פרוטוקול מספר 536, ועדת הפנים והגנת הסביבה, 08/06/2026

הכנסת העשרים-וחמש

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 536

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, כ"ג בסיון התשפ"ו (08 ביוני 2026), שעה 10:08

סדר היום:

<< הצח >> פרק ו' (פסולת בניין) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון] (פ/3088/25)(מ/1612), של חה"כ מישל בוסקילה << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

יצחק קרויזר – היו"ר

סמיר בן סעיד

מטי צרפתי הרכבי

חברת הכנסת:

עדי עזוז

מוזמנים:

ישי לנדסמן

–

עו"ד, המחלקה למשפט כלכלי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים עידו צ'פניק

–

מנהל אגף מתודולוגיית בקרה בשלטון המקומי, משרד הפנים אלעד עמיחי

–

סמנכ"ל שלטון מקומי, המשרד להגנת הסביבה

נטע דרורי

–

עו"ד, יועצת משפטית, המשרד להגנת הסביבה

עידו מור

–

אגף תקציבים, משרד האוצר

משה אלפנדרי

–

עו"ד, ייעוץ משפטי, משטרת ישראל

מירה סלומון

–

עו"ד, ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי צביקה דוד

–

התאחדות הקבלנים בוני הארץ

משתתפים באמצעים מקוונים:

ניר ויטראוב

–

עו"ד, ייעוץ וחקיקה (משפט פלילי), משרד המשפטים עדי וולנרמן

–

עו"ד, ייעוץ וחקיקה, (משפט פלילי), משרד המשפטים לינוי מני

–

עו"ד, יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

חיים ביבס

–

יו"ר, מרכז השלטון המקומי

הילה אקרמן

–

ראשת תחום חקלאות ואיכות סביבה, מרכז השלטון האזורי בישראל נעמה אברהמוב

–

מנכ"לית, איגוד ערים לאיכות בסביבה יהודה

ייעוץ משפטי:

גלעד קרן

רוני טיסר

מנהלת הוועדה:

לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:

א.ב., חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< הצח >> פרק ו' (פסולת בניין) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון] (פ/3088/25)(מ/1612)

של חה"כ מישל בוסקילה << הצח >>

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

בוקר טוב לכולם, היום אנחנו בכ"ג בסיון תשפ"ו, 8.6.2026. אנחנו ביום שני, חוזרים לדיוני חוק הפסולת מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מה שפוצל לפי סעיף 84. אנחנו בבוקר שאני חושב שמחזיר אותנו פה חזרה למציאות של כמעט שלוש השנים האחרונות מפרוץ המערכה ב-7 באוקטובר. הבוקר אני מניח שרובכם פה התעוררתם מאזעקות, ומסגרות החינוך שוב סגורות. אנחנו בעיצומה של מערכה כבדה, מערכה קיומית של מדינת ישראל כנגד איום לא במרומז אלא איום ישיר של המשטר באיראן להשמדת מדינת ישראל, והפעלת כל היכולות שיעמדו לרשותו וההתעצמות של ארגוני הטרור סביבנו כדי להשמיד את מדינת ישראל. המערכה הזו היא מערכה קשה, מאתגרת, שגובה מאיתנו מחירים כבדים עד מאוד.

במהלך סוף השבוע האחרון גם אצלנו בבית, בקהילה הקטנה שאני גר ברמת הגולן הגיעה בשורה קשה, סרן שחר גמלא, שכן יקר, לוחם גיבור, משפחה של לוחמים שעם ישראל עוד לא יודע כמה הוא חב למשפחה המצומצמת והמורחבת הזו. ילד באמת מיוחד. בשורה שקיבלנו באמצע הלילה את ההודעה שהוא נפצע, ואז ההודעה שהוא נפצע באורח קשה מאוד ואנוש. הקהילה היא קהילה קטנה. כולם מכירים את שחר מהיום שהוא נולד. הוא דור שלישי לתושבי רמת הגולן, ילד שחי בגולן ואהב את הגולן. החיוך שלו הוא משהו שזכור וייזכר, אני חושב, אצל כל מי שנתקל בו גם בקהילה גם בגולן, גם במושב, גם במסגרות החינוך, גם במכינה, בוודאי גם בשירות הצבאי שלו כלוחם ואחר כך כקצין צעיר, כמפק"צ, כסמפל"ג בסיירת אגוז.

המחירים הם מחירים כבדים וכואבים. אתמול שחר נטמן באדמת הגולן שהוא כל כך אהב, בבית העלמין במושב קשת. העוצמות והכוחות שהגיעו מהמשפחה במהלך כל התקופה האחרונה, אבל בכלל משפחת גמלא מסמלת את העוצמות הגדולות של הישראלי היפה, של הציונות, של היכולת לשלב בין עוצמה צבאית וביטחונית מאוד גדולה לרגישות קהילתית. זה דבר שהוא מאוד מייחד את משפחת גמלא ואת שחר בעצמו. אתמול תושבי הגולן, תושבי נטור, נפרדנו משחר. המשפחה יושבת שבעה במושב נטור. כפי שהם ביקשו להגיד, הבית שלהם פתוח לכולם, לכל עם ישראל על כל גווניו. אני חושב ששם באמת אפשר לבוא לחזק אבל באמת לצאת מחוזקים. משפחה מיוחדת שהחליטה שכל כולה היא התמסרות ומסירות למדינת ישראל ולעם ישראל ולהמשך קיומנו כאן במדינה שלנו.

במעבר מאוד חד אבל אלו הימים שלנו לא בזמן האחרון, כבר הרבה מאוד זמן. כנראה שאין לנו ברירה אחרת אלא להמשיך להילחם על קיומנו בגזרות השונות, לבנון, רצועת עזה. היה נדמה שקצת שכחנו את יהודה ושומרון. אתמול התעוררנו להיזכר שזה לא רק יהודה ושומרון, זה גם ערביי ישראל ואיראן. אם אנחנו לא נמשיך להילחם על הזכות שלנו לחיות כאן במדינה היהודית והדמוקרטית שלנו, היא פשוט תחדל מלהתקיים. למאבקים ולמלחמות האלה יש מחירים מאוד כבדים. כמו שביקשה המשפחה, אנחנו נרים את הראש, נסתכל קדימה ונמשיך בזכות הגדולה מאוד שניתנה לנו כאן להיות בכנסת ישראל ולהיות חלק מההנהגה של המדינה. אני מניח שבתקווה ותפילה של כולנו למציאות טובה יותר עבור הילדים שלנו, של כולנו.

במעבר מאוד חד להמשך ענייני היום אנחנו נחזור לחקיקה, חקיקה שהיא חשובה, קשורה אני חושב לכל מי שנמצא כאן. הגענו אני חושב לכמעט שני שליש מההקראה של החוק עצמו, חוק ארוך. הקראנו פעם אחת את הכול ואנחנו כבר בתיקונים, אבל התיקונים, כבר הגענו אני חושב לשני שליש אם אני סופר לפי פריסת העמודים. אנחנו פשוט נמשיך ואחר כך נחזור לנקודות.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

כן. אנחנו הפצנו נוסח אתמול. אנחנו משתדלים להפיץ נוסח מעודכן לפני כל ישיבה בהתאם להתפתחויות של כל דיון כדי שבאמת הדיון יהיה כמה שיותר יעיל. גם אם לפעמים הנוסח מגיע יום לפני, המטרה שלנו היא כדי שנוכל לקדם את הדיון כמה שיותר טוב. למרות שהפצנו נוסח מעודכן, אני מציע שאנחנו קודם כל נמשיך מאיפה שהפסקנו. כשנסיים את כל מה שעוד לא עברנו עליו, נחזור לתיקונים שעשינו לקראת הדיון הזה, גם לדברים שדיברנו עליהם בדיון הקודם.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

אנחנו נמצאים בעמוד 42.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

בנוסח החדש.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

כן. אנחנו אחרי התיקונים לעניין עודפי העפר שאליהם כמובן נחזור בהמשך. בעמוד 42, סעיף 13 להצעת החוק, הוספת סעיף 12ב לחוק שמירת הניקיון. כאן בסעיף 12ב התיקון ספציפי שאתם רואים בנוסח שלפניכם הוא הבהרה שסמכות עיכוב כוללת גם את בדיקת המטען שבכלי הרכב. לעניין סמכויות העיכוב של פקחי השיטור המקומי, שזה בהמשך לדיון הקודם, זה הוסף כהוראת שעה בהמשך החוק.

אני אעבור להוראת השעה, זה בעמוד 64, סעיף 28 להצעת החוק.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

ההצעה היא שלסעיף 12ב כפי שהוא מופיע מולכם תהיה הוראת שעה שרוני תציג, שהיא כרגע לפי מה שמוצע, לפי גם מה שהוצג בדיון הקודם על ידי המשרד לביטחון לאומי וההסכמות שהגיעו אליהן. זה הוראת שעה לשנתיים מיום תחילתו של החוק.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

הסמכויות לפקחי השיטור המקומי. סעיף 12ב הוא הוראת קבע, סמכות עיכוב למפקח הגנת הסביבה ושוטר. להם תהיה סמכות עיכוב כהוראת קבע. זו סמכות שהוספה על מנת לייעל את האכיפה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זאת הגדרה שנעשה לגבי הפקחים של הרשות המקומית.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

פקחי שיטור מקומי להבדיל מפקחים של הרשות המקומית.

הוראת שעה

28.

החל מיום התחילה ועד שנתיים מיום התחילה, יקראו את סעיף 12ב

כנוסחו בחוק זה כך:

בכל מקום, במקום "או מפקח הגנת הסביבה" יבוא מפקח הגנת הסביבה או פקח שיטור מקומי.

אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

(ה)

לא יעשה פקח שיטור מקומי שימוש בסמכויות לפי

סעיף זה אלא לאחר שהתקיימו כל אלה:

הוא עבר הכשרה נוספת לעניין דרך הפעלת הסמכויות לפי סעיף זה, כפי שהורה השר לביטחון לאומי או מי שהסמיך לעניין זה, נוסף על הכשרתו לפי סעיף 3(2) לחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), תשס"ח-2008.

התקיימו כל התנאים להפעלת סמכויות פקח שיטור מקומי לפי סעיף 11 לחוק מערכי אכיפה מקומיים.

הרשות המקומית שבתחום שיפוטה פועלת פקח שיטור מקומי לפי סעיף זה, מפעילה מערך אכיפה מקומי בהתאם להוראות חוק מערכי אכיפה מקומיים במשך תקופה שלא תפתח משנתיים.

(ו) לעניין סעיף זה –

"חוק מערכי אכיפה מקומיים" – חוק מערכי אכיפה

מקומיים התשע"א-2011;

"פקח שיטור מקומי" – כהגדרתו בחוק מערכי אכיפה

מקומיים.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

הסעיף הזה מפנה לסעיף 10 לחוק מערכי אכיפה מקומיים שבו קובעים תנאי הכשירות ודרך ההסמכה של אותו פקח.

29.

