פרוטוקול מספר 94, הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה, 17/03/2026

הכנסת העשרים-וחמש

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 94

מישיבת הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה

יום שלישי, כ"ח באדר התשפ"ו (17 במרץ 2026), שעה 11:27

סדר היום:

<< נושא >> פתרונות לשורדי שואה וקשישים הזקוקים לדיור מונגש בחירום << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

טטיאנה מזרסקי – מ"מ היו"ר

מוזמנים:

אולגה דדון

–

סמנכ"לית דיור, משרד העלייה והקליטה

אליהו בנטאטה

–

מנהל תחום בתי גיל הזהב, משרד הבינוי והשיכון

רבקה ליאון זדה

–

רכזת מדיניות חברתית, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, ההסתדרות החדשה

משתתפים באמצעים מקוונים:

רונית רוזין

–

עו"ד, מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה, משרד ראש הממשלה מירי מאיר שטטמן

–

מנהלת תחום פ"א ניצולי שואה - אזרחים ותיקים, משרד הרווחה והביטחון החברתי ד"ר גל מידן

–

מנהל מחלקת נהלים וסטנדרטים באגף לגריאטריה, משרד הבריאות אהובה וינוגרד

–

סגנית מנהלת המחלקה לאזרחים ותיקים חיפה, מרכז השלטון המקומי אסא בן יוסף

–

עו"ס, מנהלת מחלקת רווחה וקהילה, מרכז השלטון המקומי ערן שיראזי

–

עו"ס, נציג איגוד העו"ס, ההסתדרות החדשה

נחי כץ

–

מנכ"ל, קדם - האיגוד לקידום קהילות דיור למבוגרים גלית עגיב

–

מנהלת מחלקה סוציאלית, הרשות לזכויות ניצולי השואה מרים גרייבר

–

יו"ר העמותה, עמותת יש - ילדים ויתומים ניצולי שואה נועה דוקאי

–

סמנכ"לית, למענם - רופאות ורופאים למען שורדי שואה מיכל רימון

–

עו"ד, מנכ"לית, עמותת נגישות ישראל

מלי גרנות

–

עו"ד, מנהלת המחלקה המשפטית, עמותת אביב - עמותה לעזרה לניצולי השואה אורלי גל

–

אל"מ מיל', מנכ"לית, עמותת עמך

מנהלת הוועדה:

אריאלה אהרון

רישום פרלמנטרי:

חבר תרגומים, אלעד גרנות

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> פתרונות לשורדי שואה וקשישים הזקוקים לדיור מונגש בחירום << נושא >> << יור >>היו"ר טטיאנה מזרסקי:<< יור >>

בוקר טוב לכולם. היום 17 במרץ 2026, כ"ח באדר תשפ"ו, שעה 11:27. אנחנו מתחילים דיון בוועדה המיוחדת לענייני ניצולי השואה. אנחנו היום נדבר על פתרונות לשורדי השואה וקשישים הזקוקים לדיור מונגש בחירום. אנחנו כעת נמצאים בזמן מלחמה, זמן מבצע צבאי "שאגת הארי" ואנחנו יודעים שיש קבוצות אוכלוסייה עם מוגבלויות, קשישים, ניצולי שואה, שמצאו את עצמם בימים הראשונים, ברגעים הראשונים של המלחמה במקומות שאינם מוגנים. ואנחנו יודעים שמדינת ישראל נמצאת תחת מתקפה וירי טילים ואנחנו חייבים לדאוג לאוכלוסיות, לכול קבוצות האוכלוסיות שלנו, למרחבים מוגנים ומונגשים. לא רק מוגנים, גם מונגשים, אני רוצה להדגיש את הדבר הזה.

אנחנו היום נשמע את משרדי הממשלה, את משרד הרווחה, וארגונים שדואגים לניצולי שואה. נשמע את פיקוד העורף ונשמע כמובן את הרשות לניצולי שואה, מי שדואג לאזרחים הוותיקים ולניצולי שואה, ונשמע מה הפתרונות הקיימים נכון להיום.

אנחנו מכירים צרכים מיוחדים של אנשים קשישים וניצולי שואה, ואנחנו מבינים את דחיפות העניין, כי המצב הקיים מסכן את ביטחונם האישי של האנשים האלה. אנחנו מכירים כבר את המתכונת והמערך עוד מתקופת מלחמת "חרבות ברזל", כשהיה צורך לפנות את האוכלוסייה ונמצאו פתרונות, ואוכלוסיות שנמצאו בביתם או במוסדות שלא היה להם מרחב מוגן והם הועברו ופונו למלונות או למוסדות גריאטריים למיניהם, שכן יש שם מרחב מוגן. אז אנחנו נשמח לשמוע היום האם מפעילים את המערך הזה גם עכשיו, ובאילו תנאים.

ומה שידוע, שיושבת ראש הוועדה הזאת, אני היום ממלאת מקום של יושבת הראש יסמין פרידמן, חברת הכנסת עשתה ביקור באחד המלונות בבאר שבע, וראתה שהמקום שפונתה לשם אוכלוסיית שורדי שואה וקשישים, המקום הזה לא מספיק מונגש. אז אנחנו נשמע היום גם את מי שדואג ואחראי על נושא הנגישות במדינה, ונשמח לשמוע אילו פתרונות מתקנים.

בימים אלה כשמתבצעת העברת תקציבים בנושאים שונים, הוועדה מבקשת לדעת בין היתר, האם ובאיזה אופן נלקחים בחשבון צורכי נגישות של קשישים ושורדי שואה במלונות המפונים ובמקומות נוספים.

יושבת ראש הוועדה, יסמין פרידמן, פנתה למנכ"ל משרד הרווחה ולמנכ"ל משרד האוצר, ואנחנו נשמח לקבל מענה היום בדיון. גם חברת הכנסת קארין אלהרר פנתה למנכ"ל משרד הרווחה לפני מספר ימים בנושא קידום פתרונות ישימים למיגון עולים וקשישים ואנשים עם מוגבלויות.

אז הנושא הזה מאוד קריטי. גם אני מקבלת עשרות פניות לאזרחים ותיקים שהם גם עולים, שאין להם שום מקור מידע שמונגש גם לשונית. אז אנחנו רוצים לדעת מה הפתרונות לאנשים האלה ולאן להפנות אותם. מי שגם נמצא בבית שהוא במרחק ממרחב מוגן ומי שנמצא במלון בפינוי, גם האם המקום הזה מספיק מונגש ומוגן.

אני מציעה שהראשונה שתדבר היום בדיון, זאת עורכת דין מיכל רימון מעמותת נגישות ישראל. רוב המשתתפים היום נמצאים בזום באופן מקוון עקב המצב, אז אני מבקשת להעלות את עורכת דין מיכל, מנכ"לית עמותת נגישות ישראל.

<< אורח >>מיכל רימון:<< אורח >>

אהלן. קודם כול תודה ותודה שהזמנתם אותנו לדיון החשוב הזה ושאת נותנת לי את רשות הדיבור כאן.

הנושא שעולה פה בוועדה הוא נושא באמת כואב, נושא שעמותת נגישות ישראל, האפוד הסגול, מנסים ככול שביכולתנו מתחילת המלחמה לטפל בשיתוף פעולה עם רשויות, עם משרדי ממשלה ועם ארגונים בשטח.

אני אציין שהרבה מאוד מהמסמכים שהוכנו לקראת הדיון היום, עברתי עליהם, ומדברים על מוסדות שבהם יש ניצולי שואה והרבה בעיות של מיגון. אנחנו צריכים אבל לזכור שיש לנו שלושה סוגים של בעיות של מיגון או מיגון נגיש שאנחנו צריכים להתייחס.

אחד זה באמת במוסדות עצמם, שפה אציין שבאפוד הסגול זו יוזמה שמקדמת את הנגישות בחירום, עדיפות במוכנות מראש, וכמובן גם בזמן חירום החמ"ל שלנו פועל ומקבל מאות פניות ואנחנו מנסים לסייע ככול שניתן לאנשים קשישים ולאנשים עם מוגבלות.

אז אחד מבחינת מוכנות, כול אותם מוסדות שבהם יש מיגון, אנחנו ראינו שיש הרבה מקרים שגם כשיש מיגון והמיגון הוא נגיש, נשאלת השאלה האם נעשתה עבודה עם ניצולי השואה ועם השוהים במוסדות האלה כדי לתרגל, להרגיע, להעביר ולהנגיש להם את ההנחיות של איך לפעול. יש פרויקט שעשינו יחד עם משרד הרווחה שנקרא "הכי מוכן שיש" יחד עם פיקוד העורף, שבא להנגיש ולאפשר לאותם קשישים את השקט הנפשי שהם יודעים מה לעשות. זו נקודה ראשונה.

נקודה שנייה, בסקרים שאנחנו ביצענו אנחנו יודעים שאנשים עם מוגבלות וקשישים בשטח, כאלה שגרים בבתים פרטיים, בדירות פרטיות – יותר מ-30% אין להם מיגון או אין להם נגישות למיגון שלהם. אני יכולה להגיד לכם שאחד הדברים העצובים שאנחנו רואים באפיזודה הזאת, ב"שאגת הארי", שאנחנו נמצאים יותר ויותר מקרים שבהם שכנים לא מוכנים לסייע ולפעמים גם סוגרים את דלת המקלט מהר, כי הקשיש שצריך להגיע מעכב.

<< יור >>היו"ר טטיאנה מזרסקי:<< יור >>

מי לא מוכן לסייע, שכנים?

<< אורח >>מיכל רימון:<< אורח >>

שכנים, כן.

<< יור >>היו"ר טטיאנה מזרסקי:<< יור >>

אני חייבת לציין שקיים חוק. סעיף 15ו' שבאופן ברור אומר שיש אחריות פלילית למי שמונע להיכנס למרחב מוגן לבן אדם אחר. יש בזה אחריות פלילית ויש ענישה, גם קנס ואפילו מעצר.

<< אורח >>מיכל רימון:<< אורח >>

אני חושבת שהמשחק פה, ושוב, לא נכנסתי לסעיף הזה בחוק, אבל מונע, לא בהכרח יש מניעה. את יודעת, לפעמים עצם זה שאין את הסיוע, את העזרה. אני שומעת את המצוקה הזאת, זה דברים שלא עלו בתחילת המלחמה, אני חייבת להגיד. אלה כול מיני מגמות חדשות שאנחנו רואים, ואני שומעת את זה ספציפית מאנשים מבוגרים, אנשים קשישים, וזו נקודה שצריך לשים על השולחן.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

סליחה, עורכת דין מיכל, אני מבקשת, נמצאים בזום גם נציגים של פיקוד העורף. אני מבקשת להגביר הסברה בנושא הזה של מניעת כניסה למרחב מוגן לאנשים אחרים. אז להדגיש שיש ענישה, וחייבים בנוסף לסולידריות ואחווה ואהבת הזולת, אנחנו צריכים להדגיש שיש גם ענישה שזו עבירה על החוק.

<< אורח >>מיכל רימון:<< אורח >>

לגמרי.

דבר נוסף אני יכולה להגיד לכם, שעולים באותם מקרים של קשישים שגרים בבתים, קודם כול אנחנו יודעים שיש הרבה מקרים שבהם הילדים מאוד דוחפים ורוצים שיימצא סידור להורה המבוגר, ניצול השואה, וההורים עצמם מעדיפים לא לצאת מהבית. ואז התמיכה שאפשר לתת פה זה יותר הגעה, ליווי, ביקור, דאגה, טלפונים. אני יכולה להגיד לכם שיש לנו לא מעט מקרים שבהם כול מה שהם רוצים זה שיזכרו אותם, שיידעו שהם שם, שייצרו קשר, שכמובן מבחינתי זה לא מספיק כי אנחנו כן צריכים לנסות להביא אותם למצב שהם ממוגנים.

