך להבין שהדבר הנכון זה שהנקה תהיה ה-default. היא default במצבי מלחמה, ומחלה ומשברים גיאופוליטיים, כשאת לא יכולה להביא דברים.

היו אירועים בארצות הברית שהמדפים היו ריקים. בקורונה נשים נסעו שלוש שעות ולא מצאו תמ"ל. עכשיו, תביני, שאם תינוק כבר לא יונק, הוא בן שלושה חודשים, אין מה לתת לו. זה מאוד מורכב הנושא הזה. לכן אני באתי פה רק להעיר את העניין הזה.

<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>

אוקיי.

אני ארצה לשמוע אחר כך את משרד הבריאות בהמשך לעמדה פה, שמה שנשמע כאן.

<< אורח >>דורית אדלר:<< אורח >>

בדיוק.

עוד נקודה אחת. משרד הבריאות מוביל את המהלך הזה של "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". נשאלת שאלה האם לא חלו אילו שהן הקלות בפיקוחים ובבקרות ובדיווחים כתוצאה מהדבר הזה.

ונושא נוסף, אנחנו הולכים לחוות עכשיו אירוע מאוד מאוד בעייתי, שהולכים להתיר מסרים תזונתיים על כול המזון האולטרה מעובד גם לילדים. והנושא הזה הוא תחת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". אני מבקשת אתכם, כחלק מהוועדה לזכויות הילד, לזמן דיון גם על הנושא הזה.

תודה רבה.

<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>

נשמח לקבל חומרים לוועדה על מנת שנוכל באמת לבחון.

<< דובר_המשך >> דורית אדלר: << דובר_המשך >>

בשמחה. יופי, תודה רבה.

<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>

ומשרד הבריאות אתם רוצים להתייחס?

<< אורח >>פנינה אורן שנידור:<< אורח >>

אני אתייחס לשני דברים. אנחנו גם מסכימים כמו דורית, כמובן שהנקה זה הדבר הכי נכון.

<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>

הכי נוח, בדרך כלל.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

הכי טבעי.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

הוא גם הכי זול, דרך אגב.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

זול זה את אמרת.

<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>

זה נוח בלילה, כשאתה עייף מאוד.

<< אורח >>פנינה אורן שנידור:<< אורח >>

זאת העמדה הרשמית של משרד הבריאות. עם זאת, אנחנו פה במגרש של המזון צריכים להבטיח כשיש ביקוש, אז צריך לדאוג לחלופות ולדאוג שהמוצרים יהיו הכי בטוחים שיש.

לגבי טענה נוספת שהציגה פה דוקטור דורית אדלר לעניין הרפורמות. אנחנו באמת, אפשר לדבר הרבה על הרפורמה במזון, אבל דבר אחד ברור. מזון לתינוקות, הרגולציה של המזהמים או הרגולציה מסביב, כמובן, משפיעה על המזון לתינוקות. אבל מבחינת הקלות ביבוא, זה היה וממשיך להיות בפיקוח הכי מחמיר שיש. הצגנו לכם פה בתחילת הדרך את מסכת האישורים המוקדמים, את הפיקוח הכפול והמכופל שאנחנו מחייבים את היצרן ברשימת מסמכים, בדיקות מסמכים קפדניות שלנו ושני מעגלי פיקוח, גם דיגום ופיקוח בשחרור מתחנות ההסגר.

<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>

אוקיי, תודה רבה.

אגב, נערכים למציאות שכאן, ככול הנראה, עלולה להיות במציאות של כן איראן, כן מתקפה, דברים יהיו סגורים. האם יש איזו שהיא היערכות גם מבחינתכם במשרד הבריאות בשיווק לכול מה שכרוך?

<< אורח >>פנינה אורן שנידור:<< אורח >>

הנושא של מלאים ומלאים לשעת חירום זה באחריות של משרד הכלכלה, אבל אנחנו בקשר.

