פרוטוקול מספר 537, ועדת הפנים והגנת הסביבה, 09/06/2026

הכנסת העשרים-וחמש

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 537

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, כ"ד בסיון התשפ"ו (09 ביוני 2026), שעה 11:09

סדר היום:

<< הצח >> פרק ו' (פסולת בניין) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון], של ח"כ מישל בוסקילה << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

יצחק קרויזר – היו"ר

סמיר בן סעיד

מטי צרפתי הרכבי

מוזמנים:

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן

השר במשרד האוצר זאב אלקין

אלעד עמיחי

–

סמנכ"ל שלטון מקומי, המשרד להגנת הסביבה

נטע דרורי

–

עו"ד, יועצת משפטית, המשרד להגנת הסביבה

אור אללו פוקס

–

עו"ד, יועצת משפטית מחוז דרום, המשרד להגנת הסביבה בתאל בן עזרא

–

לשכה משפטית, משרד הפנים

עידו צפניק

–

מנהל אגף מתודולוגית בקרה בשלטון המקומי, משרד הפנים גליה כהן

–

מנהלת אגף מיסוי מוניציפלי וחוקי עזר, משרד הפנים דלית רגב

–

מנהלת אגף פיקוח ובקרה רכב, כבישים וארגונים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים רעות אהובה בלושטיין

–

מרכזת בכירה אגף פיקוח ובקרת רכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שי יונתן לנדסמן

–

עו"ד, המחלקה למשפט כלכלי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים ענבל קליין

–

אשכול פרטיות, מחלקה חוקתית, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אלון מאור

–

מנהל אגף שימור קרקע וחקלאות בת קיימא, משרד החקלאות וביטחון המזון עידו מור

–

רכז מים והגנת הסביבה, אגף תקציבים, משרד האוצר רונית רוטנברג

–

רפרנטית מים והגנת הסביבה, אגף תקציבים, משרד האוצר זינה פרפליצין

–

האגף לתכנון נושאי, מינהל התכנון

לירון הופפלד

–

עו"ד, המחלקה משפטית, הרשות להגנת הפרטיות

מירה סלומון

–

עו"ד, ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי כפיר מצויינים

–

סמנכ"ל רגולציה וקשרי ממשל, מרכז השלטון המקומי מאיה קרבטרי

–

מנהלת מחלקת סביבה וקיימות, פורום ה-15

הילה אקרמן

–

ראש תחום חקלאות ואיכות סביבה, מרכז השלטון האזורי בישראל אסף רוזנבלום

–

מנהל המחלקה המשפטית, החברה להגנת הטבע

ינאי שני

–

מתכנן, קרן קיימת לישראל

יניב בלייכר

–

מנכ"ל אזרחים למען אוויר נקי

ד"ר נעמה אברהמוב

–

מנכ"לית איגוד ערים לאיכות סביבה יהודה

ענבל כספי

–

עו"ד, מנהלת אגפי תשתיות ובנייה חוזית, התאחדות הקבלנים בוני הארץ רועי אלרום

–

שדלן, גלעד לובינג, פורום משנעי פסולת בניין

משתתפים באמצעים מקוונים:

רמי רוזן

–

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה

ייעוץ משפטי:

רוני טיסר

גלעד קרן

מנהלת הוועדה:

לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> פרק ו' (פסולת בניין) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון], מ/1612 << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אנחנו רוצים להתחיל לפתוח את הדיון הבוקר, כ"ד בסיון התשפ"ו, 9 ביוני 2026, יום שלישי. אנחנו ממשיכים מהנקודה שהפסקנו בה אתמול. כמובן שהדיון היום הוא בפרק ו' (פסולת בניין) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון].

אני חוזר ואומר מה שאמרתי גם בדיונים הקודמים ואיך שאנחנו פותחים את הוועדה בנושא הכול כך חשוב הזה. שריפות הפסולת במדינת ישראל הוא מפגע שהורג אזרחים, מפגע שמזהם את הסביבה. ולצערנו הרב במשך הרבה מאוד שנים לא צלחה ההסדרה שלו. אני חוזר ואומר, אנחנו ממש נמצאים בישורת האחרונה, ממש ברגעים האחרונים של הגעה לנוסח שנקרא לו מוסכם, אבל הוא אחרי הרבה מאמצים מצד המשרד להגנת הסביבה, משרד המשפטים, משרד האוצר, משרד הפנים, השלטון המקומי והאזורי.

אנחנו במשימה. מי שנמצא פה באזורי קו התפר מעפולה ועד באר שבע ומתעורר והולך לישון עם הריח המטורף הזה של השריפות – זה משהו שאי אפשר להסביר אותו במילים. צריך להיות שם, לנשום את זה, כדי להבין מה הנזק הישיר והמיידי לילדים, לנשים, לכלל האוכלוסיות, זה לא משנה מאיזה מגזר ובאיזה תצורה של חיים. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להמשיך להתנהל בצורה כזו שאזרחיה פשוט נפטרים ושורדים מחלות נוראיות שלא אמורות בכלל להתקיים מהתוצאה הזאת של אי הסדרה במשק הפסולת.

לכן אני אומר, כולנו כאן, כל המשרדים התגמשו בצורה לוליינית הייתי אומר כדי שהדבר הזה יגיע לידי הסדרה. ואנחנו מדברים רק על משק פסולת הבניין, עודפי עפר, עוד לא נגענו בשאר חלקי החקיקה הגדולה של הסדרת משק הפסולת הכללית של מדינת ישראל.

לכן אני חוזר ואומר, אנחנו במהלך הדיון, סיימנו אתמול את ההקראה על הנוסח. אנחנו עכשיו חזרה אחורה על הנקודות ששונו כדי לחדד אותן ולדייק אותן. אני מבקש שההערות יהיו ספציפיות לנושא שעליו אנחנו מדברים, כי אני חושב שעל שאר הנושאים לא יהיה מקום. אני גם לא אתן להרחיב עליהם. כי אחרי שנה של דיונים, אני חושב שהפכנו פה, 10 חודשים, כן. קחי את היומן, תראי, יותר מ-10 חודשים אנחנו דנים בחקיקה הזאת. הנוסח הזה הגיע לפני כמה חודשים, אבל הנושא של שריפות הפסולת אנחנו פה מהיום הראשון שקיבלתי לידי את הוועדה, כאשר החקיקה היא חלק מהדיונים. היא החלק המסיים כשמגיע חוק. אבל הנושא הזה של שריפות פסולת והסדרה של משק הפסולת זה דבר שנמצא פה על שולחן הוועדה לפני שאני הגעתי, אבל ביתר שאת ב-10 חודשים האחרונים.

לכן אנחנו צריכים להגיע היום לסיום המערכה הזאת ובאמת שנוכל לסיים את ימיה של הכנסת הזאת עם בשורה אדירה לאזרחי מדינת ישראל.

אנחנו אתמול הגענו לעמוד 24, נכון רוני? הנוסח החדש מי שאין לו מופיע בטאבלטים.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

אנחנו בעצם ממשיכים מאיפה שהפסקנו. אנחנו נמצאים בעמוד 24 בתיקון שנוגע לסעיף שמדבר על סייג לתחולה על רשויות מקומיות. בסיפה של אותו סעיף שבעצם קובעת את ההוראות לעניין קבלן משנה של רשות מקומית. מובהר שאותו אדם לא יהיה פטור מחובת רישום או רישיון "או כל חובה אחרת המוטלת על עוסק לפי חוק זה".

לעניין סעיף 7כ2, בהמשך לדיון שהתקיים לפני שני דיונים בנושא האפשרות של הממונה לקבוע לרשות מקומית שבעצם פטורה מרישום או רישיון את אותם כלים לעיסוקם, היה מוסמך להטילם. בעקבות הדיון צמצמנו את ההוראות שהוא יכול בעצם לקבוע רק לעניין הוראות לפי סעיף 7ח ו-7 יא, שזה בעצם ההוראות שהממונה קובע. לא הוראות שהמנהל קובע, שזה הוראות שהן קצת יותר רוחביות ויותר משקיות. אלא בעצם התנאים שיותר רלוונטיים, המקצועיים שרלוונטיים לסטנדרט הטיפול וכדומה.

כן בסיפה של אותו סעיף כן קבענו שלעניין כלי הרכב, בעל כלי רכב בבעלות רשות מקומית המיועד להובלת פסולת בניין ולעניין אתר לטיפול בפסולת בניין המופעל על ידי רשות מקומית יחולו הוראות 7 יז ו-7 יח, שזה הסעיפים של שטר המטען וההובלה, ו-7 כה, שזה המסלקה.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

יש הערות? לא חובה. אין מצווה להעיר על הכול.

<< אורח >> לירון הופפלד: << אורח >>

בוקר טוב. לירון הופפלד מהרשות להגנת הפרטיות. אנחנו רצינו רק להבהיר משהו, להאיר אותו לפרוטוקול לעניין הזה, שנראה לנו שהוא ברור, אבל כן חשוב לנו. שעצם הקביעה כאן בסעיף והחלת הסעיפים היא כמובן לא משנה ולא יכולה לאפשר להוסיף סמכויות מעבר לאלו שניתנו לרשויות המקומיות ביחס למאגרי המידע לפי מה שנקבע כאן בחוק.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

אני עוברת לעמוד 29, ממש הבהרה בהמשך הדיון. סעיף קטן (ז) בסיפה בעצם הוחלט למחוק את הסיפה של הסעיף שעבדה על מתכונת הדיווח שתפורסם באתר האינטרנט של המשרד.

אני עוברת לעמוד 30, סעיף 7 כה, מנגנון תשלומים לפינוי וטיפול בפסולת בניין. שוב, בהמשך לדיון, אני מקריאה את סעיף (א1) שמבהיר בעצם שהרשות המקומית תוכל לקבל תשלום ויצרן פסולת בניין יוכל לשלם לה במגבלות שנקבעו בסעיף. זאת אומרת, אם מדובר ביצרן פסולת שהוא לא עוסק, לא עושה את זה כעיסוק נלווה ורק במקרים האלה הרשות המקומית תוכל לקבל ממנה תשלום, לא דרך מערכת התשלומים והוא יוכל לשלם.

מנגנון תשלומים לפינוי וטיפול בפסולת בניין

7 כה

(א1)

על אף האמור בסעיף קטן (א), יצרן פסולת בניין שאין עיסוקו בכך, בין כעיסוק עיקרי ובין כעיסוק נלווה רשאי לשלם ורשות מקומית תהיה רשאית לקבל תשלום מאותו יצרן שלא באמצעות מנגנון תשלומים עבור שירות אצירה, פינוי, הובלה, ריכוז או טיפול בפסולת בניין הנוצרת בתחומה או בתחום רשות מקומית סמוכה שלגביו הייתה פטורה מחובת רישום או רישיון; ואולם אין באמור כדי לגרוע מחובת הרשות המקומית לשלם לעוסק עבור ביצוע השירותים או רכישת שירותים כאמור באמצעות מנגנון התשלומים.

