פרוטוקול ועדת הכלכלה, מספר 862 מתאריך 29/05/2012

הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקןמושב רביעי

<פרוטוקול מס' 862>

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ח' בסיון התשע"ב (29 במאי 2012), שעה 10:00

<סדר היום:>

<הצעת חוק טיפול סביבתי בציוד חשמלי

ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב-2012>

נכחו:

<חברי הוועדה:>

כרמל שאמה-הכהן – היו"ר

יעקב אדרי

יריב לוין

ציון פיניאן

<מוזמנים:>

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן

אלונה שפר קארו – מנכ"לית המשרד, המשרד

להגנת הסביבה

יורם הורביץ – סמנכ"ל פסולת ארגונים

ופרויקטים, המשרד להגנת הסביבה

נעמה אשור בן ארי – ראש אגף פסולת, המשרד

להגנת הסביבה

רומי אבן דנן – ראש אגף חומרים מסוכנים,

המשרד להגנת הסביבה

רעיה בליטמן – אשכול תעשיות, המשרד להגנת

הסביבה

מירי שאול – יועצת שר, המשרד להגנת

הסביבה

יהושע פדרסן – לשכה משפטית, המשרד להגנת

הסביבה

אורן תמיר – ייעוץ וחקיקה - משפט

כלכלי-פיסקאלי, משרד המשפטים

יערה למברגר – ייעוץ וחקיקה - משפט

כלכלי-פיסקלי, משרד המשפטים

אביטל בגין – יעוץ וחקיקה פלילי, משרד

המשפטים

זאב ברל – סגן מנהל כימיה וסביבה, משרד

התעשייה, המסחר והתעסוקה

נעמי רייש – הסוכנות לעסקים קטנים

ובינוניים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

חנה מזור – עו"ד לשכה משפטית, משרד

התעשייה, המסחר והתעסוקה

דבורה ספיר אליעזר – עו"ד לשכה משפטית,

משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

איזבלה קרקיס – אפידמיולוגית, בריאות

הסביבה, משרד הבריאות

מיכל דרור – ר' מדור תשתיות ותעשייה, משרד

הביטחון

יזהר יצחקי – יועמ"ש הגנת הסביבה

פרקליטות צבאית, משרד הביטחון

דרור לוינגר – לשכה משפטית, משרד הפנים

מילכה כרמל – יועצת סביבתית, מרכז השלטון

המקומי

מירה סלומון – עוזר יועמ"ש, מרכז השלטון

המקומי

רז הילמן – מנהל תחום חשמל ואלקטרוניקה,

איגוד לשכות המסחר

דן כרמלי – עו"ד, סמנכ"ל ליחסי ממשל, כנסת

וחקיקה, איגוד לשכות המסחר

חיים ישר – יועמ"ש חטיבת מוצרי חשמל,

איגוד לשכות המסחר

בנימין רוטנברג – יועמ"ש, איגוד לשכות

המסחר

ניר הנדלר – מנהל סחר בכיר, ניופאן

דני קוגן – מנכל אקולוגיה לקהילה מוגנת

נאור שקדי – עוזר מנכל אקולוגיה לקהילה

מוגנת

אילן אולשק – מנהל אולשק ושות' מחזור

טלי אולשק – פיתוח, אולשק ושות' מחזור

יאיר קמייסקי – מנהל תוכניות חברה סביבה,

ג'וינט ישראל

מוטי פסטרנק – יועץ לג'וינט ישראל

גלעד אוסטרובסקי – ראש תחום פסולת

ומחזור, אדם טבע ודין

אסף רוזנבלום – עו"ד, אדם טבע ודין

ישראל הבר

אורן זריף – עו"ד בלשכה המשפטית, נציבות

שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

<ייעוץ משפטי:>

אתי בנדלר

<רכזת בכירה בוועדה:>

עידית חנוכה

<רשמת פרלמנטרית:>

מוריה אביגד

<הצעת חוק טיפול סביבתי בציוד חשמלי

ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב-2012>

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

בוקר טוב. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת

הכלכלה, על סדר-היום הצעת חוק טיפול

סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות,

התשע"ב-2012, דיון שלישי. הצלחנו להתקדם מעט

בהצעת החוק, היכן עצרנו?

אתי בנדלר:

סעיף 17, אדוני, כשאני מזכירה שלפני כן

דילגנו על מספר סעיפים.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

סעיף 17 הוקרא?

<יהושע פדרסן:>

הוקרא בחלקו.

אתי בנדלר:

הוקרא בחלקו, התחילו להישמע הערות ואז

הסתיימה הישיבה.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

בואו נקריא את סעיף 17 מההתחלה.

אתי בנדלר:

רק תאמר לנו מאיזה נוסח אתה קורא כי די

קשה לי המעבר ממסמך למסמך.

<יהושע פדרסן:>

בוקר טוב. כבוד היושב ראש, המשרד להגנת

הסביבה מביא עכשיו לדיון נוסח מעודכן

אחרי שינויים לאור, בין היתר, הסכמות כפי

שהנחת בישיבה הקודמת לבוא עם מירב

ההסכמות בין כל הגורמים בשביל לייעל את

הדיון. יורם, אתה רוצה להוסיף?

<יורם הורביץ:>

תודה, ג'וש. כפי שהוועדה הנחתה התכנסנו

למספר ישיבות עם איגוד לשכות המסחר

וקיימנו דיונים על הסוגיות שהטרידו אותם.

אני שמח להגיד שהיה שיתוף פעולה מצוין

ואני מודה להם, וגם מצדנו הגענו להסכמות

בנקודות שלא פגעו מבחינתנו בדברים

המרכזיים של החוק ובשורה של דברים, כפי

שבנוסח שמופיע בפניכם, יש למעשה תוצר של

אותן הסכמות. אם אני אפרט את הדברים

העיקריים: נושא של כניסת החוק לתוקף –

דחינו אותו בשנה, התחולה של היעדים –

פרסנו אותם על פני יותר שנים, הגדרנו

בצורה מדויקת את היקף המימון של

היבואנים, את אותן הפעולות הנדרשות מהם

על פי החוק כדי שלא יהיה אי ודאות מה חלקם

ומה חלקו של השלטון המקומי, פרסנו והקטנו

את גובה העיצום הכספי, קבענו מגבלות על

גובה דמי הטיפול שהגוף המוכר יכול לגבות

מהיבואנים ומהיצרנים ושורה של נקודות

טכניות אחרות שהגענו בהן להסכמות. אני

חושב שכרגע שמרנו על האינטרס הציבורי

שהחוק הזה יהיה כמו שצריך, מצד שני נתנו

מענה לדברים שהציקו להם ואפשר לקדם את

החקיקה בהסכמה.

<יעקב אדרי:>

הסיכום היה הבוקר?

<יורם הורביץ:>

הסיכום היה ערב החג.

יעקב אדרי:

כי שמעתי פשוט היום בחדשות את כל הוויכוח

הזה, בבוקר, ברדיו.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

כן, הייתם ברדיו אבל זה רדיו.

<יהושע פדרסן:>

לאור זאת, היינו מציעים אולי להתחיל

מהדברים שדילגנו בדרך, הגדרות סעיפים 3 ו-4

שהם מהותיים להסדר.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

נחזור אליהם, החוק לא יגמר בלי שנחזור

אליהם.

אתי בנדלר:

אתה צריך את הסעיפים האלה כדי להתקדם

בסעיף 17?

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

אני רוצה שהשר יהיה פה כשהסעיפים האלה

מוקראים.

<יהושע פדרסן:>

הבנתי. אני רק מזכיר אז שיש הגדרה אחת

שנדרש לאשר, סעיפים 3 ו-4, וגם דילגנו על

סעיף 15. את סעיף 17 אקרא מהנוסח המעודכן,

אני אקרא אותו מתחילתנו, הוא הוקרא בחלקו

בדיון הקודם.

"סימן ב': חובות גוף יישום מוכר

חובות גוף יישום מוכר 17. גוף יישום מוכר -

יבצע את כל הפעולות הנדרשות לקיום חובות

יצרנים ויבואנים כאמור בסעיף 8, שהתקשרו

עמו לשם כך, בהתאם להוראות לפי סימן זה;

(א) יפנה פסולת ציוד וסוללות מהמגזר

הביתי מכל אחראי לפינוי פסולת שהתקשר

עימו בהתאם לסעיף 26, ויממן עלויות הפרדה

ואיסוף של פסולת ציוד וסוללות מהמגזר

הביתי כאמור בסעיף 25, מתחומו של כל אחראי

לפינוי פסולת שהתקשר עימו בהתאם לסעיף 26;

ובלבד שעלויות ההפרדה והאיסוף לא יעלו על

עלויות סבירות בנסיבות העניין.

בסעיף זה "עלויות הפרדה ואיסוף"- העלויות

בגין המרכיבים הבאים:

איסוף מכשירים גדולים מבתי תושבים לפי

סעיף 25(ב)(2);

רכישת והצבת כלי אצירה במוקדי איסוף

ובמרכזי איסוף;

תשתיות הנדרשות להקמת מרכזי איסוף-

קירוי, גידור, מערכת איסוף תשטיפים, איטום

קרקע;

כח אדם הנדרש לתפעול מרכז איסוף;

תחזוקה והחלפת בלאי של כלי אצירה;

תחזוקה של מרכזי איסוף;

מחצית עלויות הפרסום, ההסברה והחינוך,

כאמור בסעיף 25(ז);

(ב) תשלום העלויות המפורטות בסעיפים

קטנים (2)(א)(1), (4) ו- (6) יהיה עבור משקל פסולת הציוד והסוללות שהועברה על ידי האחראי

לפינוי פסולת לגוף היישום המוכר שעימו

התקשר, כאמור בסעיף 26(ב).

(ג) היה ומרכז איסוף משמש להשלכה או הפרדה

של זרמי פסולת נוספים, שאינם פסולת ציוד

וסוללות, יהיה גוף יישום מוכר אחראי

למימון העלויות המפורטות בסעיף קטן (א)

ביחס לפסולת הציוד והסוללות בלבד.

יפנה פסולת ציוד וסוללות שאינה מהמגזר

הביתי מכל מחזיק בפסולת כאמור שהתקשר

עימו בהתאם לסעיף 34;

יפנה פסולת ציוד וסוללות, מכל משווק

שהתקשר עימו בהתאם לסעיף 32, ויממן עלויות

אחסון, איסוף מקונים ופינוי פסולת ציוד

וסוללות של משווקים הנובעות מחובות

משווקים לפי סימן ב' בפרק ה' ; ובלבד

שעלויות אלה לא יעלו על עלויות סבירות

בנסיבות העניין.

יבצע מיון, שימוש חוזר, הכנה לשימוש חוזר

או טיפול בכל פסולת הציוד והסוללות

הנמצאת בחזקתו או בשליטתו, באופן המונע

פגיעה בסביבה ובהתאם להוראות חוק זה ולפי

כל דין;

יקיים פעולות הסברה לציבור הרחב לשם

יישום הוראות חוק זה, בנושאים אלה:

החובה להפריד פסולת ציוד וסוללות מפסולת

אחרת ולא להשליכה כשהיא מעורבת בפסולת

אחרת;

אפשרויות ההשלכה המותרות של פסולת ציוד

וסוללות ואפשרויות ההחזרה שלה;

החשיבות והתועלת שבהעברת פסולת ציוד

וסוללות לשימוש חוזר, למיחזור או להשבה;

ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות של

חומרים מסוכנים המצויים בפסולת ציוד

וסוללות.

גוף יישום מוכר רשאי, לשם קיום חובות

יצרנים או יבואנים לפי סעיפים 3 או 4,

לאצור, לפנות, למחזר או להשיב פסולת מציוד

וסוללות שמכרו יצרנים או יבואנים שלא

התקשרו עימו."

הסעיף בעצם מגדיר את היקף החובות

והפעולות הנדרשות מגוף יישום מוכר, עם

דגש על פירוט המימון הנדרש שהוא יממן מול

גורמים שונים שהוא מתקשר אליהם.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

זה כל ההסבר?

