פרוטוקול מספר 580, ועדת העבודה והרווחה, 12/05/2026

הכנסת העשרים-וחמש

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 580

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי, כ"ה באייר התשפ"ו (12 במאי 2026), שעה 9:30

סדר היום:

במסגרת היום הבינלאומי לבטיחות ובריאות תעסוקתית << נושא >> 1. דיווח מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה על מצב תאונות העבודה << נושא >> << נושא >> 2. סקירה על פעולות המוסד לבטיחות וגהות והתנסות מודרכת בעמדת סימולטורים – סימולטור אש וסימולטור הארגונומיה << נושא >> << נושא >> דיווח של המוסד לביטוח לאומי בחודש ינואר 2026 לפי סעיף 149א(ב)(1) ו-(2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 בעניין תאונות עבודה - התקדמות עבודת הצוות לבחינת נושא צמצום תאונות עבודה << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

מיכל מרים וולדיגר – היו"ר

מוזמנים:

חזי שוורצמן

–

ראש מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, משרד העבודה רן כהן

–

סגן מפקוח עבודה ראשי, משרד העבודה

גבריאלה לבנפלד

–

ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

משה בא-גד

–

מ"מ מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגהות

לליב אגוזי

–

מנהלת מחלקת המחקר, המוסד לבטיחות ולגהות

מיכאל מימן

–

מנהל תחום בריאות תעסוקתית, המוסד לבטיחות ולגהות אילת כהן קלוזנר

–

מנהלת אגף נפגעי עבודה, המוסד לביטוח לאומי

שובל דהאן

–

לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי

לירז אביטן

–

מנהלת תחום מחקר, המוסד לביטוח לאומי

מוטי סולטני

–

מנהל המוקד הלאומי, 'קו החיים', המוסד לבטיחות ולגהות ספיר קשתי

–

רמ"ח יחידת פל"ס, להב 433, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי אביתר חנן

–

רכז אסטרטגיה ומדיניות, ההסתדרות החדשה

שלמה אלוני

–

סמנכ"ל המוסד לבטיחות ולגהות

גבריאל פינקלשטיין

–

מנהל תפעול, לשכת ממוני הבטיחות בישראל

עמוס כהן

–

עו"ד, משרד עו"ד מרקמן טומשין

הדס תגרי

–

מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה

סרגיי מרצ'נקו

–

אח שכול, הפורום למניעת תאונות עבודה

אליקו שליין

–

יו"ר ומייסד התארגנות נפגעי תאונות עבודה למיצוי זכויות ישראל אסל

–

יועמ"ש, הפורום האזרחי למניעת תאונות עבודה

דיאנה בארון

–

מנהלת מדיניות ציבורית, 'קו לעובד'

סער לחמי

–

יו"ר האיגוד לרפואה תעסוקתית, ההסתדרות הרפואית בישראל מיכאל סלומון

–

רמ"ט הבטיחות, הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ וההסתדרות הכללית אריאל סופר

–

מנהל קבוצת סייפטי זון

נילי ברוש

–

סמנכ"לית קשרי ממשל, התאחדות הקבלנים

רועי ויינשטיין

–

יו"ר ועד מנופאים ארצי, ארגון מפעילי עגורן צריח בישראל

משתתפים באמצעים מקוונים:

בר מיוחס

–

רפרנט תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

עמיחי תמיר

–

יו"ר ארגון הנכים זכויות נכים

ייעוץ משפטי:

נעה בן שבת

סגנית מנהלת הוועדה:

אורית ארז

רישום פרלמנטרי:

סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

במסגרת היום הבינלאומי לבטיחות ובריאות תעסוקתית << נושא >> 1. דיווח מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה על מצב תאונות העבודה << נושא >> << נושא >> 2. סקירה על פעולות המוסד לבטיחות וגהות והתנסות מודרכת בעמדת סימולטורים – סימולטור אש וסימולטור הארגונומיה << נושא >> << נושא >> דיווח של המוסד לביטוח לאומי בחודש ינואר 2026 לפי סעיף 149א(ב)(1) ו-(2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 בעניין תאונות עבודה - התקדמות עבודת הצוות לבחינת נושא צמצום תאונות עבודה << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

בוקר טוב לכולכם, היום יום שלישי, כ"ה באייר התשפ"ו, 12 במאי 2026, השעה 9:53. הדיון היום הוא בנושא תאונות עבודה. אתם יודעים שציינו לפני שבועיים-שלושה את היום הבין-לאומי לבטיחות ובריאות תעסוקתית ולא מדובר בטקס סמלי, מדובר בנושא מהותי וחשוב.

לכל מספר בדוחות שהוצגו בפנינו יש פנים, בית, משפחה שמחכה שהאיש או האישה יחזרו הביתה בערב. בשנת 2025 איבדו את חייהם 80 עובדים בתאונות עבודה בישראל, 47 מהם בענף הבנייה, 59% מההרוגים, 112 עובדים נפצעו באורח קשה או אנוש ועוד 507 באורח בינוני. בסיכום שנתי זהו המספר הגבוה ביותר של פצועים בינוני וקשה בשש השנים האחרונות.

במקביל, על פי הדוחות שקיבלנו, הביטוח הלאומי שילם בשנת 2025 כ-9.6 מיליארד ₪. אני חוזרת ואומרת עוד פעם, כ-9.6 מיליארד ₪ לנפגעי עבודה, גידול של למעלה ממיליארד ₪ תוך שנתיים. ההערכות של מבקר המדינה ומשרד הבריאות מצביעות על עלות אמיתית של עשרות מיליארדי שקלים בשנה למשק. זאת אומרת זה לא רק העלות הישירה שדיברנו עליה, כ-9.6 מיליארד ₪, אלא עלות מסביב של המשפחה כולה, של הפגיעה בייצור שלנו, יש כאן פגיעות עקיפות רחבות היקף, כלכלית, מהותית, עניינית. איך שלא תסתכלו על זה יש כאן אירוע שאנחנו צריכים לטפל בזה בצורה הרבה הרבה יותר מקצועית וחדה.

מדובר בכישלון מערכתי, או לא יודעת אם כישלון, כי אני יודעת שהמשרדים עושים עבודה, אבל זה לא מספיק, חוצה ממשלות שיש לטפל בו עכשיו, לא בעוד דוח ולא בעוד ועדה. הדיון של היום נועד למשוך את העגלה מן הבוץ, לשמוע דיווחים, לקבל החלטות אופרטיביות עם לוחות זמנים ולהציב יעדים שניתן לבחון אותם תוך זמן קצר.

זה פתיח מאוד קצר ותמציתי, כי יש לי עוד הרבה הרבה מה לומר בנושא, אבל יש לנו הרבה דוברים והרבה דוחות ויש לנו כמה וכמה מצגות לראות, אז אני אצמצם את הזמן שלי ואעבור ישר למשרד העבודה שיציג לנו סקירה על מצב הבטיחות והבריאות התעסוקתית. חזי שוורצמן.

<< אורח >> חזי שוורצמן: << אורח >>

אני אתחיל בהצגת הנתונים ויש לנו אחר כך מצגת מלומדת קצרה על פעילות המינהל בשנת 2026 וקדימה. כבוד היושבת ראש, הנתונים שציינת, יש לנו נתונים אחרים. הנתונים של תאונות העבודה, המקור הרשמי להן הוא רק מינהל הבטיחות, לא נתונים של עמותות ולא נתונים של בעלי עניין למיניהם, רק נתונים של משרד העבודה שהוא גוף ממשלתי ממלכתי.

לפי הנתונים שלנו המציאות היא גם קשה, אני לא מסתיר שום מספר, אבל היא לא בכמויות שציינת. אני לא מכיר 112 פצועים אנוש, אין כזה דבר, לא היה ולא נברא. בשנת 2025 היו 69 הרוגים לעומת 60 ב-2024. לא השנה הכי קשה, שנה בהחלט קשה, אבל לא הכי קשה. דמגוגיה ממש.

אני מייצג פה את המפקחים של מינהל הבטיחות, יש כ-85 מפקחים, את אותם 70 שכל הזמן בשטח, העבודה היא, כבוד היושבת ראש, לא קלה, מאוד מאוד קשה, היא כוללת עימותים רבים עם מפוקחים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אמרת שאתה לא מכיר 112 פצועים קשה או אנוש.

<< אורח >> חזי שוורצמן: << אורח >>

אני לא מכיר 112 פצועים אנוש.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

מה אתה כן מכיר? כמה פצועים?

<< אורח >> חזי שוורצמן: << אורח >>

תיכף אני אגיד לך.

קריאה:

יש אלפי פצועים כל שנה.

אליקו שליין:

אפשר להצליב את זה עם - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אליקו, אתה כאן לא אורח, אתה כבר חבר ועדה, אתה יודע את הכללים. מי שלא יודע, לא מתפרצים. כרגע חזי הוא זה שייתן לנו את הסקירה. צר לי, אבל היחידה שמותר לה להפריע לו זו אני.

למה אני מעירה לך? כי אמרת לי שזה לא 112, שאתם לא יודעים על 112 פצועים קשה או אנוש. אז תגיד לי על כמה אתם יודעים.

<< אורח >> חזי שוורצמן: << אורח >>

בשנת 2025 מדיווחים של מעסיקים למינהל, דיווחים על היעדרות עובדים מעל שלושה ימים יש 7,721 פצועים מתאונות עבודה בכל הרמות של הפציעה, לא פצועים אנוש, חלק מהם פצועים קשה, אבל חלקם הגדול זה פצועים קל. יש ירידה של 10% מ-2024, ב-2024 היו 8,578 פצועים.

התחלתי להגיד לגבי המפקחים, אנחנו מבצעים בשטח פעילות כזאת, ביקורי פיקוח, צווי בטיחות, עיצומים כספיים והגשת כתבי אישום. יש מדרג אכיפה, אז יש לנו בשנת 2025 קרוב ל-30,000 ביקורי פיקוח, סגרנו אלפי אתרי בנייה, דבר שלא היה בעבר, המציאות הקשה מכתיבה לנו מדיניות של חוסר סובלנות. אם אנחנו רואים שאין אקלים בטיחותי באתר, מה שנקרא אקלים בטיחותי, אנחנו פשוט סוגרים את האתרים. זה רק בתקופה הזאת, מזה ארבע-חמש שנים, זה לא היה בשום תקופה.

לגבי מצב התאונות והרוגים עד ליום זה, המצב הוא כזה, יש ירידה של 16% בסך הכול ההרוגים מ-25 ל-21, בבנייה יש ירידה מ-15 ל-14. בשירותים ומסחר יש ירידה אבסולוטית משני הרוגים לאפס, בחקלאות מאחד לאפס ובתעשייה יש גידול של הרוג אחד, משש לשבע, אבל בסך הכול התמונה כרגע אנחנו בירידה של 16%. אלה הנתונים הרשמיים של מדינת ישראל.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אתה אומר לי ירידה של 16% משנת 2021 עד 2025.

<< אורח >> חזי שוורצמן: << אורח >>

לא, משנת 2025 ל-2026, עד היום. עד התאריך של היום, בשנת 2026, בשנה הזאת, יש לנו 21 הרוגים, באותה תקופה אשתקד היו 25 הרוגים.

בנוסף מתחילת הפעילות בשנת 2020 הטלנו עיצומים כספיים, כל עיצום כספי הוא בממוצע 40,000 שקל, כ-150 מיליון שקל על קבלנים, על מפרי חוק. אחוז הגבייה עומד על 50%-60%, שיפרנו את אחוז הגבייה. זה לא תלוי רק בנו, יש את המרכז לגביית קנסות של משרד האוצר וכן הלאה.

יש נושאים שעלו פה במהלך העבודה, נושא של שיתוף פעולה עם רשויות מקומיות שאנחנו עדיין לא מקבלים, יש 1,000 פקחים לרשויות המקומיות. יש סעיף 236 לפקודת העיריות, אנחנו לא מקבלים סיוע. אני פה מצר על העובדה הזאת ומבקש את התערבות הוועדה להנחות על שיתוף פעולה, כי יעזרו לנו בלי ספק עוד 1,000 עיניים בשטח.

