פרוטוקול מספר 62, הוועדה למיזמים ציבוריים, 16/06/2026

הכנסת העשרים-וחמש

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 62

מישיבת הוועדה למיזמים ציבוריים

יום שלישי, א' בתמוז התשפ"ו (16 ביוני 2026), שעה 10:00

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון מס' 5), התשפ"ו - 2026 << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

אוהד טל – היו"ר

מיכאל מלכיאלי – מ"מ היו"ר

חברי הכנסת:

עוז חיים

מירב כהן

מיקי לוי

יוליה מלינובסקי

מוזמנים:

יהודה אבידן

–

– מנכ"ל המשרד, המשרד לשירותי דת

אלעד טובי

–

– לשכה משפטית, המשרד לשירותי דת

דוריה גנות

–

– רפרנטית שיכון ודת אגף תקציבים, משרד האוצר

עדי כהן

–

– משרד המשפטים

יערה למברגר

–

– משרד המשפטים

אילה בן חמו

–

– מ"מ היועצת במשפטית לחטיבת הנפגעים, משרד הביטחון חיים דב וייבסרג

–

– רמ"ח הרבנות הצבאית, משרד הביטחון

יאיר בטיטו

–

– יו"ר מועצה דתית עמק חפר

רפאל יוחאי

–

– מנהל תחום אכיפת חוק איסור הונאה בכשרות, הרבנות הראשית לישראל חיים מלכה

–

– רכז דרום, הרבנות הראשית לישראל

אורית משמוש

–

– ממונה ייעוץ משפטי, הרבנות הראשית לישראל

עפר יעקב

–

– יועץ משפטי, הרבנות הראשית לישראל

הגר שרן

–

– מנכ"לית התאחדות המלונות

חן שופן

–

– ראש צוות מזון וקמעונאות, רשות התחרות

אבירם אלון

–

– מנכ"ל, התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים

אביב חצבני

–

– איגוד המזון, התאחדות התעשיינים בישראל

תומר בן צבי

–

– מנהל מחקר, כושרות

אוהד וייגלר

–

– מנהל המחלקה למדיניות ציבורית, עמותת עתים

יוסף יצחק שלוש

–

– יושב-ראש, ארגון הרבנים בהתיישבות

לירון בנדק

–

– מנכ"לית, נשיאות המגזר העסקי

נילי אבן-חן

–

– מנכ"לית, רווח נקי

עמנואל גדג'

–

– מנהל אגף כשרות, צהר-ארגון רבני צהר

עמיחי פילבר

–

– לשעבר מנהל תחום כשרות במשרד לשירותי דת

תמיר דורטל

–

ייעוץ משפטי:

גלעד קרן

רעות בינג

אביגל כספי

שחר כלש

מנהל הוועדה:

אריאלה אהרון

רישום פרלמנטרי:

הדס ליפמן

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון מס' 5), התשפ"ו - 2026, מ/1957 << נושא >> << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. אנחנו פותחים את הדיון השני בחוק איסור הונאה בכשרות. כיוון שהבטחתי בסוף הדיון הקודם שאנחנו ניתן לנציגי הממשלה שלא הספיקו לדבר בדיון הקודם, לפתוח, אז אתם תתחילו ראשונים, אבל כיוון שאני ממש נאמן למילתי, אז התאחדות התעשיינים, היית הדובר האחרון, היחיד שלא קיבל זכות דיבור בפעם הקודמת, ואני הבטחתי שכל מי שיהיה פה יקבל זכות דיבור, ולכן אתה תפתח, ואחר כך ח"כים כמובן מי שירצה גם בשמחה.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

אתה הופך את הסדר אדוני.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

אני יודע.

<< דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ביקשתי הצעה לסדר. אתה יודע, אני קצת יום ורבע פה, וזה הזכות שלנו להצעה לסדר להיות ראשונים, אבל אני מכבד את מה שאתה אומר, בבקשה.

<< דובר >> היו"ר אוהד טל: << דובר >>

בבקשה.

<< אורח >> אביב חצבני: << אורח >>

אדוני, בוקר טוב, תודה רבה. אביב חצבני, מנהל את איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים. אני אחבר את זה רגע לדיון שהתקיים בפעם הקודמת קודם כל. תעשיית המזון בהרחבה רואה בכשרות ערך, חשוב לי להגיד את זה. אנחנו לא מתנגדים לכשרות, אנחנו לא מתנגדים לדת. בסוף כשרות זה חלק מהתהליכים שאנחנו מחזיקים אותם. זה עוד תהליך איכות שאנחנו מנהלים, ויחד עם זאת, בדיון הקודם הוצג לכאורה נניח שעסקים שעברו בין מועצות דתיות שונות רוצים למלט את עצמם לצורך העניין בהקלות בין רבנות מקומית אחת לאחרת. לא כך הסיפור בתעשייה. מפעלי תעשייה שעברו בין רבנויות שונות במועצות המקומיות, עשו זאת כתוצאה מיעילות תפעולית, ואני אסביר גם למה, כי כשאתה חברה שמחזיק מספר אתרי ייצור במדינת ישראל, אז מפעל זה דבר שהוא מורכב. יש מורכבות תפעולית, יש מורכבות טכנולוגית. לצד זאת התהליכים הם תהליכים סדרתיים. המוצרים הם הומוגניים ומרווח הטעות הוא הרבה יותר קטן. מהסיבה הזאת יש חשיבות לאותו משגיח או לאותו רב שמכיר את כל שרשרת הערך, ומן העבר השני אני יכול להגיד שבהיסטוריה ראינו דוגמאות שהן דוגמאות הפוכות, והדוגמה ההפוכה אומרת נניח, שיצא - סתם דוגמה, חומר גלם ממפעל פלוני והגיע למפעל אחר של אותה חברה, ומי שראה בעצם את תעודת כשרות מאותה מועצה אחרת אמר: עליי זה לא מקובל, אני דורש דרישות נוספות, אז הדבר הזה בעצם סידר את זה. אז בעולמות של לעבור בין מועצה דתית אחת לאחרת - אנחנו נתייחס לזה כשנגיע לסעיף הרלוונטי, אני לא אפרט, אבל לפחות צריך לשמור פה על איזשהו סטטוס קוו או תקופת מעבר שהיא ארוכה.

דבר שני שאנחנו רוצים גם לומר, מתוך המקום שאנחנו רואים בנושא ערך, יש הנושא של ניתוק זיקה בין משגיח למושגח. המשגיחים, שעובדים בתוך מפעלי התעשייה, עובדים כנאמני כשרות. הם מגיעים כל יום לעבודה, עושים גם דברים נוספים. יש להם מומחיות נצברת לאורך זמן. האם מידע משגיח שמגיע עכשיו פעם בשבוע למדוד את כל תהליכי הייצור ולדעת? התשובה היא כנראה לא, יש משמעות. אז בבקשה הזאת אנחנו מבקשים, ברור לנו לחלוטין שהנושא של ההשגחה יצטרך להיקבע בתקנות וכן הלאה, אבל יש חשיבות לנאמן כשרות בתעשייה.

<< דובר >> היו"ר אוהד טל: << דובר >>

תסביר, אני גם לא הבנתי.

<< דובר_המשך >> אביב חצבני: << דובר_המשך >>

בסוף לצד המשגיחים לצורך העניין שיש, יש לא מעט נאמני כשרות שעובדים בתוך המפעל. עובדים באופן שוטף, מגיעים מדי יום לעבודה, מנהלים גם את תהליכי הכשרות בקפידה מצד אחד. יש להם ידע נרכש. אגב, גם מידע מסחרי, סודי של אותן חברות וזה מתבקש, כי התהליך עצמו הוא תהליך מורכב. אם ננתק את הזיקה במצ'טה, סליחה על השפה, יקרו שני תהליכים: אחד, יבוא משגיח מהמועצה הדתית שלא בקיא בכל התהליכים במפעל לעומת אותו נאמן שיושב. שים לב, אני לא אומר שלא צריך משגיח, ואני לא אומר שלא צריך רב. אני אומר שצריך למצוא פתרון שהוא פתרון פיזיבילי שאנחנו לא מאבדים את היכולת בשוטף, ומצד שני, שלא יקרה גם שיטה- -

<< דובר >> היו"ר אוהד טל: << דובר >>

אתה אומר שזה שיש לצורך העניין משגיח כשרות קבוע שנמצא במפעל ושולט בתהליכים ומכיר את התהליך המקצועי, זה דבר שהוא בעל משמעות לשני הצדדים.

<< דובר_המשך >> אביב חצבני: << דובר_המשך >>

נכון.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

אבל למה זה אומר שהוא צריך לקבל את התשלום שלו? למה זה גורע מנאמן הכשרות שהוא עובד?

<< דובר_המשך >> אביב חצבני: << דובר_המשך >>

בגלל שאם אנחנו ניקח כרגע באבחה אחת ונוותר על תפקיד משגיחי הכשרות או נאמני הכשרות בתוך מפעלי התעשייה, יקרו שני תהליכים: אחד, הם לא יעבדו יותר אצלנו. שתיים, יהיה פה גם עלויות שהן עלויות סוציאליות, פיטורין - גם דבר שאנחנו נצטרך למצוא לו פתרון במסגרת השולחן הזה. אנחנו מאוד נשמח להעסיק נאמני כשרות, וכמובן שכשיגדירו שיש כמובן משגיח שהוא חיצוני, וייקבע כנראה בתקנות מה היקף הפיקוח וכן הלאה, שיקבעו את זה שם. אנחנו לא מתנגדים לפיקוח חיצוני. אנחנו חווים את זה מול כל הרגולטורים, רק צריך לסדר את הנושא הזה.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

נאמני כשרות זה- -

<< אורח >> אביב חצבני: << אורח >>

היום בקונסטלציה הקיימת הוא גם המשגיח וגם הנאמן. אנחנו רוצים לשמור לפחות על נאמני הכשרות שעובדים אצלנו טוב.

אדוני, רק נקודה אחת אחרונה שאני גם מניח אותה פה, גם עליה נדבר. הנושא של סטנדרט כשרות לא מכיל רק את הדרישות; הוא גם מכיל את הבירוקרטיה, והכוונה היא מה תוקף תעודת הכשרות, באילו מקרים מותר לי להוריד אותה מהקיר. אם עכשיו לצורך העניין רוצים, מה הליך השימוע וההשגה שמותר לי לקבל לפני שמורידים לי תעודה מהקיר. תעודה גם לא יכולה להיות נניח לחודש - היא צריכה להיות לפרק זמן יותר ארוך.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

כתוב את זה בחוק.

<< אורח >> אביב חצבני: << אורח >>

בנוסף, החוק כרגע מגדיר הרי שני סטנדרטים כשרות: בסיס ומחמיר. אם רוצים את המחמיר זה צריך להיות לבחירתו של העוסק במזון. זה לא יכול להיות התניה שנקרא שבא משגיח מבחוץ וכופה דרישות נוספות, תודה.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

חברי הכנסת, מי שרוצה עכשיו הערות פתיחה - ,בשמחה ולאחר כן נעבור למשרדי הממשלה. חבר הכנסת מיקי לוי.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

תודה רבה אדוני. האמת היא, אני יצאתי מהדיון בפעם הקודמת די נסער. לא ישנתי אפילו בלילה, או שנתי נדדה, הייתי אומר. אני מבקש לומר בצורה ברורה שהחוק הזה הוא אינו תיקון טכני. הוא תיקון מהותי. הוא מבטא למעשה את הכשרויות הפרטיות. הוא מעניק מונופול לרבנות הראשית ולמועצות הדתיות, מבלי שתיקנו את כל הכשלים בדרך. העיקר לתת מונופול.

