פרוטוקול מספר 926, ועדת הכלכלה, 19/05/2026

הכנסת העשרים-וחמש

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 926

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ג' בסיון התשפ"ו (19 במאי 2026), שעה 10:00

סדר היום:

<< נושא >> 1. הצורך בהסדר ביטוחי לכלי תחבורה קלה << נושא >> << נושא >> 2. פערי אכיפת הנסיעה בכלי תחבורה קלה ברשויות המקומיות << נושא >> << הלסי >> הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "היעדר אכיפה אפקטיבית נגד פגיעות כלי רכב חשמליים קלים" << הלסי >>

נכחו:

חברי הוועדה:

יעקב אשר – מ"מ היו"ר

לימור סון הר מלך

חברי הכנסת:

משה אבוטבול

סימון דוידסון

מוזמנים:

איציק סרור

–

מנהל אגף א' שירותי תחזוקה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים גל סורוקר

–

חוקר בכיר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דור פישר

–

עו"ד בלשכה משפטית, רשות שוק ההון הביטוח והחיסכון, משרד האוצר שמואל זקן

–

צוות ביטוחי רכוש שוק ההון, משרד האוצר

רון שלמה סולומון

–

עו"ד, ייעוץ וחקיקה (המחלקה למשפט כלכלי), משרד המשפטים אבנר גרוס

–

ר' חו' תעבורה מ"י, המשרד לביטחון לאומי

אמיר ליפשיץ

–

ר' חו' ייעוץ וחקיקה מ"י, המשרד לביטחון לאומי

רננה גוטרייך

–

ממ"מ - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

יונתן אילן

–

סמנכ״ל מידע ומחקר, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בועז סטמבלר

–

סמנכ"ל רגולציה, איגוד חברות הביטוח

אסף ייגר

–

חבר הועדה לביטוח כללי, לשכת סוכני הביטוח

בן קוטלר

–

חבר הוועדה לביטוח כללי, לשכת סוכני הביטוח

מאיר רוטברג

–

יו"ר הוועדה לביטוח כללי, לשכת סוכני הביטוח

ליטל כספי

–

מנהלת מחלקת תביעות, קרנית

אלון בלגה

–

יועץ משפטי, קרנית

יוחאי וג'ימה

–

ראש מינהל ביטחון, מרכז השלטון המקומי

מירה סלומון

–

ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

אייל הרשטיק

–

מנהל המטה לבטיחות בדרכים, עיריית תל אביב-יפו

משה בקר

–

מנהל אקדמי תחבורה GIMI, ארגונים למאבק בתאונות דרכים מתן כספי

–

שומרי הדרך - נתיב בטוח, ארגון למאבק בתאונות דרכים דין שטיינבך

–

רכז מדיניות וקשרי ממשל, עמותת אור ירוק

הילה פריימן-קריב

–

חברות המתמחות בפיתוחים טכנולוגיים בתחום התחבורה אופק צח

–

ערוץ 13

היידי מוזס

–

ישראל עצמאית

נוי ביטוש

–

ישראל עצמאית

ייעוץ משפטי:

איתי עצמון

מנהלת הוועדה:

ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:

הילה דורון לוי

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> 1. הצורך בהסדר ביטוחי לכלי תחבורה קלה << נושא >> << נושא >> 2. פערי אכיפת הנסיעה בכלי תחבורה קלה ברשויות המקומיות << נושא >> << הלסי >> הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "היעדר אכיפה אפקטיבית נגד פגיעות כלי רכב חשמליים קלים" << הלסי >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בוקר טוב לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר-היום שלושה נושאים שמשולבים זה בזה: 1. פערי אכיפת הנסיעה בכלי תחבורה קלה ברשויות המקומיות; 2. הצורך בהסדר ביטוחי לכלי תחבורה קלה; 3. הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "היעדר אכיפה אפקטיבית נגד פגיעות כלי רכב חשמליים קלים", של חברי הכנסת עודד פורר, חבר הכנסת משה אבוטבול, חבר הכנסת מאיר פרוש, חבר הכנסת אבי מעוז, חברת הכנסת לימור סון הר מלך, חבר הכנסת סימון דוידסון. אני אגיד כמה מילים בהתחלה, ואחר כך אתן לחבר הכנסת אבוטבול להציג.

היה דיון בוועדה לפני כמה חודשים, בנושא שניגע בו גם היום. הוא לא הנושא על סדר-היום ממש, אבל הוא קשור. הייתה הצעה לסדר של חבר הכנסת פסל לגבי התייחסות לשימוש שנעשה על ידי הרשויות בקנסות – חוקי או לא חוקי. אנחנו ניגע בזה גם כאן בדיון. מתוך הדיון ההוא העליתי אז בקשה לקבל איזשהו דוח מצב בנושא האכיפה. ההיסטוריה שלי בעניין הזה מתחילה כשיזמתי את הצעת החוק של הלוחיות. מהצעת החוק זה התגלגל ועבר לתקנות. יודעים חבריי שכדי לשנות תקנות במשרדים מסוימים, אתה קודם כול צריך להציג את זה כהצעת חוק, ואז המשרד מבין שהוא צריך לעשות את זה. לקח קצת זמן, והיו שני שרים בתקופה הזאת – שרה, ואחר כך השרה רגב שהשלימה את המלאכה הזאת ועשתה אותה עד הסוף, והתקנות הללו עברו.

אחד הדברים שעבר לאחר מכן כהשלמה היה מתן סמכות לאכיפה. מפה והלאה אנחנו לא יודעים – לצערנו יודעים שהבעיה והאסונות שקורים בכל יום הם נוראיים וחייבים לטפל בעניין הזה בצורה טובה. רעיון הלוחיות היה כדי לתת לאכיפה אפשרות לעבוד. להגיד לכם שחלמתי שהכול יעבור רק דרך מצלמות ואנשים יקבלו קנס של 20,000 שקל על אותה עבירה בכל יום הלוך וחזור? לא לזה התכוון המשורר.

אני רוצה לשמוע מה קורה היום ברשויות המקומיות. אנחנו יודעים שתל אביב אקטיבית מאוד בעניין הזה, יש כאלה שאומרים אקטיבית מדי. נדבר גם על זה. יש רשויות שעוד לא התחילו אפילו לטפל בעניין הזה, ולדעתי, בכל יום שהדברים האלה לא מטופלים ולא מוסדרים, זאת סכנת נפשות. זה משתלב גם עם הדיון הדחוף שביקשו חברי הכנסת.

אני כבר מציין נקודה נוספת שנרצה לגעת בה בהמשך, למי שידבר לאחר מכן. אחד הצעדים המשלימים, ואמרתי את זה גם כשקידמנו את הצעת החוק, את התקנות, הוא שבתחום הזה אין ביטוח, לא קיים ביטוח. אנשים חשופים בעניין הזה בצורה בלתי רגילה. בשעתו הייתה אפשרות לביטוח וולונטרי, ואני שומע שגם זה לא קיים היום. לדעתי אנחנו צריכים לתת את הדעת על העניין הזה ולהסדיר את זה, כי הכול משתלב עם הכול בסופו של דבר.

ברשותך, נפתח עם הממ"מ לשתי דקות, ולאחר מכן חברי הכנסת. בבקשה.

<< דובר >> רננה גוטרייך: << דובר >>

שלום לכולם, אני חוקרת במרכז המחקר והמידע של הכנסת. לבקשת חבר הכנסת דנינו כתבנו מסמך שעוסק בנתוני היפגעות מאופניים חשמליים ומקורקינטים חשמליים. כמו שאמרת, מ-2024 יש חובת רישום וחובת שימת לוחית זיהוי על הכלים האלה, כלים שעומדים בתקנות. פנינו למשרד התחבורה והם אמרו לנו שנכון להיום יש קצת יותר מ-200,000 כלים שרשומים כפעילים, אבל נאמר שלצד זאת יש גם כלים לא רשומים. אין להם הערכה בכמה כלים מדובר ומה השיעור שלהם. גם אם נסתכל על נתוני היבוא בכל שנה, קשה לאמוד את מספר הכלים הקיימים. בין היתר, בקורקינטים, למשל, הסיווג שלהם מוגדר יחד עם כלים אחרים כמו סגוואי, חד-אופן, אוברבורד, ובעצם קשה להפריד את הקורקינטים מיתר הכלים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

יש לך פילוח של הכלים שהיום, על פי התקנות, מחויבים בלוחית? כולם? גם סגוואי?

<< דובר >> רננה גוטרייך: << דובר >>

יש לי נתונים על אופניים חשמליים. יש 89,716 אופניים חשמליים רשומים כפעילים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הכוונה היא שיש להם מספר לוחית זיהוי.

<< דובר >> רננה גוטרייך: << דובר >>

שאלה טובה, אני לא בטוחה וצריך לשאול את משרד התחבורה. במסמך התמקדנו בנתוני היפגעות, ואם מסתכלים על כלל הנפגעים שהיו מעורבים בתאונות האלה, כלומר לא רק מי שרכב על הכלי אלא גם מי שנפגע כהולך רגל, גם מי שנפגע כנוסע ברכב אחר, וכל חומרות הפציעה מוצגות כאן – גם פצועים קל, גם פצועים קשה וגם הרוגים – רואים דבר מעניין: בקורקינטים חשמליים, מ-2018 הייתה עלייה של יותר מפי שש במספר הנפגעים. באופניים חשמליים אומנם הייתה ירידה בשנים האלה, אבל אם נסתכל רק על פצועים קשה, וזה לא מופיע פה, הייתה עלייה בשיעור הפצועים קשה.

אתם רואים שכתוב נפגעים בתאונות שדווחו למשטרה. למה זה חשוב? כי תאונות רבות בכלים האלה לא מדווחות למשטרה. יש נטייה של הנפגעים לא לדווח למשטרה. איך אנחנו יודעים על התאונות האלה? בין היתר, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוספת נתונים מבתי החולים, שנאספים על ידי מכון גרטנר, והיא משלימה את הנתונים האלה. אנחנו לא מחברים את שני המקורות האלה יחד, גם כי יש הבדלים בהגדרות וגם כי יכולה להיות חפיפה בין הנפגעים, אבל חשוב להסתכל עליהם אחד לצד השני, כדי לקבל תמונה יותר שלמה ומהימנה.

אני אתן שתי דוגמאות למה הנתונים של המשטרה לא משקפים את התמונה המלאה. אם נסתכל על שיעור הפצועים קשה גם בקרב רוכבי קורקינטים וגם בקרב נפגעי אופניים חשמליים ב-2025, אפשר לראות שבקרב נפגעים בתאונות שלא דווחו, יותר מ-40% פצועים קשה. אבל אם נסתכל על תאונות שכן דווחו, רק 11%-12% פצועים קשה. הינה דוגמה לכך שנתוני המשטרה לבדם לא נותנים לנו תמונה מלאה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני לא מבין. אם מגיע פצוע קשה לבית חולים, לא מגיע מידע למשטרה שהיו פצועים קשה?

<< דובר >> רננה גוטרייך: << דובר >>

יש תאונות שמדווחות למשטרה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

יש שני אנשים שיושבים לידך, אחד עושה עם הראש כן, והשני עושה עם הראש לא. עכשיו התבלבלתי.

