פרוטוקול מספר 329, ועדת הכנסת, 29/06/2026

הכנסת העשרים-וחמש

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 329

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני, י"ד בתמוז התשפ"ו (29 ביוני 2026), שעה 9:00

סדר היום:

<< הצח >> << הצח >> הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה (פ/1540/25), של ח"כ משה גפני << הצח >> וקבוצת חברי כנסת – הכנה לקריאה ראשונה

נכחו:

חברי הוועדה:

אופיר כץ – היו"ר

ינון אזולאי – מ"מ היו"ר

מירב בן ארי

יצחק גולדקנופ

מיקי לוי

עודד פורר

חברי הכנסת:

יעקב אשר

דבי ביטון

ולדימיר בליאק

רם בן ברק

משה גפני

משה טור פז

חילי טרופר

מאיר כהן

יוליה מלינובסקי

אורי מקלב

שרון ניר

משה סולומון

יצחק פינדרוס

אורית פרקש הכהן

גלעד קריב

אלעזר שטרן

נאור שירי

מוזמנים:

אביטל סומפולינסקי

–

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, משרד המשפטים

ענבר תלמוד

–

משפט ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים

אורי נרוב

–

מנהל המחלקה המשפטית, המרכז הרפורמי לדת ומדינה יורי נחושתן

–

אחים לנשק

מלי שטריגלר

–

חברת הצוות המוביל, שותפות לשירות – נשםי דת"ל למען גיוס לצה"ל איילת עירון

–

מקדמת מדיניות, פורום נשות המילואים

איריס שפירא

–

מובילת החזית הפרלמנטרית, אימהות בחזית

עדי אשכנזי

–

מילואימניק

שי יוסף הראש

–

חבר שכול

ייעוץ משפטי:

ארבל אסטרחן

מנהלת הוועדה:

נועה בירן-דדון

רישום פרלמנטרי:

הדס ליפמן

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה, פ/1540/25 << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

שלום רב, אני פותח את ישיבת הוועדה. ממשיכים בהצעת חוק יסוד: לימוד תורה, של חבר הכנסת גפני וקבוצת חברי הכנסת. אני רואה שכל מי שנרשם כבר דיבר אתמול – לא מדבר על הח"כים. אתם רוצים גם? בבקשה, אלעזר, תתחיל ואחרי זה טור פז. חברי כנסת שהיו פה כל הדיון, אני אשמח לתת לכם לדבר שוב.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

דרך אגב, את חטאיי אני מזכיר היום, לא הייתי פה כל הדיון, למרות שאתה נותן לי קרדיט, בגלל שלא יכולתי להיות.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

אני הייתי רק בחלק הראשון גם.

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> צעק עליי והלך.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

אני לא צעקתי עליך, אמרתי לך לקרוא מהחוק הנכון.

<< דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אמרת: אתה שמאל.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

אמרתי לך, אל תישאב לקמפיינים של השמאל. זה מה שאמרתי לך. לא אמרתי שמאלן.

<< דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כל מי שחולק הופכים אותו לשמאל, זו הבעיה.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

אבל לא אמרתי לך שמאלן, אתה עוד פעם טועה בעובדות. סולומון, מה יהיה? אמרתי, אל תישאב לקמפיין של השמאל. בבקשה, אלעזר.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

קודם כול, אני צריך להצהיר און דה רקורד, יש לי הרבה כבוד לאנשי השמאל, אבל אני לא איש שמאל, אפרופו מה שאמרת. אני לא איש שמאל ואף פעם גם לא הייתי שמאל. זה חלק ממערכת ההסתה, סליחה, האחדות של ראש הממשלה, במה שהוא מטפח.

אני חושב שמה שהתחדש מאתמול להיום זה שני דברים: אחד, התבשרנו שמחרתיים החוק הזה יעלה לקריאה טרומית - זה פרטי. אני חושב שאם אני לוקח בחשבון את כל מה שקורה פה בעניין וגם את האמירה של היועצת המשפטית של הכנסת, שלא אוהבת, נגיד במילים עדינות, את האירוע הזה, אבל התעקשה שייעשה תהליך מקיף, שומע והכול, למרות שזה שתי שורות החוק הזה, שגם זה לא נסתר מנגד עיניה, אני חושב שלקבוע אתמול שביום רביעי כבר תהיה הצבעה בקריאה ראשונה, זה לא הולך יחד עם תהליך שנכון היה שכותרת של חוק יסוד תהיה עליו.

ככלל אני חושב, כמו שנאמר, שהחוק הזה הוא לא ראוי להיות חוק יסוד בהתחשב בזה שהוא סותר חזיתית את ערכיה הכי בסיסיים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ובטח לא כאשר עוד לפני שהוא בא אפילו לקריאה טרומית כבר היה ברור שהוא חוק שהוא רחוק מאוד מאוד מלהיות קונצנזוס, והוא אפילו רחוק מלשקף מחצית מהעם. יש בו אלמנטים קואליציוניים, זה נכון, שמשרתים את קיומה של הקואליציה כנראה בעוד שבוע, או אולי את קיומה של הקואליציה אם יקרה לנו האסון הזה, הבאה - אני מאמין שלא נצטרך את הדבר הזה לשם, ולכן אני חושב שעוד פעם, התהליך הזה הוא בעיניי מאוד בעייתי.

הדבר השני, שהתרחש בין אתמול לבין היום, ושבהיותי גם חבר ועדת חוץ וביטחון זכיתי לקבל עותק של החוק החדש, הוראת שעה, אני לא יודע איך נקרא לזה, לקבע את ההשתמטות למשך לפחות ארבעה חודשים, ולהעלות אותה על ראש שמחתנו, וכמעט הדבר היחיד שלא היה שם בחוק זה שלא מקבלים צל"ש – הצעירים, העריקים, המשתמטים, הם לא מקבלים צל"ש בגלל שהממשלה הזאת מסוגלת גם להחליט שכמו שחברי הכנסת החרדים שמבקרים אותם בכלא מחליטים, שאלה מקדשי שם שמיים, ולכן צריך אולי לעשות להם אפילו מי שבירך כל שבת.

מה שאני רוצה לומר זה כנראה שהא בהא תליה, זאת אומרת שמי שרוצה להעביר את חוק יסוד: לימוד תורה, רוצה שהדבר ישרת אותו בהעלאת קרנם של העריקים, והינה אנחנו עכשיו מחליטים שלומדי התורה יש להם חוק יסוד, שכמו שכבר אמרתי, אין אותו למשרתי צה"ל, למחרפי הנפש. אני לא רוצה להגיד שמות של חללים גם מהשבוע האחרון, בגלל שאני לא אוהב לעשות את זה - לא רוצה לתלות מה שעלול להיראות כפוליטיקה בתוך רשימות של קדושים באמת - לא קדושים כמו העריקים, אלא קדושים באמת, כאלה שחירפו את נפשם, אבל מה שאני אומר, שכשאתה מביא חוק כזה, שאתה קורא לו חוק יסוד, אתה מזכה בו את המשתמטים העריקים, אלה שרשומים בישיבות, ומהצד השני, בחדר אחר כאן, יתחיל מחר, רק כיוון שלא יכול להתחיל היום בגלל ה-48 שעות של ההנחה קודם, יתחיל קיבוע מעמדם של העריקים כמורמים מעם, וסליחה, עריקים חרדים, בגלל שהחוק ההוא עוסק רק בעריקים חרדים; הוא לא עוסק בעריקים בכלל – סליחה, גם לא בעריקים חרדים, בעריקים שרשומים בישיבות, שחלקם אפילו לא חרדים, כמו שראינו, וחלקם כמובן גם לא לומד בישיבות. בכוונה אמרתי רשום בישיבות.

אני חושב שאני פונה אליך. אני יודע שאתה כן מצחצח שיניים, ואמרו לי שגם בשירותים שלך יש מראה. זאת אומרת שלפני שאתה הולך לישון אתה רואה את עצמך במראה, אופיר, מסתכל כמו שאני מסתכל, ורואה - אולי כן מרוצה ממה שתראה שמה, בגלל שעכשיו לדעתי יש לך חיים קשים, תודה.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

תודה. טור פז, בבקשה.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אדוני יושב-הראש, אני בין אתמול להיום קראתי שוב את החוק. והאמת היא שכבר אתמול הזדעזעתי מהרפרנסים של דברי ההסבר שמביא כאן לכל מיני תקופות חשוכות בתולדות העם היהודי. בין השאר דברי ההסבר מדברים על כך שבחורבן בית שני רבן יוחנן בן זכאי ביקש מהקיסר: תן לי יבנה וחכמיה.

לימוד תורה הוא ערך יסוד בחיים שלי, בחיים שלנו. בין זה לבין החוק הזה אין שום דבר. זה חוק יסוד חילול תורה, אבל כדי שלא יהיה יום של דברים בטלים, אז אני רוצה להביא כאן דברי תורה מהיום. הגמרא במסכת חולין דף ס' מלאה באגדות, אחת מהן מספרת על קיסר. זה כנראה לא אותו קיסר שרבן יוחנן בן זכאי ביקש בתן יבנה וחכמיה - זה יכול להיות. זה אצל רבן יוחנן בן זכאי, אחד מתלמידיו המובהקים נקרא רבי יהושע בן חנניה. מסופר ככה בגמרא, דף היומי של היום, דף ס': אמר לו קיסר לרבי יהושע בן חנניה - אני אתרגם ישר לעברית - רוצה אני לערוך לחם, סעודה לאלוהיכם. ככה אומר הקיסר. אמר לו רבי יהושע: אתה לא יכול. הוא אומר לו למה? הוא אומר: כי יש לו חילות גדולים מדי. הוא אומר לו: באמת? אני עדיין יכול. אמר לו: טוב, לך תעשה סעודה על הים, כי יש שם הרבה מקום. הקיסר הולך ועושה סעודה 6 חודשים, כך מספר את הגמרא, עד שבאה רוח ומטאטאת הכול לים. מגיע החורף, הוא אומר: טוב, לא עבד לי בקיץ, אני אעשה בחורף. שוב עורך סעודה, שוב הגשם מטאטא את הכל הים. אומר לו הקיסר לרבי יהושוע: למה זה קורה? אומר לו: כל אלה זה המטאטאים ושוטפי הרצפה של הקדוש ברוך הוא. מבין הקיסר שהוא מנסה לצאת פה כנגד התורה וכנגד הקדוש ברוך ולא יכול לעשות.

