פרוטוקול ועדת הפנים והגנת הסביבה,מספר 413,מתאריך 22/07/2008

כנסת: הכנסת ה-17
קטגוריה: ועדת הפנים והגנת הסביבה
תאריך: 22/07/2008
מקור: הקובץ המקורי באתר הכנסת

הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 413

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

מיום שלישי, י"ט תמוז התשס"ח ( 22 ביולי 2008), שעה: 09:00

סדר היום: הצעת חוק הגנת הסביבה (המזהם

משלם)(דרכי ענישה)(תיקוני חקיקה)

התשס"ז-2007, של חבר הכנסת דב חנין, חברת

הכנסת עמירה דותן,

חבר הכנסת מיכאל מלכיאור, חבר הכנסת משה

גפני, חבר הכנסת חיים אורון,

חבר הכנסת זבולון אורלב, חבר הכנסת

בנימין אלון, חבר הכנסת ראובן ריבלין,

חבר הכנסת יוסי ביילין, חברת הכנסת שלי

יחימוביץ, חבר הכנסת גדעון סער,

חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, חבר הכנסת רן

כהן, חבר הכנסת אריה אלדד,

חבר הכנסת משה שרוני, חבר הכנסת אברהים

צרצור, חבר הכנסת מוחמד ברכה,

חבר הכנסת חנא סוויד, חבר הכנסת עמיחי

איילון, חבר הכנסת יעקב מרגי,

(פ/1288) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית

נכחו:

חברי הוועדה:

אופיר פינס פז – היו"ר

יצחק זיו

דב חנין

אסתרינה טרטמן

שרה מרום שלו

מוזמנים:

חבר הכנסת חנא סוויד

עו"ד רוני טלמור – משרד המשפטים

עו"ד רביד דקל – משרד המשפטים

עו"ד גבי פיסמן – מחלקת ייעוץ וחקיקה,

משרד המשפטים

סתו מרגלית – מתמחה, משרד המשפטים

עו"ד זוהר טחורש – המשרד להגנת הסביבה

רני עמיר – מנהל אגף ים וחופים, המשרד

להגנת הסביבה

יוסי בר – המשטרה הירוקה, המשרד להגנת

הסביבה

עו"ד חגית אייזנמן מלכה – ס. יועץ משפטי,

משרד התשתיות הלאומיות

יורם רונדשטיין – עוזר מנהל מינהל החשמל,

משרד התשתיות הלאומיות

עו"ד דרורי לסקר – הלשכה המשפטית, משרד

הפנים

חנה מזור – הלשכה המשפטית, משרד התמ"ת

אוהד אורנשטיין – מינהל כימיה, משרד

התמ"ת

שלום גולדברגר – מהנדס ראשי, משרד

הבריאות

גלית פלצור – רפרנטית תיירות והגנת

הסביבה, משרד האוצר (אג"ת)

צביקה קרמן – ראש תחום מקרקעין, משרד

הביטחון

פיני קבלו – מרכז השלטון המקומי

רוני מלכא – רשות הטבע והגנים

ענת אפל – החברה להגנת הטבע

קובי בר-לב – יועץ משפטי, התאחדות

התעשיינים

נאור ירושלמי – סמנכ"ל חיים וסביבה,

ארגון הגג של ארגוני הסביבה

מאיה קרבטרי – רכזת קשרי ממשל, חיים

וסביבה, ארגון הגג של ארגוני הסביבה

גיל יעקב – מנכ"ל מגמה ירוקה

קרני פוקס – רכז קשרי ממשל, מגמה ירוקה

ליאורה אהרון – אזרחים למען איכות

הסביבה בגליל

ג'מילה הרדל וקים – מנהלת עמותת אזרחים

למען הסביבה

יהודה סקר – נציג ארגון הורים ארצי,

ארגון הורים ארצי

ייעוץ משפטי: תומר רוזנר

גלעד קרן

מיטל מלכיאל - מתמחה

מנהלת הוועדה: יפה שפירא

קצרנית: אושרה עצידה

הצעת חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם)(דרכי

ענישה)(תיקוני חקיקה)

התשס"ז-2007, של חבר הכנסת דב חנין, חברת

הכנסת עמירה דותן,

חבר הכנסת מיכאל מלכיאור, חבר הכנסת משה

גפני, חבר הכנסת חיים אורון,

חבר הכנסת זבולון אורלב, חבר הכנסת

בנימין אלון, חבר הכנסת ראובן ריבלין,

חבר הכנסת יוסי ביילין, חברת הכנסת שלי

יחימוביץ, חבר הכנסת גדעון סער,

חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, חבר הכנסת רן כהן,

חבר הכנסת אריה אלדד,

חבר הכנסת משה שרוני, חבר הכנסת אברהים

צרצור, חבר הכנסת מוחמד ברכה,

חבר הכנסת חנא סוויד, חבר הכנסת עמיחי

איילון, חבר הכנסת יעקב מרגי,

(פ/1288) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית

היו"ר אופיר פינס פז:

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת

ועדת הפנים. על סדר היום הצעת חוק הגנת

הסביבה (המזהם משלם)(דרכי ענישה), להכנה

לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו כבר התחלנו

את הדיון בחוק הזה, אבל עדיין לא השלמנו.

תומר רוזנר:

זה לא דומה למה שהיה קודם.

היו"ר אופיר פינס פז:

מתחילים מההתחלה. תקריא את החוק.

גלעד קרן:

"חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם)(דרכי

ענישה)(תיקוני חקיקה), התשס"ח-2008

מטרות 1. מטרתו של חוק זה להגן ולשמור על

איכות נאותה של הסביבה ולשפרה, למנוע

פגיעה בסביבה או בבריאות הציבור ולשלול

את הכדאיות הכלכלית שבפגיעה בסביבה,

באמצעות ענישה המתחשבת בשווי הנזק שנגרם,

בטובת ההנאה שהושגה או ברווחים שהופקו

תוך ביצוע עבירות שעניינן פגיעה כאמור.

תיקון פקודת היערות 2. בפקודת היערות‏ ,

בסעיף 17 –

(1) בכל מקום, במקום "של מאה לירה" יבוא

"כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין,

התשל"ז–1977", במקום "של חמש לירות" ו-"של עשר

לירות" יבוא "כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק

העונשין, התשל"ז–1977", ובמקום "של חמישים

לירות" יבוא "כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק

העונשין, התשל"ז–1977";

(2) אחרי סעיף קטן (10) יבוא:

"(11) העובר עבירה כאמור בסעיפים קטנים (1),

(4), (5) או (7) באופן או בנסיבות מחמירות

שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק,

דינו – שלוש שנים מאסר או כפל הקנס שבית

המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות

סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה

העבירה על ידי תאגיד, דינו – כפל הקנס

האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(12) בשל עבירה לפי סעיפים קטנים (1), (4), (5)

או (7) שעבר אדם שכתוצאה ממנה השיג אדם

טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי

בית המשפט להטיל עליו קנס בשווי טובת

ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל

עונש אחר.

(ב) לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" –

לרבות הוצאה שנחסכה.

(ג) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע

מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין,

התשל"ז–1977‏ ."

תיקון פקודת המכרות 3. בפקודת המכרות‏ –

(1) בסעיף 68, אחרי סעיף קטן (2) יבוא:

"(3) בסעיף זה, "מכרה" ו-"פעולות כרייה" –

לרבות מחצבה ופעולות חציבה."

(2) בסעיף 111, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) (1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף קטן

(א), שכתוצאה ממנה השיג אדם טובת הנאה או

רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט

להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או

הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.

(2) לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" –

לרבות הוצאה שנחסכה.

(3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע

מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין.";

(3) אחרי סעיף 111ו יבוא:

"צו להפסקה או למניעה של כרייה וחציבה

שלא כדין 111ו1.(א) נוכח שר התשתיות

הלאומיות או מי שהוא הסמיך לעניין זה, כי

מתבצעת כרייה או חציבה בלי רישיון לפי

פקודה זו או שלא על פיו, וטרם הוגש כתב

אישום, או כי קיים יסוד סביר שתתבצע כרייה

או חציבה כאמור, רשאי הוא לצוות על מי

שביצע את הכרייה או החציבה, במישרין או

בעקיפין, או על מי שקיים יסוד סביר כי הוא

עומד לעשות כן, למנוע, להפסיק או לצמצם את

הכרייה או החציבה, לפי העניין, הכול באופן

שיקבע בצו ובתוך תקופת הזמן שתיקבע בצו

ושתחילתה ממועד מסירתו, ורשאי הוא לדרוש,

במידת האפשר ובהתאם לנסיבות, להחזיר את

המצב לקדמותו.

(ב) מי שלא קיים הוראות צו שניתן לפי

סעיף זה, רשאי שר התשתיות הלאומיות או מי

שהוא הסמיך לעניין זה, לבצע את הנדרש לפי

הצו; משעשה כן, יהיה מי שנצטווה אך לא מילא

אחר הוראות הצו, חייב בתשלום כפל ההוצאות

שהוצאו; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי

סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה)‏ .

(ג) על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו

הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי

[נוסח משולב], התשמ"ב–1982, בדבר המצאת

מסמכים, בשינויים המחויבים.

בקשה לביטול צו על ידי בית המשפט 111ו2. (א)

הרואה עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי

הוראות סעיף 111ו1, רשאי להגיש עתירה לבית

המשפט לעניינים מינהליים, בבקשה לביטולו.

(ב) הגשת עתירה בבקשה לביטול צו לפי

הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו

של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת;

החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו

במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים

בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים

מיום ההחלטה.

(ג) בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או

לשנותו.

סמכויות בית המשפט 111ו3. (א) הוגש כתב אישום

בשל עבירה לפי פקודה זו, רשאי בית משפט

ליתן צו עשה, צו אל תעשה וכל סעד אחר, ככל

שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, והכול כדי

למנוע, להפסיק או לצמצם כרייה שלא כדין.

(ב) על צווים שהוציא בית המשפט לפי סעיף

קטן (א) יחולו הוראות סעיף 20 כג(ב) עד (ח)

לחוק המים, התשי"ט–1959 , בשינויים

המחויבים."

היו"ר אופיר פינס פז:

תעצור פה. האם יש הערות לשלוש הסעיפים

הראשונים: מטרות, תיקון פקודת היערות,

תיקון פקודת המכרות?

קובי בר-לב:

למעשה, יש פה תיקונים שחוזרים על עצמם

במספר חוקים. התיקון שאני רוצה להתייחס

אליו כרגע הוא עניין השגת טובת הנאה, או

רווח – תיקון פקודת היערות סעיף (2)(12).

דב חנין:

אני מבין שאתם מתרעמים למה זה לא פי 4,

למה זה רק פעם אחת.

קובי בר-לב:

לא.

דב חנין:

יש לנו הרהורים בעניין זה.

קובי בר-לב:

יש פה שתי שאלות שעולות. שאלה אחת היא

שאלת המידתיות, והשאלה השנייה היא שאלה

של משטר האחריות. השאלות האלה נוגעות

ומשיקות אחת לשנייה.

בהיבט של מידתיות צריך להבין שכאשר

רוצים לבוא ולהטיל קנס נוסף בנסיבות

שמבצע עבירה לא רצה בכלל להשיג את טובת

ההנאה, יש פה בסיס לענישה רטרואקטיבית של

אדם שלא רצה בביצוע העבירה, או שאפילו לא

היה רשלן.

דב חנין:

תמיד הענישה היא רטרואקטיבית. הענישה

היא תמיד בדיעבד.