יש כאן סתירה יסודית. הרבנות הראשית עצמה מסתמכת במשך שנים על גופי כשרות פרטיים בחו"ל. מה לעשות? זה המצב. במפעלים בחו"ל הרבנים אינם נמצאים יום יום. היא נשענת על גופי כשרות פרטיים ועל מוצרים. מופיע לגו של גוף פרטי לצד הכיתוב באישור הרבנות הראשית. תבדקו אותי. הייתי גם בחו"ל, קניתי בכושר מרקט, לא במקום אחר. את אותם מוצרים אני גם כן קניתי וראיתי. אם כשרות פרטי בחו"ל טובה, מדוע היא אסורה בישראל? אם כך, בואו נכניס סעיף שמבטל, ואת זה אני מבקש לפרוטוקול, שמבטל את האפשרות של כשרויות פרטיות להעניק ל-33,000 מוצרים כשרות בחו"ל, או שתאשרו גם את הפרטיים פה. זו ההצעה. זו היא הצעת חוק מרחיקת לכת שמשמעותה בייצור מונופול של הרבנות בשוק.

מערך הכשרות בישראל הוכח בדוחות ממשלתיים ומחקרים בנושא כי הוא מביא לייקור עלויות המזון. אין על זה בכלל ויכוח. הכבדה על עסקים לממכר מזון, פגיעה באיכות הכשרות עצמה. בנוסף לכך, תזכיר חוק מעמיס עלויות על תקציב המדינה באמצעות העסקתם של אלפי משגיחי כשרות, ליד המועצות הדתיות ובמחלקות לשירותי דת באופן חסר תקדים. אין בכלל ויכוח שהנושא הזה יהיה משקל רציני מאוד בנושא של תקציב. ביטול ליבת רפורמת הכשרות, ביטול יצירת התחרות בנותני שירות כשרות שונים, ובכלל זה ביטול הפיכת הרבנות לרגולטור בלבד והפרטת שירותי ההשגחה על כשרות. ביטול יצירת תחרות בשוק, מה שאנחנו כל היום אומרים - תחרות בכל מקום כדי להוריד מחירים - אתם מבטלים את זה בעצם הזה שאתם מבטלים את הרפורמה, וחיזוק מונופול של הרבנות. ראינו מאז קום המדינה מה קרה פה, כפועל יוצא מביטול ליבת הרפורמה. תבוטל התחרות בין נותני כשרות קיים ובין ארגונים שהיו יכולים לבקש רישיון לספק שירותי פיקוח והשגחה.

אני אתמול בלילה שלחתי גם לוועדה, אני מתנצל שזה היה בשעה מאוחרת, אבל לא הייתה בידי ברירה - שלחתי מכתב גם לוועדה וגם לאוצר כסגן שר האוצר לשעבר. הטענה, לטעמי לא הייתה לה ביסוס, אבל אמרתי: וואלה, נבדוק את זה. עלות אפס. זוכר, אדוני? עלות אפס. לא יקרה, לא יעלה שום דבר. שלחתי אתמול מאוחר בערב כמה שאלות לאוצר בכל הקשור לעלות אפס למדינה, כפי שנטען כאן בוועדה, אז אני מבקש לקבל מידע מנציגת האוצר, משניכם בבקשה, בנושאים הבאים: אני מבקש לקבל עמדת משרד האוצר בכל הקשור לעלות הצפויה למדינה, אם יעבור החוק כפי שהוא כיום. אם אתם לא מוכנים היום, אני מסכים, אדוני, שישלחו מכתב ותשובה לוועדה, והוועדה תיתן את זה לי. שניים, אני מבקש לקבל מידע על המשמעויות של קליטת עובדי הכשרות למועצות הדתיות עבור המדינה, בהתייחס לסוגיות כמו סגירת העסק עקב פשיטת רגל, אירועי מלחמה וסגרים עקב מצב ביטחוני, מצב בריאותי. זה הסעיף השני, בבקשה. כמו כן אני מבקש לקבל התייחסות בנוגע להעסקת עובדי משגיח כשרות דרך תאגידים והיתרונות לכך. גם זה עלות כלכלית וגם זה בשדה שלכם. ארבע, לבסוף אבקש לקבל התייחסות להשפעות הכלכליות על יוקר המחיה ועסקי המזון בשל ביטול הרפורמה. זה קשור לכל אחד ואחד מאיתנו כשהוא הולך לסופר. אל תספרו לי סיפורים שזה לא עולה לאזרח, אי אפשר להיכנס היום לסופר. בסל שעלה עד לפני כמה זמן, שנתיים, 800 שקל, עולה היום 1,200 שקל בסופר, אני יודע, כי מאז שהתחתנתי אני עושה את הקניות. אני יודע כמה עולה נס קפה עכשיו, כמה עלה לפני שנתיים. ומנציגי הרבנות הראשית, מכובדיי, אני מבקש מכם לקבל, אם אתם לא רוצים ישירות, אז לוועדה - זה בסדר, היא תעביר לי - האם יש הכרה בגופי כשרות פרטיים בחו"ל, כמו ביבוא מוצרי מזון אחרים? ואם כן, כמה גופים מוכרים ומה הליך ההכרה? האם הוא דומה למה שיש בארץ, האם הוא יותר קל? כל ההליך אני מבקש לדעת. שתיים, כמה גופי כשרות פרטיים בחו"ל מוכרים לעניין יבוא מוצרים כשרים, מהו הליך ההכרה, האם מבוצע פיקוח על גופים אלה, כיצד, מה תדירות הפיקוח? אני מבין שזה קורס אוניברסיטאי, אבל אין לי ברירה. זה אירוע קשה מאוד מה שקורה כאן, כבד מאוד.

אדוני, ברשותך, אני העברתי את המכתבים גם לוועדה. אין לי בעיה שזה יגיע אליכם ותעבירו אליי, ירצו להעביר אליי ישירות, אני מאוד מודה לך.

<< דובר >> היו"ר אוהד טל: << דובר >>

חבר הכנסת לוי, אתה שואל שאלות שבהחלט ראוי לשאול אותן. אגב צריך להוסיף גם, אם כבר שואלים שאלות בנושאים כלכליים, זה גם מה תהיה הערכת עלות החוק, הרפורמה הקודמת, מצוין שעוד לא יושמה. זה גם שאלה שצריך לשאול. רק אומר, אנחנו נעשה דיון מעמיק גם בסוגיה הזאת. אנחנו מודעים היטב לצורך שלא להכביד ולהוסיף עלויות לא על בתי העסק ולא לציבור. יש כבר מחשבות בעניינים האלה, ואנחנו נעשה על זה דיון מעמיק בהחלט.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

והמשרד גם יצטרך להציג את- -

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

כמובן. חברת הכנסת מירב, בבקשה.

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

תודה על הדיון. מעבר לזה שהחקיקה הזו היא בעצם תייצר עוד 5,000 משרות שיעלו כחצי מיליארד שקלים בשנה - זה כמובן עול כלכלי מאוד גדול - זה משרות שבסוף נשלטות על ידי מנגנון פוליטי של ש"ס, ומעבר לעלות הישירה של זה למדינה, יש לזה גם עלות עקיפה גדולה מאוד שנעמדת בכמיליארד שקלים על ההתייקרות של מוצרים. נגענו במוצרים שאנחנו מייבאים מחו"ל, גם מוצרים כאן בארץ. זה ישירות מאיתנו למשכורות של המקורבים שלכם, וזה עוד ההתייקרות של המוצרים בסופר. ואגב, אני יודעת שזה מנגנון שהוא נשלט על ידיכם פוליטית. אגב, אני באמת לא רוצה לדבר לגופו של אדם, אבל בדיוק עכשיו מנכ"ל משרד לשירותי דת, שהוא איש פוליטי מטעמו של שר פוליטי, הוא נחקר בלה"ב בדיוק על זה, על זה שהוא בא ולא נתן לפטר משגיח כשרות שלא נתן את השעות שלו. אני רק קראתי על מה הייתה החקירה. אני לא יודעת אם הוא אשם או לא, אני לא נכנסת לזה, ואני גם לא מציינת את שמו בכוונה, אבל אני אומרת, בסוף זה בן אדם פוליטי, שמתערב במינויים של אלפי - גורם מקצוע, אבל ממונה על ידי אדם פוליטי, שפה יוכל למנות 5,000 איש. אלה המספרים. תבינו את המשמעות של זה.

המנגנון שנוצר עכשיו ברבנות הוא ממש מנגנון של פרוטקשן. ממש פרוטקשן. היום אם אתה לא משלם לרבנות פרוטקשן, אין לך תעודת כשרות, ולהרבה אנשים חשובה תעודת כשרות. ל-70% מהציבור חשובה תעודת כשרות. לא רק דתיים, גם אנשים מסורתיים, כמו הבית שממנו אני באה. חשובה לנו הכשרות, ואני מרגישה שצריך לבחור פה בין מצב שיש לנו תעודת כשרות פורמלית על הקיר לבין זה שהפיקוח יהיה אמיתי והכשרות תהיה אמיתית, והרפורמה והתחרות הייתה מייצרת שקיפות ועמידה בסטנדרט, וזה שמבטלים את זה דווקא פוגע במי שרוצה כשרות אמיתית.

איך אני יודעת שזה יוצר סטנדרט לא מספיק טוב? כי החרדים בעצמם לא משתמשים בכשרות של הרבנות הראשית. להם יש את הכשרויות שלהם. הם לא יסתפקו בכשרות של רבנות ראשית, נכון? יש להם את בד"ץ בית יוסף ובד"ץ העדה החרדית ובד"ץ לנדא. הם לא ישתמשו בכשרות שאני משתמשת בה או שאתה, כבוד היושב-ראש, משתמש בה. מדוע לא? מדוע היא לא מספיק טובה עבורם? כי אנחנו יודעים, יש משגיחי כשרות טובים ויש רבים שלא, ואנחנו יודעים שאין שקיפות ואין תחרות, וזה מה שקורה, ולעצמם הם דאגו דווקא לכשרות יותר מחמירה, אז זה ללמדך, שהם אולי שולטים במנגנון ובג'ובים, אבל כשהם צריכים לדעת שתהליך הבדיקה הוא באמת מחמיר ורציני ועומד בסטנדרט, הם הולכים לכשרות אחרת.

נקודה נוספת - גם בזה נגע ידידי חבר הכנסת מיקי לוי - זה שבכל העולם יש תאגידים פרטיים שנותנים כשרות. רק במדינת ישראל אין. לא רק שאין פה, אנחנו גם לא מוכנים לקבל את הכשרות שניתנת בחו"ל כשאנחנו מביאים לכאן מוצרים שכבר קיבלו בחו"ל את הכשרות. מדוע לנו אין את הזכות לתחרות כזו?

ואני רוצה להגיד, דווקא כחילונית שומרת מסורת, אוהבת את היהדות, דווקא כחילונית אני רוצה להגיד לכם משהו. הדת היא הכי חזקה ויש לה את ההשפעה הכי גדולה כשהיא לא כופה את עצמה. אל תשתמשו בכוח. אל תשתמשו בכפייה. איפה שאין כפייה, כולם מתחברים לזה. תסתכלו על ברית מילה, תסתכלו על לצום ביום כיפור. זה מרחיק מהיהדות כשעושים כפייה. זה ממש חילול השם, לכפות דרך אחת. זה מרחיק אנשים מהיהדות, ואני חושבת שמשיגים בדיוק את האפקט ההפוך ממה שהיינו רוצים להשיג.

ונקודה אחרונה שאני מבקשת לשאול. אני לא יודעת איך יצא שהצעת החוק הזו איננה תקציבית על פי משרד האוצר. זה פלא. אני לא ראיתי דבר כזה. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, אז שר, איש פשוט נורא נורא מוכשר, אתה נורא מוכשר, אני לא יודעת איך הצלחת להביא את אגף תקציבים לחתום על מסמך כזה ולומר- -

<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>

את יודעת מה ההבדל ביניכם? שהם קראו את הצעת החוק.