אני ממשיכה לעמוד 33. הוראות לעניין הצבת כלי אצירה. בסעיף (2א) בהמשך לדיון שהיה על עניין התקנים הישראליים ואיזה חובה הם מייצרים, כאן הבהרנו שלעניין כלי האצירה וההוראות והדרישות לאיכון ובקרה הוא יצטרך בעצם לעמוד בהוראות שנקבעו לפי סעיף 7 יט.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

יש הערות?

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

עמוד 35, חובות יצרן פסולת. כאן אנחנו דייקנו בעצם את הנוסח בעקבות הערות שנשמעו בדיון על מנת להבהיר בעצם מה החובות של אותו יצרן פסולת ומתי הוא יכול, אותו יצרן פסולת, בעיקר פסולת קטנה. פסולת שאינה עולה על אחד מטר מעוקב, לאן הוא יוכל לפנות את הפסולת, כאשר הכוונה היא שהוא יוכל לפנות אותה באמת או לאתר ריכוז פסולת שקבעה הרשות שהקימה, כרגע בנוסח הרשות המקומית, או במקרה שהרשות המקומית תחליט לאסוף ישירות מאותם יצרנים, הוא יוכל למסור לה את אותה פסולת.

אני מקריאה את סעיף קטן (ב).

חובות יצרן פסולת בניין

7ל.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), יצרן פסולת בניין שאין עיסוקו בכך, בין כעיסוק עיקרי ובין כעיסוק נלווה, רשאי לעשות אחד מאלה:

(1)

לפנות פסולת בניין – בכמות שאינה עולה על מטר מעוקב אחד (בסעיף זה – כמות קטנה), שנוצרה בנכס שבבעלותו או בהחזקתו, בכלי רכב שלו, שאינו רכב משא או רכב עבודה, לאתר ריכוז פסולת או לטיפול בפסולת שהקימה הרשות המקומית שהוא מתגורר בתחומה, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג1) או לאתר טיפול מורשה אחר;

(2)

למסור את פסולת הבניין, אף אם היא בכמות שאינה קטנה שנוצרה בנכס שבבעלותו או בהחזקתו, לרשות המקומית שבתחומה היא נוצרה, אם הודיעה הרשות המקומית שהיא מספקת שירותי פינוי, כאמור, ובהתאם להוראותיה;

זאת אומרת, הוא יוכל, אם זה עולה על אחד מטר מעוקב תחול רק האפשרות שהוא יכול למסור לה ישירות. זאת אומרת, הוא לא יכול להוביל את זה בכלי הרכב, אבל הרשות המקומית תוכל ממש לפנות את זה ממקום מגוריו או ממקום בית העסק שלו.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שאלה.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

אני אמשיך לקרוא את הסעיף ואז.

(ג)

פינתה רשות מקומית פסולת בניין מיצרן כאמור בסעיף קטן (ב), שלא באמצעות עובדיה, תפנה את הפסולת לאתר ריכוז או לאתר טיפול מורשה, באמצעות מוביל מורשה, בהתאם להוראות סעיף 7 כה ו-7ל לחוק.

(ג1)

לצורך יישום הוראות סעיף קטן (ב)(1) רשות מקומית תקים ותפעיל בתחומה, בעצמה או יחד עם רשות מקומית סמוכה, אתר לריכוז או לטיפול בפסולת בניין או שתספק שירותי פינוי פסולת בניין בכמות קטנה לתושבי הרשות.

(ד)

אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויותיה של רשות מקומית לגבות אגרה או תשלום עבור שירותים כאמור בסעיף קטן (ג1) בהתאם להוראות כל דין.

סיימתי את התיקונים.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שאלה. בכלי רכב שלו שאינו רכב משא או רכב עבודה. בסעיף (1). למה בכלי רכב שלו ולא כתוב שאינו רכב להובלת פסולת? כי זה קצת יותר פרוץ. יש לנו הגדרה של רכב להובלת פסולת. או שהוא אינו רכב להובלת פסולת, רכב עבודה. הגדרנו רכב להובלה.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

לא, כי גם רכב פרטי יכול להיות רכב להובלת פסולת.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נכון. אז יש את הרכב של אדם המפנה פסולת. יש לנו בהגדרה רכב של אדם שמפנה, אדם פרטי. זאת אומרת, אני אומרת, אבל יש לנו פה הגדרה, אני מבינה מפה שזה או רכב פרטי או רכב שאינו רכב להובלת פסולת.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

לא, זה רכב שלא יכול, המטרה הרי, אולי אני אבקש גם את ההתייחסות של המשרד להגנת הסביבה. זה לא רכב שמיועד לכמויות גדולות. הסעיף הזה מנסה לזקק ולדייק את זה לאדם הפרטי, שעושה בביתו שיפוץ קטן.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז זה בכלי רכב שלו.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

שהוא רכב קטן. זאת אומרת לא רכב שיכול לשאת כמויות גדולות של פסולת. זו הדרך, הדיוק שניסינו לדייק. היו כל מיני דרכים וזה מה שחשבנו שנכון לעשות.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, להחריג את הרכב הפרטי. כאילו, אם יש לו רכב פרטי שהוא משאית.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

בסופו של דבר הכמות.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ויש הגדרה לרכב משא ורכב עבודה או שזה לא חשוב? זה כלול באיזה שהוא מקום?

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

פקודת התעבורה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני שואלת, בסדר.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

אנחנו נפנה לפקודת התעבורה. צודקת.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי.

<< אורח >> הילה אקרמן: << אורח >>

הילה אקרמן ממרכז השלטון האזורי.

לקחתי את שתי ההצעות שיש פה בנוסח, גם של אתר ריכוז וגם של איסוף מהבית. בדקתי את זה באופן ספציפי לגבי האם זה יכול לעבוד בכלל ובמועצות האזוריות בפרט. אז עלו כמה דברים מהבדיקה שעשיתי. אחד, למעשה אין לנו מודלים כאלה היום. זאת אומרת, אין לנו מודלים שאוספים, למעט איזה שני מודלים שאוספות אחד קוב ברשויות עם בנייה רוויה. אין מודלים שאוספים מהבית קוב. ביררתי האם זה משהו שאפשרי נניח לעשות במועצות אזוריות. עולה שבגלל איך שהמועצות האזוריות בנויות מדובר בעלויות שיהיו מאוד גבוהות. האגרה או התשלום שאני אצטרך לגבות יהיה מאוד גבוה ואז לא יהיה צורך בשירות, כי אף אחד למעשה לא ירכוש אותו.

לעניין נקודות ריכוז, גם פה אין מודלים קיימים. גם לא ברור האם אני אצטרך לשים את זה על ייעוד קרקע מסוים או לא ולא בטוח שיהיה לי מקום אם נצטרך ייעוד קרקע מסוים, אז לא בטוח שיהיה לי את המקום. למשל, אם ידרשו ממני לשים את זה במתקנים הנדסיים או באזור תפעולי, אני יכולה להגיד לכם שביישובים שלי בהרבה מועצות אזוריות אין כבר את המקום הזה ובדרך כלל צריך לשים דברים כאלה בפאתי היישוב.

אם אני אשים נקודה כזאת שהיא רחוקה מכל התושבים וכל אחד צריך לנסוע אליה חצי שעה, למשל אני אקח מועצה גדולה כמו רמת הגולן או רמת נגב ואני אשים בנקודה ואני אצטרך לנסוע אליה זה לא יהיה אפקטיבי, כי הבעיה שלנו בדרך כלל זה פחות עם התושבים. מה שהצבענו על הבעיה שפסולת קטנה דווקא עם אותם שיפוצניקים. ואותם שיפוצניקים גם אם תהיה להם נקודה וזה יעלה להם כסף והם יצטרכו לנסוע אני לא חושבת שזה הפתרון. כי הפתרון הזה הוא פתרון דווקא לאנשים נורמטיביים.

אבל כמו שאמרתי, אין מודלים היום. אלה שני הפתרונות שיצאו שיכול להיות שהם יעבדו. ויכול להיות שלא. אבל לחייב מעל 270 רשויות לעשות פתרון שאנחנו לא יודעים אם יש להם את המקום ואת היכולות ובוודאות שלחלקן אין ולהפוך חלק מהם שלא יוכלו לבצע את זה לעוברות על החוק בעל כורחן – לדעתי זה לא נכון. כי אנחנו רוצים לייצר פתרון, לא לכתוב פתרון ואחרי זה בגלל שאין לו היתכנות כלכלית, טכנית.

לכן בגלל שאין פה את המודלים האלה, זאת אומרת אם היום היה את המודלים האלה והם היו קיימים ורק היינו רוצים להרחיב אותם זה היה משהו אחר. אבל כיוון שהמודלים האלה אינם קיימים, אנחנו לא יודעים אם הם אפקטיביים. אנחנו לא יודעים האם הם עובדים. לכן ההצעה שלנו זה להפוך את זה להיות וולונטרי. בעוד כמה שנים נראה שהמודלים האלה עובדים, אני מאוד מקווה שאולי הקול קורא מהמשרד להגנת הסביבה, כמו שהיה לאכולות, כדי לתמרץ רשויות ולתת להן כלים להקים את המנגנונים האלה, או אז אפשר לבוא ולהגיד אוקיי, הדבר הזה עובד. בואו נבקש מכל הרשויות המקומיות.

לא בטוח גם שצריך שכל רשות מקומית שיש לה 2,00 או 3,000 תושבים צריכה דבר כזה. לכן בעיניי מקצועית, כמי שעוסקת בתחום הפסולת שנים רבות, לחייב באופן גורף את כל הרשויות המקומיות זה לא נכון וגם לא ייתן מענה לבעיה שהצפנו, שהיא אותם שיפוצניקים שעל דרך קבע יש להם פסולת מידי יום. אז אנחנו לא חושבים שהפתרון תואם את הבעיה. לכן הייתי מציעה להשאיר את זה כמשהו וולונטרי. תודה.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

וולונטרי אני אומר לא יהיה. אני רואה גם את השלטון המקומי וגם את השלטון האזורי. אני לא מקבל משהו אחד, שבסוף בתחומי האחריות שלכם יש את זריקת הפסולת. לא משנה על ידי מי. אם זה על ידי שיפוצניק קטן או גדול, או על ידי הקבלן הגדול. זה קורה כי אין פתרונות. בוודאי שאתם לא אלה שצריכים להיות אשמים בזה. אבל בסופו של דבר אתם נדרשים לפתור את זה. כי את הזבל מישהו אוסף.