היו פתרונות שאנחנו, למשל, פינינו לכול מיני בתי אבות שיש בהם מיגון, אבל לא כולם מעוניינים לצאת ולהגיע לפתרונות האלה. אני כן יכולה להגיד שיש יותר ויותר פתרונות היום בערים של מעין מקלטים או מרכזים ציבוריים, שמביאים לשם מיטות ומזרנים ומאפשרים לאנשים להישאר לישון בסמוך למרחב מוגן נגיש.

הבעיה היא שההיערכות הזאת עצמה היא לא נגישה. מה זאת אומרת? אומנם ההליכה למרחב המוגן היא נגישה, אבל בן אדם קשיש אני לא רואה יורד למטה למיטת שדה נמוכה או למזרן על הרצפה וקם ויושב וכולי ושוהה שם בצורה עצמאית. אז צריך לוודא שגם הפתרונות האלה, צריך לזכור שפתרונות גנריים הם לא פתרונות שטובים בהרבה מאוד מקרים לניצולי שואה, לקשישים, לאנשים עם מוגבלות. וצריך לוודא שיש חשיבה גם על נגישות של אותם מרחבים.

ופה, כמו בכלל, עם האפוד הסגול ועם נגישות ישראל, אני מושיטה יד ואני מוכנה לשבת עם כול רשות ורשות שעושה את הפתרונות האלה. יש לנו פתרונות, יש לנו הצעות על איך להנגיש ואיך להציע פתרונות נגישים גם למרחבים כאלה.

אני כן אציין בסוגריים, למען האמת, שבהרבה מקרים אנחנו רואים שהקשישים לא מעוניינים בכלל להגיע למרחבים האלה. הם רוצים את הפרטיות, הם רוצים את המקום שלהם, וצריך להבין את זה.

<< יור >>היו"ר טטיאנה מזרסקי:<< יור >>

אבל מוצעת להם אופציה, כן? הם מקבלים את האופציה. מי משמיע להם את האופציה? מי מציע להם?

<< אורח >> מיכל רימון: << אורח >>

קודם כול הרבה מקרים, ופה אני בטוחה שיהיו פה עוד אנשים שידברו, בהרבה מאוד מקרים זה חסר. ממש נגעת בנקודה. יש פתרונות ואנשים לא יודעים עליהם.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

נכון.

<< אורח >> מיכל רימון: << אורח >>

שתיים, אני אומרת לך שוב, פתרונות שאפילו תנסו לחשוב, היו לנו מקרים של קשישים שאמרו לנו: "אנחנו לא יכולים להגיע. גם לא יכולים לשבת על מיטת שדה, לשכב על מיטת שדה או על מזרן על הרצפה", ומעבר לזה, מחליפים חיתולים או עושים כול מיני דברים שצריכים את הפרטיות.

אז פה אני יכולה להגיד לכם שאנחנו ממש בימים אלה רוכשים ושולחים לשטח לכול מיני מרכזים כאלה פרגודים שיאפשרו את אותה פרטיות. צריך לזכור שלפעמים צריך מקררים לקירור תרופות שצריכות וכן הלאה וכן הלאה. יש כול מיני נקודות קטנות שחייבים לתת להן את הדעת. היוזמות הן נהדרות, רק צריך לוודא שהן מתאימות לקהל היעד שאנחנו רוצים לייעד להגיע לשם.

ונקודה נוספת, ציינת את הביקור של חברת הכנסת יסמין בבית מלון בבאר שבע. אז אני מאוד שמחתי לפגוש אותה שם. אנחנו היינו מתנדבי אפוד סגול, היינו באותו בית מלון, ופה צריך לזכור: המקרה בבאר שבע הוא מקרה קלאסי של רשות שעובדת ועושה כול שביכולתה לדאוג לתושבים שלה, ובאמת הם עושים עבודה נהדרת. אבל העובדה היא שברוב בתי המלון במדינת ישראל אין לך יותר משלושה, ארבעה, חמישה חדרים נגישים. וכשיש מקרה, כמו שקרה בבאר שבע, ואני לוקחת את זה רק כדוגמה, שפינו 400 אזרחים מבתיהם, הכניסו אותם לבית מלון, וחלק גדול, האמת היא גדול יחסית לכול מקרים אחרים שראינו, הם אנשים עם מוגבלות, הם קשישים, שארבעה חמישה חדרים נגישים מולאו מהר מאוד. אבל היו עוד הרבה מאוד שישבו וקיבלו חדרים שהם לא נגישים והייתה פה בעיה של ההתנהלות, כולל כאלה שנפלו בדרך למקלחת או בדרך לשירותים.

כיוון שאני יודעת שזמני מוקצב, אני אתן דוגמאות לאיך אפשר לפתור ולעזור גם במקרים האלה.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

מיכל, יש לך פילוח האם מתוך 400 שפונו, יש שם ניצולי שואה? מישהו מעדכן את זה? מישהו בודק? רושם?

<< דובר_המשך >> מיכל רימון: << דובר_המשך >>

לי לפחות לא היה את המידע הזה. אגב, זה לגמרי מידע שאני חושבת שאפשר להשיג. אני יכולה להגיד לכם שאצלנו באפוד הסגול, אנחנו עודדנו אנשים להירשם מראש ולעדכן, להרים מה שנקרא דגל "אנחנו כאן", ואז יש לנו, קל יותר לפלח ולהגיע אל האנשים, ואפילו ליצור קשר יזום כדי לראות אם הם צריכים עזרה. אני לא יודעת.

אני כן יכולה להגיד לך שחד משמעית היה ריכוז מאוד גבוה של אנשים מבוגרים. אנשים מבוגרים שישבו בחדרים שבחלק מהמקרים לא מותאמים להם. וזה לא בגלל המלון שניסו לעזור ולעשות התאמות. אבל אני אגיד לך איך אפשר לטפל בדבר הזה.

אחד, נגישות ישראל אפוד סגול עושים היום יותר ויותר הדרכות למסר, למרכזים שהרשויות מפעילות בזמן חירום, כי הרעיון הוא שאותו בן אדם שמקבל את הפניה או צריך לפנות את האנשים או לווסת לאן אנשים הולכים – מאוד חשוב שהם יידעו לא רק חירום ולא רק פתרונות רשותיים אלא שיכירו את ה-layer הזה של הנגישות. איך אני שואל את השאלות.

היו לנו מקרים לאורך המלחמה של אישה עם מוגבלות שרצו לפנות למלון ובאמת מצאו לה חדר נגיש, אבל אף אחד לא ידע לשאול את השאלות הנכונות מבחינת נגישות ועמדו להביא אישה - - -

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

יש עובדים סוציאליים שמלווים את הקבוצות האלה שמפונות?

<< דובר_המשך >> מיכל רימון: << דובר_המשך >>

אני יכולה להגיד לך שבמקרים שאנחנו נתקלנו בהם היו מקרים שבהם רצו להעביר, התאימו חדר נגיש לאישה עם מוגבלות אבל אותה אישה היא לא רגילה מבחינת מוגבלות וצורכי נגישות. למשל, היה לה מנוף שצריך גובה מסוים של המיטה אחרת היא לא יכולה להשתמש בו. היו לה לא מטפלת אחת אלא שתיים. מה עושים במקרה הזה? אי אפשר לתת רק חדר אחד עם מיטה אחת. מה עושים עם המטפלת השנייה? אלה מקרים שאנחנו יודעים שקשישים שמלווים על ידי מטפלים פוחדים מאוד שמהטפל יעזוב אותם כי אין את התנאים הראויים למטפל וכולי.

פה אני אומרת, הפתרון הראשון הוא הדרכה. לחייב הדרכת נגישות. ושוב, אני אומרת לכם, לא צריך להמציא את הגלגל. יש לנו את ההדרכות ונהיה יותר משמחים להעביר את ההדרכות האלה. הדרכות נגישות בסיסיות של אילו שאלות לשאול כדי לבצע התאמה.

דבר שני, אין מה לעשות, כמו שאמרתי, אין מספיק חדרים נגישים, אבל כשמגיעים ומתחקרים ומתשאלים את האנשים, יש את הדרך לעשות התאמות נגישות במלונות שהם לא הורסים את המלון, לא קודחים קירות, אבל יש פתרונות שיכולים לסייע. וזה משהו שעשינו באותו ביקור שחברת הכנסת יסמין הייתה בו. כול מיני עזרים שאנחנו הבאנו, מתנדבים שלנו שבאו, שאלו, ריאיינו, הלכו לחדרים ומצאו פתרונות כדי לסייע. אנחנו עושים את זה גם בשילוב עם TOM , תיקון עולם מייקרס, שמסייעים לנו לעשות את המהלכים האלה.

<< יור >>היו"ר טטיאנה מזרסקי:<< יור >>

תודה רבה.

מיכל, אני רציתי לחזור למה שאמרת לגבי סקר שעשיתם שליותר מ-30% אין מיגון או אין נגישות למרחב מוגן. מי עשה את הסקר והאם פרסמתם אותו?

<< דובר_המשך >> מיכל רימון: << דובר_המשך >>

נגישות ישראל עשתה. אנחנו עשינו מתחילת המלחמה כבר שלושה סקרים ואנחנו ממש בימים אלה יוצאים עם הסקר הנוסף. עשינו את הסקר הזה עמותת נגישות ישראל, ואת הסקר השלישי עשינו יחד עם ג'וינט ישראל.

הרעיון הוא שכשאנחנו מתשאלים את קהלי היעד שאנחנו באים לסייע להם, אז אנחנו רואים באמת את הדברים שעלו פה, והשאלות שאת שאלת הן היו שאלות מאוד נכונות. יש פתרונות הרבה פעמים ואנשים לא יודעים עליהם.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

נכון, זה אנחנו מכירים מהשטח, גם אני וגם יסמין חברת הכנסת. אנחנו מכירים מהפניות של הציבור.

<< אורח >>מיכל רימון:<< אורח >>

נכון.

דבר נוסף זה יש פתרונות, אבל לא מפרסמים את הנגישות שלהם. אני רואה עכשיו יותר ויותר פתרונות שרשויות מפרסמות, למשל את כול המרחבים המוגנים הציבוריים שיש להם.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

יתרה מכך, יש מוקד שמקבל פניות של אזרחים ותיקים. אנחנו מכירים, כוכבית 8840. אני בעצמי שולחת, מפנה לשם אנשים שפונים אני מפנה, יש שם מענה בשפות. אבל מי שעונה, המוקדנים, אין להם מידע, הם לא יודעים לענות. אני לא יודעת אם נמצא היום מישהו מנציג של משרד לשוויון חברתי והמוקד, אז אם לא, אנחנו כוועדה אנחנו נבקש להכשיר את מי שנותן מענה, הנציגים. הם לא יודעים.

<< אורח >>מיכל רימון:<< אורח >>

ואני אומרת לך שנגישות ישראל ערוכים לעזור בכול הדרכה, החומרים קיימים. שיתוף הפעולה שעשינו עם פיקוד העורף קיבלנו מהם את הנתונים שלהם, ואנחנו עושים גם בימים האלה יחד איתם הדרכות בזום לאנשים עם מוגבלות, לקשישים, לנכי צה"ל, כדי לקחת את המידע שכולנו חיים איתו כבר שנתיים וחצי, אבל לצערי עדיין לא מיושם ואנשים לא יודעים אותו בשטח.

<< יור >>היו"ר טטיאנה מזרסקי:<< יור >>

אתם בקשר עם רשויות מקומיות? כי בכול רשות מקומית יש גם עובדים סוציאליים שאחראים על אנשים עם מוגבלויות, יש מדור אזרחים ותיקים, ויש גם מחלקות יחידות שמטפלים בניצולי שואה. האם הם ביקשו הדרכות שלכם? האם אתם מעבירים מידע אליהם?

<< דובר_המשך >> מיכל רימון: << דובר_המשך >>

אני יכולה להגיד לך שאנחנו נמצאים בקשר עם עשרות רשויות מקומיות ברחבי הארץ.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

מצוין.

<< דובר_המשך >> מיכל רימון: << דובר_המשך >>

לצערי לא בצורה מערכתית מספיק. ואני פה יוצאת בקריאה ואני אומרת את מה - - -

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

מישהו צריך לרכז ולנהל את שיתוף הפעולה הזה.

