פרוטוקול ועדת הכספים, מספר 83 מתאריך 30/06/2009

הכנסת השמונה עשרה נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 79-83

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ח' בתמוז התשס"ט (30 ביוני 2009),

שעה 10:40

סדר היום:

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני

חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009

ו-2010, התשס"ט-2009

פרק כ"ה – מסים:

1. הטלת מע"מ על פירות וירקות, סעיפים

172(2)(ב), 177(ב)(2)

2. מע"מ על תיירות נכנסת, סעיפים 172(2)(א),

177(ב)(2)

3. תיקון סעיף 11 לפקודה, סעיפים 165(3), 166

ו-171(ג)

4. תושב חוזר, סעיפים 165(4), 165(8)-(10), 171(ד)

5. מס הכנסה שלילי, סעיפים 163, 164

6. נקודת זיכוי לתואר ראשון, סעיפים 165(5)

ו-(6), 171(ה)

7. מס ערך מוסף – רפורמה, סעיפים 172(1)(א),

172(10), 172(18), 177(ב)(1), 172(1)(ג), 177(א), 172(1)(ב), 172(3)

עד (16), 173-176, 177(ב)(3) עד (6) ו-(ג)

נכחו:

חברי הוועדה:

משה גפני – היו"ר

אמנון כהן – מ"מ היו"ר

אלכס מילר – מ"מ היו"ר

יעקב אדרי

חיים אורון

טלב אלסאנע

זאב אלקין

אלי אפללו

זאב בילסקי

דניאל בן-סימון

יצחק וקנין

שי חרמש

אחמד טיבי

שלי יחימוביץ

שלמה (נגוסה) מולה

אברהם מיכאלי

ציון פיניאן

פניה קירשנבאום

מירי רגב

מאיר שטרית

רונית תירוש

מוזמנים:

נועז בר-ניר, מנכ"ל משרד התיירות

יהודה נסרדישי, מנהל רשות המסים בישראל,

משרד האוצר

בועז סופר, סגן בכיר למנהל רשות המסים

בישראל, משרד האוצר

עו"ד מיכל דויטש-הנר, יועצת משפטית, רשות

המסים בישראל, משרד האוצר

אייל סנדו, יועץ למנהל רשות המסים בישראל,

משרד האוצר

עו"ד איריס וינברגר, סגנית בכירה ליועץ

המשפטי, רשות המסים בישראל, משרד האוצר

עו"ד משה מזרחי, יועץ משפטי, רשות המסים

בישראל, משרד האוצר

עידית לב זרחיה, דוברת רשות המסים בישראל,

משרד האוצר

ליאת שדמי, יועצת למנהל רשות המסים

בישראל, משרד האוצר

רביב סובל, משרד האוצר

עו"ד דלית זמיר, משרד המשפטים

אבי כהן, משרד ראש-הממשלה

אלי גונן, נשיא התאחדות בתי המלון

אריאלה דורון, התאחדות בתי המלון

שמואל מרום, יושב-ראש לשכת מארגני תיירות

צבי אלון, מנכ"ל מועצת הצמחים, משרד

החקלאות ופיתוח הכפר

אבשלום וילן, חבר כנסת לשעבר, מזכ"ל

התאחדות חקלאי ישראל

רני בר-נס, יו"ר ענף הפירות, מועצת הצמחים

מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי הירקות

שמואל מזרחי, ארגון מגדלי הירקות

איתן אשורי, ארגון מגדלי הירקות

ליאור קטרי, ארגון מגדלי הירקות

דוד טיבולי, ארגון מגדלי הירקות

יצחק סלוקי, ארגון מגדלי הירקות

אילן אשל, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות

בישראל

גיא פלדמן, עמותת סינגור קהילתי

אילן פינסקר, תנועת עמ"י, עתיד מדינת

ישראל

עו"ד יעל כהן, יועצת משפטית, המועצה

הישראלית לצרכנות

עו"ד איתן צחור, לשכת עורכי הדין

עו"ד דוד גולדמן, לשכת עורכי הדין

עופר מנירב, יו"ר ועדת המסים, לשכת רואי

חשבון בישראל

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים

אילן גמשל, ארגון מגדלים

ג'ינה טיאר, נציגת משפחות חד-הוריות

יעקב שמעון, שוק מחנה יהודה, ירושלים

רפי, שוק הכרמל, תל-אביב

צבי מנור, מדריך תיירים

איתמר אליצור, התאחדות הסטודנטים

רובי הרשקוביץ, פאנל חברות התעופות הזרות

בישראל

ייעוץ משפטי:

ענת מימון

עידו עשת

מנהל הוועדה:

טמיר כהן

רשמה וערכה:

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני

חקיקה ליישום התכנית הכלכלית

לשנים 2009 ו-2010, התשס"ט-2009

פרק כ"ה – מסים:

1. הטלת מע"מ על פירות וירקות, סעיפים

172(2)(ב), 177(ב)(2)

2. מע"מ על תיירות נכנסת, סעיפים 172(2)(א),

177(ב)(2)

3. תיקון סעיף 11 לפקודה, סעיפים 165(3), 166

ו-171(ג)

4. תושב חוזר, סעיפים 165(4), 165(8)-(10), 171(ד)

5. מס הכנסה שלילי, סעיפים 163, 164

6. נקודת זיכוי לתואר ראשון, סעיפים 165(5)

ו-(6), 171(ה)

7. מס ערך מוסף – רפורמה, סעיפים 172(1)(א),

172(10), 172(18), 177(ב)(1), 172(1)(ג), 177(א), 172(1)(ב), 172(3)

עד (16), 173-176, 177(ב)(3) עד (6) ו-(ג)

<היו"ר משה גפני:>

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים בהצעת חוק

ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום

התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010, התשס"ט-2009, פרק כ"ה – מסים.

כפי שאמרנו בישיבה הקודמת אז דנו על

פירות וירקות – וקיימנו על זה כבר דיון –

אני מבקש לקיים דיון משולב והדיון המשולב

יהיה על כמה סעיפים ביחד.

הסעיף הראשון הוא מע"מ על פירות וירקות,

סעיפים 172(2)(ב), 177(ב)(2), הסעיף השני הוא מע"מ תיירות נכנסת – סעיפים 172(2)(א), 177(ב)(2),

הסעיף השלישי יהיה על מס הכנסה שלילי,

סעיפים 163-164, תושב חוזר, סעיפים 165(4),

165(8)-(10) ו-171(ד), הסעיף הרביעי הוא על שינוי מדרגות מס ליחידים וחברות, שזאת הפחתה

במס הכנסה – סעיפים 165(12), 167, 171(ג) ו-(ח), 165(13), 169, 170, 171(ט) ו-(יג). תיקון סעיף 11 לפקודה, סעיפים 165(3), 166, 171(ג).

אמנון כהן:

כל זה עכשיו?

היו"ר משה גפני:

כן. זה הדיון המשולב.

שלי יחימוביץ:

אבל אנחנו לא מצביעים עליהם במשולב.

היו"ר משה גפני:

לא. ודאי שלא.

שלי יחימוביץ:

רק בדקתי.

היו"ר משה גפני:

את רוצה לדון על הפחתת המס בנפרד?

שלי יחימוביץ:

לא, אני חושב שזה נכון לעשות את הדיון הזה

כך.

היו"ר משה גפני:

כך אמרנו בפעם הקודמת.

שלי יחימוביץ:

אני רק רוצה שההצבעה לא תהיה ביחד.

היו"ר משה גפני:

ההצבעה תהיה נפרדת. אני מבין שאת רוצה

להצביע בעד העלאת מע"מ על פירות וירקות.

יעקב אדרי:

לא, אנחנו רוצים העלאה יותר גבוהה ממה

שהציע האוצר.

היו"ר משה גפני:

אני מבקש להציג במשולב מאחר שזאת

מדיניות מסים, הפחתה, העלאה, השתה, הורדה.

אלי אפללו:

אין לזה שום קשר. זאת סתם אחיזת עיניים

אדוני היושב-ראש. אולי תאמר את האמת.

היו"ר משה גפני:

חבר הכנסת אפללו, אני רוצה להסביר לך. היה

דיון קודם.

אלי אפללו:

אם היית יושב במקומי, היית אומר בדיוק את

אותם הדברים שאני אומר.

היו"ר משה גפני:

לא, במקרה הזה לא ואני אסביר לך למה.

כולנו דיברנו בישיבה הקודמת ואמרנו

שאנחנו רוצים לראות את המכלול. זאת אומרת,

למה כאן מפחיתים מסים ופה מעלים מסים. אתה

כחבר אופוזיציה היית צריך לבקש את זה

ואני כחבר קואליציה מתנדב לשרת אותך

בעניין הזה. מה שהייתי צריך לעשות זה

לעבור סעיף סעיף.

אלי אפללו:

אני מעדיף שתעבור סעיף סעיף.

היו"ר משה גפני:

לא. האמת היא שזה גם לא מקצועי. אתה תגיד

שאתה רוצה לא להשית מע"מ על פירות וירקות

ואני אשאל אותך מאיפה נביא את הכסף. הרי

אתם בממשלת קדימה בזבזתם את הכסף.

אלי אפללו:

נתנו לישיבות, נתנו את זה לאן שהוא.

היו"ר משה גפני:

על כל פנים, הקואליציה הנוכחית קיבלה

קופה ריקה בגלל המשבר הכלכלי בעולם.

אני מבקש, ועל זה דיברנו, שכאשר אתה אומר

לא להשית מע"מ על פירות וירקות, תאמר

מאיפה אתה מביא את הכסף שחסר. אתה למשל

יכול להציע לא להוריד עכשיו מס הכנסה אלא

בשנת 2011, אבל אם לא נדון על זה ביחד, לא

יהיו לך הצעות. אתה תגיד לא להשית מע"מ על

פירות וירקות, אבל ישאלו אותך מאיפה הכסף.

אין לך גמ"ח או אולי יש לך.

יעקב אדרי:

חבר הכנסת גפני, אני מבקש שתאמר אם יש

הצבעות או לא.

היו"ר משה גפני:

לא. ההצבעות יהיו בשבוע הבא אבל נראה את

כל המכלול.

זה לגבי הנושא הטכני. עכשיו אני רוצה

לומר עוד דבר שנוגע לנו חברי הקואליציה,

אני לא יודע אם עד אז אני אהיה בקואליציה.

שלי יחימוביץ:

אתה תהיה.

היו"ר משה גפני:

יש התפתחויות חדשות.

שלי יחימוביץ:

עד עכשיו התנהגותך נאותה.

מירי רגב:

אותך לא ידיחו מוועדת הכספים.

היו"ר משה גפני:

אם אני לא אהיה בקואליציה, אני עוזב את

ועדת הכספים. אם אני פורש מהקואליציה,

באותו יום אני לא חבר ועדת הכספים. זה

תפקיד קואליציוני ואני לא אשאר כאן אפילו

לא יום אחד.

שלי יחימוביץ:

אל תתחייב.

היו"ר משה גפני:

אני אומר בלי נדר, חד משמעית.

קריאה:

סטס היה באופוזיציה והוא היה יושב-ראש

הוועדה.

היו"ר משה גפני:

אני לא. לפי התנהגויות שונות, הכל

בעירבון מוגבל והכל פה זמני בבניין הזה.

אמנון כהן:

זה נושא לדיון אדוני היושב-ראש?

אלי אפללו:

לא, זאת הערה לסדר.

היו"ר משה גפני:

אחת הפריבילגיות שיש ליושב-ראש ועדה היא

שהוא יכול לומר מה שהוא רוצה, מתי שהוא

רוצה וכמה שהוא רוצה ואני אשתדל לעשות את

זה בקצרה.

אנחנו בקואליציה סיכמנו, ואני אומר את זה

גם לחברי האופוזיציה – ביקשו ממנו ואני

גם נעתר לבקשה הזאת – לא להצביע על

הדברים האלה שהם דברים כבדים. אנחנו נראה

את מכלול הנושאים שיש בחוק ההסדרים

ובתקציב. לפי מה שהיה עד היום, ולצערי

ועדת הכספים היא הוועדה שעושה את הדברים

הרעים – יש ועדות אחרות שיש להן דברים

טובים – ואצלנו יש בעיקר דברים רעים,

אנחנו נצטרך לראות את המכלול. יש את היטל

הבצורת, יש את הדיון שהיה כאן על הטלת מס

על חלשים, מס בריאות, 90 שקלים שזה מס שמוטל

רק על חלשים. יש דברים שבמכלול הם דברים

לטעמנו מאוד חמורים. אנחנו נצטרך לראות

את המכלול ולקראת ההצבעות שנעשה יחד, את

כל המכלול הזה ניקח בחשבון.

אני אומר לכם רבותיי חברי הוועדה שמה

שנכנס לוועדה, לא יצא ממנה כמו שהוא. שלא

תהיה טעות בעניין הזה. יש דברים שהם פשוט

בלתי מתקבלים על הדעת ואנחנו יושבים עם

אנשי האוצר ואני גם רואה נכונות מצדם

לשנות דברים. זה לא יכול להיות שמה שנכנס

לכאן יצא אותו הדבר. לכן אני רוצה גם

בעניין הזה דיון משולב והדיון הזה יימשך

ולא נצביע היום.