נושא של ממשקים עם רשם הקבלנים. רק להסביר, אנחנו מעבירים כל חודש מידע לגבי קבלנים סוררים, מה זה קבלן סורר? שיש לחובתו מעל מספר מסוים של צווים, רשם הקבלנים מקיים מדי שבוע ועדה אצלו במשרד השיכון, או שהוא מתלה או שהוא מבטל את רישיון הקבלן או שהוא נותן להם קנסות כספיים. ההרתעה היא עצומה. הצווים שלנו של מינהל הבטיחות מפורסמים כל יום באתר האינטרנט, אין גוף ביצועי בישראל שמפרסם כל יום צווים.

הדוחות השנתיים שלנו מפורסמים באתר האינטרנט לרשות הציבור בפרונט של האתר. כל מי שנכנס ועושה שאילתה פשוטה מקבל את הדוח השנתי של מינהל הבטיחות. יש סוגיה שאני מעלה אותה כבר עכשיו, יש הרוגים שנהרגים שלא בתאונות עבודה. יש אירועים רפואיים, יש תאונות דרכים, יש לא עלינו התאבדויות, אלה אנחנו שמים בנפרד בדוח השנתי. אנחנו לא פירטנו כל מקרה ומקרה, את השיוך שלו, איפה זה קרה, מטעמים משפטיים. אנחנו לא יכולים, מי שנטל את נפשו או מי שקיבל אירוע רפואי, יזהו אותו.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אבל מי שנטל את נפשו כתוצאה מעבודה, מלחצים בעבודה, או המחלה נגרמה כתוצאה מהעבודה, אני מניחה שאתם כן מחשיבים כתאונות עבודה.

<< אורח >> חזי שוורצמן: << אורח >>

יש הגדרה חד חד ערכית, יש בביטוח לאומי וגם למדינת ישראל.

<< אורח >> אליקו שליין: << אורח >>

זה פרשנות של הביטוח הלאומי.

<< אורח >> חזי שוורצמן: << אורח >>

לא, זו לא פרשנות, יש הגדרה חד חד ערכית, יחסי עובד-מעביד, האירוע קרה בזמן העבודה, לא קרה בעשר בלילה, ואותם אנחנו מכניסים בדוח. אירועים רפואיים, התקף לב שמקבל עובד, לא קשור לעבודתו, הוא לא נמצא בשחקים, הוא פה למטה, קיבל התקף לב, זה אירוע רפואי. מתועד. גם המשטרה וגם אנחנו מתעדים את זה כאירוע רפואי. התאבדות, לא עלינו, חבל על הזמן, זו התאבדות, השאיר מכתב, אני לא יודע מה. כל מה שמתואר במסגרת תאונות עבודה הוא אצלנו.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני שוב שואלת, חזי, האם זה עניין של "מקריות", איפה זה קרה ומתי זה קרה או שיש לזה גם עניין בעקבות מה זה קרה, לצורך העניין גם אובדנות וגם מחלה. אם הוא קיבל התקף לב באמצע שהוא היה בוויכוח עם העובד שלו, ברור, טריוויאלי, אין בכלל מחלוקת. מה זה אין מחלוקת? אני לא יודעת מה גנטיקה וכו', אבל לא משנה, אם אתה אומר חד חד ערכית. לצורך העניין אם היה דיון מאוד מאוד סוער ושנייה אחרי שהוא הלך, הוא יצא רגע לשתות קפה כדי להירגע ושם הוא קיבל, זה לא נחשב תאונה?

אני בטוחה שיש בדיקות שיגלו אחר כך שזה כן בהקשר או לא בהקשר, לכן אני מניחה שזה לא חד חד ערכי, בסוף יש את המקרים האפורים האלה שבהם אתה צריך לעשות בדיקה נוספת, ואם יימצא שזה כן תלוי בעבודה אתה תכניס את זה כתאונת עבודה, ואם זה לא תאונת עבודה לא תכניס, אבל לא הכול זה חד חד ערכי. אני לא מכירה בחיים משהו שהוא חד חד ערכי. אשריך שאתה בתחום שלך, שהוא כל כך מאתגר, מדבר איתי על חד חד ערכי, אבל בסדר.

<< אורח >> חזי שוורצמן: << אורח >>

אני למדתי בטכניון, לימדו אותי על חד חד ערכי.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני לא למדתי, הניקוד שלי היה קצת פחות, לא קיבלו אותי.

<< אורח >> חזי שוורצמן: << אורח >>

הכול בסדר, אנחנו מוודאים את כל הרישומים יחד עם משטרת ישראל שגם חוקרת, כל התאונות הקטלניות נחקרות על ידי משטרת ישראל בסיוע מאוד משמעותי שלנו. אני מצמיד מפקח לכל חקירה, מדובר על חקירות בלילה, חקירות ביום. הוא לא יוצא לשטח, הוא נמצא עם משטרת ישראל בתאי המעצר, בחקירות של המעורבים. יש כאלה, לצערי, כפי שאמרתי, 69 תיקים של תאונות קטלניות.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תודה. לפני שאני עוברת הלאה ואני אתן למי שרוצה לשאול, אמרת לי פרופגנדה, אמרת משהו לגבי הנתונים שלי ואמרת שאתה לא מכיר את ה-112. אני חייבת לומר שאם אתה אמרת לי שב-2026 ירדת ב-16% בתאונות והרוגים מול 2025, זה דווקא מסתדר לי מצוין, כי אני קראתי על נתון בשנת 2025, לא 2026. איבדו את חייהם 80 עובדים בתאונות עבודה ו-112 עובדים נפצעו באורח קשה ואנוש, על 2025. לפי מה שנתון לי, והיועץ שלי שעשה את זה, הוא איש יסודי, הוא מצא את זה מתוך דוחות, זה המספר הגבוה ביותר של פצועים קשה ובינוני בשש השנים האחרונות. הוא לא התייחס ל-2026, הוא התייחס ל-2025.

<< אורח >> חזי שוורצמן: << אורח >>

כן, גם אני התייחסתי ל-2025.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא, כי אתה אמרת לי שיש ירידה של 16% משנת 2025 ל-2026. אז ב-2026 כנראה ברוך ה' יש פחות, אבל ב-2025 היה מספר – תסביר לי.

<< אורח >> הדס תגרי: << אורח >>

מתוך זה אפשר להסיק ירידה של 15%? כי אנחנו עכשיו באמצע מאי.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני מבקשת ממך, יהיה לך את הזמן שלך. אני לא יודעת מי את, באמת שלא, מצטערת. אני לא מסכימה איתה, כי אפשר לבדוק ב-2025 מינואר עד מאי וב-2026 מינואר עד מאי, אפשר להשוות. אבל תסביר לי למה אתה אומר לי פרופגנדה, לא מכיר.

<< אורח >> חזי שוורצמן: << אורח >>

לא אמרתי את המילה פרופגנדה. אני אבהיר את עצמי, לא הסברתי את עצמי טוב. יש ירידה של 16% במספר ההרוגים השנה, 2026, עד ליום זה, בהשוואה לאותה תקופה ב-2025. עד כאן? מעולה. לגבי שנת 2025 היו נפגעים 7,721, נפגעים בתאונות עבודה שדיווחו לנו, זה עובד שנעדר יותר משלושה ימים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

הבנתי. אמרת לי שאתה לא יודע להגיד לי מתוכם כמה פצועים קשה ואנוש. אז יכול להיות שזה 112 מתוך 7,000 - - -

<< אורח >> חזי שוורצמן: << אורח >>

לא, אין לנו 112 פצועים אנוש.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אמרתי קשה או אנוש.

<< אורח >> חזי שוורצמן: << אורח >>

לא, מה זה קשה או אנוש? מאיפה האנוש הזה הגיע? אין אנוש.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

עזוב, קשה. כמה מתוך ה-7,700 פלוס עובדים פצועים קשה?

<< אורח >> חזי שוורצמן: << אורח >>

אין לנו סיווג של - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

מאה אחוז, אז אתה לא יכול להגיד לי שזה לא נכון, אתה לא יודע.

<< אורח >> חזי שוורצמן: << אורח >>

אבל זה לא אנוש.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

חזי, תודה רבה. אתה פה ואתה נשאר פה כי אנחנו צריכים אותך לאורך כל הדיון, כולל לגבי העלויות העצומות במדינת ישראל ומה התוכניות להבא, איך מתגברים. רן, תראה לנו מצגת קצרה, אני כן אגיד, חזי, שיכול להיות שכל הדברים שסיפרת עליהם באמת מובילים להקטנה ואנחנו נראה את זה לאורך הזמן, נניח בסוף 2026 נדע יותר טוב כי לפעמים זה מתפרס אחרת ואנחנו יודעים שכן מלחמה, לא מלחמה, יש כל מיני דברים שמשתנים, אנחנו לא בודקים את זה בתנאי מעבדה.

לכן יכול להיות שכל מה שאתם עושים זה נהדר וזה באמת מתקדם ואנחנו נקטין, ויכול להיות שלא. השאלה היא איפה החשיבה האסטרטגית של המשרד, איך ממשיכים ומשפרים ומקטינים את אובדן חיי אדם, בין אם זה אובדן טוטאלי ובין אם זה פציעה קלה או קשה שפוגעת בסוף באזרחי מדינת ישראל, בפרטי ובקולקטיב.

<< אורח >> רן כהן: << אורח >>

הכנו מצגת קצרה שקצת מראה במקרו את בעיות היסוד כמו שאנחנו רואים אותן ואת כיווני הפעולה כדי לספק לוועדה. אני חושב שזו הישיבה הראשונה שלנו עם גברתי, עם איזה שהוא מבט רחב יותר על האירוע.

(מצגת). רק באמירה עקרונית, למינהל הבטיחות יש ארבעה אגפים כאן בירושלים, אגף בטיחות, אגף בריאות, אגף חקירות ואגף חומרי נפץ ורישוי. יש לנו בשטח חמישה מחוזות שהם אלה שמבצעים את הפיקוח בשטח, כל הדבר הזה זה פלוס מינוס 150 איש, מתוכם 80 בשטח והיתר, או אנשי מטה או אדמיניסטרציה שתומכת, מערכות מידע וכו'.

אני אומר את זה ומציין את זה כי העבודה שלנו היא חוצה מגזרים, אחראים על בערך 80,000 מקומות עבודה מסוגים שונים, אחראים על מתקנים שהם בכלל לא במקומות עבודה, מעליות, דרגנועים, דפיברילטורים, מגרשי ספורט, קרינה מייננת, שזה לא רק ממ"ג, קמ"ג, זה גם מרפאות שיניים, וחוץ מזה גם מתפעלים ומייצרים רגולציה על כמעט 16-15 קורסים שונים שיש בהם 40,000 איש כל שנה, ממוני בטיחות, מנהלי עבודה, בודקים מוסמכים, נאמנים וכו' וכו'. אז זה אירוע כבד מאוד.

כשאנחנו מבצעים את כל הדברים האלה אנחנו כמובן מתמודדים, מעבר להיקף הנושאים שלאו דווקא כולם קשורים לבטיחות ובריאות תעסוקתית, גם עם אתגרים חדשים בשוק העבודה שמתפתח. חקיקה שלנו, אני אגע בהמשך בחוקים שאנחנו משנים על קצה המזלג, אבל היא מבוססת על פקודה מנדטורית, חוק ארגון הפיקוח, תקנות שחלקן לפני 50 ו-60 שנים שזו השיטה שהשוק מתנהל איתה ובחלק מהענפים, כמו ענף הבנייה לדוגמה, אם השיטה כל כך לא עדכנית והענף כל כך מסובך אז ברור שזה פוטנציאל שרק מגדיל את הסיכון עוד יותר לעובדים.

