פרוטוקול מספר 8, הוועדה המיוחדת לזכויות הילד, 13/03/2023

הכנסת העשרים-וחמש

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 25

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

פרוטוקול מס' 8

מישיבת הוועדה לזכויות הילד

יום שני, כ' באדר התשפ"ג (13 במרץ 2023), שעה 12:00

סדר היום:

<< נושא >> מעבר החינוך לגיל הרך למשרד החינוך << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

יוסף טייב – יושב-ראש ועדת חינוך

אלי דלל – יושב-ראש הוועדה לזכויות הילד

דבי ביטון

סימון דוידסון

יבגני סובה

לימור סון הר מלך

יפעת שאשא ביטון

קטי קטרין שטרית

מיכל שיר סגמן

עאידה תומא סלימאן

מוזמנים:

שרית חאיק שפיגלשטיין

–

סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד החינוך

נועה צור

–

פרוייקטורית בכירה - מעונות היום, משרד החינוך

אייל גינגולד

–

עוזר ראשי מעונות יום, לשכת יעוץ משפטי, משרד החינוך גור רוזנבלט

–

מנהל מינהל רישוי, בקרה ואכיפה, משרד החינוך

נועה שוקרון

–

רכזת תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

ענת אלבס

–

מנהלת תחום ועדות מקומיות, משרד הפנים

מריה רבינוביץ'

–

חוקרת, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מיכל בק

–

המועצה לשלום הילד

מיכל מנקס

–

סמנכ"ל חינוך, רווחה וחברה, מרכז השלטון המקומי חנן דגן

–

מנכ"ל, איחוד גני הילדים

ולרי זילכה

–

רכזת פורום ארגונים והורים למען ילדים עם, בית איזי שפירא יניב בר אור

–

מנכ"ל, התאחדות מעונות היום

קרן אוחנה איום

–

מנכ"ל, חיבה - איגוד גני הילדים הפרטיים

יערה שילה

–

מומחית בגיל הרך, מכללות

דורית חזן

–

יו"ר, ארגון הגננות

קונסטנטין שוויביש

–

מנכ"ל, איגוד מורים עולים

יעל וייס-ריינד

–

מנהלת העמותה, ארגון "אופק לילדינו"

מור דקל

–

מנכ"לית, העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך

סינטיה כהן

–

מנהלת תחום הגיל הרך בתקצ, התנועה הקיבוצית

שרית סילברמן

–

חוקרת בכירה, מרכז טאוב

חגית פאר

–

יושבת ראש נעמת, נעמת

טלי ניר

–

מנכ"לית, עמותת 121

אינסה ליאחוביצקי

–

רכזת גיל הרך, איגוד מורים עולים

קונסטנטין שוויביש

–

מנכ"ל, איגוד מורים עולים

שירן יחיא

–

ס' יו"ר, ארגון ההורים הירושלמי

רויטל לן כהן

–

צוות ניהול, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים שירלי אברמוביץ

–

מנהלת מעון, הקואליציה לחינוך מלידה

דנית ברביבאי

–

מנכ״לית פורום מסגרות החינוך לגיל הרך בישראל

עאדלה אוסטא דדן

–

מנהלת גיל הרך

עולא פחראלדין

–

מנכ"ל עמותת ינבוע

מיטל בק

–

מנהלת תחום חינוך

אלה כהן

–

מנכ"לית

ערן צימרין

–

נשיא האגודה להגנת הילד

צמרת אביבי

–

מנכ"ל העשרה וחוגים

מוזמנים (באמצעים מקוונים):

יפעת שאשא ביטון

–

חברת כנסת

ייעוץ משפטי:

נירה לאמעי – יועצת משפטית של הוועדה לזכויות הילד

מנהלות הוועדה:

יהודית גידלי – מנהלת ועדת החינוך, התרבות והספורט תמי ברנע – מנהלת הוועדה לזכויות הילד

רישום פרלמנטרי:

אתי בן-שמחון

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> מעבר החינוך לגיל הרך למשרד החינוך << נושא >> << יור >> אלי דלל (יו”ר הוועדה לזכויות הילד): << יור >> שלום לכולם, צהריים טובים, אנחנו מתחילים בוועדה משותפת, יחד כמובן עם יושב-ראש ועדת החינוך, חברי וידידי, חבר הכנסת יוסף טייב. אנחנו בדיון המשותף הזה בין שתי הוועדות. מה שחשוב לנו, זה לנסות לתאם בין הוועדות לגבי הנושא של המעקב על החינוך לגיל הרך שבעצם עובר לאחריות משרד החינוך. אני מקווה שיהיה לנו פה דיון פורה עם החלטות לטובת ילדי ישראל. בבקשה.

בבקשה, מריה, חוקרת מרכז המחקר והמידע של הכנסת. יש מצגת.

<< דובר >> מריה רבינוביץ': << דובר >>

צהריים טובים, תודה רבה לכם יושבי ראש הוועדות, אני מהמרכז למחקר והמידע של הכנסת. אני אציג בקצרה את הממצאים של המסמך שאנחנו הגשנו לקראת הדיון על יישום רפורמת הגיל הרך במערכת החינוך. אני לא אכנס לפרטים של המעבר עצמו, אבל כפי שכבר יושב-ראש הוועדה ציין, בינואר 2022, עבר תחום הפיקוח על מעונות יום לפעוטות למשרד החינוך, וככה גם יישום חוק הפיקוח על המעונות האלה. אנחנו מדברים פה על המעונות שבהם יש שבעה או יותר פעוטות. ככה בעצם משרד החינוך והמדינה מייצרים עכשיו רצף של מענים מפוקחים ואיכותיים לילדים מגיל לידה עד גיל 18.

בקצרה, על עיקרי הרפורמה שהיא כוללת כמה רכיבים עיקריים. פה ציינתי כמה מרכזיים, ויש עוד במסמך שלנו. אתם תוכלו לראות. קודם כל, במסגרת הרפורמה, משרד החינוך מתכוון לשפר את התקינה במסגרות – יחס ילד למטפלת, להקטין את מספר הילדים למטפלת אחת. להפוך את המסגרות האלה ליותר זמינות, להגדיל את ההיצע של המסגרות שהיום הן פחות נגישות בחלק מקבוצות האוכלוסייה, למשל, באוכלוסייה הערבית. לתת הכשרה מקצועית לצוותים במסגרות, ולתת ליווי מקצועי לצוותים, וכמובן, לבנות את מערך הפיקוח.

<< יור >> אלי דלל (יו”ר הוועדה לזכויות הילד): << יור >> זה כולל מגילאי שלוש ומטה. רק על מעונות יום מגילאי שלוש ומטה.

<< דובר_המשך >> מריה רבינוביץ': << דובר_המשך >> משרד החינוך גם יצא עם יוזמה עם קול קורא לתפקיד חדש ברשויות המקומיות לגיל הרך, וכבר 225 רשויות נענו לכך, והם מקימים את התפקיד. אז בעצם יהיה רכז גיל הרך בכל רשות שהוא ירכז את תחום הפעילות עבור ילדים - מסגרות לילדים מגיל לידה עד כיתה א'. במסגרת הזו גם ייעשה בהמשך מיפוי של כל המסגרות שפועלות היום.

כאן אתם יכולים לראות את הפירוט של המסגרות – מעונות יום לפעוטות עד גיל שלוש שיש בהם שבעה או יותר פעוטות, שהם מוכרים היום ופועלים תחת הפיקוח של משרד החינוך. אנחנו מדברים על שני סוגים של המסגרות. סך הכול זה - 4,421 מסגרות. סוג ראשון של המסגרות, זה מעונות סמל כפי שכולם יודעים, שיש בהם סבסוד של המדינה במחירים מפוקחים, הם היו לפני מעבר תחת פיקוח של משרד החינוך, וזרוע העבודה של משרד הכלכלה. פועלות היום ברישיון קבוע – כ-1,300 מסגרות. סך הכול קיבלו לקבל רישיון – כ-2,240 מעונות, זאת אומרת, יש עוד חלק מהמעונות, כמעט קרוב ל-1,000 שעוד לא קיבלו רישיון קבוע. במסגרות האלה אנחנו יודעים שמתחנכים לפחות - כ-120 אלף פעוטות. למה לפחות? כי אנחנו יודעים רק על הפעוטות שהם קיבלו סבסוד מהמדינה, לא יודעים על כולם. אבל סך הכול בשנה שעברה - היו 145 אלף מקומות מאושרים במעונות האלה.

חלק השני – מעונות פרטיים. מעונות פרטיים שנכנסו תחת הפיקוח של משרד החינוך. נכון להיום זה כ-2,200, ביקשו רישיון – כ-1,300 קיבלו רישיון קבוע, כל השאר עדיין נמצאים בתהליכים. לגבי המסגרות האלה, אין לנו נתונים על מספר הילדים בהם, לא נעשה רישום. וגם מה שאנחנו לא יודעים, זה כמה עוד מסגרות פרטיות יש במדינת ישראל שלא נכנסו בעצם.

<< יור >> אלי דלל (יו”ר הוועדה לזכויות הילד): << יור >> איך מתבצע התהליך? פונים אלינו.

<< דובר_המשך >> מריה רבינוביץ': << דובר_המשך >> הם אמורים לפנות למשרד החינוך.

<< יור >> אלי דלל (יו”ר הוועדה לזכויות הילד): << יור >> הם פונים למשרד החינוך, זאת אומרת, אין פנייה יזומה של המשרד אליהם.

<< דובר_המשך >> מריה רבינוביץ': << דובר_המשך >> יש. במסגרת הפיקוח והמפקחים, יש גם איזשהו תהליך יזום של משרד החינוך שהם בעצם פונים למסגרת ובודקים אם היא פועלת ברישיון או לא.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> סמל זה רשתות?

<< דובר >> מריה רבינוביץ': << דובר >>

כן. סמל זה רשתות.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

משרד החינוך, יש לנו - - -

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תגדירי סמל. את אומרת שרשתות - - -

<< דובר >> מריה רבינוביץ': << דובר >>

לא רק רשתות, גם רשויות מקומיות מפעילות את המסגרות.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תגדירי מה זה סמל.

<< דובר >> מריה רבינוביץ': << דובר >>

מה זה סמל? בעצם, המסגרת שעמדה בקריטריונים שנקבעו עוד בעבר על-ידי זרוע העבודה במשרד הכלכלה, הם עמדו בקריטריונים, ביקשו הכרה, וקיבלו תרומה הזאת – סבסוד ומימון, יש שם מחיר מפוקח.

<< דובר >> נירה לאמעי: << דובר >>

כלומר, קריטריונים מחמירים מבחינת בינוי, בטיחות, הם עובדים ברף מאוד גבוה.

<< דובר >> מריה רבינוביץ': << דובר >>

תמיד קראנו להם מסגרות מוכרות.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יש הגבלה שם על מספר הילדים?

<< דובר >> מריה רבינוביץ': << דובר >>

יש, זה גם הגבלה על-פי חוק. על-פי חוק והתקנות של חוק הפיקוח יש הגבלה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

הגבלה עם צפיפות הכי נוראית מכל מדינות המערב זו ההגבלה.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

אני רוצה להבין דבר אחד - איך אנחנו מגיעים לאותו מספר של סמל, או בלי סמל, או פרטיים בלי סמל? יש איזשהו מערך פיקוח נכון? מערך הפיקוח הזה נמצא ברווחה, במשרד העבודה? משרד החינוך.

<< דובר >> מריה רבינוביץ': << דובר >>

במשרד החינוך.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

כמה מפקחים יש לנו?

<< דובר >> מריה רבינוביץ': << דובר >>

בבקשה, השקף הבא.

זה בעצם מערך הפיקוח שקיים השנה במשרד החינוך. המעבר נעשה בינואר 22, וזה מערך הפיקוח שקיים. סך הכול יש 73 בעלי תפקידים במערך זה שמתוכם 43 מפקחות חינוך טיפול, זה מפקחות מקצועיות שיש להן הכשרה בתחום החינוך.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

כלל ארצי. מדהים.

