פרוטוקול הכלכלה, מספר 34 מתאריך 24/06/2013

הכנסת התשע-עשרה

נוסח לא מתוקןמושב ראשון

<פרוטוקול מס' 34>

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, ט"ז בתמוז התשע"ג (24 ביוני 2013), שעה 10:00

<סדר היום:>

ישיבה לציון יום השלטון המקומי

1. התוכנית להעתקה והקמת שדות תעופה בערים

וברחבי הארץ

<2. דיווח שר התחבורה, התשתיות הלאומיות

והבטיחות בדרכים על פעולות המשרד,

תוכניות העבודה ואופן ביצוע התקציב>

נכחו:

<חברי הוועדה:>

אבישי ברוורמן – היו"ר

רוברט אילטוב

יעקב אשר

משה זלמן פייגלין

דוד צור

איילת שקד

ישראל אייכלר

תמר זנדברג

<מוזמנים:>

שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ

סגנית שר התחבורה, התשתיות הלאומיות

והבטיחות בדרכים ציפי חוטובלי

עוזי יצחקי – מנכ"ל משרד התחבורה,

התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

מלי סיטון – היועצת המשפטית, משרד

התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים

יגאל מאור – מנהל רשות ספנות ונמלים,

משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות

והבטיחות בדרכים

דפנה עין דור – מנהלת אגף כלכלה, משרד

התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים

אבנר עובדיה – דובר משרד התחבורה,

התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

יהודה אלבז – ממלא-מקום סמנכ"ל מינהל

יבשה, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות

והבטיחות בדרכים

שי ברס – מנכ"ל חברת נתיבי ישראל, משרד

התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים

יעקב בליטשטיין – ראש מנהלת נתיבי ישראל,

משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות

והבטיחות בדרכים

זינה רוטמן – יועצת תקשורת, משרד

התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים

עודד גולדשטיין – יועץ השר, משרד

התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים

מעיין שריג – יועצת השר, משרד התחבורה,

התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

אסף יצחקי – ראש מטה השר, משרד התחבורה,

התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

אסף שאמלי – עוזר מנכ"ל, משרד התחבורה,

התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

דניאלה גרא-מרגלית – רכזת תחבורה, אגף

התקציבים, משרד האוצר

מורן מזור – רפרנט תחבורה, אגף התקציבים,

משרד האוצר

שירה ברגמן – רפרנטית תחבורה, אגף

התקציבים, משרד האוצר

ליאת דופור דרור – מינהל התכנון, משרד

הפנים

גדעון שניר – סמנכ"ל אסטרטגיה ומדיניות,

משרד התיירות

בצלאל טרייבר – סמנכ"ל משרד הביטחון

צביקה קרמן – ראש חטיבת התכנון, משרד

הביטחון

איתן פטיגרו – ראש מטה המנכ"ל, המשרד

לפיתוח הנגב והגליל

אל"מ ג' – ראש מחלקת תואר, חיל האוויר, צה"ל

סא"ל עמנואל עטייה – ראש ענף תשתיות

ופריסה, אגף תכנון, צה"ל

רון מוסקוביץ – מנכ"ל הרשות הלאומית

לבטיחות בדרכים

נעמה הראל – עוזרת מנכ"ל הרשות הלאומית

לבטיחות בדרכים

יעקב גנות – מנכ"ל רשות שדות התעופה

אליעזר פרום – ראש מטה מנכ"ל רשות שדות

התעופה

גיורא רום – מנכ"ל רשות התעופה האזרחית

יואב סיני – עוזר למנכ"ל רשות התעופה

האזרחית

גד רגב – ראש מטה, רשות התעופה האזרחית

שלמה בוחבוט – יושב-ראש מרכז השלטון

המקומי

פיני קבלו – סמנכ"ל, מרכז השלטון המקומי

ד"ר רמזי חלבי – יועץ אסטרטגי, מרכז

השלטון המקומי

יהונתן יסעור – ראש עיריית הרצלייה

מייק סקה – מהנדס העיר, עיריית הרצליה

רוני נוה – עוזר ראש העיר, עיריית

הרצלייה

נחמיה רייבי – יועץ ראש המועצה המקומית

מגידו, נציגי יישובי הקריות והפריפריה

אילן שדה – ראש מועצה אזורית מנשה, נציגי

יישובי הקריות והפריפריה

בעז צפריר – מנכ"ל רכבת ישראל

איתן סיאני – מנהל תחום נכסים, פרויקטים

ותשתיות נדל"ן, חברת דן לתחבורה ציבורית

מצליח קזיס – ראש חטיבת התנועה, חברת דן

לתחבורה ציבורית

יהודה פינסקר – מזכיר מושב היוגב, עמותת

עמקים ומרחבים

ראובן לבאון – מנכ"ל חברת כביש חוצה

ישראל

שלמה ברימן – מנכ"ל חברת נמלי ישראל

רוני זהר – יושב-ראש איגוד הטייסים

אברהם ורבר – חבר מועצת איגוד הטייסים,

קברניט

אסף יהלום – חבר איגוד הטייסים הארצי,

קברניט ארקיע

אורי אביב – חבר ועד אגודת התעופה הכללית

אריה פרנס – הנהלת אגודת התעופה

הישראלית

משה דן – עורך-דין חיצוני, אגודת התעופה

הישראלית

גדי טפר – מנכ"ל חברת ארקיע

ניר דגן – משנה למנכ"ל חברת ארקיע

אהוד שבתאי – יועץ משפטי, מזכיר החברה

וסמנכ"ל החברה, ארקיע

אורלי פלג מזרחי – מנהלת פיתוח עסקי

ודוברת, חברת ארקיע

אורי סירקיס – מנכ"ל חברת ישראייר

יעקב זוכמן – מנכ"ל נ.ת.ע. - נתיבי תחבורה

עירוניים

אלון גלרט – עו"ד, מייצג את משתמשי שדה

התעופה הרצלייה

איתי קריידן – עמותת משתמשי שדה התעופה

הרצלייה

קרן ברק – לוביסטית, משתמשי שדה התעופה

הרצלייה

טל שביט – לוביסטית, פוליסי, עיריית חיפה

אביגיל עמית – לוביסטית

ליאור שובכר – לוביסטית, גורן עמיר

משה ביבי – לוביסט, גורן עמיר

ליאור רותם – דובר הוועדה

<מנהלת הוועדה:>

לאה ורון

<רישום פרלמנטרי:>

טלי רם

<1. התכנית להעתקה והקמת שדות תעופה בערים

וברחבי הארץ>

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

בוקר טוב, כבוד השר, יושב-ראש השלטון

המקומי, ראש מעלות תרשיחא, ידידי שלמה

בוחבוט, כל המנכ"לים המכובדים שנמצאים

כאן. כמובן, בראש ובראשונה חברי הכנסת,

אני שמח שמשה פייגלין אתנו היום.

אני המלצתי, אדוני השר – נדמה לי שיש לך

מהלכים בממשלת ישראל, לי יש פחות – שכדאי

לשנות את החוקים בכנסת שיהיו דומים לרוב

הפרלמנטים בעולם, שחבר כנסת יהיה אך ורק

בוועדה אחת ואז הוא ילמד את החומר והוא

יהיה עסוק בו. במדינת ישראל אנשים חברים

בשלוש ועדות, הם רצים ממקום למקום. חבר

הכנסת פייגלין הבטיח לי שהוא גם הולך

להעביר את החוק הזה. או שיצמצמו את מספר

השרים, או את הוועדות, אבל אני אומר לך

ברצינות – אנשים רצים מוועדה לוועדה

במקום שיישבו וילמדו דבר ויהיו בוועדה

אחת. לתשומת לבך כי השפעתך רבה.

אנחנו פותחים את הדיון. על סדר- היום

התוכנית להעתקה והקמת שדות תעופה בערים

וברחבי הארץ; הדיווח של שר התחבורה,

התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים על

פעולות המשרד. לפני כן, מכיוון שזה יום

השלטון המקומי, אנחנו ניתן למר בוחבוט

לומר מספר מלים כי אני יודע שאתה גם ממשיך

בדרכך היום.

<שלמה בוחבוט:>

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי ראשי

הערים, אנשי שדות התעופה וכל האורחים

הנמצאים כאן. קודם כול, אנחנו היום רצים

מוועדה לוועדה, ואני רוצה באמת להודות

לכל הוועדות שמקיימות דיונים בנושאים

מוניציפליים מקומיים, ועל כך תבורכו.

בנושא של שדות תעופה אנחנו לא פעם קיימנו

דיונים. מה שחשוב זה לקיים דיונים עם

הרשויות המקומיות. אני יודע שיש ראשי

ערים בעד, יש ראשי ערים נגד, יש כאלה

שרוצים שיקימו אצלם שדות תעופה, יש כאלה

שלא. אולי זאת הזדמנות, אדוני השר – יש

תוכנית להקמת שדה תעופה בכברי, שהיה

מדובר עליה. הייתה איזו התנגדות

מהקיבוצים, אבל אני מאמין שאפשר לשכנע

אותם, זה יכול לתת גיבוי חזק מאוד לצפון.

אני מאחל לכם דיונים פוריים, כי שדה תעופה

הוא נושא כלכלי מאוד חשוב. זה לא רק

הנחיתה של המטוס, אלא כל מה שקורה סביב. זה

כמו שאנחנו גם בצפון רוצים שיקימו אצלנו

נמל נוסף בחיפה, שיכול להוסיף אלפי

מקומות עבודה.

בהצלחה בדיונים, אדוני היושב-ראש.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אני מודה לך, חבר הכנסת לשעבר בוחבוט.

תודה לך, פיני קבלו. אנחנו פותחים את

הדיון. אדוני השר, אתה פותח, ניתן אחר כך

למנכ"לים שלך.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

האם הנושא הוא שדות התעופה או הפעילות

הכללית?

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אני הייתי מתחיל עם התוכנית להעתקה והקמת

שדות תעופה, בנושא הראשון.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

נמצאים כאן כל כך הרבה אנשי משרד התחבורה

שהם לא טייסים.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

גיורא הוא טייס. גיורא הוא חבר שלי, הוא

טייס.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

כל השאר באים בעניינים האחרים.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אתה רוצה עדיפות לחיל אוויר או לא?

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

אם כבוד היושב-ראש רוצה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

לפי סדר-היום, התוכנית להקמה והעתקת שדות

תעופה זה הנושא הראשון.

<עוזי יצחקי:>

נתחיל אולי עם הסרט, מצגת כללית של המשרד

– קצרה, נחמדה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

המצגת קצרה?

<עוזי יצחקי:>

סרט של כעשר דקות.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

זה ארוך, עזוב. נפתח עם שדות התעופה, זה

נושא חם, זה נושא ביצועי.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

אני אגע בכמה מלים, אחרי כן גיורא רום,

מנהל רשות התעופה האזרחית, יוסיף. נכנסתי

לתפקידי לפני ארבע שנים פלוס, הוצגה בפני

תמונת המצב. המצב בנתב"ג היה לא תקין

מבחינה זאת שכמו כל שדות התעופה

האזרחיים, זה שדה תעופה שהוקם לפני קום

המדינה, הבריטים הקימו אותו, המסלולים הם

מסלולים שהצטלבו אחד עם השני והיה צריך

לבצע שם שדרוג ושינוי של אופי המסלולים.

הדבר הזה נדחה הרבה שנים כי כשאתה משפץ

ומשנה, אתה עובר לטוס במסלול אחד, הרעשים

גוברים – אולי למעלות קשה להשמיע את קולה

אבל ערי המרכז, יש להן יכולת לבוא וללחוץ

– אבל חשבתי שההכרעה הזאת וההחלטה הזאת

נדרשות.