אלי אפללו:

הצעה לסדר. שהאוצר יאמר לנו מה באמת

העזים שהוא מכניס כדי שבסופו של דבר

כולנו נדע היכן באמת הם רוצים להגיע אתנו

לפשרה וזאת כדי שבסוף נוכל לדעת באמת על

מה אנחנו מצביעים. הם הכניסו לנו כל כך

הרבה גזרות על החלשים.

היו"ר משה גפני:

שאלה טובה וברורה.

אלי אפללו:

זאת שאלה שאתה פעם שאלת אותה.

היו"ר משה גפני:

נכון. שאלה רצינית מאוד. בועז סופר, אתה

יכול לומר לחבר הכנסת אפללו מה העזים

שנכנסו?

יעקב אדרי:

ומה מספר הסעיפים.

אלי אפללו:

אלה כבר פרות ולא עזים.

בועז סופר:

אני אנסה להתמודד עם האתגר ולהסביר את

מכלול השינויים שלפחות כרגע ציין

היושב-ראש אבל יש עוד כמה דברים שלא כולם

עולים כרגע.

יש כאן מספר רכיבים ואחד הרכיבים

המרכזיים ביותר שכמובן מעורר במידה

מסוימת תרעומת הוא סוגיית השינויים במס

הכנסה אבל צריך לומר שכאן זה מתווה שהחל

בשנת 2005 ואנחנו עכשיו מגיעים או נמצאים

לפני הפעימה האחרונה שלו. המתווה החדש,

כך נקרא לו, של הפחתת המסים מתחיל משנת 2011

והוא מסתיים ב-2016. לחברות אנחנו מייחסים

מהלך גם ב-2009 וב-2010.

הרציונל של הפחתת נטל המס, הפחתת שיעורי

המס כי נטל המס לא בהכרח יורד כי זה מאוד

תלוי גם בתוצר ובהתפלגות ההכנסות, המתווה

של הפחתת מסי הכנסה היה ב-2005 ועודנו היום,

שככל שאנחנו מורידים שיעורי מס, יש כדי

להאיץ את הפעילות הכלכלית, יש כדי לסייע

לאותן שכבות, ואני רק מזכיר שכאשר אנחנו

מדברים על הפחתת שיעורי מס, אנחנו כמעט

ולא מדברים על מי שנמצא עד השכר הממוצע

בקירוב כי שם באמת הפחתות המס היו ניכרות

בשנים עברו והן לא כאן. הן גם יחסית

משלמות מסי הכנסה בשיעורים נמוכים

ואנחנו בעצם אומרים שמירב התועלת מהפחתת

שיעורי המס לא בהכרח תנבע למי שמשתכר שכר

במדרגת המס העליונה, קרי, מעל כ-38 אלף

שקלים, אלא לאותן שכבות ביניים שמשתכרים

בין 8,000 ואפילו בין 10,000 שקלים ל-20 אלף

שקלים, שם המוקד.

שלי יחימוביץ:

כלומר, כל מי שמשתכר עד 8,000 שקלים, לא נהנה

מהרפורמה במס.

בועז סופר:

כל מי שמשתכר עד 8,000 שקלים כבר היום,

המתווה הכיל בתוכו הפחתות מסים.

שלי יחימוביץ:

אני מדברת על 2009 ו-2010.

בועז סופר:

אני בכל זאת מבקש לענות כי זה חלק ממתווה.

המתווה מ-2005 ועד 2009 כבר הפחית את שיעורי

המס.

שלי יחימוביץ:

כלומר, הם כבר יש להם מספיק. מי שמשתכר עד

8,000 שקלים, יש לו מספיק.

בועז סופר:

זה לא עניין של מספיק אלא אנחנו סבורים

שעד השכר הממוצע, כאשר אנחנו מסתכלים על

שיעור מס הכנסה.

שלי יחימוביץ:

כמה מהאנשים העובדים במדינת ישראל עונים

לקריטריון של 8,000 שקלים ומעלה בשכרם?

היו"ר משה גפני:

חברת הכנסת יחימוביץ, את לא נותנת לו

לענות.

שלי יחימוביץ:

אני לא מתנגחת בו אלא אני שואלת שאלה

שהתשובה עליה היא מאוד חשובה.

היו"ר משה גפני:

אני מזדהה עם השאלה שלך. השאלה הזאת

תחזור על עצמה כחוט השני בהרבה דברים. אני

מבקש לאפשר לבועז לדבר ברצף ואת תשאלי את

השאלות האלו שהוא יהיה חייב לענות עליהן

והוא ירצה גם לענות עליהן.

בועז סופר:

סף המס במדינת ישראל הוא כ-4,400 שקלים.

המשמעות היא שמתחילים לשלם מסי הכנסה רק

מעל הסכום הזה. יחד עם זאת סף המס הוא

סובייקטיבי והוא תלוי אם זה גבר או אישה,

אם לאישה יש ילדים, יש נקודות זיכוי בגין

נטולי יכולת, יש הטבות מס לישובים וכן

הלאה וכן הלאה. סף המס של אישה לצורך

העניין הוא 5,100 שקלים וסף המס לאישה עם

ילד אחד הוא 6,500 שקלים. לכן כאשר מדברים על

שכר של 8,000 שקלים, נניח כנקודת התייחסות

שזה השכר הממוצע במשק בקירוב, צריך לזכור

שאין תשובה אחידה ועדיין אני אומר שגבר

תושב ישראל, היום משלם מס הכנסה בשיעור של

כ-6-7 אחוזים, וזה ממוצע. לוקחים את כמה הוא

משלם ומחלקים ל-8,000 וזה נובע מאותו סף מס.

אם סף המס היה מתחיל בשיעור יותר גבוה,

כמובן ששיעור המס הממוצע היה יורד.

בסכום של 8,000 שקלים נמצאים בקירוב כ-70

אחוזים מהאוכלוסייה, כלומר, כשבעה

עירונים. זה משתנה בין גברים לנשים כמובן

אבל בקירוב אנחנו מדברים על כך שהשכר

הממוצע חוצה את העשירון השביעי.

היו"ר משה גפני:

במה זה משתנה בין גברים לנשים?

בועז סופר:

ההתפלגות. אם אני מחלק עשירונים של גברים

ושל נשים, היא לא אותה התפלגות כי הגברים

משתכרים יותר. אני לא מדבר כרגע על המס

שהם משלמים. הגברים משתכרים יותר.

היו"ר משה גפני:

נשים משתכרות פחות.

בועז סופר:

נכון.

היו"ר משה גפני:

אין הסבר למה זה קורה.

בועז סופר:

יש הסבר, אבל ברשותך, אני מבקש להימנע כי

זה בטח לא קשור למומחיות שלי. בקרב הגברים

השכר הממוצע חוצה עשירון כמובן נמוך יותר

ובקרב הנשים הוא חוצה שכר גבוה יותר. רק

לסבר את האוזן, השכר הממוצע של נשים הוא

כ-6,000 שקלים.

לכן כאשר אנחנו באים ומסתכלים על המתווה,

אותו מתווה נוכחי ואותו מתווה עתידי,

אנחנו מסתכלים על סך תשלומי המס אצל מי

שמשתכר עד השכר הממוצע לצורך העניין

וכמובן מה אנחנו יכולים לתרום אם אנחנו

אכן נפחית מסי הכנסה, ואנחנו סבורים

שאנחנו נמצאים בנקודה מאוד מאוד נמוכה

והבעיה המרכזית היא אותה – אני לא בהכרח

רוצה לתת לזה מינוח ערכי – אלה שמשתכרים

בין 10,000 ל-20 אלף שקלים, כל אחד יחליט איך

הוא קורא להם.

שלי יחימוביץ:

אתה יכול לתת לנו מספרים? ב-2009-2010, כמה

תעלה הרפורמה במס, גם במס חברות וגם

ביחידים?

בועז סופר:

כן, אבל ברשותך, אני רק אסיים את התמונה

אותה התבקשתי להציג. אני מבטיח שלאחר מכן

אני אענה לך.

לכן, כאשר מדברים על הפחתות מסי הכנסה,

צריך לזכור שהמטרה היא לא הפחתת שיעורי

מס. זאת לא המטרה. הפחתת שיעורי המס היא

אמצעי בלבד, אמצעי שבא ואומר שאנחנו

רוצים להגדיל את כושר הייצור במשק, רוצים

להרחיב את הביקושים וכן הלאה וכן הלאה,

וכאשר אנחנו מסתכלים על תמונת המצב, קרי,

מי משלם מס הכנסה בשיעורי כאלה ואחרים –

אני מדבר על מי שמשלם מס הכנסה ששיעורי

המס השולים כמעט לא חשובים אלא חשוב נטל

המס הממוצע – וכאשר אנחנו מסתכלים על נטל

המס הממוצע, אנחנו כיוונו לשכר של בין

10,000ל-20 אלף שקלים, שם המוקד. כלומר, כאשר

מדברים על ההפחתה, צריך להבין שהפחתת

שיעורי המס בחלק העליון – זה עניין ערכי,

האם 20 אלף שקלים זה גבוה או נמוך.

שלי יחימוביץ:

זה יותר גבוה מ-5,000 שקלים.

בועז סופר:

כנראה הסברתי לא מספיק טוב.

היו"ר משה גפני:

הסברת טוב. תאמין לי שהם הבינו.

חיים אורון:

היה לי מפקד בצבא שהיה אומר לי ששלוש

פעמים לא מבין, זה פעם אחת לא מסכים. כבר

אמרו לך שלוש פעמים שלא מבינים אבל

מתכוונים שלא מסכימים אתך.

בועז סופר:

אני ממלא את תפקידי המאוד פורמלי.

אלי אפללו:

זה נכון. אין לנו טענות לבועז באופן אישי.

בועז סופר:

זאת הסוגיה של הפחתת שיעורי המס. אני

מדגיש שבעינינו זאת לא מטרה אלא זה אמצעי.

המתווה פרוש עד 2016 ואין כאן בבת אחת

שאנחנו מורידים. כרגע החוק שמונח לפניכם

לא נוגע במתווה שנחקק ב-2005 ואנחנו

מיישמים את השלב האחרון שלו. העלות לשנת

2009 שכבר עברה, היא כ-3 מיליארד שקלים, קצת

פחות, והעלות לשנת המס 2010 היא כ-3.1 מיליארד

שקלים במסי הכנסה ליחידים.

לגבי מס חברות, הצעת החוק שמונחת לפניכם,

מכילה בקשה או מה שעבר בקריאה ראשונה,

להפחית את מס החברות בשנת המס 2009 מ-26 ל-25

אחוזים ובשנת המס 2010 בעוד נקודת אחוז.

העלות היא חצי מיליארד שקלים בשנת 2009

וכחצי מיליארד שקלים נוספים ב-2010.

חיים אורון:

אתה משוחרר מלענות לי על השאלה מה דעתך

על זה.

אלי אפללו:

הממשלה מציעה דבר שלא הבנו אבל עכשיו

אנחנו מבינים מדבריו של בועז. הוא מדבר על

משהו תיאורטי, על העתיד. הם מכניסים דיון

בתוך דיון והם רוצים לקחת עכשיו מיידית

מס ערך מוסף על הירקות. את זה הם רוצים

לחבר, בין תיאורטי למעשי. אחד מיידי ואחד

בעתיד.

היו"ר משה גפני:

אני מבקש להדגיש שמה שאנחנו דנים עכשיו

זה על הצעת חוק שאישרה הממשלה והכנסת

בקריאה הראשונה.

אלי אפללו:

למה מערבבים ביניהם?

היו"ר משה גפני:

זאת לא הצעה של יהודה נסרדישי ושל בועז

סופר.

שלי יחימוביץ:

אנחנו גם יכולים לשנות את דעתנו לקראת

הקריאה השנייה והשלישית.

היו"ר משה גפני:

אם היו אומרים להם באופן אישי להכין את

הצעות החוק, אני לא בטוח שהם היו מכינים

את זה כך. אני לא בטוח.

חיים אורון:

בטוח שלא.

היו"ר משה גפני:

אתה בטוח שלא. אני לא מסתכן. אני אומר לך

באופן חד משמעי שברור לי לחלוטין שמבחינה

מקצועית ההורדה במצב כזה של מס הכנסה זה

דבר רע ולא בגלל שהמדיניות לא נכונה.

המדיניות של הפחתת מסים היא מדיניות

נכונה, היא מביאה את ישראל למצב מצוין בין

המדינות של ה-OECD, וראינו את זה בדיון על

הכנסות המדינה. זה ברור לגמרי. אבל מעלים

כל מיני גזרות שאנחנו שואלים למה ואומרים

שאין כסף.

יצחק וקנין:

כאשר מורידים מס זה נכון, אבל כאשר מעלים

את המע"מ זה לא מס?

