פרוטוקול מספר 54, ועדת הפנים והגנת הסביבה, 08/05/2023

הכנסת העשרים-וחמש

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 54

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, י"ז באייר התשפ"ג (08 במאי 2023), שעה 11:35

סדר היום:

<< הצח >> פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור), רק סעיפים 10-8 (התחדשות עירונית) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

יעקב אשר – היו"ר

ארז מלול – מ"מ היו"ר

חנוך דב מלביצקי

יוסף עטאונה

נאור שירי

מוזמנים:

אסף וקסלר

–

רכז שיכון באג"ת, משרד האוצר

עשהאל צור

–

משרד האוצר

שאול כהן

–

ממונה אכיפת הגביה, הוצל"פ וכינוסים,רשות, משרד האוצר רואי זרנצסקי

–

מנהל תחום בכיר, משרד האוצר

שי אהרוניביץ

–

ממונה מסמ"ק רחובות, רשות המסים, משרד האוצר

יניב כהן

–

מנהל תחום בכיר שומת מקרקעין , רשות המסים, משרד האוצר ישי פרלמן

–

רשות המיסים משרד האוצר

שגית לקור שהר

–

משרד האוצר

מירב זוהרי

–

עו"ד, משרד המשפטים

גלעד אלון

–

עו"ד, יועץ ליו"ר מטה התכנון, משרד הפנים

בני ארביב

–

עו"ד, מטה התכנון, משרד הפנים

תמיר קהילה

–

מנהל מחלקת התחדשות עירונית, עיריית תל אביב-יפו ורד ספיר חוף

–

מנהלת אגף התחדשות עירונית, מינהל התכנון

עינת גנון

–

סמנכ"לית, הרשות להתחדשות עירונית

קולין רונן

–

מנהלת תחום מדיניות, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית איריס פרנקל כהן

–

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית

עינת כהן

–

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית

ניצן פלדמן

–

עו"ד, סמנכ"ל ומנהלת אגף יזמות ובניה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ ישי איצקוביץ

–

עו"ד, יועמ"ש התאחדות הקבלנים

עמית גוטליב

–

יו"ר ועדת התחדשות עירונית, התאחדות הקבלנים בוני הארץ ורד אולפינר סקל

–

נציגת לשכת רואי החשבון, לשכת רואי החשבון בישראל יוסי אלישע

–

עו"ד, יושב ראש פורום מיסים, לשכת עו"ד

דרור בוימל

–

מנהל תחום תכנון, החברה להגנת הטבע

ייעוץ משפטי:

תומר רוזנר

רעות בינג

מנהלת הוועדה:

לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:

מאיר פרץ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור), רק סעיפים 10-8 (התחדשות עירונית) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. אם אתם לא זוכרים מדובר בוועדת הפנים ואיכות הסביבה. פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור), רק סעיפים 10-8 (התחדשות עירונית) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023. הכנה לקריאה השנייה והשלישית. בואו נקריא את הכול.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

בוקר טוב לכולם, נקריא את הסעיפים ונצביע על השינויים שעשינו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא נצביע, היועץ המשפטי יציין את השינויים. אנחנו עוד רחוקים מהצבעה, נציגי האוצר, רחוקים. אני רוצה בשורה לפריפריה, כסף, בשורה בגימטרייה זה כסף +.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

נעבור על הסעיפים ונציין את השינויים שנעשו בעקבות הדיונים בוועדה לא כל בקשות הוועדה נענו בשלב זה. נציין את הפערים שהיו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

נאור, אתה משאיר אותי לבד עם כל הפלנגות?

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

באתי בטעות ב-09:45. בדרכי לפה אמרתי שזה זמן סיני.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

נתחיל בהקראה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בבקשה.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

אני מתחילה.

"

פרק ד': מיסוי בשוק הדיור

נוסח לדיון 8.5.23

סימן ב': התחדשות עירונית

תיקון חוק מיסוי מקרקעין

8.

בחוק מיסוי מקרקעין" –

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

שימו לב שפסקה 1 של הנוסח הממשלתי נמחקה, היא עברה להסדר שמתייחס לזכויות היזם. להלן הפסקה החדשה שנוספה:

"(1א)

בסעיף 49 יט(א) בהגדרה "קשיש" בפסקה (1), במקום " מלאו לו 70 שנים והתגורר" יבוא "התגורר", ובסופה יבוא:

"וכן התקיים בו אחד מאלה:

(א)

מלאו לו 70 שנים;

(ב)

הוא נזקק לשירותי סיעוד כהגדרתם בסעיף 2(ג) לחוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס"ו–2006."

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

יכול להיות שההפניה תהיה טיפה אחרת כי זה מתייחס לסעיף שאנחנו משנים כרגע במסגרת חוק התוכנית הכלכלית. הכוונה היית להחיל את ההטבות של קשיש ב פינוי-בינוי ובתמ"א גם על אדם סיעודי שהוא ברמות תלות 5 ו-6 – הרמות הקשות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

יש הערות?

<< אורח >> שי אהרוניביץ: << אורח >>

סעיף 2 קטן נשאר, נכון?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מה שלא מוחלף לא מוחלף. הלאה.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

"(2)

בסעיף 49 כב –

(א)

בסעיף קטן (א) –

(1)

בפסקה (1)– ברישה,

(א)

במקום "המוכר ליזם את הזכויות שיש לו ביחידת מגורים במתחם (בפרק זה - יחידת המגורים הנמכרת), ולעניין פינוי לשם בינוי – המוכר ליזם את כל הזכויות שיש לו ביחידת המגורים הנמכרת" יבוא "לעניין פינוי לשם בינוי - המוכר ליזם את כל הזכויות שיש לו ביחידת מגורים במתחם (בפרק זה - יחידת המגורים הנמכרת)", המילים "ותמורה כספית אחרת" – יימחקו, ובמקום "והתמורה הכספית הנוספת לא עלו" יבוא "לא עלה";

(ב)

בפסקה (1), במקום "כמשמעותן בסעיף 49א(ב)(1)" יבוא "כמשמעותן בסעיף 49ז(א)(1)".

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

סליחה שאני פוגע ברצף. יש על זה קו שנמחק.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

החלק המחוק נכנס עכשיו לפסקת משנה א. אין שינוי במהות אלא במיקום".

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

אז אדוני, רק להבין, התמורה הכספית זה כפי שהייתה ההצעה המקורית?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אסביר את השינוי שביקשה הממשלה: לפי החוק הקיים שתוקן לאחרונה זכאי כל אדם שיש לו דירה אחת או יותר בפרויקט פינוי-בינוי לכל ההטבות על כל הדירות שיש ברשותו ללא הגבלה. בכלל זה הזכאות היא גם לקבל דירה ותמורה נוספת בכסף. לטענת הממשלה מדובר בעיוות מיסוי מכיוון שתמורה נוספת בכסף תגרום לעיוות מס, אדם נפגש עם הכסף ולכן צריך למסות אותו.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

המסקנה ההפוכה מתבקשת כי אם החלטנו - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

רגע, רגע, הוא יספר לך את כל הסיפור כולל הסוף השמח.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הממשלה מבקשת בהצעת חוק זו לצמצם את ההטבה לתמורה נוספת במובן הזה שהיא תינתן רק לקשיש או למי שזו דירתו היחידה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הממשלה לא מבקשת שההטבה תינתן לקשיש, אנחנו הוספנו קשיש - - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, זה היה במקור.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

להותיר, להותיר, לא היה קודם.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

היה לכולם.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

ביקשנו לבטל לכולם למעט קשיש.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אתה מספר את זה כאילו הממשלה באה עם הטבה לקשיש. להותיר לקשיש ולכל השאר לבטל.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לבטל את האפשרות לדירה + תמורה נוספת לכולם למעט קשיש ובעל דירה יחידה. אני חושב שכדאי לקרוא את כל התיקון כי בהמשך זה מופיע.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

אני ממשיכה:

"(2)

בפסקה (2) –

(א)

ברישה, אחרי "על תקרת השווי" יבוא "או שניתנה למוכר בנוסף תמורה כספית ";

(ב)

בפסקת משנה (א), במקום "כתקרת השווי" יבוא "כשווי יחידת המגורים החלופית או כתקרת השווי, לפי הנמוך מביניהם";

(ג)

בפסקת משנה (ב), במקום "כתקרת השווי" יבוא "כשווי יחידת המגורים החלופית או כתקרת השווי, לפי הנמוך מביניהם" ואחרי "כהפרש השווי" יבוא "בהפחתת התמורה הכספית ";

(ד)

אחרי פסקת משנה (ג) יבוא:

"(ד)

היה המוכר יחיד, ותמורת יחידת המגורים הנמכרת ניתנה זכות ביחידת מגורים חלופית ותמורה כספית, יחושב המס על חלק השבח המיוחס לתמורה הכספית עד גובה תקרת השווי, לפי האמור בסעיף 48א(ב)(1)."