<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>

בגלל זה האלימות חוגגת, והרבה דברים אנחנו מפספסים. יותר פיקוח – יותר עיניים בוחנות היה יכול להימנע, זו דעתי עם כל הכבוד. מפקחת, לא יזיק לה גם אם תסתכל על מצלמות ותבין מה קורה, אולי תשב עם הסייעות שם ותשאל אם יש משהו מוזר, זה פיקוח לדעתי.

<< יור >> אלי דלל (יו”ר הוועדה לזכויות הילד): << יור >> חברים, לפי המצב פה כרגע בוועדה, אני מבקש. אני פשוט הולך להביא לפה יותר מפקחים עכשיו כדי שיהיה סדר בוועדה. אני מעביר כרגע לחבר הכנסת יוסף טייב, אני יוצא להפסקה של 15 דקות, ואני חוזר עם המפקחים שלי.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

בבקשה.

<< דובר >> מריה רבינוביץ': << דובר >>

יש לנו 43 מפקחות שהן עובדות משרד החינוך. בנוסף לכך, יש 18 בקרי רישוי שהם בעצם המפקחים שעברו מזרוע העבודה משרד הכלכלה והם עובדים גם כן בפיקוח. יש עוד חמישה ממונה בטיחות ושבעה יועצי בטיחות חיצוניים במשרד החינוך, אז סך הכול הגענו ל-73 בעלי תפקידים. חשוב לציין, שכאשר אושרה הרפורמה ב-2022, משרד החינוך בעצם תכנן, והוא מתכנן את זה עד היום, להרחיב את המצע של המפקחים. אז מפקחות הוא רוצה שיהיו 105 מפקחים, וגם תוספת של עוד 100 בקרים חיצונים מוסמכים. זאת אומרת, סך הכול אנחנו מגיעים פה למערך הפיקוח שאמור להיות על-פי משרד החינוך יותר מ-200 איש, והיום בפועל יש לנו רק כשליש מהרצוי.

<< אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>

אבל כתוב שיש רק 43 מפקחות, ופה כתבתם הכפלה מ-54 ל-105. איפשהו יש תשע שהלכו לאיבוד.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

זה התכנון.

<< דובר >> מריה רבינוביץ': << דובר >>

נכון. תשע עוד הלכו לאיבוד, וגם יש עדיין מחסור. בטח משרד החינוך יוכל להתייחס לנקודה הזאת.

בהתאם למערך הפיקוח שאנחנו מציגים, אנחנו מציגים גם תוצאות של הפיקוח שנעשה עד היום, אתם יכולים לראות את זה בשקף הזה במהלך 2022, זה בעצם שנה ראשונה של הפיקוח של משרד החינוך. נערכו 1,100 בקרות במעונות יום. אתם יכולים לראות למטה פירוט של התוצאות של הבקרות האלה. 242 מטפלות בעלות רישום פלילי שנמצאו במסגרת הפיקוח הזה, והם הוצאו מהמעונות, חשוב לציין. הביקורת נעשתה בכל המעונות. זאת אומרת, במהלך הביקורת הזאת גם מצאו מעונות שהם פועלים בלי רישיון – כ-250, אבל משרד החינוך יוכל להתייחס. ניתנו 24 צווי הפסקת פעילות מעון מינהליים, ניתנו 38 מכתבי התראה. ויותר מ-550 מקרים בעצם ניתנה סמכות למפקח לפתוח ולהשתמש בחומרים של המצלמות בגלל שהיה מצב של סכנה לבריאות ובטיחות של הילדים.

בשקף הבא תוכלו לראות את הנושא של שיפור התקינה. כפי שאמרתי, זה אחד הרכיבים של הרפורמה שמשרד החינוך מתכוון לשפר תקינה, וגם מופיע בתקנות חוק הפיקוח.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אמרת שהיו 241 בקרות.

<< דובר >> מריה רבינוביץ': << דובר >>

1,100.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> סליחה, טעות שלי.

<< דובר >> מריה רבינוביץ': << דובר >>

זה עניין שיפור התקינה. בעצם, עניין שיפור התקינה הוא מצוין גם בתקנות של חוק הפיקוח שהותקנו ב-2021, שמיום הפרסום של התקנות, בעצם, הממונה על התחום יוכל לשקול שנה וחצי אחרי זה, שיפור התקינה, ולכך מתכוון גם משרד החינוך. בטור השמאלי אפשר לראות את התקינה המשופרת שהייתה מתוכננת לשנת הלימודים הנוכחית. למיטב הבנתי, זה לא קרה, אנחנו עדיין באותה תקינה כפי שהיא הייתה קודם, תקינה פחות טובה.

<< אורח >> חנן דגן: << אורח >>

החוק לא מדבר על כל המסגרות, אלא רק על המעונות סמל, לא בכל הגנים.

<< דובר >> מריה רבינוביץ': << דובר >>

מדברים על כל הגנים.

<< דובר >> נירה לאמעי: << דובר >>

התקנות לפי חוק הפיקוח מדברות על כל מסגרת של שבעה ומעלה.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

יש פה יועצת משפטית.

<< אורח >> יניב בר אור: << אורח >>

מבחינת הפרטים מדובר בתוספת לכל מעון של שלוש כיתות בחצי מיליון שקל לכל מעון בשנה.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

לא נכנסנו פה לדיון. נירה, אם תוכלי לבדוק את זה. תודה רבה.

<< דובר >> נירה לאמעי: << דובר >>

אמרתי את מה שאמרתי.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

אז זה נבדק. בבקשה.

<< דובר >> מריה רבינוביץ': << דובר >>

מה שכן עוד חשוב לציין כאן שמשרד החינוך כן מתכוון לשפר את התקינה. מצד שני, אנחנו יודעים, והיה כבר דיון פה בוועדה על המחסור בכוח אדם במסגרות שהוא מחסור מאוד גדול, אקוטי, ויש אלפי מטפלות חסרות, זה על-פי הדיווחים כאן מהשטח.

נעבור לשקף הבא. אני לא אפרט את כל הרכיבים ואת כל עיקרי הרפורמה, אני רק אגיד שכן, כמו שכבר אמרתי, אנחנו הרחבנו במסמך על המחסור בכוח אדם. אנחנו גם כתבנו על אבחון תעריפי מסגרות בעלות סמל איפה שהמחירים מפוקחים. ועדת מחירים כבר קבעה שצריך להגדיל את התעריף, אבל עדיין אין אישור רשמי של הממשלה. סוגיה נוספת, מתן היתר שימוש חורג במבנה מגורים לצורך הפעלת מעון יום. ההסדר הזה נקבע כאן בוועדת החינוך ב-2021, אבל מהשטח אנחנו שומעים קולות לכך שהוא לא מיושם עד הסוף.

ברשותכם, שקופית אחרונה, כאן בעצם אנחנו מדברים על פיצול מערכות. נכון שכל מעונות היום בהם יש שבעה פעוטות או יותר הם נכנסו תחת הפיקוח של משרד החינוך. מצד שני, ולצד זה, מישהו שאחראי על הסבסוד מסגרות סמל, זה עדיין משרד הכלכלה. משרד הכלכלה גם אחראי על מתן עדיפות לכניסה למעון זה לילדים. יש את הפיקוח של משרד החינוך, אבל עניין העלויות וכניסה למעון זה משרד הכלכלה. יש גורם נוסף, שזה משרד הרווחה שהוא בעצם נותן אישור כניסה למעונות האלה לילדים בסיכון על פי חוק פעוטות וסיכון. אנחנו עוד לא דיברנו על מעונות יום שיקומיים לילדים עם מוגבלות. בשנה שעברה פעלו כ-140 מעונות יום שיקומיים בהם מתחנכים יותר מ-3,300 ילדים עם מוגבלות. המעונות האלה נמצאים תחת הפיקוח, ואחראים עליהם זה משרד הרווחה בשיתוף עם משרד הבריאות.

במערכת החינוך לילדים בני שלוש המצב הוא לא כזה, כולם נמצאים תחת אותה מערכת של משרד החינוך. גם כאן יש פיצולים, ואז אנחנו מגיעים לנושא של משפחתונים שזה עוד סוג של המסגרות, שהמסגרות הן משפחתונים בהן יש פחות משבעה פעוטות, הן לא תחת חוק הפיקוח. יש היום בערך כ-3,600 משפחתונים שהם בפיקוח של משרד הכלכלה, והם קובעים שם את הסבסוד ואת הזכאות לתשלום. אבל יש גם משפחתונים שהם - - -

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מורחבים. יש משפחתונים מורחבים שנופלים בין הכיסאות שיש להם עשרה ילדים, והם לא נמצאים מחוץ לחוק, אבל גם משרד החינוך לא קיבל אחריות עליהם.

<< דובר >> מריה רבינוביץ': << דובר >>

לא מכירה את הסוג הזה של המסגרות.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> משפחתון מורחב, זה משפחתון של שתי מטפלות בבניין אחד, במקום אחד שיש לו עשרה ילדים. משרד החינוך סירב בשנה שעברה לקבל אחריות עליהם כי הם רחוקים מהסטנדרטים ומהחוקים.

<< דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> רק דייקתי פה. יש פה בלבול עם הכינוי משפחתון אל מול מה שאומר החוק. החוק מדבר על כל מסגרת שיש בה שבעה פעוטות ומעלה. זה לא משנה אם קוראים לזה משפחתון, מעון או כל דבר אחר. צריך להבחין בין המסגרות הללו לבין מסגרות שהן שבעה פעוטות ומטה, ואז באמת הן לא נמצאות תחת הפיקוח של משרד החינוך.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

תודה, יפעת.

משרד החינוך ברשותכם, אם נוכל לקבל את הסקירה שלכם מבחינתכם, ואם אתם יכולים להתייחס גם לסיפור של התקינה. ניקח דוגמה של תינוקות עד 15 חודשים – אחד לחמישה, שבעיקרון, היה אמור להתחיל מאחד לארבעה.

<< דובר >> מריה רבינוביץ': << דובר >>

לתינוקות עד גיל 15 חודשים, זה אחד לחמישה, עד גיל 24 חודשים – זה אחד לשמונה. עד גיל 36 אמור להיות. זה המתוכנן.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

מה יש בפועל? התכוונתי אחד יותר. בפועל היה אמור להיות אחד לחמש, בפועל יש אחד לשש לכאורה.

<< אורח >> גור רוזנבלט: << אורח >>

אני סמנכ"ל משרד החינוך, והממונה בחוק על המעונות בהגדרה של החוק. נמצאים כאן לצידי נועה צור, היא הפרוייקטית הבכירה של מעבר מעונות היום למשרד החינוך. יש פה את נציגי הלשכה המשפטית שרית ואייל.

כמה דברים לגבי הדברים שהוצגו כאן. אני אדייק את הדברים שיהיו ברורים. קודם כל, מהרגע שמעונות היום הועברו אלינו, התחלנו במהלך מאוד גדול ומקיף גם של גיוס כוח אדם, גם של רגולציה מאוד משמעותית על כל המערך. התחלנו במתן הרישיונות כפי שהוצג כאן. אנחנו יוצאים עכשיו כבר למעלה מ-2,600 רישיונות. צריך לזכור שהרישוי במעונות היום, אנחנו נותנים רישיונות גם לגנים וגם לבתי ספר, הרשות למעונות היום הוא יותר מאתגר, כי בניגוד לבתי הספר וגני הילדים שיתוקצבו בעקבות הרישיון, כאן אין תקציב בקצה. מעונות הסמל מסובסדים, אבל לא מתוקצבים. המעונות הפרטיים לא מתוקצבים, והתוצאה היא שמי שבא אלינו לקבל רישוי, הוא בא לקבל רישוי כי הוא מבין את הערך של הרישיון ללא תקצוב, וזה משהו שהוא מאוד משמעותי. אנחנו גם עושים פניות יזומות למעונות לאלה שאנחנו מכירים אותם, בין אם קיבלנו ממשרד הכלכלה, ובין אם ידוע עליהם מגורמים אחרים, ואנחנו פונים אליהם באופן יזום כדי שיעשו רישיון.

