פרוטוקול מספר 2, הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, 14/02/2023

הכנסת העשרים-וחמש

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 2

מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים

יום שלישי, כ"ג בשבט התשפ"ג (14 בפברואר 2023), שעה 13:30

סדר היום:

<< נושא >> סקירת ראש מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין, עו"ד ענבל משש << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

אליהו רביבו- היו"ר

חברי הכנסת:

ארז מלול

חוה אתי עטייה

אלון שוסטר

מוזמנים:

לינא סאלם

–

עו"ד, ייעוץ וחקיקה משרד המשפטים

יוסי דיין

–

משנה למנכ"ל, משרד החוץ

זיו בילאוס

–

מנהל מחלקת קש"חוזרים, משרד החוץ

ענבל משש

–

ראש מנהל זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

משה נקש

–

מנהל אגף בכיר סיעוד, רשות האוכלוסין וההגירה

תמר להבי

–

מנהלת תחום פ"א, השמות ארציות ברשומ"ק, משרד הרווחה והביטחון החברתי נועה נאמן

–

עו"ד, יחידת הממונה על זכויות עובדים זרים, משרד העבודה יאיר גדרון

–

המוסד לביטוח לאומי

גדעון זעירא

–

מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אבשלום וילן

–

ח"כ לשעבר, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

יונתן דמרי

–

תנועת המושבים, חקלאות

אורן לזימי

–

מנהל רגולציה, ארגון מגדלי החזירים

תומר ורשב

–

עו"ד, משרד עו"ד תומר ורשב

אברהם סלומה

–

ארגון אנש"ים

יצחק שמואלי

–

עמותת אנש"ים, ארגון נכי שיתוק מוחין

משה רוטמן

–

מנכ"ל עמותת בית חם לילדי SMA ומונשמים+יו"ר מהלב רמי סלהוב

–

מוביל מאבק -כנגד נטישת עובדים זרים בסיעוד

איתן בנימין

–

השדולה הישראלית למען קשישים והעמותה לקידום זכויות הסיעודיים עינת קולמן

–

מובילת מאבק כנגד נטישות וסחיטות עובדים זרים בסיעוד יריב שוריאן

–

יו"ר עמותת אחיעוז חברת כ"א לסיעוד, לשכות פרטיות לסיעוד דפנה שגל פודור

–

עו"ד, מטה מאבק הסיעודיים בישראל

מאיה גור בנדס

–

עו"ד, הזדקנות בכבוד

חנן טל

–

מנכ"ל עמותת ותק

שמחה בניטה

–

ארגון הנכים

שושנה ברוך

–

פעילה חברתית עמותת מזור, נכים לטובת נכים

רותם שחבר

–

הפורום לביאות ואריות לחולי סרטן ריאה

אלכס פרידמן

–

מייסד ויו"ר נכה לא חצי בן אדם

ארז כהן

–

פעיל חברתי נכה לא חצי בן אדם

מיטל רוסו

–

עו"ד, מחלקה משפטית קו לעובד

ייעוץ משפטי:

אריאל צרפתי - מתמחה

מנהלת הוועדה:

מיכל דיבנר כרמל

רישום פרלמנטרי:

רינת בן מוחה, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת, ייתכנו אי דיוקים והשמטות << נושא >> סקירת ראש מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין, עו"ד ענבל משש << נושא >> << דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

חבריי, חברי הכנסת, מנהלת הוועדה, ומוזמנים נכבדים כולכם. צוהריים טובים לכולם בעזרת ה'. אני מבקש ברשותכם לפתוח את דבריי כאן ולנצל מעל בימה זו כדי לשלוח את תנחומיי מקרב הלב, אני בטוח שגם בשמכם, למשפחתו של הלוחם הגיבור האמיץ אסיל סואעד ה' יקום דמו, שנפל אמש בעת מילוי תפקידו כאשר הגן בחירוף נפש על חבריו ליחידה, ועל מדינת ישראל כולה. זהו אובדן גדול ובלתי נתפס.

חשוב שנזכיר שהברית בין שבט סואעד האצילה, אשל אסיל הוא החלל ה-17 מקרבה ובין מדינת ישראל אינו מוטל בספק. אני מחבק ומוקיר את כל אזרחי ישראל באשר הם, אשר בוחרים לתרום מזמנם, ומעת לעת מדמם ובנפשם, כדי לסכן ולחרף את נפשם למען בטחון המדינה והצלחת קיומה. בזכות גיבורים כמו אסיל אנחנו יכולים להמשיך ולחיות כאן היום ובכל יום בבטחה ובגאווה.

בבוקר זה, לאחר לילה ארוך של דיונים והצבעות במליאה שהסתיימו בסביבות 8:15 בבוקר, ברצוני לפנות ולנצל את הבמה הזו לחבריי באופוזיציה, ולבקש מהם, אנא, אל תפגעו בדמוקרטיה לכאורה בשם הדמוקרטיה, אל תבזו את הבית המיוחד הזה כפי שראינו אמש כאשר כמה מחברי האופוזיציה פשוט איבדו את העשתונות והתנהגו בצורה ברוטלית בוועדת חוקה ומשפט. זהו לא המקום להתנהג כך בכלל, בטח לא במקום הזה. אני מציע לחבריי לאופוזיציה להגיע לשיח אמיתי, גם כאן בוועדה המיוחדת והמקודשת הזאת, כדי שנוכל לתחזק את הדמוקרטיה האמיתית ואת השמעת דברו של העם, שהוא זה ששלח אותנו לכאן. יש לנו אחריות משותפת לכל אזרחי ישראל, ועליכם ועלינו למלא את חובתנו זו.

התכנסנו כאן לדיון משמעותי ראשון של הוועדה לעובדים זרים. נשמע את הגברת ענבל משש שהיא ראש תחום מנהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה. היא תסקור בפנינו את כלל תחומי העיסוק של המנהל, על כל הענפים הרלוונטיים להעסקת עובדים זרים באשר הם. הוועדה הזו תתכנס באופן תדיר כדי להביא בהקדם לשינוי חיובי של המציאות בשטח, למען כלל האוכלוסיות שזקוקות לכך, ועלינו לזכור שאותם אנשים נושאים עיניהם אלינו ממש ברגעים אלו, ובכוונתי לפעול כדי להיטיב עימם ככל שרק נוכל.

ככל שהזמן יאפשר, אני גם אשמח לתת את זכות הדיבור לשאר הנוכחים שהגיעו במאמץ לא מבוטל. אמנם אנחנו לא ישנו לילה, אבל חלקכם לא באמת יודעים מה זה להנות מלישון לילה שלם. אני מעריך מאוד את הגעתכם, אני רק מבקש שתבינו שהואיל והוועדה הזו נוגעת במגוון מאוד רחב של עובדים זרים, מצד אחד אלה עובדים לאוכלוסיות נזקקות סיעודיים, בין מבוגרים ובין מוגבלי ניידות, מצד שני בתחום החקלאות, המלונאות, ההסעדה, והבניה.

לפיכך, ככל שיוותר זמן, כפי שאמרתי, רשות הדיבור תהיה מצומצמת מאוד לכל דובר אשר נרשם כבר, הוא יוכל להציג את עצמו, את הגוף שהוא מייצג, או את המטרה שהוא מבקש לקדם באמצעות הוועדה הזאת, וזה יצטרך להיות לא יותר מדקה כי תודה לאל התברכנו בנוכחות מאוד נרחבת. הדינמיקה שתתנהל היום היא תהיה קצת פחות דיון, היא תהיה יותר סקירה. בדיונים הבאים, בעזרת ה' אנחנו נצלול לעומק כל פעם לנושא אחד חשוב, כי כל הנושאים שבעטיים אנחנו מתכנסים היום הם חשובים מאוד מאוד מאוד, אבל בכל פעם אנחנו נדון בנושא אחד לעומק, ונשמח לשמוע את אשר על ליבכם. בין נציגי העמותות, לבין זכאי הסיעוד. בבקשה הגברת משש, בהצלחה.

<< דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני יושב הראש, אני רק רוצה מילה אחת. דיברת על האופוזיציה ואני רוצה להצטרף לרוח הדברים שלך, רק לומר, גם לאופוזיציה יש תביעה להוגנות בדיון הקשה והנוקב בנושא הדמוקרטיה, ויחד עם זה כאן, ובחדרים רבים בבניין הזה גם אתמול וגם היום, מתקיים דיון לשם שמיים מקצועי, ענייני, חברי, וכך אני בטוח שיהיה גם בפגישה הזו.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

אני רוצה לייחל לכך, אפילו שזה לא חלק ממש שתכננו, שכל חבריי לאופוזיציה ישכילו להתנהג באחוז מאוד מאוד צנוע ביחס לקוד ההתנהגות שלך, האחריות, וההכלה. אתה יודע להסביר הלכה למעשה מה זה לקבל את האחר, מה זה לנהל שיח גם מול מי שלא חושב כמוך ולא מגיע מאותו צד פוליטי שאתה מגיע. הלוואי וכולנו, אגב כולל גם כלפי חלק מחבריי לקואליציה. אני מחזק את ידיך, ואני מודה על הגישה, ואני מקווה שאני בעצמי אשכיל ללמוד מהתובנות והלך הרוח המאוד נעים שבו אתה מתנהל. גם מאחרי הקלעים בפרסה בשעות שאנחנו מבלים בה, וגם בדיונים עצמם, בוועדות ובמליאה. ישר כוח עצום.

עוד מילה קטנה גם לחברתי אתי, כמו שאמרתי זה לא מהפה אל החוץ, אנחנו התחלנו את הבוקר שלנו אתמול מוקדם, ואנחנו עדיין ממשיכים אותו, והתבשרנו הבוקר שהוא יצלול גם ככל הנראה, לתוך הלילה. לא מובן מאליו, ואני מאוד מעריך את ההירתמות. עזבתם גם וועדות אחרות שאתם אמורים להופיע, גם אני הגעתי לכאן מוועדה אחרת. ישר כח, בהצלחה גברת משש.

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

תודה רבה אדוני יושב הראש, צוהריים טובים, תודה רבה גם לחבר הכנסת שוסטר שאנחנו מכירים מצוין, הוא מלווה, בין יתר הנושאים הענפים שהוא מטפל בהם, הוא מלווה מקרוב את כל נושא העסקת עובדים זרים, גם בחקלאות וגם בענפים אחרים, וכמובן את חברת הכנסת אתי עטייה שיש לנו ממשקים ארוכים וטובים איתה בנושא העסקת עובדים זרים בסיעוד.

אני גם רוצה לברך את הוועדה אדוני, על מיסודה והתכנסותה. כבוד גדול הוא לנו להופיע בוועדה ולתת סקירה בישיבתה הראשונה. אני מסתכלת פה על הנוכחות המאוד מרשימה שבחדר, וזה רק מוכיח בעצם כמה הנושא הזה הוא חשוב וראוי, גם לנו, גם למשרדי הממשלה השונים, גם לציבור הרחב, ובטח לאדוני. את מרבית הפנים אני מזהה מישיבות ודיונים קודמים, אלו אנשים מאוד ערכיים שחשוב להם כל נושא העסקת העובדים הזרים, ואני בטוחה שבישיבות השונות בתחומים השונים, אנחנו נזכה עוד להעמיק ולצלול לכל הדברים.

נמצאים כאן בדיון גם מיטב אנשי המקצוע ממנהל עובדים זרים, אני לא אציג את כולם מפאת קוצר זמן. אנחנו כמובן, אדוני, עומדים לרשות הוועדה כל הזמן, אנחנו נשתף פעולה עם הוועדה באופן מלא ובכל נושא שהיא תראה לנכון. גם מתוך היותנו משרתי ציבור, וגם מהחובה שאנחנו חבים דין וחשבון גם לציבור וגם לכנסת. לפני שאנחנו צוללים פנימה לסקירה עצמה, אני מבקשת לומר כמה מילים לגבי תעסוקת זרים בישראל, זה ייתן את הקונטקסט הרחב של תעסוקת זרים, ואז נתחיל בסקירה שהכנו.

