פרוטוקול מספר 948, ועדת הכלכלה, 07/06/2026

הכנסת העשרים-וחמש

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 948

מישיבת ועדת הכלכלה

יום ראשון, כ"ב בסיון התשפ"ו (07 ביוני 2026), שעה 9:01

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 21) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בארצות הברית), התשפ"ו-2026 << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

דוד ביטן – היו"ר

שלום דנינו – מ"מ היו"ר

מוזמנים:

ינון אלרועי

–

ראש מערך אסדרה, משרד הכלכלה והתעשייה

איגור דוסקלוביץ

–

הממונה על התקינה, משרד הכלכלה והתעשייה

אלכסנדרה ארונין

–

סגנית מנהל מינהל, משרד הכלכלה והתעשייה

שני ברוך עזרי

–

לשכה משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

בני שאולי-כהן

–

לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

בת שבע נחמיה מיכאלי

–

נציגת רשות האסדרה, משרד ראש הממשלה

עמית גולדמן

–

רפרנט כלכלה ותעשייה, אגף תקציבים, משרד האוצר

איריס סעדון

–

מנהלת תחום בכיר חוקיות היבוא, רשות המיסים, משרד האוצר תמר ברמן

–

מנהלת תחום הערכת סיכונים, משרד הבריאות

יניב גיאת

–

חטיבת אנרגיה מקיימת, משרד האנרגיה והתשתיות

אילן בנימין

–

מינהל הדלק והגז, משרד האנרגיה והתשתיות

צפריר גדרון

–

מנהל תחום תקינה ותיווי, המשרד להגנת הסביבה

נטע גלאון

–

לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

יהונתן אלעזר

–

מנהל תחום חקיקה ותקינה, משרד הבינוי והשיכון

רחל טרגין

–

עוזרת ראשית, המחלקה למשפט כלכלי, משרד המשפטים מוטי שיף

–

היועץ המשפטי, מכון התקנים

גיל לידג'י

–

יו"ר איגוד מוצרי צריכה ובנייה, התאחדות התעשיינים אייל פרובלר

–

יועץ משפטי, התאחדות התעשיינים

רז הילמן

–

מנהל אגף הרגולציה, איגוד לשכות המסחר

ליאור בר-ניר

–

מנהלת תחום חינוך ומשפט פלילי, המועצה הלאומית לשלום הילד מיכל פלג

–

מנהלת תחום בקרה הנדסית, רשות המים

איתי פרג'ון

–

סגן יועץ משפטי, רשות המים

ערן זיו

–

מנהל שרשרת אספקה, שברון מדיטרניאן לימיטד

גיל נדל

–

עו"ד, שברון מדיטירניאן לימיטיד

יעל שכטר

–

לוביסטית ציבורית, לובי 99

איה דביר

–

היועצת המשפטית, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן

ייעוץ משפטי:

איתי עצמון

אביגל כספי

מנהלת הוועדה:

ד"ר עידית חנוכה

סגנית מנהלת הוועדה:

מרינה גסקה זר

רישום פרלמנטרי:

ד"ר ויקטור ינין

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 21) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בארצות הברית), התשפ"ו-2026, מ/1922 << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בוקר טוב. הנושא הוא הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 21) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בארצות הברית), התשפ"ו-2026, חקיקה ממשלתית. ב-12:30 יחליף אותי חבר הכנסת דנינו, יש לי איזה משהו שאני חייב להיות בתל אביב, אבל לא נעשה הפסקה.

איגור, אתה רוצה להגיד משהו לפני שאני מתחיל לקרוא?

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

לא רוצה להוסיף. הצעת התיקון הזאת חשובה מאוד, לא רק למשרדנו, אלא לכלל משק ישראלי.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בסדר. תתחילו לקרוא. מי שרוצה להעיר הערה על איזה סעיף, שיצביע, אנחנו ניתן לו כמובן.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

בוקר טוב. אנחנו נתחיל להקריא את הצעת החוק. יש סעיפים שאנחנו מבקשים לא לדון בהם בשלב הזה וכן לדחות אותם להמשך - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אין בעיה.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

- - כדי לא לעורר עיכובים כאלה ואחרים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בכל מקרה נצטרך להגיע אליהם. זה לא שאתם מוותרים על זה.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

נגיע אליהם.

<< אורח >> ערן זיו: << אורח >>

אנחנו נשמח, אם אפשר, לדבר בהתחלה על הנושא של חוק תשתיות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

דיברתם אבל, בישיבה קודמת דיברתם.

<< אורח >> ערן זיו: << אורח >>

בצורה פרטנית, אני חושב שיש לנו רעיון, וגם דיברנו על זה בחוץ, שאולי יפתור.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בסדר, תמשיכו לדבר, זה לא קשור.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

ידברו, אבל לא כרגע.

<< אורח >> אייל פרובלר: << אורח >>

יש הרבה מוזמנים שהגיעו במיוחד לסעיף הזה, תשתית.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

איפה הסעיף הזה צריך להגיע?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

זה די בהתחלה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

(6)(1)(ב).

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

בדיוק, תיקון סעיף 9.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא נורא, אנחנו נקפוץ ונחזור, בסדר? אוקיי, בואו נתקדם. אנחנו נחזור לזה. אם זה בהתחלה, זה ייקח לנו את כל הזמן כרגע.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 21), התשפ"ו-2026

תיקון סעיף 1

1.

בחוק התקנים, התשי"ג–1953‏‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –

ההגדרה הראשונה, פסקה (1), זה גם משהו שאנחנו מבקשים לדחות את הדיון בעניין.

אני עוברת לפסקה (2):

(2)

בהגדרה "האסדרה האירופית המאומצת", אחרי "לפני סעיף 9א2", יבוא "וסעיף 9א2א(א)(1)"; ובמקום "סעיף 9א2(ה)" יבוא "סעיף 9א2(א)(5) וסעיף 9א2א(א)(2)";

אנחנו מבקשים לתקן את ההגדרה "האסדרה האירופית המאומצת" באופן כזה שתתאים לתיקונים שעשינו בהמשך. עשינו כל מיני תיקונים קטנטנים ברפורמה, במסלול האירופי, אימוץ הדין האירופי, ובגלל זה זה גוזר ומשפיע גם על ההגדרה עצמה. פיצלנו את התיקונים בצווים, שיהיה תיקון כלשונו, יגיע באמצעות הודעה, משהו שהוא פשוט יותר, אני אסביר את זה גם בהמשך; ועדכונים באמצעות צו, שזה עדכונים בשינויים, יהיו בסעיף נפרד. זה פשוט מקל עלינו יותר בתהליך. אני אסביר את זה כשנגיע לסעיף, אבל זה משפיע על סעיף ההגדרה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

יש לנו הערות לגבי המודל המהותי. אבל אנחנו נגיע לזה כשתקריאי את הסעיפים המהותיים. כמובן, ככל שיהיו שינויים בסעיפים המהותיים, נצטרך לשנות את ההגדרה.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

נכון.

(3)

אחרי ההגדרה "האסדרה האירופית המאומצת" יבוא:

""האסדרה האמריקאית המאומצת" – ההוראות המחייבות החלות ברמה הפדרלית בארצות הברית המנויות בתוספת השמינית על עדכוניהן לפי סעיף 9א8 וסעיף 9א9, ובהתאם למועדי התחילה הקבועים בה, ובכלל זה הוראות כל חוק (Act) ותקנות (CFR – Code of Federal Regulations) מכוחו, וכן תקנים אמריקאיים כהגדרתם בסעיף 12(א)(1)(ד), והעדכונים של הוראות מחייבות אלה";

פה יש איזושהי חזרתיות, הערה שקיבלנו מהוועדה, ואנחנו נבקש למחוק את זה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

התיבה "והעדכונים של הוראות מחייבות אלה" מיותרת בעינינו, כי כבר כתוב "על עדכוניהן"

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

כן, ויש פה חזרתיות, נכון.

(3)

"והכול בכפוף לתנאים המנויים באותה התוספת;";

הסעיף הזה מגדיר לנו מהי האסדרה הפדרלית המאומצת. אנחנו מאמצים לתוך התוספת השמינית הוראות מחייבות פדרליות שנמצאות בארצות הברית. ברגע שאנחנו קולטים אותן לדין הישראלי, עם כל העדכונים שנעשה, עם התנאים שיקבעו בתוספת, כל זה, זאת ההגדרה של האסדרה הפדרלית המאומצת, עם כל העדכונים שיעשו להם.

(4)

אחרי ההגדרה "תיקון מס' 19" יבוא:

""תיקון מס' 21" – חוק התקנים (תיקון מס' 21), התשפ"ו–2026;".

זה התיקון הנוכחי.

סעיפים 2, 3, 4 ו-5 – זה גם סעיפים שאנחנו מבקשים לדחות את הדיון בעניינם להמשך.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

למה?

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

אלה תיקונים שהם לא במהות התיקון שקשור לאסדרה האמריקאית.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אתם מתכוונים לוותר על זה?

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

אנחנו לא רוצים לוותר על זה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אז תקראו. בואו נקרא. אני לא מבין את הקטע הזה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

יכול להיות שהם יבקשו לוותר על זה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בינתיים נקרא. תמיד אפשר לוותר. כן, תקראו את זה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לקרוא, כמובן, ולהסביר ולשמוע הערות.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

ברור. אני אחזור רגע לסעיף 1(1), שזה הגדרה:

(1)

בהגדרה ""איגוד לשכות המסחר", "התאחדות המלאכה והתעשייה", "התאחדות התעשיינים בישראל", "התאחדות בוני הארץ", "לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל" ו"רשות ההסתדרות לצרכנות"", במקום "התאחדות בוני הארץ" יבוא "התאחדות הקבלנים בוני הארץ";

זה איזשהו עדכון טכני של השם של הגורם.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

טכני, נכון.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

התיקונים הבאים שעכשיו אני אקריא, הם תיקונים שקשורים למכון התקנים, לשינויים שאנחנו מבקשים לעשות בוועדות התקינה, בוועד הפועל, שמכניסים שם את התאחדות בוני הארץ במקום שהם לא היו בו:

תיקון סעיף 3ו

2.

