פרוטוקול הפנים והגנת הסביבה, מספר 94 מתאריך 16/09/2013

הכנסת התשע-עשרה

נוסח לא מתוקןמושב ראשון

<פרוטוקול מס' 94>

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, י"ב בתשרי התשע"ד (16 בספטמבר 2013),

שעה 12:00

<סדר היום:>

<הערכות לעליית יהודים להר-הבית במהלך חג

הסוכות והלקחים מעליית יהודים להר-הבית

בראש השנה>

נכחו:

<חברי הוועדה:>

מירי רגב – היו"ר

טלב אבו עראר

ישראל אייכלר

משה זלמן פייגלין

דוד צור

אחמד טיבי

שולי מועלם-רפאלי

אורית סטרוק

<מוזמנים:>

ניצב יוסי פריינטי – מפקד מחוז ירושלים,

משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

נצ"מ אבי ביטון – ממ"ר דוד, משטרת ישראל,

המשרד לביטחון פנים

יואל הדר – יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

פקד מיכאל פרנקבורג – יועמ"ש מחוז

ירושלים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון

פנים

קובי אטינגר – לשכת היועץ המשפטי, המשרד

לביטחון פנים

אילת אלישר – ייעוץ משפטי, משטרת ישראל,

המשרד לביטחון פנים

גבי פיסמן – ייעוץ וחקיקה (פלילי), משרד

המשפטים

שלומי אברמזון – פרקליט לתפקידים

מיוחדים, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים

מורן דיין – מתמחה, פרקליטות המדינה,

משרד המשפטים

פרידה יובל – סגנית מנהל מח' ירדן, משרד

החוץ

משה דובדבני – מנהל אגף ביטחון, משרד

התיירות

אליהו ליפשיץ – הלשכה המשפטית, משרד

התיירות

יוסף שווינגר – מנכ"ל המקומות הקדושים,

המשרד לשירותי הדת

יהודה גליק – יו"ר הקרן למורשת הר-הבית

מיכאל פואה – מנהיגות יהודית

אהרון פולבר – קרן נחלת עצמאות ישראל

דאגלס אלטבף – קרן נחלת עצמאות ישראל

לינדה אולמרט – קרן נחלת עצמאות ישראל

אסף פריד – המטה המשותף לתנועות המקדש

יעקב היימן – עמותת ישי להקמת בתי כנסת

על הר הקודש

יעל קביליו – נשים למען המקדש

אביעד ויסולי – יו"ר המטה למען א"י

חגי יקותיאל – עו"ד

אליאס כראם – עיתונאי, אל-ג'זירה

דוד דהאן – המשמר החברתי

נסים עוג'ר – יועץ משפטי, איגוד ארגונים

חברתיים

<ייעוץ משפטי:>

יפתח שבת (מתמחה)

<רכזת בכירה בוועדה:>

שושנה אזולאי

<רישום פרלמנטרי:>

ירון קוונשטוק

<הערכות לעליית יהודים להר-הבית במהלך

חג הסוכות והלקחים מעליית יהודים

להר-הבית בראש השנה>

<היו"ר מירי רגב:>

שלום לכולם. אנחנו עדיין בפגרה. אני שמחה

לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

לפני חג הסוכות, ולאחל לכולם שעדיין תהיה

לנו גמר חתימה טובה – אומרים עד שמחת

תורה, נכון?

<משה זלמן פייגלין:>

גמר טוב.

<היו"ר מירי רגב:>

גמר טוב. לברך את חבר הכנסת פייגלין שנולד

לו נכד, ואתמול הייתה הברית והוא היה

הסנדק.

<משה זלמן פייגלין:>

תודה.

<היו"ר מירי רגב:>

נברך את כולם ברכות טובות, לכל החברים,

חברי הכנסת שהגיעו, מפקד מחוז ירושלים –

שלום לך, אתה כבר בן בית פה בוועדת הפנים,

וכל קציני המשטרה שהגיעו.

אני החלטתי לקיים את הדיון בכל זאת במהלך

הפגרה בסוגיית העלייה להר-הבית בעקבות

דיון שעשינו לפני החגים, אחרי הרמדאן,

שבאמת ישבנו עם המשטרה וביקשנו שיהודים

יוכלו לעלות להר-הבית, כפי שכל אזרח מותר

לו ללכת ולעלות למקומות הקדושים שהוא

מאמין בהם.

הבטיחו לנו, והיה פה הממ"ז, הבטיח לנו שאכן

הנושא הזה יטופל והיהודים יוכלו לעלות

להר-הבית. במהלך ראש השנה, עוד לפני ראש

השנה, כבר התחילו כל מיני בעיות שבעיקר

הגיעו אלי מיהודה גליק, מפואה, מעינת

מבית-המקדש – היא לא נמצאת פה היום?

<קריאה:>

היא עובדת.

<שולי מועלם-רפאלי:>

לא, היא בחדר ניתוח.

<היו"ר מירי רגב:>

היא עובדת, אז בסדר.

<יהודה גליק:>

יעל נציגת הנשים.

<היו"ר מירי רגב:>

שתציל חיים, זה לא פחות חשוב.

ובעצם עם הרבה מאוד טענות על כך שיהודים

לא מצליחים לעלות להר-הבית, על-פי הבטחה

גם של המפכ"ל באופן אישי שדיבר איתי וגם

של הממ"ז פה בדיון. ולכן החלטתי לפני

סוכות, שיהודים רבים רוצים לעלות

להר-הבית בסוכות, שזה חול המועד, שאנשים

רוצים ללכת לכותל, מתפללים בכותל, עולים

להר-הבית – עדיין אנחנו לא יכולים להתפלל

בהר-הבית, אני מקווה שזה יקרה, למרות

שהמפכ"ל, אני מבינה, לא ציטטו אותו נכון,

דיברתי אתו הבוקר, בראיון אמר שכל יהודי

יכול להתפלל בהר-הבית. הבנתי, דיברתי עם

המפכ"ל, שציטטו אותו לא נכון. הוא אמר שכל

יהודי יכול לעלות להר-הבית, אבל לא להתפלל

בהר-הבית. אז קודם כול להתפלל בהר-הבית,

לצערי עדיין לא הצלחנו להתפלל בהר-הבית,

אבל בוודאי גם עדיין לא כל יהודי יכול

לעלות להר-הבית.

אז אני מקבלת את אי ההבנה הזאת שהייתה

מבחינת העיתונאי. אני תיארתי לעצמי

שהמפכ"ל בוודאי מבין ומכיר את העובדות,

וכל סוגיית המדיניות של תפילה בהר-הבית

או לא היא לא עניין של המשטרה ולא עניין

של המשרד לביטחון פנים, היא עניין של

הממשלה ועל זה צריך לדון בנפרד.

הדיון היום הוא דיון נקודתי שבעצם מבקש

להפיק לקחים ממה קרה באמת בראש השנה

ומדוע היהודים לא יכלו לעלות להר-הבית?

דבר ראשון. והדבר השני, איך אנחנו נערכים

לכך שבסוכות, בחול המועד, יהודים שרוצים

לעלות להר-הבית יוכלו לעלות להר-הבית?

מבחינתי כמובן, הדבר הכי טוב היה יכול

להיות, אם היינו מגיעים להסדר שיש במערת

המכפלה. אבל בגלל שאת ההסדר הזה לא יכול

לעשות המפכ"ל ולא יכול לעשות השר, אלא זה

צריך להיות הסדר שבא מטעם הממשלה, אנחנו

נבקש דיון נקודתי בעניין הזה, סיעת

הליכוד ואנשים נוספים עם ראש הממשלה, אבל

זה לא כרגע לדיון הזה.

לכן מה שאני מבקשת, שמי שביקש את הדיון

יציג את הדברים. לאחר מכן חברי כנסת שירצו

להתייחס, נא להירשם אצל שוש, ולאחר מכן

אתה תגיב, מפקד המחוז. אז יהודה גליק,

בבקשה.

<יהודה גליק:>

גברתי יושבת-הראש, חברת הכנסת מירי רגב,

אני באמת מודה לך על כינוס הוועדה הזאת.

מכובדי חברי הכנסת עראר, צור, טיבי,

פייגלין, מועלם, אני מקווה שלא פספסתי אף

אחד, ואדוני מפקד המחוז, את ברכת את מי

שנולד לו נכד, אני רוצה עוד ברכה אחת קטנה

למפקד המרחב החדש, סגן ניצב אבי ביטון,

נתמנה שבוע שעבר למפקד מרחב דוד.

<היו"ר מירי רגב:>

מברוכ. תרים את היד, שכולם יראו במי מדובר,

אתה תהיה השם הבא הרי. בהצלחה.

<קריאה:>

ניצב משנה.

<יהודה גליק:>

ניצב משנה, סליחה. הכרתי הרבה קצינים

במשטרה. אני לא מבין במבצעיות, אבל אבי

ביטון הוא אדם שהוא דוגמה לאנושיות.

ואולי מדי פעם פוגשים קצינים שחושבים

שככל שהם יותר אלימים הם יותר חזקים, אני

חושב שאבי, בכל אופן מבחינתי, הוא אדם

אנושי. אגב, כשאדם הוא אנושי הוא אנושי

לכולם, לא משנה יהודים או ערבים.

<היו"ר מירי רגב:>

חד-משמעי.

<יהודה גליק:>

ולכן אני מאוד מאוד מברך על הבחירה הזאת.

אני מאחל לך, ואני אומר לך, אדוני מפקד

המחוז, אמרתי לך את זה בעבר, אני חושב שאבי

הוא איש יקר וטוב למערכת, עושה רק טוב

למשטרת ישראל.

<היו"ר מירי רגב:>

מברוכ.

<יהודה גליק:>

בהחלט.

<אחמד טיבי:>

אם אני הייתי אומר דברים טובים עליו, היו

מפטרים אותו. זה ההבדל. אם תמשיך להגיד

ככה, תהיה לו סטיגמה.

<היו"ר מירי רגב:>

בוא אני אגיד לך מה: אל תגיד.

<יהודה גליק:>

אמרתי: על אנושיותו. לא אמרתי שום דבר על

המקצועיות, ואמרתי שהוא אנושי כלפי כולם.

<היו"ר מירי רגב:>

אמרת טוב, לא צריך לחזור. בוא תמשיך.

<יהודה גליק:>

אוקיי. אני רוצה לומר שבאמת בדיון הקודם

ישב פה מפקד המרחב הקודם, משה ברקת, והוא

התחייב שמשטרת ישראל תדאג, כפי שהיא דאגה

שבימי הרמדאן כל המוסלמים שרצו יכלו

להיכנס להר-הבית, ואפילו לצורך כך משום מה

מנעה כניסת יהודים להר-הבית למשך כמה

שבועות, הוא התחייב שבמשך ימי חגי תשרי כל

היהודים שירצו בכך יוכלו לעלות להר-הבית.

אולי בגלל שאנחנו ברוח כיפור וסוכות, חג

השלום, בהחלט ראינו שמשטרת ישראל נקטה

בצעדים שלא ראינו כמותם, ומן הראוי להגיד

את זה כאן על השולחן. ראינו שהיו גורמים

שקראו להסתה וקראו לאלימות, ומשטרת

ישראל, אני בכל אופן כבר הרבה זמן לא

ראיתי אותה נוהגת כך, כולל מעצרים, כולל

חסימת כל מיני גורמים אלימים להתקרב

להר-הבית.

ואני חושב שבעניין הזה מגיעה לא רק ברכה.

איך אמר לי את זה אבי ואני מצטט אותו,

כשאני ישבתי בשולחן החג בראש השנה בבית

שלי ונהניתי והתפללתי, היו פה שוטרים

שנלחמו ונאבקו, ועל כך באמת כל הכבוד.

אבל, ואני לא אומר אבל במובן שיש הגבלה

למה שהם עשו, הם עבדו מאוד מאוד קשה, אבל

בשורה התחתונה, וזאת השאלה, כשאנחנו,

נמצאים פה חברי מארגוני המקדש, המטה

המשותף, נמצאים פה נציגי הקרן לנחלת

עצמאות ישראל, כשאנחנו מגיעים להר-הבית

בערב ראש השנה, הר-הבית סגור בעצם.

מה זאת אומרת סגור? עוד מעט יגידו לכם

שהר-הבית היה פתוח. אז כדי שכולם ידעו, כך

נראה הר-הבית. בערב ראש השנה, לא מעט שעות,

נתנו ליהודים להיכנס כאן, זרזו אותם, בתוך

שתי דקות הם נאלצו לצאת כאן, משער

המוגרבים לצאת לשער השלשלת. מבחינתנו זה

נקרא שהר-הבית סגור. יהודים באים להיכנס

להר-הבית, רוצים להיכנס למקום הזה.

אף אחד מאלה שרוצים להיכנס לשם, אני אומר

את זה שוב באמת, אין לנו שום כוונה להתנגח

לא עם אף אחד – לא עם המשטרה ולא עם

המוסלמים שנמצאים שמה, אנחנו רוצים בסך

הכול להיכנס ולעמוד על הזכויות הפשוטות

הבסיסיות.

<טלב אבו עראר:>

מה אתה מחפש שם? מה אתה רוצה שם?

<היו"ר מירי רגב:>

מה שאתה מחפש שמה, טלב. מה שאתה מחפש שם.

