פרוטוקול ועדת הפנים והגנת הסביבה,מספר 336,מתאריך 18/03/2008

הכנסת השבע-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 336

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

‏יום שלישי, י"א באדר ב התשס"ח (‏18 במרץ,

2008), שעה 12:15

סדר היום:

1. הצעת חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת,

התשס"ח-2008 [סעיפים 35-63 בחוק ההסדרים במשק

המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב

והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008),

התשס"ח-2007] (מ/335) – הכנה לקריאה שנייה

ושלישית

2. הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון –

אגם כנרת), התשס"ח-2007 (פ/3129), של חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד ודב חנין – הכנה

לקריאה ראשונה

3. הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון –

ים כנרת), התשס"ח-2007 (פ/3134), של חה"כ אופיר פינס-פז – הכנה לקריאה ראשונה

נכחו:

חברי הוועדה:

אופיר פינס-פז – היו"ר

דב חנין – מ"מ היו"ר

דוד אזולאי

משה גפני

אסתרינה טרטמן

אלחנן פלסנר

מוזמנים:

רני פינצי - מנהל מינהל שלטון מקומי, משרד

הפנים

עו"ד יהודה זימרת - היועץ המשפטי, משרד

הפנים

אילנה שפרן - מרכזת הוועדה לשמירה על

הסביבה החופית, משרד הפנים

גיל יניב - סמנכ"ל תשתיות, המשרד להגנת

הסביבה

סיגל בלומנפלד - מחוז צפון, המשרד להגנת

הסביבה

עו"ד ליאורה עופרי - היועצת המשפטית,

המשרד להגנת הסביבה

גדעון (גידי) ברסלר - מתכנן, אגף ים וחופים,

המשרד להגנת הסביבה

עתי קוה - מתמחה, הלשכה המשפטית, המשרד

להגנת הסביבה

עו"ד עודד ברוק - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון

פנים

עו"ד הראל גולדברג - משרד המשפטים

עו"ד עדנה הראל - משרד המשפטים

עו"ד גבי פיסמן - משרד המשפטים

ערן ניצן - רכז פנים ואיכות הסביבה, אגף

התקציבים, משרד האוצר

נטשה אפשטיין - רפרנטית פנים ואיכות

הסביבה, אגף התקציבים, משרד האוצר

פרופ' אורי שני - מנכ"ל רשות המים, משרד

התשתיות הלאומיות

זאב אחיפז - ממונה תכנון, אזור הצפון, רשות

המים, משרד התשתיות הלאומיות

עו"ד צחי בר ציון - הלשכה המשפטית, רשות

המים, משרד התשתיות הלאומיות

עו"ד טל שביב - הלשכה המשפטית, רשות המים,

משרד התשתיות הלאומיות

עדי וינברג - עוזרת למנכ"ל, רשות המים,

משרד התשתיות הלאומיות

עו"ד סיגלית ברקאי - הלשכה המשפטית, משרד

התחבורה

אהרון (רוני) זיסו - מנהל אגף מעגנות

ונמלים, רשות הספנות והנמלים, משרד

התחבורה

שי וינר - סמנכ"ל תכנון, פיתוח ותשתיות,

משרד התיירות

פנחס גרין - מנהל מינהלת הכנרת, רשות

ניקוז כנרת

צבי סלוצקי - מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים

כנרת, מנהלת הכנרת

עו"ד חיים שטרן - יועמ"ש, רשות ניקוז כנרת,

מנהלת הכנרת

ענבל אברהם - רשות ניקוז כנרת, מנהלת

הכנרת

תמר זהרי - מנהלת המעבדה לחקר הכנרת, חקר

ימים ואגמים

זוהר עובד - ראש עיריית טבריה

יוסי ורדי - ראש המועצה האזורית עמק הירדן

דני רוטשטיין - מנכ"ל המועצה האזורית גולן

טלי צרויה - לשכת ראש עיריית בית-שאן

מילכה כרמל - יועצת רווחה, מרכז השלטון

המקומי

משה רוטר - יו"ר עמותת חופי צפון הכנרת,

מנהל חניון דוגה, מרכז השלטון המקומי

שלמה גואטה - מפעיל חוף לבנון כנרת

עלוית פרוינד - מנכ"לית החברה הכלכלית

לפיתוח טבריה, מרכז השלטון המקומי

ד"ר חיים סרברו - מנכ"ל המרכז למיפוי ישראל

עו"ד עמנואל ויזר - לשכת עורכי-הדין

ניר פפאי - מנהל אגף שמירת טבע וסביבה,

החברה להגנת הטבע

יובל לסטר - החברה להגנת הטבע

משה פרלמוטר - רכז שמירת טבע, החברה להגנת

הטבע

עו"ד ריצ'רד ברדנשטיין - ימק"א

ייעוץ משפטי: תומר רוזנר

ורד קירו-זילברמן

מנהלת הוועדה: יפה שפירא

רשמת פרלמנטרית: אירית שלהבת

הצעת חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת,

התשס"ח-2008 [סעיפים 35-63 בחוק ההסדרים במשק

המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב

והמדיניות הכלכלית

לשנת הכספים 2008), התשס"ח-2007] (מ/335)

הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון –

אגם כנרת), התשס"ח-2007 (פ/3129)

הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון –

ים כנרת), התשס"ח-2007 (פ/3134)

היו"ר אופיר פינס-פז:

אני מבקש לפתוח את ישיבת ועדת הפנים

והגנת הסביבה. אנו דנים בהצעת חוק הסדרת

הטיפול בחופי הכנרת, התשס"ח-2008, במסגרת

חוק ההסדרים.

על-פי החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה

נשלב בהצעת החוק הזאת את הצעות החוק

הפרטיות: הצעת חוק שמירת הסביבה החופית

(תיקון – אגם כנרת), התשס"ח-2007, של חברי

הכנסת חנין, סוייד וברכה, והצעת חוק שמירת

הסביבה החופית (תיקון – ים כנרת),

התשס"ח-2007, שלי.

היועץ המשפטי לוועדה אומר שעלינו להצביע

על איחוד הצעות החוק. מי בעד ההצעה לאחד

את הצעות החוק? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההצעה לאחד את הצעות החוק – 4

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה נתקבלה.

היו"ר אופיר פינס-פז:

ההצעה לאחד את הצעות החוק נתקבלה פה אחד.

אני מבקש להזכיר לכולם, אנחנו לא מתחילים

מאל"ף, שלאף אחד לא תהיה בעניין הזה

אי-הבנה. נשארו 2-3 סעיפים פתוחים מחוק

ההסדרים ואני מבקש להזכיר אותם.

ראשית לכול, המפה שחייבת להיות מצורפת

לחוק, שבה יעסוק איגוד ערים כנרת, ונצטרך

לסכם אותה.

דבר שני שנשאר פתוח, עלינו לקבוע מי

יעמוד בראש איגוד ערים כנרת, והייתי אומר

בסוגריים גם הסמכויות של היושב-ראש, וזה

יכול להיות נדון גם בפני עצמו וגם בהקשר

של מי יעמוד בראש. אנחנו כמובן לא מדברים

פרסונלית מי האיש, אלא האם יהיה עובד

מדינה, או עובד אחת הרשויות המקומיות, או

ראש רשות מקומית באזור הכנרת.

למיטב זכרוני אלה הנושאים שלא הכרענו

בהם.

דוד אזולאי:

וגם שם החוק. בזמנו הצעתי לקרוא לזה:

"איגוד ערים ימת כנרת".

היו"ר אופיר פינס-פז:

בהחלט יכול להיות.

דבר נוסף, עלינו לראות איך נשלב את הצעות

החוק הפרטיות אל תוך הצעת החוק הממשלתית,

עם כל המשמעויות של הדבר הזה.

יש הערות לנציבות המים, יש הערות לראשי

הרשויות המקומיות, יש הערות לממשלה. את כל

הדברים עלינו לסכם.

חבריי הטובים בוועדת הכנסת החליטו לצמצם

את המושב, אגב בניגוד לדעתי, וזה כמובן

מכביד עלינו ומחייב אותנו לסיים את הדיון

היום ולהצביע היום. אני רוצה שהדברים

הללו יהיו ברורים, כי אחרת המשמעות היא

שזה ייגרר למושב הקיץ ואין לנו עניין בכך,

לא לממשלה ולא לכנסת. הדיון היום יימשך עד

שעה 15:00, רק מרקל יכולה לעצור אותנו,

בעברית גרמנית או אנגלית. נשתדל לקיים את

ההצבעות בסמוך לשעה 15:00.

לגבי נוהל הדיון, אדוני היועץ המשפטי,

אתה מבקש להציג את הנוסח המשולב?

תומר רוזנר:

למרות שבישיבה הקודמת התחלנו כבר בקריאת

הסעיפים כפי שמופיעים בחוק ההסדר, אני

מציע שנשוב ונקרא מתחילת הצעת החוק

מכיוון שגם בהתאם להנחיות הוועדה וגם

בהתאם להערות שקיבלנו מגופים רבים

הוספנו ושינינו חלק גדול מן ההוראות.

היו"ר אופיר פינס-פז:

נקרא את הצעת החוק מתחילתה, אבל נדון רק

בסעיפים שטרם דנו בהם, או שהשתנו. עם סיום

ההקראה נציג את המפה, נראה את המצגת ונדון

בדברים.

ורד קירו-זילברמן:

הצעת חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת,

התשס"ח-2008

"פרק א': מטרות

מטרה 1. מטרת חוק זה הינה להסדיר את

הטיפול בחופי הכנרת בראייה כוללת ואחידה,

תוך התחשבות במכלול ההיבטים הייחודיים

של הכנרת ולהגביר את הפיקוח והאכיפה של

חיקוקים שנועדו למנוע ולצמצם את הפגיעה

בכנרת.

פרק ב': הקמת איגוד ערים כנרת

הקמת איגוד

ערים כנרת 2. מוקם בזה איגוד ערים שייקרא

"איגוד ערים כנרת" (בחוק זה – האיגוד).

תחום האיגוד 3. (א) תחום האיגוד הוא כמפורט

בתוספת הראשונה (בחוק זה – תחום האיגוד).

(ב) שר הפנים ושר האוצר רשאים, בצו, באישור

ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לשנות

את תחום האיגוד.

האיגוד תאגיד 4. האיגוד הוא תאגיד

ובמסגרת סמכויותיו הוא רשאי להתקשר

בחוזים, לרכוש נכסים, להחזיק בהם

ולהעבירם, לתבוע ולהיתבע ולעשות כל פעולה

הדרושה למילוי תפקידיו.

האיגוד גוף מבוקר 5. האיגוד הוא גוף מבוקר

כמשמעותו בסעיף 9(4) לחוק מבקר המדינה,

התשי"ח–1958 [נוסח משולב].

פרק ג': תפקידי איגוד ערים כנרת,

סמכויותיו ואופן פעולתו

תפקידי איגוד ערים כנרת 6. (א) האיגוד יפעל

בעניינים שונים הקשורים בטיפול בחופי

הכנרת שבתחום האיגוד, לשם השגת מטרותיו

של חוק זה, ובכלל זה:

(1) ייזום הליכי תכנון ופיתוח;

(2) הקמה, ניהול, החזקה, הפעלה וטיפוח

החופים, לרבות ניקיונם;

(3) פיתוח, תפעול ותחזוקה של תשתיות בתחום

האיגוד , לרבות תשתיות לדרכים, למים

ולביוב וכן אספקת שירותי מים וביוב, למעט

תפקידים שהוטלו על חברה שהוקמה או תוקם

לפי חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001,

ככל שהוקמה חברה כזו;

(4) מילוי התפקידים שנקבעו לפי חוק זה בכל

הנוגע לחיקוקים שלהלן, בשינויים

המחויבים:

(א) חוק הסדרת מקומות-רחצה, התשכ"ד-1964;

(ב) חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968;

(ג) פקודת התעבורה;

(5) יצירת דרך גישה לציבור, בכפוף לכל דין,

לחופים ולשטחים ציבוריים הגובלים בהם

וכן פעולות להסרת מכשול מלאכותי, גדר או

מעצור אחר, החוסם שלא כדין את המעבר

החופשי בהם;

(6) מתן חוות דעת למוסדות התכנון שהאיגוד

בתחומם לגבי תכניות ובקשות להיתרים לפי

חוק התכנון והבניה, התשכ"ה–1965 (בחוק זה –

חוק התכנון והבניה).

(7) פיקוח ואכיפה בהתאם לסמכויות האיגוד

שנקבעו לפי חוק זה.