ואת כל זה אנחנו עושים גם במציאות של קיצוצי תקציב מאוד מאוד מאוד קשים. אני אתן שני מספרים. התקציב התפעולי שלנו, ביקשנו 7 מיליון שקלים, אנחנו לא מנהלים משא ומתן עם אגף התקציבים, אנחנו מעבירים את זה במשרד למעלה לסמנכ"לית תקציבית, מ-7 מיליון ל-2026 קיבלנו 1.4, ה-1.4, אמרו לנו שחצי ממנו לפחות צבוע עבור 2025 בכלל. בגדול אנחנו עם 300,000 שקל ל-2026. רק נוהלי בטיחות וקסדות זה משהו כמו 40,000 שקלים למפקחים שלנו. פעולה מונעת, שזה תקציב התערבותי, בחוק כתוב 30 מיליון שקלים, מחירי 1954, היום זה בטח 70-60 מיליון שקלים, בפועל 4.5 מיליון שקלים. אז כשיש לך את כל הקוקטייל הזה זה כמובן משפיע על היכולת לייצר מציאות טובה יותר בשלב המיידי, אבל יש כמה שקפים בהמשך לגבי כיווני הפעולה.

כמה עוגנים למציאות שאנחנו נמצאים בה. קודם כל יש החלטות ממשלה. רק אם ניגע בעובדים הזרים, מ-2023 העבירו חמש החלטות ממשלה על עובדים זרים, נתנו שם 150 תקנים לכל מיני יחידות ממשלתיות, אפס לבטיחות, עובדים זרים לבנייה, לתעשייה, זה כבר לא רק הבנייה, כמעט 1 או 1.5 מיליארד שקלים סבסדו קרקעות ועוד כל מיני דברים אחרים, אפס שקלים לבטיחות.

רמת הציות התאגידי גם היא אירוע בפני עצמו, אנחנו מטפלים בזה בתקנות כדי איך שהוא לשריין או - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא הבנתי, אתה מדבר על החלטת ממשלה עם אפס לבטיחות? כי אתם המשרד, אתם לא הכנסת שמבקרת, אתם המשרד הביצועי, אתם מקבלים תקציבים, אתם מחלקים את הכספים שאתם מקבלים – רגע רגע רגע, אל תגיד לי לא, אני הייתי סגנית שר אוצר, העברתי פעמיים תקציבים, אני יודעת שהשרים מגיעים ודורשים ויוצאים תמיד עם חצי תאוותם בידם, מה לעשות, זה האירוע, אבל בסוף המשרד קובע את סדרי העדיפויות, את מה הוא דורש ומה הוא לא דורש ולאן הוא מקצה ולאן הוא לא מקצה, תמיד בחסר, ברור. אז לבוא להגיד פה לוועדה אפס הוקצה ל – זה כבר החלטה שלכם בתוך המשרד.

<< אורח >> רן כהן: << אורח >>

אני אסביר. אנחנו דרשנו, אבל מי שמקצה זה לא המשרד לעצמו, אם היינו מקבלים אני מניח שהמשרד היה נותן לנו. ישבנו עם האוצר לא פעם ולא פעמיים, ניסינו להסביר את הצרכים, לא קיבלנו את הכסף, אז לא היה מה להקצות. לזה התכוונתי.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני חולקת עליך, אבל בסדר. לא במה קרה, אלא בצורת העבודה. בסוף אם אני מחר השרה לבריאות הנפש ויש כל כך הרבה שיקום, טיפול, כל מיני סוגים בתוך העולם שנקרא בריאות הנפש, אז אני אתעקש נורא בליל התקציב לדרוש. אוקיי, אז אני אוותר שם ו – בסוף זה איזונים ובלמים, אתה בסוף צריך לבחור איפה נמצא יותר בסדר העדיפויות, איפה נמצא פחות. שוב, אני לא מבקרת, אני קובעת פה עובדה, יכול להיות שהשר ראה לנכון שנושא אחר הרבה יותר חשוב ולכן הוא שם שם את הז'יטונים שלו. בסדר גמור, אבל זה לא משהו שאתה יכול לבוא ולהגיד לי.

<< אורח >> רן כהן: << אורח >>

אני תיארתי מצב עובדתי, זה הכול. זו המציאות. אפשר להגיד, לא דרשת מספיק, לא דרשו מספיק, אבל זה המצב העובדתי.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני מבינה, רק קשה לי שזה בא מצד המשרד. יכולים החברה האזרחית לבוא ולהגיד למה המדינה לא שמה, אבל כמשרד, זה שלכם, אתם צריכים לעמוד על זה ולדרוש בתוך המשרד, שביתה איטלקית תעשו, יהרגו אותי עכשיו, אבל בסוף זו החלטה שלכם מה אתם עושים עם זה שיש לכם אפס תקציב בנושא בטיחות.

<< אורח >> חזי שוורצמן: << אורח >>

שר העבודה רואה את יעד הבטיחות כאחד היעדים הראשוניים והעיקריים של משרד העבודה. השר הנוכחי והשר הקודם. בכל הדרישות למשרד האוצר הוא רואה גם את הצרכים של אגפים אחרים, יש לנו עוד אגפים, מאוד חשובים. היה קיצוץ רוחבי לכל משרדי הממשלה, מחקו לנו תקנים, מחקו לנו, אישית, מנהלית 20 תקנים. לא שהקפיאו אותם, פשוט מחקו. עכשיו אנחנו מגייסים עוד עשרה.

שר העבודה עשה את כל מה שהוא יכול בליל התקציב, בדיונים, את מכירה את זה, היית סגנית שר האוצר, אבל המדינה עצמה לא נותנת משאבים. אני אומר כראש מינהל הבטיחות, אנחנו צריכים יותר משאבי פיקוח. לפי מדד אירופי מקובל אנחנו צריכים 300 מפקחים, אנחנו עומדים על 70.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני מבינה, חזי, מה אתה אומר, אבל אני חושבת שבסוף זה דיון בתוך המשרד עצמו. כמובן שאפשר להגיד אותו פה, אני נותנת לכם לדבר, אני רק אומרת שזה תמוה בעיניי, זה בסוף צריך להיות בתוך המשרד. נכון, זה כואב, אני יודעת את זה. אני חייבת לומר, שוב, גם כסגנית שר לשעבר, גם כחברת כנסת וגם כאמא שמנהלת משק בית בבית שלי, בסוף יש לי X הוצאות שאני צריכה להוציא, הכול חשוב, גם לימודים של הילדים, גם ביטוחי שיניים, הכול חשוב, אבל יש לי תקציב מוגבל, בסוף אני מחליטה איך אני מחלקת את הקופה.

בסוף בתוך המשרד עצמו צריך להחליט מה יותר חשוב, יכול להיות מאוד שאגפים אחרים חשובים יותר, אני לא נכנסת לזה עכשיו, אני רק אומרת שהציק לי באוזן, אבל בסדר, זכותכם לומר את הדברים וזה בסדר גמור.

<< אורח >> רן כהן: << אורח >>

נעבור לשקף הבא. ענף הבינוי כדוגמה, גברתי. בין 2010 ל-2020 שטח הבינוי עלה ב-35% במטר רבוע, מספר הדירות מקומה 11 ומעלה ב-20 השנים האחרונות עלה ב-650%, זאת אומרת בונים פה יותר גבוה, יותר צפוף וגם את זה מן הסתם רוצים יותר ויותר. כשזה מתחבר לשקפים הקודמים אז מבינה גברתי כבר את הקוקטייל.

לגבי המשמעויות, זה החלק יותר של האסטרטגיה. כמובן תיקוני תקנות. למשרד העבודה יש בערך 52 חוקים ותקנות בתהליכים, מתוך ה-52 מינהל הבטיחות זה 26. חלק מהתקנות, אגב, נמצאות במשרד המשפטים מ-2022-2021, גם להם יש את אילוצי כוח האדם שלהם, אני מניח, אבל אנחנו לא יכולים להעביר תקנות במשרד המשפטים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

בשעה שתיים היום, אתם כולכם מוזמנים להישאר, יש לנו את הדיון בתקנות לגובה.

<< אורח >> רן כהן: << אורח >>

אנחנו מחדדים כמעט בכל תקנה שלנו, ורובן מאוד רלוונטיות לזה, גם את נושא האחריות הניהולית של בעלי תפקיד בארגון, זאת אומרת לא רק בעלי התפקיד בבטיחות, לא מנהלי עבודה וממוני בטיחות לבדם, אלא נוגעים בכל הקודקודים למעלה, אלה שאחראים על התקציבים ועל שאר המשאבים והאחריות שהארגון ירוץ כמו שצריך מבחינה בטיחותית ואנחנו מאוד מאוד לוחצים גם על שיתופי פעולה בין-משרדיים.

חזי נגע באירוע של הרשויות המקומיות, לפני שבוע ישיבה אצל המשנה ליועמ"שית אביטל סומפולינסקי, אני מקווה שהיא כבר תכריע בהקשר הזה כי רק עכשיו זה מגיע לנקודת ההכרעה. מה שקורה בישראל זה חריג, באירופה רשויות מקומיות נמצאות בשטח, בצורה כזו אחרת הן נמצאות, לא ברמה הפדרלית, לא ברמה של מדינה לבדה, ישירות מול כל אתר בנייה ומול כל אתר ואתר. זה לא מצב שיווי משקל והתוצאות גם מראות שהשיטה האירופאית, ואגב גם האמריקאית, היא לא סתם כזאת.

אנחנו מנסים לייצר מצב שהרגולציה היא סף, היא לא הרף, אנחנו עושים את זה דרך נגיעה בכל שרשרת הערך בארגון, מהמנכ"לים ומטה, כולל דירקטוריונים בחלק מהטיוטות שנפרסם בחודש הבא, אני מקווה. אנחנו מנסים להפוך את הבטיחות ממש לאיום עסקי, עוד לפני הפלילי, עוד לפני הסוציאלי, כדי שיהיה כל הזמן על השולחן של המנהלים, בטח בענפים שגם ככה יש להם לחצים עסקיים, אז בסופו של דבר הבטיחות, אולי קל לדחוק אותה לקרן זווית.

אנחנו קובעים גבולות גזרה, אין לנו יומרה לנהל כל מקום עבודה, זה לא רגולציה של צפון קוריאה, אבל אנחנו בהחלט קובעים גבולות גזרה ובענפים היותר נוטים לפורענות אז גבולות הגזרה הם גם יותר הדוקים.

הכשירות המקצועית זה דבר שאנחנו גם נוגעים בו כמעט בכל תקנה, גם לגבי מנהלי עבודה, ממוני בטיחות, כל בעל תפקיד שאנחנו מכשירים אנחנו מנסים לחדד ולקחת לקצה את הכשירות המקצועית כדי שבאמת הם יוכלו לתת את הערך לארגון, אם כבר החוק דורש את העבודה שלהם.

והאחריות המפוצלת, בכל מה שקשור לשרשרת התעסוקה, קבלנים, קבלני משנה, זה אירוע שחורג גם מהבנייה. יש לנו גם כמה כיווני רגולציה על זה, תקנות לגבי משכירי ציוד ולא רק קבלנים כמו באתרי בנייה שמכירים, דברים שרלוונטיים גם לתעשייה, אבל מנסים לגעת בכל הגזרות.

יש פה מצגת נוספת, אני לא אגע בזה עכשיו, אבל הנושא של המבנה הלאומי של הבטיחות ובריאות תעסוקתית, ובזה אני אסיים, זה דבר שחייב להשתנות. זה מבנה שקם כשהמשק היה משק סגור, ב-1954, זה לא מתאים למציאות המודרנית, זה לא מתאים ל-20 או ל-30 השנים הבאות בוודאות. מה שקורה היום זה שכאילו יש לך כמה נגנים שכל אחד מנגן על כלי אחר וכל אחד גם מנגן לפעמים על תווים אחרים והמנצח בכלל לא בחדר. הסיפור של רשות אחת מאוחדת עם תקציבים מתאימים חייב להיות מקודם. אני מקווה מאוד שזה יקודם בממשלה הבאה, במושב הזה זה כנראה כבר לא יקרה, אבל השינוי הארגוני של הגוף הלאומי שדואג לבטיחות חייב לעבור גם הוא עדכון. תודה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תודה רבה, רן. לפני שאני אפתח את זה לדיון של יתר האורחים אני רוצה את הסקירות שיש לנו. אנחנו עוברים לסקירה של פעילות המוסד לבטיחות וגהות והתנסות מודרכת בעמדת הסימולטורים, סימולטור אש וסימולטור ארגונומיה.

