פרוטוקול מספר 558, ועדת הפנים והגנת הסביבה, 05/07/2026

הכנסת העשרים-וחמש

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 558

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום ראשון, כ' בתמוז התשפ"ו (05 ביולי 2026), שעה 13:00

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 168), התשפ"ו-2026 << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

יצחק קרויזר – היו"ר

יוראי להב הרצנו

מטי צרפתי הרכבי

ארז מלול

חברי הכנסת:

איתן גינזבורג

יצחק פינדרוס

משה אבוטבול

מוזמנים:

רון אייפר

–

ראש חטיבה לאנרגיה מקיימת, משרד האנרגיה

אבי שמחון

–

ראש המועצה, המועצה הלאומית לכלכלה

לילך ארד סקינס

–

אגף תכנון, רשות מקרקעי ישראל

טל קדמי

–

תכנון אנרגיה ותשתיות, החברה להגנת הטבע

עידו שוואב

–

סמנכ"ל חדשנות ופיתוח מקטע חלוקה, רשות החשמל

ארז אסקל

–

ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, המטה לבינה מלאכותית טל ישקביץ

–

המשנה לראש המטה הלאומי, המטה לבינה מלאכותית

צביאל גנץ

–

יועץ משפטי, המטה הלאומי לבינה מלאכותית

רן דרסלר

–

אגף תכנון ארצי, מינהל התכנון

מירה סלומון

–

עו"ד, מרכז השלטון המקומי

הילה אקרמן

–

ראש תחום חקלאות ואיכות סביבה, מרכז השלטון האזורי בישראל בנימין רגיל

–

מנהל תחום אנרגיה, התנועה הקיבוצית

מאיה קרבטרי

–

מנהלת סביבה קיימות ותכנון, פורום ה-15

אופיר פאר

–

לוביסט ציבורי, לובי 99

תומר גרטל

–

מנהל קשרי ממשל, מגמה ירוקה

איתן ניר

–

עו"ד, משרד ניר שמשי

מוזמנים באמצעים מקוונים:

משה דוידוביץ'

–

ראש מועצה, מועצה אזורית מטה אשר

ייעוץ משפטי:

רוני טיסר

מנהלת הוועדה:

לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:

מעיין שבתאי, איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< הצח >> הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 168), התשפ"ו-2026 << הצח >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אנחנו פותחים את הדיון בנושא הצעת חוק התכנון והבנייה. אנחנו ביום ראשון כ' בתמוז, התשפ"ו, 5 ביולי 2026. אנחנו חוזרים לדיון נוסף בנושא חוות שרתים. לפני שאנחנו פותחים את הדיון, בגלל שהוא איש חשוב, ממהר ועסוק מאוד. משה דוידוביץ' בזום. מה עניינים?

<< דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >>

שלום, מה שלומכם?

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

מצוין.

<< דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >>

אדוני היושב-ראש, תודה רבה על זה שניאות לדון בנושא כל כך חשוב למדינת ישראל, בפרט לנו פה בצפון. הדיון הזה קצת פספס חבל ארץ קטן שקוראים לו קו עימות. אנחנו משוועים לתעשיות עתירות ידע, משוועים לפארקי תעשייה ומשוועים גם לחוות שרתים.

ההחלטה היום אמורה לדון בהרחבת המעגל. אם אני מסתכל על קו העימות בפרט, יש שם כמה לקונות שאולי ברמה המקצועית ייטיב לתאר אותם נציג שלנו מהצפון, עו"ד איתן ניר, אני מניח שהוא נמצא שם, אני לא רואה אם הוא נמצא או לא נמצא.

<< דובר >> איתן ניר: << דובר >>

נמצא.

<< דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >>

יש שם כמה לקונות שמקפחות את קו העימות. נכון וראוי, אם כבר מעבירים החלטה כזו קרדינלית לעניין חוות שרתים, שזה דבר מאוד מבורך, שהצפון, קרי קו העימות, הגולן, לא יקופחו. בהחלטה הזו אפשר לעשות את התיקונים האלה. אני מציע אדוני היושב-ראש, לתת לאיתן להציג את אותן סוגיות, הן מינוריות, ולאפשר את התיקון הזה.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

תמיד כיף להיפגש ולדבר, משה. אני יכול להגיד וגם אתה יכול להעיד, הוועדה שמה את הפריפריה ואת יישובי קו העימות בפרט, בראש סדר העדיפויות שלה. הלוואי ונצליח למצוא פתרון לסוגייה הזו פה בנושא הזה של חוות שרתים. אין פה התנגדות לזה. זה לא שיש כאן מישהו שעומד על הרגליים האחוריות ואומר, לא יקום ולא יהיה. יש כמה בעיות נלוות, אנחנו נציג את זה דרך גורמי המקצוע ומשרדי הממשלה. גם בעיות של אנרגיה ובעיות של קווי הולכה.

<< דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >>

יש בעיות של מתח עליון, יש בעיות של יכולת - - -

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

יש לא מעט.

<< דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >>

תפקידנו שלנו, נבחרי הציבור, ובכלל זה שלך כיושב-ראש הוועדה, אתה גם נציג הצפון, נציג אותנטי של הצפון לראות כל דרך להטמיע החלטות מהסוג הזה שקו העימות, שהגולן, יהיו בפנים.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אין פה התנגדות, אני מקווה שנצליח למצוא פה את הפתרון. אם נצליח, נכניס את זה כתיקון לתוך החקיקה. עד עכשיו, בשיחות הפנימיות לא הגענו, זו לא בעיית נוסח אלא בעיה פרקטית, איך גורמים לחוות שרתים. אתן דוגמה, שלא תקום ביוקנעם אלא תדלג יותר צפונה לחצור וקריית שמונה.

<< דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >>

זו הביצה ותרנגולת. תמיד אנחנו נשארים שם במקום הזה. למה אינבידיה לא הגיעה אלינו? אין מספיק מהנדסים שיכולים לשרת.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

היופי שפה לא צריך מהנדסים, צריך רק קו חשמל.

<< דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >>

דווקא פה, לעניות דעתי, הנושא יותר - - - בהרבה.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

יש מהנדסים מצוינים בקריית שמונה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אין תקשורת.

<< דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >>

לא מספיק קשובים לאזור - - -

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אנחנו פה ננסה, אני מאוד מקווה שנצליח. יש פה חברים יצירתיים שהגיעו. אנחנו נעשה ככל שביכולתנו שזה ייכנס.

<< דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >>

תודה רבה ואני סומך עליך, אני אומר פה בצורה שאינה משתמעת לשני פנים. אם אתה אומר, נעשה מאמץ כדי שהשינויים יבואו לידי ביטוי, אני סומך עליך שתעשה את מירב המאמץ. אני משאיר לאנשי המקצוע אחרי זה, לפרט במה מדובר. תודה.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

תודה רבה. את רוצה שנעבור על הנוסח?

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

לפני מספר ימים הופץ נוסח מעודכן לקראת הדיון שכולל הן את התיקונים שנאמרו בוועדה, והן תיקונים נוספים. אני אעבור עליהם כסדרם על מנת שהדברים יהיו בהירים ונקריא אותם. התיקון הראשון נוגע למספר התוכניות שיוגשו לות"ל. כאן נעשו שני תיקונים. תיקון א' הוא חזרה לנוסח הממשלתי שקבע שלא יוגשו לות"ל יותר מעשר תוכניות בשנה קלנדרית. התיקון הנוסף נוגע לתוכניות שיוגשו בתחום מחוז תל אביב או מרכז.

תיקון סעיף 1 ו-76ב (הוראת שעה)

1.

(1)

ולעניין תוכניות אלה;

(א)

לא יוגשו לוועדה לתשתיות יותר מחמש תוכניות סך הכול במחוזות כאמור;

לא בשנה אלא סך הכול השנים של הוראת השעה שנקבעה לחמש שנים. במסגרתה לא יוגשו יותר מחמש תוכניות.

תיקון סעיף 1 ו-76ב (הוראת שעה)

1.

(1)

(א)

שר הפנים באישור הוועדה יוכל לתקן בצו את המספר, בלבד שלא יעלה על עשר תוכניות.

(ב), כאן נעשה תיקון לעניין ההוראה שקבעה מגבלה מוחלטת על תחום השטחים שעליהם יחולו התוכניות האלה כפי שנאמר בוועדה, בתחום מחוז תל אביב והמרכז. הכוונה, שהתוכניות האלה יקודמו רק בתחומי שטחים מופרים כאשר אנחנו הגדרנו אותם כתחומי שטח.

תיקון סעיף 1 ו-76ב (הוראת שעה)

1.

(ב)

בתחום שטח המיועד לפיתוח לפי תוכנית מיתאר מחוזית או בתחום שטח המיועד לבינוי לפי תוכנית מיתאר מקומית או בצמידות להם או בשטח המיועד לתשתית, למעט לעניין קו חשמל הנדרש לתשתית;

במקרה של חיבור קו החשמל זה יכול לסטות משטחים מופרים והחיבור וקו החשמל יכולים לעבור גם בקרקע חקלאית או בשטחים פתוחים. תיקון נוסף הוא לעניין - - -

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אפשר להעיר לגבי הסעיף של 2(ג) או אחר כך?

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

זה 1(ב). בהתאם לכך לעניין מחוזות שאינם תל אביב והמרכז, במקרה הזה תהיה עדיפות לשטחים - - -

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> המילה גמישה מאוד. לא צריך להיות.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

מה שאני הסברתי קודם זו מגבלה מוחלטת וזה חל במחוז מרכז ותל אביב. לעניין המחוזות האחרים זו העדיפות, שאכן יש שם גמישות. זה המדרג שנקבע על מנת לתמרץ את הפריפריה הרחבה שנקבעה.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

המורחבת.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גם בפריפריה אנחנו רוצים שזה יחול בשטח - - -

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

שם יש מגבלות של - - -

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גם בפריפריה, גם במועצות אזוריות, אנחנו לא רוצים.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

פה היו שני שיקולים. שיקול א', לצמצם מאוד-מאוד את המרכז ובפריפריה כדי לגרום להם להגיע לפריפריה, פחות לייצר הגבלה בחקיקה. בתוך ההגבלות של התכנון עצמו של מינהל התכנון, יש מגבלות. לא שאין מגבלות ומה שיהיה יהיה, איפה שהם רוצים הם מקימים חוות שרתים. לא להגביל אותם בתוך החקיקה. כן לייצר דחיפה, לצאת כמה שיותר לפריפריה.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

כן נקבעה עדיפות, כן נקבעה הכוונה. כאשר מסמיכים גוף, כן נקבעה עדיפות על תחום השטח. זה משהו מיוחד שנקבע באותה חקיקה. גם לעניין המחוזות שאינם מחוזות מרכז ותל אביב, נקבע סוג של העדפה. אמנם העדפה שהיא פחות קשיחה מהמגבלה שנקבעה למחוזות מרכז ותל אביב. עדיין הכוונת שיקול הדעת.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו קיבלנו, אני אולי הבנתי את זה כהבטחה, שיגידו לנו בכמה תוכניות מדובר במרכז, מה כמות המגה וואט. אמרו שיש כמה תוכניות שתקועות במחוז מרכז בוועדות המחוזיות והם יעברו לות"ל. אני רוצה לדעת כמה תוכניות כאלה יש, זה מה שנאמר.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

בואו נעשה משהו הפוך. רוני תעבור על כל - - -

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה צריך במרכז?