היו"ר משה גפני:

לכן המדיניות הזאת של הפחתת מסים שהיא

פגיעה בהכנסות המדינה במצב כזה ומצב שני

להעלות מע"מ על פירות וירקות, על תיירות

ועל כל הדברים האלה, זאת נראית מדיניות

בעייתית.

יצחק וקנין:

אל תוריד ואל תעלה.

היו"ר משה גפני:

חבר הכנסת מולה, אני לא יודע אם שמתם לב

האם היה בעל תפקיד בקואליציה הקודמת שהיה

למשל במעמד כזה של יושב-ראש ועדת הכספים

שהיה מעז לומר את מה שאני אומר עכשיו.

אלי אפללו:

מגיע לך הכבוד הראוי.

היו"ר משה גפני:

לא הכבוד. מירי רגב הולכת לחסל אותי

חיסול ממוקד.

שלי יחימוביץ:

בועז, לא הבנתי משהו בנתונים. אתה יכול

לומר לנו בדיוק ב-2009 כמה חברות וכמה

יחידים לפי המתווה הישן שכבר רץ ויושם

ב-2009 ולפי ההחלטות החדשות? על איזה סכומים

מדובר בסך הכל?

בועז סופר:

ב-2009, מכיוון שאנחנו מורידים נקודת אחוז,

בחברות זה כחצי מיליארד שקלים. ב-2010 אנחנו

מורידים עוד נקודת אחוז ולכן זה עוד כחצי

מיליארד שקלים.

שלי יחימוביץ:

וליחידים?

בועז סופר:

במסי הכנסה על יחידים, בשנת המס 2009 העלות

היא כ-2.8 מיליארד שקלים, זה חוק קיים,

ובשנת 2010 זה כ-3.1 מיליארד שקלים.

מעל 20 אלף שקלים נמצאים – תלוי שוב אם

אלה גברים או נשים – בקירוב העשירון

העליון אבל תלוי איך מסתכלים.

מירי רגב:

אתה אומר שאם 70 אחוזים מהאוכלוסייה

משתכרים בין 10,000 ל-20,000 שקלים.

בועז סופר:

לא, אמרתי עד השכר הממוצע במשק נמצאים כ-70

אחוזים.

מירי רגב:

לכן לא הבנתי את הדברים.

בועז סופר:

אני אמשיך כמובן להציג את התמונה הרחבה

ואני כמובן אענה על השאלות שקשורות למס

הכנסה. במקרה הזה צריך לומר שלגבי הפחתת

מסי הכנסה, גם ראש-הממשלה וגם הממשלה בחרו

לא לגעת במתווה הנוכחי לא למעלה ולא למטה,

לא להאיץ אותו ולא להקפיא אותו,

ומלכתחילה אנחנו מתחילים בעצם את המתווה

החדש החל מ-2011 למרות כל הרצון להפחית מסים

וכן הלאה וכן הלאה.

היו"ר משה גפני:

מה שיש בהצעת החוק, כאן אנחנו מסכמים את

הפרק הזה של מה שהסברת – וחשוב שחברי

הוועדה ידעו והיועצת המשפטית תתקן אותי

אם אני טועה – לגבי הפחתת המס, זאת הפחתה

מדורגת שתתחיל ב-2009, שתימשך ב-2010 עד 2015-2016 ותימשך הלאה. זאת אומרת, אם אנחנו למשל

נחליט שב-2009-2010 לא נרצה להפחית אלא רק

ב-2011, נוכל להצביע על כך.

בועז סופר:

אז אתה צריך לשנות את החוק הקיים.

שלי יחימוביץ:

מה אנחנו עושים עכשיו? תשנה חוק קיים.

היו"ר משה גפני:

מה שבועז אומר זה חשוב. אני לא יודע מה

נחליט בסוף אבל אם נחליט בסוף ש-2009-2010

מקפיאים ואת ההפחתות מתחילים ב-2011 לפי

המדרג והמתווה שאתם קבעתם, מה נצטרך

לעשות?

בועז סופר:

לשנות את החוק.

היו"ר משה גפני:

את החוק הזה?

בועז סופר:

כן.

יהודה נסרדישי:

המתווה של 2009 ו-2010 הוא בחקיקה ראשית.

היו"ר משה גפני:

לא בעיה. עם אצבעות משנים דברים.

חיים אורון:

אני מתחייב עד הצהרים, באישור של בועז

סופר, לומר לך איך מקפיאים את 2009 או איך

מקפיאים את 2010.

היו"ר משה גפני:

אני מבין שזאת תהיה הסתייגות שלך.

חיים אורון:

גם תהיה הסתייגות כזאת.

אלי אפללו:

אנחנו מצטרפים להסתייגות שלו.

חיים אורון:

אני רוצה לשאול את בועז האם החשבון

שמישהו עשה שסך כל העלאות המס בשנתיים

הקרובות המוצדקות והלא מוצדקות, על הבלו,

על הדלק, על האבא ועל האימא, על הירקות ועל

הפירות וכולי, מסתכמות ב-9 מיליארד שקלים

וסך מדרגות המס, כפי שהוא אמר קודם, הם 7

מיליארד שקלים. אם אין לך תשובה כרגע,

תסכם בבקשה.

בועז סופר:

אני תכף אסכם ואני אענה.

חיים אורון:

תסכם את כל הדברים. הבלו, הדלק, המע"מ

כמובן על ירקות ופירות וכולי. אני לא אומר

שאני נגד. אני שואל האם בסך הכל המאזן הוא

9-7 ולוקחים תשע מעם ישראל ונותנים 7 בעיקר

לעשירון העליון.

בועז סופר:

זה ייבדק. לפני שאני עובר למע"מ, אני פשוט

חייב לומר לכם שעם כל הכבוד הפחתת מסי

הכנסה, זה לא העשירון העליון. העשירון

העליון באופן יחסי, הכל יחסי, נהנה פחות

מהעשירון התשיעי.

מירי רגב:

בכל מקרה אלה בעלי הכנסה גבוהה יותר. יש

כאן עניין של מדיניות.

היו"ר משה גפני:

חברת הכנסת רגב, מה שאת אומרת עכשיו כולם

יודעים. את אומרת את זה כל הזמן ואני חוזר

על דבריך.

בועז, תתייחס למע"מ. בינתיים מיצינו את

החלק הזה, הוא ברור והוא על השולחן.

בועז סופר:

שתי סוגיות נוספות שקשורות לתיקון חוק

מע"מ. אי אפשר להסתיר ולטאטא מתחת לשטיח

את העובדות. אנחנו באמת באים ביחד באותו

חוק. יחד עם זאת, אנחנו סבורים שהתיקונים

בחוק מע"מ, והם נובעים מאילוצים שונים או

מטעמים שונים, לגבי מע"מ תיירות ולגבי

מע"מ על פירות וירקות, אנחנו סבורים

שמדובר בעיוות שמלכתחילה לא הייתה לו

הצדקה. היה כאן דיון מאוד ארוך וענייני

לטעמי בוועדת הכספים לפני מספר שבועות על

פירות וירקות. אם אתה רוצה שאני אחזיר

בקצרה על הטיעונים, אני יכול לחזור עליהם.

היו"ר משה גפני:

בקצרה, כן.

בועז סופר:

מה שבעצם אנחנו אומרים שהפן הפיסקלי הוא

פן חשוב, הוא מכיל שני רכיבים – 1.8

מיליארדי שקלים פירות וירקות וכחצי

מיליארד, 0.5 מיליארד, שקלים על מע"מ

תיירות. סך הכל כ-2.3 מיליארדי שקלים כאשר

אנחנו מצביעים על כמה כשלים, לטעמנו

כמובן, לגבי הפטור שיש על פירות וירקות.

אנחנו לא רואים הצדקה להפלות בין פירות

וירקות לבין מוצרים אחרים. כל אחד יחליט

מה חשוב ומה לא חשוב – תרופות, לחם, חלב

וכן הלאה וכן הלאה.

מירי רגב:

צריך להוריד גם את זה. בכל מוצרי הצריכה

צריכים להוריד.

בועז סופר:

אפשר לבטל את כל המע"מ.

מירי רגב:

בוא לא נוריד את מס ההכנסה.

בועז סופר:

כאשר מדברים על הפגיעה בשכבות החלשות,

אנחנו סבורים שאין בפירות וירקות יותר או

פחות ממוצרים אחרים.

שלמה (מולה) נגוסה:

אז למה 45 שנים לא העליתם?

שלי יחימוביץ:

הטיעון הוא שפגענו בכם בתרופות, פגענו

בלחם ופגענו בחלב, אז למה שלא נפגע גם

בפירות ובירקות. זה הצדק.

היו"ר משה גפני:

הסיפור של החוק הזה כואב לכולנו. חברת

הכנסת רגב, את נמצאת במפלגת השלטון. אני

לא. אני שותף. ראש-הממשלה הוא מהסיעה שלך,

שר האוצר הוא מהסיעה שלך, ואני לא מדבר רק

אליך אלא אל כולם. אני שותף קואליציוני

זוטר. אני עם 5 מנדטים בסך הכל. לקחתם לנו

מנדט בבחירות. עם כל הכבוד, אני שותף ואני

שותף נאמן כל עוד יהיו נאמנים אלי, למרות

שכבר היום יש בקיעים. חברת הכנסת רגב, אני

מנסה לקיים דיון מקצועי-ענייני ואני מבקש

שכולם יעשו את זה. אין מנדט למישהו יותר

על כאב הלב על הסוחרים, על האנשים החלשים.

אין מנדט לאף אחד. כולנו – אני יכול להעיד

על חברי הוועדה כאן – העניין שלנו הוא

לעזור לחלשים, ואם אפשר, במצב הנוכחי,

יותר לקחת מהחזקים. כמו שעושים במשפחה,

כפי שאמר ראש-הממשלה, החזק והחלש ואני

כבר לא חוזר אל השמן והרזה. אנחנו נאלצים

כאן בוועדה לנסות לעזור למדיניות של

הממשלה, של ראש-הממשלה, של שר האוצר. אני

לא חולק על הדברים שלהם. צריך לעשות

מדיניות. תפקידנו כגוף שמפקח על הממשלה,

לקיים דיון מקצועי מעמיק ורציני ואחרי כן

להצביע, והציבור ישפוט אותנו.

לכן אני מבקש לאפשר לבועז סופר להשלים את

הצגת הדברים.

בועז סופר:

אנחנו לא סבורים שיש מקום להפלות. שיטת

המע"מ בישראל היא אחידה ואנחנו גאים בזה

שהיא אחידה. אנחנו סבורים שזה לדיראון

עולם אם תהיה שיטה דיפרנציאלית. אנחנו לא

רואים שום סיבה להפלות או להפריד או

להבחין – אני לא רוצה לתת ציונים לשום

מוצר – בין חלב, עוף, תחבורה ציבורית,

תרופות, ציוד לנכים וכן אלה וכן הלאה.

במקרה הזה, כאשר עולה הטענה שבהחלט יכול

להיות שיש פגיעה בשכבות החלשות בהיקפים

של 100 או 150 או 200 מיליון שקלים, זה פחות

משנה.

אלי אפללו:

זה משנה. למה זה לא פחות משנה?

בועז סופר:

אמר כבר שר האוצר שמשרד האוצר שוקל את

הדרך לפצות את אותן שכבות.

אלי אפללו:

למה לפצות? שלא יטילו עליהם קנסות.

בועז סופר:

כאשר רוצים לסייע לשכבות חלשות באופן

ממוקד בהיקפים מסוימים, 100, 200 או 300- ותכף

אני אסביר לך למה זה בעיניי לא משנה –

ומצד שני אתה אומר נוותר על 1.8 מיליארד

שקלים, אני בעצם פונה אליך ואומר שנבחן

מה הדרך הטובה ביותר לסייע באופן ממוקד,

ואני לא אומר מהי, כי אין לי שום מונופול

על החכמה. אם הייתי בא ואומר לכם, מציע

הצעה, שנוותר על 1.8 מיליארד שקלים מהכנסות

המדינה כאשר רוב הכסף מגיע מהשכבות היותר

מבוססות מבחינה אבסולוטית, כדי לסייע

ב-100, ב-200 אוב-300.

אלי אפללו:

מי אמר את הטיעון המצוץ הזה?

מירי רגב:

זה דיון אידיאולוגי.

אלי אפללו:

זה דיון מצחיק ממדרגה ראשונה. על איזה

בסיס אתה אומר את זה? מי שנפגע הכי הרבה,

אלה דווקא השכבות החלשות. לצערי כל הזמן

אתם טוענים את הטענות האלו, אבל הן לא

נכונות.

בועז סופר:

בפן היחסי, אני לא בטוח שאני אפילו חלוק

עליך.

היו"ר משה גפני:

חבר הכנסת אפללו, כל החברים כאן אומרים

שאני לא משתלט עליך.

אלי אפללו:

זה נכון.