מעון שמוציא רישיון, זה מעון שאנחנו יודעים שהוא מסודר מכל הבחינות של ניהול צוות בטיחותי, מכל בחינה שהיא אנחנו יודעים שהוא מסודר. כפי שהוצג כאן יש בין אלף לאלפיים מעונות שנמצאים עכשיו בתהליך. בתהליך, זה אומר שהם התחילו את מתן הרישיון, ונעצרו מכל מיני סיבות – הם צריכים לפעמים לתקן בטיחות. הם צריכים להוסיף מטפי כיבוי, לא משנה, כל משהו שצריך לתקן אותו בתהליך, אז הם נמצאים איתנו בתהליך. בוודאי שיש מעונות שעדיין לא נכנסו לתוך התהליך, זה ברור לנו, אבל אנחנו עושים אאוט ריצ' כדי להגיע גם לאותם מעונות.

הקמנו גם מערך פיקוח מאוד גדול ומשמעותי. המערך הזה התחיל ונמצא בעיצומו של ביקורים במעונות עצמם. המערך הזה מורכב כפי שהוצג כאן בשני חלקים, חלק של עובדי מדינה, והוא מושלם החלק השני על-ידי עובדות זכיין שמשלימות את המהלך הזה מכיוון שבקרוב ייקלטו מספיק מפקחות לתוך המערך כולו. כך נוכל לראות מערך מפוקח ושלם למעונות היום.

<< דובר >> נירה לאמעי: << דובר >>

הן מפקחות רק לגיל הרך?

<< דובר_המשך >> גור רוזנבלט: << דובר_המשך >>

רק לגיל הרך. כן. דיברתי רק על הרישוי של לידה עד גיל שלוש. לא דיברתי על הרישוי של הגנים.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

לגבי כוח אדם, אמרת, כשזה עבר אליכם, בעצם, התחלתם לגייס כוח אדם. כמה מהכוח אדם שהיה קיים במשרד הרווחה עבר אליכם?

<< דובר_המשך >> גור רוזנבלט: << דובר_המשך >>

חלק מהעובדים של משרד הכלכלה רצו לעבור אלינו. חלק לא רצו לעבור. מה שמשנה כרגע זה כמה תקנים יש לנו. כמה איישנו בתהליך הזה. ראיתם את המספרים, סך הכול קלטנו מספר מכובד מאוד של מפקחים, אנחנו הולכים ומגדילים את המערך הזה. מה שנאמר כאן לגבי צווי הסגירה, וזה דבר שמופיע גם בתקשורת, ומאוד כואב גם לציבור. צריך לומר, אנחנו בעדיפות שמשרד החינוך יטפל בדברים, זאת אומרת, איפה שצריך יגיע למשטרה כמובן, אבל הכוונה היא שהורים יוכלו לפנות אלינו כמשרד חינוך. אנחנו פתחנו אפשרות להגיש תלונה, לפנות אלינו, ובעקבות הפניות מפקחת יכולה לגשת למעון ולצפות ולראות במצלמות האם באמת היה כאן אירוע שמצדיק את זה. אני עוצר פה. לגבי כל נושא התקינה, אני מעביר לנועה. בבקשה.

<< אורח >> נועה צור: << אורח >>

מריה התייחסה לתקינה. כן, אני חושבת שזה היה ברור. הכיוון שלנו באמת להפחית את מספר הפעוטות פר מבוגר. עד היום זה היה כל השנים אחד על שש. אחד על תשע, ואחד על אחת עשרה. אנחנו מורידים אחד בשלב הזה בכל כיתה. אנחנו פועלים במספר זירות, וזה חשוב להבין. זה לא רק השכר. זה לא רק התקינה. זה הכול צריך לפעול בו זמנית במספר זירות כדי להתחיל להבריא את המערך של מעונות היום. אנחנו פועלים בזירת ההכשרות והאופק המקצועי, אנחנו עובדים עם 18 מכללות, 10 סמינרים. סיימנו השנה להכשיר קרוב ל-12 אלף נשות צוות בקורס חובה של 220 שעות שהוא חובה על-פי החוק. בנינו תוכנית מודולרית שבסופו של דבר הם זכאיות לאדפטציה, עד היכולת להשלים לתואר ראשון. בסופו של דבר, השנה, אני מקווה, שנפתח את הקורסים, שזה קורס בסיס, קורס מתקדם, קורס למנהלות, וקורס לבעלות וותק במשרד.

בנוסף להכשרות, גור התייחס לכל תהליך הפיקוח. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם המשטרה בכדי שאנחנו באמת נצליח להגיע למקרים או למצלמות. אנחנו מודעים למחסור כוח האדם שיש במשטרה. אנחנו בכל אופן עושים את כל המאמצים להגיע מהר, ובשיתוף פעולה איתם לטפל בבעיה. המשרד השנה מימן חמש שעות של הדרכה פדגוגית לכל מעון עם רישיון, אני מקווה שגם זה נצליח בשנה הבאה לתת יותר שעות. אנחנו יודעים שהדרכה פדגוגית תוך מעונית, ואני עושה את ההפרדה בין הכשרה במכללות לבין הדרכה בתוך המעון, היא בעצם הכלי החשוב ביותר כדי לטייב את איכות חינוך טיפול במעון. אני מקווה שבאמת שנה הבאה נצליח לאפשר לרשויות לתת מענה טוב יותר. מענה פדגוגי טוב יותר. פה אני חייבת לומר תודה לשלטון המקומי שככה לא מובן מאליו ש-230 רשויות לקחו על עצמן לתת, לספק מענה של הדרכה פדגוגית - מיכל, תודה, לך ול-230 רשויות, זה לא מובן מאליו. בשיתוף פעולה עם הרשויות, אנחנו מקווים להיות פרו-אקטיביים, ובאמת להגיע לכל אותם מעונות יום עם שבעה פעוטות ומעלה שכרגע אנחנו לא יודעים עליהם, וגם שם נתקדם.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

אני רק רוצה שתתייחסי לגבי הסיפור של המצלמות. אני מקבל המון תלונות, ואני מאמין שהיושבת-ראש לשעבר מיכל שיר, וגם דלל אלי, בעצם, בפיקוח שלכם קורה עכשיו משהו. אתם באים, לוקחים את ה-DVR, לוקח את הזמן שלוקח, זה בסדר גמור. הבעיה שבפרק הזמן הזה, אותו גל שלכאורה הוא גם מועד, הוא ללא פיקוח, בעצם ללא פיקוח של מצלמות.

<< דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> יוסי, הערה קטנה לנושא הזה, זה פשוט המשך גשר באמצע. הבעיה היא גם בכוח האדם – זאת אומרת, הבעיה בסוף נופלת על כוח האדם של השוטרים. כשצריך לעבור על מצלמה, זה דורש המון שעות של בן-אדם שיושב ועובר על שעות של תסריטים. אין מספיק שוטרים שיעברו על הכול.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

כן. אבל מה שאת אומרת נאמר על-ידי משרד החינוך.

<< אורח >> נועה צור: << אורח >>

אתם צודקים. אנחנו מודעים לבעיה. וכפי שאמרתי, אנחנו בשיתוף פעולה הדוק בגלל אותה בעיה. קודם כל, חשוב לציין, משרד החינוך הוא לא זה שיכול לקחת את ה-DVR. מי שלוקח זאת המשטרה. אבל בעזרת שיתוף הפעולה ההדוק שיש לנו עם המשטרה, אגב, גם עם ההורים, אז אנחנו בהחלט צופים המפקחות שלנו שמוסמכות על-פי חוק צופות במצלמות, ולפעמים שעות עומדות על שולחן ועל כיסא פלסטיק, רק בשביל להגיע ל-DVR שנמצא שם בתקרה, ושעות צופות ועל בסיס מה שהמפקחות חינוך טיפול שלנו רואות.

<< דובר >> נירה לאמעי: << דובר >>

מורשות לגעת בזה?

<< אורח >> נועה צור: << אורח >>

ברור, אמרתי, מוסמכות על-פי חוק.

<< דובר >> נירה לאמעי: << דובר >>

דיברתם בזמנו על שינויים שאתם רוצים לערוך בחקיקה הזאת, אתם מתגבשים עם זה?

<< אורח >> מור דקל: << אורח >>

כרגע הצעות החוק הן הצעות חוק פרטיות, אין הצעת חוק ממשלתית שמונחת על השולחן.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

בין השאר של חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון אם אני לא טועה. מהם התיקונים שהמשרד היה רוצה כן לעשות.

<< אורח >> נועה צור: << אורח >>

בדיוק הנקודה שאני רוצה לחדד, שגורמי המקצוע במשרד מגבשים ממש בימים האלה את המדיניות בהתייחס לחוק המצלמות, הם יביאו אותם בפני שר החינוך.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אז מה מקור הסמכות כרגע של המפקחות?

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

בחוק זה מופיע.

<< דובר >> נירה לאמעי: << דובר >>

הסמכות היא של הממונה, והממונה מאציל את הסמכות שלו.

<< אורח >> דורית חזן: << אורח >>

אז למה יש יותר אלימות בחברה?

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

לא אמרנו שאין יותר אלימות. אני חושב שביחד עם הפיקוח הפרונטלי, יש גם מצלמות.

<< אורח >> נועה צור: << אורח >>

חשוב לי רגע לחדד. משרד החינוך פועל על-פי החוק. המצלמה נותנת מענה ראייתי בלבד. אנחנו כן, ואם מישהו בדק את הנתונים, ניתן לראות שבחודשים האחרונים משרד החינוך עושה כל מאמץ להוציא את כל העשבים השוטים שיש במטרה לטייב את המערך כולו. כשאנחנו פוגשים מעון יום ואנחנו צופים במצלמות גם אם אין שם עבירה על החוק, אבל אנחנו רואים שבהחלט ניתן לטייב את החינוך טיפול, אנחנו דורשים מהמעון שעות הדרכה פדגוגיות נוספות מעבר למה שהוא כבר נותן, ואנחנו בעצם מטפלים במקום של חינוך טיפול, פדגוגיה, או בכלים פדגוגיים מול המעון.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

תודה רבה.

בבקשה, יפעת שאשא ביטון.

<< דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, חברת הכנסת סלימאן, אני גם אוסיף קצת על הדברים, שתוכלו להתייחס לגבי כמה דברים שנאמרו כאן. ראשית, אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, ולחבר הכנסת דלל, תודה על עריכת הדיון החשוב הזה, דיון המעקב, זה לא מובן מאליו שמתקיים בכנסת.

לגופם של דברים. צריך לזכור שהנושא של הגדרת מעונות היום והוועדה לזכויות הילד עוד בשנת 2016, 2017, 2018, הוא בעצם הגיע לסיום חוק המצלמות וחוק הפיקוח, כשהיה ברור לכל השותפים, אני רואה את חלקם כאן גם בזום וגם מסביב לשולחן, היה ברור שבשביל להשלים את המהלך הזה חייב לעבור למשרד החינוך. דבר נוסף שהיה ברור לכולם שאין פה קסמים. אנחנו מדברים על מארג שהיה פרוץ 70 שנה, אלפי מסגרות, והינה, אני אומרת לך גם עכשיו כשאנחנו מדברים. עם כל שיתופי הפעולה גם של הרשויות, גם של ההורים, גם הפעולות שאנחנו עושים, אנחנו עדיין לא יודעים על כל המסגרות שיש בהם שישה פעוטות ומעלה. כאן אני רוצה לקרוא להורים כי הם הגורם העיקרי שיכול לסייע לנו עם מעונות שעדיין לא נמצאים תחת פיקוח, שנמצאים ככה מתחת לרדאר. לכולם צריך להיות אישור, צריכה להיות תעודה במקום שהוא בולט, ואם אין להם את התעודה, אז חשוב לבקש אותה. ואם הם לא מוציאים את התעודה הזו, אז לדעת שהילדים שלהם נמצאים במקום שהוא לא מפוקח. יש כמובן מוקד פיקוח שכדאי ונכון לדווח אליו, ומשם כבר משרד החינוך נכנס ועושה את העבודה.