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

גם אני קראתי.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

עכשיו הם יצטרכו בעקבות השאלות שלי לתת הסברים מדויקים.

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

יש גם את העלויות למשק על התייקרות המזון ויוקר המחיה, אבל איך יכול להיות שמנגנון עם כל כך הרבה משרות איננו תקציבי בעיניכם? אולי אתם לא סופרים את הכסף שהעסקים יוציאו, אבל איך יכול להיות שזה לא תקציבי? אני חושבת שצריך לקבל פה תשובות. תודה.

<< דובר >> היו"ר אוהד טל: << דובר >>

חבר הכנסת מלכיאלי. לא? טוב, נציגי הממשלה, נשמח לשמוע אתכם, נתחיל עם משרד הביטחון.

<< אורח >> חיים דב וייבסרג: << אורח >>

בוקר טוב, חיים וייסברג, ראש מחלקת הרבנות. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת היקרים, כל המשתתפים, אז באמת בהמשך לדיון הקודם, אז במסגרת הצעת החוק הזאת, היא מתייחסת גם לרבנות הצבאית כרגולטור שמוסמך לתת תעודת כשרות. הרבנות הראשית הצבאית והרבנות הראשית בתיאום מלא לגבי המון המון דברים שאנחנו עובדים בנוהל בשגרה. אנחנו עובדים על זה לתאם מנגנון שיאפשר יבוא מוצרים נקודתיים בזמן מלחמה. המלחמה הזאת הייתה מלחמה קשה. בשונה ממבצעים קודמים שהיו אורכים כמספר חודשים גג, המלחמה הזאת לקחה אותנו לכמעט שנתיים ו-7 חודשים. הדבר הזה גם הגיע למשק בית התזונתי, לחיי המדף. הדבר הזה בעצם הצריך אותנו להביא פתרונות נקודתיים לצה"ל, ללוחמים.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

חשוב שייאמר, גם קיבלתם את המענה.

<< אורח >> חיים דב וייבסרג: << אורח >>

קיבלנו מענה מושלם. הלוחמים אכלו טוב. אני חייב להגיד, הלוחמים קיבלו את כל מה שהם צריכים, באמת מענה הזנה בצה"ל הוא מענה הזנה טוב מאוד, עם כשרות מהודרת, באמת ברוך השם, וכך אנחנו רוצים לשמר את הדבר הזה. על מנת לעשות את זה, אנחנו באמת רק רוצים לעדכן אותך היושב-ראש, על כך שאנחנו בשיח ובתיאום הרבנות הראשית. אנחנו בעזרת השם אמורים לעשות איזושהי לקונה שמתייחסת רק למצב מלחמה, לפתח מנגנון שיאפשר לצה"ל ולנו להביא מוצרים מהר לארץ בהתייחס למצב מלחמה. כל השאר הכל טוב. תודה לכולם.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

כשנגיע לסעיפים הרלוונטיים תעירו את ההערה.

<< דובר >> היו"ר אוהד טל: << דובר >>

אתה מדבר על מוצרי יבוא שהבאתם? למה הצורך בזה עולה בזמן מלחמה – תסביר.

<< אורח >> חיים דב וייבסרג: << אורח >>

התשובה היא שכוח הייצור בדיוק בארץ בזמן מלחמה בכלל, מכריכים ועד חברות תעשייתיות, הם לא מצליחים- -

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

חבל שלא באת לדבר ברפורמת החלב, להסביר שאפילו בזמן מלחמה דווקא היבוא זה מה שעוזר. שמח לשמוע.

<< אורח >> חיים דב וייבסרג: << אורח >>

אני רק אסיים ואומר שמבחינת צה"ל כגוף ממלכתי כמובן, כל הדברים שאנחנו צורכים כמובן כחול לבן, וכאשר אנחנו נזקקים ואין בארץ אז אנחנו ניגשים לדבר הזה.

<< דובר >> היו"ר אוהד טל: << דובר >>

תודה רבה לך. איילה, את רוצה גם? או שלא? אוקיי. משרד הכלכלה. איננו. המשרד לשירותי דת. בבקשה. עכשיו לא לסעיפים, רק להערות כלליות.

<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>

אתחיל עם חצבני שלגבי נאמן הכשרות, זה שני דברים שונים לחלוטין, אני רוצה לומר לך. משגיח הכשרות הוא משגיח של הרבנות. נאמני הכשרות הם בעצם עוד איזושהי אפשרות כדי לא לגרום להתייקרות של ההשגחה. כשהרב בא ורואה שיש את האפשרות לסמוך על אנשים בתוך המקום, ולא לגרום של לשים משגיח צמוד 24 שעות או למשל, כשאנחנו צריכים את הבישולים של יהודים ולא יהודים בדברים האלה, ויש אדם שנמצא במטבח שאפשר לסמוך, זה לא מחליף את המשגיח. זה לא הולך לבטל את נאמן הכשרות. נאמן הכשרות זה תנא דמסייע, לא קשור. זה בכלל הפוך. אנחנו חושבים שאנחנו מנסים לעודד את הדברים האלה, אבל בהחלט, בהחלט, זה לא הולך להפסיק את נאמני הכשרות. משגיחי הכשרות, זה התפקיד שלהם באחד, ונאמן הכשרות, זה דבר שהוא אחרת לגמרי.

<< אורח >> אביב חצבני: << אורח >>

מסכים איתך. הבקשה שלנו היא להשאיר את זה בחוק.

<< דובר >> היו"ר אוהד טל: << דובר >>

בכל מקרה יש פסיקת בג"ץ שדורשת לנתק יחסי- -

<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>

ברגע שהוא לא משגח כשרות, אז זה משהו אחר. אתה יכול להגיד לי עכשיו - מחר גם מצלמות אני אסדיר בחוק. לא. יש גם מצלמות שהן סיוע לחוק, שהן סיוע לכשרות, אז אתה לא מסדיר את זה בחוק. בסוף בסוף הרב, כשבא לתת את הכשרות והוא רואה את כל התמונה המלאה, והוא מחליט שאם המצלמות זה דבר שמסייע לו, זה נאמן הכשרות שלו. אם הוא מחליט שטביעת האצבע של הכניסה של האנשים מסייעת לו לדעת מה קורה במטבח, אז זה הסיוע של ההשגחה. אתה לא הולך להכניס כרגע מצלמות בחוק ונאמן כשרות בחוק וכל דבר שהרב רוצה בסיוע. לכן אני אומר, אני מרגיע אותך שזה לא קשור אחד לשני. נאמן כשרות זה דבר אחד, המצלמות של סיוע כשרות זה דבר אחד. זה בנושא הזה.

אני רוצה לומר לחבר הכנסת לוי, אני ראיתי כותרת לפני 3 ימים, שבוע שעבר, על חוק המעונות, והכותרת הייתה 140 מיליארד שקל. מספרים אפשר לזרוק כמה שרוצים, עלות לשנה. הרי כולם מבינים, ואם תמצאו לי אחד שיידע להביא את המספר הזה אחד ועוד אחד, לתרגם אותו, זה בסדר. אפשר לזרוק מספרים כמה שרוצים. אפשר לספר שעולה חצי מיליארד שקל המשגיחים, אז מה חשבתם, שאם מחר זה יעבור להיות המשגיחים של הרבנות, אז אם עכשיו אדון אושר עד שילם 6,000 שקל על השגחה, ומחר ה-6,000 האלה עוברים למועצה הדתית, זה לא נחשב? זה כסף שלא נחשב? הרי בסופו של יום אנחנו מחליפים את ההשגחה במקום שישולם ישירות למשגיח הוא משולם למועצה הדתית. אז איפה הכסף הזה נעלם? איך פתאום נהיה ההעסקה של - קודם כול, לא יודע מאיפה לקחת 5,000 משגיחים. כל אחד זורק מספרים, זה בסדר.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

כמה יש?

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

זכות הציבור לדעת.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

כמה בכל הארץ?

<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>

כשאתה מדבר כאן על היום במצב של היום, יש רבעי משרות, יש 20%, 30%, 40%, 50%. בוודאי שהדברים האלה ייגמרו. לכן אני אומר, גם אם יש 3,500 וזה עולה חצי מיליארד, אבל החצי מיליארד הזה כבר משולם היום. זה לא כסף שעכשיו אתה הולך למשהו חדש.

<< דובר >> היו"ר אוהד טל: << דובר >>

זה לא משהו חדש.

<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>

כן. אתה לא הולך לומר עכשיו אושר עד מהיום והלאה, ההשגחה עליי, על הבוס הגדול, אתה לא תשלם כלום, מה שתקבל השגחה באותו מצב, המשגיח שייכנס למועצה הדתית- -

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

אבל תחרות הייתה יכולה להפחית את זה.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

קודם כול, נדבר בחצי מיליארד שקל האלה.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אם מחר אושר עד תיסגר ואין הכנסה, מה קורה? ואתה כבר קלטת.

<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>

אני אענה לך גם על זה, יוליה, ואני שמח שאת שואלת את זה, ותכף תראי גם כן. אם היית קוראת את החוק והיית מבינה למה הדבר הזה נפתר.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני קראתי את החוק. בוא נכבד אחד את השני.

<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>

אם היית רואה את הסעיף שהכניס האוצר וגם את המכתב של משרד האוצר, היית מבינה מה עשינו בנושא הזה, אבל כשאנחנו מדברים כאן עכשיו על תקנים להכנסת למועצה, אולי אני אסביר לכם משהו שאף אחד לא יודע - אני לא צריך את החוק היום. יכולתי בהינף יד לתת אישור לאדון יאיר בטיטו, ראש המועצה הדתית בעמק חפר, וראשת המועצה הדתית הילה חסן, ולומר לה: את יכולה לקלוט את כל המשגיחים שלך היום. לא צריך אישור מאף אחד.

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

אתה רוצה למנוע שייכנסו תאגידים פרטיים. אתה מבקש שרב של מקום איקס לא ייתן שירות במקום אחר.

<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>

אנחנו מנסים למקד את הדיון לדבר דבר. את דיברת על הכנסת המשגיחים, יצירת ג'ובים, ואישה שולטת, הכול בסדר. קודם כול, אני שמח שאת נותנת לי את הקרדיט שגם אני אהיה לפחות עוד ארבע שנים כדי להשלים את החוק, אז אני שמח שזה המצב שלנו. זה מעודד, כי לפעמים חושבים שאנחנו הולכים להתחלף שבוע הבא.

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

תגובה של פוליטיקאים. תיבחר שוב, אתה אומר, בקלפי.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

לא, שאני אשאר בתפקיד אמרתי. אם זה החשש, אז אני שמח. אבל בלי קשר, היום אני יכול לקלוט את כל המשגיחים בארץ לתוך המועצות הדתיות, ועובדה, כל אילת מנוהלת ככה, כל עכו, כל רעננה, כל צפת. יש המון מקומות. הרבה מקומות בארץ, חלקם מהמשגיחים עובדים בתוך המועצה הדתית, חלק לא עובדים בתוך המועצה הדתית. כבר היום קיים. כלומר, זה לא דבר שאנחנו הולכים לייצר, אלא מאי, אנחנו גם אנשים אחראים ולא עושים את זה, למה? כי גם בחוק כתבנו את זה, יוליה, ולך אני אומר, הנושא הזה, אנחנו רוצים לפתור אותו בהסכם קיבוצי, כדי שאם כמו שאמרת, אושר עד לא נסגר, אבל ייסגר במקום אחר, ויש לי משגיח, שנמצא שם, והמקום נסגר, ונסגרו עשרה עסקים. קניון שלם נסגר, קרס. המנגנון של ההסכם הקיבוצי הולך לאפשר קליטה וכניסה של משגיחים בצורה יותר חלקה, גם לפי כמות העסקים, גם לפי כמות המקומות, שלא יקרים את המועצה. מדובר על משק כספים סגור של כל מועצה שיהיה לה פרויקטור שימונה, יחד עם רואי חשבון שאנחנו נעבור מועצה, מועצה בארץ, ונאמר לה: אתה יכול לקלוט לפי כמות העסקים שלך חמישים משגיחים, אתה 10 משגיחים - הקיימים. לא הולכים לייצר ג'ובים ולא הולכים לייצר שום דבר. בסופו של יום האנשים האלה קיימים. בוא נדבר שנייה על אנשים.