אתה מתפלל, הוא לא יכול להתפלל.

<טלב אבו עראר:>

שיענה לי.

<היו"ר מירי רגב:>

לא מאשרים לו אפילו לעלות.

<שולי מועלם-רפאלי:>

מה אתה מחפש שמה?

<טלב אבו עראר:>

שאלתי.

<היו"ר מירי רגב:>

רגע, לא נאפשר לזה ככה להתפתח. תמשיך,

יהודה.

<יהודה גליק:>

אני רוצה לומר: ידידי חברי הכנסת, אני לא

מתבייש, חברי הכנסת עראר וטיבי דווקא,

שמעתי את התבטאויותיכם בימים האחרונים,

שמי שעולה להר-הבית להתפלל הוא

פרובוקטור. אז יש פרובוקטורים שמתפללים,

אומרים שמע ישראל, אבל יש כאלה שהם אוהבי

שלום, זורקי אבנים למשל. לא שמעתי את

הגינויים שלכם.

אדרבה, אני קורא לכם: בואו ביחד אתי, נעלה

להר-הבית ונאמר: מי שאלים, מילולית או

פיזית, יהודי או ערבי, לגרש אותו מהמקום

הקדוש הזה. חברים, אם הבן שלי בגן

השעשועים זורק אבנים, אני נוזף בו, אבל אם

הוא עושה את זה בתוך בית הכנסת, זה סיפור

אחר.

חברים, כולנו פה נזעמנו ונתפחדנו כשעשו

גרפיטי על מסגדים, ובצדק נזעקנו, כי זה לא

יכול להיות שבמדינת ישראל יחללו מקומות

תפילה. לא יכול להיות, אני אומר את זה

באמת, לא יכול להיות שיהיו זריקות אבנים

למאות, מאות אנשים זורקים אבנים בהר-הבית

על יהודים ובגלל זה מרחיקים את היהודים

משם.

אנחנו באים להר-הבית למען זכויותינו

הבסיסיות כיהודים שמאמינים שזה המקום

הקדוש ביותר לעם היהודי, המקום הקדוש

ביותר בעולם. אני לא אומר לך שמכה לא קדוש

בשבילך, אני לא אומר לך מה קדוש בשבילך

ומה לא. אני מצפה שאף אחד לא יגיד לי מה

קדוש ומה לא.

אני רוצה אולי לומר עוד נקודה אחת בכנות,

רבותי.

<היו"ר מירי רגב:>

רגע, אני רוצה להבין. מה שאתה אומר, שבערב

ראש השנה, ההר היה סגור לביקורים.

<יהודה גליק:>

ערב ראש השנה היה פתוח, הזיזו אותנו למשך

דקה בבוקר. לאחר מכן סגרו את ההר, אחר

הצהריים הוא היה סגור. בראש השנה עצמו,

שוב, היו שמה זריקות אבנים, בהתחלה

היהודים עשו סיבוב, אחרי שעה זרקו אותם

החוצה משער השלשלת. אחר הצהריים היה סגור.

במשך אותו שבוע, במשך השבוע האחרון, אותו

דבר.

עכשיו, אנחנו עומדים לפני חג סוכות,

רבותי. חג סוכות זה החג של הר-הבית, החג

היהודי של הר-הבית. לצערי, למרות כל

המאמצים, משטרת ישראל לא הצליחה. ולכן אני

מבקש מכם, אדוני מפקד המחוז, בוא אתי ביחד

לממשלת ישראל, ונדרוש שבחגי ישראל תהיה

כניסה רק ליהודים. לפחות לשעות שיהודים

נכנסים לשמה, שבשעות האלה אתם יכולים

להכריז: כל מי שנמצא כאן והוא לא יהודי,

הוא נמצא בשטח צבאי סגור ולעצור אותו.

<אחמד טיבי:>

- - -

<טלב אבו עראר:>

מה, הוא לא יתפלל? המוסלמי לא יתפלל שם?

<יהודה גליק:>

סליחה, יש זמנים שאתם יכולים להתפלל. יש

פתרון, הציעה את זה חברת הכנסת, כמו מערת

המכפלה. אבל אני אומר: אף אחד לא מפריע לך

להתפלל. זריקת אבנים, זאת דרך התפילה של

המוסלמים? תסביר לי, שאני אדע.

<טלב אבו עראר:>

אין לך מה לחפש שם, אין לך מה לעשות שם. זה

מקום למוסלמים. תתבייש לך.

<היו"ר מירי רגב:>

טוב, טלב, אתה תדבר גם.

<יהודה גליק:>

אני כבר מסיים.

<טלב אבו עראר:>

חוצפה.

<אסף פריד:>

אתה חצוף.

<אחמד טיבי:>

סליחה. חבר כנסת יכול להגיד למישהו: זו

חוצפה, אבל הוא לא יכול להגיד לחבר כנסת:

אתה חצוף.

<טלב אבו עראר:>

מי אמר?

<אסף פריד:>

מי שאומר שיהודי לא יכול להיות בהר-הבית

הוא חצוף, סליחה.

<היו"ר מירי רגב:>

סליחה רגע.

<אחמד טיבי:>

מירי, מירי.

<טלב אבו עראר:>

איזה חצוף אתה.

<אסף פריד:>

מי שאומר שיהודי לא יכול להיות בהר-הבית

הוא חצוף. היינו פה הרבה לפניכם. אתם

התפללתם לאבנים כשאנחנו היינו בהר-הבית.

<טלב אבו עראר:>

אין לך מה לעשות שם. תתבייש לך.

<שולי מועלם-רפאלי:>

- - -

<אחמד טיבי:>

זה החוק.

<שולי מועלם-רפאלי:>

- - -

<אחמד טיבי:>

אל תעני לו. לא הוא.

<שולי מועלם-רפאלי:>

אני לא אענה לו.

<טלב אבו עראר:>

אני מבקש להוציא אותו. אם הוא אמר חצוף,

שהוא ייצא.

<היו"ר מירי רגב:>

שולי. לא, הוא לא ייצא, מותר לו להגיד מה

שהוא רוצה.

<טלב אבו עראר:>

אני מבקש להוציא אותו. אני מבקש להוציא

אותו.

<אחמד טיבי:>

לא, מירי. גברתי היושבת-ראש, יש כללים

בכנסת.

<טלב אבו עראר:>

או שהוא יתנצל עכשיו.

<אחמד טיבי:>

או שהוא מתנצל או שהוא מוצא. זה התקנון.

<טלב אבו עראר:>

תגידי לו שיתנצל.

<אחמד טיבי:>

זה התקנון.

<יהודה גליק:>

אסף, תתנצל. אסף, תתנצל.

<אחמד טיבי:>

פייגלין יכול לענות לטלב אבו עראר, מועלם

יכולה לענות.

<משה זלמן פייגלין:>

אני מבקש רגע להגיב לדברים, אם כך.

<אחמד טיבי:>

לא לא. אני מבקש לא לקפוץ מעל הנושא שאני

העליתי.

<משה זלמן פייגלין:>

גם לי שמורה הזכות לומר כאן משהו.

<טלב אבו עראר:>

הוא לא חבר כנסת, פייגלין.

<אחמד טיבי:>

בסדר. אני פניתי ליושבת-ראש, הוא לא

היושב-ראש. אתה לא היושב-ראש. אני מדבר על

התקנון.

<היו"ר מירי רגב:>

הבנתי. אז הוא רוצה לדבר על - - -

<אחמד טיבי:>

את צריכה עזרה?

<היו"ר מירי רגב:>

שנייה רגע.

<אחמד טיבי:>

אתה צריכה עזרה לגבי התקנון?

<משה זלמן פייגלין:>

אתה מרשה לי?

<אחמד טיבי:>

יש פה הפרה בוטה של התקנון. אני מבקש

לקיים את התקנון.

<משה זלמן פייגלין:>

אני ביקשתי - - -

<אחמד טיבי:>

אף אזרח, אף אורח, גם לא מנכ"ל משרד ממשלתי,

לא יכול להגיד לחבר כנסת כל אמירה שהיא

אמירה תוקפנית.

<היו"ר מירי רגב:>

תמתין רגע, הוא רוצה להגיד משהו.

<משה זלמן פייגלין:>

חבר הכנסת טיבי, שמענו אותך.

<אחמד טיבי:>

חבר כנסת יכול לענות לחבר כנסת.

<משה זלמן פייגלין:>

אתה יודע לצעוק, אני עוד לא יודע לצעוק כל

כך טוב כמוך, מה לעשות. אבל גם ליהודי מותר

לדבר בכנסת, אז תרשה לי גם כן את זכות

הדיבור - -

<היו"ר מירי רגב:>

לא, הוא לא דיבר על זה.

<משה זלמן פייגלין:>

- - ולהציע גם כן את עצתי כחבר כנסת

ליושבת-ראש הוועדה. מה שעשה כאן חבר הכנסת

עראר הוא דבר שלא ייעשה. זו אכן חוצפה

שאין כדוגמתה, שאין למעלה ממנה - -

<היו"ר מירי רגב:>

פייגלין, אתה ראשון הדוברים.

<משה זלמן פייגלין:>

- - לבוא כאן - - -

<היו"ר מירי רגב:>

הבנתי, אני מבינה.

<משה זלמן פייגלין:>

לא, אני מציע לך כיצד להגיב לדרישתו של

חבר הכנסת טיבי, לכן זה חשוב עכשיו.

<היו"ר מירי רגב:>

לא, אז אני אגיד לך: הדרישה של טיבי היא לא

בגלל שהוא דיבר ככה אל חבר הכנסת עראר,

אלא משום שבאופן עקרוני אורחים לא יכולים

לדבר כך אל חברי כנסת. אני בטוחה שהאמירה

של – מה שמך?

<אסף פריד:>

אסף.

<היו"ר מירי רגב:>

אסף לא התכוונה להעליב אדם כזה ואחר, אלא

להגיד שהדברים שלו הם דברים שאתה לא

מאמין בהם, כמו שאני גם לא מאמינה בדברים

שלו. לכן אני מציעה לך לחזור בך מהפגיעה

האישית, לחזור על המסר שאתה רוצה להגיד

ולחזור בך מהפגיעה האישית בחבר כנסת. זה

הכול.

<אסף פריד:>

אני מקבל את מה שאת מציעה.

<היו"ר מירי רגב:>

מאה אחוז. תודה רבה לך, ובזה אנחנו חוזרים

לדיון עצמו. אני מבקשת לתת ליהודה לסיים

את דבריו, בבקשה.

<יהודה גליק:>

אנחנו נמצאים בוויכוח עם המשטרה, האם

הייתה החלטת ממשלה לאסור תפילת יהודים

בהר-הבית או לא? לדעתנו לא הייתה החלטת

ממשלה כזאת. אבל גם אם כן הייתה, לא הייתה

החלטת ממשלה לאסור להכניס תנ"ך להר-הבית,

לא הייתה החלטת ממשלה לאסור להכניס

תהילים בכיס לתוך הר-הבית. יש פה איזושהי

מתיחת יתר.

עכשיו, מתיחת היתר נוצרה לפני 25 שנה, 30

שנה, היו מעט יהודים שעלו להר-הבית.

<היו"ר מירי רגב:>

יהודה, זה לא הדיון. זה לא הדיון.

<יהודה גליק:>

אני מסיים.

<היו"ר מירי רגב:>

לא, הדיון הוא אחד, אני רוצה להבהיר משהו.

המשטרה לא אחראית על המדיניות. על

המדיניות, תאמין לי, במושב הבא נקיים

דיונים עם מי שצריך לקיים דיונים על

המדיניות. הדיון הזה הוא רק דיון נקודתי,

לאפשר ליהודים לעלות להר-הבית, נקודה,

במהלך החג. זה הדיון.

<יהודה גליק:>

אני אומר דברים מאוד מאוד ברורים: אנחנו

– לא רק אני, גם חברי – ניאבק על הזכויות

הבסיסיות של היהודים.

<היו"ר מירי רגב:>

מאה אחוז.

<יהודה גליק:>

אפילו קראנו לזה תוכנית ליב"ה. הר-הבית

הוא הלב שלנו, הוא הלב שלי, הוא הלב של

האומה הישראלית. תוכנית למען חירות

יהודית בהר-הבית – ליב"ה. אנחנו ניאבק

להסדיר את הזכויות הבסיסיות, האנושיות,

לכל אחד ואחד, לכל יהודי שרוצה לעלות

להר-הבית. לא יכול להיות שסותמים לנו את

הפה, לא יכול להיות שמתעלקים עלינו. ואני

מבקש מכם המשטרה – אנחנו ביחד – אני מבקש

לבוא ביחד, לכבד את המקום הזה.

<היו"ר מירי רגב:>

אוקיי. מאה אחוז.

<יהודה גליק:>

לדאוג שהמקום הזה ביום חגינו, בחול המועד,

מעבר למאמצים שעשיתם - -

<היו"ר מירי רגב:>

אוקיי, יהודה.

<יהודה גליק:>

- - לאפשר לכל יהודי שירצה לעלות בחול

המועד - -

<היו"ר מירי רגב:>

מאה אחוז.

<יהודה גליק:>

- - בחג של הר-הבית, לעשות את זה ולקיים את

זה, כי אנחנו צופים שכ-5,000 יהודים יגיעו.