<יהושע פדרסן:>

בסעיף (2) המפורט, מול הרשויות המקומיות,

זו אכן נקודה שביישום חוק האריזות גרמה

לדיונים רבים לגבי פרשנות חוק האריזות

לגבי מהו היקף המימון הנדרש לשלם לרשויות

המקומיות. אחד מהלקחים הוא לפרט באופן

מפורט, כמו שמופיע כאן, מהם מרכיבי המימון

שישולמו לרשויות המקומיות. זה אמור לסייע

ליישם את החוק באופן אפקטיבי יותר. סעיף

(4), לגבי עלויות משווקים, איפה שסיימנו את

הדיון הקודם, מגדיר שזו עלות מימון מלאה

של היצרנים והיבואנים לגבי העלויות

שנושאים בהן המשווקים במסגרת האפשרות

לקבל חזרה את הציוד. אני מזכיר, נראה את זה

בהמשך אבל משווקים, חנויות שמוכרות ציוד

אלקטרוני, מי שקונה יוכל להגיד לחנות

שאני גם מחזיר את הציוד האלקטרוני, את

הפסולת הישנה, ללא עלות מבחינת הקונה,

הצרכן, התושב, ועלויות בגין זה ישולמו על

ידי היצרנים והיבואנים למשווקים לפי מה

שהוגדר בסעיף הזה.

<יורם הורביץ:>

אולי רק להדגיש שגם במקרה של המימון עבור

המערכים של הרשות המקומית וגם עבור

הוצאות המשווקים, החוק קובע, כפי שג'וש

הקריא, עלויות סבירות בלבד כדי למנוע מצב

של איזושהי השתוללות של הגורמים האלה

שחלילה ירצו לקבל עלויות מעבר למה שנדרש

לצורך השגות מטרות החוק.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

הערות? כן, בבקשה. על איזה סעיף את מדברת?

<מירה סלומון:>

אנחנו מדברים על סעיף 17(2)(ב): "תשלום

העלויות המפורטות בסעיפים קטנים (2)(א)(1),

(4) ו- (6) יהיה עבור משקל פסולת הציוד

והסוללות שהועברה על ידי האחראי לפינוי

פסולת". לגבי סעיפים קטנים (4) ו-(5), שהם כוח

אדם הנדרש לתפעול מרכז איסוף ותחזוקה של

מרכזי איסוף, היינו מבקשים לקבל הבהרה

כיצד משקל הפסולת, הציוד והסוללות אמור

להיות מתורגם לחלק שבו הרשויות המקומיות

אמורות להיות משופות בגין סעיפים (4) ו-(6).

<יהושע פדרסן:>

זה מוגדר ברמה של הכללים. החוק לא יכנס

לפירוט בדיוק איך ההתחשבנות בפועל. אולי

מילה להבהיר את סעיף (2)(ב): זה מבדיל בין

מצב שאפשר לקרוא לו במובן מסוים "עלויות

קבועות" לרשות המקומית ועלויות שהן בעצם

עלויות שוטפות, שהן ביחס למשקל פסולת

הציוד האלקטרוני שבפועל נאספה בהסדרים

השונים ובמרכזי האיסוף והועברה לגוף

יישום מוכר. יש פה שילוב, שמצד אחד יש

תמריץ שכל הגורמים, כולל הרשות המקומית,

להמריץ כמה שיותר הפרדה והבאה של הפסולת

למרכזי איסוף, שתהיה כמה שיותר פסולת

ציוד אלקטרוני שתועבר לגוף המוכר

שהיצרנים והיבואנים יוכלו לעמוד ביעדים,

מצד שני, יש חלק שהן עלויות קבועות, שבכל

מקרה, ללא קשר לכמה פסולת נאספת, יש תשלום

ומימון לרשויות המקומיות. אז יש פה איזון

שאנחנו חושבים שהוא איזון טוב בין עלויות

קבועות ועלויות שקשורות בכמה בפועל

המערכת היא טובה, אפקטיבית, וכולם

מתמרצים את התושבים להביא את הפסולת.

<מירה סלומון:>

אנחנו בכל זאת, אם אפשר, מבקשים הבהרה

נוספת, ג'וש. אם אספנו 100 טון של פסולת

אלקטרונית, איך זה מתורגם לתחזוקה של כוח

האדם שלנו בתחזוקה של מרכזי האיסוף?

<יהושע פדרסן:>

המרכיב של כוח האדם הוא ביחס לכמות

הפסולת. יהיה מרכיב והוא יוכפל במשקל

הפסולת שהועברה.

אתי בנדלר:

למה הכוונה? 1,000 טון שווה אדם אחד, זו

הכוונה? את רוצה לדעת מה המפתח?

<מירה סלומון:>

אנחנו רק מנסים להבין, כיוון שזה משהו

שלא ראינו לפני כן, למה הכוונה. האם יהיה

מפתח? אני לא מבקשת בהצעת החוק שתקבע לנו

מפתחות אבל האם יהיה מפתח איקס טון שווה

לכך וכך שעות של כוח-אדם? זה הרעיון?

<יהושע פדרסן:>

כן.

<מילכה כרמל:>

יש כאן איזושהי בעייתיות כי יש כאן גורם

שלא הבאנו אותו בחשבון והוא שיתוף הפעולה

של התושבים. יכולה רשות מקומית להיות

מצוינת ולהקים את כל אותן התשתיות ואז או

שהתושבים לא משתפים פעולה או שזו רשות

מאוד קטנה ואתם בעצם יוצרים מצב שבו

הרשות המקומית שבויה בידי העמידה ביעדים

שבחוק.

<יורם הורביץ:>

אני רוצה להגיד כך: אנחנו בחוק הזה מטילים

חובות על גורמים שונים אבל אנחנו חייבים

לייצר את התמריצים הנכונים כדי שכל גורם,

גם אם הוא תלוי בגורם שלישי – הרשות

תלויה בציבור והגוף המוכר תלוי ברשות

המקומית ובמשווקים, לכל גוף יש תלות

מסוימת בגורם אחר. חייבים ליצור בחוק את

התמריצים כדי לתת את התפוקות שהחוק מנסה

להגיע אליהן. ולכן אנחנו חושבים

שהיבואנים והיצרנים צריכים לממן את

התשתיות הקבועות אבל חייב להיות מרכיב של

תפוקה של אותו מרכז איסוף. מרכז האיסוף

הזה חייב לייצר פסולת אלקטרונית שצריכה

להימסר לגוף המוכר. כדי ליצור את התמריץ

הזה אנחנו קושרים בין התשלום של העלויות

השוטפות לבין כמות הפסולת שנאספה שם.

המפתח המדויק ייקבע בהמשך, אולי בתוכנית

העסקית של הגוף המוכר תחת הפיקוח של

המשרד בתנאים להכרה וכו', אבל חייבים

להבין שהמנגנון לא יכול להיות שיש תשלום

שאיננו קשור למה שמיוצר באותו מרכז איסוף

כי זו בסופו של דבר המטרה של החוק, לאסוף

את הפסולת ולהביא אותה למחזור.

<מירה סלומון:>

אנחנו מבקשים שהמפתחות ייקבעו בתיאום עם

מרכז השלטון המקומי.

<יהושע פדרסן:>

בסדר.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

סביב השולחן, משהו רוצה לדבר?

<חיים ישר:>

משהו טכני לחלוטין, אני גם שוחחתי על זה

עם ג'וש לפני הישיבה. אנחנו מציעים תיקון

בניסוח של סעיף 17(א)(2)(ב) שנועד בסך הכול

להבהיר את הכוונה, את הדברים שיורם וגו'ש

הסבירו. יש לי פה נוסח מוצע, אני יכול

להקריא אותו ואז להגיש אותו.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

תקריא.

<חיים ישר:>

"תשלום העלויות המפורטות בסעיפים קטנים

(2)(א)(1), (4) ו- (6) יהיה כנגד העברת פסולת

הציוד והסוללות על ידי האחראי לפינוי

פסולת לגוף היישום המוכר שעימו התקשר,

כאמור בסעיף 26(ב) ובהתאם למשקל פסולת

הציוד והסוללות שהעוברה כאמור". מדובר פה

בסך הכול על ניסוח שבא להבהיר את הדברים

שהוסברו פה, שבסופו של דבר התשלום

לרשויות המקומיות יהיה על פי משקל הפסולת

שיועבר בפועל לגוף המוכר.

אתי בנדלר:

בעניין הנוסח, אני מניחה שהנוסח עוד

יעבור שינויים ככל שהוועדה תאשר את הצעת

החוק לקריאה שנייה ושלישית, אני יושבת על

הנוסח יחד עם הממונה על נוסח החוק בכנסת.

הכוונה היא ברורה והנוסח יותאם.

<יהושע פדרסן:>

לנו אין התנגדות לתיקון הזה.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

לנוסח שהוצג?

<יהושע פדרסן:>

אין לנו התנגדות.

אתי בנדלר:

כמובן שאני לא יכולה – אני לא יודעת מה זה

"כנגד", זה לא נוסח מקובל, זה יעבור בהמשך.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

בסדר. כן, בבקשה, אדוני.

<יאיר קמייסקי:>

אנחנו נכנסנו עכשיו לוועדה מאחר וראינו

שעלה הנושא של הנכים ובעלי מוגבלויות

בתוך התעסוקה. כרגע ג'וינט מבצע עבודה

עבור המשרד להגנת הסביבה ומשרד הרווחה

בתחום בחינת השילוב בעלי מוגבלויות - - -

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

הערה לסעיף הזה, יש לך?

<יאיר קמייסקי:>

גם לסעיף 17, כן. מאחר ואפשר להכניס בשני

סעיפים את נושא העסקת בעלי מוגבלויות, גם

בסעיף 14 וגם בסעיף 17, היינו רוצים להיכנס

לאור הנתונים שבדקנו, ויושב יחד אתי מוטי

פסטרנק שהוא היועץ המקצועי של הצוות של

המשרד להגנת הסביבה, משרד הרווחה

והג'וינט שבדק את התחומים. מאחר והנושא

עלה אנחנו רוצים לחזק עוד פעם בתוך

הדברים האלה את כל נושא שילוב בעלי

מוגבלויות. אנחנו מדברים פה על אופציה של

פתיחת תעסוקה למגזר מאוד גדול. יושב כאן

דני קוגן, שבעצם מייצר את הדברים, עושה את

הדברים, יש עוד גופים עסקיים ולאור

שהנושא עלה אנחנו מבקשים לחזק את הנושא

הזה, שגם בסעיף 17 יכנס נושא של שילוב בעלי

מוגבלויות כאלה ואחרים בגופים שיאספו את

הפסולת בצורה כזאת.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

באיזו צורה אפשר לשלב את זה?

<יאיר קמייסקי:>

אפשר ממש ברגולציה.

מוטי פסטרנק:

מה שאנחנו מציעים, אנחנו מצאנו לנכון

שאפשר לבוא ולהגדיר שאחוז מסוים מסך כל

אוכלוסיית העובדים באותה חברה יהיו נכים.

עשינו בדיקה, עברנו סדר גודל של 5 חברות

שמתעסקות בדברים האלה, בנושא של פסולת

אלקטרונית, וראינו שבחלקם מעסיקים נכים.

הנכים מוצאים שם תעסוקה והם תורמים שם גם

לעצמם וגם לחברה. הגענו למסקנה שבסך הכול

על בסיס שנתי ניתן היום בארץ, אם אני מדבר

רק על נושא של מחשבים – שימו לב, אני מדבר

רק על מחשבים, אני לא מדבר על דברים אחרים

– אפשר להעסיק סדר גדול של כ-300 נכים.

אנחנו מדברים על 300 נכים, אני מדבר על 300

משפחות שיכולות להרוויח מזה ולהתקיים

באמצעות זה.

דבר נוסף, מצאנו במסגרת העבודה, וזה מצטרף

למה שנאמר פה, שנושא האיסוף הוא קרדינלי.

בלי נושא האיסוף אין שום טעם לכל הנושא של

פסולת אלקטרונית וזה ברור. כשאני מדבר על

מועצה מקומית קטנה, מועצה מקומית קטנה

למעשה לא תוכל להתמודד עם כל הבעיות של

האיסוף. אני חושב שאם נקציב לה תקציב מתוך

אותה הקרן שאולי תיווצר שם, המסים שניקח

מאותן חברות יצרניות, הרי שזה לא יעמוד

בפני עצמו. כדאי אולי להתארגן לנושא הזה

של אזורים. ניקח את הארץ בהתאם לאזורים,

תיקחו 7 אזורים, כל אזור יכול להקים לעצמו

תאגיד שהוא יהיה גם איסוף, יהיו לו מספיק

משאבים להתעסק באיסוף והוא יוכל לתת את

הפיתרון בצורה נכונה יותר. אחרת, מה שיקרה

הוא שכל מועצה מקומית תעשה את האיסוף

בפני עצמה, זה לא יעבוד.