למעשה, בישראל ישנן כמה קבוצות של זרים, כלומר אנשים שאינם בעלי אזרחות או מעמד תושב בישראל. הסקירה שלנו היום תעסוק באותה קבוצת זרים מרכזית, העובדים הזרים שהגיעו לישראל ממדינות שונות באופן מוסדר, קיבלו בכניסתם רישיון עבודה בישראל בענפים השונים. לציין שגם תושבי יהודה ושומרון ועזה המגיעים לעבוד בישראל הם עובדים זרים לכל דבר ועניין. בחוק יש הוראות מיוחדות שחלות בעניינם של עובדים אלו, אנחנו לא נספיק לדבר על הכל היום, אבל בהחלט ככל שיידרש אנחנו נרחיב.

מבחינת ההסדרה בחקיקה, יש שני חוקים מרכזיים אדוני, שמסדירים את שהייתם ותעסוקתם של קבוצת העובדים הזרים. חוק עובדים זרים שמסדיר את תנאי העסקתם של העובדים הזרים, חובות המעסיקים ובפרט את החובה לקבל היתר לשם העסקת עובד זר. בנוסף, יש את חוק הכניסה לישראל, שמסדיר את הכניסה לישראל, את סוגי האשרות, הרישיונות לישיבה לתקופות השונות, והסוגים של הרישיונות והאשרות, כפי שאמרתי, כדי לענות על צרכי המשק.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

והטיפול ביציאתם מהארץ, אסור לשכוח.

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

נכון אדוני. אז כדי לענות על צרכי המשק ובמסגרת האיזונים הנדרשים כדי להעסיק עובדים זרים במדינת ישראל, יש הסדרים מיוחדים שנקבעו לעניין תוקפו של רישיון הישיבה שניתן לעובד הזר. הערכה של רישיון עבודה של עובד זר ניתנה לתקופה של חמש שנים במקסימום, שלא יעלו במצטבר על חמש שנים, ומאורכת כל פעם בשנה נוספת, עד למצטבר של חמש. לכלל הזה יש שני חריגים.

חריג אחד זה נושא הסיעוד, על עובד זר בענף הסיעוד בהתקיים ההסדרים שנקבעו בחוק, וכן לגבי עובדים אחרים שלגביהם נתקיימו נסיבות מיוחדות וחריגות של תרומת העובד הזר לכלכלה, למשק, לחברה וכו'. הבקשות האלו של מעל חמש שנים בענף של תרומה למשק, לא בענף הסיעוד, הן מתקבלות באישור שר הפנים, בהתייעצות עם האוצר ובהסכמת שר הכלכלה.

חוץ מזה, יש הסדרה שהיא לא בחקיקה ראשית או בחקיקה משנית, היא כמובן בהחלטות הממשלה ובנהלים, למשל קביעת מכסות, תכף נרחיב בנושא, שנקבעות בהחלטות הממשלה, יש חלוקה ענפית. המכסות והענפים כל הזמן מתעדכנים בהתאם לצורכי המשק ולהחלטות הממשלה ולמדיניות המאוד רחבה של תעסוקת זרים בישראל.

יש נושאים נוספים שקשורים להתנהלות מעסיקים, תאגידים ולשכות. כל אלו מעוגנים בנהלים של רשות האוכלוסין וההגירה והכל מפורסם בשקיפות לציבור באתר רשות האוכלוסין וההגירה. אז ברשותך, אדוני, אחרי הקונטקסט המאוד רחב אני רוצה לעבור לסקירה שהכנו. כמובן, שאשיב על כל שאלה שאדוני יראה לנכון.

(הצגת מצגת)

כפתיח לסקירה, חשוב לי לתת בריף קצר, תמונה כללית מי אנחנו, רשות האוכלוסין וההגירה ומנהל עובדים זרים. ובהמשך אני אציג את כל הנתונים שישקפו את היקפי הפעילות ואת העשייה.

אפתח בהצגת חזון רשות האוכלוסין וההגירה. החזון הוא המצפן הארגוני של הרשות. הרשות הוא גוף ממשלתי מקצועי בפועל בנושא אוכלוסין והגירה, פועל לשמירת זהותה היהודית והדמוקרטית של מדינת ישראל. התפקיד שלנו הוא לשמור על המדינה כמדינה יהודית, אבל גם כמדינה דמוקרטית, והמתח הזה בין היהודי לבין הדמוקרטי הוא נמצא יום-יום בעבודה של רשות האוכלוסין וההגירה. הרשות היא גוף עתיר שירות. למעשה, אדוני, אני חושבת שזה הגוף הממשלתי הגדול ביותר מבחינת היבטים של שירות מכלל משרדי הממשלה. אנחנו מטפלים ב-9.9 מיליון תושבי המדינה ואזרחיה לאורך כל מסלול חייהם, אנחנו מטפלים בלמעלה מ-11 מיליון זרים הבאים בשעריה מדי שנה, ובכ-300,000 זרים שנמצאים בארץ בכל תקופת שהייתם.

בהזדמנות הזו, אני אציין שאתמול מונה מנכ"ל לרשות האוכלוסין וההגירה, מנכ"ל חדש ומוערך אייל סיסו שמגיע אלינו למשרד החוץ << דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

שכבר נמצא בחפיפה מעשית, לשם כך שלח את סגנו החוץ.

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

מסכימה עם כל מילה, ואייל באמת בעל ניסיון עם משימות הליבה של רשות האוכלוסין וההגירה, ואני בטוחה שהוא יצעיד את הרשות כמה צעדים קדימה לטובת הציבור בכללותו.

מבין תפקידי רשות האוכלוסין וההגירה, כפי שאפשר להתרשם, יש נושא של ניהול מרשם אוכלוסין, ניהול ביקורת גבולות, הסדרת העסקה של עובדים, טיפול בבקשות לקבלת מעמד, טיפול בבקשות לקבל מקלט מדיני, אכיפה על מעסיקי זרים ופלשתינאים, וצמצום שהייה בלתי חוקית על ידי אכיפה על שהות זרים.

מבחינת מבנה ארגוני בבריף קצר, רשות האוכלוסין וההגירה היא יחידת סמך שכפופה לשר הפנים, מבחינה ארגונית, מאורגנת בארבע מנהלים, כל מנהל בהתאם לתפקידים שלו שהוגדרו, מן הסתם מעבר הגבול אחראיים על טיפול במעברי הגבול, מנהל אוכלוסין אחראי על טיפול במרשם ותיעוד, מנהל עובדים זרים אחראי על כל נושא הסדרת העסקת עובדים זרים במדינת ישראל.

לגבי המנהל, יש לנו שלושה תפקידים עיקריים. נושא הרגולציה, נושא השירות, ונושא האכיפה המנהלית שמתבצעים במנהל. המנהל אמון על הסדרת העסקתם של עובדים זרים, גם ירדנים וגם פלשתינאים. בענפי המשק בהם מתירה זאת הממשלה, תוך יישום מדיניות הממשלה ביחס למכסות העסקה ושיטות העסקה, אנחנו גוף ביצועי, אדוני, של הממשלה בכל הקשור לנושא תעסוקה ושהיית זרים, בין היתר.

לתפיסתנו, לעבודת המנהל יש חשיבות מאוד רבה גם למשק וגם לרווחת האזרחים, מכיוון שאנחנו מטפלים מסבתא ועד תאגיד, ככה אנחנו נוהגים לומר. אנחנו מסדירים את העסקת העובדים, נותנים מענה לשוק העבודה בתחומי תעסוקה כשקיים מחסור, אנחנו מיישמים הסכמים בילטרליים לגיוס מפוקח והוגן של עובדים זרים.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

ברשותך אני מבקש לקטוע את דברייך, נגעת בנקודה שהיא אחת משורשי הפעילות העתידית שלנו, והיא תהיה המבוא להצלחה ולבשורה. אפרופו הסכמים בילטרליים, התקבלה החלטת ממשלה, כמדומני, ב-2005 בדבר חתירה להעסקת עובדים אך ורק באמצעות הסכמים בילטרליים. אני מבקש לנצל את הבמה הזאת גם לבשר לכם, וגם להודות לחברי שר החוץ אלי כהן, אשר בפגישתנו בשבוע שעבר נעתר לבקשתי על פי אפיון הצורך כפי שאיבחנתי בתקופה מאז שהתבשרתי שאני אעמוד בראש הוועדה הזאת, והסכים למנות פרויקטור ישיר ובלעדי לחתירה להסכמים בילטרליים. הוא לא התפשר על פחות ממשנה למנכ"ל המצוין, מר יוסי דיין שמכבד אותנו כאל בנוכחותו. קיימנו כבר שיחת עבודה עמוקה, אנחנו מבינים את הצורך המיידי לכך, הפרויקטור הנמרץ כבר קיבל הנחיה משר החוץ שזה יהיה באחד מראשי סדרי עדיפויות של הטיפול במשרד.

אני מבקש להודות לך על כך שהגעת לכאן, זה מסביר עד כמה שאתה באמת נרתם למשימה שמונית, אני יודע שנודע לך שמעצם העובדה שהשר לא התפשר על מינוי שהוא פחות ממעמדך, שאתה מבין עד כמה שבאמת זאת תהיה אחת מגולות הכותרת שבאמצעותה אנחנו נביא בשורה לכל האוכלוסיות שמחכות למוצא פינו, ושנאמר את דברינו ובאמצעות זה נטביע חותם על הלכי ועל התנהלות היום-יום של כל הזקוקים לכך. אני מודה לך, בהצלחה. בבקשה גברת משש.

<< אורח >> יוסי דיין: << אורח >>

תודה רבה.

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

נושא ההסכמים הבילטרליים בהחלט אחד הנושאים החשובים, אני תכף ארחיב בו. כמובן, חלק מהרצון של המדינה או הפעולות שהיא עושה לחתום ולהרחיב את ההסכמים הבילטרליים קשורים לצמצום האפשרות לגביית דמי תיווך לא חוקיים, מניעת סחר בבני אדם, וכמובן שיש לנו קשרי עבודה מצוינים עם כלל משרדי הממשלה, שמרביתם יושבים פה. בכך אנחנו רואים את עבודת המנהל כמנוע צמיחה למשק.

מבחינת המבנה הארגוני, לפני פחות משנה עברנו רפורמה ארגונית ושינינו את פיסת ההפעלה של המנהל על מנת להתאים אותו לאתגרים של התקופה. אנחנו בנויים בשמונה אגפים, כשהתפיסה שלנו היא תפיסת שירות מקצה לקצה, לתת מענה לפי segment לקוח ב- one stop shop ללקוחות שלנו, וכפי שאדוני מתרשם הם מאוד מאוד מגוונים ורחבים. יש לנו כ-170 עובדים נהדרים בפריסה ארצית, ככלל אנחנו משקיעים רבות בקידום כל התהליכים הדיגיטליים, ואולי באמת ביחד עם התפתחות הטכנולוגיה והדיגיטל, חשוב לנו מאוד על האפשרות, גם לתת שירות אנושי, פרונטלי, לציבור ולמי שחפץ בכך על ידי הלשכות שלנו שפזורות במקומות השונים. אנחנו עובדים קשה כדי לשפר את השירות לציבור, אבל לתחושתי אנחנו ממש בכיוון הנכון.