בסעיף 3ו לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א)(4), במקום "התאחדות בוני הארץ" יבוא "התאחדות הקבלנים בוני הארץ".

גם כאן זה שינוי שם, בתוך ההרכב של הוועד הפועל, בסעיף 3ו.

תיקון סעיף 3 יג

3.

בסעיף 3 יג לחוק העיקרי –

(1)

בסעיף קטן (א), בסופו יבוא:

"(7) נציג שתמנה התאחדות הקבלנים בוני הארץ.";

(2)

בסעיף קטן (ב), במקום "בסעיף קטן (א)(4) ו-(6)" יבוא "בסעיף קטן (א)(4), (6) ו-(7)".

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אוקיי, תעצרי ותסבירי בבקשה.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

סעיף 3 יג מדבר על ועדות התיאום, הן אחראיות על תיאום עבודת התקינה במכון התקנים. אנחנו מבקשים להוסיף נציג לוועדות התאום, שהוא נציג של התאחדות הקבלנים בוני הארץ. היום חסר שם נציג של הגורמים האלה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

מה זה אומר חסר? מה הצורך שהתעורר להוסיף, שהביא אתכם להוסיף את הנציג?

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

התאחדות בוני הארץ מאוד פעילים בתחום התקינה, וגם במיוחד ביישום של התקינה אחר כך בהליכי בנייה, בכל מיני רכיבי בנייה במדינת ישראל. הם ביקשו להוסיף אותם כדי שיוכלו להשפיע מצד הבנייה גם להכנת התקנים. הסעיף הזה כרגע מדבר על ועדת התיאום של הוועד הפועל. ועדה זו היא חלק של הוועד הפועל שאחראית על תיאום כל פעילות התקינה ומדיניות התקינה במכון התקנים, בסעיף הספציפי הזה. הם לא היו מיוצגים בוועדת התיאום של הוועד הפועל.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

פסקה (2) מחילה את אותן הוראות על נציגי הוועד הפועל, כמו גם על הנציגים האחרים. אנחנו מוסיפים לפה את ההתאחדות. זה תיקון טכני.

סעיף 4 , תיקון סעיף 3 טז, סעיף שמדבר על ועדות התקינה:

תיקון סעיף 3 טז

4.

בסעיף 3 טז לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), בסופו יבוא:

"(7) נציג שתמנה התאחדות הקבלנים בוני הארץ."

תיקון סעיף 8ב. גם פה אנחנו מוסיפים לוועדות התקינה את החברות של נציג התאחדות הקבלנים בוני הארץ.

תיקון סעיף 8ב

5.

בסעיף 8ב לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב) –

(1)

במקום "ושני משקיפים" יבוא "ושלושה משקיפים";

(2)

בסופו יבוא:

"(6) נציג ציבור הקבלנים, לפי המלצת התאחדות הקבלנים בוני הארץ, שישמש כמשקיף."

זה סעיף שמתקן את ועדות האימוץ.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

רגע. קודם כול, את התיקון הראשון הסברת?

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

על ועדות התקינה, על הסעיף 3 טז?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כן.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

מוסיפים נציג לוועדות התקינה, בדומה למה שאיגור הסביר קודם. חסרה להם נציגות בוועדות, ויש להם הרבה תקנים שהם חלק בלתי-נפרד מהדיונים שם, ולכן הם ביקשו להתווסף.

הסעיף השני, סעיף 5, מדבר על ועדת האימוץ של הממונה על התקינה. אנחנו מוסיפים את החברות של התאחדות הקבלנים בוני הארץ כנציגים גם לוועדות האימוץ.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

בוועדת האימוץ זה חבר או משקיף?

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

משקיף.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

משקיפים, כן.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

היום יש שני משקיפים ואתם מוסיפים עוד משקיף?

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

נכון. יש נציג ציבור היבואנים ונציג ציבור התעשיינים, ואנחנו מבקשים להוסיף גם אותם כנציג ציבור הקבלנים.

תיקון סעיף 9

6.

בסעיף 9 לחוק העיקרי –

(1)

בסעיף קטן (א) –

(א)

בפסקה (1) –

(1)

אחרי פסקת משנה (ד) יבוא:

"(ה) במצרך או בתהליך העבודה מתקיימים כל אלה:

(1)

הוא מתאים לדרישות האסדרה האמריקאית המאומצת בעניינים הנוגעים למצרך או לתהליך העבודה, ובכלל זה דרישות סימון המוצר הקבועות באותה אסדרה, נוסף על הסימון הנדרש לפי הדין הישראלי, אם נדרש, ואם הוא מכשיר חשמלי – הוא תואם לרשת החשמל הנוהגת בישראל;

(2)

המצרך מיוצר בארצות הברית או בישראל, ובלבד שהיבואן או היצרן, לפי העניין, מחזיקים בחשבונית הצהרה כמשמעותה בהסכם אזור סחר חופשי בין מדינת ישראל לארצות הברית (Israel–United States Free Trade Agreement) לעניין כללי המקור, כנוסחו מזמן לזמן;";

קודם כול, סעיף 9 הוא הסעיף המרכזי בחוק התקנים, שמדבר על חובת שמירה של תקן רשמי. לאורך השנים נעשו כל מיני רפורמות ולצד התקן הרשמי נוספו חלופות לעיסוק, ייבוא, ייצור, שימוש באותם מוצרים שחל עליהם תקן רשמי. בין אם זה היה בזמנו בקסיס, מה שנקרא מסלול שאתה יכול להביא על פי התקן הבין-לאומי שאומץ בתקן הרשמי הישראלי, הרפורמה הקודמת שעשינו, שזה על פי האסדרה האירופית המאומצת. אנחנו מבקשים עכשיו להוסיף מסלול נוסף, עמידה בהוראות האסדרה הפדרלית האמריקאית, זאת פסקת משנה (ה) שאותה אנחנו מוסיפים.

כדי לעמוד במסלול הזה ולהיות חלק ממנו צריך לעמוד בתנאים מצטברים. אחד, שהמצרך עצמו מתאים לדרישות האסדרה האמריקאית. כאן הנוסח נשמר זהה למה שקבענו באירופה, שזה אומר שזה בעניינים הנוגעים לתהליך העבודה או למצרך עצמו, ולא לדברים רחבים יותר שיכול להיות שהאסדרה הפדרלית קבעה. בנוסף, אם יש דברים שצריך להתאים אותם לישראל, כמו דרישות סימון או רשת חשמל, אז תעמוד גם בהן.

התנאי השני הוא שהמצרך צריך להיות מיוצר בישראל או בארצות הברית. לעניין מה זה מיוצר, היבואן צריך להחזיק באיזושהי חשבונית הצהרה, בהתאם, שהמשמעות שלה קבועה בהסכם הסחר בין ישראל לארצות הברית, וזה בהתאם לכללי המקור מה זה מיוצר. בכללי המקור קובעים מה הדרישה למה זה מיוצר, שזאת איזושהי קביעה יותר כלכלית שיש היום, שמדברת על 35% פחות או יותר ייצור מקורי, ובזה היבואן צריך לעמוד. מדובר באיזושהי הצהרה של היבואן.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אבל למה להפנות להגדרה שמשמעותה היא לפי הסכם אזור סחר. האם היבואנים יודעים על מה מדובר?

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

יבואנים שמייבאים משם – כן.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

זה לא חסם?

<< אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>

זה לא חסם. זאת אומרת, אין דרך אחרת לוודא שהמוצר מגיע מארצות הברית.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

למה, בניגוד לאירופה, פה צריך שהייצור יהיה בארצות הברית? הטענה הזאת עלתה בדיון הכללי.

<< אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>

אתה צודק. זה עלה בתשובתו של השר. זה מה שהוגדר בשיח עם האמריקאים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אבל למה הם דרשו את זה?

<< אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>

כי הם רוצים שזה ימוקד במוצרים של האמריקאים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אבל רוב המוצרים שם לא מיוצרים בארצות הברית. חלק בטאיוואן. השאלה אם כל המוצר. הרכיבים לא מיוצרים בארצות הברית.

<< אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>

אדוני צודק, זו בדיוק הנקודה שמקבלת את הביטוי בעניין הזה. איריס, את מוזמנת לתקן אותי אם אני טועה, אבל בשביל שמוצר יהפוך להיות מוצר ישראלי או אמריקאי תחת הסכם הסחר צריכים לעבור לפחות שני תנאים. אחד, ברכיב של המחיר של המוצר הסופי 35% לפחות צריכים להיות אמריקאים. זאת אומרת, יכולים להיות בו רכיבים ממקסיקו, מטאיוואן, ושהוא עבר שינוי מהותי.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

גם בישראל אותו דבר מבחינתם?

<< אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>

כן, זה הדדי, זאת לא המצאה לצורך.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

וזאת התעקשות של האמריקאים?

<< אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>

כן.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

נציין שזה משהו שהיבואנים כבר מכירים. כלומר זאת לא הכבדה. זה משהו שהם כבר פועלים על פיו, מי שמייבא מארצות הברית, ולכן זה משהו שהם ממילא צריכים.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אבל אין בכך פתיחת תחרות.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

רגע, בכל זאת, שאלה משפטית. אם תשתנה ההגדרה ויעדכנו את הסכם אזור הסחר, אנחנו נשארים בחקיקה ראשית עם מונח שכבר קבוע לנו כאן ומפנה להסכם. אי-אפשר לכתוב משהו יותר כללי?