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

מתי, שניה. בואו נעבור על כל התיקונים ואחר כך נשמע את כל ההערות.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

בהמשך לכך, לעניין החלטת הממשלה להסמיך גוף אחר, נקבע במפורש שההחלטה תתקבל בהתחשב בשיקולים מסוימים שאני אפרט בהמשך.

תיקון סעיף 1 ו-76ב (הוראת שעה)

1.

(2)

ככל שאינם סותרים התחייבויות של המדינה באמנות בין-לאומיות.

לעניין השיקול של צורכי משק החשמל, נוסף שהממשלה תצטרך לשקול גם את קידום היעילות האנרגטית ובהמשך נוסף אותו שיקול של מתן עדיפות לתחומי שטח שהם שטחים שאינם מופרים. כאן אני אתקן שבהתאם למגבלה שנקבעה בסעיף קטן (ב) שאפשרה את החיבורים של קווי החשמל מחוץ לשטחים המופרים, גם לעניין העדיפות, זה יהיה –

תיקון סעיף 1 ו-76ב (הוראת שעה)

1.

(1)

(ב) למעט לעניין קווי חשמל הנדרשים לאותה תשתית;

כמו כן נוסף בסעיף 3 סעיף דיווח. אני אקריא אותו כלשונו.

דיווח

3.

(א)

שר הפנים ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת מדי שנה, החל מיום כ"ד בטבת התשפ"ז (3 בינואר 2027) ועד תום תקופת הוראת השעה על יישום הוראות חוק זה ובכלל זה –

(1)

מספר התוכניות שהוגשו לוועדה לתשתיות לאומיות, ומיקום וייעוד השטח עליו הן חלות;

(2)

גופים שהוסמכו לפי הוראות סעיף 76ב(ג) לחוק העיקרי;

(ב)

ראש הממשלה ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת מדי שנה, החל מיום כ"ד בטבת התשפ"ז (3 בינואר 2027) על פעולות הממשלה שננקטו לקידום הקמת חוות שרתים לרבות קביעת הסדרה משלימה לעניין חוות שרתים והמלצות בדבר ביזור גאוגרפי.

סיימתי את התיקונים.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

רציתם לשאול שאלה?

<< דובר >> אופיר פאר: << דובר >>

רציתי ספציפית לעניין העדיפות, מה המשמעות של העדיפות? אם יוגשו יותר מעשר תוכניות בשנה קלנדרית, ייבחרו אלה - - -

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

אי אפשר.

<< דובר >> אופיר פאר: << דובר >>

מה המשמעות של העדיפות?

<< דובר >> ארז אסקל: << דובר >>

אנחנו לא מחויבים לעמוד בעשר.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בות"ל כן.

<< דובר >> ארז אסקל: << דובר >>

אני לא חייב למלא את העשר. ארז, ראש המטה לבינה מלאכותית.

<< דובר >> אופיר פאר: << דובר >>

אני אופיר פאר מלובי 99. מה המשמעות של תוספת העדיפות הזו?

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

ביישום שלה?

<< דובר >> אופיר פאר: << דובר >>

בפרקטיקה, כן.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

אם תוגש לך אכן תוכנית אחת כבקשה להסמכה, אין לזה משמעות. יהיה קשה לתת עדיפות.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

למעלה מעשר.

<< דובר >> אופיר פאר: << דובר >>

גם אם יוגשו עשר.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

אם יוגשו 20 בקשות להסמכה, לדוגמה, שחלקם יהיו בשטחים מופרים, חלקם יהיו בשטחים לא מופרים, העדיפות תינתן לאלה שהם בשטחים שאינם מופרים.

<< דובר >> אופיר פאר: << דובר >>

העדיפות חלה החל מהבקשה ה-11.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

בשטחים מופרים, סליחה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גם לא.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

גם בתוך העשרה, הם עדיין יכולים לבחון מה לקדם. הוא לא חייב לקבל כל תוכנית.

<< דובר >> ארז אסקל: << דובר >>

אם אנחנו לא נשתכנע שאפשר לעשות את זה בצורה יותר נכונה.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אם כולן יהיו טובות, הוא יכול לעשות מדרג.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שיוצגו חלופות ובתוך החלופות הם יתנו עדיפות לאלה.

<< דובר >> ארז אסקל: << דובר >>

פריפריה.

<< דובר >> אופיר פאר: << דובר >>

זה לא גמיש מדי? לא עדיף לנסח את זה בדיוק כמו שמנוסח הסעיף במחוזות מרכז ותל אביב? אנחנו רוצים שזה יכלול לפחות גם את ירושלים. העדיפות הזו זה משהו מאוד גמיש.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

נכון. מצד שני אתה כן רוצה לייצר דחיפה החוצה, וככל שאתה שם עוד חסמים, אתה לא בהכרח מקבל את התוצאה הרצויה אלא את התוצאה ההפוכה.

<< דובר >> אופיר פאר: << דובר >>

אם אני הייתי מנסח את החוק, לא הייתה את האפשרות להגיש תוכניות במחוזות מרכז, תל אביב וירושלים. במחוזות שבפריפריה אפשר היה לא רק לתת עדיפות, אלא לקבוע באופן מהותי באיזה שטחים אפשר להקים ואיזה לא.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

יש כאן דיון בין משרדי ממשלה שבחלקת חלוקים. יש פה בין נציגי ציבור בין גופים כאלה ואחרים. אנחנו מייצרים פה את הנוסח שאף אחד לא יהיה לו נוח איתו, כדי לוודא שלכולם יש מה להגיד עליו, אנחנו יודעים שאנחנו בכיוון הנכון. אנחנו את שלבי המיצוי של הדקדוקים והדיוקים, היינו שם. המטרה היא לייצר תמריץ החוצה מהמרכז. זה לא שמחר הם עולים על השטחים הפתוחים, חוץ מהמרכז.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אני לא מזהה פה תמריץ לצאת מהמרכז. נהפוך הוא, אני מזהה פה תמריץ לבנות את החוות האלה, להקים אותן רק במרכז. אני לא מסכים לזה ואני גם לא אצביע בעד.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

לא חייבים להסכים.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מכיר שני תהליכי תכנון. א', במחוזית, ב' בות"ל. אחד מהיר ואחד פחות מהיר. פה אין לך שום תמריץ לבנות. יש לך חמש תחנות חוות שרתים שיוקמו במרכז בהליך מהיר, למה שתבנה מחוץ למרכז אם יש לך הליך מהיר?

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

יש דרישה מאוד גדולה. אתה רואה כמה תוכניות הוגשו. כמה תוכניות יש עכשיו על השולחן? רוצים להגיע.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש בקשות. - - - ותכנון, לא.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

לא בתכנון.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש בקשות להשבחה.

<< דובר >> ארז אסקל: << דובר >>

חמש בהגדרה, זה לא מתחיל למצות את הצורך.

<< דובר >> לילך ארד סקינס: << דובר >>

הסמכה לא יכולה להיות עד שהחוק לא יתוקן.

<< דובר >> ארז אסקל: << דובר >>

אחת הבעיות, שאנחנו לא שולטים בזה בגלל שזה לא - - - אנחנו לא יודעים.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

במוסדות התכנון, כמה תוכניות הוגשו לחוות שרתים?

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

יש מאות בקשות, הן בשלבים מאוד ראשוניים.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא מאות בקשות לוועדת התכנון.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

מאות בקשות לחיבור. השאלה כמה יש - - -

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כמה יש בקנה בתכנון? כאלה שעברו לא יודעת מה.

<< דובר >> עידו שוואב: << דובר >>

עידו שוואב, מרשות החשמל. את מתכוונת לכמה פנו לנגה כדי להתחבר?

<< דובר >> איתן ניר: << דובר >>

לא. הליך תכנוני. מי יתחיל הליך תכנוני?

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

כמה אנשים הגישו, לא יודע למי מגישים, מוסדות התכנון, במחוזות, שהכותרת היא חוות שרתים?

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני מצאתי אחת באשלים. 250 מגה, זה כל מה שמדינת ישראל - - -

<< דובר >> איתן ניר: << דובר >>

אשלים זה המכרז שאנלייט זכו בו. זה אירוע אחר לגמרי.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה?

<< דובר >> איתן ניר: << דובר >>

אשלים זה המכרז שאנלייט זכו בו. זה אירוע ייחודי שהקדים את זמנו.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה 250 מגה.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ועל כן אני אומר, אדוני היושב-ראש, בנוגע להערתה של ד"ר צרפתי הרכבי. אני לא מזהה פה כמחוקק, שום תמרוץ לצאת מאזור המרכז. נהפוך הוא, אני רואה פה שהמדינה, שאנחנו, הולכים לתמרץ יזמים להקים את זה במיוחד במרכז והם מודים בזה בפה מלא.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אין להם, תחנות רבות.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זו הוראת שעה, זה לא חוק רגיל. בהוראות השעה אנחנו צריכים לקבוע תמריץ ברור ללכת לפריפריה. רוצים להקים חוות שרתים במרכז? לכו במסלול הרגיל. יצירת תמרוץ רגולטורי זה בדיוק זה, לקבוע הליך מהיר לפריפריה, הליך רגיל למרכז ולראות איך זה עובד. לא עובד טוב, יחזרו לנו אחרי שנה ונבחן את זה שוב.

חוץ מהנושא הזה שאני אעמוד עליו, הנושא השני שאני אעמוד עליו זה תיקון לסעיף 25 לחוק אוויר נקי. אני לא מוכן שיזהמו את האוויר שאנחנו נושמים, לא משנה מה הסיבה. במידה והם רוצים, תקנו את חוק אוויר נקי באופן שלפחות הזיהום הזה יקבל את האישור של המשרד להגנת הסביבה. גם שם אני לא סומך ב-100%, ידם קלה על ההדק. לפחות תהיה את הביקורת הזו ואת השקילה של השיקולים של בריאות הציבור והגנת הסביבה.