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

לא הבנתי, אז אם אתה לא צריך כלום, בשביל מה החקיקה הזו?

<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>

כי אנחנו לא רוצים שיהיו קשורים לעסקים. שהאנשים לא יהיו קשורים לעסקים. הם ייקלטו, שיהיה ניתוק בין המשגיח למושגח, שזו הוראה של בג"ץ, ואנחנו חייבים ליישם אותה.

<< דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל הרפורמה שעכשיו אמורה להיכנס לתוקף עושה את ההפרדה הזו באמצעות אותם תאגידים, אז למה לא לתת לזה לעבור לשלב ב'?

<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>

עכשיו את יכולה לדבר איתי על הרפורמה.

<< דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו כל תכלית החקיקה, לעצור את הרפורמה.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

מדובר כאן על רפורמה שנעשתה בקדנציה הקודמת, לא על דעת הרבנים הראשיים לישראל, לא על דעת הרבנות הראשית, וזה בסופו של יום, כשרוצים לקחת דבר ש-90% מהציבור סומך עליו- -

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

כי אין לו משהו אחר. מה, אין לנו משהו אחר לסמוך עליו.

<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>

אני לא יודע אני לא יודע שיש עוד ביטוח לאומי במדינה, אין עוד משטרה במדינה. אין עוד משרד התחבורה במדינה, ואין עוד המון גופים במדינה.

<< דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש מספר קופות חולים, יש מספר חברות סלולר. יש הרבה.

<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>

יש מערכת בריאות אחת. ואני יכול לומר לך שהתלונות על משרדי ממשלה, הרבה, הן עצומות.

<< דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> משרד הבריאות הוא רגולטור, הוא לא מחייב אותי לצרוך בריאות רק ממקום - אתם לא רגולטורים.

<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>

אנחנו לא נותנים את האפשרות כרגע לומר- -

<< דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם גם שולטים במנגנון.

<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>

אני ראיתי עכשיו מסמך שאומר שזה עולה מיליארד שקל עלות. למה? כי אנחנו צריכים לנקר את הבשר, יש ניקור, והניקור הזה עולה 800 מיליון שקל. אין בעיה, אז בואו נמכור בשר לא כשר, והכול בסדר, אבל אי אפשר לקחת את ההלכה ולומר שההלכה הזאת, עכשיו אני רואה אותה ככה ואנחנו נפריט אותה. בסופו של יום יש הלכה. יש הרבנות הראשית לישראל, שהיא גוף ממלכתי. היא לא גוף פרטי. את שואלת אותי למה יש בד"צים.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

ההלכה כבודה במקומה מונח. בוא נלך לנושא הקונקרטי.

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

הרי ברגע שהמשגיח יוצא מהמקום, כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה, נכון? הכל מבוסס על אמון. הרי משגיח לא נמצא בבית עסק 24/7. אם בן אדם לא אמין ועושה משהו בעייתי, הוא יכול לעשות תמיד. הרי הכול מבוסס על אמון. אם אתה מייצר תחרות, אז דווקא יהיו לך קריטריונים הרבה יותר גבוהים.

<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>

בסופו של יום, כמות הזמן שהמשגיח נמצא היא לפי הצרכים של ההשגחה. אם אני חושב שהמקום הזה צריך השגחה 24 שעות, ויש מקומות כאלה בארץ, יש משגיח 24 שעות.

<< דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא יכול להיות 24 שעות במקום. בוא, אני יודעת על מקומות שגם פעם בכמה שנים לא הגיעו.

<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>

יש מקומות שיש משמרות של משגיחים. תלוי סוג העסק. תלוי מה המקום. אני לא אשים עכשיו על חנות פיצוחים 24 שעות- -

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

עזוב, אני מכירה מסעדות ששילמו כסף ולא באו אליהן שנים, ויש להן תעודה. נו, אנחנו יודעים איפה אנחנו חיים, אנחנו חיים במדינת ישראל.

<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>

ולכן אני חושב שצריכים לברך על החוק הזה, כי ברגע שאנשים הם עובדי מדינה, וחל עליהם דין משמעת- -

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

זו הבעיה.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

והם יהיו עובדי מועצה דתית ויש להם משמעת, אז הדברים ייראו אחרת, ולכן אנחנו צריכים לדאוג- -

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

תודה.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

אדוני המנכ"ל, אני מאוד מכבד אותך. אתה אמרת חצי משרות, שליש משרה. תחבר את הכל יחד, רבע רבע ועוד חצי, תגיד לנו לא עכשיו- -

<< דובר >> היו"ר אוהד טל: << דובר >>

הרמת לי להנחתה.

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

רגע, הוא שאל אותי מאיפה הנתון שאמרתי, אז אני רק רוצה לדייק. החישוב על העלות העודפת זה על דוח שהזמין משרד האוצר בתוספת מדד המחירים והגידול באוכלוסייה. הדוח נמדד בשנת 2015 על ידי אברמזון. על זה התבססתי. מדינת ישראל הזמינה את הדוח הזה.

<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>

זה דוח ראשוני שמעולם לא הגיע לסיומו, ואני מציע לך לקרוא את עבודת המחקר של הכנסת, מה הוא הגיב על הדוח הזה, איך הוא פסל אותו.

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

אני סומכת על משרד האוצר.

<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>

משרד האוצר קיבל תשובה.

<< דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוא נשמע את משרד האוצר.

<< דובר >> היו"ר אוהד טל: << דובר >>

כן, מיקי.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

אדוני המנכ"ל, אתה אומר שלא תהיה עלות. משרד האוצר, הסכיתו. אתה אומר שהם יהיו עובדי מדינה? אמרת.

<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>

עובדי מועצה דתית.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

אוצר, אתה אומר שלמדינה לא תהיה עלות? מה בקשר לפיצויים, מה בקשר לפיצויי פיטורים?

<< דובר >> היו"ר אוהד טל: << דובר >>

שאלות מעולות, אנחנו נתייחס לזה. מבטיח, נתייחס. זה בדיונים, אבל אל תדאג, אנחנו מכירים את זה, תאמין לי, הם מעלים את זה לא פחות מכל אחד מאיתנו. רק לגבי שאלתך על מספר המשרות, עורך דין עמיחי פילבר, בבקשה.

<< אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >>

עמיחי פילבר. אני הייתי בעבר מנהל תחום כשרות במשרד לשירותי דת, בשנת 2017, כשיצא דוח מבקר המדינה. זה המסמך בוא נגיד היחיד שמבקר המדינה עבר מועצה דתית, מועצה דתית וספר, הוציא קובץ אקסל שהיו בו כ-4,000 משגיחים, וכמו שאמר יהודה, מדובר גם במשגיחים שחלק עובדים שעה ביום, שעתיים ביום. אנחנו כימתנו את זה. המשרות של המשגיחים הם בין 2000 ל-2,500 משגיחים. אני חושב שעוד כל מיני נתונים שנזרקו פה, אני אחרי שעזבתי את משרד לשירותי דת, ישבתי גם וכתבתי מחקר מקיף על מערכת הכשרות. אני מכיר את המערכת הזאת לפני ולפנים, את כל המספרים ואת כל זה, ואני חושב שכדאי שהדיון פה יתנהל בהתאם לנתונים אמיתיים ולא כותרות בעיתונים ולא דברים כאלה. זה דברים שאפשר בקלות להוציא אותם ולבסס אותם, כמו למשל המספר הזה של משגיחים, ובעצם כל המשגיחים האלה עכשיו אמורים להיכנס למועצות דתיות ולקבל את אותו שכר כמו שיהודה אמר, ועצם זה שהם יהיו עובדי מועצות דתיות, יאפשר למדינה לפקח על העבודה שלהם, על כל ההצהרות האחרות שמופיעות בדוח מבקר המדינה שכתוצאה מעבודה לא מסודרת של משגיחים.

עוד משפט אחד, אני גם ישבתי פה לפני ארבע שנים בדיונים אצל חברת הכנסת מלינובסקי, ואף אחד, מה שהיה חוק פי אלף מסובך, 32 עמודים, כל מיני רגולציות מכאן ומשם, לא הביאו לפה נתון אחד לשולחן ולא נשאלו השאלות האלה.

<< דובר >> היו"ר אוהד טל: << דובר >>

יש ממשלות שלהם מותר, יש ממשלות שלהם אסור. חברת הכנסת מלינובסקי.

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

זה רק אומר שלא באתם לוועדה לעשות את העבודה שלכם.

<< אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >>

אני שאלתי את השאלות האלה.

<< דובר >> היו"ר אוהד טל: << דובר >>

אני רק אומר, יוליה, גם לך אבל גם לשאר הדוברים, אני רק מבקש, אנחנו עוד לא נכנסים לפרטים. בואו תשתדלו בינתיים הערות כלליות. אנחנו על כל אחת מהסוגיות, וחבר הכנסת לוי וחברת הכנסת כהן, העליתם נקודות שצריך לדון בהן בהחלט, אבל אנחנו נדון בהן בסעיפים בצורה מסודרת. אז רק הערות כלליות, גם הדוברים הבאים.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כפי שאמרתי, אני לא מתכוונת לעכב את הדיון, לעשות פיליבסטר. הדברים שלי לגמרי עניינים.

יהודה, בשמחה הייתי מדברת איתך על כל הסיפור הזה של הרפורמה בשוק הכשרות, ביטול, חידוש, עניינים, אלא אם כן היו שם כמה דברים בתוך החוק הזה. קודם כל, שאלת מונופול בשוק הבשר. לכולם בחדר, לפחות אני מקווה מאוד, אנשים יודעים מה קורה שם. 600 משגיחים, ראשי צוותים, רשימה סגורה, ראשי צוותים שמקבלים עד 300,000 שקל בחודש על העבודה שלהם בחו"ל, אנשים מאוד מבוגרים שמחזיקים את זה מאוד מאוד קצר. היה ניסיון לפתוח בית ספר לשחיטה כדי למלא את הרשימה. רב ראשי לשעבר פסל את זה מטעמים לא ברורים לי, זה היה אמור להיות בבאר שבע וזה נסגר. זאת אומרת, היום אנחנו במצב שיש 600 איש שמחזיקים את כל שוק הבשר. שוב פעם, משכורת בחודש 300,000 שקל לראש צוות, משכורת בבודק פנים 120,000 שקל בחודש. שחיתות מטורפת. היו על זה כמה וכמה כתבות ומחקרים. טיסות של חברי משפחה, העסקה של חברי משפחה, כולל אגב, נשים, פתאום בנות שם, פתאום זה כשר. אגב, ספק גדול אם זה בכלל כשר. הרב גפני לא ייגע בבשר כשרות של הרבנות הראשית עם כל השחיטה הזאת, אז זה חסר. אתה יודע שאני דוברת אמת ואתה יודע שאני יודעת על מה מדובר.