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

בגלל זה עשינו "כנוסחו מזמן לזמן", כלומר אם יש שינוי בהסכם זה יחול. לגבי המונח, יכול להיות שישתנה השם של הסכם הסחר או משהו כזה. לא סביר להניח שההסכם הזה יבוטל.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אנחנו מקווים שהוא לא יבוטל. יכול להיות שהמונחים ישתנו, ואנחנו כרגע מקבעים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אי-אפשר להכניס את זה בתוספת?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

את הדרישה הזו?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כן, ואז הם יכולים לתקן את זה מתי שהם רוצים.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

או לכתוב מונח יותר כללי, גם זו אפשרות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

להכניס את זה בתוספת?

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

מה זה אומר יותר כללי? הניסוח הזה עבר מול משרד המשפטים מראש, בגלל שיש כל מיני כללים לאימוץ דין זר והסכמים ודברים כאלה, ולכן היה לנו חשוב למצוא משהו שכבר קיים.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני מבין את הרציונל. אני רק אומר, יכול להיות מצב שאנחנו מקבעים משהו שיכול להשתנות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אז רגע, אני רוצה להבין. אמרנו, כל מה שנמכר באירופה ועובר את התקן האירופי, אנחנו יכולים לייבא אותו.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

לא נמכר. מה שעומד באסדרה האירופית.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בסדר, לא במדף כל-כך. זה לא נכון שזה במדף. אבל זה אולי השלב הבא של הרפורמה. אז מה השינוי שאנחנו עושים כאן? גם היום אנחנו מביאים מוצר שמיוצר בארצות הברית. אבל אם בארצות הברית הוא נמכר והוא עובר את התקן האמריקאי, למה אני לא יכול להביא אותו, כמו באירופה? מה ההיגיון פה? איזה שינוי עשינו פה? לא עשינו שום שינוי.

<< אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>

אדוני היושב-ראש, קודם כול השינוי אומר שהיום אם אתה רוצה להביא מוצר שהוא נמכר בארצות הברית לפי הרגולציה האמריקאית, אתה לא יכול להביא אותו ואתה גם לא יכול לייצר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

זה מה שאני אומר. אז איפה השינוי?

<< אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>

ברפורמה אתה כן תוכל.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מה? שאנחנו לוקחים את מה שקורה היום ומקבעים את זה בחוק?

<< אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>

לא, לא, אדוני, שנייה. בוא נבדיל בין שני דברים. יש את הצורך הראשי, מוצרים ישראלים. אנחנו עמדנו פה על זה שגם מוצר ישראלי שמיוצר לפי רגולציה ישראלית יוכל להימכר בישראל תחת אותה רגולציה. זה מסתכל גם על יצואנים, שלא יצטרכו לעשות שני קווי ייצור, אחד שהוא לישראל ואחד שהוא לארצות הברית, זה דבר ראשון.

דבר שני. מוצר אמריקאי, בתנאים שהצגתי לכבודו קודם, שאנחנו מדברים, שיכולים להיות במוצר רכיבים שבאים ממקומות אחרים, אין בעיה. אומר היועץ המשפטי שיכול להיווצר פה אחר כך קושי כי ישנו איזשהו נוסח. אז אם יש איזה פטנט - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אני אגיד לך מה אפשר לעשות. ההסכם עם האמריקאים תכלס לא נותן לנו הרבה, ממש לא. זה לא משפיע על הרגולציה ולא משפיע על יוקר המחיה, זה רק לקבע מה שקיים היום.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לא, היום זה לא קיים.

<< אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>

לא, זה ממש לא קיים. זה ממש לא קיים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

למה לא? היום אתה מייבא מוצרים מארצות הברית, שמיוצרים בארצות הברית.

<< אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>

אבל לא ברגולציה האמריקאית.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אבל לא לפי האסדרה האמריקאית. היום אתה מאפשר אסדרה אמריקאית.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

מדובר כאן על יצירה של דרישות תקינה חדשות. יש לנו הגדרה של מה זה דרישות תקינה בסעיף 9(א)(1) ואנחנו מוסיפים כאן עוד דרישות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אבל זה שונה לגמרי ממה שעשינו באירופה. שונה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לא לגמרי שונה.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

מדובר במסלול חדש של עמידה באסדרה אמריקאית.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כן.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

לא אירופאית כמו שהיה עד היום. נכון שהיה אפשר להרחיב את זה יותר. אבל זה מאפשר ייבוא חדש ומרחיב את השוק ואת היקף היבואנים. אולי היה אפשר עוד, אבל שוב, זה בהתאם גם להסכמים עם ארצות הברית, כדי לצמצם את גירעון הסחר.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

האמריקאים רוצים תעשייה אמריקאית.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, אין בעיה. אם זה היה נמכר בארצות הברית ואתה מייבא אותו, אין שום בעיה. אבל אתה צריך לייבא רק מה שמיוצר בארצות הברית. המוצר מאירופה, שנמכר בארצות הברית, אתה יכול לייבא, כי הוא נמכר באירופה. פה לא, פה אתה יכול לייבא, לפי החוק הזה, רק מה שמיוצר בארצות הברית, גם אם הוא נמכר בארצות הברית.

<< אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>

או בישראל.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

זה לא מי יודע מה עושה משהו. אבל בסדר, אם זה מה שרוצים מבחינת ההסכם, וזה פותר לנו בעיות עם המכס שם, אז אין מה לעשות.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

מה ההיקף של המוצרים שזה יחול עליהם בפועל? מה ההשפעה של התיקון הזה שתהיה על יוקר המחיה?

<< אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>

לא הבאנו כרגע את המספרים. למיטב זיכרוני אנחנו מדברים על כ-200 מיליון דולר, אם אני לא טועה. אני אומר את זה בזהירות.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אפשר להתייחס לנושא?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, עדיין לא, חכה רגע.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

חשוב להגיד שמבחינה מקצועית זה גם נותן איזשהו שקט לגורמי המקצוע שהמוצרים האלה הם כנראה מוצרים תקינים שמגיעים מארצות הברית.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הבנתי.

<< אורח >> יעל שכטר-סיטמן: << אורח >>

למה? מה זה משנה אם החברה האמריקאית מייצרת במזרח ועומדת בתקינה הפדרלית, באסדרה הפדרלית? מה זה משנה? אל תציגו את זה כעניין מקצועי כשברור לחלוטין שזאת לא הסיבה פה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, הסיבה – זה ההסכם.

<< אורח >> יעל שכטר-סיטמן: << אורח >>

יפה. אז הרפורמה הזאת לא אמורה להוריד מחירים, היא לא אמורה לטפל בתחרות. שישימו את הדברים על השולחן.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

קודם כול – זה ההסכם. מצד שני, זה מקצועי, במובן הזה, שבשלב הראשון, ברגע שזה מיוצר בארצות הברית הם יודעים שזה ב-100% עומד בתקינה שלהם. זה מה שהם אומרים לך מקצועית. אם הם מייבאים משהו מטאיוואן, את לא יודעת - - -

<< אורח >> יעל שכטר-סיטמן: << אורח >>

לא. מוצר שמשווק בארצות הברית עומד באותה אסדרה כמו כל מוצר אחר שמיוצר גם - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בסדר, אבל זה ההסכם עם האמריקאים. הם פשוט לקחו את ההסכם וקבעו את זה בחוק.

<< אורח >> יעל שכטר-סיטמן: << אורח >>

אין בעיה. אבל שלא יספרו סיפורים שמדובר כאן בעניין מקצועי, כי זה לא.

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

זה כן, זה כן עניין מקצועי, אני מתנצל להגיד את זה. מכיוון שמוצרים שמיוצרים בארצות הברית שונים מהמוצרים שמיוצרים בשלל העולם שמצהירים שהם עומדים ברגולציה האמריקאית. יש הבדל בין מוצרים.

<< אורח >> יעל שכטר-סיטמן: << אורח >>

המון חברות אמריקאיות מייצרות מחוץ לארצות הברית.

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

נכון.

<< אורח >> יעל שכטר-סיטמן: << אורח >>

חברות גדולות ומבוססות.

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

הכול טוב. אותו דבר גם היה במסלול האירופי. המוצרים שמיוצרים באירופה הם לא אותם המוצרים שמיוצרים במזרח. גם אלה וגם אלה מתיימרים להתאים לרגולציה אירופית.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אנחנו פתחנו את זה. היינו צריכים לעשות כמו האמריקאים.

<< אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>

כשנהיה גדולים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מישהו רוצה להגיד משהו? בבקשה.

<< אורח >> רז הילמן: << אורח >>

קודם כול זה נכון, הרפורמה מה שטוב לארצות הברית באמת הרבה פחות רחבה מהרפורמה מה שטוב לאירופה. אני שמעתי את הדיון פה על מדוע בכל זאת יעשו את זה, אז אני רוצה לפחות קצת לגדר את המגבלה הזאת. אתם היום מאפשרים רק לפי ההצהרה שתואמת את כללי המקור. אני חושב שכל מוצר שמיובא מארצות הברית, שמסומן בארצות הברית Made in USA, צריך להיות בסדר גם לישראל. אני חושב שהוספת החלופה הזאת תאפשר רכש מכל מיני קמעונאים גדולים שהיום אפשר להשיג מהם סחורה במחירים טובים, וזה יאפשר אפקט יותר טוב של הרפורמה, יאפשר היצע יותר רחב.

דיברו פה על זה שיבואנים מכירים את ההצהרה בחשבונית. הם מכירים, אבל כמעט לא עושים בה שימוש בגלל שהיום אין מכסים על הסוג הזה של המוצרים, אין מכסים ביבוא לישראל, אז לא באמת צריך את ההצהרה בחשבונית כדי לקבל העדפת מכם. אני חושב שלהוסיף את החלופה של מה שמיוצר בארצות הברית ומסומן כמיוצר בארצות הברית, אפשר להביא לישראל בלי אותה הצהרת חשבונית.

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

האם יש חובה בארצות הברית שמוצר שמיוצר בארצות הברית יהיה מסומן Made in USA?

<< אורח >> רז הילמן: << אורח >>

יש כללים.

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

אין חובה כזו בארצות הברית.