אז אי אפשר מצד אחד לבוא ולהגיד תצמצמו לנו את החקיקה רק לפסולת הבניין, כי הכלים האחרים שלנו נפגעים או נהרסים. בסוף את הפסולת הקטנה זורקים לפחים הירוקים והדחסניות שלכם נהרסות מהפסולת שנזרקת גם ככה. עכשיו כשמגיע איזה שהוא פתרון להגיד שהוא צריך להיות וולונטרי.

אני לא מקבל את זה. בסוף היה לנו פה, באמת אמרתי, הרבה מאוד זמן, לא מעט חודשים כדי להניח פתרונות. אני חושב שכולם פה היו יצירתיים כדי להניח על השולחן איזה שהוא מתווה שנוכל להכניס לנוסח. לא כפינו, בוודאי לא אני, בטח שלא הוועדה, לא הייעוץ המשפטי. אף אחד לא כפה על אף אחד מפה איזה שהוא מהלך, הכול פה היה בשיח כשכולם נדרשו להתגמש כדי שבסופו של דבר נגיע למשהו שנוכל להצביע עליו. אבל בקצה צריך פתרון. אי אפשר להשאיר את זה באוויר, אי אפשר להשאיר את זה וולונטרי ואי אפשר להשאיר את זה בידי הגורל ולא בידי מלאך שיבוא לאסוף. לכן ככל שאין לכם פתרון, זה הפתרון שאנחנו מצאנו.

<< אורח >> הילה אקרמן: << אורח >>

אני מזכירה לוועדה שמירה סלומון ממרכז השלטון המקומי כן הציגה פתרון שמקובל עלינו והוועדה לא ראתה לנכון לשקול אותו.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

נכון. שקלנו והוא לא היה מקובל, כי הוא לא היה ישים. הכול בסדר, אנחנו בשיח.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

הוא ישים מאוד. רשות דיבור שלי עכשיו?

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אפשר. את יכולה לדבר, מירה, יש לך כרטיס VIP בוועדה.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

תודה, אני מודה לך. ראשית ראשית, אחרית אחרית. בעניין ההתכנסות הממושכת של הוועדה לדיון בכל סוגיית משק הפסולת, זה חד משמעית, יש דיונים ארוכים ממושכים. הם חורגים רק מהקדנציה הנוכחית ורק מהוועדה הנוכחית. הם מתקיימים בוועדות שונות בכנסת וגם בצוותי ממשלה. ועדיין, הצעת חוק שהיא שונה בתכלית מכל מה שראינו קודם לכן, זה משהו של החודשים האחרונים, ממש ספורים וחשוב לומר את זה.

שנית, אנחנו אמרנו לא אחת, לא שתיים ולא שלוש, אנחנו מתנגדים לסוגיות שונות שנמצאות על שולחנה של הוועדה ושכלולות בהצעת החוק. כאשר הוועדה אומרת בכל זאת זה מה שאתם צריכים לעשות, זה מה שמוטל עליכם – זו כפייה. זו המשמעות של זה. אנחנו מתנגדים, יושב-ראש מרכז שלטון מקומי אמר את זה גם אתמול, אנחנו מתנגדים לחיובן של הרשויות המקומיות. אנחנו מתנגדים לכך שכמות פסולת השיפוצים שתהיה פטורה מההסדר הרגיל שבחוק תהיה אחד קוב. אמר את זה יושב-ראש מרכז השלטון המקומי אתמול.

אנחנו סבורים שצריך להיות רבע קוב. חצי קוב לכל היותר. אנחנו מתנגדים גם לכמות, אנחנו מתנגדים גם לחיוב של הרשויות המקומיות להעמיד שני מסלולים לטיפול בפסולת השיפוצים. ההצעה שאנחנו הצפנו בפני הוועדה היא ישימה. היא תלוית היערכות של המשרד להגנת הסביבה שלא מעוניין. אפשר לכפות על המשרד להגנת סביבה את מה שמבקשים לכפות עלינו.

בעניין הנוסחים. בסעיף 7כ(2) אנחנו דיברנו בפעם הקודמת על מקרים שבהם הרשות המקומית מעוניינת להקים אתר לטיפול פסולת. לקיים אותו באמצעות אנשיה. ודיברנו על כך שבמקרים האלה ברור לחלוטין שכאשר הכמות עולה על כמות של פסולת שיפוצים, כאשר מדובר בפעילות שהיא נועדה לנטר ולסגור מעגל, כמו שנאמר בשפה לא ניסוחית, של עולם פסולת הבניין, במקרים הללו צריך יהיה לייצר את החיבור למסלקה. כל מה שיוצא מאתר הטיפול לטיפול המשך שלא בידי הרשות המקומית צריכות לחול עליו החובות של המסלקה, של הניטור, של התיעוד. הנוסח ב-7כ(2) לא מבחין בין היכולת לקלוט דברים והחובות שמוטלות. כשהוא מחיל את סעיף 7 כה הוא לא מסביר ביחס לאילו מהפעולות וביחס לאילו מהדברים סעיף 7 כה חל. גם כאשר מדובר על רכב בבעלות רשות מקומית סעיף 7 כה בכלל לא אמור לחול. זה היה אמור לחול רק על אתר.

לעניין סעיף 7ל כבר הבעתי את המחאה הראשונית. מבחינת הנוסח, דיברנו על הכמות, דיברנו על החיוב. אנחנו גם נעיר, הכותרת של הסעיף זה חובות יצרן פסולת בניין. בחובות יצרן פסולת בניין פתאום זה הופך להיות חובות הרשות המקומית בתוך הסעיף הזה. ועיקר הסעיף בעצם מתעסק בכלל בחובות הרשות המקומית.

בעניין הכמות גם על זה דיברנו. בעניין היכולת לגבות תשלום, היכולת לגבות אגרה או תשלום שקבועה בסעיף קטן (ד) מתייחסת רק למתן השירות לפי סעיף (ג1) ולא לכל השירות שהרשות המקומית רשאית ויכולה לעשות ולתת באותו אתר ריכוז. אני מזכירה שדיברנו על כך שאתר הריכוז יכול לקבל פסולת, בין בכמות קטנה, בין ביותר מכמות קטנה. היא יכולה גם לאסוף. היכולת לגבות תשלום בגין הפינוי, בגין הטיפול בפסולת שהוא עולה רק הכמות הבסיסית היא צריכה להיעשות במנותק מהמסלקה.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

זה לא רלוונטי לסעיף הזה. את אומרת לגבי אתרי טיפול.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

זה רלוונטי כיוון שכאן סעיף שמירת הדינים מתייחס רק להיבט ואז זה הופך להיות כאילו סוג של הסדר שלילי. כשאנחנו הסברנו ודיברנו על כך שכל קבלת תשלום על ידי הרשות המקומית צריכה להיעשות באופן ישיר לרשות המקומית. כל דבר שיוצא צריך להיעשות דרך המסלקה.

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

עבור כל אחד מהשירותים.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

לא, אבל היא אומרת שזה השירות של הפינוי - - -

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

בהתייחס לסעיף קטן (1), סעיף (ג1). כלומר, יש בהוראות אלה כדי לגרוע מסעיפים אחרים.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

עשוי להתפרש. כל הרעיון היה להבהיר - - -

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

לכן לא רצינו לקבוע את זה מראש, לקבוע את ההוראה הזאת. כי אמרנו הסמכות קיימת.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

נכון.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

הסמכות קיימת ולכן אנחנו ברגע שאתה כותב הוראה מפורשת לכאורה זה יכול לגרוע. עכשיו, זה גם יכול לגרוע לך מחוקים אחרים.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אנחנו מסכימים. הנקודה היא לא הגריעה מחוקים אחרים. הנקודה היא שכרגע בפרק הזה, בחוק הזה יש התייחסות למסלקה ויש התייחסות שמדברת על קבלת תשלומים והעברת תשלומים דרך המסלקה. לכן ביקשנו את סעיף שמירת הדינים שהוא מתייחס לכלל התשלומים שהרשות המקומית מקבלת מכוח החוק הזה שלא ייעשו דרך המסלקה. זה גם להבנתנו הייתה החלטת הוועדה בנושא.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

אפשר גם להבהיר את זה.

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

אנחנו נבהיר את הנוסח, בסדר. את אומרת שאת (ג)(א) צריך להעביר לסעיף של הסייג ולנסח את זה בצורה יותר מובנת.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

יותר מובנת. בסדר. כן, האוצר.

<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>

רונית רוטנברג, משרד האוצר.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

רגע. מירה, ל-7כ(2) יש לך הצעה לתיקון הסעיף?

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

לעניין 7 כה?

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

לא, 7כ(2).

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

כן, לעניין סעיף 7 כה, לעניין ההפניה לסעיף 7 כה.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

כן. אמרת גם שזה לא ברור שזה הקליטה.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

נכון, נכון. הייתי קודם כל מייחדת את סעיף 7 כה רק לעניין אתרי הקליטה ולא לעניין המשאיות. העובדה שאני עושה שימוש במשאית שהיא רכושי, אני רשות מקומית, עושה שימוש במשאית שהיא רכושי לא רלוונטית לשאלה של המסלקה. היא כן רלוונטית לזה שאני אצטרך להחזיק שטר מטען לגביה אם אני עושה - - -

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

המשאית, כשאת מגיעה לאתר הטיפול עם המשאית את תצטרכי לשלם לאתר טיפול דרך המסלקה.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אבל זה לא המשאית שמשלמת למסלקה, זה הרשות.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

לא, כשאת מובילה.

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

מה שקורה זה שהמשאית, דיברנו על זה אתמול. כאשר המשאית מגיעה לאתר היא צריכה בעצם כדי לסגור את המעגל של התשלום, כדי להיכנס, לעלות על המשקל, לסגור את שטר המטען, לסגור את התשלום, היא תהיה חייבת, זה יהיה חייב להיות באותו מנגנון.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

זה 7 יז ו-7 יח להבנתי. להבנתי. אנחנו עכשיו רגע בעניין 7 כה. יכול להיות שמה שצריך לעשות זה בסעיף 7 כה ספציפית, במקום לעשות את זה בסעיף 7כ(2) החרגה גורפת התייחסות לתנאים ולדרישות יכול להיות שבסעיף 7 כה צריך לייצר איזה שהיא התייחסות לכך שכאשר הרשות המקומית היא משנעת את פסולת הבניין לאתר שאינו בשליטתה, שאינו שלה כמו שאמרת, אז היא צריכה לפעול לפי הוראות סעיף 7 כה. המיקום זה לא הנקודה. הנקודה היא שזה לא לעניין כלי רכב בבעלות הרשות המקומית.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

כן. אני מבינה. באמת צריך לדייק את זה, את צודקת.