קובי בר-לב:

לא, ממש לא. לכל עבירה יש ה"טיקט" של העונש

שלידה. כאן העונש ייגזר מאיזושהי חוות

דעת כלכלית שתוגש, ובגינה - - -

היו"ר אופיר פינס פז:

מה אתה מציע?

קובי בר-לב:

ראשית, אני חושב שצריך להישאר עם הכוונה

להשיג טובת הנאה או רווח. אם מוותרים על

הכוונה, אי אפשר לרדת לדעתי פחות מרשלנות.

כלומר, אם ההתנהגות היא התנהגות סבירה, לא

ניתן לצפות מאדם שיצטרך לשאת באיזושהי

עלות של רווח או טובת הנאה אפילו אם הוא

לא רצה להגיע לשם, אפילו אם הוא התנהג

בסבירות לגמרי. לדעתי, זאת הוראה שהיא

חורגת מהמידתיות.

רביד דקל:

אני רוצה לענות לזה. הוויתור על אלמנט

הכוונה במיוחד שהסעיפים האלה מתייחסים

להשגת טובת הנאה או רווח שהושג בפעילות

שהיא מוגדרת כפעילות לא חוקית, מתייחס

לחלק של העונש הזה לא כעונש, כי העונש כבר

קבוע לצד העבירה, אלא כהשבה יותר מאשר

עונש. לכן, אני לא חושבת שאפשר להגיד על זה

שזה לא מידתי.

מה שאתה מתכוון אליו במנגנון הענישה

שקובע ארבע פעמים העונש שנמצא בסעיף 63

לחוק העונשין - הרי יש מנגנון כזה בחוק

העונשין – שם זה באמת מותנה בכוונה.

הכוונה להשיג רווח על-ידי ביצוע עבירה

עושה את המעשה יותר חמור, ולכן אפשר

להגדיל את העונש. אבל, פה אנחנו במיוחד

ניסחנו את זה באופן כזה שזה יתפרש כהשבת

הרווחים שבוצעו מפעילות בלתי חוקית, ולכן

אפשר להוסיף את זה. יש את העונש על המעשה -

- -

היו"ר אופיר פינס פז:

תודה, אני חושב שהנקודה ברורה.

חגית אייזנמן מלכה:

אני ממשרד התשתיות. אנחנו ביקשנו להוסיף

את התיקון לסעיף 68 בפקודת המכרות, ואני

מדברת על כל הפרק של פקודת המכרות. ביקשנו

להוסיף את סעיף 68. מדובר בתיקון שהוא למען

הסר ספק. היו מי שהעלו השגות לגבי

הסמכויות שלנו לפי הסעיף הזה. אנחנו

חושבים שההסטות האלה אינן נכונות, אבל

כדי למנוע בעתיד כל הערה מהסוג הזה

ביקשנו.

היו"ר אופיר פינס פז:

האם את רוצה להביא לי נוסח?

דב חנין:

לא, היא בעד הנוסח.

חגית אייזנמן מלכה:

זה נוסח שכבר מופיע.

דב חנין:

הבעיה של האבחנה בין חציבה לבין כרייה.

חגית אייזנמן מלכה:

בין מכרה ומחצבה. היה חשוב לנו להבהיר את

זה לפרוטוקול.

הערה נוספת – צו הסגירה בנוסח שהוועדה

מציעה הוא בידי שר התשתיות או מי שהוא

הסמיך לכך. אנחנו חושבים שאפשר מראש

להגיד שמי שייתן את צו הסגירה יהיה המפקח

על המכרות.

היו"ר אופיר פינס פז:

אני מסכים לגמרי – יהיה המפקח על המכרות.

חגית איזנמן מלכה:

תודה רבה.

היו"ר אופיר פינס פז:

אני רוצה לשאול שאלת רוחב. הדיון הקודם

נקטע על רקע זה שאני דרשתי שהמכניזם לא

יהיה רק למי שעושה עבירה ושהוא מזהם

כעבריין והוא ישלם, אלא אני ביקשתי שגם מי

שמזהם ברישיון ישלם. האם הדבר הזה הופנם?

תומר רוזנר:

בהחלט. לגבי המכרות – במכרות, מי שמקבל

רישיון חציבה, משלם גם תמלוגים וגם דמי

רישיון. כלומר, הוא משלם עבור הזכות

לכרות.

לגבי פקודת היערות – צריך לציין שמדובר

בפקודה מאוד עתיקה. זו אחת מהפקודות

הראשונות שחוקק המחוקק המנדטורי.

דב חנין:

לכן, יש שם חמש לירות וכמה מילים.

תומר רוזנר:

כן, יש גם חמישים פרוטה. אנחנו ניסינו

לתקן את הנושא הזה. בנושא של פקודת היערות

לא נכנסנו לשאלה של מי שמקבל רישיון

לכרות עצים כי לא ברור מתוך הפקודה איך

המנגנון הזה בכלל עובד - אם בכלל.

היו"ר אופיר פינס פז:

בסדר.

דב חנין:

אדוני, עוד הערה שתחזור על עצמה. אדוני

היועץ המשפטי, בסעיף 2(2)(11), אני הייתי מבקש

שייכתב שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם

נזק או פגיעה בסביבה. אני מציע שיהיו לנו

שתי החלופות.

תומר רוזנר:

אני מציע: פגיעה חמורה. כלומר, פגיעה

בסביבה היא תמיד תהיה.

דב חנין:

המילה "חמורה" נראית לי יותר מידיי גדולה

– תהיה פגיעה משמעותית.

רוני טלמור:

צריך שהנסיבה תהיה מחמירה.

היו"ר אופיר פינס פז:

אני חושב שאפשר להשאיר נזק.

דב חנין:

לא, לא, כדאי שתהיה גם פגיעה, כי הוכחת נזק

היא הרבה יותר מורכבת לפעמים. אני מציע

שאפשר יהיה להוסיף - - -

היו"ר אופיר פינס פז:

פגיעה זה כל דבר. למשל, הלכתי לטיול בשבת,

ירדתי מהשביל, פגעתי בסביבה.

דב חנין:

אז פגיעה מהותית בסביבה.

היו"ר אופיר פינס פז:

"מהותית" זה טוב.

דב חנין:

וגם שזה יחזור בכל הסעיפים האחרים, תודה.

רוני טלמור:

יש לי הערה טכנית קטנה. בפקודת המכרות

סעיף 111ו2 מתייחס לבקשה לביטול צו. אנחנו

מבקשים בעניין הזה וגם בהקשרים שזה

מופיע, שבית המשפט המוסמך לדון לא יהיה

בית המשפט לעניינים מינהליים, אלא בית

המשפט המוסמך לדון בעבירת נושא הצו. זה

כחלק ממדיניות רחבה במשרד שלנו לעשות

אבחנה בין נושאים שמגיעים לבית משפט

לעניינים מינהליים שהוא בערכאה מחוזית,

והוא אמור לטפל במספר מצומצם יחסית של

מקרים. העיצום הכספי כן יהיה שם, אבל

אנחנו מבקשים שכל הבקשות לביטולי צווים

שזה בקשות - - -יהיו בבית המשפט המוסמך

לדון בעבירה כמו שהיה הנוסח המקורי לפני

שינוי הגרסאות.

היו"ר אופיר פינס פז:

מי שינה את הגרסה?

רוני טלמור:

זה היה חלק מהדיון שהתקיים.

קובי בר-לב:

אני מניח שאנחנו נגיע לעניין העיצום

הכספי.

היו"ר אופיר פינס פז:

אתה מציע לבטל אותו כבר מעכשיו.

קובי בר-לב:

לא, לא - האמת שלא. אבל, כבר בהתחלה צריך

לומר שהערכאה המתאימה היא לא הערכאה של

בית משפט לעניינים מינהליים. בית משפט

לעניינים מינהליים לא מתאים להוכחות של

נושאים עובדתיים. בית המשפט המתאים

בעניינים האלה – בעיקר כשמדובר בהפרת

תנאים ברישיון או בהיתר – הוא בית המשפט

השלום. כל אדם שקיבל קנס או שקיבל עיצום

הכספי יש את הזכות - וצריך לתת לו אותה פה -

להיאבק על חפותו. הוא לא יכול לעשות את זה

בבית המשפט לעניינים מינהליים.

היו"ר אופיר פינס פז:

או,קיי - ההערה נרשמה. נדון על זה יותר

מאוחר.

תומר רוזנר:

האם אנחנו מקבלים את - - -

היו"ר אופיר פינס פז:

לא.

תומר רוזנר:

לא, את מה שרוני אמרה?

היו"ר אופיר פינס פז:

לא, נדון בזה יותר מאוחר.

גלעד קרן:

"תיקון פקודת בריאות העם 4. בפקודת בריאות

העם, 1940‏ –

(1) בכל מקום בחוק זה בו נאמר "השר לאיכות

הסביבה", יבוא במקומו "השר להגנת הסביבה";

(1) אחרי סעיף 55א יבוא:

"בקשה לביטול צו על ידי בית המשפט (א)

הרואה עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי

הוראות סעיף 55, רשאי להגיש עתירה לבית

המשפט לעניינים מינהליים, בבקשה לביטולו.

(ב) הגשת עתירה בבקשה לביטול צו לפי

הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו

של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת;

החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו

במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים

בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים

מיום ההחלטה.

(ג) בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או

לשנותו.";

(2) בסעיף 71א –

(א) בסעיף קטן (ג), במקום "זיהום ממשי של

הסביבה" יבוא "נזק", ובמקום "מאסר כאמור

בסעיף קטן (א)" יבוא " שלוש שנים מאסר";

(ב) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:

"(ז) (1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים

קטנים (ב) או (ג), שכתוצאה ממנה השיג אדם

טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי

בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת

ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל

עונש אחר.

(2) לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" –

לרבות הוצאה שנחסכה.

(3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע

מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין."

(3) בסעיף 71ד, בכל מקום, במקום "לפי סעיף

71א" יבוא "לפי חוק זה".

תיקון חוק המים 5. בחוק המים, התשי"ט–1959‏

–

(1) בכל מקום בחוק זה בו נאמר "השר

לאיכות הסביבה", יבוא במקומו "השר להגנת

הסביבה";

(2) בסעיף 20ז(ב), במקום "בהוצאות" יבוא

"בתשלום כפל ההוצאות";

(2) בסעיף 20 כא, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו

יבוא:

(ב) עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות

של אחריות קפידה;

"(ג) העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א),

באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם

נגרם או עלול להיגרם נזק..." אמרנו: או

פגיעה מהותית.

תומר רוזנר:

זה גם בבריאות העם. במקום זיהום ממשי,

יבוא נזק, וזה יהיה בנוסף.

גלעד קרן:

כן. "... דינו – שלוש שנים מאסר או כפל

הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי

הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע,

ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו –

כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(ד) (1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף קטן (א)

שכתוצאה ממנה השיג אדם טובת הנאה או רווח,

לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו

קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג

כאמור, נוסף על כל עונש אחר.

(2) לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" –

לרבות הוצאה שנחסכה.

(3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע

מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין, התשל"ז–1977."

(3) בסעיף 20 כג(ג), במקום "שבעה ימים" יבוא

"שלושים ימים";

תיקון חוק למניעת מפגעים 6. בחוק למניעת

מפגעים, התשכ"א-1961‏ –

(1) בכל מקום בחוק זה בו נאמר "השר לאיכות

הסביבה", יבוא במקומו "השר להגנת הסביבה";

(2) בסעיף 11 – ,

(א) אחרי סעיף קטן (א)(3) יבוא:

"(4) אי ביצוע צו לסילוק מפגע לפי סעיף

11ב לחוק זה";

(ב) בסעיף קטן (ב), במקום "מאסר כאמור

בסעיף קטן (א)" יבוא "שלוש שנים מאסר";

(ג) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1) (1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים

קטנים (א) או (ב), שכתוצאה ממנה השיג אדם

טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי

בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת

ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, בנוסף לכל

עונש אחר.