<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>

אתם בקשר?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

אנחנו בקשר איתם ישיר. כמובן שאירוע הריקול הנוכחי, חלק מההיערכות צריך לבוא ולהבין, יספרו פה נציגי טבע, שהמלאי חירום של מדינת ישראל הוחלף ונבדקות חלופות אחרות. אבל במדינת ישראל יש מזון לתינוקות על אף אירועי ה - - -

<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>

ברשותכם, אנחנו נעלה את ירין שמעון עמר, נציגת קבוצת ההורים.

שלום ירין, תציגי את עצמך בבקשה, שומעים אותך.

<< אורח >>ירין שמעון עמר:<< אורח >>

אני ירין שמעון עמר, אני אמא של טוהר, בת חמישה חודשים ואני היום גם אדבר בשם למעלה מ-6,000 הורים שבקבוצות ה-WhatsApp שלנו, הורים שהילדים שלהם צרכו נוטרילון.

אני אתחיל בלהתייחס למה שדוקטור דורית אדלר אמרה. אני יכולה לספר על עצמי באופן אישי, שבתור אמא שנלחמה על הנקה ונלחמה על שאיבות והלידה לא הייתה כמו שמתארים ומצפים, והייתה מאוד מאוד קשה. לא הצלחתי להניק, ונורא חשוב להתייחס לזה, כי האשמה היא נורא קלה. נורא קל להגיד "אז תלכו לחלב אם", אבל בסוף צריך להבין שבחרתי בתמ"ל. יש כאלה שיבחרו מבחירה ואני באופן אישי בחרתי בלית ברירה. והמוצר הזה זה מוצר שאני בוחרת בו ונותנת אותו ואני צריכה להרגיש הכי ביטחון עבור הילדה שלי.

ואני רוצה גם להגיד שבסוף זכותו הבסיסית של תינוק היא ביטחון תזונתי. בנקודת זמן שהתינוק תלוי בפורמולה זה לא רק מוצר מדף זה מה שמזין אותו ומה שגורם לו לגדול ולהתפתח באופן תקין.

הזכרתם את הקורונה, בקורונה עשו סגר ובידוד. איפה משרד הבריאות וטבע לעשות בידוד לכול מוצרי נוטרילון עד שיהיה בוודאות איזה שהוא מושג לגבי מה שקורה עם האצוות הלא תקינות והרעלן? יצאו שבוע אחרי שבוע במשך שלושה שבועות כול פעם מספרי אצוות לא תקינים. יש בעולם ריקול על שלב שתיים ושלב שלוש, שבארץ טוענים שהאצוות שתואמות לאצוות הנגועות באירופה הם תקינים. אני שומעת מעל למאות הודעות שיש תסמינים גם לשלבים האלה.

אני רוצה לשאול גם את משרד הבריאות, איפה הייתם? איפה הייתם שזה בוצע בפעימות? מוצר אחרי מוצר. התינוקות שלנו הם בני אדם, הילדה שלי סבלה במשך שבועות. איבחנו אותה עם ריפלוקס ש - - -

(היו"ר קטי קטרין שטרית)

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

מה זאת אומרת שבועות? כול הסיפור הוא שלושה שבועות, מה זה שבועות שאת מגדירה?

<< אורח >> ירין שמעון עמר: << אורח >>

נכון, אני יכולה להגיד לך שיש לי בבית שני מספרי אצוות שנקנו בנובמבר. ובנוסף לזה, כשדיווחו על נוטרילון AR, כשהילדה שלי אובחנה עם ריפלוקס, לאחר שהיא צרכה מהמספרי אצוות - - -

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

בנובמבר רק מצאו את זה. אם לך יש בבית מנובמבר זה מהעבר, זה לא - - -.