(ב)

אחרי סעיף קטן (א2) יבוא:

"(א3) (1)

בסעיף קטן זה, "מוכר מוטב" – קשיש או מי שיחידת המגורים במתחם היא דירתו היחידה כמשמעותה לעניין פטור ממס לפי סעיף 49ב(2).

(2)

היה מוכר כאמור בסעיף קטן (א)(1) מוכר מוטב, אשר תמורת יחידת המגורים ניתנה לו גם תמורה כספית יקראו לגביו את סעיף קטן (א) בשינויים אלה:

(א)

בפסקה (1), ברישה, אחרי "ביחידת מגורים חלופית אחת" יבוא "ובנוסף תמורה כספית" במקום "ששווי הזכות ביחידת המגורים החלופית לא עלה" יקראו "ששווי הזכות ביחידת המגורים החלופית והתמורה הכספית לא עלו";

(ב)

בפסקה (2) –

(1)

ברישה במקום "עלה שוויה של הזכות ביחידה המגורים החלופית על תקרת השווי או שניתנה למוכר בנוסף תמורה כספית" יקראו "עלה שוויין של הזכות ביחידת המגורים החלופית והתמורה הכספית על תקרת השווי";

(2)

בפסקת משנה (א), במקום "כשווי יחידת המגורים החלופית או תקרת השווי, לפי הנמוך מביניהם" יבוא "כתקרת השווי"."

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

כמו שאמרנו, יש פה צמצום של הטבת המס שהייתה קיימת עד היום לפיה אדם היה יכול לקבל דירה ותמורה כספית נוספת. צמצום ההטבה ונתינתה רק לקשיש או למי שזו דירתו היחידה. אזכיר שהוועדה קיבלה מספר בקשות בעניין זה, לגבי אפשרות לקבל שתי דירות במקום דירה אחת וזאת האפשרות שעמדה עלה פרק בדיון הקודם. כרגע עמדת הממשלה היא לא לקבל אותה. עלתה הצעה לאפשר דירה אחת נוספת ולא משנה אם היא דירה יחידה, לקבל את הפטור גם על תמורה נוספת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בדירה אחת, בשונה ממה שהיה עד היום.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

היום זה בלי הגבלת מספר בכל הארץ.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בפריפריה אנחנו עושים הגבלת מספר?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הצעת הוועדה הייתה האפשרות לתת דירה אחת ועוד תמורה נוספת ללא הבחנה בין הפריפריה למרכז.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

למה שתהיה הבחנה בין הפריפריה למרכז?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הפוך, אנחנו רוצים לחזק יותר את הפריפריה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

יכול להיות שלאדם מהמרכז יש - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, על עסקאות בפריפריה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הוועדה צריכה להחליט - - -

<< אורח >> שי אהרוניביץ: << אורח >>

שי אהרונוביץ' מרשות המיסים.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

לא הבנתי כשהורסים את כל הבניין ובונים אותו מחדש, כמה פטור יש?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

תלוי על מה אתה מדבר, אם אתה מדבר על תמ"א 38.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

כן.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

למיטב זכרוני אין אפשרות של תמורה נוספת.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

אין אפשרות לתמורה במזומן.

>> תומר רוזנר: << דובר >>

נגיע לזה בהמשך.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

פינוי-בינוי הם נתנו - - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

בעבר נתנו לכולם, עכשיו הם ביקשו לצמצם לדירה יחידה וקשיש. הוועדה ביקשה לתת בכל זאת לכל אדם גם אם יש לו - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אסביר את עמדת הוועדה: אני לא מצמצם דברים, בחוק ההסדרים הזה אנחנו מנסים לפתוח את השוק. אף אחד, לא ברשות המיסים ולא באוצר, לא בדק. אולי ההחלטה שאתם חושבים שהיא מוטעית לא הייתה מוטעית והייתה טובה. עובדה שהסטטיסטיקות מדברות. יש יותר עסקאות. זו עדיין לא הבשורה. אני לא כיליתי את זמני בשביל לעצור משהו כי עכשיו התחרטתם, אני לא שם. נבדוק את זה הלאה ונראה. יש הגיון בעניין הזה, לא נתחיל עכשיו להיכנס לכל ההיגיון ואני גם מציע לכם עוד דבר, אם אתם רוצים שאספיק כל מה שיש לי תגידו את עמדתכם לפרוטוקול. עמדת הוועדה, דיברנו הרבה זמן בחוץ ואנשים חיכו פה, זאת עמדת הוועדה. אני מודיע זאת בתור אחד שיש לו קשר עם הוועדה, לפחות עם חלקם.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

רואי זרנצסקי מרשות המיסים. גם היום לא מדובר בפטור אלא בקבלת כסף היום. בעתיד, כשתהיה מכירה של הדירה, נמסה אותך על הסכום שקיבלת היום. הסברנו את העיוות הזה מבחינתנו. בעבר, כשחוקקה האפשרות לקבלת תמורה במזומן היה פטור רק בגין דירה אחת. לפני שנה וחצי ביטלו את המגבלה על דירה אחת ומבחינתנו העניין לא תוקן יחד עם ההגדלה של מספר הדירות, צמצום המזומן או השארתו רק על דירה אחת. זה לא שמישהו חוקק את האפשרות למזומן תוך מחשבה, זה היה קיים כשהייתה רק דירה אחת במתחם.

<< אורח >> אסף וקסלר: << אורח >>

אגיד גם למה אני לא חושב שזה משרת את הדיירים. אם אדם מקבל מזומן אז זה צמוד למדד וביום שהוא ימכור את הדירה תהיה עליו חבות מס גדולה הרבה יותר מאשר שווי הדירה שהוא מוכר. אם הדירה שלו תהיה שווה מיליון שקלים יכול להיות שחבות המס שלו תיגזר משווי של שני מיליון שקלים בגלל שהוא קיבל תמורת מזומן שהוא בזבז אותה על משהו אחר לפני הרבה שנים. ביום בו חבות המס תפגוש אותו יהיה לו קושי מאוד גדול - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אז הוא לא יבקש את זה, אבל זה נוגע לליבי, באמת.

<< אורח >> אסף וקסלר: << אורח >>

יכול להיות שזה משרת יזמים, זה לא משרת את הדיירים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מה שמעניין אותי זה האם הדבר מניע את הגלגלים הלאה, כמו שקורה באזורי הביקוש, ונגיע לזה, כרגע זה עובד ואני לא אעצור זאת, לא במשמרת שלי. אני יושב-ראש טרי, חדש, בלי ניסיון, אל תפילו אותי, אל תגרמו לי ללכת אחורה, אני הולך קדימה. מישהו חייב להוסיף משהו?

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

יוסי אלישע, לשכת עורכי הדין.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אבל מה אתה עושה?

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

מה שאתה עושה.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

הוא עושה כסף.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

פה אנחנו לא.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הוא בסדר, לשכת עורכי הדין תורמת רבות לדיונים.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

כמי שנכח בדיוני הסבב הקודם אז אני לא חושב שיש פה טעות, ההיפך הוא הנכון. אם דווקא חשבו לפתוח עוד יותר את ההטבות, אם לזה נתתי דירה ויש לו ארבע דירות אז אני יכול לתת לו ארבע דירות ו- - - מזומן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הגבלנו את זה לאחד.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

אם רוצים לדבר על הכוונה אז אין שום סתירה לכוונה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אתה בעד, הבנתי.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

מה שהציע היועץ המשפטי יפתור הרבה בעיות. אנחנו לא רוצים, אחד נכנס למנגנון וכל היתר.