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

לא, אבל כלי הרכב הוא, כדי לסגור את המעגל של התשלום ושל הקליטה, כלי הרכב הוא אמצעי. נכון שהוא לא זה שמשלם.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

לכן סעיף 7 יז, אנחנו לא מתווכחים על כך שסעיף 7 יז וסעיף 7 יח שעניינם באמצעי האיכון ובשטר - - -

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

לא, אבל על מה כן?

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אבל אני הסברתי.

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

אני מתנצלת, אבל אני לא הצלחתי להבין.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אני אנסה להסביר שוב. הכול בסדר. הוויכוח שלנו הוא לא על השאלה של עצם ההובלה, השקילה, היכולת לעקוב אחרי הדבר הזה באמצעים של 7 יז ו-7 יח. הסוגייה של 7 כה שעניינה בתשלום במסלקה היא לא צריכה לחול לא לעניין משאית. גם אפילו לא יודעת, כן לעניין אתר לטיפול, כי עניין של אתר לטיפול זה הביזנס, זה העסק שבעצם אליו מתייחסים. זה צריך לחול על רשות מקומית שמבצעת את השינוע באמצעות המשאיות שלה. גם אז זה צריך לחול רק ברגע שהיא מובילה את זה למקום שהוא לא של רשות מקומית.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

איך טכנית זה יתבצע?

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

אני חייבת להגיד שזה, אני, כאילו ערוץ שלם שלא - - -

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

איך התשלום יעבור לרשות?

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

כאילו שזה יהיה מתחת לניהול.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

לא, אני חושבת שהיא מסכימה מהותית לזה שזה כן יהיה תחת המנגנון. היא לא מתנגדת. היא רק אומרת שזה לא כלי הרכב אלא הרשות.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

את ממש מסבירה אותי יותר טוב ממה שאני מסבירה את עצמי.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

השאלה איך אתה יכול לעשות את זה.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

אבל שוב, אני מציעה שתציעי לנו נוסח. כי אני חושבת שאנחנו לא חלוקים על המהות.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

וגם על זה שכרגע זה לא מטויב ופשוט צריך לטייב. אוקיי, בסדר.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אוקיי.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש לי גם שאלה. לגבי סעיף (ג1) שהוא באותו עניין. לצורך יישום הוראות סעיף קטן (ב1) רשות מקומית תקים ותפעיל בתחומה או בסמוך, לא משנה, אתר לריכוז וטיפול פסולת. זאת החובה על הרשות בעצם שאדוני מציע, כחובה על הרשות המקומית.

הנוסח הזה לא מאפשר שהרשות תתקשר עם איזה שהוא מוביל פסולת ותציע את השירות הזה תוך כדי תנועה. תחייב באגרה את, מה?

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

ההמשך כן מאפשר.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא. אני רגע, לא. אני אומרת אתה אומר הרשות צריכה להקים אתר. אני הרשות, אני אומרת אני לא מקימה אתר.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

את מספקת שירות.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני מספקת שירות הובלה. אני מחייבת אותך. אתה מתקשר אליי אומר לי יש לי - - -

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

אבל יש בסעיף שתי אפשרויות.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

ההסדר, זה שונה הנוסח.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

שונה. מה שחברת הכנסת מטי אומרת הוא רעיון דווקא. מירה והילה, דרך אגב, זה פתרון שהוא רעיון מעולה.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

אבל אז יחולו עליו החובות.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, היא מתקשרת עם משנעי הפסולת, עם מוביל פסולת. היא אומרת חברים, אני ב-1 לכל חודש עוברת בקו.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אלה שני המסלולים שכרגע הועלו.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל אין את זה.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

בסעיף 7ל יש שני מסלולים אפשריים. בעמוד 35.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

(ב)(1)זה המסלול הראשון. זה מופנה כלפי היצרן. (1) זה לפנות לאתר הריכוז, שהוא אתר הטיפול. ו-(2) זה למסור לרשות המקומית.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ובהמשך יש לי כשל לוגי, כי בהמשך כתוב שהרשות חייבת. לצורך איסוף, (ב)(1). אה, אוקיי.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

(ג1), חשבתי שאת מדברת באמצעות אחר שזה לא ברור לך.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, לא.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

אתר לריכוז או לטיפול, זאת האפשרות הראשונה. או שתספק שירותי פינוי.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שזה ב-(1).

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

זה (2).

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה ב-(2).

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

כן. שירותי פינוי זה זה שהיא אוספת מבית היצרנים.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. אז את אומרת שזה לא שולל את האפשרות שהיא תספק שירותי פינוי.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

לא, לא, להיפך. זה ממש אומר. וזה גם אומר שבמקרה הזה היא יכולה לעשות את זה גם בכמויות שיותר גדולות מאחד מטר מעוקב. זאת אומרת היא יכולה לעשות את זה גם ליצרנים יותר גדולים.

<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>

אני אשמח להתייחס באותו הקשר. אנחנו הצענו לגבי אתרי הריכוז שיהיה אפשר לא רק שהרשות המקומית תקים, אלא גם שתוכל לקבוע אתר ריכוז בתחומה המנוהל על ידי אחר עבור תושבי אותה רשות.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

אם אפשר להתייחס לזה.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

תתייחס, בוודאי. גם מירה והילה. תסתכלו על הסעיף הזה ותגידו אם הדבר הזה הוא נשמע לכם יותר קל והגיוני לביצוע.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

אני אתייחס רגע להסדרים בהיבט המקצועי שלהם, בלי להיכנס לחובה או וולונטרי. ברמה המקצועית. יש לדעתנו שתי אפשרויות: או שהרשות המקומית מקימה בעצמה מתקן לריכוז ומפעילה אותו. ובהקשר הזה אני אפנה גם את הוועדה ואת הנוכחים לחוק פסולת אלקטרונית בו נקבעו שני מנגנונים לאיסוף ופינוי פסולת אלקטרונית מהציבור באמצעות רשות מקומית. אחד נקרא מוקד איסוף והשני מרכז איסוף. ושהם שונים זה בזה בגודל. מוקד איסוף זה מיכל אצירה בודד שהוא נמצא או במרכז מחזור שיש בו עוד דברים או stand alone מה שנקרא, עומד לבד. ומרכז איסוף זה כבר משהו שממוקדי האיסוף מרכזים אל מרכז האיסוף וגם מי שיש לו כמויות יותר גדולות או משהו שלא נכנס במיכל האצירה יכול להביא את זה למרכז האיסוף העירוני, אחד או שניים או תלוי כמה. גם יש להם תנאים שונים בהיבט הזה שבחוק פסולת אלקטרונית.

בהקשר הזה ובהקשר למה שרונית אמרה אין מניעה ואפילו אולי רצוי שהרשות המקומית לא תעשה את זה בעצמה, אלא תעשה מיקור חוץ. תגיד מי רוצה להקים לי רשת, לא יודעת, הום סנטר או איים או כל דבר אחר, ייגשו למכרז ויגידו אני שם מכולה לדבר הזה ויינתן שירות מצוין לציבור. וזה גם פיקוח.

אבל באחריות הרשות המקומית. זה לא שהרשות המקומית - - -

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה מה שהם מציעים. נניח יש לי אזור תעשייה כרשות מקומית ובא אחד, כן.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

אני מדייק את מה - - -

<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>

אנחנו הצענו שאם יהיה מקום שכבר פועל, או כמו שאלעד הציע לצאת לאיזה שהוא מכרז. אבל היא לא תצטרך שזה יהיה בבעלותה כמו שהיום עולה מהנוסח.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

אבל באחריותה.

<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>

באחריותה לקבוע.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

לא, לא.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

לא. באחריותה שיינתן השירות. היא יכולה להקים, היא יכולה ליצור התקשרות. היא יכולה ליצור התקשרות עם מוביל.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

אם בא מישהו לחנות חומרי הבניין ולא מקבלים אותו או אין מכולה ביום הזה, זה לא יכולה הרשות בהקשר הזה להגיד זה לא אחריותי, זה אחריותם. זה הכוונה לאחריות.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה מה שהם מציעים.

<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>

באחריותה לקבוע, זה מה שאמרנו.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

לא, באחריותה להפעיל, לא לקבוע.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

אתם חוזרים לאחריותה. לא אחריותה לקבוע. באחריותה. זאת אומרת, זה ההבדל, רונית.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> באחריותה, גם דרך גורם.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

אפשר בהחלט.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

בסדר. אבל מה שהם הציעו שזה לא יהיה כך.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז זה טוב, זה דווקא טוב.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

להבנתי אתם הצעתם שזה לא יהיה.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

לא, זה טוב אם זה באחריותה. אם זה לא באחריותה זה לא טוב, זה העניין.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אבל אם יש עכשיו איזה, לא יודעת מה, באזור תעשייה איזה מישהו שמוכן להציב מכולות אצלו במגרש והאזרח יודע שהוא הולך לשם, פורק את זה שם ומשלם איזה אגרה. לא הוא משלם ישירות, אלא הוא משלם אגרה לרשות המקומית בהתאם לנפח והוא מפנה את זה בצורה לפי החוק. אז זה שירות, את נותנת את השירות.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

בדיוק. גם כשאני נכנס לאפליקציית חניה אני משלם לרשות דרך גורם שלישי. נכון?

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רוני, הבנת?