יש לזה פתרונות. אפשר לאפשר יבוא בשר - אגב, גם לפתוח את הרשימה של משגיחים, להכשיר את המשגיחים, לפתוח את השוק, לתת היבואנים בידיים של אותם צוותים, כי אם אתה לא תשלם, אתה לא תקבל כשרות, ואז אתה פשוט תפסיד הרבה מאוד כסף. סך הכול בין 11 ל-13 חברות יבוא של בשר לכל מדינת ישראל. מאות טונות של בשר. אנחנו אוהבים לאכול בשר. אז זה אין בחוק, ויש לזה פתרונות, ואני באופן אישי דיברתי על זה גם עם רבנים ראשיים וגם אתכם, ובסוף צריך להבין, על הדבר הזה כולנו משלמים בסופרים. א', לא בטוח שזה כשר. ב', זה מאוד מאוד יקר.

מה עוד אין בחוק? כל הסיפור של שוק עופות, נכון? גם שם יש בעיות מאוד מאוד קשות. אנחנו מכירים את הקשר המאוד מאוד הדוק בין ראש מועצה הדתית בכרמיאל, שאול פרץ, אשתו החמודה במשפחת, איך קוראים להם? דבאח. גם הם גרים אחד ליד השני, חברות אמת. אז ראש מועצה דתית - אגב, אפרופו יחסים יהודים ערבים, כשזה נוגע לביזנס, הכול בסדר. אז משפחת דבאח היא בעצם מחזיקה את שוק העופות. מי נותן לו הכשרה, אצל מי הוא נמצא? במועצה דתית כרמיאל.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

ממש לא.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, הוא שם. ומי נותן את המשגיחים לאותה משפחת דבאח?

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

מצטער אבל את נותנת נתונים לא נכונים.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אולי אני טועה.

<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>

הכשרות של מפעל דבאח ניתנת על ידי הכשרות הארצית שאינה קשורה לאף מועצה דתית בארץ.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אור יהודה, רב- -

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

התשובה היא לא.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל מי מספק משגיחים לאותה משפחת דבאח ולעופות שלהם? חברה פרטית, חברת כוח אדם. ומי בעלים של חברת כוח אדם?

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

מה קשור עכשיו אחד לשני? לא הבנתי.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תכף אתה תבין מה זה קשור. מי בעלים של אותה חברת כוח אדם שמספקת משגיחים לחברת דבאח? אשתו של שאול פרץ, שבינה ובין כשרות אין כלום ושום דבר, בסדר? אז זה מה שאין בחוק. ואני יכולה לבשר, אדוני היושב-ראש, על כל הסיפור הזה של הכשרות, משפחת דבאח, שאול פרץ וכל מה שקשור שם, אני הגשתי תלונה למשטרה עוד כשישבתי בכיסא שלך, כי הדברים שאני גיליתי תוך כדי דיונים פה בוועדה הזאת, העלו לי חשש סביר שהדברים שם לא מתנהלים כמו הלכה, אפרופו כשרות, אפרופו כשר. אז לא יודעת מה קורה עם זה, אני מילאתי את חובתי, כי ברגע שאני רואה משהו שבעיניי לא תקין, החומר הובל, כולל הקלטות של משגיחי כשרות שמספרים לי וממש נותנים לי עדות על כל מה שקורה שם, גם בנושא של משפחת שאול פרץ וגם בנושא של הבשר. כי בבשר זה בכלל מאפיה. אם אתה לא מתחזק את הצוותים האלו ואתה יבואן, אתה פשוט לא תקבל כשרות. מחזיקים אותך ככה בגרון, ויש לזה פתרונות.

יש לנו גופי כשרות בינלאומיים, שאתה, כשנוסע לחו"ל הרבה בטח מכיר, שהם גם כן עושים שחיטה בחו"ל, וכל יהודי מאמין אוכל, הכל בסדר. אגב השחיטה הרגילה במה שעושה בבשר בחו"ל על ידי משגיחים שלנו ושחיטה שלנו היא רגילה. גופים בינלאומיים עושים שחיטה גלאט כשר, אפרופו, אם כבר. הרבה יותר, ברמה יותר גבוהה, אז זה פתרון קיים, לאפשר להם באישור הרבנות. כמובן, אני לא מדלגת על הגוף הרגולטורי להביא את הבשר הזה, כי הצוותים כבר בחו"ל, הם כבר עובדים, הם כבר עושים את זה, וזה יהיה הרבה יותר זול וישבור גם את המונופול, ויכול להיות שיאלץ את השוחטים שלנו וגופים פה לעבוד קצת בצורה יותר יעילה, נכונה ובהרבה פחות כסף. אז כמובן שזה לא קורה כי זה לא טוב, כי הרשימה הזאת יוקרתית, סגורה ומתגלגל שם המון כסף. אז זה מה שאין בחוק. לא סיפור של בשר ולא סיפור של העופות.

מה עוד אין בבשר? שבירת מונופול בשוק החלב. יש פסיקה של הרב פיינשטיין, שהיה יו"ר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית, בעניין חלב נוכרי. יש פתרונות. זה כמובן ישליך על השוק המקומי, וזה יוזיל את המוצרים פה. מה שטוב לארצות הברית, ליהודי ארצות הברית, הוא גם טוב לישראל, כי כל אחד מכם שנוסע לחו"ל, הוא אוכל את זה שם, כולל הרבנים הראשיים. אז זה גם אין בחוק, ואם אתה תרצה, אחר כך בשיחה פרטית, נעשה הרצאה שלמה על הסיפור שלבחלף נוכרי ואבקת חלב נוכרי.

מה עוד אין בחוק? אפשרות, וזה מה שאני מאוד, כשקידמתי את הרפורמה, היה לי מאוד מאוד חשוב, סיפור של יבוא. שוב פעם, גופים כמו OU, כמו משולש OK, כמו OK, הגופים האלו פועלים שנים רבות בחו"ל. כל אחד מכם שנוסע, אפילו זה נמכר בסופרים בארצות הברית במדפים הרגילים. זה בסדר גמור. אז אחת המטרות שלי זה היה לאפשר ייבוא של מוצרים כשרים על ידי אותם גופים בינלאומיים מוכרים, לפי רשימות, לפי הרגולציה, אבל לאפשר את זה ביותר פתיחות. מה קורה עכשיו בפועל - עושים רגליים, כי זה פוגע פה בעסקנים המקומיים, שזה לא כל כך טוב להם ולא מתאים להם.

ודבר החביב האחרון, יהודה. יש היום פרקטיקה חדשה, שיש רב עיר, שהוא חייב לתת כשרות רגילה, לפי הסטנדרטים של הרבנות. יש כמה רמות של כשרות - פיצרייה בעיר, אז אותם רבנים ראשיים, אותם רבני העיר, פיתחו פטנט, קונץ פטנט. בנוסף, כל אחד מהם פתח בד"ץ פרטי. וואלה, יופי. ואז מה קורה? בן אדם, וזה אגב, זה אותו משגיח. אותו משגיח. פשוט תשלם פעמיים. אבל אם אתה לא תיקח בד"ץ של רב העיר, סביר להניח שיעשו לך בעיות עם הכשרות הרגילה, כי זה אותו דבר, אותו מנגנון. פשוט תשלם פעמיים. אז אם אתה כבר רוצה לדבר על רפורמה בתחום הכשרות, שבירת מונופול בשוק הבשר, שבירת מונופול בשוק העופות, סיפור עם פתיחת שוק של חלב, כולל חלב נוכרי ואבקת נוכרי, גופי כשרות בינלאומיים, לאפשר להם להיכנס לפה - כמובן באישור, ברגולציה, אבל לא במקום ולא תוספת, אלא לאפשר להם להכניס מוצרים שהם כבר ככה כשרים, וכמובן החביב, שרבני הערים לא יעשו דאבל צ'ק ולא יפתחו בד"צים פרטיים שלהם ולא יגבו כסף פעמיים מאותם עסקים בתחום השיפוט שלהם.

<< דובר >> היו"ר אוהד טל: << דובר >>

תודה רבה, חברת מלינובסקי. לא התשובות עכשיו, אנחנו נגיע לדברים בסעיפים.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> ודבר אחרון חביב. גיליתי, אנשים שעובדים במועצות דתיות, במקרה בבאר שבע, הם תוך כדי באותה רשימה של שוחטים. מרוויחים פעמיים. בזמן שהם כביכול עובדים, עובדי ציבור, הם עובדי ציבור, הם צריכים להחתים כרטיס, הם טסים לחו"ל, עושים שחיטה ומרוויחים פעמיים, וזה כמובן לא דווח ולא אושר שום דבר.

<< דובר >> היו"ר אוהד טל: << דובר >>

לכן חייבים להסדיר את כל נושא העסקת משגיחי הכשרות, אני מסכים.

<< דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זאת אומרת כפל תשלום. אתה רוצה שמות – אתן לך.

<< דובר >> היו"ר אוהד טל: << דובר >>

אני לא מכיר את האירוע הספציפי הזה, אבל אני בוודאי חושב שחלק מהמוטיבציה שלי היא להסדיר - אני לא מכיר את האירוע, אני לא יודע להתייחס לאנשים ספציפיים.

<< דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> האנשים האלה לא משגיחים. הם עובדים במועצה הדתית בבאר שבע, בתפקידים בכירים, ותוך כדי זמן העבודה שלהם, הם גם כן נמצאים ברשימה של השוחטים ונוסעים לחו"ל לעשות שחיטה בעוד כסף. אבל לא עניין, זה מדווח, זה מאושר, זה בזמן העבודה, על חשבון החופש?

<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>

אני אומר לך, גברת יוליה, זו הפעם השנייה שאת עושה את זה היום, אבל אני חושב שזה לא ראוי, ואני חייב למחות. גם על מה שנאמר כאן, על משפחת פרץ ועל דבאח. לא יכול להיות שאת אומרת דברים שאפילו לא מתקרבים לאמת, ואנשים כאן לא יכולים להגיב. זה לא בסדר. כל מה שאמרת הוא פשוט שקר וכזב והשמצות.

לגבי באר שבע, הנה אני מוכן להתחייב לך. אין אחד במדינה שהוא עובד מועצה דתית, הוא ייצא לחוץ לארץ ויקבל משכורת פעמיים, ואני מוכן לחתום על זה הרגע. תני לי שם, ועד שאני אסיים את הוועדה, אני אביא לך את כרטיס הנוכחות שלו גם כן. לא יכול להיות מצב שאת אומרת דברים ומשמיצה כך אנשים.

<< דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא משמיצה, החומר עובר למשטרה, אני עומדת מאחורי זה. ולגבי שאול פרץ, כשהנושא הזה עלה, אני זימנתי אותו ואשתו לפה לדיון לכנסת כדי שייתנו תשובות, ויכול להיות שאני סתם ממציאה דברים, ופתאום קרה להם -, הם גם היו חולים, נסעו לחו"ל.

<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>

בגלל זה מותר להשמיץ אותו בצורה הזאת שהוא לא בא לכאן? זו הסיבה?

<< דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נתתי לו את כל האפשרויות בעולם לענות.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

לא מכובד.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> החומר הועבר למשטרת ישראל.

<< דובר >> היו"ר אוהד טל: << דובר >>

תודה רבה. הרב רפי בבקשה.

<< אורח >> רפאל יוחאי: << אורח >>

שלום לכולם, רפאל יוחאי. אני מנהל תחום האכיפה באגף הכשרות הארצי, ברבנות הראשית ישראל. עובד ברבנות הראשית מזה כ-30 שנה בשלל תפקידים. האמת היא שיש רשימת מכולת לדבר עליה, אבל זה לא הזמן, זה לא המקום. הייתי רוצה לדבר באמת על החשיבות של ניתוק המשגיח והמושגח, על החשיבות באמת לנסות להפחית את יוקר המחיה, אבל בשום אופן לא על חשבון רמת הכשרות, החשיבות של כללי כשרות אחידים שבתוכם יש את המנעד של מהדרין וכשרות רגילה, שזה דבר שכן ניתן לביצוע באמצעות הרבנויות והמועצות הדתיות. כל הנושא הזה של ההידורים, האקסטרה, זה בתנאי שיש כשרות בסיסית שחורזת את כל המדינה, שלמעשה אנחנו יודעים בוודאות מה מצב הכשרות הבסיסי וכל אותם, נקרא לזה התהדרות למהדרין, זה כתוספת, וזה לפי בחירת בעלי העסק.