<היו"ר מירי רגב:>

אוקיי. את רצית? רק אם יש לך משהו להוסיף

על הדברים של יהודה.

<יעל קביליו:>

הערה קטנה לגבי מה שקרה בראש השנה, כי

בעלי עלה באותו יום, זרקו על ילדי - - - ומאז

נסגר ההר.

<היו"ר מירי רגב:>

זרקו אבנים. זאת אומרת, יהיה מעניין אותי

לשמוע אחר כך מהמשטרה, אם תפסתם את מיידי

האבנים ואיפה הם נמצאים. חשוב לי לדעת מה

קורה עם מיידי האבנים בהר-הבית, אז זו

סוגיה נוספת שאני רוצה. אוקיי, פואה,

בבקשה קצר, רק אם יש לך מה להוסיף על דברי

קודמיך, ואנחנו עוברים למפקד המחוז. אבל

דבר ממש בקיצור.

<מיכאל פואה:>

אני חושב שמה שגורם לכך שמשטרת ישראל לא

עומדת במשימה הזאת הוא זה שהיא מאפשרת

לקבוצות פרובוקציה שממומנות על-ידי קרן

אל-אקצא לעלות להר-הבית, זה מופיע בדוח

שאני כתבתי. ומשום מה משטרת ישראל בתשובה

לחבר הכנסת פייגלין קבעה שיש החלטת ממשלה

שהעניקה לווקף את הסמכויות במקום.

הנוכחות של סדרני הווקף כשאין החלטת

ממשלה כזאת וקבוצות הפרובוקציה, מולידה

את התמונות האלה, אם אפשר לכבות את האור,

שאני רוצה חצי דקה להראות. אלה תמונות

שצולמו ביום ראש השנה, ביום ו'.

(מוקרן סרטון)

<יהודה גליק:>

לא היה שם אף יהודי באותו יום, כי זה יום

שישי.

<היו"ר מירי רגב:>

זה על ההר?

<מיכאל פואה:>

על ההר.

<היו"ר מירי רגב:>

את החבר'ה שזורקים.

<מיכאל פואה:>

הכול מחובר והוא לא - - - רואים את השוטרים

שחוטפים את האבנים.

<היו"ר מירי רגב:>

בתפילת יום השישי. עכשיו תמתין רגע, אני

רוצה לשאול רגע את הממ"ז. במצב כזה למה לא

מיד סוגרים את ההר? כל מי שנמצא על ההר

עולה לתחנת משטרה.

<דוד צור:>

- - -

<היו"ר מירי רגב:>

שנייה, אני ביקשתי רגע. דוד, אתה דואג

לפריינטי? איך הוא יתקדם בדרגות אם מישהו

אחר יענה במקומו?

<דוד צור:>

לא הסכימו למנות אותי ממ"ז ירושלים.

<היו"ר מירי רגב:>

הבנתי. אתה רואה? אז אני רוצה לשאול שאלה:

מיידי אבנים שמיידים אבנים על ההר,

ואנחנו נגד אלימות מכל כיוון שהוא, למה לא

סוגרים את ההר כשטח צבאי סגור, לוקחים את

כל מיידי האבנים, שמים אותם בבקשה על רכב

משטרתי למעצר?

<יוסי פריינטי:>

התמונות האלה צולמו ביום שישי, בתפילת

יום השישי.

<היו"ר מירי רגב:>

כן.

<יוסי פריינטי:>

כאן אנחנו רואים שיש יידוי אבנים מסיבי

לעבר כוחות המשטרה. אם הסרט ימשיך לרוץ,

את תיכף תראי איך מאות שוטרים פורצים

לתוך הר-הבית, מבצעים מעצרים ועושים את כל

מה שאת אומרת.

<מיכאל פואה:>

אני ממשיך מיד בסרט.

<יוסי פריינטי:>

- - - 30,000 מתפללים בהר-הבית.

<היו"ר מירי רגב:>

אם יש 30,00 מתפללים בהר-הבית, ומי שמיידה

אבנים זה חלק מאותם מוסלמים, תוציא את

כולם מהר-הבית, את כולם, את היהודים ואת

המוסלמים, ותעשה שמה סדר.

<יוסי פריינטי:>

אין יהודים.

<שולי מועלם-רפאלי:>

אין יהודים, לא נותנים ליהודים להיכנס.

<מיכאל פואה:>

חברת הכנסת מירי, את לקחת לי את המילים

מהפה. אני רק רוצה לחדד אותם, כי את כל כך

צודקת.

<היו"ר מירי רגב:>

לא יכול להיות שאני חושבת כמוך.

<מיכאל פואה:>

אני מיד אראה את זה. השוטרים התפרצו, אף

שוטר לא מכריז על התקהלות בלתי חוקית,

ונראה מה קורה שהשוטרים לא מכריזים על

התקהלות בלתי חוקית.

<היו"ר מירי רגב:>

בבקשה, תמשיך עם זה הלאה.

<טלב אבו עראר:>

התקהלות בלתי חוקית במסגד?

<היו"ר מירי רגב:>

רגע.

<טלב אבו עראר:>

במסגד התקהלות בלתי חוקית? מושג חדש.

<היו"ר מירי רגב:>

טלב, בטח. מה חשבת, שבמסגד מותר לזרוק - - -

<קריאה:>

המשימה שלהם לזרוק אבנים - - -

<טלב אבו עראר:>

מסגד שלי זו התקבלות אסורה?

<שולי מועלם-רפאלי:>

חבר הכנסת עראר, במסגד - - -

<מיכאל פואה:>

הנה, השוטרים פורצים.

<היו"ר מירי רגב:>

שולי.

<מיכאל פואה:>

תסתכלו רגע, השוטרים פורצים ומלא חבר'ה

נשארים. למה? כי לא הכריזו על התקהלות

בלתי חוקית.

<טלב אבו עראר:>

התקהלות אסורה.

<קריאה:>

כולם בורחים.

<מיכאל פואה:>

עכשיו נראה, אני פשוט אדלג. אתם יכולים פה

לראות עוד שתיים-שלוש דקות, חבל על הזמן.

אני אראה לכם מה קורה עוד שתי דקות, רק

שנייה, כשהשוטרים פשוט לא עצרו אף אחד כמו

שאת אמרת, לא הודיעו על שטח - - -

<יוסי פריינטי:>

אתה לא מדייק, נעצרו 30 איש באותו יום.

<היו"ר מירי רגב:>

תיכף. אני אתן לך תיכף.

<מיכאל פואה:>

תראה מיד מה קורה, איך הפורעים האלה

הודפים חזרה את המשטרה החוצה.

<דוד צור:>

אתה עושה תחקיר על הפעילות המבצעית של

המשטרה על ההר?

<מיכאל פואה:>

כן. בוודאי.

<דוד צור:>

מי שמך?

<מיכאל פואה:>

אף אחד לא שמני.

<היו"ר מירי רגב:>

רגע, דוד, תן לו רגע לענות.

<מיכאל פואה:>

תראה מיד מה קורה כשלא מכריזים על

התקהלות אסורה. מיד תראו.

<דוד צור:>

מה הקשר להכרזה על התקהלות אסורה?

<משה זלמן פייגלין:>

אתה לא הבנת.

<מיכאל פואה:>

שאפשר לעצור את כולם, אפשר לפנות את ההר.

<אביעד ויסולי:>

רק ליהודים מכריזים על התקהלות אסורה.

<מיכאל פואה:>

חכה, תראה מיד מה קורה, מיד עוד חצי דקה

תראה.

<דוד צור:>

כשזורקים אבנים לא צריך להכריז על כלום,

אפשר להוציא אותם ולהכות בהם.

<שולי מועלם-רפאלי:>

אבל לא עושים את זה, דוד, לא עושים את זה.

<מיכאל פואה:>

ותסתכל, ועכשיו למה עושים את זה? הנה,

תסתכל עכשיו מה קורה.

<היו"ר מירי רגב:>

רגע.

<מיכאל פואה:>

תסתכל עכשיו איך מגרשים את השוטרים מההר.

<יהודה גליק:>

רואים שהעיפו את המשטרה אחורה.

<מיכאל פואה:>

מיד מיד תראו איך השוטרים מועפים מההר.

עוד עשר שניות זה.

<יוסי פריינטי:>

דקה אחרי זה פרצנו פעם נוספת, פעם שנייה.

<משה זלמן פייגלין:>

נכון. כל הסאגה הזו - - -

<מיכאל פואה:>

נכון. כל החנגה הזאת מיותרת. תסתכלו איך

השוטים מובלים אחורה. פשוט שערורייה.

<יוסי פריינטי:>

הם לא מובלים, זה החלטה שלי לצאת החוצה,

וכעבור שתי דקות פרצנו פעם נוספת.

<מיכאל פואה:>

אתה רוצה, אני אראה עוד תמונות של שוטר

שמנסה לפרוץ וחוטף אבנים וכל החברים שלו

משאירים - - -

<היו"ר מירי רגב:>

טוב, פואה, הבנתי.

<מיכאל פואה:>

מיותר. תסתכלו הכול איך השוטרים - - -

<היו"ר מירי רגב:>

פואה.

<אחמד טיבי:>

אתם יודעים שירו גם, המשטרה ירתה בעבר

במתפללים והרגה מתפללים? זה מה שאתם

רוצים? מה התחרות עכשיו?

<היו"ר מירי רגב:>

אנחנו רוצים - - -

<אחמד טיבי:>

חיכיתם יותר, זרקתם יותר, למה לא יריתם?

<היו"ר מירי רגב:>

טיבי.

<אחמד טיבי:>

נהרגו עשרות אנשים במסגד אל-אקצא.

<היו"ר מירי רגב:>

טיבי, תפסיק כבר.

<אחמד טיבי:>

עשרות אנשים נהרגו. זה מה שאתם רוצים?

<יהודה גליק:>

אתה תגנה אותם?

<אחמד טיבי:>

זה מה שאתם רוצים?

<יהודה גליק:>

אתה מוכן לגנות אותם?

<אחמד טיבי:>

אני מגנה אתכם.

<מיכאל פואה:>

סליחה רגע, יהודה. לא רוצה לגנות, אני רוצה

דבר אחד.

<יהודה גליק:>

אתה מגנה את מי שמתפלל במקום לגנות זורקי

אבנים.

<אחמד טיבי:>

אתכם אני מגנה.

<אביעד ויסולי:>

אתה מגן על זורקי אבנים?

<אחמד טיבי:>

חבורה של פרובוקטורים הזויים, שיוזמים

דיון הזוי.

<מיכאל פואה:>

חברת הכנסת מירי רגב.

<אביעד ויסולי:>

אתה מגן על מחבלים.

<אחמד טיבי:>

הדיון הזוי. אלה מתפללים, לא מחבלים.

<מיכאל פואה:>

בחודש הרמדאן ההר נסגר ליהודים במשך מספר

ימים.

<אביעד ויסולי:>

יותר מעשרה ימים.

<מיכאל פואה:>

פה יש לנו עדות - - -

<אחמד טיבי:>

אל-אקצא הוא מסגד למוסלמים, ורמדאן זה

חודש צום למוסלמים, אם אתה לא יודע - - -

<שולי מועלם-רפאלי:>

חבר הכנסת טיבי, סוכות זה חג של יהודים. אז

בוא נעשה את הסידור שיש במערת המכפלה גם

בהר-הבית.

<טלב אבו עראר:>

- - -

<אחמד טיבי:>

תתני לנו לדבר עוד מעט.

<מיכאל פואה:>

רק תנו לי לסיים. קבוצות של פורעים יושבות

שמה, מצולמות על-ידי המשטרה, מזוהות, והן

עולות עוד פעם ועוד פעם. למה משטרת ישראל

לא יכולה למנוע את העלייה שלהן מראש? זה

קבוצות שכל פעם מטרידות את העולים

בקריאות, באיומים, בהפחדות. ואני רוצה רק

באמת לקצר, השר לביטחון פנים התחייב

במכתב לחבר הכנסת פייגלין בתשובה

לשאילתא, שלא יהיו משחקי כדורגל על ההר.

והנה אתמול אתם יכולים לראות.

<היו"ר מירי רגב:>

במקום קדוש משחקים כדורגל?

<קריאה:>

כל יום.

<מיכאל פואה:>

הנה, תסתכלי, זו תמונה אתמול. זה הוראות

החוק, זה החלטת בג"ץ, זה מכתב של השר

לביטחון פנים.

<היו"ר מירי רגב:>

אוקיי, תיכף נבדוק את העניין הזה גם.

<מיכאל פואה:>

השר לביטחון פנים, והמשחקים ממשיכים.

<היו"ר מירי רגב:>

הבנו, תודה רבה.

<אביעד ויסולי:>

הממ"ז לא סופר את השר.

<היו"ר מירי רגב:>

תודה רבה. מי זה פה?

<אביעד ויסולי:>

עורך-דין אביעד ויסולי, יושב-ראש המטה

המשותף לארגוני המקדש.

<היו"ר מירי רגב:>

אני יודעת מי אתה. נתתי לך כאילו משהו

להנחתה, שתרגיע.

<קריאה:>

זה סוג של תפילה. כדורגל זה סוג של תפילה.

