פרוטוקול מספר 567, ועדת החינוך התרבות והספורט, 18/05/2026

הכנסת העשרים-וחמש

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 567

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, ב' בסיון התשפ"ו (18 במאי 2026), שעה 11:19

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק רשות המורשת ביהודה והשומרון, התשפ"ו–2026, של ח"כ עמית הלוי << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

צבי ידידיה סוכות – היו"ר

סמיר בן סעיד

משה טור פז

חברי הכנסת:

עמית הלוי

מוזמנים:

שר המורשת עמיחי אליהו

איתמר שליסל

–

ע. לממונה על חקיקה לענייני איו"ש, משרד הביטחון

אילה רואש אביר

–

ממונה חקיקה אזרחית בתחום איו"ש, משרד הביטחון

רס"ן מרטה קרמנקו

–

רמ"ד תשתיות, כלכלה וסגל ביועמ"ש איו"ש, משרד הביטחון רס"ן שירן בובו

–

רמ"ד תשתיות ופרויקטים, משרד הביטחון

בני הר אבן

–

קמ"ט ארכיאולוגיה, משרד הביטחון

אסף פדר

–

מינהלת ההתיישבות, משרד הביטחון

שירה סיידלר עמנואל

–

עו"ד, המחלקה למשפט ציבורי חוקתי, משרד המשפטים לירון יצחקי

–

עו"ד, יועמ"ש המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק מורן בייביץ

–

חטיבת חקירות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי חנן ארליך

–

עו"ד, יועץ משפטי, משרד המורשת

אורית זנבר

–

עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד המורשת

נתנאל מזאה

–

סמנכ"ל משרד המורשת

רן צרויה

–

רפרנט מגזר ציבורי, אגף תקציבים, משרד האוצר

רועי צוויבל

–

עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

גדעון שביב

–

רמ"ח מדיניות וצדק בינלאומי, הלשכה המשפטית, המטרה לביטחון לאומי אור סיון

–

עו"ד, רשות הטבע והגנים

חומי נובנשטרן

–

סמנכ"לית המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל

אלון ארד

–

מנכ"ל עמק שווה - ארגון למען תרבות ומורשת ואתרי עתיקות פרופ' אהרן מאיר

–

ראש המכון לארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן

אסף רוסט

–

סמנכ"ל שומרים על הנצח

עדי שרגאי

–

מנהלת פעילות, שומרים על הנצח

רועי אמין

–

המטה המדיני, יוזמת ז'נבה, שלום עכשיו

משתתפים באמצעים מקוונים:

ד"ר חגי ויניצקי

–

ראש מכון בגין למשפט וציונות

ייעוץ משפטי:

תמי סלע

מנהלת הוועדה:

אתי דנן

ענת רגב – רכזת תחום פרלמנטרי

רישום פרלמנטרי:

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק רשות המורשת ביהודה והשומרון, התשפ"ו–2026, פ/2346/25 כ/1184 << נושא >> << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

שלום לכולם, תודה רבה. מתנצל מראש על האיחור. אני וחה"כ הלוי היינו בדיון חשוב על כל מיני תרחישים ביהודה ושומרון.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

זה ועדת החינוך, עמית ואני. לא אני ועמית.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

תודה רבה. היינו בדיון חשוב מאוד בוועדת החוץ והביטחון שבעיניי משליך לא מעט גם על הנושא שאנחנו דנים כאן. אז עמכם הסליחה.

אנחנו סוף סוף בעיניי מתקדמים, אחרי שהחוק עבר במליאה לקריאה ראשונה. אנחנו כאן מכינים אותו לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה באמת לכל מי שטרח והגיע. חה"כ הלוי, אתה איתנו? בהזדמנות זו אני רוצה לברך את חה"כ הלוי שהצליח להעביר את החוק בקריאה ראשונה. אמנם אנחנו לזמן קצר ולכן אני אומר מראש שהדיונים יהיו תכליתיים ותמציתיים.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אדוני יושב-הראש, יש לי שאלה על זה. האם העובדה - - -

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

כבר, כבר, כבר.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

לא, אבל על מה שאמרת. האם העובדה שהוא עבר בקריאה ראשונה לא ברוב של 50, האם היא משליכה על תהליך החקיקה? אני שואל עכשיו משפטית.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

נכון. אז כשאני אסיים ניתן לכם לשאול בשמחה רבה. יש פה מקום לשר? בסדר גמור. בכל אופן, אני חושב שהתהליך הזה של הטיפול בארכיאולוגיה ביהודה ושומרון הוא חשוב מאין כמוהו. המורשת שלנו, השורשים העמוקים שלנו לשטח הזה, לאדמה הזאת, שעליה נלחמים כל כך הרבה שנים כל כך הרבה אנשים נמצאים בסוף באדמה של יהודה ושומרון, בתוך השטח. הדבר הזה במשך עשרות שנים הופקר לחלוטין לידי האויב. השמידו לנו את הארכיאולוגיה, השמידו לנו את המורשת.

הדבר הזה לא טופל ואנחנו כאן כדי לטפל בדבר הזה ולקבוע מסמרות לדורות, בעזרת השם, איך הדבר הזה יטופל ברצינות, בכובד ראש, בצורה מעוגנת ומסודרת. ולשם כך נועדה הצעת החוק. לא עוד אנשים שמחללים. האויב שמחלל ומשמיד את העתיקות ואת הקשר שלנו שנשמר במשך אלפי שנים לאדמה הזאת, אלא עם ישראל ששב לארצו ושומר בעיקר על המורשת שלו ועל זיכרון - - - הוכחות שיעזרו לנו בזירה הבין לאומית כדי להתמודד עם כל דבר. בסוף אנחנו צריכים להוכיח את הקשר שלנו לכאן והדבר הזה כאמור קורה בהחלט.

אנחנו נתחיל היום, נעבור על הצעת החוק. ניתן קודם כל ככה כמה אמירות עקרוניות למי שירצה, שאלות של חברי הכנסת. ואני כבר אומר מראש, אנחנו קצרים בזמן, אז כל אחד ידבר בזמן ממש קצוב. את רוצה להגיד כמה מילים?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

כן, אני אתייחס רגע לשאלה שעלתה.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

תמי, לא שומעים.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אז קודם אני אתייחס באמת לשאלה שעלתה מחה"כ טור פז ואחר כך באמת למצב העניינים הנוכחי ודברים שעל הפרק.

אז באמת לשאלה התקציבית אני אגיד, בקריאה הראשונה נקבע כאן שהצעת החוק היא תקציבית וזה צוין גם בדברי ההסבר של הצעת החוק שפורסמה. בדיון נאמר שנושא המקור התקציבי בעצם ייפתר לקראת השנייה והשלישית ובאמת סוכם על מקור. אבל ההודעה של מזכיר הממשלה למזכיר הכנסת, כפי שהיא נדרשת לפי סעיף 93 לתקנון הכנסת, באמת נמסרה אחרי ההצבעה בשל תקלה. אבל הסיכום על המקור היה לפני ההצבעה. לכן בעצם עמדת הלשכה המשפטית היא שההצעה עברה כנדרש ואפשר להתקדם. זאת פרשנות מקיימת בעצם מסתכלת על המהות. זה המצב הנוכחי.

היו פניות גם בעניין הזה. יצא מכתב של הייעוץ המשפטי למליאה על דעת היועצת המשפטית לכנסת בעניין הזה. זה גם מביא אותי לכך שאנחנו נצטרך לקבוע בדיון הזה באופן ברור, בגלל שהייתה קביעה שההצעה תקציבית, שבעצם לאור הסכמת הממשלה על העלות התקציבית שנמסרה כרגע הצעת החוק היא לא תקציבית. זה מה שהוועדה צריכה לקבוע.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

וצוין מקור לדבר הזה?

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תקציבי או לא תקציבי?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

ברגע שיש הסכמה של הממשלה - - -

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

לא, לא, ברגע שיש מקור לא צריך 51.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

- - - בעלות התקציבית, שזה אומר שנמצא מקור.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא קיבלנו את הנתונים האלה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אני מניחה שיש פה נציגות של משרד האוצר ונוכל לשמוע.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

צוין מקור, תמי? לא צריך לציין מה המקור? הרי בעצם תקציב המדינה אושר בסוף מרץ.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

זה היה בין האישור של זה בקריאה ראשונה ועד ההצבעה.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אני מבין. אבל צוין בהודעה מקור או אמרו יש מקור?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

ההודעה היא הודעה מאוד קצרה.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

הממשלה אומרת יש לי מקור וזה מספיק?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

כן. יש לי אותה פה. היא באמת כוללת משפט אחד שאומר "אבקש להודיעך כי בהתאם לסעיף 93(ה) לתקנון הכנסת הממשלה מסכימה לעלות התקציבית להצעת החוק שבנדון". וזה הנוסח הסטנדרטי.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אוקיי.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אבל אפשר לשאול על זה כאן את נציגי משרד האוצר ומשרד המורשת.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מה העלות התקציבית? אנחנו לא יודעים את העלות אפילו.

<< דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >>

זה מתחיל בתקציב שקיים היום לבני הר אבן תחת קמ"ט ארכיאולוגיה, 27 מיליון ש"ח. ובעזרת השם אנחנו מקווים שזה יגיע בין 35 ל-40. אבל זה יהיה במשא ומתן מסודר שלנו יחד עם אגף תקציבים על פי הצרכים של הארגון והתאגיד שיקום.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

כלומר ל-27 מיליון יש מקור.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה של המשרד.

<< דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >>

נכון. אבל זה יושב בעיקרון תחת המינהל האזרחי.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

זה יוסט מהמינהל האזרחי. יפה.

<< דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >>

בתור התחלה. מקווים שבעזרת השם יהיה לזה עוד.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אולי נשמע את משרד האוצר בנושא הזה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

רק אני אגיד שבאמת ההצעה עברה בנוסח שנמצא, שעלה כחומר רקע וזה הנוסח שלפיו אנחנו נתקדם, נקרא את הסעיפים. היו סוגיות שגם בדיונים לקראת הקריאה הראשונה הוועדה אמרה שנשוב ונדון בהם בשנייה שלישית. וכמובן גם בשאר הסעיפים נעבור עליהם ונשמע הערות כמו שאנחנו נוהגים בהליכי חקיקה.