בועז סופר:

אני לא בטוח שאני חלוק על מה שאמרת. כל מה

שאני אומר זה שהתרגום, בין אם זה 100, בין

אם זה 200 מיליון שקלים, אפשר לבחור הדרך

הנכונה ביותר. אני רק מזכיר שסוגיית

האכיפה שב-1976 רק היא הייתה המקור כיוון

שהטענה הייתה שבעצם אין אפשרות כי אין

ניהול פנקסים, אני רוצה לומר לכם את הדבר

הבא. היום כל העוסקים בתחום החקלאים

צריכים להיות רשומים כי אחרת הם לא

יכולים להתקזז על מס התשומות. הם צריכים

לנהל ספרים, הם צריכים לנהל קופות רושמות.

אני רק מזכיר שכל סוגיית האכיפה שבשנת 1976

עובדתית רוב הפירות והירקות הטריים

נמכרו בשווקים, היום לא זה המצב.

אני רוצה לומר לכם דבר נוסף. היום כמחצית

מהמוצרים בשווקים הם בכלל לא של פירות

וירקות טריים אלא מוצרים אחרים כמו

תבלינים, פיצוחים, פירות יבשים, בשר, עוף,

דגים וכן הלאה וכן הלאה. לכן אני בהחלט

מזדהה עם מה שאמר היושב-ראש, יש כאן משהו

שאולי מפריע, אבל אנחנו חושבים שאנחנו

יכולים בצורה מאוד מאוד ממוקדת לראות

איפה הפגיעה הקשה ביותר ולנסות למצוא שם

את הפתרון ולא לומר שאנחנו עכשיו מתנגדים

למען ההתנגדות.

אלי אפללו:

זאת לא התנגדות למען ההתנגדות.

יצחק וקנין:

אי אפשר ככה יותר. אתם באים פעם בשנה

לוועדה הזאת ועושים רעש.

אלי אפללו:

אולי גם אתה תתנגד באמת לדבר שפוגע

בשכבות החלשות.

יצחק וקנין:

אני מתנגד יותר ממך. אתה באופוזיציה ואני

בקואליציה ומתנגד. זה ההבדל. זה לא חכמה

להתנגד באופוזיציה.

בועז סופר:

אני אשלים את הנושא של מע"מ על פירות

וירקות. אנחנו ניתחנו את כל הגורמים

הרלוונטיים, את כל המרכיבים, בין אם אלה

חקלאים, בין אם אלה סיטונאים, קמעונאים

וכמובן צרכנים, והעברנו גם כמובן את

הניתוח לגבי החקלאים ליושב-ראש הוועדה.

אנחנו סבורים שהפגיעה בחקלאים – כי

בדיון הקודם זה עלה בצורה מאוד ברורה –

היא ממש מינימלית.

קריאה:

זאת פגיעה אנושה.

בועז סופר:

אנחנו משתדלים מאחורי כל ענף או כל הצעה

לנתח ועשינו את הניתוח גם לגבי החקלאים.

היו"ר משה גפני:

מה לגבי המע"מ על תיירות?

בועז סופר:

המע"מ על תיירות, בעינינו אין הצדקה

לפטור מע"מ משירותי תיירות. ברשותכם, אני

רוצה לציין בניגוד למע"מ על פירות וירקות

שזה מוצר הומוגני, זה פירות וירקות טריים,

במקרה של תיירות, יש מספר רכיבים כמו

לינות, הסעות והשכרת רכב, אשפוזים, כנסים

וטיסות. כבר אני אומר שבטיסות ובכנסים

אין נגיעה ואין שינוי אלא המצב הנוכחי

נשאר על כנו. אנחנו מדברים על לינות,

אנחנו מדברים על השכרה ואנחנו מדברים על

אשפוז.

היו"ר משה גפני:

על מה אתם לא מדברים?

בועז סופר:

לא מדברים לא על טיסות ולא על כנסים

בינלאומיים. מדברים על רכב, הסעה או

השכרה, ואשפוזים.

אלכס מילר:

גם כך המחירים בשמים.

בועז סופר:

ההצדקה שנטען עד עכשיו שנכון לפטור

תיירות נכנסת ממע"מ הייתה שבעצם מדובר

בשווקי יצוא או במוצר יצוא, וכמו שמדינת

ישראל וכל מדינות העולם פוטרות יצוא

ממע"מ, כך צריך לחול גם על התיירות. במקרה

הזה אנחנו סבורים שמכיוון שמדובר בצריכה

מקומית – אין מה לעשות, היא נצרכת כאן, זה

אותו בית מלון, זה אותו רכב, זאת אותה הסעה

– לכן אנחנו סבורים שאין הצדקה. כאשר

אנחנו מנתחים, עשינו ניתוח מאוד מאוד

מדוקדק, את כניסת הנוסעים לישראל בעשור

האחרון, ניתח את סוגי האוכלוסייה שמגיעה

לישראל, קרי, יש תיירות דת, יש תיירות

עסקית, יש ביקורי קרובים, יש תיירות

יוממית. עשינו את הניתוח הכי מדויק שאפשר.

לקחנו את הרגישות למחיר. הרי לכל סוג של

תיירות יש רגישות שונה למחיר ובסופו של

דבר אנחנו מגיעים להערכתנו שלנו לכך

שבהחלט תהיה עליית מחירים גם בגלגול כזה

או בגלגול אחר.

שלי יחימוביץ:

מי עושה מחקר כזה, אתם או משרד התיירות?

תיירות זה קלאסי למשרד התיירות. למה אתם

מתעסקים בזה בכלל?

בועז סופר:

אנחנו לוקחים את הסקר של משרד התיירות

שמפלח כמה מוציא תייר ואיזה סוגי תיירות

יש, נעזרים בנתוני הלשכה המרכזית

לסטטיסטיקה, ומעבר לזה זה כבר עניין ערכי

שלנו כמובן.

מירי רגב:

אם משפחה חסכה 4,000 שקלים ויוצאת למלון

פעם בשנה, היא תשלם יותר כי היא גם משלמת

יותר בגלל המע"מ על הפירות והירקות והיא

לא יכולה לחסוך, והיא משלמת גם מע"מ על

תיירות. זאת אומרת, בגלל חנקנו אותה, שלא

לדבר על בתי המלון.

שי חרמש:

מדובר בתיירות חוץ.

היו"ר משה גפני:

על תיירות פנים יש מע"מ גם היום.

אלי אפללו:

זה עידוד התיירות. מעודדים תיירות.

בועז סופר:

כאשר אנחנו מסתכלים על מה שמשפיע – ואני

לא חושב שיש חילוקי דעות – בצורה הגבוהה

ביותר על התיירות הנכנסת לישראל, אלה

הפיגועים הביטחוניים או המצב הביטחוני,

זה נושא שמתואם. אין שום ויכוח, לא עם משרד

התיירות ולא עם בנק ישראל ולא עם אף אחד,

זה המתאם הגבוה ביותר. אין כאן עניין של

סבירות אלא אפשר להסתכל על הנתונים. כאשר

תיירות החוץ יורדת, כאשר יש ירידה במספר

כניסות התיירים לישראל, יש עלייה בלינות

של תיירות פנים. אלה נתונים של שלושים

שנים ולא של השנה או של השנתיים האחרונות.

מירי רגב:

השנה לא תהיה לך תיירות כי לא יהיה להם

כסף.

בועז סופר:

יכול להיות, אבל שלושים שנים זה עובד לא

רע. לא צריך להיות כלכלן דגול כדי להבין

שמרגע שיש פחות תיירות חוץ, יש יותר תחרות

ומתחרים על כיסו של הצרכן.

קריאה:

אי אפשר לומר בחוסר מקצועיות לומר שזה

עניין ערכי.

היו"ר משה גפני:

אנחנו נחליט מה אפשר ומה אי אפשר.

בועז סופר:

כאשר מסייעים או תומכים בענף אחד, שזה

לגיטימי ואפשר להחליט מה הן דרכי התמיכה,

ואין ויכוח שצריך לתמוך בענפים מסוימים,

גם בענף התיירות, ומשרד האוצר עושה את זה

ומקצה הרבה מאוד כספים לשיווק, צריך

לזכור שכאשר תומכים בענף אחד, זה בהכרח

לוקח מקורות מענף אחר. זה בסדר גמור

להחליט על ענף אחד, אבל צריך להבין שזה לא

יש מאין.

היו"ר משה גפני:

אני רוצה הסבר על סעיף 11 לפקודה – סעיפים

165(3), 166 ו-171(ג).

בועז סופר:

סעיף 11 לפקודה מעניק הטבות מס לישובים.

עניינו של הסעיף שאנחנו מבקשים לתקן הוא

לא לשנות את הקריטריונים וזה לא הדיון.

אנחנו רק מבקשים לעשות דבר אחד והוא

להקפיא את ההטבות בערכן הנוכחי ואני

אסביר למה.

בשנת 2002, התחילו עם הפחתות המסים וניתנו

הטבות המס לישובים. העובדה שיורדים

שיעורי המס יוצרים מצב שההטבה – שלצורך

העניין אין לי ויכוח עליה – בישוב כזה או

במקום אחר קיימת.

מירי רגב:

איזה ישובים?

בועז סופר:

איזה ישובים יש היום? יש כ-160 ישובים.

מירי רגב:

תן לנו דוגמה של הישובים.

בועז סופר:

בשנת 2003 צוירה מפת ההטבות הנוכחית, בשנת

2005 הוספנו באישור ועדת הכספים את מה

שנקרא עוטף עזה ועוד מספר ישובים מצומצם.

ברשותכם, אני אשתדל כמה שאני יכול לא

לציין ישובים כי זה פשוט פחות חשוב.

כאשר מורידים את שיעורי המס קורה דבר שלא

לכך התכוון המחוקק. ההטבה הולכת וגדלה.

כלומר, זה לא שההטבה נשארת על כנה. אם

ההטבה הייתה עד היום 2,000 שקלים, בגלל

יורדים שיעורי המס לכלל הציבור, ההטבה

יורדת נניח ל-1,000 שקלים. אנחנו כרגע

מבקשים להקפיא את המצב ב-2010 ולא היום.

כלומר, אנחנו סופרים עוד שנה ואז אנחנו

אומרים שאם זה 2,000 שקלים בשנת 2010, שיישאר

2,000 שקלים. אנחנו לא רוצים לגרוע שקל או

אגורה.

היו"ר משה גפני:

זאת אומרת, ההפחתה תהיה יותר גדולה

בישובים האלה.

בועז סופר:

לא.

מירי רגב:

אם המצב בסדר, למה אתה רוצה לשנות אותו?

היו"ר משה גפני:

עד עכשיו ההטבה הייתה 2,000 שקלים באותו

ישוב.

בועז סופר:

כן.

היו"ר משה גפני:

בפקודת המס הכללית ירדו שני אחוזים. מה

אתה עושה עם אותה ישוב?

מיכל דויטש-הנר:

מפחית את שיעור הזיכוי.

מירי רגב:

מה זה אומר?

בועז סופר:

כדי לשמור על אותם 2,000 שקלים, מספיק שאני

אתן לך 18 ולא 20, סתם זרקתי לדוגמה, זיכוי.

היו"ר משה גפני:

אז הפער בינו לבין הישובים שאין בהם את

ההטבות הללו מצטמצם.

בועז סופר:

לא.

מיכל דויטש-הנר:

הוא מקבל את אותם 2,000 שקלים.

בועז סופר:

הוא זהה.

היו"ר משה גפני:

מתי זה מתחיל?

בועז סופר:

רק ב-2012, אבל אנחנו סופרים על בסיס 2011.

כלומר, אנחנו סופרים עוד שנתיים.

היו"ר משה גפני:

מה יקרה ב-2010?

בועז סופר:

נשאר אותו דבר. שום דבר. אם ה-2,000 שקלים,

ההטבה כאילו תגדל ל-2,100 ול-2,200 שקלים לצורך העניין. אנחנו אומרים שאין בעיה, אבל מ-2011

ואילך אנחנו מבקשים לשנות.

מיכל דויטש-הנר:

לא, 2012.

בועז סופר:

אני מבין שכאן הקלנו עוד יותר.

מירי רגב:

זה אומר שהם לא ייפגעו ממה שהם מקבלים

היום.

בועז סופר:

לא, חלילה. הם יקבלו יותר.

מיכל דויטש-הנר:

הם יקבלו יותר ב-2010 וב-2011.

בועז סופר:

זה לא עניין של יותר. אנחנו אומרים שנניח

את אותם 2,000 שקלים אנחנו רוצים להקפיא,

ואני אומר שמכיוון שיורדים שיעורי המס,

בהנחה שהם ירדו.

מירי רגב:

5 אחוזים מ-50 זה לא כמו 5 אחוזים מ-30.

בועז סופר:

לא, אני אומר שאם קיבלת 2,000 שקלים, אני

רוצה לשמר את זה. בשנת המס 2009 זה 2,000 שקלים, אחר כך זה 2,100 ובשנת 2012 זה 2,200 שקלים. אני אומר שאני לא סופר את מה שיש היום אלא אני

סופר את מה שיש ב-2012 ורק משם מקפיא.