לאפשר ל-55 חוות שרתים, שאלה עוד 5.5 מיליון תושבים או יחידות דיור שברמת אספקת החשמל שאנחנו צריכים לתת להם כשלי אין עבודת מטה ממשלתי שאני רואה שיודעת להעביר לזה חשמל נקי, בלי תיקון של סעיף 25 מבחינתי זה לא עובר. ההסתייגויות שהגשתי, ממחישות את זה. יש לנו עוד עשרה ימים של הכנסת, אני מציע לכם לעשות רוויזיה באופן שבו אתם חושבים, במידה ואתם רוצים להעביר את זה עכשיו. אני לא אסוג משתי הנקודות האלה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להוסיף בהמשך לדיונים הקודמים שלנו, צורך תכנוני בהנחה וקיים, ואני מקבלת את הטענה שקיים, הייתי רוצה לראות ביטוי במוסדות התכנון. הייתי רוצה להבין שני דברים, אדוני. א', האם הוגשו בקשות לתיק מידע, למשהו שמתקשר לתכנון של חוות שרתים במוסדות התכנון כדי לדעת כמה הצורך קיים? ב', הייתי רוצה לראות עבודה יסודית.

אני חיפשתי, נכנסתי למינהל זמין. מצאתי את אשלים, 250 מגה. לא משנה מה הפרויקט, לחוות שרתים בהגדרה. מצאתי עוד מספר תוכניות שהולכים על תוכנית קיימת באזורי תעשייה ומבקשים הוספת שימוש לחוות שרתים. אנחנו כאן דנים בשלב התכנון. שלב התכנון זה השלב הכי ראשוני. מתחת לפנס קיימים, למדנו אדוני היושב-ראש, שיש עודף תכנוני לאזורי תעשייה? למדנו בדיון הקודם.

בתוך אזורי התעשייה הקיימים יש מגרשים גדולים שיכולים להיות לחוות שרתים. צריך לאתר אותם ולצאת במכרז. שם כבר יש תב"ע מאושרת שעברה את כל הסיפורים, נמצאת באזורי התעשייה, עשתה תזכיר השפעה על הסביבה, עשתה הכול. מה שצריך לעשות, לבקש הוספת שימוש לחוות שרתים. מצאתי כמה תוכניות כאלה בקנה. יזמים יודעים את זה, מכירים את הפרקטיקה הזו.

אם זה כל כך דחוף למדינת ישראל, תתכבד מדינת ישראל לעשות עבודת עומק לאתר כאלה טבעות שלמדתי בדיון הקודם, נכון אתי? למדנו שיש עודף תכנוני של אזורי תעשייה זמינים שאפשר. תאתר כאלה תאי שטח שהם מספיק גדולים, שים את כל הסייגים האלה, תוציא מפרט כזה, תצא למכרז, רשות מקרקעי ישראל, לשיווק אותם תאי שטח לחוות שרתים. תעודד. משגע אותי שאנחנו רותמים את העגלה לפני הסוסים. יש זמינות תכנונית לחוות שרתים במדינת ישראל. תמצאו אותם וצאו לדרך.

<< דובר >> איתן ניר: << דובר >>

אני יכול לתקן. אני חי ונושם את התחום הזה, אי מכיר אותו. איתן ניר, עו"ד במקצועי. אני פה על הכרטיס של נציג פורום קו העימות. אני איש הצפון, אני אומר את זה מראש, בפה מלה. איש הצפון, השטח המת שלי זה הדרום, למרות שאני בקשר עין רציף עם יישובי עוטף. מעבר לזה אני מכיר היטב את הצפון, את גבול לבנון. קצת פחות את הדרום, למרות שהדרום הוא מועמד יותר מראוי לתעדוף באירוע הזה ואני מייצג גם אותם בהזדמנות האקראית הזו.

היום הבנתי לראשונה מדוע יש פגרת קיץ בכנסת. הלכתי ברגל מחניון האומה עד לפה בשיא החום, היום הבנתי את הסיבה המהותית. לגופו של עניין. אני אתאר את הסיטואציה, אני לא חושב שאנשים מבינים אותה עד הסוף. אני חי את התחום הזה, יזמים לא חיכו אלפית שניה למדינה. הם מקדימים אתכם בשני דורות, לא בדור. בשני דורות.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> - - - מתכננים חוות.

<< דובר >> איתן ניר: << דובר >>

אני אסביר. מה יזמים עושים היום? חשוב להבין את זה, אני חי את התחום הזה. יזמים הולכים בדיוק כמו שנאמר, לאזורי תעשייה קיימים. קונים אותם בסכומי עתק, כולם מכירים את זה. מכינים לעצמם פול אדיר, מעבר למה שהמדינה הזו צריכה ויכולה לקדם בהרבה. פול אדיר של חוות שרתים פוטנציאליות באזורי ביקוש.

מכרז אשלים זו הדוגמה הקלאסית, איך המדינה לא מבינה, במקרה הזה רמ"י כזרוע של המדינה, לא מבינה את השוק הזה במילימטר ואני אסביר. מכרז אשלים היה מכרז, לא סתם הסברת מה זה מכרז אשלים. היחיד שרץ קדימה לפני כולם. זה אירוע שבו אנלייט, חברה שאני עובד איתה ומעריך אותה מאוד ברמה המקצועית, כמו גם חברות אחרות. אני לא רוצה להגיד שחברות אחרות פחותות ממנה ביכולות.

מקרב חברות האנרגיה המתחדשת היא עשתה פה עבודה של חלוץ לפני המחנה. ניגשו למכרז של סולרי קרקעי, מתוך הבנה שדאטה סנטר שצמוד למקור אנרגיה זה משנה את חוקי המשחק. זה האירוע. כשיזמים אחרי הציעו הצעות ב-10% עד 20% מהמחיר שלהם, הם היכו את השוק, אף אחד לא הבין מה העם עושים. אני הלכתי לדבר עם אנלייט, להבין מה קרה.

תבינו באיזו מהירות זה רץ קדימה. הלכתי לדבר איתם חודש אחרי המכרז, שאלתי אותם, איך מתקדמים עם זה? אמרו לי, זה לא מעניין אותנו. מה זאת אומרת זה לא מעניין אתכם? אנחנו רוצים להקים דאטה סנטר אחד, להבין, ללמוד ולהתקדם. אמרתי, הבנתי. הלכתי לחברות אחרות שרצו קדימה. חזרתי אליהם אחרי כמה חודשים, הבנתי שהם שינו גישה. הם אמרו לי כן, נכון, זה רץ כל כך מהר קדימה, שאם אנחנו לא נהיה בחזית עכשיו, פספסנו את הרכבת.

קחו את כל מה שאמרתי ותעלו את זה בכמה חזקות לגבי הקצב שהמדינה מתקדמת עם זה. אני מבין את זה ומקבל את זה. אני אגיד עכשיו לכל מי שנמצא באגף משמאלי, למרות שאני מזדהה איתם ברמה האישית, האירוע הזה חייב לרוץ, לעבור חקיקה ומהר. האויב של הטוב זה המצוין, ואי אומר את זה גם ליוראי, האויב של הטוב זה המצוין, ואם זה לא יוסדר בחקיקה עכשיו, כל מה שאתה חושש ממנו, יקרה.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני קצתי בקדימה-קדימה, מהר-מהר. בכל חדר שאני נמצא בו יש קדימה-קדימה, מהר-מהר, עוד עשרה ימים יש בחירות. זו לא אשמתנו שהממשלה הזו לא תפקודית ומביאה את החוקים. חוקים מורכבים שדורשים התייחסות מעמיקה. לא קדימה-קדימה, מהר-מהר, אני מצטער. אנחנו לא אשמים בכך שהממשלה לא מתפקדת.

<< דובר >> איתן ניר: << דובר >>

הדיון פה הוא לא על אשמה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הפתרון שלך להתחיל בוועדת תכנון? למה לא לאתר באזורי תעשייה?

<< דובר >> איתן ניר: << דובר >>

אני אסביר את הפתרון שלי.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

איתן, תסביר את הפתרון שלך. אנחנו לא בוויכוח תחרותי עם חברי הכנסת. אתה רוצה לשכנע אותם, תגיד מה הרעיון שלך.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה החקיקה הזו עדיפה על איתור תאי שטח קיימים - - - התכנון הקיים?

<< דובר >> איתן ניר: << דובר >>

אני מחלק את זה לשלושה דאטה סנטר. יש את הקטנים. אני מדבר בדונמים כי אני פלאח. אני מכברי, אני מבין בדונמים. אני יודע לתרגם את זה אחרי זה לחשמל, זה לא המקצוע שלי.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

בוא נרוץ קדימה איתן. הזמן רץ ואנחנו אחרי בערך שישה דיונים בנושא הזה.

<< דובר >> איתן ניר: << דובר >>

אני אסביר מהר. יש פרויקטים קטנים, בינוניים וגדולים. את מדברת על הקטנים והבינוניים. פה החוק מדבר על הגדולים, מדובר על 50 דונם ומעלה. על 50 מגה ומעלה, סליחה. אמרתי שאני חושב בדונמים.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אשלים זה 250.

<< דובר >> איתן ניר: << דובר >>

אני יודע. עדיין יש הבדל מהותי וכדי שהשוק הזה לא יהיה כולו נשלט על ידי פרויקטים קטנים לא נשלטים, ללא מסלול ות"לי, ללא אפשרות לתכלל אותם לפרויקט אזורי משותף. זו המטרה שלשמה אני פה. אני רוצה להגיע לפרויקטים אזוריים משותפים של גליל עליון עם קריית שמונה.

של גליל מערבי ושל מטה אשר ומעלה יוסף עם נהריה, שלומי ומעלות, בדומה לפרויקט שאני מלווה היום של בית שאן ועמק המעיינות. פרויקט אזורי משותף. לטעמי זה הפתרון לפריפריה. הוא לא יכול לקבל מענה בפרויקטים קטנים. רק בפרויקטים ות"לים גדולים. כל מי שיגיד אחרת, לא יודע על מה הוא מדבר.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כמה אזורי תעשייה יש בפריפריה עם תאי שטח של 50, 60 ו-70 דונם? יש אזורי תעשייה. על בשרי אני יודעת. באזור התעשייה מסמיה יש שם תאי שטח של 40, 50 ,60.

<< דובר >> איתן ניר: << דובר >>

מסמיה זה לא קו עימות.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> קיימים זמינים.

<< דובר >> איתן ניר: << דובר >>

חברים, אני פה לשם קו עימות.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני יודעת. אתה קו עימות. אני מדברת על הצורך הלאומי.

<< דובר >> איתן ניר: << דובר >>

קו עימות זה צורך לאומי. כשהצפון נמצא מופקר, תסלחו לי על הביטוי. זו לא שאלה פוליטיקה. משה דוידוביץ' עלה לשידור פה. אתם יודעים כמה הייתי צריך להתחנן שהוא יעלה לשידור? אין לו זמן, הוא צריך להישרד. זו שרידות. אותו דבר - - -

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

איתן. אני אסביר לך עם כל הכבוד לכל מה שאתה מייצג. אני לא צריך הטפות על הצורך בחיזוק הצפון.