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

אני הבנתי.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

אני חושב שרוני, אני הבנתי ואת הבנת. השאלה אם זאת הכוונה.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

לא, זאת לא הייתה הכוונה שלהם. אבל אנחנו, השאלה מה הוועדה אומרת.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

זה מנגנון מסוג אחד. מנגנון מסוג שני זה המנגנון שחברת הכנסת מטי צרפתי הציעה. שזה בעצם לא שירות של אני הולך, אלא השירות בא אליי. אתה אומר אני אעשה שיפוץ, מתקשר למוקד העירוני. אומרים לי מתי אתה רוצה? או באפליקציה או איך שרוצים, או שיש סיבוב קבוע. אבל שיש הסדר קבוע וידוע ומפורסם לציבור, שהוא יכול להיות בתשלום, יכול להיות לא בתשלום. וזה קיים במקומות רבים בעולם וזה קיים במספר מקומות בודדים בארץ גם. דרך אגב, אתה יכול לעשות את זה בכמה שיטות. יש מקומות שאתה הולך לחנות חומרי הבניין ואתה קונה את השק. ובעצם עלות השק היא כבר עלות הפינוי. ואז ברגע ששמת את השק על המדרכה ביום הפינוי אז בעצם כבר - - -

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב, אתה יכול למתג את השק. ואז ידעו שזה השק - - -

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

זה קורה, דרך אגב, עם לא מעט ספקי חומרי בניין. שאתה בכל מקרה עם אותו מנוף שאתה מושך ממנו, לא משנה, את המלט, את החול והחצץ, הוא אחר כך בא לאסוף את הביגים עם הפסולת.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

לפעמים זה פרצה לא טובה.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

בסדר. דרך אגב, בגלל זה אני רציתי להכניס גם את המנופים, את כל סוגי המשאיות, בגלל האירוע הזה. אבל אני אומר, בסוף צריך לתת פתרון לתושב.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בעצם בדרך הזאת, בכל המתווים האלה, אני רגע אומרת להילה ולמירה, הרשות בעצם תבנה את הפלטפורמה שבה יצרן הפסולת הקטנה יוכל לפנות. היא תבנה את הפלטפורמה ותוכל לחייב אותו בכסף. הפלטפורמה יכולה להיות בכמה ערוצים.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

זה כמו שבעל הגינה מפנה גזם.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל פה היא יכולה גם לחייב בגין השירות הזה. זאת אומרת, היא בונה את הפלטפורמה. אם באמצעות אתר, אם באמצעות איזה שהוא מיקור חוץ, אם באמצעות פינוי או לא משנה. והיא לא חייבת להקים אתר בתחומה.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

עוד מילה רק. העלות צריכה להיות עלות סבירה, שבן אדם לא יהיה לו מוטיבציה להיפטר מהפסולת.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אבל זה כבר אחר.

<< אורח >> הילה אקרמן: << אורח >>

אני חושבת שמה שאלעד אמר היא נקודה מאוד חשובה. מדוע היא נקודה חשובה? קודם כל אני בעד להרחיב את סוג ההסדרים. כלומר, אני בעד לאפשר לרשות מקומית שתוכל לעשות גם זה וגם זה. אני חושבת שמה שהצעת בחלק מהמקרים הוא יכול לעבוד.

אבל אני רוצה להתייחס לנקודה החשובה שאלעד העלה, שהמחיר צריך להיות סביר. מה קורה, בגלל שאני מתעסקת בתחום הפסולת אי אילו שנים, לא נגיד כמה, מה קורה אם רשות מקומית עושה מכרז, בסדר? רשות מקומית קטנה, פריפריאלית, עושה מכרז ואז השירות מאוד גבוה מבחינת העלות. שירות שאם נציע אותו לתושב הוא לא ייקח אותו, כי הוא מאוד יקר. זה סנריו שהוא סביר. שרשות מקומית באה, רצתה להציע ואז מה שקורה שאף אחד לא ייקח את השירות כי עלותו מאוד גבוהה ביחס למה שהוא נותן. ואז אני צריכה לחזל"ש את השירות הזה. האם הרשות המקומית הזאת עמדה בדין שלה לפי החוק? כי זה משהו, אני אומרת לכם שעשוי לקרות.

וזה החשש שלי. שבגלל שאין לנו בעצם, לא עשינו איזה שהוא מודל כלכלי לדבר הזה, ולא בדקנו האם המודל הכלכלי הזה מתאפשר ברשות קטנה, ברשות גדולה, אז הסנריו הזה הוא סנריו שהוא לגמרי אפשרי.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אני אשאל אותך שאלה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה עומד. לשיטתי זה עומד.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

אם אין הסדר על מי זה חל ועל מי חל התשלום?

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> היא יכולה לחייב ואם היא גובה תעריף - - -

<< אורח >> עידו מור: << אורח >>

על פני עמדת בדין. אם את נתת שירות, גם אם הוא עולה הון תועפות עמדת.

<< אורח >> הילה אקרמן: << אורח >>

לא, אבל עשיתי מכרז ואף אחד לא דורש את השירות.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אבל אני אשאל אותך שאלה אחרת, הילה. שאלה אחרת.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

זה לטמון את הראש בחול. גם היום יש שירות.

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

הילה, את יכולה לחייב את זה. את יכולה לקבוע שהדרך הזאת לפינוי היא הדרך היחידה שאת מרשה אותה ברשות שלך.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אני אשאל אותך שאלה אחרת, בסדר? שאלה שהתמודדתי איתה לא מזמן. דיברנו על רמת הגולן שהיא מועצה אזורית ענקית. ואת צודקת, באמת השירות הזה עלול, בשירות כמו שדיברנו עליו הוא יכול להיות לא כלכלי. בשטח הפתוח, ממש בכניסה למושב היה ערימה של ביגים בלי זיהוי, כן? כי אחרת זה היה יותר קל. מלא חומרי בנייה שאתה רואה שזה שיפוץ. מי פינה את זה בסוף?

<< אורח >> הילה אקרמן: << אורח >>

הרשות.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

מי שלח משאית לאסוף את הביגים על חשבונו, שלח את המשאית, בזבז יום עבודה, נהג, מוביל? לקח את הפסולת, שילם על הפסולת?

<< אורח >> הילה אקרמן: << אורח >>

אני יכולה להגיד לך שהיום למועצות האזוריות אין תקציב לפנות.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

זה לא נשאר שם. וזה פונה, זה לא נשאר שם.

<< אורח >> הילה אקרמן: << אורח >>

אני לא יודעת במקרה דנן מי פינה.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

לכן אני אומר, בסוף הרשות תפנה את זה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסוף אתה מפנה, כי זה הופך להיות מזבלה יותר גדולה.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

נכון. לכן אני אומר, בסוף הרשות הלכה והוציאה כסף מהכיס ופינתה את זה. וככה זה צריך להיות.

<< אורח >> הילה אקרמן: << אורח >>

אבל אם זה ביגיגים של שיפוץ, רגע, אני רוצה ללכת איתך. אם אנחנו מדברים על ביגביגים של שיפוץ וראינו שזה של שיפוץ, אז אחת מהאפשרויות בחוק, שנייה בלי להיכנס לכיס של הרשויות המקומיות, זה במקום לעשות את כל ההסדר מטון לעשות אותו מחצי טון או מרבע טון.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

את יכולה לדבר על הכמות, הכול בסדר.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

זה גם לא ברירת המחדל.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

גם דיברנו על הקובים בכוונה.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אדוני דיבר על מקרה שבו אדם עבר על החוק, עשה את המעשה הלא נורמטיבי והשליך בשטח הפתוח והרשות המקומית נאלצה באופן חד פעמי. יכול להיות שהוא יהיה רב פעמי בהמשך.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

הוא רב פעמי פה, הוא כל הזמן.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אבל זה עדיין משהו שהוא בפעמים ספורות. אדוני מדבר על צורך שרשות מקומית צריכה להוציא, שהיא לא תכננה אותו, לא נערכה אליו, אבל הוא ביחס לאנשים שהם האנשים הלא נורמטיביים. אנחנו מדברים עכשיו על הסדר שהוא יהיה ברירת המחדל. העלויות הן אחרות לגמרי, ההסדר הוא אחר לגמרי, הצורך להתייחס לזה הוא אחר לגמרי. ואנחנו נמצאים על שולחן שנועד לפתור את הבעיה של ההתנהגות הלא נורמטיבית.

אפשר היה לחשוב על חיסכון לקופה הציבורית של הרשויות המקומיות בדרך הרבה יותר יעילה כשקובעים, כפי שאמרה חברתי, קודם כל את כמות הפסולת על חצי קוב על רבע קוב ורק ממנה לדבר על הסדר שהוא מחייב. האחד קוב הוא הסדר שמדבר על כמויות שהם כבר ברמה הרבה יותר משמעותית. זה דבר אחד.

הדבר השני, אפשר היה לחשוב על לייצר מרשם במשרד להגנת הסביבה ולאפשר סמכות עיכוב של אותם משפצים, יצרני פסולת בכמויות הקטנות. ואז רוב המעמסה בטיפול במי שאינו פועל לפי הדרך הנורמטיבית לא הייתה נופלת על הרשות המקומית. אפשר היה לספר לנו שאנחנו חוסכים כסף בחלופה שמוצעת על ידי הוועדה. אנחנו יכולים לומר בוודאות כמעט מוחלטת – כסף לא ייחסך. עלויות הניכוי הן בטלות לעומת המערך שעכשיו נצטרך להיכנס אליו.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אבל איזה מערך?

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

שזה מערך של טיפול בפסולת שיפוצים.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד מה אני מבינה.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

זה מערך של טיפול בפסולת שיפוצים של עד אחד קוב, להזכירכם.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד מה אני מבינה. אני מבינה, נניח שעכשיו רשות מקומית יוצרת כזאת פלטפורמה, לא משנה, אחת מהפלטפורמות האלה. כשזה מגיע לאחד קוב זה יהיה ברירת המחדל של הרבה מאוד קבלנים שבדרך רגילה היו עושים את זה על פי דרך המלך. זאת אומרת, הרשות המקומית תהפוך להיות - - -

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

מה, ברכבים הפרטיים שלהם? איך זה יהיה?

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודעת.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

בואו, אני אביא מחר לדיון ביגביג של חצי קוב ונראה מי דוחף את זה לתוך הפורד פיאסטה שלו, אמיתי אני אומר.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> חצי קוב אין בעיה. אבל קוב אולי זה - - -

<< אורח >> עידו מור: << אורח >>

אנחנו מדברים רק על החצי קוב.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

סליחה, אבל יו"ר הוועדה, אמרת שאתה מוכן לדבר על הורדת הכמות, אז רגע בוא נדבר על זה.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אין בעיה. יש את הפרטיות שיש להם פה איזה עניין. אבל אני גם אומר שבסוף החצי קוב הזה - - -

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אבל זה שרירותי. אחד קוב נקבע באופן שרירותי.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

זה לא שרירותי, זה גודל של ביג.

<< אורח >> עידו מור: << אורח >>

כל גודל בעולם נקבע באופן שרירותי.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

באותה מידה יכולת להגיד חצי קוב.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

לא, זה גודל של בלה.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

לא, זה גודל של הביג הזה, של הבלה הזאת בלעז.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

לא, לא, שנכנסת לרכב פרטי? ממש לא. רכב פרטי לא נכנס אליו אחד קוב. ממש ממש לא.

<< אורח >> עידו מור: << אורח >>

מירה, כל גודל בסוף היה אפשר למצוא משהו שהוא טיפה פחות. הבלה זה הפיצ'ר הכי שכיח במדינת ישראל.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

אבל איזה בלה אתה מוביל?