<< אורח >> ישי איצקוביץ: << אורח >>

לגבי תמ"א 38 ששם מחילים את המגבלה של דירה יחידה, אנחנו רוצים הבהרה לאור הסעיף שנקרא פה. מי שמחזיק דירה יחידה, השאלה היא אם רשות המיסים תפעיל את סעיף 49(ז) באופן שבעצם יש פה זכויות בנייה נוספות. איך אתם רואים את זה, בדברי ההסבר נכתב משהו אחד והבנתי - - -

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

מי שיש לו דירה אחת ומבקש את הפטור - - - לא יחול עליו 49(ז).

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הלאה, סעיף הבא.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

רגע, עכשיו הצעת הוועדה היא בגין דירה אחת הוא יוכל לקבל כסף, אם יש לו ארבע דירות הוא לא יכול.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הגבלנו את זה. לקחתי את מה שאתם עשיתם, את החלק של הטעות הורדתי ואת החלק הטוב השארתי. איך אני?

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

אנחנו נזכיר את זה כל הזמן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הלאה, זו עמדת הוועדה. אני מודיע לכם כבר שנביא היום את הנוסח גם בעניין הזה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אנחנו עוברים לנושא הבא שעלה גם בדיונים הקודמים והוא הנושא של התחלת הטבות המס במצב של עיבוי בנייה. מדובר במצבים שבהם, כחלק מפרויקט התחדשות עירונית, חלק מהבניינים לא נהרסים ונבנים בניינים במקומם אלא יש עיבוי של דירות קיימות. זה יכול לקרות במצבים של מבנה לשימור או במצבים אחרים. המצב החוקי הקיים היה לוט בערפל והיו פרשנויות שונות של החוק האם יחולו ההטבות או לא. בעקבות הדיונים כאן הגיעו להסכמה עם רשות המיסים בנושא ואפשר לתת את הפטור בתנאים מסוימים. אולי תציגו את התנאים ואחר כך נקריא.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תקריא ואז יינתן הסבר קטן.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

"(א4)

(1) בסעיף קטן זה –

"מתחם מזכה - מתחם פינוי-בינוי הכולל גם מבנים המיועדים לעיבוי בנייה ונמצא באזור מוטב כהגדרתו בסעיף 49 לב או מתחם פינוי-בינוי הכולל גם מבנים המיועדים לעיבוי בנייה שהמנהל, לאחר שהתייעץ עם מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אישר לעניין זה מטעמים מיוחדים שיירשמו";

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

יש בנוסח המונח בפניכם טעות קטנה שמתייחסת להגדרה של אזור מוטב. אני מבהירה כאן, ואחר כך נגיע לזה בנוסח, שאזור מוטב פירושו פריפריה גיאוגרפית וחברתית.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

1–6.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

1–6.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

במצטבר.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

או או, לא מצטבר.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

או חברתית או גיאוגרפית.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ברור, זה אומר שאישור המנהל באזור מוטב לא - - -

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

לא סיימתי את ההקראה, היה חשוב לי לחדד כי כרגע, בנוסח, זה לא מחודד. נבהיר זאת בהמשך.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

- - - של אזור מוטב זה כן - - -

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

"שירותי בנייה" – כל אחד מאלה:

(1)

חיזוק של המבנה שבו יחידת המגורים הנמכרת;

(2)

הרחבת יחידת דיור הקיימת במבנה, ובלבד ששטח היחידה, לאחר הרחבתה אינה עולה על שטח דירת המגורים הקיימת בתוספת 25 מ"ר או על 120 מ"ר בסך הכול, לפי הגבוה;

(3)

התקנת מעלית במבנה;

(4)

עיצוב המבנה ושיפוצו;

(5)

תשלום לכיסוי הוצאות הכרוכות בשירותי בניה כפי שיקבע המנהל.

(2)

המוכר ליזם את הזכויות שיש לו ביחידת מגורים בבניין המיועד לעיבוי בנייה במתחם שתמורתן ניתנו לו שירותי בנייה, זכאי בשל המכירה לפטור ממס לפי חוק זה.

(3)

תמורה בעד מכירה כאמור בפסקה (2), שניתנה שלא בשירותי בניה, יראו אותה כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות הנמכרת, כיחס שבין התמורה האמורה לבין שווי הזכות הנמכרת, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות.

(4)

הוצאות אשר הוצאו לצורך שירותי בנייה, שקיבל מוכר כתמורה למכירה כאמור בפסקה (2), לא יותרו בניכוי בעת מכירת היחידה שבה בוצעה הבנייה.

<< מנהל >> (היו"ר ארז מלול, 11:59) << מנהל >> (5) נוסף על האמור בפסקה (2), המוכר ליזם את כל הזכויות שיש לו ביחידת מגורים בבניין לשם עיבוי בנייה במתחם מזכה, שתמורתן ניתנה לו זכות ביחידת מגורים, זכאי בשל המכירה לפטור ממס לפי חוק זה לפי אותם התנאים הקבועים בפרק זה למתן פטור ממס למכירה כאמור בסעיף 49 כב(א).".

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

הערות.

<< אורח >> ישי איצקוביץ: << אורח >>

ישי אצקוביץ' מהתאחדות בוני הארץ.

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

אתה מוכר, בן בית.

<< אורח >> ישי איצקוביץ: << אורח >>

תודה רבה, אדוני. לגבי עיבוי, חשוב להבין שחלק אינהרנטי מעסקאות כאלה זה קושי תכנוני ומגבלות תכנוניות שלא מאפשרות לתת את אותה התמורה לכולם. בעיבוי אתה יכול לתת תוספת רק לאגף אחד בבניין ולאגף השני אתה לא יכול. מה שעושים במקרה כזה, נותנים להם את השווי הזה כי אחר כך לא תהיה עסקה. אין סיבה שיהיה רוב. הסעיף הזה מונע את הדבר הזה. בשונה מתמורה נוספת שנדונה קודם, פה זה חלק אינהרנטי מהעסקה. אולי שווה לחשוב על נוסחה לפיה אם המזומן הוא כדי לאזן את השווי של הדיירים האחרים תמורת שירותי הבנייה אז זה לא יהיה פטור. אחר כך עסקאות כאלה לא יצאו לפועל.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא יהיה פטור?

<< אורח >> ישי איצקוביץ: << אורח >>

יהיה פטור, סליחה.

<< דובר >> ישי פרלמן: << דובר >>

ההצעה לתת פטור על עסקה שהיא לגמרי במזומן?

<< אורח >> עינת גנון: << אורח >>

עינת גנון מהרשות להתחדשות עירונית. מה שהוא אומר זה שיש פרויקט שחלק מהדיירים בבניין מקבלים הרחבה ולחלק אי-אפשר לתת הרחבה - - -

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

את חוזרת על מה שהוא אמר.

<< אורח >> עינת גנון: << אורח >>

הוא שאל אז אני נותנת מענה. הכוונה היא לא שמלכתחילה ההצעה לדיירים תהיה שאתם מקבלים מזומן אלא שיש חלק כך וחלק כך.

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

המזומן זה לא כאופציה אלא כברירת מחדל.

<< אורח >> ישי איצקוביץ: << אורח >>

איזון מול אלה שכן מקבלים.

<< דובר >> ישי פרלמן: << דובר >>

זו הצעה שחורגת מכל הפרק הזה, מכל הפרקים הדומים. מדובר בעסקה רגילה. אני קונה ממך את הדירה שלך - - -

<< אורח >> עינת גנון: << אורח >>

אתה לא קונה דירה.

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

הוא לא קונה, הוא נותן את ההסכמה שלו לפרויקט.

<< אורח >> ישי איצקוביץ: << אורח >>

הוא מציל חיי אדם, מחזק בניין, יש ערכים נוספים.

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

ישי, הוא קונה את ההסכמה לפרויקט.

<< אורח >> עינת גנון: << אורח >>

בשביל חיזוק ושיפוץ הבניין.

<< אורח >> ישי איצקוביץ: << אורח >>

כדי לקדש את עקרון השוויון כי אחר כך העסקה לא תצא. אם יש אגף אחד שלא מקבל כלום אין שום סיבה שהאגף יצטרף.