מירי רגב:

כמה הם יקבלו ב-2012?

בועז סופר:

נניח 2,200. נקפיא.

היו"ר משה גפני:

אנחנו מדברים לגבי שנת המס 2012 ו-2013, שזאת

בעצם הוראת השעה. תחילתם של סעיפים 11 ו-12

לפקודה כנוסחה בסעיף זה ביום ב' בטבת

תשע"ו, ה-1 בינואר 2016.

מיכל דויטש-הנר:

זה מתלכד יחד עם הפחתת שיעורי המס מ-2016

ואילך. שתי הוראות שעה לגבי סעיף 11.

היו"ר משה גפני:

ב-2016 זה ייכנס למסלול קבוע.

מיכל דויטש-הנר:

כן, למסלול קבוע. יש שתי הוראות שעה לגבי

סעיף 11 כאשר האחת היא לגבי 2012 ו-2013,

והשנייה היא לגבי 2014 ו-2015. משמע שספגנו את

ההפחתות של 2010, 2011 ו-2009.

היו"ר משה גפני:

ספגנו, הכוונה האוצר.

מיכל דויטש-הנר:

כן. במובן שלא קיבענו את שווי ההטבה כבר

ל-2009.

היו"ר משה גפני:

מה לגבי 2013 ו-2014?

מיכל דויטש-הנר:

2012 ו-2013 ביחד, 2014 ו-2015 ביחד. זה הסעיף הבא.

בועז סופר:

זה ביחד כדי למנוע מצב שבאף שנה, בשום רמת

שכר, לא תהיה פגיעה של שקל. לכן החלקנו את

זה ואין שם פגיעה. אנחנו פשוט לא רוצים

להרחיב, לא רוצים לקחת ולא רוצים להרחיב.

יהודה נסרדישי:

יש כאן אבסורד אחד גדול. שיעור הזיכוי

ניתן מהכנסה ושיעורי המס הולכים ויורדים.

לכן בא הסעיף הזה לעשות סדר.

היו"ר משה גפני:

מקובל עלי. זאת אומרת, אם אנחנו מקבלים את

ההחלטה שמפחיתים את מס ההכנסה, הכנתם את

החומר בסדר.

בועז סופר:

נניח שמחליטים להקפיא את הפחתת מס הכנסה,

הסעיף הזה במידה מסוימת מתייתר.

היו"ר משה גפני:

תסבירו לנו לגבי תושב חוזר.

מיכל דויטש-הנר:

בספטמבר 2008 חוקק תיקון 168 לפקודה שהרחיב

את הטבות המס הניתנות לעולים חדשים

ולתושבים חוזרים ותיקים שיש להם הגדרה,

ותכף אני אגדיר, כך שהם פטורים לגבי

הכנסתם מחוץ לישראל הן מדיווח והן ממס

במשך עשר שנים מיום שובם או עלייתם, כאשר

ביטלנו את העוגן שהיה לפני כן בחוק

שההכנסה או מקור ההכנסה היה צריך להיות

לאיש לפני שהוא עלה או שב לישראל לפי

העניין.

במסגרת מה שמונח בפני הוועדה, יש הצעה

לתיקון סעיף הסמכה שמצוי היום בסעיף קטן

(ד) לסעיף 14. אנחנו מבקשים ליתן לשר האוצר

סמכות להאריך את תקופת ההטבה שניתנת

לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים עד

עוד עשר שנים נוספות ובלבד שאותו יחיד

ביצע השקעות משמעותיות בישראל, שיש בהן

כדי לעודד את משק המדינה.

רונית תירוש:

את זה תסבירי. מה זאת השקעה משמעותית שיש

בה כדי לקדם יעדים לאומיים.

מיכל דויטש-הנר:

כאשר קובעים הסמכה לשר, אנחנו צריכים

לגדר את גדר שיקול הדעת שלו. זה כתוב

באמצע של המשפט.

רונית תירוש:

תני לי דוגמה.

מיכל דויטש-הנר:

למשל, כתוב בסיפא של ההסמכה לרבות

שיקולים של מיקום, גודל השקעה, העסקת

עובדים. כלומר, אנחנו נמליץ בפני שר

האוצר לכוון לתקנות שבעצם יעודדו השקעות.

אם למדינת ישראל חשובה הפריפריה, אם

למדינת ישראל חשובה למשל העסקת נשים, לכן

כאשר שר האוצר יבוא ויתקין תקנות ויביא

אותן, הוא בעצם צריך לכוון לכיוון היעדים

הלאומיים של משק מדינת ישראל.

רונית תירוש:

יש פרסום של היעדים הלאומיים?

יהודה נסרדישי:

תנו לי להתייחס לזה כי זה נושא מיסויי

טהור. הסעיף הזה היום במצבו הנוכחי קיים

בפקודת מס הכנסה אבל מאחר שבתיקון 168 שזה

חוק העולים עשינו חוק חדש, אנחנו מתאימים

את ההוראה הזאת שהיום מונחת לפניכם לאותה

חקיקה חדשה. אני אומר לכם באחריות שלמעשה

החקיקה הזאת באה ומציעה קופסה, מסגרת. את

שואלת באיזה תנאים אותו עולה חדש באמצע

עשר השנים או אחרי עשר השנים יקבל עוד

שנתיים או עוד שלוש שנים – זה ייקבע

בתקנות. התקנות הרי יבואו אליכם ואתם

צריכים לאשר אותן. נאמר לאותו אדם שאם הוא

יביא חצי מיליארד שקלים וישקיע אותם בערד

או בדימונה, בענף זה וזה, אנחנו נרחיב לו

את זה. כל המגבלות האלה וכל התנאים האלה

אמורים להיקבע באותן תקנות שיצאו מכוח

הסעיף הזה.

עידו עשת:

לא מדובר רק בהתאמות אלא מדובר כאן

בהרחבות.

יהודה נסרדישי:

לגבי חלק מהדברים יש לנו תשובות.

עידו עשת:

בסדר, נציג אותם בפני הוועדה.

מיכל דויטש-הנר:

זה הסעיף המהותי שמוצע. סעיף התחולה

שמוצע לגבי סעיף ההסמכה – אנחנו ביקשנו

להתאים את סעיף התחולה של תיקון 168 לפקודת

מס הכנסה גם לתחולה הזאת. משמע, כל מי שעלה

או שב לישראל החל משנת המס 2007, אנחנו

מבקשים שהתקנות ששר האוצר יתקין יחולו

לגביו. לגבי זה אנחנו מבקשים שההשקעות

יהיו או לפני העלייה או בתוך שנתיים

ממועד העלייה, או בתוך שנתיים ממועד

התקנת התקנות לפי המאוחר. משמע, אם אדם

עלה בשנת 2008, התקנות יותקנו ב-2010, הוא

יצטרך להשקיע עד 2012. אם הוא עלה ב-2013

והתקנות הותקנו ב-2012, הוא יצטרך להשקיע עד

2015. ללשכה המשפטית שלכם יש השגות.

מירי רגב:

זה לא חוקי. הוא עלה ב-2008 וב-2010 אומרים

שבגלל שהוא היה ב-2008, אנחנו עכשיו מחילים

עליך משהו שאנחנו מחליטים ב-2010.

מיכל דויטש-הנר:

אנחנו רוצים להקל. לאדם הזה שעלה ב-2008 יש

עשר שנות פטור ממס ומדיווח לגבי הכנסותיו

מחוץ לישראל. אנחנו מבקשים להסמיך את שר

האוצר להאריך את משך תקופת ההטבה עד עוד

עשר שנים נוספות ובלבד שישקיע. אנחנו

מבקשים לתחום לתקופת ההשקעה.

אמנון כהן:

אנחנו הרי רוצים לעודד משקיעים. אנחנו

הרי מעודדים עלייה.

מיכל דויטש-הנר:

לא את אלה שעלו בשנת 1970.

שלמה (מולה) נגוסה:

אני מבין שהשינויים שאתם רוצים לעשות,

אלה שינויים משמעותיים במהות החוק שעבר

בשנה שעברה. אשמח לשמוע הבהרות.

האם זה חל רק על תושבים חוזרים ישראלים

או שזה חל גם לגבי זכאי עלייה אשר מגיעים

ומשקיעים בארץ?

יהודה נסרדישי:

התשובה הן אחת לאחת. שנית, לא מרעים ולא

נוגעים בחקיקה הקיימת של פטור במשך עשר

שנים אלא ההפך הוא נכון. התקנות האלה באות

לתת הסמכה לשר האוצר בתנאים שייקבעו שם

להאריך את הפטורים שיש לו הכנסות בחוץ

לארץ מעבר לעשר השנים. לכן זה רק לקולא

ולא לחומרה.

אלכס מילר:

שאלת הבהרה. אני לא מבין איך בעצם אותם

שינויים שאמורים לקרות בשנת 2012-2013 נכנסים

לחוק ההסדרים של 2009-2010.

מיכל דויטש-הנר:

אתה מדבר על סעיף 11?

אלכס מילר:

אני מדבר על שינויים שאמורים להיכנס

לתוקף ב-2012-2013 והם נכנסים לחוק ההסדרים של

2009-2010.

בועז סופר:

יש הפחתות מס וזה מוצע מעכשיו עד 2016. אם

זה לא היה מוצע, לא היינו מבקשים את זה.

היו"ר משה גפני:

אתה שאלת על מס חברות?

אלכס מילר:

לא, על סעיף 11. את מה שהם הציגו כרגע.

מיכל דויטש-הנר:

עכשיו דיברנו על סעיף 14.

היו"ר משה גפני:

הפחתת מס החברות היא רטרואקטיבית

מינואר?

מיכל דויטש-הנר:

מ-2009.

היו"ר משה גפני:

ינואר 2009.

מיכל דויטש-הנר:

שנת מס היא שנת מס. 2009.

היו"ר משה גפני:

הפחתת מס החברות תהיה על כל שנת המס. זאת

אומרת, אנחנו נאשר את זה נניח באמצע יולי,

אז זה יחול רטרואקטיבית מ-1 בינואר והעלות

של זה היא חצי מיליארד שקלים, העלות

הרטרואקטיבית?

בועז סופר:

לא רטרואקטיבית. חצי מיליארד שקלים.

שי חרמש:

ב-2010 אותו הדבר.

היו"ר משה גפני:

מס הכנסה שלילי.

בועז סופר:

מס הכנסה שלילי, הדחייה היא משיקולים

תקציביים.

היו"ר משה גפני:

זאת אומרת, דוחים את החלת החוק.

שי חרמש:

הרחבה גיאוגרפית, לא החלה.

בועז סופר:

החוק הנוכחי חל בכל מקום שיש בו

ויסקונסין. יש ויסקונסין, החוק שם. מדברים

היום על אזור ירושלים, על חדרה, אזור

נתניה, עפולה, נצרת.

שי חרמש:

11 ערים.

שלי יחימוביץ:

אם ויסקונסין לא יעבור, לא יהיה מס?

מירי רגב:

מחברים את זה ביחד.

בועז סופר:

כדי שנעשה סדר, החוק הנוכחי אומר שבשנת

המס 2009, כלומר, בגין 2009, גם אם ויסקונסין

לא חל, יש מס הכנסה שהוא בכל הארץ. מה

שנעשה זה דחייה. כלומר, זה לא שאומרים רק

שיהיה ויסקונסין יהיה בכל הארץ, אלא זה זז

לשנת המס 2011.

שי חרמש:

להגדיל שם את הגירעון.

רונית תירוש:

מה יקרה בחוק ההסדרים ב-2011? תהיה עוד

דחייה?

שלי יחימוביץ:

כבר אין משמעות ל-2011.

שי חרמש:

הכל זז ל-2011.

שלי יחימוביץ:

למה שנתייחס לזה ברצינות אם אומרים לנו

2011? כבר יש לנו תקציב דו שנתי, זה לא מופיע

שם, זה יצא משם ועבר ל-2011.

שי חרמש:

הכל נופל על 2011.

שלי יחימוביץ:

כמה אפשר לזלזל באינטליגנציה? לא קיבלתי

תשובה חד משמעית לגבי ויסקונסין.

היו"ר משה גפני:

מה שהיה עד היום קיים.

שלי יחימוביץ:

לא. הם מתנים את מס ההכנסה השלילי בפריסה

ארצית.

מיכל דויטש-הנר:

לא. אנחנו מאריכים את תוקף ההוראה לפיה

מס הכנסה שלילי יחול רק באזורי ויסקונסין

בשנתיים נוספות.

שלי יחימוביץ:

מה עם 2011?

מיכל דויטש-הנר:

ב-2011, נגמרת הוראת התחולה הגיאוגרפית

המצומצמת.

שלי יחימוביץ:

אם לא יעבור ויסקונסין בפריסה ארצית, לא

יהיה מס הכנסה שלילי?

יהודה נסרדישי:

לא מעניין. זה בלי קשר.

שלי יחימוביץ:

לא תלוי זה בזה?

חיים אורון:

אבל הפוך כן יתקיים. אם ויסקונסין עובר,

אין מס הכנסה שלילי במשך שנתיים.