<< אורח >> רננה גוטרייך: << אורח >>

אני אסיים לדבר על הגיל, וזאת דוגמה נוספת לכך שהמשטרה לא משקפת את המצב. מתחת לגיל 16 אסור בכלל לנהוג בכלים האלה, אבל הינה, תראו, יש פה קבוצות גיל, ואתם רואים שיש לא מעט נהגים בכלים האלה שהם מתחת לגיל 16. הם נוהגים בכלים האלה ונפגעים בתאונות האלה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

יש לך נתונים לגבי השימוש בגילאים האלה לפני חיוב הלוחיות ואחרי הלוחיות? האם חלה ירידה בגלל זה?

<< דובר >> רננה גוטרייך: << דובר >>

את זה לא. אלה נתונים מ-2024, ואולי אפשר להשוות אותם לנתונים משנים קודמות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הייתי רוצה שתעשו עבודה בעניין הזה לדיון המשך. מאוד חשוב לדעת מה האפקטיביות של הלוחיות. אין לנו המון כלים לעניין הזה, והאפקטיביות של הלוחית היא גם תלויית אכיפה. ועל זה אנחנו הולכים לדבר עכשיו. צריך לראות אם אפשר באותו ניתוח לראות, למשל, הבדל בין ערים. האם בתל אביב שהיא מאוד אפקטיבית בעניין הזה, חלה ירידה באופן יחסי? כמובן, המספרים שונים לחלוטין מערים אחרות כי זאת עיר ענקית. האם האכיפה באמת עוזרת או לא עוזרת? מה התהליכים? אנחנו חייבים ללוות את התהליך הזה כדי להגיע בסוף לצמצום מקסימלי. לכן חשובה לי מאוד עבודה יותר מפורטת.

<< דובר >> רננה גוטרייך: << דובר >>

בסדר גמור, אני רושמת לעצמי. לגב זה, אפשר לראות בכל הגילאים, מעל גיל 16, מספר הנפגעים בתאונות שמדווחות למשטרה הרבה יותר גבוה. דווקא בגילאים הצעירים, מספר נפגעים מתחת לגיל 16 הרבה יותר גבוה בתאונות שלא דווחו למשטרה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ברור למה הן לא דווחו.

<< דובר >> רננה גוטרייך: << דובר >>

נכון מאוד. זה גם אומר כמה נדרשת אכיפה בתחום הזה. תראו כמה רוכבים יש מתחת לגיל 16. במסמך אפשר לראות עוד הרבה נתונים, גם על הערים שציינת – מספר הנפגעים הגבוה ביותר לפי ערים – גם על חומרת הפגיעה, על המגדר ועל סוג הנוסע. המסמך כולו נמצא באתר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, וגם באתר הוועדה כחומר רקע. אתם מוזמנים להסתכל ואני מודה לך מאוד.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תודה רבה. חבר הכנסת אבוטבול ואחריו חבר הכנסת דוידסון.

<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>

קודם כול, יישר כוח על קיום הדיון הזריז, וזה המשך ישיר של בקשות של חברי כנסת, כולל גם אתה, היושב-ראש, לפעול בנושא הזה. ללשכתנו הגיעו הרבה מאוד תלונות על דברים כואבים שקרו, בפרט לאנשים מבוגרים, ביניהם גם חבר הכנסת לשעבר, הרב מוזס, שנפגע על ידי קורקינט ונמצא בטיפולים עד היום מאוד מאוד כואבים.

<< אורח >> היידי מוזס: << אורח >>

אבא שלי.

<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>

גם אבא של מר חסידים, שנמצא איתנו כאן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הבת של מוזס נמצאת כאן.

<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>

הבאנו אותם כדוגמה, אבל מגיעים עשרות מקרים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לפני ארבע-חמש שנים, בדיוק בתקופה שעבדתי על זה, נהרג בבני ברק ידיד טוב שלי, הרב אדרת. הוא יצא עם אשתו לטיול בערב ליד הבית ברחובות שקטים מאוד בבני ברק. הגיע בחורצ'יק על זה, והוא נפל בצורה פחות טובה ונהרג.

<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>

קודם כול, זה באמת דבר כואב שיכול להוביל גם למוות. לא מדובר רק בפציעות או בפציעות קשות, גם מוות וגם רכוש. כל הדברים האלה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

גם פציעות ראש.

<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>

תארו לעצמכם שהיה מצב שרכב יכול לעלות על המדרכות, להתחיל לטייל בתוך המדרכות ולדרוס אנשים. האם היינו מתייחסים לזה באותה צורה של קלות? ודאי שיש פה גם בעיות אחרות, שאין ביטוח, כפי שצוין בהתחלה. אותם אנשים לא יודעים למי לפנות בנושא הזה, והם שוכבים במיטה חודשים על גבי חודשים. חשוב מאוד שהדיון הזה ייערך, אבל שנדע איך אפשר לעלות רף בצעדי האכיפה? בעבר דובר על מספור של אותם כלים, כי אם אין מספר, אתה לא יודע למי לגשת וכל אחד עושה מה שהוא רוצה. זה באמת מאוד מסוכן.

נשמרתם מאוד לנפשותיכם. אני חושב שכל הגורמים המקצועיים, כולל הרלב"ד וכל אלה שנמצאים כאן, חייבים להעלות רף בטיפול בזה, כי חיי אדם הפכו להיות. כל האנשים שפונים, פונים בדמעות ואומרים לנו: תעשו משהו. אתם, כאן בכנסת, יכולים להזיז דברים. אני מקווה שנצא מפה היום עם כמה החלטות אופרטיביות ונוכל למגר את התופעה הזאת. כמו שיש שבילים מסוימים לאופניים, יש מקום לבני אדם ללכת על המדרכה. מרשים גם לבני אדם ללכת. הם צריכים ללכת בבטחה ולא שאדם הולך בתמימות ויכול למצוא את עצמו בבית העלמין. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תודה רבה. חבר הכנסת דוידסון.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, תודה על הדיון החשוב הזה. אני אספר לך שהתחלנו את הדיון ב-10:00 בוועדת התקשורת. יושבת-ראש הוועדה גלית דיסטל סיפרה שאתמול בלילה הבן שלה רכב על קורקינט ונפצע ממשאית. הוא מאושפז בבית חולים, ותראה את החיבור עם דיון שמתחיל פה עשר דקות אחרי. חברת הכנסת סיפרה מדם ליבה – אלה הילדים שלנו, ואין דבר יותר חשוב מזה.

אנחנו צריכים לקבל פה תשובות. המהלך שעשית עם המספר חשוב מאוד. אני רוצה להבין האם יש אכיפה בנושא הזה? כמה דוחות ניתנים? כמה כלים נלקחו מאותם אנשים, שהם סוג של עברייני תנועה? האם יש חינוך בכלל? מה קורה עם מערכת החינוך? אני לא יודע אם נציג משרד החינוך נמצא כאן. האם מדברים על זה? האם מסבירים את זה? האם יש איזושהי הסברה לתלמידים שדקה אחרי שהם יוצאים מבית הספר שוכרים קורקינט, או שיש להם קורקינט פרטי שלהם, הם עולים ומתחילים לדהור ב-50-40 קמ"ש ברחובות תל אביב או בכל עיר אחרת. זה התחיל עם אופניים, ואנחנו רואים שמספר הקורקינטים עולה ומספר האופניים יורד. פחות קונים אופניים ויותר קונים קורקינטים, ואלה המספרים. אני אומר לך שזה פסיק לעומת מה שקורה באמת במדינה. פסיק. יש הרבה מאוד בלי רישיונות, ואנחנו רואים אותם כל הזמן. אנחנו אומרים: אוי, א-ברוך, איך הוא נוסע וכמה זה מסוכן, אבל אנחנו לא עושים איזשהו מהלך קרדינלי כדי לחתוך את זה. נוחות ועזרה לאנשים להגיע ממקום למקום, הכול טוב ויפה, אבל לפני הכול – החיים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

יש רשויות שכמעט לא מטפלות בנושא.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני אומר לך, אני גר בנתניה, לא עושים כלום. כלום.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

נתניה היא לא עיר ענייה שלא יכולה לשים כוח אדם מתוך הפיקוח, עם פקחים רב-תכליתיים שיכולים לטפל בכמה דברים.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע מתי יתחילו לעשות? כשיקרה אסון.

לגבי תשתיות, בכנסת הקודמת הושקעו הרבה מאוד כספים במסלולי אופניים. האם יש תהליך להגדיל את השבילים האלה? אם אי-אפשר לבטח, בואו נוריד את הכלים האלה. אם חברות הביטוח לא מסכימות לבטח, בואו נוריד את הכלים האלה. שאלה אחרונה, גם ל-ממ"מ, מה קורה בעולם? אני בטוח ששם יש יותר הסברה ויותר חינוך.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כדאי שייתנו לנו נתונים השוואתיים באמת. לפני שנתחיל עם משרדי הממשלה, מרדכי חסידים, בבקשה.

<< דובר >> מרדכי חסידים: << דובר >>

בוקר טוב, קודם כול, תודה רבה לך היושב-ראש יעקב אשר, משה אבוטבול וחברה טובה היידי מוזס.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

היא תדבר אחריך. ספר לנו את הסיפור שלך.

<< דובר >> מרדכי חסידים: << דובר >>

אני לא איש דיבורים, אני אוהב לעשות. בנושא הזה לא ידעתי מה לעשות כאשר בוקר אחד אני מקבל טלפון מהרחוב, שאבא שלי עבר תאונה מאוד מאוד קשה. טוב שזה היה קרוב לבית שלי – אבא שלי בדיוק הלך לקופת חולים, והוא בן למעלה מ-85. אני מגיע לאזור, אני רואה אותו כולו מוצף דם. אני יכול להראות לך את התמונה, חבר הכנסת יעקב אשר, איך הוא נראה באותו רגע. אני לא ידעתי מה לעשות. אבא שלי שבר ידיים ורגליים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הוא היה הולך רגל? הוא הלך על המדרכה?

<< דובר >> מרדכי חסידים: << דובר >>

הוא בא לעבור כביש במעבר חציה, ופתאום הגיע אחד במהירות כזאת, שהעיף אותו לכל הרוחות. הוא קיבל מכה בכל רמ"ח אבריו.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מקורקינט?

<< דובר >> מרדכי חסידים: << דובר >>

מאופניים חשמליים. הוא שבר ידיים, שבר רגליים, שבר את השיניים שלו. אין עם מי לדבר – לא ביטוח, לא משטרה. הייתי כמה פעמים במשטרה במרכז כלל, ואין עם מי לדבר. אין מה לעשות עם זה, אין לזה מספר – כל מיני סיפורים. אבא שלי יושב בבית, וכל שני וחמישי הולך לפיזיותרפיה. יש לו כאבים גיד, כאבים ברגליים. שמו לו תותבות בשיניים, כאבים איומים. הוא לא רגיל לדברים האלה. כשאני הולך ברחוב, אני רק שומע את האופניים החשמליים מרחוק, אני לא זז. אני לא יודע אם הוא יפנה ימינה או שמאלה, ואני לא זז כי אני מפחד. אם הוא מולי, אני יודע מה לעשות, אבל הוא בא מאחור במהירות.

כל אברך שני בירושלים יש לו את האופניים האלה, והם ממהרים לכולל. כואב לי עליהם שהם ממהרים, אבל הם נוסעים על המדרכות בכזאת מהירות ואתה לא יודע מה לעשות. תרצה או לא תרצה, אתה נתקע בו. אני שומע אותו מאחור, ואני לא זז, עומד, לא זז לא ימינה ולא שמאלה. תרצה או לא תרצה, בסוף הוא נכנס בך. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תודה רבה. גב' מוזס, בבקשה.