יש כאן כמה עתירות שבהם אנחנו צריכים לפעול. הדבר שהיה חשוב לכולם, גם למי שהיו בתהליך זה הנושא של הביטחון האישי של הילדים. הביטחון האישי של הילדים זה לדעת קודם כל איפה הם נמצאים. מי המטפלות שמטפלות בהם. לוודא שבהמשך הן מקבלות את ההכשרה - יש מערך הכשרה על חשבון המדינה לכל המטפלות בכל המסגרות, בין אם זה מסגרות סמל שמסובסדות, ובין אם זה מסגרות פרטיות. לדעת שהמבנה מותאם. ולדעת שיש שיתוף פעולה של הרשות המקומית, שגם היא יכולה לסייע לנו במציאת המסגרות, ולוודא שהכול מתנהל כפי שצריך.

הנושא של השכר של המטפלות שצריך לקחת אותו בחשבון כדי שיאפשר גם לשנע כוח אדם, וגם להביא כוח אדם שהוא איכותי, ועוד שורה שלמה של צעדים שכולם התחילו בעצם בשנה האחרונה. צריך לומר, אנחנו הכשרנו 12 מטפלות, יש עוד אלפי מטפלות שצריכות לעבור הכשרה, זה תהליך של חמש שנים לפחות, כשבקצה שלו המטרה היא שהמסגרות האלה יהיו מסגרות של שלוש עד שש, עם כל המשמעויות של זה כמסגרת חינוכית שמקבלת בעצם את המענים מהמדינה, והוא לא רק עבור ההורים, אלא גם עבור המסגרת כמסגרת חינוכית. ויהיו מסגרות שבהן אנחנו יודעים שכוח האדם עבר הכשרה, וכבר אלה שנכנסים מחדש, הם כאלה שמלווים מבחינה פדגוגית, אבל כבר יש להם את הכלים הנדרשים. וכמו שאמרתי קודם זה תהליך ארוך.

עכשיו אני רוצה לדבר על חוק המצלמות. חוק המצלמות כשאני הייתי במשרד החינוך, התחלנו לגבש תזכיר חוק שבו מתייחסים למי יכול לפתוח את המצלמות האלה. גם המפקחות שלנו יכולות להגיע לגן ולפתוח ולראות אם יש משהו שהוא חריג. אגב, בדרך הזו אנחנו הגענו להרבה מאוד מקומות שלא הגיעו לתקשורת בהם אנחנו זיהינו שיש התעללות, או שיש התנהגות לא מותאמת, והמסגרות האלה או נסגרו או טופלו ולווו. צריך לזכור את זה. אני יודעת שזה לא מספיק. יש גם כאלה שרוצים שמנהלות הגן יפתחו. אנחנו רוצים לאפשר גם לבקר הראשותי לפתוח את זה, ואנחנו רוצים גם שהמפקחות יפתחו את המצלמות כחלק מתהליך של פיקוח שיגרתי, ולא רק אם חלילה איזה הורה חושד או חושב שקרה משהו. את כל הדבר הזה, אגב, אפשר למצוא בתזכיר חוק שנמצא במשרד החינוך, ואפשר למצוא את זה בהצעה לחוק הפרטי שאני הגשתי ושמתי על שולחן הכנסת, בכדי שנוכל לבוא ולקדם את התהליך הזה כמו שצריך.

רק לסיכום אני אומר, אדוני היושב-ראש, חשוב שהתבצע מעקב על ההתפתחות של הבניית המערך הזה לא מדי שנה, אלא אפילו בטווח זמן קצר יותר משום אנחנו עדיין בתהליך של התחלה, אנחנו עדיין בתהליך של בנייה. חשוב לעבות את הסגל שמפקח, לראות שאנחנו באמת עושים את התהליכים החקיקתיים. אתה יודע כל המעבר של עוד בחירות, ועוד בחירות, ודברים שהיו צריכים לעבור בחוק, לא עברו, וחשוב להשלים אותם. אני חושבת שיהיה נכון שאנחנו נעשה תהליך של בקרה ופיקוח שלנו, של הכנסת על המערך הזה כדי לוודא פעם אחת שהילדים באמת נמצאים במסגרות טובות. אנחנו הרחבנו את מספר המסגרות המפוקחות וצריכים להגיע לכאן יותר מסגרות שנמצאות היום בשטח, ושאנחנו צועדים באמת לפי המתווים שאנחנו קבענו שבסופם תהיה מערכת מסובסדת עבור ההורים, ומתוקצבת עבור המסגרות, והילדים נמצאים במקום שהוא בטוח עבורם.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

תודה רבה יפעת.

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. בבקשה.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה כבוד שני יושבי-הראש, קודם כל, אני מצטרפת לדברים של חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, שמי שליווה את התהליך הזה - אנחנו הרגשנו שבאמת אנחנו עושים היסטוריה, כאשר ליווינו בשנים האחרונות את התהליך, כי יש הצהרה מאוד ברורה על-ידי המדינה, שכל הנושא של חינוך גיל הרך זה חינוך קודם כל. זה לא תעסוקת נשים, ולמצוא פתרון לילדים, ולעודד נשים לצאת לעבודה. אלא ממש אנחנו מתחילים להסתכל על הנושא כנושא של חינוך, וחינוך לגיל הרך על כל המשתמע מהדבר. לצערי הרב, עדיין לא הפנמנו שמי שעוסקות עם הילדים הן מחנכות, וצריך לתת להן את הכבוד הראוי ואת המשכורת הראויה כמחנכות לגיל הרך. לצערי, זה עוד מאבק שצריך להמשיך לנהל אותו ולא לשכוח, שכדי שיהיה חינוך טוב - צריך שמי שנותן את החינוך הזה, שתרגיש שהיא מסופקת, והיא מקבלת את מה שמגיע לה. וזה עוד צעד שצריך לעבוד עליו.

לגבי כל הנושא של הרישוי, אני הסתכלתי ואני רואה שלפחות ממי שהגישו בקשות, עדיין יש כ-2,600 מעונות שעוד לא קיבלו את האישורים, והתהליך של האישור עדיין תקוע או בגללם, או, וזה מה שהייתי רוצה לשמוע - האם זה בגלל התקינה הירודה מבחינת מספר האנשים שנמצאים במשרד החינוך שיכולים לטפל בתהליך הזה, כי כאשר פתאום אנחנו מבקשים מכולם – תבואו, תיגשו ותקבלו את האישור, צריך לגייס מספר אנשים מתאים כדי לעבוד מהר כמה שאפשר, ולהנפיק את האישורים כמה שאפשר.

עוד שאלה בבקשה, העניין של התקינה החדשה שלפי החוק. אני מבינה שעוד לא הגענו ליעד ששם משרד החינוך לעצמו. אם אפשר להבין למה לא הגענו לשם, יש מחסור בכוח אדם. לגבי השכר, ועד כמה נשים נוטשות את המקצוע בגלל חוסר התגמול הראוי לתפקיד שלהן. מה מתכנן המשרד לעשות, ומה הלו"ז? כלומר, כאשר שמתם יעדים, אי-אפשר לבוא ולהגיד מתכננים. כלומר, באמת, האם יש נקודות, ציון דרך שאתם בודקים את עצמכם מתי נגיע לתקינה הזו. מה אנחנו עושים כדי שנגיע לתקינה הזו? תודה.

<< דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לגבי התקינה, באמת, בגלל כוח האדם בבקשה של המעונות לעכב את זה בשנה ושתהיה בר קיימא, ולכן, זה נקבע לספטמבר הקרוב כדי שהדבר יוכל להתממש.

<< אורח >> גור רוזנבלט: << אורח >>

סוגיית הרישוי רק להבהיר - אני עונה לחברת הכנסת לגבי סוגיית הרישוי שנשאלנו. זה תהליך גדול. הקמנו מערכת ממוחשבת ייעודית לדבר הזה, ועשינו כנסים בכל הארץ לבעלי המעונות. זה תהליך מאוד גדול, ובאמת, הייתה תקופה מאוד ממושכת שהיה לנו פיק מאוד גדול, היום אנחנו אחריו. היום אין מעון שמחכה לנו – אנחנו מחכים למעונות. כל מי שכרגע לא מקבל רישיון, זה לא בגלל שהעובדים שלי עוד לא הגיעו אליו, אלא בגלל שהוא צריך לתקן דברים ולחזור. זה כל הזמן קורה, כל יום אנחנו מוציאים עשרות רישיונות, ואני מקווה שעד סוף השנה, לפחות כל מי שיכול לקבל נוכל לתת לו.

<< אורח >> חנן דגן: << אורח >>

גור, גם כדאי שתעלה את האפשרות שלא ניתן לסיים בגלל כיבוי אש.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

אגב, גור העלה את זה בדבריו. מי שהקשיב בהתחלה, הוא דיבר על בעיות בטיחות.

<< אורח >> נועה צור: << אורח >>

אז כמו שאני אומר שוב, וחברת הכנסת שאשא ביטון דיברה על זה. ככל שמשבר כוח האדם הוא גדול יותר ואנחנו בהחלט יודעים שהוא לא רק במעונות היום, כך גם המורכבות להבריא את המערך כולו. אנחנו יודעים שזה לא רק שכר, כי במרכז תל-אביב משלמים גם 70 שקל לשעה, ויש שם משבר. אנחנו יודעים שזה לא רק תקינה, כי יש מעונות יום עם תקינה משופרת, וגם שם יש משבר כוח אדם. זאת אומרת, אנחנו מבינים שוב, כמו שאמרתי קודם, חייבים לפעול בכל הזירות בו זמנית כדי לשנות את תפיסת החברה בכלל על מעונות היום. כמובן שלגבי שאר הדברים שהעליתם שזה שכר ותנאים טובים יותר זה כרגע כמובן על המדוכה. השר והמנכ"ל עושים כל מה שניתן.

<< דובר >> נירה לאמעי: << דובר >>

האם ההקלות על-ידי שימוש חורג סייעו בעניין הזה? בשנה שעברה הכנסנו בתוכנית הכלכלית סעיף שאומר שהמעונות האלה פטורים - - -

<< דובר_המשך >> נועה צור: << דובר_המשך >>

נכון. אבל רק עד 36 פעוטות זה לא מספיק.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

עד 36 האם זה בכלל היום מתבצע בפועל?

<< אורח >> נועה צור: << אורח >>

זה מתבצע בפועל.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

אני מקבל פניות ללשכתי שבעצם הרשויות המקומיות לא נותנות. הם פשוט לא מגישים. לא נותנים את האפשרות להגיש את המסמכים, שום דבר, לא קורה שום דבר.

<< דובר >> נירה לאמעי: << דובר >>

יש סעיף חוק מאוד מפורט, כולל - - -

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

נכון. אני יודע שהסעיף קיים. אני אומר לך, פניות שמגיעות לשולחני, לכן אני שואל את משרד החינוך אם הוא יודע על זה משהו, ואם לא, משרד השלטון המקומי אולי אחר כך התייחס לזה, מיכל, אם אפשר.