(3) לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" –

לרבות הוצאה שנחסכה.

(4) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע

מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין.";

(3) אחרי סעיף 11ב יבוא:

"בקשה לביטול צו על ידי בית המשפט 11ב1.(א)

הרואה עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי

הוראות סעיף 11ב, רשאי להגיש עתירה לבית

המשפט לעניינים מינהליים, בבקשה לביטולו.

(ב) הגשת עתירה בבקשה לביטול צו לפי

הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו

של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת;

החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו

במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים

בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים

מיום ההחלטה.

(ג) בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו

או לשנותו."

(4) בסעיף 11ג(ב), במקום "לפי סעיף 11" יבוא

"לפי חוק זה"."

היו"ר אופיר פינס פז:

הערות, בבקשה.

רוני טלמור:

פקודת בריאות העם סעיף 55ב רבתי - אותה

הערה שזה לא יהיה עתירה לבית משפט - - -

היו"ר אופיר פינס פז:

הבנו. הבנתי שזו הערה חוזרת, למה את מעירה

את זה? אם נקבל אז נקבל במקומות כולם. אם

לא נקבל – לא נקבל. תמשיך בבקשה לסעיף 7.

גלעד קרן:

"תיקון פקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן 7.

בפקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן [נוסח חדש],

התש"ם-1980‏ –

(1) בכל מקום בפקודה זו בו נאמר "שר הפנים",

יבוא במקומו "השר להגנת הסביבה";

(2) בסעיף 12, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג) נקט השר פעולות כאמור בסעיף קטן (א)

לאחר שבעל כלי שיט לא ביצען או נכשל

בביצוען, יהיה בעל כלי השיט חייב בתשלום

כפל ההוצאות שהוצאו; על גבייתן של הוצאות

שהוצאו לפי סעיף זה תחול פקודת המסים

(גביה).";

זה יהיה (3). "(3) אחרי סעיף 12 יבוא:

"בקשה לביטול הודעה על ידי בית המשפט 12א.

(א) הרואה עצמו נפגע על ידי הודעה שנמסרה

לפי הוראות סעיף 11, רשאי להגיש עתירה לבית

המשפט לעניינים מינהליים, בבקשה לביטולו.

(ב) הגשת עתירה בבקשה לביטול הודעה לפי

הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפה

של ההודעה, כל עוד לא החליט בית המשפט

אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפה של

ההודעה במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד

הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום

שבעה ימים מיום ההחלטה.

(ג) בית המשפט רשאי לבטל את ההודעה,

לאשרה או לשנותה.";

(4) בסעיף 18, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב) (1) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות

כל שניתן למניעת עבירות על חוק זה בידי

התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה

זו דינו – כפל הקנס הקבוע בסעיף 18(א);

לעניין סעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל

בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד

האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה

העבירה.

(2) נעברה עבירה על חוק זה בידי תאגיד או

בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה

בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא

אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את

חובתו האמורה."

(ג) העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), באופן

או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או

עלול להיגרם נזק, דינו – שלוש שנים מאסר

או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל

עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה

הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד,

דינו – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק

העונשין.

(ד) (1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף זה,

שכתוצאה ממנה השיג אדם טובת הנאה או רווח,

לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו

קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג

כאמור, נוסף על כל עונש אחר."

(3) יהיה (2). "(2) לעניין סעיף קטן זה, "טובת

הנאה" – לרבות הוצאה שנחסכה.

(3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע

מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין,

התשל"ז–1977.";

(ה) עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של

אחריות קפידה;"

(4) אחרי סעיף 28 יבוא:

"סמכויות בית משפט 28א. (א) הוגש כתב אישום

בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית משפט ליתן

צו עשה, צו אל תעשה וכל סעד אחר, ככל שיראה

לנכון בנסיבות שלפניו, והכול כדי למנוע,

להפסיק או לצמצם זיהום מים בשמן.

(ב) על צווים שהוציא בית המשפט לפי

סעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 20 כג(ב) עד

(ח) לחוק המים, התשי"ט–1959, בשינויים

המחויבים."

תיקון חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת) 8.

בחוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת),

התשמ"ג–1983‏ –

(1) בכל מקום בחוק זה בו נאמר "שר הפנים",

יבוא במקומו "השר להגנת הסביבה";

(2) אחרי סעיף 3 יבוא:

"היתר להטלת פסולת 3א. (א) הוועדה רשאית

לתת היתר להטלת פסולת לים בהתאם להוראות

חוק זה.

(ב) הוועדה רשאית להתנות את מתן ההיתר

בתנאים מוקדמים שיש לקיימם לפני מתן

ההיתר, וכן לקבוע בהיתר תנאים.

(ג) הוועדה רשאית לבטל היתר בכל עת,

לאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את

טענותיו, אם מצאה כי התקיים אחד מאלה:

(1) בעל ההיתר לא קיים אחר הוראה

מההוראות לפי חוק זה או תנאי מתנאי ההיתר;

(2) הובא לידיעתה מידע שלא היה בידיה

בעת מתן ההיתר ואשר אילו היה ידוע לה

באותה עת לא היתה נותנת את ההיתר."

היטל 3ב. (א) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור

ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע

היטל על הטלת פסולת לים, שיוטל על בעל

היתר לפי חוק זה וישולם לקרן כאמור בסעיף

10.

(ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) יקבע השר,

בין השאר, את שיעור ההיטל, את אופן הצמדתו

ואת דרכי תשלומו; שיעור ההיטל ייקבע

בהתאם לאמות מידה ובהן סוגי הפסולת או

השפכים, כמויותיהם ונסיבות ההטלה או

ההזרמה, לרבות מיקומה.

(ג) על גביית ההיטל תחול פקודת המסים

(גביה).

(4) אחרי סעיף 5 יבוא:

"צו להפסקה, למניעה או לצמצום של זיהום

הים 5א. (א) נוכח השר או מי שהוא הסמיך

לעניין זה, כי הוטלה פסולת, בלא היתר או

בניגוד לתנאיו, וטרם הוגש כתב אישום, או

כי קיים יסוד סביר שתוטל פסולת כאמור,

רשאי הוא לצוות על מי שהטיל את הפסולת,

במישרין או בעקיפין, או על מי שקיים יסוד

סביר כי הוא עומד לעשות כן, למנוע, להפסיק

או לצמצם את הטלת הפסולת ולנקות את שזוהם,

לפי העניין, הכול באופן שיקבע בצו ובתוך

תקופת הזמן שתיקבע בצו ושתחילתה במועד

מסירתו, ורשאי הוא לדרוש, במידת האפשר

ובהתאם לנסיבות, להחזיר את המצב לקדמותו.

(ב) מי שלא קיים הוראות צו שניתן לפי

סעיף זה, רשאי השר או מי שהוא הסמיך

לעניין זה לבצע את הנדרש לפי הצו; משעשה

כן, יהיה מי שנצטווה אך לא מילא אחר

הוראות הצו, חייב בתשלום כפל ההוצאות

שהוצאו לקרן כאמור בסעיף 10; על גבייתן של

הוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול פקודת

המסים (גביה).

(ג) מי שהשר הסמיך לעניין ביצוע צו

כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו לו סמכויות מפקח

כאמור בסעיף 5(ב) ו-(ג).

(ד) על מסירת צו לפי חוק זה יחולו

הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי

[נוסח משולב], התשמ"ב–1982, בדבר המצאת

מסמכים, בשינויים המחויבים.

בקשה לביטול צו על ידי בית המשפט 5ב (א)

הרואה עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי

הוראות סעיף 5א, רשאי להגיש עתירה לבית

המשפט לעניינים מינהליים, בבקשה לביטולו.

(ב) הגשת עתירה בבקשה לביטול צו לפי

הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו

של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת;

החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו

במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים

בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים

מיום ההחלטה.

(ג) בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו

או לשנותו.";

(5) בסעיף 6, במקום סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג) (1) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח

ולעשות כל שניתן למניעת עבירות על חוק זה

בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר

הוראה זו דינו – כפל הקנס הקבוע בסעיף

קטן א; לעניין סעיף זה, "נושא משרה" – מנהל

פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או

פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו

בוצעה העבירה.

(2) נעברה עבירה על חוק זה בידי תאגיד או

בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה

בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא

אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את

חובתו האמורה.

(ד) עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות

של אחריות קפידה.

"(ה) העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א),

באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם

נגרם או עלול להיגרם נזק..." – אמרנו: או

זיהום ממשי. "... דינו – שלוש שנים מאסר או

כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו

לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה

הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד,

דינו – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק

העונשין.

(ו) (1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף זה

שכתוצאה ממנה השיג אדם טובת הנאה או רווח

לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו

קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג

כאמור, נוסף על כל עונש אחר.

(2) לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" –

לרבות הוצאה שנחסכה.

(3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע

מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין,

התשל"ז–1977.";

(6) אחרי סעיף 8 יבוא:

"סמכויות בית משפט 8א. (א) הוגש כתב אישום

בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית משפט ליתן

צו עשה, צו אל תעשה וכל סעד אחר, ככל שיראה

לנכון בנסיבות שלפניו, והכול כדי למנוע,

להפסיק או לצמצם את זיהום הים על ידי הטלת

פסולת.

(ב) על צווים שהוציא בית המשפט לפי סעיף

קטן (א) יחולו הוראות סעיף 20 כג(ב) עד (ח)

לחוק המים, התשי"ט–1959, בשינויים

המחויבים."

היו"ר אופיר פינס פז:

תודה. התייחסויות, בבקשה.

רני עמיר:

אני מאגף ים וחופים מהמשרד להגנת הסביבה.

לנושא היטל בחוק, אנחנו סבורים שאין צורך

בהיטל בחוק זה.

דב חנין:

אתם לא נורמאליים. להטיל פסולת לים, ולא

לגבות היטל? יש דברים שאני לא מסוגל פשוט

לעכל אותם. האם אתם מהמשרד להגנת הסביבה?

רני עמיר:

בניגוד להיטל לפי חוק מקורות יבשתיים

שהוא מוצדק, ראוי ונכון, והתקנות בעניין

בדרך, פה אנחנו מדברים על סדר גודל של בין

10 ל-20 היתרים כאלה שניתנים עבור חפירה

תחזוקתית של נמלים בלבד. אין היום הטלת

פסולת לים.

היו"ר אופיר פינס פז:

אנחנו רוצים שכאשר אנשים כן מטילים

פסולת לים באישור שלכם - אלא אם כן אתה

אומר לי: אני מעולם לא מאשר, ולא אאשר – אם

אתה מאשר, ואני יודע שמאשרים, ויש גם

תוכניות למשל בקישון להעביר את הכול,

והצינור, והזה וההוא - אני רוצה שישלמו על

זה. גם אם מאשרים צריך לשלם על הזיהום, ועל

השיקום.

רני עמיר:

אני רוצה לדייק, ולהבהיר את הנקודה הזאת.

היום אין הטלת פסולת לים. הטלת פסולת לים

בחוק, משמעותה הטלה מכלי שייט, או מכלי

טייס. למעשה, כבר למעלה משלוש שנים וחצי,

אין הטלת פסולת לים. כל הפסולת שמגיעה לים

בהיתר מגיעה לפי חוק מניעת זיהום ממקורות

יבשתיים שעליו יש בדרך תקנות להיטל. היום

ההטלה היחידה שמתבצעת לפי החוק הזה זה

הטלה של חפירה תחזוקתית של נמלים.