<< אורח >> היידי מוזס: << אורח >>

כבוד היושב-ראש, חבר הכנסת יעקב אשר, תודה רבה על הדיון החשוב, לחבר הכנסת אבוטבול ולחבר הכנסת דוידסון. תודה למרדכי חסידים, דיברנו ביחד שאנחנו הולכים להילחם בזה בצורה הכי מטורפת. לראות את אבא שלי כבר שמונה חודשים שבר כלי, זה קשוח. אבא שלי שהיה פה חבר הכנסת הרבה מאוד שנים, איש חזק, איש גבוה. הפציעה גרמה לו לשבר בברך, לניתוח מורכב בארצות הברית. ממש שבר של החלפת ברך. הוא התנמך בצורה קיצונית מאוד וזה כבר לא אותו בן אדם. זה בן אדם שחושש לצאת מהבית כי במדרכה, ברחוב אלקנה, ברחוב של הבית שלו רוכב אופניים חשמליים דורס אותו, אומר סליחה, וממשיך הלאה. אין לו מושג מי זה, אין לו מושג מה זה, ועד לאותו רגע אבא שלי היה בן אדם בריא. אין לו היסטוריה רפואית וגם אין ממי לבקש עזרה כי אין לו מסמכים מה לתת.

בן אדם הגיע לגבורות, לגיל 80, וברגע אחד מחרבים לו את החיים. אנחנו יודעים שפציעות זה מוות שקט, וזה גרם לי לבוא, לבדוק את זה ולהיאבק. כמו שאמר חבר הכנסת דוידסון, בעולם יש אכיפה מטורפת, וכאן אני שומעת שבעיריית בת ים, נניח, יש אכיפה ממש טובה. בחור נסע על המדרכה, לוקחים לו את הסוללה – לך ברגל.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

רציתי לשאול אם באכיפה יש מושג החרמת כלי?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

כן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הממ"מ, נשמח מאוד לקבל נתונים גם על זה.

<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>

כמה פעמים מחרימים מכוניות כשנוסעים במהירות גבוהה?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה יותר קל, כי אתה לא צריך להחרים את האופניים עצמם. אתה לוקח את הסוללה וכבר השבתת את הכלי.

<< אורח >> היידי מוזס: << אורח >>

אני רוצה שהאכיפה תהיה משמעותית לאותו נער, שמעז לעלות על המדרכה, לאותו גבר. אתה מספיק גבר לעלות על המדרכה? אין בעיה, עד שתתגייס לא תוכל להוציא רישיון נהיגה.

<< דובר >> עידית חנוכה: << דובר >>

יש חקיקה בעניין הזה, שמעכבת את קבלת רישיון הנהיגה.

<< אורח >> היידי מוזס: << אורח >>

זה ממש חזק. צריך לראות שהדברים האלה קורים כי אותו נער צריך להרגיש את זה על בשרו. לא מספיק שתעניש את ההורים. ההורים ישלמו את הקנס, 1,000 שקל או 750 שקל. זאת בדיחה. זה הרי לא משפיע עליהם בכלל. אני עצמי צעירה, בת 44, אני יוצאת מרחוב קיבוץ גלויות בתל אביב. יצאתי על אופניים לרכוב סביב הים, ומולי הגיע רוב אופניים חשמליים שנראה בן 30 ומשהו. אני יוצאת על המדרכה – דוח, מעיף אותי. אני צעירה, לא קרה לי כלום חוץ מכמה שריטות.

היה אמור להיות פה גיא מרוז, שמגיש בטלוויזיה. הוא מהשמאל. זה לא ימין, לא שמאל ולא מרכז. כולם נפגעים. הוא אומר לי: בעוד שבועיים אני הולך להרים מאבק עם וולט, ואנחנו הולכים להיאבק בתופעה הזאת. אנחנו באמת צריכים לעשות יד אחת, כי המצב הזה, שאנחנו לא בטוחים על המדרכות, לא יכול להמשיך יותר.

בעזרת השם, מרדכי חסידים ואני רוצים לגשת לחקיקה והכי חשוב לתת לאותו נוער להרגיש את זה בכיס. אם הוא יידע שהוא לא יכול להוציא רישיון נהיגה, זה יכאב לו. גם אמר את זה חבר הכנסת עפיף עבד, וזה כל כך נכון. יש אזורים מסוימים בארץ שזה ממש טירוף. אני יודעת שבדימונה יש אכיפה חזקה, דיברתי עם ראש עיריית מודיעין ויש אכיפה חזק,. בתל אביב יש אכיפה חזקה, ואני רואה שליד הים כל הזמן נותנים להם דוחות, אבל זה צריך להיות בכל פינה. שימו את הפוקוס על זה. אם בזמן הקורונה נתנו דוח של 5,000 שקל על הפרת בידוד, זה הרבה יותר חמור מהפרת בידוד. הנתונים הם לא כ-1,500 פצועים אלא הרבה יותר. בכל שני וחמישי אנשים אומרים לי: אח שלי נפצע, הבן שלי נפצע. מספיק. הבריאות שלנו כשאנחנו הולכים על המדרכה – מה יותר מזה? מה אנחנו מבקשים? תודה רבה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תודה רבה. משרד התחבורה, תנו לנו תשובות לשאלות, לכיוונים, והייתי רוצה גם לדעת מי ייתן לנו סקירה על הרשויות המקומיות. יוחאי? אוקיי. בבקשה, משרד התחבורה, מה אתם עושים בעניין?

<< אורח >> איציק סרור: << אורח >>

בוקר טוב, אני מאגף הרכב במשרד התחבורה. כל רשות מקומית שרוצה להתחבר היום למערכת, ועיריית תל אביב הייתה החלוצה הראשונה, יש בה מערכת. הבעיה היא שהרשויות לא מתחברות, משום מה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מה זה להתחבר למערכת?

<< אורח >> איציק סרור: << אורח >>

למערכת הרכב, כמו שוטר שהיום עוצר אותי כדי לזהות לפי המספר, לשייך את המספר לבעלים ולשלוח לו דוח.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כמה רשויות התחברו למערכת?

<< אורח >> איציק סרור: << אורח >>

רק עיריית תל אביב.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת? זאת לא חובה?

<< אורח >> איציק סרור: << אורח >>

לא, הן לא חייבות להתחבר. הן מתנגדות.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זאת אחת הבעיות המרכזיות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

נאמר פה שבמודיעין יש אכיפה, אבל אם הם לא מחוברים, אין אפקטיביות של העניין.

<< אורח >> איציק סרור: << אורח >>

הם עוצרים את הבן אדם, לוקחים תעודת זהות ונותנים לו דוח. או מחרימים את האופניים. המטרה של הלוחית היא לאכוף על ידי מצלמות. אם הוא עוצר אותו, הוא יודע מי הוא, כי הוא לוקח תעודת זהות. אם הוא בורח לו, אין לו מה לעשות אם אין לוחית.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מה אתם עושים כדי שזה יהיה חובה בכל המדינה? מה צריך לעשות?

<< אורח >> איציק סרור: << אורח >>

לחייב את הרשויות. אני לא יודע של מי הסמכות לחייב אותן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

משרד הפנים צריך להיות בעניין. יש פה נציג ממשרד הפנים?

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתם מבינים מה נעשה פה? עבר פה חוק, מחייבים לשים מספר, אבל זה לא עובר לרשויות עצמן, כלומר לא יודעים מי הבן אדם בכלל. אז בשביל מה המספר? זה אבסורד.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

נציגת משרד הפנים, את רוצה לומר משהו בעניין הזה?

<< דובר >> בת אל בן עזרא: << דובר >>

כן. אני מהלשכה המשפטית במשרד הפנים. לא היינו ערים למה שהוא אמר כאן, אבל מכל מקום, זה לא חוק שהוא בתחום האחריות של משרד הפנים. החוק לייעול הוא תחת המשרד לביטחון לאומי והשר שאחראי על ביצועו זה המשרד לבל"מ. גם לפי סעיף 2 לחוק, האכיפה של הרשויות המקומיות היא בהתאם לנוהל שהוגש על ידי המשטרה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הייתי יומיים-שלושה ברשות מקומית, ושם יש הוראות של משרד הביטחון, למשל, בשעות חירום, הג"א, מל"ח, פס"ח וכו'. למשרד הפנים יש מנגנונים שלמים, שמפקח על זה, מחייב את הרשויות. מחייב להקים מחלקות למיניהן ופעילות בעניין הזה ולעשות כך וכך השתלמויות או דברים מהסוג הזה. השאלה היא איפה החיבור? זאת אותה מדינה, למי שלא יודע. זאת גם אותה ממשלה ואותם משרדים. האם נעשתה איזושהי עבודה, או שיכול להיות שזה חסר בחקיקה וצריך לטפל בזה שם. אתם אחראים על רשויות מקומיות ורשויות מקומיות מטפלות בחינוך, ברווחה וכו', אבל אתם אחראים לכך שהן יעשו את זה.

<< דובר >> בת אל בן עזרא: << דובר >>

נכון, אנחנו הרגולטור של הרשויות המקומיות, אבל יש כל מיני תחומים. לדוגמה, אדוני ציין את תחום הרווחה. משרד הפנים לא אחראי על הרשויות המקומיות בתחום הזה. גם בתחום החינוך – משרד החינוך. בחוק לייעול זה המשרד לביטחון לאומי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אם תהיה רשות מקומית שהחליטה שחוץ מראש עיר ומנכ"ל עירייה ודובר, הם לא פותחים מחלקת רווחה וכו', אתם תתקצבו אותם? אתם תקראו להם כדי לבדוק מה קורה איתם? זה יעלה באיזשהו דוח ביקורת שלכם כזה או אחר, או שתגידו שזה עניין של משרד הרווחה. הם החליטו שהם לא צריכים לטפל בבעיות רווחה בעיר.

<< דובר >> בת אל בן עזרא: << דובר >>

אין לי תשובה לשאלה הזאת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לי יש תשובה.

<< דובר >> בת אל בן עזרא: << דובר >>

ספציפית לגבי החוק הזה, לא מדובר בחוק שהוא בתחום האחריות של משרד הפנים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

משרד התחבורה, אתה רוצה להוסיף?

<< אורח >> איציק סרור: << אורח >>

כל נושא האכיפה בכבישים הוא לא של משרד התחבורה, אלא שח=ל הרשויות המקומיות ומשטרת ישראל.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

האם אנחנו לא צריכים לקחת את החקיקה הקיימת ולשפר אותה, או להוסיף עליה בתקנות או בדברים מהסוג הזה, כדי לגרום לכך שתהיה אכיפה? מישהו צריך לקחת אחריות. תכף נשמע מה עושה המשטרה, כמה דוחות ניתנים וכו', והיא זרוע אחת. הזרוע השנייה, וזה חלק הארי של נושא הדיון פה היום, הוא מה קורה עם האכיפה של הרשויות המקומיות. הרשות המקומית היא מכפיל כוח, ובואו לא נשכח שבחלק גדול מהרשויות יש שיטור עירוני, כלומר יש שילוב של משטרה עם שיטור עירוני מקומי. לכן אנחנו צריכים לקבל תמונה מה קורה. לא יכול להיות שיש ערים שזה לא קיים אצלן בכלל.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אני אשמח להתייחס לדברים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בבקשה, שלטון מקומי.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

תודה רבה. קודם כול, אני אתחיל מהסוגיה של הסמכות המקבילה והשאלה על סמכויות הרשויות המקומיות. נאמרו כאן דברים, בין היתר על עיריית נתניה ובכלל. הסמכות הראשית לאכיפה של כלי תחבורה קלים ובכלל תחום התעבורה, היא סמכות של משטרת ישראל. כאשר מדובר בכלי תחבורה קלה, נקבעה סמכות אכיפה מקבילה לרשויות המקומיות, לא סמכות בלעדית, והיא וולונטרית. החוק קובע שעל מנת שרשות מקומית תוכל לאכוף, בראש ובראשונה צריכה מועצת הרשות המקומית לקבל החלטה שזה תחום שהיא מעוניינת לבצע אכיפה לגביו אצלה, ואחר כך היא צריכה לשלוח פקחים להכשרה ייעודית מיוחדת, שצריכים גם להיות מאושרים אחד-אחד כפקחים שמוסמכים לבצע את האכיפה על ידי השר לביטחון לאומי, ובהסכמה של שר נוסף. אני יכולה לבדוק בעוד רגע מי עוד צריך להסכים לכך.