<< אורח >> יניב בר אור: << אורח >>

יותר מזה גם, למה וועדה שהייתה אמורה להתכנס מעל 36 ילדים, והיא התכנסה למיטב ידיעתנו, לא ראינו את מסקנותיה, ונכון להיום, מעונות מעל 36 ילדים, נאלצים להוציא ילדים החוצה, כדי לרדת למספרים של 36 ילדים. מעונות טובים שיכולים להכיל מבחינת כמות הילדים במבנה, גם על-פי תקנות חוק הפיקוח, וגם על פי תקנה טור ד' שהיא עדיין לא נכנסה לתוקף, הם יכולים להכיל את כמות הילדים הזאת, אבל הם נאלצים לרדת מתחת ל-36 ילדים, כדי לא לעשות את השימוש חורג. הנושא הזה חייב להיפתר. אנחנו פשוט על-פי תהום. יש הרבה מאוד מעונות שממש נמצאים עם המפתחות בדלת.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

תודה רבה.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אם אפשר לשאול, האם יש פילוח כמה מעונות יום יש באוכלוסייה הערבית, כאלה המאושרים, וכאלה שמחכים לאישור פרטיים ועם סמל, וכמה ילדים רשומים? יש פילוח? אני רוצה לשמוע ממשרד החינוך קודם. אני רוצה לדעת אם הם יודעים.

<< אורח >> גור רוזנבלט: << אורח >>

במגזר הערבי אנחנו הוצאנו השנה כבר קרוב ל-300 רישיונות מתוך סך הכול הרישיונות שהוצאנו, כך שאלה מספרים פחות או יותר הגיוניים מבחינת הכמות היחסית. כמה בכלל? – אפשר להכין את זה לוועדה. אנחנו לא התכוננו לשאלה הזאת של כמה מתוך הילדים הם ערבים.

<< אורח >> עולא פחראלדין: << אורח >>

300 מעונות יום בחברה הערבית מתוכם 180 מעונות עם סמל, ועוד 120 מעונות יום שהם פרטיים. אני העברתי אותם רישיונות לפני שנתיים, והם עשו עכשיו חידוש.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

בבקשה, מינהל התכנון לגבי אישור חורג.

<< אורח >> ענת אלבס: << אורח >>

נשמעה פה טענה שהוועדות המקומיות לא מכירות את החוק לעניין היתר - - -

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

לא. לא שמכירות את החוק, פשוט המעונות לא מקבלים מהם את המסמכים.

<< אורח >> ענת אלבס: << אורח >>

אני רוצה להבהיר שמינהל התכנון עשה עבודה מאוד מקיפה לעניין פרסום החוק, לעניין ההטמעה. הגשנו את הטפסים באופן ברור כל אתר מינהל התכנון, יש אישור מסודר לטפסים, איך ההליך מתבצע ומה נדרש. יש לנו נציגים רפרנטים שהם פועלים בתוך הוועדות המקומיות שבאמת הם זמינים לתת את המענה. אבל שוב, אין לי את הנתונים והמידע.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

אנחנו נשמח הארגונים אם תוכלו להעביר את זה כדי שנוכל לטפל במקרים הפרטניים. אנחנו מדברים על מסגרות פרטיות.

בבקשה, דנית ברביבאי, מנהלת מסגרות החינוך לגיל הרך.

<< אורח >> דנית ברביבאי: << אורח >>

תודה, אדוני יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת יוסי טייב, חבר הכנסת אלי דלל. תודה רבה לכם. תודה רבה לכל מי שנוכח פה. אז קודם כל אני רוצה לומר שהמעבר למשרד החינוך הוא מעבר מבורך לכשעצמו, כך שכל נושא הרצף החינוכי, וכל הנושא של הכשרה והעמקת הידע בכל מה שקשור לפעוטות הוא חשוב מאין כמותו. אבל לצד זה צריך להבין, שעם כל ההדרכה וההכשרה אין את מי להדריך, אין את מי להכשיר לא רק בגלל השכר הזעום והמבזה שאו-טו-טו בראשון לאפריל ההסכם של הסייעות הולך להיכנס לתוקף, הסייעות הולכות לקבל תקצוב, והמטפלות במעונות יום הולכות להישאר בחצר האחורית ללא שום תקציב. נכון שנועה אמרה שלא מדובר רק בתקציב, מדובר גם ביחס לתחום הזה בכלל. אבל כן. בסופו של דבר אי-אפשר. זו עבודת קודש, אבל שם אי-אפשר לגמור את החודש. בעצם, המטפלות הללו חייבות לקבל תקציב, אני לא מדברת כבר על שנת תשפ"ד, אני מדברת על תשפ"ג שאנחנו מוצאים את עצמנו עם מטפלות שהולכות לנטוש לגני העירייה, כי תנאי ההעסקה שלהן הם תנאים מבזים.

בנוסף לכל הדברים הללו, אני רוצה להגיד משהו לגבי חוק המצלמות. מצלמות אמורות להיות גם כלי חינוכי, הדרכתי בתוך מעונות היום. לא צריך להסתכל במצלמות הללו רק בדרג של משטרה או מפקחות שייכנסו בעקבות אירוע כזה או אחר. צריך להיות כלי הדרכתי ללא יכולת לצפות רטרו-אקטיבית מה קרה, אבל כן שמנהלת מעון תוכל להסתכל על מה מתרחש, איך לבוא ולהדריך את המטפלות שלה, את הנשים שעובדות במעון, זה כלי שיכול לסייע כמנהלת להדריך את המטפלות שלה.

דבר נוסף, ברשויות המקומיות שזה דבר מבורך שהרשויות המקומיות הולכות לקלוט מדריכות, אבל צריך להבין שהמדריכות הללו ללא יום אחד עם ניסיון בשטח ומה קורה במעונות. כמנכ"לית מסגרות החינוך לגיל הרך בישראל, יש המון מדריכות שיצאו מתוך השורות שלנו, שנפלטו מהמערכת וניגשות לתפקידים הללו בתוך הרשויות המקומיות מגישות מועמדות. שוב, זה חדש, זה בתוך המערכת. אבל כן צריך לשים על זה את הדעת שמדריכות שנזרקו – סליחה שאני אומרת את המילה נזרקו, אבל שנמצאו לא מותאמות להדריך במסגרת מעונות היום המפוקחים, הולכות להגיש מועמדות לרשויות המקומיות. זה משהו שצריך לשים עליו את הדעת ולבדוק אותו. אבל כן בשורה התחתונה אנחנו מוצאים את עצמנו בלי מטפלות שנוכל להדריך אותן, להכשיר אותן. השכר צריך במהירות ובדחיפות התנאים שלהן צריכים לעלות ולהיות הדבר שהוא בראש סדר העדיפויות, להיות הדבר הראשון שמונח על השולחן. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

תודה רבה. נאמרו דברים, אני לא יודע אם זה נכון, או לא נכון. אני יוצא מנקודת הנחה שאכן יש דברים כאלה. הייתי כן מבקש ממשרד החינוך אם אפשר, לקבל מהארגונים, או לפחות מראשי הארגונים שיש להם את המידע הזה, לקבל את המידע, ואתם תעשו את ההחלטות שלכם, תבדקו את הנושא, רק שבאמת לא נכניס למערכות – ודאי שאנחנו רוצים לבוא ולשפר, אנשים שנפלטו מהמערכת ולהכניס אותן כמפקחות.

<< אורח >> נועה צור: << אורח >>

אני אשמח לקבל את הרשימה. חבל שהרשימה הזאת לא הועברה אלינו לפני זה.

<< אורח >> דנית ברביבאי: << אורח >>

נעביר לך מה שנדרש.

<< דובר_המשך >> נועה צור: << דובר_המשך >>

הדלת פתוחה, את יודעת את זה. בכל מקרה, יצא קול קורא עם קריטריונים מאוד ברורים למדריכות הפדגוגיות. אני מזכירה לכם שהחוק עצמו בכלל לא דורש קריטריונים למדריכות פדגוגיות, ולכן, אנחנו משרד החינוך יצא בקול קורא, והקול הקורא הזה הוא מחייב ורשות שמגייסת, אני סומכת מאוד על כל מנהלות תחום לידה שלוש שגוייסו על-ידי הרשויות שיפעילו את שיקול הדעת המאוד מקצועי שלהם עם משאבי אנוש ברשות כדי לבחור.

<< אורח >> דנית ברביבאי: << אורח >>

אנחנו נעביר את הרשימה, תבחנו בבקשה. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

משרד החינוך לא התנגד לקבל את הרשימה. אתם מוזמנים להעביר את הרשימה למשרד החינוך.

<< דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אם משרד החינוך ירצה לברר על קורות החיים של מועמדת מסוימת, שיפנה למעסיק האחרון.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

לא, לא מדובר ברשימה שחורה. אני חושב שמין הראוי שאם אנחנו רוצים לבוא ולשפר את המערכת, שאם ישנו ארגון או מעון לצורך העניין, יודע על מטפלת או על מנהלת או מפקחת שלא עשתה את העבודה כראוי, ולכן פוטרה, מין הראוי היה שמשרד החינוך לפחות יקבל את הרשימות האלה ויעשה את הבדיקות שלו. אני לא אומר לקבל את זה כמשהו מוגמר. נמצא פה הייעוץ המשפטי, ואם אכן זה חוקי אז בבקשה. אם לא חוקי – לא חוקי.

<< אורח >> יניב בר אור: << אורח >>

אני חושב שאם דורשים את המטפלות, ויש רשימה במשרד החינוך של המטפלות שעובדות, ואם מטפלת מתגלה כמישהי בעלת עבירה, אז גם היועצים החינוכיים ירצו להיכנס לרשימה כזאת.

<< דובר >> נירה לאמעי: << דובר >>

התנאי למתן רישיון הוא בחינת המרשם הפלילי של כל מי שעובד בעצם בשטח המעון. ואם זה מעון בדירת מגורים, גם מי שגר באותה דירת מגורים. היה בעבר נוהל אצל הממונה בזרוע העבודה לגבי זה, כי החוק לא מפרט באיזה עבירות מישהו יכול או לא יכול לעבוד, אלא היא עבירה שמפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה לא מתאים שיעבדו. משרד החינוך יגיד מה המדרג שלו, אם עבירת תכנון ובנייה נחשבת, או רק עבירת אלימות - אני לא יודעת אם אתם עובדים על פי הנוהל הישן או שיש לכם נוהל חדש איך אתם נותנים רישיון למעון, זה המינימום.

<< אורח >> דנית ברביבאי: << אורח >>

נירה יקרה, אני מדברת על מדריכות פדגוגיות.

<< דובר >> נירה לאמעי: << דובר >>

המינימום שנדרש ממטפלת מחנכת, יידרש, אני מניחה גם ממדריכה פדגוגית.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

נדרש בחוק כל מי שבא במגע במעון עם הילדים, נכנס בתוך פעילות נוספת, נדרש לבדיקת אי-רישום פלילי.

<< דובר >> נירה לאמעי: << דובר >>

לא. זה לא אי רישום פלילי לגמרי, זה עבירות מסוימות שלממונה יש סמכות להחליט באילו עבירות מדובר.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

חברת הכנסת קטי שטרית. בבקשה.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני מחזיקה את הדיון האחרון, זאת אומרת, אני מסתכלת על הדיון הראשון שהתעסקנו בנושא הזה, זה היה 2021. אני מדברת עליי, ואני מסתכלת על זה, ואני אומרת שכל הנושאים שרשמתי לעצמי לדבר באותה וועדה אקטואליים גם עכשיו, אז זה סימן טוב או לא טוב? לא יודעת, צריך לחשוב על זה. אני לא הייתי ב-2012. הנושאים הם באמת אקטואליים. בוא נתחיל מהברכה.