המפקחים שלנו נמצאים יום יום בשטח. הם נמצאים במסעדות, הם נמצאים בקרב יצרנים. אנחנו רואים כל יום בכל רחבי הארץ את המצב שנתון בשטח. אנחנו מודעים גם לליקויים, אנחנו גם מודעים ליתרונות, ורק רציתי כמה נקודות לחדד. מה שלא תהיה פה המתכונת, יש פה משגיח שמצליח להגיע לעבודה כל יום, והוא צריך לברור את האורז, ועל המעשים שהוא עושה הוא צריך לקבל תגמול הוגן, כי אם אין קמח אין תורה, ומשגיח שלא מקבל את הכסף שלו על העבודה שלו, לא יכול לבצע את עבודתו נאמנה.

דבר שני, ברשותכם, היו חוקים שונים בנושא הזה של איך להפעיל את המערכת, אבל חוק שלא מצליח להתיישם, לא משנה מאיזו סיבה, התוצאות שלו היו לא טובות לנושא הכשרות, ואני אתן דוגמה. היו מספר רבנים שכן נתנו מחוץ לתחום, על פי החוק. ישבתי עם הרב הראשי לישראל לפני כחודש, אמרתי, לפני הוועדה, בוא נראה מה המצב, מה מידת ההצלחה. ביקשנו מהם, שלחנו מכתב רשמי בשם הרב הראשי לישראל. ביקשנו מהם, נא לפרט לנו את רשימת המקומות, שמות המשגיחים ומי המפקח. זה מה שביקשתי בסך הכל. כבר כחודש ומשהו, וטרם קיבלתי את הרשימה הזאת.

מפה אני רוצה להגיע לנקודה שלי וסיים. כל מתכונת של חוק מחייבת שיהיה פה פיקוח. בחוק הזה זה קיים. בעזרת השם גם יטייבו אותו לנושא של אכיפה, כמו כל משרדי הממשלה, שמחייבים סמכויות אכיפה ופיקוח כדי לשקף - הסוד של הכשרות זה שיקוף המצב לאשורו. קל מאוד להגיד: יש לנו נהלים מצוינים, יש לנו גביית אגרות, יש לנו מערכות העסקה מצוינות, אבל מה קורה בשטח? מה קורה בפועל בעסק?

אז אנחנו מבקשים בחוק הקיים שבאמת יש בו גם את ההתייחסות לפיקוח, בעזרת השם גם שכן תצליח להטמיע את הנושא של האכיפה, כמו כל משרדי הממשלה. לכל משרדי הממשלה שיש אכיפה, יש להם סמכויות בחוק וכלים, ועל ידי השיקוף, זה מזור ופתרון לכל אותן בעיות שהעליתם פה, לפחות חלק גדול מהבעיות. שיהיה בהצלחה. אני מודה, באמת, אני כן אוכל מהרבנות הראשית לישראל, ואני גאה לאכול מזה, ואני סומך על זה, כי אני יודע מה קורה בשטח, ואם יש לי בעיות, אני מתקשר למשגיח, אני שואל מה קורה שם. אבל דבר אחד, יש פה שעון חול, ואני אומר, יש פה דחיפות שהחוק הנוכחי שמוצע כרגע יעבור, כי אנשים ממשיכים לאכול שלוש סעודות ביום, ומה שקורה בשטח כרגע זה פשוט איום ונורא.

<< דובר >> היו"ר אוהד טל: << דובר >>

תודה רבה. אני מסכים איתך שחלק מהיכולת לייצר פה מערכת כשרות טובה, אמינה ורצינית זה ביכולת שתהיה מערכת אכיפה טובה, כי בלי זה באמת אני מתקשה לראות שהעסק הזה יתקדם. רשות התחרות.

<< אורח >> חן שופן: << אורח >>

אני אשמח קצת לתת, קצת עלה גם יוקר המחיה, גם הפרספקטיבה התחרותית בעצם שלנו על ההשלכות של החוק שאנחנו מדברים עליו פה. כרגע הרבנות היא סוג של יצור כלאיים. היא גם רגולטור וגם היא בעצמו איזשהו ספק שמספק שירות. זה לא מצב רגיל, ומהניסיון שלנו זה יוצר כל מיני בעיות תחרותיות בשוק. זה מצד אחד, נותן לרגולטור גם יכולת וגם תמריץ להכשיל את מי שמתחרה בו, אבל גם אם הוא לא יעשה את זה, כיוון שהוא רגולטור, עצם היכולת שלו לנקוט בפרקטיקות כאלה, משפיע על תמריצים של מי שכן, שהם בעצם גופים מפוקחים, שזו סוגיה שהיא מאוד מאוד חשובה.

בנוסף, דבר עקרוני מאוד חשוב שהרפורמה המקורית הציעה, זה בעצם, התחרות אמורה הייתה לאפשר לעוד גופים לפנות ולבקש תעודת כשרות. היום יש גופים שמסיבותיהם שומרים על כשרות אצלם במוסד, אבל בוחרים שלא לפנות לרבנות, כי זה יקר להם, או כי דרשו מהם כל מיני דברים, או כי הם מסוכסכים עם המפקחים עליהם, או מכל מיני סיבות אחרות, או כי באופן עקרוני הם לא רוצים. זה גם קיים. הרפורמה הזאת בעצם מאפשרת לגופים האלה גם לבקש תעודת כשרות ולהציע את הסחורה שלהם ל-70% האנשים האלה שבעצם חשוב להם תעודות כשרות. זה מאוד מאוד משמעותי. עלות תעודת הכשרות צפויה לרדת- -

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

את מדברת על המצב הקיים כיום.

<< דובר_המשך >> חן שופן: << דובר_המשך >>

הרפורמה המקורית הייתה אמורה להוריד את עלות תעודת הכשרות. בסוף כשכמה גופים מציעים לך תעודת כשרות, התחרות היא לא על איכות הכשרות - היא גם על איכות הכשרות כמובן, אבל ההנחה, שכיוון שיש רגולציה יעילה, טובה מצד הרבנות, זה לא שגופים יהיו פחות כשרים; הם יהיו כשרים אבל הם יקבלו שירות יותר טוב מצד המשגיחים שלהם, והם ישלמו פחות עבור התעודה, שזה בעצם אמור להתגלגל ללקוח, ולהוריד מחירים ולהשפיע על יוקר המחיה.

<< דובר >> היו"ר אוהד טל: << דובר >>

ובאמת, מה הייתה התוצאה?

<< דובר_המשך >> חן שופן: << דובר_המשך >>

היום הרפורמה לא מיושמת במלואה, היא לא מיושמת במלואה.

<< דובר >> היו"ר אוהד טל: << דובר >>

אבל לגבי החלק שכן יושם? כי החלק הראשון כן יושם.

<< דובר_המשך >> חן שופן: << דובר_המשך >>

אני לא רוצה להיכנס לנתונים שאני לא יודעת לגביהם, אבל החלק שיושם הוא לא מספיק. ברפורמה היה פוטנציאל להוריד את יוקר המחיה.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

מה כן יושם?

<< אורח >> חן שופן: << אורח >>

חלקים מאוד מאוד קטנים שנוגעים רק לרבנויות הערים.

<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>

מה כן מיושם, את יודעת?

<< דובר_המשך >> חן שופן: << דובר_המשך >>

מה שכן יושם הוא לא מספיק.

<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>

מה כן מיושם היום?

<< דובר_המשך >> חן שופן: << דובר_המשך >>

מה שכן יושם זה בעצם בעיקר עניין הרבנויות, זה העיקר שיושם וזה לא מספיק. היא לא הפכה להיות רגולטור במלוא מובן המילה, גופי כשרות פרטיים לא עובדים היום- -

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

רב במקום אחד יוכל לתת כשרות לאזור גיאוגרפי אחר, נכון?

<< דובר >> היו"ר אוהד טל: << דובר >>

יש לך עמדה לגבי ההצעה הנוכחית?

<< אורח >> חן שופן: << אורח >>

אני חושבת שצריך באופן כללי כמה שיותר להדגיש את התחרות בנושא הזה, להפוך את הרבנות לגוף מפקח בלבד. זה השינוי הכי הכי חשוב שצריך לקרות כאן, ואנחנו נהיה כאן בדיונים ונביע את דעתנו בנוגע לנושאים הספציפיים.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> גופי כשרות בין לאומיים בדקתם את האפשרות?

<< אורח >> חן שופן: << אורח >>

אנחנו לא גופים מומחים לכשרות, אני לא רוצה להביע את העמדה.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מה שטוב לאירופה טוב לישראל, מה שטוב לארצות הברית - כשרות זה משהו אחר, אבל- -

<< אורח >> חן שופן: << אורח >>

זה לא בסמכותי ואני לא רוצה להגיד דברים שאני לא מבינה בהם, אבל אנחנו יודעים שיש כשרות בחו"ל, יהודים בחו"ל אוכלים.

<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>

לכן יש גופי מקצוע.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

תודה רבה, חברים. אגב אני מקבל פה עכשיו דיווח שהשר דודי אמסלם עבר אירוע לבבי ומאושפז.

<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>

כבר שוחרר.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

אז אנחנו בכל מקרה נאחל לו החלמה מהירה ורפואה שלמה בעזרת השם.

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

גם מהאופוזיציה.

<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>

מכולם. משרד האוצר, בבקשה.

<< אורח >> דוריה גנות: << אורח >>

אני אגיב בקצרה. אני גם אגיד שקיבלנו באמת את הפנייה של חבר הכנסת לוי, ואנחנו נגיב על כל הפרטים שביקשת, אבל אני רוצה להכין איזה מענה מסודר ולא הספקתי לדיון היום.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

יש לנו זמן, נמתין.

<< אורח >> דוריה גנות: << אורח >>

אני מבטיחה לא להימרח, פשוט זה היה- -

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

העלויות הכלכליות. הייתי אצלכם, אני יודע איך זה עובד.

<< אורח >> דוריה גנות: << אורח >>

מסכימה לחלוטין, רק רציתי להגיד שאני אתייחס מסודר. בכל מקרה לעניין הדיון הזה, קודם כל אני אגיד, מבחינת האם ההצעה תקציבית או לא, היא כרגע הוגשה לכנסת אכן עם האמירה שהיא אינה הצעה עם עלות תקציבית. כפי שציין מנכ"ל המשרד לשירותי דת, באמת על שולחן הממשלה הוספנו איזשהו סעיף שמדבר על כך שכל אירוע, העסקת המשגיחים תחת המועצות הדתיות, שהוא האירוע המשמעותי מבחינת תקציב המדינה בפוטנציאל, יצטרכו להיסגר פרטים שקשורים להסכם העסקה ייחודי שיאפשר העסקה באיזשהו משק סגור, כפי שתיארו גורמי המקצוע במשרד לשירותי דת, ולפני שהאירוע הזה יקרה, כאילו אם האירוע הזה לא קורה, אז ההצעה היא בהחלט, יש לה השלכות על תקציב המדינה מבחינתנו, כי יש עניין עם קשיחות העסקה של עובדי שלטון מקומי, אני אחדד, לא עובדי מדינה, לעומת דיני עבודה אחרים אולי בשוק הפרטי. אני גם לא מספיק בקיאה בזה.