מיכל דויטש-הנר:

מה זאת אומרת אם ויסקונסין עובר?

חיים אורון:

אם ויסקונסין מקבל פריסה ארצית על פי

דיון בוועדה אחרת, כפי שיש בחוק ההסדרים,

זה לא העסק שלכם אלא זה עסק שלנו.

מיכל דויטש-הנר:

אם ויסקונסין יוחל בכל הארץ, יהיה מס

הכנסה שלילי בכל הארץ כי כל הארץ תהיה

ויסקונסין.

בועז סופר:

נניח שב-31 בדצמבר 2009 יוחל בכל הארץ, אז זה

חל על 2009.

חיים אורון:

אני מתקשר עם כל הדיון הבוקר ואני לא

מבין מה עשה היושב-ראש ואיזה דיון יהיה

כאן. הדיון כולל הכל. אני מבין שבחוק

ההסדרים מופיע החלת ויסקונסין בכל הארץ.

אתם אומרים היום כאן שאת מס הכנסה שלילי

דוחים ל-2011 .

בועז סופר:

לא. אנחנו אומרים שגם בשנים 2007 ו-2008 בגין

2007 ו-2008 החוק חל בכל מקום שיש ויסקונסין.

שלי יחימוביץ:

אם ויסקונסין עובר היום, האם יש מס הכנסה

שלילי?

בועז סופר:

כן.

חיים אורון:

מאיזה מקור וכמה זה עולה?

שלי יחימוביץ:

מה זאת הנדיבות הפתאומית הזאת?

חיים אורון:

אני לא מבין למה אתה מחייך. כמה זה עולה

ומאיזה מקור?

בועז סופר:

הדחייה של מס הכנסה שלילי לכל הארץ נבעה

אך ורק משיקולים תקציביים. העלות בהבשלה

מלאה היא כמיליארד וחצי שקלים, מתוך זה

צריך לקזז את מה שניתן כבר היום. זאת

העלות בהבשלה מלאה, בתחולה מלאה וכן הלאה.

אם זה יוחל ב-2009, אנחנו בהחלט נצטרך למצוא

מקור. בוא נקצין וניקח את הדוגמה שב-31

בדצמבר ויסקונסין מוחל בכל הארץ.

שלי יחימוביץ:

בואו נעשה שזה לא יקרה בסופו של דבר, אבל

נגיד שזה קורה.

בועז סופר:

נגיד שזה קורה, תיאורטית. התשלום הראשון

משולם ב-15 ביולי 2010, השני ב-15 באוקטובר 2010, השלישי והרביעי כבר ב-2011. כלומר, גם אם זה

מוחל ב-31 בדצמבר תחולה מלאה, עדיין

התשלומים מבחינה תזרימית נפרסים.

שלי יחימוביץ:

אתם בכל זאת מתנים את מס ההכנסה השלילי

בפריסה ארצית.

בועז סופר:

עד 2011.

שלי יחימוביץ:

לפני 2011 בוויסקונסין.

יהודה נסרדישי:

אמת.

בועז סופר:

רק משיקולים תקציביים.

מירי רגב:

איך יהיה מקור תקציבי? אם אורות לתעסוקה

יאושרו לכל הארץ, איך יהיה פתאום מקור

תקציבי למס הכנסה שלילי?

בועז סופר:

אורות תעסוקה, התוכנית לפריסה היא בקרוב

– אפשר לקרוא לאנשי אגף התקציבים אם צריך

– במהלך שנת 2010 וכנראה זה לא ריאלי שזה

יקרה ב-2009. מה שזה אומר, שגם אם ב-2010 זה

יוחל מלא, גם אם ביום האחרון של השנה, זה

חל על כל 2010 ואנחנו נצטרך למצוא את

המקורות ב-2011 וב-2012.

שלי יחימוביץ:

איך ההתניה נותנת לכם מקור תקציבי?

ויסקונסין עולה המון כסף.

בועז סופר:

החוק הנוכחי קובע שכבר בגין שנת המס 2009

אנחנו צריכים לשלם מלא. זה אומר שבשנת 2010

אני כבר צריך לשלם את כל התחולה או בפריסה

זו או אחרת. ברגע שאת דוחה את זה, זה עדיין

חל רק בוויסקונסין. המשמעות היא שאת

משלמת מאה מיליון ולא מיליארד שקלים.

שלי יחימוביץ:

אנחנו מסתובבים כאן בלופ. אם עובר

ויסקונסין, זה מוחל לפני 2011.

בועז סופר:

אם עובר ויסקונסין, זה מוחל בכל הארץ.

שלי יחימוביץ:

מאיפה המקור התקציבי? מדוע ההתניה

בוויסקונסין ואיך ההתניה בוויסקונסין

מעניקה לכם מקור תקציבי שאין לכם בלי

ויסקונסין?

בועז סופר:

מכיוון שאנחנו דוחים את זה בעוד שנה או

בעוד שנתיים.

שלי יחימוביץ:

אני לא מצליחה להבין את זה.

בועז סופר:

יכול להיות שגם אני לא מצליח להבין אותך.

אם את דוחה משהו בעוד שנתיים, משהו שהיית

צריכה להוציא השנה או בשנה הבאה, את לא

מוציאה.

שלי יחימוביץ:

אבל אני לא מדברת על 2011 אלא אני מדברת על

מה שקורה עכשיו.

בועז סופר:

אם יחול ויסקונסין עכשיו, צריך למצוא

מקור וכרגע אין מקור.

שלי יחימוביץ:

למה שלא תמצאו את אותו מקור בדיוק שהייתם

מוצאים אם היה מוחל ויסקונסין? למה אתם לא

יכולים למצוא בלי ויסקונסין?

בועז סופר:

הבנתי את השאלה.

שלי יחימוביץ:

ומה התשובה?

מירי רגב:

אין תשובה.

יהודה נסרדישי:

אם ויסקונסין יעבור, צריך לחפש את המקור.

מאחר שזה עוד לא עבר, מס הכנסה שלילי

ממשיך.

היו"ר משה גפני:

השאלה היא טובה.

שלי יחימוביץ:

הם בונים עלינו שנפיל את ויסקונסין.

בועז סופר:

חלילה, זה לא מה שאמרתי. אנחנו לא בונים

על זה בכלל. אני רושם את זה.

היו"ר משה גפני:

אומרים לי היועצים המשפטיים שהנושא של

נקודת זיכוי לתואר ראשון גם שייך לדיון.

מיכל דויטש-הנר:

בשנת 2007 לפי פקודת מס הכנסה, לבוגרי תואר

ראשון הגדילו את הזכאות לנקודת זיכוי אחת

במקום חצי נקודה. בשנת 2007 תוקנה פקודת מס

הכנסה במסגרת חוק זכויות הסטודנט כך

שנעשה תיקון עקיף לפקודה והוגדלה ההטבה

הניתנת לבוגרי תואר ראשון ביחס לבוגרי

תואר שני, כך שבגין כל שנת לימוד עד שלוש

שנים, ניתנת נקודת זיכוי אחת במקום חצי

נקודת זיכוי.

אנחנו מבקשים להחזיר את המצב לקדמותו, כך

שגם בוגרי תואר ראשון יהיו זכאים למחצית

נקודת זיכוי בגין כל שנת לימוד עד שלוש

שנים, כאשר התחולה היא רק על מי שסיים

לימודיו ב-2009, שיש לו זכאות לנקודת זיכוי

או למחצית המוצעת ב-2010. אין פגיעה במי שיש

לו זכאות לנקודה כבר ב-2009.

היו"ר משה גפני:

במי כן יש פגיעה?

מיכל דויטש-הנר:

במי שיסיים את לימודיו ב-2009 ויש לו זכאות

למחצית שמוצעת כאן או לנקודה שיש היום

בפקודה בשנת 2010.

היו"ר משה גפני:

למה אתם רוצים לפגוע בהם?

מיכל דויטש-הנר:

אנחנו חושבים שמה שהוצג קודם, שיש מחצית

נקודת זיכוי גם לבוגרי תואר שני וגם

לבוגרי תואר ראשון, זה מספק.

יהודה נסרדישי:

לא צריך העדפה לתואר ראשון על התארים

האחרים ומדובר ב-50 מיליון שקלים.

היו"ר משה גפני:

אני לא בטוח שנעביר את זה. זאת אומרת, יש

לי ספק בעניין.

כל הכבוד לכם, אני משבח אתכם על הצגת

הדברים. אנחנו דנים על כל הסעיפים שהועלו

כאן. ראשוני הדוברים יהיו המשלחות ולאחר

מכן אנחנו ניפרד מהן לשלום ויתקיים דיון

בין חברי הכנסת.

ביקשו ממני רבים מחברי הכנסת לשמוע את

ג'ינה טיאר.

ג'ינה טיאר:

אני אימא חד הורית לשלושה ילדים. אני

שומעת אתכם כאן מדברים על כספים שאתם

רוצים להעלות אבל אנחנו החד-הוריות

ומעוטי היכולת חיים ממשכורת של 2,600 שקלים.

רבותיי, תקשיבי מה אני אומרת לכם. משכורת

בסך 2,600 שקלים. אין כסף לא לחופשות, לא

ללימודים, לשום דבר. הממשלה הזאת – ואני

מצטערת שאני מדברת כך על הממשלה – לפני

הבחירות, בנימין נתניהו, הבטיח בכל מקום

שהוא היה שהוא יעזור לאמהות החד-הוריות

ולאנשים החלשים, אבל אף אחד לא מסתכל

עלינו. אי אפשר יותר להתקיים. נראה לי

שאתם רוצים שאנחנו נתחיל לעשות כמו שעשו

בארגנטינה. ברגע יעלו קצת מהלחם, אנחנו

נתחיל לפעול. אנחנו לא רוצים בזה. אנחנו

מתביישים.

אני רוצה לספר לכם סיפור על חברה. לבת של

חברה השבוע הייתה דלקת בשיניים ולא היה

לאימה כסף לקנות אנטיביוטיקה. אני

הלוויתי לה בקבוק של אנטיביוטיקה.

רבותיי, איפה אתם חיים? אנחנו במדינת

ישראל ואי אפשר לחיות כך יותר. אי אפשר

לחיות כך יותר. אני רוצה שמישהו יבוא

להחליף אותנו ויחיה כך במקומנו. תבואו

להחליף אותנו. אנחנו ממש זועקים. אני כבר

לא יודעת מה לעשות. אני אגיד לכם את האמת

ואני אומרת לכולם שצריך לחוקק חוק

ולהעלות לנו את השכר כי אי אפשר להתקיים

עם 2,600 שקלים. הוא פגע בנכים ופגע גם

בשכבות הבינוניות. אני רוצה שתבואו

לראות. אני גרה בצפת ואני מתפללת

שנסראללה יזרוק עלינו קטיושות. אני אומרת

לך את זה. אני בצפת ואני יודעת מה קורה.

אנחנו מגדלים שלושה ילדים עם משכורת של

2,600 שקלים. אם נצא לעבוד, ביטוח לאומי ירד

לנו. אם נצא לעבוד, נצטרך לשלם אגרת

טלוויזיה. אם נצא לעבוד, נשלם 80 אחוזים

ארנונה ונקבל הנחה רק של 20 אחוזים.

רונית תירוש:

אם תיקחי מטפלת, לא יכירו לך בה.

ג'ינה טיאר:

איפה כולכם? עכשיו רוצים גם לקחת מע"מ גם

על הפירות והירקות. תהרגו אותנו וזהו.

יצחק סלוקי:

אני אשתדל לדבר ממש בקצרה. אני חקלאי

שמגדל ירקות ממושב גבעתי. אולי היום לא

הייתי צריך לעמוד כאן ולדבר בפניכם אילו

היו לנו בכנסת חקלאים אמיתיים, ואני

מצטער לומר את זה. לא כל מי שגר בקיבוץ או

במושב הוא חקלאי.

שי חרמש:

מישהו מחברי הוועדה מוכן להגן עלי?

יצחק סלוקי:

אני מאוד מעריך את חבר הכנסת חרמש.

היו"ר משה גפני:

רבותיי, תנו לאנשים לדבר ומותר להם גם

לדבר נגד חברי הכנסת.

יצחק סלוקי:

אני לא חבר כנסת ואני לא חכם אלא סתם פלח,

אבל איך יכול להיות שבדיון כזה דנים במאה

נושאים? איך אתם קולטים? איך אתם מחליטים?

אתם דנים בכל ביחד. האם הנושא הזה של המע"מ

על פירות וירקות לא מצדיק דיון מיוחד כדי

להיכנס לעומק הבעיה ולשורש הסיפור?

קריאה:

היו כבר ארבעה דיונים.

יצחק סלוקי:

רבותיי, אני דור שני למגדלי ירקות בארץ.