<< אורח >> רז הילמן: << אורח >>

יש כללים מאוד מחמירים בארצות הברית על מוצר שמסומן כמיוצר בארצות הברית. אם המוצר מסומן בארצות הברית כמיוצר בארצות הברית, זה אומר שמי שסימן את זה ככה לוקח על עצמו אחריות מאוד מאוד כבדה ועומד בתנאים מאוד מחמירים.

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

אתה צודק, ואתה מצמצם, מכיוון שאין שם חובה שמה שמיוצר בארצות הברית יהיה מסומן Made in USA.

<< אורח >> רז הילמן: << אורח >>

אני לא מבקש את זה כדרישה. אני מבקש את זה כחלופה למה שאתם הצעתם. חלופה אחת היא הצהרת חשבונית, חלופה שנייה שהמוצר יהיה מסומן כמיוצר בארצות הברית ומיובא מארצות הברית.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

אנחנו התלבשנו על מנגנון שקיים כבר היום. לא רצינו ללכת ולשנות מנגנונים ולקבוע ולהמציא כללים חדשים.

<< אורח >> רז הילמן: << אורח >>

זאת עוד חלופה, אני לא מציע לדרום את החלופה שלכם. אני מציע לייצר עוד חלופה.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

ברור שזאת עוד חלופה. אבל לחלופה כזאת צריך איזושהי תשתית, שיהיה אפשר לבחון את זה ולבדוק את זה ולאכוף את זה.

<< אורח >> רז הילמן: << אורח >>

ייבוא מארצות הברית, סומן כמיוצר בארצות הברית.

<< אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>

רז, זו הבעיה. זה רעיון שעלה על שולחננו. כמו שאמרו עמיתיי, בסוף אתה צריך לאכוף. יושבת פה איריס מהמכס והיא צריכה לדעת אם הגיע מוצר אמריקאי או לא הגיע מוצר אמריקאי. זה שמישהו באופן וולונטרי החליט שהוא מסמן מארצות הברית, זה לא מספיק טוב. צריכים להיות דברים מאוד ברורים, חד משמעיים כן או לא, ומה שמקובל על ידי האמריקאים גם. מה שאתה אומר עכשיו, זה לא משהו שאמריקאים מקבלים אותו.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כל אחד יכול לכתוב: Made in USA.

<< אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>

בדיוק.

<< אורח >> רז הילמן: << אורח >>

כשאתה מביא מוצר מארצות הברית, שמסומן כמיוצר בארצות הברית? אם אנשים רוצים לרמות אתכם, הם יכולים לרמות אתכם בהרבה מאוד מקומות. אני חושב שזאת לא סיבה לא לקבל את זה. אני חושב שאתם כאן מרסקים את הרפורמה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

למה באירופה לא רשמתם את זה?

<< אורח >> רז הילמן: << אורח >>

באירופה אין בכלל את הדרישה - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

רגע.

<< אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>

באירופה אין מגבלה גיאוגרפית, אדוני. באירופה לא משנה מאיפה אתה מביא את המוצר, אז לא צריך לעשות לו גידור. פה יש את הגידור הגיאוגרפי.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

ושליש מהמוצרים שנבדקו לא עברו את התקינה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

הם מאוד הגבילו את זה פה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כל הסיפור הזה הוא בעייתי, תדע לך. זה תואם את ההסכם עם האמריקאים ששר הכלכלה עשה איתם, אבל תכלס, זה לא מוסיף הרבה.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

זה מוסיף.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אני לא קולט איפה זה מוסיף.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

זה פותח עוד נתח שוק.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אבל נתח שוק הזה היה קיים גם לפני.

<< אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>

לא, אדוני - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הוא היה קיים גם לפני זה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לא.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

המציאו פה משהו חדש?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אין ייבוא מארצות הברית? נו בחייך.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

יש, אבל - - -

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

השינוי הוא שלא צריכים את התקן הישראלי, אלא מספיק שזה מיוצר בארצות הברית.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

נכון.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בסדר, זה שינוי. מעבר לזה אין פה שינוי מהותי.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

נכון.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

יכולנו לעשות סעיף אחד, שהתקן האמריקאי הוא חלופה לתקן הישראלי – ובזה נגמר החוק. לא צריכים יותר מזה. כל הסעיפים האלה הם יפים, אבל תכלס הם לא פותרים את הבעיה.

<< אורח >> רז הילמן: << אורח >>

החלופה שלי יכולה לשפר את זה. אם יקבלו את החלופה שלי, זה משפר את - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, לא, אתה רוצה את זה יותר מדי קל.

<< אורח >> רז הילמן: << אורח >>

לא, לא.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כל אחד יכול לכתוב: Made in USA.

<< אורח >> רז הילמן: << אורח >>

לא, ייובא מארצות הברית.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אז אני אהיה תלוי ביבואן שכותב את זה?

<< אורח >> רז הילמן: << אורח >>

מה, מישהו ישלח מסין לארצות הברית וחזרה?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אני לא יודע מה יעשה מישהו.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

בדיוק.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בשביל זה יש חקיקה ויש רגולציה ויש בדיקות.

<< אורח >> רז הילמן: << אורח >>

אני מציע שהחקיקה תציין את החלופה הזאת.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, לא, לזה אני לא מסכים.

<< אורח >> רז הילמן: << אורח >>

לא לוקחים שום סיכון משמעותי.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא מסכים. לא.

<< אורח >> אייל פרובלר: << אורח >>

אפשר בבקשה?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כן.

<< אורח >> אייל פרובלר: << אורח >>

קודם כול אל תקלו ראש, זה שינוי דרמטי מאוד. השינוי אומר שאני היום יכול לייצר או לייבא לפי האסדרה האמריקאית. זה לא היה קיים. היום אני יכול לפי האסדרה או התקנים האמריקאים.

שתיים. כל הכניסה היום – אנחנו תכף נקרא את זה – תהיה חופשית. אתה לא צריך להיבדק בנמל. ההצהרה – תכף תראה איזו הצהרה.

אז השינוי הוא מאוד מאוד דרמטי.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

יפה מאוד. אז אני אומר, מספיק היה לעשות עמוד וחצי, לפי השיטה הזאת, לא צריכים 20 עמודים.

<< אורח >> אייל פרובלר: << אורח >>

ושלוש – אנחנו תומכים בהגדרה היום, שזה רק מיוצר בארצות הברית, כי יש את הנושא של האכיפה, והדיון בוועדה הזאת צריך גם להתייחס לנושא האכיפה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כן, אבל זה ההסכם עם האמריקאים.

<< אורח >> אייל פרובלר: << אורח >>

הממונה על התקינה צריך גם לדעת לאכוף את המוצרים האלה. אז בואו נתרכז במוצרים שמיוצרים בארצות הברית ולא באיזה מוצר שמיוצר בטאיוואן. אנחנו תומכים בהסכם הזה.

<< אורח >> תמר ברמן: << אורח >>

רציתי להעיר שכבר היום הרבה מהתקינה הישראלית בכלל מאפשרת את הרגולציה האמריקאית. זאת אומרת גם זה לא חדש. תקנים ישראלים ברובם מבוססים על רגולציה אמריקאית או אירופית.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, יש פה הקלות ברגולציה, זה נכון, אבל לא כמו באירופה. לא כמו באירופה. רואים את זה.

<< אורח >> תמר ברמן: << אורח >>

אין פה חידוש שפתאום אנחנו מאפשרים רגולציה אמריקאית.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

בוודאי שיש חידוש.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

יש חידוש. מה שמסביר היועץ המשפטי שלי. עזבי רגע את איגור. הוא אומר שיש בזה חידוש גדול או תוספת למשהו.

עוד מישהו רוצה להגיד משהו? אוקיי, בוא נמשיך.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

רק הערה נוסחית קטנה. בפסקה (2), במקום המילה "בהתאמה" צריך לבוא "לפי העניין".

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לגבי הנושא הזה, שמזכירים את ההסכם. הצעתי ליועץ המשפטי, אני מציע גם לכם, לרשום תוספת, ואז כל הסכם חדש שלא יהיה, תוכלו להוסיף אותו בצו, בלי תיקון חוק.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

או לכתוב באופן יותר כללי, כלומר לפי הסכמי סחר/אזור סחר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, דווקא לא כללי, זה לא טוב פה, כי ההסכם הוא מהותי פה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני לא יודע. אני מציע שנבדוק את זה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

תבדקו את זה. ואז, אם יהיה פעם עוד הסכם, אז הם מכניסים אותו לתוספת, ונגמר הסיפור.

<< אורח >> יעל שכטר-סיטמן: << אורח >>

כבוד היו"ר, גם אפשר לשקול לשנות את זה עבור מוצרים בסיכון נמוך או בינוני, ואז זה לא באמת משנה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

תשקלו את העניין הזה, איך אנחנו עושים.

בוא נמשיך.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

(2)

בסיפה, אחרי "חומרי כיבוי וגלאי עשן עצמאי;" יבוא "הוראת פסקת משנה (ה) לא תחול על מצרכים שהם מזון או רכב מנועי כמשמעותם האמורה";

אני אזכיר, ברפורמה האירופית אנחנו החרגנו מתוך הרפורמה מוצרים מסוימים, שזה היו רוב מוצרי כיבוי האש למעט בודדים ומזון ורכב מנועי. ברפורמה האמריקאית אנחנו מבקשים להחריג מזון ורכב מנועי.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מזון? למה מזון?

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

כי הם אמורים להביא רפורמה נפרדת.

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

חוק נפרד, חוק בריאות העם.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

בשונה מאירופה, שלא החלנו את כל עולם כבאות והצלה, כיבוי האש, כאן אנחנו כן מחילים את זה. אם זכור לוועדה, ציינו שהם גם ככה פועלים על פי התקינה האמריקאית.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

איך? יש לנו את התקנים שלנו בכיבוי אש?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לא, הם עובדים לפי התקינה האמריקאית.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אתה מזכיר לי את זה. נכון.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אבל הנוסח הזה מתואם עם רשות הכבאות?