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

שוב, מה התנאי שצריך להתממש כדי שלשיטתכם- -

<< אורח >> דוריה גנות: << אורח >>

בעצם התנאי שהוספנו בחקיקה אומר - אני גם אשמח לחידודים מהמשפטנים - אם אני סוטה במילותיי, אז אני אשמח שתדייקו אותי גם, אבל האמירה היא שכדי שהאירוע הזה, אנחנו נהיה בטוחים שאין לו עלות תקציבית, נדרש שהוא הסכם העסקה ייחודי. פה נרשם הסכם קיבוצי למול משגיחי הכשרות, מול הגוף היציג שלהם.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

זה ביקשתם שייכנס לחוק?

<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>

זה יותר מזה, בהלימה להכנסות המועצה הדתית.

<< אורח >> דוריה גנות: << אורח >>

בדיוק, המשפט הבא שלי, שהעסקה תהיה ממש בהלימה להכנסות המועצה, ככה שלא יידרש תקציב תוספתי. זה הרעיון. אני אגיד גם בשם אגף שכר שלא נמצאים פה כרגע, אבל אין איזה טיוטת הסכם כרגע על השולחן. זה כן הסכם מורכב. אנחנו לא מעסיקים ומפטרים אנשים כאוות נפשנו בשירות המדינה או בשלטון המקומי, אז כן יש פה איזה מורכבות, ואני גם אגיד, שאני חושבת שעוד נושא איך בדיוק נראית הגבייה בעסקים לעומת המצב היום, זאת אומרת יש את האגרות ויש את התשלום הנוסף של המשקיע, יש שם עוד פרטים להסדיר, אבל זה הרעיון שבעצם מאפשר את המסגרת הזאת, כשדיברנו על השאלה התקציבית.

יש לי עוד כמה נקודות אבל אם הלשכה המשפטית רוצה להתייחס- -

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

רק מבהיר שעל פי ההצעה כרגע, מועצה דתית שלא מעסיקה היום משגיחי כשרות באופן ישיר, לא תוכל להעסיק משגיח כשרות באופן ישיר, כל עוד לא נחתם הסכם קיבוצי לגבי העסקה של אותם משגיחים. אנחנו כמובן נתייחס, כשנגיע לסעיפים האלה. זה בהוראות המעבר כרגע. אנחנו נתייחס כמובן ונגיד את ההערות שלנו על הסעיף הזה כשנגיע לשם, וכמובן זה משליך על העניין של ניתוק יחסי משגיח מושגח, אבל בגדול, זאת ההצעה כרגע, שמועצה דתית שלא מעסיקה היום באופן ישיר, לא תוכל להעסיק באופן ישיר גם אחרי שהחוק הזה יעבור, עד שייחתם הסכם קיבוצי להסקת משגיחים.

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

אגב, ההסתדרות באירוע הזה?

<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>

יש פה, מאחוריך.

<< אורח >> דוריה גנות: << אורח >>

מבחינתם אגיד שזה לא שיש איזה משא ומתן שכרגע מתנהל בין ההסתדרות לאגף שכר, זה חשוב, לא בנושא הזה.

אני אשמח עוד שתי נקודות קטנות, ברשותך. הראשונה עדיין לעניין המשגיחים. רק חשוב לי להגיד, בדיון הקודם היו פה כל מיני נציגים, בעיקר של המועצות הדתיות, שדיברו על תנאי ההעסקה הנוכחיים של המשגיחים והיתרון בקליטה שלהם לשירות השלטון המקומי או המועצות הדתיות והעלייה בתנאים, שכמובן אין לי מילה רעה להגיד עליה כמובן. אבל היות שאנחנו מדברים על איזשהו משק סגור למול העסקים, מישהו יצטרך לשלם את התנאים הסוציאליים האלה שהיום הם לא מקבלים.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

למה לא מקבלים? מי אמר שלא מקבלים?

<< אורח >> דוריה גנות: << אורח >>

זה מה שנטען פה, אני רק אומרת.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

יש חוק במדינה, אדם צריך לקבל הפרשות.

<< אורח >> דוריה גנות: << אורח >>

מסכימה איתך לחלוטין.

אני רק רוצה להגיד שזה עלה פה בדיון הקודם על ידי כל מיני נציגים, אז חשוב להגיד שכרגע לא התייחסנו לזה, אבל זה בפוטנציאל, יכול להיות- -על העסקים, וכמובן אני רק רוצה להגיד בהמשך למה שאמרה רשות התחרות, א', צריך להבין שיש, ואני אשמח להעביר חומר לוועדה, אבל יש מספיק ספרות מקצועית מרחבי העולם, ארגונים כלכליים כאלה ואחרים, על כך שתחרות בדרך כלל עושה טוב למשק גם מבחינת עלייה באיכות השירות ובוודאי ברמת המחירים. במקרה הזה, בכל מקרה, אם מבטלים את אפשרות מתן תעודות הכשרות על ידי גופים שאינם מועצות דתיות, נושא הורדת המחיר כנראה קצת פחות רלוונטי, אבל באיכות השירות, אני חושבת שעדיין אפשר לדבר על יתרונות.

מבחינת עלויות משקיות אחרות, שבמצב החוק הקיים, אם הרפורמה ההיא הייתה מיושמת במלואה, יכלו להיחסך, מה שבעיקר יכול היה להיחסך מבחינת המשק היה בעצם תשלום כפול של עסקים לכמה גופי כשרות. זה בעיקר, אגב, רלוונטי, אולי לא בהכרח לכל המסעדות, אבל ודאי ליצרני מזון, לאולמות אירועים, כל מיני בתי מלון.

<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>

אני רוצה להסביר גם לאגף התקציבים וגם לרשות התחרות וגם למשרד הכלכלה וכל גוף אחר, זו הצעת חוק הממשלתית שקיבלה תמיכה בממשלה ללא שום הסתייגות.

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

אסור לה לדבר? הוא אומר לך: שבי בשקט.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

יהודה, סליחה, אני נורא מצטער. עכשיו אנחנו מגנים עליה.

<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>

אתה יכול להגן עליה. אבל יש תמיכה ממשלתית לחוק.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>

אנחנו ביקשנו ממנה עלויות, והיא מחויבת להעביר עלויות, ככה זה. הבית הזה, ממונה, הפרדת רשויות, ממונה על הרשות המבצעת, מה לעשות? לכן אני דורש ממך שתעבירי את הכל, זה הכול.

<< אורח >> דוריה גנות: << אורח >>

הצגתי את המשמעות לגבי תקציב המדינה, אליה אני גם מחויבת כמו שהוחלט בממשלה. בסך הכל הסברתי את המורכבות יהודה, ולגבי עלויות משקיעות, לא דיברנו על זה בשולחן הממשלה, וזה קשור לתקציב המדינה, אבל תשלום כפול לעסקים על כשרויות כנראה עדיין יתקיים גם אם יהיה תקן רגיל של הרבנות הראשית ותקן מהדרין כמו שמוצע בהצעת החוק הקיימת. זה לא פותר בד"צים וכדומה. זהו.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> עכשיו קיבלנו מכתב משלטון מקומי שהם מתנגדים, ממש מתנגדים - לא בהלימה - הם מתנגדים להצעת החוק הזו ומבקשים, דורשים למשוך את זה. צריך לפתור את האירוע, כי בסוף זה שלטון מקומי, מועצות דתיות או עובדים של העיריות. יש פה אירוע, שיהודה, זה לא פשוט.

אבל עכשיו לגבי השאלות, הנקודות שאני העליתי, בשר, חלףב, יבוא, עזבי רגע רבנים בבד"ץ.

<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>

זה לא בחוק הנוכחי ולא החדש.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יהודה, אתה יודע שהחוק שנכנס הוא לא מה שיוצא.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

גם החוק שלך זה לא דובר עליו.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> קודם כול בשר דובר. אם אנחנו נכניס את הנקודות האלו, בשר, חלב, הסיפור של יבוא, החוק יהיה הרבה יותר מאוזן, העלויות שלו יהיו הרבה פחות גדולות למשק הישראלי. להיפך, הוא יעשה את השינוי, ואז יהיה אפשר גם לתמוך בדבר הזה. אתה מבין לאן אני חותרת? אתה רוצה לקבל פה מענה.

<< דובר >> היו"ר אוהד טל: << דובר >>

העלית נקודה מעניינת. תודה רבה, חברת הכנסת מלינובסקי. שוב פעם, נציגי הממשלה האחרונים, מישהו? לא. אני אאפשר עכשיו למי שביקשו. בבקשה. תציג את עצמך.

<< אורח >> תמיר דורטל: << אורח >>

יש לי גוף תקשורת עצמאי שיש לו 3 מיליון האזנות בחודש, ולכן אני גם מייצג את אותם 3 מיליון האזנות, ורוצה להביא כאן את דברם.

<< דובר >> היו"ר אוהד טל: << דובר >>

בבקשה.

<< דובר_המשך >> תמיר דורטל: << דובר_המשך >>

כולנו יודעים שש"ס תוקעת כל כך הרבה דברים חשובים ומועילים למשק הישראלי, וכמו בשאר הדברים, כמו נגיד אחוז החסימה שהם תקעו את זה מאז 2015 ולא מאפשרים לציבור הישראלי בעצם להצביע לפי רצונו, כי הם מפחדים מאלי ישי וכל מיני כאלה, ככה גם בתחום הכשרות. הם רוצים להפוך את זה לעוד יותר ריכוזי ולגרום לזה שבסופו של דבר, אם ההסתדרות מברכת, אני מקלל. אין גוף שפוגע יותר בציבור הישראלי ובכלכלה ובסופר וביוקר המחיה מאשר ההסתדרות, ולצערי, ההסתדרות היא זאת שהקימה את המדינה, אז אנחנו בשביל להתחמק מלפיתת החנק של ההסתדרות הזאת, אנחנו באמת צריכים לעשות כל כך הרבה צעדים, ואם אנחנו גם בממשלת ימין על מלא שהיא כאילו גם ליברלית, הליכוד כאילו מפלגה לאומית ליברלית, נכניס עוד עובדי מדינה ועוד את ההסתדרות לתוך המשק, כולנו מפסידים.

לדברים שאמרה חברת הכנסת מירב כהן, את דיברת על הסופר וגם חברך לוי דיבר על הסופר ועל כמה שהכל יקר ואתם צודקים, אבל זה יכול להיות גם חלק מהפתרון, העניין הזה של הסופר, כי בעצם הסופר הוא סוג של מיני רגולטור. אף אחד לא קובע שכל הסופרים בישראל צריכים להיות כשרים. אין אף אחד שאומר את זה. מי אומר את זה? את אמרת יפה, חברת הכנסת כהן, הציבור בישראל, ש-70% ממנו רוצה לראות כשרות. אם אנחנו נעשה איזושהי הפרטה של התחום הזה של כשרות ונאפשר להרבה גופי כשרות פרטיים לתת כשרות, בסופו של דבר זה לא האזרח הפרטי והפשוט שבאמת לא מבין בכשרות כמעט כלום, והוא לא יודע אם לבחור את המותג הזה או את המותג הזה, אבל הוא יידע שהסופר הזה מתהדר בזה שהוא המיני רגולטור, ואז יהיה לנו מיני מלחמה בין כמה מיני רגולטורים, לא ריכוזי, כמו שאמר מנכ"ל המשרד, אלא רמי לוי יגיד: אני מכניס אליי רק את המאה גופי כשרות הקטנים האלה שאני מעדיף - על השאר אני לא סומך, ואושר כעד יהדרו אולי יותר ויהיו גופים אחרים שיהדרו אפילו יותר, וככה הציבור בישראל ידע שכשהוא הולך לסופר הוא יכול לסמוך על XYZ. חוץ מזה שיכול להיות שיוקמו עוד גופים כמו ארגון כושרות, שיושב כאן לידי, שהוא יהיה סוג של גם מיני רגולטור, כמו הרבה גופים כאלה, כמו כושרות, ואתה תגיד: אני הולך על פי מה שכושרות אומרים. בגלל כל הבלאגן שאנחנו ניצור, כי שוק חופשי זה בסוף בלאגן, אבל זה בלאגן שבסופו של דבר אפשר לארגן אותו ביחד על ידי כל מיני גופים שנותנים את האישור שלהם לזה שהבלאגן הזה הוא משהו שאפשר להתמודד איתו. נגיד בעורכי דין, יש לנו לשכה, לא שווה כלום, אני אומר את זה כעורך דין, היא לא שווה כלום. אם תלכו לעורך דין פלוני או אלמוני, אתם לא יודעים מי הוא, עד שהוא מרמה אתכם, עד שהוא גובה מכם שכר טרחה גדול, ולכן כולנו מארגנים את הבלאגן הזה שנקרא הרבה מאוד עורכי דין, לא על ידי זה שנעלה את הקושי בבחינה של הלשכה. אנחנו הולכים לחבר ושואלים אותו?: חבר, אתה יכול לתת לנו בבקשה המלצה טובה לעורך דין בתחום הזה והזה והזה? וככה אנחנו משיגים שירות מעורכי דין טובים.