אבא שלי זיכרונו לברכה עלה למושב בינואר

1950 למושב גבעתי וגידל ירקות. אנחנו חמישה

אחים, לאחר שסיימנו את הצבא, עבדנו ביחד

אתו וגידלנו ירקות. יוסי ישי, מנכ"ל משרד

החקלאות מכיר את המשק שלנו, מאיר יפרח,

מזכיר הארגון, מכיר את המשק שלנו,

ובשנתיים האחרונות ארבעה אחים פשוט

התעייפו ופרשו. אני בכור האחים וכולם

צעירים ממני. הם התעייפו ופרשו כי אין

פרנסה מהחקלאות. אין פרנסה מהחקלאות.

אנחנו מוכרים היום ירקות במחירים

נומינליים וגם פירות במחירים של לפני

עשרים שנים. יושבים כאן אנשים חכמים

מרשות המסים ומוועדת הכספים ודנים בכסף,

אבל אני חוזר על המספר: אנחנו מוכרים

ירקות ופירות במחירים נומינליים של לפני

עשרים שנים, זאת אומרת ב-1989. התשומות על

הגידול הזה עלו לנו אלפי אחוזים – שכר

העבודה, הכימיקלים, הדשנים, אריזה חקלאית

וכולי.

קריאה:

ועובדים זרים.

יצחק סלוקי:

כולל עובדים זרים שגם לגביהם מטילים מס

מפה ומשם. התעייפנו. אני לא יודע אם אתם

יודעים אבל הבנקים סגרו לנו את האשראי.

אתה הולך לבנק, אתה אומר שאתה חקלאי, הם

רואים בך כמצורע ולא רוצים בכלל לדבר אתך

ואני מצדיק אותם. זה כסף שלהם ולמה להם

להמר עלי? שילכו לקזינו וישחקו פוקר, זה

יותר בטוח מאשר לתת לי כסף לגדל ירקות כי

אני לא בטוח שאני אחזיר להם את הכסף.

החוק הרע הזה, אני אומר לכם מה הוא יעשה.

כסף לא תגבו ממנו, ואני תכף אסביר למה, לא

תראו מזה כסף. דיברו כאן על מיליארד וחצי

וכולי, אבל אני אומר לכם שכסף לא תראו

ואני קובע עובדה. כסף לא תראו מהחוק הרע

הזה. תהרו את החקלאים, יהיה הרבה כסף שחור,

ואני יכול להרצות על זה שלמה. הרבה כסף

שחור יצא מהחקלאי ישר לבסטיונר ולא יעבור

את השוק ולא יעבור את הספרים. תפגעו

בשכבות החלשות. רבותיי, חברי הכנסת של

סיעת ש"ס, תפגעו בשכבות החלשות ובסוף כסף

לא תראו מזה כי יבוא הבסטיונר או האיש של

שוק הכרמל או בעל חנות באיזה מקום לשוק

הסיטונאי והוא ירצה לקנות. הוא יקנה טון

עגבניות, יוסיפו על זה מע"מ או לא יוסיפו

על זה מע"מ, זה לא משנה, הוא ילך לשוק למכור

את העגבניות ובסוף היום הוא יאמר לך

אדוני מנהל רשות המסים שהוא זרק 90 אחוזים

מזה. איך תבדוק את זה? תשלח לכל בסטה פקח?

לא תשלח. תיכנס לשוק? אני רוצה לראות את

האנשים שלך הגיבורים שנכנסים לשם – לא

תיכנס לשם. כסף לא תראה מזה. מה תעשה?

תהרוג את השכבות החלשות וכסף לא תראה,

ותהרוג את החקלאים. בשביל מה? למה?

כחקלאי אני אומר לכם שהחוק הרע הזה יהיה

המסמר האחרון בארון של מגדלי הירקות

והפירות, הוא יפגע פגיעה אנושה בשכבות

החלשות וכסף לא תראו. יותר מזה אני רוצה

לומר לכם שכל חברי הכנסת שירימו יד בעד

החוק הזה, ציבור החקלאים וציבור החלשים

לא ישכח ולא יסלח לכם.

חיים אורון:

עשו טובה, אל תגידו לנו מה ישכחו ומה לא

ישכחו כי כולם ישכחו וכולם יזכרו. ראינו

כבר.

רונית תירוש:

אדוני היושב-ראש, איך אתה מאפשר לומר את

הדברים האלה?

היו"ר משה גפני:

אני מטבעי איש ליברלי.

רונית תירוש:

סליחה, מה זה ליברלי? אתה מתיר את דמנו.

היו"ר משה גפני:

אנחנו יושבים כאן הרבה זמן ויושבים כמה

ימים, וזה כבר הופך להיות כמה שבועות. יש

לי בקשה, אם אפשר, אם לא, אז לא, אני לא

אפריע, לדבר בנימוס. חברי הכנסת עושים את

עבודתם כל אחד לפי דרכו, במשטר דמוקרטי

מגיעים לבחירות ובסופו של דבר מצביעים.

מצביעים בבחירות. אפשר לא להצביע בעד מי

שיצביע כך או יצביע אחרת, אבל בכל אופן

אני מבקש לכבד את המקום, לדבר בנימוס ואם

אפשר גם בקצרה.

יעקב שמעון:

אני מזמין את כל החברים מהאוצר לשוק מחנה

יהודה אחרי הכתבה של יום שבת. בכתבה הם

אמרו ש-18 חנויות ירקות ופירות בשוק מחנה

יהודה משלמים רק מסים. אני מזמין אתכם,

תיכנסו בצורה מכובדת ותצאו בצורה מכובדת.

אני מבטיח לכם שאף אחד לא ייפגע ואני

מבטיח לכם שאני אוכיח לכם שכל מה שרשמתם

הוא שקר וכזב. כל השיטה הזאת, להעביר את

הטלת המע"מ ולעשות את זה בצורה שאנחנו

הסוחרים גנבים, זאת השיטה הכי קלה. היא

הכי קלה כי בעצם המלחמה היא לא המלחמה של

הסוחרים אלא המלחמה היא מלחמה של כל העם.

המלחמה היא של השכבות החלשות. אני ארבעים

שנים בשוק מחנה יהודה. ארבעים שנים אני

בשוק מחנה יהודה יום יום ולילה לילה. אני

סוגר את הדוכן ומוודא שכל מה שאמור

להיזרק, מחולק בין אלה שבאים, המסכנים

האלה שבאים לקחת.

אנחנו לא מעלימים מס ואתה יכול לבדוק את

זה, ואני אעבור אתך חנות חנות, אבל אנחנו

מעלימים את הבושה ואת החרפה, את העוני ואת

הכאב שאתם לא באים ורואים אותו. אני מזמין

אתכם לבוא ולראות את זה.

יש לי ילדים גדולים. מהיום שהתחתנתי,

כשהילדים שלי היו קטנים, אין חג, אין ערב

שבת, אין קידוש שאני עושה שאני לא מזכיר

להם את המסכנים והחלשים. הם לא יעבדו

אצלי כי אני לא אתן להם לעבור את החרפה

הזאת כאילו העובדים בשוק גנבים. אין חג

שאני יושב ושמח בו, כי אני בחג יושב וחושב

על החלשים ועל המסכנים, על אלה שאין להם.

אתם יודעים מה זה שוק מחנה יהודה

והשווקים בארץ? זה בית התמחוי הכי גדול,

זה בית התמחוי שנותן ועוזר ולא רק לשכבות

החלשות אלא לכל העמותות והארגונים

שמקבלים אין סוף עזרה. חבר'ה, זאת לא מלחמה

שלי פרטית ומלחמת הסוחרים אלא המלחמה היא

של כולם.

דבר טוב שמעתי היום מהחברים באוצר ואני

חייב לומר את זה. ישבתי והאזנתי ואני ממש

התרשמתי. התרשמתי מכוח שכנוע מעל ומעבר

ובכוח השכנוע הזה הבנתי דבר פשוט, ובאמת

עם כל הכבוד לשר ועם כל הכבוד לחברי כנסת

ולכולם. הבנתי שבעצם האוצר מתמחה בהנצחת

העוני במדינת ישראל. אני סומך את ידי על

חברי הכנסת של ש"ס, של יהדות התורה, של

הליכוד. אני מאמין ואני עדיין מאמין –

ואני מעביר מכאן קריאה לראש-הממשלה -

שראש-הממשלה יעשה את החשבון וברגע האחרון

יחליט אחרת. אני מאמין שראש-הממשלה יבין

את הבעיה של השכבות החלשות, את הבעיה של

העוני, ואני מדבר בשם כל השכבות שסובלות

ויסבלו אם הצעת החוק תתקבל.

רפי:

בשבועות האחרונים שמענו כל מיני סיבות

ואמרו שעל החלב והלחם מוטל מע"מ ולכן צריך

להטיל מע"מ על הפירות והירקות. על הלחם,

החלב ומוצרי היסוד יש סבסוד. אנחנו קונים

סחורה בבוקר במחיר איקס ובערב אנחנו

מורידים את המחיר למחיר נמוך יותר. יש

מקרים שאנחנו זורקים את הסחורה. אתמול

היינו במחנה יהודה וראינו שם תמונה אחת

ששווה אלף מלים. ניסינו להראות את המצב

מקרוב, כאשר זרקו את הסחורה על הרצפה

וראינו שתוך שניות הזקנות מתנפלות

ומושכות אחת מהשנייה את הקרטונים. אלה

דברים שלא עשינו כהצגה אלא דברים שקורים

יום יום בשווקים. כל יום אנחנו רואים את

זה ואנחנו חיים את זה. אנחנו חלק מהחברה

הזאת, אנחנו לא אנשים עשירים שנוסעים

ביגואר ולא אלה שגרים באפקה אלא אנחנו

חלק מהאנשים האלה. אנחנו רואים את המצב

הזה יום יום. אני כבר 26 שנים בשוק הכרמל

ואני עובר את זה כל יום. יש לנו עמותות

שבאות ואוספות בסוף היום סחורה פחות יפה

או יפה. הם לא בוחרים, העיקר שיהיה להם

משהו לבשל סיר מרק. אני לא מבין מה האוצר

נתפס לדבר הזה ורוצה להטיל מס על הירקות.

אם אנחנו נשלם את המע"מ הזה – ובטוח שאם

יטילו את המס הזה, אנחנו נשלם אותו –

בסופו של דבר מי שישלם אותו, אלה הקונים

שבאים לשווקים, הקונים שבאים לרשתות

השיווק. אני לא מבין למה בעלי רשתות

השיווק לא מגיעים ולא מדברים על העניין

הזה אבל להם אין את הבעיה הזאת והם יכולים

למכור ב-20 מיליון שקלים ירקות ולמכור ב-50

מיליון שקלים מוצרי יסוד אבל הם יכתבו

שהם מכרו ב-50 מיליון ירקות וב-20 מיליון

מוצרי יסוד. להם זה קל, אבל אנחנו לא

יודעים איך עושים את זה.

אני מבקש מכבוד השר של ש"ס, מי שבחר בכם

אלה הן השכבות החלשות העניין, והם צריכים

להסתכל להם בעיניים, עוד מעט יהיו בחירות

והם יצטרכו להבטיח הבטחות, כך שלפחות

יהיו מרדכי היהודי של הזמנים האלה ויבטלו

את הגזרה של המע"מ.

היו"ר משה גפני:

אני מבקש, אם אפשר לא לחזור על הדברים אלא

לומר דברים חדשים. כלומר, אם אפשר לא

לפנות רק ל-ש"ס אלא גם לאחרים.

מירי רגב:

אנחנו יודעים היום שמי שיכול להציל את

העניין הזה, זאת רק ש"ס. בואו נודה.

יצחק וקנין:

זה לא שייך לא ל-ש"ס ולא שייך ל-ליכוד או

ל-מערך או ל-מרצ. אני חושב שהנושא הזה הוא

נושא מאוד מאוד קריטי.

היו"ר משה גפני:

אני רוצה דיון רציני אחרי שהאורחים

אומרים את דברם ועוזבים את חדר הישיבות.

אני רוצה דיון בין חברי הכנסת ושום דבר לא

יהיה מוסתר. הדיון צריך להיות רציני.

האנשים שבאו לכאן, מעלים טיעונים רציניים

ואני רוצה שיתקיים דיון מסודר. איך

יצביעו בסוף כולם, כולם ידעו.

חיים אורון:

בבחירות הבאות יצביעו בעדם למרות שהם

מצביעים בעד הצעת החוק. שלא יבטיחו לנו

הבטחות, כי אנחנו נצביע נגד בלי קשר לאיך

יצביעו בעדנו. אל תרמו כאן את הציבור אלא

תאמרו את האמת. אנחנו לא מצביעים על פי מה

שאתם מאיימים עלינו.

רונית תירוש:

ממילא הצביעו לביבי.

שלי יחימוביץ:

גם אני אצביע נגד.

היו"ר משה גפני:

מזמן התברר שההצבעה בבחירות איננה תלויה

בכלל בהצבעתם של חברי הכנסת.

חיים אורון:

זה מאוד פשוט. שיודיע ביבי שהוא מושך את

החוק הזה ואין חוק. מה אתם עושים לנו הצגה

כזאת? מירי רגב מוליכה מהלך.