<< דובר_המשך >> מיכל רימון: << דובר_המשך >>

כן, אני יכולה להגיד לכם שכול רשות מקומית שאנחנו בקשר איתה ואנחנו עושים עכשיו כמעט כול יום הדרכות ברשות אחרת למסר, לאותם מתנדבים ועובדים ועובדים סוציאליים ורווחה וכולי, שמקבלים מאיתנו את ה-layer הזה של נגישות. ואני פה יוצאת בקריאה ואני אומרת, יותר מאשמח. כול רשות שמעוניינת, כול רשות שרוצה מוזמנת ליצור קשר איתנו, ואנחנו יותר מנשמח לשתף פעולה.

ואגב אני יוצאת פה בקריאה ואני אומרת, חברים, בסוף המערכה הזאת, שאגת הארי, תסתיים. אחד הדברים שראינו בכול האפיזודות שהיו מה-7 באוקטובר זה כשנגמר, שבוע אחרי זה כבר אנשים עברו הלאה. באנו ואמרנו: "לפני שבוע רציתם, מה קורה עכשיו?", "לא, עכשיו כבר עוברים הלאה".

אז חברים, אני יכולה להגיד לכם, בדיוק אני אחרי תדרוך, הצוות שלי עובד באמת מהבוקר עד הבוקר. מנסים לספק מידע, אבל המוכנות האמיתית תהיה שלא יתפסו אותנו שוב לא מוכנים. חייבים לנצל ולהבין את המצוקה הזאת ולהבין את הצורך ולהבין שיש פתרונות, או יש אפילו פתרונות, מין פלסטרים, לפחות עד שנעשה מיגון כולל נגיש בכול המקומות, שזו אחרית הימים כנראה. אבל הרעיון הוא שצריך לפעול עכשיו כדי למצוא פתרונות, אבל צריך כשזה ייגמר לפעול גם בשגרה, כדי להיות מוכנים יותר לפעם הבאה.

ופה אפוד סגול ונגישות ישראל נמצאים כאן, מושיטים את היד לכול אחד ואחד מכם, אנחנו פה כדי לעבוד ביחד, אחד ועוד אחד חייב להיות שלוש.

<< יור >>היו"ר טטיאנה מזרסקי:<< יור >>

נכון, תודה רבה.

לא היה לכם שיתוף פעולה עם הרשות לניצולי שואה, נכון? או שהיה?

<< אורח >>מיכל רימון:<< אורח >>

אני חושבת שהיה לנו שיח. אחד הדברים שרצינו ופה, שוב, אני אשמח לעשות, היה לי כן שיח לעשות הדרכה למתנדבים שלהם.

<< יור >>היו"ר טטיאנה מזרסקי:<< יור >>

אנחנו נבקש, כן, בסיכום.

<< דובר_המשך >> מיכל רימון: << דובר_המשך >>

נשמח לעשות את זה שוב.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

בסדר גמור. תודה רבה עורכת הדין מיכל רימון.

אנחנו נעבור לעמותת אביב, עמותה לעזרה לניצולי שואה. עורכת הדין מלי גרנות, מנהלת מחלקה משפטית. בבקשה, נשמח לשמוע אותך.

<< אורח >>מלי גרנות:<< אורח >>

שלום לכם. כמעט צוהריים טובים. אנחנו עמותה שמתעסקת עם הגיל השלישי ועם ניצולי שואה בנושאים של מיצוי זכויות. אלא שנושא של מיגון הוא לא מיצוי זכויות. זה משהו שפשוט הוא הרבה יותר ראשוני, זה הביטחון האישי של ניצולי השואה והאזרחים הוותיקים. ואנחנו מוצאים שאין באמת פתרון. מתקשרים אלינו אנשים מכול גווני הקשת שאפשר לדמיין של בעיות בנושא מיגון.

מאישה מקריית שמונה שהתקשרה כדי להגיד שהיא חיה לבד במקלט. אף אחד מהדיירים האחרים בבניין לא חזר לקריית שמונה. היא אישה מבוגרת והיא ירדה לגור במקלט והיא לא יודעת אם יודעים עליה. זה סוג אחד של שיחות.

<< יור >>היו"ר טטיאנה מזרסקי:<< יור >>

ושירותי הרווחה של רשות מקומית?

<< אורח >> מלי גרנות: << אורח >>

התקשרנו לשירותי הרווחה. לצערנו העובד הסוציאלי של קריית שמונה כרגע במילואים. עדכנו אותם, אבל אתם בוודאי יכולים לנחש - - -

<< יור >>היו"ר טטיאנה מזרסקי:<< יור >>

אנחנו נשמח לקבל פרטים אישיים של האישה ונפנה לרשות המקומית, לראש העיר שצריך ו - - -

<< דובר_המשך >> מלי גרנות: << דובר_המשך >>

הכול אצלה בסדר, היא רק מעדכנת אותנו, את עמותת אביב.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

הפניתם מתנדבים או מישהו? האישה היא לא לבד או עדיין היא לבד? או שכבר התחילה לקבל איזו עזרה?

<< אורח >>מלי גרנות:<< אורח >>

היא לבד. היא לבד, אבל היא התקשרה לעמותת אביב, ואני מציגה את זה כדי להראות את הפער ואת חוסר היכולת למצוא מענים קרובים. היא התקשרה לעמותת אביב, שעוסקת במיצוי זכויות, כדי להגיד שהיא קיימת. שהיא קיימת במקלט בקריית שמונה.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

הזוי.

<< דובר_המשך >> מלי גרנות: << דובר_המשך >>

זה סוג אחד של שיחות.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

הזוי שזה מתפספס.

יש, אני חושבת, בתקופת חירום – אני בעצמי סגנית ראש עיר לשעבר וניהלתי – עשינו תרגולים גם לתקופת חירום. אני יודעת שראש מנהל אוכלוסייה בתקופת חירום, זה בדרך כלל מי שעומד בראש מחלקת הרווחה, וצריכים לדעת ברמה השמית על כול בן אדם שהוא עם מוגבלות, ניצולי שואה.

ואני יודעת שבכרמיאל, למשל – גילוי נאות: אני מכרמיאל – זה מנוהל באופן יוצא מן הכלל. אנחנו יודעים כולם, ומי נמצא ומי במרחב מוגן, מי לא, למי יש בעיה. אנחנו הנגשנו מרחבים מוגנים לאוכלוסיות ונעשית עבודה. אבל אם קיים כזה פער ברשות שאת מציינת, אנחנו נשמח לקבל פרטים אישיים, ואנחנו נעזור, לא רק פרטני, אנחנו נדאג גם - - -

<< אורח >>מלי גרנות:<< אורח >>

אני פשוט מתארת מצב. זה כמובן לא היה מלשון ביקורת, אנחנו גם מבינים את המצוקה. לא מדובר בניצולת שואה, מדובר באזרחית ותיקה והיא ירדה בעצמה למקלט והעבירה את חייה למקלט, אבל היא לבד. וזה סוג של פניות שאנחנו מקבלים, של אנשים שהם אומרים "אני לבד בירושלים", או "אני לבד" בכול מיני מקומות, שאנשים שהם אולי עם יותר אמצעים פשוט התפנו, ובעצם אנחנו רואים שאלה שחלשים נשארים לבד בבניינים. גם אלה שיש בהם מקלט. אבל הבעיה היא שהם רוצים שיידעו עליהם, שיידעו שאולי הם צריכים משהו.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

כן, אנחנו ניקח את זה.

אתם פניתם לרשות מקומית?

<< דובר_המשך >> מלי גרנות: << דובר_המשך >>

כן, כמובן. פנינו, השארנו גם הודעה לעובד סוציאלי.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

קיבלתם מענה?

<< דובר_המשך >> מלי גרנות: << דובר_המשך >>

לא, העובד הסוציאלי הוא כרגע במילואים.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

זאת התשובה שקיבלתם? זהו?

<< דובר_המשך >> מלי גרנות: << דובר_המשך >>

זו פניה מאתמול, היום אני רוצה לקוות שכבר יינתן מענה. אז אני פשוט מעלה את זה פה כדוגמה. כי יש פניות נוספות, ששוב, אנחנו ממש לא הכתובת לדברים הללו. אני מציגה את זה כי זה מגיע אלינו חרף זאת שאנחנו לא הכתובת.

המון אנשים שביתם לא נפגע, אבל הם ניצולי שואה, הם אנשים מבוגרים בעשור התשיעי ובעשור העשירי לחייהם והם לא יכולים להגיע למקום מוגן.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

נכון.

<< דובר_המשך >> מלי גרנות: << דובר_המשך >>

והם פשוט לא יודעים מה המענה שלהם. היה את הקמפיין של בנק לאומי, שבשעה הראשונה התמלאו אלף המקומות שהם העמידו. ויש עוד רבים מאוד בכול רחבי הארץ, בערים הגדולות ובערים הקטנות, בפריפריה ובמרכז, שהם לא מרגישים שהם יכולים להגיע למקום ממוגן והם פשוט הולכים לישון. אמר לי קשיש: "אני הולך לישון במיטה, שם את הכרית על הראש ומקווה לטוב".

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

כן, אני מכירה כאלה. גם אלה שגרים בקרבה הם מתקשים, הם לא מספיקים.

<< דובר_המשך >> מלי גרנות: << דובר_המשך >>

נכון, לא נגישים לזה, בדיוק.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

במיוחד תושבי הצפון, יש שניות ספורות.

<< דובר_המשך >> מלי גרנות: << דובר_המשך >>

ממש.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

במיוחד כשיש מטח טילים מלבנון, יש שניות ספורות להגיע וזה בלתי אפשרי.

<< דובר_המשך >> מלי גרנות: << דובר_המשך >>

בהחלט.

וגם, יש לנו את המקרים של אנשים שהם עם מסוגלות, זאת אומרת, לא כאלה שהם מרותקים לביתם, אלא הם עם מסוגלות. פשוט הם פונים אלינו ומבקשים לעבור למקום מוגן. עכשיו, אין איזו שהיא יכולת להעביר אותם באיזה שהוא קוד, כי הם לא תשושים, הם לא תשושי נפש, הם לא נפגעים, הבית שלהם לא נפגע, ועדיין אין מענה.

אז היה דיון בשבוע שעבר בוועדת הרווחה. העלינו את הנושאים, אבל לא היה באמת מענה. אני מאוד מקווה שבפורום של הוועדה המכובדת של היום אולי נמצא איזה שהוא תקציב, אולי דרך, לא יודעת, ועידת התביעות או קרנות אחרות שיכולות אולי לסייע לניצולי שואה באופן ספציפי למצוא מענים, לפחות לאוכלוסייה זו שלא מוצאת כרגע מענה אחר.

<< יור >>היו"ר טטיאנה מזרסקי:<< יור >>

כן, תודה רבה. תודה, עורכת דין מלי גרנות. מנהלת הוועדה תיקח ממך את הפרטים, אנחנו נדאג לאישה הזאת מקריית שמונה. ננסה לערב את הרשות המקומית גם.

<< דובר_המשך >> מלי גרנות: << דובר_המשך >>

תודה.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

תודה רבה. אנחנו נשמע את עמותת "עמך". אלוף במילואים אורלי גל, מנכ"לית העמותה. בבקשה.

<< אורח >> אורלי גל: << אורח >>

בוקר טוב. לא אלופה אבל אלופת משנה.

<< יור >>היו"ר טטיאנה מזרסקי:<< יור >>

זה מה שכתוב לנו, אז העלינו אותך בדרגה, בסדר. בבקשה, אורלי גל, מנכ"לית העמותה.

<< אורח >>אורלי גל:<< אורח >>

הכול בסדר. קודם כול נעים מאוד ואני שמחה להיות כאן.