את זה ראינו מתוך הנושא הזה שבדקנו עם

החברות הקבלניות שעושות את העבודה, פשוט

קשה להן. בלי האיסוף – שימו לב, אני צריך

קודם כל זרם של פסולת אלקטרונית שיכנס

למפעל, אם אין לי את הזרם של הפסולת

האלקטרונית אין לי מה לעשות עם זה. מכאן

שאני חייב לוודא שהזרם יהיה. הזרם יהיה רק

במידה ואני אעבוד בצורה אזורית, אדע

לארגן את כל המשאבים בצורה נכונה, כאשר את

הרווחים שאני מייצר אני מעביר חזרה

לרשויות המקומיות כי אני יכול לעשות החזר

רווחים. ניתן לעשות החזר רווחים. עד לפה.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

כן.

<מירה סלומון:>

בהמשך לדברים שנאמרו, העברנו לוועדה נייר

עמדה של השלטון המקומי, הצענו בסעיף 17(א)(5)

להוסיף: מתן עדיפות להתקשרויות לביצוע

חובותיו של גוף מוכר על פי חוק זה עם

ארגונים וגופים המעסיקים אנשים עם

מוגבלויות, כל עוד מחיריהם אינם גבוהים

ביותר מ-15% ממחירי גופים מתחרים אשר אינם

מעסיקים אנשים עם מוגבלויות, ובתנאי

שהטיב ויתר התנאים עונים על דרישות

המזמין, שזה גוף מוכר. סעיף 16 לחוות הדעת,

אנחנו סבורים שזה מקום טוב להכניס את

הנושא.

אתי בנדלר:

ברשותכם, יש כאן מישהו מטעם נציבות

שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות? ביקשתי

להזמין אתכם כדי לשמוע את עמדתכם לגבי מה

שקורה מעבר לשאלה האם ראוי להחזיק בחוק

פרטני התייחסות לנושא הזה ולא בתקנות

מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם

מוגבלות, רציתי לדעת האם אתם סבורים

שצריך במסגרת החוק הזה, או להסמיך את השר,

לקבוע מי הם אנשים עם מוגבלויות, באיזה

הפרשי מחירים לתת את העדפה וכן הלאה כי

מתעוררות הרבה שאלות ביחס לנושא הזה.

<ישראל הבר:>

אין לי תשובות לכל השאלות שעוררת אבל יש

כמה דברים שכן צריך לתת עליהם את הדעת.

קודם כל, על איזה אחוז מדובר? ההצעה

שאנחנו קיבלנו היא הצעה של שליש, ששליש

מהמועסקים. זה מה שהועבר אלינו אתמול.

איזו הצעה כרגע עומדת בפני הוועדה?

אתי בנדלר:

כל ההצעות השונות של כל אחד מהגופים,

הוועדה צריכה להכריע אם בכלל זה המקום

להתייחס למתן עדיפות לאנשים עם

מוגבלויות במסגרת החוק הזה, ואם כן אז איך

ראוי לתת את ההעדפה הזאת. לכן רצינו לשמוע

את עמדתכם בנושא הזה.

<ישראל הבר:>

אנחנו חושבים שזה כן ראוי להסדיר את זה

בחוק הזה והסיבה היא שהנושא עדיין לא

הוסדר על ידי שר התמ"ת בחוק שוויון זכויות

לאנשים עם מוגבלות. עוד לא הותקנו תקנות

לעניין הייצוג ההולם בחוק ההוא. כאן יש

לנו ענף חדש שכרגע אנחנו יוצרים אותו

ואני חושב שזה רעיון מצוין ליצור כאן סוג

של פרויקט פיילוט בייצוג הולם לאנשים עם

מוגבלות. דבר שני, אני מבין שמדובר פה

בסוג של עבודה שחלקה לפחות היא עבודה

פשוטה. אני לא מכיר מספיק את סוג העבודה

באיסוף ומחזור אבל אם יש פה עבודות

פשוטות זה ייתן אפשרות למגוון הכישורים

שיש אצל אנשים עם מוגבלות. זו אוכלוסיה

מאוד הטרוגנית, יש אנשים עם יכולות

נמוכות, יש אנשים עם יכולות גבוהות. אנחנו

כמובן לא מגבילים אבל אני מבין שזה נותן

אפשרות גם לאלה וגם לאלה, יש פה אפשרות גם

למקצועות טכניים וגם לאנשים עם עבודות

יותר פשוטות. אני שומע מנציג הג'וינט שזה

מה שקורה כרגע, כרגע יש אנשים עם יכולות

יותר נמוכות. אם יש הסכמה להכניס את זה

אנחנו נשמח לבוא בדברים עם נציגי המשרד

לאיכות הסביבה ולהגיע להסכמות.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

כן, משרד המשפטים.

<אורן תמיר:>

אני לא יכול להדגיש את החשיבות שיש

לשילוב של אנשים עם מוגבלויות. מה שמטריד

אותי בעניין הזה, והדברים עלו גם במה שאמר

נציג הנציבות, ההצעה היא להסדיר את זה

בחוק הזה משום שהדברים לא מטופלים

במסלולים הרגילים שבהם מצופה לפעול.

כלומר, יש סמכות לשר התמ"ת להתקין תקנות,

לקבוע הוראות לעניין סוגים, ענפים,

עיסוקים, והוא לא עושה את זה. והרעיון גם

שנותנים לו את הסמכות הזו הוא שכל

הנתונים ניצבים בפניו. הוא יכול לעשות

בדיקה, לבדוק מה צרכי השוק, כמה אנשים

באמת יכולים להיענות לזה, איך זה יעבור

מבחינת החברות. כל הנקודות האלה לא

נבחנות במסגרת הדיון שלנו כאן בהצעת החוק

הזו ואני קצת חושש שאנחנו לוקחים את

הנושא וניתן לו מענה שהוא לא מספק במסגרת

החוק הזה. הדרך הנכונה, כך נדמה לי, משפטית

ומבחינה - - - זה לא לטפל בזה במסגרת

המסלולים של חוק שוויון לאנשים עם

מוגבלות.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

כן, בבקשה.

<דבורה ספיר אליעזר:>

אמנם לא ידענו שהולכים להידרש לזה ולכן

לא באנו עם איש המקצוע שלנו אבל באופן

כללי יש לציין שסעיף 9 לחוק שוויון זכויות

לאנשים עם מוגבלות כן קובע את החובה

לייצוג הולם לכל גוף שמעסיק 25 עובדים, זאת

בלי שום קשר לאפשרות להתקין תקנות מכוח

אותו סעיף שקובע החוק. אנחנו כמובן בעד

עידוד העסקה של אנשים עם מוגבלות, אנחנו

לא מתנגדים לזה אבל צריך לחשוב על הדרך

שבה קבועים את הדבר הזה. אנחנו חוששים

בדרך כלל בחקיקה לקבוע קווטות, לקבוע

אחוזים ולהיצמד לאחוזים האלה. לא עשינו

את זה בחוקי שוויון אחרים, לא רק בחוק

שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, גם

בחוק שירות המדינה (מינויים) סעיף 15א נמנע

מלקבוע קווטות וזאת המדיניות עד כה. לכן

אני אומרת: אני לא מתנגדת בשלב זה כיוון

שאין לי פה את הגורם המקצועי לקביעת

נורמה שקובעת עידוד העסקה של אנשים עם

מוגבלות במסגרת הגופים האלה. יחד עם זאת,

בבואנו לקבוע אחוזים וקווטות יש להיזהר,

הדבר איננו פשוט.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

כן, בבקשה.

<מירה סלומון:>

אנחנו שוב מדגישים, נראה שהדיון כל פעם לא

מובהר מספיק. אנחנו לא מדברים על אחוזי

העסקה של גופים כאלה ואחרים, זה באמת

במסגרת העסקה של חוק אנשים עם מוגבלויות,

אנחנו לא מדברים על זה. אנחנו מדברים על

העדפה של התקשרויות במכרזים או בכל דרך

אחרת של גופים שכבר מעסיקים גופים עם

מוגבלויות, באותו אופן שבו יש העדפה של

תוצרת הארץ במכרזים, בתקנות העיריות

(מכרזים), בתקנות חובת מכרזים. לכן, נכון

שלא כל הנושא הוסדר עד הסוף, אנחנו חושבים

אבל שיש - - -

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

יש לי שאלה, הרשויות המקומיות, שאת מדברת

בשמם, במכרזים שלהם נותנים העדפה לאנשים

עם מוגבלות? נותנים את אותה העדפה?

<מירה סלומון:>

יש לרשויות מקומיות מכרזי רווחה

שמעסיקים ממש לצורך העניין הזה

התקשרויות לצורך העסקת אנשים עם

מוגבלויות, לצורך שיקומם בחברה. יתרה מזו,

יש רשויות מקומיות שבנושא הטיפול בפסולת

אלקטרונית, וזו הסיבה שאנחנו כן חושבים

שיש כאן אכסניה ראויה, מתקשרות עם גופים

שמעסיקים אנשים עם מוגבלויות.

אתי בנדלר:

אבל וולונטרי. זאת אומרת, יש רשויות

שרוצות ויש רשויות שלא רוצות.

<מירה סלומון:>

כרגע זה וולונטרי. יש רשויות שלא מתקשרות

בכלל לטיפול בפסולת אלקטרונית כיום.

אתי בנדלר:

לא, אני לא מדברת על אלה שלא מתקשרות, על

אלה שיש להן התקשרויות.

<מירה סלומון:>

נכון, כרגע זה וולונטרי אבל כאשר אנחנו

מסדירים את נושא השוק של פסולת אלקטרונית

בחקיקה אנחנו סבורים שכדאי לתת את הדעת

גם בתחום הזה כדי להסדיר שוק שאחרת ייתכן

שפשוט לא יהיה תחרותי מספיק, לא יוכל לתת

את השירותים.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

כן.

<בנימין רוטנברג:>

ההצעה של השלטון המקומי היא בעצם להעביר

אחריות לנושא הזה למגזר הפרטי, ליבואנים

וליצרנים. כמו שהשר אמר בישיבה הקודמת,

הוא היה מוכן להצעה הזאת אם הרשויות

המקומיות היו מכניסות אצלן בתוך המכרזים

שלהן חובת העסקת מוגבלים. לכן אני חושב

שההצעה כאן, מבחינת הרשויות המקומיות,

היא ניסיון להתנער מאחריות ולהעביר את

האחריות לעניין הזה למגזר של היבואנים

בהזדמנות הזו של חוק הציוד האלקטרוני שזה

חוק נקודתי אחד. אני חושב שמה שאמרה כאן

נציגת משרד התמ"ת ונציג משרד המשפטים, שיש

הסדרים רוחביים שלא קשורים לעניין הזה,

זה הפתרון, ולא להעביר את האחריות לעניין

דווקא למגזר הזה של היבואנים של הציוד

האלקטרוני של החוק הזה שממילא יקר וקשה

לביצוע.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

כן. הבנתי שהצטרפו אלינו אורחים, מטעם מי

אתם?

אורן זריף:

מטעם "גולדסטאר", ליגת הכוכבים בכדורגל.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

אם אתם רוצים דקה לומר משהו, בבקשה, אדוני.

אורן זריף:

מר כרמל שאמה, אנחנו הגענו לפה היום כדי

לבחון את האופציה ואנחנו מעוניינים

להקים מפלגה של "הילרים", אנשים עם כוחות

על-טבעיים שמסוגלים לנהל משאים ומתנים

בכוח המחשבה, כי הרי יש הרבה דברים שאתם

לא מצליחים לעשות, להיכנס דרך כוח המחשבה

ולהניע את הדברים דרך קו חשיבה. רציתי

לדעת איך זה יעבוד, אם זה נראה לך דבר

שיכול ללכת.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

אם תצליח עכשיו לגשר פה על הפערים בסעיף

הזה דרך המחשבה, לשכנע את כולם שיצביעו

בעד העסקה של אנשים - - -

אורן זריף:

שהיה חבר כנסת עם כוחות על טבעיים, להניע

את הדברים.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

אני מעריך מאוד את כישורך אבל אנחנו

צריכים הוכחות.

יעקב אדרי:

לא, הוא רוצה שניתן לא את הסמכות להיות

חבר כנסת.

אורן זריף:

כן,להיות ישר חבר כנסת. הוכחתי את עצמי

שנים רבות, להניע את הדברים דרך קו

החשיבה. אני יכול להיכנס לתוך כוח מחשבה

של בן אדם ולהניע אותו.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

אתה יכול לשכנע עכשיו את הנציג של משרד

המשפטים לתמוך בסעיף המוצע?

אורן זריף:

כן, בוודאי. הנה אני עושה את זה והוא כבר

משנה את דעתו, נכון שאתה משנה כרגע את

דעתך? הנה, בבקשה. תודה רבה.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

בבקשה. אני מכיר את מר זריף מאז שהוא היה

בגובה 1.20. בהצלחה לכם ותעשו דברים טובים.

