פרוטוקול מספר 22, ועדת הכספים, 02/01/2023

הכנסת העשרים-וחמש

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 22

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ט' בטבת התשפ"ג (02 בינואר 2023), שעה 11:00

סדר היום:

<< נושא >> עליות המחירים בענפי המשק השונים והשפעתם על יוקר המחיה << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

משה גפני – היו"ר

ינון אזולאי – מ"מ היו"ר

ולדימיר בליאק

אלי דלל

ניסים ואטורי

אימאן ח'טיב יאסין

אחמד טיבי

יבגני סובה

מיכל שיר סגמן

חברי הכנסת:

אברהם בצלאל

יוראי להב הרצנו

טטיאנה מזרסקי

שרון ניר

יוסף עטאונה

מוזמנים:

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת

ישראלה מני

–

סמנכ"לית אגף כלכלה ומיסים, איגוד לשכות המסחר

רבקה לויפר

–

סמנכ"לית כלכלה, רשות החשמל

מאיר שפיגלר

–

מנכ"ל, חברת החשמל

ד"ר רון תומר

–

נשיא, התאחדות התעשיינים בישראל

דודי מנביץ

–

יו"ר איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים בישראל רמי בז'ה

–

יו"ר פורום העצמאים מבית ההסתדרות, ההסתדרות החדשה אדם בלומנברג

–

סמנכ"ל אגף הכלכלה ויועץ כלכלי ליו"ר ההסתדרות החדשה אבשלום וילן

–

מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

רועי כהן

–

עו"ד ונשיא להב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל אלחנן פלהיימר

–

יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצי

רחל גור

–

מנהלת תחום ממשלה, לובי 99

אורן בוטא

–

מייסד ויו"ר תנועת העצמאים

שלומית ארליך

תמר בנתורה

מנהל הוועדה:

טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:

הדר אביב

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> עליות המחירים בענפי המשק השונים והשפעתם על יוקר המחיה << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים בנושא עליות המחירים בענפי המשק השונים והשפעתם על יוקר המחיה; עליית מחירי המים, עליית מחירי הארנונה, עליית מחירי המוצרים השונים. הדבר שהכי מפריע לאזרחי המדינה, יותר מכל דבר אחר, זו המציאות שבה נהיה קשה יותר ויותר ממה שהיה אי פעם. מחירי הדירות שמזנקים ב-20%, דבר שאין לו אח ורע בכל ההיסטוריה שאנחנו מכירים, והיו עליות מחירים בעבר.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש משבר דיור, חה"כ גפני?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מה זאת אומרת? יש משבר קריטי. שאלת אותי, עניתי לך. משבר דיור זה אחד הנושאים המרכזיים שקורעים את החברה הישראלית. מה יש פה לדבר בכלל?

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> רק רציתי לוודא.

<< דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אבל יש כאן ראש ממשלה שאמר שהוא מקפיא את המשכנתאות.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> השר החדש אמר שאין משבר, שהוא לא יודע עליו.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לכן שאלתי את חה"כ גפני.

<< דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אני שמעתי שהולכים להקפיא את המשכנתאות לכולם. זאת הייתה הבטחת בחירות.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אני מציע, מי שסתם מציק לך, הרב גפני, תוציא אותו וזהו.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני לא מבין. אתה נעשית דובר של איזה שר? לא. אתה נשארת יושב-ראש ועדת הכספים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

הם עושים את זה בכוונה. הם רוצים שאני אדבר נגד שרים בממשלה.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ממתי נהיית פחדן, הרב גפני? מה קרה? אתה יודע לדבר נגד השרים מצוין. מה יש לך?

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם מאוד חשוב שציינת שהיו עליות במחירי הדיור גם בעבר.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אבל לא היה בחיים דבר כזה. תאמין לי, אני הייתי פה.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בטח, הרי לא עלו מחירי הדיור ב-130% ב-12 שנות נתניהו. זה לא קרה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

- - -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

ולדימיר, אני מאוד מבקש, אני מנסה לא להכניס את זה לנושא הפוליטי. יש לי הרבה מה לומר בעניין הזה. אני חושב שאנחנו צריכים לקיים את הדיון הזה באופן מקצועי ולנסות להגיע לפתרון.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל חשוב להבין את הסיבות.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

נדבר בנפרד על הסיבות. זה לא הדיון עכשיו.

<< דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי אם לא נבין את הסיבות, לא נפתור את הבעיה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אנחנו מצטערים שבשנה וחצי האחרונות לא פתרנו את בעיית הדיור.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

הסיבה היא ששר האוצר הקודם, בניגוד למה שאמר שר האוצר החדש, נכשל כישלון מוחלט. אתה רוצה לדעת סיבה? הנה הסיבה.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא. זו לא הסיבה ליוקר המחיה, אדוני.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

זו הסיבה.

<< דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, זו לא הסיבה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

הוא לא מבין בכלכלה. הוא לא מבין כלום - - -

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסדר. אבל נדבר על זה. אין בעיה.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שר האוצר החדש יכול לחלוק עליך, אדוני היושב-ראש.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה ההחלטה הראשונה של שר האוצר לא עוסקת בזה, ועוסקת במשקאות ממותקים ובכלים חד-פעמיים? יש יוקר מחיה, שיטפל בו.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני מתחיל במשבר החשמל. אנחנו נעבור הלאה לדברים האחרים. מאיר שפיגלר, מנכ"ל חברת החשמל, בבקשה. מה ניתן לעשות כדי שמחירי החשמל יוקפאו?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

רגע, המיקרופונים שלנו לא עובדים.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא עובדים המיקרופונים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

המיקרופונים כבו - - -

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

רצו לסתום לנו פיות, הרב גפני. אנחנו לא ניתן.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ינון, אני לא זוכר שמישהו סתם לך את הפה. אתה דיברת פה יותר מכולם. בשולחן הזה, בוועדה הזאת, אתה דיברת יותר מכולם. אף אחד לא סתם - - -

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

סימון, ברוך הבא. הוא לקח לי את המיקרופון. אני בין היחידים שאי אפשר לסתום להם את הפה.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני אומר את זה לזכותך.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אז אמרתי שגם הפעם לא.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ינון לא צריך מיקרופון.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מאיר שפיגלר, בבקשה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

רק לפני שהוא מתחיל, אם אפשר לשאול אותו איך המעבר מביטוח לאומי לחברת החשמל.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

נדבר על זה אחרי זה. בבקשה. אני מברך אותך על כניסתך לתפקיד מנכ"ל חברת החשמל, תפקיד רב משמעות. היית טוב בביטוח הלאומי ואתה תהיה טוב גם בחברת החשמל. ועדת הכספים תעזור לך במה שתזדקק.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

להיות טוב.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

העלאת התעריפים נקבעת על ידי רשות החשמל. היא הגורם הסטטוטורי שקובע את תעריפי תשלום החשמל. העלייה נובעת כמעט אך ורק כתוצאה מעליית מחירי חומר הגלם שבאמצעותו מייצרים את החשמל – פחם.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

זה לא נכון. זה לא נכון.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

רגע, מה זה? אבל גברת - - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אבל זה לא - - -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

גברת, אני לא מסכים. עם כל הכבוד.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

- - - זה שקר.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אז שקר. פה מותר להגיד שקר.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אבל אי אפשר - - -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

לא. להפסיק. מה זה?

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

כבר עוררתי בעיות. היות וזה מוקלט, אני חוזר ואומר, כ-3.5 מיליארד שקל הם תולדה של עלייה משמעותית מאוד במחירי הפחם. ויש תחנות כוח בחברת החשמל שעדיין מייצרות חשמל באמצעות הפחם, וזו הסיבה היחידה כמעט.

לגבי הנושא של הסבת תחנות כוח שמייצרות מפחם לגז, זה בהחלט יכול לגרום לכך - - -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

דקה. אני מודיע, אם מישהו עכשיו מפריע ומדבר, אני מוציא החוצה, מה שלא נהגתי לעשות עד היום. אי אפשר לקיים דיון בצורה כזאת.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

הסבת התחנות מפחם לגז בהחלט אמורה לסייע בהורדת מחירי החשמל. חברת החשמל הייתה החלוצה בראש המחנה בתחילת שנות ה-2000, כאשר הסבו תחנות כוח לייצור באמצעות גז. כרגע זה עומד על הפרק. אנחנו אמורים לסיים את ההסבות כולן, ללא יוצא מן הכלל, עד שסוף שנת 2025. והיות ומחירי הפחם משתנים לדשות לבקרים וקשה מאוד לדעת מה ילד יום, אנחנו מעריכים שגם השינוי הזה ישפיע על תעריפי החשמל.

מה שלא יהיה, וזו הנקודה החשובה, אנחנו עושים את הכול בחברת החשמל כדי לייעל את העבודה ולדאוג לכך שההוצאות השוטפות לייצור חשמל תפחתנה, כך שבהתאם תהיה השלכה לגבי תעריפי החשמל. לנו אין שום מוטיבציה להעלות את מחירי החשמל אם אין הכרח בכך, מכיוון שאנחנו חושבים שמדובר במוצר קיומי, לא רק כזה שמהווה מותרות לאנשים, אלא קיומי.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מתי הייתם צריכים להעלות את מחירי החשמל, לפי דעתכם?

<< דובר_המשך >> מאיר שפיגלר: << דובר_המשך >>

באותו רגע שמחירי הפחם - - -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מתי? כמה זמן עבר מאז?

<< דובר_המשך >> מאיר שפיגלר: << דובר_המשך >>

בערך ארבעה חודשים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

זה לא איזה מין גל כזה שמעלים מחירים ואתם עליתם על הגל?

<< דובר_המשך >> מאיר שפיגלר: << דובר_המשך >>

לא, לא. אנחנו מפוקחים בצורה בלתי רגילה על ידי רשות החשמל, שמבצעת ניתוחים כלכליים על כל צעד ושעל.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

טוב. תיכף נשמע את רשות החשמל.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אבל הייתה עלייה של החשמל, מאיר.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

הייתה עלייה של 8.6% - - -

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אז מה קרה שאתם עוד פעם מעלים? כבר העליתם בארבעת החודשים האלה.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

נכון. מכיוון שתעריף עלות הפחם עלתה בצורה בלתי רגילה מ-140 דולר לטון למחיר שחצה את קו ה-400 דולר לטון.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

מתי זה קרה?

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

לפני מספר חודשים. למיטב זכרוני, בסביבות יולי.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

בזמן הזה הרי העליתם את המחירים.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

הייתה עלייה של 8.6%. היא הייתה חלקית בלבד. אז היו אמורים להעלות את התעריף ב-20%, שתדע.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

ב-15% לפי הנתונים שהיו בפנינו.