לגבי המנהל במספרים, כפי שאדוני יכול להתרשם ממש בקלות, אנחנו מדברים על כ-260,000 עובדים זרים שעובדים במדינת ישראל. חלק מופיע מכסה וחלק חוקי בארץ. אולי אני הולכת להפתיע פה חלק מהיושבים, אבל כ-10% ממספר המשרות במגזר העסקי, הם של עובדים זרים שמועסקים במשק, ותכף נצלול גם לענפים.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

10% מכוח העבודה היום במדינה, הוא של עובדים זרים?

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

מהמשרות במגזר העסקי, כן. אני יכולה להגיד שבמהלך העשור גם חלה עלייה הדרגתית ועקבית במספר העובדים הזרים, תכף נראה את זה. גם פתיחה של ענפים חדשים שלא היו קודם, לדוגמא מוסדות סיעוד לא היה קודם, מלונאות לא היה קודם. וגם הגדלת מכסות של עובדים גם זרים וגם פלשתינאים בשנתיים האחרונות, בהיקפים של כ-60,000 עובדים, שזה מאוד דרמטי ומשמעותי.

יש לנו 2,300 ירדנים שמועסקים רק באזור אילת, תכף נגע. על פלשתינאים אנחנו מדברים על למעלה מ-140,000 מכסה של עובדים, המכסה המשמעותית והגדולה זה בענף הבניין. לגבי עובדים זרים חוקיים בארץ יש כ-114,000 עובדים שנמצאים בארץ בענפים השונים. הענף הגדול המורכב והרגיש שאנחנו נצלול אליו, זה ענף הסיעוד שמועסקים בו כ-60,000 עובדים זרים, ניתן להניח שמחצית מהעובדים הזרים שבארץ, החוקיים, מועסקים בענף הסיעוד, הוא מאוד מרכזי ובמוקד.

בגדול, יש לנו שיטות העסקה שונות בענפים השונים, אז בסיעוד יש לנו לשכות פרטיות, יש לנו 91 לשכות פרטיות בפיזור ארצי. אלו אותן לשכות שקיבלו היתר לסייע למטופלים הסיעודיים ולעובדים הזרים בתיווך, טיפול, הבאה וכל מה שקשור. העבודה שלהם מוסדרת בנוהל מסודר. יש לנו 11 חברות ביצוע זרות, עשר סיניות, אחת טורקית שמעסיקות עובדים זרים בארץ. יש לנו 49 תאגידי בניין מורשים שהם המעסיקים הישירים של העובדים הזרים בענף הבניין. יש לנו 12 לשכות פרטיות בחקלאות שגם הן נותנות סיוע ומעטפת בכל תהליך ההעסקה של חקלאים ועובדים זרים בענף החקלאות.

העובדים הזרים מועסקים בעיקר בעבודות כפיים, אדוני, בבניין, בחקלאות, בסיעוד. לכניסה של עובדים זרים יש השלכה מאוד משמעותית על שוק התעסוקה. תמיד צריך למצוא את האיזון הנכון, גם על מנת שלא לדחוק ישראלים ממקומות העבודה, וגם כדי לא למנוע כניסה של טכנולוגיות חדשות וירידה בפריון עבודה, ויש לזה השפעה על השכר, ויש מספר מנגנונים שנועדו ליצור את האיזונים האלו.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

עושים את זה, בין היתר, על ידי אפיון? זאת אומרת בבניין מאפיינים איזה תחומים- - -

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

כן, בבניין אדוני צודק, מקצועות רטובים ואך ורק בעבודה לבניין למגורים ולא אחרים, ויש עוד כל מיני- - -

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

אנחנו מתכוונים מגורים, לא צמודי קרקע, בנייה רוויה?

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

כן, בניה למגורים. לגבי המטרות המרכזיות שלנו, אנחנו מתעסקים בצמצום הבירוקרטיה בתהליך ההעסקה, זה נושא מאוד חשוב. אדוני נגע בהרחבת ההסכמים הבילטרליים, אז אירחנו פה משלחת מהודו בנובמבר, אנחנו צפויים לצאת להודו לקראת סוף פברואר כדי לסיים את המשא ומתן איתם. אדוני דיבר על מרוקו, אני ואייל היינו שם ביוני, ואנחנו רוצים מאוד לקדם את ההסכמים. במקביל יש לנו משאים ומתנים עם ויאטנם. יכול להיות שנצא לדרך גם עם קמבודיה, גם עם טורקיה יש שיח. הנושא הזה חשוב, אנחנו גם רוצים להגדיל את היצע המדינות ומגוון העובדים, כמובן בהתאמה לענפים ולדרישות הענפים השונים.

דיברנו על הדיגיטל, תשתיות טכנולוגיות, מאוד חשוב לנו. בשנים האחרונות פיתחנו לא מעט שירותים למען הציבור כדי שיוכלו לקבל שירותים מרחוק באופן קל ויעיל מכל מקום ובכל זמן, כך גם תהליך- - -

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

שאלה קטנה אם את יכולה להרחיב, דיברת על הסכמים בילטרליים, אנחנו קולטים עובדים מאוזבקיסטן בין היתר.

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

חתמנו על הסכם עם אוזבקיסטן, טרם ההסכם מיושם, אבל כן נכנסים עובדים לארץ בשלב הזה בהבאה אחרת מאוזבקיסטן.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

חרף החלטת הממשלה שיובאו לכאן באופן מסודר רק באמצעות חתימה על הסכמים?

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

נכון, החלטת הממשלה דיברה על הרחבת ההסכמים, וכמובן ביסוס של כניסה של עובדים לצמצום.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

לא, ההחלטה גברתי אמרה שההבאה המסודרת והמאורגנת תהיה רק כנגד חתימה על הסכם בילטרלי עם אותה מדינת מוצא.

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

נכון, אז זה תהליך מדורג, ובאמת אנחנו חוגגים כבר עשור להסכמים הבילטרליים הראשון היה תאילנד, אחר כך היה בולגריה, ותכף אדוני יראה אם 11 ההסכמים שחתומים, כן סרי לנקה, תכף יש שקף שמדבר על הנושאים האלו, אבל בהחלט המגמה שלנו להרחיב את ההסכמים ואת כניסת העובדים באמצעות ההסכמים הבילטרליים במקומות שניתן, בהחרגה למשל, לענף המומחים, שיש לו את הייחודיות שלו, ושם לא.

<< דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> שאלה למשרד החוץ, יש פה למעלה מ-100,000 תיירים שבאו לעבוד, אמנם, אנחנו עושים איזשהו שימוש לנושא הסברה? סיור בארץ? משהו שישלח אותם חזרה כשגרירים של רצון טוב?

<< דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> יש לי שאלה, למה ממשלת הפיליפינים עצרה את הכניסה של העובדים הזרים?

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

אני אתייחס לזה, זו בהחלט נקודה חשובה.

אם אני חוזרת למטרות, אז יש לנו את הנושא של השירותים הדיגיטליים, כל נושא ההעסקה למשל בסיעוד, קבלת ההיתר, הורדה של ההיתר, הוא מתקבל היום באופן דיגיטלי. לאחרונה הוספנו שירותים גם אינטרויזה של עובדים בסיעוד וביתר הענפים. אנחנו רוצים להקל על הציבור ולתת לו שירותים כפי שאמרתי מכל מקום ובכל זמן, בצורה הכי יעילה שיש.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

כחלק מהרצון שלכם לשפר את השירות, כל נושא הדיגיטציה מותאם למגוון רחב יותר של שפות?

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

השירותים שלנו הם יחד עם ממשל זמין, זה תומך בשפות, ערבית, אנגלית, עברית, יש תמיכה באתר של ממשל זמין.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

אני אשמח אם תוכלי יותר מאוחר לפרט את עניין ההנגשה לתנאים ולזכויות ולחובות כלפי העובדים עצמם, האם יש איזשהו מקור שמתווך להם את האינפורמציה שמותאמת לשפתם?

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

כן, אדוני אני אשיב כבר עכשיו ואחר כך נראה את זה כשנגיע קצת יותר קדימה. אז קודם כל יש זכותונים של עובדים זרים בשפות השונות במגוון המאוד רחב של השפות. יש הנגשה שפתית. גם על חובות וגם על זכויות העובדים הזרים, בכלל הענפים, בכל הנוגע להעסקה ולשהייה שלהם במדינת ישראל. קודם כל הם מקבלים את זה בקונסוליות עוד לפני שהם מגיעים, אנחנו מוסרים את זה באוריינטציה טרם הכניסה מיד אחרי הכניסה למדינת ישראל, נושאים מאוד חשובים, זה מופיע באתר הרשות בשפות השונות. יש לנו גם מרכז פניות, ועוד מעט נגיע לזה. אבל כן, נושא שמירת זכויות העובדים הזרים זה בהחלט נושא שאנחנו נותנים בו. בוודאי לצד החובות, אין זכויות בלי חובות, זה משהו שאנחנו לא מקלים בו ראש.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

יש איזשהו מנגנון, סליחה שאני מעכב אותך בנושא הזה אולי יתר על המידה, שכל מסד הנתונים והאינפורמציה המאוד חשובה הזו מגיעה לעובד טרם הגעתו לארץ?

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

כן, בוודאי, במסגרת ההסכמים הבילטרליים זה מוסדר בהסכם.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

חלק מתהליכי הגיוס?

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

כן, גם. חלק מתהליכי הגיוס, חלק מתהליך האוריינטציה. אנחנו עושים תוכנית אוריינטציה לפני ההגעה, אחרי ההגעה. יש כמובן את הסיוע שמגישים לנו בקונסוליות, זיו היה קונסול בכמה וכמה מדינות, הוא יכול גם להרחיב בנושא הזה על החלק של הקונסוליה.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

אני אשמח, ברשותך אדוני, שתפרט בפניי האם יש איזשהו טופס שאותו עובד חתום עליו שהוא קיבל מידע מפורט בשפתו ובלשונות לעניין זכויותיו וחובותיו לפני שהוא מגיע לארץ?

<< אורח >> זיו בילאוס: << אורח >>

זיו בילאוס, משרד החוץ, מנהל מחלקת קשרי חוץ וטיפול בזרים. בתשובה לשאלתך, כן. כשהעובד מתחיל עוד כבר בשלבים המאוד ראשונים של הליך הגיוס, אנחנו מביאים לידיעתו את קובץ החוברת שמכילה את חובותיו וזכויותיו. בשלבים המאוד ראשונים שהעובד מקבל את זה, קשה להם להבין, עוד לא מצטיירת להם איך תיראה תמונת העסקתם בארץ. אז הנושא הזה אחר כך מקבל גם דגשים בזמן הריאיון. כשהוא עובד ראיון ראשוני, ראיון משני, נבדקת התאמתו לפני הגעה, אנחנו מדגישים בפניו מהם החובות, בשפתו. לדוגמא, בתקופת כהונתי כקונסול בהודו, היינו מדברים את זה לשפה שלו, בהודו יש הרבה מאוד שפות כולכם מכירים את זה, היינו מדברים את זה לשפתו, לא הסתפקנו באנגלית, אלא גם לשפתו. אחרי שהוא הבין וענה לשאלות מתאימות והשאלות הוכיחו שהוא הבין גם מה חובותיו וזכויותיו, היה מתקדם הלאה. יחד עם זאת אנחנו ערים- - -

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

זאת הנקודה שאני שואל האם במעמד הזה הוא חתם ואישר בחתימתו שהוא קיבל הסבר בשפתו? שהוא קיבל תשובות לכל שאלותיו? ושהוא מודע לכל המשמעויות של המקום אליו הוא מגיע? הוא יכול להגיד אני לא הבנתי שכך, לא סיפרו לי שכך, אני מופתע שכך. אני שואל האם יש איזשהו הליך סדיר שבו מחתימים אותו שהוא מאשר בחתימתו שהוא עבר את התהליכים האלה? שאין לו סימני שאלה ככל שעולה בידי מי שמסביר לו, שכל התהליך הזה התבצע טרם שנרכש בעבורו כרטיס או שהוא רכש אותו.