החל מיום התחילה ועד שנתיים מיום התחילה יקראו את חוק מערכי

אכיפה מקומיים, תשע"א-2011 כך:

אחרי סעיף 13א רבתי יבוא:

סמכות עיכוב

כלי רכב בתחום

איכות הסביבה

(הוראת שעה)

13ב

לשם ביצוע פעולות פיקוח ואכיפה של

הרשויות המקומיות בעבירות לפי חוק

שמירת ניקיון, התשמ"ד-1984

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

אני מוחקת את המילים "או חוק רישוי עסקים". כאן זה לא נכון. הסמכויות הן רק לפי חוק שמירת הניקיון.

שבתחום אחריותן, רשאי פקח שיטור

מקומי להפעיל סמכות עיכוב כלי רכב

לפי סעיף 12ב רבתי לחוק שמירת

הניקיון, תשמ"ד-1984.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מבחינת הניסוח כתבתם במקום "או מפקח הגנת הסביבה" יבוא מפקח הגנת הסביבה או פקח שיטור מקומי. למה הורדת את ה-"או"?

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

כי יש שוטר - - -

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שוטר או מפקח הגנת הסביבה.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

יש פסיק.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

זה יהיה שוטר, מפקח הגנת הסביבה או.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אין כאן פסיק.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

בגלל שעכשיו כתוב שוטר או מפקח, אוטומטית ברגע שהופכים זה הופך לפסיק.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסדר.

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

עכשיו כשאנחנו רואים את זה שוב, כן מתעורר לי סימן שאלה אם זה לא נכון שזה יהיה הוראת שעה בחוק השיטור המקומי ולא בחוק שמירת הניקיון. אני לא יודעת. לא העליתי את השאלה הזאת לפני כן וגם אל מול המשטרה.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

אני חושב שהסעיף הראשי צריך להיות פה בחוק שמירת הניקיון כהוראת שעה.

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

ברור.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

בסוף כשאנחנו רוצים שמישהו שפותח מחר את החוק בשנתיים האלה שזה יהיה בתוקף, וקורא את סעיף 12ב, שיבין למי ניתנות הסמכויות.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא נכון להכניס כאן איזו שהיא אפשרות להאריך את הוראת השעה באישור - - - ?

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

מכיוון שהוראה שנותנת סמכויות עיכוב לכלי רכב למי שאינו שוטר היא הוראה חריגה, לכן זה נקבע כהוראת שעה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שזה יעבוד מצוין.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

ככל שהם ירצו להכריח הם יצרכו לעשות בחקיקה ראשית.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

הכלל הוא שהוראות שעה מאריכים בחקיקה. יש מקרים נדירים והם מבחינתנו פחות רצויים, שבאמת נקבעו כל מיני מנגנונים. אנחנו חושבים שזה לא המקום המתאים לקבוע מנגנון כזה. אנחנו חושבים באופן כללי שהוראות שעה הן צריכות להיות מוארכות בחקיקה ראשית.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אז אין מקום להשאיר את האופציה הזאת לעוד שנה או משהו כזה.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

לדעתנו לא אבל בסוף זו החלטה שלכם.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש כאן שנתיים. אחרי שנתיים צריך לחוקק בחקיקה ראשית. מאחר וזה מנגנון אכיפה אולי צריך לתת עוד אופציה להארכה נוספת ולא יותר מעוד שנתיים אחר כך.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

למה הגיעו לשנתיים?

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

זו עמדת המשרד לביטחון לאומי.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסדר. בהסכמת המשטרה אפשר. זאת השאלה שלי, כי אפשר אחרי זה ללכת לחקיקה - - -

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

לא, זה רק הארכה של תאריך. זה לא איזה מלאכת חקיקה מורכבת.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה בעצם הסמכויות.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

מה שנטע אומרת, בחקיקה אמנם זה יהיה שלוש קריאות וכו', אבל התיקון שצריך לעשות הוא רק לכתוב במקום שנתיים, שלוש או ארבע שנים.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> של הוראת השעה.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

כן.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הבנתי.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

לא צריך לחוקק את כל ההסדר מחדש אלא רק להאריך.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני חשבתי שאפשר להגיד, אוקיי, באישור ועדת הפנים או בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי אפשר יהיה להאריך בהחלטת ועדה.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

מירה, את רוצה לדבר או שחיים יעלה רגע כי הוא נמצא בזום? אני לא רוצה להחזיק אותו הרבה.

חיים, אתה שומע אותנו?

<< אורח >> חיים ביבס: << אורח >>

תודה אדוני היושב-ראש, מכובדיי כמובן כולם. כמה הערות לחוק וכמובן אחר כך נתקדם. צריך לזכור שבעצם החוק הזה הוא חוק שאנחנו התחלנו לקדם אותו כבר לפני שבע שנים. החוק הזה כמעט אושר בתקופתו של אלקין שהיה השר להגנת הסביבה, ולצערי מאז הולכים ונכנסים כל הזמן בניסיונות כאלה ואחרים בעיקר של אדמיניסטרציה ופקידי ממשל, כל פעם לנסות להכניס כל מיני אלמנטים שיהרגו את החוק מצד אחד, ומצד שני כרגיל ינסו להפיל את העסק על השלטון המקומי.

כמה סעיפים ברשותך, אדוני היושב-ראש. אחד זה סוג הפסולת עליו חלה ההצעה. בסוף החוק הזה נועד לטפל בפסולת בנייה. הסיפור של לנסות להכניס את הרגל בדלת כדי שלא נוכל לסגור אותה הוא ניסיון של אותם פקידים להרוג את הנושא של הסדרת פסולת האשפה, הסדרה שהתחלנו לדון בה יחד עם האוצר על מנת לבחון את האפשרות להקים רשות אשפה ארצית שהשלטון המקומי יהיה 51%, המדינה 49%. בעצם הרשות הזאת תהפוך להיות כמובן וולונטרית, שלאט-לאט תייצר רשות אשפה אחת אחידה. הניסיון הזה להיכנס הוא מסיבה אחת, כי מבינים שאם אתה מכניס את זה פנימה, בעצם הרגת את רשות האשפה. אם הרגת את רשות האשפה, אותם פקידים יקפצו ויחשבו שהם עכשיו גם ינהלו לנו, מה שנקרא, את האשפה תוך זה שאין להם שום אחריות, שום שותפות. משתמשים בקרן הניקיון שלנו לכל מיני קומבינות פוליטיות כאלה ואחרות ולא עבור המהות האמיתית שלהם. זה אחד, לכן צריך להפריד לחלוטין פסולת בנייה. זה חוק פסולת בנייה. דרך אגב, החטא הקדמון התחיל עם ישי בן אלי שהוא בדקה ה-90 הכניס את נושא הצ'יפים למשאיות האשפה ומאז החוק הזה נקבר ואנחנו כל פעם מנסים להחיות אותו מחדש.

הדבר השני זה טיפול הרשויות המקומיות בפסולת שיפוצים. שוחחנו על זה אתה ואני ואמרתי, לקבוע טון. המשמעות היא שזה מכולה. אם אנחנו רוצים לטפל כרשות באותה פסולת שאתה מדבר עליה, צריך לדבר על סדר גודל של רבע טון כי זה דברים שאפשר לאכוף. מעבר לזה זה יחייב מכולה - - - ולכן הניסיון לבוא ולהפוך את זה לטון הוא בעצם להפיל את התיק. לא באמת מטפלים בפסולת הבנייה. רוב פסולת השיפוצים שיש במקומות האלו, לרוב היא מגיעה סביב המספרים האלה ולכן ינצלו את זה כדי להשאיר את המצב הקיים. צריך לקבוע, אתה רוצה לטפל באותה פסולת? בסדר, 250, בסדרי גודל של לפחות עשרה שקים של שיפוצים שזה מאוד משמעותי. גם קשה מאוד להסיע את זה ולכן יש דברים שעדיין אפשר לטפל בהם. מעבר לזה זה מחייב מכולה, לכן אנחנו מצד אחד עושים חוק פסולת בנייה. מצד שני אנחנו מאפשרים להם להמשיך בדרך הרגילה.

הדבר השלישי זה סמכויות אכיפה לשלטון המקומי. צריך לקבוע סמכויות פיקוח ואכיפה מלאות לרשויות המקומיות. גם ממשק מלא למאגרי המידע של המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה, וללא תשלום בעד המידע כי אנחנו משלמים "ים" כסף למשרדי ממשלה עבור מידע. דרך אגב, אנחנו היום בונים את המוניפורס בשלטון המקומי כדי להיפטר ממשרדי ממשלה. אנחנו רוצים שכל הדאטה תשב אצלנו. שילמנו על זה הרבה מאוד כסף. אנחנו בונים את זה אבל עד שאנחנו נבנה את כל מערך המידע שלנו, אנחנו רוצים לקבל את המידע הזה מהמשרד להגנת הסביבה, ממשרד התחבורה ללא כמובן עלות.

מתן סמכות עיכוב של רכבי הובלת פסולת בנייה כולל להורות לנהג לעצור בצד, גם לפקחי האכיפה הסביבתית ולא רק לשיטור המקומי. מתן סמכויות עיכוב כמובן גם לרכבים שנחזים להובלת פסולת בניין; גביית עבירות קנס לנהג שלא נשמע להוראות; סמכות תפיסת רכבים למשך שבוע לפחות כולל אזורי חנייה שיש לנו בתוך הרשויות כדי לעכב, וכגון עבירות קנס בגובה של אלפי שקלים. אם בן אדם ישלם על כזה דבר 500, 600, 700 שקל, הוא מכיל את זה בתוך ההובלה. הוא מראש לוקח בחשבון שכשהוא מוביל, הוא מוסיף לו בין 500 ל-1,000 שקלים עבור הקנס, ואז הם ימשיכו את המשחק עצמו. כמובן הסמכת פקחי רשויות לאכיפה אך ורק בכפוף לאישור הרשות המקומית.

הדבר הרביעי זה החרגת הרשויות המקומיות מחובת הרישוי שבחוק. אין הצדקה להבחין בין רשות מקומית שמפנה עבור עצמה לבין רשות מקומית שנותנת שירות לרשות אחרת. זה הבחנה שתביא לכך שרשויות יפסיקו לתת שירות לרשויות אחרות, ואנחנו רוצים שרשויות יעבדו ביחד – אתרים משותפים ועוד הרבה דברים. יש גם את נושא האשכולות, עוד דברים שבסוף אנחנו רוצים שרשויות יעבדו ביחד. אין מקום להטיל על הרשויות הוראות ותנאים שהיו נקבעים ברישום וברישוי. זה מרוקן מתוכן את הפטור.