<< אורח >> רון תומר: << אורח >>

ינון, אם יורשה לי להוסיף, סעיף 8 לתוצאות השימוע באוגוסט אמר שלא תידרש עלייה נוספת בשנים הקרובות אם לא תהיה עלייה. מה השתנה מאז? אני לא יודע. אבל תפתחו את השימוע – 27 ביולי, תוצאות השימוע של רשות החשמל, סעיף 8 אומר שזהו, העלייה הזו גמרה את הפריסה, ואין עוד צורך בשנים הקרובות אם לא תהיה התייקרות נוספת.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

כבוד היושב-ראש, אני רוצה להמשיך ברשותך. אני חוזר ואומר, חברת החשמל שקופה לחלוטין בפני רשות החשמל. מי שמנתח את כל הנתונים, את ההוצאות ואת ההכנסות הנגזרות מאספקת החשמל, וכמובן, העברתו לטובת הצרכנים, זו רשות החשמל ביחד איתנו בשיתוף פעולה מלא, כאשר כל נתון מבוקש ניתן להם. הם אלה שעורכים את הניתוחים לגבי ההווה והעתיד לבוא. אין כאן פרוטה אחת שלא נובעת מעלויות ייצור החשמל, לא לעובדים ולא לנושאים אחרים בחברת החשמל, אלא אך ורק בגין העלות העודפת שנוצרה כתוצאה מעליית מחיר הפחם בייצור החשמל.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אתם לוקחים בחשבון שעליית מחירי החשמל יוצרת תגובת שרשרת כזאת של עליית מחירים בכל המשק?

<< דובר_המשך >> מאיר שפיגלר: << דובר_המשך >>

בוודאי. לכן אמרתי בראשית דבריי שהמוטיבציה שלנו היא לעשות את הכול כדי שהתעריף לא יעלה. אבל כשיש הוצאה שהיא הכרחית כדי לייצר חשמל, צריך גם מקור למימון. אין מה לעשות. אז זה בא במסגרת תעריף החשמל או במסגרת אחרת. למשל, שהמדינה תקצה את הכסף.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

פניתם לממשלה?

<< דובר_המשך >> מאיר שפיגלר: << דובר_המשך >>

לא.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

לא פניתם?

<< דובר_המשך >> מאיר שפיגלר: << דובר_המשך >>

לא.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

למה?

<< דובר_המשך >> מאיר שפיגלר: << דובר_המשך >>

דיברנו עם אגף התקציבים. אנחנו עושים את זה בתיאום עם רשות החשמל. יש ממשלה חדשה שנכנסה לתפקידה רק לפני מספר ימים. אנחנו בהחלט נדבר גם עם משרד האוצר בנושא הזה.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

חברת החשמל מייצרת - - -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מאיר, אתה לא עונה על שאלות בלי רשות ממני.

רשות החשמל, בבקשה. את יודעת שהעלייה של מחירי החשמל יוצרת תגובת שרשרת בכל המשק, וזה מעלה מחירים לא רק מוצדקים, אלא גם מחירים לא מוצדקים. מעלים פתאום מחירים בסדרי גודל בלתי רגילים. לפני שאתם מקבלים החלטה כזו, למה אתם לא פונים לממשלה? הממשלה נושאת באחריות על יוקר המחיה.

<< אורח >> רבקה לויפר: << אורח >>

אני רבקה לויפר, סמנכ"לית כלכלה ברשות.

השנה הזאת הייתה מפתיעה מאוד. התחלנו אותה במצב טוב מאוד של משק החשמל. חברת החשמל פתחה את המשק לתחרות, מכרה תחנות.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

אנחנו מייצרים היום פחות מ-50% מהחשמל שמסופק לתושבי מדינת ישראל.

<< אורח >> רבקה לויפר: << אורח >>

אחר כך גם נחתם הסכם גז שהוזיל מאוד את מחיר הגז, הוא ייצב את המחירים והפחית אותם. ונכנסנו לשנה הזו מתוך מחשבה שהנה, הגענו למצב שרפורמות מתחילות לעבוד. ואני אגיד לזכות חברת החשמל – קיצצנו להם המון השנה. אני לא חושבת שנשארו שם - - - אולי קצת, בכל זאת רגולטור, תמיד יש, אבל ניסינו מאוד לא להעלות מחירים. ונכנסנו לאירוע הזה, אני לא אגיד בחרדת קודש כי אולי זו מילה לא מתאימה, אבל עשינו הכול כדי לא להעלות מחירים. קודם כל, העלינו אותם בקצת, לקחנו את התחזיות הכי מקלות של הפחם.

אירוע הפחם, אגב, הוא אירוע כפול. הוא התחיל באירופה, ירד הביקוש לפחם, יצרניות פחם הפסיקו לייצר בגלל כל הסיפור של אנרגיות מתחדשות והכוונה להיפטר מאנרגיה מזהמת. על זה נוספה המלחמה באוקראינה, ובסופו של דבר, המלאים פחתו והמחירים עלו מאוד. אנחנו הופתענו. זו הייתה הפתעה. המשק לא צפה את זה, וגם בעולם לא צפו את זה. התחלנו להעלות את המחירים במשורה במהלך השנה, עד שבקיץ המחירים זינקו. העלינו את המחירים בכ-8% וכמעט 9% - - -

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

תעבור לגז. תעברו לגז. אני לא מבין אתכם. הגז נמוך יותר.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

או לאנרגיות מתחדשות.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

זה לא הגיוני. אנחנו שומעים פה דברים לא הגיוניים. לא הגיוני. מחיר הפחם עלה – מה זה שייך?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

דלל, אבל היא באמצע הדיבור. אי אפשר ככה.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

מה זה שייך? מה זה שייך? אז מה אם הוא עלה. זה לא הגיוני. חברים, אתם פוגעים בתעשייה, פוגעים במשק, זה לא הגיוני.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

חבר הכנסת דלל.

<< דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. זה מפריע לי כי אומרים פה דברים שהם לא רלוונטיים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אז מפריע. אני מבקש להפסיק. היא באמצע הדיבור.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

מחיר הזהב עלה – אז מה?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

בבקשה.

<< אורח >> רבקה לויפר: << אורח >>

אני אתייחס גם לנושא הזה, כי יש אמת במה שאתה אומר.

המחירים התחילו לעלות לאט לאט, עד שבקיץ בין מאי ליוני התחילה קפיצה אדירה של המחירים. מי שמימן בעצם את רכישות הפחם האלה הייתה חברת החשמל בעצמה. ביולי החלטנו שאם אנחנו לא עוצרים במדרון הזה, אנחנו נגיע לאירוע בלתי נשלט. ואגב, יש מדינות שהגיעו לאירוע הזה, שמפסיקות את ייצור החשמל בשעות מסוימות. באירופה זה כבר קורה, מפסיקים חימום. אני מזכירה לכם שאנחנו נמצאים כרגע גם בתקופה של סביבת ריביות גבוהה מאוד. אמרנו שאנחנו חייבים לעצור את זה.

מה עשינו? היינו צריכים להעלות את המחירים בכ-20%–22%, ואמרנו, מכיוון שזה אירוע מהיר, אנחנו לא קופצים ליישר את כל הקו כי יכול להיות שהמחירים ירדו. ואולי זה מה שהזכרת שקראת בשימוע. למיטב זיכרוני, מה שנכתב שם זה שאנחנו ממשיכים לעקוב, ושאם לא תהיה הרעה, אז יכול להיות שאנחנו מייצבים.

<< אורח >> רון תומר: << אורח >>

לא יכול להיות, כתבתם במפורש בשימוע שלא תעלו. אני יכול לצטט.

<< אורח >> רבקה לויפר: << אורח >>

הסברנו למה אנחנו מרשים לעצמנו לא להעלות את כל העלייה. אני חושבת שזה ההסבר שקראת.

בהתחלה המחירים המשיכו לעלות וגם נוצר חוב, חוב שחברת החשמל מממנת עדיין בעצמה. במקביל, מחירי התשומות המשיכו לעלות. אנחנו מדברים על סביבה של אינפלציה, על סביבה של ריביות. ומבחינתנו, ברשות החשמל, המחיר הוא סוג של תמונת רנטגן של מה שקורה בשטח. גם העלייה הזו, אני יודעת שזה הרבה, ואגב, לצרכן ממוצע זה כ-30 עד 35 שקלים בחודש.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

27 שקלים.

<< אורח >> רבקה לויפר: << אורח >>

27 שקלים אם לוקחים צרכן ממוצע מייצג.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

ולמסעדה? למלון? למפעל?

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל יש גם עסקים. לא מדובר רק על צרכנים פרטיים.

<< אורח >> רבקה לויפר: << אורח >>

זה נכון מאוד. הוא גורם ייצור הראשון בשרשרת הייצור.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

ולשוק המים?

<< אורח >> רבקה לויפר: << אורח >>

ולכן פרסמנו לשימוע ציבורי. קיבלנו גם תגובות מהציבור.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אתם הודעתם לממשלה? הממשלה בכל אופן נושאת באחריות. הודעתם להם שזה מה שהולך לקרות.

<< אורח >> רבקה לויפר: << אורח >>

א', נציגי הממשלה יושבים ברשות החשמל ומאשרים או לא מאשרים את עליית המחירים. אבל לפי חוק משק החשמל, משק החשמל הוא משק סגור כרגע. זאת אומרת, אין תקציב מדינה שמממן את מחירי החשמל.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

בסדר, הבנתי. בשיעורי אזרחות למדתי את זה. אבל אני שואל אותך שאלה. אתם יודעים על ההשלכה של העלאת מחירי החשמל, שפוגעת בכל המשק. זה שיושבים נציגי ממשלה, פקידים בדרג זוטר, זה בסדר גמור. אני שואל אם פניתם לממשלה, לראש הממשלה, לשר האוצר, להגיד להם, אנחנו הולכים להעלות את מחירי החשמל בגלל עליית מחירי הפחם, בגלל כל הסיבות שמנית. האם אמרתם את זה? זה השליך על כל המשק, ואתם נושאים באחריות.

<< דובר_המשך >> רבקה לויפר: << דובר_המשך >>

מהקיץ, מאז שהבנו שאנחנו באירוע רב נפגעים, אני לא חושבת שיש גוף בממשלה שקשור לניסיונות שלנו. קודם כל, אמרנו שהפתרון הכי טוב לדבר הזה הוא להפחית את השימוש בפחם. פנינו לכל גוף שהיה יכול לסייע, למשרד להגנת הסביבה, לחברת החשמל שעושה מאמצים ולחברת מנהל המערכת, וכל גוף שיכול לעבוד בהפחתת כמויות הפחם, בתקווה שהשנה אנחנו נתחיל לראות את ההפחתה, כאשר תחנת הכוח הראשונה תקום.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

במרץ היא תתחיל בתהליכי ניסוי.

<< אורח >> רבקה לויפר: << אורח >>

אז אנחנו אכן נושאים את עינינו לשם. בוא נקווה שזה אכן יעזור.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת, נקווה? אין לכם נתונים כמה זה יפחית את השימוש בפחם? אתם לא יודעים?