מה שחשוב לי, אם כבר דיברתם מקודם על באר שבע, שאנחנו נמצאים במלון מהיום הראשון של הפגיעה, גם עם מרכז החוסן הארצי ואנשי הטיפול שלנו גם מטפלים שם בנפגעים בגיל השלישי, אבל במיוחד בניצולים. ואני חייבת לומר שחלק מהניצולים שהיו ונמצאים עדיין במלון, הם מטופלים גם ביום יום או במועדון שלנו או בטיפול רגשי.

מעבר לכך, אם הוציאו אותם למקומות אחרים, בתי אבות או דירות - גם לשם אנחנו מגיעים. ובחרנו גם בחמשת הבניינים, הרי זה היו חמישה בניינים, על הניצולים האחרים שנמצאים גם כן שם, להגיע לביקורי בית. אנחנו גם בקשר גם עם הרשות וגם עם ועידת התביעות. קשר מאוד קרוב של עדכונים. אותו דבר לגבי תל אביב, חשוב לי לציין שהסניף תל אביב של "עמך" הוא ברחוב מזא"ה, מאוד קרוב. ואפילו אתמול גילינו גם שהזכוכיות של המועדון של הניצולים נשברו במועדון שלנו. וגם שם יש ניצולים שאנחנו ביום יום רואים אותם אצלנו, ואכן הטיפול הוא חיבוק גדול מאוד מאוד קרוב.

מעבר לכך, אנחנו נתקלים בדברים שעלו כאן. אחד, בניצולים שלא מוכנים לרדת למקלט או אפילו ללכת לחדר ממוגן והצרה היא עם המטפלות או עם בני משפחה, מי שהוא לא בודד, שלא מצליחים להתגבר על הסירוב. ואלה אנשים, על מי שאני מדברת, אנשים לגמרי שקולים ומסוגלים לקבל החלטות. אבל אנחנו בדיסוננס לא פשוט ואנשי הטיפול שלנו באמת מנסים לשתף ולדבר על זה. אני חייבת להגיד שחלקם אין מה לדבר, אנחנו גם הצענו גם לצאת מהבתים לחלקם.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

האנשים מסכימים? אוהבים את הרעיון?

<< אורח >> אורלי גל: << אורח >>

לא מסכימים. הם לא מסכימים לצאת מהבית, נקודה.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

לא מסכימים הם מעדיפים את הפרטיות שלהם, את הפינה שלהם.

<< דובר_המשך >> אורלי גל: << דובר_המשך >>

ממש.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

מרגישים יותר בטוח בבית.

<< דובר_המשך >> אורלי גל: << דובר_המשך >>

בדיוק. זו גם נקודה שהיא מאוד חשובה.

חשוב לי לציין שאנחנו בקשר עם המאות ניצולים שלנו או באופן מקוון או טיפולי בית. ביקורי בית הם קריטיים. חלקם כול כך בודדים שהלב כואב ואנחנו ממש שומרים על הקשר הזה באופן רציף. זה בטלפון, בזום, בוואטסאפ, בביקור, בכול דבר שרק אפשר. ואם יש בעיות במס רכוש, אני דיברתי במקרה עם מנכ"לית הרשות לפני כמה ימים, זה כנראה יסתדר, אבל גם כן שרצו לחבר אותנו עם רשות ה- - -

<< יור >>היו"ר טטיאנה מזרסקי:<< יור >>

יש מישהו שמלווה? עובדים סוציאליים שמלווים את ניצולי השואה וקשישים בהגשת תביעות למס רכוש? אנחנו נשמח לשמוע, מי ששומע אותנו בזום אז אנחנו נשמח לשמוע אם יש ליווי משפטי או סיוע.

<< אורח >>אורלי גל:<< אורח >>

במלונות יש עמדות. ראיתי גם בתל אביב וגם - - -

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

במלונות יש, ובמוסדות גריאטריים שיגיעו גם לאנשים האלה. אוקיי.

<< דובר_המשך >> אורלי גל: << דובר_המשך >>

נכון.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

יכול להיות שמי שאחראי על הפינוי, יכול להיות שזו רשות מקומית, הם צריכים לדאוג לספק ליווי וייעוץ לאנשים כאלה גם בנושא של מס רכוש.

<< אורח >>אורלי גל:<< אורח >>

נכון.

הדבר האחרון החשוב לי לציין, שלא מעט משפחות פונות אלינו בשביל יותר הליווי. של 'תגידו לנו מה לעשות, איך ללוות', זו תקופה מאוד קשה לכולם וכול אחד מרגיש אחריות, ובצדק.

זהו, ונשמח באמת לעזור לכול מי שזקוק.

<< יור >>היו"ר טטיאנה מזרסקי:<< יור >>

תודה רבה לאורלי גל, תודה רבה לך, מנכ"לית עמותת עמך.

שומעים אותנו, נמצאים בזום, נמצאת סמנכ"לית של ארגון "למענם", רופאות ורופאים למען שורדי שואה. נועה, אם את רוצה להוסיף משהו? נועה דוקאי. שלום.

<< אורח >> נועה דוקאי: << אורח >>

שלום לכולם, נעים מאוד. כמו שאתם יודעים, עמותת למענם זה רופאות ורופאים למען שורדי שואה, והפעילות שלנו היא בעיקר הנגשה של רופאים מומחים לשורדי שואה בארץ. אבל כולנו מזהים את הצורך ובמהלך תקופת המלחמה הרחבנו את הפעילות שלנו באמצעות חמ"ל טלפוני יזום. אנחנו פשוט פונים באופן שיטתי לשורדים שאנחנו מזהים שיש להם גם צרכים רפואיים וגם עריריים.

פנינו כבר למאות שורדים ואנחנו בעיקר מנסים לזהות את הצרכים הרפואיים שלהם. המרנו כיום את רוב הביקורים שלנו, ביקורי הבית או ביקורי מרפאות ששורדים צריכים לטיפולים טלפוניים. ביצענו כבר מעל 100 ייעוצים טלפוניים. רופאים שלנו פשוט לקחו את מזוודות הציוד שלהם וביצעו כ-100 ביקורי בית עד היום מתחילת המלחמה.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

מצוין.

<< דובר_המשך >> נועה דוקאי: << דובר_המשך >>

המרפאות הניידות שלנו ממשיכות לפעול, בעיקר במרכזי יום. ולצערנו, האתגרים המרכזיים שכולם ציינו פה זה באמת נושא המיגון. הרשויות מכירות את זה, אך עם השיחות הרבות שלי עם כול הרשויות - אין יותר מדי פתרונות.

<< יור >>היו"ר טטיאנה מזרסקי:<< יור >>

יש לי שאלה, זה קל להגיע לשורדי שואה שנמצאים במוסדות ובמקומות מרוכזים. ואלה שנמצאים בביתם והבית שלהם לא מונגש ולא מוגן מספיק, האם קיבלתם פניות מאנשים כאלה? או שיש לכם נתונים על אנשים כאלה?

<< דובר_המשך >> נועה דוקאי: << דובר_המשך >>

כן, אנחנו מגיעים אליהם גם. מהרופאים שלנו זה לא מונע להגיע לשורד הביתה אם אין לו מרחב מוגן. רוב ביקורי הבית שבוצעו, בערך 100, 70 מתוכם הם לא בהכרח שורדים שיש להם מרחב מוגן בתוך הבית.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

אם ה-70 מתוך מאה לא מוגנים, ואנחנו עוד מבקשים נגישות אם בכלל אין מיגון בסיסי, אז זה, סליחה, זו שאלה למשרדי ממשלה, לפיקוד העורף ולמנגנון איך אנחנו נוכל להגן על האנשים האלה.

תודה, נועה. תודה רבה.

אנחנו נעבור למשרדי ממשלה. אנחנו נשמע את משרד ראש הממשלה, רשות לזכויות ניצולי השואה, עורכת דין רונית רוזין, בבקשה. את שמעת את דברי הפתיחה שלי, שמעת את הנציגים של ארגונים אזרחיים, הבעיות שעולות. האם יש לכם נתונים? האם אתם מנהלים את האירוע או שמישהו מנהל את האירוע? בבקשה.

<< אורח >> רונית רוזין: << אורח >>

קודם כול תודה על הדיון החשוב. לצערי, זה לא דיון ראשון.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

נכון.

<< דובר_המשך >> רונית רוזין: << דובר_המשך >>

עברנו את הדיון הזה ב"עם כלביא", עברנו גם בתחילת "חרבות ברזל", אבל ב"עם כלביא" היה דיון, והיה לאחריו דיון גם בוועדה הזאת וגם בוועדת רווחה על המשמעות של פערי המיגון ביחס לשורדי השואה.

אני אגיד עוד פעם לצערי, שבאירוע הזה אנחנו מקבלים פחות פניות. וגם כשיש פניות, אלה תחנונים של ילדים שנעזור להורה ניצול השואה. אנחנו מפעילים את כול העולם דרך חמ"ל פינויים של משרד הרווחה, שהפעם יש להם מיטות פנויות, פעם קודמת לא היו מיטות פנויות. והתחושה שלי זה שהרבה מהם - - -

<< יור >>היו"ר טטיאנה מזרסקי:<< יור >>

מאיפה יש מיטות פנויות? סליחה, אני אשמח, ונשמע גם את משרד הרווחה.

<< דובר_המשך >> רונית רוזין: << דובר_המשך >>

לא, יש פשוט פחות ביקוש. תכף משרד הרווחה יתייחס.

אנחנו לא מנהלים את אירוע המיגון. פערי המיגון במדינת ישראל בכלל, ואני מתייחסת לקשישים ולשורדי השואה בפרט, זה אירוע שגם יש עליו דוח מבקר המדינה, הוא הולך איתנו אחורה.

הפתרונות או כמו שמיכל אמרה, כול מיני פלסטרים שיש, התרחבו מהמערכה הקודמת למערכה הזאת. ואני מברכת את משרד הרווחה על מועדוני הלילה שנפתחו עבור קשישים או ניצולי שואה שהם עצמאיים, על חמ"ל פינויים שהפיק לקחים ועובד היום מצוין.

רק החוויה שלי מול שורדי השואה, ועשינו אלפי שיחות מתחילת המערכה לכול מי שנמצא באזורים שנפגעו וגם לכול מי שמסומן אצלנו כערירי, כשגם הפרויקטים שלנו, אורלי דיברה, בטיפולים הנפשיים, מועדוני עמך, יש עוד אלפי שיחות שנעשו על ידי העמותות שהן ספקיות או נתמכות על ידינו. ויש מעט מאוד בקשות.

עכשיו, גם כשיש בקשות ומגיע לי זוג בן 90 בלילה, ואני חושבת שכול מהמשרדים פה הכיר את הזוג הזה, בני 90 שישנו בחניון בתל אביב, איפה שנפל הטיל בלילה ראשון ונהרגה המטפלת הפיליפינית של ניצולת שואה בעצמה, שהייתה בחד הסמוך וניצלה. בסופו של דבר הפעלנו את כול המערכות, מצאנו פתרון - הם לא הסכימו לזוז. לא הסכימו לצאת, גם כשהתפוצץ להם דוד שמש ויכול להיות שגם זה חלק מהפגיעה של הטיל. בסוף הם הסכימו שנביא מישהו שיתקן להם את הדוד שמש, העיקר שהם יישארו בדירה. אז זה אירוע אחד.

אני לא יודעת אם זה חוסן או ייאוש, תגדירו אתם, אבל אני חייבת להגיד שגם הפינויים האלה, ואנחנו רואים את זה לאורך זמן ואולי צריך לעשות, אולי מישהו צריך לחקור את זה - הם לכשעצמם מביאים לתמותה. לתלוש את האנשים מהבתים שלהם יש לזה מחירים מאוד כבדים. ראינו את זה ב-7 באוקטובר עם השהייה במלונות. גם לזה יש משמעויות.

והסיפור הוא שמי שעצמאי ומוכן לצאת ורוצה לצאת - יש פתרונות, וגם אנחנו מעודדים עכשיו לצאת למועדוני לילה שנפתחו. הנה, היום נפתח גם בנווה שרת והעובדת הסוציאלית הראשית שלנו תלך לשם לראות את המקום. יש גם סיפורים איך להגיע לשם עם הסעות וזה גם לא פשוט, אבל זה עוד כלי בארגז הכלים שלנו.