כמובן נושא של מימון, הקמת ותפעול המערכים הארציים. אנחנו מתנגדים למתן סמכות להטיל על הרשויות אגרה לצורך מימון מערך התפעול שהמדינה החליטה שעליה להקים לצורך ביצוע החוק. יש למחוק את הסעיף ולמצוא מקור מימון. אנחנו נותנים למדינה הזאת 650 מיליון שקל בשנה. סיפרו סיפורים, הגנת סביבה. מתקן השבה אחד לא הקימו. מתכננים עשרות. אחד לא קם, אחד לא עובד. אנחנו נמצאים במצב שאם הראשונים יעבדו, זה בעוד כמה שנים. עם כל הכבוד קרן הניקיון נועדה במקום לעשות קומבינות, להוציא משם כסף כדי לייצר לרשויות כל מיני דברים בר קיימא, שדרך הקרן הזאת היה צריך לממן מקומות אחרים. אנחנו, לא הקופה, לא של המשרד להגנת הסביבה ולא של אף אחד. זה נועד עבור טיפול בפסולת, עבור טיפול בהקמת מתקנים ומשם צריך להוציא את הכסף הזה.

לגבי עודפי עפר לקרקע חקלאית שזו דרישה של המועצות האזוריות, אנחנו עומדים על כך שייקבע בחוק כי העברת עודפי עפר על קרקע חקלאית תחייב אישור של משרד החקלאות ולא ניתן יהיה לפטור אותה במסגרת כמובן עבודה חקלאית על הקרקע.

לגבי הרכב הוועדה, אנחנו עומדים על כך שיש לקבוע חברות של השלטון המקומי עם משרד הפנים בוועדת ההשגות. מדובר בוועדה שנועדה לבדוק תנאים ודרישות לא הגיוניים ומופרזים של המשרדים, ובלי נציג של משרד הפנים והרשויות המקומיות והשלטון המקומי אנחנו בכל החוק הזה נמצאים בלו"ז סיטואיישן תיראו, החוק הזה, אנחנו היינו מהדוחפים הגדולים שלו. לצערי שבע שנים כמו כל דבר שקורה במדינה עם האדמיניסטרציה וביורוקרטיה והסחבת שיש. בסופו של דבר כל אותם אלה שלא בסוף עושים את העבודה האמיתית בשטח, הם אלה ששמים כל הזמן משקולות ומנסים לתקוע את החוק בדרכים כאלה ואחרות. זה חלק מהמאפיין של העבודה. לא לחינם השלטון המקומי בעיקר בזמן החירום הפך להיות הזרוע הביצועית האמיתית והפך להיות בסוף זה שבאמת מחובר לשטח, לתושבים, לכן כשאנחנו באים, אנחנו באים מתוך ההבנה של מה שאנחנו יודעים שצריך, לכן צריך לשחרר קודם כל את פסולת הבנייה. לשחרר ולתת את כל הסמכויות, כל הדברים הנדרשים מצד אחד. כל הפסולת הביתית זה דיון אחר לגמרי. צריך להתקיים דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. זה דיון אחר.

אני מבין את הניסיון של כל אותם פקידים להכניס רגל בדלת. המשמעות היא להרוג את רשות הפסולת. המשמעות היא בסוף לייצר עוד רגולציה. זה בדיוק, אדוני היושב-ראש, כמו שעשו בזמנו עם חוק הנגישות. קבעו חוק נגישות. אף אחד לא בדק, אף אחד לא הסתכל. קבעו אותו רטרואקטיבית. יצרו חוק שרק כדי לקיים אותו צריך 15 מיליארד שקל. החוק לא מתקיים. הוא מתקיים בעשרות מיליוני שקלים בשנה. הוא לא יכול להתקיים משום שיש פה ניתוק טוטאלי של הפקידות ממה שקורה בשטח. גם כאן.

יש פה איזה שהוא ניסיון וחוסר הבנה משווע של אותם אנשים שבמקום לזוז טיפה הצידה, לתת לנו להקים משהו טוב, משהו שאנחנו מכירים אותו, למדנו עליו. יש ברשות הפסולת בברלין, בגרמניה. בהרבה מקומות שהיינו יודעים איך צריך לעשות את זה, לצד מתקני השבה, רשות פסולת עם כמובן כל האלמנטים מסביב, וההכנסות הולכות אך ורק חזרה כדי לייצר מערכות של אינטגרציה, דשבורדים, צ'יפים כדי לעשות מעקב ולא איזה קומבינה למשרד שהמדינה לא שמה בו כסף ואנחנו צריכים לממן את זה במקום לממן מהכסף של התושבים שלנו חזרה את המערכים הנדרשים. זה הדבר הנכון, לכן צריך להפריד אותם, לייצר את ההפרדה. יהיה דיון אחר על פסולת אצלך עם כל מה שנדרש, אבל עד אז להעביר את החוק כמו שקבענו בזמנו עם כל הדברים, ואז אנחנו נוכל לצאת לחוק שבסוף מטפל בפסולת הבנייה באמת ולא מטפל כדי לסדר אולי המשכיות בתפקידים לאנשים כאלה ואחרים. תודה, אדוני היושב-ראש.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

תודה רבה, חיים. אכן באמת יש בינינו שיח ארוך איך אנחנו מתגברים על המשוכות. המשוכות הן חשובות. המשוכות מגיעות גם מדרישות שלי כאן כדי לוודא שהחקיקה אכן ממצה את עצמה, גם של חברי הכנסת וגם של השלטון המקומי וגם שלך מהניסיון רב השנים בחקיקה עצמה וגם בניהול עצמו. כמו שאתה אומר, עדיף שנהיה עם ציפור אחת ביד ולא שתיים על העץ. אני מניח שאנחנו נצליח לייצר באמת חקיקה טובה שתהיה מוסכמת ומקובלת ברוב סעיפיה, אני מניח, לפחות על כמה שיותר גופים, כמה שיותר משרדים וכמה שיותר רשויות. אני חושב שאנחנו גם בדרך לשם. אנחנו פה עושים מאמצים מאוד גדולים גם איתך, גם עם הנציגים שלך כאן בוועדה כדי שבאמת נשמור על האינטרסים של כל הנוגעים בדבר ובסוף נוכל להביא באמת את הבשורה הזו, ולא להמשיך כמו שאתה אומר, ולהחזיק איזה שהוא חוק מאוד טוב אבל שלעולם לא מגיע לקו הסיום.

<< אורח >> חיים ביבס: << אורח >>

בסוף כמובן צריך לראות שהשינויים נעשים, כי כרגע לפחות לפי היועצת המשפטית שלנו, מירה, שגם נמצאת לידכם שם, שום שינוי לא נעשה. זה בסדר שאנחנו מדברים אבל בסוף אם ימשיכו בדרך הזאת, אז יכול להיות שתעבירו חוק. זה חוק שלא נממש אותו וזה יהיה כמו חוק הנגישות, לכן צריך את הדברים שאתה בסוף אומר אותם, מסכים עליהם ויודע שהם חלק מהדבר הזה שיכנסו פנימה, כי אם בסוף אנחנו נישאר באותו חוק כי זה מה שהם מנסים להעביר מבלי להבין, אז זה הניתוק הקיים. אני קורא לזה הניתוק הקיים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי, באין אותה פקידות שהיא מנותקת לגמרי לבין אלה שבסוף עושים את העבודה בשטח. תודה, אדוני.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

תודה רבה, חיים.

מירה, את רוצה עכשיו לחדד?

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

מירה סלומון, מרכז השלטון המקומי. לחדד את הדברים שאמר יושב-ראש מרכז? הוא דיבר ברורות.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

על מה שכבר הקראנו, הערות לסעיף.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

ביחס לסעיפים הנקודתיים. ראשית, כבר אמרנו שלדעתנו, וגם אמר את זה יושב-ראש מרכז השלטון המקומי כרגע, אנחנו חושבים שצריך לאפשר את סמכות העיכוב גם למפקחי האכיפה הסביבתית. כאן בנוסח דובר על צורך בהכשרה שתיעשה לפי חוק האכיפה הסביבתית, אבל אך ורק סמכות למפקחי השיטור המקומי. אנחנו חושבים שזה לא נכון. אנחנו חושבים שצריך להעצים ולהגדיל את השימוש במפקחי האכיפה הסביבתיים. אנחנו חושבים שיש להם סמכויות ניכרות ורחבות כבר היום ואין שום סיבה בכפוף להכשרה המתאימה, להרחיב את הסמכות הזו גם עליהם.

שנית, אנחנו דיברנו על זה גם בדיון הקודם. הוראת שעה של שנתיים בלבד היא לא מספיקה, ועמדה על זה גם חברת הכנסת צרפתי הרכבי לפני רגע.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

היא לא אמרה שהיא לא מספיקה. הוא אמרה שאולי היא לא תספיק.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

היא לא מספיקה. אנחנו דיברנו על זה גם בדיון הקודם. אם אנחנו מתייחסים לכך שחלק ניכר מהאכיפה צריכה להתבצע על ידי מועצות אזוריות, והסבירה את זה גם נציגת מרכז השלטון האזורי, ושם השיטור המקומי עדיין לא קיים ויש כאן תנאי של שנתיים לפחות של מערך שיטור מקומי פועל כדי שאפשר יהיה להתחיל לבצע את הסמכות של עיכוב של כלי תחבורה, של כלי רכב מובילים, אז אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה עד שמערכי האכיפה המקומיים במועצות האזוריות יקבלו את הניסיון הדרוש, פוקע התוקף של הוראת השעה.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

צריך לקחת בחשבון שההתחלה של החוק היא תהיה בעוד שנתיים, אז יש את השנתיים האלה. התחילה של החוק היא לא מיידית.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

התחילה של החוק מתחילה להיות בעוד 24 חודשים. עד אז עולם כמנהגו נוהג כמו שיש היום, שנתיים. אין שום הוראה שנכנסת קודם לכן לתוקף?

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

18 חודשים.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

כרגע בנוסח זה 18 חודשים. אני אומר שהחוק לא נכנס לתוקף מיידית. גם אם נוריד את "תקופת האכשרה" הזאת, זה לא שמחר בבוקר פקחי הרשויות המקומיות יוכלו לאכוף. החוק עצמו לא נכנס לתוקף כרגע לפי ההצעה בשנה וחצי הקרובות.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אני גם אומר, מירה, בקצה. השאיפה לשלמות, כולנו רוצים אותה.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

זה לא קרוב לשלמות. השלמות היה אם כל פקח עירוני היה יכול לאכוף. יש הרבה דברים שאפשר לדבר עליהם שלמות. אנחנו לא נמצאים שם. אנחנו כן צריכים לשים לב שמערכי השיטור המקומיים לא נמצאים בעצימות גבוהה בכלל במועצות האזוריות. גם עכשיו הצו שצפוי להתאשר בוועדה לביטחון לאומי מכניס רק מספר מסוים של מועצות אזוריות. לא כל הרשויות המקומיות שחברות במרכז השלטון המקומי, יש בהן מערכי שיטור מקומיים, לכן העובדה שאין פריסה ארצית היא לא סתם לא מושלם. זה הרבה מעבר ללא מושלם.