<< אורח >> עידו מור: << אורח >>

בלה של קוב, בלה, זה הגודל של בלה, קוב. זה הנפח שלה.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

ענייננו בהגנה על הפרטיות. השאלה היא לא מה גודל השכיח של הפינוי, אלא מתי צריך להימנע מהפעלת האמצעים המאוד מאוד בקרתיים ופיקוחיים.

<< אורח >> עידו מור: << אורח >>

החלופה, את רוצה שנבדוק את הנפח של קיה פיקנטו ביחס לנפח של פורד פיאסטה? מה?

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

קודם כל, אפשר לעשות עבודה שכזו. שנית, יושב-ראש מרכז השלטון המקומי דיבר על עשרה של שקי יוטה, שזה בעצם חצי קוב. הסביר מה החלופה. אגב, זה משהו שיותר הגיוני שישימו ברכבים פרטיים, אם כבר אנחנו מדברים מקצועית. שקי יוטה ולא בלות. יותר הגיוני שיהיו ברכבים פרטיים. אז נראה לי שאפשר לדבר על חצי קוב. כי שוב, ענייננו לא בכמות של מה שנעשה שימוש בעולם מקצועי. זה בדיוק מה שאנחנו לא מחפשים. אנחנו מחפשים להבין איפה הגנת הפרטיות צריכה לחול וזה צריך להיות בשימוש הפרטי. והפרטי צריך להיות לפי המכוניות הפרטיות.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אין לי בעיה. הרשות, אתם רוצים להתייחס לזה?

<< אורח >> כפיר מצויינים: << אורח >>

רק עוד התייחסות אחת לגבי מה שאמרה חברת הכנסת הרכבי, שזה בדיוק הנקודה שאנחנו נוגעים בה. התמריץ לרדת לכמות הקטנה, מה שמוגדר עכשיו כאחד קוב הוא הרבה יותר גדול לקבלנים הגדולים מאשר אם זה יהיה רק רבע קוב. זה לשאלתך, עידו, איפה הסבירות. איפה המקום הזה שבו אנחנו אומרים אוקיי, מכאן והלאה זה רק פסולת גדולה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני אומרת לא קוב, חצי.

<< אורח >> כפיר מצויינים: << אורח >>

אני לא נכנס רגע למספר, אפשר להתווכח על זה. ואמרנו לכל היותר חצי קוב.

<< אורח >> עידו מור: << אורח >>

אנחנו באירוע מאוד חריג פה של חקיקה ממשלתית שנדונה בצורה הזאת. ובכל זאת, הקוב נקבע לאחר עבודת מטה פנים ממשלתית והסכמה של רשות הפרטיות, שהיא מאוד חריגה של מתן אפשרות לאיכון. וזה נחמד שאנחנו מנהלים פה את הדיון הרוחבי הזה פה בכנסת על כך שהאם אנחנו יכולים לרשת ל-600 קילו או 700 קילו, אבל נעשתה עבודת מטה ממשלתית, זאת העמדה הממשלתית. אנחנו, אף אחד ממשרדי הממשלה בדברים שכן הסכמנו על עמדה ממשלתית לא נחרוג ממנה אגב הדיון הזה.

אם תרצו לבחון גודל אחר מטעמים אחרים אז אנא העבירו מה הגודל שאתם סבורים ומה ההצדקה לכך ונעשה עבודת מטה ממשלתית שוב. שתצדיקו למה זה שונה מבחינת הפרטיות ונדון בזה, אין שום בעיה. אפשר לדון בהכול.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

נשמח להגיב לנקודה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> עם כל הכבוד לממשלה, החקיקה נעשית פה.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אנחנו נשמח להגיב לנקודה הזאת. עמדה ממשלתית לא הייתה כיוון שזה לא היה בנוסח הכחול. אולי עשיתם עבודה עם חצי ממשלה אחר כך, אבל זה לא היה בנוסח הכחול.

<< אורח >> עידו מור: << אורח >>

עמדה שהוסכמה עם עם משרד המשפטים.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

רגע, שנייה, אני מבקשת לסיים.

<< אורח >> עידו מור: << אורח >>

אנחנו מסכימים ולא נחזור שוב על דבר שעובר קריאה ראשונה ואז מגיע להסכמה ממשלתית.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אני מבקשת לסיים.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

העמדה הזאת לא מוסכמת על משרד הפנים ומשרד הפנים לא היה שותף לעמדה הממשלתית שאתה מציג.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אז עמדה ממשלתית זה לא, ותודה רבה למשרד הפנים. עכשיו אחרי שהבנו שעמדה ממשלתית זה לא - - -

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

מירה, רגע.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

- - - אנחנו גם הסברנו את ההצדקות שלנו.

<< אורח >> עידו מור: << אורח >>

היחידים שיגנו על העמדה זה משרד המשפטים.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

מירה ועידו, רגע. הרשות להגנה על הפרטיות רוצים להתייחס רגע? משרד המשפטים.

<< אורח >> לירון הופפלד: << אורח >>

אני אתייחס אחרי זה משרד המשפטים יוכלו להשלים את ההתייחסות בהיבט הרוחבי יותר. אנחנו שוב ושוב חוזרים למושכלות היסוד שאני חושבת שזה קצת מפתיע שאנחנו נמצאים בהם עדיין בשלב הזה. החוק הזה הוא חוק תקדימי בהיבטי האיכון שלו. התכלית היא ראויה, הצורך הוא ברור. המשמעות של איסוף נתוני איכון באופן רציף וגם עם ההפסקה של רכבי N1, אבל איסוף נתוני איכון על נהגים של משאיות לפסולת בניין שנאספים על ידי המדינה הוא טומן בחובו פגיעה משמעותית בזכות לפרטיות. היא נעשית לתכלית ראויה, אבל כדי שהיא תוכל להיעשות כמו שצריך צריך להבטיח שהיא נעשית באופן מידתי.

אופן מידתי כולל בין היתר בעצם את הקשר הרציונלי בין האמצעי לבין המטרה. אנחנו לא גורמי המקצוע בתחום הזה, אבל כפי שעידו הסביר נעשתה כאן עבודת מטה ממשלתית שמי שמוביל אותה זה המשרד להגנת הסביבה. והצורך שעליו הוצבע היה שאלה הרכבים המשמעותיים שמובילים את הכמויות הגדולות של פסולת הבניין שיוצרות את הנזק הסביבתי ושיש את הקושי המשמעותי לפקח עליהם. שאלה רכבים שלא משמשים לשימושים נוספים, אלא הם בדרך כלל חונים באתרי הבנייה ואוספים את הפסולת ופורקים אותה. ולכן גם אין לגביהם אין אלמנט של מעקב אחרי אדם בחיים האישיים שלו.

מכל הסיבות האלה זה ההסדר שביחס אליו הוסכם.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל מה לגבי רכב פרטי שאני מובילה את הניאגרה?

<< אורח >> עידו מור: << אורח >>

אתה לא הסדרת סוג רכב, הסדרת גודל פסולת. אם אתה מפחית את גודל הפסולת אתה מעלה את סבירות הרכבים השונים שיצטרכו איכון.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה עמדתכם לגבי האדם הפרטי שמשנע פסולת בניין מביתו, אדם פרטי, ברכבו הפרטי, ללא יודעת, לאיזה מוקד.

<< אורח >> כפיר מצויינים: << אורח >>

בשום צורה הוא לא יכול להוביל אחד קוב פסולת בניין. לא יכול.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מבינים. מה עמדתכם לגבי הנפח הזה?

<< אורח >> לירון הופפלד: << אורח >>

אבל הנפחים, לנפחים משרד הסביבה יוכל להתייחס.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז אין לכם, עמדתכם היא לא לגבי הנפח של האדם הפרטי.

<< אורח >> כפיר מצויינים: << אורח >>

כשאני אומר בשום צורה, לכן אנחנו אמרנו שהרף לא צריך להיות אחד קוב ומעלה אלא רבע קוב. זה הסיבה שאנחנו מדברים. אז גם 0.9 קוב זה לא ריאלי. ודרך אגב, בהתייחס למה שאמרה הנציגה של הרשות להגנת הפרטיות, משרד הפנים אמר שהוא לא היה שותף בעבודת המטה הממשלתית, אז אנחנו לא יודעים על איזה עבודה ממשלתית מדובר.

<< אורח >> עידו מור: << אורח >>

משרד הפנים, כמו שאמרנו גם בדיון הראשון שנדון בחוק, אכן זאת הצעה ממשלתית. ככל ואחד המשרדים יסבור שהתוצאה לא משביעת רצון מבחינתו אנחנו יכולים להחזיר את זה לוועדת שרים, כי זו הצעה ממשלתית.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא עידו, אתה מהלך אימים.

<< אורח >> עידו מור: << אורח >>

אני לא מהלך אימים, זו חובתנו כעובדי ממשלה.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אנחנו מבקשים לומר שוב.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

בבקשה, רשות להגנת הפרטיות, אתם רוצים להתייחס?

<< אורח >> עידו מור: << אורח >>

בסדר, זאת הצעה ממשלתית.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אבל אנחנו המחוקקים.

<< אורח >> עידו מור: << אורח >>

אין בעיה.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

משרד המשפטים?

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רגע, זו הצעה ממשלתית או שזה הפך להיות הצעה פרטית?

<< אורח >> עידו מור: << אורח >>

זו הצעה ממשלתית.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

זו הצעה של הוועדה.

<< אורח >> עידו מור: << אורח >>

לא, היא הצעה ממשלתית.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

זו הצעה ממשלתית, כן.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, אז בוא נשמע את העמדה. אתה אומר שבגדול יישרתם קו עם העמדה של המשרד להגנת הסביבה. רגע, בואו נשמע.

<< אורח >> שי יונתן לנדסמן: << אורח >>

אין לנו משהו יותר מידי להוסיף מעבר לחזק את האמירה של משרד האוצר שכל האיזונים העדינים בחוק הושגו אחרי דיונים רבים ופשרות רבות בנוגע לזכויות יסוד. ולשנות דברים כאלה עכשיו בשלב הזה זה קשה.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

קשה אך לא בלתי אפשרי. ואני שוב אומר הרציונל שהועלה כאן והוצג כאן להגעה לאחד קוב - - -

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

מירה, אני לא יכול, אנחנו לא בתחרות.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

סליחה, סליחה.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

בבקשה.