ביקרתי בשבוע שעבר במוסד ושמעתי גם כל מיני נתונים כאלה ואחרים, ובין היתר, אם אינכם יודעים, עיקר עיסוקיי זה בתחום של הבריאות הנפשית, של החוסן, של בריאות הנפש ונאמר לי שם, על פי נתונים שהראיתם לנו ששחיקה גם היא משפיעה מאוד על עובד ועל תאונות העבודה. זה אומר שגם בעבודה תחום הנפש והתחום הפנימי שלנו מאוד רלוונטי וחשוב. אז לקחת לתשומת לב של כולנו, גם של המעסיקים וגם של העובדים, של רענון, ונטילציה וכל הנושאים האחרים, מאוד מאוד חשוב.

לא יודעת מי מטעם המכון, ממלא מקום המנכ"ל, בבקשה, מר בא-גד. אני מבינה שגם לכם יש מצגת.

<< אורח >> משה בא-גד: << אורח >>

גם לנו יש מצגת. שלום, גברתי, שלום לכל המכובדים שהתאספו פה. קודם כל בעניין של שחיקה ולחץ בעבודה הבאנו עבור המשתתפים, חילקנו פה למי שרצה דבר קטן, חמוד ונראה משעשע, שהוא ספוג לחיץ.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני לא קיבלתי.

<< אורח >> משה בא-גד: << אורח >>

אנחנו מיד מטפלים בזה, גברתי. הדבר הקטן והחמוד הזה הוא דבר שמעלה קודם כל חיוך על פני כולנו, הוא מאוד עוזר לפרוק לחצים. אני לא מדבר כרגע על התסמונת של התעלה הקרפלית, שזה יכול לפתח, שימו לב, אבל זה בוודאי נהדר לפריקה של לחצים באופן מיידי, ממש כמו תרגילי נשימה. זה אחד הכלים שאנחנו יכולים להציע ושאנחנו מציעים במסגרת המוסד לבטיחות.

(מצגת) המוסד לבטיחות וגהות הוא גוף סטטוטורי. לטובת מי שלא מכיר אני אבצע סקירה קצרה על מי אנחנו ואיך אנחנו פועלים בשביל להוות זרוע משלימה עבור משרד העבודה, מינהל הבטיחות, ועבור ביטוח לאומי בנושא בריאות ובטיחות במקומות עבודה.

אנחנו מבצעים פעולות הסברה שונות בישראל באמצעות הסברה ופעולות בשטח להפחתת מפגעים ותאונות מיותרות. המטרה שלנו היא להבטיח שכל אדם שיוצא מביתו להביא טרף לביתו, להביא אוכל, יוכל לחזור בבטחה אל ביתו ומשפחתו, ולכן היום אנחנו נפרוס בפניכם את חלק מהפעילות שאנחנו מציגים פה בחוץ, את עמדת הארגונומיה שלנו הנפלאה שהיא קשורה לעובדי משרד למיניהם וגם לעובדי שטח, בעצם מפחיתה עומסים, שזה דבר פנטסטי והוא כבר מוטמע בשטח במקומות נוספים. ניתן לראות את העמדה שלנו בחוץ.

בחוץ גם מוצג סימולטור האש שהיעילות של מי שמשתמש בכזה דבר, במטף כיבוי אש, כפי שגברתי ראתה, התפעול בתרגול גורם לתפעול נכון בזמן אמת. כמו שאנחנו רואים בשקף, המטרה שלנו היא לקדם תרבות של בטיחות ובריאות בתעסוקה בשביל לצמצם ככל הניתן את הנפגעים בתאונות עבודה.

אנחנו תאגיד ציבורי וגוף סטטוטורי שהוקם ב-1954 על ידי המדינה ועוגן בחוק במסגרת תקנות הפיקוח ואחרים ואנחנו כחזון מנסים לקדם כל מיני פעולות שונות, בין אם זה ועדות בטיחות במקומות העבודה, ניהול פעולות הסברה שונות, עריכה של מחקרים בתחום ומחקרים משלימים למקומות שבהם גופים אחרים לא מצליחים. דיברנו מקודם על שמיכה קצרה של תקציב, אז לצערי לא תמיד כל הגופים, וכולם טובים - - - אז אנחנו מהווים אבן או זרוע משלימה לדבר הזה. אנחנו מסייעים ככל יכולתנו לשירות הפיקוח, למינהל הבטיחות, ולייעץ לשר העבודה.

אנחנו בגוף שלנו שותפים של המדינה ביד רכה, מלטפת, מכווינה, וכפי שאמר רן, אנחנו מסבירים את השקל התועלתי שבקצה. למעסיק נורא קל לתת עליו קנסות, אבל בהסברה אפקטיבית של מה זה יגרום למעסיק אם הוא ישקיע היום את התמורה או את התקורה המינימלית יחסית בהדרכת עובדים במקומות עבודה, בסופו של דבר זה יפחית לחץ מצטבר בזמן העבודה, זה גם יגרום ויעלה פריון ובסוף בסוף עובד יוכל להיות מקצוען לאורך זמן ותאונות העבודה יפחתו. זה יעיל מכל היבט, הן כלכלי, הן בטיחותי וגם כלכלי למדינה.

אנחנו עובדים במספר אלמנטים, בין אם זה אבחון סיכונים במקומות העבודה, זאת אומרת מעין איזה שהוא שירות חינמי שאנחנו מגיעים למקומות העבודה לפי הזמנה בדרך כלל, לפעמים שיתוף פעולה עם גורמים נוספים ואנחנו מגיעים ובעצם המדריכים שלנו מבצעים סקירה מקדמית על האתר בענפים שונים ואותו מנהל, אותו יזם, מקבל אפיון מקדים על הדגשים שאליהם הוא צריך לב וכך הוא יודע איפה הוא צריך להשתפר לפני מה שנקרא שבא שוטר ואומר לו: אדוני, תאכל. וסלחו לי על האנלוגיה. את הדברים האלה אנחנו עושים ומקדמים יחד עם יתר השחקנים בשוק.

כגוף ציבורי אנחנו מורכבים עם מועצה ציבורית שבראשה נמצא שר או מי מטעמו שהיום זה יו"ר המועצה, מנכ"ל משרד העבודה. מצד הרגולטור נמצאים לנו חמישה נציגי ממשלה רלוונטיים, נציגי ארגוני עובדים, נציגי מעבידים, נציגי מוסדות כמו ביטוח לאומי, והם אלה שמתווים לנו את הדרך ואת הפעילות. אנחנו פרוסים בפריסה ארצית בכל הארץ, מדן ועד אילת, במרחבים מינהל צפון ודרום שמכסים כאמור בפריסה מלאה ואנחנו מעניקים שירותים שונים של סוגים של הדרכות.

למשל יש לנו שבע ניידות הדרכה. ניידות ההדרכה האלה מגיעות מה שנקרא אל העובד בשטח. יש עובדים שזמן העבודה שלהם יקר ולכן ניידות ההדרכה מבודדות, ממוזגות, בעלי טכנולוגיות מתקדמות ובשפות שונות עבור עובדים דוברי שפות שונות והעובד מקבל בתוך השטח זמן לא ארוך בזמן העבודה שלו וכך אפשר לעבור על יותר עובדים, על יותר ענפים, באופן ממוקד עבור כל עבוד, על דגשים והמציאות מוכיחה שזה פועל ועובד בשטח.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

משה, אין לנו את כל השעה וחצי, תרוץ, תבחר את הדברים העיקריים.

<< אורח >> משה בא-גד: << אורח >>

אז אני אומר, במסגרת הדבר הזה, וחשוב לי שנשמע פה עוד מעט את אגף הגהות שלנו שהוא מהווה זרוע משלימה כיום למספר אלמנטים חשובים במשק ומעולמות שבהם אנחנו צריכים לבצע סקרי סיכונים ולמניעת מחלות מקצוע, דיברנו על תחומי הרעש, דיברנו על תחומי האבק, חומרים מסרטנים, אזבסט, כל מיני דברים שיכולים לגרום למיקרוטראומה ולצד העבודה השוטפת שאנחנו עושים, בעיקר בבתי מלאכה קטנים ולא תעשייתיים, מה שנקרא מגה אירועים, אנחנו בשנתיים האחרונות פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם ביטוח לאומי כאשר עובדי מחלקת הגהות שלנו מבצעים חוות דעת עבור תיקים ייעודיים של הביטוח הלאומי לפי בחירה ענפית וכאלה שיכולים להשפיע רוחבית על תיקים לא מעטים, והמטרה היא לייעל את הכסף הציבורי.

לשמחתי הפיילוט הזה שהוא עובד כרגע בבחינה, נמצא כמוצלח ועומד בפני הרחבה. רק בשביל לסבר את האוזן, כשני שליש מהתיקים שהועברו על ידי ביטוח לאומי, התביעות שלהם נמצאו מוצדקות, דהיינו שליש מהתביעות הוכחו כלא מוצדקות וזה כסף ציבורי שמנותב חזרה לטובת הציבור. זה חשוב וזה מכפיל משמעותי כי הגיים צ'נג'ר פה הוא כפול, כי כל תיק שמומחי המוסד לביטוח, הגהותנים, קובעים חוות דעת זה מכפיל כוח גם בתיקים דומים.

אנחנו נבצע בהמשך סקירה במחלקת המחקר שלנו, שהיא מובילה מחקרים בעולמות תוכן שונים על מנת להעלות את הפריון ומודלים שונים שמונעים התפתחות של סכנות ואפשרויות.

דבר נוסף שנשמע פה זה על פיתוח של מוקד 'קו החיים'. מוקד 'קו החיים' זה מוקד שהוקם אצלנו בעקבות דרישה לפני מספר שנים פה בוועדה, שבעצם לאזרח הקטן אין איזה שהוא קו אחד שהוא מתקשר. הוא היה מתקשר 100 למשטרה, או למכבי אש או למגן דוד אדום, כל אחד היה זורק אותו ממקום למקום, בסופו של דבר המוסד לבטיחות ולגהות הרים את הכפפה והוא מעסיק היום מוקדנים מסביב לשעון, נותן ניטור מיידי על אופי הסכנה ובהתאם משתף פעולה, בין אם זה עם מינהל הבטיחות שמוציא מפקחים לשטח עד כדי סגירת אתרים, או למשטרה, או לרשויות מקומיות, או לכל גוף אחר רלוונטי במדינת ישראל והממשק הזה מקצר טווחים ועובד נפלא.

אני לפני כחודשיים נכנסתי לתפקידי ואני שמח שכלל הגורמים הרלוונטיים במשק שמחים על השינוי שקורה כרגע, אפרופו הצורך בשינוי במדינת ישראל בנושא הזה ולכן משרד העבודה, מינהל הבטיחות, בראשו של ידידי חזי שוורצמן, ביטוח לאומי, מרמת מנכ"ל ומטה, כל העובדים מסורים ורוצים, המגזר העסקי, ארגוני העובדים, כולם משתפים פעולה, ואנחנו בעתיד עוד נשמיע.

מגזר נוסף שחשוב לומר, המגזר החרדי נכנס בהמוניו לתעשייה, לבניין, לחקלאות, למלאכה, זה מגזר שלא קיבל עד היום הדרכה ולא עבר בשום מקום הדרכות בטיחות, ולכן גם בעולם הזה אנחנו נתחיל לייצר יעד חדש על מנת לוודא שהכסף הציבורי הולך למקומות הנכונים ולא חלילה לעוד נפגעים בתאונות העבודה.