כפי שאמר יושב-ראש מרכז השלטון המקומי, אנחנו ביקשנו בנוסף לסמכות העיכוב גם סמכות לתפוס את הרכבים למשך שבוע ימים כסמכות שמרתיעה מפני עבריינות. אנחנו חשבנו שכאשר תופסים את הרכב לתקופה מסוימת, או אז אותו אדם נזהר הרבה יותר כיוון שלוקחים ממנו את היכולת להפעיל את אותו רכב. אנחנו חושבים שזה בהחלט הרבה יותר מידתי וכלי הרתעתי הרבה יותר רך מסיטואציה שבה עבריינות מהסוג הזה מובילה לשלילה של רישיון או של רישיון לפי החוק הזה או רישיון עסק. לדעתנו הרבה יותר נכון קודם לאפשר לתפוס רכב מאשר לשלול רישיון ואז כל הרכבים לא יכולים להיות בשימוש. לדעתנו זה שלב, זה כלי בדרך ל - - - וזה יכול להיעשות בצו מנהלי. זה לא חייב להיות באכיפה פלילית. כפי שאמר יושב-ראש מרכז השלטון המקומי, לצד כל זה אנחנו צריכים גם קנסות מאוד משמעותיים.

דובר כאן על הכשרות. אנחנו מבקשים לוודא שאכן יש כוונה למשרדים הממשלתיים הרלוונטיים להוציא הכשרות שכאלה, אחרת אנחנו נהיה במצב של אות מתה. אנחנו רוצים לדעת שיש כוונה לגבש הכשרות מתאימות, בוודאי כשיש כאן הכשרות מתוקף שני חוקים נפרדים.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

בסדר גמור. אנחנו נשמע את עורכת הדין לינוי. אנחנו תמיד צריכים אותך פה, לינוי. גם נשמח שתסבירי על ההסבר ולענות לשאלות שמירה הציפה.

<< אורח >> לינוי מני: << אורח >>

טוב, אז אני אתחיל קודם כל בהתייחסות לגבי סמכות העיכוב לכלי הרכב. הסמכות שניתנת פה במסגרת הצעת החוק, וזה חשוב לי מאוד להדגיש, זו סמכות שכיום גם לפי חוק מערכי אכיפה מקומיים לא קיימת לפקחי השיטור המקומי. פקחי השיטור המקומי, התפקיד המרכזי שלהם זה למעשה לסייע למשטרת ישראל בעבירות שהן בליבת השמירה על הסדר הציבורי. לצד זה הם כמובן מבצעים פעולות של פיקוח ואכיפה של חוקים ותקנות שבתחום סמכות הרשות המקומית, שהם מוגדרים בסל העבירות לעניין הפעילות של מערך אכיפה מקומי. בין היתר זה גם בתחום של איכות הסביבה.

מכיוון שמדובר באמת בסמכות ראשונית ומכיוון שבסופו של יום אנחנו רוצים לתת את הסמכות הזאת במסגרת של מנגנון שהוא מוסדר ומפוקח, כי כיום למיטב הבנתנו כל רשות מקומית מתנהלת בפני עצמה ואין איזה שהוא גורם שמנחה מקצועית בשוטף את הפקחים של איכות הסביבה של הרשויות המקומיות. מכיוון שהפעילות של הפקחים של השיטור המקומי מתואמת עם משטרת ישראל ומכיוון שהם מונחים גם לעניין אופי הפעלת הכשרה של עיכוב כלי רכב, ואני אזכיר, מדובר פה על סמכות שהיא גם ללא יסוד סביר לחשד, שככלל גם לשוטרים אין את הסמכות הזאת, מצאנו לנכון למצוא איזה שהוא איזון בין השניים ולתת את זה כרגע בשלב הזה לפקחים של השיטור המקומי.

כפי שכבר נאמר על ידי היועמ"שים של הוועדה, זה הוראת שעה לשנתיים כשבעצם במהלך התקופה הזאת אנחנו רוצים לבחון את אפקטיביות האכיפה וגם את אופן הפעלת הסמכות הזאת בשטח, והיא לשנתיים מיום תוקפו של החוק. גם אם לצורך העניין היום נכנסו רשויות נוספות או מועצות אזוריות נוספות תחת מערך אכיפה מקומי, ככלל, עד התקופה שבה הן התחילו לאכוף את זה בפועל, הן יוכלו להיכנס וגם לאכוף את זה בהתאם לפקחי השיטור המקומי שנמצאים כבר כיום בתוך מערכי האכיפה.

לגבי העניין של תפיסת רכב, משרד המשפטים יתייחס לסוגיה הזו. מירה, שאלה נוספת שהייתה לך? סליחה, יכול להיות שפספסתי משהו.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

לגבי היכולת לבצע הכשרות, האם יש כוונה, האם יש איזו התקדמות? זה באמת לא רק למשרד לביטחון לאומי. כיוון שיש הכשרות מתוקף שני חוקים שאחד מהם זה הכשרה שנדרשת לגיבוש של המשרד להגנת הסביבה, אז זה באמת לשני המשרדים בעניין הזה.

אני חייבת רק לומר עוד מילה אחת, ברשותך. הרי יש לא מעט איגודי ערים לאיכות הסביבה. איך מצופה שהם יבצעו את האכיפה בסיטואציה הזו? האם מצופה שהם יעשו שימוש במערכי האכיפה המקומיים שיש ברשויות שחברות בהם? איך זה קורה כשהם נכנסים בנעלי הרשות המקומית בענייני אכיפה? איך הדבר הזה אמור לבוא לידי ביטוי? זו שאלה בעיקר למשרד להגנת הסביבה, אני חושבת, אבל זה גם לכם. פקחים סביבתיים, האכיפה הסביבתית יכולה להתבצע גם בהסמכה לאיגודי ערים. מערכי השיטור המקומי זה רק לרשויות, לא לאיגודים.

<< אורח >> לינוי מני: << אורח >>

נכון. כרגע זה המצב.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

האיגוד הוא רשות מקומית בהגדרה בכל שטחי - - -

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

ועדיין הוא רשות מקומית שנכנס בנעלי הרשויות המקומיות החברות בו לעניינים שנמסרו לתחום פעילותו. אין לו מערך אכיפה של שיטור מקומי. גם אין כוונה להקים מערכי אכיפה של שיטור מקומי לאשכולות או לאיגודי ערים שעוסקים בתחום האכיפה הסביבתית. מערכי שיטור מקומיים נעשים במתכונת של רשויות מקומיות שהן לא איגודי ערים. בסיטואציה כזו איך אכיפה אמורה להתבצע? אחת הסיבות שכל כך חשוב לנו שגם הפקחים הסביבתיים יהיו מוסמכים בסמכויות האלה, היא שבאיגודי ערים מהסוג הזה יש אפשרות להסמיך את האכיפה הסביבתית.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

בסדר גמור. לפני שאתם עונים, הילה, את שומעת אותנו?

<< אורח >> הילה אקרמן: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

תשאלי את השאלות שלך ואז נשמע הסבר אחרון ונתקדם.

<< אורח >> הילה אקרמן: << אורח >>

הילה אקרמן מהשלטון האזורי. תיראו, בגלל שיש רק עכשיו מועצות אזוריות שיש להן צו הקמה, וגם בגלל שכל פקח צריך לעבור הסמכה ויתכן שההסמכה הזאת לא תהיה מאוד תדירה, יכול להיווצר מצב שהוראת השעה אחרי שנתיים לא תיתן לנו מענה לכמה הדבר הזה ישים. אמרו פה נציגי הבל"מ שהם רוצים אחרי שנתיים לבחון, אז לא בטוח שאחרי שנתיים יהיה לנו מידע מספק או מספיק פקחים שעברו הכשרות וכבר יש מספיק שיטור עירוני כדי לבחון את הדבר, לכן אני כן חוזרת למה שביקשה חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, ומבקשת כן שתהיה אפשרות להארכת הוראת השעה בשנתיים או שלוש נוספות בוועדת הפנים כדי שנוכל, אם חלילה לא יהיה לנו ניסיון לספק בעוד שנתיים, להאריך את הוראת השעה. כדי לעשות את הפיילוט הזה, לבוא ולהעביר את זה בשלוש קריאות זה משהו שהוא כנראה לא אפשרי וגם לא כל כך סביר.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

למה זה לא סביר?

<< אורח >> הילה אקרמן: << אורח >>

אני כבר עובדת בדברים האלה לא מעט זמן. היכולת להעביר דברים כאלה אם אין הסכמה רבתי סביב השולחן היא קשה מאוד.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

אם אין הסכמה אז אין הסכמה.

<< אורח >> הילה אקרמן: << אורח >>

יש אפילו שינוי לסעיפים כאלה ואחרים שהם טכניים. הרבה פעמים יש קושי כי יש סדרי עדיפויות לכל משרד, לכן בפועל יתכן ויהיה קושי מאוד גדול להעביר את זה בשלוש קריאות, כי נניח שלא הצלחנו להוכיח בשנתיים האלה מהטעמים שפירטתי, שזה טוב, אז לא תהיה היתכנות להעביר את זה בחקיקה.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

אם לא הצלחתם להוכיח וזה יגיע לוועדה, אז גם הוועדה לא תעביר את זה. זה אותו דבר.

<< אורח >> הילה אקרמן: << אורח >>

אני אומרת, לא הצלחנו להוכיח אולי מהטעמים הטכניים.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

הצורך לשכנע את הוועדה הוא אותו צורך לשכנע את הוועדה.

<< אורח >> הילה אקרמן: << אורח >>

אני לא אומרת להעביר עכשיו את זה לעד. בשלוש קריאות אנחנו הרי מעבירים את זה לתקופה יותר ארוכה. אני רק אומרת, בגלל לוחות הזמנים ובגלל שכרגע אין לרוב המועצות האזוריות עדיין שיטור עירוני ואנחנו לא יודעים מה תהיה תכיפות ההכשרות, יכול להיות שמטעמים טכניים יקרה מצב שיש רק מעט מאוד פקחים שמוסמכים, ולא מצליחים לעבוד שנתיים.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

הילה, זה לא שנתיים, זה שלוש וחצי שנים כי את ההכשרות אפשר להתחיל כבר לפני.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

לכן אני שואלת על ההכשרות.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

נכון, זו שאלה אחרת אבל לעניין הזה לא נכון לצייר את זה כשנתיים.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה לא תמיד נתון לניהול של רשויות מקומיות.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

יכול להיות שבאמת לא יוסמכו עוד מועצות אזוריות מסיבות ענייניות ונכונים.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

שיהיו תעדופים של מערך השיטור המקומי כיוון שמערך השיטור המקומי עוסק בנושאים נוספים ולא רק בפסולת בניין, לכן יכול להיות שבאמת יהיו תעדופים אחרים שעקבותיהם מועצות אזוריות - - -

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

זה לא קשור להוראת השעה.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

נכון. השאלה אם יש התנגדות מהותית - - -

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

לגבי ההכשרות - - -

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

על ההכשרות עוד לא קיבלתי תשובה.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

אני אומר לך את התשובה לפחות מבחינת הכנסת. אחד התפקידים של הוועדה הזאת ובמשך השנה וחצי האלה עד שיתחיל החוק, אחד הדברים זה לראות באמת שיש שייכות ליישומו של החוק לרבות כל ההכשרות שצריכות להיות גם בהקשר הזה וגם בהקשרים אחרים, ושכל המערכים יהיו מוכנים לקראת תחילתו של החוק הזה.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אני בכל זאת מבקשת לדעת אם למשרדי הממשלה יש כוונה לייצר מערכים כאלה, אם הם נערכים לטובת הדבר הזה, אם זה משהו שנמצא להם בחשיבה? הוועדה הזו, גם תפקידה כמו שנאמר על ידי הייעוץ המשפטי, לפקח על עבודת הממשלה בעניין.