<< דובר >> איתן ניר: << דובר >>

מקובל.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אני לא צריך שחברי הכנסת יעברו פה שטיפה והציבור ישמע מה שיש לך להגיד. יש פה זמן ועדה יקר מאוד. אנחנו אחרי דיונים רבים מאוד, שעות, בנושא הזה. יש פה חילוקי דעות עקרוניים, מהותיים של יוראי ומתי בנושא מסוים. אתה רוצה להציג למה לדעתך אפשר בחקיקה להביא תיקון שיתעדף בצורה כזו או אחרת את מטולה, קריית שמונה ובית שאן על פני יוקנעם וכרמיאל? תסביר מה אתה רוצה להגיד. תהיה ממוקד. אנחנו בקוצר זמן.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תן לנו את הקרדיט שאנחנו מבינים.

<< דובר >> איתן ניר: << דובר >>

מקובל לחלוטין. אני מבין שאני בדקה בגביע העולמי, אנחנו בדקה ה-98.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

זה לא עניין של דקה. אנחנו לא בלפרוס - - -

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בכדורגל יש 120 דקות.

<< דובר >> איתן ניר: << דובר >>

מבין ומקבל. אני אתמקד בנושא שלשמו הגעתי. אני פה בשם יישובי קו העימות. אם נרחיב קצת עד קו עדיפות לאומית א', מתחבר לזה. יישובי קו עימות צפון ודרום כולל עוטף עזה. כפי שאמר משה, הפריפריה כפי שהיא מוגדרת עכשיו בהצעת החוק, לא מתכתבת לחלוטין, לא עם קו עימות צפון, לא עם עוטף עזה, לא עם עדיפות לאומית א', << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

זו לא מטרת החוק. יש פה חקיקה אחרת. מחר אתה מוזמן לבוא, שתיתן לרשויות הפריפריאליות. שם אפשר לדון אם יש צורך לחזק את ההכנסה הכלכלית בבלתי תלויה בממשלת ישראל. פה אין קשר בין הדברים.

<< דובר >> איתן ניר: << דובר >>

אני חולק עליך ואסביר מדוע.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אני שמח שאתה שחולק עליי. באת לפה עם רעיון איך להכניס את יישובי קו העימות בתיקון חקיקה. גש בבקשה לנקודה.

<< דובר >> איתן ניר: << דובר >>

אני מגיע לנקודה. אנחנו מבקשים, אני מדבר בשם פורום יישובי קו עימות, שבתיקון סעיף 76ב להוראת השעה, בסעיף (ד1), אחר המילים "בשנה קלנדרית" יבואו המילים – "בשנה קלנדרית, כאשר מתוכה יהיו לפחות שתי תוכניות באזור עדיפות לאומית א' (כולל קו עימות), כאשר אחת מהתוכניות הללו לפחות, תהיה באזור קו עימות".

זו בקשה צנועה בעיניי, יחסית לצרכים של קו עימות צפון ודרום. זה המקום לתקן, לא בשום מקום אחר.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

תודה רבה. אם מישהו רוצה להתייחס לתיקון הזה, בבקשה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גם בדיון הקודם, אדוני, ביקשתי להוסיף יישובי קו עימות. אם זה ייתכן, בכבוד רב. עדיין יש לי עוד שאלה. תוך כדי זה אני נוברת באתר מינהל התכנון, הגעתי לתוכנית של תעשיות צריפין של מהדרין, מגרש של 46 דונם עם שימוש לחוות שרתים. מה מונע מזה לקרות?

זה נמצא במילוי תנאים להפקדה. זה פסע מאישור. אנחנו בתחילת הדרך במעלה למדנו. נכון - - - לוקח חמש שנים להוראת שעה ואחרי זה עוד. למה לא לחפש תאי שטח שאפשר להמיר אותם לחוות שרתים? בפריפריה, בקו עימות. בכל מקום. אני רציתי שתמצאו עבודה - - -

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הערה לממשלה. אני מציע שתתחילו להתייחס עניינית להערות של חברי האופוזיציה. אולי בישיבה השישית ייפול האסימון שאנחנו רלוונטיים בוועדה הזו ואולי תתייחסו למה שאנחנו אומרים. למה שמטי אומרת וגם לנושאים שאני אומר.

<< דובר >> צביאל גנץ: << דובר >>

צביאל גנץ, היועץ המשפטי של מטה הבינה המלאכותית. היו כאן כמה נקודות והצעה שנבקש להתייחס אליה. ביחס לנקודה הראשונה, בכל מה שקשור למגבלות שיש בין מרכז לפריפריה. כשמשווים את הצעת החוק הממשלתית לשינויים שהוועדה הכניסה ושהממשלה קיבלה אותם, יש מגבלות משמעותיות שנועדו לעודד את מה שאת דיברת עליו עכשיו פה.

יש לנו מספר בקשות בשנה ומתוכן סך הכול יש לנו לכל התקופה, חמש במרכז. בתור נקודת מוצא, בוודאי שזה נועד לעודד ללכת לכיוונים של במרכז, לבחור רק תוכניות שהן תוכניות שיש להן ערך מוסף מאוד גדול, על זה אנחנו מוסיפים שיקולי משק החשמל שאנחנו יודעים לאן הם מובילים במרכז. יש גם את האמירה העקרונית של השיקולים המיוחדים ומגבלה איפה אפשר לעשות את זה במרכז.

במסגרת הצעת החוק שהוועדה מביאה עכשיו, יש מגבלות מאוד משמעותיות שאנחנו בממשלה סברנו שמגבלות קשיחות מדי ביחס ליכולת לקדם תוכניות כאלה במרכז. זה ביחס להערה של חברי הכנסת. רציתם לצמצם משמעותית את שיקול הדעת של הממשלה במרכז, זה בא לידי ביטוי, התוצאה של זה היא שהתוכניות ייבחרו בפינצטה. יש כאן רק פינצטה לתוכניות האלה.

אני מבין שזה מה שהוועדה רצתה. זה בא לידי ביטוי בהצעת חוק. זה בתור נקודת מוצא לדיון, זה שונה מהצעת החוק הממשלתית במקור. סליחה שאני ממשיך, הצעת החוק שאנחנו מדברים עליה, הלב שלה זה יזמים. זה אומר שיש יזמים שבאים עם תוכניות. זה לא שהממשלה באה ויצרה תוכנית שלה. יש יזמים שבאים והממשלה מתוך התוכניות האלה מבקשת - - -

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה מות"ל, תשתיות לאומיות. אתה לא נותן להם ועדה מחוזית.

<< דובר >> צביאל גנץ: << דובר >>

אנחנו נותנים להם הסמכה. זה החוק.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זו הצעת החוק, זה לא החוק.

<< דובר >> צביאל גנץ: << דובר >>

הצעת החוק היא שיש יזמים שרוצים להקים את החוות שרתים, הממשלה נותנת להם - - -

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

הצעת החוק מאפשרת את שני המסלולים.

<< דובר >> צביאל גנץ: << דובר >>

את צודקת, נכון. אני אחדד.

<< דובר >> ארז אסקל: << דובר >>

זה קשור להבנה שלנו איך אפשר לממש את הצורך הלאומי - - -

<< דובר >> צביאל גנץ: << דובר >>

אם יהיה את המסלול הממשלתי. הממשלה עובדת כמו שאת אמרת. אם יש את היזמים - - -

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה לטפח בנו תקוות שחוות השרתים יוקמו דרך הות"ל בפריפריה אם הכוונה שלכם להקים אותם במרכז? בואו תנקו, שימו את האמת מול הפרצוף. מה אנחנו מבינים?

<< דובר >> צביאל גנץ: << דובר >>

הכוונה שלנו לסמוך יזמים שלקחו תוכניות טובות שאנחנו רואים בהן ערך ממשלתי ולהעביר אותם למסלול תכנוני יותר מהיר. במרכז, הוועדה אפשרה לנו שיקול דעת מאוד מצומצם ובתנאים מאוד מוגבלים. באופן טבעי זה ייעשה בפינצטה, זו הייתה הדרישה של הוועדה. בפריפריה זה יכול להיעשות יותר בקלות. ההכוונה שהחוק הזה יוצר, הוא לכיוון הפריפריה.

אני רוצה להתייחס להצעה שעלתה פה, שלא נקפוץ מעל זה. אנחנו נגיד בצורה מאוד כנה, בגלל שמדובר כאן על יוזמות של יזמים, החוק לא יכול להגיד שיש מספר מסוים שהולך לקרות באזורי עימות. צריך יזמים שיביאו תוכניות כאלה. מראש לקבוע במסגרת החוק, בניגוד לשיקולים של עידוד פריפריה וכולי, זה בוודאי חלק הדברים היום שהממשלה עובדת בהם.

לקבוע בחוק שיש מספר קבוע בשנה, אנחנו לא יודעים אם יבואו יוזמות ואנחנו לא יודעים מה תהיה איכות היוזמות האלה. יכול להיות שיהיו דברים שהערך המוסף שלהם יהיה נמוך. כקביעה בחוק, כסעיף שמחייב שניים מתוך, זה אירוע בעייתי. אני לא נכנס לעולמות של כל השיקולים הנוספים שיכולים לייצר כאן מגבלה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו יוצרים דרך מסלול הות"ל. קח עוד חמש שנים מעכשיו. אמרת, יש יזמים רבים מאוד. אנחנו יוצרים היצף תכנוני של עשר בשנה, לא משנה מרכז, לא מרכז. מרכז חמש. עד עשר בשנה, 50 מינימום. תעשה את המתמטיקה.

<< דובר >> טל ישקביץ: << דובר >>

לא, זה מקסימום.

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

זה 50 מקסימום.

<< דובר >> טל ישקביץ: << דובר >>

מקסימום, לא מינימום.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 50 מגה וואט לפחות.

<< דובר >> איתן ניר: << דובר >>

היא אמרה 50.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 50 מגה לפחות.

<< דובר >> טל ישקביץ: << דובר >>

מבחינת אנרגיה. לא כמותית.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כפול עשר, כפול חמש, כפול 50. אתם אמרתם שכל מה שמדינת ישראל צריכה זה 300 מגה וואט בתסריט האופטימלי. הות"ל יפרפר על עשר תוכניות, כולם יזמים וכולם רוצים לעשות. יתחיל לרוץ, יפקוק את הות"ל, זה מופר. הות"ל יעסוק רק בזה.

כמו במגורים וכמו שבתעשייה יהיה היצף תכנוני והות"ל יעסוק בזה כל הזמן. אני לא מצליחה להבין למה עשר בשנה? המתמטיקה, אנחנו עוד פעם תוקעים את מוסדות התכנון. כמו בכל דבר אחר, יש לנו עודף תכנון ופחות מימוש. אתה מבין את השאלה שלי?

<< דובר >> ארז אסקל: << דובר >>

אני מבין לחלוטין את השאלה ואני רוצה לענות עליה בכנות ובאפס ציניות. אנחנו מבינים שיש כאן צורך לאומי לעשות יכולת עיבוד וחישוב של מערכות מחשב לטובת בינה מלאכותית, אין ויכוח.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הסכמנו.