עשינו את זה. כמובן שהערים, בצדק, נאבקו על

כמה שפחות רעש בלילות. נמצא איזון בסופו

של דבר, ואנחנו בשנה הבאה נסיים את שדרוג

המסלולים, דבר שמבחינה תעופתית,

בטיחותית, משנה את המצב מיסודו בנתב"ג,

שזה שדה התעופה הראשי, העיקרי והכמעט

יחידי שיש היום למדינת ישראל.

התפוסה המוערכת בנתב"ג היא עד 16 מיליון

נוסעים בשנה. אנחנו הגענו בערך ל-12

מיליון, גנות?

<יעקב גנות:>

14 מיליון, כולל פנים-ארצי.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

ברור, מנתב"ג.

<יעקב גנות:>

נתב"ג זה 13.1 מיליון.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

כן, על זה אני מדבר. עברנו את ה-13 מיליון.

הסכם השמים הפתוחים שנחתם, לפי הערכות

הוא יביא לגידול משמעותי בטיסות של

ישראלים ושל תיירים שיגיעו, יכול להיות

שממש אנחנו נמצאים בקצה ומעבר לקצה של

הצורך בשדה תעופה משלים.

גם בעניין הזה נכנסתי לתפקידי, הייתה

ועדת לפידות, נדמה לי – האלוף במילואים

לפידות – עם השר הקודם, גיבשו מיני

המלצות. הייתה התמקדות באופציה של הקמת

שדה תעופה באזור מגידו על תשתית השדה

הקטן שנמצא שם. הייתה התנגדות עזה של כל

הסביבה לעניין הזה - ראש מועצת מנשה מסתכל

ומרגיש מעודד עכשיו כי כשמדובר על עין

שמר, הוא אומר, הנה, ההתנגדויות עוזרות.

אבל, גם בשיקול הכולל, חשבתי שעדיף להשתמש

בתשתית קיימת - מבחינת לוח הזמנים, מבחינת

העלויות.

הדבר שהכי פיתה אותי, אגב, זה להאריך את

שדה התעופה בחיפה אל תוך הים. מקובל בהרבה

מקומות, הביאו לי הרבה מודלים, אלה דברים

שעושים אותם – יש על אי ויש הארכה משדה

קיים לתוך הים – שדה תעופה בין-לאומי

בחיפה נשמע טוב. אגב, שם גם לצה"ל זה לא

הפריע – המקום היחידי בכל הפניות שהיו,

ואני אגיד מה פנינו, שזה לא הפריע לו, אבל

חוות הדעת שהיו לפחות עד לרגע זה, שגם אם

נפנה את מפעלי בלו-בנד וגם אם נעשה דברים

אחרים ונתמרן בין הנמלים שעתידים להיות

שם, יש את רכס הכרמל שהוא כנראה מהווה

בעיה תעופתית.

<ישראל אייכלר:>

ממש נבואה. כתוב: "ככרמל בים יבוא".

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

חבר הכנסת אייכלר, אתה חושב שזו סיבה

מספקת.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

אומנם, אליהו עלה גם השמימה והוכיח יכולת

תעופה די מרשימה, אבל אנחנו כרגע נמצאים

בבעיה בעניין הזה.

תמיד זה שווה עוד בדיקה, אגב. ביקשתי

מגיורא – טסנו ליממה אחת ביחד לחתום על

הסכם השמים הפתוחים – תבדוק עוד פעם גם

את הדבר הזה. יש שם בעיה.

פנינו, ביקשנו לבחון את נושא שדה התעופה

ברמת דוד, שגם במקור יועד לשימוש כפול –

באזור עמק יזרעאל, בגליל. חיל האוויר

התנגד.

<יעקב גנות:>

ועדת בודינגר אפילו אמרה שאפשר לבחון.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

הוועדה, אבל בכלל, יש תופעה כזאת - כל מפקד

חיל האוויר, בעת כהונתו, מתנגד להקמת שדות

תעופה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

גברתי סגנית שר התחבורה, שלום.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

היא כמו מארחת אותי כאן, היא גם ממונה על

הקשר עם הכנסת. כל מפקד חיל האוויר, בעת

כהונתו, מתנגד לרוב האתרים שבהם אנחנו

רוצים להקים שדות תעופה, וכולם אחרי

השחרור תומכים בזה, עם אותה גישה מקצועית,

והשמות מונחים כאן. מפקדי חיל האוויר,

לדורותיהם , כנראה כשהם בתפקיד הם לוקחים

מקדמי ביטחון וזהירות יותר גדולים, ואחרי

זה הם מסתכלים בפרספקטיבה הכוללת.

אכן, רמת דוד לא נעתרו, ואז עלה נושא

נבטים. נבטים, יש לו המון יתרונות. קודם

כול, הוא יועד מלכתחילה לשימוש כפול, צבאי

ואזרחי, כשהוא הוקם. בי"ת, המסלול קיים, זה

רק להקים שם את הטרמינל, בזיל הזול מה

שנקרא, אפשר בקושי לבנות חצי מעלות בזה,

אבל ביחס להקמת שדה תעופה חדש ודאי שזה

הרבה יותר כדאי, וגם המהירות – השדה

המשלים הזה שהוא חיוני.

הוקמה ועדה. כל המשרדים, מלבד משרד

הביטחון אם אני לא טועה, תמכו בפתרון הזה.

משרד הביטחון לא תמך, הוא מייצג את חיל

האוויר.

אנחנו גם הגשנו הצעת מחליטים או הצעה

לראש הממשלה, להביא להכרעה ולהחליט שכן

יקימו בנבטים עוד בקדנציה הקודמת. היו

דיונים מספר פעמים אבל הנושא הזה לא

הוכרע.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אני רק אוסיף פה, אדוני השר. אתה זוכר, היו

לנו שיחות, בכנסת הקודמת אנחנו ביקשנו את

זה. עוד בזמני, כנשיא אוניברסיטת

בן-גוריון, הייתה ועדת סוארי ואני הייתי

העד היחיד שאמרתי, אין ספק מבחינה כלכלית

ללכת לבנות hub מסביב לבאר שבע כשיש את

נבטים, וכרגיל פסלו את זה. כבוד השר, עוד

בתחילת דרכנו כשאני הייתי חבר כנסת ואתה

היית חבר כנסת, תמכנו בנבטים, ולצערי –

אני אומר את זה בצורה הברורה ביותר –

השיקולים צריכים להיות הרבה יותר רחבים,

כולל השיקולים הביטחוניים במובן הרחב

והכלכליים, ואני מקווה ששדה התעופה

בנבטים בסופו של דבר אכן יקום.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

בהחלט. זאת עמדתנו, זה מה שהוועדה המליצה,

זה מה שהגשתי לממשלה, וזה דורש הכרעה.

ואני אומר גם, זה דורש הכרעה – אני אומר

את זה בדיון הזה – ממש בחודשים הקרובים.

אם רוצים שכל מערך התעופה של מדינת ישראל

ואזרחי המדינה והתיירות לא יימצאו כאן

וייקלעו למצב שאין איפה להמריא ולנחות,

שאי-אפשר לספק את הביקוש – אם לא רוצים

להגיע לזה, חייבים לקבל הכרעה. גם הייתה

החלטה מאוד חשובה שהשדה הזה יהיה שדה

תעופה שיוקם באופן פרטי. הנה, אפילו הדבר

הזה הוחלט – יוקם, יופעל. עובדי רשות שדות

התעופה, הפיקוח וכולי ישולבו במקצועות

ליבה כי אני מאמין ברשת פיקוח אחת במדינת

ישראל.

<משה זלמן פייגלין:>

אתה מדבר על ההרחבה של נבטים שתבוצע

בצורה פרטית?

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

כן. שדה התעופה האזרחי, החלק שלו. לא הוחלט

עדיין על נבטים. הוחלט ששדה התעופה

המשלים יהיה פרטי. אנחנו חושבים שהוא

צריך להיות בנבטים.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

כולם חושבים.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

אבל החלטת הממשלה על שדה פרטי – שיוקם

פרטי, יופעל פרטי. אגיד לכם מה היתרונות.

אל"ף, צריך את זה – ארבעה-חמישה מיליון

נוסעים בשנה. דבר שני, הרי השמים הפתוחים

זה דבר שמשנה לשנה יעבוד יותר חזק, יותר

הנחות. בחנו את האפשרות, יש חברות Low Cost

אחרות שרוצות, רצינו להקדים אפילו את

הדברים.

אנחנו כממשלה מוגבלים בנושא האגרות. הרי

זה מקור הכנסה של רשות שדות התעופה. מר

גנות, שירוויח מהדיוטי-פרי בלבד? הוא צריך

גם אגרות. אגב, זה דבר נדיר, הישראלים כל

כך אוהבים דיוטי-פרי, שרוב ההכנסות כאן הן

מהדיוטי-פרי והמיזמים ולא מהאגרות. אני

חושב שזה שיא עולמי.

<יעקב גנות:>

50% מהמסחר.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

איך זה לעומת מקומות אחרים?

<רוברט אילטוב:>

המס על הסיגריות לא פגע?

<יעקב גנות:>

זה פגע, זה 10 מיליון דולר.

<ישראל אייכלר:>

צריך לעשות את הדיוטי-פרי בתל-אביב

ובירושלים, לא צריך שדה תעופה בשביל זה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אתה יודע מה, זה רעיון טוב.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

כל המדינה תהיה דיוטי-פרי.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אדוני השר. אנחנו מקווים שבקרוב תביא את

ההחלטה הזאת, ועם שר הביטחון החדש אולי

אפשר יהיה כבר לגמור את זה.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

קודם כול, הייתי מציע לכם גם - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אנחנו נקדם את זה.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

- - לקיים עוד דיון בנושא נבטים.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

בבקשה. אני זוכר את הדיונים שהיו כאן

בעבר, אנחנו נקדם את הדיון הזה במהירות.

תודה.

<משה זלמן פייגלין:>

השילוב הזה של תעופה אזרחית וצבאית

מקובל, מבוצע בכל העולם.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

חבר הכנסת פייגלין, עמדתי הייתה בזה

נחרצת כל השנים. תמיד היה העיכוב הזה

באמצעות משרד הביטחון. הבאנו אנשים שכבר

שירתו בחיל האוויר, שיצאו מהמערכת –

אנשים רציניים – שאמרו, רבותי, אפשר

לפתור, הכול פתיר.

<איילת שקד:>

גם בשדה דב זה משולב.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

חבר הכנסת פייגלין צודק כי גם במקור, כשזה

הוקם, נקבע שזה יהיה לשתי המטרות האלה.

<יעקב גנות:>

בעובדה, ככה זה מופעל.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

בהחלט.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

נכון.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אני חושב שצריך להחליט, ראש הממשלה צריך

כבר להחליט, ועם שר הביטחון הפעם אולי

אפשר להחליט.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

חייבים להכריע בנושא – גם משיקול לאומי,

גם משיקול תעופתי לתיירות וכל שאר

הדברים.

אנחנו הוצאנו לדרך את שדה התעופה רמון

באזור רמת תמנע, זה דבר שהיה מונח הרבה

מאוד שנים לפתחן של ממשלות, היו החלטות,

דיברו על אתרים, דיברו לעשות ריצ'רץ' עם

ירדן, דיברו על שדה תעופה משותף, דיברו על

כל האופציות בעולם. כשאני הגעתי כבר

הייתה החלטה להקים את זה ברמת תמנע, אבל

היא לא מומשה. היו ויכוחים של שנים,

קונספטואליים, בין האוצר לתחבורה, בין

שרים.