להבנתנו, היטל הוא אינסנטיב שלילי למזהם

על מנת שיפחית את רמת הזיהום. אין פה שום

אינסנטיב, כי רשות הנמלים או חברת נמלי

ישראל היום שמבצעת את החפירה התחזוקתית

ועושה שימוש בחוק הזה, בהיתרים האלה,

לצורך החפירה הזאת - זה לא יעלה ולא יוריד.

הם יצטרכו לבצע את העבודה כך או כך.

משמעות הדבר, אין שום אינסנטיב שלילי למי

שמקבל היתר, ולכן ההיטל מפספס את המטרה.

היו"ר אופיר פינס פז:

אבל, אתה לא מדבר פה על כפל היטל. אין

בעיית כפל היטל לשיטתך, נכון?

רני עמיר:

אין צורך בהיטל בכלל.

היו"ר אופיר פינס פז:

קודם כל, אין בעיית כפל היטל.

רני עמיר:

אין.

היו"ר אופיר פינס פז:

כי חששתי שיש בעיית כפל היטל - אתה מטיל,

ההוא מטיל. אין בעיית כפל היטל. עכשיו

השאלה האם צריך להטיל היטל במקרה הזה?

הטענה שלך היא שבמקרה הזה זה לא מעלה ולא

מוריד, ולהיפך זה עושה זילות של ההיטל.

רני עמיר:

במידה מסוימת, וגם הערך המוסף של זה הוא

קטן עד כדי אפס. יש מערכת שלמה שאמורה

לטפל.

היו"ר אופיר פינס פז:

חבר הכנסת חנין, בבקשה.

דב חנין:

אדוני, השאלה היא שאלה עקרונית.

היו"ר אופיר פינס פז:

הוא גם הציג את זה ברמה העקרונית.

דב חנין:

נכון. אדוני, אני קודם כל מתנצל בפניך על

התגובה הספונטאנית. אני חייב לומר לך

שהגישה שלנו כגישה עקרונית בוועדה – וזה

עלה בדיונים הקודמים – שבחוק הזה אנחנו

רוצים להכניס את העיקרון שאומר שמי

שאנחנו - המדינה - נתנו לו אפשרות בגלל

שיקולים לגיטימיים לזהם את הסביבה כי

אנחנו צריכים חשמל, נמלים, תחבורה – מי

שעושה את זה, ישלם על זה. זה עיקרון רוחבי

שצריך להכניס אותו לכל מערכת החקיקה

הישראלית.

אם אנחנו נפנים את העיקרון, אנחנו בסופו

של דבר נגרום לכל הגורמים המזהמים

רציונאליזציה של ההתנהגות. יכול להיות

שרשות הנמלים תצמצם את הפליטה של הפסולת

שלה כתוצאה מאותה תחזוקה שהיא מבצעת. אבל,

היא תצטרך לשלם על זה.

רני עמיר:

אני חושב שאני הבהרתי את הדברים.

תומר רוזנר:

מר עמיר, רציתי להבין מה היקף השלכת

הפסולת שניתנים לגביו היתרים?

רני עמיר:

האם אתה מדבר על הטלת פסולת לים לפי חוק

זה?

תומר רוזנר:

הטלת פסולת של כלי שייט, כלי טייס, שריפת

פסולת, הטבעת כלי שייט וכו'.

רני עמיר:

לדעתי, אני חוזר בפעם השלישית - אין הטלת

פסולת לים מכלי שייט למעלה משלוש שנים

וחצי, ואנחנו לא רואים.

היו"ר אופיר פינס פז:

איך אתה יודע?

רני עמיר:

מה זאת אומרת "איך אני יודע"? אנחנו

נמצאים בים, אנחנו מפקחים על הנושא הזה -

אין.

היו"ר אופיר פינס פז:

נניח שבאה אוניה, האם אתה יכול לדעת מזה?

רני עמיר:

אני יכול לדעת, ואני יודע. אין הטלת

פסולת.

דב חנין:

אם אין הטלת פסולת אז בואו נבטל. אם לא

צריך את זה אז לא צריך.

רני עמיר:

חוק מניעת זיהום ים מקורות יבשתיים הטלת

פסולת, היום השימוש היחידי בו זה לחפירה

תחזוקתית של נמלים.

תומר רוזנר:

שאלתי, כמה היתרים אתם נותנים?

רני עמיר:

בין 10 ל-20 היתרים.

דב חנין:

בשנה?

רני עמיר:

בשנה.

תומר רוזנר:

בכמה טונות פסולת מדובר?

רני עמיר:

זה לא פסולת, זה חול, חפירת חול.

היו"ר אופיר פינס פז:

אני מציע שלא יהיה היטל בסעיף הזה. נשקול

את זה.

תומר רוזנר:

לנו יש שלוש הערות לגבי הנושא של החוק

הזה, וזה יפה גם כן לחוק מקורות יבשתיים.

לגבי נושא ההיתר - אנחנו מציעים שאתם תתנו

את האפשרות לתת את ההיתר בשני תנאים

נוספים שלא מופיעים כרגע בחוק.

היו"ר אופיר פינס פז:

לאיזה סעיף אתה רומז?

תומר רוזנר:

יש שם סעיף 3א רבתי בחוק הזה, וזה גם מופיע

בחוק למקורות יבשתיים. ראשית, אני מציע

להתנות את זה שהוועדה תנהל פרוטוקול

שיהיה פתוח לעיון הציבור. שנית, שההיתרים

ופרטיהם יפורסמו לציבור.

היו"ר אופיר פינס פז:

בהחלט. הפרוטוקול זה דבר שגם מוסכם עם

המשרד להגנת הסביבה. ניהול הפרוטוקול הוא

דבר שהשר אמר לי שהוא מקובל עליו לגמרי.

רני עמיר:

בוודאי, הכול עובר דרך הוועדה למתן

היתרים.

היו"ר אופיר פינס פז:

או, קיי, אז אנחנו נכניס את זה לחוק.

תומר רוזנר:

גם בחוק הזה, וגם בחוק למקורות יבשתיים.

היו"ר אופיר פינס פז:

או,קיי.

רני עמיר:

הפרוטוקול פתוח, והוא - - -

היו"ר אופיר פינס פז:

אבל, אנחנו נכניס שתהיה חובה כמובן

כתיבת פרוטוקול, ופרסומו.

תומר רוזנר:

פרסום ההיתרים.

רני עמיר:

לדעתנו, ולדעת הוועדה – זו החלטת הוועדה

– הפרוטוקול עצמו אין צורך בפרסומו. יש

צורך לפרסם את החלטות הוועדות.

היו"ר אופיר פינס פז:

בפרוטוקול אני לא מתכוון למה כל אחד אמר

בדיון, אלא את ההחלטות של הוועדה.

רני עמיר:

החלטות והיתרים מפורסמים.

היו"ר אופיר פינס פז:

כן, בסדר גמור. כלומר, ירשם פרוטוקול,

יפורסמו ההחלטות וההיתרים - להכניס את זה

לחוק.

תומר רוזנר:

לגבי ההיטל - אני מבין שאתם מבטלים אותו

אז אין צורך בהערה.

היו"ר אופיר פינס פז:

לא, אנחנו לא מבטלים. אנחנו שוקלים לבטל -

רק בסעיף הספציפי הזה כמובן.

תומר רוזנר:

לגבי הנושא של אחריות נושאי משרה שמוסף

פה במספר הזדמנויות - הנושא הזה של אחריות

נושאי משרה מחייב טיפול בעוד שתי נקודות

שעוד לא הספקנו להשלים את הטיפול בהן.

הנושא האחד זה שאלת אחריותם של דירקטורים

שזה כמובן צריך להיבדק בכל מקרה לגופו,

וזה לא מופיע כרגע. צריך לבדוק את זה מול

משרדי הממשלה, ומול הגורמים הרלוונטיים.

הנושא השני שהוא לא פחות חשוב, הוא

אחריות נושא משרה ברשויות ציבוריות.

לעניין הזה אני מבין שכבר התגבש פחות או

יותר איזשהו הסדר שאני יכול להגיד את

עיקריו. ההסדר אומר שלגבי אחריות ברשויות

ציבוריות היא לא תהיה זהה לאחריות

בתאגידים מכיוון שמדובר ברשויות

ציבוריות. כרגע יש אחריות נושא משרה

בתאגיד פרטי שהוא חייב לפקח שלא תבוצענה

העבירות לפי החוק, ואם הוא לא מפקח אז הוא

- - -

היו"ר אופיר פינס פז:

- - -

תומר רוזנר:

יש בעיה דומה שקיימת ברשויות הציבוריות

שהחוק לא נאכף מכיוון שאין אחריות אישית

על אנשים.

היו"ר אופיר פינס פז:

למה שלא תהיה?

תומר רוזנר:

מכיוון שכך, מגובש איזשהו הסדר במשרד

המשפטים שנראה לנו שצריך עוד לעבד אותו

סופית. אבל, עקרונותיו הם כ- - -

היו"ר אופיר פינס פז:

מה זאת אומרת? אבל, איך אנחנו מכניסים

אותו לחוק? מה זה "מתגבש הסדר", צריך לחוקק.

האם יש נוסח?

תומר רוזנר:

יש נוסח שמתייחס לחוק אחד. מכיוון שהדבר

הזה לא הושלם סופית, אנחנו מציעים לפצל את

הנושא הזה אם תחליטו על כך, ולהביא אותו

בהקדם האפשרי כהשלמה לחוק הזה, ולא לסיים

את הדיון בו כרגע.

היו"ר אופיר פינס פז:

Across the board?

תומר רוזנר:

כן. זה סעיף אחד בכל חוק שצריך להשהות.

היו"ר אופיר פינס פז:

אבל, למה זה לא נראה כמו מה שאנחנו רוצים

לחוקק באוויר נקי?

תומר רוזנר:

קודם כל, אם אתה זוכר שם התייחסנו לשאלת

הדירקטורים, וקבענו אחריות מצומצמת יותר

מהאחריות הרגילה. גם כאן בכל החוקים האלה,

אני לא חושב שאפשר לעשות משהו גורף. צריך

לבדוק נקודתית בכל חוק ובכל חוק מה מוצדק

להטיל על דירקטור ומה לא – זה נושא אחד.

הנושא השני הוא של נושא משרה ברשויות

הציבורית, למעשה לא נכנס לחוק אוויר נקי

בשלב שבו הוא הושלם - היום הביא משרד

המשפטים את ההסדר שהוא מציע לגבי חוק

אוויר נקי, ואם תרצה הוא יציג אותו, ואפשר

לשלב אותו בהצעת החוק הזאת. לגבי שאר

החוקים - אני פשוט מציע שתחליטו לפצל את

זה, ולהביא את זה בהקדם האפשרי.

היו"ר אופיר פינס פז:

נחליט בסוף.

דב חנין:

אדוני, אם ישנה באמת הצעה של משרד

המשפטים לגבי אחריות עובדי ציבור לגבי

חוק אוויר נקי, זה רעיון מצוין לשלב את זה

בחוק הזה כדי שמצד אחד לא לעכב את חוק

אוויר נקי שכבר נמצא במליאה. ומצד שני, כן

להשלים את האלמנט הזה בחוק הזה.

במקביל, אני חושב שההצעה של היועץ המשפטי

של הוועדה היא הצעה טובה לעניין הפיצול

של אחריות נושא משרה. אני חושב שצריך לתת

תשובה לשאלה המורכבת. אני ער לקשיים

ולבעיות שנמצאים בנושא אחריות עובדי

ציבור, מצד אחד. מצד שני, אסור שהנושא הזה

יעכב את ההשלמה של החוק הזה, ואת האישור

שלו בכל הסוגיות האחריות.