<< אורח >> גליה כהן: << אורח >>

גליה כהן, מנהלת אגף מיסוי מוניציפלי, משרד הפנים. גם אנחנו במשרד הפנים מתנגדים להטיל חובה של הרשויות המקומיות לפנות פסולת בכמות קטנה. לעמדתנו מדובר בחובה של יצרן הפסולת, שהוא יצר את זה ועמדתנו היא לקבוע סעיף שיהיה בכפוף להסכמת הרשות המקומית. כלומר, באופן וולונטרי ולא מחייב. שימו לב שיש רשויות שלא יכולות לספק את השירות הזה, שהעלות היא כבדה עבורן מטעמים כלכליים וגם בשל מגבלות של קרקע, של תכנון וכדומה. בחקיקה הקיימת חלה חובה על הרשות המקומית וזה לא וולונטרי, לכן אנחנו מתנגדים.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

בסדר גמור. עוד הערות לסעיף?

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להעיר.

<< אורח >> כפיר מצויינים: << אורח >>

שאלה לעניין עבודת המטה שנעשתה בממשלה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, אני רוצה להגיד בעניין הזה, שוב.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אני לא פותח את כל האירוע הזה מחדש.

<< אורח >> כפיר מצויינים: << אורח >>

לא, אבל בואו נאתגר את עבודת המטה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא היה אזכור לאחד קוב. לא היה אזכור בנוסח המקורי אחרי עבודת המטה.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

כי לא הייתה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא היה. אולי יגידו המשרד להגנת הסביבה אם אפשר להסתפק בפחות.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

- - - הנוסח הממשלתי. הנוסח עבר קריאה ראשונה.

<< אורח >> כפיר מצויינים: << אורח >>

אבל כאן אני אשאל, ברשותך חברת הכנסת.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

בנוסח של קריאה ראשונה לא היה, אבל במהלך דיוני הוועדה דובר. היה פה דיונים.

<< אורח >> כפיר מצויינים: << אורח >>

אני אשמח לשאול שאלה וזה גם נוגע לשאלת הגנת הפרטיות.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

על הביגים ועל הבלות ועל השקים והיה פה, דיברנו על זה בלי סוף בוועדה.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

הנוסח הראשון שהופץ - - -

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

הממשלתי, של הקריאה הראשונה.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

לא, בקריאה הראשונה לא היה.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

לא היה, נכון.

<< אורח >> עידו מור: << אורח >>

אבל קריאה ראשונה זה גם לא הנוסח הממשלתי.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

אבל לא היה הסדר.

<< אורח >> כפיר מצויינים: << אורח >>

תראו, אני מניח שהוועדה רוצה להביא כאן חוק שהוא ישים ואני שואל שאלה מאוד פשוטה, לעידו. עזוב רגע את הנפח, האם אתם יודעים לומר אחד קוב, 0.8 קוב, מה המשקל?

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

תלוי של איזה חומר.

<< אורח >> כפיר מצויינים: << אורח >>

מה המשקל הממוצע של פסולת בניין. מה זאת אומרת?

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

לא יודע, זה כל - - -

<< אורח >> עידו מור: << אורח >>

אני רוצה להתייחס לסעיף קונקרטית, כי זה דיון שפחות יש לי מה לעשות איתו.

שאלת המשקל היא שאלה שהיא לא רלוונטית.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה, קילו נוצות שוקל יותר מקילו ברזל?

<< אורח >> כפיר מצויינים: << אורח >>

אני אהיה יותר מדויק בשאלה שלי, סליחה. מה טווח המשקל, בין אם אנחנו מדברים בגבס לבין אם אנחנו מדברים בפלדה וברזל?

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

השאלה נשאלה. אלעד, אתה רוצה רגע להתייחס בקצרה? ואני רוצה להתקדם הלאה.

<< אורח >> עידו מור: << אורח >>

יש לי כן הערות על הסעיף הזה, יושב-הראש.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

רגע, הגנת הסביבה רוצים?

<< אורח >> כפיר מצויינים: << אורח >>

אני כן אשמח להתייחסות לשאלה.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

אם זה פסולת בניין מעורבת ולא מסוג - - - זה בערך פי שתיים.

<< אורח >> כפיר מצויינים: << אורח >>

אני לא, בוא דבר איתי במשקל. לא פי שניים או פי זה. כמה? טון וחצי? שני טון?

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

חצי קוב של פסולת בניין, חצי קוב יכול להיות טון.

<< אורח >> כפיר מצויינים: << אורח >>

חצי קוב יכול להיות טון. אוקיי. ואנחנו מדברים על זה שאנחנו מוכנים שחצי קוב יהיה הגבול העליון. אז אתם מדברים על זה שמוביל פסולת פרטי - - -

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

אני יכול להסביר רגע מנקודת מבט, שנייה רגע. תסיים.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

כן, תן לו לסיים התייחסות.

<< אורח >> כפיר מצויינים: << אורח >>

כמעט חצי ממשקל הרכב שלו.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אחד קוב, דרך אגב, של הביג הזה, בטון מזוין מלא, זה יהיה 2.5 טון. בסדר? אלה המספרים.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה משקלים.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

אני מזכיר רגע בהיבט של עובדת המטה וההליך המחשבתי שהיה פה.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

המשקל פחות רלוונטי.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

הנפח הוא המספר.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

גם אם תביא חול זה יהיה מאוד כבד.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

ההליך המחשבתי בעניין הזה היה ככה: היה רצון לאכן את המשאיות שמובילות פסולת בניין. זה הרעיון. כל משאית, לא משאית, רכב שמוביל פסולת בניין. באו ואמרו רשות הפרטיות, ונאמר פה כבר לא יודע כמה פעמים, זה מאוד מאוד חריג לאכן אדם פרטי. בסדר? ואז עם ההתפתחות אמרנו אוקיי, רגע, אבל יש רכב עבודה ויש רכב פרטי ויש רכב שהוא דואלי. השיפוצניקים נוסעים בטויוטות האלה ובטנדרים פתוחים שזה גם הרכב הפרטי וגם רכב העבודה שלהם. פה רשות הפרטיות אמרה עד כאן, לא מוכנים. אנחנו קיבלנו את העמדה בהבנה רבה. לא מוכנים שרכב פרטי, שבן אדם שנוסע איתו, בסדר? תיקח את זה אפילו בעבודות אחרות, המתקין כבלים שבבוקר הוא נוסע להתקין ובערב הוא יוצא לסרט. אותו דבר השיפוצניק. הוא יוצא לעשות לך את השיפוץ בבית בבוקר, בערב הוא יוצא לסרט או אני לא יודע לאן. הוא בטח לא רוצה שאתה תדע לאן הוא נוסע.

פה ברכבים האלה, אותם טנדרים שהם גם וגם, והם יכולים לשאת כקוב. זה מה שאמרנו, תא מטען שלהם יכול לשאת כקוב. אם זה 800 או 1.2 אני לא יודע, אבל מתישהו צריך לחתוך. וזו הסיבה שהקוב, כיוון שזה לא, מה שמגביל אותו זה לא המשקל שם, אלא הנפח. מה שהוא יכול לשים על הפיק-אפ שלו, בטנדר הזה, זה בערך קוב. זו הייתה ההבנה שלנו. או שתי בלות קטנות או אחת גדולה. זו הייתה ההבנה וזו הייתה ההסכמה וזה ההיגיון שמאחורי זה.

זה ההיגיון. ההיגיון נבע מהדואליות של הדבר הזה ולא מאיזה מקום לחתוך בגלל - - -

<< אורח >> כפיר מצויינים: << אורח >>

לא, אין בעיה. אבל אתה מדבר על הסכמה עם משרד המשפטים. אנחנו הבנו שלא הייתה כאן עבודה בהסכמה עם משרד מאוד משמעותי בהקשר הזה שזה משרד הפנים.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

וגם לא עם רשויות מקומיות שמתפעלות את המהלך הזה בשגרה.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

אי ההסכמה לא נגעה לנקודה הזאת.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

וגם לא בדיקה מולנו מה המשמעויות של זה עבורנו. פשוט הונחת כמות שהיה תהיה פטורה. אנחנו שוב אומרים, אנחנו מהרגע הראשון, עוד לפני שחשבנו שזה שאלה של מערך שאנחנו נצטרך לתפעל אמרנו שאחד קוב זה נפח שהוא גדול מידי, שהוא משמעותי מידי. שהוא בשימוש מידי בצרכים עסקיים ופחות מידי בצרכים פרטיים. ושנכון לצמצם את הטווח. אמרנו את זה מהרגע הראשון, עוד הרבה לפני שהתיקון לסעיף 7ל נכנס לתוקף. מרגע שנודע, אנחנו רואים, הרבה זמן.

<< אורח >> זינה פרפליצין: << אורח >>

זינה פרפליצין, מינהל התכנון. מרכז לשלטון אזורי, עלה פה עניין של באיזה שימושי קרקע, ייעודי קרקע, ניתן יהיה להקים מתקני איסוף. להבנתי, ואני דווקא כן חושבת שיש פה עניין של הגודל. להבנתי אם מדובר, זה לא תחנת מעבר כנראה, כן? אבל תחנות מעבר לפסולת אפשר להקים בהליך של היתר בייעודי קרקע של תעשייה ומתקן הנדסי. אבל פה, וזה עניין של גודל. אם זה לא גדול מידי אפשר להגדיר אותו כמרכז איסוף וזה שימוש אינהרנטי לחיים עירוניים. כמו שמקימים את אזורי האיסוף האלה, מתקני איסוף של חומרים מתמחזרים, פלסטיק, ברזל, על המדרכות. השאלה אם זה יהיה כזה או שזה יהיה גדול מידי. יש פה שאלה של איפה ניתן יהיה להקים את זה, באיזה ייעודי קרקע.

עוד שאלה איזו עיר זאת? אם זה ירושלים, איזה כמות פסולת ביום עלולה להגיע למרכז כזה? וכתוצאה מזה, באיזה מקום בעיר נכון להקים את זה. זה כנראה לא נכון יהיה להקים את זה על מדרכה. יש פה, בפרק הפסולת של תמ"א 1 יש תשתית להקמת מתקנים כאלה. לפחות באזורי תעשייה ובשטח שמיועד בתוכנית מפורטת לתעשייה או למתקן הנדסי, אפשר להקים מתקנים גדולים אפילו. ומשהו קטן, משהו שדומה למתקנים האלה שקיימים היום על המדרכות אפשר יהיה להקים גם בייעודי קרקע אחרים. אבל זה תלוי באמת בגודל.