אחרי התייעצויות והכנת הדברים, הבאנו

להכרעה בנושא הזה, וגם אחרי ההכרעה

במדינת ישראל אתה צריך עוד החלטה ועוד

החלטה, ועוד פעם לוודא, ובסוף בסוף בסוף,

הפרויקט הזה יצא לדרך. יעקב גנות מינה את

עצמו כראש המינהלת של הפרויקט, זאת אומרת

הוא ממלא עכשיו שני תפקידים.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אתה מינית את עצמך?

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

בסדר גמור, מתוך נטילת אחריות. פעם בשבוע

הוא נוחת שם ומגיע לאילת, והוא אחראי.

"מידיו אבקשנו" – כתוב במקורות.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

רבותי, כל כך הרבה תלמידי חכמים סביב

שולחן אחד.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

בעיני, התפקיד השני לא פחות חשוב מהראשון.

השארנו את ועדת האיתור בחיים שנה שלמה

כדי לראות שהוא מתחיל את הפרויקט השני,

עכשיו הוא צריך לכנס אותה – ועדה שבחרה

בו כמנכ"ל – אבל זו רק בדיחה.

<לאה ורון:>

יש עוד תקוות בלב.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

במדינת ישראל, גם כשמחליטים, גם כשהתקציב

הוא לא מתקציב המדינה וגם כשהאתר מאושר,

אתה צריך לעשות מאמצים עילאיים כדי

שפרויקט יצא לדרך. הכלים עובדים, למדתי

כבר לקבל תמונות בסלולרי, הוא מצלם לי את

ההתקדמות, שולח בבקרים.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אני מבין שאתה גם כן הולך לנהל את הקמפיין

שלך בפייסבוק, או שעוד לא?

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

איזה מהקמפיינים? אנחנו משתמשים

בפייסבוק דווקא.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

הבנתי. רבותי, נבטים על הכוונת ואנחנו

נתמוך בזה.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

רשות שדות התעופה, שאמונה, ממונה, מתפרסם -

מכרז התשתיות כבר יצא לדרך, עכשיו המכרז

הבין-לאומי.

<יעקב גנות:>

ה-BQ יוצא בשבוע הבא.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

עוד מעט אתה תדווח על כך. זה שדה התעופה

האזרחי הראשון שמוקם מאז קום המדינה. אגב,

המסלול הוא מסלול ארוך, מתאים גם לחיל

האוויר, מתאים לכל סוגי המטוסים. אין לנו

שדה אלטרנטיבי במדינת ישראל לשעת חירום.

כשיש ערפל, ויותר מזה, ולא יכולים לנחות

בנתב"ג, מפנים לעמאן, מפנים ללרנקה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

כבוד השר, אנחנו פה. אני רוצה עוד פעם

לחדד. מכיוון שהמאבק על נבטים ויכולת

הביצוע, אני מתכונן – יש לנו כמובן חוק

ההסדרים ונושא הדיור ואולי נושא הגז ואלף

ואחת דברים – אבל הנושא הזה של נבטים

צריך לקבל הכרעה.

אני מאוד רוצה אפילו לקיים ישיבה במושב

הזה כדי לקדם את זה.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

יש לי עוד הצעה. גיורא רום וגנות וכל מי

שעוסקים מטעמנו - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

ניפגש.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

- - בהיבט המקצועי – תזמין אותם אליך.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

יבוצע.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

כדי שייתנו לך את הנימוקים התעופתיים של

נחיצות העניין.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

גיורא, אתה זוכר, הייתה ישיבה בוועדת

הכספים שישבנו אז, נכון?

<גיורא רום:>

ועדת הכלכלה.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

מה יקרה אם זה לא יהיה מבחינת התעופה ולמה

צריך.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אנחנו נעשה את זה כדי שנזרז את הדיון

במושב הזה. תודה.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

עוד סוגיה זה עניין שדה דב – גנות ידווח.

אני כשר תחבורה, המנדט שלי זה לא לסגור

שדות תעופה אלא להקים שדות תעופה, אלא מה?

מאחר שאנחנו ידענו על פסיקת בית-משפט –

אגב, לגבי שדה התעופה בהרצלייה המצב דומה

– בדרך כלל מתחיל איזשהו תהליך והמדינה

מתחייבת לפנות עד מועד מסוים. זה המצב

בשני המקומות.

כשר תחבורה אני לא יכול שלא להיערך לעתיד,

אם יש כבר פסיקה, ובשלב מסוים זה יצטרך

להיות מפונה – לא בגלל שישאלו אלא בגלל

שאני יודע שצריך להכין אלטרנטיבות. הרי

לא ייתכן, חיל האוויר צריך אלטרנטיבה

לשדה דב, התעופה האזרחית המסחרית צריכה

אלטרנטיבה, וגם התעופה הקלה צריכה

אלטרנטיבה.

בזמנו, המליצו על עין שמר. ראש מועצת מנשה

לא נלהב מההמלצה הזאת. בכל מקרה, צריך שדה

למטוסים קלים.

<איילת שקד:>

במרכז.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

עוד פעם, מגידו זה במרכז כי אנחנו עושים

רשת כבישים ורכבות שמאפשרת, היום כבר

הכול מרכז. רוב הגליל והנגב יהיו מרכז.

<רוברט אילטוב:>

מה זאת אומרת ראש המועצה נגד? אם המדינה

צריכה שדה תעופה, מה זאת אומרת הוא נגד? אז

כל ראש מועצה יהיה נגד.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

אני לא רוצה להיכנס לזה.

<רוברט אילטוב:>

לא יהיה מצב שראש מועצה יסכים שיהיה לו

שדה תעופה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

חבר הכנסת אילטוב, אנחנו ניתן גם לאילן

שדה לדבר.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

אני רק מעיר את ההערות ברוח טובה, אבל

ההתנגדות הבסיסית, היא לא מתחילה מראש

המועצה, היא מתחילה מחיל האוויר. כל מה

שקשור לתעופה זה מול חיל האוויר – יש שם

מערכות שונות, דברים שונים – מזה

ההתנגדות הבסיסית. אחרי זה המועצה – כל

אחד אוהב תשתיות, בתנאי שלא מוקמות ממש

אצלו והוא מרוויח.

<רוברט אילטוב:>

זה מה שאני אומר.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

אמרתי להם פעם במגידו, כשדובר שם על שדה

תעופה בתחילת הקדנציה, שמי שימציא מטוס

שמסוגל להמריא בלי להשמיע רעש, יקבל פרס

נובל – לא לשלום, אחד כבר קיבל לשלום, זה

עוד לא זה, אבל פרס נובל לוודאות.

<רוברט אילטוב:>

לפיזיקה.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

לא, זה היה שמישהו קיבל פרס נובל – נדמה

לי נשיא ארצות-הברית – ועוד לא הביא שלום.

אמרתי, אני מבטיח לכם בעניין הזה, זה יהיה

עם כיסוי גם.

<איילת שקד:>

השר, אתה אומר שהשדות לא יפונו עד שלא

יהיה תחליף שיעבוד?

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

לא, אני אומר שיש התחייבות משפטית לפנות,

וחייבים להקים שדות. אנחנו לא רוצים

להגיע בכלל למצב הזה של להיקלע לסתירה עם

הפסיקה המשפטית.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

לאור השאלה, רק תסביר בדיוק. שדה דב,

הרצלייה, מתי מפנים, לא מפנים?

<עוזי יצחקי:>

יש פה מצגת קצרה של גנות.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

איך אתם מחלקים את זה? גיורא וגנות זה ג.ג.

מי פותח? יעקב, בבקשה.

<יעקב גנות:>

קודם כול, לגבי שדה תעופה ברמון.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

עד עכשיו פירטתי את הדברים שניתנים

לביצוע, את שאר הדברים אני נותן להם

להציג.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

מה שנקרא, כהן צדק.

<יעקב גנות:>

שדה התעופה ברמון, לפני כשלושה שבועות

התחלנו לעבוד. עובדים כיום יותר מ-25

טרקטורים. כל המכשולים לגבי הקמת השדה,

נכון להיום, הוסרו; עם כל חברות התשתיות

הכול סוכם, הכול תוקצב. מעצ, מקורות, חברת

חשמל, העירייה, מחר יש דיון אצל השר לסגור

את נושא הארנונות וכל יתר העלויות,

ולמעשה אנחנו מתקדמים. אין לנו כרגע

עיכוב, אנחנו נעמוד בלוח הזמנים שנקבע.

שדה דב - שתי החלטות ממשלה לגבי שדה דב,

נכון להיום, אני מקווה שבימים הקרובים,

לאחר שמצאנו פתרון לתעופה הסילונית,

לתעופה המסחרית של שדה דב, מלבד כ-20 כלים

קלים, שגם לגביהם יש תקצוב על מיקומם

העתידי בחיפה, במחניים. הנושא מתוקצב,

סגור עקרונית, לא סופית, ועם העברת בח"א 27

לרשות שדות התעופה, קבלנים שעובדים כרגע

בשדרוג המסלולים, ממשיכים באותה תנופה

לשדרג ולהכין את כל נושא הקליטה של

הפעילות משדה דב לשדה בנתב"ג.

לגבי הרצלייה, למרות ההחלטה ולמרות הודעת

היועץ המשפטי לממשלה שבמאי 2015 השדה אמור

להיסגר - -

<קריאה:>

אפריל.

<יעקב גנות:>

- - אין לנו כרגע פתרון. השדה הזה הוא בסיס,

הרצלייה למעשה זה בסיס לפעילות האזרחית

של מדינת ישראל.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

ולכן, מה יקרה, מר גנות?

<מייק סקה:>

אתה מונע הקמה של 15,000 יחידות דיור.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

סליחה. אף אחד לא מדבר פה ללא רשות דיבור.

חברי כנסת, יש כאן מנהג – שאולי גם אותו

נשנה – כרגע הנורמה עוד כזאת.

<רוברט אילטוב:>

מי זה דיבר, הנדל"ניסט הזה?

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אני לא יודע. לא ידברו. פעם שנייה – החוצה.

תודה.

<רוברט אילטוב:>

אפשר שיציג את עצמו?

<קריאה:>

מהנדס העיר הרצלייה.

<יעקב גנות:>

סליחה, אני קובע עובדה, ואני חושב שמחובתי

להודיע פה. בחודש מאי 2015, מאחר שאין לנו

כרגע, ועוד לא התחלנו להקים את השדה

החלופי – לא עין שמר, לא מגידו ולא מקום

אחר – אני לא יודע איך, אפשר להעתיק, אפשר

לסגור, אם הפגיעה ברורה בתעופה האזרחית -

גיורא ירחיב, אני מקווה, אבל מבחינתנו,

אנחנו לא ערוכים לשדה חלופי להרצלייה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

ראש עיריית הרצלייה והמהנדס, רציתם להעיר

פה הערה. בבקשה, מר יהונתן יסעור, ראש

עיריית הרצלייה הנוכחי.

<יהונתן יסעור:>

פינוי שדה הרצלייה יאפשר בנייה. אני

מייצג גם את כפר שמריהו וגם את רעננה

בדיון הזה. פינוי של שדה התעופה יאפשר

תוכנית ל-15,000 יחידות דיור ממש במתחם הזה

ועוד עשרות אלפים של יחידות שמוגבלות

היום בגלל מגבלות השדה, הגובה ובטיחות

טיסה, מלבנות ולהגביה את האזור מבחינת

גובה המבנים.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

ברור.