<< אורח >> רבקה לויפר: << אורח >>

יש לנו נתונים. נקווה, הכוונה היא שאכן בדיקות הקבלה יצליחו ושהתחנה תוכל להתחיל לפעול בנצילות מלאה. אגב, לקחנו בחשבון שהיא תיכנס במהלך השנה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

כשתהיה התחנה החדשה יהיו אנשים שלא יהיה להם אוכל לאכול. אני שואל אם יש אפשרות לעצור את המחירים האלה. האם פניתם לממשלה? זה לא יכול להיות. אנחנו במדינה שהמחירים רצים בה כל כך מהר ועולים בצורה בלתי סבירה. האם פניתם לראש הממשלה ולשר האוצר, הקודמים והנוכחיים?

<< דובר_המשך >> רבקה לויפר: << דובר_המשך >>

אנחנו דרג מקצועי. אני חושבת שאין משרד ממשלתי קשור או חברה ממשלתית שלא קיבלו מאיתנו פנייה עם שאלה אחת פשוטה: מה אתם יכולים לעשות כדי להקל על המצב?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

זה בושה. זה בושה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני מבקש להוציא אותה. להוציא אותה, בבקשה. להוציא אותה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

יש פה ילדים שהולכים לישון בלילה בלי חשמל בגללכם. ואתם מנותקים. אתם, חברת החשמל, לא החלפתם תחנות בזמן והממשלה לא לקחה אחריות. תתביישו לכם. מחירי החשמל - - -

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שפיגלר, ההחלטה של שר האוצר ליברמן על הפחתת מס בלו – זה היה באפריל, נכון?

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

נכון.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז תגיד את זה. זה סייע לפחות למתן את העלייה.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

נכון. אבל אחר כך החזירו את זה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

מי החזיר את זה?

<< דובר_המשך >> מאיר שפיגלר: << דובר_המשך >>

הממשלה. מה זה מי?

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה הסתיים אתמול, ב-1 בינואר 2023. ההטבה הסתיימה אתמול.

<< אורח >> רון תומר: << אורח >>

אדוני, אני לא רוצה להתפרץ, אבל יש פה נתונים דרמטיים - - -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

בסדר, אני אתן לך.

<< אורח >> רון תומר: << אורח >>

תודה.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

כבוד היושב-ראש, אני רוצה לומר שני דברים, ואני מתנצל בפני כל הנוכחים, אני חייב לברוח.

שלא תהיינה אי הבנות: חברת החשמל מאיצה את התהליך של הסבת התחנות מפחם לגז, עד כדי כך שדירקטוריון החברה, לפני שהוא קיבל את האישור של הרגולטורים, קיבל החלטה אמיצה לצאת לדרך ולבצע את זה, ואנחנו עושים את זה, הגם שנכון לרגע זה עדיין אין אישור. קודם כל, שהדבר הזה יהיה ברור.

דבר שני, לגבי הנושא של מה שאמרה אותה אישה – אנחנו מבינים את העניין, מתייחסים לאותם אלה שלא מסוגלים לשלם ברגישות והתחשבות, מנתקים אך ורק כמוצא אחרון. מדובר בחברה שמבינה את הנושא החברתי ואת המשמעות של חשמל לכל אחד ואחד מאיתנו, ושלא ילכו וידברו דברים שאין להם שום שחר.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

רון תומר, בבקשה.

<< אורח >> רון תומר: << אורח >>

תודה, אדוני. אל"ף, זה לא עניין של חברת החשמל כי הרשות היא שקובעת והחברה צריכה לבצע.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

הכול קשור.

<< דובר_המשך >> רון תומר: << דובר_המשך >>

אבל יש כמה נתונים שאני חייב לתקן. מחיר הפחם באמת עלה, אמרה דוברת הרשות בצדק, עד אמצע יולי. מאמצע יולי, אני לא יודע אם אתה יכול לראות פה בגרף, הייתה ירידה של מדד הפחם העולמי, הכול, API2, ירד ב-50% מיולי עד היום.

החלטת השימוע אומרת במפורש, ואני חייב להקריא לך את זה, אדוני, כי אתם חייבים לשמוע – בשימוע מיולי אומרת רשות החשמל: לפיכך, התעריף שנקבע יוכל לכסות בטווח הזמנים הסביר של מספר שנים את הפער שייווצר בטווח הקצר כתוצאה מהעדכון החלקי, והכול ברמת המחירים הנוכחית. זאת אומרת, ברמת המחירים הנוכחית של הפחם, לא צריך להעלות. הפחם ירד ב-50% מאז. לכן העלייה הזו היא מיותרת, היא לא ראויה, היא לא רצויה. אפשר לעשות הכול. אפשר לקחת מהציבור עוד ועוד.

דבר שני – תחנת אשכול שעליה לא דיברו. תחנת אשכול היא תחנה שמייצרת בגז, אבל גז ישן, גז לא יעיל, גז מזהם, כמו פחם. זאת אומרת, הזיהום של תחנת אשכול הוא כמו של פחם. תחנת אשכול נמצאת כמה קילומטרים מתחנת רוטנברג באשקלון. כרגע המשרד להגנת הסביבה מונע הגברת ייצור בגז באשכול, ואם היו מאפשרים להגביר את הייצור בגז מאשכול, אפשר היה להוריד עלויות לחברת החשמל. זאת אומרת, יש דברים לעשות. זו לא גזירה משמיים, אדוני.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

למה מונעים מתחנת אשכול?

<< דובר_המשך >> רון תומר: << דובר_המשך >>

כי התחנה מזהמת יותר מתחנת גז רגילה. היא לא מזהמת יותר מתחנת פחם. אם היא תחליף פחם, אין משמעות לזיהום. נכון, היא לא תוריד את הזיהום, אבל גם לא תעלה אותו. אבל בכסף יש משמעות אדירה. אפשר לחסוך פה גם את כל העלייה. יש פתרונות, ואני מבקש שהרשות תענה – למה נדרש הדבר הנוסף הזה כשמחיר הפחם ירד ב-50% מאז יולי?

אנחנו הזהרנו למוחרת העדכון. הם ירדו מ-20% ל-8%, היה הרבה לחץ של התאחדות התעשיינים, והזהרנו למוחרת שאנחנו מפחדים שתהיה עלייה נוספת ושזה בעצם רק כדי להרגיע את הציבור עכשיו.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

8.2%.

<< דובר_המשך >> רון תומר: << דובר_המשך >>

8.8% זה היה אז. עכשיו זה 8.2%.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

לא, אז זה היה 8.6%.

<< אורח >> רון תומר: << אורח >>

אנחנו הזהרנו אז שתהיה עלייה נוספת ושזה בעצם רק כדי להרגיע את הציבור עכשיו. ובשימוע הם אמרו: לא. ציטטתי לך. והנה, עברו שלושה חודשים, הפחם ירד והמחירים עלו.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תיכף אני אבקש תשובות על זה. יבגני, בבקשה. יבגני לא נמצא. טטיאנה, בבקשה.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, התעוררנו אתמול בשנת הכספים החדשה עם עליית מחירים, ולא דיברנו על כך שבנק ישראל מעלה את הריבית, ולפי התחזיות הריבית תגיע ל-4%, ואז נגיע לשיא שלא ראינו מאז 2008. זה משתקף בכל דבר בחיי האזרחים. גם מוסדות החינוך יעלו את המחירים, ונגיע לזה ששכר הלימוד באותו גן או פעוטון יהיה גבוה יותר מאשר הפרנסה שמכניסה אישה הביתה. אז נשים יחשבו אם לעבוד או לא לעבוד, אם תשלום שכר לימוד עולה על המשכורת שלה. אז אנחנו נגרום לנשים להישאר בבית ולקבל קצבאות, לחכות ולהמתין לכרטיסי מזון.

הכול עולה, גם החשמל, גם תשלומי ארנונה. ואיפה ההסכמים הקואליציוניים? שמענו מראש הממשלה שההסכמים הקואליציוניים כוללים גם הקפאת מחירי החשמל. הוא אמר גם שהוא יקפיא את המשכנתאות, אבל אחר כך תיקן את עצמו שהוא התכוון לארנונה. ואנחנו רואים שהמחירים עולים. אני רוצה לראות איפה ההקפאה שהבטחתם לנו בפועל. בינתיים אתם מקפיאים את האזרחים, שיהיו בני ערובה במצב הכלכלי שהם נמצאים בו.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

משפט אחד, הרב גפני, כי אני חייב לצאת. אני אומר לך, במאקרו הסוגיה הזאת צריכה להיות על שולחנך - - -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

- - - המחירים ירדו. למה העליתם את המחירים?

<< דובר_המשך >> מאיר שפיגלר: << דובר_המשך >>

זה לא זה. תשמע. הרגולציה והביורוקרטיה הם איומים ונוראים על כל דבר ועניין. וזה דבר שאתה צריך להציב על השולחן שלך. זה יכול להביא מזור ולשנות סדרי בראשית בנושא החשמל והעלויות שלו. תודה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> רגע, מאיר הולך? אתה יכול רק לענות לשאלה של רון לגבי תחנת הכוח אשכול?

<< אורח >> רון תומר: << אורח >>

זה יותר הרשות. זה לא חברת החשמל.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

חבר הכנסת טיבי גם לא נמצא? חברת הכנסת אימאן, בבקשה.

אני לא זוכר, דרך אגב, שוועדת הכספים קיימה בשנה שעברה דיון נגד משרד האוצר על עליות מחירים ועל דברים כאלה. אני לא זוכר שקרה דבר כזה. אצלי זה קרה הרבה מאוד פעמים.

<< אורח >> רועי כהן: << אורח >>

אדוני היושב-ראש, אני יכול להגיד לך שזה לא קרה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

כי רועי לא ביקש.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

הוא ביקש. רועי ביקש. מה, אנחנו לא יודעים? לא חשוב. אגב, היות ואנחנו מדברים על העניין הזה, אני רוצה לשבח את בנק הפועלים. דיבר איתי אתמול בבוקר מנכ"ל הבנק ואמר שהם לא מעלים את המחירים, אפילו שבנק ישראל אמור להעלות היום את הריבית. ואני מבקש מכל מנהלי הבנקים לנהוג כמוהו.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני מצטרפת ומשבחת את בנק הפועלים. למשל, אזרחים שמקבלים פנסיה מרוסיה, זה הבנק היחיד שאישר את העברת הכספים ביורו לחשבונות של הגמלאים מרוסיה. שאר הבנקים לא הסכימו. ואני מבקשת, אם אתה יכול להתערב.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

טטיאנה, תגידי לי יותר פרטים ואני אתערב.

<< דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אימאן, בבקשה.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בוקר טוב לכולם. בעניין של יוקר המחיה, חשוב לזכור שמדינת ישראל שהיא חברה ב-OECD, נחשבת במקום השלישי מלמעלה בנושא יוקר המחיה. החיים בישראל הם כמעט מהיקרים ביותר בעולם.