אני שואלת בהמשך לדבריה של נציגת מרכז השלטון האזורי האם יש התנגדות עקרונית לייצר אפשרות להארכה בצו באישור הוועדה, במקום להעביר בשלוש קריאות בהמשך את הדבר הזה?

<< אורח >> לינוי מני: << אורח >>

אם אפשר רק להשיב. אני אשיב בכמה נקודות. קודם כל לגבי ההכשרות, בוודאי שברגע שהחוק יתפרסם תהיה היערכות מתאימה לזה בדיוק כמו כל שאר ההכשרות שיש לפקחי השיטור המקומי, שזה בהתאם למה שהשר לביטחון לאומי או מי שהוא הסמיך מטעמו, מעבירים את ההכשרות בתחומים האלה.

לגבי העניין של השנתיים אני אגיד כמה דברים. קודם כל כיום פועלים במערך האכיפה המקומי 102 רשויות, ובשבוע שעבר גם הסתיימה תקופת פרסום לציבור של צו להקמת מערכים ב-35 רשויות נוספות ושלוש באיו"ש, שזה צו שאנחנו פועלים לקידום שלו בימים אלו, לכן להגיד שעוד כשלוש וחצי שנים כי זה המשמעות, כי לא מעכשיו חלה הוראת השעה אלא רק מהרגע שיהיה אפשר ליישם את החוק, להגיד שאז לא תהיה אינדיקציה, אני מצטערת אבל אני חולקת על כך.

לגבי תקופת הזמן של ההארכה כרגע אנחנו סבורים, שוב, אמרתי ואני חוזרת על זה שוב. מדובר על סמכות ראשונית, סמכות שהיא לבדיקה. זה אפילו לא חשד לביצוע עבירה ולכן בשלב הזה ביקשנו לקבוע את זה לשנתיים, ולאחר מכן כמובן שככל שיהיה צורך זה יבוא בפני הוועדה ויתקיים דיון בהתאם. אני לא רואה סיבה להאריך את זה. לקבוע מלכתחילה הארכה על משהו שאנחנו לא יודעים איך ייושם גם ברמת השטח - - -

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הדיון הוא ברמה יותר גבוהה. יש כאן את העניין של ריכוזיות מול סמכויות לרשויות המקומיות. אומרות הרשויות המקומיות, אנחנו יודעים לעשות אבל תנו לנו את ארגז הכלים. די, תשחררו שלטון מרכזי, תנו לנו סמכויות. מכאן אני חושבת הבקשה שלה של הגמישות. בינתיים חובת ההוכחה היא על משרדי הממשלה ולא על הרשויות המקומיות בכל עולמות התוכן. אני חושבת שזה מה שעולה כאן. הם אומרים, תשחררו לנו עוד חוטים שאם זה לא יהיה תלוי בנו, נוכל להמשיך ולעבור את ההכשרות ואת הסמכויות. זאת בעצם המהות של הדיון, ריכוזיות מול ביזוריות.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

בתפיסת העולם אני מסכים איתך לחלוטין, רק פה בתוך האירוע הזה אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מקנים סמכות שהיא על פניו יחסית חריגה, נקרא לזה כך, למרות שהיא נדרשת מאוד.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לכן חשבתי שאולי האקסטרה זמן יכול להיות לא משהו של שלוש קריאות וחקיקה אלא עוד איזו שנה שתיתן את הגמישות הזאת, ולא דיברתי עם מירה ולא עם אף אחד לפני.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אפשר לשאול את המשרד לביטחון לאומי מה הוא אומר על זה.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

אני רק רוצה להוסיף בהקשר של הערתה של חברת הכנסת. מעבר לוויכוח הבאמת עקרוני של ריכוזיות מול ביזוריות, כאן אנחנו מדברים על סמכויות כפי שאמרה נציגת המשרד לביטחון לאומי, שהן בלב ליבה של עבודת המשטרה. כאן זה נכנס לעוד היבט של העברת סמכויות מהותיות וליבתיות של המשטרה לגופים אחרים.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נכון.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

יש כאן איזו שהיא מגמה שבאה לידי ביטוי בחוקים אחרים, וצריך מאוד מאוד להתייחס אליה בזהירות בהעברת הסמכויות האלה כי אלו סמכויות שנוגעות לזכויות היסוד ופגיעה - - -

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה המצב של פסולת הבניין במדינת ישראל? המדינה עושה עבודתה?

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

לכן הצעת החוק הזאת מקנה בהחלט - - -

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסוף זה עניין תפיסתי שיכול להיות שבעוד 20 שנה מעכשיו לרשויות המקומיות יהיו סמכויות שהיום נמצאות במשטרת ישראל כי הם יודעים לעשות את זה יותר טוב והם יודעים לתעדף גם את כוח האדם לפי הנסיבות.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

בסדר, לכן אני חושב שיש פה בתוך האיזונים והרצון להעניק עוד ועוד סמכויות שאני מסכים איתך לגמרי בגישה הזאת, לבין סמכות הזאת שהיא חריגה, אני חושב שיש פה איזה איזון שאולי היה כאן אפשר ללכת קצת יותר לכיוון שלך, מטי, אבל אנחנו גם רוצים להגיע לאיזה שהוא נוסח שנוכל להתקדם איתו.

משרד המשפטים, אתם רוצים להתייחס?

<< אורח >> ישי לנדסמן: << אורח >>

כן, אם אפשר רק להתייחס לעניין סמכויות התפיסה. יש עדיין התנגדות מצד משרד המשפטים להענקת סמכויות תפיסה. אני רק רוצה לומר שוב כפי שנאמר בעבר וגם בישיבה שהתקיימה עם המשרד לביטחון לאומי והשלטון המקומי.

<< אורח >> לינוי מני: << אורח >>

אגב, אני כן חייבת רק להעיר שאי אפשר להגיד שלא באנו פה לקראת, כי גם את סמכות עיכוב כלי הרכב אנחנו מאפשרים לעשות את זה גם ללא נוכחות שוטר, שככלל מערך אכיפה מקומי פועל בצוות משולב של שוטר ופקח, אז בהחלט גילינו פה גמישות מסוימת.

<< אורח >> הילה אקרמן: << אורח >>

אם יורשה לי רק להשלים משהו ולשאול שאלה. אני חושבת שבהחלט באו פה לקראתנו, אבל אני עדיין חושבת שצריך לראות איך עושים את זה קצת יותר טוב, וגם לשאול שאלה לגבי הנושא של הרציפות. אם אחרי שנתיים של פעילות יחליטו שהדבר הזה טוב, בעצם הוראת השעה פוקעת ואז גם אם מחליטים ללכת לשלוש קריאות, זה משהו שעשוי לקחת הרבה מאוד זמן, מה שאומר שפתאום צריך להפסיק את העבודה, לכן צריך לחשוב על מנגנון שככל שהחלטנו שאנחנו הולכים לשלוש קריאות, אז בזמן הזה שיכול לקחת - - -

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

לא חייבים לחכות שהוראת השעה תפקע.

<< אורח >> הילה אקרמן: << אורח >>

אבל אז שוב, הסיכוי שיהיו לנו לדעתי נתונים אחרי שנה, קשה לי להאמין - - -

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

לא צריך לקחת כל דבר לקיצוניות. זה לא אפס או אחרי שזה פקע. אפשר גם לבוא מספר חודשים קצר לפני מועד הפקיעה ולהאריך.

<< אורח >> הילה אקרמן: << אורח >>

גם שנתיים זה מאוד מעט כדי להאריך את הדברים, ואם זה פחות משנתיים אז יש חשש שאי אפשר יהיה לראות בזמן קצר את התועלות של הדבר הזה. הרציפות פה בעיניי, ככל שזה יהיה מוצלח, היא סופר חשובה ולכן צריך כן לייצר מנגנון שמאפשר לייצר רציפות.

<< אורח >> לינוי מני: << אורח >>

אני אגיד שבינתיים התייעצתי עם יועץ השר ואנחנו נסכים לקבוע אופציה להארכה.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

אופציה להארכה של איזה שר? מה המנגנון?

<< אורח >> לינוי מני: << אורח >>

כן, אפשר בצו.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

בצו של איזה שר?

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

גם שר המשפטים רלוונטי.

<< אורח >> לינוי מני: << אורח >>

לא חשבנו עדיין על הפרוצדורה.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

תבררי עם המשרד מה הפרוצדורה של ההארכה, אם זה בוועדת הפנים, בצו של השר לביטחון לאומי, בהתייעצויות עם שר המשפטים?

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

קודם כל זה צריך להיות השר להגנת הסביבה.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אנחנו נדלג למשוכה הבאה כי ההסדר הוא טוב. הנקודה של ההארכה היא קריטית, רק תבדקי רק במשרד.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בהתייעצות השרים הרלוונטיים.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

יש פה סמכויות שיטור, אז יכול להיות שכן השר לביטחון לאומי.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

בוודאות השר לביטחון לאומי חייב להיות בדבר הזה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אבל מי מוביל ובהתייעצות של מי?

<< אורח >> לינוי מני: << אורח >>

אני בודקת את זה.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

את איתנו. אנחנו מתקדמים בנקודה הבאה.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

ביקשתי לדעת אם יש כוונה להוציא הכשרות או לבצע הכשרות?

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

היא ענתה.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אני מודעת לתשובה של נציגת המשרד לביטחון לאומי. אני מזכירה שוב שיש שתי מערכות של חוקים שמכוחן צריך לבצע הכשרות, שאחת מהן זה דורש את ההיערכות ואת הגיבוש של ההכשרה במשרד להגנת הסביבה. אני שואלת גם את המשרד להגנת הסביבה שהם כאן האם הם נערכים לכך? מה הם מתכננים לעשות?

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

יש המון פרטים בחוק הזה להיערך אליו.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אחד מהם יהיה גם הנושא הזה של הפיקוח וההכשרה. כמו שאמרת, יש הרבה היערכויות לחקיקה. היא חקיקה חדשה עם הרבה נושאים קריטיים שאחד מהם הוא גם הנושא של ההכשרה והסמכויות החדשות שיינתנו. אנחנו מתקדמים ונמתין רק לנושא של ההארכה מצד המשרד לביטחון לאומי.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

אני עוברת לעמוד 43, סעיף 14, תיקון סעיף 13 שזה סעיפי העונשין והסנקציות הפליליות. התיקון הראשון הוא בסעיף 13(ב), פסקה 4 שזה התאמת הנוסח לתיקון המהותי שעשינו בסעיף 7א, שבמקום "לסילוק או לריכוז וטיפול" יבוא לריכוז או טיפול.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

רק אם אפשר, זה מתייחס לסעיף 7 לחוק עצמו, פסקה 4?