<< אורח >>ירין שמעון עמר:<< אורח >>

יש לי אותן ממש פה. יש לי את מספרי האצוות כאן בבית, מספרי האצוות שפורסמו לאחרונה של שלב אחד, שבהם היא פלטה, הקיאה יותר נכון כול ארוחה, ואז איבחנו אותה עם ריפלוקס. עברנו לנוטרילון AR ובאצווה האחרונה שהייתה נגועה ב-AR היא חזרה לפלוט ולהקיא. שילשולים, הקאות, אי שקט, זה המון דברים שחווינו איתה.

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

בת כמה הילדה?

<< אורח >>ירין שמעון עמר:<< אורח >>

חמישה חודשים.

אני רוצה להגיד שהאשמנו את השיניים, את קפיצת הגדילה. אמרנו שזה סתם עוד יום רע. לא הייתי יוצאת איתה מהבית, כי מילדה שקטה וחייכנית ושמחה היא הייתה צורחת אחרי כול בקבוק. כי אומנם הרעלן עובר וחולף מהגוף אבל הוא לא יכול לעבור כול עוד כול שלוש שעות אני ממשיכה לתת לה אותו. כול שלוש שעות זה מחדש קורה.

ואני וההורים דורשים לדעת מה קורה עכשיו לגבי האצוות שמגיעות לארץ, על האצוות שהן במדפים, מה הלאה? איך אנחנו יכולים להיות בטוחים? שוב, אני לא מדברת על הנקה, שזה באמת הפתרון האידיאלי והלוואי וכולנו יכולנו להניק או היינו בוחרות בהנקה. אבל זה לא המצב, המצב כרגע הוא על תמ"ל, ומה שמזין את הילדים שלנו.

ההורים חרדים, ההורים זועמים.

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

אבל ששמת לב שהיא מקיאה, לפחות בפעם הראשונה, שנייה, שלישית - לא חשבת לעבור, למשל, למוצר אחר?

<< אורח >>ירין שמעון עמר:<< אורח >>

לא.

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

למה?

<< אורח >> ירין שמעון עמר: << אורח >>

כי כשפנינו לרופא - - -

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

אבל את רואה אי שקט, אי שקט זה אומר שכול היום היא באי שקט.

<< דובר_המשך >> ירין שמעון עמר: << דובר_המשך >> נכון. ואז רופא אומר שזה פשוט כנראה ריפלוקס, עברנו ל-AR, היה שיפור כי כנראה זה היה במספר אצווה אחר, שלא היה בו הרעלן. וכשהייתה את הקופסה הזאת שזה במשך שבוע, קופסה של 900 גרם של AR - הילדה שוב פעם חזרה להקיא ולפלוט.

העניין שהיה, היום בדיעבד, כשאני יודעת להגיד, שהמון חברות שלי שהן אימהות לטווח גילאים נורא דומה לזה של טוהר הבת שלי, צרכו גם את המוצרים עם אותם מספרי האצוות וכולנו ביחד היינו עם אותם תסמינים. אז האשמנו את השיניים והאשמנו את קפיצת הגדילה, ולא חשבנו שזה משהו שיכול להגיע מהאוכל.

אני בתור אמא סומכת ב-100% על המוצר הזה שאני נותנת לבת שלי.

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

כולנו סומכים, אבל זה קצת תמוה בעיניי שלא עברת למוצר אחר, כי יכול להיות שהילדה לא מתאים לה המוצר הזה, כי - - -

<< אורח >> ירין שמעון עמר: << אורח >>

אני רוצה להוסיף ולהגיד, גם לאחר שיצא הריקול השני שבו הייתה את המספר אצווה של הבת שלי של AR, פנינו לשלושה רופאים שונים, גם לאחות וגם לשני רופאים, שהמליצו בפה מלא שלא יהיו יותר באצוות, הכול נבדק ונמצא תקין לפי משרד הבריאות, שטענו לפני הריקול הגדול. ואמרו לא להחליף תמ"ל, להמשיך עם נוטרילון, כי להחליף תמ"ל יכול לעשות לה את כאבי הבטן ולעשות לה עוד יותר בלגן.