הדבר הנוסף שכולנו חייבים לזכור הוא שיוקר המחיה במדינת ישראל פוגע בעיקר באוכלוסייה המוחלשת, פוגע בעניים. עשירונים 1 עד 4 משלמים פי 1.5 מהמשכורת שלהם על מצרכים בסיסיים. אני חושבת שנתונים כאלה צריכים להדאיג את כולנו, והם צריכים להיות נקודת המוצא שלנו לכל דיון ולכל החלטה שתתקבל, ולא משנה איזו ממשלה הייתה או תהיה. אנחנו מתחילים שנה אזרחית חדשה, ובנוסף לכל העניים שנמצאים ובמיוחד באוכלוסייה מסוימת במדינת ישראל, אני יכולה לדבר על החברה הערבית שבה יותר מ-54% מהילדים הערבים חיים מתחת לקו העוני.

אם נדבר על החשמל ועל העלייה במחירי חשמל, היה לי דיון נוקב גם בשנה שעברה וגם בשנה שלפני לגבי מחירי החשמל. לא יכול להיות שאנחנו נקבל את התשובה שחברת החשמל מתנהלת כמשק סגור ושמחירי הפחם גבוהים, ושעלויות הייצור גבוהות. הממשלה, המדינה, אמורה לקחת אחריות על האזרחים שלה. אנחנו לא מדברים על מוצר פריבילגי. אנחנו מדברים על מוצר בסיסי ביותר, שאין מנוס, כל אדם במדינה חייב לצרוך את המצרך הזה.

ואני שואלת ותוהה, כהצעה, למה אין אפשרות לעשות פיצול למחירי החשמל? למה אזרח פשוט שחי על קצבה של 3,000 שקל צריך לשלם אותו מחיר על חשמל כמו בן אדם שיש לו וילה של 1,000 מטר והוא צריך לחמם או למזג אותה? זה דבר אבסורדי שצריך לבחון אותו.

אני רוצה להמשיך בכמה דברים בסיסיים. אני חושבת שכל הקטע של הורדת מכסים על מצרכים בסיסיים שמביאים אותם, זה דבר בסיסי שיכול לעזור לאנשים לחיות במינימום שבמינימום.

דבר שני, החברות הגדולות שמשתלטות על השוק וקובעות מחירים, ומה לעשות, יש דברים בסיסיים שאנשים חייבים לקנות. וצריך לקחת את החברות האלו ולראות איך מפרקים את המונופול שלהן על המחירים בשוק, ולעשות משהו אחר. צריך לדאוג למוחלשים שאין להם משכורת מינימום לחיות בה בקור הזה וביוקר שפוקד אותנו מכל הצדדים – גם מים, גם חשמל, גם תרופות, גם דיור, הכול, גם אוכל בסיסי, לחם. מחיר הלחם קפץ למחירים נוראים. פירות וירקות, זה הפך לפריבילגיה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מאה אחוז. תודה רבה. ינון, בבקשה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כמובן שאני מצטרף לדבריהם של החברים וגם לדבריה של אימאן. אנחנו מדברים פה על יוקר המחיה, אבל התחלת בחברת החשמל. אני חושב שזה נכון להתחיל דווקא במקום הזה, אחרי עליות מחירים שכבר היו לה השנה. אמר רון תומר שיש התחייבות של חברת החשמל.

<< אורח >> רון תומר: << אורח >>

רשות החשמל.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

רשות החשמל, סליחה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אז הם לא קוראים לזה התחייבות. הם אמרו, רק אמרנו. לא הבטחנו ולא הבטחנו לקיים. זה פחות או יותר אותו דבר.

הוא דיבר על תחנת אשכול, אבל בכלל, הגנת הסביבה תוקעת פתיחה של חברות שרוצות להקים תחנות גז קטנות ולא מאפשרת את זה. תשמעו אותן, תראו אותן. ברגע שיאפשרו את זה, התחרות תהיה גדולה יותר, אפשר יהיה לעבור מהר יותר לגז. ואם אתם באמת רוצים להוזיל את החשמל, הרי ב-2008 היה משבר החשמל שהעלו, אבל אמרו, בואו ניקח ונממן על חשבון הוזלות עתידיות. הרי גם אתם אומרים שאנחנו הולכים ומתקדמים בצעדים, והייתם אופטימיים יותר בתחילת השנה, וקרתה איזו הפתעה, המלחמה – ומזל שיש מלחמה באוקראינה, אחרת מה היינו עושים עם יוקר המחיה? מה היינו אומרים לעם ישראל על יוקר המחיה? מזל שיש אוקראינה ויש קורונה. ברוך השם, יש תירוצים. בשביל זה אנחנו מעלים.

אבל אם ניקח את 2008, שאז מימנו על חשבון הוזלה עתידית, גם פה אפשר לעשות את זה במיוחד שלפי דבריכם, ובטח גם המשרד להגנת הסביבה יגידו שהם לא תוקעים הקמה של חברות גז קטנות, אז אנחנו מתקדמים, לפי מה שאנחנו מבינים מהצפי שלכם, בצעדי ענק למעבר לגז במקום פחם. ואם אנחנו מתקדמים בצעדי ענק, אז מה העניין? תוך מספר שנים אנחנו מכסים גם את החוב ועוד המדינה מרוויחה. אז למה עכשיו לקחת מהאזרחים ולהכות בהם, שהם יהיו עוד יותר מסכנים, והמעמד החלש יהיה עוד יותר חלש, מעמד הביניים יהיה מעמד חלש? מה עשינו בזה?

בואו ניתן את המימון על חשבון ההוזלה העתידית, ואתם יודעים להתמודד עם זה, חברת החשמל. כי אנחנו מכירים את חברת החשמל שבסוף מגיעים ומנתקים לו את החשמל, לאותו מסכן, אנחנו יודעים את זה, או שמעבירים אותו לאיזשהו כרטיס שהוא יכול להשתמש עד גבול מסוים בחודש, וזה קורה דווקא לחלשים. אז בואו נעזור דווקא לחלשים. בואו נעזור על ידי ההוזלות העתידיות שלפי הצפי שלכם, הצפי הכי ורוד שיש, הולכים ומתקדמים בצעדי ענק למעבר לגז. אז גם אנחנו איתכם. בואו נעשה את ההוזלה הזאת על חשבון העתיד הירוק והטוב של מדינת ישראל.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה. חבר הכנסת ואטורי, בבקשה.

<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>

העלאה בחורף היא קטלנית מהבחינה הזאת שדווקא בינואר, כשיש זקנים שצריכים חימום בבית, והם יעשו חשבון עכשיו ויכבו את החימום, ויש כאלה שגם ימותו בעקבות ההחלטה הזאת, על עלייה. מחירי הפחם, זה קרה פתאום? קונים את הפחם במכולת? יש כמויות, יש לחברת החשמל מאגרים. אם לא, הם צריכים למצוא מאגרים. תמיד תהיה מלחמה או סיבה מסוימת להעלות את המחירים.

עכשיו אני רוצה לדבר על משהו נוסף בנושא הזה. השאלה היא אם לא נופלים דווקא על אזרחי מדינת ישראל החלשים. הרי יש חובות של הרשות הפלסטינית. מ-2021 ל-2022 זה עלה כמעט ב-100 מיליון שקל חובות. למה פונים לאזרח הישראלי? לכו תגבו מהרשות הפלסטינית. או שנחוקק חוק שכשאין אפשרות לגבות מהישראלי ולא לנתק חשמל, תנתקו לרשות הפלסטינית את החשמל. למה צריך ליפול על האזרח הישראלי או על הזקנה באיזה רחוב בשכונה חלשה, שאין לה כסף לקנות לחם. היא צריכה לשלם את החשבון של הרשות הפלסטינית?

לאן הגענו? איפה נפלנו? מה זה הדבר הזה? אזרחי ישראל רעבים לאוכל, והרשות הפלסטינית מצפצפת על כולם ולא משלמת. לגבות מהם את זה עכשיו, היום. שר האוצר צריך להוציא צו ולקחת את הכסף שלהם. הכסף שהם מקבלים מהמדינה כל פעם – לעצור את זה. קחו את זה, תחברו את החשמל חזרה לזקנות שהיום ניתקתן אותן. זה ממש בושה, הדבר הזה. הרשות והתייפייפות, והפחם עלה. מה זאת אומרת, פחם עלה? אתם רוצים פחם? בואו, קחו עצים, נעשה לכם פחם. זה לא הולך ככה, לא מעכשיו לעכשיו.

דבר מתוכנן, חברה נכונה שעובדת נכון מתכננת את עצמה 10 שנים קדימה, לא עכשיו בדקה הזאת, עלה הפחם. חוץ מזה שהעליתם את המחיר לפני ארבעה חודשים. כבר העליתם את המחירים. חלאס, מה, האזרח הוא השבוי שלכם? לעצור עכשיו את העלייה. לא מעלים מחירים ב-1 בינואר. לדחות את זה חודשיים קדימה לפחות. אחרת, האנשים שימותו בגלל חוסר חימום בבית יהיה על הראש שלכם. תודה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה. חבר הכנסת דלל, בבקשה. ואחריו סימון.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

חברים, לצערי, רשות החשמל מנותקת מהמדינה. יש אנשים חשובים, רציניים, מלומדים, משכילים, עושים חשבונות, הכול בסדר. אבל אני רוצה לשאול, אם חברת החשמל מייצרת 50% מהחשמל, כל השאר מיוצר בפחם? לא. רובו מיוצר באנרגיה אחרת. אותו דבר חברת החשמל. כבר שנים על גבי שנים מדברים על הסבה לגז ולא עושים את זה, ואומרים, הפחם הוא רק לחירום. אני לא מבין מה קורה פה. ואני ישבתי בוועדות של הגנת הסביבה, איגוד ערים להגנת הסביבה בחדרה, ודובר שם על סגירת הטורבינות, ארבע טורבינות. ומה קרה? לא קרה כלום. הגז הוא יותר נמוך, הוא יותר זול, הוא יותר נקי, הוא פחות מזהם. אם יש את כל התכונות הטובות האלה, אז למה לא עוברים לגז?

עכשיו תבינו, הנושא של חשמל הוא קריטי. המים זה חשמל, כי אנחנו מתעסקים עם משאבות. זאת אומרת, כשמעלים את מחיר החשמל אז גם מחיר המים עולה. ברשויות המקומיות זה הנושא של החשמל, גם הוא עולה, ואז מעלים את הארנונה. אני מכיר מפעלי תעשייה שעלות החשמל מגיעה ל-20% ול-25%, ועלות הייצור שלהם היא פשוט בלתי אפשרית עם עלייה כזאת של חשמל.