מה שקורה פה בוועדה הזו מזכיר לי לגמרי את המעשים של הקיסר, כי מה שעושים פה זה מנסים לעבוד בניגוד לטבע. מכחישים את המציאות. החושך זה אור, הלילה זה יום, ההכחשה היא המציאות. זה פשוט מדהים. אתה קובע חוק יסוד, קורא לו לימוד תורה, כל מה שמדינת ישראל מדברת עליו זה חילול תורה. כל מה שהוא עושה זה גורם לאנשים לשנוא עוד יותר.

כולם גם יודעים שהחוק הזה הוא ניסיון לשנות את המציאות ולקבע את ההשתמטות, כאשר השתמטות ולימוד תורה הם לא אותו דבר. אצלי הם הפוך, אבל גם למי שחושב שלימוד התורה שלו פוטר אותו, זה בוודאי יוצר השתמטות. זה בוודאי ובוודאי לא עומד בסתירה, ולכן הצעת החוק הזו, אדוני יושב-הראש, היא פשוט אבסורד על גבי אבסורד, בדיוק כמו אותו קיסר שמנסה להתנגד לטבע. הכחשת המציאות של הטענה כביכול לימוד תורה סותר שירות בצבא, הצעת חוק יסוד: לימוד תורה שמייצרת חילול השם וחילול תורה, ובסופו של דבר היא גם לא תצליח, אז למה?

בפרפורי גסיסתה של הקואליציה הזו שמסיימת עוד מעט ארבע שנים, לבוא ולהרוס אותה עם זה, ואז מחר חוק עריקים, ואז מחרתיים נצביע על החוק הזה, ועוד אנשים ישנאו את התורה, ועוד אנשים יגידו: אין לי חלק בתורה הזו ואני לא רוצה להיות חלק ממנה, אם זה מה שהיא מייצגת. שום דבר טוב לא יצא מכאן, ועל זה אנחנו צועקים. תודה.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

תודה. רק לפני שאני אמשיך אני אתייחס לדברים שאמרתי מבחינת ההליך, אז כפי שאתם רואים, אני כן מתייחס ברצינות לדברים שכתבה היועצת המשפטית לכנסת שגית על ההליך שאנחנו צריכים באמת להיות מדויקים ולאפשר עד כמה שאפשר את הדיון, ואלעזר, אתה יודע, אתמול היה דיון והיום יש דיון ולא היה שום שינוי בנוסח או משהו אפילו קרוב לזה, ועדיין, כמה אתה מכיר בוועדות על חוקים שנושאים יום אחרי יום לחברי כנסת, לדבר שוב פעם שלא היה שום שינוי? אני כן רוצה להקפיד על דיון פתוח, לאפשר לח"כים לדבר גם בפעם השנייה, ואם יהיה צורך אפילו בפעם השלישית כדי שנקיים פה דיון ראוי, וגם אני קורא לארגונים שוב פעם לבוא ולהביע את עמדתם. חשוב לנו לשמוע אותם. אתן לך אחרי זה – עכשיו מאיר כהן.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

אדוני היושב-ראש, בוקר טוב לכולם, באולם ממול יש עכשיו שדולה גדולה מאוד שמדברת על הפרוטקשן, ואמר איש משרד האוצר, שהאומדן הוא בערך הפסדים של 20 מיליארד שקל לכלכלה הישראלית. ואתמול אנחנו שמענו את הרמטכ"ל אומר שהוא צריך הרבה מאוד חיילים, ואני אומר את זה כי יש כל כך הרבה נושאים שאנחנו צריכים להתעסק בזה, והציניות והפוליטיקה בגרוש מובילה אותנו לחדר הזה.

כשאתה עושה את תפקידך - לא יודע, יש לי תחושה שאתה לא מאמין בחוק הזה, אבל אתה יושב-ראש הקואליציה, אז כל פעם שרוצים להכניס איזה משהו מטורף, קוראים לבחור המוכשר שקוראים לו אופיר, ומפילים על הגב שלו. אני רוצה שכולנו נדע, כולנו נדע, שהחוק הזה, וגם אתה יודע, זה הלבנה של עריקות. זה הלבנה של עריקות בחסות החוק. אין לזה אח ורע מאז הקמתה של המדינה הזאת. אין לזה אח ורע. נשברים פה שיאים של ציניות. אי אפשר להפקיר את המשרתים, אי אפשר להפקיר את הילדים שלנו פעם אחר פעם. כל החוקים הטובים, אופיר, שהעברת, ואני אומר לך את זה ואני מסתכל לך בעיניים, החוקים הטובים שהעברת לטובת המילואימניקים, ואני עד לזה - ראיתי מה שעשית, יזכירן לך את זה. לא את החוקים שעשית. ועשית, ואני אומר את זה כאיש אופוזיציה, אבל אתה מוצא את עצמך, הלוואי והיית נמנע מזה, מנהל את אחד הדברים שמעיפים במחי יד את כל מה שעשית ועשינו.

יורקים ללוחמים בעיניים. אתמול נפגשתי עם אימא שסיפרה לי ששני הבנים שלה עשו כבר 480 יום. אתה מכיר אותם, אלעזר. 480 יום. הם הורים. והחוק הזה יורק להם בפרצוף. זה כל כך מקומם שמשווים לימודי תורה לשירות ולמארב בבופור עכשיו. אין לי דבר וחצי דבר כנגד לימודי תורה. אני תמיד ארצה להיות בתוך העולם הזה. על אף שאיני חובש כיפה, אבל באתי מבית של לומדי תורה, אני בעצמי יודע ללמוד דף גמרא – תתפלא, אזולאי, אני אלמד איתך, ואני אוהב את הדבר הזה, אבל להפוך את זה למשוואה צינית, מה בין זה לבין זה? זכויות בלי חובות, למה? למה לעשות קומבינות על גב החיילים? למה לעשות קומבינות על גב ההורים? למה לעשות את זה? בכדי לקבל הבטחה שיצביעו על חוק כזה או אחר?

אני פוגש את הליכודניקים. פה בחוץ הם אומרים לי: מאיר, אין לנו ברירה. יחייבו אותנו, אבל זה חוק מטורף. יש כמה יוצאי דופן. יש כמה יוצא דופן, ברוך השם. אבל ליכודניקים שהילדים שלהם משרתים, נותנים את נשמתם פוגשים אותנו ואומרים לנו: החוק הזה הוא נורא, אבל אין לנו ברירה, אנחנו חייבים.

אני אסיים רק בדבר כזה. החוק הזה עובר, והוא יעבור כי יש לכם רוב. אוי על הרוב הזה ואוי על ההחלטות שלו. אבל כשאנחנו יושבים בוועדת חוץ וביטחון, ואתה יושב שם, ינון, ואתה שומע את הזעקה של צה"ל שחסרים חיילים, ואם מישהו חושב שההסכמים שנחתמים הם הסכמים שנותנים לנו שקט, אתם טועים גם טועים. אני לא מאמין לא בהסכם בין טראמפ לבין איראן ולא באיש שיושב בסוריה, ולא בחיזבאללה, ולא בחמאס שהולך ומתעצם. ולפחות בשביל האמירה הלאומית הזאת שהאתגרים הם אתגרים שלפנינו, החוק הזה לא היה צריך להגיע לכאן. אסור לו שיעבור. נעשה את הכל שהוא לא יעבור, תודה, אדוני.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

תודה, סולומון, בבקשה.

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בוקר טוב, תראו, אני כנראה לא אצביע על החוק הזה, בוועדה הזאת, אני לא חבר הוועדה. אני גם לא חבר בשום ועדה, אז אני לא אצביע על זה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

בגלל שיש לו עמוד שדרה.

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אני אצטרך להצביע במליאה, ובאמת באמת באמת אני שואל, ואמרתי אתמול שערך לימוד תורה הוא חשוב מאין כמותו ואמרתי את זה פעם אחר פעם, אבל כדי שאדע מה להצביע, אני חייב להבין מה החוק הזה אומר. אתמול דיברנו קצת על כל מיני מושגים, מה זה מאזני צדק, כלי לשימוש שופטי עליון, אבן יסוד בעם היהודי, זכות יסוד במדינת ישראל. מה ההשלכות של החוק הזה? שאלתי אתמול גם את היועצת המשפטית, מה ניתן לאשר בזכות החוק, מה ניתן למנוע בשל החוק. כל הדברים האלה אנחנו, וזה באמת זה חוק שלכאורה הוא קצר, הוא מאוד מאוד תכליתי וקצר ושני סעיפים בלבד, אבל עדיין פתוחות בו הרבה מאוד שאלות. אני אשמח שהתשובות לשאלות האלה יינתנו כדי גם כדי לדייק אותו, אם צריך לדייק אותו, וגם כדי להבין לאן החוק הזה לוקח אותנו, ואני מבקש ומציע, באמת לטובת אלה שרוצים להבין את זה ולא רק פועלים בכיוון אחד ברור מלכתחילה, אני רוצה להבין באמת מה החוק הזה אומר. ברגע שהוא עובר מה מותר, מה אסור, מה כן אפשרי, מה כן לא אפשרי, גם ביחס ללומדי התורה בכלל, גם ביחס בין לומדי התורה לעולם של שירות הצבאי, כי זה נקודת המוצא הראשונית שלנו, כדי שבאמת מתוך הדבר הזה נוכל - גם הציבור יבין, גם אנחנו נבין לאן החוק הזה לוקח אותנו.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

למה, לא הבנת מה החוק אומר?

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

מה המשמעות. גפני לא יודע להגיד.

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כשאנחנו דיברנו על החוק הזה במתכון תואר כפי שהוא הוגש, היה ברור לנו לחלוטין שיש פה סעיף אחד דקלרטיבי, סעיף שני שמייצר איזושהי השוואה בין דבר משמעותי לדבר משמעותי אחר, נגיד את זה ככה, בין לימודי התורה לבין דברים משמעותיים אחרים במדינת ישראל, והדבר הזה הבנו שאנחנו מתנגדים. הממשלה באה ואמרה: הסעיף השני יהיה שונה. נכנסו עכשיו כל מיני מילים, מאזני צדק, כל מיני מילים בתוך הסעיף השני. אני מבין את המילים. אני רוצה להבין מה ההשלכות של הדבר הזה ביחס לנושאים שאנחנו מדברים עליהם. גם ביחס בכלל, מה הכלים או מה ההטבות או מה הכלים שיש ללומדי תורה, מה ביחס לגיוס, מה ביחס לחובה של אזרח במדינת ישראל. רוצה להבין את זה. המילים האלה כרגע לא אומרות לי הרבה מבחינה משפטית.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

אז איך קבעת שאתה מתנגד אם לא הבנת?