<< אורח >> זיו בילאוס: << אורח >>

כבוד יושב הראש, אני אשמח לענות על זה, כן, הוא חותם בין היתר על הסכמים. הבעיה העיקרית שאנחנו מתמודדים איתה, ואני מבין וברור לי על איזו רקע באה השאלה בהיכרותי העמוקה את הנושא. עם ההגעה לארץ, ותחילת עבודה, נפתחים פערים שלצערי הרב גורמים עוגמת נפש, לפעמים גדולה מאוד, גם למעסיקים, לא רק לעובד עצמו. מצד אחד העובד עצמו, גם כן אנחנו ערים לזכויותיו, וחתם שהוא יודע כמה כסף הוא יקבל, הוא יודע מה זה אומר, הוא מכיר בדיוק את זכויות החופשות שיינתנו לו בסופי שבוע. מצד שני, המעסיק עצמו גם כן יודע ומכיר שהוא צריך לתת יום אחד חופש על כל הקשיים הרבים שיש למעסיקים פה, והם עצומים, למצוא מחליף לאותו סוף שבוע, בני משפחה לפעמים לוקחים על עצמם את אותו סוף השבוע.

אבל גם לכיוון השני אנחנו ערים לזה שלמרות שהוא חתם, פתאום מופיעים כל מיני סוג לא הכרתי, כבד לי, קשה לי, ועל הרקע הזה לפעמים יום-יומיים והיו לנו דוגמאות קשות של עובדים שעזבו את המעסיקים שלנו יום-יומיים אחרי תחילת עבודה. אנחנו קוראים לזה עובדים שברחו, ואנחנו ערים לזה. את הפעולה האדמיניסטרטיבית להחתים, אנחנו כן מבצעים. השאלה שאנחנו נצטרך לשאול את עצמנו בהמשך, ואנחנו עובדים ביחד עם רשות האוכלוסין והאגירה וגם עם משרדים אחרים שעוסקים בזה, זה איך לאכוף את זה, כי זה החלק היותר קשה.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

אתם מתאימים את טופס ההחתמה בהתאם לפידבקים שאתם מקבלים מהמעסיקים? אם יש טענה שחוזרת על עצמה באופן סיסטמתי, האם אתם אומרים וואלה יש פה לקונה, בוא נתפור אותו באותו מסמך או באותה סקירה שהעובד מקבל בטרם הגעתו לארץ?

<< אורח >> זיו בילאוס: << אורח >>

התשובה היא כן, זה כן נעשה כל הזמן. הקושי שלנו הוא לאו דווקא לשנות את הטופס, אלא איך אוכפים את השמירה, כי - - -

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

זה עניין אחר לחלוטין.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

בקיצור העובדים הזרים עושים מה שהם רוצים.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

זאת סוגיה שאנחנו נדרש לה לפחות בדיון אחד ומעקב ובקרה לעוד שני דיונים. קודם כל אני רוצה לוודא כשאני מגיע בציפייה ודרישה כלפי העובד, כלפי המדינה שאני חתום איתה על הסכם, שאני את חלקי מילאתי בידיים נקיות. שכל שאלה אפשרית שהנחתי, או שהבנתי, או שלמדתי עם הזמן עניתי, הסברתי, הראיתי סרטון, הסברתי את המצב הגיאופוליטי במקום שהוא מגיע אליו וכן הלאה, כדי שיהיו כמה שפחות נעלמים לאותו עובד שמגיע למציאות שהוא לא באמת מבין אותה אם לא ננגיש לו אותה. אכיפה זה עולם בפני עצמו, עולם כאוב אגב ונדרש לו, אני רק רוצה לוודא שאנחנו את חלקנו עושים.

<< אורח >> זיו בילאוס: << אורח >>

אז התשובה היא כן, אנחנו עושים את הפעולות, אנחנו גם מתואמים עם כל הגופים הנוספים, המשרדים הנוספים, שזה גם זרוע העבדוה במשרד הכלכלה, וגם רשות האוכלוסין. אנחנו עובדים בשילוב זרועות כדי ליישם את זה נכון, לתקן מה שצריך. תמיד אפשר לעשות יותר ותמיד אפשר לשפר יותר ואנחנו קשובים לזה, ואם צריך עשות צעדים נוספים כדי להתאים, אנחנו נעשה, ויחד איתכם עם כולכם, אנחנו כן פתוחים עם אוזניים קשובות ולראות איך אפשר לשפר ולמנוע ולסגור את הפערים שנוצרים מכל מיני מקומות.

רשות האוכלוסין והאגירה, דאגה לפעולות לא רק שמחתימים אותו, הוא גם יודע לאיזה אזור עבודה הוא מגיע. זו אחת הפעולות המאוד חשובות, כי האינטרסים, לפעמים, הם לא כמו שנאמרו. הוא יודע שהוא בא לעבוד, ואנחנו גם דואגים שהוא ידע לאיזה אזור, והוא יודע שגם אם המעסיק, מסיבה כלשהו- - -

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

מה זאת אומרת באיזה אזור?

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

אזור גיאוגרפי, רק בסיעוד.

<< אורח >> זיו בילאוס: << אורח >>

שזה קריטי, הנושא.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

אגב, לא. יש לי עם זה איזושהי בעיה. לאחרונה ככל שעוברות השנים, אוכלוסיות מרובות מקרב העובדים הזרים הפכו להעסיק את זכאי השירות, בוודאי בדגש על הסיעוד, הם מראיינים את זכאי הסיעוד ובוחנים ומתעדפים את הגעתם בהתאם למיקום הגיאוגרפי, ולאפיון של אופי העבודה הספציפי מול אותו זכאי.

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

ואם אפשר לשלב ניקיון.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

זה חלק מאוד מהותי מנושא שאנחנו נגע בו, בעיניי זו לקונה ואני אפעל לשנות אותה. עובד צריך לדעת שהוא מגיע למדינת ישראל על כל המשמעויות של מדינת ישראל. אם הוא מגיע לדימונה או לסביון, זה לא מעניינו, הוא לא הגיע לנופש, הוא הגיע לעבוד כאן.

<< אורח >> זיו בילאוס: << אורח >>

אנחנו מדברים על אותו דבר. הפעולה של החתמת העובד מחייבת אותו לאזור דווקא כדי למנוע ממנו את הזליגה האינטרסנטית לעבור לעבוד כולם לאזור המרכז. יש נטייה מכל העובדים להגיע לעבודה קצרה מאוד באזורי פריפריה ומהר מאוד לנסות לנדוד לאזור המרכז- -

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

אנחנו נמנע את זה בעזרת ה'.

<< אורח >> זיו בילאוס: << אורח >>

ולכן פה אני אומר שהחתמת העובד זה על חוזה שמחייב אותו לאזור עבודה ספציפי, ושם הוא יישאר כדי למנוע את אותה לקונה שאזור המרכז נהנה מהרבה מאוד עובדים, ואזורי הפריפריה- - -

אני נלחם בלקונה שנגרמת כתוצאה של ההעדפה של העובד. אז כן, מתבצעות פעולות של רשות האוכלוסין וההגירה כשהעובד נמצא כאן כדי לשמור אותו לאזורי העסקה ולא לגרום לריכוז עובדים באזור שהוא באמת מראיין את המעסיק על ההעדפות הכלכליות שלו, ונמנע מההעדפות של המדינה, כשלמדינה יש את ההעדפות כשהביאה אותו.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

ברשותך אנחנו חוזרים לגברת משש, להמשך הסקירה המנומקת שלה, אבל לפני שאני מעביר את רשות הדיבור, אני מבקש שלאחד מהדיונים הבאים שאדוני יוזמן אליו, לקראתו אני אקבל את אותו טופס שהעובד חותם עליו, עם תרגום רלוונטי, ואם אפשר בבקשה סרטון שיכול לבאר לנו ולשקף לנו את התהליך שהעובד עובר, מבחינתי, אפילו משלב ההשתלמות המקצועית שלו בתחום שאליו הוא מגיע ככל ונדרש. תודה. בבקשה את יכולה להמשיך.

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

גם הלשכות הפרטיות והתאגידים מחלקים זכותונים לעובדים, זה חלק מהתפקידים שלהם. לגבי האוריינטציה זה ההסברה של הזכויות והחובות. יש חתימה על חוזה עבודה כולל כמובן, על נושא התקנות והאזורים הגיאוגרפיים וההגבלה על המעברים, כמובן. יש פערים שלעיתים מתגלעים לאחר ההגעה לארץ, העובד מחויב לעשות ניסיון כנה ואמיתי, זה כתוב בכל הנהלים שלנו ואנחנו גם אוכפים את זה, לעבוד אצל אותו מעסיק שעל שמו הוא הגיע, וצריך להיות הצדק והסבר למה הוא, בתוך תקופה מאוד קצרה, עובר בין מעסיקים ואנחנו כן שמים את הדעת על זה.

אני אגיד לגבי חלוקה ששאלת לגבי פריפריה, יש תקנות שמחלקות את הארץ לשלושה אזורים ומגבילות את המעבר של העובדים. יש לנו 20% מהמטופלים הם בפריפריה, 30% תל אביב, ו-50% באזור מרכז. לגבי חלוקת הארץ אנחנו יכולים להראות את התקנות ואת הישובים.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

אני אשמח שתכיני לי להבא אם היום אין לך את הנתון הזה, האם מתבצע מעקב וניטור כלפי אותן חברות שמספקות עובדים? ולדעת האם לאותה חברה יש אחוז גבוה יותר של עובדים שנושרים עוד בתחילת התהליך? יכול להיות שאצלם עובד משהו לא נכון, והאם יש איזשהו פעמון שאתם מצלצלים בפניהם שאחוז ההצלחה של העובדים שהם מספקים פחות גבוה משל אחרים?

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

מאוד חשוב.

<< אורח >> משה נקש: << אורח >>

אני אגיד משפט בעניין הזה. משה נקש, מנהל אגף בכיר סיעוד ברשות האוכלוסין וההגירה. הפעילות של הלשכות הפרטיות נבדקת על ידי רשות האוכלוסין וההגירה כל הזמן, חלק מהמנגנון של המכסות שמוקצות ללשכות להביא עובדים מחו"ל מבוססות על ההצלחה שלהן, ועל ההתמדה שלהן, ועל זה שהם נתנו יותר שירות למטופלים בפריפריה, וליותר מטופלים נכים, אז כן, אנחנו לוקחים את כל המקרים שאנחנו רוצים, כמדינה, לתת עליהם דגש, נותנים על זה דגש, כדי לתמרץ את הלשכות לעשות את הפעולות האלה, זה חלק מהמנגנון.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

זאת אומרת שאתה יודע לומר לי, יש X לשכות פרטיות, ולגבי Y המדדים פחות גבוהים כי יש להם אחוז נשירה גבוהה יותר.

<< אורח >> משה נקש: << אורח >>

בוודאי, אנחנו מדרגים את כל הלשכות בכל שנה.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

והצל"ש טר"ש מקבל ביטוי בהיקף המכסות שהם מקבלים, שמתורגם להכנסה לאותה לשכה. זה מה שאתה מסביר?

<< אורח >> משה נקש: << אורח >>

מדויק.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

אני אשמח לקבל נתון מעקב לדיון הבא. הדיון הבא רלוונטי.