<מיכאל פואה:>

רק סיכום הזמנים, כמו שהיה בפעם קודמת,

כמה יורדים, כמה - - -

<היו"ר מירי רגב:>

מאה אחוז. אני מבקשת את התייחסות הממ"ז

לכמה דברים: קודם כול, לגבי דברי המפכ"ל,

הבהרנו את זה, אין צורך להבהיר את זה שוב.

<אחמד טיבי:>

לא לא, חשוב שהוא יבהיר את זה.

<היו"ר מירי רגב:>

אין בעיה. אז תבהיר גם אתה את מה שאני

דיברתי היום עם המפכ"ל, שבעצם המפכ"ל אמר

לי שהוא לא הובן נכון, הוא לא דיבר על זה

שיהודי יכול להתפלל בהר-הבית אלא שיהודי

יכול לעלות להר-הבית. גם באמירה הזאת יש

לי הסתייגות, כי כפי שאנחנו רואים, לא כל

היהודים יכולים לעלות להר-הבית. דבר

ראשון.

הדבר השני, אני מבקשת את התייחסותך

באמירה קצרה, מדוע לא מיישמים את החלטת

השר בעניין משחקי כדורגל על ההר. זו תשובה

של כן ולא, כי ממנה נוכל להתגלגל הלאה

להליכים של בג"ץ ולהליכים המשפטיים.

שני הדברים העיקריים הם קודם כול, מה

עושים עם מיידי האבנים על ההר? למה זה

חוזר על עצמו? למה בכלל שוטרים צריכים

להיות נסוגים בפני אזרחים, כל אזרח שהוא,

אם הוא ערבי או אם הוא יהודי? למה השוטר לא

יכול לעמוד מולם, לעצור אותם ולבצע את

תפקידו, כמו בכל מדינה דמוקרטית שאנחנו

ריבונים עליה? והדבר האחרון הוא מה למדת

מראש השנה לגבי סוכות כדי לאפשר בעצם

לכמה שיותר יהודים לעלות להר-הבית?

<מיכאל פואה:>

קבוצות הפרובוקציה חשוב גם כן.

<היו"ר מירי רגב:>

לא, די.

<יוסי פריינטי:>

ברשותכם, אני חושב שבחמש דקות, לא יותר

מזה, אני אבהיר את הדברים, כי יש פה חוסר

ידע עצום במה המשטרה עשתה, יש פה עובדות

לא נכונות לחלוטין לגבי מספר היהודים

וכמות היהודים שעלו להר-הבית לביקורים

במהלך החגים. פשוט המידע הוא לא נכון. אני

בטוח שגם החברים שנמצאים פה ישמעו מה

המשטרה עשתה. דרך אגב, אני אגיד פה את

העמדה בצורה מאוד מאוד ברורה.

אני אתחיל מדברי המפכ"ל, כפי שנתבקשתי

להבהיר. המפכ"ל ביקש ממני גם להבהיר את זה

פעם נוספת. המפכ"ל התכוון בדברים שלו

לביקורי יהודים בהר-הבית ולא לתפילת

יהודים. מיד אחרי שזה פורסם בתקשורת הוא

הוציא הבהרה, ההבהרה והודעת המפכ"ל

נמצאות כאן בפני. היא יצאה לתקשורת

ופורסמה, שהמפכ"ל התכוון בדבריו לביקורי

יהודים ולא לתפילת יהודים.

<אביעד ויסולי:>

הוא אמר שלוש פעמים התפלל או לא אמר?

<יוסי פריינטי:>

אני מבהיר כרגע מה שאמר המפכ"ל. דיברתי

אתו, שוחחתי אתו, כמה דקות, גם חברת הכנסת

דיברה אתו כמה דקות לפני הדיון, כדי שהדבר

הזה יובן אחת ולתמיד.

<היו"ר מירי רגב:>

הוא לא הובן נכון. ככה הוא אמר והוא חזר,

הוא אמר.

<יוסי פריינטי:>

הוא לא הובן נכון. הוא התכוון לביקורי

יהודים.

<משה זלמן פייגלין:>

או שהוא התבלבל, מותר לו.

<יוסי פריינטי:>

אוקיי. זה מה שנתבקשתי להבהיר.

לעצם העניין, המשטרה נערכה, כפי שהבטחנו

לפני החגים, בכוחות מאוד מתוגברים ומאוד

גדולים כדי לאפשר את ביקורי היהודים גם

בראש השנה, גם בכיפור ובחגים בכלל, וכמובן

גם בסוכות. המשטרה נקטה במגוון גדול מאוד,

שתיכף אני אפרט אותו, כמו שאמרתי, בחמש

דקות, לא יותר מזה, במגוון גדול של פעולות

ואמצעים כדי לאפשר את ביקורי היהודים

בחגים.

ההיערכות שלנו כללה, והדברים פה נאמרו

בחלקם, גם הרחקות מהר-הבית של אנשים

שידענו שהם הולכים להפר את הסדר והם

מתכוונים להפריע לביקורי היהודים,

הרחקנו אותם מהר-הבית על-ידי בתי-משפט.

ביצענו מעצרים של אנשים שהתכוונו להפר את

הסדר, הפעלנו מודיעין, עיבינו את

ההיערכות המבצעית שלנו ונערכנו סביב

הר-הבית, ונאלצנו גם להגביל בשעות

מסוימות את הכניסה להר-הבית לצעירים שבאו

במטרה להפר את הסדר.

כל הפעולות האלה שאנחנו עשינו במהלך

החגים, ואני מפרט לכם עכשיו - - -

<היו"ר מירי רגב:>

אני שואלת אותך שאלה. אני יודעת שעשיתם

אותם, השאלה רגע להבנה.

<יוסי פריינטי:>

אני אפרט יום יום, ואני אגיד לכם כמה

נכנסו.

<היו"ר מירי רגב:>

מעולה. אבל רק אני שואלת אותך שאלה: אם אתה

יודע שמישהו בא כדי להפר וכדי לעשות

אלימות, למה אתה לא עוצר אותו ולוקח אותו

למשטרה?

<יוסי פריינטי:>

אני עוצר, תיכף תשמעו את המספרים. אנחנו

עצרנו, ביצענו מעצרים, ביצענו הרחקות, רק

תתנו לי חמש דקות להגיד את המספרים.

<היו"ר מירי רגב:>

בבקשה.

<יוסי פריינטי:>

לפני ערב ראש השנה, שבוע לפני ערב ראש

השנה, התחלנו לקבל ידיעות מודיעיניות, גם

גלויות, בתקשורת הגלויה, זה היה גלוי

לעיני כל, וגם על-ידי ידיעות מודיעיניות

על כך שמתכוונים להפריע לביקורי יהודים,

אנשים מסוימים. קיבלנו מידע מודיעיני רב.

תוכננו כל מיני מסיבות עיתונאים והוכרז

יום נפיר על-ידי התנועה האסלאמית – הוכרז

איזשהו יום, יום צעקה או לא יודע איך

לקרוא לזה בדיוק, אבל איזשהו יום שהם

אמורים להגיע להר-הבית.

מה עשינו? בעקבות דברים שאמר השיח' ראאד

סלאח, אנחנו פרשנו את זה כדברי הסתה. הוא

קרא לאנשים לבוא ביום הזה ולהפריע וכו'

וכו'. פרשנו את זה כהסתה. קיימנו ישיבה

בפרקליטות, ביקשנו את אישור הפרקליטות –

היות ופה מדובר על הסתה צריך אישור

פרקליטות – לעצור ולחקור את חבר הכנסת

ראאד בגין הסתה. קיבלנו את האישור.

<היו"ר מירי רגב:>

השיח', הוא עוד לא חבר כנסת.

<יוסי פריינטי:>

השיח', סליחה, השיח' ראאד סלאח, לחקור אותו

על הסתה. ביום שלישי, כשהוא היה בדרכו

לירושלים, עצרנו אותו, חקרנו אותו. בלילה

הוא נכלא. למחרת הוא הובא לבית-משפט

ובית-משפט שלום בירושלים קיבל את עמדת

המשטרה והרחיק את ראאד סלאח ל-180 יום

מירושלים, כולל הפקדה של 50,000 שקל מזומן

בקופת בית-המשפט. דרך אגב, שלשום הוא ערער

על זה וזה קוצר ל-60, אבל בית-המשפט קיבל את

עמדת המשטרה. ראאד סלאח הורחק מירושלים.

אני לא אפרט, יש פה רשימה של שמונה אנשים

בכירים, שהסיתו, כמו ראאד סלאח, הסיתו חלק

מהמוסלמים כדי לבוא להפריע לביקור

יהודים. כל השמונה האלה נעצרו, נחקרו,

הורחקו מהר-הבית – חלקם בצו אלוף, אלוף

פיקוד העורף, חלקם בצווים משטרתיים, חלקם

בצווים של בתי-משפט. שמונה בכירים ביותר,

שאני לא רוצה כרגע לפרט את השמות שלהם,

הורחקו מהר-הבית. סך הכול נחקרו והוזהרו 14

פעילים. אני מדבר לפני ראש השנה בכלל,

לפני ביקורי היהודים, אני מדבר יום לפני,

אלה הפעולות שעשינו.

היות שידענו, והתנועה האסלאמית קראה לבוא

ולהפריע לביקורי יהודים, בצפון ובדרום,

במרכז ובתל-אביב, מנענו מהאוטובוסים של

התנועה האסלאמית להגיע לירושלים, עצרנו

אותם בכביש 6 במחלף עין תות, עצרנו אותם

בכביש 6 דרום. בכל הארץ, מבצע ארצי שהוכרז

על-ידי המפכ"ל, עצרנו. ואותם פעילים

שנקראו לבוא ולהפר את הסדר עצרנו ומנענו

מהם להגיע להר-הבית.

הגענו לערב ראש השנה, לבוקר. משעות הבוקר

נערכנו, מתפילת הפג'ר, במאות שוטרים סביב

הר-הבית. פתחנו את הר-הבית ב-07:30 לביקורי

יהודים. נכנסה הקבוצה הראשונה, החלו

יידויי אבנים, זה מה שנאמר פה, לעבר קבוצת

היהודים. המשטרה בתגובה פרצה לתוך שטח

הר-הבית, הרחיקה את אותם מוסלמים –

ביצענו גם 15 מעצרים, למרות מה שנאמר פה, 15

מעצרים – ואפשרנו את המשך הביקורים של

היהודים עד השעה 10:40.

<יהודה גליק:>

- - -

<היו"ר מירי רגב:>

לא לא לא, לא מפריעים לו. אחר כך.

<יהודה גליק:>

הבהרה. יוסי, אני מבקש שתבהיר: אישרתם

כניסת יהודים להר-הבית ל-100 מטר – לא ל-100,

ל-30 מטר, מהמוגרבים עד השלשלת.

<יוסי פריינטי:>

אני אתייחס לזה. אני מבטיח שאני אתייחס

לזה.

<יהודה גליק:>

כניסה לקטע הזה לא נקראת כניסה להר-הבית.

<יוסי פריינטי:>

אני מבטיח שאני אתייחס לזה.

ואפשרנו את ביקורי היהודים ואת כניסת

היהודים להר-הבית עד סיום שעות הבוקר.

בשעות הצהריים, בשעה 14:30-13:30 אמור היה

הר-הבית להיפתח פעם נוספת – ואני מדבר על

ערב ראש השנה – עמדנו בשער אני ואבי, לא

היה יהודי אחד או תייר אחד – לא רק יהודי,

גם תייר.

<יעקב היימן:>

אני הייתי.

<יוסי פריינטי:>

לא היה יהודי אחד – אני הייתי עם אבי - -

<יעקב היימן:>

אני הייתי ב-13:30, זה לא נכון.

<יוסי פריינטי:>

- - שרצה להיכנס להר-הבית. באותו יום 59

ישראלים נכנסו.

<קריאה:>

הוא צילם את השער נעול.

<יוסי פריינטי:>

59 ישראלים נכנסו לביקורים בהר-הבית, 884

תיירים. אני מדבר על ערב ראש השנה, על היום

שאתם אומרים שהר-הבית היה סגור. 884 תיירים

ו-59 יהודים נכנסו להר-הבית בערב ראש השנה.

רבותי, המספרים אצלנו, האמינו לי.

<יהודה גליק:>

הקטע הזה. זה לא נקרא כניסה.

<היו"ר מירי רגב:>

נתתם להם כניסה רק למטר מהשער. זה לא נקרא

כניסה להר-הבית.

<יוסי פריינטי:>

לגבי הכניסה. היות שאנחנו פרצנו לתוך ההר

וטיפלנו במקביל במפרי סדר, ועצרנו אנשים

שזרקו אבנים ונכנסנו לתוך הר-הבית, לא

רצינו שיהודים ייפגעו, אלה מהומות תוך

כדי אירוע. אנחנו התעקשנו, כי זו הייתה

מדיניות, שיהודים יבקרו בהר-הבית, ועל כן

המסלול של הביקור קוצר. אז מה, אני אכניס

יהודים, יש מאות אנשים בתוך הר-הבית, אני

אכניס ילדים קטנים שבאים שיקבלו אבן

בראש? אני פועל נגד זה.

<אביעד ויסולי:>

למה לא הוצאת את המתפרעים?