כדי שרשות מקומית תוכל לבצע את האכיפה מלכתחילה, היא צריכה לעבור את המסלול הזה, עם התחנות שבדרך. ברגע שרשות מקומית מחליטה ומבצעת את כל המהלכים, ומסמיכה את הפקחים הללו, הם יכולים לבצע אכיפה במספר דרכים. דרך פשוטה ורגילה היא לעצור את אותו אדם שביצע עבירה בפניו, לדרוש ממנו הזדהות ולהושיט לו את הדוח. דרך אחרת שהתחלנו לפעול כדי לקיים אותה, היא אכיפה מצולמת. בסוגיית אכיפה מצולמת יש כמה היבטים: אחד, זה ממשק עם משרד התחבורה, שנושא בחובו עלות כספית. כלומר, רשות מקומית שבחרה לבצע אכיפה, צריכה לדעת שיש עלות כספית לממשקים עם משרד התחבורה, וזאת שאלה האם מבחינת היכולות שלה, עלות-תועלת - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

איזו עלות כספית?

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

ליצירת הממשק ולמיטב ידיעתנו, גם לשאילתות. משרד התחבורה לא מעמיד את המידע הזה ללא תשלום. משרד התחבורה, אני אשמח אם תתייחס לזה. למיטב ידיעתנו, משרד התחבורה לא מעמיד מידע מהסוג הזה לרשויות המקומיות בלא תשלום.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני לא מצליח להבין.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לאופנועים ולרכבים זה בסדר?

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

לא, גם זה נעשה בתשלום. משרד התחבורה מעמיד מידע לרשויות המקומיות בתשלום.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אמרת שרק תל אביב מחוברת. זה אומר שרק תל אביב מחוברת גם לגבי אופנועים ורכבים? אלה מצלמות אחרות בנושא אופניים חשמליים?

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

כשמצמידים לרכב שפועל שלא כדין ויש לרשות המקומית סמכות אכיפה לגביו, ההצמדה של דוח התשלום, של הודעת הקנס לשמשה של הרכב נעשית בלא זיהוי של אותו אדם, והשאילתה מתבצעת לאחר מעשה. כאן יש מקרה קצת אחר לפעמים.

<< אורח >> איציק סרור: << אורח >>

וגם לרכב זה בתשלום.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אמרתי, משרד התחבורה מעמיד את המידע בתשלום. מעמיד בתשלום. אדם שהוצמדה לרכב שלו הודעת הקנס, יכול לשלם אותה ובכלל לא מגיעים למצב שיש שאילתה. אני שוב אומרת שהשאלה לגבי אכיפה באמצעות הסתייעות במאגר המידע של משרד התחבורה, היא שאלה בפני עצמה, כי יש עלות בצידה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני עדיין לא קולט את העלות. אני יכול להבין דבר אחר, שיכולים להגיע להסכם עם אותן רשויות, שמההכנסות של הקנסות, משרד התחבורה יקבל חלק. אבל לרכוש זה מיקור חוץ? זאת חברת-בת של האומות המאוחדות? זה משרד התחבורה שלנו.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

המוסד לביטוח לאומי מעמיד את המידע בלא תשלום לרשויות המקומיות; משרד התחבורה מעמיד את זה בתשלום. יש לנו כמה וכמה גופים ציבוריים, לצערנו, שהעמדת המידע שלהם לרשויות המקומיות נעשית בתמורה. אנחנו פועלים בנושא ואנחנו מדברים על זה פעם אחר פעם.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני כבר כמה שנים בכנסת, ואת זה לא שמעתי.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

כנראה שלא דיברנו על זה בדיונים בפניך, אדוני, אבל זה משהו שאנחנו מדברים עליו פעם אחר פעם אחר פעם.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

את אומרת שרשות מקומית שאין לה אמצעים כמו לעיריית תל אביב, תחשוב פעמיים אם כדאי להיכנס למערכת כזאת. אני אגיד לך מה יותר מטריד אותי, שיש רשויות מקומיות כמו תל אביב ואולי גם כמו אחרות, הן גדולות יותר ויש הרבה מאוד טראפיק. שם אומרים: יהיו הרבה קנסות, זה יחזיר לנו. רשות מקומית אחרת יותר שקטה, אבל גם במקום שקט יכולים להיהרג ולהיפצע אנשים. ודאי שהם גם מוציאים כסף, גם הכנסות גדולות לא יהיו להם מזה. משהו לא נכון בכל חבילת האכיפה הזאת.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

נכון. ועכשיו אני מגיעה לסוגיית האכיפה המצולמת. כמו שאמרתי, יש כאן שתי סוגיות: באכיפה המצולמת האחת זה מאגר המידע והתשלום בעדו, והשנייה היא סוגיה שקיימת באופן כללי כרגע בשאלת האכיפה המצולמת של הרשויות המקומיות, סוג המצלמות, סוג המצלמות שבהן ניתן לבצע את האכיפה. הנושא הזה עלה גם בפסיקה של בית המשפט המחוזי, גם בעמדה שהרשות להגנת הפרטיות העבירה, היכולת לבצע אכיפה במצלמות מסוג LPR נמצאת כרגע - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא רק לגבי כלי רכב.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אמרתי, אכיפה מצולמת בסוג המצלמות הזה, למעט בנתיב תחבורה ציבורית, שם זה מוסדר בצורה מפורשת ועוגן בחקיקה ראשית. בסוגים אחרים, השימוש בסוג המצלמות הזה, של LPR, לא מעוגן בחקיקה ראשית. כפי שאמרתי, יש גם פסיקה של בית המשפט המחוזי, גם עמדה של הרשות להגנת הפרטיות בדבר היכולת לעשות שימוש.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

רגע, תעצרי, אני אחזור אלייך. מה נעשה בעניין הזה מבחינת חקיקה?

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

זאת בדיוק המילה האחרונה שעוד רציתי לומר. שתי הצעות חוק פרטיות הונחו בנושא.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

למה פרטיות? אני לא מבין. אני מאוד אוהב הצעות חוק פרטיות.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

זה משהו שאפשר היה לעשות גם לא בפרטי. הצעות החוק הן של חבר הכנסת איתן גינזבורג וקבוצת חברי הכנסת, והשנייה של חברת הכנסת יעל רון בן משה. שתי הצעות חוק פרטיות שהונחו על שולחן הכנסת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

האם הצורך שעלה בעקבות הדיונים בבג"ץ, בבתי המשפט וכו', מדבר על שינוי חקיקה ראשית, או אולי המשרד יכול היה בתקנות, כשצריך את אישור הוועדה או לא?

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

בדיוק מה שרציתי לומר, אדוני. השאלה שלך מבוססת ניסיון, וזה בדיוק מה שרציתי לומר. גם כאן, את התוספת ה-11 לפקודת התעבורה ניתן לתקן באמצעות הסכמה של מספר שרים, ובאישור ועדת הכלכלה. לא נעשתה עבודה של משרדי הממשלה כדי לבצע את התיקון, ולכן הונחו הצעות חוק פרטיות, וגם הן מאפשרות תיקון של התוספת ה-11 לפקודת התעבורה. אלה שתי דרכים מקבילות שבהן ניתן לבצע את התיקון.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני אגיד לכם את דעתי עוד לפני סיום הדיון. האחריות על נושא התחבורה נמצאת בידי משרד התחבורה, והוא צריך להיות הגוף המוביל. יש משרדים שאמורים לאכוף, להפוך את זה לכוח משותף. אבל אם יש כל כך הרבה חורים בחקיקה הזאת – אגב, זה לא רק על כלים חשמליים. גם נושא המצלמות לא מוסדר וזה אומר שאנשים מקבלים דוחות, יכול להיות שהם משלמים ואחר כך מתברר למפרע שזה לא היה חוקי, ויצטרכו להחזיר להם. גם נושא האכיפה הופך להיות משהו שאומרים עליו: עזבו, בכל מקרה הם לא יכולים לגבות מאיתנו. אם אתם יודעים שיש חורים, למה המשרד לא יוזם חקיקה כדי לסגור את העניין הזה? למה המשרד לא יוזם חקיקה להקמת צוות? אני אומר כבר עכשיו שהוועדה רואה את זה בצורה הכי מחייבת שאפשר. שוב, אין לנו הרבה מאוד סמכויות בעניין הזה, אבל אני קורא למשרד התחבורה להקים צוות בין-משרדי כאן ועכשיו, כדי לקחת את כל סל החקיקות הקיימות ולראות איך בונים עם זה מערכת. גם התייחסות לנושא המידע, התשלום על המידע.

<< אורח >> איציק סרור: << אורח >>

גם כך כל הרשויות מחוברות היום למאגרי המידע לגבי חניות, ארנונה, קנסות. הן מחוברות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בסדר, אבל אתם יכולים גם לחייב אותן. אם צריך תיקון חקיקה, אנחנו נעזור לכם בזה. אנחנו נהיה הרעים. כשאני העברתי את התקנות, היו כל מיני אנשים שרוכבים הרבה על אופניים חשמליים, ואמרו לי: מה אתה עושה? למה אתה מזיק לנו? אמרתי: אני מזיק לכם? אני מציל אתכם ואת אלה שאתם הורגים בדרך. אני אומר גם כאן שחייבים לקחת את כל המערכת, ולייצר אכיפה. רעיון האכיפה הוא לא כדי שהרשויות יתעשרו מקנסות אלא כדי לייצר הרתעה. כשאתה מייצר הרתעה, הנתונים יירדו. אם אנשים יודעים, כמו שאמרה כאן קודם היידי, שבסוף זה אישי, גם מחרימים דברים וזה גם יפגע בהם ברישיון הנהיגה – אגב, מתברר שיש הצעת חוק בעניין הזה. מי שהורשע בעבירות של אופניים חשמליים, אפשר לדחות לו - - -

<< אורח >> היידי מוזס: << אורח >>

אני מתכוונת להביא את זה ליריב לוין.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, זה כבר הונח לשנייה ושלישית.

<< דובר >> עידית חנוכה: << דובר >>

זה כבר עבר הכנה לשנייה ושלישית.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני מבקש את תשומת ליבכם גם כלפיי וגם כלפי אחרים. אתה יודע, ניקוי שולחן זה גם אופוזיציה וקואליציה, וצריכים להגיע להבנות.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נתמוך בזה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה מה שאני אומר, לדאוג שזה ייכנס פנימה. זה חוק ממשלתי, אפילו לא פרטי. מי יזם אותו?

<< דובר >> עידית חנוכה: << דובר >>

הממשלה, משרד התחבורה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

יפה. למה אתם לא מספרים על זה?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

יש לי הרגשה שאתם לא כל כך בעניין, סליחה שאני אומר. גם נתון כזה, שיש הצעת חוק ממשלתית, המשרד לא – אבל אני לא עושה עכשיו חשבונות אחורה.