היו"ר אופיר פינס פז:

או,קיי. האם ישנן עוד הערות? בבקשה.

גלית פלצור:

אני ממשרד האוצר. מכיוון שאתם רק שוקלים

לגבי נושא ההיטל, הייתי רוצה להביע את

עמדתנו שבמידה ואין באמת הצדקה מקצועית

להטלת ההיטל, אז אנחנו כמובן מתנגדים.

היו"ר אופיר פינס פז:

בבקשה, תמשיך לקרוא.

גלעד קרן:

" תיקון חוק שמירת הניקיון 9. בחוק שמירת

הניקיון, התשמ"ד-1984‏ –

(1) בסעיף 12, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1) היה למפקח עובד המשרד להגנת הסביבה

חשד כי נעברה עבירה לפי סעיף קטן 13(ב)(1)(א)

רשאי הוא לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה

כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות

הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי

(מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969 ,

בשינויים המחויבים;

(2) אחרי סעיף 12 יבוא:

איסור מנהלי על שימוש ברכב 12א. (א) היה

למפקח עובד המשרד להגנת הסביבה יסוד

להניח כי נעברה לעיניו עבירה לפי סעיף

קטן 13(ב)(1)(א) באמצעות רכב או מרכב, רשאי

הוא למסור לנהג הרכב או לבעל הרכב כאמור,

הודעה האוסרת את השימוש ברכב לתקופה שלא

תעלה על שלושים ימים וליטול את רישיון

הרכב לאותה תקופה; בהודעה תצוין הסיבה

לאיסור השימוש ברכב ולנטילת הרישיון.

(ב) הוראות סעיפים 57א(ב) עד (ו), 57ב, ו-57ד

עד 57ז לפקודת התעבורה [נוסח חדש], יחולו,

לעניין זה, בשינויים המחוייבים; הסמכות

המוקנית בסעיפים אלה לבית המשפט המוסמך

לדון בעבירות תעבורה יוקנו לעניין סעיף

זה לבית משפט השלום.

(3) בסעיף 13 –..."

כאן בטעות נשמט סעיף שאני רוצה להקריא

אותו עכשיו: "(א) בסעיף קטן (ב) אחרי פסקה (5)

יבוא (6) – מפנה פסולת בניגוד להוראות

סעיף 7(ד)."

"בסעיף קטן (ג), במקום "מאסר שנתיים" יבוא

"שלוש שנים מאסר" ובמקום "זיהום ממשי של

הסביבה" יבוא "נזק"." זה יהיה בנוסף.

"(ג) בסעיף קטן (ז), הסיפה החל

במילה "אולם" – תימחק;

(ד) אחרי סעיף קטן (ז) יבוא:

"(ח) (1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים

קטנים (א)(1), (ב) או (ג), שכתוצאה ממנה השיג

אדם טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר,

רשאי בית המשפט להטיל עליו, קנס בשיעור

טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על

כל עונש אחר.

(2) לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" –

לרבות הוצאה שנחסכה.

(3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע

מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין.";

(4) בסעיף 13ב(א), אחרי המלים "או על בעל

הנכס שבו הושלכה הפסולת" יבוא "או על

מחזיק הנכס שבו הושלכה הפסולת, או על מי

שהזמין את פינוי הפסולת שהושלכה".

(5) אחרי סעיף 13ב יבוא:

"בקשה לביטול צו על ידי בית המשפט 13ב1. (א)

הרואה עצמו נפגע על- ידי צו שהוצא לפי

הוראות סעיף 13ב, רשאי להגיש עתירה לבית

המשפט לעניינים מינהליים, בבקשה לביטולו.

(ב) הגשת עתירה בבקשה לביטול צו לפי

הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו

של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת;

החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו

במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים

בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים

מיום ההחלטה.

(ג) בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו

או לשנותו."

תיקון חוק מניעת זיהום הים ממקורות

יבשתיים 10. בחוק מניעת זיהום הים ממקורות

יבשתיים, התשמ"ח–1988‏ –

(1) בסעיף 1 –

(א) בהגדרה "השר", במקום "השר לאיכות

הסביבה", יבוא "השר להגנת הסביבה";

(ב) אחרי ההגדרה "הוועדה" יבוא:

""הממונה" – הממונה הבכיר על האכיפה

במשרד להגנת הסביבה, הכפוף ישירות למנהל

הכללי של המשרד;";

)ג) אחרי ההגדרה "ים" יבוא:

""מעשה" – לרבות מחדל;";

(2) אחרי סעיף 5 יבוא:

הודעה על כוונת חיוב בעיצום כספי

5א. היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם

הפר הוראה המנויה בסעיף 5ד ,(בפרק זה -מפר)

רשאי הוא למסור לו הודעה על כוונה להטיל

עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על

כוונת חיוב); בהודעה כאמור יציין הממונה

בין השאר את אלה:

(1) המעשה המהווה את ההפרה;

(2) שיעור העיצום הכספי והתקופה

לתשלומו;

(3) זכותו של מפר לטעון טענותיו בפני

הממונה לפי הוראות סעיף 5ב;

(4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה

נמשכת או חוזרת לפי הוראות סעיף 5ו.

זכות טיעון 5ב. מפר שנמסרה לו הודעה על

כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 5א רשאי לטעון

טענותיו, בכתב, בפני הממונה, לעניין

הכוונה להטיל את העיצום הכספי ולעניין

שיעורו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.

הודעת חיוב 5ג. (א) טען המפר טענותיו בפני

הממונה לפי הוראות סעיף 5ב, יחליט הממונה,

לאחר ששקל את הטענות שנטענו, האם להטיל על

המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את

סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 5ז.

(ב)(1) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן

(א) להטיל עיצום כספי, ימסור למפר דרישה

לשלם את העיצום הכספי (להלן – הודעת

חיוב); בהודעת החיוב יציין הממונה, בין

השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן

והתקופה לתשלומו.

(2) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א)

שלא להטיל עיצום כספי, ימסור הודעה על כך

למפר.

(ג) לא ביקש המפר לטעון טענותיו לפי

הוראות סעיף 5ב, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה

לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו,

בתום 30 הימים האמורים, כהודעת חיוב

שנמסרה למפר במועד האמור.

סכום העיצום הכספי 5ד בשל הטלת או הזרמת

פסולת או שפכים לים בניגוד לתנאי היתר

לפי סעיף 2, או בשל אי דיווח על הטלת פסולת

או הזרמת שפכים לים בניגוד להוראות סעיף

4, סכום העיצום הכספי יהיה– 300,000 שקלים

חדשים, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד –

600,000 שקלים חדשים;

סכומים מופחתים 5ז (א) הממונה אינו רשאי

להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים

הקבועים בפרק זה,

אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע

מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן

יהיה להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך

מהקבוע בפרק זה, בשיעורים שיקבע."

היו"ר אופיר פינס פז:

מה עם גבוה? איפה בגבוה?

קריאה:

600,000 שקל זה לא גבוה מספיק?

היו"ר אופיר פינס פז:

לא יודע. אומרים שעושים צחוק, אומרים שיש

מפעלים שעושים 600,000 ביום.

קובי בר-לב:

לשלם 600,000 שקל תוך 30 יום, זה נראה לי אפילו קצת חריג.

היו"ר אופיר פינס פז:

אז עשינו מנגנונים כדי שאפשר יהיה

בנסיבות מסוימות להקטין את זה. איפה

להגדיל את זה? אני רוצה להגדיל את זה.

קובי בר-לב:

יש לו אפשרות להגיש כתב אישום.

היו"ר אופיר פינס פז:

חברים, יש בארץ מפעלים בגדלים שונים. יש

למשל, שני מפעלים בישראל שאני לא אנקוב

בשמם שיש אותם ויש את התעשייה הישראלית -

אני לא רוצה להיכנס לשמות. האם הם גם

ישלמו 300,00 שקל?

קובי בר-לב:

הבעיה היא שהחוק חל על כל התעשייה

הישראלית.

היו"ר אופיר פינס פז:

לכן אני אומר, כמו שאנחנו יודעים לעשות

יפה מאוד את כל הפלונטרים המשפטיים כדי

שאם צריך יהיה – או גם לא צריך – אפשר

יהיה לחלץ כל אחד מכל דבר. בזה אנחנו

מומחים, שזה בנסיבות כאלה, ובנסיבות

אחרות, עם השר הזה ועם השר ההוא, ועם הזה

וזה, ועם הזה וזה, הוא לא יצטרך לשלם. אני

רוצה שעם השר הזה, והשר ההוא והזה וזה,

והנסיבות האלו ואלו, הוא ישלם מיליון

מאתיים. אם הוא גדול פי חמש ממפעל ממוצע

בארץ ועדיין זה, ישלם עוד, בנסיבות

מיוחדות עם שר המשפטים ועם השר הזה ועם

השר ההוא. אני רוצה שזה יעבוד לשני

הכיוונים, או לאף כיוון. או 300-600 נקודה,

נקי. אם אפשר להפחית – ואני לא מתנגד –

אפשר יהיה להגדיל, בנסיבות מיוחדות,

חמורות, עניינים, "שלייקס", חגורות – מה

שאתם רוצים. אבל, גם להגדיל.

תמשיך בבקשה להקריא.

גלעד קרן:

"סכום העיצום הכספי בהפרה נמשכת והפרה

חוזרת 5ו (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום

הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו

נמשכת ההפרה."

תומר רוזנר:

אנחנו נתקן את זה כמו שעשינו באוויר נקי,

לחלק ה-20, כדי שזה יהיה אחיד עם כל החקיקה.

היו"ר אופיר פינס פז:

או.קיי.

גלעד קרן:

"(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי

שניתן היה להטיל בשלה אילו היתה הפרה

ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור;

לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה

המנויה בסעיף 5ד, בתוך שנתיים מהפרה קודמת

של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום

כספי או ניתנה התחייבות או שבשלה הורשע.

המועד לתשלום העיצום הכספי 5ח העיצום

הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת

הודעת החיוב כאמור בסעיף 5.

סכום מעודכן של העיצום הכספי 5ה (א)

העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן

ביום מסירת הודעת החיוב, ולגבי מפר שלא

טען טענותיו בפני הממונה כאמור בסעיף 5(ג)

– ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב;

הוגשה עתירה לבית הדין לעניינים מנהליים,

ובית המשפט"- זה צריך להיות בית המשפט

לעניינים מינהליים - "... הורה על עיכוב

תשלומו של העיצום הכספי - יהיה העיצום

הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה

בעתירה.

(ב) סכום העיצום הכספי יעודכן ב-1 בינואר

בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון),

בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום

העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתו

של חוק זה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב

שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה,

"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה

המרכזית לסטטיסטיקה.

יצחק זיו:

שהוא מכפלה, כן?

גלעד קרן:

כן, כן.

" (ג) הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן

לפי סעיף קטן (ב), תפורסם ברשומות.

הפרשי הצמדה וריבית 5ט לא שולם עיצום

כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור

הפרשי הצמדה וריבית, עד לתשלומו.

גביה 5י עיצום כספי ייגבה לקרן שהוקמה

לפי סעיף 13 לפקודת מניעת זיהום מי ים בשמן

[נוסח חדש], התש"ם–1980, ועל גבייתו תחול

פקודת המסים (גביה) .

עתירה (א) אין בהגשת עתירה לבית המשפט

לעניינים מינהליים על דרישה לתשלום

עיצום כספי לפי חוק זה, כדי לעכב את תשלום

העיצום הכספי, אלא בהסכמת הממונה או אם

בית המשפט הורה על כך.

התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר

ששולם עיצום כספי, יוחזר העיצום הכספי

בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו

ועד יום החזרתו.

פרסום 5 יא. הוטל עיצום כספי לפי סימן זה,

רשאי הממונה להורות למפר לפרסם בעיתון או

בכל דרך אחרת שיורה את דבר הטלת העיצום,

את שמו של המפר, את מהות ההפרה שבשלה הוטל

ונסיבותיה ואת סכום העיצום.

שמירת אחריות פלילית 5 יא (א) תשלום עיצום

כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם

בשל הפרת הוראה המנויה בסעיף 5ד, ואולם אם

נשלחה למפר הודעת חיוב כאמור בסעיף 5ג לא

תוגש קובלנה כאמור בסעיף 8.

(ב) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרת

הוראה המנויה בסעיף 5ד, לא יחויב בשלה

בתשלום עיצום כספי, ואם שילם – יוחזר לו

הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית

מיום תשלומו עד יום החזרתו.

התחייבות 5 יב (א) על אף הוראות סעיף 5א, היה

לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה

המנויה בסעיף 5ד, רשאי הוא למסור לו הודעה

על כוונת חיוב כאמור בסעיף 5א ולהודיעו כי

אם יתחייב למלא אחר תנאים המפורטים בה, לא

יוטל עליו עיצום כספי.

(ב) התחייבות לפי סעיף קטן (א) יכול שתכלול

את סוג התנאים המנויים להלן:

(1) הפסקת ההפרה והימנעות מביצועה בעתיד;

(2) השבת טובת ההנאה או הרווח שהשיג

כתוצאה מביצוע ההפרה; בסעיף זה "טובת

הנאה" – לרבות הוצאה שנחסכה;"

היו"ר אופיר פינס פז:

מי המציא את הקשקוש הזה – את התחייבות?

רביד דקל:

אני המצאתי את הקשקוש הזה.

היו"ר אופיר פינס פז:

את תצטרכי להסביר לי אותו.

רביד דקל:

אני אסביר לך בשמחה.

היו"ר אופיר פינס פז:

את זה תעשו בחוק ממשלתי, לא בהצעת חוק

פרטית. אתם מאוד יצירתיים, תעשו הצעת חוק -

בבקשה.

גלעד קרן:

"(3) נקיטת צעדים הנדרשים למניעת המשך

ההפרה או הישנותה;

(ג) נמסרה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לבעל

היתר הזרמה, ייקבעו תנאיה בכפוף לתנאי

היתר ההזרמה.

(ד) הממונה יתנה את קבלת ההתחייבות

במתן ערובה על ידי המפר; שיעורה של הערובה

יהיה כגובה העיצום הכספי הקבוע בשל ההפרה

לפי סעיף 5ד שצוינה בהודעת ההתחייבות;

תוקף הערובה יהיה עד מועד מילוי התנאים

שנקבעו בהתחייבות על-ידי המפר, ולא יעלה

על שנתיים; בסעיף זה – "ערובה" – עירבון

כספי או ערבות של אדם אחר.

(ה) נמסרה למפר הודעת התחייבות כאמור

בסעיף קטן (א), יודיע לממונה בכתב, בתוך 30

ימים, על קבלת הסכמתו למתן ההתחייבות

כאמור ;

(ו) מסר המפר לממונה התחייבות וערובה לפי

סעיף זה, לא יוטל עליו העיצום הכספי בשל

ההפרה שצוינה בהודעת ההתחייבות לפי פסקה

(א);

(ז) הפר המפר הוראה שהתחייב להימנע

מהפרתה לפי פסקה (ד), יחלט הממונה את

הערובה לאחר שנתן למפר הזדמנות להשמיע

טענותיו לעניין זה. ; אין באמור בסעיף זה

כדי לגרוע מסמכותו של הממונה לשלוח הודעה

על כוונת חיוב, כאמור בסעיף 5א, בגין הפרת

ההוראה הנוספת;

(3) בסעיף 6 –

(א) בסעיף קטן (ב), המילה "חמור" – תימחק,

ובמקום "מאסר כאמור באותו סעיף קטן" יבוא

"שלוש שנים מאסר";"

תומר רוזנר:

פה זה יהיה: נזק או זיהום ממשי של הסביבה

כמו שסוכם.

גלעד קרן:

"(ב) בסעיף קטן (ד), במקום "קנס כקבוע בסעיף

61(ג) לחוק העונשין" יבוא "בגובה חמישה

אחוזים מגובה הקנס הקבוע בסעיף העבירה";

(ג) בסעיף קטן (ו), האמור בו יסומן "(1)"

ואחריו יבוא:

"(2) לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" –

לרבות הוצאה שנחסכה.

(3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע

מהוראות סעיף 64 לחוק

העונשין."

היו"ר אופיר פינס פז:

או.קיי, תודה.

גלעד קרן:

זה יהיה סעיף 63, לא סעיף 64.

היו"ר אופיר פינס פז:

סעיף 63 לחוק העונשין. בבקשה, הערות.

קובי בר-לב:

הקנסות כאן הם באמת חסרי תקדים. אבל, אני

לא הולך לטעון כנגד הקנסות. מנגנונים של

עיצומים כספיים קיימים במספר חוקים. אני

בזה מנסה לענות גם לשאלה שלך, אני מניח

שמשרד המשפטים יתייחס לזה. נעשה פה

ניסיון לבצע האחדה של מנגנון העיצומים

הכספיים שקיימים בחוקים אחרים, ואני חושב

שהניסיון הזה הוא נכון. נכון לקבוע

דרישות שהן דרישות אחידות. אבל, בגלל

שהקנס הוא כל כך גבוה - בניגוד לעיצומים

אחרים שמדובר על כמה אלפי שקלים - תשלום

קנס של 600,000 שקל אחרי 30 יום הוא לא סביר.

חייבים להאריך את פרק הזמן הזה. לדעתי, 90

יום זה פרק זמן סביר. גם כשאדם מקבל ברירת

משפט הביתה, יש לו אפשרות לשלם את הקנס

בתוך פרק זמן ארוך יותר.

תומר רוזנר:

30 ימים.

קובי בר-לב:

לא, הוא יכול לבקש בקשה להישפט.

היו"ר אופיר פינס פז:

עזוב, קיבלת 60 יום.

קובי בר-לב:

אני חושב ש-90 זה יותר.

היו"ר אופיר פינס פז:

אנחנו באמצע. הציעו 30, אתה מציע 90, נעשה 60.

קובי בר-לב:

או,קיי. עניין שני - אני חוזר על מה שאמרתי

לגבי בית המשפט המוסמך.

היו"ר אופיר פינס פז:

נדון בזה כשגם רוני תהיה פה. אני לא יודע

למה רוני היום היא - - -

רביד דקל:

אנחנו צריכים להיות במקביל בשלוש ועדות.

היו"ר אופיר פינס פז:

גם את יכולה להשיב על זה.

רביד דקל:

כן, על בית משפט אני יכולה גם להשיב.

היו"ר אופיר פינס פז:

אני מבקש שנסיים באמת את הדיון על בית

המשפט המינהלי או השלום, כי עורך הדין של

התאחדות התעשיינים טוען שבקנסות מהסוג

הזה הוא רוצה להגיע להוכחות, ובית המשפט

הנכון הוא שלום ולא מינהלי.

קובי בר-לב:

בכמה חוקים שבהם קבוע מנגנון של עיצומים

כספיים, אכן מפנים לבית משפט לעניינים

מינהליים. אבל, בסוגיות האלה לא מדובר על

עניינים עובדתיים כמו שמדובר כאן. יש

מנגנונים אחרים של עיצומים כספים בחוקים

אחרים כמו: חוק משק הגז הטבעי, חוק רשות

הספנות אם אני לא טועה, שמפנים לבית משפט

שלום, כי שם באמת מדובר על הפרת תנאי, על

עניינים עובדתיים שדורשים הוכחה. בית

משפט לעניינים מינהלים לא מתאים לעסוק

בעניינים האלה.

היו"ר אופיר פינס פז:

נציגת משרד המשפטים, בבקשה. תשיבי לי גם

על נושא ההתחייבות שהוא מאוד מאוד לא

נראה לי. אני רוצה לבטל את המנגנון, אני לא

רוצה כופר בחוק הזה. אם את רוצה לדעת, אני

מתנגד למצמוץ.

רביד דקל:

אני אסביר לאדוני את עקרונות המנגנון,

וקודם נשיב לערכאה שבפניה מתנהלת ההשגה

לגובה העיצומים.

המנגנון של העיצומים הכספיים זה לא כתב

אישום פלילי, זה לא משהו שכפוף להליך של

הוכחות והבאת ראיות. הרעיון פה לעשות את

המנגנון הזה יעיל, משהו שהוא מוטל על

הפרות ברורות שאין כמעט למפר מה לבוא

ולטעון נגד ביצוע ההפרה. זה די clear cut שהוא

ביצע את ההפרה, והוא צריך לשלם בגין ההפרה

הזאת. זו החלטה מינהלית בניגוד להחלטה של

בית משפט בפלילים שהיא כפופה לקלון

ולמשמעויות אחרות שהן מרחיקות לכת לגבי

הנאשם, ולכן יש מקום לתת שם את כל הזכויות

לנאשם. פה אין את הדברים האלה. ההחלטה היא

מינהלית, הערעור הוא מאוד מוגבל. הוא על

סבירות שיקול הדעת של הרשות המינהלית,

ולכן הוא צריך ללכת לבית משפט לעניינים

מינהליים.

היו"ר אופיר פינס פז:

תודה. תומר, האם אתה מסכים לתשובה הזאת.

תומר רוזנר:

כן, אני מסכים. יש פה שתי שאלות של נושא

הערכאה. נושא אחד שמועלה הוא נושא

העיצומים הכספיים. הנושא השני הוא לגבי

צווי הפסקה מינהליים שמורים למפר להפסיק,

ואלו שני נושאים שונים. לגבי הנושא של

העיצומים הכספיים - - -

היו"ר אופיר פינס פז:

על השני הוא לא מערער. אתה הערת רק על

העיצומים.

תומר רוזנר:

את צווי ההפסקה המינהליים משרד המשפטים

רוצה להעביר לבית משפט שלום.

היו"ר אופיר פינס פז:

הם לא אמרו את זה.

תומר רוזנר:

רוני אמרה את זה.

לגבי העיצומים הכספיים – אני מסכים עם

נציגת משרד המשפטים. הנושא הזה הוא נושא

מינהלי מובהק. לא מדובר פה בקנס, מדובר פה

בתשלום שהוא מבחינת המפר הוא במירכאות

"קנס". אבל, למעשה הוא לא מטיל עליו

איזושהי אות קלון פלילי. זאת אומרת, זה

שהוא משלם את העיצום הכספי לא הופך אותו

לעבריין. לכן, לא מדובר כאן במנגנון שנועד

ליצור קלון אצל אותו עבריין, אלא מנגנון

שנועד בעצם ליצור הרתעה כספית.

היו"ר אופיר פינס פז:

אני מוכרח לומר שהתשובות שלכם מכניסות

לי רעיונות לראש. אז למה שלא נהפוך את זה

לקלון, ואז ייתן את זה בית משפט שלום?

דב חנין:

המהלך של החוק הזה הוא משולש. בחוק הזה

אנחנו עושים שלושה דברים. דבר ראשון, כמו

שאדוני אמר בתחילת הישיבה, המזהם ברישיון

משלם - איפה שזה לא קיים, להכניס את זה.