<< דובר >> ארז אסקל: << דובר >>

הצורך הלאומי הזה, להבנתנו, ואפשר להקניט את זה ולמה אתם הולכים עם יזמים ולא מדינה בונה? כשנדבר על המספרים נבין למה הדבר הזה נכון.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הסכמנו. אנחנו יודעים לעשות את זה פחות טוב כמדינה, הם יעשו את זה יותר טוב.

<< דובר >> ארז אסקל: << דובר >>

לצערי אך ניסיוני. אחרי שאמרתי את זה, הקומה הבאה אומרת שיש כאן שיקולים רבים מאוד שדיברנו עליהם וכולנו היינו רוצים שהכול יהיה פריפריה. אנחנו רוצים שהכול יהיה באזור העימות. אנחנו באותם ערכים. אחרי שאמרתי את זה, אנחנו בתוך התהליך שעברנו עד הרגע, עברנו מגבלות רבות מאוד.

לדוגמה, מראש כשעלינו עם עשר בשנה, זה אחרי שיח עמוק על הות"ל, על המשמעויות שלו ועל מה הוא יודע לספוג. אני מבטיח להסביר את זה בצורה רצינית. א', לא כל תוכנית שעולה תבשיל לדאטה סנטר בוודאות.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני מקווה מאוד.

<< דובר >> ארז אסקל: << דובר >>

אני מסתכל שמדינת ישראל בתחרות עולמית מטורפת על יכולת עיבוד וחישוב של מערכות מחשב שיעצרו אותו מלהגיע לכאן, יש כאן תחרות מטורפת שיגיע כמה שיותר מהר על ידי היזמים, זו המטרה. אנחנו מנסים להכניס את כל שאר הערכים שאנחנו יכולים להכניס לתוך זה. אנחנו חשבנו שלא נכון שתגבילו אותי בחמש סך הכול במרכז, לא בשנה. בסך הכול. זו מגבלה מטורפת שאין סיכוי שאני אממש אותה בשנה הראשונה, אני תוקע את עצמי. אני מכבד את זה. הגענו להסכמה הזו מתוך הבנה.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מי הגיע להסכמה הזו?

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> עם היושב-ראש.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

הממשלה הסכימה לנוסח שהוצע - - -

<< דובר >> ארז אסקל: << דובר >>

זה הפוך ממה שתכננתי מלכתחילה.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הסכמתם בתוככם.

<< דובר >> ארז אסקל: << דובר >>

יוראי, אני מנסה לענות ברצינות.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> גם אני.

<< דובר >> ארז אסקל: << דובר >>

הממשלה הסכימה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נניח שיש חמש תוכניות במרכז, כמה מגה וואט הם יצטרכו?

<< דובר >> ארז אסקל: << דובר >>

כשאני אומר שמדינת ישראל צריכה, בשביל הפרופורציה, על 100,000 GPU, נתרגם את זה, לבערך 300 מגה וואט. כשהמדינה צריכה לטובת עצמה את הדבר הזה כדי שזה יהיה בשוק תחרותי והמדינה תוכל לקבל מחירים סבירים וכולי.

<< דובר >> טלי קדמי: << דובר >>

מה זה לטובת עצמה?

<< דובר >> ארז אסקל: << דובר >>

טובת צרכי מדינת ישראל.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אין פה זיקה ישירה בין טובת המדינה לבין היזמים.

<< דובר >> ארז אסקל: << דובר >>

אני מסתכל מהזווית שלי. כדי שאני אוכל להביא 300 מגה וואט פחות או יותר, לצורך הפנימי של מדינת ישראל.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כמה אתה צריך שיהיה בסך הכול בישראל?

<< דובר >> ארז אסקל: << דובר >>

אני מעריך שצריך משמעותית יותר מזה. קשה להגיד מספר מדויק. אתם חושבים שיזמים עומדים כאן בפתח. אלה סכומי עתק שהם צריכים להשקיע ויצטרכו כאן גם חברות חיצוניות בין-לאומיות שייכנסו איתם לזה כדי להביא את ה-GPU וכולי. השיח הזה הוא שיח תמריצי שצריך לנהל אותו. נשמע שכולם רק מחכים ועוד שניה מתנפלים על זה.

אני צריך לשכנע יזמים להיכנס לתוך העניין, זו הסיבה שבאנו לציר ות"ל. אחד הדברים שהרתיעו את כל הגורמים שאנחנו מדברים איתם, זה עזוב, אני יכול ללכת למקום אחר. ולא היזמים הישראלים, אני יכול ללכת למקום אחר ולהביא יותר בהרבה ובפשוט.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר לי עשר בשנה, מינימום 50, יהיה לך, כמה זה יוצא? תעשה לי.

<< דובר >> תומר גרטל: << דובר >>

2,500.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר 2,500 בטווח של חמש שנים. 2,500 מגה וואט.

<< דובר >> ארז אסקל: << דובר >>

מינימום.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

זה המקסימום שמותר לי.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה מינימום. 50 לפחות.

<< דובר >> טלי קדמי: << דובר >>

50 מינימום, כפול עשר, כפול חמש.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> עשר זה מקסימום, 50 מינימום לחווה, כפול חמש שנים. 2,500 אם התכנון יוצא לפועל. כל חווה לא תהיה 50, תהיה יותר. רק באשלים הגישו 250.

<< דובר >> ארז אסקל: << דובר >>

צריכים להבין כמה זה עולה להביא 50.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר לי, התכנון הזה בטווח של חמש שנים.

<< דובר >> ארז אסקל: << דובר >>

מיליארדים רבים מאוד של דולרים.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר לי, התכנון הזה בטווח של חמש שנים, 2,500 מינימום מבחינה מתמטית. לקבל את ה-300. נראה קצת חריגה מהגבול הרצוי.

<< דובר >> ארז אסקל: << דובר >>

זו לא חריגה מעבר. להשיג GFUבמספרים האלה, לגייס את עשרות המיליארדים שצריך לכל דאטה סנטר כזה, זה לא דאטה סנטר - - -

<< דובר >> תומר גרטל: << דובר >>

זה סותר את מה שנגה אמרה בוועדה. נגה אמרה בוועדה שהבקשות הנוכחיות לחיבורים הם 20 ג'יגה.

<< דובר >> ארז אסקל: << דובר >>

צריך להבין מה זה אומר הבקשות - - -

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

אני אשמח לתת פרופורציה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מדאיג אותי חריגה מעבר לגבול, מדאיג אותי - - -

<< דובר >> ארז אסקל: << דובר >>

הלוואי שזה מעבר לגבול. אני חושב שזה הפוך.

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

אני רוצה לתת פרופורציה. להקים תחנה אחת כזו עולה כמו להקים רכבת קלה, את הקו הסגול. מי שמשקיע את זה, אלה לא היזמים הישראלים שהיום אחנו נתקלים בהם. היזמים הישראלים רק עושים את התהליך הראשוני. הם מתחילים, מבקשים מארז, יבקשו מארז, ארז יבחן את זה.

אם הם יתקדמו, הם יצטרכו להתקשר לאותה חברה שיכולה להביא כזה מימון. אין חברות ישראליות. אלה סכומים, הם לא עומדים בפרופורציה למה שהם מוציאם היום במדינת ישראל. חווה כזו שאת מדברת עליה עולה כמו הקו הסגול בתל אביב. כך היא עולה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> וצורכת חשמל כמו עיר קטנה במדינת ישראל.

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

כך היא עולה, וצורכת כמו הקו הסגול בתל אביב. חשמל יש. בואו נעזוב את זה. מה אני מנסה להגיד?

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, תסביר לי.

<< דובר >> אופיר פאר: << דובר >>

זה לא נכון. תדרוש הטבה של ארבע תחנות כוח.

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

אין שום סיכוי בעולם שיבנו פה כל כך הרבה.

<< דובר >> תומר גרטל: << דובר >>

נגה אומרת ההיפך ממה שאתה אומר.

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

הלואי. זה לא מה שבקלפים.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

מטי, שניה. לפני שאנחנו חוזרים למהות החקיקה. הייתה פה הצעה של איתן. לא שמעתי שום התייחסות.

<< דובר >> רון אייפר: << דובר >>

התייחסתי, היושב-ראש. להתייחס שוב פעם?

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

התייחסת במובן הרעיוני. באירוע הטכני.

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

חבר הכנסת קרויזר, הלוואי והיו באים הנה יזמים והיו אומרים, אנחנו רוצים להקים בעוטף. כולנו היינו רוצים את זה. מדינת ישראל לא נותנת פה כלום. מדינת ישראל, אני מקווה שתאשרו את הות"ל. היא מקילה על הרגולציה. מי שיצטרך להביא את זה, היזמים. אנחנו לא יכולים.

<< דובר >> תומר גרטל: << דובר >>

תגיד שרק בות"ל שרק רשויות קו העימות יכולות להגיע לות"ל.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתה תפקוק את הות"ל עם עשר תוכניות בשנה.

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

זה בשיח עם הות"ל. זה מקובל עליהם.

<< דובר >> תומר גרטל: << דובר >>

שרק רשויות קו העימות יוכלו להגיע לות"ל.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני עדיין לא השתכנעתי.

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

העשר זו תולדה של שיח איתם.

<< דובר >> טל ישקביץ: << דובר >>

נכון, עם מינהל התכנון.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה מה שאני שואלת מהדיון הראשון.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני עדיין לא השתכנעתי שעשיתם עבודה. זה מה שאני שואלת מהדיון הראשון. לא בדקתם זמינות תכנונית. אתה הולך, אתה לפני התב"ע. אתה רוצה - - - זמינות תכנונית לטבעות קיימות.

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

הבנתי אותך.

<< דובר >> לילך ארד סקינס: << דובר >>

חברת הכנסת מטי, אני רוצה לענות על זה. לילך רשות, רשות מקרקעי ישראל.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אני רוצה שתתייחסי לקו העימות בבקשה.

<< דובר >> לילך ארד סקינס: << דובר >>

אני מתייחסת. אמרנו את זה גם בפעמים הקודמות, בדיונים הקודמים.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לדעת, כמה פוטנציאל תכנוני.

<< דובר >> לילך ארד סקינס: << דובר >>

אנחנו עובדים בשבועות אלה ובשבועות הקרובים על בדיקת התכנות בין-משרדית יחד עם משרד האנרגיה, המטה לבינה מלאכותית, חשכ"ל, מינהל תכנון, לאיתורים, מקומות, חוות שרתים בצפון ובדרום. זו בדיקת ההתכנות.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תוכניות מאושרות.

<< דובר >> לילך ארד סקינס: << דובר >>

אנחנו עובדים לפי הכללים הסטטוטוריים. קודם תוכניות מאושרות ורק אחר כך, אם נראה שאין מלאי תכנוני זמין, הוא ילך - - -

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה גיליתם עד עכשיו?

<< דובר >> טלי קדמי: << דובר >>

ומה הרקע לעבודה?