<< אורח >> איציק סרור: << אורח >>

היועצת המשפטית שלנו לא הגיעה היום.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

חבל מאוד, אני לא יודע במה הם עסוקים, אבל זה פיקוח נפש, וזה דבר שאי-אפשר לוותר עליו. אנחנו נקיים ישיבת מעקב, והוועדה קוראת לשרת התחבורה ולמנכ"ל המשרד להקים צוות בין-משרדי בראשותכם. אני בטוח שמשרד הפנים ישתף פעולה, אני בטוח שהמשטרה תשתף פעולה. אם צריך החלטת ממשלה על זה, אז שתהיה החלטת ממשלה, אבל לא צריך. למה. יש לכם כלים ביד, אתם סטטוטוריים. יש הרבה דברים שגם בלי חקיקה ראשית אפשר יהיה לעשות בתקנות כאלה. כמו שבאתי עם הלוחיות, ובסוף התברר שאפשר לעשות את זה בתקנות ולא צריך חקיקה ראשית. אותו הדבר גם כאן, אבל אתם צריכים לבוא עם כל חבילת הדברים הללו כדי לייצר הרתעה בעניין הזה. אני חושב שזאת מסקנה ברורה מהדיון הזה, ויסכימו איתי גם חברי הכנסת.

אופק צח, בבקשה.

<< דובר >> אופק צח: << דובר >>

אני כתב התחבורה של ערוץ 13. אני נמצא כאן כדי לדבר על משהו בשם הציבור, אחרי כתבה שעשיתי, וזה מתחבר מאוד לעניין האכיפה וגם לעניין המצלמות. בחודשים האחרונים מגלים תושבים בתל אביב שהם קיבלו קנסות של עשרות אלפי שקלים ואלפי שקלים, משום שהם רכבו בלי קסדה על קורקינט חשמלי. הם באמת רכבו בלי קסדה, אבל איך זה מגיע לעשרות אלפי שקלים? עיריית תל אביב התחילה להפעיל בחודשים האחרונים מצלמות שמצלמות את הרוכבים. לטענת העירייה, יושבים פקח או פקחים מאחורי הקלעים, ונותן קנס לאותם רוכב או רוכבת. הקנסות האלה מגיעים כמה חודשים אחרי שבוצעה העבירה. אני ראיינתי אדם שקיבל קנסות בסך 28,000 שקלים, כלומר 28 קנסות בסך 1,000 שקלים כל אחד. את העבירות הוא עשה ביולי, ואת הקנסות הוא התחיל לקבל בדצמבר. כנראה יש לעירייה איזשהו פער בשליחת הרבה קנסות בבת אחת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני אגיד במילים אחרות, אם שבוע לאחר שהוא עשה את העבירה הוא היה מקבל הודעה על 1,000 שקל קנס, כנראה הוא היה מפסיק. נכון שההכנסות של העירייה היו יורדות, אבל לפחות הוא היה נוהג כשורה, והוא גם לא ייפגע אם הוא ייפול כשהוא עם קסדה.

<< דובר >> אופק צח: << דובר >>

זה נכון. אגב, ראיינתי את האדם הזה לפני כשלושה שבועות והקנסות היו בגובה 28,000, ועכשיו הוא קיבל הודעה שהם עלו ל-42,000 שקלים. עוד 14 קנסות. אני לא יודע איך הוא ישלם את זה. אני לא מתייחס לחוקיות של הקנסות, זה עניין של ייעוץ משפטי האם באמת מותר להשתמש במצלמות או אסור. העירייה אומרת שזה כלי עזר לפקח, ואני לא יודע אם יש לעירייה הסמכה מפורשת בחקיקה לאכוף באמצעות מצלמות עבירות כלפי דו-גלגלי. אני בעד אכיפה, ובתור כתב תחבורה אני מתעסק הרבה בקנסות, בדוחות ובאכיפה. אני בעד. אני מתלווה גם למשטרת התנועה כמעט בכל שבוע-שבועיים, כדי להראות כמה זה חשוב, ועדיין, יש מקום שבו אכיפה הופכת להיות לא אפקטיבית. אותו אדם שקיבל קנס בגובה 42,000 שקלים, או מישהי אחרת שקיבלה קנס בסך 7,000 שקלים - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני אשמח לשמוע מעיריית תל אביב על החלוקה כי יש כמה אפשרויות של אכיפה. האפשרות הכי קלה היא שיושב פקח בחדר ממוזג, ומרביץ דוחות. לא משנה שחייבים לתקן את העניין הזה, ולדעתי, דוח שלא מגיע תוך עשרה ימים, אתה לא יכול להצמיד לו 20 דוחות. צריך למצוא פתרון לעניין הזה.

אני אספר לכם, כשהייתי ראש עיר התנגדתי מאוד לכך שיעשו מענה קולי במחלקות, באגפים. פקידים יודעים שברגע שיש מענה – פעם קראו לזה מזכירה אלקטרונית, אתם מכירים את זה? תשאיר הודעה. פקיד שלא צריך לשמוע תלונות או בקשות, או לדבר עם אנשים, יודע שהוא לא חייב לעבוד קשה. הוא ישמע אחר כך, הוא לא ישמע אחר כך, אולי זה כבר יהיה אתרוגים אחרי סוכות וזה לא יהיה רלוונטי. אותו דבר גם כאן. יש אלמנטים של אכיפה שהם הרבה יותר חזקים. זה פקח שרואה עבירות תנועה חמורות, או שהוא עוצר מישהו שאין לו קסדה, ומחרים במקום את הסוללה או נותן לו דוח במקום. למוחרת הבחור הזה לא ייסע שוב בצורה הזאת. אבל מה, בורחים למתוק. מה החלק המתוק?

אני לא מדבר על עיריית תל אביב. קודם כול, אני משבח את עיריית תל אביב שלקחה את זה ברצינות, אבל זה עלול לקרות. העובדים מתרגלים לכל מיני דברים, אז אתה עושה סדנאות וכל מיני דברים כאלה. הכול בסדר. אבל אם מחלקת הפיקוח נותנת דוח על עשרות אלפי קנסות שהם טיפלו, אף אחד לא בודק האם זה טיפול פרונטלי, האם זה רק מהמצלמות, האם זה בן אדם אחד עם 40-30 דוחות. צריך לעשות חשיבה הרבה יותר עמוקה, ואנחנו חייבים להגיע למצב שבו רשויות מקומיות יהיו חייבות, חייבות. אני אומר ליועץ שלי שנמצא כאן, שאני מבקש הצעת חוק פרטית, של חיוב הרשויות המקומיות לאכוף.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אנחנו נתנגד.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני יודע, אבל כאן אוכל להגיד את מה שאני לא אומר במקומות אחרים, שיצטרכו שיפוי בעניין הזה בצורה כזאת או אחרת. הרשויות המקומיות חייבות לטפל בעניין הזה. ניתנה הסמכה, ולא יכול להיות שרק רשויות שיעשו מזה קופה, יעשו את זה, ואחרות לא. ואני לא אומר שהן עושות את זה בגלל שהן עושות קופה.

<< דובר >> אופק צח: << דובר >>

משפט אחרון, חבר הכנסת. במקרים האלה, אנשים פונים לתובע העירוני, והוא לא מוכן לבטל להם את הקנסות. זה נגרר לבית המשפט והיה אחד שהגיע לבית המשפט והצליח לבטל חלק מהקנסות, אבל אני לא מבין למה לעירייה לגרור אנשים לבית המשפט. זה לא מועיל לאף אחד. איל, הנציג שנמצא כאן, הוא נציג בטיחות בדרכים ולא אכיפה. אני יכול להעיד שאתמול עד הלילה הוא היה בתאונה בדיזנגוף כדי לראות בעיניים שלו כמה זה חשוב לו. נוצר אבסורד מאוד גדול, שלא שווה להתקין לוחית רישוי, למה? כי אם פקח תופס אותך, אתה תקבל קנס בסך 500 שקלים על זה שרכבת בלי קסדה, ועל שחרור הכלי עוד 300 שקלים, אבל קנס מהמצלמה הוא 1,000 שקלים. התוצאה היא שיש תמריץ לא לשים לוחית רישוי, ואם תסתכל על התגובות לכתבה שלי, כולם כותבים: לא שמים לוחית רישוי. מה עשינו בזה?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני רוצה לדעת כמה נוסעים על קורקינטים שאין להם לוחית, כמה קנסות הם קיבלו?

<< דובר >> אופק צח: << דובר >>

הם לא יכולים לקבל באמצעות המצלמה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא במצלמה, ועל זה בדיוק אני מדבר, על הפרונטלי.

<< דובר >> אופק צח: << דובר >>

על ידי פקח, אבל אם העירייה עברה לאכוף באמצעות מצלמות, מי ששם לוחית רישוי מקבל קנס בסך 17,000 שקל קנס, 8,000 שקל קנס, 42,000 קנס. מה עשינו בזה? לאנשים ששומרים על החוק, אמרנו: למה אתם שומרים על החוק?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תודה רבה. לפני עיריית תל אביב, יוחאי, רצית לומר משהו?

<< אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >>

אני רוצה לדבר על השיפוי. אני ראש מינהל ביטחון בחירום, מרכז השלטון המקומי. אנחנו יודעים שיש רשויות מקומיות שאין להן מערכי אכיפה ברשות המקומית.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בכלל?

<< אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >>

כן, יש כאלה. מערך האכיפה היחיד שיש להן ברוב הרשויות, ומדובר ב-100 רשויות, ברוך השם, זה השיטור המקומי. במסגרת חוק השיטור המקומי, עמדנו על כך שהשינוי יהיה רב-תכליתי. גם בנושא שכרות וגם בנושא מניעת עבירה שהולכת לקרות. למשל, שיכור שניגש לרכב לנהוג, הוא יכול לעכב אותו עד להגעת שוטר וכו'. בשיטור המקומי הרשויות המקומיות עושות בזה שימוש, בנושא אכיפת עבירות של קורקינטים, כמובן בהסמכה. אף אחד לא משפה את הרשויות המקומיות בניגוד לגופים אחרים, שכן משופים. יש להם ניידות שהם מקבלים מהרלב"ד, ויותר מזה, גם בנושא ההסברה, הרשויות המקומיות היו עושות עד עכשיו במצ'ינג כזה או אחר, במימון של הרלב"ד, גם זה כבר קוצץ. אם התחלנו עם 40 מיליון שקלים לפני 10 שנים, כשמינו את מנהלי מטות הבטיחות ברשויות המקומיות - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אתה מדבר על הסברה כללית, ולא בעניין הזה.

<< אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >>

גם זה. זאת המניעה עצמה מול אוכלוסיות של אנשים מבוגרים, מול ילדים, מול בתי ספר. כל הדברים האלה. בעבר זה היה 40 מיליון שקלים, אבל קיצצו בתקציב הרלב"ד ובהתאם גם התקציב של הרשויות המקומיות קוצץ עד 6 מיליון שקלים. לפני שבועיים הוא קוצץ בכלל. למה? זה בניגוד לתקצוב של הרלב"ד שעלה ל-350 מיליון. למה? כי אלה 6 מיליון שקלים, וממילא זה לא עושה את העבודה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הרלב"ד, בבקשה.

<< אורח >> יונתן אילן: << אורח >>

בוקר טוב, אני מנהל חטיבת המחקר והמידע ברלב"ד. קודם כול, תודה רבה על הדיון החשוב הזה. אנחנו מברכים על כך.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מי מנכ"ל הרלב"ד?