<יהונתן יסעור:>

היינו שמחים להתחיל את התכנון יחד עם

רשות שדות התעופה. משום מה, הם לא משתפים

פעולה בעניין הזה. אנחנו נשמח מייד

להתחיל את התכנון של המתחם הזה.

בנושא של פינוי השדה אי-אפשר לבוא

ולהיתלות באילן גבוה, שאין חלופה. אז לא

יהיה בית-ספר. שלושה בתי-ספר שפועלים

בהרצלייה יתפזרו בין שדות התעופה האחרים,

ולאו דווקא צריך למקד את זה לדעתי בשדה

כזה או אחר.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

תודה רבה.

<יהונתן יסעור:>

לכן, אנחנו עומדים על כך שהשדה יפונה ב-15

באפריל, כמו שזה הובטח.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אני מודה לך. מהנדס העיר, אתה רוצה להוסיף

משהו?

<מייק סקה:>

רק את הערת הביניים שקראתי, זה הכול.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

תודה רבה, קיבלנו.

<אלון גלרט:>

רק הערה קטנה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אדוני זה היועץ המשפטי אלון גלרט,

כמדומני? את מי אדוני מייצג?

<אלון גלרט:>

עורך-דין אלון גלרט, מייצג את משתמשי שדה

התעופה בהרצלייה. יש הרבה נימוקים והרבה

סיבות מדוע לא צריך לסגור את שדה התעופה,

אורי אביב יציג אותם, רק הערה משפטית. לי

לפחות לא ידוע על פסק-דין שמורה על סגירת

שדה התעופה בהרצלייה. יש אולי הודעה

שמסתמכת על החלטת המועצה הארצית, כשגם

המועצה הארצית, שקבעה שבאפריל 2015 הוא

ייסגר, היא קבעה שהמועצה הארצית תהיה

רשאית להאריך את התקופה מעת לעת, את תקופת

הסגירה.

לכן, האמירה לגבי אפריל 2015, היא עדיין

כפופה להחלטת המועצה הארצית. צריך פשוט

לתקן את זה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

מר גלרט, כמו שאתה יודע, אני מאוד מכבד

יועצים משפטיים, אבל לכל יועץ משפטי יש

counterpart שנותן עצה אחרת. אולי נשמע את מלי

סיטון, את היועצת המשפטית של משרד

התחבורה, בבקשה.

<מלי סיטון:>

אכן, כמו שציין עורך-דין גלרט, המועד

שנקבע הוא מול התמ"א והוא נמסר בהודעה

שמסרה המדינה אגב הליך משפטי שהתנהל לגבי

פינוי הרצלייה, והוא תלוי-תמ"א, שזאת

הודעת המדינה על פינוי, בלי מציאת חלופה.

<איילת שקד:>

לא הבנתי.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

מרוב עורכי-דין - בסופו של דבר, המדינה

אמרה צריך לפנות.

<מלי סיטון:>

נכון. ולא תלתה את הפינוי הזה בחלופה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

ולא תלתה את זה בשום תנאי.

<מלי סיטון:>

נכון.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

ולכן את חולקת על דעתו של עורך-דין גלרט.

<מלי סיטון:>

לא לא, אנחנו אומרים אותו דבר.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אותו דבר. אלא?

<מלי סיטון:>

אני חושבת שעורך-דין גלרט ניסה רק לתקן

ולומר על דברים שנאמרו קודם, שיש החלטה

שיפוטית. אין החלטה שיפוטית, יש הודעת

מדינה במסגרת הליך משפטי, שנמסרה

לבית-המשפט, על תאריך הפינוי הזה.

<אלון גלרט:>

שתלויה במועצה הארצית, שרשאית להאריך.

<איילת שקד:>

המדינה רשאית להאריך את זה?

<אלון גלרט:>

המועצה הארצית.

<מלי סיטון:>

המועצה הארצית, במסגרת התמ"א.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

יפה. עכשיו אני מעביר את השאלה לשר

התחבורה. בסופו של דבר שמענו, יש פרויקט

שרוצים להתחיל לבנות, משהו עוצר את

הסיפור. איך אפשר לקדם את זה?

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

אני, כמדיניות, תומך בהעתקת שדה התעופה.

אני גם מכבד ומבין את הטייסים ואת

המשתמשים, שרוצים באופן לגיטימי להמשיך

להשתמש בשדה. במאזן הכולל, אני מבחינתי

קבעתי את המדיניות – ביקרתי בעיריית

הרצלייה, פגשתי את ראשי הרשויות, ישבנו

לדיונים במשרד, וקיבלנו את ההחלטה.

העניין המשפטי כמובן מתנופף מעל כולנו,

מתנוסס מעל כל הדבר הזה. כרגע, גם כשהייתה

החלטה על פינוי שדה דב, במסגרת ההחלטה

הזאת יש החלטה שקודם כול הטלתי על יעקב

גנות לאתר אתר לטיסה למטוסים הקלים –

יכול להיות שהוא יבדוק את מגידו, יכול

להיות שהוא יבדוק דברים אחרים.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

באיזה לוח זמנים?

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

ופינוי שדה דב, נאמר במפורש שיתוקצב

התכנון להקמת השדה, עוד לא דיברו על

הבנייה עצמה, וזה הגיוני שמהפינוי הזה

בסופו של דבר גם יהיו משאבים, או מפינוי

הרצלייה, לטובת רשות שדות התעופה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

מה לוח זמנים שנתת למר גנות?

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

מבחינתנו, ניסינו לקדם ולבחון את נושא

עין שמר, שעליו החליטה כבר או המליצה

הממשלה הקודמת. כאן גם חיל האוויר ומשרד

הביטחון לא נתנו אישור. היו הרבה מאוד

מגעים, עוד לא הגענו לראש המועצה. אנחנו

מולם לא הצלחנו – היו דיונים בעל-פה, היו

שיחות – אולי גיורא, שהוא הסמכות

המקצועית בעניין, יסביר. הגיע למגעים,

הגיע אפילו להבנות בעל-פה, זה לא הגיע

להחלטה. ניסו, אני יודע, אפילו באזור שדה

תימן – כי מדברים רק על המרכז – אבל

אפילו באזור היותר דרומי לא נתנו

פתרונות, חיל האוויר.

השמים באופן טבעי הם משאב מוגבל מבחינת

חיל האוויר. אנחנו גם – בוא נאמר את זה

ברצינות ונתייחס ברצינות לכמות האיומים,

כל יום יש איזו סכנה לגלשן, לטיסן, למזל"ט

– כל הדברים האלה מאוד מורכבים כאן,

המדינה היא לא גדולה. אנחנו מבינים גם את

האחריות שמוטלת עליהם. יחד עם זאת, חייבים

לפתח תעופה אזרחית, חייבים לאפשר ולמצוא

פתרונות.

צריכים להחליט על אתר שבו יוקם השדה

לתעופה קלה.

<רוברט אילטוב:>

כבוד השר, אנחנו עכשיו רואים שהולכים

להיסגר שני שדות תעופה במרכז הארץ, ללא

שום אלטרנטיבה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

כן. שדה דב והרצלייה.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

ללא פתרון לתעופה הקלה. למסחרית זה יהיה

בנתב"ג.

<יעקב גנות:>

לא. סליחה, שדה דב קיבל פתרון.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

אולי תפרט, יעקב.

<יעקב גנות:>

מבחינת שדה דב מצאנו – לא פתרון – ניתן

פתרון הולם לגבי התעופה הסילונית, התעופה

המסחרית. לגבי התעופה הקלה - -

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

תסביר איפה.

<יעקב גנות:>

- - הפתרון הוא על-ידי העברת בח"א 27 והקמת

התשתיות התעופתיות על שטח שהוא מועבר

אלינו בימים אלה.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

בנתב"ג.

<יעקב גנות:>

בנתב"ג.

<איילת שקד:>

לגבי הרצלייה?

<יעקב גנות:>

לגבי התעופה הקלה, אותם כ-20 כלים - - -

<קריאה:>

- - -

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

זה ככה מתוכנן.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

רבותי, אחד-אחד. מר גנות, הבנו את הנושא

הזה.

<איילת שקד:>

לגבי התעופה הקלה?

<יעקב גנות:>

לגבי התעופה הקלה מדובר בפחות מ-20 כלים

קלים. הפתרון הוא בחיפה, מחניים –

תוקצבנו, ואין בעיות.

<איילת שקד:>

אז הבעיה היא רק עם הרצלייה?

<יעקב גנות:>

הבעיה היא הרצלייה, אני הדגשתי –

הרצלייה.

<איילת שקד:>

יש לי שאלה לשר. בעקבות מה שאמרה היועצת

המשפטית, שבעצם אין פסק-דין חלוט שצריך

באמת לפנות אלא שזה כן תלוי - - -

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

יש הודעת מדינה.

<איילת שקד:>

כן, אבל שכן בידי המדינה להאריך את

הפינוי. האם התוכנית שלכם היא לא לפנות עד

שתהיה אלטרנטיבה?

<קריאה:>

לא.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

בואו נשמע, אני לא יודע.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

לפני שאני נותן לגיורא רום, אני רוצה עוד

שתי תשומות לתשובה של גיורא.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

ניתן גם להשיב לאיילת.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

הוא יתייחס לזה גם כן. אני מבקש מאורי

אביב, אגודת התעופה הכללית, בקצרה את

העמדה, ומגבי טפר, מנכ"ל ארקיע, לאור

הנקודה שאמרנו, תהיה הסבה של טיסות ארקיע

לנתב"ג. ומילה אחת, אבל בקצרה, לפני שאלוף

במיל. רום מדבר, מאל"מ ג', ראש מחלקת תואר

בחיל אוויר, שיסביר בטח מדוע חיל האוויר

מוכן עכשיו לתמוך בהחלטה.

אני מבקש קודם כול מאורי אביב בקצרה.

בבקשה, אורי.

<אורי אביב:>

התעופה הקלה היא תעופה כללית - מטוסי

כיבוי אש, פינוי בהיטס, צילום אווירי,

טיסות סיור עבור משרד הפנים והכשרת

טייסים לחברות התעופה הסדירות. לראות את

התעופה הקלה הזו כאילו היא רק איזשהו

שעשוע של עשירים זה פשוט זרייה - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

מישהו אמר שזה שעשוע של עשירים? עד עכשיו

לא שמעתי.

<אורי אביב:>

לא. רוב האנשים שלומדים טיסה או שהם

הולכים להיות עורכי-דין, רופאים, או

טייסים. הם לומדים את זה בגיל צעיר, הם

מגייסים שקל לשקל, וזה מקצוע.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אני רק אומר לך שאף אחד כאן לא השתמש, אני

לא שמעתי – לא מהשר ולא מאף אחד – שעשוע

של עשירים.

<גיורא רום:>

אבל זה היה ביסוד השכנוע מירב השנים למה

הרצלייה הוא מוצר פגום.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

הבנתי.

<גיורא רום:>

זה היה רצף של עשר שנים של הצגת עובדות לא

מדויקות – אני מחפש את המלים הכי

קורקטיות – על-ידי עיריית הרצלייה בשביל

להציג את שדה תעופה הרצלייה כמפגע, הצגה

שגויה לחלוטין.

<יהונתן יסעור:>

אבל כל השירותים האלה יכולים להינתן גם

משדה אחר.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אורי, בבקשה.

<אורי אביב:>

80% מהפעילות של הכשרת טייסים והתעופה

הכללית בכלל מבוצעים בשדה התעופה

הרצלייה, זאת אומרת, למעשה, כפי שאמר

יושב-ראש רשות שדות התעופה, לסגור את השדה

הזה מבלי למצוא לו פתרון, או כפי שהתבטא

השר בצדק בזמנו, שהמטוסים הקלים יישארו

כנראה באוויר, הדבר הזה ייצור חיסול של - -

-

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

ולכן צריך פתרון.