נכון, ברגע שעברתי בריקול, המשכתי עד הריקול האחרון שהיה, השלישי במספר. שהיו לי שלושה ימים נורא קשים איתה, להחליף את התמ"ל. אבל אני יכולה להגיד לך היום שהילדה שלי לא פולטת. היא לא עם מטרנה - - -

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

מה היום היא אוכלת?

<< אורח >>ירין שמעון עמר:<< אורח >>

מטרנה אקסטרה קר, מטרנה הרגילה. הוספנו בהתחלה, לפי המלצת רופא, כדי להסמיך ולא לעשות לה שינוי נורא גדול, דייסה, כדי לתת לה כן את המענה שהיא הייתה מקבלת ב-AR.

היום אני יכולה להגיד לך שכמעט ואני לא מוסיפה דייסה, נגיעה ממש ממש קטנה, אני כול פעם מפחיתה לה, והילדה לא פולטת בכלל. לכן, אנחנו בבירורים שיכול להיות כנראה שאין לה בכלל ריפלוקס.

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

כן. טוב, כמובן שצריך לעשות את אותן בדיקות גם על מטרנה ועל סימילאק.

<< דובר_המשך >> ירין שמעון עמר: << דובר_המשך >> נכון.

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

זה ברור. הנקודה שמטרידה אותי זה הבדיקות שצריך לעשות אותן, זה יותר - - -

<< דובר_המשך >> ירין שמעון עמר: << דובר_המשך >> אבל מה שחשוב לדעת זה למה לא פועלים להורדת המוצרים האלה.

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

החומרים של מטרנה הם - - -?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

הם מיובאים.

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

מיובאים? אז בעצם זה יכול להיות אותו דבר. זאת אומרת שזה משהו נקודתי, שזה לא משהו שהוא - - -

<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>

זה ספק של חומרי גלם, מה הספק שלו? יש ארבעה ספקים שמייצרים את השמן הזה נכון להיום. אחד, כמובן, הסיני, נסגר. אבל כן, זה עולם מצומצם.

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

הספקים האחרים, סתם ככה, גם הם מסין או שהם מ - - -?

<< אורח >>דקלה ראובן:<< אורח >>

לא, DSM אמריקאי.

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

אמריקאי, שם מקפידים, לדעתי, יותר מאשר בסין. הייתי בסין.

טוב. אוקיי. זהו? יש לך, יש לך עוד משהו להוסיף, כאמא?

<< אורח >>ירין שמעון עמר:<< אורח >>

אני רק אשמח כן לשאול את משרד הבריאות. למה לא פועלים באופן גורף לכול המוצרים שיש חשד עליהם, גם בעולם, באצוות נגועות? למה הם עדיין על המדפים?

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

כרגע בישראל אין.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

לא, אבל, אבל אני רק רוצה לבוא ולציין.

א', אני באמת משתתפת בצערך וזה באמת לא נעים, ובאמת כשיש כאן אירוע של מזון לתינוקות אז יש השפעה. כשיש רעלן אז יש השפעה גם על התינוק, אבל אני כן אגיד שברגע שזוהו אצוות שנעשה עליהן ריקול בעולם, כמובן שבוצע עליהן גם ריקול כאן בארץ.

אבל האצוות שבוצע עליהן ריקול בהדרגתיות, זה ככול שאנחנו למדנו את התפתחות האירוע, את המורכבות שיש אצוות נוספות נגועות, אז כמובן כמובן אנחנו הרחבנו את הריקול ועוד הורינו לטבע לעשות כמקדם ביטחון עוד להוריד אצוות שהיו עוד טרום האירוע. אמרנו רגע, בסופו של דבר הריקול שבוצע, כול האצוות של הספק החשוד, בין אם נמצא בהן רעלן ובין אם לאו, אנחנו הורינו להוריד אותן מדרכי השיווק.