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

ברור שיש הרבה. המדינה לא מתכננת. זו הנקודה. המדינה לא יודעת.

<< דובר >> תומר גרטל: << דובר >>

המדינה יכולה לקבוע שרק חוות בקו העימות יגיעו לות"ל.

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

המדינה לא יודעת לתכנן. המדינה יודעת להגיד, כן, לא.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני איתך.

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

את לא איתי.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> המדינה כן יודעת. תסיימי, המדינה יודעת. זה היה צריך להיעשות לפני חצי שנה.

<< דובר >> לילך ארד סקינס: << דובר >>

המדינה מתכננת, רשות מקרקעי ישראל גם מתכננת. אנחנו עובדים היום - - -

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

להגיד, רק אחרי. אמרת, רק אחרי שנמצה - - -

<< דובר >> לילך ארד סקינס: << דובר >>

אנחנו עובדים לפי הכללים הסטטוטוריים, לפי כל התוכניות. רק לאחר שימוצו אותם שטחים שהם זמינים היום לתכנון. אנחנו נבחן שטחים שהם מחוץ.

<< דובר >> מאיה קרבטרי: << דובר >>

זה לא בהצעת החוק.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

איך זה מתכתב עם מה שהממשלה אומרת. זה לא מתכתב, מה שהיה פה בדיונים.

<< דובר >> לילך ארד סקינס: << דובר >>

קודם אנחנו נבדוק את כל ההיסטוריות הקיימות, ואחר כך אנחנו נחפש איתורים נוספים.

<< דובר >> ארז אסקל: << דובר >>

יש פה תחושה כללית בחדר, שאנחנו כמו בהיצף. אני חזרתי מארצות הברית לפני שבוע, התחננתי. יש ארבע, חמש חברות בין-לאומיות שיודעות להביא את זה. התחננתי אליהן שיבואו לישראל. אומרים לי תקשיב, מסוכן, גם מסובך. גם זה וגם זה. יש פה תחושה - - -

<< דובר >> טלי קדמי: << דובר >>

איך זה קשור לות"ל?

<< דובר >> ארז אסקל: << דובר >>

זה מתחיל, תקשיב, רק באזור עימות בתנאי שכך וכך, ביום שני. אתה יודע מה הוא יגיד לי.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני לא שם. שיבדקו במרכז, אין לי בעיה. אלה בעיות קיימות.

<< דובר >> טלי קדמי: << דובר >>

הות"ל זה מה שיפתור את הבעיה?

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אומרת לך הבחורה מרמ"י. הבחורה מרמ"י אומרת מה שהם - - -

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

הם עושים איתורים. הם יכולים לעשות איתורים עד מוחרתיים. זה לא יביא חוות שרתים אחת.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שכן.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מציע לממשלה להתכנס שוב לעצמה ולהביא משהו שהוא קוהרנטי. רמ"י סותר את מה שנאמר פה. יש פה חילוקי דעות. רמ"י? בוודאי שכן. רוני, אולי תסבירי את הסתירה.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

רמ"י עכשיו אמרו, רק אחרי שנמצא את הבלאי הסטטוטורי והכול.

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

לא.

<< דובר >> לילך ארד סקינס: << דובר >>

האיתורים שלנו לא סותרים. האיתורים שלנו לא יסתרו. אנחנו עושים בדיקת התכנות. אנחנו בודקים את המלאי התכנוני הקיים.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה גיליתם עד עכשיו? אחד, שניים, שלושה?

<< דובר >> לילך ארד סקינס: << דובר >>

אני לא רוצה להגיד, עדיין אנחנו עובדים על זה.

<< דובר >> טלי קדמי: << דובר >>

את יכולה להגיד למה התחלתם את הבדיקה הזו?

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני ביקשתי אולי.

<< דובר >> צביאל גנץ: << דובר >>

אין סתירה בין העובדה שהממשלה, יש לה מסלול שבו היא מנסה לקדם מסלול של יזמים לבין העובדה שהיא עושה בדיקה אם יש שטחים שאפשר לקדם. זה בוודאי לא סותר. אני דרשת את זה לפני כמה דקות.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> דרשתי את זה לפני כמה דיונים.

<< דובר >> צביאל גנץ: << דובר >>

כתנאי לזה שהחוק הזה, בגלל שהדברים משתלבים. בוודאי שאין סתירה בינם. היושב-ראש, אתה ביקשת התייחסות להצעה שעלתה כאן. אני אשמח שתשמע את ההתייחסות. הבעיה בהתייחסות כאן, לקבוע שמתוך העשרה יהיו שניים שיהיו באזורי קו עימות.

אנחנו בונים כאן על יזמיים ולא יודעים איזה וכמה הצעות בשנה יזם יביא לנו מקווי עימות, ואנחנו "לא יודעים" אם הם יהיו הצעות טובות או לא טובות, יש להם התכנות חשמל וכולי. היכולת שלנו לקבוע בחוק שיהיו שניים מתוך עשר בקו עימות, זה אירוע בעייתי.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

האנרגיה התשתיתית, יש בקווי העימות התכנות?

<< דובר >> רון אייפר: << דובר >>

רון אייפר, ראש חטיבה לאנרגיה מקיימת, משרד האנרגיה. לא בדקתי את זה עדיין עם חברת נגה, זה עלה פה, פעם ראשונה ששמעתי על זה. אגיד בקווים כלליים. הפריפריה, ברור שהיא עדיפה מבחינת קליטה של מתחדשות. עדיף שחוות השרתים תקומנה בפריפריה מבחינת קליטה של מתחדשות ומבחינת זה שלא צריכים להוליך את החשמל למרכז הארץ. את זה דיברנו רבות.

בנוגע לקו עימות עצמו שזה בפריפריה שבפריפריה, אני לא יודע להגיד אם זה עדיף מבחינה חשמלית. יכול להיות שיש שם בעיות הולכה, להעביר לגבול הצפון, כדוגמה, עם קו הלבנון. אני לא יודע מה המצב שם מבחינת קווי מתח עליון ורשת הולכה מסיבית כזו שנדרשת לחוות השרתים, פה מדברים עליהן שזה 50 מגה ומעלה. אני לא יכול להגיד עכשיו אמירה חלוטה בנושא הזה.

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

חברי הכנסת, אני רוצה להגיד משהו, אני חושב שהוא מאוד חשוב. חברת הכנסת מטי. רוב ההיי-טק בישראל מתרכז בתל אביב. האם אני שמח שזה המצב? לא , אני לא שמח. תחשבו רגע, שההיי-טק היה צריך לעבור את אותו מסלול בירוקרטי. יושבים פה בכנסת, היו אומרים פריפריה, קו עימות.

אתם יודעים מה הייתה התוצאה? שלא היה היי-טק. כל פעם שבאה רגולציה והייתה מחשבה אולי נטיל ברגולציה כזו, ורגולציה כזו. המזל הגדול שלנו, הדברים שעובדים פה הם דברים שאין בהם רגולציה. כולנו רוצים אותו דבר. חברת הכנסת וחבר הכנסת קרויזר, אתם לא רוצים יותר ממני או יותר מארז, להיות בפריפריה.

החשש הגדול שלנו, שאתם וכבר הצעת החוק הזו, מה שאתם הקראתם עכשיו, שונה מאוד ממה שבא מהממשלה. אתם לקחתם את ההצעה הממשלתית, הוספתם פה עדיפויות רבות לפריפריה, כבר במצב הנוכחי. אם אתם תוסיפו יותר, אני מאוד חושש שלא יהיה.

<< דובר >> אופיר פאר: << דובר >>

אבי, שבוע שעבר אמרת בוועדה שאם יהיו מגבלות על הפריפריה, לא יוקמו חוות שרתים בפריפריה. שעתיים אחרי שאמרת את זה, פורסם שאחת מאותן חברות גלובליות הגדולות, מקימות שתי חוות שרתים, אחת של 16 מגה בחיפה ואחת של מעל 50 מגה בנגב. זה היום לפי המצב התכנוני בוועדות המחוזיות. לא בות"ל. שוב אתה מזהיר שאם יהיו מגבלות.

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

זו הבעיה כשאתה מקבל את המידע שלך מהעיתון. לעיתון מגיעים יחצ"נים שמספרים סיפורים. בינתיים לא מוקם כלום. הלוואי ויוקם בחיפה, הלואי ויוקם בנגב. אני עומד בראש ועדת ההיגוי לפיתוח מפרץ חיפה. הלוואי. בינתיים זה רק יחצנות בעיתון.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מאחר ולא 100% מההיי-טק נמצא בתל אביב. שליש מההיי-טק נמצא בתל אביב.

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

לא נכון.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אין לי בעיה, אפשר גם מספר חברות.

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

בין הרצליה לתל אביב יושב רוב הגדול של ההיי-טק.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מחוז חיפה והצפון, כ-15%. מחוז ירושלים 8%. מחוז הדרום 5%.

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

זה לא מידע נכון.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שהנתונים שאני אומר, זה לא נכון.

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

בטוח שהם לא נכונים. סע בתל אביב, אתה נוסע מדי פעם.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לי יש עניין שהמדינה תעודד.

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

אתה רואה איפה יושב ההיי-טק.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מר שמחון, בתור מי שגר בתל אביב ועובר לגליל, יש לי עניין גדול שהמדינה תציע תמריצים, בהם מסלולי רגולציה.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

כן? לאן?

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אחרי זה אני אגיד לך. יש לי עניינים מול רמ"י.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

זו הוועדה יוראי.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לכן אני לא מדבר על זה. יש לי עניין שהמדינה תייצר הטבות רגולטוריות ומסלולים מהירים כדי שיזמי היי-טק, חברות היי-טק, תשתיות היי-טק, יוקמו בדרום ובצפון.

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

עשינו את זה.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ולומר ש-100% מההיי-טק נמצא בתל אביב והרצליה, זו שגיאה עובדתית. אם זה המצב, זה לא טוב.

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

זה לא מה שאנחנו רוצים.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תראה לי מה אתה עושה כדי שזה לא יהיה המצב.

<< דובר >> ארז אסקל: << דובר >>

בואו נחזור לעניין. אין קשר בין איפה החברת היי-טק לבין איפה הדאטה סנטר. עניינית, אני גם קורא בעיתונים. זה שלוש, ארבע חברות בין-לאומיות גדולות שבונות את הדברים האלה. מישהו שכבר החליט החלטה אמיתית לבוא לישראל ולשים את החישוב הזה. אין אחד כזה. אנחנו עובדים מאוד-מאוד קשה.

כל קושי רגולטורי שנשים על זה, אנחנו נהיה מצוינים ונהיה עולם שלישי. יש פה דמיון. יש כאן היצף. אין כאן שום היצף, אנחנו בפער אדיר וממש מאוחר. כדאי שנוריד כל דבר אפשרי. אנחנו עובדים מאוד קשה שזה יקרה. אחד הדברים שאנחנו אומרים, שנקדם את העניין - - -

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לעניין הנושא השני שהעליתי, עם החשש הכבד שלי שאין תשתית חשמל מספקת ושאנחנו נדרש לשרוף פחם כדי להזרים אנרגיה.