היו"ר משה גפני:

אתה מאלה שאמרת שאתה רוצה דיון אחראי.

חיים אורון:

נכון, אני יושב כאן שעתיים ומתפוצץ. הפכו

את זה למסע של אנשי ליכוד להסביר לי איך

אני אצביע.

שלמה (מולה) נגוסה:

למה אתם תוקפים את פקידי האוצר?

חיים אורון:

ראש-ממשלה שהגיש הצעה ושר האוצר הביא

הצעה, הליכוד נגדם ועושים הצגה כאן

לציבור.

מירי רגב:

למה הצגה?

חיים אורון:

אתם מטעים את הציבור.

מירי רגב:

אתה יודע מה ההבדל בינינו? שאתה מיום שני

תמשיך לשבת בוועדת הכספים ואני לא, כי אני

מודחת. אז אל תגיד לי הצגה.

שלמה (מולה) נגוסה:

לא את הבעיה. הבעיה הוא ראש-הממשלה ושר

האוצר.

מירי רגב:

מה אתה רוצה שנעשה יותר? יותר מלדבר

ולהיאבק?

שי חרמש:

את יכולה לסרב להתחלף.

מירי רגב:

אין אפשרות. אם מדיחים אותי, אין אפשרות.

שמואל מזרחי:

אני רוצה להודות ליושב-ראש שאפשרת לי

לדבר. אל תשכחו מי אנחנו החקלאים וסלוקי

לא אמר את זה. אנחנו צלחת האוכל של כל

מדינת ישראל – בבוקר, בצהרים ובערב.

אנחנו אלה שמונחים על השולחן שלכם. יש

כאלה שכבר אין להם את הצלחת הזאת בצהרים

ובערב, אולי יש להם איזושהי פרוסת לחם עם

ממרח שוקולד בבוקר. לא לשכוח שזה קורה

במדינה וזה הולך ומתרחב. תוספת המע"מ על

ירקות ופירות, מה היא תעשה? לנו החקלאים

מה היא תעשה? הרי יבואו הסוחרים ויאמרו

שני שקלים קילו עגבנייה, כולל מע"מ, מי

שיצטרך לכסות את המע"מ ולספוג את ה-16.5

אחוזים האלו, אלה אנחנו החקלאים שאין לנו

מאיפה לספוג את זה. אמר כאן הבחור ממשרד

האוצר שהפגיעה בחקלאים תהיה מזערית, אבל

כמה מזערית כזאת ראינו בחקלאות? כמה היו

לנו כאלו כבוד היושב-ראש? המים ב-2001, חבר

הכנסת אורון היה שר החקלאות, קיצצו לנו

ב-50 אחוזים את מכסות המים.

חיים אורון:

אני קיצצתי אבל לא הייתי שר החקלאות.

שמואל מזרחי:

אתה היית במשרד החקלאות.

היו"ר משה גפני:

הבניין הזה מחולק כך שחצי מהחברים מקצץ

והחצי השני תוקף, ואחרי כן מתחלפים.

שמואל מזרחי:

לא באתי לתקוף אלא לשים דברים עובדתיים

כהווייתם על השולחן. בשנת 2001 קיצצו לנו

מכסות מים ב-50 אחוזים. 50 אחוזים מהשדות

חוסלו. כאשר מורידים מטע, כאשר משביתים

חממה, כאשר מחריבים חלקת ירקות, אין לזה

תקומה. לקום מאותה מכה בחזרה, עוברות שנים

על גבי שנים לשיקום ולהעמיד מחדש. אנחנו

נמצאים במצב בו שוב פעם יש קיצוץ במכסות

המים. המים עוד יותר מתייקרים ושוב אנחנו

מחסלים ושוב משמידים. למה זה קרה? כי

מישהו ב-2001 לא למד את הלקח וביצע את

העבודה ודאג למים אלא באים ומוסיפים

עלינו, באים להדביק לנו עוד 16.5 אחוזים.

מספר לנו הבחור מהאוצר שהפגיעה בחקלאים

תהיה מזערית.

הבקשה שלי היא אל כל חברי הכנסת כולל

היושב-ראש, אם אנחנו החקלאים, אנשי

השווקים, האנשים מעוטי היכולת נוכל להשיג

את עזרתכם, אני פונה אליכם לעשות זאת למען

העם ולא למען החקלאים ולא למען

הבסטיונרים. תעשו את זה למען העם כולו

ואני לא יודע כמה מכם יורדים ורואים מה

קורה בעם. אם הייתם יודעים מה קורה בשטח

באמת, הייתם רואים כמה האנשים רעבים.

דיברתם על הטבות לעולים חדשים ואני

מוכרח לגעת גם בנושא הזה. אני אומר לכם

שתדאגו לעלייה הפנימית. תדאגו גם לעלייה

הפנימית, לבחורים שלנו, לילדים שלנו

שחוזרים מהצבא.

דוד טיבולי:

אני חקלאי ממושב ישע במועצה האזורית

אשכול בעוטף עזה. אני מגדל ירקות ואני

רוצה לדבר רק על החקלאים ועל הפירות

והירקות. 16.5 אחוזים מע"מ, איך שלא נגלגל את

זה, זה כן יפגע בחקלאים. אף על פי שאומרים

שנעביר את זה לשכבות החלשות, ולבי לבי

עליהן, אבל אני לא מדבר עליהן אלא החקלאות

עצמם. לפי דעתי הבעיה העיקרית של הנושא

הזה היא שאם מעלים מחיר של מוצר מסוים

בכ-20 אחוזים וחושבים שלא יהיה קיצוץ

בכמות התוצרת שאנחנו נצטרך לייצר, וממילא

נוכל גם ליפול כי לפי הערכתנו בין 5 ל-7

אחוזים פחות תוצרת תימכר בשווקים. אנחנו

מדברים על 30 אחוזים מהשכבות החלשות

שצריכים לשלם על אותו מוצר 20 אחוזים

יותר. ברור לגמרי שהצריכה תרד. אם הצריכה

תרד, זה פוגע ישירות בנו ואני אומר לכם

שהמצב שלנו לא מאפשר לא עלייה מזערית כפי

שאומר האוצר ובשום פנים ואופן לא ירידה

בכמות המוצרים שאנחנו מוכרים. אנחנו לא

מסוגלים להתמודד עם זה. יש לנו בעיות

בחקלאות ויש לנו בעיות קשות מאוד. אני

מעריך שאם אנשי האוצר מדברים ברצינות

ובמקצועיות, הם יודעים בדיוק מה מצב

החקלאות.

אבשלום וילן:

אדוני היושב-ראש, כל הדברים נאמרו אבל

אני פונה לאוצר בשאלה אחת. בכל אופן

ארגוני הרופאים והבריאות מדברים על

פירות וירקות כמרכיב בתזונה הישראלית,

והחקלאים כאן אמרו את דברם, ואנשי

השווקים אמרו את דברם, ונציגי השכבות

החלשות אמרו את הדברים, הולכים כאן להטיל

מס שבהגדרה הוא רגרסיבי מבלי שמציעים

חלופות. זה לא שאומרים שזה הדבר היחידי

שאין עליו מע"מ. אמרנו במערב אירופה שעל

כל סל מוצרי היסוד יש מע"מ יותר נמוך כדי

לעזור לשכבות החלשות וגם להסתדר עם

החקלאים. זה אמר בועז סופר שזה לא מתאים,

שהניסיון הציבורי מראה שזה לא מתאים, אבל

הוא לא בא עם אלטרנטיבה אלא הוא בא בחוק

ההסדרים להטיל מסים.

יושבים כאן מארגון מגדלי הירקות, יושבים

כאן מארגון מגדלי הפירות, יושבת כאן

הנציגות המוסמכת של החקלאים ויושבים עוד.

יעידו אנשי האוצר שדיברו אתנו על הסכם

מים, לא הסכמנו לייקור מים, להסכם לעשר

שנים, עם הרבה מאוד כסף, אבל ידענו שהוא

נותן לך איזושהי ודאות. כאן באים במכת

גרזן ומטילים 16.5 אחוזים מסים - אמר בצדק

חקלאי שגם הצריכה תרד והנזק יהיה עוד

יותר גדול – ולא מציעים שום חלופה. לשום

סקטור שנפגע לא מציעים חלופה ואת זה

רוצים שתאשרו.

לכן אני אומר שאין שום סיכוי. אנחנו לא

נקבל את זה ואני אומר לכם שאם רוצים לדון

ברצינות בשנה הבאה על כל המכלול, בואו נשב

ונדבר כי גם לנו יש הצעות. אם אתם רוצים

תירוצים לפגוע במקום אחד, תביאו הסדר

כולל ויהיה על מה לדבר. בצורה הזאת של

המחטף, אסור לאשר.

צבי אלון:

אני מנכ"ל מועצת הצמחים, גוף שעל פי החוק

קיים כדי לדאוג בדיוק לשלושת הנושאים

האלה – פירות ירקות והדרים – גוף שמורכב

רובו ככולו מהחקלאים, מהמשווקים, מנציגי

הצרכנים. אני רוצה לנצל את ההזדמנות

ולהצטרף לדברים שאמר שמעון ולומר שאנחנו

כולנו מבקשים משר האוצר לחזור בו מהדיבור

שלו על השיווק של הפירות והירקות. אלה

אנשים שעושים מלאכתם נאמנה. אנחנו בחממות

ובשטחים והם בשווקים ובמערכות שלהם,

העלינו את רמות הייצור והשיווק של פירות

וירקות בישראל לאין ערוך. אתם כצרכנים

רואים היום בשווקים איכויות לאורך כל

השנה בצורה מכובדת ואני רואה את השותפות

בין הצרכנים, היצרנים והמשווקים כמקשה

אחת. אין שום סיבה לפגוע באנשים האלה. מי

שחושב ברשות המסים שהם לא מקיימים את

החוק, שיטפלו בהם, אבל עד אז בואו נזכור

שבימים האחרונים מי שהתגלה כמפר את החוק

אלה לא משווקי הפירות והירקות ולא

היצרנים וזה כתם שצריך להסיר אותו. אני

מבקש בשם כולנו משר האוצר למצוא את הדרך

לעשות זאת.

לעניין עצמו. אני רוצה שחברי הכנסת ידעו

שאין מדינה בעולם שהפירות והירקות הם

בשיעור מע"מ כמו שכאן מבוקש.

היו"ר משה גפני:

על זה דיברנו בדיון הקודם.

צבי אלון:

אנחנו רואים דוגמאות אחרות לגמרי.

ליושב-ראש ולחברי הכנסת. במדינת ישראל על

פי סקרים שאנחנו עשינו, השכבות החלשות

והמשפחות היותר גדולות צורכות יחסית פי 6

פירות וירקות מהאוכלוסייה החזקה. הדבר

הזה מהווה פגיעה גם בשכבות האלה וגם

בחקלאים, הוא דבר שלא ייעשה ועשינו נכון

לפני ארבעים שנים, אז החרגנו את זה. יש

הרבה מאוד מדינות, גם באירופה וגם

בארצות-הברית, שזה לא קיים ואני מבקש גם

מחברי הקואליציה לשים לב לזה.

היו"ר משה גפני:

מנכ"ל משרד התיירות, ביקשת להתייחס. אתה

מתנגד למע"מ על תיירות?

נועז בר-ניר:

אני רוצה לומר מה ההשלכות שלו. נקודת

המוצא שלנו בשנת 2009 היא שמספר התיירים

בארץ יקטן בסדר גודל של מעל 20 אחוזים, 600

אלף תיירים ירדו, בגלל המשבר הכלכלי

העולמי ובגלל מבצע עופרת יצוקה. אנחנו

סבלנו יותר מהעולם בתחום התיירות בגלל

מבצע עופרת יצוקה.

הטלת המע"מ, כך אנחנו מעריכים, תביא לכך

שעוד סדר גודל של 290 אלף תיירים ירד.

תעשיית התיירות במצב קשה והירידה הנוספת

תביא לאובדן של אלפי מקומות עבודה כאשר

בנק ישראל מעריך את המספר ב-5,300 עובדים

ואנחנו מעריכים את המספר במעל 11 אלף

עובדים. מעריכים שזה יגרום לאובדן תוצר

של מעל 2 מיליארד שקלים. אנחנו מעריכים

שיהיה צמצום אנשים לאור הירידה במספר

התיירים.

היו"ר משה גפני:

ולכן מה המסקנה שלכם?

נועז בר-ניר:

המסקנה שלנו היא אחת. ברמה הכלכלית

המסקנה שלנו היא שהתחזית שהאוצר נתן היא

תחזית שלא תתממש. אם מקזזים את כל ההשפעות

של הירידה בתוצר, ישיר ועקיף, עם תשלום

דמי האבטלה שיצטרכו לשלם לאנשים – בסך

הכל אנחנו מעריכים שבשנת 2010 יגיעו להשפעה

על הגירעון בסדר גודל של 100 מיליוני

שקלים.

הנושא השני. יש השפעה תדמיתית. אנחנו

מתייקר

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]