<< דובר >> עשהאל צור: << דובר >>

עשהאל צור מאגף התקציבים, התיקון שאנחנו עושים פה הוא לא בדיוק - - - תומר אמר שהדבר היה מעורפל. לבקשת היושב-ראש והיזמים אנחנו קידמנו את התיקון הזה. הוא נועד לאפשר מקרה שבו יש בניין בתוך מתחם, יש בניין שצריך ללכת לעיבוי ואותם דיירים שנמצאים בבניין לעיבוי רוצים לעבור לבניינים החדשים שנבנים. זה התיקון שעליו אנחנו מדברים עכשיו.

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

אבל הוא מדבר על מקרה אחר.

<< דובר >> עשהאל צור: << דובר >>

שנייה. התיקון שרצינו לעשות הוא לאפשר לאותם דיירים שעוברים מהמבנה שרק הולך לעבור חיזוק או שימור הם רוצים לעבור למבנה החדש. השאלה הייתה אם מכירים בזה כחלק מעסקת פינוי-בינוי או לא. היה פה צד של רשות המיסים להגיד שלמרות שהעניין מורכב אנחנו נתיר לאותם הדיירים כדי להקל על פרויקטים. החלטנו שבאזורי פריפריה ופריפריה חברתית ובאזורי ביקוש יצטרכו את מנהל רשות המיסים והמלצה של מנהל הרשות להתחדשות עירונית. עכשיו, ממה שאני מבין, מדברים פה על נושא חדש. רק באתי להגיד שזה התיקון.

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

איפה המקרה שלהם נכנס פה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

המענה למצב של עיבוי הוא שהדיירים נשארים בדירות.

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

ואלו שלא מקבלים הרחבה?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אלה שלא - - -

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

הם מקבלים מזומן כי אי-אפשר לבנות, לא שהם לא רוצים.

<< דובר >> עשהאל צור: << דובר >>

אני לא מבין איך זה קשור לפה.

<< אורח >> ורד אולפינר סקל: << אורח >>

זו פעם ראשונה שמכניסים לחקיקה את כללי המשחק לגבי עיבוי.

<< דובר >> עשהאל צור: << דובר >>

אם מדובר - - - אז אולי נפתח את זה מחדש.

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

החוק לא מדבר על זה אז אין מה - - -

<< אורח >> שי אהרוניביץ: << אורח >>

אנחנו יכולים להקיש מתמ"א 1 שם חלק מהדיירים יכולים לקבל הרחבה וחלק לא יכולים לקבל הרחבה אז הם חייבים במס על המזומן שהם מקבלים. פה זה אמור להיות אותו דבר. מה זה, מה פתאום, מה בתמ"א 1?

<< אורח >> ורד אולפינר סקל: << אורח >>

אבל שיניתם עכשיו.

<< דובר >> עשהאל צור: << דובר >>

אין בעיה, אם יש טענה - - -

<< אורח >> ורד אולפינר סקל: << אורח >>

ורד אולפינר מלשכת רואי החשבון. התיקון הראשון הוא זה שהיועץ המשפטי דיבר עליו, הכנסה של מתחמים משולבים של עיבוי ו פינוי-בינוי. על הדרך רשות המיסים הגדירה מהם שירותי הבנייה שאפשר לקבל בעיבוי, במסגרת שירותי הבנייה שהם כתבו בעיבוי, יש פה את הרשימה השלמה שהוקראה כאן ואין כאן את ההתאמות בדירה, אין כאן את השיפוץ הפנים דירתי. מה שחברי דיבר עליו זה בסיטואציה שבה אי-אפשר להרחיב ואז באים לדייר ואומרים לו: נהרס לך הריצוף? נשפר לך את הריצוף, צריך להתאים את הממ"ד, צריך להחליף מטבח. זה לא כלול היום ברשימה. הרשימה הזאת לא הייתה בחקיקה הקודמת וזה התיקון השני שהם מנסים להכניס.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה לא נכון שלא הייתה.

<< אורח >> ורד אולפינר סקל: << אורח >>

לא הייתה, תומר, לא הייתה.

<< דובר >> עשהאל צור: << דובר >>

מה זה "עיצוב המבנה ושיפוצו" שבסעיף 4?

<< אורח >> ורד אולפינר סקל: << אורח >>

זה לא פנים.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

שנייה, ההוראות האלה מתייחסות כבר היום לשירותי הבנייה בתמ"א. לדעתי הן אותן ההוראות.

<< אורח >> עינת גנון: << אורח >>

לא לגמרי, יש הבדל.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אז בואו נראה את ההבדלים. זו הערה נכונה.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

ההבדלים מרחיבים. בתמ"א אפשר לקבל רק תוספת של 25 מטרים וזה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה ברור, זה מרחיב.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

זה מרחיב מאוד.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אבל מדובר פה בשאר שירותי הבנייה, זה אותו דבר כמו שם.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

זה אותו דבר כמו שם.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הבעיה שהעלתה הגברת אולפנר עשויה להתעורר גם בחיזוק מבנה בודד. אז אין הבדל, למה להבדיל?

<< אורח >> ורד אולפינר סקל: << אורח >>

אני רוצה לחדד את זה כי גם בנוגע למבנה בודד אנחנו עוד לא הגענו לפרויקטים של התמ"א וגם שם צריך להבין שאנחנו בסיטואציה שדיירים שהבניין שלהם עובר תמ"א2 או פינוי-בינוי מקבלים דירה חדשה לגמרי. בניין ליד שעובר תמ"א 1 או עיבוי לא יכול לקבל אפילו התאמה של הריצוף אלא אם כן מוכיחים לרשות המיסים שזה אינטגרלי. כשבוועדה הזו עבר הפטור של תמ"א 38, זה גם היה בוועדה הזו ולא בכספים, לא נעשה תיקון של תמ"א 31, אני במקרה הייתי שם. לא נעשה - - - של החיזוק. היום, כשרוצים להכניס את ההגדרה החדשה הזאת בפינוי-בינוי, זו הגדרה חדשה, חייבים לקחת בחשבון שיש לנו דייר אחד שמקבל דירה חדשה קומפלט ובניין לידו, בגלל שאין ברירה והמגבלות התכנוניות כפו את זה שהבניין יעבור עיבוי, הוא לא יכול לקבל אלא אם כן נוכיח ונתעסק עם רשות המיסים על 7,000 שקלים שלא הייתה ברירה והוא קיבל מטבח חדש או שהתאימו לו את הריצוף כדי שלא יהיה לו שילוב של ריצוף מלפני 50 שנים יחד עם ריצוף חדש. כל מה שאנחנו מבקשים הוא שבשירותי הבנייה, גם בעיבוי פינוי-בינוי וגם בתמ"א1 תהיה התאמה כי יש הפליה אדירה בין הדיירים. למה לפגוע בדיירים.

<< דובר >> עשהאל צור: << דובר >>

אנחנו חשבנו שאנחנו מביאים תיקון מיטיב שנותן הרבה מאוד ודאות לשוק. מדברים פה על להכניס כל מיני דברים אגב התיקון הזה ולהסדיר כל מיני דברים.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

עשהאל, נניח שהם היו מעלים את זה בתיקון של התמ"א.

<< דובר >> עשהאל צור: << דובר >>

אז אנחנו מוכנים להוציא את זה לחשיבה ולא לעשות את זה כרגע.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הם מעלים בעיה שלא קשורה לתיקון של פינוי-בינוי. מדובר בסיטואציה של חיזוק בניין בודד. מדוב בבעיה שקיימת בלי קשר לתיקון הזה. הם מעלים בעיה שקיימת לטענתם בלי קשר לתיקון הזה.

<< אורח >> אסף וקסלר: << אורח >>

זו פעם ראשונה שאנחנו שומעים את הטענות האלה.

<< אורח >> ורד אולפינר סקל: << אורח >>

אבל זו פעם ראשונה שהכנסת את - - -

<< דובר >> עשהאל צור: << דובר >>

רגע, רגע, אם הם סבורים שזה קשור לתיקון הזה, ככל שהם סבורים שזה קשור לתיקון הזה - - -

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

הבנתי אותך - - -

<< אורח >> ורד אולפינר סקל: << אורח >>

- - - ההגדרה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, זה לא נכון.