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הסברתי, ואתה שוב שוב ושוב חוזר לאותו עניין. מה שהוגש- -

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

זה התנגדת, בסדר. הנוסח הזה אתה אומר שאתה לא מבין אותו עד הסוף.

<< דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, אני אומר מה ההשלכות של הדבר הזה. מה שאני מבין זה שההשלכות שלו יוצרות מצב לא טוב בכלל, במעמד לומדי התורה בעיניי, בכלל, וגם ביחס לדברים שאנחנו רוצים לדרוש מכל אזרחי מדינת ישראל, לקחת חלק בחובות של מדינת ישראל כדי לקיים אותה לאורך שנים טובות ונעימות. בתוך הדבר הזה יש כאן מילים שאני רוצה להבין אותן, מה זה אומר. אתמול דיברנו קצת ואמרו שהכוונה היא אחרת, רק לתת כלים לשופטי בית משפט העליון, כדי שהדבר הזה יאפשר איזה שהם זכויות. בוא נבין מה זה אומר. כדי שנבין את זה, כדי שנראה לאן זה לוקח. כרגע, על פי מה שמסתמן ומובן לי, אין הבדל בין זה לבין מה שהיה קודם לכן.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

בבקשה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

היושב-ראש, כשאני מנסה ככה להיזכר שנייה, איפה יש בחוקים ערכים, אני אגיד שני דברים. כשכתבנו את רוח צה"ל, לא זאת של אסא כשר, זה שעכשיו, אז ידענו שרוח צה"ל זה לא עניין שיכול להיות קיים בבית משפט. אפילו לא רצינו שהוא יהיה קיים בבית משפט. במידה מסוימת, זה כאילו מנמיך אותו. זאת אומרת, זה לא עשה ואל תעשה בהיבט החוק.

כשאני מסתכל איפה כן יש ערכים בתוך החוק הישראלי, אז אם אני לא טועה, המשפט האחרון בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, מדבר על - ארבל, תקני אותי אם אני טועה - וכיבוד ערכיה כמדינה יהודית ודמוקרטית. כשאתה שם כיבוד ערכיה כמדינה יהודית ודמוקרטית, אז אתה יודע שזה זורק אותך לתוך מגילת העצמאות, לפחות עד שאין חוקה. עכשיו, כשאתה חוזר לחוק הזה כאן, ואתה מדבר בחוק על מה שהיועצת המשפטית של הוועדה כבר העירה אתמול ביחס לערכי יסוד אחרים במדינה, אני שואל את עצמי, מה הם ערכי היסוד האחרים? כבר אמרתי, ואני אומר גם עכשיו, על פניו, להבדיל ממה שחברי טען פה, שאולי זה יוצר שוויון, זה לא יוצר שוויון. בעיניי, זה יוצר עליונות ללימוד תורה על פני שירות בצה"ל, בגלל ששירות בצה"ל הוא לא מוגדר כחוק יסוד, ועכשיו נגדיר את לימוד תורה כחוק יסוד, ואז כשנבוא לדיון ונשאל מאזני צדק, מאזני צדק כערכי יסוד, אז שם לך את לימוד התורה מעל שירות צבאי.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

אתמול אמר את זה ינון, אמר, אני נותן כלי.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

רוצה להגיד לך משהו בקשר לתקינות התהליך שפנית אליי, ואמרת לי, הנה, גם אני ער לזה. תראה, אם אתה מכיר עוד חוק יסוד שהיה בו דיון יום אחרי יום אחרי יום.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

זה לא מה שאמרתי, גם לא בערך. אמרתי שגם כשזה שתי שורות, ולא היה שום שינוי בנוסח - ממשיכים אותו דבר, ויום אחרי יום חברי כנסת שכבר היו ודיברו, אני מאפשר לפתוח את הדיון מחדש, זה מה שאמרתי.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

נגיד. הלוואי ועל זה היה נשאר לנו להתווכח. תלך לפרוטוקול. אני בשלב שאני עוד זוכר גם מה שהיה לפני רגע, לא רק מה שהיה אצל פרנץ יוזף.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

פעם שעברה שעשו לך מבחן כזה ראיתי באחת הוועדות, אתה הפסדת.

<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא הפסדתי. אל תדאג. מכיר את התרגילים שלכם. אל תדאג, לא הפסדתי, בגלל שכשקהלת עובד אצלכם- -

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

מה קשור קהלת?

<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תראה, מי שאמר את זה, זה קהלת. אז הלכתי לבדוק כי המשפט גם כלל חוץ לארץ. ובחוץ לארץ, מי שאתה מדבר עליו - הוא לא פה בחדר - מקום ראשון ב-2025, זאת אומרת, לא רק שהביא עלינו חורבן, גם נסע הכי הרבה לחוץ לארץ, וזה היה חלק מהמשפט שינון מגל כנראה, אני יודע ששם אתה מסתכל, זה הגורו שלכם, לא ציטט את זה, אז הנה תודה שנתת לי הזדמנות להעמיד דברים על דיוקם.

עכשיו אנחנו חוזרים לתוך העניין של הדיון, שלא משנה אם אתה צדקת בדיוקי המילים או אני צדקתי, ציטטתי אותך לפני רבע שעה, ולהבדיל משם יש פה פרוטוקול - גם שם בעצם יש.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

נסתכל על זה? אפשר להוציא?

<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אברך על זה. חוזרים למה שאני רוצה להגיד לך. זה שיש דיון, יום אחרי יום אחרי יום - דרך אגב, חלק מהאנשים שרצו להיות פה לא יכולים לבוא, בגלל שיש להם דיונים אחרים - זה לא עדות לנקיות התהליך, כשבמקביל עושים דיונים על חוק המעצרים, על חוק לימוד תורה ועל חוק הכשרות. זה מה שקורה פה בימים האלה, בתוך זה. גם גופים שאומרים – אחרים - התייאשו. אומרים, אם הוא כבר קבע תאריך לקריאה ראשונה ביום רביעי, בגלל צורכי הקואליציה, למה נבוא? מה יצא בזה?

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

מה הקשר? לא רוצים להביא את עמדתם?

<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בתוך עמנו אנחנו חיים.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

אני רוצה להתקדם.

<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל זה לא להתקדם, זה ללכת אחורה.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אתמול כשלא הייתה ארבל העלתה פה כמה שאלות, ואנחנו גם שאלנו את גפני, בנוגע לתכלית החוק ומשמעותו. ניתנו תשובות לזה?

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

אם יש עוד שאלה נוספת כשגפני יבוא תשאל אותו.

<< דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא שאלה נוספת. אותה שאלה. שאלתי את מציע החוק, הוא לא נתן תשובה. שאלה היועצת המשפטית, גם לא ניתנה תשובה. זה נושא מהותי לדיון, מה משמעותו - רק אני חוזר על השאלה של חוק יסוד לימוד תורה, מה כוונת המציע להשיג בחוק הזה מעבר לדקלרציה.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

ינון אמר. יש לו גם חוק כזה.

<< דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא לא מציע החוק הזה. לאמירה שלו יש אותו משקל כמו לאמירה שלי. בעיניי זה חוק יסוד חילול תורה, אבל אמרה פה גם היועצת המשפטית, גם היא לא מבינה. בבקשה בוא תגיד, מה התכלית פה.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

בסדר. אביטל, בבקשה.

<< אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >>

כתבנו את הדברים, כדי שהדברים יהיו ככה בניתוח מסודר. אחר כך אם יהיו שאלות, אז בשמחה. הצעת החוק הנדונה כאן היום מבקשת לכונן פרק חדש בחוקה המתהווה, חוק יסוד חדש, ולכן נבקש לפתוח בהתייחסות קצרה ותמציתית למשמעות של כינון חוקה במדינת ישראל.

כידוע, עם הקמת מדינת ישראל הייתה כוונה שמצאה את ביטויה גם במגילת העצמאות, שלמדינה תהיה חוקה. בשנת 1950 התקבלה החלטת הררי המפורסמת- -

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

היא אומרת שיש חוקה, השאלה אם יש חוקה במדינת ישראל בכלל.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

בית המשפט אמר בתשובה לשאלתך שחוקי היסוד הם חלק מתהליך יצירת החוקה.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לכל הפחות זה חוק יסוד, אז מתייחסת לחוק יסוד.

<< דובר_המשך >> אביטל סומפולינסקי: << דובר_המשך >> מה שאמרתי זה שעם הקמת מדינת ישראל הייתה כוונה שמצאה את ביטויה גם במגילת העצמאות, זה ממש כתוב במפורש במגילת העצמאות, שלמדינת ישראל תהיה חוקה. בשנת 1950 התקבלה החלטת הררי המפורסמת שקבעה כי מאחר שלא הצליחו לכונן חוקה בכנסת הראשונה, היא תיכתב בפרקים. הכנסת תחוקק חוקי יסוד, וכל חוק יסוד למעשה מהווה פרק נפרד בחוקה המתגבשת. משמעות ההחלטה היא שהכנסת חובשת שני כובעים: בידה הכוח לחוקק חוקים רגילים כמו כל פרלמנט בעולם, ולצד זה לחוקק חוקי יסוד שהם כאמור פרקים בחוקה. מדובר בהסדר חריג ביותר. בדרך כלל כינון חוקה או תיקונה מחייב אספה מכוננת או הסדרים מיוחדים, שני בתי פרלמנט, כנהוג ברוב המדינות הדמוקרטיות, רוב מיוחס והליכים ממושכים. במדינת ישראל כידוע לא נחקק חוק יסוד החקיקה, ולכן תהליך חקיקתם של חוקי היסוד פורמלית אינו שונה מתהליך חקיקתם של חוקים רגילים.

עם זאת, לחוקי היסוד מעמד מיוחד. אנחנו בהליך חקיקה ייחודי ולא שגרתי, וזה משליך גם על המהות של ההסדר המתבקש וגם על הליך החקיקה. כפי שאפרט בדבריי להלן, הקושי בחוק היסוד המוצע נובע בראש ובראשונה מהפער שעלה פה אכן יותר בחלק השני של הדיון אתמול בין הנוסח שלו לבין התכלית המוצהרת שהוא מבקש להשיג. ניתן היה לחשוב שהעמימות של הנוסח מייתרת את ההתמודדות עם השאלות כבדות המשקל של מה חוק היסוד מבקש להשיג ומה תכליתו, אך למעשה ההפך הוא הנכון. העמימות דווקא מחדדת את השאלות הללו. הקשיים המהותיים בהסדר משתלבים גם עם הקשיים התהליכיים. אתייחס בהמשך גם להיבטים אלה.