ככה שבסופו של דבר היום אני יכולה לבוא במסגרת הפיקוח והידע שיש לנו, אנחנו גם את אותם כלי אכיפה מפעילים, במקרה הזה מול טבע כי הם פה בעלי המוצר או היבואנים של המותג הנדון, אבל אנחנו עושים את הבדיקות האלה לכלל המותגים, באופן שלא ישתמע לשום כיוון. וכרגע זה הולך להיכנס במשטר הבדיקות הקפדני במילא, כמו שאנחנו בודקים סלמונלה היום בכול אצווה של תמ"ל ככה גם ייבדק צרוליד, וזה עד שאנחנו נהיה ודאיים.

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

כן, אבל כמו שסיפרת עם הסיפור של הפטרייה והמצע של הפטרייה, וזה שזה כנראה שם, גם כול התסיסה של זה, זה בעצם מה שיצר את הרעלן הזה. אפשר להבין, אבל אולי באמת אנחנו צריכים להקפיד על מי הספק שמספק את זה.

<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>

אני רק רוצה להוסיף גם, לא רק על מוצרים שצפויים או עתידים להיכנס, או נכנסים עכשיו לארץ. גם מה שנמצא היום בדרכי השיווק. וזה לך, לאמא המודאגת ובצדק, אז גם המוצרים שהיום בדרכי השיווק, אנחנו כן יוצאים לדיגומים בדרכי השיווק, כמו שציינתי מקודם. בדרכי השיווק של כול החברות שנמצאות שם על מנת לבדוק. כול התוצאות שהתקבלו עד עכשיו הן בידינו, הן תקינות. זאת הדרך שלנו לאמת.

אני מניחה שאנחנו לא נוכל לבדוק את כול המוצרים, מוצר מוצר, אבל אנחנו כן עושים כמיטב יכולתנו במסגרת היכולות, לבדוק כמה שיותר מוצרים.

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

אתה לוקח דגימות.

<< דובר_המשך >> דקלה ראובן: << דובר_המשך >>

בדיוק, במדגם מייצג, בהתאם לאחוז ה-ארה שנמצא במוצר.

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

חד משמעי.

<< דובר_המשך >> דקלה ראובן: << דובר_המשך >>

זה מה שאנחנו עושים. על מנת להרגיע. כמו שאמרתי, כולנו אימהות, כולנו היינו בשלב הזה, זה חשוב לכולנו.

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

תודה רבה לך.

אנחנו נעבור לד"ר ברנרד ברזילי, יושב-ראש איגוד הניאונטולוגים. אמרתי נכון? כשאתה מציג את עצמך אתה צריך את כול המילה הזאת להגיד?

<< אורח >>ברנרד ברזילי:<< אורח >>

לא, רציתי רק שתבינו ותדעו מי אני ומה אני. אני לא - - -

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

לא, לא, זה מצוין. אתה רופא ילדים ופגים, נכון?

<< אורח >> ברנרד ברזילי: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

ואנחנו נשמח לשמוע את דעתך, כי אתה מגיע מהשטח, שזה הדבר החשוב לנו.

<< אורח >>ברנרד ברזילי:<< אורח >>

כן, אז אני אציג את עצמי. אני ברנרד ברזילי, אני היום יושב ראש אגף ילודים ופגים בבית חולים מעייני הישועה. ובנוסף, אני גם יושב ראש איגוד הניאונטולוגים. הניאונטולוגים אלה הרופאים שמטפלים בכול הילודים במדינת ישראל וכול הפגים במדינת ישראל. אנחנו מטפלים בהם עד שהם משתחררים מבית החולים ולפעמים גם קצת אחר כך.

ולכן אנחנו כמובן, כמו שכבר נאמר פה, תומכים ומאמינים שחלב אם הוא המזון הטוב ביותר לתינוקות והוא מזון הבחירה. אבל אנחנו גם מודעים לעובדה שלפעמים יש מצבים, שלא ניתן לתת חלב אם או שקשה לתת חלב אם, או שיש מיעוט של בעיות רפואיות שאי אפשר לתת חלב אם. או שאימהות בוחרות משיקולים שלהן או משיקולים של בחירה חופשית שלהן לתת תמ"ל, שזה מבחינתנו גם בסדר. אנחנו נזהרים שלא להאשים את האימהות שבחרו לתת תמ"ל לתינוקות שלהן.