יש לכם משחק כדורגל היום גם, לא?

קריאות:

כן, נגד הכנסת, נגד הנבחרת שלכם.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

אני מנהל פה דיון, ביקשו ממני להצטרף אבל

זה המזל שלכם. אני פה היום עד הערב

בדיונים. כל טוב, בהצלחה. לא נראה לי שיש

מישהו ששינו את דעתו.

<אורן תמיר:>

לא בשלב זה.

אתי בנדלר:

זה מחלחל לאט לאט, אתה אומר.

<אורן תמיר:>

לאט לאט.

<יעקב אדרי:>

זה היה מתוכנן?

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

לא, הם כל היום מסתובבים פה בכל הכנסת ויש

משחק היום בין נבחרת הכנסת מול הנבחרת

שלהם.

<יהושע פדרסן:>

זה לא קשור ליום הכרה למילואים?

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

לא, לא. כן, בבקשה.

<נאור שקדי:>

בנושא של תעדוף אנשים עם צרכנים מיוחדים,

אגב, עברנו לאחרונה את הסיפור הזה עם

משטרת ישראל, קרי שירות בתי הסוהר, וכן,

ועדת המכרזים קבעה שם סעיף שינתן תעדוף

של 15% ואכן זכינו במכרז כזה של טיפול

הפסולת האלקטרונית וכנראה שגם בעזרת ה-15%

תעדוף. בנוסף, נושא שעלה זו חברה מחו"ל

ששמעתי שהגיעה לארץ והיא מאנגליה ERP

Recycling, שכבר חברות בחו"ל רוצות לשים את ידן כאן בטענה שהן מנהלות תאגידים כאלה

ואחרים. אני חושב שמאוד מאוד כדאי

להתייחס לנושא שכל התחום ינוהל על ידי

חברות ישראליות כאלה ואחרות. כן, ברורה

העמדה שאני מייצג בנוגע לחבר'ה עם הצרכים

המיוחדים והם עושים את העבודה בצורה

מצוינת. אגב 300 איש, מאכזב אותי לשמוע שאלה

הערכות, אני ציפיתי ל-1,200 ויותר.

אני בכלל חושב שיש הרבה מאוד אינפורמציה

שאני לא בטוח מאיפה היא נחתכה. השבוע

ישבנו עם נעמה במשרד להגנת הסביבה

וניסינו יחד להעביר אליהם אינפורמציה

כמה שאפשר בשביל שיקבלו אמות מידה

אמיתיות. נראה לי שהרבה גופים שנוגעים

בנושא החוק לא בדיוק באים מהשטח, לא

מכירים את המשקלים, לא מבינים את הערך

האמיתי של הדברים. אין לי ספק שהטיפול

בפסולת הולך להיות מאוד מאוד יקר, לא משנה

כרגע על מי זה הולך ליפול, אבל הוא הולך

להיות מאוד יקר ויותר ממה שהוא מוערך

בהערכות שקיימות כאן. אנחנו, כמו שהחברים

פה יודעים, דלתנו פתוחה, המאזנים שלנו

פתוחים, הכול פתוח, אפשר ללמוד מאתנו. וכן,

הנושא של תעדוף של אנשים בעלי צרכים

מיוחדים הוא מאוד מאוד משמעותי. אגב

ביטוח לאומי, עברנו את הנושא הזה לפני 10

חודשים אתם, היינו מקבלים טפטופים

וביקשנו וכן אספו את ועדת המכרזים שלהם

ונתנו תעדוף, קיבלנו. זאת אומרת, יש לזה

תקדימים.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

כן, המשרד להגנת הסביבה.

<יהושע פדרסן:>

אם אני יכול להתייחס לכמה נקודות שעלו אז

בוודאי, מבלי להמעיט מהערך החשוב של

העסקת אנשים עם מוגבלות, וגם אצלנו במשרד

יש דוגמאות למצב הזה של העסקת אנשים עם

מוגבלות, ודאי שזה חשוב. עם זאת, אני חושב

שבחלק מההערות שעלו אולי יש חוסר היכרות

מספיקה עם ההסדרים המוצעים ואיך אמור

לעבוד חוק של אחריות יצרן מורחבת. יחד עם

הטלת האחריות על היצרנים והיבואנים

לעמוד ביעדי המחזור, אינהרנטי בזה לאפשר

כללי משחק לביצוע שיאפשרו להם גמישות

מסוימת כי כל העלות הכלכלית היא עליהם

וחייבים לאפשר להם את הגמישות התפעולית

ולהכין את התוכניות העסקיות והתפעוליות

גם בהתאם לשיקולים כלכליים שלהם בכדי

לעמוד ביעדים, ואנחנו יודעים שיש לזה

עלויות.

עוד נימוק למה שנאמר על ידי משרד התמ"ת,

עניין של קביעת מכסות בחקיקה ראשית יכול

להוביל למצב שיעוות את הפעילות של הגוף

המוכר באופן שיפריע לו לעמוד ביעדים

בעלויות סבירות שכולן מגולגלות על

היצרנים והיבואנים. עוד נקודה בהקשר הזה

שצריך לזכור, גם איזושהי קביעה קטגורית

של אחוז מסוים או מכסות, ממה שאני מבין יש

פה כמה שלבי טיפול; יש את הטיפול הפחות

מיומן, הפשוט, ויש גם טיפול שדורש מיומנות

מקצועית. אם חלילה יהיה מצב שבשביל לעמוד

במכסה ייקחו אנשים עם מוגבלות שאולי צריך

לשמור עליהם שמירה יתרה ואולי ימצאו את

עצמם עוסקים דווקא בתחומים שהם פחות

מתאימים, דורשים מיומנות מקצועית, רק

בשביל לעמוד באיזושהי מכסה ובמספר מסוים

שנקבע.

שלישית, לגבי ההצעה הספציפית של מרכז

השלטון המקומי, יש פה בעצם שתי נקודות שהן

ביחד. אחת זה הנושא עם המוגבלות, אבל בעצם

מה שנבלע בהצעה של מרכז השלטון המקומי

שאנחנו מתנגדים לו הוא שהם רוצים לקבע

בחוק שיש שמירה על חוזי ההתקשרויות

הקיימים. אני רוצה להבהיר, זה עקרון בסיסי

בכל ההסדר של החוק הזה, זה ממש אחד

מהעוגנים העיקריים להצלחת ההסדר. בסעיף 26

אנחנו נראה, וזה גם באריזות עוגן מרכזי,

שהרשויות המקומיות מעבירות את פסולת

הציוד לידי הגוף המוכר וזה גם גובר על

חוזי התקשרויות קיימים. הם יצטרכו להתאים

את חוזה ההתקשרות כדי שיהיה מצב שפסולת

הציוד תעבור לשליטת גוף היישום המוכר. זה

לא חייב להיות העברה פיזית אבל אחרי זה,

לאיזה קבלן פינוי, לאיזה מתקן טיפול או

מחזור זה ילך, זה חייב להיות בשליטה

והוראה של גוף היישום המוכר כי הוא זה

שצריך לעמוד ביעדים.

לכן אנחנו מתנגדים להצעה הספציפית של

מרכז השלטון המקומי כי זה מגלם בתוכו

קיבוע ההסכמים הקיימים מעבר לעניין של

אנשים עם מוגבלות. נראה שאם יש מקום לתת

לזה ביטוי זה בסעיף 15, שיכול לתת ביטוי

מסוים בתנאי ההכרה או בהכרה בגוף מוכר

לעניין מתן עדיפות, אבל לא ברמה ספציפית

של מכסות ומספרים או משהו שבסעיף 17.

<אורן תמיר:>

אולי ניתן, אגב, בסעיף ההכרה כמשהו שאולי

מפשר ומאזן ונותן ביטוי לקשיים שיש עם

הקווטות וכל הדברים מהסוג הזה והצורך

להבטיח גמישות מרבית, להוסיף תנאי שמדבר

על קיום הוראת סעיף 9 לחוק שוויון לאנשים

עם מוגבלות במובן זה שקוימו תנאי הייצוג

ההולם שכל מעביד במילא חייב לעשות על פי

החוק הזה. כך לא נרחיב את זה ונהפוך בעצם

את הסעיף לסעיף שיש לשקול אותו גם בשלב

האישור. לא שינינו מהדין הקיים ונתנו לזה

ביטוי בהקשר הזה ואפשר אפילו לנסח את

הסעיף באופן קונקרטי יותר לענף של טיפול

בפסולת אלקטרונית ככל שזה מתאים. זה משהו

שאפשר לבחון.

<נאור שקדי:>

בהקשר למה שג'וש העלה, שזה יכול לפגוע

בעלויות התפעול של ההתאגדות, אני לא

בדיוק מסכים כי אני חושב שאם אנשים בעלי

צרכים מיוחדים ייקחו חלק בדבר הזה, גם

בהתאגדות, אז פתאום אנחנו בעצם פותחים

צוהר שמשרד הרווחה יכול להיות חלק

אינטגרלי מכל התהליך הזה, משרד הרווחה,

התמ"ת וביטוח לאומי בנושא של הצטיידות.

הטיפול בפסולת הולך לעלות הרבה מאוד כסף

שנופל רק על יבואנים ויצרנים.

<יהושע פדרסן:>

החוק הוא בכפוף לכל דין, זה לא סותר ולא

גורע מכל המסגרות שציינת. ואם יש מסגרות

שבהן נותנים עדיפויות או אפילו הבנתי

שמדברים על סובסידיה או הוראות או תקנים

זה פשוט לא במסגרת החוק הספציפי הזה. זה

לא גורע משום דבר, מכל הוראה אחרת, כל

מסגרות, כל תהליך, כל סובסידיה וכל מימון.

<נאור שקדי:>

טענת שהעדפה כזאת תוכל בעצם ליצור מצב

שמייקר את עלויות הטיפול ואני טוען בדיוק

הפוך, שזה יכול להרחיב את קשת הפעילות

ועוד משרדים ממשלתיים כאלה ואחרים יהיו

אתנו במשותף.

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

ג'וש, קיבלתם עמדה?

<מירי שאול:>

כן, זהו.

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

אז בבקשה לא להגיב יותר, אוקיי?

כשהיושב-ראש יחליט תהיה הצבעה על העמדה.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

יש עוד הערות לסוגיה הזו?

<ישראל הבר:>

אם אפשר רק להעיר שהתקבלה לאחרונה החלטת

ממשלה שהיא קצת דומה למה שנאמר פה, לתת

העדפה במכרזים לגופים שמעסיקים אנשים עם

מוגבלות.

<גלעד ארדן:>

אנחנו ניישם את כל מה שאנחנו עושים במשרד,

בכפוף כמובן להחלטות הממשלה, למתן עדיפות

להעסקת מוגבלים ובכפוף לחוקים האחרים

שחלים עוד קודם לכן על מתן עדיפות כזו.

המשרד גם הביע את הנכונות שלו לעודד את זה

על ידי מתן עדיפות בתנאי ההכרה ואני חושב

שזו אמירה ברורה בעניין הזה שאני מתכוון

ללוות אותה.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

כן.

<מירה סלומון:>

אנחנו מבקשים להבהיר את הנקודה הזו.

אנחנו לא מדברים על התקשרויות של הרשויות

המקומיות עם גופים כאלה, אלא אם כן רשויות

מקומיות תרצנה לפעול כיזם ויפעילו

מרכזים לטיפול בפסולת אלקטרונית. מרבית

הגופים שמעסיקים אנשים עם מוגבלויות

כיום הם אנשים שמועסקים במתקני קצה ולכן

הגוף המוכר הוא זה שאמור להתקשר אתם

בהעדפה מתקנת כזו או אחרת. גוף מוכר, ספק

אם חלות עליו חובות המכרזים ושאר החובות

שיש על מינהל, ולכן אנחנו כן מבקשים,

מכיוון שזה שוק שפועל כיום ופועל טוב

ויודע איך לעשות את זה, להחיל עליו את

החלטות הממשלה, הוראות חוקים אחרות

שבאופן רגיל לא אמורות לחול על גוף מוכר.

שוב, אנחנו לא מדברים על העסקת אנשים על

ידי הגוף המוכר.

<אורן תמיר:>

אני מבין את מה שאת אומרת רק שההרחבה שאת

מדברת עליה לא מקובלת עלינו. זה הכול.

היתה הצעה לתת ביטוי במסגרת החוק הקיים

לעקרון של ייצוג הולם. זה ניתן לעשות.