(ב) שר הפנים ושר האוצר רשאים, בצו, באישור

ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת:

(1) לשנות את תפקידי האיגוד, כמפורט בסעיף

קטן (א);

(2) לשנות את התוספת השנייה בהסכמת השר

הממונה על החיקוק שלגביו מתבקש השינוי.

סמכויות האיגוד 7. לאיגוד יהיו כל

הסמכויות הנדרשות לביצוע תפקידיו לפי

חוק זה לרבות הסמכויות של כל אחת

מהרשויות המקומיות שבתחומו בעניינים

הקשורים לתפקידיו כאמור, וכל אחת

מהרשויות המקומיות האמורות תהיה משוחררת

מחובותיה לגבי כל אחד מהעניינים האמורים

ולא יהיו נתונים לה הסמכויות והתפקידים

שהיו בידה, לפי כל דין, בעניינים אלה.

חוקי עזר 8. (א) האיגוד רשאי, להתקין חוקי

עזר לביצוע תפקידיו וסמכויותיו, באישור

שר הפנים.

(ב) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו

ברשומות, לקבוע כי עבירה על הוראה פלונית

בחוק עזר של האיגוד היא עבירת קנס; השר

יקבע בצו את שיעור הקנס לכל עבירת קנס .

ביצוע תפקידי האיגוד באמצעות רשות ניקוז

כנרת 9. (א) לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה,

יתקשר האיגוד עם רשות ניקוז כנרת שהוקמה

לפי חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות,

התשי"ח–1957 (בחוק זה – רשות ניקוז כנרת),

לרבות לצורך מינוי פקחים, וזאת בכפוף

להוראות לפי כל דין, למעט בכל הנוגע

להתקשרויות לפי סעיף 10.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), תפקידי

האיגוד בעניינים הנוגעים לפיתוח חופי

הכנרת שבתחומו לא יבוצעו בידי עובד רשות

ניקוז כנרת העוסק בפיקוח, רישוי ואכיפה

לפי דין.

(ג) רשות ניקוז כנרת רשאית, באישור האיגוד,

להתקשר עם אחר לביצוע פעולות שעליו לבצע

לפי חוק זה, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לגרוע

מאחריותם לפי חוק זה.

(ד) רשות ניקוז כנרת תמסור לאיגוד, לפי

דרישתו, בתוך זמן סביר, כל מידע שיתבקש על

ידו, לרבות בכל הנוגע לביצוע התקשרות

בינה לבין האיגוד לפי חוק זה.

ביצוע

התקשרויות 10. על התקשרויות שיבצע האיגוד

במסגרת ביצוע תפקידיו לפי חוק זה, יחולו

הוראות אלה:

(1) על התקשרות בחוזה להעברת מקרקעין או

טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה,

למעט על התקשרות עם רשות ניקוז כנרת

בהתאם להוראות סעיף 9, יחולו ההוראות לפי

סעיפים 197 ו-198 לפקודת העיריות בשינויים

המחויבים ובתיאומים שיקבע שר הפנים.

(2) מכירה או רכישה של זכויות במקרקעין או

עשיית עסקה אחרת במקרקעין טעונה החלטת

מועצת האיגוד ברוב של שבעה מחבריה לפחות

ובכפוף להוראות פסקה (1); מכירה או רכישה

של זכויות במקרקעין או עשיית עסקה אחרת

במקרקעין, שתקופתה עולה על חמש שנים,

טעונה אישור שר הפנים.

(3) התקשרות בחוזה למתן זיכיון טעונה

החלטת מועצת האיגוד ברוב של שבעה מחבריה

לפחות ובכפוף להוראות פסקאות (1) ו-(2);

התקשרות כאמור לתקופה העולה על שלוש שנים

טעונה אישור שר הפנים ושר האוצר.

(4) לענין סעיף זה –

"עסקה במקרקעין" – לרבות התחייבות לעשות

עסקה במקרקעין ולרבות הענקת זכות שימוש

במקרקעין, נאמנות וכל פעולה אחרת

במקרקעין.

"תקופה" – כולל זכות לחידוש או להארכה של

התקופה, הכלולה בהתקשרות עצמה.

סמכות ללוות

11. (א) האיגוד רשאי, לפי החלטת מועצת

האיגוד ובאישור שר הפנים ושר האוצר,

ובהתאם לתנאים שעליהם יורו, ללוות כספים

מכל אדם לכל מטרה שתאושר על ידם , ולמשכן

למלווה הכנסה של האיגוד להבטחת תשלום

הקרן והריבית של אותה הלוואה.

(ב) האיגוד רשאי ללוות סכומי-כסף

כהלוואת-שעה מאת הבנק שבו מוחזק חשבון

האיגוד, ובלבד שסכום ההלוואה לא יעלה

בשום זמן על חמישה אחוזים מההכנסה

המשוערת של האיגוד לתקופה אשר לה נערך

התקציב השנתי, וסך כל ההלוואות ייפרע

מתוך ההכנסה של אותה תקופה כאמור ובתוך

אותה תקופה."

היו"ר אופיר פינס-פז:

אני מבקש להזכיר שוב, קראנו כבר את

הסעיפים ודנו בהם. אני עוצר כאן כי אני

מבקש לדון בשלב הזה במפה. מי יציג את המפה?

פנחס גרין:

המפה מופיעה בחוברת שהופצה כאן לחלק מן

המשתתפים. היא מורכבת ממפת מפתח עם 49

גליונות, בקנה מידה של 1:3500, על רקע של

צילום אוויר.

דב חנין:

תודה על העבודה שעשיתם, זאת מפה מאירת

עיניים מאוד.

פנחס גרין:

כפי שאמרתי בדיון הקודם, זאת ההצעה

שהכנו, ונעשתה כאן הבחנה בין מצד אחד תחום

האיגוד לנושא פיקוח ואכיפה, שהוא התחום

בין הכבישים סובב כנרת ובין קו המים, ובין

מצד שני מילוי תפקידי האיגוד בתחום

הפיתוח והניהול של החופים, שם יש החרגות

שמסומנות על המפה בכתמים צהובים.

היו"ר אופיר פינס-פז:

למה זה משנה בעצם? לשם מה עושים את ההבחנה

הזאת? אם אתם אחראים על הפיקוח על השטח

הרחב לשם מה ההחרגה?

פנחס גרין:

יש את שטחי המחנה, שטחי הישובים – עין-גב,

האון, טבריה – בהם האיגוד לא יבצע את

תפקידי הניהול והפיתוח. כל השטחים הללו

מוחרגים למעשה מתחום פעילות האיגוד

לצורך פיתוח, ניהול ותפעול. כללנו את

הפיקוח.

היו"ר אופיר פינס-פז:

נראה לי שאני מבין.

פנחס גרין:

אותו דבר לגבי שטחים חקלאיים. הצענו

להחריג את השטחים החקלאיים כי חשבנו שלא

נכון שלאיגוד יהיה מה לעשות בהם בתחום

התפקידים שציינו: ניהול ופיתוח של השטחים

החקלאים, ולכן גם הם מופיעים במפה בצבע

צהוב. הפיקוח נותר שם.

היו"ר אופיר פינס-פז:

מה עמדת משרד האוצר בעניין זה?

ערן ניצן:

העמדה הזאת מתואמת אתנו.

היו"ר אופיר פינס-פז:

מה עמדת משרד הפנים? נשמע סביר למדי שהם

לא ינהלו את השטחים החקלאיים אלא רק

יפקחו עליהם. מה מפריע לכם?

רני פינצי:

אנחנו מתנגדים לזה מטעמים של שמירת הטבע

ושמירת איכות המים. אם לא יהיה שם גם

ניהול של השטח, שיוודא שלא יוקמו רפתות

למשל – אני לוקח מקרה קיצוני, וה"ירוקים"

יוכלו להציג דוגמאות נוספות.

יוסי ורדי:

יש את חוק התכנון והבנייה, בחייכם.

רני פינצי:

הוויכוח קיים כבר זמן מה.

היו"ר אופיר פינס-פז:

חברי הכנסת רוצים להבין את מהות הוויכוח.

רני פינצי:

אנו סבורים שבתוך תחום האיגוד צריך

להיות – למעט שטחי המחנה, שברור שהוא לא

צריך לנהל או לטפל בפיתוח או לעסוק במה

שקורה בתוך הקיבוצים ובתוך טבריה – כל

השטח צריך להיות באחריות כוללת ומלאה של

האיגוד. אי אפשר להחריג שטחים. למשל כל

דרכי הגישה שעוברות - - -

היו"ר אופיר פינס-פז:

נפרט את זה. הרי האיגוד איננו רשות

מקומית. מטרתו לשמור על חופי הכנרת. הוא

לא אמור להחליף את הרשויות המקומיות, לא

בטבריה ולא במקומות האחרים, ולא את

הישובים הפנימיים בתוך המועצות האזוריות

בניהול העצמי שלהם.

נניח שישוב כלשהו רוצה להקים רפת. בהנחה

שחוק הסביבה החופית ייכנס לתוקף, יש אלף

ואחת רגולציות וועדות ואישורים שעליו

להשיג, בין אם הוא חלק מאיגוד הערים ובין

אם הוא חלק ממועצה אזורית. אינני מבין מה

באמת אתה אמור להרוויח.

יהודה זימרת:

האיגוד הזה הוא לא רק גורם פיקוח. זה

סמכות נוספת שניתנה לו. הוא גם גורם מנהל

וגם גורם מפתח. כאשר צריך להעביר תשתית אל

תוך החופים הללו, צנרת המים לא תדלג

באוויר מאיזה מקום. לכן הכביש נקבע ככביש,

ומהכביש זה קו תיחום ברור, גם לציבור,

שמגדיר איפה סמכויות הפיתוח של האיגוד

הזה. הוא אחראי על כל השטח. אם נתחיל לחלק

את השטח זה יחזיר אותנו למצב שאנחנו

מכניסים עוד רשות אל תוך הבלגן הגדול.

המטרה ליצור כאן ודאות ולנהל את כל השטח

בראייה כוללת. לא כאיזה גוף מפקח, כמעין

משטרת חופי הכנרת, זאת לא המטרה של האיגוד

הזה. לכן עלינו לתת לו כשרות לנהל את

השטחים שלו.

היו"ר אופיר פינס-פז:

יהיו לו באמת כלים לנהל את השטחים? את

החופים האיגוד יודע לנהל, ואני מבין

שיוכל לפקח. השאלה אם יהיו לו גם כלים

לנהל את השטחים האחרים. הרי חלק מן השטחים

נמצאים בתוך חצרות בקיבוצים או בעיר.

יהודה זימרת:

המחנה יצא.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אז מדובר על השטחים החקלאיים בין הכביש

ובין החוף. מר יוסי ורדי, אתה רוצה להציג

עמדה אחרת כראש המועצה האזורית עמק

הירדן?

יוסי ורדי:

אני מבקש להגיד על דרך החיוב – על מנת

שהאיגוד יוכל למלא את תפקידו על-פי החוק

כל שטח צריך להיות בתחום האחריות של

האיגוד. שטח חקלאי מעובד, לאיגוד אין מה

לחפש בו – הוא לא יעסוק בפיתוח שלו, או

בשדרוג שלו, או בשום דבר אחר. זה הכול

המצאות. מר יהודה זימרת, אם תימצא בשטח לא

תמצא התאמה למה שאתה אומר. מה הסיפור?

צריך להעביר קו ביוב מהכביש עד לחוף

מסוים? אז עוברים. יש את חוק התכנון

והבנייה.

יהודה זימרת:

אבל לא יהיה בסמכות האיגוד להעביר צינור

בשטח.

יוסי ורדי:

מי אמר לך שלא? אתה טועה ומטעה.

יהודה זימרת:

בחוק הרשויות המקומיות יכולים לתת את

ההיתרים.

יוסי ורדי:

האישור ניתן על-ידי ועדה מקומית לתכנון

ובנייה, אין שום בעיה. מה קרה לכם? האם

היום לא מעבירים קווי ביוב?

היו"ר אופיר פינס-פז:

השאלה לא אם היום מעבירים או לא. היום אין

את איגוד הערים הזה.

יוסי ורדי:

אין שום צורך שאיגוד ערים, כדי שיהיה

אחראי על פיתוח וטיפוח ושדרוג החופים

והשטחים הפתוחים לאורך הכנרת – וזה הליך

מבורך, שאני מברך עליו – יקבל אחריות על

שטחים חקלאיים מעובדים. זה לא תפקידו או

ייעודו.

היו"ר אופיר פינס-פז:

במה זה עלול להפריע?

יוסי ורדי:

כל דבר שאיננו ממין העניין רק מסרבל. אני

לא מבין איך זה נולד בכלל, איך זה מסייע

לאיגוד לקיים את תפקידו. בשום דבר. זה

המצאה שאין לה שום בסיס בשטח. נראה לי שזה

מיותר.