<היו"ר מירי רגב:>

שקט שיהיה פה.

<יוסי פריינטי:>

אני פועל נגד זה, אני עוצר אנשים, אני

מרחיק, בדיוק כמו שנאמר פה.

<היו"ר מירי רגב:>

עזוב, אני בטוחה שאתה עושה. רגע, אני שואלת

אותך שאלה.

<יוסי פריינטי:>

וקיצרנו את המסלול, כן.

<היו"ר מירי רגב:>

הרי אנחנו מאפשרים, על-פי הנורמה שקיימת

כיום – אני לא אוהבת אותה, אנחנו נעשה על

זה עוד דיונים ברמת ראש ממשלה – אנחנו

מאפשרים ליהודים על-פי הסטטוס קוו שנקבע

לעלות לבקר בהר-הבית. הם לא יכולים להתפלל

אבל לעלות לבקר. אנחנו לא מפריעים

למוסלמים להתפלל ואנחנו גם לא רוצים

להפריע למוסלמים להתפלל.

<אחמד טיבי:>

זה לא נכון.

<היו"ר מירי רגב:>

רגע.

<אחמד טיבי:>

זה לא נכון.

<היו"ר מירי רגב:>

אני רוצה להבין, למה יהודי - -

<אחמד טיבי:>

כן מפריעים.

<היו"ר מירי רגב:>

- - למה יהודי לא יכול להיכנס לכל הסבב

שהוא רוצה, לבקר בהר-הבית בגלל המתפרעים?

למה לא מחליטים חד וחלק: אם אתם המוסלמים

לא מאפשרים ליהודים לעלות להתפלל

בהר-הבית בלי הפרות סדר אנחנו נעבור

להסכם - -

<אחמד טיבי:>

- - - להתפלל ליהודים.

<היו"ר מירי רגב:>

לבקר בהר-הבית. - - אנחנו עוברים להסדר של

מערת המכפלה – ימים למוסלמים, ימים

ליהודים. בזה יהיה שקט, לא נצטרך כוחות על,

לא נצטרך אנשים, בזה יהיה שקט למוסלמים

וליהודים. למה לא עושים את זה?

<יוסי פריינטי:>

הסדר מהסוג הזה זה כמובן - -

<דוד צור:>

המשטרה תברך על הסדר כזה.

<יוסי פריינטי:>

- - הסדר מהסוג הזה זה לא בידיים

המשטרתיות.

<היו"ר מירי רגב:>

נסגור את ההר לכולם עכשיו, למוסלמים

וליהודים. אף אחד לא ייכנס.

<אביעד ויסולי:>

אתה מוכן להמליץ על זה?

<היו"ר מירי רגב:>

שנייה רגע, אתה מנהל את הדיון? אתה רוצה

להחליף אותי? אני אומרת דבר מאוד פשוט,

אני שואלת שאלה: למה המשטרה - - -

<טלב אבו עראר:>

זו הכרזת מלחמה, רגב.

<היו"ר מירי רגב:>

הכרזת מלחמה. תקשיב, אתם מכריזים מלחמה.

<אחמד טיבי:>

אתם רוצים להצית אש?

<היו"ר מירי רגב:>

ברגע שהמוסלמים לא מאפשרים ליהודים

להגיע להר - - -

<אחמד טיבי:>

אתם רוצים להצית אש וגופרית ומלחמה

ועימות? זה המטרה שלכם? זה המטרה?

<יהודה גליק:>

את שמעת מה שהוא אמר? הוא אמר - - -

<שולי מועלם-רפאלי:>

חבר הכנסת טיבי, ראאד סלאח כל שבוע מכריז

מלחמה על קיומה של מדינת ישראל.

<היו"ר מירי רגב:>

לא יכול להיות מצב - - -

<אחמד טיבי:>

בשביל ארבעה-חמישה יהודים?

<שולי מועלם-רפאלי:>

ואנחנו אלה שמכריזים מלחמה.

<אחמד טיבי:>

תרשי לי אחרי ה - - -

<היו"ר מירי רגב:>

הבנתי את העניין.

<יהודה גליק:>

אמר פה חבר הכנסת עראר שאם יעצרו מחבלים

זו הכרזת מלחמה. שמעתם?

<מיכאל פואה:>

חבר כנסת בכנסת ישראל שמכריז מלחמה - - -

<היו"ר מירי רגב:>

אוקיי.

<טלב אבו עראר:>

- - - זו הכרזת מלחמה.

<יהודה גליק:>

מי שזורק אבנים הוא מחבל. מי שזורק אבנים

הוא מחבל.

<טלב אבו עראר:>

חלוקה במסגד אל-אקצא זו הכרזת מלחמה.

<קריאה:>

מה זה, שוק פה?

<טלב אבו עראר:>

זה המסגד שלי, לא שלך.

<היו"ר מירי רגב:>

יהודה, הכרזת מלחמה אנחנו לא נכריז.

<משה זלמן פייגלין:>

באיזה צד אתה במלחמה הזאת?

<טלב אבו עראר:>

- - -

<היו"ר מירי רגב:>

שקט, נו. שאני אפזר את הדיון הזה ואני אעשה

דיון עצמי עם המשטרה ואני אקבל החלטות? לא

תהיה פה שום הכרזת מלחמה. אנחנו נעשה סדר

שכל יהודי וערבי יוכלו לעלות להר-הבית.

<אחמד טיבי:>

יש זכות לחברי כנסת ערבים להגיב כאן,

להציג את העמדה?

<היו"ר מירי רגב:>

יגמור הממ"ז, ראשון הדוברים זה פייגלין,

אחריו טלב אבו-עראר.

<אחמד טיבי:>

איך זה?

<היו"ר מירי רגב:>

ככה הוא נרשם, זה מה שיש לי פה.

<אחמד טיבי:>

אני לא נרשמתי ראשון?

<היו"ר מירי רגב:>

פייגלין, טלב ודוד צור.

<אחמד טיבי:>

אני לא ביקשתי ממך להירשם ראשון?

<שושנה אזולאי:>

לא, לא ראיתי.

<אחמד טיבי:>

יכול להיות.

<היו"ר מירי רגב:>

אז אני רושמת אותך.

<שולי מועלם-רפאלי:>

גם אני ביקשתי.

<היו"ר מירי רגב:>

אחמד טיבי ושולי.

<קריאה:>

- - -

<היו"ר מירי רגב:>

בסדר, אבל הם היו לפנייך, הם היו פה

לפנייך.

<אחמד טיבי:>

ואני רשמתי את טלב גם. איך זה פייגלין

פתאום נכנס לתמונה?

<היו"ר מירי רגב:>

שולי מועלם.

<אחמד טיבי:>

איך? לכן שאלתי איפה יפה, יכול להיות שאת

לא שומעת היטב? ביקשתי ממך לרשום אותי

ראשון.

<היו"ר מירי רגב:>

רגע, תדבר יפה. אז היא לא - - -

<אחמד טיבי:>

לא לא, יש סיבה למה ביקשתי, כי דיברו שלושה

אנשים שהציגו עמדה אחת, אחר כך דיבר הממ"ז.

יש מקום שאני אדבר אחריהם.

<היו"ר מירי רגב:>

אז אני אתן לך לדבר אחרי. טלב, אתה מוכן

לוותר לו על התור שלך?

<אחמד טיבי:>

הבעיה היא לא טלב. פייגלין – אני נרשמתי

לפני פייגלין.

<משה זלמן פייגלין:>

אני לא מוכן לוותר.

<היו"ר מירי רגב:>

פייגלין נרשם ראשון.

<משה זלמן פייגלין:>

אני לא מוכן לוותר.

<היו"ר מירי רגב:>

אוקיי. כן, בבקשה.

<אחמד טיבי:>

גם אתם הייתם ראשונים.

<יוסי פריינטי:>

אני כבר מסיים.

<משה זלמן פייגלין:>

הערבים המסכנים, אין להם פה זכות דיבור.

<היו"ר מירי רגב:>

די.

<טלב אבו עראר:>

שטיבי יהיה לפני, אבל אל תשימי אותי בסוף.

<היו"ר מירי רגב:>

אין לי בעיה. פייגלין ראשון, אחריו אחמד

טיבי ואחריו אתה.

<טלב אבו עראר:>

לא, תקשיבי, תכניסי את טיבי ביני לבין

פייגלין וזהו. בסדר?

<היו"ר מירי רגב:>

אוקיי.

<יוסי פריינטי:>

בסיכום של ערב ראש השנה נעצרו סך הכול 15

מתפרעים שהתפרעו, נכנסו לביקורים 59

ישראלים ו-884 תיירים. זה מה שהיה בערב ראש

השנה. למחרת, א' של ראש השנה, יום חמישי,

הר-הבית נפתח לביקורים כבשגרה, בוקר פלוס

צהריים, ביקרו בהר גם כן 59 ישראלים וכ-880

תיירים.

<קריאה:>

- - -

<דוד צור:>

אל תפריעו לו כל שנייה, תנו לו לדבר.

<יוסי פריינטי:>

ה-6 בספטמבר, תפילת יום השישי בהר-הבית –

אין ביקורים ביום שישי של יהודים. היו בהר

30,000 מתפללים. בתום התפילה, ראינו את זה

במצלמות, הייתה התפרעות, יידויי אבנים,

כוח משטרה פרץ לתוך הר-הבית, יצאנו לאחר

מכן החוצה. בעקבות המשך יידויי האבנים

פרצנו פעם נוספת להר-הבית, עצרנו 60 איש על

התפרעות ויידויי אבנים, כולם מתנהלים

כרגע בבתי-משפט במעמד כזה או אחר.

התפילות בכותל לכל אורך הדרך ולכל אורך

הפריצה שלנו נמשכו כסדרן ללא שום הפרעה

לתפילות בכותל. סך הכול בימי החג ביקרו

בהר-הבית 118 ישראלים, 1,377 תיירים.

הגענו לעשרת ימי תשובה. בעשרת ימי תשובה

הר-הבית נפתח רגיל ללא שום אירועים

חריגים, למעט אירוע אחד חריג ביום חמישי,

אני אגיע לזה בהמשך. סך הכול ביקרו בעשרת

ימי תשובה בהר-הבית 382 יהודים, 74 חיילים

במדים, 4,892 תיירים בכל עשרת ימי תשובה.

<היו"ר מירי רגב:>

עזוב אותי מתיירים, אני מדברת על אזרחים

ישראלים יהודים שנכנסים, יש בערך 50 כל

יום. זה לא נראה לי הגיוני שכל כך הרבה

באים לשם, 50 נכנסים.

<יוסי פריינטי:>

382 יהודים ביקרו בעשרת ימי תשובה, 74

חיילים במדים נכנסו לסיורים, ועוד 4,800

תיירים. זה מה שהיה.

<היו"ר מירי רגב:>

תיירים הם לא הבעיה.

<יוסי פריינטי:>

נכון. ולא היו אירועים חריגים בעשרת ימי

תשובה.

יום שישי 13 בספטמבר, תפילות יום השישי

בהר-הבית, ערב כיפור, בעקבות הערכת מצב

שביצענו, בעקבות כל מה שהיה, החלטנו לקיים

דילול בהר-הבית ולהגביל את גיל המתפללים

מ-45 ומעלה. גיל המתפללים הוגבל, התקיימה

תפילה של 30,000 איש בהר ללא חריגים.

לסיכום, משטרת ירושלים נערכה, כפי

שהבטחנו, כראוי ועם כוחות גדולים כדי

לאפשר ביקורי יהודים בהר-הבית, למרות

המתיחות ולמרות המידעים המודיעיניים

ולמרות כל מה שהיה לפני כן. המשטרה פעלה

בנחישות, ביצענו יותר מ-80 מעצרים, אם

תחברי את כל המספרים שלי, יותר מ-80 מעצרים,

הרחקנו אנשים שרצו להפר את הסדר, ביצענו

הגבלה של גיל כשזה היה מתבקש, ופעלנו נגד

אלה שניסו לשבש את ביקורי היהודים. הראיה

לכך זה אותם מספרים שהצגתי בפנייך כרגע,

אותם מאות יהודים שעלו ואלפי תיירים שעלו

להר-הבית, למרות כל המתיחות ולמרות הכול.

אנחנו נמשיך במדיניות הזו גם לקראת סוכות

וכבר מעכשיו אנחנו מקבלים, כמו שהיה בערב

ראש השנה, ידיעות על כאלה שמתכוונים להפר

את הסדר.

<אורית סטרוק:>

אז לקראת סוכות תגבילו ל-45 ומעלה?

<יוסי פריינטי:>

אנחנו ניערך באותה מתכונת.

<אורית סטרוק:>

פריינטי, זאת השאלה שאתה אמרת: אתם תגבילו

לקראת סוכות?

<היו"ר מירי רגב:>

אל תתייחס אליה.

<אורית סטרוק:>

תגבילו בהתאם להערכת המצב שעשיתם,

הנכונה, מראש השנה ליום כיפור, תגבילו ל-45

ומעלה?

<היו"ר מירי רגב:>

אל תתייחס. יגיע זמנה, היא תדבר.

<יוסי פריינטי:>

אוקיי. אנחנו נמשיך במדיניות הזאת גם

בסוכות כדי לאפשר את ביקורי היהודים מצד

אחד.