אבל בדיון הקודם, מה שעשינו בבקשתה של יושבת הוועדה הקודמת, חברת הכנסת מירב כהן, מיפינו את המוסדות הלא ממוגנים כי גם שם יש, חוץ מהעצמאיים, יש גם את האירוע של מוסדות שלא ממוגנים ושל אנשים ששוכבים במיטה רק רחוק מהחלון ומתפללים והצוות לא יודע מה לעשות איתם.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

רונית, אבל ראינו סקר שעשיתם "סיכום נתוני מיגון מוסדות בהם שוהים ניצולי שואה" במערכה קודמת, ואז היה לכם נתון כזה שמיפיתם 480 מוסדות ומקבצי דיור בהם מתגוררים 12,256 ניצולים, מתוכם 586 ניצולים ללא מיגון כלל ו-320 עם חיצוני בלבד, זאת אומרת או מיגונית או מקלט ציבורי. זה הנתון, האם אתם יודעים שזה השתנה משהו, נעשה משהו במשך חצי שנה?

<< אורח >>רונית רוזין:<< אורח >>

אנחנו התבקשנו על ידי הוועדה לרכז את הסקר, למרות שאנחנו לא אחראים על מיגון. אנחנו רק מקבלים את הבעיות ומנסים למצוא פתרונות בתוך ה- - -

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

כן, האם יש לכם?

<< אורח >> רונית רוזין: << אורח >>

אז קיבלנו את הנתונים האלה דרך המשרדים הרלוונטיים, שבהם יש מוסדות: משרד הרווחה, משרד הבריאות, שיכון, קופות חולים, כי הייתה על השולחן איזו שהיא הצעה של ועידת התביעות למיגון מוסדות שיש בהם ריכוז של ניצולי שואה. לכן רצינו לראות איפה יש יותר ניצולי שואה. האם זה השתנה? צריך לשאול את ועידת התביעות איפה זה עומד.

<< יור >>היו"ר טטיאנה מזרסקי:<< יור >>

נשמע את ועידת תביעות, כן.

רונית לקראת הדיון גם ביקשנו האם מאז הדיון בבדיקה פרטנית של נגישות המיגון במוסדות סיעודיים, כלומר האם דיירים יכולים להגיע למרחב מוגן בזמן האזעקה? ביקשנו שתאספו את הנתון הזה. האם עשיתם את הבדיקה הזאת?

<< אורח >>רונית רוזין:<< אורח >>

זה לא, שוב, זה לא תחום אחריותנו לטפל בנושא של מיגון. אני רגע מציפה את הבעיות. יש פתרונות, כמו שציינתי, אבל הבעיה העמוקה היא היעדר המיגון ובעיקר גם במוסדות וגם לאנשים הפרטיים. פעם קודמת העלינו את הבעיה שהחניונים שנתנו מענה עבור הצעירים לא מתאימים לגיל הזה, ובאמת משרד הרווחה הרים את הכפפה וייצר מנגנון שכן מתאים לגיל הזה, אבל לא לכולם, לעצמאיים.

אבל עדיין צריך, אני מצטרפת למה שנאמר על ידי עמותת אביב, צריך לראות איך מוצאים פתרונות למיגון גם באזורים שגרים ב - - -

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

בהנגשה, נגישות. גם נגישות.

<< דובר_המשך >> רונית רוזין: << דובר_המשך >>

הנגשה.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

כשאתם עושים שיחות פרטניות, אתם עשיתם המון שיחות פרטניות כבר מתחילת "שאגת הארי". הבעיות שעולות שם בתוך השיחות, לאן אתם מעבירים? ואיך אתם מטפלים בהן? כשהיו למשל תלונות.

<< דובר_המשך >> רונית רוזין: << דובר_המשך >>

יש לנו שירות סוציאלי, מנהלת השירות הסוציאלית, גלית, פה, היא יכולה להרחיב. יש לנו שירות סוציאלי שפועל מול כול הרשויות. זאת אומרת, אם זה מישהו שעומד בקריטריונים של חמ"ל פינויים של משרד הרווחה אז באמצעות העובדות הסוציאליות ברווחה, שעובדים איתנו בשיתוף פעולה מלא, אנחנו מעבירים לרווחה.

הייתה לי עכשיו פניה על ניצולת שואה ברווחה בקריית ים, שחזרה מהמלון של לאומי. אגב, המלון זו יוזמה נהדרת אבל זה היה שבוע וזה נגמר ועכשיו הם חזרו הביתה.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

מי קובע זמן שהות במלון פינוי? זה בתוך משרד הרווחה?

<< דובר_המשך >> רונית רוזין: << דובר_המשך >>

לא, המלון של לאומי זו הייתה יוזמה פרטית, זה לא מלון לפינוי, זה מלון שבנק לאומי ופתאל אירגנו לקשישים. היו שם, כמו שנאמר, 1,000 מיטות, זה היה לשבוע, נתן איזו שהיא הפוגה ועכשיו הבעיות חזרו. אז אנחנו פונים לרשות המקומית, אנחנו עובדים מול העובדים הסוציאליים ברשות המקומית, מול הרווחה, מול משרד הבריאות, מול בתי אבות לפעמים כשצריך למצוא איזה פתרון יצירתי. אבל בסופו של דבר - - -

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

אתם עושים אחר כך מעקב אחרי פניות שאתם מעבירים לחמ"ל משרד הרווחה?

<< דובר_המשך >> רונית רוזין: << דובר_המשך >>

בוודאי, אנחנו בודקים שנמצא מקום, רק כמו שאמרתי בראשית דבריי, בהרבה מקרים נמצא מקום, חוזרים לקשיש והוא לא מוכן לצאת מהבית שלו, הוא לא מעניין אותו. שאני אממן לקשיש במושב, הוא רוצה שאני אממן לו עכשיו בניית ממ"ד. עכשיו, אני לא יכולה לממן.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

בוודאי.

<< דובר_המשך >> רונית רוזין: << דובר_המשך >>

אין תקציבים לממן בניית ממ"ד במושב. זה המון בעיות, שצריך לתת להן איזה שהוא מענה יותר רחב. אין לנו כאן, אני מניחה, את הפתרונות, לא אצלנו.

אבל אני אגיד עוד משפט אחד. ציינת את המוקד של השוויון החברתי לרשות לזכויות ניצולי שואה שהיא מתכללת את הטיפול בניצולי השואה, עובדת בשיתוף עם כול הגופים שכאן. יש מוקד, כוכבית 5105, והעובדים במוקד מעודכנים ויודעים על כול הפתרונות, גם כאלה שנוצרו בשבוע האחרון. אנחנו מקפידים לעדכן אותם, אז כיוון שאנחנו בוועדה לשורדי שואה, אני מזמינה לפנות אלינו, אנחנו עובדים גם בשיתוף עם המוקדים האחרים.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

תודה רבה, רונית. אתם מגייסים גם משאבים, כספים למיגון מוסדות? למשל איפה שיש מספר גבוה של שורדי שואה במצב סיעודי או אזור גיאוגרפי? אתם מנהלים איך שהוא, מרכזים את זה?

<< דובר_המשך >> רונית רוזין: << דובר_המשך >>

אנחנו לא מטפלים במיגון. מה שציינתי זה שוועידת התביעות הציעה לגייס כספים בשביל למגן מוסדות. הרשות מטפלת בניצולי השואה. אנחנו לא מתקצבים מיגון, אנחנו מוצאים פתרונות.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

ועדת התביעות, אוקיי, אנחנו נשאל.

תודה, רונית. יש לכם סינכרון עם רשויות מקומיות? זה עובד? יש לכם שיתוף פעולה? העברת מידע?

<< דובר_המשך >> רונית רוזין: << דובר_המשך >>

יש סינכרון מצוין.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

מצוין.

<< דובר_המשך >> רונית רוזין: << דובר_המשך >>

אנחנו עובדים מול הלשכות לשירותים חברתיים בכול יישוב שיש בו ניצולי שואה. העובדות הסוציאליות ברשות עובדות מול העובדות הסוציאליות שם. יש בהרבה מאוד יישובים גם עובדת סוציאלית ייעודית לטיפול בניצולי שואה. וזה קשר שוטף, הדדי, שעובד מצוין בשגרה ולכן הוא עובד מצוין גם בחירום.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

יש לכם קשר עם עמותה ישראלית לנגישות? אולי למי שנותן מענה במוקד שלכם כוכבית 5105, שיידעו מה לענות, לאן להפנות? או שאתם לא צריכים את זה? לא עולות שאלות - - -

<< דובר_המשך >> רונית רוזין: << דובר_המשך >>

לא, אבל רשמתי לפניי, אני מכירה את מיכל ואנחנו ניצור את הקשר הזה ונמשיך מכאן.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

מצוין.

<< דובר_המשך >> רונית רוזין: << דובר_המשך >>

כול קשר הוא חשוב.

<< יור >>היו"ר טטיאנה מזרסקי:<< יור >>

תודה רבה.

יש לכם נתונים כמה ניצולי שואה פונו ולאן? אתם מרכזים את הנתון הזה?

<< דובר_המשך >> רונית רוזין: << דובר_המשך >>

רק מה שאנחנו מקבלים מהרשויות המקומיות.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

באופן יזום ביקשתם לדעת?

<< דובר_המשך >> רונית רוזין: << דובר_המשך >>

ביקשנו אבל זה סוג של מכשול, כי זו העברת מידע דרך מערכת "יחד" ועד שאנחנו מקבלים את זה, קיבלנו את המידע ב"עם כלביא" - - -

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

ב"עם כלביא" קיבלתם מידע ועכשיו לא?

<< דובר_המשך >> רונית רוזין: << דובר_המשך >>

מאוחר מדי. ולכן אנחנו עושים את השיחות שלנו ומרכזים את המידע, אנחנו מקבלים, למשל, דרך עמותת "עמך" קיבלנו מידע על המפונים לבאר שבע ועל המפונים מתל אביב. אין לי את המידע המלא. לשמחתי, אלה לא כמויות גבוהות וגם בתוך המידע על הפינויים עם כמות הקשישים מעל גיל 60, אם זה נדמה לי 10% או 15%, אז מתוך זה ניצולי שואה זה עוד פחות. אנחנו משתדלים להגיע לכולם.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

אבל שלחתם מכתב בקשה וקיבלתם מענה? ביקשתם?

<< דובר_המשך >> רונית רוזין: << דובר_המשך >>

אנחנו לא חשופים למערכת "יחד", זה איזה שהוא מין חסם בירוקרטי שאנחנו עובדים עליו. אבל כן מול הרשויות, שירותים חברתיים, אנחנו מקבלים איזו שהיא אינדיקציה ומשם פועלים.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

ובעצם אתם צריכים את הנתון הזה? לדעת כמה ניצולי שואה נמצאים בפינוי ואיפה, אתם צריכים את המידע הזה?

<< דובר_המשך >> רונית רוזין: << דובר_המשך >>

בוודאי, לכול ניצול שואה שפונה ושאנחנו יודעים עליו, גם אם מהתקשורת אני אוספת מידע, אז העובדות הסוציאליות שלנו יוצרות קשר ובודקות איך ניתן לסייע.

חשוב להגיד, ונמצאת פה אורלי, שאחד הדברים החשובים בהקשר של ניצולי שואה ביחס לאוכלוסייה הכללית זה שהם פוסט טראומתיים מלכתחילה ואחרי אירועים כאלה הם צריכים את הליווי גם הרגשי, רובם, לא כולם מסכימים. הרשות מממנת טיפול נפשי ללא הגבלה לכול החיים לכול שורדי השואה ובמקום שהם היו קודם בטיפול אצל אורלי או בעמותת אלה אז זה פשוט, אבל כשיש אנשים חדשים שנכנסים לאירוע, צריך לעטוף אותם בתוך המורכבות גם הנפשית, לא רק הפיזית. אז כן, זה מאוד חשוב.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

תודה רבה לך, רונית. תודה על העבודה החשובה שאתם עושים למען שורדי שואה. ממש מוערך, עושים מהלב, אנחנו מוקירים תודה.