<אורי אביב:>

כן. הוא ייצור חיסול של האפשרות להכשיר

טייסים במדינת ישראל, כי אף אחד לא ייסע

למחניים.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

איזה פתרון אתה היית מציע? אם היית מקבל

עכשיו את הכובע של השר או של גיורא, מה

היית מציע?

<אורי אביב:>

בהחלט. עין שמר היא החלופה להרצלייה,

והרצלייה היא החלופה לעין שמר. זאת אומרת

שאם פתרון לא נמצא, יש לעשות את מה שנעשה

כל השנים – אגב, בשביל זה הוקמה גם רשות

שדות התעופה ב-1977, כדי להגן על שדות

התעופה שלנו. יש חוק שמגן על הדבר הזה,

וצריך לדעתי משרד התחבורה לפנות אל

הגורמים – מינהל התכנון, מועצה ארצית

לתכנון ובנייה – ולבקש בשלב הראשון

להאריך את המועד מפני שאין חלופה, ובשלב

השני לטפל מול משרד הביטחון בחלופה של

עין שמר. משרד הביטחון – יושב כאן הסמנכ"ל

ואני חושב שהוא יוכל להתייחס לזה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אורי, תודה רבה. אמרת דברים ברורים. גדי

טפר, הכול בסדר עם ארקיע?

<גדי טפר:>

קודם כול, תודה על זכות הדיבור. אני רוצה

לתאר בקצרה מה הפעילות של שדה דב. ארקיע

מטיסה כחצי מיליון נוסעים משדה דב - 400,000

אזרחים, כ-100,000 חיילים משדה דב – יש כ-50

המראות ונחיתות ביום סביב הפרויקט הזה.

התיאור שנתב"ג יוכל להכיל את הפעילות

הזאת, כרגע הוא לא יכול להכיל אותה. יש

בשעות הבוקר, מ-6:00 בבוקר ועד 8:00 בבוקר, 14

המראות ונחיתות של מטוסי ארקיע, רק ארקיע

בפעילות הזאת, ונתב"ג לא יוכל להכיל אותה.

אין האנגרים, אין תשתיות, אנחנו שנים

רודפים אחרי הדבר הזה – לקבל זכויות

להאנגרים בנתב"ג.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

לכן, גדי, לאור העובדה הזאת ולאור התוכנית

הקיימת, מה יקרה לארקיע?

<גדי טפר:>

רוב הפעילות התעופתית – גם המטוסים

שארקיע מפעילה וישראייר מפעילה, מנכ"ל

ישראייר לא נמצא פה - - -

<קריאה:>

נמצא.

<גדי טפר:>

סליחה. אני אייצג את כלל התעופה לרגע.

<דוד צור:>

אבל בח"א 27, על כל ההאנגרים שלו, על כל

המתחם שלו, לא יכול להכיל את ארקיע ואת

ישראייר?

<יעקב גנות:>

זה התכנון. בשביל זה קיבלנו את כל הקרקע.

<גדי טפר:>

ארקיע מבקשת בארבע-חמש שנים האחרונות

הצעה להאנגר, ולא קיבלנו עד לרגע זה. כרגע

אין זכויות. יש זכות להאנגר אחד בנתב"ג,

וגם זה לא הוקצה בארבע שנים האחרונות.

<קריאה:>

אבל אומר לך פה - - -

<גדי טפר:>

שש שנים, מתוך סיבות תשתיתיות.

<קריאה:>

אין שם תשתיות כאלה.

<אורי אביב:>

רק להוסיף. המטוסים שטסים משדה דב לא

מתאימים לטוס מנתב"ג. ה-ATR-ים ייצאו

מהפעילות, למעשה התעופה הפנים-ארצית, שדה

חיפה יתבטל. שדה חיפה, בגלל אורך המסלול

שלו פועלים רק ATR-ים, ושדה חיפה וראש פינה

למעשה יהיו נטולי פעילות, זה למעשה לייתר

את התעופה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

גדי, בוא תמקד.

<גדי טפר:>

תושבי אילת טסים רק לשדה דב, הם לא טסים

לנתב"ג. המרחק מנתב"ג למרכז תל-אביב מוסיף

להם שעה וחצי הלוך וחזור, כך שהשדה הזה לא

יוכל לתת את המענה הנכון.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

רק שאלה, הבנו אותך. יש שיווי משקל נוכחי.

מתקבלת ההחלטה שכרגע דיבר עליה מר גנות.

לאור זה, בשיווי המשקל החדש, תאר לי מה

יקרה לטיסות של ארקיע, לטיסות האלה.

<גדי טפר:>

הטיסות יירדו בין 40% ל-50%, נפח הפעילות.

אנחנו ערים לפסיקה של בית-המשפט. מה

שאנחנו מבקשים לבחון זה חלופות נוספות.

יש חלופות של חיים בצוותא, השארת המסלול

הקיים כמו שהוא, הוספה של מסלול. הרי

המסלול קיים בקו ה-300 מטרים מהים, אזור שלא

יבנו בו. השארת המסלול הזה בקו ה-300 מטרים

מהים, הוספת טרמינל, העתקה שלו לאזור

רידינג, שזה אזור שגם בו לא יבנו מבני

מגורים, ושימוש בתשתיות כמעט בלי פגיעה

משמעותית באזור.

יש לדבר הזה תמיכה גם של ראשי הערים, גם של

ראש העיר המקומי. אני חושב שברת"א מוכנים

לבחון את הדבר הזה. אני אשמח שמשרד

התחבורה יבחן את הסוגיה הזאת ונראה אם

אפשר לחיות בחיים בצוותא.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

מצוין. תודה רבה. מר סירקיס, אתה מאמץ את

מה שאמר מר טפר?

<אורי סירקיס:>

אל"ף, מאמץ, שותף להערכות שלו, רק רוצה

להוסיף שני היבטים נוספים. האחד, מטוסי

ה-ATR משמשים אותנו גם בטיסות ברשת

האזורית, במטוסים קלסיים לרשת האזורית.

ברגע שנפעל רק מנתב"ג, בעצם לא תהיה לזה

זכות קיום, ולפיכך זה יפגע גם במערכות

נוספות שקשורות בפעילות שלנו לאיים –

לקפריסין, לטורקיה בבוא היום, וכולי. הדבר

הנוסף זה הפגיעה הכלכלית.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

מה ההמלצה שלך לאור הכיוון?

<אורי סירקיס:>

מצטרף להמלצתו של גדי. אני רק רוצה להסב

את תשומת לבכם לפגיעה הכלכלית. שדה דב הוא

שדה שהוא שדה פרימיום, הלקוח מוכן לשלם שם

יותר, ובצדק, חוסכים לו זמן נסיעה לנתב"ג,

חוסכים לו חנייה, אילת וכו'.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

הוא הסביר את זה, כן.

<אורי סירקיס:>

המשמעות במונחים של ישראייר, לישראייר יש

סדר גודל של 200,000 נוסעים – גדי דיבר על

400,000 נוסעים – יש פה סדר גודל של 600,000

נוסעים עם פער של קרוב ל-50 שקלים לנוסע,

תחשבו את הפסד ההכנסה הזה לחברות ארקיע

וישראייר, תצרפו לזה את הסכם השמים

הפתוחים, ותראו אנה אנו באים.

<יעקב גנות:>

מה הקשר?

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

יעקב, אתה לא בזכות דיבור.

<יעקב גנות:>

סליחה. שתקתי. אני מתנצל.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

תודה רבה. הנקודה ברורה. אני מבקש ממייק

סקה, מהנדס העיר הרצלייה, רצית להוסיף עוד

מילה, בבקשה.

<מייק סקה:>

קודם כול, מתנצל על ההתפרצות הקודמת.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

ההתנצלות התקבלה.

<מייק סקה:>

יופי. אנחנו באנו עם פתרון ביניים לפני

כשנה לרשות שדות התעופה. באנו אליהם

והצגנו את כפר שמריהו, הרצלייה ורעננה,

מתוך הבנה ש-15,000 יחידות הדיור שאנחנו

רוצים להקים שם הן אינטרס לאומי.

<רוברט אילטוב:>

זה יוריד את עלויות הדיור בהרצלייה?

<מייק סקה:>

אני מסיים עוד דקה ותוכל לשאול. רק לפני

מספר שבועות הודיעה מנהלת מינהל התכנון

שבמקום הזה מתכננים להקים 15,000 יחידות

דיור.

סך הכול ביקשנו את הדבר הבא – תהיו

שותפים לתכנון שאנחנו יוזמים. אני שנה

מחכה לאישור של רשות שדות התעופה להיות

שותפים. מינהל מקרקעי ישראל אתנו, שלוש

הרשויות אתנו, בעלי קרקעות אתנו, ואנחנו

מובילים תוכנית.

יהיה חבל שאני אתחיל תוכנית על 15,000

יחידות דיור, כשרשות שדות התעופה תתנגד

לה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

במיוחד שבעיית הדיור היא בעיה חשובה.

<מייק סקה:>

לכן, בקשתי היחידה היא שרשות שדות התעופה

תסכים באופן מיידי להתחיל תכנון שייקח

כמה שנים. אנחנו יודעים את תהליכי התכנון.

התכנון הזה ייקח שנתיים-שלוש, יש מספיק

זמן לרשות שדות התעופה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

תעביר לנו את זה. תודה רבה. אל"מ ג' ואחרי

זה אילן שדה, וגיורא עכשיו ייתן לכם את כל

התשובות וכל הפתרונות.

<אל"מ ג':>

אני מבין שהדיון בשידור, אז הייתי צריך

להיות אל"מ ג'. קודם כול, חיל האוויר מבצע

בחינות מקצועיות, וביושרה. דבר שני, חיל

האוויר מבצע את משימותיו וייעודו, וזה

להגן על כולנו.

אנחנו מציגים משמעויות ולא התנגדויות,

בכלל הנושאים שעלו כאן. מעולם לא הצגנו

התנגדויות, הצגנו מה המשמעויות הכרוכות

אם תילקחנה החלטות כאלה ואחרות.

לגבי שדה דב - בהעתקת הפעילות הצבאית

המבוצעת כיום בשדה דב ייווצר פער מבצעי.

הפער המבצעי הזה, צריך לגשר עליו. אין פה

התנגדות, יש פה אמירה שאנחנו צריכים לגשר

על הפער המבצעי. אין רציונל שכתוצאה

מהעתקת הבסיס עכשיו, מדינת ישראל וצה"ל

ייתנו פחות ביטחון. זו האמירה.

<דוד צור:>

לא הבנתי את זה. פחות, אמרת?

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אני חושב שמה שאמר אל"מ ג' – והוא צודק, זה

בשידור – הוא אמר כך. אנחנו בעד שמירת רמת

ביטחון קבועה – הרי אי-אפשר להגיד

מקסימלית; קבועה – ולכן, מכיוון שאנחנו

נעשה פה שינוי, אנחנו רוצים שיהיה פיצוי

מתאים בהגנה במרחב. הבנו.

<אל"מ ג':>

בעין שמר.

<דוד צור:>

אבל הוא אמר שיהיה פחות ביטחון?

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

לא לא.

<לאה ורון:>

ההיפך.

<אל"מ ג':>

אמרתי שאנחנו יודעים להציג, ומערכת

הביטחון כבר הציגה, אנחנו מציגים את

המשמעויות הכרוכות כתוצאה מפינוי

הפעילות הצבאית בשדה דב.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אמרת את זה בזהירות המתבקשת.