היו"ר אופיר פינס-פז:

ברמת העובדות, אני מבקש לדעת את גודל

השטח שבמחלוקת, במטרים ובדונמים.

פנחס גרין:

כל השטחים המוחרגים מסתכמים בכ-19,000 דונם.

כל התחום שבין הכבישים לקו המים מסתכם

בכ-28,000 דונם.

היו"ר אופיר פינס-פז:

מה המרחק במטרים מהחוף, מקו המים לנקודה

הכי קיצונית שעומדת במחלוקת? 50 מטר? 70 מטר?

פנחס גרין:

יש מקומות שהשטחים החקלאיים מגיעים עד 10

מטרים מן החוף.

היו"ר אופיר פינס-פז:

שם זה בוודאי לא יכול להיות מוחרג.

רני פינצי:

אדוני היושב-ראש, שים לב שזה 19 אלף מתוך 28

אלף דונם.

היו"ר אופיר פינס-פז:

ברגע ששטח חקלאי נוגע כמעט במים ומגיע

לקו החוף, ברור ששם דווקא ההפרדה

מלאכותית, פרט לכך שזה שטח חקלאי. זה כמעט

חוף.

יוסי ורדי:

מה הבעיה?

היו"ר אופיר פינס-פז:

אינני יודע אם יש בעיה.

יוסי ורדי:

אתם הולכים לאיבוד. בואו נמקד את הבעיה.

הרציונל שעומד מאחורי הקמת האיגוד, שיהיה

תאגיד סטטוטורי בחוק שידאג לטפל, לפתח,

לטפח ולשדרג את החופים, ולפקח על החופים,

לא על שטחים החקלאיים.

דוד אזולאי:

כאשר אתה מחריג את השטחים החקלאיים

בחופים, אלה שבקרבה כל-כך גדולה לחוף, אתה

בעצם מפקיע את הסמכות מהאיגוד ומעביר

אותה למישהו אחר. יווצר מצב שיהיו שתי

סמכויות שמטפלות באותו מקום.

יוסי ורדי:

לא באותו מקום. האיגוד לא צריך לעסוק

בשטחים חקלאיים.

זוהר עובד:

אדוני היושב-ראש, ראשית, אני מבקש להשיג

על דרך ההתנהלות של הובלת הצעת החוק הזאת,

מבחינת מינהלת הכנרת ואנשים ששותפים לה.

כראש העיר הגדולה ביותר מסביב לכנרת אני

מרגיש כאאוטסיידר, אני מרגיש שעושים כאן

דברים מאחורי גבי. למשל המפה הזאת הוגשה

לפני שבועיים לראשי מועצות אחרות, אך לא

לטבריה. למה לא הוגשה לראש עיריית טבריה

כדי שיוכל ללמוד ולהלין על המגבלות שהוא

רואה כאן בתוך החריגות?

משה גפני:

למה באמת זה לא הוגש לראש עיריית טבריה?

זוהר עובד:

אינני יודע. תשאל את אנשי המינהלת. איך

ייתכן דבר כזה?

דוד אזולאי:

אדוני היושב-ראש, אני מבקש להזכיר לך

שבדיון הראשון הנושא של טבריה עלה. שאלנו

איך אפשר לדבר על הכנרת מבלי להזכיר בכלל

את טבריה.

זוהר עובד:

כך הזכיר אדוני היושב-ראש בפרוטוקול.

היום אנחנו מגיעים לוועדה ופתאום מציגים

כאן מפת מחנה. תסבירו לי איך ייתכן ששתי

סמכויות ינהלו עיר, איפה קורה דבר כזה

בעולם. כאשר אני מביא יזמים אני צריך שגם

מישהו אחר ידבר איתם?

באשר להחרגה, אנחנו רוצים להיות שותפים

בהליך הזה. נראה לנו שהמקור שלו טוב, אך

בדרך ההתנהלות שלו יש דברים רבים לא

טובים. עוד נגיע ליום שאגיד אילו נושאים

לדעתי מתנהלים שם לא בסדר.

מעבר לזה, כולם רוצים שליטה וכולם רוצים

בקרה. אנחנו חייבים להיות שותפים. באנו

לכאן, אדוני היושב-ראש וחברי הכנסת,

ואמרנו שאנחנו מוכנים להכניס אל תוך

התהליך את חוף השקמים, 1,300 מטרים, כדי

שטבריה תהיה בתוך המערכת. שר הפנים, מנכ"ל

משרד הפנים ונציג משרד הפנים בירכו על

התהליך הזה. עכשיו אני רואה במפה, העלומה

הזאת מבחינתי, שנכללים 4,300 מטר מחופי

טבריה. נכללו כאן חופים שונים, למשל חוף

"הולידיי אין". אתם רוצים לנהל את לב

לבייב? האם אני צריך לנהל את לב לבייב? איך

אפשר להתנהל?

היו"ר אופיר פינס-פז:

גם את לב לבייב אפשר לנהל. למה לא?

דוד אזולאי:

מי ינהל אותו?

היו"ר אופיר פינס-פז:

מישהו עם לב רחב ...

זוהר עובד:

בהמשך מדובר כאן על החוף העירוני, או חוף

המזה של הדייגים, או חוף הדקלים שייכנס

כעת לפיתוח מואץ עם יזמים גדולים לבנייה

על-פי התב"ע שאושרה לפני 12 שנים. איך אוכל

לנהל את העיר בצורה הזאת? איזו מין שותפות

זאת?

אנחנו משיגים על כך ומתנגדים. אנחנו

רוצים להיות שותפים, אבל בדרך ישרה.

דבר שני, אנחנו מתנגדים להחרגה שהכניסו

כאן כי לטעמנו היא קטנה מדי בניהול של

העיר.

אני לא נכנס כרגע לעניין שטחים חקלאיים

ולא חקלאיים, אין זה מתפקידי, אבל אני

מבקש לשמור על המעמד של העיר טבריה כעיר

תיירות מובילה בצפון הארץ שיושבת על

הכנרת. עליה להיות מיוצגת כאן בצורה

נאותה.

משה גפני:

מה היית מציע? לדבר כולנו מדברים, אבל מה

אתה מבקש שיהיה בסופו של דבר?

זוהר עובד:

הסברתי. אני חוזר על דברי: אני מוכן

להכניס לתאגיד את חוף השקמים – 1,300 מטרים,

חוף אחד שהוא הגדול והארוך ביותר בכנרת.

משה גפני:

למה אותו כן ואחרים לא?

זוהר עובד:

כי שם יש בעיות קשות מאוד של ניהול. אם

ממשלת ישראל רוצה כבר להקים תאגיד אנחנו

רוצים להיות שותפים בתהליך.

היו"ר אופיר פינס-פז:

נשמע את הדעות השונות לגבי העניין הזה.

משה גפני:

בחופים האחרים הניהול טוב, ורק בחוף הזה

הניהול לא בסדר?

זוהר עובד:

כן. את החופים האחרים אנחנו מובילים היום

בתהליכים שפיתחנו ב-5 השנים האחרונות. אנו

סבורים שיגיעו לתוצאה טובה יותר ואיננו

זקוקים למעורבות נוספת של המדינה בניהול

שלהם. יש די ועדות, יש את תמ"א 13, יש

רגולציות.

משה גפני:

ובחוף הזה? אגב, אתם גובים כסף בכניסה

לחופים?

זוהר עובד:

בחופים העירוניים – בחוף השקמים גובים

כסף רק לחנייה. בחוף העירוני גובים 12

שקלים, ומילדים 8 שקלים, כדי לאפשר לכל

תושבי העיר ואורחי העיר להיכנס לחוף

ולקבל שירותים במחירים נמוכים.

היו"ר אופיר פינס-פז:

ראש עיריית טבריה, אני לא רואה שיש כאן

ויכוח.

משה גפני:

פשוט באתי לאחד החופים שם וגבו ממני כסף

והתפלאתי. למה בתל-אביב לא ובטבריה כן?

זוהר עובד:

זה בחופים הפרטיים.

משה גפני:

לא רק בפרטיים. בחופים העירוניים אתה גם

גובה.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אנחנו מבקשים להכריע בעניין המפה. נעזוב

לרגע את חוף השקמים או לא חוף השקמים.

טבריה צריכה להחליט איפה היא רוצה להיות.

משה גפני:

לראש עיריית טבריה יש טענות צודקות. על

אף שיש לי ביקורת על שהוא גובה כסף

בחופים, הטענה שלו צודקת.

דוד אזולאי:

טבריה נמצאת באיגוד?

היו"ר אופיר פינס-פז:

על-פי ההחלטה שלנו, כן.

דוד אזולאי:

בישיבה הקודמת זה לא הופיע בכלל.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אתה צודק שהממשלה בהצעת החוק המקורית לא

כללה את טבריה. בדיון הראשון באה לכאן

עיריית טבריה וביקשה להיות חברה באיגוד.

כולנו נענינו לבקשתה, חברי הכנסת

והממשלה. עכשיו ראש העירייה אומר: רגע,

אני רוצה להיות רבע שותף.

זוהר עובד:

בפרוטוקול מופיעה הבקשה שלנו.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אתה אומר שאתם רוצים להיות שותפים

באיגוד, אבל לא רוצים לכלול את כל החופים

של טבריה אלא רק חוף אחד.

זוהר עובד:

כך אמרנו בישיבה הקודמת.

יוסי ורדי:

למה לא?

היו"ר אופיר פינס-פז:

בעיני זה לא קריטי, זה לא הדבר הכי מכריע

בחוק.

תומר רוזנר:

אני מבקש להפנות תשומת לבכם לשני היבטים

משפטיים.

מבחינת הניהול השוטף של האיגוד יש

חשיבות גדולה מאוד ליצירת רצף

טריטוריאלי גדול ככל האפשר. מן הבחינה

הזאת, כפי שהציג גם עו"ד זימרת - - -

היו"ר אופיר פינס-פז:

אין רצף טריטוריאלי?

תומר רוזנר:

על-פי ההצעה שייכללו רק חופים – זה

מובלעות קטנות.

יוסי ורדי:

מה החשיבות של הרצף? אולי תאיר את עינינו.

ערן ניצן:

יש רצף בתחום הפיקוח.

יהודה זימרת:

למשטרה יש סמכות פיקוח בכל המדינה. פיקוח

קיים גם היום. השאלה אם רוצים כאן משטרת

אכיפה, או מישהו שלא ייקח רק את המקל אלא

גם את הגזר וישיג את המקורות ויטפל

בחופים.

יוסי ורדי:

במה זה נוגע לרצף? שמישהו יסביר.

יהודה זימרת:

אם צריך למשל להעביר קו ביוב לא ניתן

לעשות זאת ללא רצף.

היו"ר אופיר פינס-פז:

זה נוגע לרצף. אם רוצים לעשות משהו באזור

שנמצא 2 מטרים מן החוף, גם אם לא כתוב שם

חוף רחצה מוכרז אבל זה 2 מטרים מן החוף –

ואנחנו רוצים שהחוק יחול סביב עוקף כנרת

– אנחנו רוצים שאיגוד הערים יעשה את זה.

גדעון (גידי) ברסלר:

גם כשזה בשטח חקלאי. נדמה לי שראש המועצה

משתמש במונח חוף - - -

היו"ר אופיר פינס-פז:

לכן יש לזה חשיבות. אני בעיקרון סבור

שחלק מן הטענות של ראשי הרשויות מוצדקות,

אך מכיוון שהשטחים החקלאיים מגיעים עד קו

המים יש לנו בעיה עם הראייה הכוללת. אנחנו

רוצים לייצר מעטפת סביב הכנרת, שחלקה

חופים וחלקה לא חופים, אבל ייתכן שגם מה

שאינו חוף מוכרז יהיה חוף ביום מן הימים.

אנחנו מעוניינים לשמור על המעטפת כולה,

וגם שטח חקלאי כאשר הוא נוגע בחוף יהיה

בשליטה של האיגוד. נדמה לי שזה הגיוני,

למרות שזה משנה מספר דברים. לפי דעתי

ההחלטה לא צריכה להיות: שטחים חקלאיים –

כן או לא? אלא להחליט מה הוא הקו הכולל

במרחק מקו החוף שייכלל בסמכויות האיגוד,

גם אם זה שטח חקלאי, אולם כל יתר השטחים

החקלאיים יהיו מחוץ למפה. אני לא יודע

להציע אם זה 10 מטרים או 20 מטרים, אני מבקש

לשמוע את הדעות השונות, אבל צריך לקבוע קו

כלשהו, גם אם יש שטחים חקלאיים בשוליים

שלו. את רוב 19,000 הדונמים אפשר להחריג מחוץ

למפה, אבל נראה לי שאפשר לייצר רצועה סביב

הכנרת שתהיה כולה בסמכות האיגוד.