כאמור, כאשר אנחנו מחוקקים חוק יסוד חדש, השאלה הראשונה שצריך לבחון היא אילו סוגי הסדרים מתאימים להיכלל בחוקה. בהקשר זה צריך להבחין בין השאלה מה הם הסדרים, ערכים או עקרונות שנתפסים כחשובים או בעלי ערך בחברה הישראלית לבין הדיון אילו ערכים ועקרונות יסוד מתאים וראוי לעגן במישור הנורמטיבי החוקתי משטרי. לכן בהמשך לדבריו של חבר הכנסת בוארון, גם אם מסביב לשולחן יש הסכמה שלימוד תורה הוא ערך חשוב, עדיין כשאנחנו מגיעים להכנסה לחוק היסוד אנחנו בעולם אחר.

נתחיל במובן מאליו. התורה ולימוד התורה הם חלק מהמורשת של העם היהודי לדורותיו. כבר בהכרזת העצמאות צוין כי המדינה תהיה מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל, ובכך נקבע מראשית דרכה של המדינה הקשר העמוק בין הקמתה לבין המורשת הרוחנית והערכית שהעם היהודי נושא עמו מדורי דורות. לימוד תורה הוא חלק בלתי נפרד מהמורשת של העם היהודי, הוא ביטוי של זיכרון קולקטיבי, של שפה משותפת ושל זהות שהתגלמה במשך אלפי שנים בספר ובלימוד.

ואולם לא די באמירה שלימוד תורה הוא ערך ציבורי חשוב במדינת ישראל כדי לייצר פרק בחוקה יש מאין. מלאכת כינון החוקה היא מלאכה מורכבת שאינה קורית בין יום וגם לא תוך שבוע. כתיבת פרק בחוקה מחייבת לתרגם ולפרוט את אותו עיקרון יסוד או ערך שלדעתכם מהווה מרכיב כל כך יסודי בזהות של המדינה עד שצריך להיכלל בחוקה. מלאכה זו כוללת את ההגדרה של ערך היסוד לימוד תורה ויציקת תוכן למונח הזה, הגדרת מי הם לומדי התורה שמבקשים לעגן את מעמדם במישור האופרטיבי, וכמובן איזה מעמד מבקשים לתת להם.

עיון בחוק היסוד העומד בפנינו מלמד שהעיקר חסר מהספר. השאלה מהו ערך היסוד שמבקשים לעגן נותרה עמומה גם במישור העקרוני וגם בביטוי מעשי. לא סתם הדיון גלש אתמול בין החשיבות של לימוד תורה במדינה יהודית לבין חשיבות עיגון מעמד הסדר תורתו אומנותו לבני המגזר החרדי ועד להצעה לעיגון התורה עצמה כערך יסוד. חוק היסוד עמום ביותר בנוסח שלו, ויש קושי לצקת לתוכו משמעות. כל אחד מהערכים האלה מכוון להסדר חוקתי אחר. יש הבדל עצום בין חוק יסוד אשר קובע במישור הכללי שלימוד תורה במדינת ישראל, שהיא מדינה יהודית ודמוקרטית, זה דבר חשוב, לבין קביעה שמי שתורתו אומנותו יהיה בעל מעמד מיוחד. חוק היסוד אינו מדבר על עולם הישיבות או על המגזר החרדי באופן ספציפי, ובניסוחו הנוכחי אינו מכוון כלל להסדר תורתו אומנותו, כלומר מי שלומד תורה בישיבה באופן מתמשך כדרך חיים. ההתייחסות הזו למעשה הוסרה מחוק היסוד. נותרה רק התייחסות עמומה וכללית ללימוד תורה כערך חשוב אשר יש לאזן מול ערכי יסוד אחרים שגם אותם איננו יודעים מה הם.

לולי דברי ההסבר והדיון אתמול הייתי אומרת שעל פי פשט הכתובים בהמשך לשאלתו של חבר הכנסת סולומון, לחוק היסוד בניסוחו הנוכחי אין שום משמעות אופרטיבית. הוא אינו משנה את האיזונים הקיימים בהינתן שכבר היום הפסיקה הכירה בלימוד תורה כערך במדינה יהודית ודמוקרטית, וכמו כל ערך וזכות הוא אינו מוחלט וצריך להתאזן אל מול ערכים וזכויות מתנגשים או מה שמכונה עתה מאזני צדק. במובן הזה אין כל חידוש בחוק היסוד, וממילא אין בו כדי לשנות מהמצב הקיים או להועיל או לשנות את הדיון הציבורי הנוקב בשאלת הגיוס לצבא של בחורי הישיבות.

ואולם אי אפשר להתעלם מההקשר הכללי שבו חוק היסוד מחוקק. גם מבחינת העיתוי חוק היסוד מקודם לאחר שהכנסת נכשלה בניסיון להגיע להסכמות ביחס להסדר הגיוס של בני הציבור החרדי ועל רקע פסיקת בית המשפט העליון בעניין השוויון בנטל אשר חייבה את הממשלה לגבש תוכנית אפקטיבית לגיוס בני הישיבות. שילוב הנסיבות הללו לצד דברי ההסבר והתכלית המוצהרת של יוזמי הצעת החוק, כפי שנפרסה בפנינו אתמול, מלמדת על כך שחוק היסוד לא נועד לעגן את הערך הכללי של לימוד התורה ולא זו המשמעות המעשית שיש לצקת לו לשיטת מציעיו. בדיון אתמול התחדד כי מטרתו של חוק היסוד הוא למעשה לאפשר את התשתית הנורמטיבית החוקתית להסדר תורתו אומנותו כבסיס לחקיקה לפטור גורף מגיוס ללומדי תורה בניגוד לפסיקה. הסדר שכזה מעורר קשיים חוקתיים מהותיים וכבדי משקל, פוגע באופן קשה ביותר בעיקרון השוויון, בפרט בימים אלה, שבהם אי השוויון בנטל התגבר באופן משמעותי וצורכי הביטחון אינם מאפשרים לפטור ציבור שלם מגיוס לצבא.

השאלה במצב שכזה אינה האם מעמדם של לומדי התורה שווה ערך למשרתים בצבא אלא האם מעמדם כעת אינו למעשה רם יותר בהתחשב בכך שמעמדם של המשרתים אינו מעוגן בחוקי היסוד.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

סליחה, אם את אומרת שזה לא אומר כלום אז איך מעמדם נהיה רם יותר?

<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מסבירה מה היה התכלית של ההסדר ומה התוצאה האפשרית- -

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

מצד אחד את אומרת, החוק הזה בעצם אני מבינה שהוא לא אומר כלום, ומצד שני החוק מביא את מעמדם של לומדי התורה שיהיה רם יותר.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה הקונטקסט. אילולי הקונטקסט- -

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

אני יודע שבלשכת הייעוץ המשפטי יש משהו על אוטומט שקשור לגיוס, יש כזה פורמט קבוע- -

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

מה אתה מקבל אוטומט?

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

כל מה שאתה מקבל, אתה אוטומטי.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

מה אתה מקבל אוטומט?

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

אתה רואה חרדים אתה מצביע בעד. חרדים, יום ראשון 10 בבוקר. רוצים חרדים, יום שלישי אחרי המליאה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

מירב, להזכיר לך כמה התחננתם לחרדים?

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

אף פעם לא התחננו. אנחנו הממשלה הראשונה בלי חרדים.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

אני לא התחננתי אליך בחיים שלי.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

כיו"ר הכנסת אתה יודע את זה טוב מאוד.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

ממש לא.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אתם יצאתם בחינוך- -

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

מי שהוציא אתכם זה אנחנו. ב-2013 ב"ה ממשלה בלי חרדים.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

די כבר.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

מנסור עבאס היה אצל ביבי ארבע פעמים. קיבל טלפון שנייה לפני שהוא חתם.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

אז הוא יביא את אחמד טיבי אם הוא צריך.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

מורשע הטרור היחיד בכנסת זה איתמר בן גביר.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

די כבר, אנחנו היחידים שהקמנו ממשלה בלעדיכם.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

זהו, מירב, זהו.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

חיסלתם את הכנסת.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

הפכתם את המדינה למושחתת.

<< אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >>

אינני מוצאת מקום להרחיב על הקשיים בעניין הזה, המובנים מאליהם ועל המשמעות של חקיקת חוק יסוד שכזה, משום, בהמשך להערתו של יו"ר הוועדה, שהנוסח אינו תואם את התכלית המוצהרת של מציעיו. חוק היסוד אינו מסדיר דווקא את לימוד התורה של עולם הישיבות החרדיות, אינו מכוון ללימוד תורה שבגדר בהכרח תורה אומנותו, וממילא גם לא ניתן יהיה לגזור ממנו את מעמדם של בחורי הישיבות לעניין הגיוס או לכל עניין אחר.

הנוסח הרחב והעמום שבו חוק היסוד מנוסח כרגע מכוון למשהו אחר לגמרי, לחשיבות הכללית של לימוד תורה במדינה יהודית ודמוקרטית. תחת כותרת של לימוד תורה מתקיימים בישראל דגמים שונים ומגוונים מאוד זה מזה, מן הלימוד בישיבות ובמדרשות של גברים ונשים, דרך לימוד תורה כחלק מתוכנית לימודים פורמלית במערכת החינוך הממלכתית והממלכתית דתית ועד לעיון אישי, לימוד מסורתי בבית הכנסת או חיבור ערכי תרבותי שאינו נושא אופי הלכתי דתי מובהק. לימוד תורה זה רק אורתודוקסי או שזה גם כולל לימוד מקרא ותלמוד אקדמיים, רפורמים? מה המעמד החוקתי שחוק היסוד מבקש להעניק לזרמים אחרים- -

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

רק שתדעי שיש תורה אחת.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

יש תורה אחת ודברים אחדים. יש תורה אחת ודברים אחדים. יש תורה אחת, אתה מפרש אותה להשתמטות, אני מפרש אותה לשירות. רפורמי שמשרת עדיף עליך שמשתמט, חד משמעית, חד משמעית, חד משמעית. הוא לא עומד על דם רעו.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

לא, לא.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

ראשי ישיבות ההסדר החרדים –

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

די, לפחות הוא משרת. הילדים שלו משרתים. מה אתה עושה?