<< אורח >> דורית חזן: << אורח >>

אני מתעצבנת תופסים אותנו כעבריינים, אחר כך צריכים לבדוק איזה אנשי חינוך - - -

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

דורית, זה לא בסדר, ולא מדברים מהיציע למרות שאין מקום סביב השולחן. תודה רבה.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> באמת, אני הייתי בין אלה שבירכתי על העברה של כל הנושא הזה של הגיל הרך לידה עד שלוש למשרד החינוך. התפיסה שלי היא שמעונות הם לא בייבי סיטר כדי שההורים יוכלו לצאת לעבודה, הם באמת מוסד חינוכי, וצריך ליצוק לשם את התוכן. שמעתי והגעתי עם נושאים אחרים לגמרי, והחלטתי שאני כן רוצה לבוא עם בשורה שאני חושבת שהיא קשורה לנושא שלנו. אני בשלבי סיום של לחוקק שני חוקים שמאוד קשורים לנושא הזה. חוק אחד, אני מחוקקת אותו יחד עם מיכאל ביטון. אתה יודע, יש חוק שנקרא עבודה מעודפת לחיילים. אני מסתכלת בעצם בחוק הזה לראות מי בעצם יכול להיות בעבודה מועדפת, ואני מוצאת דברים כמו תחנות דלק, עם כל הכבוד, הם לא צריכים היום. אני לא תדלקתי עם מתדלק שנים, אלא אני מתדלקת לבד בשרות עצמי, אז יש דברים, יש קדמה, אנחנו מתקדמים.

<< אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>

אני רק רוצה להגיד לך שב-2008 הגשנו בקשה ראשונה שהתפקידים האלה יהיו.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אז כן, אז אני מדברת על חוק, לא חוק המשכנתאות, אל תיבהלו. אני מדברת על החוק שלי. חוק החיילים המשוחררים, בדרך כלל נותנים לחיילים שסיימו שרות צבאי, יש להם מענק מהמדינה, ואז נותנים להם מקבץ של עבודות שאפשר לעבוד בהם והם מקבלים את זה. אז אני מסתכלת על אתרי בנייה, תחנות דלק, בתי מלון. אני יכולה להתווכח אם זה חשוב או לא חשוב. אבל בהעדר כוח אדם בצורה כל כך מאסיבית במערכת החינוך, ואני מהמערכת הזו ואני יודעת. אני מסתכלת על זה ואומרת – כוח אדם צעיר, נמרץ, אחרי צבא, שזה מאוד קרוב בדינמיקה עם הילדים אני חושבת שיכול להיות win win לא רק דווקא למעונות, אפשר גם לסייעות בגנים, לילדים מוגבלים, ועוד הרבה דברים שאפשר לסייע בזה, וזה חוק שמיכאל ביטון ואני הגשנו, ואני חושבת שאפשר להתקדם עם זה.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

רק כדאי שיעברו הכשרה לפני כן.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, טיפול באנשים עם מוגבלויות זה גם עבודה מועדפת, תראי לי אחד, אחד צעיר שעובד בעבודה הזו - אחד.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> בסיעוד, לא במוגבלים.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

חברים, בבקשה, אם אתם רוצים שניתן לכל אחד לדבר ונשתדל, אז בבקשה.

<< דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> החוק השני שאני חושבת שיכול לסייע מאוד, וזה דווקא יותר עניין של יוקר המחייה. יש לנו את פקודת מס העיריות במסי הממשלה, והם כוללים הנחות בארנונה וכל מיני אגרות למוסדות שונים, בעיקר יש גם את מוסדות החינוך, מוסדות וארגונים שונים, המצב היום במעונות הפרטיים, זאת אומרת, מגיל לידה עד גיל שלוש שהם מחויבים בארנונה. הם מחויבים מצד אחד בתנאי רגולציה מאוד קשים. אתה יודע, זה משהו שאפשר לתת כדי לסייע להם, ורבים מהם חווים קריסה ומצוקה תחזוקתית מאוד קשה, ומתקשים באמת להתקיים בשוק התחרותי הזה, זה לא פשוט. לצערנו הרב, אין להם ברירה, הם מגלגלים גם את הסכומים האלה גם להורים. אנחנו מדברים על 40% מסך התשלום של משק הבית של צעיר לפעוטון בחודש שהולך למסים. אז הצעת החוק שלי נותנת מענה רחב ואידיאלי מבחינת עלויות למדינה, והמשימה הזאת היא טובה לפתור את המשבר החברתי הזה, וזה יכול לתת זריקת עידוד. זה הרי שרשרת של דברים לשוק הפעוטונים.

עוד נקודה אחת ואני אסיים. כל הנושא הזה תעודת יושר, אני לא חושבת שהוא דבר שהוא בשמיים ואפשר לדרוש את זה מכל מי שמסייעת. אני לא יודעת, למה לנהג מונית צריך תעודת יושר?

<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>

אבל מותר להם בתחנת משטרה לצלם את זה מתוך - - -

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני מתפלאת על מה שאת אומרת קטי.

<< דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> הנושא האחרון שרציתי לדבר, וזה אני מפנה למשרד החינוך. כמי שהייתה ראש מטה שר החינוך, יש הרבה כוח אדם בעיקר של מפקחים שיושבים בבניין בתל-אביב, חדרים, חדרים. אפשר להביא אותם ולתת להם הכשרה מסוימת. תקשיבו לי, אם עכשיו אני יוצאת מהכנסת, הייתי מתה לפתוח מעון, ולטפל בילדים המקסימים האלה, שיבואו אליי, אחד מפה, ואחד מפה, ולחבק אותם. אני מוצאת את עצמי אפילו בקניונים, רואה איזה ילד שהולך לאיבוד, אני הולכת איתו, שכחתי את הקניות ומחפשת את האימא שלו, או משהו כזה. זה העולם הכי יפה עלי אדמות. אין עולם יותר יפה מהגיל הרך. כמה כיף לגעת בילדים האלה. כמה כיף לשמוע את כל הדברים החדשים שלהם.

<< אורח >> קרן אוחנה איום: << אורח >>

תורידי לי את הארנונה העסקית, אני אשלם לך יותר לשעה.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יושבים הרבה מחבריי שניהלו בית-ספר או שהיו בפיקוח, סגרו את בית-הספר ויושבים בבניין הזה. לדעתי, לא יקרה שום דבר, אם הם יעברו לעסוק בפיקוח, כי ראיתי את המצוקה של כוח האדם. המפקח, זו בעיה פנימית שאפשר לפתור.

<< יור >> אלי דלל (יו”ר הוועדה לזכויות הילד): << יור >> קטי, אני רוצה לענות לך לגבי הנושא של הארנונה. אפשר לבקש אותו דבר מחברת חשמל, ואותו דבר ממים ועוד כמה דברים. לא יכול להיות שמטילים על הרשויות המקומיות כל דבר בנושא של ארנונה. הרשות היא לא שק חבטות של הממשלה. אם הממשלה רוצה, שתיתן שיפוי.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הינה מצאת את הפתרון.

<< יור >> אלי דלל (יו”ר הוועדה לזכויות הילד): << יור >> אם הממשלה רוצה, שתיתן שיפוי. אני רק רוצה להביא לידיעתכם, למשל, עירייה בינונית, או גדולה בינונית של למעלה מ-250 אלף תושבים, השיפוי שאם המדינה הייתה צריכה לתת, או נקרא לזה ההוצאות בתקציב, או הפטור לפי חוק לאותה רשות, יכול להגיע בערך ל-150 מיליון שקל לפי חוק. זאת אומרת, זה יכול להיות עולים חדשים, חד-הוריות, אם זה מוסדות אקדמיים וכך הלאה. את זה מי משפה? המדינה לא משפה. ולכן, אם אתה גר ברשות שבה יש פחות עולים חדשים, או דברים אחרים, אז בעצם האזרח שם נהנה יותר מתקציב הארנונה מאשר רשות שיש לה יותר בעיות.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אז זה דיפרנציאלי. יש חלוקה דיפרנציאלית. אם רוצים ויש באמת אפשר למצוא את הפתרון.

<< יור >> אלי דלל (יו”ר הוועדה לזכויות הילד): << יור >> הרעיון יכול להיות בסדר, אבל לא להטיל את זה על הרשויות המקומיות.

<< דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אלי, אתה צריך להבין שאנחנו מדברים על מעונות - - -

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

חברת הכנסת דבי ביטון. בבקשה.

<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>

תודה לכבוד היו"רים על הוועדה החשובה הזו. מספר דברים קטנים, לא אגזול הרבה מהזמן. מה שנאמר כאן, באמת, נאמר בטוב טעם עם אחריות. כמובן ששכר המטפלות יש חובה לטפל, אי אפשר להמשיך ולבזות אותן. האנשים האלה מגדלים לנו את הילדים. בואו נהיה גם קצת – אנחנו צריכים לתת להן הערכה עצמית לגבי הסיוע שלהן, והן עושות, לא פשוט. כל עקרת בית, ומי שגידלה ילדים יודעת שזה לא פשוט.

דבר נוסף, הייתי רוצה את ההתייחסות לעניין המצלמות. אני חושבת שזו שערורייה שמנהלת מעון לא יכולה לצפות אחת ליום במצלמות. היא תחתום על תצהיר שימנע ממנה למחוק, שחלילה אם היא תתגלה כמשתפת פעולה, אז היא תשלם במחיר גבוה, והייתי אפילו עושה ענישה מאוד גבוהה כדי שלא יעלה להן בראש, אבל מעשי האלימות היו נמנעים אם מישהו היה בודק ולא יעלה על הדעת אם אני מסתכלת על מקרה שקרה בשדרות שבמשך חודש, כמעט 200 ומשהו מעשי התעללות שזה לבכות, ומעשי אלימות קשים של הילדים. אם אחת המנהלות היו מסתכלות על זה – היו מונעים את זה, והילדים האלה לא היו ממשיכים לסבול כי זה מטורף. זה ילדים שלא יכולים לדבר. אנחנו צריכים לזכור שלא יודעים הילדים האלה לבוא לספר לאימא קיבלתי מכה, הרביצו לי. חייב לעשות את זה בחקיקה, לאפשר צפייה, לא יודעת מי יעשה את זה פיקוח וכו'.

דבר נוסף, אני חושבת שיש חובה שמפקחים בגנים של ילדים עם צרכים מיוחדים, שעד כמה וכמה אנחנו לא יודעים מה קורה איתם שם שכן צריך להיות. דבר אחרון שהייתי רוצה התייחסות - בעצם אתם עתידים לאשר את הסבסוד של גילאי שנתיים עד שלוש, ומרבית המערכות מגיל שלוש, בעצם עברו למשרד החינוך. מה שעכשיו מטריד אותי, זה דווקא החלק אצל ילדים מוגבלים שהם מתחת לגיל שלוש, ושייך היום כל התמיכה והכול דרך משרד הרווחה. אני חושבת שאין מקום להפריד ביניהם שהתמיכה תעבור למשרד החינוך, וההפרדה הזו אין לה מקום, כי בסוף, הילדים האלה גם מגיעים לגיל, שלוש וארבע, וברגע שיהיה גוף אחד שילווה אותם, זה מה שאנחנו צריכים ולנתק רק לרווחה וחינוך. תודה.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

בבקשה, פורום הגנים הפרטיים. בבקשה.

<< אורח >> קרן אוחנה איום: << אורח >>

קודם כל אני רוצה להודות לראשי הוועדה, לחבר הכנסת טייב, וחבר הכנסת דלל, שהסכמתם לקיים את הדיון הזה לבקשתנו. אנחנו ממש חיכינו לשיתוף פעולה בין הוועדה לזכויות הילד לוועדת החינוך, כדי שנוכל להעלות את הבעיות שאנחנו נתקלים בהן ביום יום, במעבר של מעונות היום למשרד החינוך. ראשית, מתוארת כאן איזשהו אופוריה של עולם ורוד שבו אנחנו נייצר פיקוח והדרכה והכשרה, ומסגרות אוטופיות לילדים, אבל הפער בין מה שנאמר סביב השולחן הזה, לבין מה שאנחנו חווים בשטח, הוא בערך שמים וארץ. ואם תיקחו מנהלת מעון אחת שתשב כאן ותביא סיפור אחד פרטי שלה, אתם תבינו שאנחנו עוברים שבעת מדורי גיהינום. יש לנו שותפים טובים, הם יושבים כאן על השולחן. אנחנו בשיח פתוח ונינוח איתם. נועה, גור, אנחנו אוהבים את השיח איתכם. אבל בין מה שקורה בשטח זה באמת שמים וארץ. אין אחידות בין הדרישות של המפקחים בשטח. כל מפקחת מציבה דרישות כראות עיניה, או מה שהיא מכירה מעולמה – אם היא באה ממעון יום מפוקח, או אם היא באה ממשרד החינוך, היא מרשה לעצמה לעשות פרשנות לתקנות לצערי הרב. המפקחים לא עובדים לפי תקנות חוק הפיקוח שנקבעו ונחקקו ונחתמו במשרדי משרד העבודה והרווחה. גם דוחות הבטיחות שאנחנו מכירים שונים ממה שאנחנו פוגשים.