דוד אזולאי:

אתה יודע מה יהיה הרוחב שלה?

היו"ר אופיר פינס-פז:

אני מבקש לשאול, אינני יודע. אתם יכולים

להציע דברים אופרטיביים בהתייחס להצעה

שלי? אם נצייר במפה מעטפת של 10 מטרים מקו

המים סביב הכנרת גם בשטחים החקלאיים

–בשטחים שהם חופים או לא חקלאיים לא נשנה

כמובן את המפה – אתם יודעים להגיד לי מה

זה אומר?

פנחס גרין:

ההצעה המקורית שלנו היתה להיצמד למגבלה

שבתמ"א 13, שקובעת איסור בנייה בתחום של 50

מטרים מקו המים. אז עלו טענות מצד הרשויות

המקומיות, ששאלו: מה ההבדל אם השטח החקלאי

מגיע סמוך יותר למים?

היו"ר אופיר פינס-פז:

ידוע לנו שיש שטחים חקלאיים שנוגעים בקו

המים, אבל השאלה שלי אחרת. מה השטח החקלאי

הכי רחוק מקו המים שמשרד הפנים רוצה

להכליל במפה? 50 מטר? 70 מטר?

פנחס גרין:

יותר. יש שטח חקלאי באזור בטֵיחה שמסומן

בפנים והוא רחוק מאוד מקו המים.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אז נוציא אותו, עזוב את זה. אני שואל מה

המרחק הכי קיצוני מקו המים על-פי בקשת

משרד הפנים.

פנחס גרין:

יש שטחים שנמצאים 100 מטרים מקו המים, יש

שטחים שנמצאים 200 מטרים מקו המים.

היו"ר אופיר פינס-פז:

שעדיין משרד הפנים רוצה לכלול אותם?

פנחס גרין:

כן. ויש רצועה גדולה של שטחים חקלאיים,

באזור המושבה כנרת למשל, שמגיעים ממש עד 10

מטרים מקו המים.

דב חנין:

שמעתי את הדברים שאמר ראש המועצה ואני

חייב לציין שלא הצלחתי להבין את הבעיה

מבחינתו. אני מבין את המטרה של החוק הזה

כניסיון לייצר הסדר כולל לכנרת. הסדר

כולל כזה בוודאי ייצור שינויים בדברים

קיימים. הרי אילו לא רצינו לשנות דברים

קיימים לא היינו צריכים חוק חדש. ניצלתי

את הזמן בכדי לעיין במפה שהוגשה לנו. לא

במקרה אמרתי שנעשתה בה עבודה טובה מאוד

כי מי שמכיר את הכנרת ויודע לקרוא את המפה

מבין פחות או יותר במה מדובר. המפה הזאת

מינימליסטית מאוד, אין כאן איזה

אימפריאליזם גורף.

ערן ניצן:

עכשיו משרד הפנים מציע להרחיב אותה.

דב חנין:

תחומי האיגוד, כפי שמופיעים במפה,

מינימליסטים מאוד. אני מתייחס לתחום

הכחול המקווקו. אם החוק הזה יצריך

שהאיגוד יוכל לנהל גם שטחים מסוים שהם

חקלאיים, צריך ללכת בכיוון הזה. מן הבחינה

הזאת אני תומך בעמדת משרד הפנים.

רני פינצי:

אנחנו רוצים להציע לקבוע 100 מטרים מקו

המים.

היו"ר אופיר פינס-פז:

חשבתי להציע לקבוע 50 מטרים מקו המים. לא

צריך "עיניים גדולות". אני לא רוצה להפוך

את אגד הערים הזה להיות אגד ערים חקלאי.

יש רציונל לשמור מעטפת של 50 מטרים מקו

החוף סביב כל הכנרת. זה מעטפת יפה.

רני פינצי:

בחוק שמירת הסביבה החופית מדברים על 100

מטרים.

היו"ר אופיר פינס-פז:

זה דבר אחר. הצעת החוק של דב חנין מדברת

על 50 מטרים, רק ההצעה שלי מדברת על 100

מטרים.

יהודה זימרת:

אבל יש החלטה של ועדת השרים לענייני

חקיקה בעניין ההצעה הזאת.

דב חנין:

אני מצטרף אליך, אדוני היושב-ראש, רק למען

הפרוטוקול, נתיישר על 100 מטרים.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אני מנסה לקבל החלטה הגיונית. אני רוצה

לאפשר לחקלאים להיות חקלאים, אבל לא על

חשבון קו החוף של הכנרת. נראה לי שההצעה

שלי היא הצעת פשרה נכונה. 50 מטרים סביב כל

הכנרת, חופים ושטחים חקלאיים, זה יפה.

תומר רוזנר:

למעט שטחי המחנה.

היו"ר אופיר פינס-פז:

את שטחי המחנה החליטו מראש לגרוע. נראה

לי שזאת הצעת פשרה יפה. 100 מטרים זה מוגזם

ולא נדרש. הפיקוח יהיה גם על 200 מטרים מקו

החוף.

קריאה:

הפיקוח עד הכביש.

חיים סרברו:

אני מנכ"ל המרכז למיפוי ישראל.

קודם כול בענייני טרמינולוגיה – מדברים

כאן כל הזמן על קו המים, על המשקים

החקלאיים שנמצאים על קו המים. קו המים

משתנה כל הזמן.

דב חנין:

קו המים חותר לכיוון מרכז הכנרת.

חיים סרברו:

בסיפה של דבריך דיברת על המונח קו החוף.

קו החוף הוא מושג רלוונטי. במפה הזאת יש

קו, קו החוף לכאורה, שהוא לא קו סטטוטורי,

הוא לא גבול הגושים, הוא לא קו החוף

שעדיין לא נקבע. לכן קודם כול צריך לוודא

שקו החוף שייקבע יהיה קו ספציפי מוגדר.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אתם מבינים את ההערה? זאת הערה מקצועית.

משה גפני:

זאת הערה נכונה.

חיים סרברו:

הערה שנייה, המפה הזאת אמורה להיות

מצורפת לחוק. אני מציע שהגוף המוסמך

יעבור עליה וייתן אישור שהמפה תקינה

ושומרת על הסדר הנכון.

היו"ר אופיר פינס-פז:

מאיזו בחינה? לא כצנזורה, אלא רק לבדוק את

הדיוק המקצועי. מישהו מתנגד להצעה הזאת?

יהודה זימרת:

רק אם זה ייעשה בהתנדבות על-ידי המרכז

למיפוי ישראל.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אני לא מתנגד לזה. זה כמו הערות של

משפטנים, אני משאיר תמיד את הכוונון

העדין למומחים.

משה גפני:

בחוק החופים היה מדובר על מפה של המרכז

למיפוי ישראל, אבל כאן הוא מעלה עניין שלא

עלה בחוק החופים. בים התיכון קו החוף

מוגדר, ואילו בכנרת קו החוף לא מוגדר

ומשתנה ממש.

רני פינצי:

זה יוגדר כקו אחד במינוס 209.

חיים סרברו:

ונושא שלישי, שולי אולי, משתמשים פה

בטרמינולוגיה של חוק הסביבה החופית. זה

כבר האחרון שלנו בסריה, כך אני מבין.

היו"ר אופיר פינס-פז:

לא, יש עוד את ים המלח.

חיים סרברו:

כמי שחתום על קו הגבול עם ירדן אני מכיר

אותו היטב. חשוב מאוד להשתמש במונח הנכון:

חוֹף וחוֹפִים, כמו נוף ונופים, ולא

חוּפִּים.

דוד אזולאי:

בהמשך לדבריו של ראש עיריית טבריה, שביקש

שלא כל החופים שמסביב לכנרת ייכללו ברשות

אלא רק חוף מסוים, אני מבקש לשאול אם

בהמשך, נניח שעיריית טבריה תרצה לצרף אחד

מן החופים לאיגוד הערים, תוכל לעשות כן?

היו"ר אופיר פינס-פז:

שאלה מצוינת.

חיים שטרן:

הצעת החוק עונה על זה.

היו"ר אופיר פינס-פז:

חבר הכנסת אזולאי שאל מה אם רוצים לצרף

חוף נוסף למפה. הצעת החוק קובעת: "באישור

שר הפנים".

קריאה:

שר הפנים ושר האוצר, באישור הוועדה.

היו"ר אופיר פינס-פז:

זה תלוי בחברי הכנסת. אני לא בטוח שצריך

את אישור הוועדה. אתה רוצה להשאיר "באישור

הוועדה"?

דוד אזולאי:

בכל מקרה, היות והוועדה היא הגוף שמאשר

את החוק הזה צריך להמשיך באותה מדיניות,

שוועדת הפנים והגנת הסביבה תאשר את זה.

דבר נוסף שרציתי לבקש, היות וראש עיריית

טבריה טען שנעשתה כאן עבודת הכנה שהופצה

ללא ידיעתו ומבלי ששותף בעניין - - -

היו"ר אופיר פינס-פז:

המחאה שלו נרשמה, והוא צודק. דרך אגב,

צריך להתייחס לא רק אליה ברצינות, אלא

לנסות להתייחס גם אל עצמי ואל הוועדה

ברצינות כי אני באופן מפורש ביקשתי מכם

לתאם את המפה עם כל הגורמים, זאת היתה

ההנחיה שלנו כוועדה, וכנראה לא ביצעתם את

ההנחיה הזאת. זה לא בסדר. אבל כרגע אין לי

סנקציות, פרט מלהוציא אתכם מן הוועדה, ולא

אעשה את זה, אבל זה לא בסדר. אנשים שלוקחים

על עצמם אחריות, ואנחנו בעצם נותנים להם

את הסמכות, צריכים לפעול באופן מתואם, גם

אם יש לפעמים חילוקי-דעות, וזה לגיטימי.

עמנואל ויזר:

הנושא שעלה כאן הוא לדעתי חלק מסדרת

נושאים שיעלו, שנובעים מן העובדה שמנסים

ליצור כאן יצור-כלאיים. איגוד הערים הזה

הוא בעצם לא איגוד ערים, ומכניסים כאן

גורמים ממשלתיים. הוא לא תואם את חוק

איגוד ערים. לעומת זה הוא תואם מאוד את

חוק רשויות נחלים ומעיינות, שמחיל עצמו

על כל מקורות המים. אם יגדירו את האיגוד

הזה כרשות ימת הכנרת מכוח חוק רשויות

נחלים ומעיינות, יש שם את המסגרת

הארגונית, יש שם כבר מן המוכן את רוב

הדברים שרוצים למזג אל תוך יצור-הכלאיים

הזה. גם הוויכוחים הטריטוריאליים ייעלמו,

בין היתר כי רשות כזאת מטפלת רק בנושא

החוף, לא מעבר לנושא החוף.

משה רוטר:

אני מבקש לשאול שאלה על המעמד של התוכנית

מבחינה תכנונית. גם כתבתי לך את זה וענית

לי בכתב, אבל נראה לי שזה לא נכון. אני

מדבר על המעמד של התשריט, של המפה.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אתה שואל מה המעמד של המפה מבחינה

סטטוטורית. המעמד שלה חוקי. ברגע שהיא חלק

מן החוק – היא חלק מן החוק.

משה רוטר:

השאלה אם התשריט עבר אותם הליכים כמו

מועצה ארצית.

היו"ר אופיר פינס-פז:

לא עבר, ולא צריך לעבור. זאת התשובה.

משה רוטר:

האם נקבע שהאיגוד עוסק בנושאים

מוניציפליים בלבד ולא תכנוניים? כך כתוב

במכתב התשובה שלך אליי, ואני מבקש לברר את

זה.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אם זה כתוב, זה כתוב.

ניר פפאי:

אני מבקש להתייחס בקצרה למפה. המפה

שהוצגה לנו החריגה, למעט שטחי המחנה, ואין

לנו בעיה עם זה, גם כפרי נופש. כלומר גם

כפרי הנופש וקו החוף של כפרי הנופש

הוחרגו. אנחנו מבקשים לחלוק על כך. אני

מבקש להציג דוגמאות. מפרץ אמנון, כפר

הנופש המתפקד היחידי, יש בו רצועת חוף

פתוחה. כפר הנופש המתוכנן היום בכורסי יש

בו רצועת חוף פתוחה. אין סיבה שבכפרי

הנופש שמתוכננים או קיימים, למעט אם הם

ממש בתחום המחנה – ויש אחד כזה – קו החוף

שלהם יהיה מוחרג. ניתן לקבוע, כמו בשטחים

חקלאיים, 50 מטרים.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אני לא זוכר שמישהו הציג בפני הוועדה

שכפרי הנופש מוחרגים.