לכן, צריך להפסיק את העלייה הזאת. ואני מסכים עם חבריי פה – הצפי זה הורדה של עלויות החשמל. זה הצפי. כי אם הולכים להשתמש יותר בגז ומכניסים יותר חברות ועוד שחקנים שאין להם את כל העלויות של חברת החשמל, אז אין ספק שהצפי מדבר על הורדה. אז בואו ניקח את הצפי הזה, נכניס אותו עכשיו ולא נכניס את כל המדינה לסחרור בנושא העלאת מחירי החשמל.

<< אורח >> רון תומר: << אורח >>

נכון.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה. סימון, בבקשה.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מתחבר לכל חבריי. לא משנה אופוזיציה או קואליציה. אין פה עניין פוליטי.

רבקה, יש לי הרגשה שלא עשיתם את כל המאמצים. ההרגשה היא, ואני חושב שיש פה אנשים שיצטרפו אליי, שזו מין שליפה בעקבות הגירעון או החוב על הפחם. הרי הפחם לא עלה בחודש האחרון. הוא עלה לפני כן.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

הוא ירד. לפני חצי שנה.

<< דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא ירד. אז אנחנו מדברים פה על החוב.

בדיון כזה הייתי מצפה ממנכ"ל הרשות לשבת פה. זה דיון חשוב שמשפיע על כל דבר במדינת ישראל. אמר נכון חה"כ דלל, הרי החשמל משפיע על כל פרט ופרט, במיוחד בנושא של התעשייה, בנושא של העסקים, מדובר על אחוזים גבוהים מאוד מהפעילות של המפעלים. המנכ"ל היה צריך לשבת פה.

אני לא רוצה להוריד מהחשיבות שלך, רבקה, אבל בדיון כזה היינו צריכים לקבל תשובות גם על העתיד, כי אנחנו שומעים פה מרון תומר לגבי תחנת אשכול, שאין בעצם תשובות למה היא לא עובדת, אין בעצם תשובות למה לא מפיקים שם יותר חשמל מתחנה שעובדת על גז. ונכון שיש את הנושא של הירוקים. אבל עדיין, בסיטואציה כזו במדינת ישראל צריכים לחשוב על כל הצדדים. ובסוף זו לא רק הזקנה שצריכה לשלם על החשמל. זה המפעלים והתעשייה, ועליית המחירים משפיעה על כל דבר ודבר במדינת ישראל.

לכן, הדיון הזה סופר-חשוב, וצריך לצאת מפה עם נקודות. קודם כל, לבלום את הנושא הזה, לקבל בשבוע הקרוב תשובות מהרשות איך אפשר לא להעלות מחירים. והדבר השלישי, תשובות עתידיות, מתי נושא התחנות שיעבדו על גז יצא לפועל, איך זה ישפיע על המחירים. ואפשר לדבר גם עתידית, איך המחירים ירדו בעקבות המעבר לגז. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה. מיכל שיר, בבקשה.

<< דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני לא אחזור על דברי חבריי שאמרו דברים מאוד חכמים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אנחנו מקדמים בברכה את שר הכלכלה ניר ברקת.

<< אורח >> רון תומר: << אורח >>

הכלכלה והתעשייה, אדוני. זה שם המשרד.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

הכלכלה והתעשייה.

אני מברך אותך, הוועדה מברכת אותך על כניסתך לתפקיד.

<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> תודה רבה. הכבוד הוא לי.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

ואנחנו בדיון שביקשת להשתתף בו, ואני שמח על כך ואנחנו מקדמים אותך בברכה. כשתרצה להתייחס, אני אאפשר לך כמובן.

<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אני אקשיב קצת.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מאה אחוז. בבקשה, מיכל שיר.

<< דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> מישהו פעם אמר לי שכשיש בלגן, יש למישהו אינטרס. אנחנו מדינה רוויית ביורוקרטיה. רגע לפני ששפיגלר יצא מפה, הוא הזכיר את המילה הזו והיא מילה חשובה מאוד. אנחנו כאילו סטארט-אפ ניישן , רק שזה אף פעם לא פוגש את האזרח הקטן בקצה. חלק גדול ממה שקוראים לו יוקר המחיה בישראל, כולל מחירי החשמל – ולא אני אמרתי את זה, מאיר שפיגלר אמר את זה רגע לפני שהוא יצא מכאן – זה הביורוקרטיה הכבדה כל-כך.

אם במקום שרים ללא תיקים ולחתוך משרדים, נשים שר אחד שכל תפקידו עלי אדמות זה לנתח את הביורוקרטיה הכבדה במדינת ישראל ולחתוך אותה בשירות הציבורי, קודם כל, אז מחירי החשמל ירדו, מחירי יוקר המחיה ירדו, וכל מה שקשור לשירות הציבורי. הרי אנחנו משלמים הון תועפות על משהו ששייך לאי שם בשנות ה-50, רק שמדינת ישראל לא התקדמה משם ועדיין קוראת לעצמה סטארט-אפ ניישן וזה נורא מצחיק אותי בכל פעם מחדש, כי הסטארט-אפ ניישן הזה נמכר למדינות העולם, אבל בסוף האזרחים פה נשארים עם ביורוקרטיה של ישראל בשנות ה-50. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אבל מיכל, המחירים עלו גם לפני שהממשלה קמה.

<< דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הביורוקרטיה היא בעיה של מדינת ישראל. אני דיברתי על זה עם ראש הממשלה נתניהו לפני שנתיים ומשהו.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

טוב. תודה רבה. רועי כהן, בבקשה.

<< אורח >> רועי כהן: << אורח >>

אדוני, קודם כל, אני אפתח בכבודה של האכסניה. אני שמח על חזרתך, בשם המגזר העסקי, להיות יושב-ראש הוועדה. ואכן צדקת ואמרת, שהוועדה הזאת לא צריכה להיות זרוע ביצוע של משרד האוצר. היא צריכה להיות מקום שבו באים מעם ישראל להציג את הדברים כפי שהם. וזה לא צריך להיות זרוע ביצוע של משרד האוצר, וזה לא יהיה יותר, אני מאוד מקווה, כי אתה זה שמוביל את הקו הזה.

<< דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אתה טוען שזה היה קודם?

<< אורח >> רועי כהן: << אורח >>

אני טוען שבשנה וחצי האחרונות שום דיון שרצינו בשם העצמאים והעסקים פה בוועדת הכספים לא קרה - - -

<< דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> כלומר, לא ייצגת את העצמאים אלא ייצגת ממשלה מסוימת שרצית? זה מה שאני שומעת?

<< אורח >> רועי כהן: << אורח >>

לא.

<< דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אבל זה מה שאני שומעת.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אבל מיכל, למה את מתווכחת על זה?

<< דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> ישבתי כאן כחברה בוועדת הכספים במשך שנה וחצי, שהתנהלה ונוהלה בצורה פנומנלית ומצוינת - - -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אבל הוא אומר שלא.

<< דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אני שמחה שאדוני יושב-ראש הוועדה, אבל - - -

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< אורח >> רועי כהן: << אורח >>

גם לך אמרתי את זה, שממשלת השינוי שהבטיחה שינוי ביחס לעצמאים ולעסקים הקטנים לא עשתה שום דבר עבור העצמאים והעסקים הקטנים. שום דבר.

<< דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> כן. וככה צעקת גם לפני שנה וחצי.

<< אורח >> רועי כהן: << אורח >>

אמרתי לך את זה גם לפני, ואני אגיד לך את זה גם בפנים. אנחנו ציפינו שאחרי משבר הקורונה, כשאנשים מצאו את עצמם ללא מקור הכנסה, לא דמי אבטלה לעצמאים, לא - - -

<< דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אבל במשבר הקורונה הייתה כאן ממשלה אחרת. הייתה כאן ממשלה אחרת במהלך משבר הקורונה, וצעקת לא מספיק חזק. אין בעיה, אבל אם הוא בא ומבקר, אז שנדע שהאו מייצג לא רק את העצמאים, אלא גם ממשלה מסוימת ודעה פוליטית.

<< אורח >> רועי כהן: << אורח >>

אני לא אומר את זה על שום ממשלה. נהפוך הוא.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מיכל, אני רק רוצה להגיד לך שאני קיבלתי ביקורת בהיותי פה הרבה שנים יושב-ראש ועדת הכספים, והייתי חבר בקואליציה. קיבלתי ביקורת מחבריי בקואליציה שקיימתי פה דיונים שלא היו לרוחה של הממשלה, אבל קיימתי את הדיונים. זה אני.

<< דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא בא להפחית מכבודך וממקצועיותך. לחלוטין לא. אני רק אומרת.

<< אורח >> רועי כהן: << אורח >>

מאחר שהתייחסו פה לאזרחי מדינת ישראל, אני רוצה להתייחס למי שאני מייצג אותו, ציבור העצמאים ובעלי העסקים, למעלה מ-600,000 איש שלובשים כל בוקר שכפ"ץ ויוצאים להביא את הפרנסה שלהם. וברגעים אלה, הם מרגישים בדיוק מה קורה, שהם הפרה החולבת של המדינה. כשרוצים להעלות מחירים למי מגיעים, בסופו של דבר? לעצמאים ובעלי עסקים.

הארנונה – טייס אוטומטי. איפה נשמע דבר כזה, שבאופן שרירותי יעלו פה ארנונה בלי להגיד מה זה נותן לי. יש לי עסק בעיר – אני מקבל חינוך? אני מקבל גני ילדים? אני מקבל רווחה? מה אני מקבל? גם חניה לא נותנים לך. אז בסופו של דבר, אתה מרגיש כמו פרה חולבת. אותו דבר במים, אותו דבר בחשמל, אותו דבר בעלויות הדלק. אם אתם מעלים מחירים, תבואו עם תוכנית, תבואו עם פחת מואץ, שלא יהיה פה פחת על סוס וחמור ולא יהיה פחת על ליפט במוסך, שבצורה כזו או אחרת תהיה הכרה בהוצאות.

אדוני היושב-ראש, כשאדם מגיע לתקן לך את המזגן או מגיע להיות חשמלאי, הוא לא בא עם קורקינט, הוא לא בא עם אופניים, הוא בא עם רכב. הרכב שלו מוכר בהוצאה רק ב-45%. למה? ככה. אף אחד לא נותן על זה תשובות. אז מצד אחד אתם יודעים לחלוב מאיתנו חשמל, מים, ארנונה והכול, אבל כשצריך משהו שהוא לייצור הכנסה, אתה לא יודע לעשות רפורמה. אתה לא יודע לעשות רפורמה בארנונה העסקית. ואני אגיד למיכל שיר פה, דרשנו דיונים על ארנונה עסקית ודרשנו הכרה בהוצאות רכב, ואתה קיימת דיון וגרמת להם בצורה כזאת או אחרת.