אני חושבת שמשרד החינוך מתערב. הפערים הם מאוד גדולים בגישות החינוכיות בין מה שהשטח הפרטי בנה לאורך השנים וקוראים לזה פלורליזם חברתי. יש המון גישות חינוכיות שהמגזר הפרטי יצר ובנה, ולכן הוא פרטי, לכן הוא לא בחר להיות מראשית כחלק ממערכת שנתקל בדלתיים סגורות, שמה שלא מתאים לעיני המפקחת כנראה שלא מתאים, וזה משהו שאנחנו לא יכולים להעביר אותו לסדר היום. אנחנו במדינה דמוקרטית שבה להורה יש את הזכות הבלעדית לבחור את החינוך שבו התחנך ילדו, ואנחנו דורשים את זה וכך זה יהיה.

<< דובר >> נירה לאמעי: << דובר >>

למה את מתכוונת?

<< דובר_המשך >> קרן אוחנה איום: << דובר_המשך >> אני אסביר. משרד החינוך מוסיף דרישות כאלה ואחרות שאנחנו לא מכירים אותן מהתקנות. וכשהם מגיעים לגנים, בשורה התחתונה אנחנו מוצאים מנהלות שמקבלות כל מיני היערכויות, היתכנויות, הוצאות שהם לא בדרישות חוק הפיקוח. כמובן שדיברנו על עניין ההרחבה של הרפורמה של מעל 36 ילדים שאנחנו מחכים לחתימת שר או לרשות המקומית שתרחיב את זה. מסגרות חינוכיות לא יכולות להיות עד 36 ילדים כתוצאה מהחלטת התקינה ואני אתן דוגמה. אם מעון הוא תלת שנתי ונותן מענה לילדים מגילאי לידה עד שלוש, ויש שם תינוקייה ופעוטות ובוגרים, מראשית הוא מעל 36 ילדים כדי שתהיה לו היתכנות כלכלית. מה שאתם מבקשים מאיתנו זה לעשות משפט שלמה. זה להחליט את מי אנחנו מקבלים, ואת מי אנחנו זורקים החוצה. ולאור העובדה שיש מסגרות שנסגרות חדשות לבקרים, זה אומר שגדל הביקוש על ההיצע ואני אתן דוגמה פרטית.

יש לי מעון פרטי, על כל מקום יש לי 20 מבקשים. על 24 מקומות, יש לי 48 ממתינים, ככה שאומר שבשנה הבאה ההורים האלה לא יילכו לעבוד. דיברנו על חוק המצלמות, ואמרה פה אחת מחברותיי – נשללה מאיתנו היכולת לבקרה, לפדגוגיה, להערכה מקצועית, מכיוון שנשללה מאיתנו היכולת לצפייה כמנהלים, ואנחנו יכולים לעסוק במניעה ולא בדיעבד. אם סמכו עלינו ונתנו לנו לקבל רישיונות, והכשירו אותנו בהכשרה, אין שום סיבה בעולם שלא תהיה לנו את העין המקצועית לאמוד את הדברים טרם הם קורים. אנחנו מעסיקים את הכוח האדם הזה שלכאורה פוגע.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

תודה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. בבקשה.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> צהריים טובים לכולם, כבוד היושבים בראש, חברי וועדה נכבדים, אורחים, באמת, אני אחזור ואדגיש שוב פעם את הידוע שהשקעה בגיל הרך, היא השקעה הכי משתלמת חברתית וכלכלית. אני כאן רוצה לפנות לנציגים של משרד החינוך שבסקירה דיברו על זה שהמשרד מתכוון לשפר את התקינה. אני שואלת מתי, ומה מונע ממנו לשפר את התקינה, במיוחד, בעידן של ממשלה שהתעמולה של הבחירות של ראש הממשלה הייתה חינוך חובה בחינם, בוא נגיד חינם לגילאי לידה עד שלוש. אני לא יכולה לשמוע את שני המשפטים ולהישאר אדישה לדבר הזה. חוץ מזה, מדברים על כוח אדם, כאילו שיש מחסור בכוח אדם. כל עוד תמשיכו לעשות את ההפרדה הזאת, כנראה במכוון, בין החברה הערבית לחברה היהודית, המצב ימשיך להידרדר. יש לנו 14 אלף מורות, ברובן מורות מובטלות. בנוסף, בקטע של מטפלות, ויש לי הרבה מה להגיד על ההכשרה של המטפלות, בכל זאת, יש לנו אלפי מטפלות שיושבות מחוסרות עבודה. אז פתרון יש. כוונות - שמעתי שיש. השאלה אם רוצים באמת לעשות ביחד עם הכוונות גם מעשים ואפשר לעשות.

הדבר השלישי שאני רוצה להתייחס אליו. אני חושבת שיש צורך מאוד בסיסי לתכלל את כל העשייה בגיל הרך במשרד אחד. מזמן אנחנו מסכימים, אז שיהיה במשרד החינוך, זה עבר חלקית, ועדיין צולע מאוד ולא מותנע כמו שצריך, אבל צריך להתאמץ ולקחת משרד אחד שמתכלל את העבודה בצורה נכונה, ועושה עבודה ממשקית עם המשרדים הרלבנטיים. גם אי-אפשר להתכחש לזה או להתעלם מזה, שיש משרדים שקשורים לזה, אבל צריכים להיות אבא ואימא מוגדרים, ברורים, שיכולים לטפל בסוגיה הזאת.

נקודה אחרונה לגבי החברה הערבית. שמעתי שניתנו 300 רישיונות השמה, ושמעתי מהצד מעולא, שזה בעצם חידוש למה שהיה בשנים הקודמות. באמת, אנחנו יודעים שיש בעיה רצינית מבחינת המסגרות בתוך החברה הערבית, מבחינת שילוב של פעוטות בחברה הערבית בתוך המעונות הרשמיים. אני פונה דרך הוועדה, בבקשה, כבוד היושב-בראש, ומבקשת לדעת מה מספר הילדים בשכבת גיל זו בכלל. כמה מהם נמצאים בתוך המעונות, וכמה מהם נופלים בין הכיסאות? כבר מתביישים לחזור על אותן שאלות, ואותן אמירות ברורות ולהישאר במקום שאנחנו שלא מקבלים תשובות בשטח ובפועל. אם יש כוונות טובות – אפשר לעשות את הדברים. במיוחד שיש עכשיו ממשלה שחרטה זאת על דגלה. אז בואו נתחיל לעבוד. תודה.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

תודה רבה.

מור דקל, מנכ"לית העמותה למען הילד בגיל הרך.

<< אורח >> מור דקל: << אורח >>

שומעים אותי? לא, כי ההרגשה היא שאני כבר פה כמה שנים כל שבוע, ולא משנה מה אני אומרת, בסוף אנחנו חוזרים לאותו סיבוב, אז כנראה לא שומעים אותנו עוד פעם. כבוד היו"רים, תודה רבה על הדיון החשוב הזה. באמת, אני רוצה להגיד שזה מאוד נחמד לשבת פה עוד פעם ביום שני ולדבר על אותם דברים - לשמוע שיש כבר תהליכים, ויש מהלכים, ורק מחכים לחתימות, ורק מחכים להחלטות, ורק מחכים לתקציבים, ועדיין אין פה נציג של משרד האוצר. אנחנו מדברים על משבר לאורך שנים במיוחד מתקופת הקורונה. ואני אומרת לכם, אנחנו כבר אחרי המשבר, אנחנו כבר בהתרסקות, אנחנו כבר עם גופות על הרצפה. אנחנו במצב שיש אלפי הורים שאין להם לא איפה לשים את הילדים שלהם ב-1 בספטמבר, אלא כבר מחר בבוקר, כי גם היום מסגרות נסגרות על ימין ועל שמאל. אנחנו מדברים על מצב שאין כוח אדם, ולצערי, ביקשנו ודרשנו שהדיונים העיקריים של הוועדות האלה בתקופה הקרובה, יהיו אך ורק על כוח האדם, כי רגולציה ניתן להוסיף ואפשר להביא עוד תקנות, ועוד פיקוח, ועוד מפקחים, ומשרד החינוך עושה פה, באמת, צריך גם לדעת לברך על מה שקורה, וקורים הרבה דברים, אך צערי, עדיין כלכלית, כסף, לא נכנס למשרד החינוך כדי לתת איזה פוש לתוך האיכות. אנחנו אמרנו את זה, תזכירו לי פה כל חבריי, דיברנו על זה חודשים. התרענו ואמרנו אם ייחתם משהו לסייעות של גני שלוש עד שש, ובירכנו על זה, כי הן חייבות הסכם שכר. אבל במקביל לא יהיה שום דבר לכוח האדם של מעונות היום לידה עד שלוש, אנחנו יורים לעצמנו ברגל, ואנחנו בקריסה.

אני יכולה לספר לכם שבשבועות האחרונים, אנחנו שומעים, ואני שומעת את זה כי יש לנו את פורום הרשויות שגם הגיעו לכאן היום, והנציגות יכולות להגיד שמאות בכל הארץ של מטפלות, ואפשר כבר להתחיל לקרוא להן מחנכות, פשוט מודיעות שהן עוזבות, והולכות לעבוד בגני עירייה, כי שם התנאים יותר טובים, כי שם העבודה פחות קשה. כי שם השעות יותר קצרות. ועדיין לאור ההסכם יש נהירה.

שנית, יש לנו בעיה, שלצערי, לא אומרים אותה בזמן האחרון וזה התינוקיות. יש חוסר ומחסור אדיר גם במעונות הפרטיים וגם במפוקחים של התינוקיות של שלושה חודשים עד שנה. בגלל שהתקינה שם יותר קטנה ויש מחסור בכוח אדם, אז הרבה מעונות וגנים מעדיפים פשוט לסגור תינוקיות, ולהכיל את כוח האדם לתוך הגילאים הגדולים, מה שיוצר מצב – או כיתות נסגרות להורים, או אין הרשמה לשנה הבאה. גם אם אנחנו עכשיו הולכים לנושא של חינוך חינם, וואוצ'רים של שתיים עד שלוש, אז קחו בחשבון שזה ייצור עוד יותר את הפער, והתינוקיות כבר נסגרות וייסגרו עוד. זה לנושא של ההיצע ולתקינה.

תקציב. אנחנו מדברים פה על תקציב. אני שומעת פה מיליארדים. אנחנו דרשנו מיליארד, מיליארד וחצי מינימום לתוך משרד החינוך. שמענו – חמש, שש מיליארד, אנחנו מברכים על זה. אני מאוד מקווה שזה לא הולך רק לבינוי או רק לוואוצ'רים, כי שוב פעם, גם בזה, אנחנו לא יכולים לתת רק בצד אחד. אנחנו שומעים פה בשולחן שהפתרונות הם חייבים לבוא כמה פתרונות במקביל בהלימה, וצריך להחדיר כסף לתוך המערכת. אני באמת מבקשת גם מהחברים פה, וגם מהח"כים שנמצאים, ואני מברכת את כולם. חברים, בואו נפתור את בעיית פעוטון הכנסת, כשאנחנו נמצאים פה, אנחנו שומעים את זה על ימין ועל שמאל, ואז אנחנו באים לדבר על חינוך מגיל לידה. כשאנחנו נתחיל ביחד לשתף פעולה גם ההורים, גם המסגרות, וגם משרד החינוך וכל הגופים, ככה נביא לפתרון. אבל בבקשה, תקציב גם למשרד החינוך. לדבר על התינוקיות, לא לשכוח את זה, כי אנחנו נירא על עצמנו שוב פעם. מהר, מהר שכר ולהביא פתרונות לכוח האדם. תנאים זה חלק מכל התדמית הזאת. אנחנו כרגע עושים סקר לדבר הזה, יש לנו כבר מעל ל-700 הורים שעלו מכל הארץ. אני אשמח בוועדה הבאה להציג את הסקר דרך האוניברסיטאות שאנחנו עושים.