<אל"מ ג':>

לגבי עין שמר. גם בעין שמר – ואתם מכירים

את הפעילות הצבאית הקיימת בעין שמר,

פעילות אסטרטגית – אנחנו לא מתנגדים

לאפשרות להעתקת פעילות, זאת אומרת להעברת

שדה תעופה אזרחי. מה שכן כרוך, זה כרוך

בהעתקת כלל הפעילות המבוצעת כיום שם.

אנחנו הצגנו בעבר ארבע חלופות

טרום-ראשוניות של הנושא הזה, וניתן

להתקדם בנושא, אבל זה כרוך במשמעויות.

החיים בצוותא שם – זה הוצג גם לאלוף

גיורא רום – לא ניתן לחיות בצוותא עם

הפעילות האזרחית והפעילות הצבאית,

כתוצאה מסיבות רבות – גם בטיחות הטיסה,

גם בטיחות החימוש, גם השפעה על יכולת

ההפעלה המבצעית. לא ניתן להפעיל שם את

הדברים כאשר נעה פעילות אזרחית מעליך,

ועוד סיבות אחרות.

ולכן, גם כאן, אנחנו לא מתנגדים. אנחנו

מציגים משמעויות.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אתה יודע, לפעמים, אני זוכר בדיונים –

ובטח השר כץ זוכר – יש אנשים שמציגים

משמעויות, שזה הופך לפעמים לווטו. זה קרה

הרבה פעמים עם שרי הביטחון, גם כשאני

הייתי שר בממשלת ישראל. לכן, הבנו את

המשמעות, אבל ניתן גם לאלוף במיל. גיורא

רום להתייחס.

<רוברט אילטוב:>

המשמעות שהוא אמר זה אולטימטום.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

לא. אל"מ ג' אמר את דברו בצורה ברורה, בשם

המערכת. אילן שדה, ראש המועצה, מה יש לך

לומר למען עין שמר?

<אילן שדה:>

כבוד היושב-ראש, כבוד השר, לא יהיה בעין

שמר. אל"מ ג', הורידו אותי לבור – וואלה,

אני הגנרל הגדול – להסביר לי מדוע הדבר

האסטרטגי הקיים אצלנו, שנאבקנו נגדו חמש

שנים, צריך להיות במקום הזה ולא בשום

מקום. הסתובבתי עם שרים כאלה ואחרים.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

רגע. איפה צריך להיות?

<אילן שדה:>

בעין שמר.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

צריך.

<אילן שדה:>

האסטרטגי הזה, שלא יכול לחיות עם אזרחי.

מפקד חיל האוויר דאז, דן חלוץ, שהפך להיות

רמטכ"ל, והמנכ"ל עמוס ירון בזמנו, הסבירו

לי שאם זה יהיה, לא יעבור פה ולא יהיה מה

שאתה אומר, שדה אזרחי.

אבל הסבירו לי למה המקום הזה צריך להיות,

ואנחנו נאבקנו חמש שנים נגד כל מיני

דברים שעלולים לפגוע באזרחים שלנו.

ובסוף, ביצעו משהו ויש מתווה הפעלה וכל

מיני דברים שאני לא אכנס אליהם. הגענו

להסכמות. אבל, זה צריך להיות במקום הזה, זה

לא יכול לעבור.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אז לכן, אילן, תאמר את עמדתך שלך.

<אילן שדה:>

אז לכן, אל"ף, זה לא יכול. בי"ת, היה כבר

דיון בוועדת הפנים.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

מה המלצתך?

<אילן שדה:>

דיון בוועדת הפנים, ואנחנו טענו בוועדת

הפנים – והופיע ראש העיר הרצלייה, בן

הקיבוץ שלי, אנחנו מאותו הכפר, מה שנקרא,

שנינו, גדלנו באותם מקום; כן, ככה זה היום.

<קריאה:>

איזה קיבוץ?

<אילן שדה:>

קיבוץ מענית, שנינו נולדנו שם – אני

עדיין חי, הוא בהרצלייה. הוא הופיע מטעם

העירייה, ואנחנו אמרנו: כן, זה נדל"ן,

הולכים לנדל"ן. הם אמרו: מה פתאום נדל"ן? זה

לא נדל"ן, אתם סתם טוענים שזה נדל"ן, ובגלל

זה מעבירים.

היום חסר דיור, אז וואלה, הנה, נמצא פתרון

לדיור. כל פעם הטענות משתנות, לכו

לפרוטוקול של הדיון בוועדת הפנים– יש לי

אותו – אז הם אמרו, זה בכלל מתוכנן לפארק.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אתה מסכם.

<אילן שדה:>

לכן, מעבירים. זה כבר לא 48'. סמוך לאותו

בסיס יש מושב - גרים ממש, הבתים שלו –

מאור, כבוד השר מכיר. מאור, ויישובים

נוספים. יש שם בית-חולים לבריאות הנפש, זה

כבר לא הבסיס הבריטי.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

לכן, אתה אומר זה לא רלוונטי.

<אילן שדה:>

יש שם הוסטל לניצולי שואה, פגועי-נפש. הם

צריכים לחיות צמוד לשדה תעופה אזרחי, שכל

הזמן עושים סיבובים? אני הייתי בהרצלייה,

שמעתי את הרעשים שיש שם. זה לא יכול

להיכנס למקום הזה – לא בגלל הבסיס ולא

בגלל האזרחים שחיים שם. אין לזה קיימוּת.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

מה שאתה אומר כרגע, שמצד אחד, רוצים לפנות

את הרצלייה, אבל אין פתרון כי עין שמר זה

לא הפתרון.

<אילן שדה:>

אני לא אומר שאין פתרון, רק לא בעין שמר.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

לא בעין שמר. גיורא, הרמנו לך להנחתות את

הכול. אתה גם היית טייס מפואר, גם ניהלת

מערכות. מה אתה יכול לומר לנו?

<גיורא רום:>

קודם כול, אני אתייחס עכשיו לסדרה של

נושאים, אבל אני אתייחס – שזה יהיה ברור

– בכובע של מנהל רשות התעופה האזרחית,

החוק מחייב אותי לעשות את זה.

אני אתחיל קודם כול בשדות הבין-לאומיים.

התעופה המודרנית נותנת משקל עצום לשילוב

שבין שדות תעופה ונושאי סביבה, ויש שני

נושאים שמונחים כיום על שולחני שאני צריך

להכריע בהם בזמן הקרוב. אחד, זה מתאר

ההפעלה של המסלול החדש שייפתח, שיכניס את

המטוסים מצפון, מכיוון ראש העין, דרך

יישובים כמו בארות יצחק ומזור – יש לזה

משמעויות של סביבה – ואני אצטרך להחליט,

ככל שאני יכול, מה מתאר ההפעלה ביממה או

בשבוע של המסלול הזה.

הדבר השני, עם סיום שיפוץ המסלולים אני

אצטרך להמליץ לשר מה יהיה מתאר השימוש

בלילה בנתב"ג – מתי יטוסו, מתי לא יטוסו –

זה דבר שמייצר קונפליקט מובנה שקיים בכל

העולם, לא רק בישראל, פן בעלי העניין –

שזה כל התעופה המסחרית והאזרחים - ואחד

הדברים שרגולטור עושה כיום נקרא ניהול

הרעש, או במילה אחרת, איך אתה מחלק את הרעש

בצורה יותר, נקרא לזה, שוויונית. אז קודם

כול, רציתי שתדעו שזה מה שקורה בנתב"ג.

עלה פה הנושא של משלים לנתב"ג. לפי דעתי,

אנחנו נמצאים כבר בפיגור, ומשני טעמים.

האחד, משלים לנתב"ג הוא אחת הדרכים של

המדינה להסיט חבילת רעש לא מבוטלת מהמרכז

למקום אחר. לא שאי-אפשר לחיות עם רעשים

כאלה, אנחנו חיים במרכז, אני גר קרוב מאוד

לשדה התעופה, אבל זו חלוקה אחרת ברמה

הלאומית.

הדבר השני הוא נושא הסכם השמים הפתוחים.

היכולת להביא את השמים הפתוחים לידי

ביטוי, כאשר יש שני שדות תעופה שמתחרים זה

בזה, כשהשני מופעל באופן פרטי וברמות

מחיר אחרות, היא קריטית בשביל לייצר

תנועה לישראל. ולכן הנושא של משלים

לנתב"ג, היושב-ראש, הוא חיוני, נמצא

בפיגור, ואני חושב שצריך לדון בזה בהקדם.

אני לא יודע איזו החלטה הממשלה תיקח – אם

נבטים או רמת דוד – לפי דעתי אלו שתי

החלופות היחידות הריאליות.

לא הספקתי לעדכן את השר, אני בדקתי את

הנושא של חיפה, להאריך את המסלול לים. כל

הסוגיה של שדה תעופה בחיפה היא לא אפשרית.

אי-אפשר לבוא לנחיתה מעל בתי זיקוק, ויש

עוד הרבה סיבות. חיפה – במקומו הנוכחי –

הוא בכלל לא אופציה.

יש פה עוד דבר אחד – אני מזכיר בשביל

הפרוטוקול. אני קודם כול מתפעל מזה שזו

הפעם הראשונה שאני בא לדיון, ולא קם מישהו

ומציע לעשות אי בים, אז אני שמח.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

רגע, רגע.

<רוברט אילטוב:>

הדיון עוד לא נגמר.

<גיורא רום:>

אני שמח. אני לא נגד אי בים, קונספטואלית,

אבל צריך להבין שאי בים הוא על סרגל זמנים

שונה לחלוטין.

<רוברט אילטוב:>

תגיד לי, זה מעל המים או מתחת למים?

<גיורא רום:>

ואת ההחלטות בנושאים שאנחנו דיברנו

עליהם פה בשעה האחרונה צריכים לקבל

עכשיו. אי בים זה סיפור אחר. עכשיו אני

רוצה להגיד משהו על התעופה הפנים-ארצית.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

אגב, עוד יהיה אי בים, אבל לא בטווח של

הקמת השדה המשלים.

<גיורא רום:>

אני רוצה להגיד משהו על התעופה הכללית.

המשמעויות של סגירת שדה דב והרצלייה

לתעופה הכללית הפנים-ארצית הן קטלניות.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

לגבי נבטים, הלוא אתה – גם בדיונים

הקודמים – אתה כמובן דיברת, עם ניסיונך

הגדול בחיל האוויר, שאפשר לפתור את כל

הבעיות של המערכת. אכן כן.

<גיורא רום:>

לא, אני מעולם לא אמרתי את זה. להיפך. אני

גם, לא רק שאמרתי, גם כתבתי והצגתי את

המורכבות. כשמקימים שדה תעופה, בניגוד

להמון תשתיות אחרות, יש לו חלק קרקעי ויש

לו חלק אווירי. אין את זה לא ברכבת, אין את

זה לא בכבישים, יש בשדה תעופה נפח אוויר

עצום שאתה צריך להעמיד לרשות היכולת

לבוא, לנחות, להמריא, ללכת סביב אם אתה

מפספס נחיתה.

ואני לא נקטתי עמדה, אני רק אמרתי שצריך

לבחון אם אפשר להכניס את קוביית האוויר

הענקית הזאת בדרום הארץ. אנחנו המלצנו

למנכ"ל משרד ראש הממשלה איך לבדוק את

העניין הזה ואנחנו מנסים לקדם את זה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אנשים אחרים, מאלה שנפגשתי בעבר, אמרו

שאפשר למצוא לזה פתרון.