<היו"ר מירי רגב:>

תגביל את הגיל של המתפללים המוסלמים?

<יוסי פריינטי:>

אנחנו נקיים הערכת מצב.

<אורית סטרוק:>

אבל עשית הערכת מצב, ראית שבראש השנה אם

אתה לא מגביל מ-45 ומעלה זה לא עובד. ראית

את זה. אתה סיפרת שעשית - - -

<היו"ר מירי רגב:>

סליחה רגע, את רוצה שיוציאו אותך, גברת

סטרוק? את חברת כנסת, אז נא בבקשה, יש עוד

אחרים לפנייך. הבנו, אורית סטרוק כאן, מי

שלא ראה. יש מישהו שלא ראה את אורית סטרוק?

היא כאן, הבנו, עכשיו תמתיני לזמנך.

<אורית סטרוק:>

תודה רבה. אני הולכת.

<היו"ר מירי רגב:>

זה לא יפה, באמת. מחכה פה פייגלין בסבלנות,

כולם מחכים פה בסבלנות, תמתיני רגע.

<אורית סטרוק:>

אוקיי, בסדר.

<יוסי פריינטי:>

משפט אחרון. חשוב לציין - - -

<חגי יקותיאל:>

חברת הכנסת רגב, זה לא יפה.

<היו"ר מירי רגב:>

מה לא יפה?

<חגי יקותיאל:>

מה שאתה עושה עם חברת הכנסת סטרוק, זה לא

יפה.

<היו"ר מירי רגב:>

למה? כי ביקשתי ממנה רגע להמתין עם

להדברים?

<קריאה:>

אבל השאלה היא לגיטימית, מירי.

<חגי יקותיאל:>

היא חברת כנסת, היא שאלה שאלה.

<היו"ר מירי רגב:>

אבל היא תקבל תשובה, היא תקבל תשובה.

<חגי יקותיאל:>

אבל את עונה לה בצורה לא לגיטימית.

<היו"ר מירי רגב:>

היא תקבל תשובה. אבל זה לא בסדר שאנשים

כאן מחכים לדבר, והיא מתפרצת ככה.

<חגי יקותיאל:>

את מתייחסת אליה בחוסר כבוד וזה לא ראוי.

<היו"ר מירי רגב:>

אז אני מודיעה כאן שאני לא מתייחסת לאף

אחד בחוסר כבוד. אני מכבדת מאוד את חברת

הכנסת סטרוק, ביקשתי כמה פעמים להמתין כל

אחד לתורו. לא אעזוב את הדיון הזה בלי שכל

חבר כנסת ישאל שאלה ויקבל תשובה. אי-אפשר

לנהל דיון שכל אחד שואל שאלה והממ"ז צריך

עכשיו לענות בצורה כזאת. אין לי שום בעיה

עם אף חבר כנסת, אני מכבדת מאוד את אורית

סטרוק, לדעתי היא לא מכבדת את הדיון.

בבקשה.

<יוסי פריינטי:>

ממשלת ישראל תמשיך במדיניות הזו גם לקראת

סוכות, בכפוף להערכות מצב יומיות שאנחנו

מקיימים. חשוב לציין כי המשטרה שומרת על

הסטטוס קוו הנהוג בהר-הבית ופועלת

בנחישות כנגד מפרי סדר משני הצדדים.

<היו"ר מירי רגב:>

טוב, יש לנו עוד הרבה מאוד שאלות לשאול.

לדעתי התשובות שלך הן לא מלאות, אבל אנחנו

נפתח את הדיון קודם כול לחברי הכנסת. חבר

הכנסת פייגלין ואחריו חבר הכנסת אחמד

טיבי.

<משה זלמן פייגלין:>

תודה, גברתי. ראשית, אני חייב להתייחס

לדברים החמורים ואכן החצופים שאמר כאן

חבר הכנסת עראר. אני מבקש לרענן את זכרונו

ההיסטורי - - -

<טלב אבו עראר:>

אתה חצוף, קודם כול.

<היו"ר מירי רגב:>

סליחה רגע.

<טלב אבו עראר:>

לא מה שאמרתי חצוף, אתה חצוף.

<דוד צור:>

הוא אמר על הדברים שלך, הוא לא אמר עליך.

<טלב אבו עראר:>

דבר בכבוד.

<היו"ר מירי רגב:>

בבקשה.

<משה זלמן פייגלין:>

סיימת, חבר הכנסת עראר?

<טלב אבו עראר:>

סיימתי.

<משה זלמן פייגלין:>

מותר לי לדבר גם בכנסת ישראל או - - -

<היו"ר מירי רגב:>

בבקשה.

<אחמד טיבי:>

דבר אליו בכבוד, הוא יחזור אליך בכבוד.

<טלב אבו עראר:>

דבר בכבוד.

<אחמד טיבי:>

תתייחס אל דבריו. או שלא תתייחס.

<היו"ר מירי רגב:>

כן, פייגלין, בבקשה.

<משה זלמן פייגלין:>

אני חוזר על דברי: אני חייב לפתוח את דברי

בהתייחסות לדברים החמורים מבחינה

היסטורית, עובדתית, והמחוצפים של חבר

הכנסת עראר, ואני מיד אסביר מדוע. אני

רוצה לרענן את זכרונו ההיסטורי – אם אתה

יודע קצת היסטוריה, חבר הכנסת עראר –

ולומר לך, שבית-המקדש היהודי הראשון - -

<טלב אבו עראר:>

אני אלמד ממך היסטוריה.

<משה זלמן פייגלין:>

נכון, אכן כך כנראה. - - בית-המקדש הראשון,

מקדש שלמה, ובית-המקדש השני, עמדו על תילם

בהר-הבית בירושלים שנים רבות רבות,

כשאבותיך ואבות אבותיך עדיין עבדו

לאלילים, לעצים ולאבנים אי שם במדבריות

ערב בסעודיה ובמקומות אחרים. לבוא ולומר

כאן - - -

<טלב אבו עראר:>

אני לא באתי מרוסיה, לא באתי

מארצות-הברית, לא באתי - - -

<היו"ר מירי רגב:>

סליחה רגע, כל אחד ידבר. אתה מדבר, נכון? תן

לו לדבר, אחר כך אתה תדבר, ואי-אפשר יהיה

לנהל ככה דיון.

<טלב אבו עראר:>

הוא לא יודע מה הוא מדבר.

<משה זלמן פייגלין:>

לבוא ולומר כאן - - -

<טלב אבו עראר:>

חבר כנסת.

<משה זלמן פייגלין:>

לבוא ולומר כאן בכנסת ישראל, בית

המחוקקים של העם היהודי, שחזר והקים את

מדינתו בארץ ישראל, בירושלים, שלעם

היהודי אין מה לחפש בהר-הבית, המקום

המקודש ביותר לעם היהודי, כשאתם עוד לא

ידעתם בכלל מה זה המקום הזה, כפי שהסברתי

קודם לכן, האם תיתכן בכלל חוצפה גדולה

מזו? ועוד לבקש אחר כך - -

<טלב אבו עראר:>

למה, ממתי אתה כאן?

<משה זלמן פייגלין:>

- - שידברו אליך בכבוד?

<טלב אבו עראר:>

ממתי אתה כאן?

<משה זלמן פייגלין:>

עכשיו, לגבי - - -

<טלב אבו עראר:>

אתה באת לכאן לפני?

<משה זלמן פייגלין:>

הרבה הרבה לפניך. עכשיו, לגבי הדברים שאמר

כאן ניצב פריינטי. ניצב פריינטי, ידידי

היקר, אני מקבל את כל מה שאמרת. אין לי ספק

שהשקעתם אנרגיות עצומות, כוח אדם עצום,

אתה וחבריך, כולכם, כל המאמצים לעמוד

במשימה, מתוך רצון אמיתי וכנה אכן לאפשר

ליהודים לעלות להר-הבית לפי ההסדרים

הקיימים היום, ותיכף נעמוד עליהם ונסביר

אותם ואת חומרתם.

אבל אני חייב לומר לך שאני לא מבין כיצד

אתם, קציני משטרת ישראל, לא שואלים את

עצמכם את השאלה הבסיסית המתבקשת. אם כל כך

הרבה מאמצעים הושקעו – כוחות מקצועיים,

מודיעיניים, בפריסה ארצית, בעצירה וכו'

וכו' – ובסופו של דבר יהודה גליק כשהוא

עולה להר-הבית בסוכות מריצים אותו משער

לשער תוך שתי דקות וגם אז הוא חוטף אבנים,

האם זה לא כישלון מהדהד שלכם?

אבל אני לא חושב שנכשלתם, כי אני לא חושב

שבאמת האחריות שלכם. אני מיד אסביר מדוע.

אני באמת לא מאשים אתכם. אני רוצה

ברשותכם, ברשות האנשים הרציניים שנמצאים

פה, להרחיב את היריעה ולהסביר את שורש

הבעיה, והבעיה היא לא משטרת ישראל.

הבעיה באמת מתמקדת בעובדה שההר, גם

כשזרקו אבנים בראש השנה בלי שהיה שם אף

יהודי – הטענה כאילו מדובר בתפילה במסגד,

ראינו את הצעירים בלי חולצה משחקים

כדורגל וזורקים אבנים, יופי של תפילה –

גם כשאין שם יהודי אחד ויש התפרעות אתם

מהססים ולא מעזים למעשה לפנות את ההר מכל

יושביו, אלא רצים באופן נקודתי אחר מי

שזורק אבן ומי שנמצא לידו לא נוגעים בו,

ואחר כך כמובן מי שנמצאים שם מסיגים אתכם

אחורנית, זה מה שראינו בסרט שוב ושוב.

<יוסי פריינטי:>

סליחה שאני מתפרץ, סליחה, אבל זה לא נכון.

<משה זלמן פייגלין:>

אבל אני שתקתי כשדיברת. אני שתקתי

והקשבתי לכל מילה.

<יוסי פריינטי:>

אבל ביום שישי הוצאנו את כולם. בפעם

השנייה שנכנסנו הוצאנו את כולם.

<משה זלמן פייגלין:>

אני רוצה להסביר מה הנקודה כאן. המאבק

כאן, רבותי – ואתם יודעים מה? על הסיפור

הזה גם חברי הכנסת הערבים יכולים להסכים.

המאבק כאן הוא לא על תפילה, בואו נאמר את

האמת. המאבק כאן הוא לא על תפילה, לערבים

לא אכפת שיהודי יתפלל לאלוהים. מה אכפת

לו? להיפך, כולנו מאמינים באלוהים. המאבק

כאן הוא על ריבונות, זה באמת המאבק, זה

באמת הסיפור כאן. הסיפור כאן הוא דבר אחד

– ריבונות. ויש כאן מצב שבו ללא החלטה,

ללא הרשאה, הריבונות למעשה נמסרת למעשה

למוסלמים, למעשה דרך הווקף לממשלת ירדן

ולמוסלמים.

ואני רוצה להסביר מה בעצם קורה כאן. אני

עליתי להר-הבית - - -

<היו"ר מירי רגב:>

תנסה להגיע ל - - -

<משה זלמן פייגלין:>

אעשה את הדברים בצורה נורא ממוקדת, אקרא

לכם משפט אחד שפה עונה לי היועץ המשפטי של

המשטרה בשם המפכ"ל.

<היו"ר מירי רגב:>

רק אנחנו צריכים עוד לסיים את הדיון ויש

הרבה דוברים, אז בוא תציע מה לעשות לגבי

סוכות.

<משה זלמן פייגלין:>

רבותי, ההסדרים הפנימיים שמתקיימים כיום

בהר-הבית מופקדים בידי הווקף המוסלמי. יש

לי כאן את הסימוכין, משטרת ישראל מודה

בזה, אני מניח שאף אחד פה לא יכחיש את

דברי, ההסדרים הפנימיים מופקדים בידי

הווקף המוסלמי. הווקף המוסלמי הוא גוף

שלא מוכר, הוא לא גוף ישראלי בכלל, הוא גוף

שכפוף לחוק הירדני. למעשה לא משטרת ישראל,

מדינת ישראל, ממשלת ישראל הפקידה את

ההסדרים הפנימיים בהר-הבית, ולמעשה את

הנתח המרכזי מהריבונות שלנו בהר-הבית,

בידי גוף שאינו ישראלי. וזאת הסיבה לכך

שמשטרת ישראל לא מצליחה להתגבר על העניין

הזה.

ואני רוצה לומר לכם דבר מדהים עוד יותר:

כשמודיעה לי משטרת ישראל שההפקדה של

הנהלים וההסדרים הפנימיים בהר-הבית בידי

הווקף המוסלמי נעשתה בעקבות החלטת ממשלה,

אז משטרת ישראל אינה יודעת את העובדות.

אני אשמח אם נציגי משטרת ישראל יביאו לי

את החלטת הממשלה להפקיד את הנהלים

הפנימיים בהר-הבית בידי הווקף המוסלמי.

לא הייתה מעולם החלטה כזאת.

והמציאות היא שבפועל משטרת ישראל מפקידה

את הריבונות, ואני חוזר על המילה –

ריבונות, בהר-הבית בידי גוף, ללא שום

החלטת ממשלה, בידי גוף שכפוף לממשלת ירדן,

כפוף לחוק הירדני, ולכן לא מצליחה בסופו

של דבר להשליט סדר ולאפשר ליהודים לזכות

שם בזכויותיהם.