והיינו רוצים גם כן לתת את התמ"ל בצורה הבטוחה ביותר ושבוודאי ודאי לא תפגע בתינוקות ותעזור להם לשגשג. ארה זאת חומצת שומן, שהיא כן חשובה להתפתחות של המוח של הילודים, ולכן חשוב שתהיה קיימת בתמ"ל.

לפני הישיבה היום עשיתי סקר בקרב כול מנהלי הפגיות ומחלקות התינוקות בבתי החולים לברר אם מישהו או מישהי נתקלו באיזו שהיא בעיה עם איזה שהוא תינוק שנולד במדינת ישראל בזמן האחרון, שסבל מתסמינים שיכולים להיות קשורים לכך שהוא נחשף לרעלן הצרוליד. וקיבלתי תשובה גורפת מכול המנהלים שאף אחד לא נתקל בשום בעיה כזאת שאפשר היה לשייך אותה לצרוליד. לא שלשולים, לא הקאות ולא זה. בקרב הילודים, עוד פעם, ילודים שנולדו בבתי החולים עד לשחרור מבית החולים.

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

יש פה שאלה, אתם בבית החולים פועלים ומעודדים הנקה?

<< אורח >>ברנרד ברזילי:<< אורח >>

בוודאי.

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

כן?

<< דובר_המשך >> ברנרד ברזילי: << דובר_המשך >> אנחנו מעודדים, ואנחנו היינו רוצים לעודד יותר. אנחנו נזהרים שלא ללחוץ על האימהות יותר מדי, שלא ירגישו אשמות, מי שבוחרת בסוף שלא להניק. אנחנו מסבירים, אנחנו מנסים לשכנע בטוב, ולנסות ולהסביר לאימהות את חשיבות ההנקה וחשיבות חלב האם.

היום אפילו משרד הבריאות מאפשר לאימהות שמתקשות בהתחלה, הרי הנקה בהתחלה היא קצת יותר מורכבת, קצת יותר קשה לפעמים לאימהות בימים הראשונים להניק, במיוחד כאלה שילדו בניתוח קיסרי או במצבים רפואיים לפעמים של האם שקשה לה להניק.

אז משרד הבריאות אפילו הגדיל ומאפשר לתת להן חלב אם תרומה. יש היום בנק חלב אם במשרד הבריאות, שאם אמא צריכה מה שאנחנו קוראים גשר, לגשר בין זמן השהות שלה בבית חולים עד שיהיה לה מספיק חלב או שתוכל להניק, אז משרד הבריאות מאפשר לתת לה חלב אם תרומה. זה עדיין הרבה הרבה פחות טוב מחלב האם של האמא עצמה של התינוק, אבל אנחנו מאמינים שזה יותר טוב מלתת תמ"ל.

לכן כול אמא שמבקשת וצריכה לזמן קצר לקבל גישור של חלב אם תרומה, אז אנחנו מאפשרים את זה. ובוודאי ודאי לכול הפגים. הפגים יכולים לקבל חלב אם תרומה, מי שההורים מסכימים. אנחנו שואלים את ההורים כי זה עוד פעם, אנחנו נותנים מוצר ביולוגי לתינוקות, אנחנו מבקשים את הסכמת ההורים ואישורם לתת את חלב האם תרומה. ובמידה והם מאשרים אז אנחנו נותנים את חלב האם תרומה לתינוקות שמגיע להם.

זה מה שרציתי להגיד אצלנו.

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

תודה רבה.

קופת חולים כללית. אילנית, שלום. מה תפקידך?