אני רוצה לומר במשפט אחד קטן, יש אירוע שכדאי להאיר את עיני גברתי. יש נושא של עוזרי בטיחות במקומות העבודה, יש הוראת שעה שמוארכת פעם אחר פעם, מדובר על כבין 14,000 ל-20,000 עוזרי בטיחות במקומות העבודה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני רוצה להבין מה היחס בין המינהל, חזי, לבין המוסד. בסוף יש משרד, הוא משרד ממשלתי, ויש אתכם שאתם גוף סטטוטורי.

<< אורח >> משה בא-גד: << אורח >>

אני אסביר בשלושה משפטים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

מתי הוראת השעה הזאת מסתיימת?

<< אורח >> חזי שוורצמן: << אורח >>

ב-28 במאי.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא קיבלנו שום בקשה להאריך. שוב, אני חוזרת ואומרת עוד פעם, מה שאמרתי קודם לחזי ולרן, התפקיד שלנו לא להיות גננת ולשדך בין משרד האוצר למשרד הבריאות למשרד העבודה, אתם ממשלה, שבו דברו ביניכם. אז בוודאי לא בין המוסד לבין המינהל.

<< אורח >> משה בא-גד: << אורח >>

לא עונים לנו - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

קודם כל אני לא חושבת שכל מדינת ישראל והאזרחים צריכים לשמוע שלא עונים לך מהמינהל כי לא עונים לך ככה. אפשר לבוא אלינו - - -

<< אורח >> משה בא-גד: << אורח >>

20,000 איש שיילכו הביתה זה אירוע משמעותי.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא שאני לא איתך. זו דוגמה, פשוט בושה שאני מגלה שוב ושוב פה בשולחן איך משרדי הממשלה לא מדברים ביניהם.

<< אורח >> חזי שוורצמן: << אורח >>

אני יכול להגיד?

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

כן, תצטרך להגיב. 28 במאי זה אומר עוד שנייה וחצי, הלו"ז שלי בוועדה, זה רק מגיע לפה, זה לא יכול להגיע לשום ועדה אחרת להאריך את הוראת השעה, היומן שלי סגור עד תחילת יוני, מתי זה יגיע?

<< אורח >> חזי שוורצמן: << אורח >>

יש לי תגובה רשמית של הלשכה המשפטית.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אתה תסכים איתי שהכול נעשה פה ביניכם?

<< אורח >> חזי שוורצמן: << אורח >>

אמרו פה מהיציע שזה לא נעשה, זה כן נעשה. זה לא הוראת שעה, זה חוק של הצעה פרטית מ-2018, כשהתוקף של החוק פג ב-28 במאי השנה. המצב הוא כזה, משרד העבודה פרסם את תזכיר החוק להארכה כבר ב-1 בפברואר, ויחד עם זאת מאחר שעל פי דוח השפעת הרגולציה יש עלות משקית להארכה של מיליארד שקל ויש חובת התייעצות עם רשות האסדרה בהתאם לחוק. הליך ההתייעצות הזה עם רשות האסדרה עדיין לא הסתיים. אז אנחנו מדברים, אבל זה לא - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

שוב, מאחר שאני לא מכירה את כל הדברים האלה, וקשה לי להגיב כי אני לא מכירה, אני חייבת לומר לכם כמי שהכי הכי בעד מינהל תקין, יש מינהל תקין, יש הוראות, אבל מינהל תקין לא יכול להיות על חשבון חיי אדם. אנחנו בסוף פה כדי לשמור על אזרחי מדינת ישראל, כפרטים בתוך החברה, ולשמור על החברה כולה ועל מדינת ישראל.

עם כל הכבוד, ויש לי כבוד, אני חוזרת ואומרת, ואני אפילו לא זוכרת איזה שר יושב איפה ומתי, כי היו תנודות, אבל לא יכול להיות, הרי שר במדינת ישראל יודע את כל התהליכים, מה קורה כדי לחוקק חוק, הוא יודע שצריך רגולציה וצריך תחרות ויודע הוראות הציבור ויודע תהליכים, עם כל הכבוד, אתה לא מספר לי חדש, אני יודעת את כל התהליכים האלה, היינו צריכים להיזכר בזה, אמרת לי פברואר, אז היה צריך להיזכר בזה בנובמבר או בדצמבר כדי לעשות את התהליך הזה.

משה, ידי קצרה, אני לא יכולה לקבוע פה עכשיו הוראת שעה בלי שיש לי את החוק. יש גבול לכמה אני יכולה להתערב. אני כן מוניתי, אני אבקש גם משכורת על היותי גננת, זה כבר לא הדיון הראשון, זה כנראה בא עם היותי חברת כנסת, אבל זה לא הולך ככה. אני פשוט לא יכולה לעשות את זה. אתה אומר פה טענה מאוד קשה ונכונה וביקורת חשובה, אבל ידי קצרה מלהושיע. בסוף זה לא יושב אצלי ואני לא יכולה לחוקק חוק כשאין לי את החוק.

אז הייתי עושה את זה חוק פרטי עוד פעם, לאט לאט הכנסת יותר מחוקקת חוקים פרטיים מאשר חוקי ממשלה, עם כל התהליך הכול כך קשה בלחוקק חוקים ממשלתיים, אבל גם לחוקק חוק פרטי. משה, אם היית פונה אליי לפני שנה ואומר לי שצריך לעשות את זה, הייתי מגישה אז ויכול להיות שזה כבר היה עובר היום. היום להגיד לי שב-28 במאי מסתיימת הוראת השעה –

<< אורח >> משה בא-גד: << אורח >>

גברתי, הדברים נאמרו על מנת לזרז את המזורזים. הדברים נאמרו בעבר, לא על ידי, והם נאמרו בשביל ל - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

צר לי לשמוע את זה.

<< אורח >> משה בא-גד: << אורח >>

אני מקווה שזה יסתיים עד סוף החודש. אני משוכנע שעצם העלאת הנושא בדיון, לטובת הענף, לטובת האירוע, אני מאמין שזה יסתיים עד סוף החודש.

זה למשל נושא שכיוון שמדובר לא מעט על נושא רשות הבטיחות, אני רוצה להזכיר שהמוסד לבטיחות ולגהות הוא גוף סטטוטורי במדינת ישראל, ממש בדומה לרט"ג, לרת"א, לביטוח לאומי ולכל גוף אחר. עם קצת עזרה מהשושבין הראשי אנחנו נוכל להיות טובים יותר, מאוחדים יותר, ולדאוג שדברים כאלו לא יקרו.

לכן אנחנו נבקש, גברתי, את החיזוק של הוועדה ושל יו"ר הוועדה לביסוס מעמדו של המוסד לבטיחות ולגהות כגוף סטטוטורי עצמאי, חזק ומתפקד, בעל כל הזרועות הרלוונטיות על מנת לתת מתן תוקף ממשי ואמיתי עבור בטיחות העובדים במדינת ישראל.

אני רוצה לומר מעל במה זאת תודה, אני חושב שנכון לומר מעל במה זאת תודה לשר העבודה לשעבר, חבר הכנסת הרב בן צור, שהוא היה זה שראה לנכון והקים את משרד העבודה אחרי הרבה מאוד שנים שמשרד העבודה לא עבד והיה זרוע שנדדה בין משרדים, הוא היה הראשון שנתן את הכבוד לנושא העובדים בישראל ותוך שמירה יתרה על חייהם, בשורה ארוכה של פעולות שונות, ברתימת כלל הגורמים במשק, בשיתופי פעולה בין המגזרים השונים.

לדעתי הוא גם היה השר הראשון בהיסטוריה של מדינת ישראל שמתוך ראייה לחשיבות הנושא הוא הלך לנחם אבלים אצל נפגעי תאונות העבודה, ללא הבדל דת או לאום. ממש בתחילת הקדנציה הוא הלך לבקר אצל נפגעים בתאונות עבודה, זה משהו שאין לו אח ורע. אני מדבר על טרם ה-7 באוקטובר. בעקבות הביקורים האלה, בעקבות הכאב שהוא ראה בעיניים של האלמנות והיתומים הוא קידם שורה של תיקוני בטיחות, בראשם הרחבת האחריות כלפי מזמין העבודה, ואני חושב שהדברים הללו ראויים לציון ולכן תודתי.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תודה. אנחנו חורגים מהזמן ואתה רוצה שאני אתן לעוד מישהו מאצלכם ואני רוצה להתקדם.

<< אורח >> משה בא-גד: << אורח >>

אם ככה יש לנו, בבקשה, את ד"ר לליב אגוזי, מנהלת מחלקת המחקר.

<< אורח >> חזי שוורצמן: << אורח >>

רק לעדכן את גברתי. באוקטובר השנה יחלו התקנות החדשות בנושא הרחבת אחריות בעלי תפקידים. זו רפורמה שהוביל שר העבודה, משרד העבודה, מינהל הבטיחות במשרד העבודה.

במה מדובר? במקום מנהל העבודה והקבלן המסורתיים שאחראים על הבטיחות יש אחריות גם ליזמים, שקודם לא ראו בכלל על מה מדובר, בטיחות, לא בטיחות, אז יזמים יהיו אחראים על הבטיחות, בקרי בטיחות מטעמם, מנהלי אתרים, שזה מקצוע חדש, שזה מנהלי הפרויקטים, ממוני הבטיחות מקבלים עוד סמכויות. שורה של תיקונים נרחבים בתוך התקנות עצמן, נושא של פיגומים, בונה מקצועי, נושא של תוכנית. לכל אתר בנייה יהיה תוכנית בטיחות. לא מעל 50, מתחת ל-50, כל אתר, גם עם עשרה עובדים. רפורמה מהפכנית, רפורמה שלא הייתה מקום המדינה וזה משרד העבודה קידם ביחד עם הוועדה, ביחד עם גורמי העניין.

<< אורח >> מיכאל מימן: << אורח >>

אני אציג לכם בקצרה. (מצגת). סך הכול אנחנו עוסקים בשלושה מישורים, קודם כל זה פרויקטים מעשיים בתחום מניעת תחלואה תעסוקתית בארץ, יש לנו עכשיו תחום נפרד שזה תמיכה בנושא של פיצוי לנפגעים ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם ביטוח לאומי, אנחנו עושים חוות דעת של גהותן בנושא של תביעות, ותחום שלישי הוא שירותים שאנחנו נותנים למפעלים במסגרת רגולציה ודברים אחרים.

אלה שתי דוגמאות לפרויקטים שאנחנו מבצעים. בשנים 2022 ו-2023 ביצענו פרויקט במגזר הערבי, נכנסנו לשם, עשינו שם סקרים של זיהום אוויר וניטורים ונתנו המלצות. ב-2025-2024 ביצענו פרויקט גדול, מיזם משותף של המוסד ומשרד המשפטים, עבדנו במפעלים לעיבוד שיש. הייתה לנו התפרצות של סיליקוזיס, מחלה קשה מאוד, בארץ, וחלק מהכסף שהלך לפרויקט הזה זה היה כסף של אבן קיסר כפיצוי למה שקרה.

פעולות מול המוסד לביטוח לאומי. זה חוות דעת של גהותן תעסוקתי במקרים שיש תביעה, וגם אנחנו עושים הערכות של חשיפה לרעש. זה אותו דבר בערך. כמה מילים על חוות הדעת. כמו שאמרנו, יש לנו יותר מוצדקות מלא מוצדקות, אבל מה שכן מעניין שבעצם בערך חצי מהמקרים זה לא מחלות מקצוע, זה מה שנקרא מחלות שריר ושלד, היום קוראים לזה מיקרוטראומה, וזה משהו שעדיין לא מקבל תשומת לב מספקת בתחום של מניעת מחלות. אני חושב שצריך להשקיע כאן ולעשות פרויקט לאומי.

ראיתם בחוץ, יש דוגמה של מכשיר, סקיל פיט. היום זה עולם אחר, אפשר לעשות הערכה מאוד מדויקת של בעיות ארגונומיות, משתמשים בזה לחוות דעת ואנחנו מפתחים את התחום הזה.

לגבי שירותים שאנחנו נותנים, זה סקרים וניטורים והדרכות וארגונומיה עם המכשיר הזה, וגם בלי המכשיר הזה.