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

כן.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

בעניין הזה אני מזכירה, פשוט כי לא עברנו על זה לאחר ההערה שלנו. אנחנו מתנגדים נחרצות לשינויים שנעשו בסעיף 7(ד).

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

מירה, אנחנו אמרנו שנחזור אחורה לדברים שהשתנו.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

זה משהו שלא מסומן על ידכם בשום צבע, לכן אני אומרת את זה.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

זו הייתה הערה שכבר דנו בה, את אומרת. את חוזרת על ההערה.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

נכון, אנחנו דנו בה. אנחנו היינו תחת הרושם שאתם מקבלים ומבינים את ההערה שלנו, ואנחנו מבינים שזה לא כך.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

כשנחזור אחורה נתחיל מהתחלה.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אל דאגה, אני אזכור את 7(ד).

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

אוקיי. אני ב-4ז1 בתחתית העמוד. עכשיו אני אקריא סנקציות, בעצם הוראות שנוספו בעקבות תיקוני הנוסח ותיקון ההוראות. אנחנו נמצאים בסעיף 13(ב) שקובע עונש של מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(4ז1)

בעל רישיון מפעיל שהעביר פסולת בניין לאתר שאינו מורשה בניגוד להראות סעיף 7 כד(ג);

(4ז2)

בעל רישיון מפעיל שלא ניהל רישום כנדרש או לא שמר רישום כאמור או שטרי מטען או מסמכים אחרים, בניגוד להוראות סעיף 7 כד(ה) או סעיף 7 כד(ח);

(4ז3)

בעל רישיון מפעיל שלא הגיש דיווח לממונה ולחשב או לא העביר למערכת המקוונת פרטים בהתאם להנחיות לפי סעיף 7 יט בניגוד להוראות סעיף 7 כד(ז);

(4ז4)

בעל רישיון מפעיל שלא קיים הוראה מהוראות המנהל, בניגוד להוראות סעיפים 7י, 7 כד(א) או (ב) או (ד);

(3)

בסעיף קטן (ג) -

(ג)

בסופו יבוא:

"(3)

הפעיל אתר לטיפול בפסולת בניין ללא רישיון מפעיל, בניגוד להוראות סעיפים 7ה ו-7 כג".

(4)

אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

זה סעיף חדש שנוסף, שקובע סנקציה פלילית ברף גבוה יותר במקרה של נסיבות מחמירות. הסעיף הזה אחר כך משתרשר לעבירות המקור שנקבעו בהתאם לסעיפים האלו, מלבד סעיפים שאני אציין במפורש.

(4)

אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג1)

(1)

עובר עבירה שהיא אחת מאלה בנסיבות המנויות בפסקה (2) דינו מאסר חמש שנים או פי 4 הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו שמונה פעמים הקנס האמור בסעיף

61(א)(4) לחוק העונשין:

עבירה לפי סעיפים קטנים (א)(7) עד (9), (ב)(4ז2) או (4ז3) או (ג)(1)(4) אם נעברה העבירה מתוך כוונה להתחמק מתשלום ההיטל או לעזור לאדם אחר להתחמק מהיטל;

עבירה לפי סעיפים קטנים (ב)(1), (3א), (4א), (4ב), (4ד) או (5) או (ג)(1), (1א) או (3).

(2)

מתקיים אחד מאלה:

הרווח או טובת ההנאה מביצוע העבירה הוא 150 אלף שקלים חדשים לפחות על פני תקופה של חודש או 500 אלף שקלים חדשים בתקופה של שנה, לפי הנמוך מביניהם;

היקף הפסולת לגביה בוצעה העבירה הוא בכמות של 2,500 טון לפחות;

מחצית השווי או ההיקף האמורים בפסקאות (1) או (2) ובלבד שכתוצאה נוצר או עלול להיגרם נזק או זיהום חמור של הסביבה."

(5)

בסעיף קטן (ו), אחרי "סעיף זה" יבוא "למעט עבירות לפי סעיף קטן (ג1)".

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

פסקה (5) אני אבהיר כי זה לא ברור. זה סעיף שקובע אחריות קפידה במקרה הזה של הנסיבות המחמירות והרף הגבוה יותר של הענישה הפלילית. במקרה הזה לא יידרש יסוד נפשי של אחריות קפידה.

אני מציעה שנקריא גם את סעיף עבירות המקור עכשיו כי הוא מתייחס לאותו סעיף. אני נמצאת בתיקון העקיף. זה נמצא בעמוד 62, סעיף 24 להצעת החוק.

תיקון חוק

הלבנת הון

בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, בתוספת הראשונה אחרי פרט

(18ח) יבוא:

"(18ט)

עבירות לפי סעיף 13(ג1) לחוק שמירת הניקיון, תשמ"ד-1984 למעט עבירה לפי סעיף קטן (ב)(4ב) או (5) או (ג(1ב) המנויה בסעיף כאמור".

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

לעניין עבירות המקור לא תיכנס העבירה של מי שעוסק ללא שהוא נרשם במרשם, העבירה של מי שאינו משלם תשלום היטל הטמנה או מי שלא מקיים צו לשמירת ניקיון. כל אלה יהיו עבירות בנסיבות המחמירות, זאת אומרת ייקבע להן רף גבוה יותר של ענישה אך הן לא יחשבו כעבירת מקור.

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

אני אעיר לגבי הסעיף של (ג1), החלופה של הרווח או טובת ההנאה מביצוע עבירה. יש פה שתי חלופות, חלופה אחת של 150 אלף שקלים בחודש ו-500 אלף שקלים בתקופה של שנה. בהתייעצות שלנו עם הפרקליטות שמגישה את כתבי האישום, עלה שלא נכון יהיה ששתי החלופות יהיו מוגבלות בזמן, לכן אנחנו מבקשים שהחלופה השנייה, אפשר להגדיל את הסכום מעבר ל-500 אלף שקל אבל להוריד את החלופה של תקופה של שנה, שזה יהיה פשוט הסכום הכולל של העבירה, של הרווח או טובת ההנאה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 150 לחודש או 500 אלף שקל בכלל?

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

כן, אפשר גם להעלות את הסכום אם נראה לכם שה-500 אלף שקל זה סכום קטן מידי לעבירה המצטברת, אבל הרעיון הוא באמת שהסכום הכולל הוא עומד בפני עצמו והמגבלה של הוכחת הזמן בתקופה דווקא של שנה, לפעמים יכולה לייצר מגבלה שיהיה קשה יותר להתמודד איתה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת 150 אלף לחודש, או סתם אני אומרת, מיליון?

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

כן, משהו כזה.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

אנחנו בשיח מקדים שקיימנו חשבנו שבהנחה שמדובר בסכום הזה לא נכון לא להגביל את הזמן ושזה יקבע בסך הכול. ככל שמבקשים להאריך את הזמן אז נצטרך להגדיל את הסכום. אנחנו חשבנו על סכום של 150 אלף או מיליון שקלים חדשים ללא הגבלת זמן, אבל כן נבקש את התייחסות משרד המשפטים לעניין הזה.

<< אורח >> ישי לנדסמן: << אורח >>

ניר וינטראוב איתנו, נראה לי בזום.

<< אורח >> ניר ויטראוב: << אורח >>

היי, שלום לכולם, ניר וינטראוב ממשרד המשפטים. דבר ראשון אני אגיד, אנחנו עשינו שיח מקדים על כל הנושא של עבירות המקור ובאמת ניסינו לגדר אותן. צריך לזכור, כשאנחנו מתעסקים בעבירות של הלבנת הון אנחנו צריכים פעילות שהיא פעילות כספית, פעילות שיש בה הסתרה, פעילות עבריינית, לכן התמקדנו בעבירות ספציפיות שבהן יש את הייחודיות של הפעילות הזאת, ולכן אנחנו ממקדים בהן את העניין של הלבנת ההון. צריך לזכור, העבירות האלה של הלבנת הון באות גם לחול על יותר אנשים מעבר לאנשים שמבצעים את עבירת המקור, אלא גם את האנשים שהם אנשי כספים, בנקאים או כאלה ואחרים שמאפשרים אחרי זה את הלבנת הכספים.

בכל הנוגע להיקפים, אני זוכר שעלתה הסתייגות מסוימת לגבי מגבלת הזמן, אבל אנחנו כן חושבים שצריך מגבלה מסוימת של זמן או תקופה בתוך העבירה, כי אחרת זה יהיה פרוץ מידי וחסר גבולות.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה אתה מציע?

<< אורח >> ניר ויטראוב: << אורח >>

אני חושב שהסכום עצמו גם של 150 אלף שקלים לחודש או גם של חצי מיליון לשנה הם סכומים מינימליים. בשיח שהיה לנו עם אנשי המשרד לאיכות הסביבה, מבחינתם אלה המקרים שבהם הם הצליחו למצות תיקים שבהם תהיה פעילות עבריינית. מה שדיברתם זה מיליון בלי הגבלת זמן.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

נכון. אתה רוצה בלי הגבלה גם למיליון?

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

זאת אומרת נגיד ארבע שנים לתקופה יותר ארוכה אבל עם סכום יותר גבוה, נגיד מדרגה נוספת.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> להשאיר את זה כמו שזה ולהציע עוד מדרגה, סתם אני אומרת, של מיליון לפרק זמן של שלוש שנים, ארבע שנים.

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

אולי פשוט נחזור אליכם עם העניין הזה מחר, כי הייתה לנו אולי איזו שהיא אי הבנה בשיח המוקדם בנקודה הספציפית הזאת.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נטע, אולי אפשר להוסיף עוד קריטריון. לא לבטל את החצי מיליון לשנה אלא להוסיף עוד מדרגה שהיא נותנת טווח זמנים יותר גדול.

<< אורח >> ניר ויטראוב: << אורח >>

בדרך כלל כשאנחנו קובעים עבירות מקור, אנחנו עושים את זה אחרי עבודת מטה מסודרת ואחרי הרבה ישיבות ואיסוף נתונים גם עם המשרד הרלוונטי וגם עם גופי האכיפה. פה ספציפית באמת כל הנושא הזה של הוספת עבירת מקור עלה מתוך הוועדה ומתוך רצון של הוועדה, ראייה רוחבית ולגיטימית והגיונית לבוא ולהכניס את העבירות האלה כעבירות מקור. לא היה לנו מספיק זמן ויכולת לבוא ולראות ולבחון את כל הנתונים בצורה מספיק מעמיקה כדי לראות איזה מגבלות להחיל ומה הדרישות ומה הצרכים שקיימים, לכן לבוא ולהרחיב את זה, הקושי שלי הוא שאני לא יודע מה לגמרי ההשלכות של דבר כזה בשטח, איך הן ישפיעו גם על העבריינים.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מצד שני אתה מבין את המצוקה להוכיח את העבירה בטווח של שנה. זה מורכב. ברגע שתוחמים את זה בזמן ולא נותנים איזה שהוא חופש, למרות שתהיה עבירה לא יהיה אפשר להחיל אותה כעבירת מקור.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

מה שניר אומר, שהקביעה הזאת צריכה להיעשות על בסיס נתונים, זאת אומרת לבחון את היקף העבירות. נטע אמרה שזאת הייתה הבקשה של הפרקליטות.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

תעשו את הבדיקה הספציפית.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

אבל היום.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

מחר בבוקר כבר עם תשובה.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

כרגע אנחנו נשארים בנוסח כפי שהוא של שנה.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אוקיי.