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

לא.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

רשות הכבאות פה? אוקיי. תדברו איתם.

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

זה פורסם באתר התזכירים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כן, אבל אתה יודע, זה משהו שצריך שיידעו. אבל זה לפי מה שהם אמרו אז בוועדה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

נכון.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

שהם עובדים לפי התקן האמריקאי. לכן החרגנו את אירופה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

ובכל זאת אני מציע לוודא איתם.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

תוודאו את זה.

מי עוד רוצה לומר משהו?

<< דובר >> יהונתן אלעזר: << דובר >>

אני מזכיר שבישיבה הקודמת אני העליתי את הנושא של החרגה של נושא הבנייה, כיוון שאין בחקיקה פדרלית איזושהי רגולציה שעוסקת בתחום הבנייה. זה פשוט אסור מבחינת החוקה האמריקאית.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מה עשינו באירופה?

<< דובר >> יהונתן אלעזר: << דובר >>

באירופה לא החרגנו את זה, כיוון שיש חקיקה באירופה בנושא הבנייה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

ובאמריקה אין? כל אחד בונה איך שהוא רוצה?

<< דובר >> יהונתן אלעזר: << דובר >>

לא ברמה הפדרלית.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לא, יש חקיקה מדינתית.

<< דובר >> יהונתן אלעזר: << דובר >>

רק ברמה מדינתית או ברשויות מקומיות.

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

אין פה החרגה מהותית. אבל היה ולא יימצאו אסדרות פדרליות אמריקאיות בתחום הבנייה, זה פשוט לא ייכנס לרפורמה.

<< דובר >> יהונתן אלעזר: << דובר >>

כן, אבל חבל להטעות את הציבור או לדרוש שאנשים בתחום הבנייה ילכו - - -

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

איך להטעות? בסופו של דבר החוק הזה יעבוד בהתאם לתוספת השמינית לחוק. במסגרת תוספת השמינית לחוק יפרטו אסדרות מאומצות. ככל שתחום הבנייה לא נמצא באסדרות, אז - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מה שאומר היועץ המשפטי, שלפי מה שכתבנו זה רק אסדרה פדרלית.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

בהגדרה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מדינתית לא תופסת, לכן אין צורך להחריג כלום. אם תהיה להם פדרלית, אז זה משהו אחר.

כן, בבקשה.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

סעיף קטן (ב), (ד) ו-(ה) – זה אותם סעיפים שאנחנו מבקשים לדלג עליהם בשלב הזה.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

רוב האנשים הגיעו לסעיפים האלה. חבל. זה הסעיף הכי חשוב מבחינתנו.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מי זה "מבחינתנו"?

<< אורח >> גיל לידג'י: << אורח >>

התאחדות התעשיינים. איגוד מוצרי בנייה וצריכה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בסדר. אז כל מי שבא רק לזה, שיבוא בעוד שעה. אנחנו נתקדם, בעוד שעה אנחנו נדון בזה. אנחנו לא נעצור את הכול עכשיו, נתקדם קצת, בסדר? תלכו תשתו קפה בינתיים.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

זה משפיע על העמדה שלנו בסעיפים הבאים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אז תשבו, אני לא אמרתי לכם ללכת. מי שבא רק לזה, יכול ללכת לשתות קפה, בעוד שעה נחזור לזה, ומי שרוצה להישאר, מוזמן להישאר, אין בעיה.

איזה עמוד?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אנחנו בעמוד 492, בפסקה (2) שם, תיקון של סעיף קטן (א4).

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

ב-10:30 נחזור לזה.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

(2)

בסעיף קטן (א4), במקום "כאמור בסעיף 9(א)(1)(ב) עד (ד)" יבוא "כאמור בסעיף 9(א)(1)(ב) עד (ה)".

זה איזשהו שינוי מתחייב מכוח זה שהרחבנו את מסלולי התקינה, זה גם נכנס, סעיף שאומר שלעניין סעיפים אחרים שקשורים לפיקוח ולחובת עקיבות ולדיווח לממונה על התקינה, אתה תעשה את כל העניינים שקשורים לסעיף הזה, לא רק בהקשר של דרישות התקינה שהיו עד היום בחוק, אלא גם לגבי האסדרה הפדרלית האמריקאית. שוב, זה פשוט תיקון מתחייב מכוח השינויים שעושים.

תיקון סעיף 9א1

7.

בסעיף 9א1 לחוק העיקרי –

(1)

בסעיף קטן (ג), אחרי "כללה אסדרה אירופית מאומצת" יבוא "המנויה בחלק ב' לתוספת החמישית", אחרי "שטרם הוחלו בישראל" יבוא "בעניינים הנוגעים למצרך או לתהליך עבודה", במקום הקטע החל במילים "עד תום שנה" ועד המילים "כאמור לתוספת החמישית" יבוא "עד תום שנתיים מיום שהוחלה ההוראה המחייבת בישראל, יוסיף השר בצו, לחלק ב'1 לתוספת החמישית, את ההפניה להוראה האמורה";

(2)

אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג1) על אף הוראות סעיף קטן (ג), הוחלה הוראה מחייבת בישראל מכוח הפניה כאמור באותו סעיף קטן, בתקופה שמיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) עד יום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025), יוסיף השר בצו את ההפניה אליה כאמור באותו סעיף קטן, עד תום שנתיים מיום תחילתו של תיקון מס' 21."

אני אסביר רגע איפה אנחנו. סעיף 9 הוא סעיף שמדבר על הוראות לעניין אסדרה אירופית מאומצת. אנחנו חזרנו רגע לתקן את ההסדר שנקבע ברפורמה הקודמת שקשור לכל עולם קליטת הדין הזר והאסדרות בתוך התוספת החמישית. כשאנחנו קולטים אסדרה, הוראה מחייבת שחלה באירופה, אז אנחנו קולטים אותה יחד עם כל ההפניות שיש בתוכה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

הפניות לדינים אחרים?

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

הפניות לדינים אחרים.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

מכוח ההפניות הדינים האלה גם יחולו?

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

נכון, וברגע הקליטה גם הדינים האלה חלים. יש הוראות היום איך קולטים דין זר, וגם קביעה שיש צורך לאמץ את אותה הפנייה שקלטנו. לכן ביצענו איזשהו תיקון בתוך הסעיף, שהופך את התהליך הזה לקצת יותר נוח ויעיל. אנחנו קובעים חלק ב'1 בתוך התוספת החמישית, שאליו ייקלטו כל הוראות הדין שאליהן אנחנו מפנים, כל ההפניות. קצת קשה להסביר את זה, אני מקווה שזה מובן. אנחנו נקלוט את כל ההפניות לתוך חלק ב'1, ואין לנו צורך להגיע לכנסת או לוועדה לצורך קליטת אותם דינים, כי יש לי חובה לקלוט את הדינים האלה בתום התקופה האמורה. התקופה הייתה שנה. אנחנו מבקשים להאריך אותה לשנתיים, כדי להפוך את זה ליותר אפשרי.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני רק אשלים את ההסבר. היום קבוע בסעיף 9א1 שעד תום שנה מיום שהוחלה הוראה מחייבת בישראל השר מביא צו להוספתה של הוראה מחייבת לתוספת החמישית. אתם מבקשים כאן לכתוב עד תום שנתיים ולהתייחס לאותן הפניות לדינים אחרים?

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

נכון.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

על הדרך אתם מוותרים על אישור ועדת הכלכלה לקליטת הדינים האלה שמפנים אליהם. המשמעות יכולה להיות מהותית. זה לא עניין טכני, מכיוון שכמו שאמרתי, ברגע שמאפשרים לשר להחיל גם הפניות לדינים, כלומר להחיל את אותם דינים בלי לעבור בוועדת הכלכלה, זה מעין מסלול עוקף.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

יש לי היום חובה חוקית.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

בתיקון שעבר בשנת 2024 אמרנו שאם יש הפניות כאלה, יש חובה על השר להביא לאישור הוועדה את העיגון של אותן הפניות בתוספת.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

למה אנחנו צריכים לשנות את זה פתאום?

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

העניין הוא שאין פה שיקול דעת. אני מחויבת לקלוט את ההפניות האלה. זה לא משהו שאפשר לדון בו או לבחון, ברגע שאימצתי את האסדרה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אבל קודם כול – יש משמעות לאיזשהו שיקול דעת בעניין. המחוקק החליט לאפשר לכם לעדכן את התוספת החמישית, נכון? את התוספת הזאת מביאים אותה לאישור ועדת הכלכלה. ברור שיש כאן דיון ציבורי פתוח וברור שהוועדה יכולה להחליט על שינויים. כמו שהיא יכולה להחליט למשל שהפניות מסוימות לא מתאים לקלוט אותן בישראל.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

נכון.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אז יש שיקול דעת. זה לא טכני.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

לא, כל שיקול הדעת הוא בדיון המהותי של האסדרה עצמה. ברגע שקיבלתי את האסדרה עצמה - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

השר יכול להחליט לא להחליט. אז מה?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

נכון, וגם בוועדה יכולים להחליט לא.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

לא, אני לא יכולה להחליט שאני לא קולטת את ההפניות, זו הנקודה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני לא בטוח.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

אם אני לא רוצה את ההפניות האלה הדיון יתבצע כשאני דנה באסדרה המהותית, כלומר באסדרה האירופית, כשאני מביאה לקבוע אותה בתוך התוספת החמישית.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אבל אם לאותה אסדרה באירופה מוסיפים הפניות, שיכול להיות שההפניות האלה מעלות כאן קשיים בישראל, למשל לא מתאימות לאקלים בישראל – האם אין שיקול דעת להחליט לא להחליט?

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

כן, אבל אז מדובר בשינוי של הוראה מחייבת החלה באירופה, שאני חייבת לדון בה מכוח סעיף 9א2.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אין בעיה לדון. השאלה אם תהיה לי חובה לאמץ אותה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אבל גם הפנייה היא מהותית, שוב אני אומר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אם ככה, למה צריכים את השר? נכתוב שכל הפניה מאושרת מראש, בלי לבדוק אותה. זה מה שאת אומרת. למה את צריכה לשים את המסננת של השר?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

או הממונה?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אם יש מסננת של השר, תהיה גם מסננת של הכנסת. אתם עושים שימוע ציבורי לדבר הזה?