כמה מילים על סרטן תעסוקתי. יש לנו הערכה, אני מדגיש, זאת הערכה, שבארץ בשנה נפטרים משהו כמו 570 איש מסרטן שהוא שייך לתעסוקה. זה לא נתונים כמו שחזי הציג כאן על תאונות, אבל ההערכה היא כזאת. אנחנו לקחנו את זה כאתגר לשנים הבאות, קודם כל להעריך איפה האנשים האלה נמצאים ומה הבעיות שיש במקומות האלה ולעשות פעולות מניעה. עושים פעולות כאלה, אנחנו לא ראשונים, גם בקנדה, גם באירופה, גם בדרא"פ היום, ואנחנו מתכננים את הפרויקט הזה, אני מקווה שנצליח. עשינו כצעד ראשון כנס מאוד מוצלח בתחום של בריאות תעסוקתית של המוס"ל שכולו היה מוקדש לסרטן תעסוקתי ואנחנו הולכים להמשיך לכיוון הזה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תודה רבה. בבקשה.

<< אורח >> לליב אגוזי: << אורח >>

(מצגת). בקשר למה שסיים מיכאל, אחד המחקרים שאנחנו מתחילים עכשיו זה בניסיון לעשות את ההערכה איזה סרטנים יכולים להיות, אנחנו מתחילים עם סרטן ריאות, איזה אחוז מהאנשים זה בגלל החשיפה התעסוקתית. אנחנו הולכים לעשות תשאול תעסוקתי לחולי סרטן ריאות, זה התכנון שלנו לשנים הבאות, כדי לעשות את ההבחנה מסיבות עישון, סיבות של חשיפות תעסוקתיות שונות, כדי שה-570 הזה יהיה קצת יותר מדויק בהערכות שלנו. זה מחקר אחד שאנחנו הולכים לערוך אותו.

אני רוצה קצת להתמקד במחקרים שאת דיברת עליהם, מה שאנחנו קוראים השחיקה, הרווחה הנפשית של העובדים. חשוב לי להציג מה אנחנו עושים. במוסד לבטיחות וגהות אנחנו עוסקים בתחום של גהות, גהות זה סביבת העבודה, רוב התחומים שהגהות בוחנת זה חשיפות לאבק, לדברים מהסוג הזה. לפני כשש שנים פנו אלינו מהביטוח הלאומי לעשות הערכה של שחיקה, כי זה נכנס לתוך האינדקס של המחלות בכלל כתסמונת תעסוקתית, הערכה של מה זה שחיקה, כמה שחיקה יש בישראל ומעשית מאז כמעט לכל מחקר שלנו אנחנו מכניסים את הנושא של המצב הנפשי של עובדים.

אז הגהות זה כל הגורמים הפסיכו-סוציאליים, החברתיים והנפשיים, שמשפיעים על הבריאות של העובדים. כמעט לכל מחקר אנחנו מכניסים שאלות בתחום הזה של הרווחה הנפשית. אנחנו יודעים שרוב העובדים שלנו עובדים היום בסביבות עבודה בטוחות למדי, הם לא נחשפים להרבה סיכונים, סדר גודל של 70% מהעובדים עובדים בסביבות בטוחות, איפה הן פחות בטוחות? הן פחות בטוחות בארגונומיה, והנושא של התחום הנפשי נכנס בכל העולם. מערכות עולמיות היום נעות בין בעיות של שריר-שלד לבעיות נפשיות, שהם הגורמים העיקריים לאובדן ימי עבודה ולמחלות שונות.

אני חושבת שהגורם לטיפול, הייתי רוצה שהביטוח הלאומי יהיה הגורם האחרון שנגיע אליו. הגורם הוא ארגוני, אולי כי אני מהתחום של פסיכולוגיה ארגונית. אנחנו צריכים להתחיל לעשות את החיבור הזה בין המצב הנפשי של העובדים ופגיעה, ואנחנו יודעים שיש קשר הדוק לבריאות נפשית, בוודאי יש קשר הדוק לכאבי שריר-שלד ואנחנו גם רואים יותר ויותר שיש קשר הדוק לסיכונים לתאונות וזה עולה ממחקרים שעשינו עם מפעילי עגורנים ועם אנשים שנפגעו באופן ספציפי, או הושפעו מהמלחמה, משפחות שכולות ומפונים ובכל מקום שאנחנו נוגעים כשאנשים עובדים בעבודות מסוכנות, והם גם נמצאים תחת לחצים נפשיים וחברתיים בסביבת העבודה, הם בסיכון יותר גבוה לתאונת עבודה.

ניקח לדוגמה סביבת עבודה תוקפנית, שבערך 5% מהעובדים שלנו מדווחים עלינו באופן קבוע, שהם חווים סביבת עבודה תוקפנית, זה מעלה פי שניים את הסיכון שהם יהיו מעורבים בתאונה, שהם ייפצעו בעבודה. אם הם היו במשך שנתיים חשופים למצב כזה זה כבר העלה פי שלושה את הסיכון שבשנה הבאה הם ייפגעו בתאונת עבודה. אז אנחנו רואים קשר הדוק גם בין המצב הנפשי לבין פגיעות, לכן ב-2023 אנחנו ראינו עלייה, אני לא יודעת לגבי 2024 ו-2025, זה לא יפתיע אותי אם נראה שיעורים גבוהים של היפגעות.

רק להמחשה, לקחנו ברמות סיכון שונות. תסתכלו על רמת הסיכון הגבוהה, אנשים שנחשפים לסיכונים, כשהם באים שחוקים, עייפים ומותשים, עם הסחת דעת ולא מרוכזים, הם גם בסיכון יותר גבוה להיפצע בעבודה, וככל שהעבודה יותר מסוכנת כמובן שהם נתקלים יותר במצבי סיכון.

העבודה היא בעיקר לשכנע ברמה הארגונית שזה דורש טיפול ברמת המדיניות, לכן אנחנו עכשיו במחקר מקיף יחד עם מינהל הבטיחות שמטרתו לעשות הערכה כמה עולה לנו שחיקה בעבודה, גם בהיבטים של תאונות, גם בהיבטים של מחלות בשנים שאחר כך.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תודה רבה. המוקד, מילה אחת. אני חושבת שמשה כבר דיבר על המוקד וזה ברור, וזה חשוב ביותר, אז באמת משפט. בבקשה, תציג את עצמך.

<< אורח >> מוטי סולטני: << אורח >>

מנהל המוקד הלאומי 'קו החיים' ובכובע החמוד שקיבלתם יש QR שאפשר לדווח. אני קורא גם לציבור למנוע את התאונה הבאה, שזה בגדול המטרה של המוקד. למי לפנות? אנחנו פונים גם לפיקוח וגם ל-106 ולכל הגופים שאנחנו מאגדים, הטלפון שלנו זה כוכבית 9214.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

זה מאוד חשוב וכדאי שנפרסם את זה, שהציבור יידע לאן לפנות.

<< אורח >> מוטי סולטני: << אורח >>

וגם בחוץ עשינו תערוכה קטנה של תמונות, שאפשר לראות את הליקויים שהציבור מדווח, וכל דבר כזה וכל דיווח כזה מונע את התאונה הבאה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

יפה מאוד, יישר כוח, חשוב. מתי אמרת שהוא קם?

<< אורח >> מוטי סולטני: << אורח >>

2019.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אז יש לכם נתונים, מעקב, מחקר מלווה?

<< אורח >> מוטי סולטני: << אורח >>

יש לנו הכול, אפשר לראות גם באתר וב-QR עצמו את יכולה גם את הנתונים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תודה רבה למוסד, תודה רבה לעומד בראש ולכל האחרים שלוקחים חלק, חשוב ביותר. נעבור לביטוח הלאומי.

<< אורח >> אילת כהן קלוזנר: << אורח >>

אנחנו מברכים על הדיון ואני רוצה לדייק את החלק של ביטוח לאומי ואז לדבר גם על הדיווח הרבעוני שאנחנו מעבירים וגם על דוח הצוות הבין-משרדי. קודם כל לומר שביטוח לאומי, תפקידו לא מניעה ולא אכיפה אלא מתן מענה סוציאלי למי שנפגע בעבודה. הצוות הבין-משרדי שישב והגיש את ההמלצות שלו לפני שנה, באמצע המלחמה, לקח את כל הנושאים שבתחום - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

הצוות הבין-משרדי, מה היה תפקידו?

<< אורח >> אילת כהן קלוזנר: << אורח >>

לבחון את כל הנושא של פגיעות בעבודה ולבחון המלצות לצמצום תאונות עבודה, לממשקים בין הגורמים. אני תיכף אפרט על הדברים, רק כמה דברים כרקע, ההגדרות, את העלית את זה כבר, של תאונות עבודה הן שונות, זה יוצר בעיות, גם בהפגשת נתונים, אבל ההגדרה בביטוח לאומי לעומת גורמים אחרים במדינה היא הכי רחבה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

ההגדרות שונות, בין משרד למשרד?

<< אורח >> אילת כהן קלוזנר: << אורח >>

נכון. אצלנו תאונת עבודה, כמו שאמרת, יכולה להיות גם פגיעה נפשית בעקבות אירוע מיוחד בעבודה, זה יכול להיות גם אירוע לבבי, למרות שהגורמים הם גנטיים וכו', אבל יש תרומה לעבודה. מבחינתנו ההיקף שביטוח לאומי מכיר בפגיעות עבודה הוא הרבה יותר רחב ממה שמוגדר, אני מניחה, בחוק ובתקנות של משרד העבודה. רואים את זה גם בהיקפים, אצלנו יש מעל 100,000 - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא ברור לי למה ההבדלים האלה. אם זו תאונת עבודה, זה שיש תאונת עבודה, א' זה לטפל בפרט, שזה התפקיד שלכם, אבל זה גם התפקיד של המדינה כדי לדעת איך למנוע ואיך לשפר את המצב שזה לא יקרה, אז חייבת להיות אותה הגדרה, אחרת אנחנו מפספסים פה פלח גדול מאוד של מקרים שבו המדינה משלמת למלווה וזה עולה הון כסף למשהו שאת קוראת לו תאונות עבודה, והמשרד שאמור לפקח על האירוע שלא יהיו תאונות עבודה, לא מכיר בהם כתאונות עבודה. זה לא מתיישב עם שום היגיון שהוא. לא ברור לי למה זה כך, למה ההפרשים של ההגדרות?

<< אורח >> חזי שוורצמן: << אורח >>

זה קובץ של ביטוח לאומי שמדווחים לו גם מעסיקים וגם עובדים, לי רק מעסיקים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

היא אמרה שהשוני בהגדרה, לא מי מדווח. מעסיק שמדווח לך על תאונת עבודה, כדי לדווח לך הוא צריך לדעת מה זה תאונת עבודה. לצורך העניין, אני הייתי מעסיקה לפני שהגעתי לפה, אני צריכה לדעת הגדרה מה לדווח. אם ההגדרה של ביטוח לאומי שונה מההגדרה שלכם אני בבעיה.

<< אורח >> חזי שוורצמן: << אורח >>

לא שונה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

זה מה שהיא אמרה, שההגדרות שונות.

<< אורח >> חזי שוורצמן: << אורח >>

לא, אותה הגדרה בדיוק.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אז בבקשה, אומר חזי שזו אותה הגדרה, אז תסבירו לי מאיפה זה נובע.

<< אורח >> אילת כהן קלוזנר: << אורח >>

אני יכולה לומר שאצלנו ההכרה היא ב-100,000 פגיעות בשנה, זה גם החלקה במקום העבודה, זה גם אירוע מיוחד, זה גם אירוע לבבי. יש נושאים שבפיקוח ויש נושאים שלא בפיקוח. חלק מהמטרה של הצוות הזה הייתה גם שנדבר באותה שפה, גם אם זה דורש תיקוני חקיקה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

מתי הוגשו המסקנות של הדוח?

<< אורח >> אילת כהן קלוזנר: << אורח >>

בנובמבר 2024.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

ומה נעשה עם זה?