להרחיב את הדין הקיים כרגע, במסגרת חוק

הפסולת האלקטרונית, זה לא משהו שאנחנו

יכולים לעשות אותו. זה לא מתאים לנו. זו לא

המטריה. אין הצדקה. גם הדברים העובדתיים

פה שמדברים עליהם לא נבדקו, אנחנו לא

יודעים במה מדובר, אנחנו צריכים לבדוק את

הדברים, לנתח את הנתונים ועל בסיס זה

עושים החלטות מושכלות.

<מוטי פסטרנק:>

אתה מדבר כללית, בוא תהיה ספציפי.

<אורן תמיר:>

אתם מציגים נתונים - - -

<יאיר קמייסקי:>

אנחנו עשינו עבודה על ממשלת ישראל, לא - - -

<אורן תמיר:>

אז הדרך לעשות את זה היא להציג את העבודה

לגופים הממשלתיים ושאנחנו נבחן את

הדברים.

<השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:>

זה דיון ערכי, אני לא מבין למה אנחנו

מנהלים אותו על החוק הזה? אמרתי את זה פעם

שעברה ואני אומר את זה שוב, גברתי, אם

תבואי בשם השלטון המקומי לא בצורה שהיא

קצת סטנדרט כפול שאומרת: בתחום הזה נכניס

את זה ולא נחייב אבל – אם תגידי עכשיו בשם

בוחבוט, תצאי החוצה, שאתם מוכנים עכשיו גם

להכניס תיקון עקיף לפקודת העיריות שבכל

מכרז של העיריות תינתן העדפה עד לעלויות

נוספות של 15% זה ייכנס גם בחוק הזה. תצאי,

אני ממתין עם הסעיף הזה, בסדר? אבל לא

להיות בסטנדרט כפול, על אחרים כן, על

עצמנו לא. את מייצגת פה את השלטון המקומי,

לשלטון המקומי יש שלל מכרזים כל יום של

רכש, של העסקת קבלנים ובמגוון תחומים

מוגבלים יכולים להיות מועסקים. או שיש

דין והחלטות ממשלה שמעודדות העסקה כזאת,

וזה כי נעשתה איזושהי חשיבה רוחבית על

ידי אנשי המקצוע, או שבאים לצבור פה איזה

שהן נקודות בתקשורת בחוק ספציפי אחד אבל

לא מוכנים להחיל אותו על השלטון המקומי

באופן רוחבי. אם תצאי ותחזרי ותגידי:

אנחנו מוכנים להחיל את זה על השלטון

המקומי נעשה פה שני תיקונים, אחד בחוק הזה

ואחד תיקון עקיף, בהסכמה שלכם כמובן.

<מירה סלומון:>

אדוני, יש שווקים שהם מותאמים במיוחד.

השוק הזה הוא - - -

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

למה, יש לך עבודה להציג שעשיתם שזה מותאם

במיוחד ויש מספיק מוגבלים בישראל לעמוד

בכל הפסולת האלקטרונית?

<מירה סלומון:>

לא, אנחנו לא אמרנו שיש מספיק מוגבלים,

אנחנו רק אמרנו שבתנאים שווים, כאשר יש

מצב שבו מוגשות לגוף המוכר הצעות

להתקשרות ומתקן קצה שמפעיל אנשים עם

מוגבלויות, שמעסיק אותם, לעומת אלה שלא - -

-

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

אז בכפוף לחוק הקיים שאמור לעודד העסקת

בעלי מוגבלות על ידי הממשלה אנחנו הצהרנו

כאן שניתן עדיפות בתנאי ההכרה. אני לא

מבין מדוע אינך מסתפקת בזה?

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

אני לא רואה שיש לנו עוד הכרעה בסיפור

הזה. אנחנו לא נסגור את העניין, רק נצביע

על הסעיף. תמיד יהיה אפשר להוסיף סעיף

בעניין הזה, נכון?

<יהושע פדרסן:>

אני מזכיר שעל סעיף 15 לא הצבענו ויכול

להיות ששם זה המקום לתת לזה ביטוי.

אתי בנדלר:

תלוי. אם הסעיף הזה ייסגר אז הסעיף הזה

ייסגר, אם אתה רוצה להוסיף עוד הוראה אז

אפשר להוסיף עוד הוראה.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

כן, מה עוד?

<דבורה ספיר אליעזר:>

ככל שכן תהיה נכונות להוסיף איזשהו סעיף

הקשור לעידוד העסקת עובדים עם מוגבלות או

אנשים עם מוגבלות מהמשתקמים מכוח חוק

זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים

כמשתקמים, אז אנחנו מציעים להשתמש

במינוחים ובניסוחים קיימים כבר בחקיקה

בקשר להעדפה מתקנת.

אתי בנדלר:

אולי אתם יכולים לגבש איזושהי הצעה

מטעמכם שאפשר יהיה לדון בה?

<דבורה ספיר אליעזר:>

בסדר.

אתי בנדלר:

כי סמכות לשר להתקין תקנות בעניין זה יש

לו ממילא לפי סעיף 16 לחוק שוויון זכויות

לאנשים עם מוגבלות, אני שומעת שעד עכשיו

השר לא עשה שימוש בסמכות הזאת אז אולי

לפחות בהקשר הזה שתובא הצעה מטעם השר.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

כן, באיזה נושא?

<מירה סלומון:>

סעיף 17(א)(6): "יקיים פעולות הסברה לציבור

הרחב לשם יישום הוראות חוק זה, בנושאים

אלה" – אנו מבקשים להוסיף סעיף קטן:

מיקומם של מרכזי איסוף, במסגרת פעולות

ההסברה.

<יהושע פדרסן:>

אני מצטער, זה פשוט לא המקום הנכון. יש

בסעיף 25 את חובות ההסברה של הרשויות

המקומיות ששם זה נאמר במפורש, זה המקום.

אולי אני אבהיר, בסעיף הזה מדברים על

הסברה לציבור הרחב שאפשר לעשות באופן

כללי על ציוד אלקטרוני ופסולת. זו הכוונה

בסעיף הזה, אלה פעולות הסברה שגוף היישום

המוכר עושה באופן כללי לציבור הרחב.

בסעיף 25 יש חובות ספציפיות להסברה שהרשות

המקומית עושה, ושם קובעות את ההוראות

הספציפיות שקשורות לרשות מקומית

ספציפית, לרבות מיקום מרכזי האיסוף

הספציפיים, שזה מה שהתושב צריך לדעת מול

הרשות המקומית. לכן מוצע לא לשנות את

הסעיף.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

אוקיי, אנחנו מצביעים על סעיף 17 כולל

השינוי ב-17(2)(ב), נכון?

אתי בנדלר:

אני לא זוכרת שהיה איזושהי שינוי.

<יהושע פדרסן:>

היתה הצעה להבהרה.

אתי בנדלר:

לא, זו הצעת נוסח לאותו עיקרון.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

אבל זה היה מקובל על כולם?

אתי בנדלר:

עלי הוא לא היה מקובל. אני לא יודעת איך

לומר בחקיקה שהתשלום יהיה כנגד מסירה, זה

לא לשון חקיקתי בכלל.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

אמרתי אבל העיקרון, אנחנו מדברים על

הנושא.

אתי בנדלר:

העיקרון בא לידי ביטוי גם בנוסח שהוצע על

ידי המשרד להגנת הסביבה, זו פשוט הצעת

נוסח אחרת ואמרתי שעל הנוסח נעבוד בהמשך.

הם לא שינוי שם שום עקרון, אדוני, הם לא

הציעו משהו נוסף במהות או משהו אחר.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

כששני הצדדים מסכימים אני נוטה ללכת אתם,

מה העניין?

אתי בנדלר:

לגבי נוסח?

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

כן.

<מירה סלומון:>

אנחנו מתנגדים לנוסח שהוצע.

אתי בנדלר:

אני יכולה להצהיר כבר, אדוני, שאם כל

העולם כאן יצביעו פה אחד על נוסח אני

עדיין לא מתחייבת שזה הנוסח שאני אניח.

בשביל זה יש יועצת משפטית לוועדה, ויש

ממונה - - -

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

למרות שאנחנו יושבים אחד ליד השנייה אני

לא מצליח להסביר לך מה כוונתי. אני לא

התכוונתי להחליף את הנוסח, התכוונתי על

העיקרון. את מסכימה לעיקרון?

אתי בנדלר:

העיקרון אותו עקרון, יש שינוי בעיקרון

שהוצע?

<יהושע פדרסן:>

לא.

אתי בנדלר:

אין שום שינוי, הם פשוט הציעו נוסח אחר.

<בנימין רוטנברג:>

הגשנו את התיקון רק משום שהנוסח הוא קצת

מעורפל אז ביקשנו להבהיר. כמובן, כל ניסוח

אחר הוא בסדר אבל הניסוח הקיים הוא

מעורפל.

אתי בנדלר:

אני רשמתי לפני, אדוני, שיש נוסח נוסף. אני

מבטיחה לעיין בו בתשומת לב ראויה וככל

שהוא מבהיר ומשנה להביא אותו בחשבון, אבל

את הנוסח הסופי כמובן נעבד בהמשך.

<מירה סלומון:>

אנחנו סבורים שהעיקרון של הקשירה בין

משקל לבין שיפוי של אחראי פינוי פסולת זה

עקרון חדש שלא היה קודם.

אתי בנדלר:

יש שינוי בעיקרון?

<מירה סלומון:>

בעיקרון עצמו, של השיפוי לפי משקל ולא לפי

שירות.

<יורם הורביץ:>

זה לא נכון.

<יהושע פדרסן:>

לא, לא.

אתי בנדלר:

אז אולי צריכים לדון בזה, מה ההבדל אם זה

לא - - -

<יהושע פדרסן:>

לא, היא לא מתייחסת לשני נוסחים, היא

מתייחסת לעצם העיקרון. היא מתנגדת לעצם

הסעיף.

אתי בנדלר:

אה, היא מתנגדת לעצם הסעיף? אז זו הכרעה של

חברי הכנסת.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

מה נדרש להכריע?

<בנימין רוטנברג:>

הרעיון של הסעיף, כפי שהוא כתוב, הוא

שהתשלום לרשות המקומית יהיה ככל שתהיה

פסולת אלקטרונית שתימסר מהרשות המקומית

לגוף המוכר, גובה התשלום יהיה לפי המשקל

שיימסר. כלומר, יש פה שני עקרונות: אחד,

תשלום כסף כנגד פסולת, ושניים, גובה

התשלום הוא לפי המשקל. זה העיקרון. לגבי

ניסוח, כמובן שצריך לנסח את זה בצורה

בהירה.

<מירה סלומון:>

הבעיה המובנית בדברים שנאמרו כאן היא מה

קורה כאשר אין פסולת אלקטרונית. רשות

מקומית הקימה מרכז, הפעילה אותו, עשתה את

מה שצריך לעשות, עשו את כל פעולות ההסברה,

פעלה על פי חובתה ואין, לא הגיעה פסולת

אלקטרונית באותו חודש או אפילו באותו

חציון. מה אז קורה? היא לא אמורה להיות

משופה בגין העובדה שהיא הקימה מתקנים

והציבה ועשתה?

<יורם הורביץ:>

הסברנו ועשינו הבחנה בין שני סוגים של

הוצאות. הוצאות קבועות, ועל זה הרשות

המקומית תקבל שיפוי, על תשתיות וכו'

והוצאות משתנות, התפעול השוטף. בוודאי

שהרשות המקומית נדרשת לעשות פעולות כדי

שהן יהיו אפקטיביות והמרכזים האלה ייצרו

פסולת אלקטרונית. זו המטרה. ואם הרשות

המקומית צריכה להסביר לציבור, לשווק את

הנושא הזה ולעשות פעולות היא תעשה. ולכן

חייבים לקשור, כדי ליצור את התמריץ הנכון,

בין כמות הפסולת לבין התשלום במרכיב

התפעול השוטף.

<יהושע פדרסן:>

יש פה בעצם איזון לטובת הרשויות המקומיות

לגבי המצב מיישום חוק האריזות אז אני

מציע שתשקלו את עמדתכם. יש פה בעצם איזון

לטובת הרשויות לגבי המצב הנוהג ביישום

חוק האריזות.

<מירה סלומון:>

הבעיה שמדובר בכוח אדם. כוח אדם נמצא בכל

מצב, בכל מקרה, וכאשר הוא משופה רק כאשר

מגיעה פסולת אלקטרונית, ברשויות מקומיות

קטנות שבהם זה לא משהו שבהכרח יגיע, שם

הקושי שלנו. אין לנו בעיה אבל לדון בזה

בהמשך כיוון שאנחנו רק עכשיו קיבלנו את

זה, אבל במתכונת הזו זה מעורפל.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

הצבעה

בעד – פה אחד

הסעיף אושר.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

סעיף 17 אושר. סעיף 18 להקריא.