זה כהקדמה.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

תודה רבה. חבר הכנסת המציע, אתה רוצה?

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

כן, תודה רבה. אני מברך על הדיון ובעיקר מברך על מה שאמרת שהדיון יהיה אפקטיבי, יעיל ומהיר. זה מאוד חשוב. אני חושב שרוב הסוגיות בחוק הזה דנו בהם בפורום הזה, פחות או יותר, אולי היו עוד כמה אנשים, בצורה די רחבה ומעמיקה.

לכן אני חושב שלא כדאי לבזבז את הזמן ואת השכר שהציבור משלם על הרבה מאוד אנשים. הדיון כמובן צריך להיות פומבי ובהיר. אני חושב שמיצינו את הדיון על הסוגיות הליבה. לי יש שתי הערות לגבי החוק. מבחינתי הנוסח הזה הוא נוסח שעבר בקריאה ראשונה מקובל, למעט שתי הערות. אני אומר אתן כאן מראש.

הערה אחת זה עניין התאגיד, שהיה פה דיוק וויכוח לגבי התאגיד החדש, קרי המועצה שלו, למי היא כפופה. העידן הזה שתאגידים ציבוריים כאילו חיים לבד, מתנתקים מחללית האם שזה הציבור הישראלי ומדיניות השר, שבמקרה יושב פה, השר הנוכחי, יהיה אולי שר אחר פעם אחרת. אולי לא, אותו שר. בכל אופן, כך או כך, אין דבר כזה תאגיד שהוא מתנהל, תאגיד ציבורי שמתנהל לא בכפוף למדיניות השר למדיניות הציבור. ולכן בהקשר הזה היו פה כמה הבחנות, מתי המועצה קובעת את המדיניות או שהיא מממשת את המדיניות של השר. כלומר, של הציבור.

לגבי התקציב אני אומר הערה שנייה, זה שאני בעד, ואמרתי את זה גם לנציג אגף תקציבים, שכמו בחוקים אחרים, הם לא רבים אבל לפי התקציב בחוק עצמו, ואני מציע אחרי השיחה עם בני הר אבן שהתקציב יעמוד על כ-40 מיליון ש"ח, לפחות. בחוק. ובזה אנחנו עושים תיקון עמוק לדורות בכל ההזנחה שתיאר פה יושב-הראש.

אני אסכם בכך שאנחנו עושים שני דברים בחוק הזה, אמרתי אותם בצורה ברורה, אני אומר אותם שוב. דבר אחד, יוצרים מיסוד מסודר של הטיפול באוצרות הרוח והתרבות שלנו ביהודה ושומרון. דבר שני, עושים את זה בחקיקה ישראלית. כל הפייק או הפחד או לא יודע ממה זה נובע אצלנו, היחס לזה כאילו עם ישראל הוא כובש בארצו וכל החלה של אמנות בין לאומיות כאילו הם רלוונטיים לעם היהודי בסבסטיה או במערכת המכפלה זה בעיניי דבר בלתי מתקבל על הדעת ואני חושב שיש רוב גדול כאן, בוודאי בכנסת הזאת, אני מקווה שגם נציגים מהאופוזיציה יסכימו לאמירה הזאת. ואם לא, יש רוב גדול בבית הזה שהחוק הזה במתכונתו, אפילו שאנחנו במסלול שהלכנו בקריאה הראשונה מצד אחד אנחנו נותנים, מקימים רשות. הסמכויות שלה הם בחוק ישראלי, מתוקף החוק הישראלי. הם פועלים ביהודה ושומרון מתוקף ממשלת ישראל שעד היום נתנה לאלוף פיקוד לעשות את זה. היום היא בחוק, מחילה בתחום העתיקות, מחילה את החוק הישראלי ביהודה ושומרון, צריך לומר את זה ברור.

מה שכן הסכמתי ולא עשינו, בעיקר מסיבות של זמן, אחרת אם אני רוצה לעבור סמכות-סמכות זה להפנות מבחינת הדרך לממש את הסמכות של הרשות להפנות לדחיקת הביטחון. לדעתי, ואני מקווה מאוד, שנעבור סמכות-סמכות. ואת זה אנחנו עושים מסיבה אחת ואני אומר אותה על השולחן, מהסיבה שהמרחב הזה של יהודה ושומרון גם סובל מהזנחה של המון שנים וגם יש בו ישות פוליטית, לצערנו עדיין, שהיא מקור הזיהום וההזנחה – הרשות הפלסטינית. והיא קיימת ויש לזה השלכות ביטחוניות. לכן הסכמנו שיהיה נציג שר הביטחון, כי אחרת לא הייתי מעלה על דעתי לשים את נציג שר הביטחון בתחום הארכיאולוגיה, בגלל המרחב המיוחד ביהודה ושומרון.

לכן אנחנו לא נוגעים בתחיקת הביטחון. לא מוציאים פסיק מסמכויותיו של קמ"ט ארכיאולוגיה היום. אנחנו אומרים בהתאם לדרכים המפורטות בתחיקת הביטחון, כפי שהם, ואם הם ישתנו מעת לעת, הם ישתנו מעת לעת. אבל הרשות הזאת תפעל אך ורק מכוח ממשלת ישראל, מהחוק הישראלי.

אני חושב ששני החידושים האלה הם חידושים חשובים מאוד, עצומים. אני שוב חוזר, אדוני יושב-הראש - - -

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

תהיינה שתי רשויות עמית?

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

יהיו שתי רשויות: רשות העתיקות שפועלת מכוח החוק הישראלי, מה שנקרא בתוך הקו הירוק. ורשות שנייה שפועלת ביהודה ושומרון. וההבחנה, כמו שאמרתי, ויש מקום לשאול ותמי שאלה את זה בדיונים הראשונים. אמרתי ההבחנה או ההצדקה להבחנה היא תולדה של שני הדברים הללו: אחד, המצב המוזנח של עשרות שנים שמחייב כלים אחרים. שתיים, הכלים האלו שבני תיאר אותם גם בשיחות סגורות, שנוצרו בשטח מתוך התסבוכת המיוחדת של רשות שהיא בעצמה שודדת - - -

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

מה חלוקת העבודה ביניהם, עמית? זה שאתה שם שני גופים לא אומר שאתה עובד יותר טוב. להיפך.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

לא, החלוקה היא מאוד ברורה. עד היום רשות העתיקות אין לה, לא עושה כלום ביהודה ושומרון. שום דבר.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אני שואל על פי החוק.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

על פי החוק יש שתי רשויות. רשות אחת פועלת באזור - - -

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

מה תהיה חלוקת העבודה?

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

אזור גיאוגרפי. רשות העתיקות פועלת, כמו שעד עכשיו, לא השתנה כלום. היא תמשיך לפעול על פי חוק רשות העתיקות. יש שני חוקים שעוסקים בעתיקות. שניהם נותנים לרשות העתיקות סמכות לפעול מה שנקרא בתוך הקו הירוק. ורשות המורשת הזאת שאנחנו נקים בעזרת השם בשבוע הקרוב בחוק היא תהיה אחראית על האזור שנקרא בחוק העתיקות המקורי, סעיף 22, כלומר יהודה, שומרון ועזה, אזורים שהם רשות העתיקות הישראלית נכון להיום לא מטפלת. תהיה רשות עתיקות ישראלית נוספת.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

וקמ"ט ארכיאולוגיה?

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

קמ"ט ארכיאולוגיה יהפוך להיות, יתכבד להיות לדעתי, אבל זה בני יבחר, הוא לא חייב להמשיך. אנחנו רוצים שהוא ימשיך, אגב.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

היחידה בצה"ל תיסגר?

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

היחידה, כן, תיסגר. היחידה תיסגר ותהיה רשות מסודרת תחת משרד המורשת שהיא תטפל בכל העניינים הללו כפי שמופיע בחוק. תוקם רשות, אתה רואה משה? מטרת חוק זה וכו'. מוקמת בזאת רשות המורשת. הרשות היא תאגיד כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית וכו' וכו'. והיא תהיה אחראית על כל, היא האחראית הבלעדית למעשה לטיפול בכל ענייני המורשת ביהודה ושומרון.

זאת ההבחנה, זאת ההצדקה להבחנה. ואני מאוד מקווה שנעשה את זה מהר. זו בשורה עצומה. שתי הבשורות שאמרתי, שתיהן תואמות לרצון הציבור הרחב, אגב. אני אחרי שיחות עם כמה שרים. רצון הציבור הרחב מאוד במדינת ישראל. אני מקווה שזה יהיה בצורה מהירה ונרשום את זה בקדנציה הזאת שכידוע לוח הזמנים הפוליטי הוא גמיש בימים אלו. אז שאוצרות הרוח והתרבות לא יהיו גמישות אלא יהיה טיפול קבוע ומסודר בעזרת השם.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

בקצב הזה אנחנו לא נגיע לחקיקה.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז הנושא התקציבי לא מסודר. אתה אמרת שיש הסטה מגוף מסוים לגוף אחר. פה אני מבין שה-27 מיליון - - -

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

בואו נעשה סדר. השר הוא לא הנציג המוסמך לענות.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

עכשיו יש 40 מיליון.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

יש פה את נציג האוצר. שנייה רגע.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

הוא הבין שצריך 40 מיליון.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

עם כל הכבוד, השר הוא לא הנציג המוסמך לענות על השאלה הזאת. לא הוא כתב את הדבר, מזכיר הממשלה כתב על בסיס האוצר. יש פה את נציג האוצר, יענה כבודו.

<< אורח >> רן צרויה: << אורח >>

שלום. רן צרויה, אגף תקציבים באוצר. מבלי להיכנס למספר המדויק שיש היום, אני אבדוק אותו בדיוק כמה יש היום אצל קמ"ט ארכיאולוגיה, הכוונה היא כן שהתקציב יישאר, בגלל שבעצם הצעת החוק קובעת העברה של הפעילות מקמ"ט ארכיאולוגיה אל הרשות, אז גם התקציבים יהיו דומים וזה בעצם המקור. מבלי להיכנס בדיוק לאם זה מתבצע בהסטה או לא. זה לא בדיוק כוונת, לא נראה לי שזה העניין פה ולא נראה לי שצריך גם להחליט את זה לעניין הצעת החוק.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

למה? הם אומרים שיש מקור תקציבי, אנחנו צריכים להבין איך זה קורה. מקור תקציבי לא צונח מהשמיים. אם אתה אומר כאן היו 27 מיליון וה-27 מיליון האלה עוברים לכאן, זאת תשובה. אבל אם אתה לא אומר את זה - - -

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

זה מה שהוא אמר.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

לא, אמרת שאתה לא רוצה להסביר.