פנחס גרין:

כן. כל שטחי המחנה.

היו"ר אופיר פינס-פז:

בדברי ההסבר שלך לוועדה הצגת את זה?

פנחס גרין:

כן.

היו"ר אופיר פינס-פז:

פספסתי את זה.

פנחס גרין:

גם בישיבה הקודמת ציינו את זה.

היו"ר אופיר פינס-פז:

מר ניר פפאי מציע לא להחריג.

ניר פפאי:

אני מציע כמו בהחלטה הקודמת על השטחים

החקלאיים, שב-50 מטרים מקו החוף תהיה סמכות

לאיגוד.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אני לא רואה סיבה לא לקבל את ההצעה, אלא

אם כן זה בתוך המחנה.

יהודה זימרת:

כפרי הנופש הוקמו בתוך המחנה. צריך לזכור

שהמרחק בין קיבוץ עין-גב למשל או מקומות

כאלה ובין כפר הנופש, הכול בתוך אותו שטח.

היכולת שלנו לקחת קיבוץ - - -

ניר פפאי:

כפר הנופש בעין-גב נמצא 2 קילומטרים מן

הקיבוץ.

יהודה זימרת:

אני מסביר את הקושי. ליצור מצב שיש רצועה

של 5 מטר ששייכת לאיגוד, ורצועה אחורית

ששייכת לרשות המקומית - - -

יוסי ורדי:

מה זה "שייכת"?

יהודה זימרת:

לכן נתקבלה החלטה מנהלית עניינית

שהשטחים של כפרי הנופש יישארו ברשות

המקומית כדי לא לעשות ערבובייה של

סמכויות בין שני גופים בסביבה בנויה

צפופה כל-כך. זה היה השיקול.

הראל גולדברג:

אני מבקש להעלות באופן חריג נושא שלא

הועלה בדיון הקודם, לגבי סעיף 10(3) להצעת

החוק.

היו"ר אופיר פינס-פז:

לא אאפשר לך עכשיו. אנחנו מדברים כעת רק

על המפה.

יוסי ורדי:

לא הבנתי את דברי חבר הכנסת חנין. אני לא

מבין את הרציונל של כל העניין. אולי מישהו

יסביר לי.

היו"ר אופיר פינס-פז:

חבר הכנסת חנין אמר בסך הכול שהוא תומך

במה שהוצג. מה אתה רוצה?

יוסי ורדי:

מותר לי לשאול אותו מדוע הוא תומך.

היו"ר אופיר פינס-פז:

הוא הסביר מדוע הוא תומך. אני מבקש ממך,

מר ורדי, הצעתי כאן הצעה שנראה לי שיש

עליה קונצנזוס רחב. למה אתה מחזיר אותנו

אחורה? יש הצעה לקבוע 50 מטרים מקו החוף.

אני מבקש את חוות דעתך על ההצעה הזאת.

יוסי ורדי:

אני סבור שאין לאיגוד שום תפקיד בשטחים

חקלאיים, נקודה. הוא לא יכול לבצע שם שום

תפקיד.

היו"ר אופיר פינס-פז:

הוא גם לא מתיימר להיות חקלאי, אבל

מתיימר לשמור על רצועת החוף, ונדמה לי שזה

מה שמעניין אותנו. לא רצינו ללכת להצעה

מרחיקת-הלכת של משרד הפנים. אנחנו מציעים

כעת הצעת פשרה שצריך להיות בה היגיון. אני

סבור שיש בה מרכיבים הגיוניים, וגם פשרה.

אם אצלך אין פשרות, זה בעיה. אנחנו

מפא"יניקים, לימדו אותנו גם להתפשר, אבל

לא על העיקר. לצערי החברים שלי מתפשרים על

העיקר, אבל לימדו אותנו לא להתפשר על

העיקר אלא רק בשוליים.

משה גפני:

אתה אומר שאתה מפא"יניק כי אנחנו בשיעור

היסטוריה? ...

פנחס גרין:

באשר להערה של המרכז למיפוי ישראל על הקו

בתוך המים שהוא מין קו אמורפי במפה---

היו"ר אופיר פינס-פז:

קו המים מול קו החוף.

פנחס גרין:

אנחנו מדברים כל הזמן על קו החוף, שהוא

מינוס 208.80, זה הרוֹם המרבי של מפלס הכנרת.

ממנו אנחנו מדברים תמיד על מספר המטרים –

50, 100, 200.

היו"ר אופיר פינס-פז:

כלומר הקו מוגדר.

פנחס גרין:

התחום אל תוך המים, יש רצועה של תנודת

מפלס שהולכת ומתייבשת לסירוגין, לפי

התפעול של הכנרת, והרצועה הזאת נמצאת

מחוץ לתחום השיפוט של הרשויות המקומיות

בדרך כלל, פרט לטבריה במספר אזורים.

היו"ר אופיר פינס-פז:

מר סרברו, אם נבקש ממך לעשות כוונון עדין

של המפה, כמה זמן זה ייקח לך? לוח הזמנים

שלנו קצר מאוד וקפדני. ב-3 באפריל המושב

יסתיים. האם אתה מסוגל לעשות את זה 1

באפריל, כלומר 10 ימים מהיום?

חיים סרברו:

אני אבדוק.

היו"ר אופיר פינס-פז:

תודה.

משה גפני:

אדוני היושב-ראש, יש לי שתי הערות קצרות.

ראשית, למר ורדי. הרציונל שעומד מאחורי

החוק הזה, ושאלת לגבי הרצף, שאנחנו רוצים

שהחוף של הכנרת יהיה רצוף לכל אורכו. לא

אחזור על מה שדיברנו בישיבה הראשונה ואני

לא נכנס לדיון על השטחים החקלאיים, אבל זה

הרציונל שעומד ביסוד הצעת החוק.

דבר נוסף שאני מבקש להעיר, אדוני

היושב-ראש, ואני כמובן תומך בזה, ואם תרצה

אסביר לך גם למה אני תומך בזה מאוד, אבל

מסביב לכנרת יש 2-3 חופים – ודיברנו על זה

גם בחוק החופים של הים התיכון – חופים

נפרדים לגברים ונשים. יש מעט מאוד חופים

כאלה בכנרת. בניסוח הסופי של הצעת החוק

צריך לוודא שאם במקום מסוים החוף פתוח

חצי יום לגברים וחצי יום לנשים זה לא

ינגוד את החוק. אם הרציונל שבבסיס החוק

שהחוף פתוח, הרי בשעה שאותו חוף הוא מקום

רחצה לנשים גברים לא יכולים להיכנס אליו,

ולהיפך. למה לחייב?

ניר פפאי:

חוק החופים מחריג את זה.

תומר רוזנר:

לא חוק החופים, אלא חוק הסדרת מקומות

רחצה.

משה גפני:

הכנסנו את זה גם בחוק החופים.

ניר פפאי:

יש כאן בעיה טכנית. בין המפה ובין התוספת

הראשונה אין הבחנה לפי שני הסוגים

שתוארו.

היו"ר אופיר פינס-פז:

תחדדו את זה.

חיים סרברו:

אוכל לעשות בדיקה ראשונית, אבל קו החוף

עצמו ייקבע בתוך שנה כאשר החוק ייכנס

לתוקף, הקו המדויק שצריך למדוד, והוא

בסופו של דבר יצטרך להחליף את הקו שמופיע

במפה.

היו"ר אופיר פינס-פז:

זה מקובל?

יוסי ורדי:

לא, אין בכך צורך. יקבעו את הקו מינוס 208.80.

חיים סרברו:

כאשר אתה מסמן קו אני לא יכול להגיד אם

הקו שאתה מסמן הוא מינוס 208.80, אלא אם כן

בדקתי.

קריאה:

הקו הזה ברור למדי. הוא קו ידוע.

חיים סרברו:

בהסכם השלום עם ירדן עשינו בדיוק אותו

תהליך. משעה שקבענו את ההסכם נספחו אליו

מפות שקבעו קו.

היו"ר אופיר פינס-פז:

המלך חוסיין הסכים?

דוד אזולאי:

מינוס 208.8 זה קו ידוע.

תומר רוזנר:

אתם מבקשים שנכניס תחום של 50 מטרים מקו

החוף של מינוס 208.80, כאשר הקו הזה יימדד

כפי שנקבע בהמשך בחוק החופים. יש מפת

מדידה ראשונית, כפי שאמר מנכ"ל המרכז

למיפוי ישראל, ותוך שנה קובעים את הקו

הסופי. זה מנגנון שהחוק מכיר כבר.

במסגרת 50 המטרים עליכם להחליט על כפרי

הנופש ולהגדיר במדויק מה כן ומה לא.

באשר לשינוי התוספת, אני מבין שמשאירים

את זה באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה.

דוד אזולאי:

כן, חופים חדשים שנרצה לצרף לאיגוד

יצטרכו לבקש את אישור ועדת הפנים והגנת

הסביבה.

ערן ניצן:

תוכלו לזמן את שר הפנים לכאן ולקבל

דיווח.

תמר זהרי:

יש לי שאלת הבהרה על המפה. כאשר המפלס

נמוך כפי שהוא עכשיו, מה עם כל רצועת החוף

הנחשפת?

תומר רוזנר:

באשר לקרקע לכיוון הים, סוכם שמקו החוף

של מינוס 208.80 נמדדים 300 מטרים, ו-300 המטרים הללו הם בתחום האיגוד.

יוסי ורדי:

היא שאלה דבר אחר.

תמר זהרי:

אנחנו מדברים על 50 מטרים מקו מינוס 208.80

לכיוון היבשה.

תומר רוזנר:

ו-300 מטר לכיוון הים.

תמר זהרי:

300 מטרים במקום אחד מגיעים עד המים, ובחלק

מן המקומות נמצאים רחוק מן המים. אני

מנהלת המעבדה לחקר הכנרת.

היו"ר אופיר פינס-פז:

כמה מרכזי נופש יש?

ניר פפאי:

במפרץ אמנון סומן מעבר, בכורסי זה מופיע

בתוכנית המפורטת, בעין-גב אין מעבר חופשי

בניגוד למקומות האחרים.

היו"ר אופיר פינס-פז:

שאלתי כמה כפרי נופש יש.

פנחס גרין:

יש שלושה: עין-גב, אהרון ומעגן, וכרגע

נמצא בפיתוח כורסי.

יוסי ורדי:

יש 7 כפרי נופש.

פנחס גרין:

לא צריך לגעת בהם. אין כאן שום בעיה.

מובטח מעבר חופשי ברצועה בחזית כפר

הנופש.

ניר פפאי:

במפרץ אמנון למשל קו החוף נכלל בתוך

האיגוד, ואילו בכפר הנופש עין-גב הוא לא

בתחום האיגוד.

פנחס גרין:

אני קובע כאן שמובטח מעבר חופשי.

היו"ר אופיר פינס-פז:

מר ניר פפאי, אומר משרד הפנים שלא יוכלו

לנהל את זה כי זה צמוד לקיבוצים.

יהודה זימרת:

התושב יחליט אם מטר כאן אומר שאני צריך

לפנות ל-100 מטר שלהם?

היו"ר אופיר פינס-פז:

זה כאילו אתה מנהל את זה בתוך המחנה.

ניר פפאי:

אני מצטער, קיבוץ עין-גב נמצא כאן וכפר

הנופש 2 קילומטרים משם.

יוסי ורדי:

עזוב את זה. זה קטע של 100 מטר. במה אתה

מתעסק? אתה מתעסק בזוטות.

ניר פפאי:

אני מתעסק בעיקרון. במפרץ אמנון האיגוד

אחראי על קו החוף, ואילו בכפר הנופש

עין-גב לא אחראי.

יוסי ורדי:

נכון, עזוב את 100 המטרים האלה. על זה יקום

וייפול עניין?

ערן ניצן:

למה לסבך את המצב?

ניר פפאי:

אחר-כך מתפלאים שיש חופים סגורים.

יוסי ורדי:

לא הייתי מתעסק בזה. אלה קטעים קטנים

מאוד, שלא מעלים ולא מורידים.

ניר פפאי:

זה פוגע ברצף.

יוסי ורדי:

אנחנו הולכים להסדיר את כל חופי הכנרת

למעבר חופשי, לפיקוח של האיגוד ולטיפולו.

עזוב את זה. זה לא מעלה ולא מוריד.

ניר פפאי:

אפילו הרציונל, באילו כפרי נופש החליטו

שהאיגוד ייכנס ובאילו לא, לא ברור. זה

נראה שרירותי.

היו"ר אופיר פינס-פז:

רק באחד החליטו שלא, רק בזה שבמחנה. זה לא

קשור לכפרי הנופש, אלא להחלטה על שטח

מחנה. זה ההבדל, ולא איזה כפר נופש כן

ואיזה כפר נופש לא.