<< אורח >> ורד אולפינר סקל: << אורח >>

הם הכניסו את ההגדרה הזאת בפעם הראשונה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה לא נכון, ההגדרה קיימת.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

היא קיימת ביחס לבניין בודד.

<< אורח >> ורד אולפינר סקל: << אורח >>

אבל היא לא קיימת בעיבוי, בעיבוי זה היה אפשרי.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

מה היה אפשרי?

<< אורח >> ורד אולפינר סקל: << אורח >>

בעיבוי פינוי-בינוי, בפרויקט שהוא רק עיבוי, כשהרשות להתחדשות מכריזה גם על פרויקטים הם רק עיבוי בינוי, אפשר היה לשפץ את כל הדירה בפנים ולא הייתה הרשימה הזאת. הרשימה הזאת נכנסה עכשיו.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

את אומרת שהיו עסקאות קיימות והכירו בדבר הזה.

<< אורח >> ורד אולפינר סקל: << אורח >>

בוודאי.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אוקיי - - - רשות המיסים.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

דיברנו על זה, תומר. יש אפשרות לעיבוי ויש אפשרות ל פינוי-בינוי. אני רוצה להגיד מילה אחת לגבי מה שרצינו להביא פה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

קודם כל תדבר על העסקאות הקיימות.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

היום אין התייחסות לעיבוי, אין פטורים לעיבוי, יש עמדות של מלומדים שאומרות שבכלל בעיבוי אין פטור. אני אומר את האמת, אני לא מכיר פרויקטים של עיבוי שנתנו את הפטור של עבודות בפנים, פשוט באנו וניסינו לעשות את ההתאמות מ פינוי-בינוי לעיבוי, מה שמתאים, דירת 120 מטרים או דברים כאלה. היום אנחנו באים ומנסים להסדיר את זה פשוט, את העניין של העיבוי. אני לא רוצה להגיד כרגע - - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אדוני היושב-ראש, אני חושב שמה שהגברת אולפינר מעלה לא קשור לתיקון שמוצג כאן.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

אני רוצה להגיד שאנחנו מתנגדים, אנחנו פשוט צריכים לבחון את העניין הזה, זה הכול.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זו בעיה שקיימת גם בבניין הבודד.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

יש פה משהו שאני מנסה להבין, יש לנו שני מקרים, יש מקרה של עיבוי עם דייר שנשאר בדירה ושל עיבוי של דייר שבוחר דירה חדשה.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

זה יישאר לבחירתו. דייר שיישאר בדירה יהיה בעיבוי.

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

זה מקרה אחר - - - אין לו אופציה - - -

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

אנחנו מדברים על מתחם שיש בו גם עיבוי וגם פינוי. חלק מהדיירים מפנים ואז אנחנו רוצים לתת פתרון גם למי שיש לו עיבוי כי הוא רואה את השכן שלו שמקבל - - - אז אמרנו שאם באמת זה מתחם של עיבוי ועשינו את כל התנאים. אני מבין מיוסי שזה לא יהיה שאם הוא עומד בתנאים האלה הוא יהיה חייב למכור את כל הזכויות ליזם וזה יהיה לבחינתו אם הוא רוצה להישאר בבניין המעובה.

<< אורח >> ורד אולפינר סקל: << אורח >>

אבל הוא יכול לבחור אם הוא עובר או לא עובר.

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

יוסי.

<< אורח >> תמיר קהילה: << אורח >>

עוד שאלת הבהרה, יש כאן את ההפניה ל-49 לב. רק לוודא שאכן מדובר באזורים סטטיסטיים ולא אזורים של הרשות.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לפי מה שכתוב שם, מה זאת אומרת?

<< אורח >> עינת גנון: << אורח >>

זה יישובי, זה לא שכונתי. אלו לא אזורים סטטיסטיים, זה סיווג הרשויות המקומיות.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לפי מה שכתוב שם. אין שינוי.

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

זה מדד לא רק לזה, זה מדד - - -

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

בלמ"ס - - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אנחנו לא משנים את המדדים עכשיו, ההצעה היא לאמץ את אותם המדדים שאומצו שם, אנחנו לא משנים עכשיו.

<< אורח >> תמיר קהילה: << אורח >>

איזה מדד זה, מדובר בשלושה מדדים.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לפי הרשותי, לא לפי יישובים ולא לפי אזורים.

<< אורח >> תמיר קהילה: << אורח >>

ב-לב כתוב "אזור מוטב".

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זו הגדרה אבל אם אני מבין נכון הפרטים בתוך ההגדרה מדברים על הרשויות.

<< אורח >> תמיר קהילה: << אורח >>

היום זה לפי אזורים, סליחה, תומר, היום זה לפי אזורים סטטיסטיים.

<< אורח >> אסף וקסלר: << אורח >>

תומר רק אומר שלא משנים שום דבר.

<< אורח >> תמיר קהילה: << אורח >>

אז אזור סטטיסטי.

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

כן, בדיוק.

<< אורח >> תמיר קהילה: << אורח >>

תודה רבה. לגבי תמ"א1, הנושא הזה בבדיקה?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הם יבדקו את הנושא בשני המקרים.

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

הם יבדקו ויגישו את חוות דעתם לוועדה.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

"

(ג)

בסעיף קטן (ב), במקום "לא יפחת משיעור" יבוא "שווה לשיעור" ובסופו יבוא "לגבי דירה שמלוא הזכויות בה התקבלו בירושה, ובלבד ששיעור זכותו של המוכר ביחידת המגורים החלופית לא יפחת משיעור זכותו ביחידת המגורים הנמכרת.";

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אני רוצה להסביר את זה בעקבות ההערות שהיו בוועדה. בעבר החוק קבע שהחלק שצריך להיות בדירה החדשה צריך להיות לא פחות מהחלק שהיה לך בדירה הקודמת כך שאפשר היה לקבל יותר ממה שהיה לך בדירה הקודמת. התיקון שהוצא מלכתחילה היה שהחלק שאתה מקבל בדירה החדשה יהיה שווה לחלק שהיה בדירה הקודמת, לא תוכל לקבל יותר. עלתה נקודה לגבי יורשים. אם יש ירושה אז בירושה אתה יכול לקבל יותר.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

נשאר המצב הקודם ביחס לירושה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לגבי ירושה נשאר המצב הקודם כי לא בחרת להיות בדירה הזאת.

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

יש פה הסכמה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

יש הסכמה.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

כמה הערות נקודתיות לגבי עניין זה: אנחנו מדברים על מצב שהיה עד היום שבו - - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

מר אלישע, לא נחזור על דברים שהעלית בפעם הקודמת ולא נתקבלו.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

בסדר, אבל אני רוצה לחדד כמה דברים בשביל להבין מה הדין לגביהם כעת.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, לא, שלח מכתב לרשות המיסים.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

אבל יש תיקון על הפרק והתיקון הזה מייצר עיוותים, בין היתר לגבי יורשים. קשיש שחותם ומקבל שתי דירות, אם יש לו יורש יחיד ולא שני יורשים אז לצורך העניין התיקון יפתור את הבעיה לגבי שני יורשים כי הם באים בנעליו וזכאים לקבל שתי יחידות. קשיש שחתם וזכאי לקבל שתי יחידות ויש לו יורש אחד אז המשמעות היא שאותו יורש הופך להיות חייב במס. נכון, רואי?

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

כן, אם לא הגיע יום המכירה.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

גם היועץ המשפטי שאל אם אין המשכיות לירושה ואין כניסה לנעליים. אז לא, אין כניסה לנעליים, רק במקרה שיש יותר מיורש אחד. זה לא צריך להיות כך.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

יש כניסה לנעליים אם מגיע יום המכירה.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

איך יש כניסה לנעליים לפני יום המכירה?

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

אם הקשיש חתם, הגיע יום המכירה והתקיימו התנאים המתאימים.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

לא, לא הגיע יום המכירה. הקשיש חתם, חלפו חמש שנים, הוא הלך לעולמו. לקשיש יש יורש אחד והוא מוצא את עצמו חייב במס.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

את העניין העלית כבר בפעם הקודמת.