הדבר השני שאנחנו עושים, וזה הקוטב השני

והכי רחוק, זה בכל מקום שצריך להחמיר את

הענישה, כולל ענישה כלכלית. המנגנון החדש

שאותו אנחנו מכניסים באמצע הוא המנגנון

של העיצומים שהוא מנגנון של פעולה

כלכלית.

היו"ר אופיר פינס פז:

כן, העיצומים - טוב, בסדר. זה יהיה בבית

משפט מינהלי.

קובי בר-לב:

עיצום כספי לפי חוק ניירות ערך הולך לבית

משפט לעניינים מינהליים, כי הנושא הוא

פשוט - פרסמת או לא פרסמת. פה יש בהחלט

עניין עובדתי שצריך לברר. יש הפרה של תנאי

בהיתר. אם הכוונה היא בכל מקרה להטיל קנס

אז בואו נטיל קנס, למה צריך לערער? בית

משפט לעניינים מינהליים אין לו את הכלים

כדי לברור או להכריע בסוגיות עובדתיות,

והדבר הזה הוא על השולחן.

עיצומים כספיים שקיימים בחוקים אחרים יש

הפניה לבית משפט שלום חד וחלק. למה פה זה

חריג?

תומר רוזנר:

להיפך.

רביד דקל:

בנושא הקודם של העיצומים הכספיים שהיה

מאוד מאוד לא מפותח, לא כלל מנגנונים של

שימוע, לא היה לו אופי כל כך מינהלי כמו

שיש פה. באמת יש לנו החלטות איומות של בית

משפט שלום שלא יודע איך לטפל בדברים האלה.

היו"ר אופיר פינס פז:

הנושא תם. אנחנו הולכים למינהלי.

תומר רוזנר:

לגבי צווי הפסקה.

היו"ר אופיר פינס פז:

לגבי צווי הפסקה.

קריאה:

התחייבות.

תומר רוזנר:

לא, צווי הפסקה מינהליים, צווי הפסקה

שביקשו להעביר את זה מבית המשפט לעניינים

מינהליים לבית משפט שלום. שם עמדת משרד

המשפטים כפי שהוצגה על-ידי עורכת דין

טלמור זה שבמקרים ההם ראוי להעביר את זה

לבית משפט השלום.

היו"ר אופיר פינס פז:

מה דעתכם?

תומר רוזנר:

דעתנו שאפשר להסכים לדבר.

היו"ר אופיר פינס פז:

או, קיי - מסכים. גברתי, התחייבות.

רביד דקל:

אדוני, מנגנון ההתחייבות נועד להעשיר את

סל הכלים של הרגולאטור בכלי שהוא כלי

ביניים, בין הטלת העיצום הכספי שהיא באמת

מאוד דרמטית ודרקונית מבחינתו של המפוקח

- - -

היו"ר אופיר פינס פז:

סליחה, אני קודם כל מבקש ליצור מנגנון

להגדיל את הקנסות מעבר ל-600,000, באישורים

מיוחדים, ובנסיבות מיוחדות, בנסיבות

חמורות.

רביד דקל:

אז אני אבהיר לאדוני, בעיצומים הכספיים

אתה קובע סכום שהוא fix להטלה. אם אדוני

מבקש להגדיל את הסכום, ולהתחשב במצבים

מסוימים – זה הולך הפוך. אתה יכול להגדיל

את הסכום, ולאפשר התחשבות נגיד בחוסן

הכלכלי של הגוף.

היו"ר אופיר פינס פז:

לא, לא. אבל, אני לא רוצה. אני רוצה ללכת

הפוך. אני מצטער שאני לא עובד במשרד

המשפטים, אבל אני רוצה ללכת הפוך. אני

רוצה לקבוע fix כמו שקבעתם.

רביד דקל:

למי מכוון ה-fix הזה של 300,000?

היו"ר אופיר פינס פז:

לכלל עם ישראל.

רביד דקל:

300,000 שקל?

היו"ר אופיר פינס פז:

מה שקבעתם 300- 600, זה בתאגידים, אני לא

מתווכח על זה. אבל, כמו שאתם כותבים

מנגנון שבנסיבות מסוימות, באישורים

מיוחדים, זה לא יהיה 300 – 600, אלא יהיה

פחות, אני רוצה את אותו הדבר שזה לא יהיה

300 – 600, אלא יהיה יותר, בנסיבות מיוחדות

על מפעלים וזה, וזה - - -

רביד דקל:

איזה נסיבות?

היו"ר אופיר פינס פז:

למשל, מפעלים שקונים מפעלים ב-7 מיליארד

דולר ביום. האם את מבינה מה שאני אומר? האם

את יורדת לסוף דעתי? זו בדיחה. יש מפעלים

בארץ שהסכומים האלה הם מצחיקים. אני יודע

שאתם חושבים שקבעתם פה סכומים מדהימים.

חברים, כשהייתי לי שר הפנים היתה לי הזכות

עם חברה באזור חיפה, שהסכימה לשלם כל יום,

כל יום, קנסות אדירים העיקר שלא תשלם

ארנונה. היא העדיפה קנסות יומיים על זה

שהיא לא משלמת ארנונה, ועד כדי כך היו

השיקולים. תביני את מה שקורה במדינת

ישראל. התעשייה הישראלית זה עסק גדול

מאוד, ויש בה חברות בין-לאומיות, תאגידים

ענקיים, שכל מה שאתם כותבים פה זה peanuts

עבורם.

אני מקבל שמה שכתבתם הוא נוגע לממוצע

הכללי, ואני מניח שבדקתם את זה שזה סביר

כלפי הגודל הממוצע של התעשייה הישראלית.

כמו שהורדתם כלפי תעשיות קטנות, או

מפעלים חלשים מכל מיני סיבות כך צריך

להגדיל עבור אלה שהם לגמרי מחוץ לפרבולה.

הם בכלל מחוץ למשחק בגודל. כמו שיש בקוטן

יש בגודל. זה לא נוגע להם, זה לא מזיז להם,

ושווה להם להפר, ושווה להם לפעמים לשלם את

הסכומים הגדולים האלה משום שהם לא באמת

מדגדגים להם מול הרווחים ומול מה שהם

עושים.

רביד דקל:

אדוני, קודם כל יש כאן מנגנון של הפרה

נמשכת שמטיל על כל יום של הפרה אחוז של

הסכום הקבוע שממילא מוטל. אני חושבת שזה

משהו שמתמודד עם הכדאיות בהמשך ההפרה. זה

לא סכום שהוא מוטל קבוע. אם אתה ממשיך

לגרום נזק, ממשיך להפר, אז יש מנגנון

שסופר לך את ההפרה הזאת, ומחשב את העיצום

הכספי לפי ימי ההפרה שאתה מבצע. אני חושבת

שזה נותן מענה גם בהקשר הזה.

אם אדוני מתרשם שבאמת השוק הזה הוא שוק

של תאגידים עתירי ממון - - -

תומר רוזנר:

לא, יש כאלה. הוא אומר יש בשוליים 3- 4- 5

כאלה. לא כל השוק.

היו"ר אופיר פינס פז:

בשוליים.

דב חנין:

בהמשך לדבריו של יושב-ראש הוועדה, למשל

האם אפשר לקבוע שאם בוצעה ההפרה על-ידי

תאגיד שהמחזור הכספי שלו הוא מעל סכום

מסוים, סכום ה-fix שיהיה לא יהיה 600,000 אלא

נניח יהיה מיליון, מיליון וחצי? אני נותן

את זה כדוגמה, כי אני יודע את צורת החשיבה

שלכם לגבי עיצומים כספיים, ואני רוצה

משהו נורא מוגדר, ספציפי.

רביד דקל:

כן, נכון. אני לא רואה מניעה לדבר הזה. אני

לא מכירה כזה דבר גם לא בעולם.

דב חנין:

כי מציון תצא תורה.

היו"ר אופיר פינס פז:

את בטח יודעת את זה, אני לא מחדש לך – אבל,

צריך להתמודד עם זה גם כמדינה. הרי מדינה

היום מתמודדת עם תאגידים בין-לאומיים

ענקיים. לפעמים הסכומים שהם מגלגלים הם

תקציבים של מדינות. אני כמובן קצת מגזים,

אבל לא בהרבה. זה עולם אחר לגמרי ממה

שאנחנו מכירים, ממה שהכרנו בעבר.

רביד דקל:

אני רוצה להציע לאדוני איזשהו פורמט שכן

מתייחס לתאגידים מאוד מאוד גדולים.

הפורמט הזה של עיצומים כספיים נמצא בחוק

הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח). אני

מניחה שחברות הביטוח הגדולות, תאגידי

הביטוח, התאגידים המבטחים, הם תאגידים

בסדר גודל שאדוני מדבר עליהם.

תומר רוזנר:

לא.

רביד דקל:

פחות?

תומר רוזנר:

בטח.

היו"ר אופיר פינס פז:

בואו נשמע מה המנגנון, אולי בכל זאת - - -

רביד דקל:

שם באמת יש מדרג לפי גודל הגופים. תאגיד

מבטח שזה באמת התאגיד הגדול ביותר, קבוע

לו סכום בסיסי מסוים מאוד גבוה. הסכום

המקסימאלי שם יכול להגיע למשהו בסדר גודל

של כמה מיליוני שקלים

היו"ר אופיר פינס פז:

אז יש מנגנון כזה.

רביד דקל:

אבל, עדיין אנחנו קובעים התאגיד הגדול

ביותר ישלם את הסכום fix הזה. קובעים

תעריפון, קובעים מחירון לפי גודלם של

הגופים.

רוני מלכא:

אחוז מהמחזור.

רביד דקל:

באחוז מהמחזור אנחנו בדרך כלל משתמשים

הפוך. אנחנו משתמשים בזה כמשהו שמגביל את

גובה העיצום הכספי כדי שלא להנחית מכת

מוות על התאגיד. אנחנו אומרים אם שהיקף

הפעילות הכספי של התאגיד הוא X, אז העיצום

הכספי לא יכול לעלות על 20% מאותו X כדי

שהתאגיד יוכל להמשיך ולתפקד, כי אצל

הרגולאטורים הפיננסיים בדרך כלל,

האינטרס של הרגולאטור הוא שיהיה גם שוק

משוכלל עם הרבה שחקנים.

היו"ר אופיר פינס פז:

שמעתי ברדיו לא מזמן שחברה מאוד מזהמת

שנסגרה באחת ממדינות אירופה – נדמה לי

בגרמניה, אבל יכול להיות שבמקום אחר -

הגיעה לפשיטת רגל על רקע באמת רגולאציה

מאוד מאוד קשה. פרסו בפניה שטיח אדום,

והיא מקימה את כל מפעלי המזהמים בגליל.

אני עוד לא נכנסתי לכל הפרטים, אבל רק

שתדעו איך זה מתחיל לעבוד. אני מקווה

שנחסום את זה באוויר נקי, ובמזהם משלם. רק

שתדעו שאנחנו נחשבים למדינה שקל מאוד

לזהם בה מבחינת הרגולציה.

ליאורה אהרון:

מדינת עולם שלישי יבאו חלק מהתאגידים

האלה.

היו"ר אופיר פינס פז:

אני מקווה שזה ישתנה עכשיו בעקבות כמה

דברים שאנחנו עושים.

קובי בר-לב:

במקרים כמו שאדוני מציין, יש עדיין שיקול

דעת לתובע לבחור בהליך של הגשת כתב אישום

פלילי.

דב חנין:

ולנהל אותו במשך 25 שנה.

היו"ר אופיר פינס פז:

„

†

␃ം׆ĀӅ฀ༀ䄀Ĥ摧毬

B כמו שאני מכיר את המדיניות של התביעה

הכללית בהקשרים האלה, היא מעדיפה כשיש לה

מכשיר של עיצומים אפילו אם - - -

רביד דקל:

שיקול הדעת בין לנקוט בשימוש בכלים

המינהליים לעומת הכלים הפליליים, הוא

מותווה על-ידי חומרת ההפרה, היקף הנזק. אם

ההפרות הן מאוד בוטות, בדרך כלל יעדיפו את

ההליך הפלילי.