<< אורח >> רן צרויה: << אורח >>

אני אומר שהפעילות תעבור וגם התקציב יעבור איתה. בסדר?

<< דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >>

זה בדיוק מה שהוא אמר. אבל רן, אני רוצה שנייה אחת להבין. יש את עמדת אגף תקציבים. מה עמדת השר שלכם לגבי הכנסה בתוך סעיף תקציבי בתוך החוק עצמו?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

וציון הסכום.

<< אורח >> רן צרויה: << אורח >>

לעניין זה, נראה לי שאמרנו את זה גם בדיונים הקודמים.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

הוא שואל מה עמדת השר, אם יש עמדת שר.

<< אורח >> רן צרויה: << אורח >>

אני לא מוסמך לדבר בשם השר.

<< דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >>

לא, אבל אתה נציג של המשרד. אני אשמח להבין. כי יש חוקים היום, ברוב החוקים בעצם כמו החוק של רשות העתיקות בו אין סעיף תקציבי בתוך החוק עצמו אלא זה במשא ומתן מול אגף תקציבים ששם נקבע בעצם בסיס התקציב ועל שינויו.

במקרה של רשות העתיקות אנחנו יודעים מה הסיפור ובמקרים של רוב התאגידים אנחנו יודעים מה הסיפור. אבל כן יש חוקים שבהם כתוב בתוך החוק עצמו איזה שהיא קומת בסיס שהיא בסיס החוק. השאלה מה העמדה שלכם לגבי החוק הזה. מהי עמדת השר ולא רק עמדת גורמי המקצוע של אגף תקציבים. כיוון שיש פנים לכאן ולכאן.

<< אורח >> רן צרויה: << אורח >>

אני יכול לבקש את עמדת השר. עמדתנו, ואמרנו אותה פה גם, זה שלא נכון לקבוע את העלות התקציבית במסגרת החוק. ככל הידוע לי, ברוב מוחלט של המקרים ושל החוקים של הרשויות, התאגידים, וגם נגיד לדוגמה רשות העתיקות הנוכחית, אין לה בחוק, לא מופיע סכום בחוק. לכן אין לעשות את זה.

גם הסיבה המהותית היא שפשוט זה מחשק את ידי הממשלה בכלל ובפרט את המשרד המבצע. לעמדתנו גם זה, השר פה להשיב, אבל לעמדתנו אחרי שדיברנו בנושא, גם משרד המורשת שאמור לבצע את הפעילות גם מבין שבסוף אין זה לטובת המשרד לקבוע בחוק את הסכום התקציבי. בהתאם לזה שזה לא נעשה כמעט באף חוק ובאף רשות.

<< דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >>

ברגע שאתה אומר היום, לא יודע מה, 40 מיליון. אבל הפעילות שלהם עכשיו ביהודה ושומרון, נניח ב- - - והיא דורשת בסיס תקציב גבוה יותר, ברגע שקבעת איזה שהוא תנאי מסוים בתוך החוק - - -

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אנחנו נגיע לשם, נדון על זה. נו, חברים, זו הייתה הערה עקרונית של עמית.

<< אורח >> בני הר אבן: << אורח >>

אני רוצה להגיד משהו, ברשותך אדוני יושב-הראש.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

בטח, ברור.

<< אורח >> בני הר אבן: << אורח >>

בנושא התקציב.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

נגיע לשם, בני. תן אולי אמירה עקרונית על החוק. אתה רוצה? אני עכשיו בשלב של אמירות עקרוניות על החוק. אחרי זה נעבור סעיף-סעיף.

<< אורח >> בני הר אבן: << אורח >>

סבבה, בשמחה.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

שלך.

<< אורח >> בני הר אבן: << אורח >>

אני רוצה להזכיר לאדוני יושב-הראש ולוועדה כולה, אנחנו בתהליך הזה כבר כמעט שנתיים. אחרי המון דיונים שהיו פה, חלקם סוערים מאוד. ובעצם כגוף מקצועי, כאדם שמתעסק רק בנושא המקצועי, אני לא נכנס פה למדיניות, זה לא הרובד שלי בכלל. אני מדבר אך ורק על המקצועיות ומה בסופו של דבר אני אצטרך גם לתרגם את החוק הזה למעשים ולעבודה בשטח.

לכן אני רק רוצה להזכיר שדיברנו שהקונסטלציה או החוק יעבור, המסגרת תעבור בקריאה ראשונה, אבל לאחריה נגיע לכאן ונדייק דבר-דבר ונדקק אותו כדי שלא יהיה מצב שסמכויות קמ"ט ארכיאולוגיה ודרכי העבודה שלו וצרכי העבודה שלו ייפגעו כהוא זה בגלל מורכבות השטח כאן.

באמת חה"כ הלוי שמציע את ההצעה, אני מזכיר לכם איפה התחלנו ואיפה אנחנו היום. לכן מאוד חשוב לי, אולי זה ייקח קצת זמן, אבל מאוד חשוב לי לעבור על הסעיפים, לראות איפה נקודות הכשל ולדייק אותם. מאוד חשוב.

אני כן רוצה להניח כאן איזה שהוא תמרור אזהרה. ואני אומר את זה מתוך פשוט התפיסה, היכולת המבצעית והמקצועית שלי. אני חושב שבאמת, שוב, אני לא נכנס לענייני מדיניות. אני לא, זה לא ברמה שלי. אבל עצם זה שממשלת ישראל אומרת שחייבים לקחת את העתיקות לידיה, אני חושב שזו אמירה חשובה מאוד. אולי אני מדבר משהו שהוא לא ברובד שלי, אבל אמירה חשובה מאוד. אבל תמרור האזהרה שלי הוא שיש את כל הסמכויות באופן ברור, חד משמעי ובלי ספקות ובלי שאלות, חייב להיחקק, להיכתב שמדובר בתחיקת הביטחון וצו העתיקות ביהודה ושומרון.

לכן כל השאר לדעתי יכול להתייתר. אבל אם אנחנו נכנסים לכל סעיף וסעיף חשוב לדייק אותו. זהו, עד כאן. תודה.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

תודה רבה. משרד המשפטים?

<< אורח >> שירן בובו: << אורח >>

אם אפשר לפני משרד המשפטים להמשיך את בני. אני שירן, אני רמ"ט תשתיות ופרויקטים במינהל האזרחי. אני רוצה רגע להמשיך את אמירתו של חה"כ הנכבד עמית הלוי. הוא נתן איזה שהיא אמירה שמדברת על תחיקת הביטחון. אומר אנחנו מפנים לתחיקת הביטחון, אבל אנחנו לא רגע נרחיב לגבי הסמכות. ולצערי אנחנו כן צריכים לדבר על הסמכות בהתאם למה שאמר בני. אני רוצה רגע כן לקחת אותנו לסעיפים הקונקרטיים ממש בקצרה.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אבל לא, לא, תקשיבי רגע. אנחנו עכשיו לא בשלב.

<< אורח >> שירן בובו: << אורח >>

אוקיי.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אני אזכיר פה לכולם את מסגרת הדיון. עכשיו זה שלב אמירות עקרוניות על החוק. אנחנו נעבור את הסעיפים אחד-אחד. סמכי עליי ועל תמי במיוחד שאנחנו לא נפספס פה אף אחד.

<< אורח >> שירן בובו: << אורח >>

אז אני ארחיב לאחר מכן. בסדר, תודה.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

משרד המשפטים, בבקשה, אמירה עקרונית יש לכם, לפני שאנחנו מתחילים?

<< אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >>

האמירות העקרוניות נאמרו.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

בשמחה. אוצר? את רוצה איזה אמירה עקרונית על החוק? אסף, מינהלת ההתיישבות, משרד הביטחון.

<< אורח >> אסף פדר: << אורח >>

אני ממינהלת ההתיישבות משרד הביטחון, השר הנוסף במשרד הביטחון ואילה תכף תביא את עמדת השר. היא תדבר בשם שר הביטחון. אמירה עקרונית של השר במשרד הביטחון זה שהוא תומך בחקיקה. הוא רוצה להביא את זה מתוך תחיקת הביטחון באזור. וכך הוא גם לא משנה משר הביטחון.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

לא הבנתי בדיוק את המשפט.

<< אורח >> אסף פדר: << אורח >>

הוא תומך בחקיקה איך שחה"כ עמית הלוי הציג את זה. והוא אומר שהוא רוצה להביא חקיקה ראשית להקמת הרשות ושהרשות תפעל לפי תחיקת הביטחון באזור.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

הבנתי.

<< אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >>

נעים מאוד, אני עו"ד אילה רואש אביר מהלשכה המשפטית במשרד הביטחון. אני רוצה להציג בקווים כלליים קודם כל את העמדה של המשרד.

אני אתחיל קודם כל מזה שבדיון הנוסף לפני הקריאה הראשונה הוחלט לתמוך בקריאה הראשונה בכפוף לתנאים הבאים: לאחר קריאה ראשונה שר המורשת יתאם את הנוסח הסופי של הצעת החוק עם שר הביטחון, השר הנוסף במשרד הביטחון ושר המשפטים. כל זה יובא על דעת ראש הממשלה.

לאחר קריאה ראשונה נוסח הצעת החוק יתוקן כך שלא ישתמע כי מדובר בשינוי מעמד השטח ויקודם בכפוף להתחייבויות בין לאומיות של מדינת ישראל. תיבחן גם האפשרות להחלפת הצעת החוק בתיקון צו אלוף והצעת החוק תוחזר לדיון בוועדת שרים לפני קריאה שנייה ושלישית.

אני אציין כך שההצעה הנוכחית לא הייתה מתואמת איתנו. יש לנו הסתייגויות מסעיפים שונים בהצעת החוק שאנחנו נרצה להתייחס אליהם במהלך הדיונים בוועדה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

מה הכוונה לא הייתה מתואמת?

<< אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >>

אנחנו מבחינתנו, אני אמרתי את העמדה שלנו בדיונים הקודמים שאנחנו כרגע לא משתפים פעולה עם ההצעה. מאחר שזה היה אמור לחזור, יש שינוי מהותי - - -

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

את אומרת ההצבעה בקריאה ראשונה לא היה מתואם עם שר הביטחון.

<< אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >>

אני רוצה להמשיך. אחרי שעיינו בהצעת החוק שעברה קריאה ראשונה אני אציין שהצעת החוק בעצם קובעת אחריות ישירה של מדינת ישראל לטיפול בכל נושא העתיקות, ארכיאולוגיה ואתרי מורשת באיו"ש. כולל שטחים שהאחריות האזרחית והביטחונית בהם הועברו לרשות הפלסטינית. ההצעה אמורה לחול גם על שטחי A ו-B ולמעשה ההצעה יוצרת מצב חדש שלפיו ביהודה ושומרון תופעל סמכות ממשלתית ישראלית, עצמאית ישירה שלא כפופה למפקד הצבאי באזור, אלא בכפיפות לשר המורשת. שר בממשלת ישראל.

בעצם ההצעה הזאת שוללת את סמכות המפקד הצבאי, גורעת מסמכויותיו באזור. הדבר עומד בניגוד לעמדות המדינה שניתנו בהליכים שונים בבית המשפט העליון במשך עשרות שנים.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

תראי איך מחייכים שלום עכשיו כשהם שומעים אותך.

<< דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >>

זו עמדה שלכם או עמדה של השר?

<< אורח >> אלון ארד: << אורח >>

עמק שווה.

<< אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >>

העמדה שלנו, עמדתנו הוצגה לשר בקווים כלליים. אנחנו אושר לנו להציג את הקשיים המשפטיים שאנחנו רואים בהצעה. אלה הקשיים בעצם.

<< דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >>

הבנתי. אבל השר אישר את הדברים?

<< אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >>

שוב, העמדה הוצגה לשר בקווים כלליים. אני עכשיו מציגה את הקשיים המשפטיים.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

נגיע לגשר נחצה אותו.

<< אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >>

אושר לי להציג את הקשיים המשפטיים. רגע, לא סיימתי. אני רוצה להמשיך.

בעצם הדבר עומד בניגוד לעמדות המדינה שניתנו בהליכים שונים בבית המשפט העליון במשך עשרות שנים ושהצהרנו עליהם בפני פורומים שונים. המחוקק מוסמך לשנות את דין האזור, אבל מאחר שהשינוי הנוכחי כרוך בשמיטת הקרקע תחת עצם סמכותו של מפקד כוחות צה"ל באזור מדובר בעצם בסתירה של הפרדיגמה לפיה ישראל מנהלת את שטחי האזור.

אני חייבת גם להגיד, מודל כזה אנחנו עדיין לא נתקלנו בו. זה מודל תקדימי. זה שעכשיו רשות ישראלית שכפופה לשר בממשלת ישראל שבעצם אמור להפעיל את סמכויותיו באזור. תאגיד ישראלי שאמור בעצם להפעיל את סמכויותיו באזור, גם אם זה בהתאם לתחיקת הביטחון.

נוסף על כך הצעת החוק קובעת כי במקרה של סתירה בין הוראותיה לבין כל דין אחר באזור, לרבות תחיקת הביטחון, יגברו הוראותיה. זה סעיף שמירת הדינים, סעיף 22. זאת אומרת שמלבד הפקעת הסמכות של המפקד הצבאי ההצעה בעצם מכפיפה ישירות את דיני הארכיאולוגיה לחקיקה של הכנסת בהתאם לפרשנות ומדיניות משרד המורשת באופן כמעט בלעדי.

אני אגיד עוד משהו. כדי ליישם את הוראות החוק הישראלי באזור אנחנו נצטרך בכל זאת להוציא פה צו אלוף. נצטרך לעגן את הסמכויות בצו אלוף. יש פה סמכויות שנצטרך להבין איך מעגנים אותם. זה הולך להיות מורכב. חלק מהיישום גם בפועל בשטח מדובר פה בסמכויות של הפקעה, סמכויות של ניהול, שמירה. נצטרך להבין איך בעצם אנחנו מיישמים את זה בצווי אלוף.

אנחנו מביעים פה נכונות להוביל עבודת מטה, למפות את הצרכים של קמ"ט ארכיאולוגיה ולראות איך מסדירים את הסמכויות בצו אלוף.

לבסוף אני רוצה רק להגיד שההצעה הנוכחית עלולה לעמוד במתח עם פסק דין שקיבלנו לא מזמן בבג"ץ יקירביץ'. פסק דין שבעצם אתגר את כל העברת הסמכויות לשר הנוסף במשרד הביטחון. בית המשפט הביע ביקורת על כך שברגע שיש מערך אזרחי שאמון על כל התחום האזרחי באזור והוא מצוי תחת שר בממשלת ישראל, במקרה שלנו שר הביטחון שבעצם האציל גם לשר הנוסף במשרד הביטחון, בעצם גורם לסוג של חיץ בין המערך האזרחי לבין המערכת הצבאית וזה לא עולה בקנה אחד עם התפיסה המקובלת לפיה הריבון בשטח באזור הוא מפקד האזור.

לכן אנחנו נצטרך לראות האם המודל הזה שאתם מציעים פה לא גורם לחיץ גם כן כמו שצוין בפסק הדין בין ההלכה למעשה או גורם לאיזה נתק בין המערך האזרחי לבין שרשרת הפיקוד הצבאית באופן שעלול לעורר קשיים משפטיים מהסוג שהצביע עליו בית המשפט העליון.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

בסדר גמור. תודה רבה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אני יכולה לדייק?

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

כן. רק השר צריך לצאת, אז כמה מילים ואז.

<< דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >>

קודם כל, מכובדיי, אני שמח שהגענו לשלב הזה של החקיקה. אני מברך את חה"כ עמית הלוי, את יושב-ראש הוועדה, את הלשכה המשפטית, את כל הצוות החשוב שדן פה וכמובן את בני, שמוביל בעוז ובגאון את קמ"ט ארכיאולוגיה. אתמול היינו באירוע מאוד מכובד, - - - השיאו שם משואה אחרי 2,000 שנה. עכשיו גם עובדים על כנס בין לאומי מאוד גדול, שיתוף פעולה מה שנקרא חוצה יבשות על עתיקות ביהודה ושומרון. אני גאה בצוות הזה. גאה בתהליך המבורך שהיה עכשיו תחת המינהל האזרחי בתוך הסיפור הזה של עתיקות יהודה ושומרון, של המורשת, של הרס המורשת שלנו.

ובאמת גאווה גדולה בשנתיים האלה לראות את ההתפתחות מתקציבים של כמה מיליונים בודדים למהפך אזורי משמעותי שהרבה מאוד גופים שותפים אליו. אגב, בוודאי בסוגייה הבין לאומית יכול בני להעיד שאנחנו רואים היום תנועה בין לאומית. אני לא אחשוף פה את הפרטים של הדברים שאנחנו, שאני מדבר עליהם כרגע. תנועה בין לאומית משמעותית שצועדת בעקבות מדינת ישראל, בעקבות ממשלת ישראל בהכרה בשטחי המורשת שלנו באתרי המורשת שלנו ואפילו שותפות והתעניינות הולכת וגוברת של מדינות מערביות נוספות.

בסופו של דבר, כמו שאמר אז דוד בן גוריון, זה לא משנה מה יאמר בגויים, זה משנה מה יעשו היהודים. במקרה הזה אני חושב על אחת כמה וכמה הדבר המאוד חשוב הזה, הרי היה ברור לכולם שאם היה איזה ליצן שמנסה לשדוד עתיקות ממוזיאון הלובר בפריז או בכל מדינה אחרת והמדינה לא הייתה יוצרת הגנה או מייצרת, מזדעקת על שוד העתיקות, שוד המורשת שנעשה במוזיאונים או בערכי המורשת של עמים אחרים. אנחנו כולנו היינו מרימים גבה. ושם מדובר על 300, 400, 500 שנה, 800 שנה במקומות אחרים. כשאנחנו מדברים על העתיקות שבני מתעסק בהן זה עתיקות של 2000 שנה, 3000 שנה. אם זה דוד המלך ואם זה שילה הקדומה ואם זה מזבח יהושוע, 3300 שנה, ממש בימים שנכנסו בהם לארץ ישראל.

לכן נראה לי מוזר שיש כאן מישהו שרוצה לשים לזה רגליים ומתנגד לחשיבות ההיסטורית. וכן, אנחנו משנים, באנו לשנות. באנו לתקן. באנו לייצר פה מציאות חדשה. ואם הייתה מציאות מעוותת במשך עשרות שנים, אז אנחנו בהחלט גאים בתיקון ובשינויים שאנחנו עושים. אנחנו עושים את השינויים האלה בהתאמה לדין הבין לאומי מתוך אחריות ומחויבות לעתיקות שנשדדות ונהרסות תחת הרשות הפלסטינית. זה שאנחנו עושים את זה במה שנקרא בעיכוב של שלושה עשורים זו חרפה ואנחנו לא יכולים להמשיך את החרפה הזאת. לכן אני בעד החוק.

היום אני שר המורשת, זכיתי להיות שר המורשת. זכיתי לעבוד עם הצוות הנהדר הזה. כמובן יש הבדל בין מורשת לבין עתיקות, בזה כבר דנו בפעם הקודמת שהייתי פה בוועדה. אני חושב שאולי זה אפילו היה בזמן שהיינו באופוזיציה לאיזה חודשיים.

יחד עם זאת, יש גם הלימה מאוד משמעותית. המורשת כמו ברומא יכולה להיות מסופרת בהקשר של עם, בהקשר של הלאום. זה לא בושה לקחת ולספר את הסיפורים עם ההקשר הלאומי שלהם, עם מה שזה יוצר את השייכות, עם החיוך.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

עמיחי, אנחנו בזמן קצר.

<< דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >>

זהו, אני מסיים עכשיו.

אני סומך עליכם שתעשו את העבודה. אני כן יש פה כמה הערות קטנות שאני אשלח לכם.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

הנציגים שלך פה.

<< דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >>

אתם מצביעים היום על הסעיפים?

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

לא, לא.

<< דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >>

לא תצביעו היום? בסדר, אז יש לי עוד זמן.