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

כן. אנחנו פרסמנו, כחלק מהשקיפות לציבור, לאחרונה לדוגמה על אגף תאגידים ולשכות שהוא עוסק באכיפה מנהלית כנגד לשכות ותאגידים, פרסמנו את הנתונים. אני יכולה להקריא אותם עכשיו. נערכו 22 שימועים מנהליים כלפי לשכות פרטיות בסיעוד, והוצאו 15 מכתבי התראה. זה נושא שמפורסם.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

איך הוא מונגש למשפחות שזכאיות ונזקקות לקבל מהן שירות? הלוא אני מתוך בדיקה שקיימתי בנושא, מסתבר שכשמשפחה מקבלת זכאות להעסקת עובד זר, נדבר רגע על סיעוד אבל זה לא משנה, זה כלל בכלל הענפים, אם אותה משפחה או אותו מעסיק פוטנציאל לא דורש עובד מסוים, מרגע שהוא מקבל את הזכאות, לא עוברות 24 שעות והוא מקבל שצף של פניות מאותן לשכות שהם מקבלים עדכונים בדבר זכאותו. הרבה פעמים זה גובל בהטרדה.

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

ממי הם מקבלים התראות?

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

המשפחות של הזכאים מקבלים טלפונים מלשכות התעסוקה. נודע לנו שאדוני זכאי לקבלת סיעוד, אני רוצה להציע את שירותיי. אני אומר לכם- - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אתה מתכוון לחברות סיעוד.

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

זה לא תחת הרגולציה שלנו.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

אז אני יודע שזה מגיע מכמה כיוונים, זו בדיקה, אגב, שערכתי באופן רנדומלי, עם כמה אזרחים מכמה מקומות בארץ. תתפלאו או שלא תתפלאו, מהאזורים היותר נדרשים על ידי העובדים הפוטנציאלים הפניות גבוהות יותר ונמרצות יותר. אז ראשית, אני מבקש לדעת האם השקיפות מגיעה לידי אותה משפחה בתור זכאי סיעוד? וב', האם מי שכן מעביר את אותם פרטים לפוטנציאלים, מבצע איזהו סבב של מתן האינפורמציה? זאת אומרת, שיהיה איזושהי מכסה שאנחנו, למשפחה הזאת, שולחים פרטים לשלושה בעלי עניין, ולאחר מכן לשלושה אחרים למשפחה אחרת וכן הלאה. א' כדי שהתחרות תהיה הוגנת ושווה, שיהיה שוויון הזדמנויות צודק והוגן, וב', כדי שהמשפחה לא תוטרד. כי הרבה פעמים זה גובל בהטרדה.

יותר מאוחר, בשלבים מתקדמים יותר, אשמח לקבל גם מזכאי הסיעוד ומשפחותיהם את ההתייחסות לנתונים שמסרתי כרגע. בבקשה.

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

אני ארצה שתדייק אותי. קודם כל יש לנו פניות ציבור כל הזמן שמגיעות גם באופן מקוון וגם במיילים, גם ללשכה שלי, גם לעובדים באגף הסיעוד ולפניות הציבור ובכלל. אנחנו מטפלים בכובד ראש בכל הפניות שאנחנו מקבלים. אנחנו מקבלים לא מעט פניות, בטח בנושאים הללו של סיעוד שהם מאוד רגישים. כל הפניות מתועדות במערכת שלנו. אנחנו, מבחינת השקיפות, כן עושים בסוף שנה איזשהו פרסום כללי. אנחנו לא מפרסמים, לא את שם הלשכה, ולא את הפרטים של העובד, יש כללים שהם קשורים קצת להגנת פרטיות, אז מה שאנחנו יכולים לפרסם אנחנו מפרסמים, ומה שלא, לא. אבל בגדול אנחנו כן חוזרים למי שמסר את התלונה.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

זה לא פסול לפרסם או את מי שהמדדים לגביו שליליים באופן עקבי, כי המניה שלו יורדת והאנשים צריכים לדעת את זה, או לכל הפחות לפרסם מי שהמדדים לגביו עד כדי כך חיוביים כדי ששמו ילך לפניו ובאמת יותר יחפצו בשירותיו. כך זה יהיה תמריץ נוסף לכל אותם גופים לתת את השירות המיטבי ביותר, כי בסך הכל חשוב שנבין שלצד מסירות הנפש האדירה שאתם פועלים בשמה, ואני מודע לכך כבר, הנה אני שם את זה פה על השולחן לפרוטוקול, חשוב שנדע שמשפחה של זכאי לקבלת סיעוד, ואני אומר שוב ומבקש לא לומר את זה שוב, כשאני אומר זכאי סיעוד זה זכאי לקבל עזרה חוץ לארץ בכלל נושאי התעסוקה, כרגע אנחנו מדברים על סיעוד כי זה בא לידי ביטוי יותר וזה מודגש יותר, כי משפחה שזכאית לקבל עזרה של עובד סיעודי, עוברת כל כך הרבה תלאות, ומפח נפש והיא רואה הרבה פעמים את עטרת ראשה נחלש וכמל ומגיע למצב שהוא סיעודי, והם עוברים תהליכים מתישים בשביל להגיע לקבל את הזכאות הזאת בכלל. להגיע לנקודה שהם כבר מקבלים עובד, הם אומרים שהם לא הולך לתקן את העולם, עברנו את זה. ולכן לא לכל משפחה יהיה את הפנאי ואת הכוחות להגיד שניה, אני רוצה לחשוב על המשפחה הבאה, אני מרים טלפון לאותו מוקד. ותפקידנו, כרגולטורים לפעול ולבדוק ולאפיין את מכאוביהם ואת המצוקות שלהם מפי אלו שאמורים לקבל דרכנו את המנדט לתת להם את השירות ולהתפרנס על ידי כך, לכן אני שם את זה פה על השולחן ואני מבאר את זה.

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

אני מסכימה לגמרי עם מה שאדוני אמר. ואני אגיד שגם כדי לנטר את השירות שמקבלים המטפלים הסיעודיים, ואני חושבת שזה כמעט היום במעגלים שונים במשפחות שונות, וגם בתוך עמי אני חיה, גם אנחנו חווינו את זה עם סבתא שלי זיכרונה לברכה, ואני מכירה את המצוקות של המשפחות, ואני יכולה להגיד לך שאנחנו גם עושים סקרים כדי לנטר ולבחון את שביעות הרצון מהשירות שניתן. אנחנו הולכים לפרסם בקרוב את התוצאות של הסקר שעשינו על השירות שניתן לציבור המטופלים שהם מאוד יקרים לליבנו, על ידי הלשכות הפרטיות.

במקביל אנחנו עושים, כן נשלח ל-16,000 בעלי טלפונים שיהיו מעודכנים אצלנו במערכת, במקביל אני הנחיתי, הדירקטיבה שלי זה לצאת לשטח, לבקר בכל הלשכות הפרטיות בארץ, צוותים שלנו יוצאים כבר לפחות חודשיים ימים, הם יבקרו בכל ה-91 לשכות בארץ, יגיעו, ישמעו גם את הלשכות שזה גם חשוב, יראו את העבודה, אבל גם יעשו בקרה או שיח בתוך הלשכות, יפתחו תיקים של מטופלים, יראו שזה בהתאם לנהלים וכל מה שנדרש. זו הדירקטיבה, אני הנחיתי אותם, הם עושים את זה ואני מניחה שאולי בתום הרבעון הזה אני אוכל לעדכן. יש לנו מפקחים סוציאליים, מפקחים ארציים שלושה, היה לנו אחד ואני הגדלתי את הצוות. יש לנו היום שלושה מפקחים ארציים שבין היתר, התפקיד שלהם זה לפקח על עבודת העובדים הסוציאליים בלשכות הפרטיות.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

ברשותך, אני מבקש שתציינו בפניך שאני ושאר חבריי לוועדה נשמח להצטרף לסיורים האלה. אני מצפה לקבל מכם עדכון שהבדיקות הן באותן לשכות, הן במוסדות הסיעודיים והן בבתי מטופלים יערכו באופן רנדומלי ללא הכנה מראש, ומי שאין לו מה להסתיר לא צריך להילחץ מכך.

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

לא, יש לנו זכות לגיטימית. זה מגובה בנהלים, זאת העבודה שלנו לפקח, אנחנו לא צריך להודיע מראש, אנחנו לא מודיעים מראש ואנחנו מגיעים. אני אגיד, לצד מכתבי תלונה, יש גם מכתבי תודה על העבודה של הלשכות ואנשים שמרוצים, ואתה תראה לעיתים, לא רחוקות אפילו, מטופלים סיעודיים שמעסיקים עובדים זרים במשך תקופה ארוכה ולא יכולים לראות את חייהם אחרת אלא בסיוע העובד הזר שסועד אותם במשך שנים ארוכות ונרקמת שם מערכת יחסים מאוד מאוד טוב עד כדי משפחתית, וגם על זה אדוני צריך להגיד ולהזכיר, לא לשכוח.

לוועדה תמיד מגיעים מקרי הקצה, צריך לטפל בהם, לא להקל ראש אבל בענף שמועסקים בו כ-60,000 עובדים זרים, אז יש גם סיפורי הצלחה והרבה סיפורים טובים. יש גם מקרי קצה שזה לא מצליח, גם מעסיקים שלא מקפידים על הזכויות- - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

זה לא קצה, זה הרוב.

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

לא, זה ממש לא הרוב. וזה גם עובדים זרים שלא עושים את העבודה << דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

את רשות הדיבור רק אני נותן כאן, אני הסברתי בראשית הדיון מהן המגבלות, מהם היעדים שהצבתי לקיום הדיון הזה, אני מבקש מכם להתאזר בסבלנות. אני מתחייב בפניכם שאוי ואבוי לנו אם זה הרוב, אני מניח שהבדיקות שאני קיימתי לאורך החודשיים האחרונים באופן מדגמי ומעמיק, משקפים מציאות שונה. ובכל מקרה, אנחנו לא נחיה גם עם חלק שהוא הרבה פחות מהרוב, ואני כאן בשביל להציף, להציע, לבקר, לעקוב, ולתת דין וחשבון ולוודא שמי שאמור לתת לנו דין וחשבון ידע לעשות את זה ללא שום התחמקויות.

הוועדה הזאת, וועדה כל כך חשובה וחרף כך היא נקראת וועדה מיוחדת. בכנסת וועדה מיוחדת, סליחה שאני קוטע א הרצף אבל חשוב שכלל הנוכחים שנמצאים כאן ורואים אותנו בשידורים החיים ידעו, שיש איזושהי הלכה בכנסת שוועדה "מיוחדת" היא וועדה לא סטטוטורית. היא וועדה שהיא בהוראת שעה, שיכול שהיא תתכנס ויכול שלא כאילו שמדובר באיזשהו תופעה חולפת, כאילו שמדובר בצורך שהיום קיים וככל הנראה שמחר לא, ולכן לא מתקננים באמצעותה ולא מחוקקים באמצעותה. במשך שנים רבות היא לא כונסה ולא התקיימה, ואנחנו פה באים בגישה שונה לחלוטין, אנחנו באים להוציא בשורה מקיום הוועדה הזאת על כל המשתמע מכך. אני לא מתכוון לטאטא מכאובים, אני לא מתכוון לאפשר למישהו לחשוב אפילו שהוא יכול לטאטא.

מי שמכיר אותי מדיונים אחרים, אני צולל לעומק, אני לומד את החומר, אני חי אותו. אם צריך לישון בבית קשיש כדי לעקוב וללמוד ולחיות את חווית קבלת השירות שלו ושל בני משפחתו אני אעשה את זה, אני לא אבחל באמצעים. אז האזרו בסבלנות, יש בפנינו עוד דרך ארוכה, זה בסך הכל כינוס שני של הוועדה ומרוב שהוועדה הזאת כל כך חשובה, הקדשתי את הדיון הזה אך ורק לסקירה מלומדת על היקף הטיפול של כל אותה זרוע ביצועית שפועלת במסירות נפש, ולא מטאטאים ונמצאים בעקומת למידה תמידית ומתקנים את עצמם גם לאורך הדרך, עוד לפני שאנחנו מסבים את תשומת ליבם. אני ער לכך, אני יודע את זה. אז בכבוד, בבקשה.