אנחנו נשמע את משרד הרווחה. יש לנו את מירי מאיר שטטמן, מנהלת תחום ניצולי שואה, אזרחים ותיקים במנהל אזרחים ותיקים, בבקשה, נשמח לשמוע אותך.

<< אורח >>מירי מאיר שטטמן:<< אורח >>

שלום, נעים מאוד. אני מירי מאיר שטטמן, אני מנהלת שירות אזרחים ותיקים בקהילה במינהל אזרחים ותיקים במשרד הרווחה. חלק מהאוכלוסייה זה גם ניצולי השואה, אבל באמת יש לנו את כלל האזרחים ובתוכם ניצולי השואה.

אני יכולה לתאר את הפתרונות שאנחנו נותנים בימים אלו. אז כמו שקודמתי, רונית, סיפרה על נופשוני מלחמה אנחנו קוראים לזה, יש פניות לחמ"ל הפינויים, שהפינוי הוא לבתי אבות שהם בהתקשרות עם המשרד. אז אני יודעת לספר שעד היום היו 233 פניות, ומתוכן אושרו 220 נענו, 13 נדחו כי הם היו במצב תפקודי לא מתאים וממליצים לפנות למשרד הבריאות במצב כזה.

לצד נופשוני המלחמה, אז גם את זה רונית ציינה, אפשרנו לרשויות המקומיות לפתוח מרכזי לילה, וזה כול רשות מחליטה אם היא פותחת או לא. הרעיון הוא לאפשר מ-19:00 עד 07:00 אפשרות לאזרחים ותיקים ולאנשים עם מוגבלות להגיע למתחמים האלה. גייסנו גם מיטות בנדיבות הקרן לידידות. גם חמגשיות ניתנות שם למי שצריך, אבל כול רשות מחליטה אם יש לה את התנאים לפתוח כזה מרכז, והיא מפרסמת את זה. רק היום קיבלתי פרסום של אחת הרשויות, אבל ראיתי לאורך השבוע גם נתניה, רמת גן.

<< יור >>היו"ר טטיאנה מזרסקי:<< יור >>

הרשויות מקבלות שיפוי? איזה תקציב?

<< אורח >>מירי מאיר שטטמן:<< אורח >>

כן, הן מקבלות ממשרד הרווחה תקציב לשני מדריכים בלילה במקום הזה. יש תנאים, זה צריך להיות מקום שהוא סמוך למרחב מוגן או מרחב מוגן בעצמו. יש תנאים איך אפשר. ברגע שרשות מקומית מעוניינת לפתוח היא עוברת דרך הפיקוח שלנו לקבל אישור ואז אנחנו משפים אותם בשני מדריכי לילה שיהיו במקום, כדי שאם חלילה משהו קורה ואחד צריך לטפל אז שיהיה עוד אחד ברקע. לצד זה גם יש לנו קשר עם ארגונים אזרחיים של התנדבות שמגיעים ומסייעים שם, וציוד של מיטות, הם קיבלו מי שהיה צריך ועוד כאלה דברים.

<< יור >>היו"ר טטיאנה מזרסקי:<< יור >>

אני אחזור לפניות, את אמרת בהתחלה שקילתם 233 פניות.

<< אורח >> מירי מאיר שטטמן: << אורח >>

נכון.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

אלו פניות יזומות של אזרחים, לאן הם התקשרו? איך קיבלתם את הפניות?

<< דובר_המשך >> מירי מאיר שטטמן: << דובר_המשך >> אני אסביר. הפניות הן דרך המחלקות לשירותים חברתיים. כלומר אם פונה אזרח ותיק שהוא מעוניין, הוא עובר דרך המחלקה לשירותים חברתיים שפונה לחמ"ל והיא מקבלת תשובה בצורה מסודרת מהחמ"ל, וברגע שהתשובה - - -

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

לחמ"ל שלכם? חמ"ל פינוי?

<< דובר_המשך >> מירי מאיר שטטמן: << דובר_המשך >> לחמ"ל פינויים של משרד הרווחה, נכון.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

אלו רק מחלקות של רשות מקומית יכולות לפנות אליכם? אזרחים לא פונים.

<< דובר_המשך >> מירי מאיר שטטמן: << דובר_המשך >> לא, כולם יכולים. אם אזרח פונה יפנו אותו דרך החמ"ל כי מצאנו לנכון שזה פשוט בצורה יותר מאורגנת ומסודרת, ולא משאירים אף אזרח שפונה ורוצה לבד, מחברים אותו למי שצריך ברשות כדי שתיעשה הפניה עם המידע שצריך להגיע. וברגע שיש אישור מהחמ"ל אז מקבלת, כמובן, העובדת הסוציאלית ואז היא גם מסייעת לו בהסעה אם צריך או באיזו דרך שהוא יוכל להגיע לבית האבות שאליו נמצאה מיטה מתאימה לתנאים שלו.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

233 פניות זה כולן לגבי פינוי? את מדברת רק על מוקד פינויים, חמ"ל פינויים.

<< דובר_המשך >> מירי מאיר שטטמן: << דובר_המשך >> אני דיברתי על נופשוני מלחמה, נכון. עד היום בבוקר זה מספר הפניות שהגיע וטופלו 185 כבר ממש נמצאים ואני מבינה ש-35 אושרו והם עדיין בטיפול, זה אומר שכנראה עוזרים לבן אדם עוד להגיע או, לא מצויה כרגע בכול אחד ואחד אבל זה אושר. ו-13 נדחו בגלל מצב תפקודי שלא מתאים למחלקות בבתי האבות שלנו.

<< יור >>היו"ר טטיאנה מזרסקי:<< יור >>

יש לכם נתונים באיזו רשות יש ריכוז גדול יותר של שורדי שואה שזקוקים לפתרון? שאין להם מענה נכון לעכשיו שהם נמצאים? אין להם מרחבים מוגנים ואין להם נגישות אולי למרחבים מוגנים. יש לכם נתונים?

<< אורח >>מירי מאיר שטטמן:<< אורח >>

אני אשמח לחזור לזה ולספר שמשרד הרווחה יש לו נתונים על כלל ניצולי השואה, אבל אלה נתונים כמותיים. כול רשות מקומית יודעת ממסד הנתונים גם של המשרד, כמה ניצולי שואה יש לה בתוך הרשות, והיא פונה בשגרה – ורונית יכולה להיטיב לספר על זה יותר ממני – היא פונה לרשות לניצולי שואה, מבקשת להסדיר ולקבל את המידע מי ניצולי השואה שקיימים אצלה ברשות. ובהתאם לזה הקשר הוא של העובדת במחלקה מול שורדי השואה.

<< יור >>היו"ר טטיאנה מזרסקי:<< יור >>

אני יודעת שיש מקומות שמציעים, למשל, להגיע או מציעים הסעה למרחב מוגן. אבל זה בלתי אפשרי להגיע כי הזמן קצר. כביכול יש באזור, בשכונה, מרחב מוגן, מקלט ציבורי נגיש, אבל לא מספיק להגיע לשם, לאנשים עם מוגבלויות או לניצולי שואה אין זמן להגיע, לא יספיקו כי ההתרעה היא די קצרה. אז מה עושים במקרים כאלה?

<< דובר_המשך >> מירי מאיר שטטמן: << דובר_המשך >> לכן אנחנו אפשרנו למחלקות לפתוח את מרכז הלילה שהוא לא תלוי אזעקה כזו או אחרת אלא מאפשר לאדם שזה מתאים לו להגיע ולשהות שם לילה שלם מ-19:00 עד 07:00.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

זה בכול הרשויות? איפה יש את זה?

<< אורח >> מירי מאיר שטטמן: << אורח >>

הרשויות המקומיות מחליטות מי פותח ומי לא. אנחנו אפשרנו את הדבר ואני יכולה להגיד שכפטריות אחר הגשם זה מתחיל לנוע. יש לנו כיום בעשר רשויות אני יודעת שזה כבר פועל: ברמת גן, בהרצליה, בנתניה, תל אביב, רחובות, באר שבע, דימונה - דימונה היו הראשונים שהתחילו עם זה - חדרה, טבעון, טירת כרמל, קריית מוצקין, רמת ישי. אני יודעת שיש עוד כאלה שהם בדרך לשמה. אבל זה אחד הפתרונות.

יש, אני רוצה להשלים רק עוד משהו. יש גם בבתי מלון 402 אזרחים ותיקים שפונו עד נכון להבוקר הזה. ושם אנחנו מפעילים, גם בירושלים עבור תושבי בית שמש וגם בבאר שבע, החל מהשבוע מוקדי פעילות באמצעות ספק שעשינו איתו התקשרות, ולעבור חדר חדר, לראות מה קורה עם האזרחים הוותיקים, לראות מה הצרכים, וגם - - -

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

מירי, יש לכם גם רישום, האם אתם מציינים שאתם מכירים את האוכלוסייה שאתם מפנים, יש לכם נתון מי מהם ניצולי שואה?

<< דובר_המשך >> מירי מאיר שטטמן: << דובר_המשך >> אנחנו לא מפנים.

את מדברת על בתי האבות או על מרכזי הלילה?

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

לא, לא. גם על פינויים. בכלל, יש לכם נתון נפרד של שורדי שואה?

<< דובר_המשך >> מירי מאיר שטטמן: << דובר_המשך >> אם לאדם יש תיק במחלקה קרוב לוודאי שיסמנו. אני לא יודעת אם זה מדויק להבוקר, אבל משהו כמו 32 ניצולי שואה הגיעו לבתי האבות.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

יש לכם שיתוף פעולה ושיתוף מידע עם הרשות לניצולי שואה על מנת שהם יידעו מי משורדי שואה נמצא בפינוי? מי שהגיע לחמ"ל? אותם 32 את אומרת. האם רשות לניצולי שואה קיבלו את הנתון הזה? הם יודעים מי נמצא בפינוי?

<< דובר_המשך >> מירי מאיר שטטמן: << דובר_המשך >> אני מניחה שחלקם אפילו הם בעצמם הפנו, זה מה שרונית אמרה מקודם, אבל - - -

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

לא הבנתי.

<< דובר_המשך >> מירי מאיר שטטמן: << דובר_המשך >> רונית ציינה מקודם שהם בעצמם הפנו לחמ"ל פניות, אז - - -

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

כן, האם יש לכם סינכרון? כי גם אתם מעדכנים אותם שכן אנחנו - - -

<< דובר_המשך >> מירי מאיר שטטמן: << דובר_המשך >> מי שפנה הם גם קיבלו עדכון שהוא קיבל את המענה.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

זאת אומרת רק פרטני, באופן כללי אין לכם שיתוף מידע? סינכרון בשוטף, שיתוף מידע תוך כדי?

<< דובר_המשך >> מירי מאיר שטטמן: << דובר_המשך >> אני מבינה. ביום חמישי אני מבינה שיהיה עוד דיון שיגיעו נציגי דיור, אני אבקש שייתנו לזה התייחסות. אני לא מכירה את זה פשוט.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

כן, חייבים לשתף את המידע.

<< דובר_המשך >> מירי מאיר שטטמן: << דובר_המשך >> אני מניחה שמשותף אבל אני באמת - - -

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

הוועדה גם שלחה אליכם שאלה לקראת הדיון: האם קיימת תוכנית פעולה לשיפור המיגון במוסדות שבפיקוח משרד הרווחה שבהם שוהים שורדי שואה ומה הוא התקציב המיודע לכך ולוח זמנים ליישום?

<< דובר_המשך >> מירי מאיר שטטמן: << דובר_המשך >> אני מבינה שיש דיון ביום חמישי, מסוים על זה.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

אבל אין לכם עדיין מידע.