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

ראש הממשלה זורק אותם לכלבים.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

הוא משרת ואתה לא.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

תפסיק לבלבל.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אין תורה אחת. התורה שלי היא לא התורה של המשתמטים. יש לי תורה אחרת.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

תמיד הייתה תורה אחת ותהיה תמיד תורה אחת.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

תורה אחת ודברים אחדים. אתה משבש את התורה, משתמש בה בקרדום לחפור בה ועומד על דם רעך. אין דבר יותר חמור מזה בתורה. אין דבר יותר חמור מדמים. אל תיתן לי מוסר.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני ועוד איך אתן לך מוסר.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אחר כך תבכה דמעות – כשיש חיילי צה"ל אתה לא רואה בעיניים. אתה מגן על משתמטים, כשמדינת ישראל קורסת. אתה תדבר על תמרון בעזה ואין חיילים בעזה. אתה מדבר על רצועות ביטחון ואין חיילים- -

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

הבוס שלך שולח חיילים להילחם.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

מירב, קריאה ראשונה.

<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין בושה אצלך.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

אבל אם זה כל כך מפריע לך מה שאתה אומר עכשיו, אז איך ישבתם בממשלה עם מנסור עבאס שאף אחד מהחבר'ה לא עשה?

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

די, תהיה בשקט.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

אתה חוזר על השקר הזה כל הזמן. מנסור היה אצל ביבי בבלפור ארבע פעמים. ביבי התחנן אליו, נישק למנסור עבאס את הרגליים.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

מנסור עבאס לא היה אצלי בבית, אבל אצל ביבי בבית, הוא היה ארבע פעמים. עמית הלוי סידר לו פגישה כפולה עם הרב- -

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

אם לא בצלאל כבר היית יושב עם מנסור.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אני לא הכרתי את מנסור עבאס כשעמית הלוי סידר שהוא ייסע לבית של הרב חיים דרוקמן, וישב בבית- -

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

אתם אומרים, אתם משתמטים ולכן לא צריכים לקבל?

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

אתה תומך במשתמטים.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

העברתם להם מיליארד.

<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די עם השקרים האלה.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אתה נותן לו יותר כסף - -

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

הוא לא היה מוכן להרים את האצבע שלו עבור חיילי צה"ל.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

זה שולח את החיילים להילחם, להילחם. מי הם בכלל?

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

חבורה של משתמטים. זה מה שאתם. החוק הזה יביא להשתמטות המונית.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

דרעי שגאה בשלושת הנכדים המשתמטים שלו.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

אנשים כל יום מתים, מתים, ולא מעניין אתכם.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

מעבירים לטרוריסטים.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

אתה הבושה הכי גדולה. ראש המפלגה שלך שולח חיילים להילחם.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

אתם משתמטים, זה הכול. אתם השחתם את המדינה. מדינת ישראל מושחתת בגללכם.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

זה הפרצוף שלכם.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

הייתי עכשיו אצל משפחה שכולה. הבן שלהם לפני שנהרג אמר: אין מי שיחליף אותי. אין מי שיחליף אותי. חבורה של בושה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

יום אחרי הבחירות אתם על ארבע תזחלו לחרדים ואנחנו נבעט בכם, לא נסתכל עליכם.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

חבורה של משתמטים. אתם מושחתים. אנחנו לא נקים ממשלה עם משתמטים. אתם חבורה של משתמטים.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

העיקר ממשלת אחדות לאומית.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

זהו, מירב, את בקריאה ראשונה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

כיוון שהוזכר פה- -

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

מעשות משפט ואהבת חסד.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

קריאה ראשונה.

<< דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> והצנע לכת עם אלוהיך. הפטרה.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

אתה בקריאה שנייה.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

חיילים שלנו מתים והם יושבים בישיבות.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

משפט אחד יהיה לכם ולגר הגר עמכם.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

כשישבו במוחעצת השורא- -

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

די עם זה. כל יום אנשים מתים פה.

קריאות:

- -

<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ממשלה של דמים. של דמים. ממשלה של דם. רק דם יש ברחובות. כל יום אנשים מתים ולא אכפת לכם מזה. חיילים נהרגים. אתם לא הולכים לשבעות אפילו.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אתם עושים איתם דילים עכשיו להעביר חוק לימוד תורה. לא מתבייש?

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

מנסור עבאס לא שלח חיילים- -

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

מגיע חבר כנסת מהקואליציה לשבעה, לא מתאם. אמרנו עשר פעמים – תתאמו עם המשפחות. מי אתם בכלל שתיכנסו לבית של משפחה שכולה בלי לתאם?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

תפסיקי להשתמש במשפחות שכולות.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

תתביישו לכם.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

משתמט.

<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> - - -

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

אתם לא הולכים.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

תפסיקי לעשות פוליטיקה מהדבר הקדוש הזה.

<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא דופקת לך חשבון. אתה נציג המשתמטים. לך תתגייס כבר.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אתה סוגר איתם דילים עם הערבים ודילים עם החרדים. אין לכם בושה.

<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אימא מספרת לי ששלוש שנים – מי אתה בכלל? שלוש שנים היא ישנה עם בגדים.

קריאות:

- -

<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די עם המיליונים, זה שקר.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

אופיר, אתה משקר ולא דובר אמת. גם אתה לא רוצה אותו בקוקפיט של F16.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

עוד לא ענית לי על מנסור. למה זה לא הפריע? לא אמרת לי. תן לי תשובה רצינית. לא הסכים להצביע בעד חילי צה"ל והעברת לו מיליארדים. למה זה לא הפריע לך?

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

אמרתי לך שאתה משקר, לא דובר אמת.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

רק השבעה בתים של ביבי, שבעה בתים יש לראש הממשלה. אני בקושי הצלחתי לקנות בית במחיר למשתכן. אבל מנסור עבאס זה האירוע.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

מנסור עבאס לא שלח חיילים להיהרג בעזה כשיש לו שלושה נכדים עריקים.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

זהו.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

מנסור עבאס לא שלח חיילים להיהרג בעזה ובלבנון כשיש לו שלושה נכדים עריקים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אתם ביקשתם שדרעי יהיה בקבינט.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

די כבר, לא רוצים אותו. תלכו כבר. לא יכולים לראות אתכם.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

ממשלת שבעה באוקטובר. מושחתים שלא מתגייסים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

תפסיקו לבלבל במוח.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

מדינה דמוקרטית, הציבור קובע.

<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יאללה בוא נלך.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

נלחמים בכיסא.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

עוד חוק מושחת ועוד חוק מושחת.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

אוטוטו הולכים. ככל שעובר הזמן הייתם רוצים להתרחק מהבחירות. יש תאריך בחוק.

<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עד הרגע האחרון, תמכור את המדינה, תמכור לחרדים, רק לא לשחרר את הכנסת.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

תראה מה אתה עושה כדי להאריך את הכנסת בשבוע.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

אני לא מאריך, יש תאריך בחוק.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

אני לפחות לא שולחת חיילים להילחם וגאה בנכדים העריקים המשתמטים שלי. שולח אנשים להילחם. סתום ת'פה שלך.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

הוא עשה קצת יותר ממך למען עם ישראל.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

מה הוא עשה? הלך לכלא. מי הוא בכלל? הוא עבריין גנב. מה הוא עשה? אני נתתי- -

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

מה יאיר לפיד עשה חוץ מללכת למחנה? מה הוא עשה למען מדינת ישראל?

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

העבריין המושחת הזה גנב.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

מירב, שנייה. ינון, קריאה ראשונה. אתה בשנייה.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

שלושה נכדים עריקים.

קריאה:

חייבת לציין בתור אזרחית שקשה לראות את זה.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

הוא יוציא אותך.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

משה, צא בבקשה.

<< דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> שיא הצביעות, זה מה שזה. שולשה נכדים עריקים, ינון אזולאי.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

שלושה נכדים שיושבים ולומדים, זה מה שיש לו.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אבל הוא גנב מהמדינה כסף לתת להם.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

אלעזר, קריאה שנייה.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

בושה.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

שלישית. צא מהוועדה.

(חבר הכנסת משה טור פז יוצא מאולם הוועדה)

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

כתוב, תורה אחת תהיה לכם ולגר הגר אתכם. תורה אחת. על זה יש תורה אחת. דברי תורה נטו.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

אלעזר, קריאה שלישית. נא לצאת.

(חבר הכנסת אלעזר שטרן יוצא מאולם הוועדה)

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

משתתפים שהם לא חברי כנסת – מי שיתפרץ ייצא החוצה. תודה. בבקשה, אביטל.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

מתי הוא יוכל להיכנס בבקשה?

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

בבקשה.

קריאה:

הבית הזה שלנו לא פחות משלכם.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

צא החוצה בבקשה. תוציאו אותו.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא חייל מילואים.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

שנייה לפני כן אמרתי.

קריאה:

מי אתה שתגיד לי לא לדבר? תתביישו.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

בבקשה.

<< אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >>

גם סעיף 2 שכולל את המונח מאזני צדק אל מול לימוד התורה, אין בו כדי להביא לפטור גורף להסדר תורתו אומנותו. מעבר לכך שהמוזנח מאזני צדק הוא מונח סתום ולא מוכר - חוק היסוד אינו מגלה לנו מהם אותם ערכי יסוד מתנגשים, באיזה אופן יש לאזן אותם אל מול לימוד התורה, ובוודאי לא ניתן לגזור ממנו מתן פטור גורף מהצבא לבחורי הישיבות. אם אפשר בכלל לצקת תוכן למונח מאזני צדק הרי שיש בו דווקא כדי להצביע על הצורך לעשות איזונים בין הערכים המתנגשים, וממילא הסדר של פטור גורף אינו עונה על איזון זה, שכן יש בו כדי להעמיד את ערך לימוד התורה כערך מוחלט ביחס לערכים המתנגשים.

הפער המשמעותי בין דברי ההסבר וההצהרות שנאמרו פה אתמול ביחס לתכלית הצעת החוק מעורר קושי כשלעצמו, שכן כתיבת פרק בחוקה חייבת בראש ובראשונה להלום את התכלית שביסודה. בכל מקרה פער זה גם לא מאפשר לגבש עמדה סדורה ביחס להסדר המתווה. זה חלק מהבעייתיות של קביעת הסדר בלוחות זמנים מואצים בסוף כהונת כנסת מהיום להיום. אנחנו פה בהסדר רגיש ומורכב שלא מאפשר לחוקק את התורה על רגל אחת. זה מחייב דיון מעמיק בהגדרה של לימוד תורה, בערכים- -

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

לחוקק את התורה? איזו תורה?

<< אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >>

לחוקק את חוק היסוד. המונח תורה על רגל אחת הוא מונח - אפשר גם לכתוב מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך ואז אנחנו נחוקק את התורה על רגל אחת.

כרגע הנוסח של חוק היסוד לא נראה כפרק בחוקה, ולא רק שלא משתלב עם הפרקים האחרים, הוא מעורר יותר סימני שאלה מסימני קריאה. לכן בהבנה שלנו כרגע עומדות שתי חלופות לניתוח של ההסדר: האחת, שחוק היסוד משנה את האיזונים הקיימים, מטרתו להעמיד תשתית נורמטיבית חוקתית למתן פטור גורף להסדר תורתו אמנותו, בניגוד לפסיקה שקבעה כי הסדר כזה אינו שוויוני ותוך פגיעה קשה בשוויון בנטל ובצורכי הביטחון. ככל שכך, הסדר שכזה מעורר קשיים חוקתיים כבדי משקל, ופוגע קשות במעמד המשרתים, כך ששינוי הנוסח בין הטרומית לראשונה לא שינה את המהות. השנייה, שחוק היסוד אינו משנה את המצב הקיים אלא מעמיד את ערך לימוד התורה ככזה שיש לאזנו אל מול ערכים אחרים מתנגשים. אם כך, אין בחוק היסוד כל חידוש, ולא יהיה בו כדי לשנות בניתוח של אמות המידה החוקתיות של הסדר הגיוס.

הדיון הציבורי בשאלה מהי נקודת האיזון המתאימה ביחס לגיוס חרדים ייוותר בעינו. בהקשר זה תעלה שאלה אחרת, והיא מה המשמעות המעשית של הכרה בלימוד תורה כערך יסוד כללי במדינת ישראל שלא בהקשר של הסדר תורתו אמנותו. כפי שציינתי, דווקא המינוחים העמומים של לימוד התורה ומאזני צדק עלולים להביא לפרשנות מרחיבה את זהות לומדי התורה שיקבלו עכשיו מעמד חוקתי. כך או כך, לא ניתן לקדם לעמדתנו את הדיון בהצעת החוק מבלי שתהיה הלימה בין התכליות המוצהרות של ההסדר לבין הנוסח שלו. זה אבן יסוד של דיון משטרי חוקתי.

לסיום אבקש להתייחס גם להיבטים התהליכיים. חוקה נועדה לעהגן את ערכי היסוד של המדינה. היא נועדה לשקף הסכמה ציבורית רחבה על זמנית שאינה משתנה מכנסת לכנסת כלאחר יד. בהליך שלפנינו מתעורר חשש כי חוק היסוד המוצע מבקש לעשות את ההפך. לא לשקף הסכמה שהושגה, אלא לייתר את הצורך להגיע אליה, להשתיק את המחלוקת הציבורית הנוקבת בשאלת גיוס בני הישיבות באמצעות עיגונה כפרק בחוקה שמטבעו אמור להיות חסין משינוי. חקיקת פרק בחוקה אינו עניין של מה בכך. הוא אירוע לא שגרתי המחייב מטבעו בחינה מעמיקה וזהירה. לפיכך מעבר להליך הזהיר והמדוד שצריך לאפיין כל מהלך חוקתי, יש עוד יותר קושי בעיצוב פרק חדש בחוקה בהליך בזק לאחר שהכנסת כשלה בהגעה להסכמות ביחס להסדר הגיוס עצמו שבועות ספורים לפני היציאה לפגרה וסמוך לסיום כהונתה הצפויה של הכנסת. לכך יש להוסיף כי ההצעה מקודמת בוועדת הכנסת, לא בוועדת החוקה, שהיא הגוף המקצועי המומחה לעניין לעניינים מסוג זה. גם היועצת המשפטית לכנסת התייחסה לכך במכתבה.

שילוב הנסיבות הללו מעורר קושי הליכי של ממש, והוביל גם לכך לעמדתנו, שההסדר מנוסח בצורה שאינה מאפיינת שפה חוקתית, ואינה משתלבת במארג החוקתי בכללותו. דווקא על רקע הדיון הציבורי הנוקב בשאלת הסמכות של בית המשפט להתערב בחוקי יסוד מתעורר קושי בקידום חוקי יסוד בהליכים שכאלה ובאופן המדלג מעל השלבים החיוניים בגיבוש הסדר חוקתי. האיפוק והריסון שבה הכנסת דורשת מבית המשפט, כמתחייב מסמכותה הייחודית כרשות מכוננת, מחייב כי הכנסת מצידה תיתן להפעלת הסמכות המכוננת את המשקל הראוי והמתחייב מכך על מנת שלא להביא לזילות של חוקי היסוד ולשחיקה במעמדם. תודה רבה.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

כיוון שזה היה מהר ואני גם פספסתי חלק, אנחנו יכולים לקבל את זה ולצלם עבור חברי הכנסת בבקשה?

<< אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >>

כן.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

למה לא שלחתם?

<< אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >>

לא היה לנו מספיק זמן.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> חקיקת בזק של חוק יסוד, איך תספיק?

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

זה לא קשור, היא אמרה את הדברים- -

<< דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> היא אמרה שהמשרתים יהיו מתחת למשתמטים.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

בוא נראה לרגע לשנייה עניינים. היא רצתה לשמוע את דברי הח"כים, והדברים התבססו על מה שנאמר אתמול.

בכל מקרה אחרי מה שהיא אמרה, אני חושבת שפשוט צריך לסכם את הדיון.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

אביטל, אני רוצה את הסיכום של הדברים שלך, דיברת על החשיבות של חוקי היסוד ועל הזילות בחוקי היסוד. כשאתם הולכים לבג"ץ ואומרים לו לבטל חוקי יסוד ולעקם אותם איך שאתם רוצים, אז איפה החשיבות של חוקי היסוד? איפה שומרים על חוקי היסוד?

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני יכולה לענות לך. תעשה חוקי יסוד באמת ברוב של 80 ח"כים, לא ברוב של 60.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

פעם אחר פעם. הרבה פעמים גם בג"ץ לא מקבל את העמדה שלכם. לפעמים הוא קיבל, לפעמים הוא שינה.

<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>

מה זה חוק יסוד? יש לך חוק יסוד, יש לך חוק יסוד החקיקה? אתה יודע להגדיר מה זה חוק יסוד?

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

יש חוק אחד שהם שינו אותו. הכנסת החליטה. אתה נבחר ציבור, לא הם.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

מי אתה? היום אתה חבר כנסת, מחר אתה עובד בבית הפנקייק – מי ישמע. כל עבודה מכבדת את בעליה.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

אז למה אמרת את זה בהגחכה? את לא יכולה להגחיך ואז לומר: כל עבודה.

<< דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא גיחכתי. רק הראש שלך.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

כל מי שמסביבך צחק אז למה להגחיך?

<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה מדבר אליי? אין עבודה שמביישת את בעלה. מאוד גאה בעבודה שלי במוכרת גלידה, כמלצרית. הכול בסדר. אין עבודה שמביישת את בעליה. אתם מביישים את הכנסת הזאת. זה אירוע.

<< אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >>

אני חושבת שבדברים האלה בדיוק כיוונתי לשאלה שלך. אני מבינה שהדברים לא היו מספיק ברורים. אני אומרת, בעיניי קשה להחזיק את החבל בשתי קצותיו, גם לבוא ולהגיד, בית המשפט העליון לגלות איפוק וריסון ולא להתערב בחוקי יסוד, הוא לא אמור להתערב בחוקים, גם ביחס לחקיקה רגילה, אנחנו- -

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

אני מדבר על היועמ"שית שהיא דחפה לביטול חוקי יסוד.

<< דובר_המשך >> אביטל סומפולינסקי: << דובר_המשך >> מהצד השני, חוקק חוק יסוד תוך יומיים- -

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> היא פעלה נגד הפיכה משטרית שאתם הבאתם. אתם יצרתם הפיכה משטרית, ועכשיו אתם עושים סיפא של השתמטות.

<< אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >>

העובדה שהתייחסת בדברים שלך לחבר הכנסת טור פז על כך שהנוסח לא השתנה, אני לא מכירה דבר כזה בחוק יסוד שהוא מגיע לשולחן הוועדה והוא פשוט נשאר כמו שהוא, בלי שאנחנו מבינים מה המשמעות שלו, מה התכלית שלו. זה לא חקיקה רגילה. אשאיל רגע מעולם התורה, אנחנו בהליך שאמור, כמו שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה, יש לו איזה נופך של קדושה בפרק בחוקה.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

איזה קדושה? ביקשתם לבטל פעם אחר פעם חוקי יסוד שאנחנו חוקקנו, איזה קדושה?

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הם היו אכסניה לעברייניות. הם לא היו קדושים.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

אי אפשר לאחוז את החבל משני קצותיו.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

רק לידיעה, זה הגיע בנוסח אחד, ותוך כדי שונה הנוסח, אז כן היה שינוי, אז גם לפי דברייך, אז היה שינוי בין הנוסח שעבר במליאה לנוסח שהגיע פה, שינוי דרמטי מאוד.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא דרמטי מבחינה משפטית.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> המהות לא השתנתה.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> פשוט מסתירים מהציבור. קוסמטיקה, לא שיניתם שום דבר במהות, רק התחכמתם מול הציבור.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

סיימת, אביטל?

<< אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

מירב בן ארי, בבקשה.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

הייתה לי אתמול התלבטות אם להגיע לדיון הזה ולחוק היסוד הזה, אבל העדפתי לא לשבת כאן. לשמחתי יש כאן מספיק חברי כנסת שיכלו לבוא, והלכתי לנחם בפקיעין את משפחתו של באסל סויד. לוחם בן 32 מדהים, שמ-8 באוקטובר עד שהוא נהרג השבוע, הוא עשה מאות ימי מילואים, שילב אותם עם עבודתו ברמב"ם. לא עצר גם כשהיה האסון במג'ד אל שמס, הוא דאג להורים של הילדים הפצועים וכמובן כשהיה את האירועים בסוידה, גם שם הוא התגייס לעזור. לצערנו באסל נהרג בתאונה מבצעית בלבנון, והמשפחה באמת מדהימה, אבל שבורת לב, ולכן לא הייתי כאן אתמול וקבעתי איתם ביום חמישי כבר שאני אגיע, ברגע שידעתי על ההלוויה, וכמובן אתם קבעתם ביום חמישי בערב דיון ליום ראשון בבוקר, אפס התחשבות בחברי הכנסת. כפי שאתם רואים פה, חוץ מינון, כולם פה חברי אופוזיציה. אנחנו לא מעניינים אתכם. לא מעניין אתכם הזמנים שלנו, לא מעניין אתכם אפילו חברי- -

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אופיר לא.