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לכל הפניה אתם עושים?

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

כל חקיקת משנה יש לה שימוע ציבורי.

אני רק אסביר את העיקרון, אני מרגישה שזה לא מספיק בהיר. כשאני בוחרת לקלוט את ההפניה מכוח האסדרה האירופית, ברור שמתקיים דיון מהותי לעניין האסדרה עצמה ולעניין הקליטה של אותה הפניה אם כן או לא.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

באירופה מה עשינו.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

זה אירופה. זה אירופה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אמרתי, באירופה הפניות כאלה מגיעות לאישור הוועדה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

זה אירופה. זה הסעיף של אירופה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כמו באירופה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

משנים את אירופה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כן, נכון, אבל לאחר מכן אותו מודל מוחל גם לגבי האסדרה אמריקאית.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אבל זה גם לאירופה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני אומר, יש כאן איזשהו דיון מהותי.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

לא, אני מרגישה שזה דווקא לא מספיק בהיר. כשאני קולטת את ההפניה במסגרת ההוראה עצמה, ברור שמתקיים דיון מהותי. עצם זה שאני מביאה את האסדרה, זה לרבות ההפניה שלה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אני לא יודע. אני לא יודע. ברגע שזה צריך לבוא לפה, אתם מקיימים דיון בטוח.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

אני רוצה להסביר מאיפה זה נובע. הסיבה הזו נובעת מכללים שקיימים היום לאימוץ דין זר, שאחראי על זה משרד המשפטים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הבנתי, הבנתי.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אנחנו לא כפופים לעמדות של משרד המשפטים. זה שמשרד המשפטים בחן את הנושא והגיע למסקנות – אנחנו כאן בוועדת הכלכלה, ואנחנו לא בהכרח מקבלים את העמדה הזו. אני חושב שלפניות כאלה יש משמעות מהותית, זה לא טכני.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מה שעשינו באירופה, אותו דבר, זה יהיה אישור ועדה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

הם מתקנים עכשיו את הסעיף שנוגע לאסדרה האירופית ורוצים להחיל אותו גם על האסדרה האמריקאית.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, לא. לא נשנה את זה.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

רגע. יש משמעות לביטוי לא לשנות את זה. זה פשוט הופך את כל היישום של ההליך הזה למאוד מאוד מורכב.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

למה מורכב?

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

כי יש לי חובה, מרגע שהאסדרה הזו נכנסת לתוקף, לקלוט באופן אקטיבי את כל ההפניות שלה. זה יכול להיות לא מעט הפניות.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

נכון, לבחון את ההפניות ולראות. אתם הרי יוצאים לשימוע ציבורי. אי-אפשר לעשות את זה בלי תיקון תוספת. זו חקיקת משנה בכל מקרה.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

נכון.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כמו שאמר יושב ראש הוועדה, זה בכל מקרה פתוח לאיזשהו דיון ציבורי. אתם פשוט מבקשים שהדיון הציבורי לא יתקיים בוועדת הכלכלה בדיון ציבורי פתוח, אלא להשאיר את זה בדיון פנים-ממשלתי. זו המשמעות של התיקון.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, אנחנו לא מקבלים את השינוי הזה. בוא נתקדם.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

השינוי המשמעותי שחשוב לנו – שזה יהיה עד תום שנתיים ולא תום שנה, לגבי אישור ועדת הכלכלה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אין בעיה, זה לא אכפת לי.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

זה התיקון כרגע שאנחנו מוסיפים.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

רק המשמעות היא גם שאנחנו קולטים את ההוראות האלה בחלק נפרד, שאנחנו לא מחילים עליו חובות גם של - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אני רוצה להגיד לכם, להסביר לכם. כשזה צריך להגיע לוועדת הכלכלה, אתם יותר שמים לב למה שקורה. ככה זה בחיים. יש עוד מסננת, ואתם מתבייתים בצורה שונה. אי-אפשר להשאיר את זה רק למשרד, זה לא הגיוני.

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

זה נכון, זה נכון. אבל נקבע כלל שאם אנחנו מתיישרים עם מה שקורה באירופה אז זה רץ במסלול מהיר יותר. כשאנחנו רוצים להחריג משהו מאירופה, אז זה חוזר לוועדה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מה חשבת, שוועדת הכלכלה לא תאשר לכם מצב כזה? היא תאשר לכם. רק אתם צריכים להתכונן לוועדת הכלכלה, להביא את זה.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

אני אזכיר שהגענו עם צו כזה כבר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

זאת עוד עבודה שאתם צריכים לעשות. אבל בגלל שאתם באים לוועדת הכלכלה, אז אתם מכינים את עצמכם גם מול הציבור בצורה אחרת.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

גם בוועדה הדיון לא יהיה דיון מהותי לעניין הקליטה של ההפניה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לכן יהיה דיון מהיר.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני לא חושב. אני לא חושב.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

הקליטה של ההפניה – אתה דן בה כשאתה בוחר אם לאמץ את האסדרה עצמה או לא.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אבל יכול להיות שלאורך השנים נערכו תיקונים באותה אסדרה והוספו הפניות לדינים אחרים באותה הצהרה.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

ואז אני חייבת להביא בצו לפי סעיף 9א2.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

את בכל מקרה צריכה צו.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

לא, אני אהיה חייבת את כל התהליך שנקבע בזמנו באירופה: ועדת חריגים, אישור הכנסת. כי אז היה מדובר על הנושא המהותי של האסדרה עצמה. פה אני מדברת על ההפניות שכבר קלטתי אותן.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אבל יכול להיות שלא קלטת אותן.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

לא, אני קלטתי, כי זה הפניות שנכנסו כבר לתוקף במועד כניסת האסדרה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

זו ההוראה שכתבתם בפסקה (2), נכון? אלה הפניות שכבר קלטתם?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

טוב, רבותיי, אני צריך לקבל פה את ההמלצה של איתי. אם אתם תשכנעו אותו, אני פה.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

אנחנו ננסה לשוחח על זה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

תשכנעו אותו. זה עניין שאני לא מחויב, אבל שיהיה דיון, אפילו שאני לא אהיה פה כשיהיה עוד כמה שנים. אבל זה לא עניין שלנו של ועדת הכלכלה. יש משמעות, כשאתם מביאים לוועדה, אתם מכינים את עצמכם אחרת, אתם מקשיבים לציבור אחרת, כי אתם יודעים שהם יבואו לפה ויגידו את הדברים גם כן. המשמעות היא אחרת כשזה מגיע. אז תעבדו קצת יותר קשה.

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

זה נכון מאוד.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אבל אם תשכנעו את היועץ המשפטי שלנו שאין צורך בזה, בגלל מה שאתם אומרים, שזה מחויב וכו' וכו', אני פה לשנות את העמדה.

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

זה נכון, זה נכון לגמרי. אבל בפועל, הלכה למעשה, ברגע שאימצנו את הדין האירופי, את אותה האסדרה האירופית, באופן אוטומטי אימצנו גם את כל ההפניות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הבנתי, ועדיין איתי אומר שלא.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לא, אני לא אומר שלא. אני רק אומר שצריך להבין מה המשמעות של הצעד הזה. הוועדה יכולה להחליט - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בסדר, זה בוודאי שאפשר להחליט. אבל אני אומר שישכנעו אותך קודם, אחר כך שיבואו אליי.

בוא נמשיך.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

החלק (ג1) הוא התוספת, זה כדי לבחון בתום שנתיים גם את ההוראות שכבר נכנסו לתוקף.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

עם שנתיים אין לנו בעיה, נכון?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לא, עם שנתיים אין בעיה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בסדר. בוא נתקדם.

אם מישהו רוצה להגיד משהו, שיצביע, אין בעיה. אנחנו רצים מהר בהקראה. אבל אין חובה להעיר הערות רק בשביל להעיר.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

תיקון סעיף 9א2

8.

בסעיף 9א2 לחוק העיקרי –

(1)

בכותרת השוליים, המילים "והודעה על עדכון נספח (Annex)" – יימחקו;

(2)

בסעיף קטן (א) –

(א)

בפסקה (1), במקום "בהקדם האפשרי לאחר מועד העדכון" יבוא "בתוך 6 חודשים מיום כניסתו לתוקף של העדכון בהוראת האיחוד האירופי"; והסיפה החלה במילים "בהתאם לעמדת השר הממונה" – תימחק;

(ב)

בפסקה (2), אחרי "השר הממונה" יבוא "כהגדרתו בסעיף 8(ד) (בפרק זה – שר ממונה)";

(ג)

בפסקה (5), במקום "בהקדם האפשרי ממועד העדכון" יבוא "בתוך 6 חודשים מיום כניסתו לתוקף של העדכון בהוראת האיחוד האירופי";

(ד)

בפסקה (6), במקום "שינוי שהוא" יבוא "תנאי נוסף או שינוי תנאי שהם";

אולי אני רגע אעצור ואסביר. סעיף 9א2 מדבר על תיקון התוספת החמישית. זאת הדרך לקלוט את אותן הוראות ושינויים באסדרות האירופיות המאומצות. כל התיקונים שאנחנו מבקשים להביא במסלול האירופי, שאחר כך גם אנחנו משכפלים את זה לאמריקה, אלה שינויים שנובעים בעקבות הניסיון שלנו בשנה האחרונה בתוך הרפורמה האירופית, במטרה לנסות להקל ולפשט את התהליך. עד היום היינו צריכים בצו להביא כל עדכון שהוא, במסגרת צו של השר, עם כל התהליכים שקבועים בחוק.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

היום כתוב: בהקדם האפשרי לאחר מועד העדכון.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

נכון.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אם יש עדכון באירופה באסדרה האירופית, אתם אמורים להביא את הצו בהקדם האפשרי. וכעת, אתם מבקשים לתת לכם חצי שנה מיום כניסתו לתוקף של העדכון.