ניר פפאי:

בעין-גב זה מחוץ לתחום המחנה, 2 קילומטרים

מדרום לקיבוץ.

יוסי ורדי:

סטטוטורית הוא בשטח המחנה כי הוא בתוך

הקו הכחול של הקיבוץ.

היו"ר אופיר פינס-פז:

את עניין שטח המחנות סיכמנו. אם הוא בתוך

המחנה, הוא בתוך המחנה.

ניר פפאי:

הכוונה היתה למחנה בתחום הקיבוץ. אנחנו

מקבלים שהקיבוץ לא צריך להיות בסמכות

האיגוד, אבל כאן מדובר על כפר נופש. ייתכן

שהוא בקו הכחול, אבל הוא 2 קילומטרים מן

הקיבוץ ומנותק ממנו לחלוטין. זה כמו

שעיריית טבריה, למרות שהחוף שלה בתחום

הקו הכחול, החליטה שהחוף יהיה בתחום

האיגוד. נראה לי שכך נכון לעשות.

יוסי ורדי:

אני מבקש לא להתעסק בזה.

היו"ר אופיר פינס-פז:

נקבל על כך החלטה בסוף הישיבה.

תומר רוזנר:

דבר נוסף, אני מבקש להבהיר לגבי התחום

העודף שמעבר ל-50 מטרים, שהחלקים עד

הכבישים הכולאים שיוגדרו הם בתחום

הפיקוח. בתחום הזה לאיגוד יהיו סמכויות

פיקוח ולא סמכויות ניהול, כלומר סמכויות

צרות יותר מן התחומים שהוגדרו לאיגוד.

זוהר עובד:

אני מבקש שתתקבל החלטה על החרגה של

טבריה.

רני פינצי:

זה בשטח המחנה. במילא זה בחוץ. התנדבת

לצרף חוף אחד.

זוהר עובד:

אני מבקש שיירשם בפרוטוקול שרק חוף

השקמים ייכלל.

רני פינצי:

זה 50 מטרים או הכביש הקטן ביניהם. יש

מקומות שאין ויכוח שיכולים להיות עד

הכביש.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אתה צודק, נאמר: או עד הכביש.

סיכמנו: חוק שקמים בלבד נכלל במפה.

לגבי טבריה, אם תהיה באיגוד או לא תהיה

בו, נדון אחר-כך. תדע לך שזה עשוי להוציא

את טבריה מן האיגוד. זה סיכון מקצועי.

נדון בהיקף של האיגוד.

דוד אזולאי:

מה הועילו חכמים בתקנתם אם תאפשר להחריג

את טבריה ולכן לא תהיה באיגוד?

היו"ר אופיר פינס-פז:

טבריה מחריגה את עצמה. היא אומרת: חוף אחד

כן, 7 חופים לא. מה אתה רוצה שנעשה? הוא

רוצה שחוק הסביבה החופית לא יחול עליו

כפי שלא חל על תל-אביב. השאלה בסופו של דבר

לשם מה הוא צריך להיות חבר באיגוד.

קריאה:

חוק הסביבה החופית חל על תל-אביב.

זוהר עובד:

חוק הסביבה החופית לא חל על טבריה בלאו

הכי. לא הוגן להוסיף את זה.

היו"ר אופיר פינס-פז:

עוד לא קרה שום דבר בלאו הכי כי עדיין אין

חוק.

תומר רוזנר:

הערה אחרונה לסעיף 10(3), רק שינוי נוסח

על-פי בקשת הבהרה שקיבלנו. מכיוון שהמונח

"זיכיון" לא ברור, הוצע להחליף אותו

ב"התקשרות שעניינה הפעלת חופים לתקופה

העולה על שלוש שנים".

יהודה זימרת:

כל התקשרות, מכל סוג שהוא, לתקופה של

למעלה מ-3 שנים.

תומר רוזנר:

הם מבקשים שכל התקשרות תהיה טעונה רוב של

7 חברי מועצת האיגוד, והתקשרות לתקופה של

למעלה מ-3 שנים תהיה טעונה אישור השרים.

נטשה אפשטיין:

זה תיקון טכני – החלפת המילה "זיכיון"

ב"התקשרות".

יהודה זימרת:

אנחנו מבקשים להוריד את המונח "זיכיון",

שהוא מונח לא ברור.

היו"ר אופיר פינס-פז:

למה 3 שנים? כמה זה ברדיו האזורי, 10 שנים?

אז גם כאן יהיה 10 שנים. אתה מוכן מידי 3

שנים ללכת למכרז על התפקיד שלך? כולם

גיבורים על אחרים.

הראל גולדברג:

יש שני מסלולים: התקשרות רגילה והתקשרות

- - -

היו"ר אופיר פינס-פז:

סלח לי, שמעת מה אמרתי. אני לא מוכן לזה.

אל תשחקו עם המפעילים בצורה מטורפת.

ערן ניצן:

אפשר להאריך את זה מעבר ל-3 שנים. מבקשים

רק שיידרש אישור של השר.

היו"ר אופיר פינס-פז:

שום שר לא יהיה מעורב בזה.

קריאה:

על-פי החוק כל התקשרות מעבר ל-5 שנים

מחייבת את אישור השר.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אבל לא 3 שנים. אני מוכן לקבוע 5 שנים, ואני

לא מוכן לשמוע על השרים.

יוסי ורדי:

המינהל מחכיר את מקטע החוף ל-7 שנים ולכן

צריכה להיות חפיפה בין תקופת החכירה

שהמינהל מעמיד את מקטע החוף ובין תקופת

החוזה. מי יבוא ל-3 שנים? מי יסכים להשקיע

כסף בתנאים הללו?

היו"ר אופיר פינס-פז:

למה לא אמרת את זה? למה אתה נותן לי להגיד

את זה?

יוסי ורדי:

אני מודה לך מאוד.

היו"ר אופיר פינס-פז:

3 שנים זה מטורף. מי יבוא ל-3 שנים? הקמתם

אי-פעם עסק בחיים שלכם?

משה רוטר:

צריך לפחות 20 שנים. אין מוטיבציה לעבוד

בחוזה התקשרות של פחות מ-20 שנים.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אני לא יודע אם 20 שנים, אבל 3 שנים זה

הגיוני? כל הזמן אדם נמצא על תנאי? איך

אפשר לעבוד כך? נו, באמת, תפעילו את הראש.

יוסי ורדי:

אנחנו מבקשים 7 שנים, כמו החוזים של מינהל

מקרקעי ישראל.

היו"ר אופיר פינס-פז:

לפני שנייה זה היה סגור על 3 שנים ופתאום

אתם מבקשים?

יוסי ורדי:

זה לא היה סגור. רשמתי את זה כהערה.

היו"ר אופיר פינס-פז:

המכרז יהיה ל-5 שנים, ואחרי כן ניתן

אופציה להארכה, עם ויידרש רוב מיוחד. לא

צריך את השרים כי השר לא מתעסק במכרזים.

תפסיקו להוריד את השרים ל – מילה שאני לא

רוצה לומר. תפסיקו עם זה.

קריאה:

כבר היום זה קורה.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אני מבקש לא לערבב את השרים בדברים שהם

לא מעורבבים בהם. תפסיקו לסבך את השרים.

ערן ניצן:

העיקרון היה אחד, גם היום כשרשות מקומית

מתקשרת בזיכיון עם גוף כלשהו, לא רק

בחופים אלא בכל זיכיון מעבר ל-3 שנים,

הרשות מקבלת את אישור שר הפנים.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אני נגד זה.

ערן ניצן:

מכאן התיישרנו ל-3 שנים. אתה משנה את זה ל-5

שנים.

יוסי ורדי:

זה חוק מנדטורי, שעומד להתבטל בחוק

העיריות.

ערן ניצן:

המשמעות של התקשרות לטווח זמן כזה על חוף

ציבורי, מרחיקת-לכת.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אני מבקש שזה יהיה באישור היועץ המשפטי

של משרד הפנים.

יהודה זימרת:

לא, לא.

היו"ר אופיר פינס-פז:

תפסנו אתכם סוף-סוף. למה לא? קח אחריות.

למה לגלגל את האחריות לשר? זה יהיה באישור

היועץ המשפטי של משרד הפנים.

קריאה:

במילא כך קורה.

יוסי ורדי:

למה צריך את אישור השר בכלל? מה זה?

היו"ר אופיר פינס-פז:

אין לכם סיכוי. אני לא מוכן ששרים יאשרו

מכרזים.

יהודה זימרת:

אני לא מתעקש כאן על אישור השרים.

התעקשתי רק על רוב מיוחס באיגוד, בכל אופן

כאשר נותנים אישור להתקשרות לתקופה

ממושכת.

היו"ר אופיר פינס-פז:

זה מקובל עליי. אחרי 5 שנים יידרש רוב

מיוחס. אישור השרים מיותר כאן.

יוסי ורדי:

למה לא להקביל את זה לתקופת החכירה

שהמינהל מחכיר את השטח?

היו"ר אופיר פינס-פז:

חברים, תפסיקו להפוך אתה שרים לשוטרים

ואני לא יודע למה.

דני רוטשטיין:

עכשיו אנחנו מכינים מכרז ל-7 שנים כי היה

ברור שכך הולך להיות, אז מעתה זה יהיה ל-5

שנים + שנתיים.

היו"ר אופיר פינס-פז:

לפי הצעת החוק שלפנינו זה היה ל-3 שנים.

דני רוטשטיין:

לא הסכמנו לזה.

יוסי ורדי:

למה לא לקבוע 7 שנים, בהתאם לתקופת

החכירה?

היו"ר אופיר פינס-פז:

קבענו חמש שנים + אופציה, באישור ברוב

מיוחס, ליותר מחמש שנים, ונוריד את השרים.

יהודה זימרת:

אם האיגוד מקבל שהארכה תהיה ברוב מיוחס,

ומבחינה מסוימת הוא כפוף כמובן לדיני

המדינה במכרזים, ויש לנו סמכויות התערבות

אם הוא פעל בניגוד לדין, זה מספיק.

היו"ר אופיר פינס-פז:

כך יהיה.

ורד קירו-זילברמן:

"פרק ד': מועצת איגוד ערים כנרת ויושב ראש

המועצה

מועצת האיגוד

12. לאיגוד תמונה מועצה בת שנים עשר חברים

(בחוק זה – מועצת האיגוד או המועצה), וזה

הרכבה:

(1) עובד משרד הפנים, שימנה שר הפנים;

(2) עובד המשרד להגנת הסביבה, שימנה השר

להגנת הסביבה;

(3) עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שימנה

שר החקלאות ופיתוח הכפר;

(4) עובד משרד התיירות, שימנה שר התיירות;

(5) עובד מנהל מקרקעי ישראל שימנה מנהל

מינהל מקרקעי ישראל;

(6) עובד רשות ניקוז כנרת, שתמנה מועצת

רשות ניקוז כנרת;

(7) עובד הרשות הממשלתית למים ולביוב,

שהוקמה לפי הוראות חוק המים, התשי"ט–1959 ,

שימנה מנהל הרשות האמורה;

(8) נציג של כל אחת מהרשויות המקומיות

המפורטות להלן שתמנה מועצת הרשות

המקומית שאותה הוא מייצג, מקרב עובדי

אותה רשות מקומית או מקרב חברי מועצתה:

(א) המועצה האזורית עמק הירדן;

(ב) המועצה האזורית גולן;

(ג) עיריית טבריה;

(9) נציג שימנו הגופים הציבוריים שעניינם

בשמירת איכות הסביבה; לענין זה, "הגופים

הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה"

– הגופים המפורטים בחלק א' לתוספת לחוק

ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת

איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג–2002;

(10) נציג שהוא בעל מומחיות בתחום שמירת

טבע או ניהול חופים ואגמים שימנה השר

להגנת הסביבה.

סייגים למינוי חבר מועצת האיגוד 13. לא

ימונה לחבר מועצת האיגוד:

(1) מי שהורשע בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה

או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר

המועצה וטרם חלפו שבע שנים ממועד הרשעתו

כאמור, או מי שתלוי ועומד נגדו כתב אישום

בעבירה כאמור.

(2) מי שיש ניגוד עניינים בין עיסוקו ובין

חברותו במועצה; ואולם לא יראו ניגוד

עניינים אם עצם מינויו של בעל תפקיד

למועצה נובע מתפקידו.

יושב ראש המועצה 14. (א) המועצה תבחר אחד

מחבריה לכהן כיושב ראש המועצה ורשאי הוא

לבחור באישור המועצה ממלא מקום קבוע מבין

חברי המועצה ובלבד שלא יתמנה ליושב ראש

המועצה או לממלא מקומו נציג רשות ניקוז

כנרת.