<< אורח >> יונתן אילן: << אורח >>

גילי גלעד כהן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

למה הוא לא חושב שלדיון כזה הוא צריך לבוא איתך ביחד?

<< אורח >> יונתן אילן: << אורח >>

יושב-ראש הרלב"ד הוא תת-ניצב בדימוס מוטי אדרעי, שנכנס לפני כמה חודשים לתפקיד. תודה על הדיון, ואני אתחיל בסקירה. יכול להיות שעל חלק מהנתונים לא דובר כאן.

היום אנחנו עומדים על 155 הרוגים בתאונות דרכים מתחילת השנה. מדובר בירידה לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בכלל או בנושא הזה?

<< אורח >> יונתן אילן: << אורח >>

בכלל. אבל אנחנו רואים עלייה בתאונות, בניגוד למגמת הירידה במיקרו מוביליטי, בכלים זעירים. ב-2025 נהרגו 25 רוכבי כלים זעירים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כמה עוברי אורח?

<< אורח >> יונתן אילן: << אורח >>

אני תכף אגע בזה. זה נתון מאוד חדשני שהוצאנו. יש צמיחה חדה בכל מה שקשור לקורקינט חשמלי. כשאנחנו מנתחים ניתוחי עומק, מה אנשים מדווחים – מתקשרים למוקד 100 או מתקשרים לרשויות המקומיות – אנחנו רואים עלייה חדה מאנשים שמוטרדים מקורקינט חשמלי שנוסע על המדרכה, הפרדה בין משתמשי הדרך. זה משהו שעלה, כמו שאמרו מר חסידים וגב' מוזס. הפרדה בין משתמשי הדרך זה אחד הדברים שהכי מטרידים את הציבור, וכלים חשמליים רבים אין להם לוחית זיהוי. אנחנו מתרשמים שמדובר – אני לא יודע אם לומר רוב – בהמון. השנה נעשה תצפית וננסה לאמוד את התופעה הזאת. בסוף יש שני מרכיבים בלוחית רישוי: 1. חוץ מהיכולת לאכוף, לוחית רישוי מעידה על נורמות ציות לחוק. אדם שמתקין לוחית רישוי, נורמות הציות שלו לחוק יותר גבוהות. אדם שלא מתקין לוחית רישוי, נורמות הציות שלו לחוק נמוכות, ובהתאם לכך גם ההתנהגות שלו נמוכה.

<< אורח >> היידי מוזס: << אורח >>

יש נתונים לגבי פצועים ששוכבים בבתי חולים?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

רגע. הוא מדבר על דבר אחד, ואת לקחת את זה - - -

<< אורח >> יונתן אילן: << אורח >>

האלמנט השני הוא הגיל. ילדים לא יכולים להתקין לוחית רישוי, כי הם לא זכאים להתקין אותה. אני אדבר על ריאיון עומק שערכתי עם ילד, שרכב בלי קסדה וכו'. שאלתי אותו למה הוא לא מתקין לוחית רישוי, הוא אמר לי: אם אני אתקין לוחית רישוי, יתפסו אותי. למה שאני אתקין לוחית רישוי? אם אני לא מתקין לוחית רישוי, אף אחד לא מגיע אליי. יש פה איזשהו עיוות בכך שהקדמנו את המאוחר, ואני מקווה שזה ישתפר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אם יעצרו אותם בדרך כי אין להם לוחית רישוי, וייקחו להם את האופניים - - -

<< אורח >> יונתן אילן: << אורח >>

יש היום 11 הרוגים מכלים זעירים, חמישה אופניים חשמליים, ארבעה קורקינטים. כלים לא מרושיינים זאת גם תופעה מאוד רחבה. אנחנו מדברים על קורקינטים ואופניים חשמליים, כשלכאורה אפשר להוציא להם לוחית. יש המון כלים לא מרושיינים. המון. תלת-אופן, סקייטבורד וכל מיני בני כלאיים, ואנחנו אפילו לא יודעים לומר מה היקף התופעה כי אין מעקב על היבוא שלו, ואין להם בדיקת תקינות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אין להם הגדרה?

<< אורח >> יונתן אילן: << אורח >>

אין להם הגדרה ואין להם בדיקת תקינות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

יש גם מכוניות בימבות כאלה, שאין להן הגדרה.

<< אורח >> יונתן אילן: << אורח >>

נכון, ותכף נאמר מה אנחנו עושים בהקשר הזה.

עוד דבר ששמנו לב אליו הוא עלייה מאוד גבוהה בדיווחים על שליחים שנוהגים בכלים חשמליים. הציבור מאוד מוטרד מזה, כי לוקחים לו את הדרך. שאלת, אדוני היושב-ראש, מה לגבי המפגש בין הולכי הרגל לקורקינטים ולאופניים החשמליים. ממש לפני כמה ימים ביצענו ניתוח חדשני, ואנחנו מדברים על עלייה של כמעט 50% בהיפגעות קשה, כלומר הרוגים ופצועים קשה, בין כלים זעירים לבין הולכי הרגל, רק הולכי הרגל. זאת עלייה מאוד מטרידה. הקבוצה הזאת היא קבוצת מיקוד אצלנו, וזה במגמה הפוכה לירידה בכלים דו-גלגלים אחרים – אופניים, אופנוע, קטנועים. בהם יש ירידה, ופה יש עלייה, כלומר המגמה מתהפכת. הפרדת משתמשי הדרך היא דבר מאוד חשוב.

לגבי הקיצוץ בתקציב, התקציב לרשויות המקומיות הוא 4.5 מיליון והוחלט שהוא יירד. במקום זה מגיעים דברים הרבה יותר גדולים, וזה לא מגיע לבד. אנחנו מדברים על הקצאה של 120 מיליון שקל לפרויקט עיר בטוחה, ואני מקווה שהוא ייצא בחודשים הקרובים. עיר בטוחה זה תשתיות. הדיון היום עוסק באכיפה, אבל יש עוד זרועות: הזרוע התשתיתית. התשתית צריכה להיות סלחנית, צריכה לאפשר הפרדה בין משתמשי הדרך, ויש את זרוע החינוך. בעקבות התקציב החדש, אנחנו מקדמים חינוך והסברה, עושים קמפיינים. אני לא יודע אם שמעתם לאחרונה, זה התחיל עכשיו ממש חזק ברדיו וברשתות החברתיות. אנחנו פונים להורים של משתמשי הכלים ויש לנו השנה תקציב לשיתוף פעולה עם משרד החינוך להסברה לכיתות ט'. זה הגיל שאנחנו מזהים, שהילדים מתחילים להתבשל סביב הכלים הללו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לאורך כל חיי הפוליטיים כאן הייתי חסיד גדול מאוד של הרלב"ד, לפחות במה שחשבתי שהוא צריך לעשות. אחד הדברים הוא לעשות מחקרי עומק ולהגיע למסקנות, אבל אי-אפשר לעצור שם, כי עם המסקנות האלה מישהו צריך לעשות עבודה של המשרד. נושא החינוך מבורך מאוד, והנושא השני שדיברת עליו מבורך מאוד – עיר בטוחה והכול, ואני לא ממעיט בדברים האלה. למרות שתחנך, אם אין אכיפה, איש הישר בעיניו יעשה. זה ממש בפני עיוור תיתן מכשול כי אם לא אוכפים, ואבא אומר לילד שלו: את תיסע בלי קסדה, אבל לא קורה כלום ואף אחד לא אומר לו שום דבר, הדברים האלה יימשכו.

הרי אנחנו באנו וחוקקנו חוקים כדי שאפשר יהיה לעקוב אחרי זה ולעשות עם זה משהו. כרגע האכיפה וולונטרית, ובדרך כלל היא תהיה רק במקומות יותר חזקים כלכלית. אני רוצה לדעת אם לממ"מ או למשרד התחבורה יש נתונים. יש היפגעות בכל הערים, לא רק בתל אביב. ברור שבתל אביב זה אינטנסיבי יותר וגדול יותר כי המספרים גדולים יותר, אבל אני לא בטוח שיש ערים בינוניות, לא כפר קטן – תן לי נתונים באחוזים מהאוכלוסייה.

<< אורח >> יונתן אילן: << אורח >>

היושב-ראש, ברחובות, למשל, שזאת עיר בינונית במרכז, ההיפגעות שלה בהקשרים של הולכי רגל עם דו-גלגלי ובכלל עם דו-גלגלי מאוד גבוהה ביחס לאוכלוסייה שלה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ומול תל אביב?

<< אורח >> יונתן אילן: << אורח >>

הרבה יותר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הינה, הינה. זה נותן תשובה למה חייבים שבכל עיר תהיה אכיפה, ולא רק בתל אביב. אתה יודע מה, זה לא רק ברחובות אלא בעוד הרבה ערים לא גדולות, עם 30,000, 40,000, 50,000 או 100,000 תושבים. כיום אין שום מערכת אכיפה. כלום. יש להם אפשרות להסמיך פקחים, ואני לא מבין למה המדינה צריכה לתת לרשות מקומית להחליט שבזה היא לא מטפלת. אני רוצה לראות מה יקרה אם ראש עיר יכנס מסיבת עיתונאים ויגיד: אני לא מפעיל אצלי אגף חינוך.

<< אורח >> היידי מוזס: << אורח >>

גם משרד התחבורה, שיפתחו את זה ללא תשלום. מה זאת אומרת שצריך לשלם? לא הבנתי.

<< אורח >> יונתן אילן: << אורח >>

אני אגע בלב הבעיה בהקשר לאכיפה. החזון בכלל, גם של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים וגם של משטרת ישראל, זה מעבר לאכיפה דיגיטלית. בסוף יש מחסור בפקחים, יש מחסור בסיירים, וכדי לאפשר אכיפה דיגיטלית, נושא התקנת הלוחית הוא קריטי. אני חוזר על מה שאופק אמר, אנשים אומרים שלא משתלם להם להתקין לוחית. כלומר, אם צריך להתמקד באכיפה, זאת אכיפה על התקנת לוחית. אני לא אגע במספרים של המשטרה כי הם תכף ידברו, אבל אני יודע שניתנו המון דוחות בהקשר הזה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

שוב, זה נגמר בדוח ובקנס. אם זה דיגיטלי זה נגמר בדוח ובקנס, וזה לא נגמר בכך שאותו בחור לא יוכל לעשות רישיון כשיהיה חוק כזה, וזה לא נגמר בזה שלקחו לו את האופניים, ואבא שלו אמר לו: אני כבר לא קונה לך אופניים חשמליים כי לא עשית מה שצריך לעשות. לך זה משהו דיגיטלי, נחמד, שמצטבר לסכומים כאלה ואחרים. זה טוב, זה גם הרתעה, אבל זה לא - - -

<< אורח >> יונתן אילן: << אורח >>

ברשותך, היושב-ראש, אני אסיים ואומר שאנחנו קוראים להגברת האכיפה. אנחנו רואים בעולם שהסדרה עם הלוחיות עובדת. שאלת מה קורה בעולם, ויש לנו תשובות לזה. אנחנו מקווים שהתקציב הנוכחי יסייע לרשויות, כי 120 מיליון שקל לעיר בטוחה זה סכום בלתי מבוטל.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מה החלק של עיר בטוחה הולך לזה?

<< אורח >> יונתן אילן: << אורח >>

95% מהתקציב הולכים לתשתיות – הפרדה בין משתמשי הדרך לתשתיות סלחניות.