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

היה דיון בנושא?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

כן.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

לא היה דיון, הם אמרו שישקלו את זה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

שנייה, השאלה שאני מוציא מתוך דבריך היא האם יש הבדל בין מצב שבו היה – כי זה באמת לא נשמע הגיוני – אם היה קשיש ויש לו יורש אחד אז הוא ישלם ואם שניים אז לא. זה לא נשמע הגיוני.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

זה המצב, אדוני.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אז אני שואל אם אכן זה המצב.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

שוב, אם לא התקיימו התנאים המתלים, מי שמקבל את שתי הדירות זה אדם אחד שמקבל שתי דירות וחייב במס על דירה אחת.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

בסדר, אז אין מדובר בשני יורשים.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

שני יורשים יכולים לקבל, אין בעיה.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

שני יורשים יוכלו לקבל שתי דירות בפטור.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

ויורש אחד יהיה חייב במס.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

בסדר, מה לעשות?

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

אבל הוא יקבל שתי דירות.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

בדיוק, זה בסדר גמור.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

זה לא בסדר כי התמורה לא משתנה לקשיש, זה לא נכון.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

אבל לא הקשיש מקבל את זה.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

זה כבר לא שם. הרציונלים שונים.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

למה שבמקרה אחד העיזבון ישלם ובמקרה שני לא, למה? אין שום סיבה שהעיזבון ישלם. הערה נוספת שהייתה למקרים של מחזיקי דירות גדולות, דובר על האפשרות שיוכלו לקבל שתי דירות במקום הדירה מפונה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הערה זו נשקלה ונמצא שאין לה ישימות תכנונית בכל מקרה.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

אבל זה לא נכון.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

זה לא מאיתנו, אני לא בודק ישימות תכנונית.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

זה בגלל הערה של עמית, במתחמים גדולים יש אפשרות כזאת.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

שמענו יזמים ושמענו את עמדת רשות המיסים בעניין הזה. לדעת הוועדה אין מקום לתת שתי דירות.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

תקשיב, אתם מבינים שפרצנו את מגבלות המשקיעים שיכולים לקבל 30 יחידות ויושבים אנשים עם דירה אחת שזה עולמם, עם יורש אחד, בכל המקרים האלה משלמים מיסים. אדם עם 30 דירות לא משלם מיסים, זה לא הגיוני.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

חלק מהדברים לא התקבלו, מה לעשות?

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

אם היה דיון.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

היה.

<< אורח >> עמית גוטליב: << אורח >>

חברים, לא אמרנו שאנחנו נגד.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

אבל זה מה שהשתמע פה.

<< אורח >> עמית גוטליב: << אורח >>

אמרנו - - -

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

לא רק שזה נגד אלא שאין לזה אפילו היתכנות.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה נוגע לסעיף הזה?, זה לא.

<< אורח >> עמית גוטליב: << אורח >>

זה בכלל לא נגע לסעיף הזה, אנחנו דיברנו על סעיף אחר לגמרי.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

זה לא משנה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

מר אלישע, זה לא סבב דיונים חוזר.

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

המשיכי.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

אנחנו בפסקה 3:

"(3)

בסעיף 49 כב 1(ב), אחרי פסקה (4) יבוא:

"(5)

המכירה של דירת המגורים החלופית נעשתה עד שישה חודשים לאחר מועד הפינוי של יחידת המגורים הנמכרת.";

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

תסבירו.

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

מי מסביר?

<< דובר >> ישי פרלמן: << דובר >>

היום יש לקונה שאין את המועד של עד מתי, יש סעיף שמאפשר לקשיש למכור דירה לצד שלישי ולקבל את הטבת המס, זה סעיף מיוחד שניתן לקשיש. יש מספר תנאים למתי זה צריך לקרות וישנה לקונה כי לא כתבו את המועד האחרון למכירה. אנחנו מוסיפים שהמועד האחרון למכירה הוא עד שישה חודשים לאחר הפינוי של יחידת המגורים הנמכרת.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הגיוני ביותר.

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

אם תומר אומר, מי אני שאשבור לו את המילה. יש הערות? נמשיך.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

"

(4)

בסעיף 49 כב 2, במקום "בסמוך לרכישת אותה יחידת מגורים מהיזם" יבוא "עד שנקלטה במוסד התכנון המוסמך לפי חוק התכנון והבנייה בקשה להיתר בנייה מכוח תוכנית לפינוי ובינוי, לגבי הבית המשותף שבו נמצאת היחידה הנמכרת";

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אותו דבר, מבהירים את חלון הזמנים שבו אפשר לקבל את הפטור.

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

פה אין הערות.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

"

(5)

בסעיף 49 כג –

(א)

בפסקה (2), בסופה יבוא "ואם תמורת יחידת המגורים הנמכרת ניתנה זכות ביחידת מגורים חלופית ובנוסף תמורה כספית– כשהוא מוכפל ביחס שבין הפרש השווי לבין התוצאה המתקבלת מחיבור שווי יחידת המגורים החלופית והתמורה הכספית ";

(ב)

בפסקה (7) –

(1)

אחרי "ותמורה כספית נוספת" יבוא "ובנוסף תמורה כספית אשר, כולה או חלקה, הייתה פטורה ממס לפי הוראות פרק זה";

(2)

בהגדרה "סכום התמורה שמתחת לתקרת השווי" אחרי "התמורה הכספית הנוספת" יבוא "שהייתה פטורה ממס";

(3)

בכל מקום, במקום "סכום התמורה שמתחת לתקרת השווי" יבוא "סכום התמורה הפטורה שמתחת לתקרת השווי";

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה בהמשך לאותה הבקשה לבטל את נושא התמורה הנוספת. כמובן שזה כפוף להחלטת הוועדה כפי שהתקבלה קודם לגבי דירה אחת.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

היא תהיה פטורה, אנחנו מדברים על - - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

כן, אם יש צורך גם בסעיף הזה לגבי הדירה האחת שפטורה אז צריך - - -

<< דובר >> ישי פרלמן: << דובר >>

בסוף זה יושב על מה שיהיה פטור - - - ומה שלא יהיה פטור - - -

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

אז לא צריך כאן שינויים.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

אדוני היושב-ראש, גם נושא שיעור המס שיחול על התמורה הכספית החייבת לא ברור עדיין.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

מה השאלה?

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

השאלה היא אם חישוב המס יהיה ליניארי כמו על דירת מגורים או שהוא חישוב רגיל כאילו מכרו זכות אחרת.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זכות אחרת, כרגע זה כתוב לפי זכות אחרת.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

אני יודע מה כתוב. ברגע שהחלטת לחייב את זה היום הרי בעתיד, אם זה היה מתווסף לדירות, הם היו מקבלים חישוב ליניארי מוטב. אתה בעצם מרע את מצבם ביחס למצב שהיה אתמול. לא רק שחייבת במס, חייבת ביותר מס.

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

מה עמדת רשות המיסים? לכאורה אני מתחבר למה שהוא אומר.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

אמרנו שקודם כל זו תהיה זכות אחרת אבל מוגבלת בשיעור מס של 25% ולא יותר מזה. אני חושב שעכשיו, לאור הרחבת המזומן, לשלם 25% במזומן על תמורה שמתקבלת עכשיו ועל יותר מדירה אחת במתחם זה - - -

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

אבל הוא היה משלם ליניארי מוטב על זה, זו החמרה - - -

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

אבל אז זה היה על דירה אחת, הסברנו את זה.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

- - -

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

רגע, הסברנו שרצינו לתקן את העיוות הזה, עכשיו אנחנו בכלל - - -

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

אין עיוות, רואי, תפסיק להציג את כאילו יש עיוות. אני ישבתי איתך בוועד ואין עיוות. ידענו, דיברנו על זה, אין עיוות. מספיק להציג את זה כאילו עשינו טעות היסטורית, די.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

איתי לא דיברת על זה.

<< דובר >> ישי פרלמן: << דובר >>

מה שקרה בדיון הוא כלדקמן: רשות המיסים הציעה שזה ימוסה כמו כל זכות אחרת במקרקעין וזה יכול להגיע לשיעור מס של עד 47%. יוסי הציג את העמדה שלו שהדבר צריך להיות שווה למקרה של דירת מגורים מזכה.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

כי כך זה היום.