(ב) המועצה רשאית להעביר את יושב ראש

האיגוד מתפקידו; החלטת המועצה לא תהיה בת

תוקף אלא אם התקבלה בישיבה שנקראה במיוחד

לעניין זה והצביעו בעדה שני שלישים לפחות

מחברי המועצה.

תפקידיו וסמכויותיו של יושב ראש המועצה

15. (א) האיגוד יפעל באמצעות יושב ראש

המועצה; יושב ראש המועצה יהיה אחראי

לניהול השוטף של האיגוד בכפוף להוראות

חוק זה ובכפוף להחלטות המועצה, ויהיו

נתונות לו כל הסמכויות הנתונות לאיגוד,

למעט סמכויות שהוקנו במפורש לגורם אחר

לפי הוראות חוק זה.

(ב) יושב ראש המועצה ימסור למועצה, לפי

דרישתה, דין וחשבון על פעולות האיגוד וכל

מידע אחר בקשר לאיגוד.

תקופת כהונה של חברי המועצה 16. תקופת

כהונתו של חבר המועצה תהיה חמש שנים,

וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת

נוספת.

פקיעת כהונה של חבר המועצה 17. חבר המועצה

יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, באחת

מאלה:

(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב

ראש המועצה, ואם המתפטר הוא יושב ראש

המועצה – לשר הפנים;

(2) הועבר מתפקידו על ידי מי שמינה אותו;

(3) נתקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם

מלהיות חבר המועצה;

(4) אם נתמנה כחבר מקרב הציבור – הוא

נתמנה עובד מדינה, ואם נתמנה כעובד

המדינה – הוא חדל להיות עובד המשרד

הממשלתי שבו הוא עבד בעת המינוי;

(5) נעדר מישיבות המועצה כאמור בסעיף 19 .

ישיבות המועצה וסדרי עבודתה 18. (א) מועצת

האיגוד תקיים ישיבה מן המניין אחת לשלושה

חודשים לפחות במועד קבוע שעליו החליטה.

(ב) יושב ראש המועצה יזמן את הישיבות

ויקבע את זמנן, מקומן וסדר יומן.

(ג) (1) יושב ראש המועצה רשאי לכנס, בכל עת,

ישיבה של המועצה שלא מן המניין.

(2) יושב ראש המועצה יכנס ישיבת מועצה שלא

מן המניין, אם הוגשה לו על כך דרישה חתומה

בידי שליש מחברי המועצה לפחות.

(3) לא כינס יושב ראש המועצה ישיבת מועצה

שלא מן המניין בתוך 14 ימים מיום הגשת

הדרישה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאים חברי

המועצה שחתמו על הדרישה לכנס ישיבה של

המועצה לדון בסדר היום הנדרש.

(ד) החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות של

החברים המשתתפים בהצבעה למעט אם נקבע

אחרת במפורש לפי חוק זה.

(ה) המועצה רשאית לקבוע את סדרי עבודתה

וישיבותיה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

היעדרות מישיבות מועצה 19. (א) חבר המועצה

שנעדר מישיבות המועצה תשעה חודשים

רצופים או משלוש ישיבות של המועצה, אם היו

בתשעה חודשים פחות משלוש ישיבות, יחדל

להיות חבר המועצה, אלא אם כן נעדר מסיבה

מוצדקת או ברשות יושב ראש המועצה ובתנאי

שיושב ראש המועצה שלח לו הודעה לפי סעיף

קטן (ב); חדילה כאמור תיכנס לתוקף מיד עם

מתן הודעה בכתב מטעם יושב ראש המועצה,

לחברי המועצה ולמי שמינה את חבר המועצה

האמור.

(ב) בתום החודש השמיני להעדרו של חבר

המועצה מישיבות המועצה או מיד אחרי

הישיבה השנייה שממנה נעדר, הכל לפי

המאוחר, ישלח לו יושב ראש המועצה הודעה

בכתב שתציין את ישיבות המועצה שמהן נעדר

ואת נוסחו המלא של סעיף זה.

(ג) חבר המועצה שחדל לכהן בשל היעדרות

כאמור בסעיף קטן (א), לא ימונה מחדש אלא

לאחר שחלפה שנה מהמועד שבו חדל לכהן

כאמור.

שמירת תוקף

דיוני המועצה 20. קיום המועצה, סמכויותיה

ותוקף החלטותיה, לא ייפגעו מחמת שנתפנה

מקומו של חבר המועצה, או מחמת ליקוי

במינויו או בהמשך כהונתו.

עניין אישי 21. (א) חבר המועצה יימנע

מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות המועצה,

אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא,

במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד

עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין

ענין אישי שלו או של קרובו, או לבין תפקיד

אחר שלו, למעט תפקידו בגוף שאותו הוא

מייצג במועצה; חבר המועצה לא יטפל במסגרת

תפקידו בנושא כאמור, גם מחוץ לישיבות

המועצה.

(ב) התברר לחבר המועצה כי נושא הנדון

בישיבת המועצה עלול לגרום לו להימצא במצב

של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א),

יודיע על כך ליושב ראש המועצה.

(ג) לענין סעיף זה, אחת היא אם מילוי

התפקיד האחר הוא בתמורה או שלא בתמורה.

(ד) בסעיף זה -

"קרוב" –

(1) בן זוג וכן הורה, הורי הורה, אח, גיס,

צאצא, צאצא של בן זוג ובני זוגם של כל אחד

מאלה, או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר

המועצה, וכן סוכן, שותף, מעביד או עובד של

חבר כאמור;

(2) תאגיד שחבר המועצה או אחד המנויים

בפסקה (1) הוא מנהלו, או עובד אחראי בו, או

שיש לאחד מהם חלק בהונו או ברווחיו העולה

על 5%.

איסור התקשרות בחוזים 22. חבר מועצה או

קרובו לא יהיה צד לחוזה או לעיסקה עם

האיגוד; לענין זה, "קרוב" - כהגדרתו בסעיף

21(ד).

החלת דינים על חברי המועצה 23. חברי המועצה

שאינם עובדי הציבור, דינם כדין עובדי

המדינה לעניין חיקוקים אלה:

(1) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב],

התשכ"ט–1969;

(2) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות

מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959;

(3) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979;

(4) חוק העונשין, התשל"ז–1977 – ההוראות

הנוגעות לעובדי הציבור;

(5) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971;

(6) פקודת הנזיקין [נוסח חדש];

(7) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה),

התשכ"ט–1969.

פיזור המועצה או העברת יושב ראש המועצה

מתפקידו 24. (א) ראה שר הפנים כי המועצה או

יושב ראש המועצה אינם ממלאים את תפקידם

באופן נאות, רשאי הוא לדרוש מהם בכתב

שימלאו את המוטל עליהם תוך פרק הזמן

שיקבע.

(ב) לא מילאו המועצה או יושב ראש המועצה

אחר דרישת השר לפי סעיף קטן (א), יתרה בהם

בהודעה בכתב שישלח ליושב ראש המועצה, כי

אם תוך זמן שיקבע לא ימלאו את המוטל עליהם

כפי שפירט בדרישתו, יפזר את המועצה או

יעביר את יושב ראש המועצה מתפקידו.

(ג) לא מילאו המועצה או יושב ראש המועצה את

שהוטל עליהם כאמור בסעיף קטן (ב) תוך

המועד שקבע שר הפנים בהודעתו, רשאי הוא

להורות על פיזורה של המועצה או על העברתו

של יושב ראש המועצה מתפקידו.

(ד) פוזרה המועצה כאמור בסעיף קטן (ג), ימנה

שר הפנים ועדה למילוי תפקידי יושב ראש

המועצה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה

אשר תכהן עד למינויים של חברי מועצה

חדשים, ובלבד שתקופת כהונתה של ועדה

כאמור לא תפחת משישה חודשים.

(ה) פוזרה המועצה כאמור, לא ימונה כחבר

המועצה מי שכיהן כחבר בה עובר לפיזורה."

היו"ר אופיר פינס-פז:

יש לכם הערות על ההרכב? הכוונה כאן שעובד

מדינה יהיה יושב-ראש האיגוד. כך הממשלה

רוצה, אבל זה לא אומר שכך נחליט. ידוע לי

שמר יוסי ורדי מתנגד לזה.

ערן ניצן:

יושבים כל החברים ובוחרים את היושב-ראש.

היו"ר אופיר פינס-פז:

סליחה, טעות שלי. אני מניח שהתוצאה תהיה

שהיושב-ראש יהיה עובד מדינה. אני חוזר בי

מכל ההקדמה. הנוסח קובע שהמועצה תבחר את

העומד בראשה.

יוסי ורדי:

זה נראה לי נכון. אני מבקש להוסיף שאין לי

שום התנגדות אף פעם לעובדי מדינה.

היו"ר אופיר פינס-פז:

באשר לסמכויות של יושב-ראש מועצת האיגוד

– אני לא כל-כך אוהב שהסמכויות מרוכזות

בידיו באופן מרחיק-לכת. זה נראה לי לא

סביר, ואני גם לא מבין את הטעם בכך. מדוע

הסמכויות צריכות להיות מרוכזות בידי ראש

מועצת האיגוד ולא בידי חברי המועצה?

ערן ניצן:

הכוונה היתה לתת לו יכולת כמעט ביצועית.

תומר רוזנר:

להזכירך, המועצה הזאת מתכנסת מידי 3

חודשים.

היו"ר אופיר פינס-פז:

איך נאפשר לו יכולת ביצוע בה בעת שהוא

כפוף למועצה? יש דרך לעשות את זה?

ערן ניצן:

יש גופים שבהם היושב-ראש הוא - - -

יוסי ורדי:

כל מנכ"ל כפוף למועצת מנהלים כלשהי.

היו"ר אופיר פינס-פז:

זה ההבדל, כי היושב-ראש איננו מנכ"ל. יש שם

מנכ"ל? למה שלא יהיה מנהל?

יובל לסטר:

רצו שהמנכ"ל יהיה מרשות הניקוז.

היו"ר אופיר פינס-פז:

נכון, אמרנו שרשות הניקוז תהיה גוף

הביצוע.

יוסי ורדי:

או מינהלת הכנרת. אבל זה עניין שכבר לא

צריך להיות בחוק, לדעתי.

היו"ר אופיר פינס-פז:

גם אני סבור שלא. אני מציע לשמור שהעניין

הזה יהיה כמקובל: המועצה היא הריבון,

והיושב-ראש, כמו יושב-ראש, מנהל את העסק

ברמה של נבחר הציבור. הייתי יושב-ראש

הרשות לשיקום האסיר. אף פעם לא נתנו לי

סמכויות-יתר, ועדיין אמרתי פחות או יותר

מה צריך לעשות. אבל היה שם מנכ"ל.

הראל גולדברג:

מה עם נציגי הגופים הציבוריים שעניינם

שמירת איכות הסביבה?

יוסי ורדי:

הם מופיעים.

היו"ר אופיר פינס-פז:

יש כאן ייצוג יפה.

ליאורה עופרי:

אני נציגת המשרד להגנת הסביבה. אני מעירה

כאן הערה בשם רשות הטבע והגנים. הם מבקשים

שיהיה במועצה נציג של רשות הטבע והגנים

לפי חוק הגנים הלאומיים.

היו"ר אופיר פינס-פז:

ההערה נראית לי סבירה.

קריאה:

יש נציג של המשרד להגנת הסביבה שיכול

לייצג אותם.

היו"ר אופיר פינס-פז:

מר זוהר עובד, אתה רוצה להיות חבר במועצת

האיגוד?

זוהר עובד:

כן. יש לנו 250 משפחות דייגים שגרים

בטבריה. אם מחר תתקלו איתם בבעיות אז

תקראו לנו לבוא לאיגוד?

היו"ר אופיר פינס-פז:

אין לנו התנגדות שתהיו באיגוד, להיפך,

לכבוד הוא לנו שתהיו באיגוד, אבל אתם לא

מביאים חופים, אתם רוצים לבוא כמו

פרילנסרים.

זוהר עובד:

למה? הבאתי 1,300 מטר.

עמנואל ויזר:

יש כאן בעיה עם סמכות שר הפנים להעביר את

הנציג שלו. לפי סעיף 24(ב) אם נציג שר הפנים

ימונה ליושב-ראש מועצת האיגוד, למעשה

לכאורה ניתן להעבירו מתפקידו רק אם

האיגוד לא ממלא את תפקידו. סעיף 17 מדבר על

חדלות כהונה, כאשר חבר מועצה הועבר

מתפקידו על-ידי מי שמינה אותו.