ברגעים אלה, יושבים עשרות אלפי עצמאים ועושים עסקאות בבית קפה או במסעדה, מייצרים הכנסה, אם זה שמאי, אם זה יועץ מס, אם זה רואה חשבון, אם זה סוכן ביטוח – שקל אחד של הקפה לא מוכר להם. למה? כי מדינת ישראל החליטה לפגוע בעצמאים, והחליטה שהם רק פרה חולבת.

נמצא פה שר הכלכלה ואני אעיד. בשמונה בבוקר, אני אפילו עוד לא התעוררתי, יום שישי, הוא מרים אותי לשיחה עם כל הצוות שלו ואומר לי, רועי, מה עושים כדי לעצור את עליית מחירי החשמל. זה שר כלכלה שהגיע בצורה כזאת או אחרת לעבוד, ובשמונה בבוקר הדבר הראשון שמעניין אותו זה מה יהיה עם מחירי החשמל ואיך הם ישפיעו. הוא דרש ממני נתונים על איך זה ישפיע על ציבור העצמאים, על איזה ענפים. אמרתי לו שזה על המסעדות, על אולמות אירועים, בריכות ומרכזי ספורט, על כל הענפים - - -

אנחנו מצפים שהוועדה הזאת תשים לצד כל עלייה גם תג מחיר איך עוזרים. אתה לא יכול לבוא רק עם עלייה. אתה בא עם עלייה – אתה תוריד פחת מואץ. אתה בא – אתה תכיר בהוצאות. אתה כל הזמן רק תיקח מזומנים ולא תעזור בתזרים המזומנים. צר לי על הוויכוח עם מיכל שיר. אני א-פוליטי. לא באתי לייצג פה אף אחד. באתי לייצג את ציבור העצמאים. שבע שנים. היום בחרו אותי אחד מאנשי השנה של ישראל היום. תאמין לי, אני בא לפה בהתנדבות מלאה כדי לייצג את ציבור בעצמאים ובעלי העסקים, ואני רואה לנגד עיניי רק דבר אחד, שהאנשים האלה לא יהיו שקופים יותר. וכשהוועדה הזאת הייתה בראשותך, לא היינו שקופים. ידענו להילחם מול פקידות האוצר. ידענו גם בזמן משבר הקורונה. קיבלנו גב, ואנחנו דורשים את הגב הזה בחזרה כדי שנוכל לדרוש ולהתעמת איתם.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אנחנו מזמינים אותך לישיבות, ואתה תקבל את רשות הדיבור. שקוף לא יהיה פה אף אחד.

<< אורח >> רועי כהן: << אורח >>

תודה רבה, אדוני.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חשוב גם שבעלי העסקים ייקחו בחשבון את האזרחים הפשוטים, כי בסופו של יום, הם הצרכנים שלהם והם הנושאים בעול.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה. דיברנו הרבה על החשמל. אני רוצה לעבור תיכף לעניין מחירי המזון וכולי. נראה לי שרשתות השיווק והיצרנים העלו מחירים בלי פרופורציה. במציאות הזאת, אפילו אם אנחנו לוקחים את נושא הכלים החד-פעמיים – הטילו מס והעלו את המחירים, הרבה יותר מהמם. זה נראה כאילו הייתה חגיגה כזאת. אנחנו צריכים לקיים על זה דיונים ולחשוף את הדברים האלה, שהעלו מחירים שלא בצדק.

שרון ניר, בבקשה.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, קודם כל, חשוב לומר שעליית המחירים במדינת ישראל החלה בשנת 2009, עלייה לינארית חזקה מאוד. ודווקא בשנה וחצי האחרונות, קצב העלייה ביחס למדינות אחרות בעולם הוא לא מהגבוהים שהיו.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

זה לא נכון.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, עכשיו אני מדברת. אני רוצה, בבקשה, לצטט כתבה מ-8 בדצמבר שמדברת על מדינות ה-OECD. ה-OECD בדק ומצא כי ביחס לעולם, מדינת ישראל נמצאת במקום הראשון מבחינת עליית מחירים, בעלייה הכי מתונה במחירי המזון בשנה וחצי האחרונות. אלה נתונים שלא אני אמרתי, אלא אמר ה-OECD.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

זאת אומרת, הכול בסדר?

<< דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, לא. אני חושבת שצריך לעשות. מכאן אני מבקשת ממך, אדוני, לעבור לנושא יוקר החשמל שעליו אנחנו מדברים הבוקר כי בעיניי זה מאוד חשוב שאתה מקיים על זה דיון.

כשאני שומעת פה את רשות החשמל וגם את מנכ"ל חברת החשמל, והציפייה שלי מאיתנו, קואליציה ואופוזיציה, ובכלל מהבית הזה ובטח מהממשלה שמקבלת את ההחלטות, וממך, אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, אני חושבת שהנושא הזה צריך להישקל בכובד ראש, מאחר שצריך להסתכל על זה באופן ארוך טווח ומאחר שכולנו מבינים שבשנת 2025 אנחנו הולכים לכיוון של התבססות על ייצור חשמל מגז. לכן, בהסתכלות ארוכת טווח, צריך למצוא פה קונץ-פטנט שזה לא ייפול, לא על העסקים ולא על האזרח הפשוט. וצריך לייצר סוג של מנגנון שלוקח בחשבון את ההורדה שתהיה בשנת 2025.

זו הציפייה מהבית הזה מול רשות החשמל ומול כל הגופים הרלוונטיים, כי הציפייה מאיתנו היא שניתן החלטה שדומה למה שעשו עם מס הבלו שהוא עד פברואר. נציג משרד האוצר פה בטח ידבר. מס הבלו עם הדלק. זה בדיוק הפתרון שנדרש מאיתנו כרגע, לחשוב בצורה יצירתית, לעשות. אני מברכת על הפתרון שקיבלה ממשלת השינוי. ועכשיו מצופה מכם לקבל פתרון דומה ביחס למחירי החשמל. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה. אדם בלומנברג מההסתדרות, בבקשה.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

שלום, נעים מאוד. אני אדם, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות. אני רוצה לדבר על הפריזמה הרחבה יותר של יוקר המחיה. דיברנו על זה. אנחנו המדינה השלישית מלמעלה ביוקר המחיה הבסיסי. ולכן, אם אנחנו מדינה כל כך יקרה, גם שיעורי גידול מתונים מלכתחילה, זה לא אומר שאין פה בעיה שורשית שצריך לטפל בה.

חוץ ממחירי החשמל, גם הדלק. השבוע מחיר הדלק עלה ל-7 שקלים. הארנונה עלתה ב-1.4%. המים ב-3.4%. כל הדברים האלה מגלגלים ומייצרים לנו סחרור אינפלציוני שישפיע על העסקים וישפיע בסופו של דבר על סל הצריכה הבסיסי של כל אזרח ואזרח במאות שקלים. החלטת הריבית היום תשפיע על עוד מאות שקלים בהחזרי המשכנתאות לציבור האזרחים במדינת ישראל, ואלו דברים שצריכים להיות על שולחן הממשלה.

אני מזכיר שעברנו מערכת בחירות שבה נושא יוקר המחיה היה הנושא הראשון בסדר העדיפויות. מעבר לביטחון, מעבר לחינוך, זה היה הנושא הראשון. לצערי, הממשלה הנכנסת, עם הסכמים קואליציוניים של 600 סעיפים, רק חמישה סעיפים מתוכם דנים ומתעסקים ביוקר המחיה. ואני חושב שהממשלה הזאת צריכה לשים את זה בראש סדר העדיפויות בסדר-היום של הממשלה.

ההסתדרות בראשות ארנון בר-דוד, שמה תוכנית כלכלית סדורה לטיפול ביוקר המחיה. אני חושב שלממשלה יש הרבה כלים ויש הרבה משאבים בשביל לטפל ביוקר המחיה. ואני אומר שוב, האינפלציה הנמוכה יחסית ביחס למדינות העולם מטעה. ההסתדרות משקיעה עשרות מיליוני שקלים בשנה האחרונה בשביל למתן את יוקר המחיה לחברים שלה, בין אם זה בקרן סיוע הדדי לחברי הסתדרות שנקלעו למצוקה כלכלית, ויש לצערי לא מעט כאלה, בין היתר ב-40 מיליון שקל לסלי צריכה מסובסדים, לחיתולים, למזון, לציוד לבית-ספר ומוצרי צריכה בסיסיים נוספים. ובנוסף, אנחנו פועלים להשיק סופר חברתי בקרוב.

בנוגע לרשתות השיווק – יש לנו פה ממשלה בראשות מפלגת הליכוד ואני רוצה לצטט את ז'בוטינסקי ולדבר על חמשת המ"מים: מזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא. בעולם המזון אנחנו מנסים לקדם דווקא הכנסה של ייבוא מקביל ופתיחה לתחרות. ההסתדרות רוצה לטפל בסוגיות של יוקר מחיה וריכוזיות, ואנחנו רואים שאחד החסמים המרכזיים הוא דווקא משרד הבריאות, גם בהכנסת מזון - - - מצרפת וגם ברפורמת התמרוקים. כרגע, משרד הבריאות הוא אחד הגורמים המעכבים המשמעותיים.

לגבי מעון, משבר הדיור ויוקר המחיה – זו סוגיה ברורה והיא על הפרק, ואין ספק לגביה. אבל המדינה בצד השני מפקירה את הדיור הציבורי ולא נותנת פתרונות לשכירות ארוכת טווח.

מורה – תשלומי החינוך, מלבד הסוגיה של חינוך חינם מגיל לידה עד שלוש, יש לנו גם הוצאות אחרות של הורים עובדים, גם בתשלומי התל"ן והשתתפות הורים וגם בנוגע לנקודת זיכוי לגיל 6 עד 12 שניתנה בשנה החולפת וצריך להאריך אותה גם השנה.

מרפא – סל התרופות, בעיקר לאוכלוסיית הגמלאים, יש טיפולי שיניים מסובסדים רק מגיל 72 ולא מגיל 67 או גיל הפרישה. כנ"ל לגבי הנחות בסל התרופות – רק מגיל 72, ולא מגיל 67. המדינה יכולה לטפל בזה. ההחלטות לגבי הגיל היו שרירותיות והן עברו כתוצאה מהחלטה תקציבית בלבד. אני חושב שהאינדיקטורים שנראה השנה גם לגבי היתרה העודפת של עשרות מיליוני שקלים, וגם לגבי הירידה התלולה מאוד ביחס חוב-תוצר, תחייב את המדינה להרחבה פיסקאלית. ובצד השני, בצד של ההכנסה המדינה יכולה לטפל בהעלאת שכר המינימום, בהגדלת מענקי עבודה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה. אני לא מהליכוד, ואין לי את המ"מים של ז'בוטינסקי.

<< דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> זה בסדר, אדוני היושב-ראש. גם לליכוד אין יותר את המ"מים של ז'בוטינסקי.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

לא דיברתי על הליכוד. דיברתי עליי. את רק שומעת ליכוד. אני לא הייתי אף פעם בליכוד. את היית. לי אין את ז'בוטינסקי ויש לי את המ"מים האלה בכל מקרה ובכל צורה וממקומות גבוהים יותר. ואני רוצה לומר לכם, הוזמנו רשתות השיווק – נמצא מישהו מרשתות השיווק. הוזמנו היצרנים הגדולים – יש מישהו מהיצרנים הגדולים?

<< אורח >> רון תומר: << אורח >>

אני מייצג אותם, ודודי מנביץ', יושב-ראש איגוד המזון, איתי ביחד. יש לנו הרבה מה לספר ולומר.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני אאפשר לכם. חשוב לי מאוד לדעת לגבי זה, ואני אזמין את רשתות השיווק לעוד ישיבה. ואם הם לא יבואו, אז הם לא יבואו יותר לוועדת הכספים, גם כשהם יצטרכו אותנו. לא יכול להיות שאנחנו מקיימים את הדיון בעניין הזה כשהדבר הזה צריך להיות כאן על השולחן, וצריך לדעת למה רשתות השיווק שמקבלות מוצר ב-3 שקלים מוכרות אותו ב-20 שקלים. אנחנו נרצה לדעת את הדברים האלה. הרי יש פה הרבה מרכיבים לעליית המחירים, שאף אחד מהם לא מובנת. אנחנו לא נפסיק את הדיון בעניין הזה עד שהמחירים ירדו, ואנחנו נחזור אלייך, גב' לויפר, לגבי עליית מחירי החשמל.

חה"כ אחמד טיבי, בבקשה.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

תודה. זה יהיה קצר ויכול להיות שזה נאמר, לגבי האופציה של תוספת יוקר שלא קרתה כבר יותר מ-20 שנה, כאשר שיעור האינפלציה כשזה קרה אז היה 6.5% לכל עובדי המשק.

<< אורח >> רון תומר: << אורח >>

האינפלציה הייתה מעל 8%. התוספת הייתה 6%.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

נדמה לי שאז זה היה 6.5%.

<< אורח >> רון תומר: << אורח >>

8%.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

מכובדי השר,יכול להיות שיש בעלי עסקים שיתנגדו להצעה הזו. אבל אני חושב שאחד הכלים זה תוספת יוקר לכל עובדי המשק. אני מתחבר למה שנאמר כאן על טיפולי שיניים וסל תרופות לגבי גיל 67, אבל בואו נתרכז בתוספת היוקר כהצעה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מאה אחוז. תודה רבה. מי מהיצרנים? רון, בבקשה.

<< אורח >> רון תומר: << אורח >>

קודם כל, אמרת נכון, אדוני. יש פער בין המחירים שהיצרנים מוכרים לרשתות השיווק ובין מה שרשתות השיווק מוכרות לציבור. שכולם ידעו, חוק המזון מונע מהיצרנים לקבוע את המחיר. הם מוכרים את המחיר לקמעונאי והקמעונאי מחליט מה המחיר לצרכן.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

יכול להיות שרשתות השיווק לא באו לדיון הזה בגלל שהם פחדו שתהיה ביקורת, שהמחירים אצלם שונים?

<< דובר_המשך >> רון תומר: << דובר_המשך >>

אני לא רוצה לדבר בשמם. אני רק יכול להגיד לאדוני שבעשור הקודם כשמחירי המזון של היצרנים ירדו ב-7%, ההוזלה לא הגיעה לציבור. למה? אני לא יודע לענות וגם אסור לי להתערב במחירים לצרכן – לא לי, ליצרנים שלי. אסור לפי חוק המזון להתערב ולקבוע את המחיר לצרכן. קובעים את המחיר לקמעונאי - - -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אבל אתם יודעים שיש מוצרים שהעלות שלהם היא מספר שקלים בודדים, ובסוף זה מגיע לחנויות ומגיע לצרכן במחירים אסטרונומיים.

<< דובר_המשך >> רון תומר: << דובר_המשך >>

יותר מזה, אדוני. אם מוצר של יצרן מוביל שלנו עולה 14 שקל, והמותג הפרטי נמכר ב-11 שקל, תאר לך מה יקרה כשהמוצר המוביל ירד ב-3 שקלים. המותג הפרטי ירד ברשת גם. לא בטוח שזה באינטרס של כולם. שלנו כן, לא שלהם. אבל זה דבר אחר.

סקירה קצרה בנושא המזון – הרבה פעמים אנחנו שמים את היצרנים על המוקד לא לצורך. לקחתי כנקודת ייחוס את 1 בינואר 2020, זה בדיוק העולם של לפני הקורונה, בשלוש השנים האחרונות. זה נכון שחומרי גלם עלו וירדו, אבל אתה מסתכל על כל התקופה. תירם עלה ב-63%, חיטה עלתה ב-60%, פלדה עלתה ב-58%, פולי סויה עלו ב-55%, סוכר עלה ב-55%. מצד שני, עלויות – דיברנו על חשמל. במצטבר, בשלוש השנים האחרונות, כולל העלייה הנוכחית, החשמל עלה ב-19.1%, המים עלו ב-5.14%, הארנונה עלתה בכמעט 5%.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

בכמה זמן?

<< דובר_המשך >> רון תומר: << דובר_המשך >>

על פני שלוש שנים, מינואר 2020. במשך שנתיים ומשהו, היצרנים לא העלו מחירים, אדוני. זה היה בגלל התחשבות בקורונה. כן, זה היה קצת גם כי המחאה החברתית הפחידה אותם. זה נכון. אבל פחד הוא לא גורם ממתן מחירים, כי בסוף, כשהכול רותח והדברים עולים, יש גבול לכמות הפחד. המטרה שלנו, שמחירים לא יעלו, היא לפתור את הבעיות המבניות הנוספות במשק.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מה אתה מציע לעשות? אנחנו יודעים שהמחירים עולים.

<< דובר_המשך >> רון תומר: << דובר_המשך >>

אני אגיד עוד שתי מילים על מה קרה מסביב, ואז זה.

מדד המזון של האו"ם אומנם ירד בחמשת החודשים האחרונים ב-20%, אבל הוא עלה קודם בכמעט 70% או 60% ומשהו. אנחנו מדברים על עלייה של כמעט 40% במצטבר. גם ההובלות ירדו לאחרונה, ועדיין, לפי מדד Drewry, שזה המדד העולמי, הן עלו ב-15% מתחילת 2020. ותזכרו שזה מדד על כל העולם. ההובלות ירדו בעיקר בסין. באגן הים התיכון אתה לא רואה שינויים גדולים בהובלות.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מה אתה מציע? בוא נתחלף רגע בתפקידים. אתה עכשיו יושב-ראש ועדת הכספים, אתה צריך לעמוד מול הממשלה. מה אתה מציע לעשות? יש פה את שר הכלכלה שרגיש לנושא החברתי.

<< דובר_המשך >> רון תומר: << דובר_המשך >>

שר הכלכלה הוא שותף, ואותי הוא לא תפס ב-8:00 בבוקר כי אני משלים שעות שינה ביום שישי. אבל ב-10:00 דיברנו ארוכות והוא שותף.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מעכשיו אל תתקשר ביום שני ב-8:00.

<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> מ-10:00 מעכשיו.

<< אורח >> רון תומר: << אורח >>

אני משלים שעות שינה, אדוני, אחרי ארבע שעות בלילה כל יום.

אני מציע וקורא, קודם כל, לממשלת ישראל לשמר את תעשיית המזון בישראל כי אנחנו יודעים שבכלכלה הנושא של בטיחות מזון הוא דבר חשוב. מה אני עושה כדי שהמחירים לא יעלו? בחומרי גלם אני לא יודע לטפל. אני יודע לטפל בעלויות הממשלתיות של התשומות, כמו למשל, בנושא רשות החשמל, שיש עוד תשובות טובות שהם צריכים לתת. זה גוזר את מחיר המים, כמו שאמר אחד מחברי הכנסת הנכבדים. בארנונה אני מתחיל לטפל במקדם התייעלות בארנונה כדי שהארנונה לא תמיד תהיה טייס אוטומטי למעלה. זה פוגע גם באזרחים, אבל גם בעסקים, וכידוע, הארנונה העסקית עוד מסבסדת את הארנונה הפרטית, וזה אבסורד בפני עצמו בהקשר הזה.

אני מטפל בחקלאות. אני רוצה לשמור חקלאות ישראלית. אבל השיטה היום, שהחקלאות מסובסדת דרך מחיר המוצר היא לא נכונה. כל העולם לא עובד ככה. אתה יודע, אדוני, אומרים לי, הגבינות בצרפת זולות יותר, אבל החלב, שזה חומר הגלם העיקרי ליצרני המזון, עולה כחצי בצרפת לעומת ישראל. אני רוצה לשמור על הרפתות. מדינת ישראל צריכה להכניס יד לכיס, ובסבסוד ישיר לדאוג לרפתות. אבל כשאני קונה חלב יותר - - -, איך אני יכול להתחרות עם כל העולם?

עם כל הדברים האלה אני מעלה את הפריון במשק. דיבר ידידי רועי על פחת מואץ, על הכנסת מכשור ורובוטיקה. בנושא הזה אנחנו משק בפריון נמוך, ולכן גם הדבר הזה יקר. וכמו שאמר ידידי דודי מנביץ – תזכרו את המע"מ הממוצע על מזון. כל העולם יודע שמזון הוא דבר מיוחד וחשוב ולכן המע"מ על מזון הוא לא שווה למע"מ הרגיל במדינה. המע"מ הממוצע על מזון באירופה הוא 9%. בבריטניה הוא 0%. בישראל הוא 17%. רק זה הוא פער של 10%. נכון, מע"מ הוא הכנסה חשובה למדינה, אבל בסוף זה money out of pocket ישיר.

אם ננטרל את המע"מ, נוריד את התשומות, נעלה את הפריון, אני מבטיח לך שלא רק אנחנו כיצרנים לא נעלה מחירים, ואולי אפילו נוריד, אלא נחזק את התעשייה בישראל כך שישראל תהיה תלויה רק בעצמה.

<< אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>

לצערי, לרוב, הורדות מע"מ מתגלגלות ליצרנים.

<< אורח >> רון תומר: << אורח >>

סליחה, אבל עלויות שכר בהחלט מתגלגלות ליצרנים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

רון, אני לא מסכים. אני מאוד מכבד את ההסתדרות, והכול בסדר, במיוחד שהבאת את ז'בוטינסקי. אבל קיבלת הרבה זמן לדבר, ואני רוצה להתקדם. חה"כ יבגני סובה, בבקשה.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מתנצל, נאלצתי לצאת לדיון בוועדה המסדרת. היה שם דיון סוער. דרך אגב, אין הצבעות לגבי חלוקת התפקידים בוועדות. אני רוצה להגיד דבר אחד לגבי החשמל.