<יהושע פדרסן:>

"חובת התקשרות עם יצרנים ויבואנים 18. גוף

יישום מוכר יתקשר בחוזה התקשרות עם כל

יצרן או יבואן שיפנה אליו לשם קיום

חובותיו לגבי ציוד וסוללות מקבוצות

סיווג או סוגים שניתנה לו הכרה לגביהם,

בתנאים שוויוניים; ההתקשרות תיעשה בהתאם

לחוזה לדוגמה שאישר המנהל בהכרה ובהתאם

לתנאים שנקבעו בה.

גוף יישום מוכר ידווח, פעמיים בשנה לפחות,

במתכונת שיורה עליה המנהל, לכל יצרן או

ויבואן שעמו התקשר, על הפעולות שביצע לשם

קיום חובותיהם, ובכלל זה על שיעור

המיחזור של פסולת ציוד וסוללות שביצע

במהלך תקופת הדיווח, ביחס ליעדי המיחזור

לפי סעיפים 3 או 4."

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

הסבר.

<יהושע פדרסן:>

עוגן מרכזי בהסדר של מימוש אחריות היצרן

המורחבת הוא בעצם שכל יצרן או יבואן יהיה

חייב להתקשר עם גוף יישום מוכר, ופה יש את

ההוראה שמשלימה שגוף יישום מוכר בעצם לא

יכול לסרב ליצרן או יבואן שפונה אליו אם

זה תואם את תנאי ההכרה וקבוצות הסיווג של

גוף היישום המוכר, אז לא יהיה מצב שיצרן

או יבואן יפנה וגוף היישום המוכר,

משיקולים כאלה ואחרים, יסרב.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

הערות? אין הערות.

הצבעה

בעד – פה אחד

הסעיף אושר.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

הסעיף אושר. סעיף 19.

<יהושע פדרסן:>

"חובת התקשרות עם אחראי לפינוי פסולת 19.

גוף יישום מוכר, שניתנה לו הכרה לגבי

פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי, יציע

לכל אחראי לפינוי פסולת להתקשר עמו בחוזה

התקשרות, בעניין הפרדה ופינוי של פסולת

ציוד וסוללות מהמגזר הביתי בתחומו,

בתנאים שוויוניים; ההתקשרות תיעשה בהתאם

לחוזה לדוגמה שאישר המנהל בהכרה ובהתאם

לתנאים שנקבעו בה.

גוף יישום מוכר יתקשר בחוזה התקשרות

כאמור בסעיף קטן (א), עם כל אחראי לפינוי

פסולת שיפנה אליו, בעניין הפרדה ופינוי

של פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי

בתחומו, לגבי פסולת כאמור מקבוצות סיווג

או סוגים שניתנה לו הכרה לגביהם.

גוף יישום מוכר יהיה אחראי לפינוי של

פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי בתחומם

של כל האחראים לפינוי פסולת שעמם התקשר,

בהתאם לתנאי ההתקשרות ולתנאי ההכרה;

פינוי כאמור ייעשה באופן שוויוני,

בתדירות ובאופן שיבטיחו פינוי סדיר

וזמין לציבור וימנע הצטברות של פסולת

ציוד וסוללות, והכל בהתאם לאמור בסעיף 25

ובכפוף לכל דין."

בסעיפים (א) ו-(ב), איפה שכתוב: "בעניין

הפרדה ופינוי", זה צריך להיות "הפרדה

ואיסוף" בהתאם לתיקון שעשינו בסעיף 25.

נראה בסעיף 25 שעשינו תיקון לביטוי "פינוי"

והפכנו אותו ל"איסוף".

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

יש עוד הערות לסעיף 19? בן, בבקשה.

<מירה סלומון:>

בסעיף (א), נושא החוזה לדוגמה, יש גם שינוי

בסעיף 15 בנושא הזה. אנחנו מבקשים שהחוזה

לדוגמה, מאחר שרשויות מקומיות הן אלה

שמחויבות בהתקשרות עם הגוף המוכר בחוזה

הזה, שתנאי החוזה יעשו בהסכמה עם השלטון

המקומי.

<יהושע פדרסן:>

זה בסעיף 15, לא פה.

<מירה סלומון:>

נכון, אמרנו, בסעיף 15. בסעיף 15 אנחנו רואים

שזה יעשה בהתייעצות עם מנהל מינהל השלטון

המקומי במשרד הפנים, אנחנו סבורים שזה

צריך להיות עם השלטון המקומי.

אתי בנדלר:

אז זה כשנחזור לסעיף 15 שדילגנו עליו, אבל

כאן אין צורך בשינוי, נכון?

<מירה סלומון:>

אנחנו מעלים את זה כבר כאן. נושא נוסף שלא

ברור אם רלוונטי - - -

<יהושע פדרסן:>

גם מרכז המועצות האזוריות, גם פורום ה-15?

<מירה סלומון:>

ודאי. פורום ה-15 הוא גוף בתוך מרכז השלטון

המקומי אבל בוודאי.

<יהושע פדרסן:>

אז גם מרכז המועצות האזוריות?

<מירה סלומון:>

בוודאי, הדברים נעשים בהסכמה אתם, בוודאי.

<יהושע פדרסן:>

לא ברור מה המעמד המשפטי של מרכז השלטון

המקומי בהקשר הזה.

אתי בנדלר:

אני עדיין לא מבינה, בסעיף 19(א) יש צורך

בשינוי להבנתך, מר פדרסן?

<יהושע פדרסן:>

ממש לא.

אתי בנדלר:

לא. רק בסעיף 15?

<יהושע פדרסן:>

אני לא יודע, עורכת דין סלומון פתאום

התייחסה לסעיף 15.

<מירה סלומון:>

אנחנו מדברים על סעיף 19 ומעלים משהו

מסעיף 15 כיוון שזה רלוונטי גם לכאן.

<יהושע פדרסן:>

זה לא רלוונטי.

<מירה סלומון:>

הנושא של "בהתאם לחוזה לדוגמה שאישר

המנהל בהכרה ובהתאם לתנאים שנקבעו בה",

אנחנו כבר מעלים סוגיה שיש בעניין הזה

בחוזה לדוגמה.

אתי בנדלר:

לא הבנתי, כאן את אומרת שצריכים שינוי או

רק בסעיף אחר או אגב זה שמוזכר אותו ביטוי

את נזכרת בסעיף אחר? אני לא מבינה. כרגע,

בסעיף 19 יש צורך בשינוי?

<מירה סלומון:>

מבחינתנו, אנחנו רק מציפים את הנקודה

הזאת.

אתי בנדלר:

רק מציפים עניין, בסדר.

<מירה סלומון:>

אין משהו שצריך לעשות בו שינוי בנוסח. דבר

נוסף שאני לא בטוחה, ג'וש, אם זה מתאים

לסעיף 19 או לסעיף 25, כאשר דובר על התקשרות

בחוזה לאיסוף ולפינוי של פסולת

אלקטרונית אנחנו סבורים שרשות מקומית

שחפצה בכך יכולה לדרוש מהגוף המוכר לבצע

את האיסוף והפינוי. לא ראינו את זה לא

בסעיף 19 ולא בסעיף 25 כרגע וזו עמדה שיש

לנו.

<יהושע פדרסן:>

נכון, בסדר. אני לא רואה את הקשר לסעיף 19.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

הערות נוספות? אין הערות נוספות.

הצבעה

בעד – פה אחד

הסעיף אושר.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

הסעיף אושר עם השינויים של "הפרדה

ואיסוף". סעיף 20.

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

רגע, הוא שינה את זה בסוף בכלל?

אתי בנדלר:

לא, רק שונתה המילה, במקום "פינוי" בא

"ואיסוף".

<יהושע פדרסן:>

"חובת התקשרות עם משווק ועם מחזיק בפסולת

ציוד וסוללות שאינה מהמגזר הביתי 20. גוף

יישום מוכר יתקשר בחוזה התקשרות עם כל

משווק שיפנה אליו בעניין פינוי פסולת

ציוד וסוללות המצויה ברשותו, שהיא

מקבוצות סיווג או סוגים שניתנה לו הכרה

לגביהם; ההתקשרות תיעשה בהתאם לחוזה

לדוגמה שאישר המנהל בהכרה ובהתאם לתנאים

שנקבעו בה.

(א1) פינוי פסולת ציוד וסוללות ממשווק,

כאמור בסעיף קטן (א), יעשה באופן שוויוני,

בתדירות ובאופן שיבטיחו פינוי סדיר

וזמין וימנע הצטברות פסולת ציוד וסוללות

אצל המשווק.

גוף יישום מוכר יתקשר בחוזה התקשרות עם

כל מחזיק בפסולת ציוד וסוללות שאינה

מהמגזר הביתי, שיפנה אליו בעניין פינוי

פסולת הציוד והסוללות המצויה ברשותו

שהיא מקבוצות סיווג או סוגים שניתנה לו

הכרה לגביהם; ההתקשרות תיעשה בהתאם לחוזה

לדוגמה שאישר המנהל בהכרה ובהתאם לתנאים

שנקבעו בה.

זה סעיף משלים לחובות שנראה בהמשך החוק,

יש חובות על משווק לקבל פסולת ציוד

אלקטרוני וגם להתקשר עם גוף יישום מוכר

וגם על מפעלים או מי שמחזיקים בפסולת

שאינה מן המגזר הביתי, גם להם יש חובת

התקשרות עם גוף יישום מוכר. בעצם פה יש את

החובה המשלימה, שגוף מוכר לא יכול לסרב

למי שפונה אליו והוא צריך להתקשר.

אתי בנדלר:

יש לי שאלה, ברשותך. הוספתם כאן סעיף (א1)

בהתאם להערה של הרשות לעסקים קטנים

"פינוי פסולת ציוד וסוללות ממשווק, כאמור

בסעיף קטן (א), יעשה באופן שוויוני,

בתדירות ובאופן שיבטיחו פינוי סדיר

וזמין וימנע הצטברות פסולת ציוד וסוללות

אצל המשווק". לעומת זאת, השמטתם מהחוק, ולא

רק כאן, נוסח שיש בחוק להסדרת הטיפול

באריזות, אני מדברת על סעיף 17(ו) האומר:

"המנהל רשאי לתת הראות לעניין התדירות של

איסוף ופינוי פסולת אריזות לפי סעיף (ה)

וכמויות פסולות האריזות שיאספו ויפונו

כאמור, וכן לעניין פינוי פסולת אריזות

מבית עסק לפי סעיף 26, לרבות קביעת אמות

מידה לאיסוף ולפינוי. הוראות המנהל לפי

סעיף זה יפורסמו ברשומות". בזמנו אני

זוכרת שאותו סעיף קטן שקראתי עכשיו הוסף

לאחר שהיה דיון בוועדה כיצד להבטיח

שיגיעו גם למקומות מרוחקים במידה ראויה.

הרעיון הזה מובע אמנם בסעיף (א1) שהוספתם

אבל זו איזושהי הצהרה.

<יהושע פדרסן:>

תראי גם בסעיף 25, הוספנו את סעיף (ד1),

לדעתי את מתייחסת לזה, אני רוצה לוודא.

אתי בנדלר:

זה נותן תשובה חלקית. אני רואה את זה

עכשיו, זה נותן תשובה חלקית. אני מצטערת,

כיוון שקיבלנו את זה רק הבוקר לא הספקתי

לעבור מטבע הדברים על המסמך.

<השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:>

אבל את אמורה לסמוך עלינו.

אתי בנדלר:

אני סומכת עליכם, אתה יודע את זה, אדוני

השר.

<השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:>

אז זה נותן מענה.

אתי בנדלר:

זה נותן מענה חלקי, אני חושבת.

<יהושע פדרסן:>

אבל יש את סעיף 19(ג).

אתי בנדלר:

כי יש כאן "תפרוסת מוקדי איסוף ומרכזי

איסוף ותדירות פינוי פסולת ציוד וסוללות

בתחומו". יכול להיות, בסדר. זה נוסח שונה

אבל זה אכן נראה על פניו שזה - - -

<יהושע פדרסן:>

אני זוכר שדיברנו על הנקודה ולכן הוסף

סעיף (ד1).

אתי בנדלר:

כן, אני הפניתי את תשומת לבכם בזמנו

לעניין הזה.

<יהושע פדרסן:>

נכון, לכן אנחנו מציעים להוסיף אותו.

אנחנו חושבים שיחד עם סעיף 19(ג) ועכשיו

סעיף 20(א1) שקובעים שצריך לעשות את זה

באופן שוויוני ולא להפלות אזור מרוחק,

להגיד: לא כדאי לי כלכלי להגיע לאזור

מרוחק, זה לא יכול להיות השיקול לגוף

המוכר.