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

תודה, אנחנו נדבר עכשיו על עובדים זרים בארץ. ראינו שיש 114,523 חוקיים. זו תמונת מצב נכון לעכשיו. 17% שהם לא חוקיים 23,884. בסך הכל יש לנו כ-138,000 עובדים זרים חוקיים. כשאני מדברת על הלא חוקיים אלו אותם עובדים זרים שנכנסו לישראל ברישיון ב'-1 רישיון עבודה, ובשלבים מסוימים הפכו להיות לא חוקיים, בין אם הם לא מועסקים, פג תוקפה של האשרה, או שהם סיימו את תקופת השהייה המקסימלית במדינת ישראל ושכחו לצאת ממנה. זה על כל מגון הענפים.

לגבי צורת גיוס של עובדים בפילוח לפי שנים, כפי שאדוני רואה יש קפיצה, אם אני מדברת על 2018, יש לנו בהסדר, זה החברות ביצוע בהסכם בילטרלי, או מחוץ להסכם ולהסדר. כמובן, השאיפה שלנו היא בכל הענפים שניתן, כפי שאמרנו למעט מומחים למשל, לגייס את העובדים באמצעות ההסכמים הבילטרליים. כל פעם אנחנו מגדילים את שיעור העובדים שמגיעים באמצעות ההסכמים הבילטרליים, מתוך הקבוצה השלמה של העובדים הזרים שנמצאת בישראל. אנחנו רואים כבר קפיצה משמעותית מ-2021 ל-2022, ואני באמת תקווה שאנחנו נראה את זה ב-2023 וכך הלאה עד לכל אותם עפים שאפשר ל-100% כניסה של עובדים.

אני יכולה להגיע שכבר היום בענף החקלאות זה 100% כניסה בבילטרלי כבר כמה שנים טובות. בענף הבניין לתאגידי הבניין זה 100% בבילטרלי, יש את חברות הביצוע שזה הסדר אחר. ובסיעוד התחלנו עם הפיליפינים, תכף אגע בזה ,חשוב מאוד לציין.

קצת קשה לראות, יש פה מגוון רחב של מדינות- - -

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

מדברייך שקיימת מדיניות סדורה שבאמצעותה אתם שואפים שכמה שפחות חידושים יהיו מאותן מדינות שלא חתומים איתם על הסכמים בילטרליים, אל מול הגדלת היקף התעסוקה מול אותן מדינות עם הסכמים בילטרליים, כשבחקלאות ובבניין זה 100% מראש?

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

נכון, ואני אומר שהשאיפה והמדיניות הממשלתית היא לשאוף ל-100% כניסה בהסכמים בילטרליים, עוד פעם, באותם ענפים, כדי לסגור את השמיים כניסה פרטית של עובדים. זה כמובן נועד לכמה תחלואות מאוד חשובות, אחד זה צמצום דמי הגביה הבלתי חוקי, וכמובן מניעת סחר בבני אדם ועבדות, שאלו תחלואות מרכזיות וחשובות בעבודה שלנו. אז השאיפה היא, בעצם, ל-100% בענפים.

מבחינת פיזור של מדינות, אנחנו מדברים על הרבה מדינות. יש לנו פה פיליפינים ותאילנדים הם קבוצות מאוד מרכזיות, זה הקבוצות של כ-30,000 אלף עובדים בכל קבוצה. יש לנו את הודו וסין עם 17,000 בכל קבוצה, וניתן לראות שיש באמת פיזור מאוד גדול של עובדים שלקחנו את הקבוצות המשמעותיות.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

ברשותך, אנשים ממש מתאמצים. כמה מכם מצלמים כל שקף, אני רוצה להציע לכם הצעת ייעול. אתם תקבלו את כלל המצגת בכל מדיה שבה תבחרו. אל תתעייפו בלצלם, זה גם יצא פחות טוב, ותתרכזו בסקירה, היא מרתקת לחלוטין.

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

לגבי עובדים זרים לפי ענפים, מגוון מאוד רחב של ענפים, יש פה עשרה ענפים מאוד מגוונים, עם מכסות, עם תכולות, עם נהלים שונים. זו עבודה מאוד מאוד מקצועית שנדרשת. זה גם מעיד כמובן, על מחסור בכוח אדם, בענפים השונים במשק. אני יכולה לסקור כמה ממש בקצרה, מלונאות, מומחים זרים, שפים מומחים אך ורק למסעדות אסייתיות.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

איך אנחנו יודעים שמי שאומרים מומחים הם לא בסופו של דבר שוטפי כלים?

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

יש כמה מנגנונים, קודם כל מגישים בקשה בצורה מסודרת, הבקשות האלה נבדקות, יושבת פה שרון היא מנהלת אגף המגזר העסקי שלנו, היא המומחית של המומחים.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

אני מציע לכם לייעל את הבדיקות שלכם, המציאות בשטח היא קצת שונה.

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

מפתיע מאוד. שוטפי הכלים במסעדה וישלמו כפל על השכר הממוצע במשק ויציגו תעודות על השכלה?

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

כשמדובר בעסק הפעיל מעבר לשעות הממוצעות, והעבודה היא שוחקת, אז כשאומרים שוטף כלים זה איזשהו שם גנרי לכולבויניק שמבצע מכלול רחב של פעולות. אני לא אומר שזה רווח בכלל הסעיף הזה, אבל בוודאי ובוודאי זה קיים.

<< דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> מי נכנס תחת הקטגוריה של מומחים?

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

אין וואקום בשום מצב, גם אם אנחנו נהיה 100% ונעשה את העבודה שלנו הכי טוב שאפשר, לא יכולים להגיע למצב שיש וואקום ולא ייכנס אפילו לא אחד. לצערנו הרב, אנחנו כל העת עושים המון פעולות כדי שזה לא יקרה, ואם יש אז זה לא טוב, כמובן.

תחת מומחים זה הרבה מהנדסים, זה חלק מאוד מרכזי של עובדים שמגיעים, עובדים משכילים, רופאים, מנתחים גם ספורטאים זרים שנכנסים תחת הקטגוריה.

<< דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> כמה זמן נותנים להם היתר?

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

יש מסלולים שונים למומחים, מסלול אחד זה המסלול המהיר, אותם טכנאים שמגיעים לתיקון תקלות, עד 90 ימים בשנה קלנדרית. ויש כאלה שמגיעים לתקופות היותר ארוכות, שמחויבים בכפל השכר הממוצע במשק. אנחנו עושים בקרות גם על התהליך הזה ותשלום השכר. לומר שאנחנו עושים על כל אותם מעסיקים? לא, אין לנו משאבים לעשות על כל המעסיקים שמעסיקים בענף הזה, אבל בהחלט אנחנו עושים רנדומלית הרבה בקרות, ואני אוסיף שיש לנו יחידת בקרה פיננסית שיש בה רואה חשבון, שהם עושים בקרות על מעסיקים, מבקשים מאזנים, תשלומים, חשבונות ועושים בקרות.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

מעסיק חתום על תצהיר ומפקיד ערבות - - - ומסתבר שהוא סטה מדרך ההעסקה ואופי ההעסקה אזי תישלל ממנו הזכות להיכנס- - -

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

הוא חשוף גם להליך פלילי וגם להליך מנהלי. אנחנו יכולים להפעיל במקביל, יכולים לבחור באיזה הליך בהתאם לסמכויות ובהתאם לאופי ההפרה. הוא חתום על תצהירים, במקרים מסוימים אנחנו דורשים ערבויות, זה מאוד תלוי.

אני יכולה להגיד גם שחלק מהמדיניות שלנו זה לאשר כניסת מומחים ממדינות תמ"ג ומעלה, זאת אומרת שמדינות שהתמ"ג שלהם שווה או גדול ממדינת ישראל, ואז ה-incentive להכניס עובדים כשלא נדרש, או במשכורות כפי שאתה אומר, שלא כדי להיות שוטפי כלים, אני לא רואה שמישהו יבוא מצרפת או מאיטליה או מיתר המקומות שמגיעים מהם המומחים. אז זה חלק מהמנגנונים שאנחנו מפעילים כדי להבטיח. עוד פעם, אני לא יכולה להתחייב שיש וואקום בשום מקום, תמיד מנסים אותנו. ואנחנו משתדלים לעשות כמה שרק אפשר.

זה גם אתגר מאוד גדול, למה, אדוני? כי אני יכולה להציב תנאים בירוקרטים ורגולציה כל כך מכבידה שבסוף לא ייכנס לפה עובד אחד, אבל אני צריכה לנהל סיכונים. אנחנו מנהלים סיכונים, ובמסגרת הסיכונים, כדי לאפשר את הכניסה של המומחים האלה, שהמשק צריך אותם, מנהלים מערכת של איזונים תוך ניהול הסיכון בצורה שלא תכביד יתר על המידה אבל תבטיח מהצד השני את הכניסה של המומחים האלה. חלקם נכנסים לפרויקטים של תשתיות לאומיות, חלקם נכנסים לתיקון תקלות, וחלקם נכנסים לבתי חולים, למוסדות אקדמיים ועוד ועוד. זה נושא מאוד מרתק, מאוד מעניין. זה בעניין של המומחים.

נכנסו ענפים חדשים, מוסעות סיעוד, תעשייה. בנין בעובדים זרים הוא גם בהיקף גדול וגם חקלאות תכף יש לי שקף עליהם.

פלשתינאים, גם תחת הרגולציה שלנו. נקבעו כללים ייחודים להעסקת פלשתינאים, יושבת פה ענת מנהלת אגף שירות למעסיקים שלנו, גם ותיקה מאוד, מנוסה, מקצועית, שמכירה את כל נושא העסקת עובדים פלשתינאים באופן הרחב והמקצועי. גם מגוון מאוד רחב של ענפים, אתה תראה חפיפה בין ענפים שונים שמועסקים בהם. לדוגמא, מלונאות גם ירדנים, גם פלשתינאים גם זרים. גם במגוון מאוד רחב. אני אגיד שהיה ניסיון לשלב פלשתינאים בהייטק, הייתה מכסה של 200 עובדים חדשים, זה לא כל כך הצליח, המכסה עומדת על פחות מהאצבעות בשתי כפות הידיים שלי.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

גם במוסדות סיעוד?

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

לא, במוסדות סיעוד דווקא יש מכסה של 1,000 פלשתינאים.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

יש אינטגרציה בין האוכלוסיות, לזה התכוונתי.

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

כן. גם במוסדות סיעוד, בחקלאות וביתר הענפים. יש לנו הרבה אתגרים בנושא העסקת פלשתינאים והרבה פעולות שאנחנו מנסים לקדם, בין היתר את כל חילול השכר של העובדים הפלשתינאים, אנחנו ניסינו קודם לכן בממשלה הקודמת לקדם החלטת ממשלה. גם הצלחנו חלק, להכניס בהחלטה 1328 אם אני לא טועה, שדיברה על פתיחת מכסה של עובדים מעזה, יש לנו גם מיהודה ושומרון, וגם מעזה. ורצינו להעביר את האחריות על חילול השכר למעסיקים. כמובן, הממשלה נפלה. יש עוד פעולות, אנחנו בצוות בין משרדי מנסים לקדם את הנושא הזה. זה גם נושא רווי אתגרים ועבודה שאנחנו מנסים לעשות, גם מצד אחד בחנו את שיטת ההעסקה של עובדים בענף הבניין, כי יש מכסה של 80,000 מאיו"ש ועוד 12,000 מעזה. זה 92,000 אלף איש שיכולים לעבוד בענף הבניין, פלשתינאים. וכמו שאנחנו יודעים, להעסקת פלשתינאים יש גם השלכות מדיניות, גם כלכלית, וגם ביטחוניות, ואנחנו מיישמים את החלטות הממשלה ואת המדיניות שלה בנושא הזה.