<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא תומך משתמטים. אתה מייצג משתמטים. כל אחד יש לו את התפקיד שלו. מה לעשות, זו האמת, היא קשה, היא כואבת, היא מורכבת, אבל אתם כולכם מקדמים השתמטות.

עכשיו למה אני מדברת, ובזה אני מסיימת, כי אני פוגשת משפחות שכולות כל הזמן, והמשפחות השכולות, משפחה שהייתי אצלה בשבוע שעבר, הבן שלה שנהרג, אמר לאימא שלו כשהיא אמרה לו: מתי תצא? אז הוא אמר לה: אימא, אין מי שיחליף אותי, אין מי שיחליף אותי, ובסוף הוא נהרג.

אפשר לשבת ולהגיד כל היום: חיילינו הגיבורים. בדרך על איילון ראיתי תמונה ענקית, לא צופים בערוץ 12, מגנים על חיילי צה"ל. תבינו לאן הם הביאו את זה. זה מסע הסתה מכוער על התקשורת, על כל העולם, בגלל מה? בגלל מה?

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

מה עם ההסתה שעשו לכוח 100?

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

בוא נדבר אחת ולתמיד על האירוע הזה, שאתם כל היום מתעסקים איתו. אני ראש המשלחת של הכנסת למועצת אירופה. אני כבר לא נוסעת הרבה זמן, כי אני כלואה פה בכלא הזה, שבעזרת השם ב-15.7 לא נעים לי להגיד את המילה, יתפייד.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

לפי מה שרואים בסקרים בקרוב הולך להיות אחרת.

<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תניח לי. כל חברי הכנסת שיושבים פה, כולם, משרון ניר, לדעתי, כולם פה, פרקש, כולנו פגשנו חברי פרלמנט. אף אחד, אחד לא דיבר על כוח 100. הדבר היחיד שהם מדברים כל הזמן זה בן גביר וסמוטריץ'. אז נכון, האמת היא לא נעימה, כי כוח 100. ישבנו מול אקוניס בניו יורק, דיברנו על הנזק העצום שבצלאל עושה. הוא מתחיל לבלבל לי כוח 100. אמרתי, אין חבר קונגרס, חבר סנאט אחד שפגשנו ואמר - הוא אמר הנזק הכי גדול שאתם עושים לממשלה הזאתי זה בצלאל סמוטריץ'.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

תגידי, את מאמינה למה שאת אומרת עכשיו?

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

יש לי הוכחות.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

ההוכחות של הנזק העצום שזה עשה למדינת ישראל וחיילי צה"ל.

<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה מפריע לי. שרון ניר, האם יש חבר פרלמנט אחד שדיבר איתך על כוח 100 או על בצלאל ובן גביר?

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

הנזק הכי גדול שיכול היה לקרות לחיילי צה"ל.

<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הנזק הכי גדול הוא אתם, והאירוע הזה עכשיו, אני גם לא אדבר, כי אתה יודע, אתם נזק עצום למדיניות החוץ. אני נגיד את הנושא, סתם, בגלל שפתחת את זה, אני מכניסה סוגריים, הנושא של שואת ארמניה מלווה שנים. עולה כל יום שלישי במליאה, מ-2015 מדברת על - הייתה שואה לאזרחי ארמניה. זה פעם אחרי פעם, גדעון סער היה שר פנים, ישב מולי במליאה, ביום מיוחד שיזמנו. אמר לי: לא, זה לא מתאים, זה פוגע לנו ביחסי החוץ, כי יש שם הרי את אזרבייג'אן. הוא הגבול של איראן, יש שם אירוע עם הארמנים. פעם אחרי פעם. פתאום אתמול הוא נזכר להכיר בשואת, למה? כדי לעשות אצבע בעין לארדואן. ופה אני סוגרת את יחסי חוץ. אני לא אכנס לזה. אם תרצה לשמוע את דעתי על שואת יהודי ארמניה, תבוא למליאה היום, אני אספר לך מה עברתי פה 10 שנים בתור אחת שביקרה בארמניה, מכירה מצוין- -

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

אז כשלא העברנו, זה לא טוב, ועכשיו כשהעברנו – לא טוב.

<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל דבר עושים אצבע בעין. סגרתי, בדיוק כמו בצלאל, בדיוק כמו בן גביר שהולך ומרביץ לאנשים שם במשט, משחק לי אותה אבו עלי, ואז כל העולם מתהפך עלינו. די, לא מעניין אותי מדיניות חוץ לדיון בוועדת הביטחון, אבל גם שם עוסקים רק במשתמטים. סגרתי.

עכשיו אני רוצה להגיד משהו אחד על המקפצה. אמרו: מיכל פעילן, איך היא מעיזה להגיד שמשתינים, אבל מה לעשות, אתם משתינים על אזרחי ישראל מהקפצה. אחד, נתחיל בגולדקנוף. מה אתה נוסע עם סירנה? באיזה עולם מדומיין חבר כנסת יש לו צ'קלקה? באיזה עולם מדומיין?

<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>

עם צעיף לואי ויטון.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

אני יושבת לעצמי, מתקשר אליי אחד הכתבים: ואמר לי, מירב, יש לחבר כנסת? אמרתי לו: תגיד לי, אתה שומע את השאלה המטומטמת שלך? למה שיהיה לי צ'קלקה? למה מי אני? עומדת בפקק, ואם אני נוסעת, אז אני נוהגת, ושומרת על כל הכללים, והוא יושב לו בצ'קלקה, האבו עלי הזה- -

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ומאחוריו אלפי שלטים של נמות ולא נתגייס.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

רוצה להגיד לך משהו. כן, מקפלן. תראו לי ח" אחד מהאופוזיציה שנסע עם צ'קלקה בהפגנה על ההפיכה המשטרית. עזבו, בחטופים, שאחינו ישבו שם ברעב, ושבכלל שוחררו על ידי בצלאל סמוטריץ', לא לשכוח את זה, הוא שחרר את החטופים - נכון, נכון, זה העולם המדומיין של בצלאל, עם העולם המדומיין של גולדקנופף - הוא יושב בצ'קלקה שלו, וחוסם נתיב תחבורה מרכזי במדינה, ואחרי זה כשמיכל פעילן, איך מיכל פעילן מעיזה. שנמשיך, על כל אלה שמשתנים.

הלאה, דרעי. משווה אותי. אני במשך שנים חינכתי נערים במדינת ישראל שפשע זה לא החיים. שיש חיים אחרי השכונה המורכבת, המשפחה המורכבת. חינכתי אותם, והוצאתי מאות נערים ממעגל הפשע, וברוך השם, היום במקום אחר, ואני גדלתי בנתניה בשנות ה-80', שבהם עבריינים, זה היה כל הסביבה שלי, ולמרות זאת, אני מעולם לא ראיתי בעבריינים דמות לחיקוי, וזה מה שהוא מדבר איתי. עזוב את הליכוד, זה מה שהוא מדבר איתי על דרעי. עכשיו דריי הזה, שהוא עבריין, שילם את חובו, בסדר, אין בעיה, אני חושבת שעבריינים לא צריכים להיות בכנסת, נדבר על זה בהזדמנות אחרת, משווה ללפיד, נשים בצד, הכל, כל מה שהוא אמר לי, את רוצה להיות דרעי, אין על לפיד, העובדה שהבן אדם הזה יושב, מה הוא עושה בקבינט, אף אחד לא יודע, הוא לא שר, הוא ח"כ, הוא לא ממש מתפקד. יושב בקבינט אבל בדיונים כי הוא המתון, מביאים אותו בתור המתון.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

כי הוא חכם.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

חכם, אין דוגמה כזאת.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

יושב לידך רם בן ברק. תשאלי אותו אם דרעי אדם מחושבן.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

איפה הוא ואיפה- -

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

עם כל הכבוד לדרעי, הוא לא סמוטריץ'.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

פעם לא ראיתי בכלא, בפשע, בגניבת כסף מהציבור מודל לחיקוי.

אני רוצה להפנות את כל היושבים כאן, כולל היושב-ראש, בגלל זה רציתי תשומת לבך, לטור שכתב חנוך דאום בשבעה ימים ביום שישי האחרון. תקראו את חנוך דאום. אני ממש ממש מתחננת לכם שתקראו אותו. אגב, גם נראה לי שהוא לא הצביע לנו אגב. זה ממש לא אכפת לי. תקראו את הטור, ומי שלא יקרא אני אקריא לכם אותו במליאה אם צריך, כי חנוך דאום מפנה את הטור שלו, אתם יודעים למי? חנוך דאום מפנה את הטור שלו לאריה דרעי, והוא מבקש מאריה דרעי בקשה מאוד פשוטה: לך לשיקום, לך לשיבא. לך תבקר את נפגעי הנפש, את הפוסט טראומטים. לך תסתכל עליהם בעיניים ותסביר איך, בלי חשומה, כמו שאומרים אצלנו. מהמקפצה אתה גאה בנכדים העריקים שלך. למה מי אתה בכלל? מי אתה? מילא הנכדים שלך עריקים. סתום את הפה שלך, סתום את הפה שלך. תהיה בשקט.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

תבדקי – תפסיקי לבלבל במוח.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

תהיה בשקט, תהיה בשקט. מה זה משנה אם אתם ממשיכים להכניס אנשים לבתי חולים, מה זה משנה? למה אתה לא נושא בנטל? למה אתה מתחמק משירות צבאי? למה, למה? למה אתם לא מסוגלים?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

מחר יש ועדת חוץ וביטחון, תוציאי את כל מה שיש לך שם בעניין הזה. תפסיקי.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

אין צבוע כמוך. אתה עולה במליאה, ואומר, אני בעד הפוסט טראומטים- -

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

עם הישרות שלי.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

אתה מייצג ציבור- - הנה נציג המשתמשים השני.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

אני רק רוצה להזכיר לך, זה לא נאום במליאה עכשיו. יש עוד ח"כים.