<גיורא רום:>

אני אוהב שכותבים, אני לא אוהב שמדברים.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אוקיי. אז מי מכין את הדוח הזה עכשיו?

<גיורא רום:>

את הדוח הזה בינתיים לא מכינים. אנחנו

הצענו למנכ"ל משרד ראש הממשלה, והוא כיבד

את זה, לקחת חברת ייעוץ אמריקנית.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

עמדת המשרד היא בעד נבטים.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

r

t

¤

¦

¨

ª

¬

º

¼

¾

À

.

P

`

t

v

¦

¨

ª

Â

2

摧⃶ƒ᐀À

Â

0

2

4

F

H

J

L

È

Ê

Ì

Þ

à

â

ä

nH

tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

nH

tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

h

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

h@

h@

h@

h@

Œ

Ž

¶

¸

Þ

à

ð

ò

-

H

J

nH

tH

nH

o(tH

h@

h@

h@

h@

Š

Œ

º

¼

Ü

Þ

ô

ö

-

L

N

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

tH

摧⒢5ሀאני יודע, זה ברור לי, אבל את הנושא

הזה אני שמעתי בכנסת הקודמת.

<יעקב גנות:>

תשמע גם בכנסת הבאה.

<גיורא רום:>

משרד התחבורה ומשרד הביטחון לא הצליחו

לחבר - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

יש כאן הערה של מר גנות, שזה כנראה בכנסת

הבאה. פה מישהו צריך להחליט – זה החלטה של

הממשלה או שר הביטחון.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

אז אמרתי – בחודשים הקרובים חייבים לקבל

החלטה.

<גיורא רום:>

מאה אחוז. אז צריך לבחון את העניין הזה.

לפי דעתי יש עוד המון פרמטרים לבחון

לפיהם את נבטים, ולפי דעתי את רמת דוד

כשדה של שימוש כפול.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

הרצלייה ושדה דב. סליחה שהפרעתי.

<גיורא רום:>

עכשיו לגבי התעופה הכללית. אני חושב

שסגירה של שני השדות האלה היא מכה קשה

מאוד לתעופה הכללית. שני השדות האלה

מחזיקים – אני עוזב לרגע את מטוסי ה-ATR,

אני תיכף אחזור אליהם – מחזיקים קרוב ל-130

מטוסים קלים, עם מגוון רחב מאוד של

שימושים, גם מסחריים וגם בתי-ספר. היום,

אחוז גדול יותר ויותר של טייסים צומח

מהתעופה האזרחית, אבל יש המון שימושים

מסחריים – הורדת גשם, חברות מסוקים

שנותנות שירותי מסוקים לאנשים שהם באזור

המרכז, בעיקר אח"מים שבאים. יש הרבה מאוד

שימושים שהם יכולים להיות באזור המרכז.

להגיד את המילה מחניים זה כמו לקחת

פיצרייה מהמדרחוב של בן-יהודה ולהעביר

אותה ליער בן-שמן, אני לא יודע לאן. אפשר

להגיד מחניים, אבל זה לא מחזיק מים. יש

בעיה במרכז.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

זה חרוז יפה, שמעתם? מחניים לא מחזיק מים.

<גיורא רום:>

ולכן, הסגירה של שני השדות – אני גם חושב

אישית, אבל אולי זה כבר פוסט-מורטם במידה

מסוימת – הסגירה היא מסיבות שאני לא מקבל

אותן. אני בקריאת ביניים אמרתי קודם –

אני לא עוסק בנושא של 15,000 יחידות דיור,

אני לא אחראי על תכנון הדיור במדינה. אני

יכול להגיד לך שהדרך שבה הנושא מדוע

הרצלייה לא צריך להיות שם, הוצג באופן

רצוף על-ידי עיריית הרצלייה, היא בצורה –

תביא לי מילון – צורה לא מדויקת, אם אתה

מבין איזו מילה הייתי רוצה להגיד אם לא

הייתי יושב בבניין הזה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

גיורא, אתה תמיד היית עדין בלשונך. זה מה

שלמדת מהצבא.

<גיורא רום:>

עדין, אני יודע, אמרו לי את זה. חוזרים

ואומרים לי את זה. אז זה הנושא של הרצלייה.

<יהונתן יסעור:>

לא, אני מבקש לשמוע בדיוק לפי איזה צורה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

מר יסעור, אתה - - -

<יהונתן יסעור:>

תהיה פרלמנטרי, אבל תגיד את המילה. אם

אנחנו שיקרנו, אז תגיד ששיקרנו. אנחנו

אמרנו כל הזמן שהעיר לא יכולה להתפתח.

<גיורא רום:>

אני אענה לך. אתם הצגתם באופן רצוף הצגת

כזב של מצב הבטיחות בשדה התעופה הרצלייה,

הסתמכתם על מקורות שהם לא ברי-הסתמכות.

שאבתם את הנתונים שלכם - - -

<יהונתן יסעור:>

אתם לא שקופים באינפורמציה של תאונות

שקורות שם.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

מר יסעור.

<יהונתן יסעור:>

וכשמבקשים מידע, אז אתם לא מעבירים אותו.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

מר יסעור.

<גיורא רום:>

אני אומר לך את דעתי.

<יהונתן יסעור:>

זו דעתך, אז קודם כול תהיה שקוף, אחר כך

תגיד - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אני לא רוצה להוציא ראש עיר מהוועדה.

<גיורא רום:>

אני יכול להגיד לך את דעתי על הרצלייה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

מר רום ברשות דיבור. אם תרצה, אני אתן לך

גם להגיב, אבל אנא לא להפריע לו. גיורא,

בבקשה.

<גיורא רום:>

בקשר לשדה דב אני רוצה להגיד את הדבר הבא.

אני אישית סבור שכמעט כל המטרופולינים

הגדולים בעולם, יש להם שדה תעופה מקומי –

city London וכן הלאה. אני פשוט לא מאמין

שתל-אביב מוכנה לוותר על איזו אפשרות

לשדה תעופה, זה בדיוק המגמה ההפוכה בעולם.

זה דבר אחד.

אני לא מאמין לחלוטין שאפשר לשלב את

מטוסי הטורבו-פרופ בנתב"ג, והבעיה, חבר

הכנסת צור, היא לא ההאנגרים, איפה להחזיק

אותם. מטוסים הם לא בשביל להיות על הקרקע,

מטוסים הם בשביל לטוס, וכשאתה רוצה לעשות

את טיסות הבוקר לאילת ואתה רוצה להשתחל

ב-Rush Hour ההיסטרי של הטיסות לאירופה, אין

לך שום סיכוי להכניס מטוס של ישראייר או

ארקיע עד השעה 8:00 בבוקר.

<דוד צור:>

וכשהקרנפים היו צריכים לצאת משם?

<גיורא רום:>

מאיפה משם?

<דוד צור:>

מבח"א 27.

<קריאה:>

הם לא יצאו. הם לא הצליחו לצאת.

<גיורא רום:>

חבר הכנסת צור, אני אומר לך, גם אם יבנו

להם - - -

<אורי סירקיס:>

זה לא באותן תדירויות.

<דוד צור:>

אני שואל, אני לא אומר את זה בהתרסה.

<גדי טפר:>

מדברים על 50 המראות ונחיתות ליום. בבוקר

יש 14 המראות ונחיתות.

<גיורא רום:>

גדי, אל תעזור לי. כשאתה משלב מטוסי

טורבו-פרופ ברכבת של מטוסי סילון, הם

מייצרים עיכובי זמנים בגלל סוגיות של

"טורבולנס" וכן הלאה.

<יעקב גנות:>

זה נבחן כבר, זה נבחן ברשת.

<גיורא רום:>

זאת דעתי האישית. זאת אומרת, העתקה של ה-ATR

לנתב"ג היא ב"מצריך עיון".

<דוד צור:>

שאלה של הדיוט. האם פלמחים - - -

<גיורא רום:>

אני לא יודע, אני יכול להגיד לך מה דעתי על

שדה דב, ואני לא מכיר שיש פתרון למטוסים

הקלים שנמצאים בשדה דב.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

גיורא, ולכן?

<גיורא רום:>

אני רוצה להגיד עוד דבר על שדה דב. לי זה

נראה תמוה, חבר הכנסת ברוורמן, שהמערכת

האזרחית מתכוונת לפנות את שדה דב, בשעה

שהמערכת הצבאית לא חולמת לפנות את שדה דב.

<יעקב גנות:>

המערכת הצבאית חתומה על זה שהם עוברים.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

יעקב. יעקב.

<יעקב גנות:>

באמת.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

יעקב.

<יעקב גנות:>

סליחה. פעם שנייה, אני מתנצל.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

פעם שלישית, אתה יודע.

<דוד צור:>

אני חייב להגיד שזה רגע היסטורי. אני,

כפקוד של גנות, בחיים לא שמעתי אותו

מתנצל. שלוש פעמים בשידור חי בדיון, זה

הישג בלתי רגיל. רק בשביל זה היה כדאי

לבוא הבוקר.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

גיורא, בבקשה.

<גיורא רום:>

אני אומר לך שאם באמת שדה דב יפונה בדצמבר

2016, בינואר 2017 תוכל לראות שם טיסות בלתי

פוסקות צבאיות, תוכל לראות את זה גם

בינואר 2018, ומה שאנחנו רוצים להמליץ –

כשתיפול החלטה חלוטה סופית וכן הלאה,

להצמיד את הפינוי של החלק האזרחי לחלק

הצבאי, כי ממה נפשך. גם אם אתה מפנה את

הפגע הזה שנקרא התעופה האזרחית, אתה לא

יכול לבנות שום דבר כל זמן שחיל האוויר

מחזיק שם שתי טייסות, וכן הלאה וכן הלאה,

לא חשוב הפרטים.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

מה שאתה אומר עכשיו זה דיון מאוד מאוד

חשוב, באמת. המשמעות של זה, שאי-אפשר בעצם

לפנות את שדה דב.

אני, איך אומרים, חושב פשוט. מה שנאמר כאן

– ברגע שהתעופה הצבאית ממשיכה, ואנחנו לא

רואים פה את הפתרון לדברים האחרים - - -

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

ממשיכה עד 2018.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

עד 2018.

<גיורא רום:>

עד 2018. בסדר, אז ב-2018 גם תפנה התעופה

האזרחית.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

גיורא, מה לגבי הנימוק שמר טפר ומר סירקיס

העלו לגבי הבעיה של המעבר לנתב"ג, חלק

מהמטוסים?

<גיורא רום:>

אמרתי את זה קודם, חבר הכנסת ברוורמן.

השילוב של מטוסי ה-ATR, ומכיוון שכולנו

מקווים ששמים פתוחים יביאו יותר טיסות של

מטוסי סילון מאירופה, היכולת לשלב בשדה

תעופה בין-לאומי – אפשר לעשות כל דבר,

צריך לדעת את המחיר.

כשאתה משלב מטוס יחסית קטן בין מטוסים

גדולים, מייצר מרווחים בין המראות ובין

נחיתות אחרים לגמרי. כשזה קורה ב-11:00

בבוקר או ב-13:00 בצהרים, הבעיה יותר קטנה כי

שם העומס בנתב"ג הוא הרבה יותר קטן, אבל

שדה נבחן בשעות העומס שלו, ובנתב"ג – מכל

מיני סיבות – יש שעות עומס נוראיות

בבוקר, בלילה, וקשה יהיה מאוד לשלב את

מטוסי ה-ATR. תצטרך להיות פה החלטה שהיא לא

שלנו, היא החלטה עסקית של שתי הנהלות

החברות האם שווה להן להחזיק את מטוסי ה-ATR.