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

עד, עד.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

נכון.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

בתוך, כן.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

נכון. זה פשוט הופך את זה לקצת יותר ישים. זה מאפשר לנו לבחון את כל השינויים שנעשו בתוך פרק זמן מסוים ולהביא אותם לידי ביטוי בצורה מסודרת בצו. לעוסק שבחר לפעול על פי תיקון שנכנס לתוקף שטרם הספקנו לקלוט, יש גם ככה הגנה בסעיף 9 שקלטנו אותה במסגרת הרפורמה שהייתה באירופה. לכן לא אמור להיות קושי לעוסק עצמו, זה פשוט מקל עלינו בתהליך העבודה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אתם מבקשים כאן עוד תיקון.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

יש פה כמה תיקונים, כן.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כן. יש כאן שיקולים שנוגעים ליכולת לאכוף את ההוראה המחייבת, ובהתחשב בסתירה אפשרית בין ההוראה האירופית המחייבת, שמבקשים לאמץ לחיקוק אחר. הסתירה האפשרית צריכה להישקל בהתאם לעמדת השר שממונה על אותו תחום, ואת זה אתם מבקשים למחוק.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

איפה אתה, איתי?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני כרגע באותו בתיקון שאתם עורכים ב-9א2(א)(1), הוספת הוראה מחייבת. אם יש סתירה אפשרית בין ההוראה האירופית שמבקשים לאמץ לבין חיקוק אחר כאן.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

אתה מדבר על עדכון כלשונו?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לא, אני באותה פסקה. אני מתייחס לתיקון שאתם מציעים ב-9א2(א)(1).

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

הסיפה שאנחנו מוחקים, "בהתאם לעמדת השר הממונה", זה איזשהו תיקון עיוות שנוצר במסגרת החקיקה הקודמת. ברפורמה של אירופה אנחנו דנו בכל הסעיף הזה ואמרנו שלא יחולו עליו הכללים שקבועים לעניין התהליכים שאנחנו מבצעים בהכרזות.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

הוראות סעיף 8?

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

נכון, ואפילו קבענו את זה בתוך סעיף קטן (ה).

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

נכון.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

הוראות סעיף 8 לא יחולו.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אבל האיזון שערכנו אז היה שתישקל העמדה של השר הממונה על התחום, כי בסוף אם יש סתירה אפשרית בין אסדרה אירופית לבין דיני אנרגיה או דיני הגנת הסביבה, אתם צריכים לדעתי לשמוע את השר שממונה על התחום. לא?

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

אנחנו בכל מקרה מקיימים היוועצות, זה גם כחלק מתהליך של צו, היוועצות ציבורית, וגם גורמי המקצוע אצלנו יודעים לשוחח עם גורמי המקצוע המקבילים והשותפים שלהם.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אז מה הבעיה?

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

הבעיה היא שזה הוביל לסיטואציות, כשאנחנו הגענו לאישור צווים במשרד המשפטים, הבנו שאנחנו לא יכולים להתקדם בלי להראות את כל התהליך שביצענו מול השרים הממונים, וזה בדיוק מה שביקשנו להימנע ממנו. זאת המשמעות של הוראות סעיף 8(ד).

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

סעיף 8, אם אני זוכר נכון, הוא מתווה הליך באמת ארוך ומסורבל, שכאן לא החלנו אותו. אבל אמרנו שבכל זאת את העמדה צריך לשמוע, מכיוון שיכולה להיות סתירה אפשרית בין הדין שרוצים לאמץ לבין מערכות הדין פה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מה שאתה אומר, לשמוע את העמדה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

זה לא היוועצות כהגדרתה בחוק.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

נכון, זה לא היוועצות, ככה אני מבין את זה. זה לא תהליך של היוועצות סטטוטורית.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לשמוע את העמדה. כשאתה מקבל החלטה, תדע מה העמדה של הדבר הזה.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

זה מה שאמרתי, אנחנו גם ככה עושים את זה.

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

כן, כן.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אני לא יודע, לא יודע מי השר, מי הפקיד שמטפל בזה.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

זה גוזר עלינו חובות מבחינת משרד המשפטים, תהליכים שאנחנו צריכים להראות.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

מה החובות?

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

את כל תהליך ההיוועצות שעושים מול שר.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

יש כאן נציגה של משרד המשפטים? רוצה להתייחס, מה העמדה שלכם מבחינת הפרשנות של הסעיף הזה, מה זה מחייב את משרד הכלכלה ולמה זה מקשה?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אתם צריכים לקבל את העמדה. תקבלו את העמדה, תחליטו מה שצריך.

<< אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>

אפשר לכתוב המשרד במקום השר? נתקלנו בזה עכשיו.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אבל השר, כשכתוב: "השר", הוא עושה את זה לבד? הפקידות אומרת לו מה העמדה והוא כותב אותה. מה זה "המשרד"? לך תדע מי זה "המשרד". אני יודע מי זה הפקיד?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כן, צריך להגיד בסוף מי הגורם שאיתו אתם בקשר. "המשרד" זה משהו מאוד פלילי.

<< אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>

אני רוצה לשתף את היושב-ראש ואותך. בשבועות האחרונים היה לנו עניין דומה עם ועדת חריגים שהחוק אומר שחייבת להגיע עמדת השר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אז אני הולך לקראתכם, אנחנו נכתוב: "לקבל את העמדה". זה לא התייעצות, זה לא שום דבר.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לא "בהתאם לעמדה".

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא "בהתאם" ולא בטיח.

<< אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>

אבל הוא לא שלח, השר.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אז אני אומר, אפשר לכתוב מנגנון כמו שאנחנו מכירים בחקיקה, לגבי חובות היוועצות, שעל השר הממונה לשלוח את עמדתו תוך 21 ימים. אם היא לא נשלחה, יראו בכך כאילו התקיימה החובה לפי הסעיף, כדי למנוע עיכובים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אין בעיה עם זה. עדיין ההחלטה היא שלכם. אבל תקבלו את העמדה, ריבונו של עולם.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

בסוף, אלה מערכות דינים שאתם לא בהכרח מכירים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כשכותבים "שר", אז ברור, הוא מביא את העמדה של הפקידות. הוא לא מומחה לדבר הזה, שהוא לבד, איזה פרופסור בתחום והוא ייתן לכם עמדה משלו.

<< אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>

הפתרון שלכם, ככל שהוא לא עוצר, אז הוא מצוין.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בואו נתקדם.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

יש לנו עוד הערה.

<< דובר >> אביגל כספי: << דובר >>

באותה פסקה כתוב, אני מתייחסת גם ל-9א, פסקה (1), שהתיקון הוא בתוך 6 חודשים מיום כניסתו לתוקף של העדכון. לכאורה, אם נשארים בנוסח הזה, חלפו 6 חודשים, כבר לא ניתן לאמץ. זה קובע פרק זמן שבו זה צריך להיעשות, ואם חלפה התקופה לא ניתן לתקן. לכן זה צריך להיות מנוסח באופן שונה.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

אוקיי. אין לנו בעיה לשנות נוסח, שהמהות תישמר, שיתאפשר לנו לעשות עדכון בתוך 6 חודשים ולא באופן מיידי, אם צריך לשנות ולדייק את הנוסח.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני דווקא חושב שזה כלל מאוד דווקני, מה שכתבתם. הנוסח היום אומר "בהקדם האפשרי", זה משאיר איזשהו שיקול דעת, לקחת בחשבון כל מיני נסיבות. כאשר אתם כותבים כאן ממש תקופה מאוד מאוד מוחלטת ונוקשה, זה יכול לעורר בעיות מהצד השני בעינינו.

<< דובר >> אביגל כספי: << דובר >>

השאלה אם יש טעם לשנות את זה. למה לא להשאיר? מאיפה הגיעו ה-6 חודשים?

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

אנחנו לא עומדים בזה. זה פשוט ממש עניין של יישום. אני אציג בפני הוועדה את המספרים והכמויות שהיו לנו לעניין עדכונים רק בפרק הזמן של ה-5 חודשים הראשונים כשנכנסו אסדרות. אנחנו מדברים על מעל 130 עדכונים שהתבצעו באירופה. אנחנו לא מצליחים. שוב, כדי שנוכל לקלוט את זה בצורה טובה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

איגור, אתה לא עומד בזה? מה? צריך עוד עובד?

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

לא, נדרשת פה עבודה מקצועית. אנחנו התקשרנו עם מרכז ידע בעקבות הרפורמה, ויש לנו גורמים שממש עוברים ובוחנים כל עדכון כזה באירופה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אולי תקטינו את ה-6 חודשים לקצת פחות מזה?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לא, דווקא אנחנו אומרים משהו הפוך. אנחנו אומרים שהתקופה של 6 חודשים היא מאוד מאוד נוקשה. כלומר, מה שבעצם יוצא מהסעיף - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, בתוך, כתוב בתוך.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

בתוך, אבל אם זה קורה אחר כך?

<< דובר >> אביגל כספי: << דובר >>

ואם חלפו 6 חודשים?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אז אי-אפשר יותר להוסיף?