ירדנים, 2,300 מועסקים במלונאות וכל היתר. אבל במלונאות יש לנו כ-2,000 עובדים. בבניין, תעשייה ושירותים זה 300 עובדים. עובדים רק באזור אילת, מוגבל רק לאזור אילת. כניסה ויציאה יומיומית של עובדים ירדנים לשטחי מדינת ישראל.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

זה רק אילת או אילת והערבה?

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

לא, בערבה לא. יש שם איזושהי הגדרה לאזור. זה לא רק אילת כי הרחבנו את זה, מוגדר שם בנוהל בדיוק מה זה אזור אילת, טיפה הרחבנו קצת למעלה אני חושבת, עד שחרות, אם אני לא טועה.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

הגדרתם גבולות?

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

נכון. ואני גם אשמח לומר, ומשרד החוץ ישמח לחזק אותי, שזה אחד משיתופי הפעולה האזוריים המאוד מאוד מוצלחים. אחד הפרויקטים הטובים, יש שביעות רצון של העובדים, של המעסיקים, של המדינות. לא מזמן ביקר המושל מעקבה באילת, בוועידה משותפת. יש בקשה של הירדנים להגדיל מכסות. אלו דברים מאוד חשובים. אני אציין שיש פניה של התאחדות הקבלנים שהועברה אלינו, ואנחנו עושים עבודת מטה יחד עם משרד הבינוי והשיכון, שהוא בעצם צריך לאפיין את צורכי ענף הבניין ואנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה מצוין.

לגבי הרחבת מספר העובדים הירדני בעיר אילת, בגלל צרכים כאלה ואחרים שהעלו הקבלנים, אז הנושא הזה כרגע בבחינה מקצועית של הדברים לעניין הצורך. בסוף אנחנו גורמי המקצוע מסתכלים על הצורך.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

אני מניח, שגם לעצם העובדה שהם לא לנים בעיר אחרי שהסתיימה הקורונה, ברובם לפחות, זה משהו שהוא מקל על הצלחת התהליך הזה.

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

חד משמעית אתה צודק. העובדים נכנסים ויוצאים כל יום.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

זה הדין לגבי אלו שמגיעים מעזה?

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

גם עזה, וגם יהודה ושומרון, הכניסה באופן הרחב הוא כניסה ויציאה יומיומית. יחד עם זאת, המנהל האזרחי רשאי לתת מכסת היתרי לינה לעובדים. ענת אולי זוכרת, אני זוכרת שזה היה 20,000, 40,000? כן הגדילו את זה לאחרונה ל-40,000.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

יש איזושהי בדיקה שערכתי בנושא החקלאות. נראה לי שבאופן גורף הם כן לנים, כי זה אופי ה- - -

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

כדי ללון צריך לקבל את ההיתר הזה.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

אני חושב שזה מגיע בכפיפה אחת כשמנפיקים להם אישור, אם אני הבנתי?

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

לא לא, המעסיק צריך לבקש והמנהל האזרחי צריך לאשר.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

לא, מעבר לעניין הקורונה, עשיתי בדיקה בעניין החקלאות, מעבר לעניין של מסיק הזיתים שהוא עונתי, עובדים פלשתינאים שמקבלים היתר, בדרך כלל זה כבר מגיע, כיוון שזה הצורך, כולל לינה. באים להחליף איזשהו- - -

אבל בדרך כלל כשהוא מבקש, כשינוי גישה מבעבר, בקשתו נענית בדרך כלל, נכון? זאת המסקנה שהגעתי אליה בבדיקה שקיימתי. אבל אם חזרנו לנושא הפלשתינאים, אשמח לקבל ממכם התייחסות, האם הצוות לבחינת שיטת ההעסקה, סיים את עבודתו?

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

אני אתייחס. קודם כל זה היה מינוי של שרת הפנים היוצאת, איילת שקד. אני עמדתי בראש הצוות.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

המינוי הזה התחדש בממשלה הנוכחית?

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

אני צריכה להציג את זה לשר מלכיאלי, לממלא מקום שר הפנים, וכמובן לקבל את אישורו להמשיך את עבודה הצוות ולפרסם. עשינו עבודה מקצועית עם כל משרדי הממשלה, וכמובן רק אחרי שנציג לו את הדברים, נקבל את אישורו, אנחנו נוכל להתייחס לדברים ברשותך.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

חלק מעבודת הצוות זה ביצוע איזשהו מחקר, סטטיסטיקה לגבי האינטרפרטציות המצופות מהשטח שממנו הם מגיעים. האם באמת המתיחות ירדה? האם יש פחות התעסקות מקרב בני משפחותיהם בפעולות תומכות טרור כאלה ואחרות? ויש לנו עוד כמה מטרות כפי שאמרת בראש כותרת, בהרחבת ההבאה שלהם, בוודאי לאלה מעזה. אני אשמח לדעת עם צוות הבדיקה נגע גם במעקב לאחר האינטרפרטציות שאמורות להתקבל מאותם אזורים?

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

צוות הבדיקות, הצוות הבין משרדי הוא כמובן בחן את שיטת ההעסקה כדי להקל גם בלהפחית את הבירוקרטיה וגם לשפר את תהליך ההעסקה, ובעצם הבחנה הייתה מעבר לשיטה תאגידית. היום יש לנו למעלה מ-5,000 קבלנים שמעסיקים עובדים פלשתינאים בהעסקה ישירה. לצערי נשמעו לא מעט טענות על ספסרות בהיתרים, על תשלום של עובדים של סכומים לא מבוטלים, תמורת הזכות לעבוד במדינת ישראל. זה חלק מהשיקולים שנשקלו.

בצוות היו חברים גם מהמנהל האזרחי שרואים את הצד של הפלשתינאים, ואת הממשק איתם, משרד המשפטים, זרוע העבודה, משרד הבינוי והשיכון כמובן, אנחנו, שאני עמדתי בראש הצוות, ענת הייתה חברה, ועשינו עבודה מאוד מקיפה.

כמו כל הדברים שאנחנו עושים שמשפיעים על הציבור, חשוב לנו מאוד לעשות שיתוף ציבור, עשינו סקר אצל קבלנים ואנחנו, אני לא יכולה כרגע לגעת על תוצאות הסקר בשלב הזה, אבל בהחלט נציג את הדברים, נקבל אישור ונוכל להרחיב בנושא. אבל העבודה הייתה מאוד מקיפה. ואני יכולה להגיד שחוץ משיתוף ציבור שמענו את כל בעלי העניין הרלוונטיים, התאחדות הקבלנים, קבלנים שונים, וכל מי שיש לו, או רצה לומר משהו בנושא הזה.

בין לבין אני יכולה להגיד שיש לנו גם דברים אחרים שעשינו החל מנובמבר בהתאם לחוזר שהוצאתי לכל אותם מעסיקים של פלשתינאים, הם מחויבים להעביר את השכר של העובדים הפלשתינאים ישירות לחשבון הבנק שלהם ברשות הפלשתינאית. זה מנגנון שבנינו יחד עם החשב הכללי במשרד האוצר, יחד עם המנהל האזרחי, יחד עם בנק ישראל, ובנינו מערכת שבאמצעות המערכת הזו הבנק מגיש שאילתה למערכת, הוא מקבל חיווי שלילי, חיובי, ברגע שהוא מקבל חיווי חיובי יש אפשרות להעביר את המשכורת לחשבון הבנק של העובדים.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

זה בעניין השכר. מה לגבי שאר התנאים הסוציאליים?

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

המעסיקים מחויבים לדווח לנו מדי חודש על יומן ההעסקה של העובדים, הם מחויבים לנהל יומן העסקה ולדווח דיווחי אמת על ההעסקה של העובדים הפלשתינאים.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

זאת כבר דרישה של משרד העבודה והרווחה אני חושב.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

ככלל עובדים זרים מגיעים לפה כדי לעבוד במשרה מלאה. אם אתה צריך אותו לחצי משרה, אז אלי אתה לא צריך אותו. אנחנו לא מביאים עובדים כדי שחצי משרה יעבדו אצל קבלן או חקלאי ובחצי המשרה האחרת, שהרי הם הגיעו לפה כדי לשפר את מצבם הכלכלי, הם יעבדו באופן לא חוקי. אז מבחינת ייעול והקצאת משאבים נכונה, אנחנו מחייבים בהעסקה מלאה של העובדים הפלשתינאים וגם העובדים הזרים. להגיד לך שכל הזמן מדווחים על העסקה מלאה? בזרים כן, בפלשתינאים לא. אנחנו כמובן מקבלים את הדיווחים מהמעסיקים, אנחנו לא באמת יודעים כמה ימים העובד הפלשתינאי עבד אצל אותו מעסיק.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

בדיון הרלוונטי שנעסוק בכך, אני אציג כמה שאלות.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

מחייבים אותנו בימי עבודה שלמים- - -

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

סליחה אדוני, ראשית בטוח אתה אומר דברים מאוד חשובים, אתה אומר אותם שלא לפרוטוקול, אתה אומר בלי שאנשים שומעים אותם אומרים ואתה אומר אותם מבלי שקיבלת לכך רשות דיבור. אני מאוד אשמח לשמוע את מה שאתה מדבר, אני מבחין שאתה מדבר מדם ליבך ואני אשמח להתייחס לכך וללמוד את הנושא שאתה מדבר עליו, אבל בוא נאפשר לה לסיים.

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

קצת לסבר את האוזן, בשלושה הענפים המשמעותיים, הגדולים, אבל כמובן שכל הענפים חשובים, אפשר לראות כניסה של עובדים זרים חדשים לתוך המאגר הקיים בארץ רואים את הפרופורציות, אני חושבת שב-2020 די קל להבחין שהייתה האטה בכניסת עובדים זרים, בגלל אירועי הקורונה. השפעת הקורונה האטה את קצת הכניסה של העובדים, אני חייבת להתייחס ממש במשפט אחד לתקופת הקורונה, אנחנו יצרנו לא מעט הקלות כדי לתת מענה לצורך של המשק בעובדים הזרים, כמובן גם החרגנו את כניסת העובדים הזרים תוך הקפדה על הנחיות בריאות. הגדלנו את מכסת - - -

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

אפשר ברשותך, להבא לקבל גרף השוואה של כניסה מול יציאה באותו שנתון לכל ענף?

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

אין שום בעיה, בשמחה.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

ברשותך, לדייק את זה באותו גרף, כמה מהם באופן כפוי וכמה מרצון בעיתם?

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

אין בעיה. יוסי אדלשטיין יהיה פה בשבוע הבא, הוא ידבר על היציאה אז אני מניחה שהוא יציג. אם אדוני רוצה אין בעיה לשלוח כל נתון שאדוני רוצה. מאוד חשוב גם לנו במנהל עובדים זרים, כמובן שבסיום העבודה של העובדים השהייה החוקית, הם יצאו בזמן. אני חושבת שגם למעסיקים יש חלק ואחריות ביציאת העובדים.

אני אוסף ואגיד, שגם העובדים הלא חוקיים יושבים על המכסה הכללית הענפית בתוך הענף, ולכן כשאנחנו מנהלים מכסה, אם אני רוצה לדעת כמה עובדים אני מגייסת אז אני מסתכלת על תוכנית עבודה שלי, כמה עובדים צריכים לצאת, כמה עובדים אני צריכה לגייס כדי לשמור על המכסה שקבעה הממשלה.