במהלך הכנסת הקודמת והקודמת לה, כשהיינו בקורונה, ניהלנו בוועדת הכלכלה מספר דיונים סביב הרפורמה בנושא החשמל. חברת החשמל יודעת שעד סוף 2025 אנחנו נעבור לגז טבעי, ואנחנו יודעים שהמלחמה, כך לפחות לפי ההערכות, לא הולכת להסתיים, אז אני מבקש ממך ואולי גם מיו"ר ועדת הכלכלה – ואנחנו לא יודעים מי הוא יהיה – פשוט לקיים מספר דיונים בנושא החשמל. פחם זה לא גז נוזלי. אפשר לאגור גם בתקופה הקרובה. אם אנחנו יודעים שבשנה הקרובה נצטרך את הפחם, אז אולי לנצל את העליות והירידות בפחם כפי שאנחנו חווים גם בשוק העולמי.

אני רוצה להדגיש את הורדת את נושא הורדת מס בלו על הפחם שנעשה על ידי שר האוצר הקודם, אביגדור ליברמן. זה כן מיתן את המחיר. לא חייבים להגיד את זה רק בטקס החלפת השרים, כמו ששמענו מהשר סמוטריץ', שאמר ששר האוצר היה טוב.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני חולק עליו.

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זכותך לחלוק, אבל עובדה שיש דברים אובייקטיביים שמשפיעים על המחירים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני מקבל את ההצעות האלה.

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מדינת ישראל היא מדינה קטנה, אבל יש לה מקום לפחם בתקופה הקרובה, כשלפי כל ההערכות המלחמה לא הולכת להיגמר בחודשים הקרובים.

<< אורח >> רון תומר: << אורח >>

מדד הפחם ירד ב-50% בחצי השנה האחרונה, אמרתי כשהיית בחוץ.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז זאת סיבה לרכוש פחם.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לא קיבלנו התייחסות לזה?

<< אורח >> רון תומר: << אורח >>

לא. לא קיבלנו.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> דבר שני, אדוני, אתה אמרת, לא ייתכן שרשתות השיווק יקנו ב-3 שקלים וימכרו ב-20 שקל. אדוני, אני מכיר את הגישה שלך ואת הדאגה שלך לחלשים, חמלה וכל הדברים האלה – אבל זה שוק חופשי. כל עוד אנשים יקנו ב-20 שקל, אנשים ימכרו ב-20 שקל. ולכן, בשנה וחצי האחרונות ניסינו גם ברפורמה בייבוא – ואני שמח ששר הכלכלה החדש יושב פה. אני מברך אותך, ניר, ידידי.

<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> תודה רבה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני בירכתי אותו קודם בשמך.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אה, בסדר גמור. אם בירכת בשמי, אני רגוע.

אני בטוח שהוא ימשיך ברפורמה בייבוא. אני חושב שהיא אחת הרפורמות החשובות. זה שוק חופשי. אם אתה רוצה שאנשים לא יקנו ב-20 שקל, תפתח עוד כמה והמחיר ירד גם ל-8 שקלים. אתה לא יכול לתת כסף לאנשים ולהגיד, תקנו ב-20 שקל, נעזור לכם. לא. אתה צריך לעשות ייבוא מקביל, בדיוק כפי שתכננו והתחלנו לקיים ברפורמה בייבוא. ככה פועלים בשוק החופשי, ואנחנו שוק חופשי.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני מסכים איתך שאנחנו שוק חופשי, ואני מסכים איתך שלא צריך להתערב יותר מדי. אבל אני לא מסכים איתך שמה שאנחנו עושים הוא שחור-לבן. הרמב"ם אומר שצריך ללכת על האמצע.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> איזונים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

דע לך שיש חקלאים בארץ, והחקלאות תיפגע אם הרפורמה הזאת תהיה כמו ששר האוצר הקודם עשה אותה.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מדבר על הרפורמה בייבוא?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

בחקלאות.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא נגעתי בחקלאות. אני דיברתי על הרפורמה ברשתות השיווק. וכשאתה רוצה להביא רשתות גדולות ולהגדיל את ההיצע – ככה זה עובד.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אבל יבגני, אני רוצה לדעת ומותר לי בוועדת הכספים במדינת ישראל לדעת למה רשתות השיווק, חלקן או לפעמים כולן, גובות - - -

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא מותר, חובה עליך לדעת וגם להזמין את נציגי רשות התחרות. וגם לראות אם אין קרטל בין הרשתות. בוודאי, זה תפקידה של הוועדה וגם של ועדת הכלכלה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

לכן אמרתי, הם הוזמנו ולא באו. אני רציתי לברר את זה. אני אקיים דיון על העניין הזה, ואני רוצה לדעת למה זה קורה, כמו שאני רוצה לדעת על דברים נוספים.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני חייבת להגיד רק משפט אחד על מה שאמרת. אמרת שאנחנו חייבים להתערב במידה מסוימת, ולא יותר מדי. אני חושבת שחובה על ועדת הכספים ועל רשויות הממשלה להתערב בכל דבר שיבטיח לאנשים שיאכלו ויחיו בכבוד, ולא יהיו רעבים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

זה מה שאני עושה. בסדר גמור.

<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> זה המצב שאנחנו נמצאים בו כיום. אנשים רעבים ללחם. אנשים יושבים בקור.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה.

<< אורח >> אורן בוטא: << אורח >>

אני אורן בוטא, יו"ר תנועת העצמאים. קודם כל, אני מברך על הדיון הזה. אני מברך את ניר, מברך אותך, מר גפני.

עם ישראל נושא עיניו אלינו לפני החורף הקשה ביותר שיכול להיות לנו אחרי עליות חשמל, עליות דלק, עליות ארנונה, עליית ריבית שהתבשרנו עליה. ונבחרי הציבור צריכים לתת גם את הדעת וגם לתת לנו פתרונות. אנחנו נדחוף. ואני בטוח שבממשלה החדשה, אחרי שנה וחצי קשות מאוד, ומבחינה כלכלית, העצמאים לפחות, ואני מייצג אותם, הרגישו מופקרים, שכלל הציבור בכלל והעצמאים שמשלמים 60% מהמיסים במדינה הזאת, נקבל פתרונות. ושלאף אחד לא יסגרו את החשמל, שלאף אחד לא יסגרו את המים. וזה מה שהציבור בישראל רוצה לדעת.

ואני מקווה, מר גפני, שיהיו דיוני המשך בנושא יוקר המחיה, כי זה לא ייסגר היום, זה לא ייסגר בשבוע הבא ולא בחודש הבא. יש שנים קשות לפנינו, ואנחנו צריכים לראות את האור בקצה המנהרה. אני מברך פה את כולם, ותבואו גם לדיונים הבאים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה. אלחנן פלהיימר, מהתאחדות הסטודנטים, בבקשה.

<< אורח >> אלחנן פלהיימר: << אורח >>

שלום. קודם כל, בהצלחה גדולה בתפקידך, הרב גפני. ותודה רבה גם לשר הכלכלה ניר ברקת שנמצא כאן. אני אלחנן פלהיימר, אני יושב-ראש התאחדות הסטודנטים הארצית. אני מייצג למעלה מ-350,000 סטודנטים מתל חי ועד אילת. כמובן שיוקר המחיה פוגש גם אותנו, את ציבור הסטודנטים במדינת ישראל, בחשמל, בדיור, בשכר לימוד, בסופרים, בתחבורה ציבורית, בדלק. לשכור דירת חדר בתל אביב עולה 3,000 שקל – או ברמת גן, לא משנה, גם בפריפריה המחירים עולים.

אני רוצה לתת לכם קצת נתונים מסקר הסטודנט שהוצאנו. ענו עליו למעלה מ-15,000 סטודנטים. 20% מהסטודנטים במדינת ישראל כיום לוקחים הלוואה. כ-50% נעזרים בהורים שלהם, בממוצע ב-2,000 שקלים בחודש. זה יוצר פה פערי מעמדות מטורפים. סטודנטים שלא יכולים להיעזר בהורים שלהם, או שהם לא נכנסים לאקדמיה מלכתחילה או שהם נושרים מהלימודים שלהם. אנחנו מדברים על אוברדרפט של 1,000 שקלים בחודש. סטודנט מכניס 5,000 שקלים בממוצע, ומוציא לפחות 6,000 שקלים בחודש. מה שמוביל אותנו, את כולנו, לקחת הלוואות ברמה שוטפת. הריביות, כמו שאתם יודעים, עולות, ואז אנחנו משלמים ומחזירים יותר ויותר.

הנתון שהכי מדאיג אותי – וכמו שאמרתי, יש היום קרוב ל-400,000 סטודנטים בישראל – שליש מאלו שענו על הסקר אמר שאם הייתה לו הזדמנות הוא היה עוזב את מדינת ישראל. דור העתיד של מדינת ישראל, וכל הזמן אומרים שדואגים לנו ומנסים לעזור לנו – שליש מהסטודנטים ענו שאם הם היו יכולים לעזוב, הם היו עוזבים. אנחנו מדברים פה על למעלה מ-150,000 סטודנטים שאם הייתה להם אפשרות, הם היו עוזבים את המדינה שלנו מחר בבוקר. וזה הכי זעזע אותי.

מבחינת פתרונות – יש כמה דברים שאנחנו מציעים, ואני מברך את הממשלה החדשה, אני מאמין ומקווה שנעבוד בשיתוף פעולה פורה. כמו שאתם יודעים, בארצות-הברית מחקו הלוואות לסטודנטים במאות מיליוני שקלים. הלוואי שזה יקרה גם כאן. כבר פעלתם ועשיתם, הגשתם הצעת חוק של 50% הנחה בתחבורה ציבורית לסטודנטים, דבר מבורך. ארנונה – אנחנו חושבים שיש מקום לעשות הנחה רוחבית בארנונה בכל הרשויות המקומיות לסטודנטים במדינת ישראל. אנחנו שוכרים דירות. 70% מאיתנו שוכרים דירות היום ברחבי המדינה, ואנחנו משלמים הון תועפות.

מעונות סטודנטים – יש היום בסך הכול 6% של מעונות סטודנטים במדינת ישראל. יש היום בסך הכול 25,000 מיטות של מעונות סטודנטים. הממוצע ב-OECD הוא 17%. אנחנו מדברים על פער של עשרות אלפי מיטות. וגם הרבה מאוד מהמעונות הקיימים נמצאים במצב זוועתי.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> האם מחירי המעונות מבוקרים?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

רבותיי, אנחנו צריכים להתקדם.

<< אורח >> אלחנן פלהיימר: << אורח >>

שתי נקודות אחרונות. לשאלתך - - -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

לא. לא לענות על שאלות.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כי המחירים במעונות גבוהים מאוד. אין בקרה על הנושא הזה.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא רק שהם גבוהים. הם גם על הפנים. אני יכולה להעיד ממקום קרוב.

<< יור >> היו"ר משה גפני: <

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]