<< אורח >>אילנית קורן:<< אורח >>

בוקר טוב, אני מודה לכם על זכות הדיבור. אני דיאטנית ואני מרכזת את תחום המזון הייעודי תחת משרדה של דיאטנית ראשית בקהילה, בקופת חולים כללית.

אנחנו דיברנו פה על נושא של חשיבות הדיגום והבקרה והרגולציה, על מזונות שרשומים בארץ. אני הייתי רוצה להרחיב ברשותכם את הדיון, כי במדינת ישראל בשנים האחרונות יש לא מעט מזונות שלא עוברים תהליך של רישום. מסיבות שונות כאלה ואחרות, התהליך של הרישום הוא מאוד מסורבל, יותר קל לחברות כנראה מסיבות כלכליות גם לא לעשות את התהליך הזה של הרישום. ויש מזונות לא מעטים שמיובאים לארץ כשהם לא רשומים. ואותם מזונות לא עוברים דיגום בכלל. בעצם, משרד הבריאות - - -

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

מה למשל?

<< אורח >>אילנית קורן:<< אורח >>

אנחנו מדברים, למשל, על פורמולות למחלות מטבוליות.

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

יש דבר כזה?

<< אורח >>אילנית קורן:<< אורח >>

אנחנו מדברים למשל על פורמולות למחלות מטבוליות. פה דיברנו על תמ"ל לילדים בריאים.

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

כן.

<< דובר_המשך >> אילנית קורן: << דובר_המשך >>

אבל אנחנו מדברים על פורמולות למחלות מטבוליות, למשל. לילדים שחולים במחלות כמו הומוציסטינוריה, MSUD, PKU. המזונות שהם בעצם נדרשים להם, זה פורמולות מצילות חיים. הם לא יכולים להתקיים בלעדיהם ואין לזה חלופות.

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

והן מתגלות גם בגיל?

<< דובר_המשך >> אילנית קורן: << דובר_המשך >>

הן מתגלות בדרך כלל בגילאים צעירים, בגילאים של כמה חודשים. אין חלופות הרבה פעמים לדברים האלה. זאת אומרת, במקרה של נוטרילון אפשר לצרוך סימילאק או מטרנה אבל במקרה של הומוציסטינוריה אין לנו חלופה.

<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>

כן, אני מבינה.

<< אורח >> אילנית קורן: << אורח >>

והתכשיר לא רשום בארץ והוא מיובא בהליך של סעיף 29ג'. זה הליך שבו המוסד הרפואי נותן איזו שהיא אסמכתא. קופת החולים כדי לייבא צריכה בעצם לחתום על כך שביודעין המוצר הזה לא עובר דיגום. נדרשת חתימה של ההורים כדי לייבא לארץ ולקבל את המוצר הזה. ובעצם אין שום דרך לדעת אם יש רעלנים, אם אין רעלנים, מה כמות המקרונוטריאנטים.

<< יור >>היו"ר קטי קטרין שטרית:<< יור >>

יש לנו תשובה ממשרד הבריאות על זה?

<< אורח >> דורית האוס: << אורח >>

כן, היי.

מסלול 29ג', רק אני אפתח ואגיד, הוא נקרא ככה על שם החלופה שלו מעולם התרופות, מפקודת הרוקחים, בסדר? מזון ייעודי. הוא למעשה מזון, כמו שהיא תיארה, שהוא ניתן למצבים בריאותיים מסוימים שדורשים שינוי במזון. הוא נוצר על מנת להביא את היכולת לאותם ילדים או חולים, שיש להם מחלות חלקן מאוד נדירות, שלא נדרש בשביל יבואן להביא לפה כמויות גדולות מאוד של מזון, את האפשרות לייבא בעבורם מזון שיתאים להם ספציפית למחלות שלהם.

ולכן מדובר במסלול שלמעשה, כמו שתואר פה, הוא ניתן על ידי הרופא, המרשם והצורך האמיתי, שאין חלופה נוספת. ושהמוצרים האל

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]