ומשפט אחרון, גברתי יושבת-הראש, ואני

מבקש, רבותי קציני המשטרה, שתקשיבו טוב

טוב לדבר הזה. על-פי חוק השמירה על

המקומות הקדושים תשכ"ז, "העושה דבר העלול

לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל

המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי

אותם מקומות, דינו מאסר חמש שנים". מישהו

כאן מנסה לטעון שהר-הבית לא מקודש

ליהודים? מישהו כאן מנסה לטעון שרגשותיי

אינן נפגעות כשנאסר עלי לעלות או להתפלל

בהר-הבית?

רבותי קציני המשטרה, לפי הסעיף הזה בחוק

ולפי מה שאמרתי עכשיו, שאין שום החלטת

ממשלה להפקיד את ההסדרים הפנימיים בידי

הווקף המוסלמי, מעל כולכם מרחף למעשה גזר

דין של חמש שנות מאסר.

-

*

B

D

F

H

n

ˆ

˜

š

¬

º

Ì

Î

Ð

Ò

æ

D

H

®

"

$

&

(

^

`

r

v

Ž

ò

þ

h

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

8

:

\

^

‚

„

¢

¤

Ì

Î

Ú

Ü

ð

ò

6

8

`

b

€

‚

¦

¨

Ê

Ì

Þ

à

î

ð

"

-

>

@

T

V

ఀܪ栖܀y࠼喁Ĉ࡚邁Ī䠀"

$

<

>

X

Z

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

摧ᙱZሀ, אבל הרבה מעבר לכך. אנחנו, גברתי,

אכן צריכים לדאוג לכך שממשלת ישראל תשיב

את הריבונות בהר-הבית לידי המוסלמים.

<קריאה:>

לידי היהודים.

<משה זלמן פייגלין:>

לידי היהודים.

<אחמד טיבי:>

אל-חמדו לאללה - - -

<משה זלמן פייגלין:>

והמבחן העליון והיחיד לכך, ובזאת זה

ייבחן, הוא שאכן במהלך חג הסוכות, כפי

שידעה משטרת ישראל לאסור על יהודים לעלות

בימי חודש הרמדאן, משטרת ישראל צריכה

במהלך חג הסוכות לסגור את ההר למוסלמים

ולאפשר ליהודים לעלות בבטחה ולהתפלל

בהר-הבית.

<היו"ר מירי רגב:>

תודה רבה.

<אחמד טיבי:>

14 דקות, בול.

<היו"ר מירי רגב:>

חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

<אחמד טיבי:>

תודה רבה. 14 - - -

<היו"ר מירי רגב:>

טוב נו, באמת, אחמד.

<טלב אבו עראר:>

רבע שעה, באמת.

<אחמד טיבי:>

נראה לך - - -

<היו"ר מירי רגב:>

נראה לך שכולם ידברו פה רבע שעה עכשיו?

<אחמד טיבי:>

לא, הוא דיבר.

<היו"ר מירי רגב:>

הוא דיבר רבע שעה, אז קדימה תתחיל לדבר.

<אחמד טיבי:>

אוקיי. תודה.

<יהודה גליק:>

קח דקה בשביל לגנות את זורקי האבנים.

<אחמד טיבי:>

תודה תודה תודה – תפסיק להטיף לי, אל תגיד

לי מה להגיד.

האמת היא שלאחרונה יש איזה מין משהו

מחזורי בוועדה הזאת של קיום דיונים כאלה,

הזויים, שמטרתם להצית את השטח, שבהם יוזמי

הדיון הם אנשים פנטיים שמסיתים ורוצים

לדחוף לכיוון עימות. אנחנו לא מעוניינים

בעימות. המוסלמים לא מעוניינים בעימות,

הם מעוניינים להגן - - -

<היו"ר מירי רגב:>

מי זורק אבנים, המוסלמים או היהודים?

<אחמד טיבי:>

- - הם מעוניינים להגן – אני מבקש לאפשר לי

להמשיך.

<היו"ר מירי רגב:>

כן.

<אחמד טיבי:>

מעוניינים להגן על מסגד אל-אקצא,

מעוניינים להתפלל באופן חופשי כל דקה, כל

שעה, כל יום, כל שבוע, משך כל ימות השנה,

בלי הפרעה, לא של גורמים פנטיים יהודיים

ולא של המשטרה.

אני ער לעובדה שיש הבדל בין מה שמתקיים

בוועדת הפנים לבין החלטות הממשלה. יש לי

ביקורת רבה על החלטות הממשלה, בדרג הבכיר

ביותר, אבל ועדת הפנים הולכת עוד יותר

ימינה, כאשר היא מקיימת את הדיון הזה פעם

אחר פעם, ואז נוצר רושם בפני דעת הקהל

שאוטוטו משנים סדרי עולם במסגד אל-אקצא.

קודם כול, לגבי סמנטיקה, למקום קוראים

מסגד אל-אקצא ולא שם אחר. מסגד אל-אקצא,

מסג'ד אל-אקצא, זה השם. אני לא מכיר בשום שם

אחר, אנחנו לא מכירים בשמות אחרים.

<יהודה גליק:>

במסמכים של הווקף כתוב אל-חראם א-שריף.

<היו"ר מירי רגב:>

חבר'ה, חבר'ה, די.

<אחמד טיבי:>

אגב, גם הביטוי הזה הוא לא ביטוי מדויק.

אל-חראם א-שריף זה ביטוי נכון יותר לגבי

חברון.

<היו"ר מירי רגב:>

זה על חשבון 14 הדקות שלך.

<אחמד טיבי:>

כן, אני מסביר גם עובדות היסטוריות, שגם

יהודים יבינו.

ואל-מסג'ד אל-אקצא זה השם. יש קובת א-צחרא.

וזה מקום שאין בו תפילה חופשית למוסלמים,

אין בו תפילה חופשית למוסלמים. אפילו אם

אתם לא שם, אם הגורמים הפנטיים לא שם,

המשטרה לא מאפשרת, מדינת ישראל שהיא הכוח

הריבון מטעם של כיבוש ב-67' לא מאפשרת חופש

פולחן.

מה זאת אומרת לא מאפשרת חופש פולחן?

פלסטיני מוסלמי מהגדה המערבית לא יכול

להגיע, מוסלמים מעזה לא יכולים להגיע,

ומתחת לגיל מסוים גם מוסלמים של ירושלים

המזרחית או מוסלמים מטייבה או

מאום-אל-פחם או מהנגב או מהגליל לא יכול

להתפלל. וכאן ראינו לחץ על המשטרה שבכל

שבוע אולי תגבילו ל-45, אולי ל-50, כדי

להגביל עוד יותר את כניסת ותפילת

המוסלמים במסגד אל-אקצא.

ולכן בדיון פה נוצר מצב כאילו יש תחרות או

התנגחות בין הגורמים הפנטיים לבין

המשטרה, והמשטרה נגררת – נו, עשינו,

עצרנו, מנענו, הרחקנו. זה לא התפקיד של

המשטרה, להיכנס לתחרות עם חבורה של פנטים.

אחד.

שניים, לאלה שרוצים להצית אש וגופרית.

נהרגו מוסלמים רבים בתוך מתחם מסגד

אל-אקצא על-ידי המשטרה ועל-ידי כוחות

הביטחון. אחד האירועים הקשים האלה, שבהם

עשרות אנשים נהרגו ונפגעו, היה בשנת 2000

לאחר הפריצה המטופשת של אריאל שרון לתוך

מסגד אל-אקצא. אני הייתי אחד הקורבנות,

ידי נשברה שם.

על כל פנים, אתם צריכים להפעיל שיקול דעת.

האם אתם רוצים עימות ולהצית אש במקום

הרגיש ביותר באזור, הרגיש ביותר? והאם

הדיונים האלה, גברתי היושבת-ראש, זה מה

שאת רוצה? האם את רוצה להתנגח, להתחרות

בסטרוק, במועלם, בפייגלין? לא זה המגרש

שאת צריכה להתחרות בו.

עכשיו, אני רוצה לומר שהמשטרה מכוח

הכיבוש והשלטון הזר שנמצא במסגד אל-אקצא

יכולה פיזית למנוע ממוסלמים, היא עושה את

זה. היסטורית, אם דיברתם על היסטוריה, אני

רוצה להגיד לכם שמסגד אל-אקצא היה סגור 90

שנה תחת שלטון הצלבנים, 90 שנה. ואתם

יודעים מה קרה: הוא נפתח מחדש ואין

צלבנים. אין - - - צלבנים.

ולכן אני אומר לכם: גם הכיבוש הזה - -

<טלב אבו עראר:>

בגלל סלאח א-דין.

<אחמד טיבי:>

- - גם הכיבוש הזה יסתיים. הכול מחזוריות,

האזור הזה עובר מחזוריות. אבל הפעלת כוח

בלי שיקול דעת היא מתכון לעימות, שאני

חוזר, לא זה מה שאנחנו רוצים, לא לזה אנחנו

דוחפים.

אבל דבר אחד שיהיה ברור. הניסיון לגרור את

המצב לחלוקת זמני תפילה כמו באל-ח'ליל,

בחברון, אל-חראם אל-איבראהימי, לא יקרה.

ואם יקרה, זו הכרזת מלחמה והצתת אש ומדון.

הדבר הזה לא יקרה. נכון, זה לא רק עניין

דתי, יש כאן אלמנט מדיני.

<מיכאל פואה:>

הוא מדבר בשם - - -

<אחמד טיבי:>

אני מדבר בשם כל מוסלמי וכל ערבי.

<יהודה גליק:>

אתה קורא ל - - -

<אחמד טיבי:>

אני לא צריך לקרוא. אתם תשתדלו לעשות את

זה. רק פריצה מטופשת של אריאל שרון הציתה

אינתיפאדה. אז תפעילו שיקול דעת ותראו מה

יכולים הצעדים האלה לעשות. מה יכולים

הצעדים האלה לעשות.

עכשיו, אני לא פוגע, לא מתערב באמונה של

אחרים. אני לא אומר לאחרים, לא ליהודים, לא

לבודהיסטים, לא לנוצרים, לא למוסלמים, איך

להאמין. אני גם לא מטיל ספק באמונה של

איקס או וואי. אבל יש גם גבול לאגרסיביות

ולתוקפנות. אפרופו תפילה – מה, אתם

דורשים מקום תפילה של יהודים במסגד

אל-אקצא?

<שולי מועלם-רפאלי:>

לא, בהר-הבית.

<אחמד טיבי:>

מסגד אל-אקצא.

<אביעד ויסולי:>

מסגד אל-אקצא לא קדוש ליהודים.

<אחמד טיבי:>

קוראים לזה מסגד אל-אקצא, קוראים לזה מסגד

אל-אקצא.

<אביעד ויסולי:>

מסגד אל-אקצא יושב על הכותל הדרומי?

<אחמד טיבי:>

או, הרמת לי להנחתה, תודה רבה. עכשיו,

אפרופו חגים ואמונה, רבותי, המוסלמים

חושבים ומאמינים שהכותל, יש מוסלמים

שאומרים שהכותל זה חאיט אל-בוראק, זה הקיר

המערבי של המסגד. ולכן אני רוצה להציע

ולבקש, אדוני הממ"ז, שבחג הבא של המוסלמים,

בעיקר באל-אסראא' ואל-מעראג', אוטובוסים

של מוסלמים שאנחנו נארגן רוצים להיכנס

ולהתפלל ברחבת הכותל. מה דעתכם? מה דעתכם?

<קריאה:>

מחליפים היום.

<אחמד טיבי:>

מה דעתכם?

<אביעד ויסולי:>

תעשה מה שאתה רוצה. אין בעיה.

<אחמד טיבי:>

לא, אתם לא מרשים לנו.

<אביעד ויסולי:>

אין בעיה, תעשה מה שאתה רוצה.

<אחמד טיבי:>

מה דעתכם על חלוקת התפילה שם בין מוסלמים?

המוסלמים חושבים שזה מקום תפילה.

<משה זלמן פייגלין:>

אני מוכן.

<אחמד טיבי:>

המוסלמים חושבים שזה הקיר המערבי חאיט

אל-בוראק וזה נשלט על-ידי כוח.

<משה זלמן פייגלין:>

אני מוכן.

<אחמד טיבי:>

זה מה שאתם רוצים? זה מה שאתם רוצים?

<אביעד ויסולי:>

מתי יוצאים רכבים אל הכותל?

<אחמד טיבי:>

אז תכבדו את האמונה של אחרים.

<שולי מועלם-רפאלי:>

אחמד - - -

<אחמד טיבי:>

לא תהיה חלוקה כזו. זאת לא הצעה כדי לקבל,

זאת הצעה כדי להצית ויכוח. אמרתי לך:

הכיבוש הזה הוא זמני והשלטון, לא

הריבונות, הוא זמני.

<היו"ר מירי רגב:>

הכול זמני.

<משה זלמן פייגלין:>

הסכמתי.

<אחמד טיבי:>

לא ביקשתי את הסכמתך, לא ביקשתי את

הסכמתך.

<משה זלמן פייגלין:>

שאלת.