תודה רבה. תודה רבה לכל השותפים בהצלחה גדולה.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

תודה רבה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

כמה הערות לעמדת משרד הביטחון ושאלות הבהרה. בלי באמת להתעלם מהקשיים שעלו פה, גם בהצבעה בקריאה ראשונה וגם התייחסתי אליהם בדיון לפני ההצבעה ואני אתייחס כשבעצם יגובש ההסדר הסופי שיגובש פה לשנייה שלישית ואז אני אגיד את עמדתנו ביחס אליו, ככל שבאמת הוא מעלה קשיים וכו'.

אבל כן אני רוצה לשאול, לאור באמת החלטת ועדת השרים שהקראת והאמירה פה שלאחר הקריאה הראשונה זה ינוסח באופן שלא ישתמע שמדובר בשינוי מעמד השטח, בכפוף להתחייבויות. האם יש הצעה כזו מצד הממשלה, איך לנסח את זה באופן שיהיה תואם? כי מצד אחד הממשלה תמכה בהחלטת ועדת שרים בהצעת החוק וגם במליאה הייתה תמיכה. אבל יש פה את ההערה הזאת שזה יתוקן כך שזה יעמוד בכל ההתחייבויות וכו'. האם יש הצעה כזאת? זה אחד.

שתיים, למה שאמרת שזה בעצם מודל תקדימי. אמנם לא בחוק, אבל יש את המודל של מינהלת ההתיישבות שבסופו של דבר כפופה לשר. האם זה דומה?

שאלה שלישית, נצטרך כמובן לדייק את הניסוח, שבסופו של דבר אותה רשות, כל הסמכויות יופעלו בהתאם לדין החל באזור שבעצם נשאר התיקון שלו והעיצוב שלו נשאר בסמכות המפקד הצבאי באזור. האם זה עדיין נראה בעיניכם באמת כיצירת חיץ מוחלט? האם זה לא מרכך את הקושי?

<< אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >>

אני אתחיל קודם כל לגבי מינהלת ההתיישבות. בשונה מההצעה הנוכחית מינהלת ההתיישבות הוקמה במסגרת ההסכמים הקואליציוניים ומסמך ההבנות כאשר בסופו תורגם להחלטת ממשלה שמינתה בעצם את ראש המינהלת במשרד הביטחון. אין לה סמכויות ביצועיות. למינהלת ההתיישבות יש סמכויות של קביעת סדרי עדיפויות. היא בעצם מעבירה עמדות, את עמדות הדרג המדיני. מתווה מדיניות למשל. היא לא תאגיד, היא לא הוקמה במסגרת חקיקה ישראלית בכנסת.

אני גם אציין שהשר הנוסף בסופו של דבר כפוף למשרד הביטחון מכוח חוק יסוד הממשלה, סעיף 24(א). לכן זה מאוד שונה מהמצב הנוכחי. אנחנו מדברים פה על חקיקה ישראלית, תאגיד ישראלי שיפעל באזור.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אבל המינהלת נחשבת יחידה במשרד האוצר או במשרד הביטחון?

<< אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >>

היא במשרד הביטחון, אבל היא לא איזה תאגיד כלשהו. היא פשוט גוף - - -

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

בסדר. לדעת אם ההבדל בין האופן - - -

<< אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >>

לא, אפשר לראות אותה כמו עוזר השר לענייני התיישבות. אפשר ממש לראות את זה ככה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אבל את אומרת שאין לה בעצם סמכויות ביצועיות.

<< אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >>

אין לה סמכויות ביצועיות.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

קביעת סדרי עדיפויות, מדיניות.

<< אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >>

היא מתווה מדיניות, מעבירה החלטות של דרג מדיני. אבל אין לה סמכויות ביצועיות בפועל, בשטח.

לגבי השאלה הבאה, סמכויות שמופעלות על ידי הדין החל באזור. גם פה, זה לא בדיוק מרפא את הפגמים שאני מדברת עליהם. כי בסופו של דבר הרשות הזאת תהיה כפופה לשר בממשלת ישראל. אנחנו עדיין לא מכפיפים אותו תחת המפקד הצבאי. ההכפפה תהיה תחת שר בממשלת ישראל ולכן המורכבות עדיין קיימת.

אני גם אוסיף מבחינה יישומית גם, צריך רגע להבין. לגבי כל הנושא של למשל הסמכת מפקחים. השר אמור להסמיך מפקחים מכוח סעיף 17 עכשיו להצעה. צריך להבין איך זה הולך להיות מיושם בשטח. ועדת עררים. אם אנחנו עכשיו מסמיכים ועדת עררים בערכאה ישראלית. זה גם מורכבות שצריך לחשוב איך אנחנו עומדים ליישם את זה.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אנחנו נגיע לסעיפים.

<< אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >>

לא, אבל אני רגע נוגעת באופן כללי. הפקעות.

הפקעות, מעצרים. בסופו של דבר גם זה שאנחנו בחוק יש ממש הוראה ספציפית שקובעת שהוראות החוק יגברו על דחיקת הביטחון. זה ממש הפקעה מאוד משמעותית של הסמכויות של המפקד הצבאי. לכן זה שהרשות תפעל לפי הדינים שחלים באזור זה עדיין לא מרפא עד הסוף את הפגמים שאני מדברת עליהם.

האם יש הצעה על השולחן, שוב - - -

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

גם אם נשווה אחד לאחד?

<< אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >>

גם אם נשווה אחד לאחד הבעיה העיקרית היא ההכפפה. שהיא לא הכפפה למפקד הצבאי.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

הבנו.

<< אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >>

זאת הבעיה.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

מה הבעיה בזה?

<< אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >>

התפרקות.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

זו העמדה שלהם, זכותם.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

מה הבעיה?

<< אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >>

אני אגיד עוד משהו.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

מה הבעיה באי הכפפה אני שואל.

<< אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >>

עוד פעם, אני הסברתי קודם, אתה לא היית פה.

לגבי האם יש הצעה על השולחן. אני באתי והבענו את הנכונות שלנו להוביל פה עבודת מטה. אם צריך אנחנו נשב עם בני, עם כל הגורמים הרלוונטיים. נמפה את הצרכים ונעשה את זה בצו אלוף או בדרך אחרת שהיא פשוט יותר מוצלחת. יותר טובה מההצעה הנוכחית.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

מי העמדה שם? את מייצגת את שר הביטחון?

<< אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >>

אני את משרד הביטחון.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

את שר הביטחון את מייצגת? את עמדת השר?

<< אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >>

גם את זה כבר אמרתי. העמדה שלנו בעצם הוצגה לשר בקווים כלליים. לי אושר להציג את הקשיים המשפטיים שאנחנו רואים בהצעה.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

הבנתי.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

בסדר גמור. תודה.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

נשמח לשמוע את עמדת השר.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

תודה רבה.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

תבקש ממנו שיבוא.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

נבקש.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

חגי וילנסקי אפשר להעלות אותו? הוא רצה רגע להגיב למשרד הביטחון. כן חגי?

<< אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >>

ד"ר חגי ויניצקי, אני ראש מכון בגין למשפט וציונות. אני רק רוצה להגיב למה שנאמר פה שאין תקדימים. אז בוודאי שיש תקדימים. למשל רשם האגודות השיתופיות ורשם העמותות הם מפעילים את סמכויותיהם באזור לפי חוק העזרה משפטית. יש שם סמכות להפעיל. כשאתה רושם עמותה או אגודה שיתופית ביהודה ושומרון אתה לא רושם אותה במרשם באזור, אתה רושם אותה ברשם האגודות השיתופיות הישראלי ורשם העמותות הישראלי והם יש להם סמכות לפי החוק שסיפרתי קודם ביהודה ושומרון. אז זה לא נכון שאין תקדימים לזה, בוודאי שיש כאלה.

מה שאנחנו חשבנו שהניסוח צריך להיות כדי שהרשות תוכל לפעול ביהודה ושומרון לפי הכללים הקיימים שם כבר, אז הנוסח צריך להיות שהרשות, מנהל הרשות ועובדיה יממשו את סמכויותיהם באזור בדרכים המפורטות בתחיקת הביטחון כפי שמשתנה מעת לעת בתחיקת הביטחון. אני אסביר את העניין הזה מאיפה הרעיון הזה לקוח.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

חגי, אנחנו נגיע לסעיף ונדון בזה. אנחנו לא שם כרגע.

<< אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >>

לא, אני רק מסביר את העניין.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אני מניח, הייתי שמח שתגיע לפה פיזית, כי זה יעזור.

<< אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >>

- - - פועלת באזור, זה הנוסח, בקיצור. זה הנוסח הנכון שהוא גם מקובל בכיוון ההפוך. אם תרצה אני אפרט בהמשך, אני מבין שכרגע זה לא הזמן.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אנחנו נגיע לשם, אל תדאג.

<< אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >>

אבל זה הנוסח שצריך להיות.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

תודה רבה אדוני. הערה שלכם?

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

רשות הטבע והגנים. צוהריים טובים. איתי ואור שאיתי ביחד. באמירה כללית, כי נרד אחרי זה לפרטים, נאמר פה שלא תהיה פגיעה ברשויות אחרות. יש בחוק דיוקים מסוימים שאנחנו נבקש להחיל אותם כדי שלא יפגעו בסמכויות ובמבנה שקיים היום של רשות הטבע והגנים. סך הכול זה עובד מצוין בכל השטחים. בפתיח נמשיך את הדברים שנאמרו פה שאנחנו מברכים על החוק ועל השמירה על העתיקות וחלק ממנו.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

תודה אדוני. אנחנו כן נעבור לסעיפים.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אני מתחילה עם מטרת החוק.

הצעת חוק רשות המורשת ביהודה והשומרון, התשפ"ו-2026 מטרת החוק

1.

מטרת חוק זה לקבוע אחריות ישירה של מדינת ישראל לטיפול בעתיקות ובאתרי מורשת וארכיאולוגיה ביהודה והשומרון ולאכיפתם של חיקוקים שנועדו לצמצם את הפגיעה בהם, בהתחשב בהיבטים הייחודיים להם ביהודה והשומרון.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אוקיי. מחברי הכנסת, מישהו רוצה להעיר לסעיף המטרה? חה"כ סימון, קינלי? תודה רבה. משרדי ממשלה, מישהו רוצה להעיר על סעיף המטרה? אוקיי. עמית, אתה רוצה? הלאה. סעיף 2.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אנחנו בסעיף ההגדרות. את ההגדרה של אזור רצינו להשאיר אותה לישיבה הבאה כמדומני.

<< אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >>

אני אשמח להתייחס.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אתה רוצה כן שיתייחסו?

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

לאזור, כן, גם לי יש התייחסות.

<< אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >>

לא, לא, גם לסעיף המטרה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

לסעיף המטרה.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

פעם הבאה לעשות את זה בזמן.

<< אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >>

בעצם סעיף המטרה קובע אחריות ישירה של המדינה וחקיקה ראשית להסדרת התחום באזור. ההגדרות נשענות אמנם על מושגים של תחיקת הביטחון, אבל החוק עצמו הוא חוק של מדינת ישראל. הקושי הוא, וכפי שאמרתי וכנראה אני אחזור על עצמי בהתאם למה שאמרתי בפתיח, הקושי הוא שהדין באזור מבוסס על סמכות המפקד הצבאי מכוח דיני התפיסה הלוחמתית.

עצם קביעת הוראות אלה בחוק ישראלי מדינתי חורגת מהמבנה החוקי הקיים ובפרט כאשר מדובר בעניין המערב שיקולים ביטחוניים ולא רק שיקולים אזרחיים. בנוסף ההגדרה, וזה כבר מגיע להגדרה של האזור, שבעצם חלה, ההגדרה בעצם קובעת כל שטח שהממונה לפי צו עתיקות היה מוסמך לפעול בו ערב תחילתו של חוק זה. וההגדרה הזאת בעצם מחילה סמכות ישירה גם על שטחי A ו-B.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אני גם רוצה להתייחס. בעיניי העובדה שהחוק לא מתייחס להבחנה בין A, B ו-C בעיניי היא בעייתית. בסוף מדינת ישראל חתומה על הסכמים שעושים את ההבחנה הזאת. העובדה שאנחנו לא עושים כאן הבחנה היא בעייתית. בעיניי למשל זו הייתה יכולה להיות חלוקה בין הקמ"ט לבין הרשות. אבל היות והקמ"ט פה אני מבין מתבטל, אז יש פה בעיניי סוגייה שהיא סותרת היבטים אחרים של הדרך שבה מדינת ישראל פועלת. אמנם חה"כ הלוי המציע הביע קודם את שאיפתו שהרשות תתבטל, אבל יצאנו הרגע מדיון בוועדת חוץ וביטחון ושם הודיעו נציגי הדרג המדיני שזו אינה שאיפתם. שהדרג המדיני של מדינת ישראל רואה חשיבות בהמשך קיומה של הרשות הפלסטינית.

לאור זאת, לא היית בקטע הזה.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

לא, רק תיקון.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

רגע, אני אשלים את דבריי.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

אנחנו רק מאפשרים סמכות בחוק. אנחנו לא מונעים מהממשלה אחר כך לעשות הסכמים.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אני שומע.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

רשות מחוקקת ורשות מבצעת, לא קשור אחד לשני.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אז אני עכשיו מתייחס לשתיים - - -

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

אנחנו מאפשרים את - - - הזה. אני אומר את זה ברצינות. לא בשביל לנגח אותך או משהו. אנחנו מאפשרים לפעול בכל המרחב הזה. הנה למשל תיקח שתי החלטות קבינט שהיו לאחרונה, שאפשרו לבני לפעול ב-A אפילו, לא רק ב-B, אלא ב-A בנסיבות מדיניות. אנחנו רק מאפשרים בחקיקה. אנחנו לא אומרים לו עכשיו, יש ממשלה אחר כך. אתה לא רוצה למנוע ממנו. אתה לא רוצה למנוע ממנו לפעול ב-B.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

היו לנו דיונים בשלב הראשון של החוק הזה על מטרותיו והאם הוא בעצם חוק שמניח הנחת עבודה של סיפוח וכידוע לך אני חושב שסיפוח הוא אסון למדינת ישראל.

אחרי שאמרתי את זה ואני צולל לגופו של חוק, אז מה שקורה לנו כרגע זה שהעובדה שלא מוגדר במילה אזור על איזה אזור מדובר - - -

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אנחנו נגיע עוד רגע למילה אזור.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

הגענו, לא?

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

לא, עוד לא הגענו. סעיף המטרה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אני כן רוצה לא להתעלם מהעניין של באמת קביעה בחקיקה של הכנסת של אחריות ישירה על פעולות שנעשות ואחר כך אנחנו בעצם, זה גם בסופו של דבר תלוי בסמכויות עצמן כפי שהן בסעיפים שאחר כך נגיע אליהם. אבל עצם האמירה היא חורגת מהאופן שבו היום באמת מדינת ישראל מנהלת את - - -

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

לא. אז קודם כל הציג פה חגי, אם אתם רוצים להתייחס, הציג פה ד"ר ויניצקי דוגמה למשל מרשם האגודות. אם את רוצה להתייחס לדוגמה הזאת, לעשות הבחנה ביניהם. רגע, דקה. אבל לומר, אני אומר את זה גם לאילה, זאת עמדה, ישראל מעולם לא קיבלה אותה, מדוח שמגר, שיהודה ושומרון הוא שטח כבוש. מעולם לא קיבלה אותה. ואת מציגה פה תפיסה לוחמתית כאילו אנחנו מחויבים לאמנות הבין לאומיות וכאילו אנחנו פועלים מכוחם. זה שקר משפטי ידוע. יש אנשים שאוחזים בו.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

תמי, את יכולה להתייחס לנושא הזה?

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

זו לא העמדה של הממשלה הזאת. אנחנו לא רואים את יהודה ושומרון - - -

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

עמית, אנחנו נחזור לוויכוח הזה בסעיף 4.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

אין בעיה, לא, אז היא חוזרת שוב פעם. זה שלא עשינו עד עכשיו ברוב המקרים זה לא אומר שלא נעשה עכשיו.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אפשר לחזור לסוגייה באמת מה שעמית מעלה בהקשר של רשם העמותות. תמי, לתפיסתכם?

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

ויניצקי העלה, אז אני אומר, רשם האגודות השיתופיות הוא אמר.

<< אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >>

תמי, אני יכולה להתייחס.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אוקיי.

<< אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >>

הצעת החוק הזאת חלה על כל השטח, על כל האוכלוסיות בשטח ועל השטח.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

לא, בסדר.

<< אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >>

- - - להארכת תוקפן הוא מהווה גשר בין ישראל לאזור והוא בעיקר גם על יחסים בין ישראל לרשות הפלסטינית. אבל הוא בעיקר קובע שלאזרחי ישראל שווי זכויות ביחס לכל מיני חוקים, אז ספציפית הדוגמה של רשם עמותות זה לגבי אזרחי ישראל.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

לכן זה לא אותו דבר?

<< אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >>

זו דוגמה לא מן המניין. בכלל לא קשור לאירוע.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

טוב.

<< אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >>

לא, אפשר, יש הבחנה. אתה ביקשת שאני אצביע על הבחנה. יש הבחנה.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

בין מה? בין אזרחים למה?

<< אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >>

בין חוק שחל על כל השטח, על כל האוכלוסיות בשטח לבין חוק שקובע הלימה בין אזרחי ישראל שהם שווי זכויות ביהודה ושומרון ובישראל. זה כל המטרה - - -

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

כלומר את אומרת שהחוק הזה הוא כן חדשני.

<< אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >>

מהוות את הגשר. אני יכולה להביא לך עוד דוגמאות. גם פקודת המיסים חלה על אזרחים ישראלים אקס טריטוריאלי. המון דוגמאות לחקיקה אקס טריטוריאלית שחלה על ישראלים, לא חקיקה אקס טריטוריאלית שחלה על שטח ועל כלל האוכלוסיות בשטח. זה נראה לי פשוט צריך להעמיד דברים על דיוקם.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

היא לא חלה על מעמד השטח. אנחנו לא דנים פה במעמד מדיני של השטח גם בחוק הזה.

<< אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >>

לא התייחסתי למעמד.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

כן. מצד שני, היא לא מתייחסת לאזרחים, היא מתייחסת - - - באזור.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

הוויכוח הזה עומד בליבת החוק הזה. אנחנו לא ננהל אותו עשר פעמים. אם אתם רוצים לפתוח את זה עכשיו נפתח את זה עכשיו ולא נפתח את זה שוב. אז די, אנחנו לא כל רגע נעשה עוד פעם ועוד פעם את אותו דבר.

אילה, אני אגיד גם לך. אנחנו לא ננהל את הוויכוח הזה עשר פעמים במהלך החקיקה. אנחנו נעשה אותו פעם אחת, כי זה אירוע שהוא בליבת החקיקה פה. אני מציע שנחכה איתו להמשך. ההערה נרשמה. אנחנו לא נעשה את זה בכל סעיף עוד פעם, את אותו ויכוח.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

הדבר הזה מושפע גם מההסדר בכללותו. עם כל זה שסעיף המטרה באמת כן יש בו אמירה שהיא אמירה חריגה.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

לא, לא אכפת לי לנהל את זה עכשיו. אבל אם ננהל את זה עכשיו לא ננהל את זה אחר כך.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

לא. אי אפשר אבל להתעלם לגמרי מזה - - -

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

לא, אני אומר, אין בעיה. ההערה נרשמה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אנחנו עדיין ברמת סעיף - - -

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

לא, חשוב לה שההערה תירשם. זה בסדר. אבל אם עכשיו ננהל את הדיון אז - - -

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אבל צבי, יש הבחנה בין סעיף מטרה לבין פריטי החוק. אתה צריך לעלות את זה - - -

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

חה"כ טור פז, אני מבחינתי בכיף לדון בזה עכשיו. אין לי שום בעיה לעצור עכשיו, לדון עכשיו לעומק בסוגייה.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אני אומר שזה לא סותר.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אנחנו לא נדון בכל סעיף - - -

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

תמיד סעיף מטרה חופף גם בהיבטים מסוימים את סעיפי החוק.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אם אנחנו מגיעים להגדרת האזור אז באמת הנוסח שעבר זה כל שטח שהממונה לפי צו העתיקות היה מוסמך לפעול בו ערב תחילתו של חוק זה, שזה בעצם אומר שהשטחים שבהם אותה רשות מוסמכת לפעול הם תואמים את מה שהיום קמ"ט ארכיאולוגיה מוסמך לפעול בו וזה כן משתנה גם לפי הסכמים וגם לפי תחיקת הביטחון - - -

הקשיים שגם הצפתי אז לגבי ההגדרה הזו זה גם שהממונה לא בטוח שהוא כבר יהיה הגורם המוסמך אחרי שהחוק הזה יעבור. ושתיים, שלהפנות לסמכויות שהיו ערב תחילתו של החוק ועוד 20 שנה יצטרכו ללכת ולבדוק וזה דבר מאוד עמום שאי אפשר בחקיקה, בוודאי לא אקסטרה טריטוריאלית שצריכה באופן מאוד מפורש להגיד איפה היא חלה, לעשות.