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

יש תשתית, החל מ-2028.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אפשר לראות? פחם אני יודע.

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

אתה יכול להראות לו את הגרף?

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה אתם לא מוכנים לתקן את סעיף 25 לחוק אוויר נקי באופן שירגיע את מצפוני?

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

זה לא מה שעומד פה על הפרק. אני לא יכול לשנות.

<< דובר >> תומר גרטל: << דובר >>

בטח שכן.

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

הלוואי ויכולתי. זה לא.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בעיניי זה משהו שעומד על הפרק. זה שונה ב-2023.

<< דובר >> אופיר פאר: << דובר >>

אדוני היושב-ראש, נשמח להתייחס לנוסח.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לבצע את התיקון.

<< דובר >> אופיר פאר: << דובר >>

אתה יכול להגיד מה קורה עם הפחם? אתה אמרת לי שב-2028 לא יהיה יותר פחם.

<< דובר >> תומר גרטל: << דובר >>

אמרו את זה ב-2022 וב-2024 וב-2026.

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

הוא שואל על התוכניות.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אמרו את זה גם ב-2018, שייפסק הפחם.

<< דובר >> תומר גרטל: << דובר >>

ב-2016.

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

אני זוכר שאמרו שב-2025, אני יושב כבר עשר שנים בממשלה. אמרו 2025 ולא עמדו בזה. רון, תספר לנו.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש פחם.

<< דובר >> רון אייפר: << דובר >>

אני אתייחס להכול.

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

לא להכול, רק לפחם.

<< דובר >> רון אייפר: << דובר >>

חבר הכנסת מבקש לתקן את סעיף 25א לחוק אוויר נקי. זה לא הנושא שנדון, הממשלה לא דנה בזה. הסיבה למה זה חוקק, סעיף 25א לחוק אוויר נקי, הייתה כדי למנוע מצבים בהם יש בעיה באמינות אספקת חשמל במדינת ישראל והמצב הזה לא השתנה. אני תמיד אוהב לבוא לוועדה הזו ולקיים על זה דיון נפרד.

זה לא הנושא עכשיו, לכן אנחנו לא יכולים להסכים לתיקון חזרה של 25א, חוק אוויר נקי, זה בנוגע לתיקן הזה. לעניין הפחם, יחידות אחת עד ארבע שהן היחידות המזהמות, לא פועלות בשגרה, הן פועלות אך ורק בחירום. נכון לעכשיו שר האנרגיה החליט בעקרונות מדיניות, להאריך את השימור שלהם לחירום בלבד שבהן הן פועלות עד סוף 2028.

<< דובר >> תומר גרטל: << דובר >>

עד סוף העשור יש פחם.

<< דובר >> רון אייפר: << דובר >>

אני מאוד מקווה שעד סוף 2028 תופסקנה פעילותן.

<< דובר >> תומר גרטל: << דובר >>

זה מה שאמרו על 2022, רון.

<< דובר >> רון אייפר: << דובר >>

בנוגע לשער היחידות הפחמיות, יש לנו עוד שש יחידות פחמיות חוץ מיחידות אחת עד ארבע. ארבע מתוכן עברו הסבה לגז טבעי ועוד שתיים באורות רבין צפויות לעבור הסבה בשנה הקרובה. שמחון, לא 2028, לפני 2028, לא יהיה שימוש בפחם בשגרה במדינת ישראל.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לסבר את האוזן אדון שמחון. מאז שתוקנה החקיקה, הסעיף שאני רוצה להחליף אותו, ב-2024 לבדה פעלו היחידות הפחמיות ללא סולקנים באורות רבין. רק הן, לא יותר. בהיקף של 14,000 שעות. כל יחידה פעלה כל יום עשר שעות.

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

זה בגלל המלחמה, נכון?

<< דובר >> רון אייפר: << דובר >>

זה בגלל שלא היו מחז"מים 70, 80, ומאז אתה צודק, חבר הכנסת יוראי.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא בגלל המלחמה.

<< דובר >> רון אייפר: << דובר >>

מאז נכנסו שני מחז"מים חדשים. היחידות האלה נכנסו לשימור.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לסבר את האוזן, סעיף 25 לא נועד להבטחת אספקת החשמל. הוא קובע שנגה על דעת עצמה, בהינתן הכרזה על מצב מיוחד, תוכל לפרוץ את היתר הפליטה בלי אישור של המשרד להגנת הסביבה.

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

לא בגלל ההכרזה אלא כשיש חירום.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא. אותו תהליך יכול לקרות, רק באישור של המשרד להגנת הסביבה שמעולם לא, לא אישר. זה ירגיע מאוד את המצפון שלי ויאפשר לכמה עוד עשרות אנשים להתהלך בקרבנו בעודם חיים כתוצאה מהאירוע הזה. הם לא ימותו מוקדם יותר מזיהום אוויר. זה מה שאני מבקש.

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

זה מעל יכולותיהם של אנשים שנמצאים פה.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מעל דרגת התשלום שלך? שמחון, אין משהו שהוא מעל יכולת התשלום שלך.

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

זה מעל דרגת התשלום שלי. הייתי הולך עד זה אם הייתי יכול.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מציע לך לבדוק. גם לרון, בחום.

<< דובר >> רון אייפר: << דובר >>

אני אמרתי ואני אומר פה ליו"ר הוועדה. ככל והוועדה רוצה לקיים על זה דיון, אנחנו נשמח להגיע ולדבר על זה.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שזה יקל על ההליכים של החקיקה הזו.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

כן, תומר.

<< דובר >> תומר גרטל: << דובר >>

תומר גרטל, אדמה ירוקה. אדוני היושב-ראש, אנחנו חוששים מהנוסח הזה ולצערנו עקבנו אחרי הניסוחים. אנחנו בעמדה שרואים רגרסיה מאמות המידה שדוברו בדיונים ההתחלתיים. אני אפרט לפי שני סעיפים מרכזיים. א', על היקף הייצור שדובר פה. ב', הגבלות למחוז מרכז ותל אביב. בנוסח המקורי שפורסם על ידך, דובר על חמש תוכניות, גם זה הרבה.

לפני הדיון בדקתי מה היקף ייצור החשמל עכשיו בישראל. אנחנו עכשיו בשעת השיא של ייצור החשמל. ביולי, בקיץ. עכשיו המקסימום שמיוצר חשמל בישראל, 13,900 מגה וואט. בקשות לחיבורים הנוכחיות כמו שדובר על ידי נגה, הם 20,000 מגה וואט. אנחנו היום מייצרים חשמל בישראל. בשעת השיא בכמות שלא מתקרבת לכמות החדשה שרוצים להוסיף למערכת, בגלל חוות השרים הקיימות ולא העתידיות שעוד רוצים להקים פה, שזה עוד 55 שנים.

אנחנו לא באירוע של לנסות לייצר חשמל שיתקרב לכמות הזו באיזו דרך שלא יחשבו עליה. אני רוצה להזכיר לך אדוני היושב-ראש, את מה שאמרו פה רשויות המועצה בדיון הראשון. אנחנו מתקרבים לעתיד שבו השטחים הפתוחים בישראל ייהרסו לטובת העניין הזה. אנחנו נמצאים במציאות שבה תחנות כוח מוקמות על סטרואידים. היום 5,500 אנשים בישראל מתים בשנה מזיהום אוויר.

המציאות הזו תלך ותחמיר בגלל הנוסח הזה שלא נותן פרצה בלתי מוחלטת להקים חוות שרתים בהיקפים שאנחנו לא מייצרים חשמל בהיקפים בשבילם, חוות שרתים הקיימות. לעניין ההגבלות שנקבעו למחוז מרכז ותל אביב, יש לנו כמה הערות. בנוסח הקודם הייתה התייחסות למחוז ירושלים. היום במחוז ירושלים אין תחנת כוח לייצור חשמל ויש שם בעיות של ניתוקים בחשמל ובעיות של הפסקות חשמל.

אנחנו לא מבינים למה ירדה הגבלה ממחוז ירושלים ונותר רק מחוז מרכז ותל אביב. זה מרכז לכל דבר ועניין ויש שם בעיות חיבור. אני בטוח שגם בשות החשמל יכול להגיד על זה וגם משרד האנרגיה. זה מרכז לכל דבר ועניין ויש שם חוסר בתשתיות, מאוד משמעותי. לעניין הסמכות של שר הפנים לשנות את המספר של התחנות באזור מרכז ותל אביב בצו מחמש.

ההגבלה לדעתנו צריכה להיות הפוכה. אם היום הנוסח קובע מגבלה של חמש תחנות באזור המרכז ותל אביב, שר הפנים צריך לקבוע. אם הסמכות שלו שאם הסמכות שלו תהיה לעשות פחות מחמש ולא יותר מחמש. אם יותר מחמש, לפחות שזה יבוא לאישור ועדה. המגבלה צריכה להיות משמעותית.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

מה אישור ועדה? כן, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה.

<< דובר >> תומר גרטל: << דובר >>

ההגבלה צריכה להיות פחות מחמש.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

כולנו עושים גם וגם.

<< דובר >> תומר גרטל: << דובר >>

אנחנו באינטרס.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

לא חייבים להגיע למספר של חמש.

<< דובר >> תומר גרטל: << דובר >>

אני יודע. כתוב פה להגיע עד עשר. בנוסח הנוכחי כתוב עד עשר חוות, במרכז ותל אביב.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

הכוונה, לא צריך סמכות. אם הות"ל חושב שלא נכון לאשר חמש במרכז, הוא יכול לאשר גם שתיים, אחת או אפס.

<< דובר >> תומר גרטל: << דובר >>

אם הות"ל רוצה, הוא יכול לעשות דברים רבים, הוא יכול גם לדחות הכול. אם הוא קיבל הסמכה, זה משהו אחר. נכון לעכשיו שר הפנים יכול לשנות את ההגבלה מחמש באזור מרכז ותל אביב, לשנות אותו לעד עשר. אנחנו אומרים שלא נכון לשנות אותו לעד עשר. אין סיבה שאם קבענו הגבלה, נקבע תקרה שהוא יכול לפרוץ. יש להשאיר את זה בחמש.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

אפשר להוסיף או להפחית.

<< דובר >> תומר גרטל: << דובר >>

דבר נוסף, התייחסות נוספת שאנחנו רוצים להגיד ואני אשמח להתייחסות של משרד האנרגיה לעניין הזה. היום החשמל הטוב ביותר והחשמל הזול ביותר, זה החשמל שלא נצרך. אדוני היושב-ראש, היום בדירקטיבה האירופית יש חקיקה שלמה שנוגעת לחוות שרתים. הסיפור של התייעלות אנרגטית הוא הסיפור הכי מרכזי בדירקטיבה הזו והוא לא קיבל התייחסות פה ממשרדי הממשלה.