<< אורח >> אילת כהן קלוזנר: << אורח >>

לא יודעת אם יש נציג של האוצר בזום, חלק מהעניין הוא להגיש אותם כסל, שלא יהיה רק החלק שמוריד או מעלה זכאות ולא רק החלק של רשות הבטיחות, אלא באמת את הכול ביחד ולעשות עוד דיווחי מעסיקים או אחריות מעסיקים, לעשות את זה כמקשה אחת. אנחנו מבחינתנו ערוכים, יושבות פה שובל מהלשכה המשפטית ולירז מהמחקר, תיקוני חקיקה שבמגרש שלנו מוכנים להעלאה ומבחינתנו מחכים, כמו שאמר רן, לממשלה שתיקח את הדבר ותקדם. אנחנו מאמינים ומקווה שזה יקרה כמכלול בקרוב.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני מניחה שזה לא קשור לאותה הוראת שעה שדיבר עליה חזי. זה שני דברים אחרים, זאת אומרת יש עוד חבילת תיקוני חקיקה שאותה ועדה בין-משרדית המליצה והגישה מסקנות שכדאי ונכון וחשוב לעשות אותם, שחלקם האחריות היא שלכם ואתם כבר הכנתם את הסט ששייך אליכם. זאת אומרת שיש עוד משרדים, אני מניחה שזה משרד העבודה, לא יודעת אם משפטים או – אבל אני מניחה שמשרד העבודה הוא החלק המהותי הנוסף.

<< אורח >> אילת כהן קלוזנר: << אורח >>

אנחנו מברכים על זה שבהצעת החוק שדיברה על ההקמה של הצוות גם התבקשנו לתת דוח רבעוני, כי מבחינתנו בסוף אם זה יישאר דוח שלא מגיע ליישום אז לא עשינו שום דבר. אנחנו מעבירים את הדיווח הרבעוני ואנחנו מחכים, יחד עם חלק נכבד מהנוכחים פה, ליישום של ההמלצות.

בגדול, על קצה המזלג, יהיה פה דיון, אני מניחה, כשנגיע ליישום על כל אחד מהסעיפים בהמלצות. בגדול הלכנו על שלושה דברים עיקריים שקשורים לביטוח הלאומי - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אילת, זה לא פייר מה שאני עושה, כי אני רוצה שתסיימו ואז ניתן גם לציבור לדבר, אבל אם המסקנות האלה הן מ-2024 ושום דבר לא נעשה כי מחכים למשהו, עזבי, מיותר לי כרגע. אם את רוצה לדבר על משהו שיש מסקנות ב-2024 וזה נעשה כבר ואתם מבצעים אני אשמח לשמוע.

את יודעת, חדרי השרים והמשרדים השונים מלאים בקלסרים של ועדות על ועדות על ועדות, מסקנות על מסקנות, וזה נחמד, זה נמצא בתוך קלסר ושם זה התחיל ושם זה מסתיים. אני רוצה להבין, כי לספר לי מה המסקנות משנת 2024 וזה לא זז לשום מקום, אחרי הדיון שבי איתי ונראה מה אפשר לקדם, אין טעם להגיד מגיע לנו מחיאות כפיים כי זה נרשם. אז זה נרשם, מה נעשה עם זה?

<< אורח >> אילת כהן קלוזנר: << אורח >>

לא מגיעות לנו מחיאות כפיים, אנחנו משרתי ציבור ואנחנו עושים את העבודה שלנו, פשוט התבקשנו על ידי הוועדה להציג את המלצות הצוות הבין-משרדי. נפרט את זה בהמשך וגם את הנתונים שאנחנו מגישים אחת לרבעון לוועדה, אם צריך, פרט לזה - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני רוצה להבין, התבקשתם לתת את ההמלצות וסטטוס איפה זה עומד. אז יכול להיות שהיית צריכה להגיד קודם כל את ההמלצות, והסטטוס הוא: אצלנו הכול מוכן, אנחנו מחכים ש-. זה האירוע?

<< אורח >> אילת כהן קלוזנר: << אורח >>

אצלנו בביטוח הלאומי כל נוסחי התיקון יחד עם שובל כבר מחכים, אנחנו מחכים לאור הירוק הממשלתי ולרפורמה שתעבור בכללותה.

<< אורח >> שובל דהאן: << אורח >>

גברתי, אפשר לראות גם בשקף שרוב ההמלצות מתבטאות בתיקוני חקיקה. גברתי יודעת שזה הליך. כל תיקוני החקיקה שמופיעים בהמלצות בעבודה בשלבים מתקדמים, כמו שאילת אמרה, מחכים לאור ירוק, אבל אפשר לראות שעיקר ההמלצות מתמקדות בתיקוני חקיקה ותיקוני תקנות, שבסופו של דבר התוצאה שלהם הוא טיוב הגמלה של נפגעי עבודה לנפגעי עבודה. זאת אומרת ההמלצות מתבטאות בתיקוני חקיקה ותקנות שבסופו של דבר יובאו ל - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

כל ההמלצות זה תיקוני חקיקה?

<< אורח >> אילת כהן קלוזנר: << אורח >>

לא. אם אפשר לעלות שקף למעלה, אתם תראו את כל ההמלצות.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אנחנו לא נראה, אני רוצה לשמוע ממך. מה לא קשור לחקיקה וביצעתם?

<< אורח >> אילת כהן קלוזנר: << אורח >>

יש מהלכים שצריכים להיות בהקמת רשות הבטיחות, דיברו על זה כבר לפניי, שזה בעניין של המניעה ואכיפה ואיחוד רשויות ואיחוד תקציבים, דיבר על זה רן. יש עניינים של העברת מידע בינינו לבינם כדי שנדבר באותה שפה בלי חלילה, שלא יהיה מצב שבן אדם לא מגיש תביעה כי המעסיק שלו חושש שמישהו יגיד לו נו נו נו, זה איזון מאוד עדין, ודנו על זה גם בוועדה, אבל שכן יהיה להם את המידע כדי למנוע בלי חלילה לפגוע בבן אדם. זה גם עוד סט של העברות מידע שהיום בדיון בוועדות למסירות מידע הדדיות.

הנושא של המעסיקים, לעשות מודל שמתמרץ, לא מעניש, מעסיקים, כי בסוף מעסיקים הם חלק נכבד מהמימון של גמלת נפגעי עבודה. אז לתמרץ מעסיקים מהמקום החיובי, כמו מודלים שקיימים בעולם, לשיפור הבטיחות, כוכבים, כל מיני שיטות שעובדות בעולם, כדי לשפר ולשים את הנושא הזה בפוקוס. כשאנחנו היינו קטנים היה העניין של הגנת הצומח, כל מיני תווי בטיחות, או תעודות נכה שהתחילו מיוזמה פרטית של ביטוח לאומי והיום זה כבר סטנדרט, ללכת גם לכיוון הזה לחינוך ארוך טווח כשכולנו בעניין, שלא חלילה ניתן אנחנו, לא הוגשה אף תאונת עבודה על ידי מעסיק, אבל אני לא יודעת שהם הוציאו לו צו בטיחות, למרות שלא הוגשה תאונה, כי חלילה מי שנהרג אין לו שארים, אז זה לא רלוונטי לביטוח הלאומי. אז שנדבר באותה שפה ונתמרץ את החיובי.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אילת, אני רוצה להבין, ביקשתי ממך את הדברים שאינם מצריכים חקיקה. דיברת דקה-שתיים על האירוע הזה, זה נעשה או שזה רק חלום?

<< אורח >> אילת כהן קלוזנר: << אורח >>

חלק מתיקוני החקיקה הם בחוק הביטוח הלאומי.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

ביקשתי ממך שתשימי רגע בצד את כל מה שצריך חקיקה ותגידי לי דברים שאפשר לעשות בלי חקיקה. כל מה שאמרת עכשיו, העברת מידע, זה חקיקה.

<< אורח >> אילת כהן קלוזנר: << אורח >>

תהליכים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אז מה קורה עם התהליכים האלה? כי ב-2024, לפני שנתיים, הייתי פה, אבל לא ישבתי על הכיסא הזה, ישבתי על אחד הכיסאות בחדר, ונחקקה חקיקה או משהו ב - - -

<< דובר >> אורית ארז: << דובר >>

ב-2014.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אז אני לא הייתי פה. לכן אני אומרת מה קורה? זה לא זז, אז לא עושים כלום? לא מקדמים שום דבר? אני רוצה להבין, כי מחכים ל-, שמישהו אחר יעשה, מחכים ש-.

<< אורח >> אילת כהן קלוזנר: << אורח >>

זה לא אנחנו עושים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

בכל הצוות הבין-משרדי הזה שישב, לא הייתה מסקנה אחת שאומרת לכם לעשות א'-ב' ועשיתם א'-ב'?

<< אורח >> אילת כהן קלוזנר: << אורח >>

לא בלי תיקוני חקיקה.

<< אורח >> אליקו שליין: << אורח >>

למה? יש תקנות למוסד, יש מועצת למוסד. עוד מעט אני אדבר.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

בדיוק, נגיע גם אליך. תודה, אילת. משרד האוצר נמצא פה? בזום. אוקיי, נחכה לאוצר, כרגיל. ד"ר הדס תגרי.

<< אורח >> הדס תגרי: << אורח >>

אנחנו עמותה שעוסקת עשר שנים במאבק בתאונות עבודה. אני רוצה להיות מאוד מאוד תכליתית ואני גם לא אתייחס לכל מיני דברים שנאמרו פה, כמו הצגות הנתונים שהן לא נכונות. אני רוצה להיות תכליתית לגבי מה אפשר להספיק לעשות במושב הזה של הכנסת שיכול לקדם את בטיחות העובדים. נראה לי שבמקום שבו אנחנו נמצאים עכשיו, שלא נשאר עוד הרבה זמן לפני פיזור הכנסת, כדאי פשוט לחשוב איזה צעד אפשר לעשות כדי להתקדם.

אני רוצה להזכיר ששלשום נהרג עובד זר באתר בביצוע חברת דניה, פה בירושלים. לא פורסם צו הפסקת עבודה באתר, בניגוד לחוק שמחייב את המינהל לעשות את זה.

<< אורח >> חזי שוורצמן: << אורח >>

פורסם.

<< אורח >> הדס תגרי: << אורח >>

לא פורסם. אל תפריע לי, בבקשה, אתה מוזמן לשלוח לי צילום מסך.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני מבקשת דבר כזה, אני לא מכירה את הדיאלוג הזה. לא מדברים אחד עם השני, מדברים איתי.

<< אורח >> הדס תגרי: << אורח >>

אז אולי תגידי לו שלא יפריע לי.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

מה, אנחנו בגן? אני פונה אלייך, אז תגידי לו.

<< אורח >> הדס תגרי: << אורח >>

לא, כי אני מדברת.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

בסדר גמור. אני פונה אלייך כי את ענית לו, אני תיכף אגיד לו. הדס וחזי, בבקשה תפסיקו שניכם, דברו אליי. את אמרת לא פורסם, אתה אומר פורסם. תראה לנו שפורסם, תודה, לא כרגע.

<< אורח >> הדס תגרי: << אורח >>

שלשום נהרג, אני רוצה לחזור על מה שאמרתי - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

כתבתי, שלשום נהרג עובד זר בדניה.

<< אורח >> הדס תגרי: << אורח >>

נפגע מתבנית שפגעה בו. אתמול נהרג עובד זר באתר בנייה ברמת גן שפגעה בו תבנית שככל הנראה נפלה עליו ממנוף. אני לא יודעת אם הם שמעו על זה שהשנה כביכול יש פחות הרוגים משנה שעברה, להם זה כנראה כבר לא משנה.

אני חושבת שאין מחלוקת שהמצב חמור מאוד, זה ידוע ששיעור ההרוגים באתרי הבנייה בישראל הוא פי כמה ממדינות מתוקנות, אז אין מחלוקת שהמצב גרוע וצריך לעשות את כל מה שאפשר כדי לשפר אותו, השאלה היא מה ניתן לעשות, שוב, בתסריט של חודשיים, במקרה הטוב, למושב ולכנסת הזאת.