<אחמד טיבי:>

לא ביקשתי את הסכמתך.

<היו"ר מירי רגב:>

טוב.

<אחמד טיבי:>

אני אומר לכם: צריך להפעיל שיקול דעת.

<אביעד ויסולי:>

אגב, מדינת ישראל - - - היא זמנית.

<אחמד טיבי:>

לא אמרתי את זה.

<היו"ר מירי רגב:>

טוב, מאה אחוז.

<אחמד טיבי:>

אמרתי: הכיבוש בירושלים המזרחית והשליטה

בכוח במסגד אל-אקצא היא זמנית.

<היו"ר מירי רגב:>

מאה אחוז.

<אחמד טיבי:>

הצלבנים עברו, הבריטים עברו, וגם הכיבוש

הישראלי יעבור ממסגד אל-אקצא. הכול זמני.

<היו"ר מירי רגב:>

אוקיי.

<מיכאל פואה:>

הוא נציג של איזה מדינה רק?

<היו"ר מירי רגב:>

זהו. מרגע זה כל ח"כ מדבר שתי דקות בלבד.

<אחמד טיבי:>

אני סגן יושב-ראש הכנסת.

<היו"ר מירי רגב:>

סליחה רגע. דברו שתי דקות בלבד. אם לא, אני

סוגרת את הדיון.

<אחמד טיבי:>

אני מדבר בתפקידי כחבר הכנסת, יושב-ראש

סיעת רע"ם-תע"ל וסגן יושב-ראש הכנסת - - -

<היו"ר מירי רגב:>

קיבלתי את הצעתך כיושבת-ראש ועדת הפנים

הממונה על המקומות הקדושים. אנחנו נדאג

שמוסלמים יוכלו להתפלל בכותל חופשי

ויהודים יוכלו להתפלל בהר-הבית.

<אחמד טיבי:>

לא הצעתי ככה. לא הצעתי ככה, גברת מירי

רגב.

<היו"ר מירי רגב:>

זה מה שנעשה.

<אחמד טיבי:>

יכול להיות שאת צריכה קורס ריענון

בעברית.

<היו"ר מירי רגב:>

יכול להיות, יכול להיות.

<אחמד טיבי:>

קורס ריענון בעברית. אפילו עברית אתם לא

יודעים, משהו קוגניטיבי. אמרתי: יש כאלה

שרוצים, תאפשרו להם. אני לא מסכים שתהיה

חלוקה במסגד אל-אקצא. אנחנו לא מסכימים.

אפילו לנשים אתם לא מסכימים, לנשים

יהודיות, אתם מגרשים אותן.

<היו"ר מירי רגב:>

הלאה, הלאה. טוב, מי עכשיו?

<יהודה גליק:>

אגב, במסגד משחקים כדורגל?

<היו"ר מירי רגב:>

חבר'ה, לא, יהודה.

<אחמד טיבי:>

מרוב שהרסתם כל חלקה טובה בעיר, הרסתם

גנים, הקמתם פארקים של יהודים, לא נשאר

מקום לערבים.

<היו"ר מירי רגב:>

טוב. טלב אבו עראר.

<אחמד טיבי:>

תראה בסילואן, מקימים פארקים במקום בתים

של מוסלמים.

<היו"ר מירי רגב:>

שתי דקות, אחריו חבר הכנסת דוד צור.

<טלב אבו עראר:>

שתי דקות?

<היו"ר מירי רגב:>

שתי דקות, כי אני רוצה לסיים את הדיון,

אחרת אף אחד לא - - -

<טלב אבו עראר:>

- - -

<היו"ר מירי רגב:>

כי זהו, נגמר הדיון.

<טלב אבו עראר:>

זו אפליה.

<היו"ר מירי רגב:>

זו אפליה - - -

<טלב אבו עראר:>

למה פייגלין 12 דקות ואני שתי דקות? למה?

<היו"ר מירי רגב:>

תקשיבו רגע: כדי שלא תגידו שיש אפליה, הוא

דיבר 14 דקות והוא דיבר 14 דקות. מרגע זה אתה

ודוד צור תדברו שתי דקות. קדימה.

<טלב אבו עראר:>

אבל אני חבר ועדת הפנים, מירי. אני חבר

ועדת הפנים. מה זאת אומרת?

<היו"ר מירי רגב:>

טלב, אני סוגרת את הדיון. אז קדימה תדבר,

כי אני רוצה לסגור את הדיון. אי-אפשר ככה

כל הזמן לריב על זה.

<טלב אבו עראר:>

אז תקשיבי. אם תובילי את המדינה למסלול

הזה, באמת - - -

<אחמד טיבי:>

היא לא תוביל את המדינה, תירגע.

<היו"ר מירי רגב:>

בבקשה, טלב, תתייחס בבקשה.

<טלב אבו עראר:>

חס וחלילה.

<היו"ר מירי רגב:>

תתייחס בבקשה.

<טלב אבו עראר:>

צריך להבהיר משהו כאן לכל הנוכחים, לכל

המשתתפים וגם לגורמי המשטרה, להבדיל בין

הר-הבית לבין מסגד אל-אקצא. מסגד אל-אקצא

זה בערבית אל-חראם אל-קדסי א-שריף. אני לא

מבין, לא יודע, מסגד אל-אקצא זה לא המסגד

שננעל על-ידי המשטרה בליל ראש השנה, ששם

נחנקו בגז מדמיע. מר פריינטי, למרות שהוא

חבר טוב שלי לשעבר כשהיה מפקד המחוז

הדרומי, לא ציין את הנקודה הזו, שהמתפללים

המוסלמים שם ממש ננעלו במסגד, המסגד נסגר

והיה שם גז מדמיע, נחנקו האנשים שם,

והמשטרה יצאה כרגיל.

עכשיו, כל סנטימטר כניסה מהשערים זה מסגד

אל-אקצא. כל הרחבה הזו. אין ליהודים שם מה

לעשות, אין מה לחפש. ואז אם באמת אנחנו

רוצים לדבר כאנשים אחראיים, כחברי הכנסת,

נציגי ציבור, כאנשים שלא נגררים אחרי

גורמים קיצוניים בין היהודים, שלא טוב

להם, לא ראוי להם לחיות עם המצב הזה, רוצים

באמת להבעיר את השטח שם, את האזור,

ובמיוחד בחרו בעיתוי שמתנהל משא ומתן בין

ישראל לפלסטינים – לא רוצים שלום.

אם הוא קורא לזה חג השלום, הוא כנראה רוצה

להפוך את חג השלום לחג מלחמה חס וחלילה.

ואני את זה לא מחפש ולא מקבל. ככה אתה קראת

לחג הסוכות, חג השלום נקרא. אז בדיוק בחג

הסוכות הוא רוצה להפוך את השלום למלחמה?

בזמן שמתנהל כאן דיון או המשא ומתן רק

התחדש אחרי קיפאון כל כך מתמשך, אז בחרו

בעיתוי הזה להתלהם ולחפש עכשיו איך

היהודים יעלו?

ואנחנו נפלנו כאן בין שני מושגים, בין

לעלות לבין להתפלל. להתפלל זה בטוח לא שם,

אפילו אין מקום ראוי שם להתפלל בו כיהודי.

למוסלמים האדמה שם מוסלמית, האדמה שם

מדברת: אני מוסלמית.

<משה זלמן פייגלין:>

אל תדאג, נבנה.

<טלב אבו עראר:>

האדמה, האדמה, לפני פייגלין. פייגלין, מתי

עלית לארץ כאן?

<אביעד ויסולי:>

לפני 3,000 שנה.

<טלב אבו עראר:>

תתבייש לך.

<אחמד טיבי:>

לפני העגל או אחרי העגל?

<טלב אבו עראר:>

מתי היית כאן?

<אחמד טיבי:>

אפרופו שדיברת על אלילים, נדמה לי שגם אתם

בתקופה מסוימת התפללתם לעגל כי הנביא משה

עזב אתכם לכמה שנים.

<טלב אבו עראר:>

חברים - - -

<היו"ר מירי רגב:>

אני נותנת לך, החבר של מפריע.

<אביעד ויסולי:>

כמה שנים. אחרי כל כך הרבה שנים, אתה אפילו

יהדות בסיסית לא יודע.

<אחמד טיבי:>

אתה לא הבנת את הפואנטה אפילו, אין לך חוש

סרקזם.

<טלב אבו עראר:>

מתבצעות שם חפירות מתחת למסגד אל-אקצא,

וזה דבר ממש מסוכן, ששם עושים הדמיה על

הכותל, לא יודע. אפילו הרבנים בישראל,

המאמינים – יותר מאלה שיושבים כאן, שהם

קיצוניים, לא יודעים כלום בדת שלהם –

הרבנים האמיתיים, קראתי עליהם - -

<אחמד טיבי:>

נכון.

<טלב אבו עראר:>

- - שהם לא יודעים עדיין איפה הכותל. רבים

לפני שנדע איפה הכותל בכלל. אולי יהיה

באילת, אולי בראש-העין, אצלך, לא יודע.

עדיין לא ידוע איפה הוא. ואז, לא יודע,

ליצירת פרובוקציה, לא טוב להם עם הסטטוס

קוו הקיים, כמו שאמר מר פריינטי. לא טוב

להם. לא יודע מה יש ליהודים לחפש שם, אין

להם מה לחפש.

<היו"ר מירי רגב:>

אוקיי.

<טלב אבו עראר:>

וחוץ מזה גם - - -

<היו"ר מירי רגב:>

מה אתה מציע אבל לעשות עם מידיי האבנים

ולקראת סוכות?

<טלב אבו עראר:>

איך?

<היו"ר מירי רגב:>

מה אתה מציע לעשות עם מידיי האבנים לקראת

סוכות?

<טלב אבו עראר:>

זה מה שכואב לך רק, זה מה שמפריע לך?

<היו"ר מירי רגב:>

כן.

<אחמד טיבי:>

מה לגבי הסיבה, לא התוצאה?

<טלב אבו עראר:>

תשמעי, אם את לא רוצה אבנים, אם אנחנו לא

רוצים לראות שם אבנים - - -

<שולי מועלם-רפאלי:>

בראש השנה לא היו יהודים על ההר ונזרקו

אבנים.

<אחמד טיבי:>

מה, יש פה מישהו שרוצה אבנים? אבו עראר

רוצה אבנים? אני רוצה אבנים?

<שולי מועלם-רפאלי:>

אבל אתה לא עונה עניינית. בראש השנה לא

היו יהודים ויידו שם אבנים. אחמד, תענה על

זה, תענה על זה.

<טלב אבו עראר:>

חברת הכנסת - - -

<היו"ר מירי רגב:>

תן להם לראות - - - טוב, טלב, מה אתה עוד רוצה

להגיד? טלב?

<טלב אבו עראר:>

אני לא קורא לאלימות כלשהי – ערבים,

יהודים.

<שולי מועלם-רפאלי:>

אז למה אתה לא אומר את זה?

<היו"ר מירי רגב:>

שולי, תיכף את מדברת. טלב.

<טלב אבו עראר:>

ולכן מר פייגלין, שלא יודע, בוועדות הוא

אדם ממש לוחם, סך הכול יוצא אדם רגיל

לחלוטין, נורמלי.

<היו"ר מירי רגב:>

ברור.

<טלב אבו עראר:>

משתגע רק כאן, זה בסדר גמור. הצגות מותר,

מותר, מותר לעשות הצגות. אבל, חברים, כאן

אם מדברים באמת על ריבונות, הוא דיבר על

ריבונות, מסגד אל-אקצא הוא בריבונות

ירדנית, וזה לפי ההסכם עם ישראל וירדן.

<היו"ר מירי רגב:>

טוב.

<טלב אבו עראר:>

שנייה – טוב – תני להשלים משפט.

<משה זלמן פייגלין:>

לא, זה חשוב. זה חשוב מאוד מה שהוא אומר.

<טלב אבו עראר:>

זה נכון.

<משה זלמן פייגלין:>

הוא צודק, זאת הבעיה.

<טלב אבו עראר:>

תקשיב, פייגלין, אתמול שלחתי מכתב למלך

הירדני, אני הוצאתי מכתב כחבר ועדת הפנים,

באמת לדאוג לזה שלפחות נשמור על הסטטוס

קוו, ולא לאפשר - - -

<משה זלמן פייגלין:>

הנה, יצא המרצע מהשק.

<היו"ר מירי רגב:>

ואני בסוף אפגש עם מלך ירדן.

<משה זלמן פייגלין:>

יצא המרצע מהשק.

<אביעד ויסולי:>

אתה מסכים עם פייגלין.

<היו"ר מירי רגב:>

אולי אני כיושבת-ראש הוועדה אפגש עם מלך

ירדן.

<מיכאל פואה:>

שמיר הצהיר שזה בריבונות ישראלית מלאה.

<היו"ר מירי רגב:>

טוב, אוקיי.

<טלב אבו עראר:>

לכן נא להפסיק את ה - - -

<אחמד טיבי:>

הכול זמני. הכול זמני.

<היו"ר מירי רגב:>

כל החיים שלנו זמניים.

<אחמד טיבי:>

גם זה נכון.

<היו"ר מירי רגב:>

בגלל זה אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא

שימחל לנו ויסלח לנו על הדברים.

<אחמד ט

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]