<< דובר_המשך >> מירי מאיר שטטמן: << דובר_המשך >> לא, יגיעו נציגי הדיור וישיבו על זה. אני באתי לספר כרגע מה הפתרונות שלנו בקהילה. אני רוצה להגיד גם שהרבה ממסגרות היום שלנו, שזה גם סוג של פתרון מיגוני במהלך היום, כי אנחנו רואים שבמלחמה הזו אין כללים למתי האזעקות. וכמובן, בהתאם להוראות פיקוד העורף והחלטת הרשות המקומית, אבל רשויות שהחליטו להפעיל, אז בהחלט אזרחים ותיקים גם מגיעים למסגרות ואני יודעת שמרכזי יום התחילו לפעול ומועדונים. אז זה גם איזה שהוא פתרון למהלך היום.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

תודה רבה, מירי. תודה רבה, מירי ממשרד הרווחה.

אנחנו נשמע את משרד הבריאות, ד"ר גל מידן, בבקשה, מהאגף לגריאטריה.

<< אורח >> גל מידן: << אורח >>

שלום. טוב, יש חפיפה מסוימת בין משרד הרווחה ומשרד הבריאות עם מוסדות משותפים ובאמת יש שאלות שמיועדות להגיע, הנתונים אליהם יושלמו עד יום חמישי לדיון הנוסף שיוצג בתאריך הזה. אבל באופן כללי.

בגריאטריה המוסדות נחלקים למוסדות גריאטריה פעילה – מוסדות שבהם יש סיעוד מורכב, שיקום, מונשמים – ומוסדות של גריאטריה כרונית. יש לנו את המיפוי מהדיון שהיה בנובמבר, ולגבי מוסדות גריאטריה פעילה אז עכשיו סביב המלחמה והמבצע בוצעו מאמצים להעביר חלק גדול מהמרכזים שבהם היו אזורים לא ממוגנים לאזורים ממוגנים. כמו למשל, מתחם פריימן, ששלושה בתי חולים עם מחלקות גריאטריה פעילה ומחלקות שיקום של קופת חולים כללית עברו למתחם הזה והמתחם הוכשר. כמו למשל, מוסדות בצפון שעברו לאזורים ממוגנים בעוספיה, אם זה משוהם, אם זה ממרכז גריאטרי פלימן שעבר למתחם של רמב"ם בתת קרקע.

זאת אומרת, המקומות שבהם הייתה בעיה של מיגון אז בגריאטריה הפעילה בוצעו העברות, בין אם זה של המדינה ובין אם זה של קופת חולים כללית. יש עוד מחלקות גריאטריה פעילה שלא במסגרת מרכזים גריאטריים. המחלקות האלה, חלקן לפחות הן פרטיות, ולצורך זה יש מבחן תמיכה של משרד הבריאות שעל סך 40 מיליון שקלים, ש-25% ממנו מוקדש לנושא של מיגון, במיוחד למרכזים הגריאטריים או למחלקות גריאטריה פעילה. אז יש כבר 20 בקשות למיגון בנושא הזה. והוועדות יישבו ויחליטו לגבי מתן התמיכה הכספית.

ופתרונות נוספים שקיימים זה מרחב מוגן מוסדי, שמיועד למוסדות שבהם אין מיגון מתאים, ואז מכניסים מרחב שמשרת את המוסד. הפתרון הוא לא מושלם, זאת אומרת עדיין יש אזורים שהם ממוגנים ואזורים שלא ממוגנים. זו דוגמה, המחלקות שאני ציינתי קודם עברו מהמרכזים הגריאטריים שלא פונו לחלוטין, אבל הורדה בהם, לפי הנחיות פיקוד העורף, אז מקפלים את הקומה העליונה ודואגים לזה שיהיו שתי תקרות לפחות מתחת לאזורים. ומעבר לזה יש רידוד של מטופלים כמו שיש בבתי חולים. אז רידוד מטופלים על מנת להשאיר תפוסה שתהיה רק בממ"דים במקומות שיש אותם. ואז בסופו של דבר נשארים במצב שבו המטופלים במוסדות האלה נמצאים באזור ממוגן. זה לגבי המוסדות של גריאטריה פעילה.

המוסדות שמשותפים עם הרווחה, יש מוסדות הם גריאטריה הכרונית, שבהם יש מחלקות של סיעוד או של תשושי נפש וגם לפעמים מחלקות של תשושים או עצמאיים, שהן מחלקות של הרווחה. אז אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם חמ"ל, שיש בו נציגות גם של משרד הרווחה. והמוסדות האלה ברובם הם מוסדות פרטיים. מקבלים את ההנחיות מפיקוד העורף לגבי המיגון בהם. כול מה שנבנה אחרי 2013 – וזה נכלל בסקר המיגון, לפי דעתי, של הרשות לזכויות ניצולי שואה – כול מה שנבנה אחרי 2013 יש בו תקינה שמאפשרת פתרון לאוכלוסייה.

הפתרון הוא עדיין לא מושלם. זאת אומרת יש חלק מהמחלקות שאכן נמצא במרחב מוגן, חלק מהמחלקה, וצריך היערכות של הצוותים בשביל לפנות בזמן התרעות את המטופלים למרחב המוגן. ויש מקומות שבהם יש מרחבים מוגנים באופן מלא.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

אני זוכרת שלפני שנה וחצי אני הזמנתי סקר במרכז המחקר והמידע בכנסת על מוגנות של מרכזים גריאטריים וקיבלתי פילוח מה נמצא תחת משרד הבריאות, תחת משרד הרווחה. ומצב המיגון אני לא אחשוף עכשיו, אבל זה היה רחוק ממה שאנחנו רוצים לראות. הם בשנה האחרונה הוספתם תקציב או שראיתם שינוי, שדאגו למרחבים מוגנים במרכזים כאלה? מה השינוי שחל בשנה האחרונה?

<< דובר_המשך >> גל מידן: << דובר_המשך >>

אני שוב מציין את הנושא של מבחן התמיכה לגריאטריה הפעילה ואת העברות בתי החולים, שבוצעו עכשיו. הפתרונות של מרחב מוגן מוסדי, שזו למעשה מיגונית תקנית שמועברת למוסדות לפי הצורך שיש. מעבר לזה נעשות פעילויות בשביל לאתר מרחבים מוגנים במוסדות או להאיץ תהליכי אישור. למשל, המקומות שציינתי בפריימן או בעוספייה. הם מקומות שהואץ תהליך ההכשרה שלהם כדי לקלוט מטופלים ואז נעשו ההסכמים עם המוסדות שהעבירו לתוכם. אלה דברים שנעשו במהלך המבצע הנוכחי.

מבחן התמיכה עדיין לא בא לידי ביטוי, כי הוגשו הבקשות, עדיין לא ניתנו התקציבים. ומעבר לזה יש עוד מרכזים שבהם לפי הנחיות פיקוד העורף או כול מרכז פרטי, הם ממגנים את האזורים שלהם. ואלה דברים שכיוון שמדובר בהתקשרות שהיא לא של המדינה או של הקופות אז זה תלוי במוסדות עצמם ולפי ההנחיות והחוק והתקנות. ושם יש מקומות שעדיין נותרה הבעיה. אני יכול לספר שיש מקומות שאליהם העבירו למוסד פרטי מחלקות ממוסדות, כמו למשל לב השרון, שהעבירו מטופלים למוסד קריית שלמה, למרחבים ממוגנים שהיו שם, שזה מוסד פרטי.

אז מחפשים את הפתרונות האלה, וגם ברמה הפרטנית לעתים מגיעות אלינו פניות, משרד הרווחה הזכיר, שאנחנו מוצאים עבורם את הפתרונות ברגע ש - - -

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

כן, שמענו ממירי, 33 פניות שהם קיבלו במהלך שבועיים הועברו אליכם כי מדובר באזרחים סיעודיים ומצאתם פתרונות בשבילם, כן? יש לכם עוד מיטות פנויות?

<< דובר_המשך >> גל מידן: << דובר_המשך >>

אם הם מסכימים. לא, זאת אומרת, קודם כול יש הרבה אנשים שמגיעים ובסוף מסרבים. ציינו את זה גופים אחרים שדיברו בדיון. אז גם אנחנו רואים את זה. ומעבר לזה יש לנו אוכלוסייה גם היום בעיקר בגריאטריה הכרונית שאין להם פתרונות מלאים ושנוהגים לפי פיקוד העורף.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

ומה הפתרון לאנשים כאלה? אתם מוציאים קוד מיוחד? כי אלה לא קריטריונים של שגרה, איך נעשית ההתחשבנות?

<< דובר_המשך >> גל מידן: << דובר_המשך >>

ברשותך אני אתחבר מיד שוב דרך הטלפון הנייד כי אני צריך לרדת למקלט. אם אפשר לעזוב זמנית את הדיון.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

זה מהבריאות, אני מכירה. ואם אתם רוצים שנבקש משהו וכוועדה נפנה למשרד האוצר, חשוב שתשמיע מה הצורך. לא רק לחייך כי יש בעיה. לא סתם שאלתי.

<< דובר_המשך >> גל מידן: << דובר_המשך >>

לא, לא. אני חייכתי כי אני ביקשתי את רשותך כיוון שיש עכשיו אזעקה ואני לא אעזוב בלי רשותך.

אבל אני אומר שוב, יש עדיין מקומות שבהם מוסדות, גם בגריאטריה הפעילה, המיגון עוד לא הושלם ויש על זה עבודה. התקשורת שלנו מבחינת העלאת פרטים ותוכניות עבודה היא תקשורת ישירה, כמובן. אבל אני אומר שעכשיו סביב המבצע נעשו פעילויות והפעילויות הן זמניות. העברה ופתיחה של מתחמים זה רק לצורך המלחמה. כמובן שהיה רצוי שיהיה מיגון ולא יהיה צורך בהעברה בזמן הזה, מה עוד שאנחנו מצמצמים מקומות ואנחנו עדיין מהווים את הפתרון לרידוד בתי החולים הכלליים לצורך מקרים של אירועים שיידרשו ציוד של בתי חולים כלליים.

זאת אומרת יש כאן עדיין דברים שאנחנו בעבודה עליהם וגם במוסדות של הגריאטריה הכרונית, גם אם הם פרטיים, עדיין התקנות לא מחייבות אותם לבנות מרחבים מוגנים. ואני יודע שבוועדת העבודה והרווחה יש עכשיו תהליך של חקיקה מחדש בתקנות הקיימות, ואני מקווה שזה ייתן חלק מהפתרונות. כול מה שנבנה אחרי 2013 יש פה איזה שהוא פתרון, גם במוסדות הכרוניים, גם אם הוא לא מלא.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

אתה צריך לרדת לממ"ד?

<< דובר_המשך >> גל מידן: << דובר_המשך >>

כן.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

אז אנחנו נשחרר אותך, שלא תסתכן.

<< דובר_המשך >> גל מידן: << דובר_המשך >>

אני מייד אתחבר מחדש.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

כן, תודה רבה, ד"ר מידן.

בואו נעבור למשרד הקליטה בינתיים, אולגה דדון, אם את בירושלים ולא באזור המרכז, אם תוכלי להצטרף לעלות בזום, נשמח לשמוע.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>

צוהריים טובים לכולם, אני בירושלים.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

שלום, אולגה. את בירושלים, כן? בינתיים אין לנו אזעקה.

אולגה, אנחנו יודעים שיש לכם מעל 10,000 יחידות דיור, שמתגוררים בהן קשישים ושורדי שואה, וחלק מהמבנים אינם בבעלות המדינה אלא מושכרים מבעלים פרטיים. רצינו לשאול כמה ממבנים אלו כוללים מרחב מוגן תקני, ממ"ד או מקלט או ממ"ק. אני מכירה בניינים עם הרבה קומות. והאם לאחר פרוץ המלחמה בוצע איזה פינוי של אוכלוסייה בגלל שחסרים שם מרחבים מוגנים. האם היה מקרה כזה? ואם במקרים שלא היה מיגון תקני נתתם פתרון חלופי לדיירים שלכם ומי אחראי למימון והתאמת מיגון במקבצי דיור – המדינה או בעלי המבנים הפרטיים? אני מניח שזה גם כולל מכרזים שלכם, שזה גם כולל שיש שם מרחב מוגן במבנים, שמשכירים אחר כך לקשישים וניצולי שואה.