אני כן יכולה להציע הצעה שהולכת באותו כיוון, אבל היא קצת משכללת את ההגדרה ואומרת שכל שטח שבעצם יש סמכות לפעול בו לפי תחיקת הביטחון ולא ערב תחילת החוק, אלא באותה נקודה שבוחנים. זאת אומרת צריכים לבחון מה כרגע הסמכויות שיש ולפי הסמכויות שיש, בעצם לפי תחיקת הביטחון זה המפקד הצבאי, כן? לפעול בתחום העתיקות והמורשת באזור. זה הסמכויות שהרשות מוסמכת - - -

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

בעצם בכל מקום שבו פועלת תחיקת הביטחון - - -

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

בהקשר של עתיקות - - - נגיד הממשר מדבר על, יש הבדל תכנון ובנייה, ארכיאולוגיה, סביבה. אז כן צריך בתחומים שבהם הרשות מוסמכת לפעול לפי תחיקת הביטחון.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

יש לי שתי שאלות פה. אחת, למה התכוון המחוקק? אותי זה מעניין. אולי לא תמיד את כולם, אבל אותי זה מעניין. כלומר, עמית, מה אתה - - -

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

יהודה ושומרון.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

והשאלה השנייה זה מה הצורה, האם יש הבחנה משפטית היום מבחינת סמכויות קמ"ט ארכיאולוגיה הנוכחיות בשטחי A, B ו-C. כי זה עשוי להשליך על הבנת הסעיף הזה.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אין בתחיקת הביטחון. היום הסמכויות שלו הם על הכול, על כל האזור. אבל ההנחיה המדינית זה שהוא יפעל במוסכמות ישראליות.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אז האם זה גם מה שיתפוס כשהחוק הזה יופעל?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

יש לי גם בתחיקת הביטחון צווים שמיישמים את הסכמי הביניים ואת הממשר והם כן עושים הבחנות לפי אזורים מה מותר לעשות איפה. זה נמצא בתחיקת הביטחון.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אז אולי בני יתאר לנו מה המצב, מה ההבחנה היום.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

לכן אמרתי שיש סמכות לפעול לפי תחיקת הביטחון, אז זה יוצר לי את - - -

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

אחרי שחה"כ קינלי טור פז שאל את השאלה הנדירה - - -

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אבל אני שואל אותה בכוונה.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

לא, שאלה נדירה במרחב הציבורי, מה כוונת המחוקק.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

נכון. שאלתי מה רוצה המחוקק.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

אז כוונת המחוקק היא מאוד פשוטה. היא יהודה, שומרון ועזה.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אז למה אתה לא כותב את זה?

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

להיפך, אני הצעתי לכתוב את זה, לפני הקריאה הראשונה. והנה, אני אומר שוב את הצעתי לקריאה השנייה והשלישית.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

למה זה לא מופיע פה?

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

לא, זה הנוסח שעבר בקריאה ראשונה שבסוף הייתה פה איזה התפשרות על הנוסח, אמרנו נדון בזה קריאה שנייה ושלישית. והנה אני אומר, צריך להיות כתוב פה יהודה שומרון ועזה. או אם רוצים, שזה מאוד מתאים לחוק הזה שהוא בא להשלים כמו שאמרתי בהתחלה את רשות העתיקות שקיימת היום בחוק, אזור כהגדרתו בסעיף 22 לחוק העתיקות. ששם בחוק העתיקות הישראלי היום יש התייחסות לאיפה הם פועלים ואיפה זה האזור, שהם לא פועלים. עתיקה שעוברת מתל אביב לאפרת. לא חשוב. יש שם כמה דינים, כמה סעיפים שקשורים לעניין הזה.

אז אני הצעתי שיהיה כתוב כהגדרתו. אזור כהגדרתו בסעיף 22(א) לחוק העתיקות או שיהיה כתוב יהודה, שומרון ועזה. שלא תהיה עמימות, כמו שתמי אומרת.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אוקיי, ומה המצב היום, בני?

<< אורח >> בני הר אבן: << אורח >>

היום יחידת קמ"ט ארכיאולוגיה פועלת בשטחי C באופן קבוע. ובשטחי A ו-B בהתאם להחלטות הדרג המדיני.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

כלומר C זה ברירת מחדל ו-A ו-B זה לפי הנחיה?

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

לא, אבל אין מניעה חוקית ב-A ו-B, אתה מבין?

<< אורח >> בני הר אבן: << אורח >>

לא, רגע. הוא תיקן אותי וזה נכון. בגדול אחרי החלטת הקבינט למעשה אני יכול לפעול בסמכות ולהפעיל את הסמכויות שלי גם בשטחי A ו-B.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

למרות שלא היה שינוי בצו אלוף. כלומר מבחינת תחיקת הביטחון אתה יכול לפעול בכל האזור. כמו שאמר יושב-הראש, פה הממשלה עצרה פעם, עכשיו אפשרה לך.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

עד החלטת הממשלה אתה הבנת את תפקידך כפועל בשטחי C כן ו-A ו-B לפי החלטה. ואחרי החלטת הממשלה אתה מבין את תפקידך שאתה יכול לפעול בכל מקום?

<< אורח >> בני הר אבן: << אורח >>

לא. אז אני אומר שוב.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אני רוצה להבין.

<< אורח >> בני הר אבן: << אורח >>

אז אני אסביר. זה לא קשור להחלטת ממשלה ולהחלטה, ההצעה שמועלית כאן היום. כיום הסמכויות שלי לפעול הן בשטחי A, B ו-C בהתאם להחלטת קבינט הממשלה. זהו.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אם יהיה כתוב שזה כל שטח שיש סמכות לפעול בו לגבי אתרים ועתיקות לפי תחיקת הביטחון והחלטות הממשלה? זה מכסה? זה גם יוצר הלימה?

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה אותו מצב שהוא נמצא היום.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

נכון. אבל אם ממשלה תחליט אחרת זה ישתנה.

<< אורח >> בני הר אבן: << אורח >>

בדיוק.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אני מקבל, הלאה.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

לא, לא, שנייה.

<< אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >>

אשמח שנייה לחדד את בני. החלטת הממשלה שעברה בהקשר הזה עדיין לא יושמה. וגם הצורך בתיקוני צווי אלוף זה עדיין נבחן גם כן בדיונים.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

הוא לא פעל בעיבל, בהר עיבל הוא לא פעל?

<< אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >>

הוא פעל בשטחי B.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

בניגוד לחוק הוא פעל?

<< אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >>

הוא פעל בשטח B.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

בניגוד לחוק?

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

לא, לא ב-A, לא ב-A.

<< אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >>

עד היום היה אפשר לאשר החלטות נקודתיות.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

B אני שואל, בניגוד לחוק?

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אבל הוא עונה לך. התקבלה החלטה נקודתית.

<< אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >>

שטח B ניתנו החלטות נקודתיות.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

אני שאלתי האם זה בניגוד לחוק?

<< אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >>

שעלו לאישור דרג מדיני.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

מה זה קשור? הממשלה לא קובעת את החוק. הממשלה לא יכולה לעבור על החוק.

<< אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >>

זה לא בניגוד לחוק.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

לא בניגוד לחוק. יפה, כלומר החוק מאפשר לו לפעול בשטח B.

<< אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >>

שוב, זה מכוח ממשר מס' 7.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

רגע, אני שואל עכשיו.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

מה זה אומר, סליחה?

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

גם לפי הממשר.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

עמית, מה שהיא אומרת שלפי צווי האלוף הקיימים יש לך צו אלוף על B ולא על A.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

שנייה. מה זה?

<< אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >>

זה הממשר שבעצם מיישם את הסכמי הביניים באזור.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

סבבה. אז לפי הממשר זה הוא יכול לפעול בשטח B. והוא אכן פעל בשטח B בהתאם לחקיקה. כן, לא אמרתי איזה תנאים. אני לא אמרתי.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

זה לא רחב כמו בשטחי C.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

ולכן?

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

לכן אני אומר שוב, שלא יהיה עמום. החוק הזה מאפשר לו. אחר כך יש החלטות ממשלה, יש הסכמים מדיניים שאסור להם להיות בניגוד לחוק. החוק הזה צריך להיות כתוב יהודה, שומרון ועזה. זה המרחב שבו אתה תוכל לפעול לפי החוק. אם תפעל בפועל בגלל החלטות ממשלה או בגלל משאבים או בגלל שאין חרב או שאין, זה החלטה אחרת. מסורה לרשות המבצעת באופן טבעי בכל דבר. אנחנו לא מחייבים אותך לפעול. אנחנו אומרים שיש לך סמכות לפעול. זה מה שאמרתי למשה קודם. לא מחייבים אותך לפעול עכשיו בחאן יונס או ברמאללה. אומרים שיש לך את האפשרות.