<< אורח >> ישי לנדסמן: << אורח >>

עדי וולנרמן ממשרד המשפטים רוצה להתייחס גם לעניין העבירות, מתוקף תפקידי כמזכיר משרד המשפטים פה במעמד הזה.

<< אורח >> עדי וולנרמן: << אורח >>

שלום, עדי וולנרמן, משרד המשפטים. יש לי הערות ממש קצרות לגבי הסעיפים הספציפיים של העבירות. לגבי סעיף 4ז4 אנחנו נבקש להוסיף את המילה "בכתב", שהוראות המנהל יינתנו בכתב כדי לקבוע עבירה פלילית על הפרת הוראות המנהל, ואני גם אעיר שמבחינתנו עדיף להסתפק בהפרות ולא בעבירות פלילית כשמדובר בהוראות מנהל, אז נשמח אם הוועדה תוכל לשקול את זה.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

הוראות שנקבעות ברישיון, איפה חסר לך את ה-בכתב? 7י זה נקבע ברישיון.

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

למען הסר ספק, כל הוראת מינהל צריכה להינתן בכתב. זה נכון לא רק לגבי הדברים האלה אלא באופן כללי. לפי חוק הפרשנות כל הוראת מינהל ניתנת בכתב, אלא אם נקבע במפורש אחרת.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

עדי, אז זה מספיק.

<< אורח >> עדי וולנרמן: << אורח >>

אם מוסכם על כולם שזה בכתב, אז מצוין. כדי לקבוע את העבירה הפלילית צריך שההוראות יינתנו בכתב ולא יהיו בעל פה.

לגבי ההפניה לסעיף 7י, מכיוון שמדובר בהוראות ברישיון, כבר יש לנו עבירה על אי עמידה בתנאי הרישיון ולכן צריך לוותר על ההפניה לסעיף 7י. סעיף 7 יא זה הוראות ברישיון. סעיף 7י(ב) כבר נמחק ולכן כל ההפניה לסעיף 7י היא מיותרת.

לגבי ההפניה לסעיף 7 כד(ד), פשוט בסעיף עצמו, בסעיף 7 כד(ד) אין התייחסות להוראות מנהל.

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

ב-7 כד(ד) אני הסתכלתי על זה, סליחה שלא הספקתי, עדי, לחזור אליך. המונח ב-7 כד(ד) הוא הודעה של המנהל ולא הוראה. זה בעצם איזה שהוא מנגנון.

<< אורח >> עדי וולנרמן: << אורח >>

ההתנגדות היא לא עקרונית. פשוט צריך לתקן את הנוסח בסעיף 7 כד(ד).

לגבי 4 טו – "מוביל פסולת שהוביל פסולת בניין מבלי שמולאו פרטים כנדרש בשטר המטען או מבלי שנתקבל אישור בכתב". להבנתנו האישור ניתן בדיעבד אחרי ההובלה, זאת אומרת שלמוביל הפסולת אין שליטה על קבלת האישור ולכן זה בעייתי לקבוע על זה עבירה.

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

איזה פסקה? תפני אותי עוד פעם, עדי.

<< אורח >> עדי וולנרמן: << אורח >>

בעבירת 4 טו זה מבלי שנתקבל אישור בכתב.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

זה מפנה ל-7 יח.

<< אורח >> עדי וולנרמן: << אורח >>

זה מפנה ל-7 יח.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

למה? זה יקבל את אישורו בכתב של יצרן הפסולת. זה בהתחלה.

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

מה הבעיה?

<< אורח >> עדי וולנרמן: << אורח >>

ב-7 יח יש גם מעצר.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

הכוונה היא לסעיף קטן (ג), האישור של יצרן הפסולת.

<< אורח >> עדי וולנרמן: << אורח >>

אולי כדאי לדייק את זה שיהיה ברור על מה העבירה. אם זה על דברים שהם בדיעבד ואין לו שליטה עליהם כשהוא ביצע את הפעלה של ההובלה, אי אפשר לתבוע על זה - - -

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

זה לא בדיעבד.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

הוא אמור גם מהאתר לקבל. הוא צריך לקבל את זה, אז מה זה בדיעבד?

<< אורח >> עדי וולנרמן: << אורח >>

מתי הוא מקבל את האישור. זה לא תלוי בו. הוא הוביל פסולת בלי שהוא קיבל את האישור, אבל האישור התקבל או לא התקבל אחרי שהוא כבר הוביל.

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

לא, לא.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

הוא מוביל פסולת. זה ההגדרה. הוא בעל רישיון.

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

זה פשוט רצף של פעולות. בנקודת היציאה צריך להיות לו אישור מטעם יצרן הפסולת לצאת לדרך בשטח המטען, אחרת הוא לא יכול לצאת לדרך. הוא נוסע, מגיע לאתר קצה, מקבל את האישור בסוף. בנקודת הזמן שבה הוא אמור לקבל את זה, זה צריך להיות לו. זה לא בדיעבד.

<< אורח >> עדי וולנרמן: << אורח >>

כן, אבל נניח שהוא לא קיבל בנקודת הסוף, על זה יוכלו להגיש נגדו כתב אישום, עבירה פלילית על זה שהוא לא קיבל בנקודת הקצה את האישור? הוא כבר הוביל את הפסולת. הוא כבר ביצע את הפעולה ואז הוא לא קיבל את האישור.

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

זה שהוא לא קיבל את האישור זה בגלל שהוא לא הגיע. זה מה שקורה. ברגע שהוא מגיע הוא מקבל את אישור. הוא אחרת לא נכנס. הוא אמור להיכנס לאתר. יש משקל בכניסה. הוא סורק אותו בכניסה, אחרת הוא לא נכנס. הוא לא יכול להיכנס בלי זה. הוא גם לא יקבל את התשלום.

<< אורח >> עדי וולנרמן: << אורח >>

אוקיי, אז אולי זה דבר שהוא סגור הרמטית ותלוי רק בו או תלוי בגורמים אחרים.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

אם הוא לא מקבל את האישור, שלא יביא. זה המטרה, לסגור את זה מנקודת המוצא לנקודת הקצה.

<< אורח >> עדי וולנרמן: << אורח >>

כן, אבל האחריות הפלילית עליו צריכה להיות רק על דברים שתלויים בו. זאת ההערה שלי.

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

זה ברור. הוא לא יועמד לדין. גם לא יוטל עליו עיצום אם קרה משהו שהוא לא בשליטתו. אם הוא לא קיבל את האישור כי הוא לא הגיע לאתר, כי הוא השליך את הפסולת בדרך, אז מן הסתם - - -

<< אורח >> עדי וולנרמן: << אורח >>

זה כמובן. הכוונה היא על דברים שלא תלויים בו.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

למשל אתר שהשערים שלו סגורים? למה את מתכוונת דברים שלא תלויים בו? למשל הוא קבע עם אתר ובאותו אתר היו עיצומים באותו רגע והשערים סגורים והוא לא יכול לפנות לשם? לדבר כזה את מתכוונת?

<< אורח >> עדי וולנרמן: << אורח >>

לא יודעת, כל האופציות פתוחות, אבל רק לוודא שכשקובעים עבירה פלילית היא לא יכולה לחול במצבים שלא תלויים בו ושקרו לאחר שהוא ביצע את הפעולה.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

אם הוא לא נכנס לאתר, הוא לא אמור לקבל את האישור בכתב כי הוא לא הגיע לנקודה בה הוא אמור לקבל את האישור בכתב מהאתר.

<< אורח >> עדי וולנרמן: << אורח >>

אוקיי.

לגבי המילה "או שלא ניתן העתק שטר המטען", אז במקום זה אנחנו מציעים להחליף את המילה "ניתן" ב-שלח, שלא שלח העתק שטר המטען. מוביל הפסולת אמור לשלוח את העתק שטר המטען. לפי סעיף 7 יח(ד) חלה עליו חובה לשלוח את העתק שטר המטען ליצרן ולאתר.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

אוקיי.

<< אורח >> עדי וולנרמן: << אורח >>

ההערות הבאות שלנו זה לעיצומים כספיים.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אוקיי, אז אנחנו מתקדמים.

<< אורח >> ישי לנדסמן: << אורח >>

אם אפשר גם להתייחס אחורה.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

עכשיו אתה מתייחס.

<< אורח >> ישי לנדסמן: << אורח >>

עכשיו אני מתייחס לעניין האפשרות של קביעת סמכות לשרים להאריך את הוראת השעה של שנתיים בצו. אין לנו התנגדות עקרונית, אבל הוצע שהאישור יהיה בוועדה לביטחון לאומי כי צריך לבחון באופן - - -

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

לא, לא.

<< אורח >> ישי לנדסמן: << אורח >>

זה גם מתקשר למה שאמרה חברת הכנסת צרפתי.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

זו הערה תמוהה מאוד שמתערבת בעבודת הכנסת.

<< אורח >> ישי לנדסמן: << אורח >>

הנימוק המהותי הוא כי צריך לבחון גם את סמכויות השיטור באופן - - -

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אין לנו בעיה שהשר הוא יהיה זה שיחליט בסוף, אבל זה צריך להתקבל פה.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

אנחנו הוועדה שמחוקקת גם את הסעיף שקובע את הסמכויות, אז זה קצת מוזר. ממש הערה מוזרה.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

טוב, התקדמנו.

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

אבל זה כן צריך להיות השר לביטחון לאומי.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

אנחנו חוזרים אחורה ואמרנו שנבחן את זה. אני הייתי מציע שזה צריך להיות הסכמה של השר להגנת הסביבה והשר לביטחון לאומי.

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

כן, זה שזה בהסכמה אני מבינה.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

השר להגנת הסביבה הוא השר שממונה על החוק, וכמובן באישור ועדת הפנים.

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

מי שממונה על השיטור המקומי זה השר לביטחון לאומי, ואני חושבת שהוא זה שצריך להיות.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

ההארכה פה היא לא רק על החוק של מערכי אכיפה מקומיים אלא החוק שלנו, חוק שמירת הניקיון. אם השר להגנת הסביבה לא רוצה להיות חלק - - -

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

לא אמרתי את זה. אמרתי שכן צריכה להיות הסכמה של השר להגנת הסביבה. אני חושבת שהשר שמופקד על השיטור המקומי הוא אמור להיות השר שמביא את ההארכה.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

זה לא קריטי. בסוף הוועדה פה היא זו שאמורה לאפשר.