ענף הבניין, יושב פה ישי לוי, מנהל אגף הבניין שלנו. באגף הבניין מועסקים גם עובדים פלשתינאים, גם זרים וגם ירדנים. יש פה את הפילוח לגבי המכסה של העובדים, יש את ה-30,000 עובדים זרים שהתקבלו בהחלטת ממשלה 139. תמיד שואלים על הפער בין המכסה לבין האיוש, אז אני אגיד שהחלטת הממשלה קבעה על כניסת עובדים בפעימות ובצורה מדורגת, זה מפורט בהחלטת הממשלה. היום אנחנו עומדים על 18,299 עובדים. לגבי המכסות, זה ענף שיש בו היקף עובדים מאוד משמעותי. גם הענף הזה מאוד חשוב כי הוא קטר הצמיחה של המשק.

ענף החקלאות, יש בו גם עובדים זרים וגם פלשתינאים.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

מה הסיבה שאין מילוי מיצוי המכסה של זרים?

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

מראש ידענו שלא ניתן בלחיצת כפתור, ובטח שלא בשנה שבה עברה החלטת הממשלה, לגייס את העובדים כולם כמקשה אחת בפעם אחת. צריך לזכור שיש לנו שלושה הסכמים בילטרליים, ההסכם עם אוקראינה כולנו יודעים שיש מלחמה באוקראינה, לצערי הרבה אנחנו לא יכולנו לגייס עובדים מאוקראינה. לגבי סין, אירועי הקורונה כמובן השפיעו על כניסת עובדים מסין. לאחרונה אנחנו רואים כניסה של עובדים מסין, כבר השנה נכנסו למעלה מ-3,000 עובדים גם מסין גם ממולדובה. מתוכננים ששה מחזורי גיוס ממולדובה.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

אני מבקש לדעת אם אחוז ההגעה הנמוך של עובדים מסין, לצורך העניין, באחוזים נמוכים, הייתה תוצאה של מניעה מצידנו, או הגבלה מצד השלטון שלהם?

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

לא הייתה מניעה מצידנו, מכיוון שמיד כשהייתה החלטת ממשלה אנחנו פעלנו לטובת גיוס העובדים. שים לב, אני עוד פעם מדייקת, החלטת הממשלה דיברה על כניסה של עובדים בפעימות, בצורה מדורגת.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

אין בעיה, עדיין אנחנו לא קרובים לחצי, גברתי.

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

נכון אדוני, ומראש ידענו שאין יכולת, בטח לא בהינתן אירועי קורונה, ובהינתן הקריסה של ההסכם עם אוקראינה בשל המלחמה, ולא משום סיבה אחרת, אין יכולת לגייס 15,000 עובדים בלחיצת כפתור. אבל כבר יש פעולות שאנחנו רואים את הפירות שלהם כבר בשנה הנוכחית בכניסה מאוד משמעותית של עובדים והתאוששות גם של הסינים. סין הייתה סגורה, היו מגבלות תנועה בסין. אז אם יש לי הסכם עם סין והסינים לא יכולים להביא לי סינים, מה אני יכולה לעשות? וגם בכל החלטת ממשלה מסייגים את הנושא הזה של כניסה העובדים- - -

<< דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> מתי החלטת ממשלה הייתה?

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

ב-1 באוגוסט 2021.

<< דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> עם גיאורגיה גם יש עובדים זרים?

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

גיאורגיה יש במוסדות סיעוד.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

זה לא כל כך מצליח בינתיים.

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

חקלאות, יושבים פה גם נציגים בלשכות בחקלאות. אמרתי שיש גם לשכות בחקלאות שנותנות מענה, וגם חקלאים המייצגים בנושא הזה. גם מכסה מאוד גדולה, מאוד משמעותית, כמעט במיצוי, ואפשר לראות את זה במספרים. ככלל כל העובדים מתאילנד, יש גם עובדים פלשתינאים, העובדים מגיעים באמצעות ההסכמים הבילטרליים. העובדים הזרים החוקיים בעשור האחרון, לפי ענף ושנה, מגמת גידול, אפשר לראות את הנתונים.

להבנתי, אותו דבר לגבי העובדים הלא חוקיים, הסכמים בילטרליים אדוני, דיברנו לאורך השנים יש מגמת יציבות בכל מה שקשור לתהליך הגיוס באמצעות ההסכמים, התהליך מנוהל ומפוקח גם בישראל וגם במדינות שמהן מגיעים העובדים. ההסכם הבילטרלי קובע את המסגרת, את התנאים, את הזכויות, את החובות. בהתאמה לענף הנדרש הוא כולל התחייבות גם לפיקוח וגם להסדרת הליך המיון של העובדים. יש חמישה ענפים, עשרה הסכמים שונים, תשע מדינות. המטרה היא לבסס ולהרחיב את ההסכמים לגיוס העובדים, ציינתי את המדינות, הודו, מרוקו, אני לא אחזור על הכל.

אנחנו רוצים להכניס מדינה נוספת בחקלאות, מאוד מאוד חשוב, אנחנו רוצים למסד את ההסכמים בסיעוד הביתי. בשנה האחרונה יישמנו הסכם עם נפאל במוסדות הסיעוד, גם את ההסכם עם הפיליפינים במלונאות. לפי חוות הדעת של המעסיקים ושל העובדים בסך הכל אנחנו רואים שזה לשביעות רצון כל הצדדים, גם המעסיקים גם העובדים. אני חייבת לומר, גם המדינות.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

ההסכמים הלטרליים הם חד מדינתיים?

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

יש הסכם מסגרת, ויש הסדר יישום. הסכם המסגרת מסדיר את מערכת היחסים, והסכם היישום מסדיר במיקרו את מה שנדרש באותו ענף. אז לכל מדינה יש גם הסכם מסגרת וגם הסדר יישום.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

זאת אומרת שאם את רוצה עכשיו, אחרי שחתמת עם הודו לעניין סיעודי, ואת מבקשת להרחיב את זה לעניין חקלאות, אז את רק פותחת עוד תת - - -

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

נכון, עוד הסכם. אני אגיד שבענף הבניין, מזמינה אותך לראות אתה מאוד תתרשם, יש, כמובן בשיתוף משרד הבינוי והשיכון והתאחדות הקבלנים, בחינות של העובדים טרם ההגעה שלהם. אנחנו שוכרים מקום ואנחנו בוחנים את ההתאמה המקצועית שלהם למקצועות הרטובים.

לגבי הסיעוד הביתי, חברת הכנסת עטייה שאלה על ההסכם עם הפיליפינים, אז כרגע והחל מאוקטובר 2022 הוא לא מיושם לאור המחלוקת על גובה הסכום שהעובדים הזרים נדרשים לשלם עבור סל השירותים שהם נדרשים לשלם עבור סל השירותים שהם מקבלים מהלשכות הפרטיות. יש פניה של שר הפנים לשר האוצר כדי לנסות למצוא פתרון לאירוע הזה. אני אגיד שביקרנו גם בפיליפינים, גם אני וגם זיו בוועדה משותפת כדי לנסות לקדם ולהגביר את שיתוף הפעולה, זה לא פוגע בהסכם או ביישום שיש לנו לגבי המלונאות, ממשיכים להגיע במלונאות. העניין והאירוע הוא אך ורק גובה הסכום שנקבע בתקנות שעובדים הזרים צריכים לשלם ללשכות עבור סל השירותים.

אני אומרת בפה מלא, שכניסת העובדים הפיליפינים היא הכרחית ונדרשת. אנחנו מאוד רוצים לראות את ההסכם הזה עולה שוב על המסלול, ולראות כניסה של עובדים פיליפינים, הם מגיעים אחרי הכשרה.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

יש שני אתגרים. גם גובה התשלום וגם סכום האגרה במוסדות הסיעודיים.

<< דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> בכמה מדובר?

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

במוסדות סיעודיים לא עובדים פיליפינים.

<< דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> למה רשמת פה סיעוד ביתי?

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

בסיעוד ביתי יש פיליפינים, אוזבקיסטן וסרילנקה, אלה כרגע ההסכמים.

<< דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> בכמה מדובר? מה האגרה המדוברת, על המחלוקת של התשלום?

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

יש כ-6,000 שקלים שעובד זר צריך לשלם ללשכה הפרטית תמורת סל השירותים שהם נותנים, זה מעוגן בתקנות, אחרי עבודה - - - שעשתה שרת הכלכלה זרוע העבודה בזמנו. זה בשלוש פעימות, בכניסה ועד שלושה ימים לאחר כניסתו, ואחרי שנתיים ואחרי שלוש יש חלק של הסכום. הסכום הרציני זה כ-4,000 שקלים שהוא משלם בכניסה ועוד שתי פעימות של כ-1,000 ו-1,000. בסך הכל זה מגיע לכדי 6,000 שקלים שהפיליפינים כרגע אין לנו הסכמה איתם על הנושא הזה, וכפי שאמרתי ביקרנו שם ורצינו להסדיר את זה, ויש פניה של שר הפנים, ואנחנו מאוד חפצים שההסכם הזה יעלה על המסלול.

<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>

מצד שני אנחנו גם חפצים לא להיפתח לאיזשהו תהליך של סחטנות, ששאר המדינות שאנחנו חתומים איתם עם הסכמים בילטרליים ואלו שאנחנו עתידים לחתום איתם, בעזרת ה', יבקשו מעשה חקיינות. יגידו אם להם צריך להקל, אז בואו תקלו גם לנו, ואז זה איזשהו מעגל קסמים שהוא לא נגמר. אני רק אומר בואו נשים את זה על השולחן.

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

זה תקנות שהכנסת חוקקה, אנחנו גורם ביצועי ואנחנו עושים את מה שאנחנו חייבים על פי התקנות. כן, אדוני צודק.

<< דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> מתי מתכוונים לדון בתקנות?

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >>

התקנות אושרו כהוראת שעה. עורכת הדין בן שבת מכירה את זה מצוין. הן אושרו כהוראת שעה לשלוש שנים כמדומני, אז אני לא חושבת שמישהו יחזור וידבר על התקנות.

הענף מורכב, רגיש, אני מסיימת, מבין הענפים, המטופלים הסיעודיים, קשישים ובעלי מוגבלויות זקוקים לסיוע של עובד זר במשך רוב שעות היממה, בפעולות היומיומיות הבסיסיות גם רחצה גם אכילה. אותם אלו שהפכו למעסיקים בעל כורחם. כמובן קיימת מצוקה מאוד גדולה אצל המטופלים ובני המשפחות שלהם, הם חווים קשיים לא מעטים בנטל הבירוקרטי הכבד שכרוך בהעסקת עובד זר בהתאם לשיטת ההעסקה הקיימת. יש לנו כ-60,000 אלף עובדים זרים, יש לנו 78,000 בעלי היתרים. על לשכות דיברנו. כדי להעסיק עובד זר חייב להיות רשום בלשכה פרטית גם המעסיק וגם העובד. הייתה לי הזכות לעמוד בראש הצוות הבין משרדי שבחן את שיטת העסקה בסיעוד, אני תכף אגע בזה.

לגבי הפער בין מספר בעלי היתרים לבין מספר העובדים הזרים, תמיד אני נשאלת. אומר שבנובמבר 2021 עשינו סקר, יחד עם סקר יחד עם מכון מדגם שענו עליו 804 מרואיינים בעלי היתרים, נמצא כי 78% מקרב בעלי ההיתרים הלא ממומשים מעסיקים עובד בפועל, ו-22% לא מעסיקים בכלל. מבין אלו שמעסיקים בפועל, 42% מעסיקים עובד ישראלי, 36% מעסיקים עובד זר באופן לא

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]