<< דובר >> ישי פרלמן: << דובר >>

רגע, בסוף, ההצעה שגם הוקראה לפני כמה דקות היא שיהיה שיעור מס מוגבל שיעמוד על 25% ואנחנו חושבים שמדובר בפשרה הוגנת.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

ורק אם מדובר ביותר מדירה אחת.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

לגבי דירה אחת גם כך יש פטור, אז כשהוא מקבל כסף על שתי דירות - - -

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

אין פטור.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

מה "אין פטור", יוסי?

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

חבר'ה, בואו נעשה סדר, הפטור הוא לא פטור כמו שהציג אסף מאגף תקציבים. בסוף מדובר בדחייה. אנחנו לא מטיבים את מצבו של מי שזו דירתו היחידה. בואו לא נשלה את עצמנו.

זה << אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

זה מה שתמיד אמרנו.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

אם חלילה יקנה דירה נוספת עוד 20 שנה הוא ישלם על התמורה הכספית מס.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה שיקול דעת שלו.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

אז היום אין לו פטור, רגע. אז אנחנו לא מטיבים עם אף אחד בהקשר הזה אבל אנחנו מרעים את מצבם של אלו - - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

גם דחיית מס היא הטבה.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

- - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אז אל תסכים לעסקה אם אתה חושב - - -

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

הלוואי שתאפשרו זכות בחירה - - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

- - - באמת.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

מי שיש לו שתי דירות לצורך העניין יכול בעתיד, לפי הדין היום, יש לו חישוב ליניארי, על אחת מהדירות יהיה לו פטור מלא ממס ועל השנייה יהיה חישוב ליניארי מוטב, לצורך העניין פחות מ-25%. על התמורות הכספיות היום. מה אתם אומרים לו היום? אתם אומרים לו: הפטור שיש לך על אחת אבל על השנייה שיכולת לשלם ליניארי מוטב או פטור לגמרי אתה תשלם 25%. למה, למה לא להשוות את זה למצב היום?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה נתון לשיקול דעתו של כל אחד אם להיכנס לעסקה או לא.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

היום הוא חתם, אם הוא היה יודע אז הוא היה אומר שבמצב הזה הוא לא חותם.

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

יוסי, הם לא הבינו, אני חושב שיש פה חוסר הבנה.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

המצב שיהיה לאור התיקון הוא שמי שיש לו כמה דירות, על דירה אחת שהוא מקבל את הכסף הוא במנגנון הישן שלדעתנו הוא מעוות. הם תמכו בו. הוא לא ישלם את המס באירוע הזה. על כל דירה אחרת שהוא יקבל עוד פעם מזומן הוא יצטרך לשלם מס של 25% על המזומן.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אני רוצה להזכיר שההצעה של רשות המיסים שגם על דירה הראשונה הוא היה משלם.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

בסדר, אפשר גם להחליט שמשלמים על הכול.

<< אורח >> עמית גוטליב: << אורח >>

היושב-ראש אמר לפני עשר דקות שהוא אינו מתכוון להרע את המצב הקיים. הוא רוצה מנגנון שעובד ורק לעשות אותו יותר טוב. אז מה שעושה כרגע רשות המיסים הוא להרע את המצב הקיים.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

לעניין המזומן הוא דיבר על דירה אחת.

<< אורח >> עמית גוטליב: << אורח >>

זה לא משנה, בכנסת הקודמת חוקקו חוקים טובים לגבי פינוי-בינוי שיצרו דחיפה גדולה ל פינוי-בינוי ואנחנו רואים את התוצאות. למה לחזור אחורה?

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

זה לא אחורה.

<< אורח >> עמית גוטליב: << אורח >>

זה מרע את המצב. אם הוא אמר לפני 10 דקות שהוא לא מתכוון להרע את המצב אז למה ללכת על המנגנון הזה, למי הוא טוב?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

בעניין זה הוועדה הציעה פשרה. רשות המיסים ביקשה לבטל את האפשרות לתמורה נוספת בכל הדירות והוועדה הגיעה לפשרה שבדירה אחת המצב יישאר כמו שהיה לפני התיקון האחרון.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

אין בעיה, תומר, אבל תשאירו את שיעור המס רגיל, לפי מה שהיה מגיע לו אם הוא לא היה בחוק.

<< אורח >> ורד אולפינר סקל: << אורח >>

לפי הוראות החוק הרגילות.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

למה להחמיר לו את המס, למה לגמור לנו 25% כאשר אמורים לשלם 10%–15%?

<< דובר >> ישי פרלמן: << דובר >>

שיעור המס הרגיל הוא יותר גבוה.

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

כמה?

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

לא על זכות בדירת מגורים. על דירת מגורים אין שיעור מס גבוה.

<< דובר >> ישי פרלמן: << דובר >>

הוא מוכר זכויות בנייה.

<< אורח >> ורד אולפינר סקל: << אורח >>

אבל זה ניתן ליניארי כי זה דירות.

<< אורח >> עמית גוטליב: << אורח >>

בואו נשאיר את המצב הקיים.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אני חושב שזו פשרה טובה. אני לא צריך להגן על רשות המיסים אבל תזכרו שהם מהלכים בין הטיפות, היא גם צריכה למצוא מקורות לפתרונות שאנחנו נותנים פה.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

אין עלות תקציבית לפי מה שאני קראתי לפחות. מה העלות התקציבית, אתם יכולים לשתף אותנו?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

תגידו מה לדעתכם העלות התקציבית של הפטורים שאתם נותנים פה.

<< אורח >> אסף וקסלר: << אורח >>

סך ההטבות הוא 300 מיליוני שקלים.

<< אורח >> ורד אולפינר סקל: << אורח >>

- - - הקשישים של התמ"א - - -

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

הסעיף של התמורה הכספית, השנמוך.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

(6)

אחרי סעיף 49 כה יבוא:

"שווי הרכישה של יזם ממשיך במכירה שהתקיימה בתקופה שמיום הסכם המכירה עד ערב יום המכירה 49 כה 1.

(א)

בסעיף זה –

"יום המכירה" של העסקה המקורית – כמשמעותו בסעיף 49כ;

"יזם ממשיך" – אחד מאלה:

(1)

יזם, הרוכש זכות במקרקעין מיזם אחר, ובלבד שבמסגרת הסכם המכירה בין היזמים הומחו ליזם הרוכש התחייבויות היזם האחר כלפי המוכר לפי העסקה המקורית;

(2)

בפעולה באיגוד מקרקעין שהוא יזם – רוכש הזכות באיגוד;

"עסקה מקורית" – מכירת זכות במקרקעין ליזם כאמור בסעיף 49כ, המותנית בתנאי מתלה.

(א1)

החל מיום ההסכם למכירת זכויות ליזם כאמור בסעיף 49כ, יראו זכות שנרכשה בידי יזם במכירה כאמור כזכות במקרקעין, ויחולו עליה לעניין זה הוראות חוק זה החלות על זכות במקרקעין.";

(ב)

על אף הוראות סעיף 49 כה, לצורך חישוב מס הרכישה של זכות במקרקעין שרכש יזם ממשיך מהיזם האחר, בתקופה שמיום הסכם המכירה של העסקה המקורית ועד ערב יום המכירה של העסקה המקורית – ינוכה משווי המכירה של אותה הזכות, שווי התמורות שהתחייב בהן היזם האחר כלפי המוכר לפי העסקה המקורית ואשר הומחאו ליזם הממשיך לפי הסכם המכירה בין היזמים.

(ב1)

על אף האמור בסעיף קטן (ג), בפעולה באיגוד כהגדרתה בסעיף 9(ב) שהיא הקצאה כהגדרתה בהגדרה "פעולה באיגוד" בסעיף 1, לצורך חישוב מס הרכישה של יזם ממשיך בתקופה שמיום הסכם המכירה של העסקה המקורית ועד ערב יום המכירה של העסקה המקורית, יראו כאילו שווי המכירה של הזכות שנרכשה בעסקה המקורית הוא 0.