היו"ר אופיר פינס פז:

יש לי עוד איזה רעיון יצירתי שאני צריך

עוד להשמיע לכם.

קובי בר-לב:

אם ההפרה היא חוזרת של תאגיד גדול,

הממונה לא יהיה חייב ללכת בהליך של הטלת

עיצום כספי. הוא יוכל להגיש כתב אישום,

ואז ההחמרה תהיה החמרה. ראשית, כתב אישום

זה לא 25 שנה. אני לא יודע מאיפה ההמצאה

הזאת.

היו"ר אופיר פינס פז:

ברור.

קובי בר-לב:

זה לוקח את פרק הזמן, כי מה לעשות? אנחנו

מדינה דמוקרטית, וכדי להרשיע אדם צריך

לתת לו אפשרות להתגונן. אגב, גם את זה אפשר

לשנות.

היו"ר אופיר פינס פז:

ברור. אני לא בא בטענות.

דב חנין:

אנחנו בעד דמוקרטיה. אנחנו רק אומרים

שככל שזה לוקח 20 שנה, אנחנו מציעים עוד

מסלול.

קובי בר-לב:

אני מבקש שתראה לי דוגמה אחת שזה לקח 20 או

25 שנה.

היו"ר אופיר פינס פז:

הבעיה היא שישנם גורמים שמעדיפים לשלם

שכר עתק לעורכי דין, ולהתנהל מול העבירה,

ואז אגב גם אי אפשר לעצור אותה. היא גם

יכולה להמשיך, כי הוא עוד לא הורשע בבית

משפט. תיאורטית, הוא יכול להמשיך. עד שבית

המשפט לא פוסק שמדובר בעבירה, הוא יכול

להמשיך לייצר.

רני עמיר:

לא, יש צווי הפסקה מינהלים עכשיו.

היו"ר אופיר פינס פז:

שווה לו להעסיק את מיטב עורכי הדין סביב

השעון, העיקר למשוך זמן.

קובי בר-לב:

אבל, יש כלים מידיים כמו צו הפסקה מינהלי,

וצווים אחרים שאפשר להוציא באותו עניין.

היו"ר אופיר פינס פז:

נכון.

קובי בר-לב:

אני מבקש שחבר הכנסת חנין יראה לי פסק

דין אחד שנמשך 25 שנה.

היו"ר אופיר פינס פז:

לא 25 שנה. האם אתה מסכים איתי שיש רבים של

5 שנים?

קובי בר-לב:

יש מעטים שנמשכו 5 שנים, ואני לא חושב

שאפשר להטיל את האשמה לפתח התעשייה

בעניין הזה.

היו"ר אופיר פינס פז:

לא, אף אחד לא מטיל עכשיו אשמה על אף אחד

בהקשר הזה. יש מערכת משפטית בישראל שיש לה

יתרונות, ויש לה חולשות.

קובי בר-לב:

לפעמים, עיצום כספי לא מתאים.

היו"ר אופיר פינס פז:

סליחה, אני רוצה לשטוח בפניכם עוד

איזושהי מחשבה שיש לי, אבל אני צריך את

משרד המשפטים בעניין הזה. אני רוצה עוד

סעיף – אני לא מתחייב על ה-copywriting - אבל,

תחשבו על משהו כמו: מזהם מרמה, משלם בגדול,

או משלם כפל כפליים, או משלם בריבית

דריבית. למה אני חותר? ככל שהרגולציה

הופכת להיות יותר קשה המזהמים ינסו

להתחמק ממנה בדרכים ערמומיות, בתחבולות,

ובהטעיות. איך אני יודע? מגיעות אליי

תלונות, עוד לפני שכל הדברים האלה נכנסים.

אתם לא מבינים איך עובדים על אנשי המשרד

להגנת הסביבה – אני מקווה שאתם לא רואים

בזה השתלחות. אני מבקש שהשר לא יראה בזה

השתלחות.

אני שומע מהשטח. לאחרונה, מגיעים אליי

מקרים, ואני מטפל עכשיו בכמה תלונות שהן

כרגע אנונימיות - כלומר, אני יודע מי פונה.

אבל, הם עדיין פוחדים לתת לזה ביטוי – איך

מפעלים מרמים את המשרד להגנת הסביבה

בבדיקות, ובדרכים מאוד מתוחכמות. אתה

יכול למדוד בכל המקומות שאתה צריך למדוד

את הניטור, ולא תמצא כלום. תלך לביוב

חמישה מטר ליד, תמצא את הכול. יש עוד bypass

שעושים, ומפה ומשם. כשיודעים שבאה

הביקורת הכול מסתדר. סוגרים את ה-bypass,

והכול בסדר. חברים, אין סוף לדרכים. עכשיו

כשהחקיקות האלה ייכנסו לתוקף אז כפל

כפליים, כי אנשים פה עלולים לשלם מחירים

יקרים מאוד.

אם לא תהיה לנו סנקציה מיוחדת כלפי אלו

שמרמים בבדיקות, לא אלה שעושים הפרה, אלא

אלה שעושים כדי להטעות, לרמות, להונות, את

הגורמים האוכפים, ונתפסים בקלקלתם, על זה

צריכה להיות החמרה מסוימת. השאלה, היא מה

אנחנו עושים עם זה?

רביד דקל:

קודם כל, כשאדוני משתמש במונחים כמו

"מרמה", "הונאה" וכו', הוא כבר יוצא מהתחום

של המשפט המינהלי, ונכנס לתחום של המשפט

הפלילי פרופר. בהקשר הזה אני חושבת

שהמענה שהחוקים האלה עכשיו נותנים, זה

באמת בסעיפים שמטילים אחריות אישית על

נושאי משרה בתאגיד שהם מחויבים לדאוג

שהתאגיד לא יבצע עבירות. אם אתה מטיל על

התאגיד קנס, אז הוא באמת סופג את זה, ויכול

להיות שהוא מגלגל את זה אחר כך על

הצרכנים, על צד שלישי וכו'. אבל, ברגע שאתה

לוקח את נושא המשרה, ומעמיד אותו לדין

משום שבוצעה עבירה פלילית במסגרת התאגיד

שלו, והוא יכול לשבת במאסר על זה שהוא לא

פיקח, ולא הורה שלא יעשו את המעשים האלה

שהם בגדר הונאה ומרמה - - -

היו"ר אופיר פינס פז:

או שהוא כן הורה.

רביד דקל:

לא, הוא צריך לדאוג שלא יהיו כאלו מעשים.

ברגע שמוצאים שהתאגיד עשה כזה דבר, זה

חזקה כאילו הוא הפר את חובת הפיקוח.

היו"ר אופיר פינס פז:

קל וחומר אם הוא עשה בעצמו, אם הוא הורה

לעשות – זה יכול להיות.

רביד דקל:

אם הוא הורה לעשות בעצמו אז בוודאי שהוא

מועמד לדין כעבריין ישיר של הדבר הזה. אני

חושבת שהמענה פה הוא לא בהטלת ובהחמרת

הקנסות, כי התאגיד הוא באמת אינרטי

לדברים האלה, במיוחד אם מדובר בתאגידים

שהם תאגידים עתירי הון. אבל, אם אתה יכול

לתפוס את הפרסונה הספציפית, ועליה להטיל

את האחריות הפלילית - - -

היו"ר אופיר פינס פז:

למרות שמדובר בחקיקה מינהלית, אפשר

לעשות תיקון עקיף גם לחוקים אחרים שיש

לנו בהזדמנות הזאת. השאלה היא, האם את לא

רואה כדבר נכון לא במסגרת קנסות, אלא

במסגרת הוראה מיוחדת במישור הפלילי, או

שידעו שיש הוראה מיוחדת שאדם באופן

מכוון, עם כוונה פלילית, עושה כדי להכשיל

עובד ציבור במילוי תפקידו במובן האכיפתי,

או עושה הונאה, רמייה מכוונת, אזי תהיה

כאן מראש החמרה בהליך הפלילי, בענישה

הפלילית.

רביד דקל:

אני לא זוכרת את העבירות הפליליות שיש.

היו"ר אופיר פינס פז:

שתהיה הוראת חוק כתובה שאנשים ידעו

שבדברים האלה המחוקק רוצה מאוד להחמיר,

ולא רק להעביר למישור הפלילי. בסדר, יש

מישור פלילי, יש חוק עונשין, המשרד החליט

להגיש כתב אישום אז הוא יגיש כתב אישום.

אבל, אני חושב שזה יהיה נכון בגלל שאני

צופה לריבוי גדול של הדבר הזה. אתם יודעים

- מים שהם נעצרים אז הם זורמים למקומות

אחרים. ככל שאנחנו נכביד ברגולציה יהיו

ניסיונות לתחבל תחבולות. אני רוצה

שבאיזשהו מקום בחקיקה הפלילית יהיה ברור

שהדבר הזה, המחוקק רואה אותו בחומרה רבה

מאוד.

רביד דקל:

קודם כל, זה קיים בחקיקה הפלילית הכללית

בחוק העונשין. זה ברור שהמחוקק רואה את

הדבר הזה בחומרה רבה. זה עבירה של שלוש

שנות מאסר. בנסיבות מחמירות בחוק העונשין

זה עבירה של חמש שנות מאסר.

היו"ר אופיר פינס פז:

איך זה מוגדר?

רביד דקל:

קבלת דבר במרמה, או עבירה של זיוף. יש

עבירות שמדברות על הסביבה הזאת של הונאה

ומרמה.

זוהר טחורש:

הוא מקבל למשל את זה שהממונה לא ידע, ואז

הממונה לא הטיל עליו לעשות משהו אז הוא

קיבל דבר במרמה. הוא מקבל את השקט

התעשייתי, אנחנו יודעים את זה מניסיון.

היו"ר אופיר פינס פז:

טוב, אם נחה דעתכם מהעניין הזה, בסדר.

לגבי ההתחייבות, בבקשה.

רביד דקל:

אני מוכנה להסביר לאדוני מה המנגנון הזה

אמור לעשות. ההתחייבות היא למעשה עיצום

כספי על תנאי שהמשמעות שלו היא שבשלב

הראשון כאשר הממונה נוכח שבוצעה הפרה,

אבל עדיין הוא חושב שהמפוקח הספציפי הזה

הוא מפוקח שראוי לאיזשהו חסד, ומשום שזה

מפוקח שיכול להיות שהוא יחזור למוטב, או

מפוקח שמשתף פעולה עם הממונה, הוא יכול

להגיד לו: יש לי ראיות שאתה ביצעת את

ההפרה, אתה צריך להפקיד בידי ערובה בגובה

העיצום הכספי שאני יכול היום להטיל עליך.

אבל, אני משעה את ההפעלה של העיצום הכספי

הזה בהתנהגות שלך במשך פרק זמן מסוים

שהיא תקינה. והיה ואתה מפר עוד הפעם

איזושהי הפרה, אני גם לוקח לך את העיצום

הכספי הקודם, ואני גם מטיל עליך עיצום

כספי יותר גבוה. השני, הוא יותר גבוה.

מה זה נותן לממונה? זה נותן לו קודם כל

איזושהי הבטחה שבשנתיים האחרונות יש לו

איזשהו שוט כלפי המפוקח הזה שהוא הרבה

יותר אפקטיבי להתנהגות תקינה שלו. וגם

מצב שבו הפרה חוזרת זוכה לתגובה מינהלית

הרבה יותר חמורה ממה שזכתה התגובה

הראשונה. בנוסף לזה, הוא גם יכול לחלט את

הע

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]