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

אני כמובן לא נכנסת לנקודה של איזו ועדה.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אבל מבחינת השר לביטחון לאומי אנחנו תמיד בעדו.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

הגברת נעמה אברהמוב מבקשת להתייחס לסוגיות של אכיפה. היא ביקשה רשות דיבור.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אז בקצרה.

<< אורח >> נעמה אברהמוב: << אורח >>

רציתי להתייחס לדיון לגבי סמכויות העיכוב. אני מבינה את מה שאומר היושב-ראש, שלא מצליחים להגיע להסכמה בעניין הזה, אבל כן חשוב לי לציין שאנחנו יודעים היום, הדיון הוא קצת פה תיאורטי כאילו שהמשטרה תעשה, כי אנחנו יודעים היום שהמשטרה לא מגיעה לזה, אז להגיד שהמשטרה תגיע לזה בעתיד - - -

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

נעמה, אנחנו הגענו פה לאיזה שהוא מתווה, אז אם יש הערות ספציפיות.

<< אורח >> נעמה אברהמוב: << אורח >>

בסדר, אז אני לא רוצה לחזור אחורה.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

מיצינו כבר את הדיון.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

הדיון הזה, אגב, מוצה כבר בדיון הקודם.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

מוצה כבר שלוש פעמים.

<< אורח >> נעמה אברהמוב: << אורח >>

בגלל שהוקרא בעמוד 62 איזה סעיפי עבירה יכנסו לחוק אכיפה סביבתית - - -

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

זה לא הוקרא.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

את רוצה להתייחס כשנגיע אליו?

<< אורח >> נעמה אברהמוב: << אורח >>

בסדר, אז בואו נגיע לזה ונדבר, אבל שזה יהיה ברקע הסיפור הזה שהרבה דברים לא אושרו לרשויות המקומיות, אז צריך לראות איך נותנים איזה שהוא פיצוי או כוח אפקטיבי דרך החקיקה.

<< אורח >> הילה אקרמן: << אורח >>

אם אפשר בבקשה לשאול איזו שאלת הבהרה לגבי הסעיפים שהוקראו.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אוקיי.

<< אורח >> הילה אקרמן: << אורח >>

תודה. הילה אקרמן מהשלטון האזורי. אני רוצה לשאול לגבי הסעיפים שהוקראו. כללתם פה ב-25(ג) את סעיף 13ב(3)(א).

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

את סעיף 25 לא הקראנו עדיין. את בטוחה שאת מדברת על סעיף 25? זה התחילה.

<< אורח >> הילה אקרמן: << אורח >>

אני כן אשמח כי פשוט יש פה הרחבה של העבירות והקנסות. אנחנו לגמרי בעד.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

הילה, לא ברור על מה את מדברת. איזה סעיף חשבת שהקראנו?

<< אורח >> הילה אקרמן: << אורח >>

סליחה, אני מתנצלת. כתוב פה שזה שונה. בעמוד 63 סעיף 25(ג).

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

לא הקראנו את זה. הקראנו את התיקון העקיף לחוק איסור הלבנת הון.

<< אורח >> הילה אקרמן: << אורח >>

הבנתי, אז זה יוקרא בהמשך?

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

כן.

<< אורח >> הילה אקרמן: << אורח >>

אוקיי, אז אני מתנצלת.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

רק את עבירות המקור, קפצתי, סליחה, כי עבירות המקור מתלבשות על הסעיף - - -

<< אורח >> הילה אקרמן: << אורח >>

אוקיי, אז אני כן אשאל לגבי עבירות המקור כי זה בעיניי שאלה חשובה כי יש שם את העניין של צו ניקיון.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

נכון.

<< אורח >> הילה אקרמן: << אורח >>

צו ניקיון יכול להיות נתון לראש רשות מקומית אם הושלכה שם פסולת. אני רק רוצה בבקשה לוודא שהעבירות על רשות מקומית לא פתאום קופצות פה, כי כזכור לנו לרשות המקומית אין כמעט פה סמכויות אכיפה.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

אם הנסיבות המחמירות מתקיימות אז העונש מוחמר.

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

אבל אמרנו שזה לא נכנס.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

היא שאלה לגבי עבירת מקור.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

היא גם שאלה אם הוחמרה הענישה. צריך להבחין, יש עבירת מקור ויש החמרת ענישה.

<< אורח >> הילה אקרמן: << אורח >>

אני מנסה להבין אם עשויה פה להיות החמרת ענישה כלפי רשות מקומית שאצלה הושלכה הרבה מאוד פסולת, כי כאמור אין לה בחוק הקיים יכולת אכיפה ולא לראות את הנתונים, אז אני רק רוצה לוודא שהיא גם לא מקבלת את הסמכויות לאכוף אבל כן מקבלת את העונש. רק לוודא שהרשות המקומית בנושא הזה, העבירות שלה לגבי צו ניקיון אם הושלכה כמות גדולה של פסולת - - -

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

אנחנו קיימנו את הדיון לגבי השאלה של באיזה נסיבות מוציאים לרשות מקומית צו לשמירת ניקיון. אני חושבת שהבהרנו את זה שוב ושוב. זה לא קשור לשאלה של החמרת הענישה. זו שאלה נפרדת.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

בדיוק. זה צו מנהלי.

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

נכון, זה צו מנהלי.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

זו לא שאלה ענישה, זו שאלה של צו מנהלי שניתן והוא בהחלט יכול להינתן. קיימנו את הדיון, אני לא יכולה להתייחס אליו אבל בהחלט יכול לקרות מצב של צו ניקיון שמוצא לרשות מקומית בסיטואציה גם לאחר - - -

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

מירה, אנחנו כבר קוראים את הסעיפים האלה פעם שלישית.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אני מזכירה, אנחנו אומרים, זה לא ענישה. אנחנו אומרים, זה כלי מנהלי.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

ענישה כבר יש. אנחנו כאן אמרנו נסיבות מחמירות.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

לא, לא, אני עכשיו מדברת על מצב של מוציאים צו ניקיון לרשות מקומית לפי סעיף 13. אני לא מדברת על הענישה הפלילית שהרגע הוקראה אלא על השאלה של נציגת מרכז השלטון האזורי. אני מזכירה שצו ניקיון הוא צו מנהלי שמוצא לרשות מקומית שבשטחה יש מפגע, גם אם אין לה אשמה ביצירת המפגע, ושיש שם כפל הוצאות. זה המצב.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נטע, למה לא מוציאים לרשות מקרקעי ישראל שהיא בעלת הקרקע?

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

אפשר לפתוח מחדש שוב את הדיון. השעה רק 11:30, יש לנו "ים" של זמן. אפשר לחזור לסעיף הקיים בחוק שאומר למי ניתן להוציא צו שמירת ניקיון. הבהרתי את זה שהנסיבות שבהן מוציאים צו שמירת ניקיון לרשות מקומית הן נסיבות מאוד יוצאות דופן. זה לא ברירת מחדל, זה לא מצב רגיל.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

ואיך שהוא יצאו.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הוצאתם?

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

הוצאנו במקרים מאוד מסוימים, בנסיבות מאוד מסוימות. להגיע אחר כך למצב של אכיפה של הצו זה גם דבר שקורה לעיתים נדירות אמנם אבל אכן קרה, וכן, יש מצבים שהם מצדיקים את זה אבל זה בשולי השוליים של הסמכות לפי החוק.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

גם נזכיר שמדובר ב-2,500 טון פסולת.

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

זה לא קשור להחמרת הענישה. זה החוק הקיים.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

לכאורה עכשיו הנסיבות המחמירות, החמרנו את הענישה.

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

החמרנו את הענישה גם לעניין האפשרות של עבירה של אי קיום צו ניקוי. לצערנו יש מצבים שגם הרשות המקומית יכולה לקבל צו לא רק מכוח האחריות שלה כרשות מקומית אלא מכוח זה שהיא זאת שיצרה את ההשלכה. גם המצבים האלה לצערנו קיימים.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אם כי במידה פחותה משמעותית.

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

פחותה משמעותית בהשוואה למה?

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

בהשוואה למספר הצווים שיצאו.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

טוב, אנחנו מתקדמים לעמוד 47.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

אני בסעיף 15(ה) בסעיפי העיצומים הכספיים. גם כאן הוספנו הפרות בהתאם לתיקוני הנוסח.

עשה פעולה בפסולת הטעונה רישום דרך עיסוק, בלא רישום בניגוד להוראות סעיף 7א(א).

עשה שימוש דרך עיסוק בכלי אצירה או בכלי רכב שאינו רשום, בניגוד להוראות סעיף 7א(ב).

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

אני עוברת לעמוד 49, פסקה 10.

(10) יצרן פסולת בניין שביצע עבודת בנייה בהיקף העולה על הקבוע בחלק א' לתוספת החמישית ללא תוכנית לטיפול בפסולת בניין שעומדת בהוראות התקנים כנדרש, או שלא בהתאם לתוכנית על עדכוניה, או ללא תיעוד מתאים לשינויים בתוכנית או הצגתם כנדרש, בניגוד להוראות סעיף 7 לא(א)(1) או (3) או (4) או סעיף 7 לא(ב).

(11) יצרן פסולת בניין שביצע עבודת בנייה בהיקף העולה על הקבוע בחלק א' לתוספת החמישית, מבלי שביצע הפרדה של חומרים מסוכנים או של חומרים המתאימים לשימוש חוזר ולמחזור, לפי תוכנית כאמור בסעיף 7 לא(א)(1), בניגוד להוראות סעיף 7 לא(א)(2).

(12) יצרן פסולת בניין שביצע עבודת בנייה בהיקף העולה על הקבוע בחלק א' לתוספת החמישית, שלא קיים הוראה מהוראות הממונה לתיקון תוכנית ולביצוע הפעולות הנדרשות, בניגוד להוראות סעיף 7 לא(ג).

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

בסעיף קטן (ג) פסקה 1 יש תיקון הפנייה לסעיף 7 יז(ג).

(2) בעל רישיון שלא קיים את תנאי הרישיון שניתנו לו לפי סעיף 7א רבתי.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

בסעיף קטן (ה), פסקה 2 בעמוד 51, בהמשך לדיון שהתקיים בדיון הקודם, תיקון של הפסקה.

(2) מוביל פסולת שהוביל פסולת בכלי רכב רשום או בכלי אצירה רשום, הנושא אמצעי איכון ובקרה שאינו תואם את דרישות התקנים הישראלים << דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

זאת אומרת לא תהיה הפרה לגבי התקנים הבין-לאומיים –

שפרסם הממונה לפי סעיף 7 יט(א) בניגוד להוראות 7 יז(ב)(1).

מוביל פסולת שהוביל פסולת בכלי רכב רשום או בכלי אצירה רשום, הנושא אמצעי איכון ובקרה שאינו מחזיק בתעודה המאשרת את התאמת האמצעים לדרישות תקנים בין-לאומיים שנקבעו לפי סעיף 7 יט(ג);

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

זאת אומרת בסמכות השר.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

שבזה יש שינויים גם כן, שעוד לא עברנו עליהם, נכון?

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

כן.

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]