אז יש תיקוני תקנות שבשלים ומוכנים ומשום מה מתמהמהים עת ארוכה ואני אדבר על שלושה מהם, שהבקשה שלנו מהוועדה זה שהיא תורה למשרד העבודה, השר, זה תקנות של שר העבודה, להגיש את התקנות לאישורה של הוועדה במושב הזה, כדי שהן יאושרו וכדי שיהיה צעד קטן שהצלחנו לעשות כדי שיהיו פחות הרוגים בשנה הבאה.

<< אורח >> חזי שוורצמן: << אורח >>

על איזה תקנות מדובר?

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני מקשיבה, אני רק אומרת לך שאין זה תפקיד הוועדה להורות לשר להתקין תקנות. אני איתך, אנחנו בשעה שתיים מתחילים את תקנות לגובה, תאונות עבודה. אני איתך, צריך תקנות, אבל אני מוגבלת בכוחי. אבל אני כותבת, את אומרת להורות לשר להגיש תקנות בכנס הזה. אמרת שיש לך תקנות שכבר קיימות, איזה תקנות?

<< אורח >> הדס תגרי: << אורח >>

אני אגיד תיכף. אני פוקדת את הספסלים האלה לא מעט שנים, וכמשפטנית אני יודעת שלוועדה אין סמכות חוקית להורות לעשות כזה דבר, אבל כנסת והוועדות האלה שנמצאות פה בשביל לפקח על עבודת הממשלה ובשביל להביע את עמדתם של חברי הכנסת לגבי מה הם חושבים שצריך לקרות ולדבר הזה יש משקל חשוב.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

בהחלט, מאה אחוז, כתבתי.

<< אורח >> הדס תגרי: << אורח >>

התקנות הראשונות, ושמחתי לגלות שהוגש נוסח שלהן לוועדה, אלה התקנות בנוגע למסירת מידע הוראת שעה שמחייבת הכשרת בטיחות לעובדים זרים. חשוב לי להדגיש שהדרישה שלנו, גם בארגון שלנו ובארגוני חברה אזרחית נוספים, היא שתהיה חובת הכשרת בטיחות לכל העובדים בענף הבניין. דמם של העובדים האזרחים הערבים אינו פחות סמוק מכל העובדים הזרים, אבל באותה גישה תכליתית שדיברתי עליה אנחנו יודעים שתקנות שלא נוסחו כבר ונמצאות בתהליך עבודה לא ייקרו.

אז הוראת השעה הזאת שפורסם הנוסח שלה כבר ב-2024, בשלה זה מכבר, זה גם עלה בבדיונים קודמים שהתקיימו פה בדצמבר ובמאי שנה עברה, היא מוכנה, היא מנוסחת, ושמחתי לגלות היום שהנוסח הזה כבר הוגש לוועדה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני לא מכירה דבר כזה, אבל אנחנו נבדוק את זה.

<< אורח >> הדס תגרי: << אורח >>

גם משרד העבודה אמר שהם הגישו כבר את הנוסח לוועדה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

בסדר, יכול להיות, אנחנו נבדוק את זה.

<< אורח >> הדס תגרי: << אורח >>

אני רק רוצה להוסיף דבר נוסף. בחמש השנים האחרונות שיעור העובדים הזרים מקרב ההרוגים בענף הבנייה הוכפל, מבסביבות 15% בשנת 2020 או 2021 ל-33% בשנה שעברה. אז בהחלט מדובר פה באיזה שהיא אוכלוסייה, עשרות אלפי זרים חדשים הגיעו - - -

<< אורח >> חזי שוורצמן: << אורח >>

יש רק עובדים זרים.

<< אורח >> הדס תגרי: << אורח >>

שזה אכן דבר אקוטי. שתי התקנות הנוספות, אחת זה תיקון לתקנות עגורנאים ומפעילי מכונות הרמה. אנחנו מדברים על מנופים ומנופי העמסה עצמית ומנופים ניידים ובימות הרמה ומשאבות בטון שגורמות למספר עצום של תאונות קטלניות. גם התבניות שנופלות על העובדים זה בגלל הפעלה של מנוף ומשאבות בטון שפוגעות בקווי חשמל ועובדים מתחשמלים.

מנהל הבטיחות גילה דעתו, נאמר פה גם בדיון האחרון שהיה בדצמבר, רן כהן, אנחנו חשבנו ולכן ניסחנו את התיקון לתקנות מפעילי מכונות הרמה. צריך לשפר את דרישות ההכשרה של המפעילים כי בשנים האחרונות חל שינוי עצום בכלים. התקנות מנוסחות, התקנות מוכנות, התקנות בשלות, אפשר להביא אותן לוועדה ולאשר אותן במושב הזה.

התקנות האחרונות אלה תקנות שנוגעות לעגורני צריח, לעגורנים עצמם. בעקבות מותם של ארבעה עובדים שנפלו ממנוף במהלך פירוקו באתר בנייה ביבנה, בשנת 2020, נדמה לי - - -

<< אורח >> חזי שוורצמן: << אורח >>

לא, ב-2019. תדייקי בעובדות.

<< אורח >> הדס תגרי: << אורח >>

אני מבקשת שגברתי תבקש ממנו להפסיק להפריע לי.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

הדס, אני תיכף אפסיק אותך.

<< אורח >> הדס תגרי: << אורח >>

זה דבר אחרון.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני לא מכירה את הנפשות הפועלות, אני רוצה לנהל דיון, תפסיקו להתקוטט, אני רוצה להקשיב.

<< אורח >> הדס תגרי: << אורח >>

למה את אומרת את זה אליי? אני מדברת כאן והוא כל הזמן מפריע לי.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

כשהייתי בכיתה א', גם אני כמוך המורה תמיד הסתכלה עליי ואמרה לי: למה את מדברת? אמרתי לה: זה לא אני, תפני אליה. די, אני רוצה לקיים דיון, אני רוצה לשמוע אותך, במקום להגיד לי לא אני תמשיכי לדבר. אני רושמת, מקשיבה, וגם הפרוטוקול עושה את זה.

<< אורח >> הדס תגרי: << אורח >>

בעקבות התאונה הזאת, שבעקבותיה לא הוגשו כתבי אישום, מפלג פל"ס שחקר את התאונה אמר שהוא לא מגיש כתבי אישום בגלל שמסתבר שהחוק לא קובע כללים לגבי הרכבה ופירוק של עגורנים. אז ניסחו תיקון לתקנות. גם התקנות האלה מוכנות זה מכבר, בשנה שעברה עשו עדכון, שדרוג, צמצום, הרחבה, וואט אבר, הדבר הזה בשל, מוכן.

הנושא של תחזוקה של עגורנים והרכבה והפירוק שלהם הוא גם כן נושא שיש לו השפעה קריטית על בטיחות העובדים. זה יכול להיות מובא לוועדה ולהיות מאושר במושב הזה ובזה הוועדה הזאת תצליח בחודשים האחרונים לפעילותה לעשות צעדים קטנים אבל מאוד משמעותיים שיתרמו באופן קונקרטי ומוחשי. זו הבקשה שלנו בוועדה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תודה. נבדק ואכן התקנות שאת דיברת עליהן, הראשונות, הוגשו אלינו, הדרכת עובדים ומסירת מידע. זה הגיע ואני אדאג שנצליח. תודה, ד"ר הדס. המהנדס מיכאל סלומון, בבקשה.

<< אורח >> מיכאל סלומון: << אורח >>

אכן התאונות, נפגעים, הרוגים, זה מכת מדינה ואני מאוד מאוד שמח שיש תנופה במודעות של הארגונים ושל המוסדות לטיפול בדבר הזה. אני רוצה, ברשותכם, להציג פן נוסף שלטעמי לפחות בפרספקטיבה שלי הוא פחות מדי מדובר ואני חושב שיש לו חשיבות אדירה. הפן הזה, שהוא בנוסף, לא במקום, בנוסף לאכיפה, בנוסף לתקנות, שהן הבסיס, הן הסף שקובע את ההתנהגות, חובה עלינו לקדם שינוי תרבותי.

צריך להבין שתרבות זה לא מילה בעלמא, זה לא מושג שאין לו שורשים, זה מושג מאוד מאוד בסיסי ואני רוצה להסביר במה מדובר. כאשר מדברים על יעדים, על תקנות, על חוקים, על נהלים, אנחנו בדרך כלל מדברים על התנהגות רה-אקטיבית בטווח קצר בעוד ששינוי תרבותי מדבר על השפעה ארוכת טווח.

דיברה פה גברתי על דוגמאות ויש לנו במדינה גם דוגמאות לשינוי תרבותי שנעשה, אם זה בהגנה על הצומח, אבל גם בתחומים אחרים, כאשר מה ששם ראינו זה שלא עונשים ולא ענישה וקנסות ולא אכיפה הביאו לשינוי הזה, אלא חינוך, והדברים האלה מלווים אותנו עד היום.

אני ברקע האישי שלי טסתי בחיל האוויר ואני מכיר היטב את התרבות שנלמדת בחיל וזה לא בכדי שיש לנו חיל אוויר מצוין, תרבות של תעופה בכלל, גם תעופה צבאית, אבל גם בתעופה אזרחית, זה לא סתם, זה דבר שהוא נבנה עקב בצד אגודל מהצד הראשון שהבן אדם מתגייס למסלול, ואנחנו חייבים לעשות את הדבר הזה גם פה במדינה שלנו אם אנחנו רוצים לראות באמת שינוי. רק בשביל לסבר את האוזן, אז כשאנחנו מדברים על תרבות, תרבות נובעת מערכים, ערכים משפיעים על התנהגות של אנשים ולא פחד. הערכים הם אלה שיוצרים את התרבות.

אני מסתובב בתוקף תפקידי לא מעט בשטח, גם באתרי בנייה, אבל גם במפגשים עם קבלנים וכולם מברכים על עשייה שמקדמת בטיחות, אבל אני שומע גם תגובות שחלקן מאוד מאוד ציניות, שאומרות וואי עוד תקנות, עוד חוקים, מה בסוף נשאר? אנחנו גם צריכים מתי שהוא לבנות. הם אומרים ממילא לא נוכל להכיל ולעמוד בכל הגזרות שהושתו עלינו, שלא לדבר על המשמעות הכספית של זה. אז שוב אני אומר, לא נגד אכיפה, לא נגד תקנות, אבל לשלב את זה גם בדברים שמעודדים התנהגות חיובית שבאמת תגביר את המודעות לבטיחות, כי בטיחות זה קודם כל מודעות.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תודה רבה, בהחלט מסכימה.

<< אורח >> סרגיי מרצ'נקו: << אורח >>

אני איבדתי את אחי ב-2018 באוקטובר, קראו לו אנטון מרצ'נקו. אני שומע אתכם מדברים וחל שיפור ובסוף אני בא להציג את המשפחות. אני בא להראות לכם את הפנים של המשפחות, כי בסוף אתם מסתכלים על נתונים סטטיסטיים, חל שיפור של 16% ואני שומע פה את המספרים, עד היום 21 נהרגו. אנחנו חצי שנה במלחמה, גם הרבה עבודות לא עבדו, אז לא באמת חל שיפור, אני לא מבין על איזה שיפור אתם מדברים, שאם אחי נהרג בשנת 2018 ואנחנו מסתכלים על 2025, 69 אנשים שנהרגו. לא חל פה שיפור. סליחה, כמה מפקחים יש?

<< אורח >> חזי שוורצמן: << אורח >>

70 מפקחים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אמרת 85, ש-70 בשטח.

<< אורח >> סרגיי מרצ'נקו: << אורח >>

70 פקחים על 15,000 אתרים?

<< אורח >> הדס תגרי: << אורח >>

זה לא רק בנייה, זה גם על תעשייה.

<< אורח >> סרגיי מרצ'נקו: << אורח >>

אני צועק מ-2018, 70 פקחים.

<< אורח >> חזי שוורצמן: << אורח >>

מפקחים.

<< אורח >> סרגיי מרצ'נקו: << אורח >>

מה זה משנה? ב-20

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]