<< דובר_המשך >> אולגה דדון: << דובר_המשך >>

צוהריים טובים לכולם. אני רק אדייק ואומר שכול מקבצי הדיור שהמשרד מאכלס בהם הקשישים ה - - - שלנו, אזרחים ותיקים, הם כולם בבעלות פרטית, כולם מושכרים מיזמים פרטיים. אין אצלנו מבנים שהם בבעלות המדינה.

בכולם, למעט אחד שאני אתייחס אליו בנפרד, בכולם יש או ממ"ק או ממ"ד או מקלט. ברוב המכריע יש ממ"קים או ממ"דים, יש כמה עם מקלטים. ויש מבנה אחד בבאר שבע שאין לו את המיגון הזה ולכן בתחילת המלחמה הנוכחית, אנחנו הצענו פתרון חלופי בתוך באר שבע לאזור אחר עם ממ"דים, עם מיגון צמוד. מתוך כמעט 120 דיירים רק שניים הסכימו לעבור. כול השאר ביקשו להישאר ולא לעזוב. שוב, המשרד לא מבצע פינוי יזום כי אין החלטת ממשלה על פינוי. אנחנו פועלים ביחד ובשיתוף עם כול הגופים הרלוונטיים. אנחנו כן עשינו הכנות, העברנו את הנתונים לתוכנית אופרטיבית של פיקוד העורף והשתתפנו בקבוצות תכנון ביחד עם משרד הרווחה, ו - - -

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

עשיתם גם תרגולים, נכון?

<< דובר_המשך >> אולגה דדון: << דובר_המשך >>

נכון.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

עשיתם גם תרגולים במקבצי דיור, ירידה וכניסה למרחבים מוגנים.

<< דובר_המשך >> אולגה דדון: << דובר_המשך >>

יחד עם הרשויות. חשוב לי מאוד לציין, הדיירים במקבצי דיור הם תושבי הרשויות כמו כול תושב רשות, ולכן כול ההערכות וכול ההכנות הן עשו ביחד עם הרשויות.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

מצוין.

תודה רבה, אולגה. מי שנמצא בידיים שלכם הוא נמצא בהשגחה. תודה רבה.

אנחנו נשמע את פיקוד העורף. עוד לא התחברו, אז אולי נצא להפסקה של עשר דקות עד שהאזעקה שם, שאנשים ייצאו ממרחבים מוגנים? טוב, מי נמצא בזום שיכול להתחבר? מי לא נמצא במרחב מוגן?

<< אורח >> רבקה ליאון זדה: << אורח >>

אני אשמח להתייחס אבל אני כן ארצה לשמוע את התגובות של משרדי הממשלה.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

מאיפה את בבקשה?

<< דובר_המשך >> רבקה ליאון זדה: << דובר_המשך >> איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

קודם כול אנחנו מברכים את העובדות והעובדים הסוציאליים היום, יום מיוחד שאנחנו מוקירים תודה לעובדים הסוציאליים שדואגים לקבוצות אוכלוסייה מוחלשות, לקשישים, לאנשים עם מוגבלויות, לאנשים שזקוקים לליווי ומיצוי זכויות והכוונה. אנחנו רוצים להודות לכם על העבודה. אנחנו פונים אלייך, כי את פה הנציגה של - - -

<< דובר_המשך >> רבקה ליאון זדה: << דובר_המשך >> ממני זה יעבור לכולם.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

כן, אני גם תכננתי היום לנאום במליאה בנאום של דקה ולהודות לעובדים סוציאליים. אתם עובדים הרבה, ברוב המקרים אתם עובדים תחת עומס ולא מספיק משאבים, ויש עובדות סוציאליות שעובדות רק במשרות חלקיות, ושזה מעמיס על אלה שכן נמצאים בשטח. ולפעמים דווקא עובד או עובדת סוציאלית שמושיטה או מושיט יד לעזרה זה יכול לכוון, להציל. במיוחד כשבן אדם, כשאנחנו מדברים על ניצולי שואה ומשפחות של ניצולי שואה, אתם נמצאים בפרונט ודואגים, נותנים מעטפת, מארגנים. אני מכירה איך אתם עובדים עם הרשויות המקומיות. אז שאפו, ושוב תודה רבה. מאוד מעריכים את העבודה שלכם.

אני יודעת ששופר הסכם שלכם, הסכם שכר.

<< דובר_המשך >> רבקה ליאון זדה: << דובר_המשך >> נכון, דווקא זה כבר נפתר, ברוך השם.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

כן, זה כבר נפתר. מאיר כהן פעל רבות.

<< דובר_המשך >> רבקה ליאון זדה: << דובר_המשך >> עדיין צריך להוסיף עוד, אבל - - -

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

מאיר כהן פעל רבות בנושא גם כשהיה שר הרווחה. אבל בכול זאת לתמוך ולהוסיף תקנים, כדי להוריד מהעומס שלכם. אז שוב תודה.

<< דובר_המשך >> רבקה ליאון זדה: << דובר_המשך >> תודה רבה.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

אולי בכול זאת תתייחסי בינתיים עד שיתחברו. את שמעת את משרד הרווחה, שמעת את משרד הבריאות, את שמעת ארגונים אזרחיים. אז חשוב לשמוע אותך. את מייצגת את השלטון המקומי או עמותה?

<< דובר_המשך >> רבקה ליאון זדה: << דובר_המשך >> לא, לא. לא את השלטון המקומי. אנחנו ארגון שנמצא בתוך ההסתדרות הכללית, ואני מייצגת בעצם את העובדים בשטח. יש לנו גם עובד שכן נמצא בזום וממש ככה עובד קשישים מבת ים.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

ערן שיראזי, ואת מה השם שלך?

<< דובר_המשך >> רבקה ליאון זדה: << דובר_המשך >> אני רבקה ליאון זדה. אני חושבת שערן נמצא בממ"ד שהוא כן יכול לדבר.

אבל אני כן רוצה להגיד קודם כול שהבעיה של קשישים שחיים בקהילה, לא במוסדות עכשיו, זה שאין להם את המיגון הנגיש וצריכים לרוץ למקלט ובעצם לא יכולים. זו בעיה שכיוון שאין החלטת ממשלה ואין שום תקנה שאומרת לא למשרדים ולא לרשויות שהם מחויבים לתת מענה. יש המון מענים שהם מנסים לתת אבל הם מאוד מאוד חלקיים ולא יכולים לתת את המענה השלם. והבעיה מתחילה מלמעלה, במדיניות. זאת אומרת אילו הייתה את ההנחיה מראש, שצריך לתת על זה מענה ולעשות איזה שהוא תיעדוף אז אני מניחה שהמענה היה הרבה יותר מותאם לצרכים בשטח.

אנחנו כן יודעים שיש אפשרויות. אנחנו יודעים שבנק לאומי פתח 1,000 חדרים בבתי מלון שהם גם נגישים וגם ממוגנים.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

לשבוע. השבוע נגמר, מה עכשיו?

<< דובר_המשך >> רבקה ליאון זדה: << דובר_המשך >> נכון. אבל השאלה היא למה בנק לאומי עושה את זה ולא המדינה. זאת אומרת יש את האופציה, אני מניחה שזה עניין של תקציב. לא ברור למה זה לא בידיים של המדינה, כי בנק לאומי נהדר שהם עשו את זה אבל הם לא יודעים לעשות את התיעדוף שאנחנו ברווחה יודעים לעשות. זאת אומרת יש את מי שיש לו עורף משפחתי, יש את מי שפחות דחוף. צריך לעשות את התיעדוף הזה בצורה מכוונת מלמעלה.

ואני אגיד עוד משהו ספציפי ונקודתי, יש את הנושא של קשישים סיעודיים שחיים עם מטפל, שאני יודעת שיש אופציה להעביר אותם ליחידות ריקות בדיורים המוגנים, שבהתקשרות עם משרד הרווחה. זה משהו שהוא איפה שהוא נופל בין משרד הבריאות למשרד האוצר למשרד הרווחה. אני לא יודעת בדיוק למה זה לא קורה, אני יודעת אבל שזה משהו ש - - -

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

עוד הפעם. תסבירי לי את הסוגייה.

<< דובר_המשך >> רבקה ליאון זדה: << דובר_המשך >> קשישים סיעודיים שחיים בקהילה עם מטפל ובעצם אין להם את המיגון הנגיש. יש אופציה, יש דיורים מוגנים שהם בהתקשרות עם משרד הרווחה ויש שם יחידות, עד כמה שידוע לי, יש שם יחידות ריקות שאפשר להציע לאותם קשישים לעבור אליהן לתקופה הזאת.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

מי מציע להם?

<< דובר_המשך >> רבקה ליאון זדה: << דובר_המשך >> כרגע אף אחד לא מציע להם כי זה איפה שהוא תקוע בין המשרדים. אני לא יודעת אם זה - - -

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

זה לא שלטון מקומי? השלטון המקומי מכיר בדיוק את האוכלוסייה שלו.

<< דובר_המשך >> רבקה ליאון זדה: << דובר_המשך >> השלטון המקומי יכול אולי להוציא את זה לפועל אבל כרגע אלה קשישים שהם באחריות משרד הבריאות. משרד הבריאות, ככול שאני מבינה, עם כלכלת הפינויים שלו זה לא בראש סדר העדיפויות. ושוב, הבעיה מתחילה מלמעלה, שיש להם המון המון צרכים לטפל בהם. אני לא חושבת שזה באשמת אף אחד, וכולם עושים את הכי טוב שהם יכולים. אבל אני כן יודעת שיש למשרד הרווחה את האפשרות לתת את הפתרון, אבל זה משום מה לא קורה. אני לא יודעת אם זה בגלל שמשרד ה - - -

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

אם אנחנו מדברים, למשרד הרווחה יש חמ"ל פינויים, לאלה שמוגדרים גם סיעודיים אז אין להם פתרון?

<< דובר_המשך >> רבקה ליאון זדה: << דובר_המשך >> יכול להיות שבקצוות נותנים פתרונות נקודתיים אבל הפתרון הספציפי הזה שכרוך בהתקשרות מחודשת עם הדיורים המוגנים שבהתקשרות עם משרד הרווחה זה משהו שהוא תקוע. אני אשמח - - -

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

לא, אבל שמענו שמהפניות שהגיעו לחמ"ל הרווחה 233, 13 פניות הועברו למשרד הבריאות, שהיה דווקא מקרה שאת מתארת, קשישים במצב סיעודי שהם הופנו למשרד הבריאות.

<< דובר_המשך >> רבקה ליאון זדה: << דובר_המשך >> משרד הבריאות. אז ככול שאני מבינה אפשר לתת שם יותר מענה. אני מבינה שיש הרבה מענים שנותנים בשטח שהרבה מהקשישים, כמו שנאמר כאן, לא מעוניינים בהם. ואני יכולה להבין את זה. זאת אומרת אדם רוצה להגיע למרחב, למקום שמאפשר לו פרטיות, שמאפשר לו להיות עם המטפל שלו, שמאפשר לו איזה שהוא משהו שמזכיר בית. ולכן מקלטים שאפשר להגיע אליהם בלילה זה מצוין שזה קיים אבל זה לא מתאים לכולם.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

וסיעודיים זה לא מתאים. אז מה עושים?

<< דובר_המשך >> רבקה ליאון זדה: << דובר_המשך >> הדבר הספציפי הזה של להניע את העניין של ההתקשרות של משרד הרווחה עם הדיורים המוגנים, שממילא יש שם התקשרות. צריך להרחיב אותה ולהפנות את הקשישים ליחידות שהן פנויות כרגע.

<< יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >>

אוקיי, תודה רבה.

גל מידן ממשרד הבריאות, ד"ר גל מידן, שמעת?

<< אורח >> רבקה ליאון זדה: << אור

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]