היו"ר אופיר פינס-פז:

יש בעיה נוספת עם נציג שר הפנים. לפי מיטב

כושר הבנתי, נציג שר הפנים לא יכול להיות

מנהל המחוז כי מנהל המחוז הוא יושב-ראש

הוועדה המחוזית. לפי דעתי יש כאן ניגוד

עניינים.

יהודה זימרת:

אף אחד לא אמר שזה חייב להיות מנהל המחוז.

היו"ר אופיר פינס-פז:

כך הודיע לי משרד הפנים, לידיעתכם.

יוסי ורדי:

זה יכול להיות גם מר רני פינצי.

רני פינצי:

זה יכול להיות מישהו מהמחוז. יש שם הרי גם

אחראי.

היו"ר אופיר פינס-פז:

קיבלתי הערה, שייתכן שזה יהיה מנהל

המחוז. נדמה לי שיש עם זה בעיה כי יושב-ראש

הוועדה המחוזית צריך להיות מעל יושב-ראש

מועצת האיגוד, כי זה סוג של ועדה מקומית.

יהודה זימרת:

הוא לא יושב-ראש ועדה מקומית. הוא לא ידון

בתוכניות שנוגעות לישוב.

היו"ר אופיר פינס-פז:

סוג של ועדה מקומית, דווקא פחות ברמת

התוכניות ויותר ברמת הפיקוח והאכיפה.

נגיע לזה בהמשך. שמענו את ההערה.

יהודה זימרת:

יש לי הערה על סעיף 24, באשר להפעלת

הסמכויות במקרה של כשל באיגוד. הפתרון

שהוצע כאן, כאשר האיגוד לא מתפקד, הוא

בעצם פיזור האיגוד. פיזור זה תמיד אופציה

אחרונה, לכן צריך להכניס כאן במדרג מה

שקיים היום גם ברשויות המקומיות: לא מילא

האיגוד אחר חובה רשאי השר להורות לו למלא

את החובה; לא מילא אחר החובה, רשאי השר

למנות אדם מתאים אחר שימלא את החובה

במקומו; ורק כאשר יש כשל רוחבי השר מפזר

את המועצה.

יש שני מדרגים: 1) טיפול בבעיה נקודתית של

אי מילוי חובה על-פי חוק; 2) כשל מוחלט.

כרגע ההצעה מתייחסת רק לפיזור. נראה לי

שלא על כל דבר קטן צריך לפזר את המועצה, זה

לא נכון.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אתה אומר שחסר מכשיר.

יהודה זימרת:

צריך להפריד בין המכשירים.

היו"ר אופיר פינס-פז:

נוסיף את זה.

דוד אזולאי:

בסעיף 16 נקבע כי תקופת כהונה של חברי

המועצה – וכנראה גם של ראש המועצה – תהיה

של 5 שנים. ממתי?

תומר רוזנר:

מעת מינויו.

דוד אזולאי:

האם אנחנו מצמידים את זה לבחירות

לרשויות המקומיות?

היו"ר אופיר פינס-פז:

לא, אין קשר לבחירות. בואו לא נערב בין

הדברים.

דוד אזולאי:

ברשותך, יש לי שאלה נוספת על סעיף 16. כתוב:

"... וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת

נוספת", כלומר הוא יכול לכהן לכל היותר

שתי קדנציות?

היו"ר אופיר פינס-פז:

נכון. 10 שנים לכל היותר.

דוד אזולאי:

בסעיף 24(ה) נכתב: "פוזרה המועצה כאמור, לא

ימונה כחבר המועצה מי שכיהן כחבר בה עובר

לפיזורה". מדוע?

תומר רוזנר:

כי הם נכשלו בעבודה.

יהודה זימרת:

פיזרו אותם בגלל ההתנהלות שלהם. לא סביר

למנות אותם מחדש.

ערן ניצן:

כמו באיגודי ערים, כמו ברשויות

ובאיגודים אחרים.

יהודה זימרת:

הרעיון העיקרי, שאם פיזרו את המועצה זה

נובע מכך שלא התנהגה כראוי, ואם ימנו אדם

פעם נוספת נחזור לאותה נקודה שהגענו

אליה.

דוד אזולאי:

אחד יחטא וכל העדה תקצור?

יהודה זימרת:

כאשר מפזרים מועצה בדרך כלל זה נובע מכך

שהאיגוד לא הצליח לנהל את עצמו.

דוד אזולאי:

אני סבור שבעניין הזה צריך למצוא איזון.

אם היה כישלון של כל המועצה – בסדר, אבל

אם היה כישלון של ניהול המועצה למה

להעניש את כולם?

היו"ר אופיר פינס-פז:

מאה אחוז, קיבלנו את ההערה הזאת.

הראל גולדברג:

יש לנו מספר הערות על הפרק הזה.

הערה ראשונה, בסעיף 18 נכתב: "מועצת האיגוד

תקיים ישיבה מן המניין אחת לשלושה

חודשים". אני סבורה שזה מעט מדי. אולי אחת

לחודש זה יותר מדי, אבל אפשר לקבוע אחת

לחודשיים. אם האיגוד מתכנס 4 פעמים בשנה

כדי לפקח על ניהול חופי הכנרת, זה נראה

מעט מדי.

הערה שנייה, בסעיף 19, לגבי פקיעת הכהונה,

יש לנו חילוקי דעות עם היועץ המשפטי של

הוועדה. בדוח מבקר המדינה לפני שנתיים

כמדומני העיר המבקר כי הסעיף בדבר פקיעת

כהונה של חבר מועצה לא מתממש בפועל

מכיוון שיושבי-ראש מועצה לא שולחים

הודעות לחברי המועצה ולכן חברי המועצה

ממשיכים לכהן. אנחנו בעד פקיעת כהונה

אוטומטית, הווה אומר: חבר מועצה הנעדר מ-X

ישיבות, מספר ישיבות שייקבע, פוקעת

כהונתו ללא קשר אם הודיעו לו או לא. אנחנו

בהחלט בעד שיושב-ראש האיגוד או מישהו אחר

שנקבע ישלח לו הודעה שהוא נעדר פחות מ-3

ישיבות, כדי שיידע על כך, אבל שזה לא יהיה

תנאי לפקיעת הכהונה.

הערה אחרונה, באשר לסמכות פיזור המועצה.

עם כל הכבוד, אנחנו לא מכירים סמכות של

פיזור מועצה לגבי עובדי מדינה. סמכות

פיזור המועצה היא לגבי נבחרי הציבור,

למשל בשלטון המקומי, לעניין עיריות

וכדומה. אני לא מכיר תקדים – ייתכן שאני

לא מכיר מספיק – שמועצת איגוד מפוזרת

כאשר יש בה נציגים שהם עובדי המדינה. שר

הפנים יחליט על כך שנציג של שר אחר יודח

ותפוזר המועצה? זה נשמע לא הגיוני. השר

האחר יקבל הודעה שהנציג שלו לא עובד והשר

יכול לבטל את כהונתו בכל רגע נתון. לא

צריך פיזור מועצה.

היו"ר אופיר פינס-פז:

צודק. תודה. הערות נוספות?

ניר פפאי:

מכיוון שמטרת החוק, כפי שהוגדרה, היא

טיפול בחופי הכנרת בראייה כוללת, זה

מופיע במטרות החוק, אנו סבורים שמי שצריך

לעמוד בראש המועצה הוא נציג שר הפנים,

שהוא גם הממונה על החוק.

מעבר לזה, אנחנו רואים סמכויות רבות שיש

למועצה. אנחנו חוששים שיש כאן בעיה –

ואני חייב לחזור קצת אחורה. מצד אחד

מעניקים את זה לרשות ניקוז, אבל מצד שני

סעיף 10 קובע למעט למשל לביצוע עבודה.

השאלה אם אנחנו לא גורעים סמכויות נרחבות

מרשות הניקוז שאנו רוצים שתהיה גוף

הביצוע. אני מבקש להבהיר את הנקודה הזאת.

יובל לסטר:

אם לחדד את השאלה, האם לגוף הביצועי

שהקימו יש ועדת מכרזים ויועץ משפטי, מעבר

לגזבר? נראה שאותה מועצה יכולה לבחור

אנשים לעבוד בזיכיון וזה לא רשות הניקוז

אלא מועצת האיגוד.

יוסי ורדי:

לא הבנתי מה אמרת. איגוד ערים הוא גוף בעל

מעמד סטטוטורי ויש לו גזבר ורואה חשבון

וכל מה שהחוק מחייב כדי לנהל תאגיד.

בוודאי שתהיה לו ועדת מכרזים.

יובל לסטר:

זה צריך להופיע בחוק. זה עניין של ניהול

תקין.

יוסי ורדי:

אולי יהיה כתוב גם מאיזו כוס הם ישתו? על

מה אתה מדבר?

היו"ר אופיר פינס-פז:

טבריה בפנים. היא העיר הגדולה. אל"ף, אין

להם הרבה השפעה וזה בסך הכול אחד

משנים-עשר. בי"ת, הם מכניסים חוף משלהם

לאיגוד.

ערן ניצן:

אולי יתנו עוד חוף או שניים?

היו"ר אופיר פינס-פז:

אתה רוצה לתת לנו עוד חוף?

זוהר עובד:

לא. בשום פנים ואופן אני לא יכול.

היו"ר אופיר פינס-פז:

ואם תהיה יושב-ראש האיגוד?

זוהר עובד:

אני מוותר על האפשרות להיות יושב-ראש

האיגוד.

תומר רוזנר:

באשר להערות של עו"ד ויזר, נוסיף בסעיף 24

כי "אין בזה כדי לגרוע מסמכות השר להעביר

את נציגו מתפקידו".

נוסיף את מה שעו"ד יהודה זימרת אמר על אדם

מתאים.

יוסי ורדי:

הוא התייחס לכך שלשר הפנים אין סמכות

לפזר את האיגוד.

תומר רוזנר:

באשר לדבריו של מר גולדברג, הסמכות הזאת

קיימת בכל התאגידים הסטטוטוריים שאני

מכיר. את התקדים האחרון אפשר לראות בחוק

המועצה הלאומית לבטיחות בדרכים, בחוק

רשות שדות התעופה ובכל החוקים שמדברים על

תאגידים סטטוטוריים שיש בהם עובדי מדינה.

באשר להודעה לחבר שנעדר מישיבות, נראה לי

שאיננו צריכים לשחק בחתול ועכבר וצריך

לשלוח הודעה שתהיה קונסטיטוטיבית. אם

המועצה לא תמלא את התפקיד הזה אז שר הפנים

או מי שהוא ימנה ישלח את ההודעה במקומה.

היו"ר אופיר פינס-פז:

עוד פעם שר הפנים צריך לשלוח הודעות על

הכנרת? נו, באמת.

הראל גולדברג:

בסעיף הזה זה לא בא לידי ביטוי.

היו"ר אופיר פינס-פז:

מנהל המחוז.

יהודה זימרת:

אנחנו גם לא נעקוב אחרי לוח הישיבות.

להגיד ששר הפנים יעשה את זה – זה לא

אמיתי.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אתה צודק.

יהודה זימרת:

או שמחליטים שאין סעיף כזה, ולא קורה

כלום, או שמוסיפים סעיף שקובע: אם 3 פעמים

לא הגעת – האחריות שלך להגיע, ואם לא הגעת

תפנה את מקומך.

דוד אזולאי:

מה קורה עם איגודי ערים למשל? זה אותו

רציונל.

הראל גולדברג:

אם נעדר 3 פעמים צריכה להיות פקיעה

אוטומטית.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אלא אם כן יש לו סיבות טובות.

הראל גולדברג:

זה סייג שכתוב בחוק, אבל לא ייתכן

שההודעה של ראש הרשות תהיה תנאי לפקיעת

הכהונה, אחרת הוא לעולם לא יודיע לו.

תומר רוזנר:

גם ברשויות המקומיות וגם בתאגידים

רגילים, חברות וכולי, נכון להיום פקיעת

הכהונה לא אוטומטית. צריך למסור הודעה

לאדם כדי שיידע, כי אין עונשין אלא אם כן

מזהירין.

יהודה זימרת:

בהצעת חוק העיריות אנחנו הולכים באותו

כיוון.

קריאה:

בהצעת חוק העיריות חלקנו עליכם.

יהודה זימרת:

אבל העמדה התקבלה.

דוד אזולאי:

בשום אופן אסור שזה יקרה.

הראל גולדברג:

עם כל הכבוד, יש הבדל גדול בין תאגידים

סטטוטוריים ובין חברות.

דב חנין:

הועלתה כאן טענה לגבי היושב-ראש. אני

מבקש לשאול מדוע ששר הפנים לא ימנה?

היו"ר או

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]