אני מאוד לא רוצה לראות בתור מי שאמון פה על השוק החופשי בחדר הזה, את זה שאנחנו נלך לאחור, זאת אומרת, הלכנו צעד אחד קדימה לכיוון של גופי כשרות פרטיים שיכולים לתת איזשהו שירות. צריך להמשיך בעיניי את הרפורמה שהתחילה בממשלת בנט לפיד, וללכת לשלב הסופי כדי שיהיה לנו כמה שיותר תחרות, כמה שיותר שוק חופשי, וכדי שיוקר המחיה בישראל ירד, וגם, כמו שחברת הכנסת כהן אמרה, לטובת היהדות, כי בסופו של דבר כשאנחנו, כשהאזרח פה מהצד רואה את הסיאוב שהולך פה גם בחדר הזה, אבל גם בכלל בעולם הכשרות, הוא מתרחק. הוא לא רוצה שיהיה לו שום קשר לדבר הזה שנקרא יהדות. הוא רואה את הכספים, את ההעסקה בשחור של המשגיחים, את המסחרה. הוא לא רוצה את זה, והוא רוצה להתקרב ליהדות אחרי 7 לאוקטובר. תודה רבה.

<< דובר >> היו"ר אוהד טל: << דובר >>

אני אגיד לך כמה דברים. דבר ראשון, אתה לא היחיד שאמון פה על נושא שוק חופשי. כיוון שאתה היית, האמת היא שבנושא שוק חופשי לא יצא לנו הרבה לשתף פעולה בכל מיני נושאים, אבל אני חושב שאתה קצת יודע שהיו לי לא מעט מאבקים בכנסת האחרונה בנושא פתיחת שוק לתחרות ושוק חופשי. לצערי הרבה מאוד מחברי הכנסת שאולי היום הגיעו לכאן או הגיעו גם הדיון הקודם מדבר כנגד המונופול, לא פגשתי אותם, וגם אמרתי את זה קודם גם לחלק מהגופים שדיברו פה, לצערנו הרב, לא פגשנו אותם נאבקים את אותו מאבק ובאותה חרדת קודש אל מול מונופולים בתחומים אחרים. משום מה רק בשירותי הדת אנחנו פוגשים את אותם גופים נלחמים פתאום במונופולים ורוצים שוק חופשי. עכשיו אני איש שוק חופשי, מאמין בזה בכל ליבי, מאמין שתחרות עושה טוב בכל ההיבטים - גם בהיבטי יוקר מחייה, גם בהיבטי איכות השירות, בהיבטי התייעלות, הכל, הכל, תמצא אותי איתך בנושא הזה, אלא מאי, שכדי שתהיה תחרות אמיתית, צריך, אחד התנאים לתחרות זה שהלקוח יודע להשוות את השירות, להבין את מה המוצר ולייצר השוואה, ואנחנו יודעים שלדוגמה, עכשיו סיימתי רפורמה גדולה מאוד בעולם הבנקאות. מה לעשות, האזרח בישראל, רוב האזרחים בישראל אינם יודעים להשוות בצורה מספיק טובה את המוצרים הבנקאיים, ועל כן, גם אם אתה תייצר תחרות, היא לא תגיע לאזרח, ואתה צריך לייצר מנגנונים אחרים שיאפשרו תחרות.

בסופו של דבר אנחנו יודעים שגם תחרות היא לא אבסולוטית, זאת אומרת במקומות שיש כשל שוק, אז צריכים לייצר מנגנונים אחרים, שיבטיחו שבסופו של דבר הציבור מקבל מוצר באיכות טובה. עמדתי העקרונית, וגם לא הסתרתי את זה, אמרתי את זה גם בדיון הקודם, אני עוד לא השתכנעתי שלאסור על רבנויות לתת כשרות מחוץ לתחומן, זה הדבר, זה הצעד הנכון. עוד לא השתכנעתי, אני שמעתי פה ואנחנו כנראה עוד נשמע דעות שיסבירו לנו למה יש כאן כשל שוק. עוד פעם, יכול להיות שזה ישכנע. אני אומר, אם יש כאן כשל שוק, אז אנחנו אולי נאסור את זה. אם אין כאן כשל שוק, אז אנחנו אולי נשאיר את זה, אני לא יודע. אנחנו נצטרך לשמוע ולראות. אני רק אומר אני רק אומר, אם מציגים עמדה בנושא מאבק במונופולים ותחרות וכולי, כדאי שהיא תהיה קונסיסטנטית ולא מתמקדת תמיד רק בנושא אחד. אני לא מפנה את הטענה הזאת כלפיך, אני מפנה את זה כלפי אחרים.

<< אורח >> תמיר דורטל: << אורח >>

כבוד היושב-ראש, ירדתי על ש"ס, לא עליך.

<< דובר >> היו"ר אוהד טל: << דובר >>

לא חשבתי שאתה יורד עליי. התייחסתי עניינית לדברים שאמרת, בכלל לא ברמה האישית. בבקשה.

<< אורח >> עמנואל גדג': << אורח >>

אני לא אחזור על הדברים שאמרו ולא על הדברים שאמרתי פעם שעברה. אני רק אומר שנראה כאילו יש פה ויכוח בין כאלה שמבינים בכשרות לכאלה שלא מבינים בכשרות, או בין כאלה שמכירים את השטח או לא מכירים את השטח. אנחנו מכירים את השטח היטב. אנחנו גם יודעים מה המשגיחים ומה המפקחים אומרים לנו וחוששים להגיד בקול. אז חברי הכנסת שדיברו פה על מה שמופיע בדוח מבקר המדינה, על הסיאוב ועל המשגיחים שעובדים בשחור ועל משגיחים שלא כל כך מגיעים לבתי העסק ועל ריכוזיות, אז זה קיים בשטח, וזה רלוונטי גם להלכות כשרות. יש הרבה מקומות שאנשים לא אוכלים בהם, מתקשרים למשגיח, כמו שהרב רפי יוחאי אמר - מתקשרים למשגיח, מבינים שמה שקורים בצבא, הוא לא באירוע, הוא לא נמצא, הוא לא מכיר את העסק, ופשוט לא אוכלים. לא מתלוננים, אבל הם לא אוכלים במקומות האלה, וזה מה שקורה בשטח, ומה שהחוק הזה מבקש לעשות, זה להחזיר את הריכוזיות לאחור, ואם כל המשגיחים יהיו עובדים של המועצות הדתיות, המשגיחים עוד יגידו פחות ממה שהם אומרים היום, והמצב היום - אני לא מצליח להבין תשובה לשאלה אחת פשוטה: אם דוח מבקר המדינה או שני דוחות מ-2009 ומ-2017 אומר דברים כל כך קשים, איך החזרת המצב לאחור אמור לשפר את מערך הכשרות ולא לדרדר אותו עוד יותר?

<< דובר >> היו"ר אוהד טל: << דובר >>

התשובה היא שאנחנו לא רק מבקשים להחזיר את המצב לאחור - אנחנו מבקשים לייצר מערכת טובה ואיכותית יותר, שתהיה בה הסדרה אמיתית של עבודת המשגיחים ופיקוח אמיתי עליהם. אני אמרתי את זה בתחילת דבריי. לשם אני חותר, וכיוון שאתה אמרת בדבריך את האמת, שיש בעיה במציאות הנוכחית, אז אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מסדירים את הבעיות ולא מתעלמים מהן.

<< דובר_המשך >> עמנואל גדג': << דובר_המשך >>

מערכת ריכוזית יותר, זה מה שהחוק הזה רוצה לעשות.

<< דובר >> היו"ר אוהד טל: << דובר >>

אולי תפרסמו מודעות במקור ראשון בסכומי עתק, אולי זה יעזור. כמובן בלהסתיר שזה אתם פרסמתם, אבל בסדר, אולי. נילי אבן חן, בבקשה.

<< אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >>

שלום, אני מנכ"לית עמותת רווח נקי. למי שלא מכיר, אני רק אגיד שהעמותה שאני עומדת בראשה בוחנת מזה כבר שש שנים את כל דוחות הרי"ה, דוחות הערכת השפעות ההסדרה שהממשלה מעלה לאתר החקיקה הממשלתי. אנחנו מגיעים כבר קרוב ל-400 ניתוחי דוחות, ואני פה בשביל להתריע בפני חברי הכנסת שמה שקרה בהליך הזה, מבין קרוב ל-400 דוחות שראיתי, אני חושבת שזה האירוע הכי חמור שקרה, וכדאי שחברי הכנסת יבינו שהם לא קיבלו את מה שהם היו אמורים לקבל מבחינת הצעת החוק הממשלתית. ואני לא נכנסת לגופה של ההסדרה ולא מה טוב יותר ומה פחות טוב, אלא לתהליך שנעשה, שהוא נעשה בצורה לא תקינה, ביזיונית, עוברת על כללי מינהל תקין, עוברת על החוק במדינת ישראל, ועושה סוג של בייפס על מה שהכנסת פה חוקקה בחוק עקרונות ההסדרה.

אני אגיד עוד משהו. ברור ומובן, שהכנסת, שמכהנת כבר ב-3.5 שנים האחרונות, הרגולציה הזאת לא מצאה חן בעיניה, וזה בסדר. מותר לנבחרי ציבור להחליט שהם רוצים לשנות רגולציה. יש דרך, ויש דרך שהממשלה קבעה, ויש דרך שהחוק קבע, ואלה לא דברים טכניים, אלא דברים מהותיים. אז מה עשה המשרד לשירותי דת - וכדאי שתדעו. מתחילת הקדנציה, מה שהוא עשה בהתחלה זה לעשות הארכות מועד בשביל שהרגולציה הזאת לא תיכנס לתוקף. אנחנו התרענו ואמרנו שהארכות על הארכות על הארכות, זה גם בסוף מייצר רגולציה חדשה, כי הרי הכנסת חוקקה חוק. יש לנו פה חוק שאומר משהו אחר, ואתם אינכם מעוניינים להכניס אותו לתוקף. יש דרך חוקית לעשות את זה, אבל הבחירה הייתה רק בהארכות מועד. כתבנו, התרענו, לא עזר שום דבר.

<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>

את טועה וזו זכותך, על הדרך.

<< אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >>

את החוק אני מכירה היטב. אז אנחנו התרענו, היינו בקשר עם היועצת המשפטית של המשרד לשירותי דת, היינו בקשר עם רשות ההסדר

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]