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

אני רק אשלים את הדברים של זינה. זה עולה בקנה אחד גם עם הדברים שנכתבו בחוק פסולת אלקטרונית בעניין ההבחנה בין מרכז איסוף למוקד איסוף ואלעד התייחס לזה. מוקד איסוף בכמות של מתקן אחד או מספר בודד של מתקנים יכול להיות בייעוד כללי. כמו מוקדי איסוף אלקטרונית של אריזות שקיימת בהרבה מקומות. לעומת זאת, מרכז איסוף שהוא יותר גדול, יש לגביו גם דרישות של תשתיות, דברים כאלה, שזה יותר קרוב לתחנת מעבר באמת בייעוד תעשייה או מתקן הנדסי.

לגבי מוקדי איסוף, אני רק אשלים, הדרישות בחוק פסולת אלקטרונית הן מאוד מצומצמות. בעיקר שילוט, סימון, איזה שהיא בקרה מסוימת על זה שאנשים לא ייכנסו וייצאו ויהפכו את זה למן איזה מזבלה יותר גדולה. אם רוצים להבהיר את זה במישור הזה, אם זה מסייע, אז זה גם נוכל לעשות.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

לפני הייעוץ המשפטי לוועדה שואל בבקשה, אני רוצה כן לשקף משהו כיוון שאני זאת שהפניתי לחוק פסולת אלקטרונית כדי לנסות להבין מוקדי איסוף או מרכזי איסוף או מה החזון, כי דיברו על טמבוריות פה. ברשותך, אני מזכירה קצת כמה דברים על ההבדל בעניין הזה בין סוגי פסולת שנמצאים במוקדי איסוף לבין מה שאנחנו מדברים עליו כאן.

כרגע אנחנו מדברים על איסוף פסולת בכמות של עד אחד קוב. מוקד איסוף זה לא יהיה. עד אחד קוב זה לא יהיה במוקד איסוף. היום פסולת אלקטרונית לא מגיעה כדי אחד קוב מהמגזר הביתי. היא לא מגיעה עד כדי אחד קוב מאדם בוודאי. אנחנו מדברים על עד אחד קוב מאדם. אנחנו מדברים על אופרציה שהיא תהיה ברירת המחדל של כל מי שעוסק בתחום של עד אחד קוב. ואגב, לאו דווקא עד אחד קוב יבוא.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

הוא לא עוסק.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אבל הוא יעסוק בתחום. אני לא מדברת על עוסק בתחום כהגדרתו בחוק, אני מדברת על עוסק בתחום של השיפוצים. וזו תהיה ברירת המחדל של כל מי שעוסק בתחום השיפוצים, לא עוסק כהגדרתו בחוק, חלילה. זה דבר אחד.

דבר שני, מוקדי איסוף שהם פתוחים ככה ואנשים באים וזורקים אליהם את הפסולת שלהם הם ממומנים על ידי גוף מוכר. כאן מבקשים מאתנו לדרוש תשלום או אגרה מאדם. מה שאומר שלא יהיו מוקדי איסוף פתוחים שכל אחד יבוא וישפוך לתוכם כפי רצונו, אלא צריך יהיה להקים מרכז כלשהו, מאויש כלשהו, שבו תנאי לקבלת הפסולת זה התשלום. אנחנו לא נמצאים באופרציה של מוקד איסוף, זה לא הסיפור וזה לא מה שיכול להיות.

וזה עוד לפני שנכנסתי לשאלות הייעוד, שכמובן שאלתי, כמו שיודעת נציגת מינהל התכנון, בדיון הקודם, ותודה על שיעורי הבית שעשית בעניין.

<< אורח >> כפיר מצויינים: << אורח >>

יש לי שאלה לעניין הגנת הפרטיות.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

אני רק רוצה לתקן את הדברים שלי רק לפרוטוקול, כי אמרתי שחצי קוב זה טון.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

תלוי בחומר, כן.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

כן, זה הקצה העליון. זה בדרך כלל אחד וחצי.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

בסדר, אמרנו יש טווח.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

זה אחד וחצי קילו?

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

אחד קוב שווה אחד וחצי טון.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

של מה?

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

של מעורב.

<< אורח >> עידו מור: << אורח >>

מן הסתם זה תלוי בצפיפות.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

זה הבטון.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

בסופו של דבר פסולת בניין היא לא מופרדת לרוב, היא מעורבת לרוב. והיא גם לא עשויה מנוצות. אז אחד, בדרך כלל, פסולת בניין היא לא נוצות, בדרך כלל. אז אפשר לדעת כאשר מדובר בפסולת בניין מה הטווח. והטווח, כפי שנאמר על ידי נציג המשרד להגנת הסביבה.

<< אורח >> כפיר מצויינים: << אורח >>

ואז אני אשאל את הגנת הפרטיות כאן שאלה. הרי מראש אנחנו אומרים שהאיכון והניטור, לפחות זה מה שהחוק כאן מציע, הוא יהיה רק על המשאיות. כלומר, אז לא הבנתי כל כך מה החשש.

<< אורח >> עידו מור: << אורח >>

לא, לא הגדרנו, סליחה.

<< אורח >> כפיר מצויינים: << אורח >>

לא, אני אומר, לא יהיה איכון על רכבים פרטיים.

<< אורח >> עידו מור: << אורח >>

אם הרכב הפרטי לוקח מעל אחד קוב אז יהיה עליו איכון, זו המשמעות. אז אם אתה תפחית.

<< אורח >> כפיר מצויינים: << אורח >>

תסכים איתי שזה קבוצה ריקה.

<< אורח >> עידו מור: << אורח >>

זאת המשמעות של הפחתת הסף. לכן יש קושי בהפחתת הסף. אם מה שהיית אומר עכשיו, אם היינו יכולים להגיד יש סוגים.

<< אורח >> כפיר מצויינים: << אורח >>

אבל הרכבים היחידים שאנחנו מדברים עליהם, רגע עידו.

<< אורח >> עידו מור: << אורח >>

זה חשוב.

<< אורח >> כפיר מצויינים: << אורח >>

כמובן שזה חשוב.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

משרד התחבורה, ברכב פרטי, מה המשקל המקסימלי שאפשר להעמיס על פרייבט? ברישיון.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

שני טון אם אני לא טועה.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

לא, בטנדר, לא בפרטי.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

טנדר לא, טנדר יכול.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

אפשר ב- ChatGPT לקבל תשובה מאוד מהירה.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

אני רוצה לשאול בהקשר הזה שאלה קטנה. נטע, רכב משא, אני בדקתי. למה התכוונתם ברכב משא?

<< אורח >> כפיר מצויינים: << אורח >>

גם כשהרשות להגנת הפרטיות התייחסה לרכב פרטי נאמר כאן באופן מפורש, לא מדובר על רכב פרטי במובן הקלאסי של המילה. זה לא פולקסווגן פאסאט. אנחנו מדברים כאן על טנדרים, במינימום טנדרים שמשמשים גם לצרכים פרטיים. אמרתם את זה.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

וככה עושים, אגב, עבודה ממשלתית רצינית. בודקים עם משרד התחבורה מה המשמעות. כי הרצון להגן על הפרטיות, אני ממש לא אומרת את זה בהומור, אני חייבת לומר. הרצון להגן על הפרטיות בחוק חדשני הוא רצון שכולנו מבינים אותו. אם כי נזכיר שוב, דרישות הביטוח של כל רכב פרטי עם איתורן, אני מודעת לכך שזה לא אותו דבר, אבל אנחנו עדיין נזכיר גם את זה.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אז אני אגיד לך איך אפשר לפתור את העניין הזה, מירה.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

זה דרישות GPS. אז אפשר היה לחשוב על רפים שונים לסוגי רכבים שונים.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אפשר לאכן את הדחסניות ואת המנופים ובזה נגמור את הסיפור. ואז כל המנגנון יהיה באיכון מלא, בכל אופציה וורסיה שאפשר למשוך.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

בוא נדבר על השימושים הנרחבים שנעשים. בואו נדבר איך אנחנו תופסים את השימושים הנרחבים שנעשים. אחר כך נראה איך אנחנו מתרחבים למנגנונים נוספים, אם בכלל יש בהם צורך. אנחנו אמרנו מהרגע הראשון שהצעת החוק הזאת התחילה להיות מקודמת בפני הוועדה, שפסולת שיפוצים זה חור גדול מאוד שנמצא בפני הוועדה.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

ואנחנו מנסים לתת לו פה איזה שהוא פלסטר.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

והניסיון לתת לו פתרון הוא ניסיון חשוב. האמצעי שנבחר לדעתנו הוא לא נכון. הוא לא ישים.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אני אומר עכשיו לשיטתכם, נוריד, סתם אני אומר, יירד לחצי קוב, רבע קוב. ואז אותו ישראלי שהוא לא מתחכם בכלל יתחיל להביא במשך כל יום הוא יביא שק קטן של 18 קילו.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

הוא יעשה את זה גם בקוב, הוא יעשה את זה גם בכלל. הישראלי המתחכם אנחנו לא נצליח לתפוס תמיד. לעולם לא נצליח לתפוס את האנשים שפועלים באופן לא נורמטיבי. אבל ננסה לייצר נורמה שתופסת כמה שיותר מהאנשים הנורמטיביים ושהיא רחבה ככל האפשר ושהיא גם ישימה. זה מה שננסה לעשות. לעולם לא נתפוס את כל העבריינים. חוק העונשין לא בנוי להפיכת כולם לשומרי חוק.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

לכן אני אומר, בנורמה, יש פה איזה שהוא פתרון שעל פניו נראה סביר.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אנחנו מסבירים למה הוא לא סביר.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אני לא מצליח להבין.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

- - - נוריד את המטר מעוקב אחד. בסעיף הזה, רק בחובה, סעיף שהל יצרן. אנחנו אפשרנו ליצרן פסולת, שוב, יש שתי אפשרויות. אנחנו אפשרנו בעצם, אנחנו מסתכלים משני כיוונים: מהכיוון של יצרן הפסולת, כי בסופו של דבר מדובר בסעיף של חובות יצרן הפסולת. עכשיו כדי לסגור את הפינה של השיפוצים וגם בעצם לאפשר לאדם הפרטי בסופו של דבר פתרון שהוא לא פינוי לאתר לפינוי בפסולת, שזו החובה החוקית שלו. אסור לו לזרוק לא בפח הירוק ואסור לו לזרוק בשטחים הפתוחים. השאלה אם רק עניין הסעיף הזה, של עניין חובתו של יצרן פסולת, נוריד את האפשרות.

<< אורח >> נטע דרורי: << אורח >>

אני אציע פשוט, יש לנו הסדר דומה לגבי הפטור של עבודות אסבסט מצומצמות שאדם יכול לבצע עבור עצמו. שם הבהרנו שמדובר במצב שהכמות הזאת היא הכמות שמייצגת את העבודה. זה לא שיש לו בעצם 20 קוב ש

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]