<< אורח >> היידי מוזס: << אורח >>

אצלנו ברחוב קיבוץ גלויות בתל אביב כבר חצי שנה בונים את הרחוב, את התשתית. כבר חצי שנה. לא נעים לי לומר, אבל לוקח להם חצי שנה. בסין כבר היית בונה גשר שלם.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בסדר. את רוצה לתקן את כל העולם במסגרת הישיבה הזאת?

<< אורח >> היידי מוזס: << אורח >>

לא. אני רוצה שיתייחסו לזה שבצרפת זה מוגבל ל-25 קמ"ש, ואז הסוללה מתנתקת.

<< אורח >> יונתן אילן: << אורח >>

זאת הנקודה העיקרית.

<< אורח >> גל סורוקר: << אורח >>

בוקר טוב, אני חוקר ברלב"ד. כמה מילים שאולי יחברו כמה נקודות. ברוב מדינות - - - שאנחנו חברים בהן, אופניים חשמליים מוגבלים ל-25 קמ"ש בחוק, וגם בארץ. זה לא נאמר בקול רם, אבל העובדה היא שרוב הכלים נפרצים רגע אחרי המכירה, אם לא במעמד המכירה. הם מגיעים לארץ עם מנוע הרבה יותר חזק ממה שאמור להיות להם, אבל עם הגבלה מכנית כלשהי על המנוע. זה מנוע שכביכול עובר את המכס ב-250 ואט והוא בסדר, ובחנות או במקום אחר – אני לא יודע בדיוק איפה זה מתבצע – מוסרת המגבלה וזה מתגלה כמנוע 1,000 ואט או 2,000 ואט. ואז יש לו מהירויות הרבה יותר גבוהות, וגם מגבלת המהירות מוסרת. לכן, הכלים האלה, גם אם הם רשומים, הם לאו דווקא חוקיים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

האם שחרור הקפיץ הזה הוא עבירה על החוק בישראל?

<< אורח >> גל סורוקר: << אורח >>

כן. אבל אף אחד לא בודק.

<< אורח >> יונתן אילן: << אורח >>

השאלה הכי נפוצה ביד 2 בקרב מי שרוצה לקנות היא האם הכלי פרוץ או לא. זאת השאלה הכי נפוצה בקרב מי שקונה כלים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ברור לי לחלוטין, אבל אני שואל את המדינה מה אנחנו עושים עם האכיפה הזאת. זה לא אלקטרוני, זה לא עוזר במצלמות. חייבים להיכנס לדעתי לאיזשהו מבצע של כמה שנים, לחנך את האוכלוסייה דרך זה ואחר כך אתה ממשיך עם דיגיטלי ואמצעים נוספים.

<< אורח >> גל סורוקר: << אורח >>

אני אמשיך. זה כולל גם כלים אחרים שנכנסים לארץ, כמו טרקטורונים חשמליים שלא חוקי להכניס אותם לארץ והם נכנסים כצעצועים. יש להם מנועים הרבה יותר חזקים משל לקורקינט אי-פעם היה מותר.

מדינות שונות מתייחסות לזה באופן שונה. בפורטוגל, יפן ופינלנד, הכלים האלה לא מותרים דרך ציבורית. מדובר בכלים הלא חוקיים, מה שפרוץ או שמגיע למהירות גבוהה. הוא יכול לשבת בחצר שלך וזהו. מדינות כמו לוקסמבורג זה מוגדר כרכב. אם נתפסת על זה, הרכב לא מרושיין, בלי רישיון מתאים, בלי ביטוח, ואתה מקבל את הקנסות המתאמים. אם נתת לילד שלך לעשות את זה, נתת לקטין לנסוע ברכב עם כל ההשלכות בהתאם. באיטליה זה נחשב לקטנוע, ואתה צריך רישיון וביטוח של קטנוע. באוסטריה צריך להעביר את הקורקינט הזה תהליך רישוי.

בארץ זה לא ברור, ונשמח לשמוע מהמשטרה איך הם מתייחסים לכלי שנתפס כפרוץ. אני יודע שבגרמניה, בנירנברג, יש לשוטרים מזוודת דינמו נייד. הם מניחים עליה את האופנוע, הם בודקים את הקורקינט או האופניים ורואים מה הספק המנוע. אלה טכנולוגיות קיימות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני רוצה לתרגם את הדברים שלך. מספיק שברשות מקומית אחת ואחר כך בשאר הרשויות, תהיה עמדה כזאת, והיא לא עמדה גדולה. כמו שאנחנו רואים בשול את משרד התחבורה מבצע בדיקות תקינות לרכבם עם שלטים של משרד התחבורה. לא בודקים הרבה, אבל כל אלה שעוברים, לוקחים בחשבון - אני צריך לעשות טסט, אני צריך לעשות תיקון, ואם לא, אני אסתבך. גם זה לא קיים, וכל כך פשוט לעשות את זה. אני מבין שזה לא מכשור עם ג'ק שאתה צריך להיכנס מתחת לאוטו. אתה בודק את הכלי עצמו.

<< אורח >> גל סורוקר: << אורח >>

נכון, אבל צריך לחייב אנשים לעצור. אני יודע שזה קיים ברשויות שבהן פקחים עומדים על שביל האופניים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

המילים שאמרת עכשיו: לחייב איכשהו, זה בידיים של משרד התחבורה. אם צריך גם אותנו, כמחוקקים, אנחנו מוכנים לכל חקיקה שתביאו, אבל תביאו תוכנית. יש לכם רלב"ד שאתם מממנים והוא יחידת סמך שלכם. הוא עושה לכם חקירות, דרישות וראיונות, תפיקו מזה תוכנית. אני חושב שזה צריך לבוא יחד עם משרדים נוספים.

משרד הפנים, אני אבקש בסיכום לפנות למנכ"ל המשרד, לשר הפנים בפועל. לא יכול להיות שלא תהיה איזושהי אכיפה של המשרד בעניין הזה. זאת חובה כמו כל חובה אחרת של טיפול הרשויות המקומיות. נצטרך להגיע לרשויות שאין להן הכנסות מהעניין או לא יהיו להן הכנסות מהעניין.

<< אורח >> איציק סרור: << אורח >>

אני רוצה לעדכן לגבי ההתחברות, אני לא חושב שהעלויות זה מה שמונע מרשויות מקומיות. זה עולה בסך הכול 2,400 לשלוש שנים. כל שאילתה עולה שבעה שקלים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

רשויות בינוניות וקטנות – זה מעמיס.

<< אורח >> גל סורוקר: << אורח >>

דבר אחרון וחשוב שאנחנו מקדמים עם משרד התחבורה במרץ הוא רגולציה אחידה לכל הכלים. לעבור מחוק לאופניים לא חוקיים, מחוק לקורקינטים לא חוקיים, כלומר מחקיקה פרטנית לכל אחד לרגולציה אחודה לכל הכלים. זה יסביר מה חוקי ומה לא חוקי, ויש לנו הצעת חוק בעניין.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

באופן רגיל הייתי מסכים איתך. הצעת חוק ממשלתית?

<< אורח >> גל סורוקר: << אורח >>

לא, אבל מקדמים אותה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הייתי מסכים איתך מאוד, אבל אני מכיר את תוכניות החומש הגדולות האלה, ההסדרה הגדולה. נכון שצריך לעשות את זה, וטוב שיקדמו את זה. זה מצוין. אבל בסוף זה יכול לקחת שנים רבות. אני אומר שצריך לקחת את מערכת החוקים שקיימת היום, לשייף אותה בכמה נקודות ולהביא אותה למשהו תפקודי עכשיו. אחר כך יהיה לך דגם מנצח איך אתה אוכף ואיך אתה עושה? תחיל את זה על כולם ביחד. אני יודע מה יהיה, זאת כותרת נהדרת: המשרד עובד על זה וזה. זה ייקח שנים. אני בעד תוכניות אב, אבל זה לא פתרון לזמן הנוכחי, כשאנשים נהרגים ונפצעים. זה לא פתרון. לכן אני אומר שתקדמו את זה במקביל, אבל מה שהמשרד צריך לעשות ומה שאתם כרלב"ד צריכים להמליץ למשרד, שחור על גבי דוח, זה לעשות את תיקוני החקיקה הנדרשים, חלקם בתקנות, חלקם בחקיקה ראשית. אנחנו נקדם את זה. אני מבטיח לכם שאם יפנו אליי ויגידו לי שיש תיקונים, אני אעיף את זה בכל ועדה שאני אהיה ובכל פוזיציה שאני אהיה.

עיריית תל אביב, בבקשה.

<< אורח >> אייל הרשטיק: << אורח >>

שלום לכולם, אני מנהל את המטה לבטיחות בדרכים בעיריית תל אביב, ועוסק בכל תאונות הדרכים בעיר. אני רוצה להגיד תודה על הדיון החשוב מאוד. בכל כמה חודשים ועדת הכלכלה עוסקת בזה רבות, ותודה רבה לכל הנוכחים.

אצלנו יש את הכמות הכי גדולה בארץ של נסיעות מיקרו מוביליטי. יש לנו כ-200,000 נסיעות מדי יום, וזה רק הולך וגדל. הסוגיות המרכזיות שיפתרו את התאונות, ואנחנו פוגשים את התאונות בכל יום, הן שני דברים: הראשון הוא אכיפה שמדוברת פה הרבה, ותשתיות. עיריית תל אביב עסוקה בתשתיות, בהפרדת משתמשים. בכל נושא המדרכות – אי-אפשר להציב פקח בכל מקום ואי-אפשר לשים מצלמה בכל מקום. צריך תשתית מופרדת. לא בכל רחוב תהיה תשתית מופרדת, אבל ברחובות הראשונים בוודאי צריך. אני רוכב, ואני מפחד לרכוב בדרך בגין בתל אביב. אני אסתכן בקנס, ואני לא ארכוב בדרך נמיר על הכביש. אני אעלה על מדרכה – ככה הרוכבים חושבים. העיסוק בתשתיות הוא סופר-סופר חשוב.

אני מכיר את כל התאונות בעיר בשש השנים האחרונות, ואני לא מכיר הרוגים בשבילי אופניים. שבילי אופניים הם תשתית בטוחה, וצריך לקדם כמה שיותר. זה win-win – זה גם שומר על הרוכבים וגם שומר על הולכי הרגל. שני הדברים האלה צריכים לבוא ביחד, ועיריית תל אביב עסוקה בזה רבות בתקציב משלה. היא לא מחכה לאף אחד, וברגע זה יש 20 קילומטרים בעשייה של שבילי אופניים, ואנחנו בקצב של 20-15 קילומטרים בכל שנה במטרה לפתור את הבעיה הזאת. הרכיבה של קורקינטים על מדרכות זה הדבר שהכי מטריד את תושבי העיר בכל הסקרים. הכי הכי מטריד. בגלל זה אנחנו מטפלים בזה ביתר שאת בכל האפשרויות.

אני אגיד כמה דברים שחסרים לנו ברמה הארצית, ברמת החקיקה. בנושא המהירות. אם כל הכלים בארץ היו חוקיים עד 25 קמ"ש, ומעל זה המנוע היה מפסיק את פעולתו, אני כרוכב אופניים רגילים מגיע למהירות הזאת. זאת לא מהירות גבוהה. רוכב אופניים ממוצע נוסע במהירות של 18 קמ"ש או 20 קמ"ש. החבר'ה הטובים יותר עושים קצת יותר. זאת מהירות נורמלית, סבירה. רואים הולכי רגל ויש פחות תאונות. גם כשקורית תאונה, היא פחות חמורה. לפי המספרים שלנו ומתצפיות שאנחנו עושים, 85% מהכלים בחוץ, בעיר, לא חוקיים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מה ההגדרה של לא חוקיים?