וכמובן, לגבי חוק המצלמות. אני נותנת פה כוכבית. מדברים פה על לפתוח את המצלמות למנהלות. אני מזכירה לכם שעשרות מקרים שחשפנו היו שהמנהלות עצמן היו בתוך המעון, או שמחקו ופגעו במצלמות על מנת שלא יהיה ניתן להוכיח, לכן, החוק הזה עבר ככה. ולכן, מצלמות הן כלי ראייה, וכלי הרשעה, הן לא פתרון. הפתרון בא מהשטח. הפתרון בא מכוח האדם. הפתרון בא מהשכר, מהתדמית, מהתקינה, מהאיכות, ובאמון שכולנו יחד גם ההורים וגם הצוותים צריך לתת אחד בשני.

<< אורח >> יניב בר אור: << אורח >>

בדרך הזו האמון רק נפגע.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

מור, אני רוצה להתייחס ודאי לשאר הדברים שאמרת, עם חלקם אני מסכים. הייתי מצפה ממך למשוך את המילים שלך על מעון הכנסת. אני חושב שיש פה חברי כנסת שעובדים ימים כלילות כדי לעשות טוב למען אזרחי ישראל. יחד עם זאת, אני מסכים איתך שלפעמים השיח ירוד, אבל זו לא סיבה לקרוא לזה מעון.

<< אורח >> מור דקל: << אורח >>

אתה ישבת איתנו ארבעה ימים עד שתים-עשרה בלילה כאשר העברנו את תקנות הפיקוח, ואנחנו ראינו איך זה עובד. זה לא היה אישית למי שפה, מי שפה מבורך, ולצערי, זה תמיד אותם פרצופים, יש עוד הרבה, הרבה.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

בבקשה, חבר הכנסת סימון דוידסון. בבקשה.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. יש פה כל כך הרבה פרצופים שאני רואה עוד פעם, ועוד פעם, וישבנו בקדנציה הקודמת, ואני מתחבר למה שמור אמרה. אנחנו נשב פה גם עוד עשר שנים, בסוף, בסוף, מי שלא יבין אותי, אני אגיד בכמה שפות. מדובר פה על כסף. בסוף, בסוף, אף אחד לא רוצה ללכת לעבוד בשביל השכר שהוא מקבל בפעוטונים, בגני ילדים, תגדירו את זה איך שאתם רוצים. כל המטפלות שבלעדיהן אי-אפשר להפעיל את המערכת הזאת, פשוט, אי-אפשר להפעיל אותן, לא יעבדו בשכר הזה. עכשיו מתחיל חוק ההסדרים, כל הנושא של תקציב המדינה. זה חייב להיות חקוק בדבר הראשון של מערכת החינוך. לדאוג לזה שקודם כל המטפלות ירוויחו שכר הולם, כדי שיהיו מטפלות, שנית, אחרי זה אפשר לשדרג אותן מקצועית, לעבור השתלמויות, ללמד אותן. אבל קודם כל, חברים מדובר פה על כסף. זה דבר ראשון.

אם אנחנו ברגולציה לא נדע לעזור למפעילים של גני הילדים, דיברו פה על ארנונה, ודיברו פה על עבודה מועדפת, הכול מבורך. אבל בסוף, זה צריך להגיע לבן אדם שמשלם את הסכומים המטורפים היום כדי שהילד שלו יילך למסגרת, והוא ילך לעבוד. מי יכול היום לשלם 5,000, 6,000 שקלים, כשמעבר לזה יש לו משכנתא, ועוד, ועוד – איך הוא יעשה את זה? בסוף השכר הגבוה הוא בגלל שצריכים לשלם ארנונה ועוד דברים, שזה נוסף בסוף על הבעלים של גני הילדים והם לא עומדים בזה. אז מה הם עושים? סוגרים את הגן, פותחים משפחתון, עובדים עם שבעה ילדים, מרוויחים יותר כסף, ואין להם את כל כאב הראש הזה. וזה מה שקורה. אני מקבל עשרות פניות ציבור, במיוחד באזור שאני גר בו, באזור נתניה ומסביב, אין איפה לשים את הילדים. אין. אז חברים, בואו לא נתייפייף כולנו פה, ותבינו שעכשיו מתחילים עם חוק ההסדרים. אני מבקש שבפרוטוקול יהיה רשום שזו בושה שפה בדיון אין נציג של משרד האוצר. בושה למשרד האוצר. בדיון הזה וגם בדיונים הקודמים לא מגיעים, הם לא רוצים להתמודד עם זה. הם לא רוצים להתמודד עם זה. אז אני מבקש שיירשם בפרוטוקול, שחבר הכנסת דוידסון אמר שזו בושה שאין פה נציג של משרד האוצר. צריכים לטפל בנושא הזה של הכסף במידי, ואז לעבוד על הרבה מאוד דברים אחרים. תודה. ביקשו שלא אדבר פוליטיקה עכשיו, אני לא רוצה להגיד.

<< אורח >> מור דקל: << אורח >>

לא, לא צריך פוליטיקה.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה מאוד פוליטיקה. זה הכי פוליטיקה שבעולם.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> חברי, חבר הכנסת סימון דוידסון, שאל איך אומרים כסף. אתה יודע איך אומרים בליטא כסף? יורו – זה מסביר הכול... אני מסכים לגמרי עם מור ששאלה אם שומעים. חברים, אנחנו כבר למעלה משנה באירוע הזה של העברה. אדוני היושב ראש, אני פונה אליך, ואני אומר לך, אני משתדל באמת לא להכניס פוליטיקה לדיון הוועדה. אני מבקש שגם יירשם בפרוטוקול. תסתכלו על החוקים שכרגע הקואליציה מקדמת – נבצרות, התגברות, חוק החמץ, אין שום אזכור של הדברים שקשורים לחינוך לגיל הרך, ובטח לא לנושא של החינוך. אנחנו שומעים גם בשנה שמתקיימות בחירות לרשויות המקומיות שזה נושא קריטי מאוד, באמת השתדלתי לבדוק באילו רשויות הנושא הזה הוא נושא קריטי להצבעה. חבר'ה, אני התקשיתי למצוא.

תמיד אני אומר, ראש העיר או ראש רשות מקומית הוא לא נכנס לפוליטיקה גדולה, מה מעניין אותו בשביל שאנשים יצביעו לו – ילדים, חינוך, תחבורה, ניקיון בעיר, נכון על זה הולכים להצביע ברשויות המקומיות. ומה אנחנו רואים? אנחנו רואים פה חלוקה לפי קואליציה אופוזיציה גם בתוך הרשויות. אם אתה מזוהה עם הקואליציה - אז מוחא כפיים, עושה כל מיני כנסים, מביא פה ראש ממשלה, מביא פה שרים, ח"כים מהקואליציה. הלו, אתה הולך להיבחר על-ידי הרשות המקומית בגלל הנושאים שהחינוך בין היתר מהנושאים החשובים. קודם כל, אני מנצל את ההזדמנות הזאת וקורא באמצעות השידור הזה לכל ראשי ערים שמתמודדים לבחירות שהתקיימו בעוד שישה, שבעה חודשים. אם אתם לא תעלו את החינוך על סדר-היום, לא תבחרו בשנית. חינוך זה הדבר הראשון, כי זה המאסה של אנשים.

דבר נוסף, אני חושב שאתה צריך להיות יותר תקיף. אני אינטליגנט, אירופאי, ג'נטלמן תקיף, פה אני מצטרף לסימון. תדרוש, תדרוש. שר החינוך צריך להגיע, ולא רק שר בתוך משרד החינוך, שהוא חבר מפלגה, תדרוש שיגיע שר החינוך, לא שומעים אותו. כבר חודשיים וחצי לא שומעים את שר החינוך. כשהוא היה השר המקשר, אני מדבר על יואב קיש, היה השר המקשר בין הממשלה לכנסת, הוא ידע לעשות את כל הבלגאן פה בכנסת, מה קרה? נעלם. חודשיים וחצי לא שומעים אותו. תבקש שיגיע וייתן הסברים. הגיע הזמן שיתחיל לתת הסברים.

דבר אחרון וחביב. אתם כל הזמן מגיעים לוועדה הזאת נכון? תסתכלו על הקירות – צריך להגיד מילה טובה למנהלת הוועדה יהודית. אבל לא בהקשר של התערוכה, בהקשר של השלמת התהליך. תראו איך הציורים מתחלפים, דברים פה מתחלפים, כיף לבוא לוועדה. אולי תעזרו בניסיון שלה להשלמת התהליכים גם בדברים שלכם, היא תעזור לכם בתור מנהלת הוועדה. באמת, תסתכלו מסביב. אני מבקש גם מהבמאי של השידור.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

מחר תתקיים פתיחת התערוכה.

בבקשה, סמנכ"לית השלטון המקומי מיכל מנקס.

<< אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>

אדוני, אני ממש מבקשת, לא להפריד את הילדים עם המוגבלות.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

רויטל, ביקשתי ממך. הגעת אליי, אמרתי לך שזה לא הנושא ועל זה יהיה נושא בנפרד. למה לעשות כך?

<< דובר_המשך >> רויטל לן כהן: << דובר_המשך >> כי זה מדיר את הילדים שלנו מהדיון הכללי. אני לא רוצה בנפרד, אני רוצה עם כולם, הם חלק מהקהילה. הם חלק ממערכת החינוך.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

רויטל, אני מכבד אותך מאוד, כרגע זה לא הנושא.

<< דובר_המשך >> רויטל לן כהן: << דובר_המשך >> בהחלט הנושא.

<< אורח >> מיכל מנקס: << אורח >>

אני ממש לא יודעת איפה להתחיל, אבל היות והרימו פה להנחתה, ודיברו על ראשי הרשויות והתפקיד שלהם, אז עם כל הכבוד, ראשי הרשויות הם הכתובת של כל התושבים, וכולנו כאלה. אבל מדיניות הממשלה היא שצריכה לבוא לידי ביטוי, ואמרת נכון - כסף. חבר הכנסת דוידסון, אמרת נכון, הכול תלוי בכסף. יש כאן גופים פרטיים, יש גם גופים ציבוריים שמפעילים מעונות יום. אני רוצה להזכיר לכולם, אנחנו מדברים על מעבר הגיל הרך למשרד החינוך, ולא כך הוא. מה שעבר למשרד החינוך, זה אך ורק מעונות היום. במה שעוסק משרד החינוך, זה אך ורק במעונות היום המפוקחים. זאת אומרת, שאנחנו נשארים עם הרבה מאוד מסגרות שהן לא תחת פיקוח של המדינה, שהם גם לא תחת האחריות שלא נהנים מהרבה מאוד דברים. אמרת יושב-ראש הוועדה לזכויות הילד, אמרת ובצדק, מי כמוך יודע - קל מאוד לתת עצות, ובמיוחד זה חורה לי כשזה מגיע מהממשלה איך אפשר להיטיב עם כל הארגונים על חשבון המסים שהם משלמים לארנונה? מאוד קל לתת עצות, בואו נקל בארנונה. למה שלא יקלו במס הכנסה? למה לא ממע"מ? כולם יודעים לתת פה עצות. אז השלטון המקומי שבע מלקבל את העצות האלה, אבל הוא הראשון שרוצה לתת את המענים לתושבים שלו. אף ראש רשות לא ירוץ עם אג'נדה של פתיחת מעונות

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]