אתי בנדלר:

"באופן שוויוני", אני מוכרחה לומר שלא כל

כך ברור לי מה השוויון בין שכונה בתל-אביב

לבין שכונת קצה או איזשהו יישוב בערבה.

איך עושים כאן "באופן שוויוני"? הרי אף אחד

לא יגיד שאם בתל-אביב מפנים 3 פעמים בשבוע

ושם מפנים פעמיים בחודש זה לא שוויוני, כי

יגידו שזו הבחנה. לכן זה קצת בעייתי אבל

ייתכן שבמה שהפנת, שבא לידי ביטוי בסעיף

25(ד1), יש בו איזשהו מענה. המילה "שוויוני"

כאן לא נותנת פתרון לעניין למיטב הבנתי.

<יהושע פדרסן:>

השאלה אם ההמשך שיש "ובאופן שיבטיחו

פינוי סדיר וזמין", נותן כבר קונקרטיזציה?

אתי בנדלר:

כן, יכול להיות שכן.

<השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:>

זה אמור למנוע הצטברות גם. זאת אומרת, גם

במקומות קטנים אתה מצריך תדירות פינוי כי

אסור לך לאפשר הצטברות שם. זה מאפשר לנו

מספיק שיקול דעת, אני חושב.

אתי בנדלר:

אוקיי, בסדר.

<יהושע פדרסן:>

זה נועד בדיוק בשביל זה, שלא רק בשל

השיקול הכלכלי, העלות הכלכלית גרידא.

<השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:>

כן, בסדר, זה מובן, הלאה.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

עוד הערות? אין הערות.

הצבעה

בעד – פה אחד

הסעיף אושר.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

הסעיף אושר.

<יהושע פדרסן:>

"חובת דיווח למנהל 21. גוף יישום מוכר

ידווח למנהל, דיווח חצי-שנתי על כל אלה:

היצרנים והיבואנים שעמם היה קשור בחוזה

התקשרות בתקופה שלגביה מוגש הדוח;

הפרטים האמורים בסעיף 5(א)(1) ו-(ב)(1) לגבי

כל אחד מהיצרנים והיבואנים האמורים

בפסקה (1);

האחראים לפינוי פסולת, המשווקים

והמחזיקים בפסולת ציוד וסוללות שאינה

מהמגזר הביתי, שעימם היה קשור בחוזה

התקשרות בתקופה שלגביה מוגש הדיווח;

הפרטים כאמור בסעיפים 5(א)(2) עד (6) ו-5(ב)(2)

עד (5), לגבי פסולת הציוד והסוללות שפינה,

מיחזר או השיב, בתקופה שלגביה מוגש הדוח.

דיווח חצי שנתי לפי סעיף זה, יוגש למנהל

בתוך חודשיים מתום התקופה שלגביה מוגש

הדיווח במתכונת שיורה עליה המנהל;

גוף יישום מוכר ידווח למנהל בתום כל שנה

דיווח שנתי על כל אלה:

העניינים כאמור בסעיף קטן (א);

המאזן הכספי של גוף היישום המוכר לשנה

החולפת;

דיווח שנתי לפי סעיף קטן (ג) יוגש למנהל לא

יאוחר משישה חודשים מתום שנת הכספים

שלגביה מוגש הדיווח, כשהוא מבוקר בידי

רואה חשבון במתכונת שיורה עליה המנהל.

גוף יישום מוכר ידווח למנהל בתום כל שנה,

לא יאוחר מחודשיים מתום כל שנת כספים,

במתכונת שיורה עליה המנהל, על תכנית

תקציב ותכנית עבודה לשנה הבאה.

המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדי

המשרד רשאי לדרוש מגוף יישום מוכר להמציא

לו כל מידע ששימש לעריכת דיווח לפי סעיף

זה; נדרש גוף יישום מוכר להמציא מידע

כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו

בדרישה.

לא מסר גוף יישום מוכר דוח חצי שנתי או

דוח שנתי, או שמסר דוח כאמור אך למנהל יש

טעמים סבירים להניח שהדוח אינו נכון,

רשאי המנהל, לאחר שנתן לגוף היישום המוכר

הזדמנות לטעון את טענותיו, לקבוע בהחלטה

מנומקת את שיעורי פסולת הציוד והסוללות

שלגביה בוצע שימוש חוזר, מיחזור מוכר או

השבה מוכרת במהלך תקופת הדיווח.

לעניין סעיף זה, "דיווח חצי שנתי" - דיווח

לגבי תקופה של שישה חודשים הכוללת את

החודשים ינואר עד יוני, או יולי עד דצמבר,

בכל שנה."

סעיף שמפרט את חובות הדיווח של גוף

היישום המוכר. מרכיב מהותי בפיקוח על

ההסדר מתבסס על חובות דיווח יצרנים

ויבואנים לפי סעיף 5 וסעיף דומה אושר בחוק

האריזות, אותה מתכונת.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

הערות?

<רז הילמן:>

ג'וש, אני חושב שיש פה משהו ששכחנו לתקן

בעקבות הדיווח השנתי. אני חושב שהיה אמור

להיות התאמה גם לסעיף הזה, לנושא של

הדיווח השנתי.

אתי בנדלר: .

אתה מוכן להרחיב?

<רז הילמן:>

כן. הרי ברגע שהיבואנים לא מדווחים על

בסיס חצי שנתי אז הגוף המוכר לא יוכל

לדווח על בסיס חצי שנתי.

<יורם הורביץ:>

לגבי סעיף 5, אכן הסכמנו לדיווח שנתי

כפשרה שהיתה פה בוועדה, בדקנו את עמדתנו

וראינו את הקשיים שזה יכול לעורר מבחינת

השליטה שלנו במה שקורה עם הפסולת

האלקטרונית והמסקנה המקצועית שלנו היא

שיותר נכון שיהיה דיווח חצי שנתי, פעמיים

בשנה. אנחנו גם לא רואים שזה יוצר קושי

מיוחד כי מדובר ממילא ברוב המוצרים

כמוצרים ארוזים וממילא היצרנים

והיבואנים מדווחים עליהם במסגרת חוק

האריזות דיווח פעמיים בשנה. לכן אנחנו

מבקשים לחזור מהסיכום הזה ולדווח דיווח

דו שנתי, אנחנו לא חושבים שזה יוצר עול

נוסף, מיוחד, מיותר על התעשייה.

<גלעד ארדן:>

אם לשכות המסחר יעמדו על הנושא של דיווח

שנתי אז הם יקבלו דיווח שנתי כיוון

שאמרנו שאם יש הסכמות אז יש הסכמות. אני

רק אומר גם לכם שאני לא בטוח שזה גם משרת

אתכם, כיוון שברגע שיש גוף יישום מוכר שגם

הוא רק פעם בשנה אוסף או הם לא מחויבים על

פי החוק, אז גם הוא פתאום פעם בשנה צריך

להתמודד עם פערים מול שנה שעברה, ואני

חושב שדיווח חצי שנתי מאפשר מעקב רציף

יותר על הכיוון לדעת אם אתה הולך לעמוד

ביעדים, לא הולך לעמוד ביעדים, איפה אתה

עומד מול החברים. זו העמדה המקצועית של

המשרד, אם תעמדו על הנושא של דיווח שנתי

אני לא אפתח אותו. אתם רוצים, תחשבו.

אתי בנדלר:

מכל מקום, כרגע אין בקשה לדיון מחדש בסעיף

5 שבו אושר הדיווח השנתי במקום חצי שנתי.

<השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:>

אם תהיה הסכמה מבחינתם אז אני אבקש לפתוח

אותו מחדש, אם לא אז זה לא בהכרח – יכול

להיות שחלק מהדיווחים יהיו שנתיים וחלק

חצי-שנתיים. במידה וסעיף 5 נשאר אז גם פה

הכול צריך להשתנות לשנתי?

<יהושע פדרסן:>

המהות של הדיווח כן.

<השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:>

אז אני מציע שלא נצביע כרגע על הסעיף הזה

ונחכה.

אתי בנדלר:

אפשר להצביע חוץ מאשר על הרישה של סעיף (א)

– אה, לא, זה גם בהמשך.

<השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:>

לא, זה הולך לכל אורך הסעיפים הקטנים.

אתי בנדלר:

נכון.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

אז מה הוחלט?

אתי בנדלר:

השר מבקש להשהות את ההצבעה.

<השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:>

אלא אם כן יש לכם עמדה עכשיו, עורך דין

כרמלי?

<דן כרמלי:>

אנחנו ממש בודקים את זה, אדוני השר.

<רז הילמן:>

נדבר על זה בהפסקה.

<דן כרמלי:>

אנחנו במהלך הישיבה נסגור את העניין

במהירות.

<השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:>

טוב, אז מה שאני אומר הוא שאם הם יסכימו אז

נצביע as is על סעיף 21 ואז אני אבקש לפתוח את

סעיף 5 ולהחזיר אותו לדיווח חצי שנתי, ואם

הם לא אז כל מקום שכתוב כאן "חצי שנתי"

ישונה ל"שנתי".

אתי בנדלר:

מעבר לזה זה מחייב עוד שינויים.

<יהושע פדרסן:>

כן, בסעיף (ח) יש כמה, אבל עשינו דבר דומה

בסעיף 5, אין בעיה למחוק.

אתי בנדלר:

צריכים לעשות התאמות לסעיף 5.

<השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:>

אוקיי. אז נמשיך וצריך לחזור לסעיף 21

להצביע עליו יחד עם עוד כמה סעיפים שעוד

לא הצבענו עליהם ורק הוקראו, שלדעתי כבר

אפשר להציג את ההסכמות שהושגו ולהצביע

עליהם אבל איך שהיושב-ראש יחליט.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

איך שאתם רוצים. אתם רוצים לחזור לסעיפים

3 ו-4?

<יהושע פדרסן:>

כן.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

אוקיי. חוזרים לסעיף 3.

<השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:>

שהוקרא כבר אך לא הוצבע.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

כן.

<יהושע פדרסן:>

הוקרא אבל יש איזשהו שינוי. אני אקריא

אותו בנוסח המעודכן, ברשותכם.

"חובת מיחזור פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני

3. יצרן ויבואן של ציוד חשמלי ואלקטרוני

יבצעו, בכל שנה, מיחזור מוכר של פסולת

ציוד חשמלי ואלקטרוני בשיעור שלא יפחת

מ-50 אחוזים מסך משקל הציוד החשמלי

והאלקטרוני שמכר היצרן או היבואן באותה

שנה, לאחר שהופחת מהמשקל האמור משקל

פסולת הציוד החשמלי והאלקטרוני שהועברה

לשימוש חוזר באותה שנה (בסעיף זה – יעד

מיחזור הציוד החשמלי והאלקטרוני).

על אף הוראות סעיף קטן (א), בתקופה שמיום

כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014) עד יום ט"ז

בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020), יהיה יעד

מיחזור הציוד החשמלי והאלקטרוני כמפורט

להלן:

בשנת 2014- 15 אחוזים;

בשנת 2015- 20 אחוזים;

בשנת 2016- 25 אחוזים;

בשנת 2017- 30 אחוזים;

בשנת 2018- 35 אחוזים;

בשנת 2019- 40 אחוזים;

בשנת 2020- 45 אחוזים.

הערת הייעוץ המשפטי לועדה 1.5.12

ביצע יצרן או יבואן של ציוד חשמלי

ואלקטרוני, השבה מוכרת של פסולת ציוד

חשמלי ואלקטרוני, יראו את הפסולת שהושבה

כאמור, לעניין יעד מיחזור הציוד החשמלי

והאלקטרוני, כאילו בוצע לגביה מיחזור

מוכר, וזאת עד לשיעור של 5 אחוזים מסך משקל

הציוד החשמלי והאלקטרוני שמכר היצרן או

היבואן באותה שנה, לאחר שהופחת מהמשקל

האמור משקל פסולת הציוד החשמלי

והאלקטרוני שהועברה לשימוש חוזר באותה

שנה.

בסעיף זה "משקל הציוד החשמלי והאלקטרוני"-

למעט משקל סוללות ומצברים שהם חלק מציוד

כאמור בעת המכירה;"

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

זה סעיף שהוסכם לאחר דיונים?

<יורם הורביץ:>

נכון.

<השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:>

זה מוסכם בתנאי שגם כשנתקדם בחוק נראה

שהכול מוסכם. אם יהיו פתיחות אז אני אבקש

ממך לפתוח גם את זה אבל זה במסגרת מה

שסוכם.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

יש למישהו הערות על ההסכמה הזו?