<< אורח >> בני הר אבן: << אורח >>

אני רוצה לחדד שוב פעם את הדברים האלה. על פי תחיקת הביטחון, אני יכול לפעול בכל מקום ביהודה ושומרון. בעקבות מנשר 7 אני צומצמתי לשטח C. היום אפשרו לי עכשיו בעקבות החלטת הקבינט להמשיך ולחזור לפעול. זה הכול חוקי, הכול אמיתי. הכול לפי החוק ולפי החלטות דרג מדיני וצו אלוף. זהו.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

בלי לשנות את צו האלוף, לא שינו את צו האלוף.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אם עלה פה עזה, אז לגבי עזה, מאז חוק ההתנתקות אין סמכויות אזרחיות.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

מה זה?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אני אומרת, קודם כל הצעת החוק הזאת מדברת על יהודה ושומרון.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

לא, לא, אני אמרתי, לא אכפת לי לתקן גם בסעיף 1. את שואלת אותי, להדגיש אולי, להבליט.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אני רק אומרת אבל שבכלל היום אין סמכויות אזרחיות וגם הסמכויות הצבאיות הן מסוימות. גם אין לנו נציגים של מת"ק עזה.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

לא, לא. החלנו את זה אף פעם. אנחנו עשינו התנתקות חד צדדית, תמי. אני לא יודע מאיפה את מביאה את זה. עשינו התנתקות חד צדדית. הייתי פה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

מהחוק.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

עמית, אתה מוכן לנוסח של - - -

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

מה? לא, לא, אני אמרתי, היא רוצה שלא יהיה - - -

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אם זה מה שאתה רוצה אז אנחנו נדחה, אנחנו לא נדון בזה עכשיו.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

דנו בזה. אפשר לקבל החלטה.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

לא הבנתי. אבל אנחנו דנים עכשיו בנוסח. אם הוא אומר שהוא רוצה אז צריך לדון בזה, צבי.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אז אני אומר, כרגע לא נדון.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

זה מה שאני רוצה. אני מבקש שהדיון יהיה על נוסח רלוונטי לא על - - -

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אז אני לא אדון עכשיו על סעיף האזור. אנחנו נדחה את הדיון בסעיף האזור לפעם אחרת, כי כרגע יש על זה ויכוח. נתקדם הלאה.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

בין מי למי הוויכוח?

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

בין חבר הכנסת המציע ליועצת המשפטית.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אוקיי. תודה.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

כן.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

"אתר" – מקום היסטורי כמשמעותו לפי צו העתיקות;

זה בעצם שומר גם על מתכונת ההכרזה כפי שהיא היום על מקום היסטורי. היום זה נעשה על ידי הממונה, נכון? זאת אומרת כתוב השר, אבל בפועל זה הועבר לממונה. רק לדייק.

<< אורח >> בני הר אבן: << אורח >>

לא, הממונה חותם על הצו. כלומר, הממונה וסגן, והשר למעשה. כלומר, מאושרר על ידי השר, הממונה מכריז ומאושרר על ידי השר. זה מה שקורה היום. השר, שזה אומר ראש המינהל, כן?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אה.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

השר הירדני.

<< אורח >> בני הר אבן: << אורח >>

אפילו לא האלוף, אלא ראש המינהל במקרה הזה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

שזה כתוב איפה שבעצם הסמכות נתונה לו? זו הוראה כללית - - -

<< אורח >> בני הר אבן: << אורח >>

זו הוראה, כן, זו הוראה בצו, שהצו מקנה, כלומר האלוף בעצם או איך אתם קוראים לזה, מעביר את הסמכויות שלו למינהל האזרחי. ובעצם המינהל האזרחי זה השר. כלומר, ראש המינהל האזרחי זה השר. הריבון מאציל סמכויות, הריבון מאציל סמכויות לראש המינהל האזרחי.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

בסדר. אז אתר, אין הערה על זה. ממשיכה. חוק יסודות התקציב, פה זה הכול רק הפניות. חוק רשות העתיקות. מוסד מוכר זה אחר כך לעניין המועצה, כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, זה מוסד אקדמי.

"המועצה" – מועצת רשות המורשת שהוקמה לפי סעיף 6;

"המנהל" – מנהל רשות המורשת שמונה לפי סעיף 18;

"עתיקה" – כמשמעותה לפי צו העתיקות;

עם ההגדרות בצו האלוף.

<< אורח >> בני הר אבן: << אורח >>

לא רק הצו 1,186. בעתם כל החיקוקים הנוספים או כל הצווים הנוספים שהצטברו גם אחרי 1986.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

לעניין הגדרת עתיקה זה רלוונטי?

<< אורח >> בני הר אבן: << אורח >>

זה עניין הגדרה על הסמכויות זה רלוונטי.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

לא, אז הסמכויות אחר כך זה מפנה לתחיקת הביטחון ולא רק לצו העתיקות.

<< אורח >> בני הר אבן: << אורח >>

אוקיי.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אבל לעניין הגדרת עתיקה אני חושבת שרק צו העתיקות הוא הרלוונטי.

<< אורח >> בני הר אבן: << אורח >>

כן, כן. זה כן.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

"צו העתיקות" – צו בדבר חוק העתיקות (יהודה והשומרון) (מס' 1166), התשמ"ו-1986.

"רשות המורשת", "הרשות" – רשות המורשת ביהודה והשומרון שהוקמה לפי סעיף 3;

שוב אני אומרת, אם יש שינוי בהגדרת האזור נצטרך גם לתקן את השם של הרשות ואת הכותרת של הצעת החוק, כי הוא צריך לשקף את הסמכויות של הרשות כמובן.

"רשות העתיקות" – הרשות כהגדרתה בחוק רשות העתיקות;

זאת אומרת זאת שפועלת בישראל.

"תחיקת הביטחון" – הדין ותחיקת הביטחון כהגדרתם בצו בדבר פרשנות [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1729), התשע"ד-2013;

"השר" – שר המורשת.

פרק ב': רשות המורשת ביהודה ושומרון

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

יש הערות?

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

כן, על תחיקת הביטחון רציתי לשאול אם יש פה שינוי בעקבות השינוי הזה? כלומר, האם החלת החוק הזה יש לה השלכה חזרה על תחיקת הביטחון?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אז כמו שנאמר פה, שוב, כשנגיע לסעיף שמירת הדינים, ככל שתהיה סתירה בין ההוראות של החוק הזה להוראות שיש בתחיקת הביטחון, אז לפי מה שמוצע פה זה גובר. אז במובן הזה זה עושה איזה שהוא מיש מש, כי זה משנה לעניין הטיפול בעתיקות.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

עד היום תחיקת הביטחון הייתה הכול ופה יש בה יוצא מן הכלל.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

כן. אם בסוף החוק הזה לא ייכנס לסמכויות עצמן בכלל ובעצם לא תהיה סתירה, אלא הוא רק יפנה לסמכויות שקיימות בתחיקת הביטחון אז הוא לא ישנה.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

כן. אבל פה הוא כן משנה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

כרגע יש פה כמה שינויים. למשל מה שעלה על רט"ג, נגיע לסעיף זה. על היחס בין רשות הטבע וקמ"ט שמורות טבע והרשות.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אז מתי את תסקרי לנו את המשמעויות?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

בסעיפים עצמם.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

בסעיפים הרלוונטיים.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

אלה רק דברים שעלו. הצעה שלי מבחינתי לא לשנות כלום.

<< אורח >> גדעון שביב: << אורח >>

אם אני יכול שנייה. גדעון שביב, מל"ל. אנחנו טרם, אני לא אחזור על התנאים שנקבעו בוועדת השרים לחקיקה, שמשרד הביטחון כבר הקריא. אבל חלק מהבעיה שאנחנו טרם קיבלנו עמדות מהגופים. כאשר כל פעם הם לא יודעים למה להתייחס בגלל שההגדרות פה עדיין לא סגורות. ולכן אנחנו לא מצליחים לגבש את העמדה.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

יש חוק, יש נוסח לקריאה ראשונה.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

חוץ מאזור.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

יש נוסח לקריאה ראשונה, תתייחסו לנוסח. הוא עבר בכנסת. הוא עבר בוועדה פה לפני חודשים ארוכים.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

לא, הם לא חייבים להתייחס. לא רוצים שלא יתייחסו.

<< אורח >> גדעון שביב: << אורח >>

אנחנו טרם גיבשנו את העמדה שלנו כי אנחנו לא מקבלים את - - -

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

גדעון, מה חסר לך בהגדרות חוץ מהגדרת האזור?

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

לא, אבל גם זה, יש לו את זה בנוסח. הרי היה נוסח שעבר לפני חודשים בוועדה, גדעון.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

כן, אבל עמית, אתה הרגע שינית את הנוסח ואמרת אתה רוצה פה עזה.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

לא, לא, אני לא. הוא אומר שלא היה להם זמן. אני אומר לפני חודשים ארוכים עבר בוועדה - - -

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

הוא לא אומר שאין לו זמן. הוא אמר שיש לו בעיה כי הוא לא קיבל תגובה מחלק מהגופים. זו טענה אחרת.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

בסדר, שיקבל תגובה. למה לא קיבלת תגובה?

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

מן הראוי שהמל"ל ייתן תגובתו לחוק דרמטי כזה.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

למה לא קיבלת תגובה, גדעון?

<< אורח >> גדעון שביב: << אורח >>

אנחנו לא יכולים לגבש עמדה עד שאנחנו לא נקבל את עמדות משרד המשפטים ומשרד הביטחון, האם זה באמת עומד בתנאים שנקבעו על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

לסעיף ההגדרות, גדעון, לסעיף ההגדרות יש לך הערות או לא?

<< אורח >> גדעון שביב: << אורח >>

אני אומר את הקושי לקבל עמדה בגלל שאני אזכיר שבעוד - - -

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אז אוקיי, אמרת עכשיו אמירה כללית לכל החוק. זה קשור לעניין ההגדרות?

<< אורח >> גדעון שביב: << אורח >>

זה קשור לכל החוק, אבל זה חלק - - -

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אוקיי, עמדתך נשמעה. אני כיו"ר הוועדה אומר בצורה מאוד ברורה.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

התנאים לא מחייבים. אין שום משמעות לתנאים בכנסת. אמרה הממשלה את דעתה. אנחנו לא מחויבים לזה. הממשלה פועלת מכוח אמון הכנסת, לא הפוך. הכנסת היא סוברנית, הממשלה נהנית פה. יש פה אי אמון מידי פעם, אנחנו נותנים אמון בממשלה הזאת. לכן אל תתרגש מידי. הם אמרו את עמדתם. עכשיו אנחנו דנים בכנסת כחברי כנסת ואנחנו נחליט לפי הרוב, כפי שהציבור שלח אותנו לעשות, גדעון. אם אתה רוצה להתייחס באופן ענייני, עזוב את התנאים במסמך ההוא. תתייחס באופן ענייני.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל עמית, אתה לא יכול למשרד המשפטים, משרד הביטחון ועכשיו למל"ל לבוא ולהגיד להם הכול בסדר, בואו נשים את זה בצד.

<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>

זה לא בצד, הוא יכול לומר את דעתו, שיאמר.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אנחנו רוצים לשמ

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]