אם יתברר שהם רוצים למכור את מטוסי ה-ATR,

זה יחסל את התנועה – שאני מאוד הייתי

רוצה שתפותח – מחיפה לכל מיני מקומות, גם

פנים-ארצית וגם ברדיוס של המטוסים האלה

לפאפוס בקפריסין, לאנטליה אם נשלים עכשיו

מהלך של פתיחת השמים עם טורקיה למטוסים

ישראלים, וכן הלאה וכן הלאה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

גיורא, אני עוצר אותך רגע פה. כבוד השר, מה

שנאמר כאן זה דבר מאוד מאוד חשוב, כי לא

קטלא קניא אומר את זה, אומר את זה אלוף

מיל. גיורא רום, שהוא איש ידוע ביושרתו,

בניסיונו, בניהול שלו, והוא אומר דבר מאוד

פשוט – כל זמן שהמערכת הצבאית לא מוצאת

את הפתרון, אז אין לנו מה - - -

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

אני רוצה פשוט, כי עוד מעט יהיה ויכוח בין

גיורא לגנות, שניהם מומחים בתחומם.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

בבקשה, כי זו נקודה מאוד חשובה. ויכוח זה

דבר בריא.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

אתה נזקקת לחוות דעתו המקצועית – יכול

להיות מנהל תעופה אזרחית שהוא לא טייס,

וגם היו דברים מעולם - זה טוב שיש טייס,

וטוב שגיורא שם. ממשלה צריכה לקבל החלטות.

הממשלה קיבלה החלטה, וההחלטה קיימת.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

ההחלטה היא להפריד.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

בניגוד להרצלייה, שזה הודעת הממשלה, כאן

– ויתקנו אותי אם אני טועה - -

<עוזי יצחקי:>

התקבלה החלטת ממשלה.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

- - זו החלטה ברורה לפנות את שדה דב

ולהיערך, והטילו על גנות ורשות שדות

התעופה להכין את האזור של הבח"א בנתב"ג,

והקצו 230 מיליון שקלים, ותיווצר שם עבודת

תשתית כדי להכין את הדברים.

חיל האוויר עובר לאן שהוא עובר. אומר

גיורא שבהחלטה כתוב שהתעופה האזרחית

תתפנה ב-2016 והתעופה הצבאית ב-2018. אז הוא

אומר – אולי יש טעם לשקול לאפשר להם

להשתמש בתווך הזה, אבל זו הערה – היא

חשובה, אבל היא צדדית, מול הנצח.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

חבר הכנסת אייכלר, כולנו כבר – משיח בא

וחיי נצח.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

לא. נצח לא קשור לדת. זה קשור לקיומה של

המדינה לנצח.

<ישראל אייכלר:>

אחרי שייגמר הגז.

<רוברט אילטוב:>

לא, שם יהיה האי.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

הרעיון להשאיר שרוול ולארגן שם איזה שדה

תעופה, הוא לא קיים כבר כי זאת החלטת

הממשלה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אני לא מדבר על החלטה. החלטה קיבלתי.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

ורשויות התכנון, ומינהל מקרקעי ישראל

שמשלם את הכסף, ועומד לשלם הרבה כסף לכל

האלטרנטיבות ולצבא ולתעופה האזרחית, הוא

כבר עסוק בשלבי התכנון, ועיריית תל-אביב

– שעמדתה הייתה פעם כך ופעם כך ופעם כך –

היא כבר במתווה של לקדם ולתכנן את הדירות,

וזה כבר לא חלקי. זה משרד השיכון ומי

שעוסק בזה, ותושבי תל-אביב, ומועצת העיר –

יש כאן נציגים לשעבר, וכו' - כמה דירות

ואיך וכמה ירוק ואיזה גודל וכמה פארקים

שיעשו את הדברים.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

זה הכול הבנתי.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

אנחנו סיימנו את סיפור שדה דב, המדינה

החליטה, וכל הרעיונות שהיו.

אני רוצה להעיר עוד הערה. "מגן רקיע" –

המערכת שהוצגה בסלון האווירי בפריז

עוררה עניין רב עם המערכת של ההגנה מפני

טילים. זה לא איזה סוד צבאי, זו מערכת

שפותחה כאן. הממשלה החליטה למגן את

התעופה האזרחית הישראלית על חשבונה – גם

בהתקנה וגם בהפעלה - בגלל העלויות

הנוספות, על חשבון המדינה מטוסים ישראלים

יהיו ממוגנים ב"מגן רקיע", וטוב שכך.

ולכן, גם בטיסות הפנים לאותם אזורים,

הכוונה היא שמטוסים יהיו ממוגנים ב"מגן

רקיע". המערכת הזאת כבר בשנה הבאה מתחילה

– אולי אפילו בסוף השנה הזאת – היא

מתחילה כבר להיות ממותקנת בהדרגה, ולכן

מאחר שאפשר להתקין אותה רק על מטוסי

סילון, הנוסחה בלאו הכי מגיעה לאותו מקום.

הנוסחה ש-ATR- קראתי היום בעיתון שמוכרים

כבר שניים, וכו', תהיה כאן בעיה, הם לא

יוכלו לעמוד בכללים - הם לא יוכלו לעמוד

בכללים הביטחוניים, במקרה הזה, של

הצטיידות ב"מגן רקיע", לכן בלאו הכי

השימוש בהם הוא שימוש שלא יהיה.

אז יכול להיות שגיורא ייקח אחריות וייתן

להם עוד שנה ועוד שנתיים ותקופת מעבר,

ויתפתלו במסלול הנחיתה – מול ירדן ומול

סיני ומול כל מה שאורב שם. יטוסו מטוסי

סילון. בגדול, הם יטוסו מנתב"ג, למרות

שאישרתי למטוס אחד – גיורא אישר, אני

חטפתי את ההפגנות – מטוס סילון אחד. של

מי?

<גדי טפר:>

של ארקיע.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

לטוס משדה דב, התברר שהוא יותר שקט

מהמטוסים הרגילים, אבל הייתה סדרה של

הפגנות. זה דבר נדיר. בדרך כלל משדה דב אין

מטוסי סילון.

ולכן, הם יצטרכו לעבור לנתב"ג ולעשות כבר

הכנות – ואני לא אומר; אמרתי לנצח – בתוך

כמה שנים זו תהיה המציאות

הביטחונית-התעופתית.

כל הרעיונות שהיו, והצורך שגיורא מבטא –

כג'נטלמן אנגלי, למרות שהוא לא היה כאן

פעיל בזמן הבריטים – והמסורת הזאת

הטייסית, ושיהיה שדה תעופה בתוך העיר, זה

לא יהיה. יהיה שדה תעופה בנתב"ג, שם יש

רכבת, בתוך עשר דקות כל אחד יכול להגיע גם

בתחבורה ציבורית. גם מבאר שבע כבר יש 24

שעות רכבת לנתב"ג, גם מנהרייה, זאת אומרת

המערכת הזאת שתלך ותתעבה, תביא אנשים 24

שעות ביממה לנתב"ג, מי שרוצה לטוס. גם יש

תחבורה ציבורית, גם רכב פרטי היכן לחנות.

אלה הדברים שיהיו.

תושבי תל-אביב יחליטו איך הם מפתחים את

המתחם הזה ביחד עם המינהל, וזאת המציאות.

זה שהיו שאיפות - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

השר כץ, הבהרת את דבריך.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

ואני אומר - יחד עם זאת, המדינה חייבת

למצוא פתרון לתעופה הקלה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

לפרוטוקול. אנחנו יודעים - מר גנות פה,

ואני שומע את מר רום, הוא אומר: אנחנו

ראינו כבר בהחלטות כאלה שהצבא ומשרד

הביטחון ממשיך הלאה, ולכן השאלה היא כזאת.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

לא לא. הוא אומר, עד 2018.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אז אני רוצה לשאול. מר גנות, 2018, אמר השר.

<יעקב גנות:>

אדוני, משרד הביטחון התנה את הפינוי,

שקודם כול אנחנו נפנה. קודם כול אנחנו

נפנה.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

עד מתי הוא מתחייב לצאת?

<יעקב גנות:>

עד 2018.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

יפה. אז מה הוויכוח?

<יעקב גנות:>

משרד הביטחון התנה. ההיפך.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

2018 זה עוד בתחום הממשלה הזאת, אני חושב,

לא?

<קריאה:>

הממשלה הבאה.

<יעקב גנות:>

משרד הביטחון היה בכל הדיונים ולא הייתה

פעם אחת הערה של משרד הביטחון שהם לא

מתכוונים.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

רשמנו את הדברים, את ההערה.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

אומר גיורא שהוא ישתדל - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

לצמצם.

<שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ: >

- - בתווך הזה של שנה פה, שנה שם, לאפשר –

בסדר גמור. אם תהיה אפשרות, זה דבר חיובי,

זה עוד פעילות, אבל החברות יודעות והן

נערכות בהתאם לכללים האלה.

<גיורא רום:>

אני רוצה להשלים את דברי באמת בהערה קצרה.

אני סבור שעין שמר זה לא אופציה לשדה

תעופה. אני מציע שלא נוליך את עצמנו שולל.

אני מצטער צער רב שהיו שנים שבהן מערכת

הביטחון נגסה בכל פה בתשתיות התעופה

בארץ, כנראה לא הייתה ערנות מספיק בכל

מקום - חבל על דאבדין ולא משתכחין – אבל

אנחנו איבדנו את עין שמר, את פלוג'ה ועוד

מקומות שהיום כולם תפוסים על-ידי מערכת

הביטחון. לא צריך לשגות באשליות עם עין

שמר, ואני חושב שעוד נצטרך לעסוק הרבה

בנושא הרצלייה ושדה דב.

מנכ"ל משרד התחבורה מתכוון למנות ועדה,

בשיתוף פעולה עם מערכת הביטחון, משרד

האוצר, משרד הפנים ומינהל מקרקעי ישראל,

נדמה לי, והוא ביקש ממני לעמוד בראשה,

שתיכנס לפרטי פרטים בכל מה שקשור בשדות

התעופה הפנים-ארציים.

הייתה לי שיחה עם מנכ"ל רש"ת לפני שבוע

בנוגע לשאלה מה אנחנו עושים עם שדה מגידו,

אבל בהקשר של התעופה הפנים-ארצית, לא

בכובע הבין-לאומי - -

<לאה ורון:>

משלים.

<גיורא רום:>

- - אלא כשדה תעופה פנים-ארצי. זה שדה

משמעותי, גם הוא שייך כמובן ב"טאבו"

למערכת הביטחון, כמו מרבית המדינה, אבל

אני חושב שצריכים להשקיע בזה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

הוועדה הזאת שמר יצחקי מינה אותך לעמוד

בראשה, איזה לוח זמנים יש לה - כי אני הלוא

מודע לוועדות.

<גיורא רום:>

הוועדה עוד לא קמה, כבוד היושב-ראש. מר

יצחקי רוצה למנות ועדה שתהיה מורכבת

מנציגי משרדים רבים.

<יהונתן יסעור:>

אני מבקש שגם אנחנו נהיה מיוצגים בוועדה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אתה רוצה, ואתה תמנה.

<עוזי יצחקי:>

כן. בימים הקרובים, בתיאום גם עם – כמו

שאמר - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

מה יהיה לוח הזמנים של הוועדה?

<עוזי יצחקי:>

אני ביקשתי עד 1 באוקטובר לראות - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

את המסקנות. תודה.

<עוזי יצחקי:>

כן. את ההמלצות, ובהתאם לזה אני אפעל.

<היו"ר אבישי ברוור

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]