<רז הילמן:>

רק שאלה לג'וש, במקרה שמיובאות סוללות

לישראל שנמכרות לתעשייה המקומית

והתעשייה מייצאת את המוצרים האלה, זה

משהו שצריכה להיות התייחסות בחוק לדעתך?

<יהושע פדרסן:>

יש התייחסות בהגדרה של מכירה בישראל.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

אין עוד הערות.

הצבעה

בעד – פה אחד

הסעיף אושר.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

סעיף 3 אושר. סעיף 4.

<יהושע פדרסן:>

"חובת מיחזור פסולת סוללות ומצברים

4. יצרן ויבואן של סוללות ומצברים יבצעו,

בכל שנה, מיחזור מוכר של פסולת סוללות

ומצברים, בשיעורים המפורטים להלן, לפחות,

בהתאם לסוגי הסוללות והמצברים, מסך משקל

הסוללות והמצברים מכל סוג שמכר היצרן או

היבואן באותה שנה (בסעיף זה - יעדי מיחזור

הסוללות):

סוללות ומצברים המכילים עופרת - 30

אחוזים;

סוללות ומצברים המכילים ניקל-קדמיום - 35

אחוזים;

סוללות ומצברים אחרים - 25 אחוזים.

על אף הוראות סעיף קטן (א), בתקופה שמיום

כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014) עד יום כ"ג

בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018), יהיו יעדי

מיחזור הסוללות כמפורט להלן:

לסוללות ומצברים המכילים עופרת - 15

אחוזים;

לסוללות ומצברים המכילים ניקל-קדמיום - 20

אחוזים;

לסוללות ומצברים אחרים - 12.5 אחוזים.

בסעיף זה "יצרן ויבואן של סוללות

ומצברים"- לרבות יצרן ויבואן של ציוד

חשמלי ואלקטרוני, לגבי סוללות ומצברים

שהם חלק מהציוד החשמלי והאלקטרוני שמכר

אותו יצרן או יבואן."

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

הסבר קצר על ההסכמה, מה שיניתם מהפעם

הקודמת, רק מועדים?

<יהושע פדרסן:>

לגבי סעיף 4, ריווחנו במידה מסוימת את

יעדי הביניים בשנה אחת.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

במועדים.

<יהושע פדרסן:>

כן, עד כמה פרוסים יעדי הביניים עד להגעה

ליעד הסופי.

<יורם הורביץ:>

זה פרוס על פני 6 שנים במקום 5 שנים.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

שמתחילות שנה מאוחר יותר?

<יורם הורביץ:>

נכון, ובתחולת החוק שנה נוספת.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

הערות? אין הערות.

הצבעה

בעד – פה אחד

הסעיף אושר.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

הסעיף אושר.

<השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:>

אני אהיה חייב להישאר במשרד כדי ליהנות

מהתוצאות.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

אתה לא באמת רוצה להישאר במשרד ב-2018.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

אני רוצה, אנחנו מצרפים אליו את האנרגיה

והמים. מצמצמים את כמות השרים.

אתי בנדלר:

היום יש ועדת שרים על חוק הנפט?

<השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:>

על חוק הנפט? לא, הוא דחה את זה.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

למתי?

<השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:>

תראו, לא ידעתי שהכנסת מכפיפה את עצמה

בפני הממשלה בכזאת הכנעה, אני חשבתי

שהכנסת תעלה את זה להצבעה במליאה, סך הכול

האוצר תומך.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

מתי זה היה אמור לעלות?

<השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:>

היום, אבל השר בחו"ל, או לא נוח לו להגיע,

אז הוא ביקש בממשלה לדחות את זה לעוד

שבוע. אני חושב שאם היושב-ראש יעלה את זה

למליאה זה עדיף, הכנסת היא סוברנית, היא

לא כפופה לממשלה.

אתי בנדלר:

ייתכן שנצטרך לעשות דיון מחדש בסעיף או

שניים, מה שאמרתי לך.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

לא הספקת להיות מעודכן במה שאני עודכנתי.

<השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:>

טוב, לא נבזבז היום את הזמן שקצבתם.

<יהושע פדרסן:>

ברשות הוועדה, אני מזכיר שיש הגדרה אחת

שהיא מהותית ואני חושב שעכשיו זו תהיה

אפשרות טובה לאשר אותה. בסעיף ההגדרות,

ההגדרה של "פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני"

בעמוד 4, הסעיף הוקרא כלשונו בנוסח הזה

אבל לא הוצבע ואני מציע לאשר אותו כעת.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

יש הערות על ההגדרה שהוקראה של פסולת

ציוד חשמלי ואלקטרוני?

הצבעה

בעד – פה אחד

ההגדרה אושרה.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

ההגדרה אושרה.

<השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:>

זהו? עכשיו חוזרים לסעיף 22?

<יהושע פדרסן:>

יש עוד את סעיף 15.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

תשאיר את סעיף 15.

<יהושע פדרסן:>

בסדר.

<השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:>

סעיף 14 לא הוצבע?

<רז הילמן:>

14 אושר.

<השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:>

מה לא אושר, 15 ו-21?

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

כן. סעיף 22.

<השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:>

גיבשתם עמדה על 21?

<רז הילמן:>

אנחנו מעדיפים לדבר אתם בהפסקה.

<דן כרמלי:>

אנחנו צריכים לדבר עם אנשי המקצוע שלנו.

<השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:>

h´K

h´K

$

&

(

*

2

4

Ž

’

²

´

¶

¸

ú

þ

$

(

>

@

B

D

‚

†

˜

š

œ

ž

ü

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

摧ɜ

ఀܪ栖ɜ

摧ɜ

摧ɜ

摧ɜ

hC

h´K

ఀܪ栖䮴

摧䮴

摧䮴

摧䮴

摧䮴

摧䮴

摧䮴

摧䮴

摧䮴

摧䮴

摧䮴

ఀܪ栖䮴

摧䮴

摧䮴

摧䮴

ఀܪ栖䮴

摧䮴

摧䮴

摧䮴

摧䮴

nH

o(tH

ఀܪ栖㝟

摧㝟

摧㝟

摧㝟

摧㝟

摧㝟

摧㝟

ఀܪ栖㝟

hw

hw

hw

hw

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

o(3 טוב, אוקיי.

<יהושע פדרסן:>

"חובת רישום 22. גוף יישום מוכר ינהל רישום

מלא ומפורט של העניינים הכלולים בחובת

הדיווח לפי סעיף 21.

המנהל או מי שהסמיכו לכך מבין עובדי

המשרד רשאי לעיין ברישום כאמור בסעיף זה

ולקבל העתק נכון ממנו."

חובות רישום הם חלק קריטי באפשרות הפיקוח

על כל ההסדרים של החוק. יש מספר סעיפים

שבהם מופיעות חובות הרישום שבעצם מהוות

את הבסיס לחובות הדיווח ואפשרויות

הפיקוח וסעיפים דומים אושרו גם בחוק

האריזות, שכל מנגנוני הפיקוח דומים.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

הערות? אין.

הצבעה

בעד – פה אחד

הסעיף אושר.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

הסעיף אושר. 22א.

<יהושע פדרסן:>

"קביעת משקל מופחת של פסולת ציוד וסוללות

מהמגזר הביתי

22א. בלי לגרוע מהוראות סעיף 21(ז), רשאי

המנהל, על סמך בקשה שהוגשה על ידי גוף

יישום מוכר, לאשר, בנסיבות מיוחדות, הפחתה

במשקל פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי

שגוף היישום המוכר חב לגביו חובת מיחזור

לפי סעיפים 3 ו- 4, בהתחשב במשקל פסולת

הציוד והסוללות בתחומו של אחראי לפינוי

פסולת שהוטל עליו עיצום כספי בשל כך שלא

התקשר עם גוף יישום מוכר לעניין הפרדה

ופינוי של פסולת ציוד וסוללות מהמגזר

הביתי מתחומו לפי סעיף 46(ד) או עיצום כספי

בשל אי נקיטת אמצעי אכיפה להבטחת קיומן

של הוראות סעיף 28(א) לפי סעיף 46(ב)(6)."

שוב, איפה שכתוב הביטוי "לעניין הפרדה

ופינוי" זה צריך להיות "הפרדה ואיסוף".

"(ב) בקשה לפי

סעיף קטן (א) תוגש במתכונת שיורה עליה

המנהל."

הסבר: כבר בדיון הראשון פה בוועדה עלתה

הסוגיה של התמודדות עם סיטואציה שבה

היצרנים והיבואנים דרך גוף היישום המוכר

נוקטים בפעולות, אבל אולי בגלל חוסר

עשייה של גורמים אחרים, לרבות אחראים

לפינוי פסולת, יש נסיבות בהן יש להם קושי

לקבל או לאסוף את פסולת הציוד האלקטרוני

ולעמוד ביעדים. היה דיון על הנושא הזה ופה

יש סעיף שנותן מענה, מציע להעניק למנהל

סמכות מינהלית שהיא בעצם אינהרנטית

במסגרת הבקרה על הדיווחים השנתיים,

להתחשב בנסיבות מיוחדות ולקבוע איזשהו

שיעור הפחתה במידה שיש רשות מקומית שלא

התקשרה עם גוף יישום מוכר, במובן הזה שהיא

לא משתפת פעולה או שלא נוקטת באמצעי

אכיפה כדי לאפשר איסוף מוסדר של פסולת

הציוד האלקטרוני.

<היו"ר כרמל שאמה-הכהן:>

כן.

<אביטל בגין:>

אני חושבת שזה לא נכון לקשור פה את ההפחתה

להפעלה של העיצום הכספי כי יכול להיות

אותו מצב עובדתי שבו עדיין לא הופעלו

אמצעי אכיפה על ידי המשרד להגנת הסביבה

אבל ההצדקה עדיין מתקיימת, והשיקול הזה

של העיצום הכספי, אם הוא הוטל כבר או לא,

יכול להיות מסדר שני אחרי קבלת הבקשה,

בוודאי אם הוטל עיצום כספי זה יטה את הכף

לכיוון קבלת הבקשה. אבל לחסום את האפשרות

בכלל להגיש את הבקשה אם לא הוטל עיצום

כספי לא נראית לי נכונה.

אתי בנדלר:

אני מוכרחה לומר שלא הצלחתי לעקוב אחריך.

<אביטל בגין:>

הסעיף בעצם מאפשר להגיש את הבקשה להפחתה

רק אם הוטל עיצום כספי. הסעיף מתייחס

לרעיון שהרשות המקומית או גורם אחר פה

בשרשרת לא הצליח למלא ובגלל יש הצדקה

להפחית את הכמויות. למה זה צריך להיות

קשור בהכרח לפעולה של המשרד להגנת

הסביבה, שיכול להיות שלא תתבצע בכלל או

תתבצע תכף?

<השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:>

אני אסביר. כי זה לא קשור לתחום המשפטי, זה

קשור יותר לתחום הפוליטי. הסעיף הזה הוא

בסופו של דבר פשרה גם כן. אני בכלל לא

רציתי שיהיה סעיף כזה ושלא יהיה אפשר לשר

– שרים אחרי אני סומך עליהם אבל הבעיה

שאני מאוד חלש מול ראשי רשויות ואני לא

רוצה שיהיה לי פיתוי להפחית את הכמות.

בשביל מה אנחנו עושים את כל החוק הזה בכלל

אם אנחנו משאירים מסלול "חופשי-חופשי" לשר

להורות שם למנהל אצלו להוריד את משקל

הפסולת שממנה מחושב כל נושא המיחזור. אם

יבואו ויטענו, ובצדק: תראה, יש ראשי

רשויות ויש רשויות שלא משתפות פעולה אז

לא יכול להיות שאתה תקנוס אותנו כשהן

למעשה לא משתפות עם זה פעולה, אז אני לא

רוצה שבצד אחד הוא יוכל להפחית להן ומצד

שני הוא לא צריך לעשות שום דבר מול

הרשויות. אני חושב שהדעת נותנת שהם לא

כאלה פראיירים שהם ירוצו לשלם קנסות אלא

הם ידרשו אכיפה מהמשרד מול הרשויות

המקומיות.

בהינתן שמתרחשת באמת אכיפה ורואה המנהל

שהאכיפה הזאת עדיין לא נותנת תוצאות

והרשות שם עדיין לא משתפת פעולה, במצב כזה

באמת נראה לי סביר שהמשרד יוכל באופן

חד-צדדי להוריד את משקל הפסולת. שימי לב,

זה בכלל ב

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]