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

לא, לדעתי אפשר, פשוט אז השר הופך להיות עבריין, כי הוא חרג מ-6 חודשים.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לא, לא, אבל הנוסח לא מכיל את האפשרות הזו. אז אני מציע לכתוב במקום "בהקדם האפשרי לאחר מועד העדכון" אולי "בנסיבות העניין" או אולי אפילו למחוק את זה. כלומר, יש חובה לעשות את זה. אתם רשות מינהלית שמחויבת לפעול לפי החוק. יכול להיות שלא צריך להיכנס ללוחות הזמנים בהקשר הזה; או להוסיף כאן "בהקדם האפשרי, בנסיבות העניין, לאחר מועד העדכון". זאת עוד הצעה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מה נסיבות העניין יעזור פה?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כי יש כאן בכל זאת עומסי עבודה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כן. מה זה "בנסיבות העניין"? נסיבות העניין – זה לא קשור לעומס עבודה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

יש כאן עוד איזשהו פילטר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אין בעיה, אבל נסיבות העניין זה לא קשור לעומס. כביכול הם צריכים לעשות את זה. מה זה קשור? אם צריך עוד עובד, שיביאו עוד עובד.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

השאלה מה הפרשנות של המונח "בהקדם האפשרי". אם אנחנו מוסיפים עוד איזושהי אמת מידה, זה אומר שזה לא צריך להיות ללא דיחוי.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אם יהיה כתוב: "בהקדם האפשרי ולכל היותר עד 6 חודשים"?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אבל מה קורה אחרי?

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

איתי, אם זה בסדר מבחינתכם, הרעיון לכתוב "בנסיבות העניין" לאחר "בהקדם האפשרי" נשמע לי הגיוני. אני אשמח לעשות התייעצות פנימית, כי אנחנו גם כפופים למשרד המשפטים בהקשר הזה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אז תעשו את זה, אין בעיה. למרות שנסיבות העניין זה לא העומס. אתה לא יכול להגיד עומס פה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

למה לא?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, נראה לי שעל נסיבות העניין עומס לא חל.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

זאת שאלה של פרשנות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אבל פרשנות יותר מדי דחוקה מה שנקרא, כי לכאורה הממשלה צריכה לעשות את העבודה. אם צריך עובד, נותנים להם עובד.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

יכול להיות שבכלל אפשר לוותר על כל התיבה הזאת "בהקדם האפשרי, לאחר מועד העדכון".

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

אנחנו נבחן את זה. זה נשמע לי דווקא הגיוני.

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

כשאמרת: אם צריך עובד, נותנים עובד – את זה אני אהבתי.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

בתוך יום, אתה אומר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אם אתם לא עומדים, וזה מאוד חשוב למדינת ישראל, מה אומר לי השר? זה מיליארדים של כסף, נכון? אז תשימו את העובדים הנכונים כדי שזה יזוז. למה שמים עובדים? רק למה שהאוצר רוצה?

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

אנחנו נבחן את זה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

האוצר פה? איפה האוצר? לא באו היום? טוב, אוקיי.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

יש לנו עוד הערה.

<< דובר >> אביגל כספי: << דובר >>

מדברים פה על הקלה. בצו שהיינו בשבוע שעבר ראינו שזה לא תמיד הקלה או החמרה. מה שעלה בצו, שיש תקנים שבהם בוחנים את המוצר המוגמר, יש תקנים שבהם בוחנים את חומר הגלם. כלומר יש דרכים שונות שבהן בודקים אם מוצר עומד בתקן, ולא תמיד דרך אחת היא הקלה לעומת הדרך האחרת. לכן ההתבססות על אם זה הקלה, אם זה החמרה וכו', שעוברת פה כחוט השני לאורך הסעיף, אולי היא הבחנה לא נכונה, או לפחות צריך לתת חלופה נוספת או דרך אחרת להסתכל על זה ולא רק דרך הקלה.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

יכול להיות שאפשר לבחון ולמצוא באמת את הנוסח היותר מדויק. אין ספק שקשה להגדיר ולמדוד מהי הקלה, כי הרבה פעמים שיטות המדידה הן שונות והדברים כתובים אחרת. זה באמת מורכב לבחון ברגע נתון מה מהווה הקלה ומה החמרה. ובכל זאת, אנחנו רוצים שיהיה איזשהו משהו כשברור שאנחנו מקלים עם העוסקים. כלומר, אני לא מודדת את התנאי שהוספתי, אם הוא מקל או מחמיר, אלא התיקון במהותו.

אנחנו רוצים להקל על ההליך, לפשט את הנושא הזה ולא לעבור כל-כך הרבה התייעצויות ותיקונים שמצמצמים את היכולת שלי להקל על העוסק. ראינו את זה בדיוק בהקשר של הצו פורמלדהיד שהבאנו פה לאישור ועדה, שזה ממש היה משהו שהוא על פניו מקל עם העוסקים, ועברנו תלאות וכברת דרך עד שבאמת היה אפשר להביא את אותה הקלה לעוסקים.

נכון שקשה להגדיר מהי הקלה. אבל כשאני בוחנת את זה בהיבט בכללותו, אני יודעת לבוא ולהגיד: זו הקלה על המשק, זה מקל. השאלה איך אנחנו יוצרים את ההסדר הזה באופן שהכי מקל עם אותם גורמים ושמביא את אותו עדכון שאני רוצה לעשות בהקדם.

<< דובר >> אביגל כספי: << דובר >>

אבל עדיין אפשר לומר יצירת חלופות שונות.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

אין לנו התנגדות לשנות את זה, רק שלא יעביר את הדרך הארוכה המשפטית הזו יחד עם צורך באישור ועדה ואישור הכנסת ואישור הכול כשמדובר במשהו שבאמת בא לשרת את העוסקים שבאמת עוסקים באירופה, כי זה פשוט מצמצם להם את היכולת להנות מאותה הקלה.

אפשר לחשוב על דיוק, שזה לא יירשם הקלה, אלא משהו שהוא יותר מדיד או יותר מובחן לעניין מה אנחנו מתכוונים.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

יש הערות?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מישהו רוצה להעיר? אוקיי, תמשיכו.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אנחנו בפסקה (3).

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

(3)

בסעיף קטן (ג) –

(א)

בפסקה (1), במקום "או הקלה בדרישות הקבועות בתנאי המנוי בתוספת האמורה" יבוא "למעט הוספת הפניה להוראה מחייבת לחלק ב'1 לתוספת האמורה";

(ב)

בפסקה (3), אחרי "מהתוספת החמישית" יבוא "למעט הסרת הפניה להוראה מחייבת מחלק ב'1 לתוספת האמורה";

(ג)

בפסקה (4), אחרי "בחלק ג' לתוספת האמורה" יבוא "למעט שינוי תנאים שהוא הקלה כאמור בסעיף (א)(1)"; ובסופה יבוא "לעניין זה, "שינוי תנאי" – שינוי בתנאי, שאינו כולל הוספת תנאי לתוספת האמורה או הסרת תנאי ממנה";

אני אסביר.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני רק אגיד, זה הצד השני של אותו תיקון שהצגתם לעניין אימוץ של הפניות, שהיושב-ראש כרגע לא מקבל. ככל שנעשה שינוי שם, אז זה ישליך לכאן גם.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

כל החלק ג' עוסק במתי מגיעים לוועדת הכלכלה של הכנסת, מתי זה טעון אישורה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

עד כדי כך אנחנו מפחידים אתכם?

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

לא, ממש לא. אנחנו פשוט באמת רוצים להקל על ההליך הזה שהוא מסורבל ממילא, במקום שבו באמת לדעתנו זה לא נדרש. אבל אנחנו נדון בזה לאחר מכן.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אמרתי לכם, תשכנעו את איתי, אחר כך תבוא אליי.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

(4)

סעיף קטן (ה) – בטל.

זה הסעיף שמדבר על עדכון של נספח על ידי הממונה על התקינה. זה מה שקבענו באירופה, שתהליכים שקשורים לעדכון הדין המהותי של ההוראה עצמה יהיו על יד שר וכל מה שקשור לעדכוני נספח יהיה על ידי הממונה על התקינה. אנחנו יוצרים עכשיו קונסטלציה שיהיו עוד דברים שהממונה על התקינה יוכל לעדכן, באישור השר, ולכן אנחנו מוחקים את זה כאן, אתם תראו את זה בהמשך בסעיף 9א2א.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

שגם לגביו יש לנו הערות. התיקון שם משליך על התיקון כאן.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

הוספת סעיף 9א2א

9.

אחרי סעיף 9א2 לחוק העיקרי יבוא:

"החלה כלשונו של עדכון להוראה מחייבת המנויה בתוספת החמישית 9א2א.

(א)

הממונה יפרסם ברשומות הודעה על החלה כלשונו של עדכון לכל אחד מאלה, בתוך 6 חודשים לאחר כניסתו לתוקף של העדכון בהוראת האיחוד האירופי:

(1)

הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי המנויה בתוספת החמישית;

(2)

נספח (Annex) של הוראה כאמור בפסקה (1).

(ב)

הממונה יפרסם הודעה על החלה כלשונו של עדכון להוראה כאמור בסעיף קטן (א)(1), באישור השר.

(ג)

מועד כניסתו לתוקף של עדכון המוחל כלשונו כאמור בסעיף זה, לא יקדם למועד פרסום ההודעה עליו ברשומות כאמור בסעיף זה."

כל הסעיף 9א2 בא להבחין בין מתי אנחנו מעדכנים בשינויים ומתי מעדכנים את ההוראה כלשונה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

מעדכנים שוב ומעדכנים אסדרה אירופית מחייבת.

<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>

נכון. כאשר מתבצעים שינויים בהוראה המחייבת החלה באירופה, כל שינוי כזה צריך להיבחן. אנחנו בוחנים את השינויים, ואז השר יכול להחליט שהוא קולט את השינוי כלשונו, והוא יכול להחליט שהוא קולט אותו בשינויים, ואז בדרך כלל שינויים זה אומר על ידי קביעת תנאים או החרגות בתוך התוספת החמישית.

נוצר מצב שכאשר יש עדכונים כלשונם, א', יש קושי לבטא את זה, מהבחינה שאין דרך לציין את זה בצורה נוחה בתוך התוספת החמישית בלי ליצור איזושהי אנדרלמוסיה בתוך הצו עצמו, בתוך התוספת החמישית, מבחינת היכולת לעקוב אחרי עדכונים של מה שעודכן כלשונו ומה שנעשה בשינויים. הרי כשאנחנו מביאים את הצו התוספת החמישית, כשאנחנו מתקנים אותה, כשיש שינויים, אנ

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]