<< אורח >> אייל הרשטיק: << אורח >>

לא חוקיים, מעל ל-25 קמ"ש.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

חלקם הגדול גם בלי לוחית זיהוי.

<< אורח >> אייל הרשטיק: << אורח >>

אנחנו עושים ספירות בתל אביב מדי שבוע, וכרגע יש בתל אביב 63% עם לוחיות זיהוי, והמספר עולה ועולה. הקנס בהתחלה היה 100 שקלים, ועכשיו הוא עומד על 500 שקל. זה תורם ועוזר. אנחנו פוגשים את אלה שאין להם לוחיות זיהוי, ומעקלים להם את הכלים. ב-2025 עיקלנו 2,500 כלים מרוכבים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בשנה?

<< אורח >> אייל הרשטיק: << אורח >>

כן, בשנה. אנחנו עושים את זה בשת"פ עם המשטרה, בשת"פ עם המחוז ובשת"פ עם המרחבים.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אתה לא מדבר על עיקול, נכון? אתה מדבר על תפיסה של הכלי.

<< אורח >> אייל הרשטיק: << אורח >>

תפיסה ושחרור כנגד הצגה שהוא הסדיר את לוחית הזיהוי. הוא בא עם סמ"ס ממשרד התחבורה, ומחזירים לו את הכלי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הוא גם משלם קנס?

<< אורח >> אייל הרשטיק: << אורח >>

כן. גם העבירה שהוא עבר וגם התפיסה. יש לנו מבצעים בכל שבוע, גם במרחב ירקון, גם במרחב איילון, ואתם מוזמנים לראות. יחד עם המשטרה אנחנו עושים את זה כי הסמכויות שניתנו פה בוועדה ב-2016, ותודה על כך, ואחר כך השתנו, מתירות לנו כפקחים להתעסק רק במדרכות ובשבילי אופניים. פקח יכול לטפל רק במדרכה או בשביל אופניים. כשהוא רואה מישהו חוצה באדום, נוסע נגד הכיוון, שליח שמגיע ועושה את כל העבירות האפשריות והוא לא יכול לעשות עם זה כלום למרות שהוא צמוד אליו. הסמכות שלנו היא על המדרכה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לפקחים אין עדיין שום סמכות על הכביש?

<< אורח >> אייל הרשטיק: << אורח >>

שום סמכות על הכביש. המשטרה בכביש ואנחנו במדרכה ובשבילי אופניים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

יש התנגדות של המשטרה בעניין ואני יכול להבין את זה.

<< אורח >> אייל הרשטיק: << אורח >>

לכן אנחנו עושים הרבה שת"פים עם המשטרה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אם אתה מצלם במצלמה שלך אדם כזה?

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אכיפה מצולמת יכולה לפעול גם בכבישים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

נניח שיש לך צילום של מישהו שנסע בקורקינט על המדרכה, ירד לכביש ונסע בניגוד לתנועה. העבירות הכי גדולות, ויש פה גם לוחית. מה אתה עושה עם זה?

<< אורח >> אייל הרשטיק: << אורח >>

אני יכול לטפל רק במה שבסמכות שלנו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

למה אתה לא יכול להעביר את זה למשטרה, שתטפל בזה?

<< אורח >> אייל הרשטיק: << אורח >>

הצענו, ויש הרבה שת"פים שנעשים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

חברים, יש פה 20 אצבעות, ואין להן חיבור של כף יד אחת שמחברת ביניהן.

<< אורח >> אייל הרשטיק: << אורח >>

מצלמות האכיפה שאנחנו שמים מאושרות בהגנת פרטיות למיקומים מסוימים שהם רק על המדרכה. אנחנו לא מצלמים מה שאסור לנו. יש כיוונים וזה מאושר בוועדה משותפת של כולם. זה גם מכוון בדיוק למקום שמותר לנו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

המשטרה, לכם יש מצלמות שלכם לעבירות תנועה? הוא אומר שאסור לו לצלם את הכביש, והוא יכול לצלם רק את המדרכה. אני לא מבין מה הבעיה שהמשטרה תוכל להשתמש בחומרים שאתם מיצרים כדי לטפל באכיפה שלה. לא חשבו על זה קודם?

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אני ממרכז השלטון המקומי.

<< אורח >> משה בקר: << אורח >>

יש לי הערות והייתי יכול להעיר לכל אחד מהדברים שעלו פה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

סליחה, אדוני, תמתין בסבלנות. על ידך יושבת נציגת הרשויות המקומיות, והן הנושא העיקרי.

<< אורח >> משה בקר: << אורח >>

אני בוועדה שלושים שנה, ועסקתי בכל הדברים שעולים כאן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אתה תקבל רשות דיבור. כן, מירה.

<< אורח >> משה בקר: << אורח >>

מתי? בסוף, כשתישאר דקה.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

הרשות להגנת הפרטיות עוסקת בסוגיית הצבת מצלמות והזכות לפרטיות במרחב הציבורי. עסקו בזה מזוויות אחרות. ביקשנו כמה פעמים, בשיח גם עם משרד המשפטים וגם עם משטרת ישראל, לקבל סמכות אכיפה בכבישים, אכיפה מצולמת, כפי שנעשה בנתיבי תחבורה ציבורית.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

והתשובה הייתה?

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

לא.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

המשרד לביטחון לאומי, הייעוץ המשפטי נמצא פה? נציג המשטרה נמצא פה?

<< אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >>

נציגי המשטרה כאן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

האם יש בעיה לתת להם אפשרות לכוון את המצלמות גם לכבישים כדי לאכוף? אולי הם לא יאכפו ישירות, אבל באותו שת"פ איתכם אתם תוכלו לאכוף את זה.

<< אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >>

יש כל הזמן דיונים ויש גם הצעת חוק, כפי שנאמר כאן בתחילת הדיון לגבי הרחבת אפשרות השימוש במצלמות על ידי הרשויות המקומיות. מתקיימים דיונים בינינו לבין הרשויות המקומיות לגבי העברת חומרים גם מגורמים אחרים, אפילו מאזרחים שלפעמים שולחים לנו תמונות. אם אזרח מצלם עבירה, אנחנו לא מתעלמים. כשאזרח מצלם רכב שמבצע עבירת תנועה ומעביר לנו את הראיה מצולמת, אנחנו בוחנים את הראיה ואם יש לנו מספיק ראיות להפיק דוח נגד אותו רוכב - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אבל הם לא יכולים להעביר לך את זה, כי הם לא יכולים לצלם.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

לשומרי הדרך מותר, לאדם הפרטי מותר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא שומרי הדרך, אני מדבר על רשות מקומית. אם מתנדב לשומרי הדרך יכול, למה עירייה לא תוכל? היא כבר שמה מצלמה ואתה רואה את הדברים, מה הבעיה?

<< אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >>

לא אמרתי שיש בעיה. אמרתי שאנחנו צריכים לבדוק את הדברים האלה, ולמיטב ידיעתי, ברגע הזה הדברים האלה לא מוסדרים. מה שכן מוסדר זה אותם שיתופי פעולה שדובר עליהם. זאת לא סיסמה, ומאחוריהם יש נתונים שחברי יציג בעוד רגע. כששוטר עומד על הכביש ופקח עומד על המדרכה – אין עוד אופציה. הרוכב, אם הוא החליט לנסוע באור אדום ולהשתולל על הכביש בעבירות חמורות, הוא ייתפס על ידי שוטר במקום ויטופל משטרתית. אם הוא נסע בלי לוחית על המדרכה, הפקח העירוני שנמצא ליד השוטר, יסגור איתו את החשבון בדוח שתחת סמכותו. שיתוף הפעולה הוא לא סיסמה ויש לו ביטוי מעשי בשטח.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה בסדר גמור.

<< אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >>

בסופו של דבר, בנתונים שיציג חברי בעוד רגע, אתה תראה שהעלייה בהיקפי האכיפה לא קטנים, אלא משמעותיים בהתאם לגידול התופעה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

נציג עיריית תל אביב, תחתור לסיום.

<< אורח >> אייל הרשטיק: << אורח >>

כן, אשמח לסיים. אנחנו מעוניינים בעוד סמכויות שנקבל כדי שנפעל לבצע כמו שצריך – גם אור אדום, גם מהירות. גם הולכי רגל וגם רוכבים, כ-40%-50% חוצים באור אדום. בסוף אני פוגש אותם בתאונה קטלנית או בתאונה קשה, כשמישהו פספס ולא ראה. זה קורה הרבה.

בנושא המהירות, חסר פה נציג ממשרד הכלכלה. יש תקן לאופניים ולקורקינטים, והיחידים, להבנתנו, שיכולים לאכוף בתוך חנויות הם נציגי משרד הכלכלה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אומרים לי כאן, שבשעתו הם טענו שזה לא בר-אכיפה.

<< אורח >> אייל הרשטיק: << אורח >>

אני אגיד לך מה קורה היום. כל חנות מוכרת היום כלים לא חוקיים, וילד בן 15 - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן, את זה אני יודע. את זה אני מכיר כבר עשר שנים.

<< אורח >> אייל הרשטיק: << אורח >>

זה לא נפתר שנים רבות, שנים רבות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

איך משרד הכלכלה יכול לעזור?

<< אורח >> אייל הרשטיק: << אורח >>

להבנתי, מבדיקת הייעוץ המשפטי שלנו, יש תקן והם אמונים על אכיפה שהתקן נאכף כמו שצריך בתוך חנויות, אבל לא קם צוות שיטפל בזה. אנחנו הצענו את עזרתנו ומציעים את עזרתנו להיכנס עם אנשי מקצוע. עיריית תל אביב ביקשה רישוי על העסקים האלה – אין רישוי על עסקי אופניים. אף אחד לא בודק חנויות אופניים. אין רישוי עסקים. ביקשנו ממשרד הפנים רישוי גם בנושא הכלים הלא חוקיים, גם בנושא הסוללות, שנשרפות. תבינו, משדרגים שם כלים והסוללות האלה מתפוצצות. אנחנו נשמח לכמה שיותר סמכויות. תודה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תודה.

<< דובר >> נטלי רובינשטיין: << דובר >>

אני ממשרד הכלכלה ואני נמצאת כאן במקרה לדיון הבא.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אם את ממשרד הכלכלה, בבקשה.

<< דובר >> נטלי רובינשטיין: << דובר >>

אני רוצה לדייק כמה דברים לעניין האכיפה. הנושא הזה נדון גם עכשיו בוועדת החריגים במסגרת הרפורמה שנקראת מה שטוב לאירופה. נאמר פה שקיים תקן רשמי לאופניים חשמליים. אני ממסגרת את תחום הסמכות שלנו – לא קורקינטים אלא רק אופניים חשמליים. התקן הזה הוא תקן רשמי, הוא תקן מחייב מבחינת הדרישות שלו שחייבות להתקיים. הבעיה היא שבעניין האכיפה, הן ביבוא והן בשווקים, נמצא בסמכות משרד התחבורה. יש פה דואליות מסוימת, ולכן מאוד חשוב לציין את זה. התקן לא נותן מענה שלם לדרישות תקנות התעבורה, ויש עוד דרישות שהן מעבר לתקן. משרד התחבורה סוגר את כל העניינים ואני באמת לא יודעת מי נמצא פה ממשרד התחבורה.

<< אורח >> אייל הרשטיק: << אורח >>

בפועל אין אכיפה בחנויות בכלל. אין רישוי עסקים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני שואל גם

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]