היום בדירקטיבה האירופית, ב-EPO, אם אני זוכר נכון, זה השם של הדירקטיבה, יש התייחסות שהמדינה, ובמקרה שלנו, משרד האנרגיה, צריך להציב יעדים להתייעלות אנרגטית בחוות שרתים בגלל ההבנה שהן צורכות כמות מאוד משמעותית של אנרגיה. הן צריכות לעמוד ביעדי התייעלות במשאבים וספציפית בחשמל.

אני חושב שההגבלות האלה, אפשר להסתכל על הנתונים האלה, ההגבלות שקבועות בדירקטיבה הן הגבלות חכמות ואני אשמח שמשרד האנרגיה יתייחס לעניין הסיפור של ההתייעלות האנרגטית, הוא סיפור מהותי ואחד העיקריים אם לא הכי, בדירקטיבה האירופית.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

אני אעיר כמה הערות לדברים שלך. א', לעניין ההפחתה, כתוב שהשר יכול לקבוע בצו מספר אחר. מספר אחר יכול להיות נמוך.

<< דובר >> תומר גרטל: << דובר >>

זה גם יכול להיות עשר. אנחנו רוצים שיהיה פחות מחמש.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

נכון.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> במרכז?

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

זה יכול להיות נמוך. יעילות אנרגטית, זה נכנס במסגרת השיקולים להסמכה.

<< דובר >> תומר גרטל: << דובר >>

של הממשלה, זו לא חובה.

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

היא חייבת - - -

<< דובר >> תומר גרטל: << דובר >>

אנחנו מדברים היום שבאיחוד האירופי, כל חוות שרתים שקמה מחויבת ביעדי התייעלות אנרגטית שקבועות בדירקטיבה. משרד האנרגיה, על בסיס אותם יעדים, ולהבנתי זו עבודה שנעשתה בתוך המשרד, אשמח שמשרד האנרגיה יתייחס לזה, לקבוע ששר האנרגיה יוכל לקבוע בתקנות, באישור הוועדה, חובות להתייעלות אנרגטית לחוות השרתים בגלל שהן צורכות כמות כל כך משמעותית של אנרגיה. אנחנו מדברים פה על היקפים שלא נראו בישראל עדיין. אני מאוד אשמח שרון ממשרד האנרגיה יתייחס לזה כדי להבין.

<< דובר >> רון אייפר: << דובר >>

אנחנו עושים עבודת מטה מאוד גדולה ורצינית, בנוגע לבחינת הרגולציה שנעשית בעולם בנוגע לחוות שרתים. כמו שנאמר פה, יש דירקטיבה אירופית בנוגע ליעילות באנרגיה בחוות שרתים. גם מדינות אחרות כמו סינגפור, צפון אמריקה, קובעות רגולציה בנוגע לסטנדרט יעילות מינימלית לחוות שרתים. אנחנו, בהמשך למה שאתה אומר, עושים בדיוק את זה.

בוחנים, אנחנו בעיצומו של כתיבת RIA, לבחון מה החלופות הכי נכונות לישראל בתחום הזה, בהינתן - - - העולמי לתקנות שיכול להתקין שר האנרגיה. אנחנו עדיין לא בטוחים איזה תקנות ואם בכלל להתקין תקנות. הנושא הזה נמצא בעבודת מטה. בכל מקרה אני צריך להגיע לכנסת, ככל ויוחלט לקדם את הנושא.

<< דובר >> תומר גרטל: << דובר >>

אם מתבצעת עבודת מטה כמו שמשרד האנרגיה אמר, ראוי להכניס ששר האנרגיה יהיה רשאי להתקין תקנות בעניין הזה כדי לקבוע את חובת ההתייעלות האנרגטית, כדי לתת את התשתית כבר היום בחקיקה לעבודה של משרד האנרגיה.

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>

אם יורשה לי משפט בקשר למה שאמרה היועצת המשפטית לוועדה. מירה סלומון, מרכז שלטון מקומי. משפט, זו לא העמדה המלא השלנו, לכשיגיע תורינו. כאשר נאמר שלכאורה השר יכול להכריז על פחות מעד חמישה מיזמים. נכון, הלשון העברית מאפשרת לשר לקבוע בצו, פחות מחמישה מיזמים שכאלה.

אולם, מאחר שכתוב עד חמישה לכל היותר, איזה תמריץ יש לשר לקבוע בצו, פחות. מלכתחילה זה עד. עד כמה? הסיכוי שהוא ייקבע פחות מהעד הזה, הוא נמוך משמעותית לגבי הסיכוי שהוא יפרוץ את המסגרת של עד חמישה מיזמים.

<< דובר >> תומר גרטל: << דובר >>

אפשר התייחסות לדברים שנאמרו לגבי ההתייעלות על ידי משרד האנרגיה?

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

משרד האנרגיה יענה, וטלי, אני רואה שאת רוצה להתייחס.

<< דובר >> תומר גרטל: << דובר >>

הם אמרו שיש כיום עבודת מטה שנעשית על ידם להתייעלות האנרגטית. לעניין הקביעה של חובה של מגבלות התייעלות אנרגטית לחוות שרתים ואם יש עבודת מטה שנעשית ואמורה להיות מושלמת, ראוי לקבוע בחקיקה הזו שמשרד האנרגיה יהיה רשאי להתקין תקנות בעניין הזה, כדי שנוכל לקבוע יעדים להתייעלות אנרגטית לחוות שרתים.

<< דובר >> רון אייפר: << דובר >>

לשר האנרגיה יש את הסמכות מוקנית בחוק.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הידוע של ראשי הראשויות, כמו תחנות הכוח.

<< דובר >> תומר גרטל: << דובר >>

ירד.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה?

<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>

נכון, זו הבהרה חשובה.

<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>

פה יש מגבלה, שם לא הייתה מגבלה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ביקשנו את עמדת משרד הבריאות, אני מזכירה, להבין - - -

<< דובר >> רון אייפר: << דובר >>

לשר האנרגיה יש סמכות היום להתקין תקנות בתחום של ההתייעלות באנרגיה. הסמכות הזו מעוגנת בחוק מקורות אנרגיה. ככל ועבודת המטה שלנו תבשיל לכדי זה שצריך להתקין תקנות - - -

<< דובר >> תומר גרטל: << דובר >>

והיא גם רלוונטית לחקיקה הזו, יש סמכות לחוק - - -

<< דובר >> רון אייפר: << דובר >>

זה בלי קשר. החקיקה הנוכחית עוסקת בתכנון. אם יוחלט להתקין תקנות בנוגע להתייעלות באנרגיה, זה יהיה בנוגע לתפעול ולהקמה של חוות השרתים, הקיימות, העתידיות, אלה שהוקמו במסגרת החוק הזה, אלה שהוקמו במסגרת ועדות מחוזיות. כולן.

<< דובר >> טלי קדמי: << דובר >>

טלי קדמי, החברה להגנת הטבע. כמה הערות על הנוסח וגם על דברים שנאמרו פה. ביום שישי התפרסמה כתבה בכלכלית, חלקיכם קראתם, לגבי היקף צריכת מים מאוד משמעותי, שנדרש עבור חוות השרתים. זה לא עלה פה בדיון, זה לא דובר. מי שאולי קצת שכח, התשובה היא לא. לא היה שום דיון על זה. לא בדיונים, זה לא מופיע בחוק. זה רק מראה שיש עוד שטח מת רב ונושאים נוספים שאנחנו לא מודעים אליהם בהליך.

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

אנחנו בהחלט עסקנו בזה. את אמרת לא נעשה.

<< דובר >> טלי קדמי: << דובר >>

אני לא רואה לזה, לא ביטוי בחוק וגם לא בדיונים. זה לא עלה פה על השולחן. תקנו אותי אם אני טועה.

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

היו על זה דיונים בממשלה.

<< דובר >> טלי קדמי: << דובר >>

זה מראה שיש נושאים רבים מאוד.

<< דובר >> אבי שמחון: << דובר >>

זה לא מראה. זה מראה שאת לא יודעת.

<< דובר >> טלי קדמי: << דובר >>

זה מראה שיש נושאים רבים שעדיין לא דוברו ולא באים לידי ביטוי בהצעת חוק. זה אומר בעיקר שצריך להיות יותר זהירים בהרבה, ממה שהצעת החוק מאפשרת עכשיו. נכון, הנוסח שופר מאז הנוסח הראשון שהגיע. עדיין יש סוגיות רבות מאוד שהן פרוצות.

לגבי המים, אולי תופתעו לשמוע, בחורף אנחנו לא עובדים במכסה מלאה במתקני התפלה שלנו. הקמה של מתקן התפלה לוקחת שנים. לדוגמה, שורק 2, שם הוא התחיל לעבוד באמצע 2023, התחיל לעבוד בצורה מלאה רק לפני חודש.

<< דובר >> טל ישקביץ: << דובר >>

ברשותך, אני רוצה להתייחס על המים, אם אפשר.

<< דובר >> טלי קדמי: << דובר >>

אני אסיים ותגיד מה שאתה רוצה. אני אשמח אם תקשיבו לי, תודה רבה. זו סוגיה א', של המים. סוגית נוספת זו סוגיה של הות"ל. כשנותנים עדיפות בשטח לבינוי או לפיתוח במחוזות שהם לא תל אביב מרכז, זה לא נותן את הגידור הראוי. בתור מי שיושבת בדיוני ות"ל, אני יכולה להגיד לכם, מדובר בתחום הסמכה.

אני יושבת בות"ל, היום מגיעות לות"ל תוכניות בתחום הסמכה שלהן. יזם שקיבל הסמכה, הוא יכול לתכנן רק בתחום שאליו הוא קיבל את ההסמכה. הוא לא עושה בחינת חלופות מרחבית אלא בחינת חלופות בתוך התחום שלו והוא מקבל תחום קטן יחסית. לדוגמה, התחום שהוא זכה במכרז של רמ"י.

כשאין בחינת חלופות, אנחנו לא יודעים לגדר דרך הצעת החוק הזו. אנחנו יודעים שצריך חיבור לקו חשמל, חיבור למים. אנחנו יודעים שצריכים דרכים, גידור, אבטחה, תאורה. השפעות רבות מאוד שאנחנו לא מודעים אליהן עכשיו. גם רמ"י וגם החשכ"ל ציינו שקם צוות בין-משרדי למימוש של אזורי תעסוקה ומסחר.

למה הוקם, הוקם סתם? לא. הוקם כי יש עודף תכנוני וגם חברת הכנסת צרפתי הרכבי אמרה את זה. יש עודף תכנוני של עשרות מיליונים של מטרים רבועים, תוכניות מאושרות בכל הארץ. פער ניכר בין תכנון לבין המימוש בפועל. עוד נקודה בעניין של התכנון, מכרז אשלים שעלה פה, זו נקודה שחשוב שתכירו. הוא דוגמה איך

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]