<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני גם לא סיימתי, יהיה לי עוד הרבה דברים לומר בהמשך. הדבר שהכי מדינת ישראל עכשיו צריכה עכשיו, הכי צריכה, מביקור בשיבא, דרך ביקור אצל משפחות שכולות, דרך ביקור עם חיילים, דרך לשבת ביום שישי עם אחיין שלי שמשרת בצבא, זה משהו שקורה במשפחות רגילות - מה שמדינת ישראל צריכה עכשיו זה הרבה חיילים. היא צריכה חיילים, כי אמר גם הרמטכ"ל, הצבא קורס לתוך עצמו. הוא אמר בטקס בבה"ד 1. זה מה שהם צריכים. מה עושה הקואליציה הזאת – אחד, עושה בדיוק הפוך, זאת אומרת, בזמן הכי דרמטי למדינת ישראל. במקום שתשב כאן עם מיטב המוחות שלכם, באמת אני אומרת, לא בזלזול, ותחשבו איך מכניסים עוד חיילים לצבא, איך מאפשרים ללוחם בטנק לבוא לאימא שלו ולהגיד: יש מי שיחליף אותי - במקום זה, מה אתם עושים? הפוך. הפוך. עושים אצבע בעין. 70 ומשהו שנה המדינה קיימת, מה זה משנה לימוד התורה? עכשיו נעשה. עכשיו האצבע בעין, עכשיו, כשהצבא קורס לתוך עצמו. ומה עוד אתם עושים?

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

שבועיים לפני הסוף.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

אני דיברתי על זה בשבוע שעבר. הצבא, איך אמר הרמטכ"ל השבוע בבה"ד 1 - זקוק לכל חייל וחיילת. מה אתם עושים? לא רק שאתם לא עוזרים להביא חיילים - גם את השירות המשותף, אתם נלחמים בו. יושב באמת התסביך נפוליאון הזה בצלאל סמוטריץ', זה רק תסמונת של נפוליאון, אי אפשר להסביר תופעה אחרת, ומדבר ששירות של נשים הוא לא מקצועי. אחד, מאיפה אתה יודע מה זה שירות נשים? פגשת פעם חיילת, קצינה? לא שירת בצבא בעצמך, אתה משתמט בעצמך.

אתם גם נלחמים בשירות המשותף. אתם יודעים שאין חבר כנסת אחד מהקואליציה - עזבו חברות, חברות זה בזבוז זמן - אחד שבא ואמר: אני בעד השירות המשותף? אחד, אחד, שאמר: בואנה איזה אלופות הלוחמות בטנקים. אין אחד. קחו את השם שלי על זה, אני חותמת לכם. 4 שנים, מילה אחת לא אמרו על השירות המשותף. אוי ואבוי, זה יפגע בבייס, אבל הצבא צריך חיילות, הצבא צריך לוחמות. לא לא, הם לא ידברו. עזבו על שרה, חברת כנסת אחת, שתדבר על שירות המשותף, שתחזק - שבוע שעבר מכתב 258 קצינות, מילה. תבינו, אז גם נלחמים בשירות המשותף ואומרים לכל הנשים הצעירות האלה: נשים מסתכלות עלינו - את שומעת, עדיף תעשי שירות לאומי. לא, תלכי, תהיי לוחמת, 92% מהמקצועות בצבא פתוחים, לי היה מש"קית חינוך, מש"קית ת"ש, פקידה פלוגתית, היום זה במקום אחר, והדבר השני, במקום לבוא ולחשוב איך אני מגייס כמה שיותר חיילים, עושים הכל, גם כדי לעשות אצבע בעין ללוחמים, ובמקביל לעשות כל מה שאפשר כדי לא לגייס משתמטים. אבל תמשיכו, תרגיעו ל-15 מנדטים בעזרת השם, והציבור יראה לכם איך אתם תומכי השתמטות. במקום לבוא ולחשוב מה אפשר לעזור לחיילי צה"ל, זה מה שהם עושים, אבל לכו תמשיכו בקמפיין, חיילינו הגיבורים, ואני מזכירה לכולם לקרוא את הטור של חנוך דאום ביום שישי בשבעה ימים שמדבר לדרעי. הוא פונה לדרעי, לגדול המשתמטים. מעולם לא היה במדינת ישראל תומך השתמטות כמו אריה דרעי ששולח חיילים להילחם, ומצד שני מקדש השתמטות. בושה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

תוציאי את יאיר לפיד מה הוא עשה, בוא נראה מה הוא עשה. תפסיקי לבלבל במוח. מה הוא עשה, כתב במחנה? זה מה שהוא עשה?

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

שירת. לפחות לא משתמט. אתם משתמטים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

מה הוא עשה בחיים שלו? מה הוא עשה בחיים שלו?

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

אתה עבריין.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

השתמטום וישב בכלא. עבריין.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

עבריין.

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

מיקי, קריאה שנייה. בבקשה, אורית.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

למה?

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

את בשנייה. ואני מבליג.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

עזוב, אין לי מה לומר.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> קודם כל לפני שאני אתחיל אפשר אולי להחזיר את המילואימניק הזה שהוצאנו החוצה?

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

לא.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה?

<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>

ככה.

<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>

כי הם לא יכולים לשמוע אמת.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה עכשיו לדבר, ואתה יודע אופיר, אני לא הפרעתי, אז אני רוצה כמה זמן להגיד את הדברים שלי, כולל להתייחס לכל הצעקות שלך על התערבות בחוק יסוד. זה חשוב לי לנסות להגיד לך איך אני רואה את הדברים, אבל נתחיל עם החוק הזה באמת.

קודם כל, אני רוצה להתחיל וגם להזכיר את סרן דוד חזות ז"ל, בן 21 מאשקלון, מפקד מחלקה בגולני שנפל בדרום לבנון. הוא איבד את אבא שלו בגיל 16 והיה בן יחיד. השאיר את אימא שלו לבד, ואני כן רוצה לכבד אותו לפני שאני מדברת, כי אני חושבת שמה שאני הולכת להגיד בשם הרבה מאוד בעם הזה, ואני חושבת בשם כולנו, הוא נוגע לחוק הזה ישירות.

בסוף בוא נדבר רגע על העובדות, לא על ההצגות. כל הכנסת הזאת הפכה לתיאטרון, למחזה. כולנו יודעים מה החוק הזה. בוא נדבר על התכלית לפי הקונטקסט של העובדות. צה"ל צריך 10,000 חיילים, אמר הרמטכ"ל. לא אגיד שהוא אמר כמה פעמים שהצבא אם זה ימשיך בקצב הזה יקרוס לתוך עצמו. אנחנו נשארים עכשיו בקווים בלבנון, יש לנו את כל הזירות שיש לנו עם הסכם מאוד בעייתי באיראן. זה לא שהמצב הולך ומשתפר. במשך 3 שנים ויותר, מאז 7 באוקטובר, הממשלה הזו לא מטפלת בחוק שירות ביטחון, כלומר לא מייצרת איזשהו מסלול שמדבר על שוויון בנטל, שותפות בנטל. כלום, נאדה. במקום זה עושים תיאטרון, הצגה לציבור. במקום לעמוד מולו ולהגיד: אנחנו רוצים לפטור אוכלוסייה שלמה באמצע כזו מלחמה.

שלוש, הממשלה הזו פיטרה שר ביטחון שהתריע בנושא הגיוס. הממשלה הזו פיטרה יו"ר ועדת חוץ וביטחון שרצה לפעול לגיוס בוועדה שלו. הממשלה הזו מקדמת חוק סבסוד מעונות שנועד לבטל סנקציות בעצם, או נועד להחזיר הטבות לעריקים שלא דחו את השירות שלהם כחוק על חשבון המשרתים והמילואימניקים. בממשלה הזאת אנחנו חווים כל היום הפגנות נמות ולא נתגייס מצד שרים בממשלה. מחר בוועדת חוץ וביטחון יהיה דיון על אי מעצר עריקים.

למה אני אומרת את כל זה? כי אנחנו בדיון משפטי, והדיון המשפטי בחוק יסוד לימוד תורה, הוא קוראה לא בחלל ריק, הוא קורה על רקע כל העובדות שאמרתי וזה הקונטקסט., ואי אפשר לעצום את העיניים שלנו. ומה אני רוצה לומר - א', שזה לא באמת חוק יסוד. זה חוק יסוד מהמשפחה שלמדנו להכיר בוועדה מיוחדת שהייתי בה בתחילת הקדנציה. יש שמכנים אותו, עשינו שם חוק יסוד דרעי, חוק יסוד בן גביר אפשר לקרוא לו אם יותר נוח לכם, שרצה להחזיר שרים עם הרשעה פלילית לשולחן הממשלה. עשינו שם כל מיני חוקי יסוד, שבינם לבין חוקי יסוד לא היה דבר וחצי דבר. מה שהיה שם זה אכסניות לכל מיני דילים פוליטיים או לשחיתות, אז קודם כל אנחנו עושים פה חוק מאותה משפחה. אין פה שום דבר של יסוד. לא באים לקדם את ערך לימוד התורה - אנחנו באים לקדם פה פשוט השתמטות. פשוט לא נעים לנו מהציבור, לא נעים לכם, אני מנסה לייפות את זה, לעמוד מול הציבור, להסתכל לו בעיניים ולהגיד - אני לא אשתמש במילים שהשתמשו, מה אתם עושים לציבור הלוחמים, אז לא נעים, אז במקום זה אתם אומרים: אנחנו עושים כאן איזה חוק שמבחינה משפטית הבנו שהוא יאפשר לנו אחרי זה שלא יפסלו לנו את חוק המעונות, וזה יאפשר לנו לאפשר עוד סעיף קטן ששכחתי לספר עליו שאתם רוצים להכניס שעכשיו עד הבחירות בעצם לא יעצרו אף אחד.

אחרי שאמרתי את כל זה, שזה לא באמת חוק יסוד, אלא חוק יסוד בתחפושת, אני רוצה לדבר אישית אליך אופיר, ואני רוצה לדבר אישית אליך ינון. אופיר, אתה בקדנציה הזו קידמת לא מעט חוקים חשובים בשביל מילואימניקים, בתמיכה של כולנו. אתה דאגת להטבות כלכליות, אתה עשית הרבה דברים בשבילם, ואני יודעת איפה הלב שלך נמצא. אבל באמת ובכנות, תפסיקו לצרוח על מנסור עבאס ואת כל השטויות. מי כמוך יודע שהחיילים האלה צריכים חילוף. הם צריכים עזרה בימי מילואים. יש לי חבר, עוד דקה בן 50, יוצא בפעם, אני לא יודעת איזה, אני לא יודעת איזה בשנה הזאת. הוא

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]