(ג)

יראו את היזם הממשיך שביום המכירה של העסקה המקורית חב בהתחייבויות היזם כלפי המוכר לפי העסקה המקורית, כאילו רכש את הזכות במקרקעין מהמוכר בעסקה המקורית.";

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אזכיר שמדובר בהסדרה של עניין שבו רשות המיסים מבקשת לשנות את הפסיקה שנקבעה בעניין הזה ולא הכירה בהעברת זכות במקרקעין וקבעה פה הסדר. נשמעה בוועדה הערה לגבי הקצאת - - - של מניות וגם לכך ניתן מענה למיטב הבנתנו. לדעתנו הסעיף משקף את ההערות שהיו בוועדה.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

החזקה שהייתה בנוסח הממשלתי בתחילת הפרק נכנסה לכאן באותו הנוסח.

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

אולי כדאי שרשות המיסים תסביר את זה.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

להסביר למה צריך לשלם פה מס רכישה.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

השאלה היא עד כמה לחזור אחורה. ערכנו דיון שלם בנושא. בסופו של דבר אנחנו רוצים שאם יש מכירה של זכויות בין יזם ליזם, אפילו אם עדיין לא הגיע יום המכירה, חתם יזם ראשון על ההסכמים, מוכר את ההסכמים לפני שהתקיימו התנאים המתלים על התמורה החוזית בין היזמים ייכנס לחוק מיסוי מקרקעין ויחולו עליו הוראות חוק מיסוי מקרקעין כמו שחל על זכות לקבלת זכות במקרקעין. בסדר, יוסי, זכות לקבלת זכות.

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

החוק מובן.

<< אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >>

לא מובן, נכנסו פה הסדרים חדשים, גם על הפעולה באיגוד מקרקעין.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

הפעולה באיגוד לא נכנסה. אמרנו שאם זה איגוד מקרקעין יחולו עליו אותם התנאים כמו שחל בכל חוק מיסוי מקרקעין ומיעטנו את העניין של ההקצאה לאור הבקשה של יוסי.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

רואי, אם התמורה היא אפס?

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

דיברנו על זה, אנחנו חוזרים על זה, אין תמורה.

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

לא לחזור על הערות שכבר - - -

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

אבל לא קיבלנו תשובה.

<< אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >>

תשובה של כן ולא.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

תראה את הדיון הקודם ותראה - - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אני מסכים עם נציגי - - -

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

אי-אפשר - - -

<< אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >>

אבל עובדה שיש פה הרבה אנשים שזה לא ברור להם.

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

לא הייתם.

<< אורח >> עמית גוטליב: << אורח >>

היינו, היינו.

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

ולא קיבלתם תשובה?

<< אורח >> עמית גוטליב: << אורח >>

לא קיבלנו תשובה.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

בפעם הקודמת הייתה תשובה מאוד ברורה של רשות המיסים וגם תומר יעיד על כך. הדבר הזה - - -

<< אורח >> עמית גוטליב: << אורח >>

מה התשובה, יש או אין?

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

אם אין תמורה בהעברה, זאת אומרת שמכניסים משקיע שייכנס לפרויקט שהוא לא כדאי או שהיזם הראשון לא מרוויח אז זה לא ימוסה במסגרת ההצעה.

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

יופי, גמרנו.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

אפשר?

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

באת היום טעון. קיבלת את שלך.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

לא קיבלתי כלום, ההקצאה לא הייתה צריכה להיות מלכתחילה.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

אתה הצעת את זה.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

אני ביקשתי להבהיר.

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

יוסי, הערות לנוסח.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא לעניין העקרוני.

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

אני מבין שבמקרה שאין תמורה לא יהיה מס רכישה. זה ברור לחלוטין, הם אמרו את זה גם בדיון הקודם, לא נחזור על זה. יחד עם זאת דיברנו על זה שאת ההגדרה של התמורה נחדד כדי שלא יהיה מצב שתשלם החזר הוצאות שיכללו במס הרכישה ביום שאתה תממש את הפרויקט, לא תשלם על זה פעמיים. לזה הם הסכימו.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

איפה מופיעה פה הגדרת התמורה?

<< אורח >> ורד אולפינר סקל: << אורח >>

כתוב ששווי הרכישה - - -

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

- - - הוראות 49 כה. זה סעיף החישוב.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

על אלו מילים אתה מעיר?

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

על כל הסעיף, הוא מנוסח בצורה שהוא בניכוי התחייבויות.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

אבל זה אומר שאם שילמתי חלק מהתשלומים למתכננים ולמהנדסים, התשלומים האלה ייכנסו לעלות הפרויקט לאחר מכן. החזרתי הוצאות ליזם היוצא, התשלומים האלה ייכנסו לתחשיב מס הרכישה. דבר נוסף שלא - - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

תשובה.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

לא יהיה כפל מס, מי ששילם מס רכישה על מרכיב מסוים, לא ישלם מס נוסף על אותו מרכיב במימוש הפרויקט. אמרנו את זה גם בדיון הקודם.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

רק שזה יהיה בנוסח. דבר נוסף שדובר עליו הוא מקרה שהעסקה לא יוצאת לפועל. סוכם שאם העסקה לא יוצאת לפועל אין מס רכישה והעסקה מתבטלת. אם העסקה לא יוצאת לפועל אז העסקה בין היזמים לצורך - - -

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

זה נפתח.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

זה לא נפתח. הסכמנו לזה שאם העסקה לא יוצאת לפועל אזי לא יושת מס על העסקה כי הוא לא מכר לו שום דבר.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

מה ההבדל בין זה לבין כל עסקה במקרקעין?

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

בעסקת מקרקעין, אם הוא לא מכר לו בסוף אז אין עסקה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

ערכתי אתך הסכם ובסוף התחרטנו וביטלנו.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

אז אתה לא משלם מס. פה אתה תשלם את המס.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

למה?

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

כי ההתקשרות היא לא איתך אלא עם הדיירים שהם צד ג'. איתך הוא ביצע את העסקה רק שהוא לא קנה ממך שום דבר.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

מה זאת אומרת, הוא ביטל את ההסכם? אני לא מבין את השאלה.

<< אורח >> ישי איצקוביץ: << אורח >>

השאלה היא אם אפשר לקבל החזר מס רכישה ששולם עם ריבית כאשר העסקה לא יוצאת לפועל.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

למה לא?

<< אורח >> ישי איצקוביץ: << אורח >>

אני שואל את רשות המיסים.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

לא עסקת המכר מהיזם.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

אמרנו שנתייחס לזה כמו זכות לקבלת זכות. בזכות לקבלת זכות, אם יש מישהו שנהנה וקנה זכות שכזו, גם אם היא לא התממשה בסוף, אתה מבין את ההשלכות של זה. רגע, יוסי, אתה פותח משהו שהוא - - -

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

לא, אתה פתחת עכשיו מפני שאם זו זכות לקבלת זכות היא תהיה כפופה גם ל - - -, זו זכות - - -

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

לא - - -

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

אז תחליטו, אי-אפשר.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

יוסי, מספיק, זה עכשיו לערבב פה דברים שלא קשורים.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

אם זו זכות אז מדובר באופציה מלאה וניתן לסחר אותה גם בלי הוראות החוק.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

אני אגיד פה משהו כזה - - -

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

בואו לא נייצר שעטנז, הם הסכימו להחזיר את מס הרכישה אם אין פרויקט. עכשיו חוזרים אחורה. בסדר, זה לגיטימי, אבל אל תגידו - - -

<< אורח >> ישי איצקוביץ: << אורח >>

לא סתם מתעכבים על הנושא הזה. במצב השוק הנוכחי הדברים האלה קורים וצריך ודאות ברורה בעניין הזה כי אחר כך פרויקטים - - - אז בואו נחדד את הנושא הזה פעם אחת ולתמיד על מנת שהעסקאות האלו - - -

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

מה הבעיה.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

אני אנסה לסגור את זה עכשיו, אם יש זכות שהועברה בין יזם ליזם, ישם רכש את הזכות ובסוף לא ביצע את הפרויקט וגם לא מכר את הזכויות וקיבל תמורה עבור הפרויקט – נחזיר את הכסף לאותו יזם שנמצא בתמונה.

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

מעולה, הלאה.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

הערה על הנוסח.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

די, יוסי, נו, כמה?

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

אני לא מכיר בחקיקה מה זה ערב יום המכירה. ערב יום המכירה בעולם המושגי יכול להיות מאוד מופשט ויכול להימשך כמה ימים טובים. אני מציע, בשביל הודאות שלנו, בטח ובטח כאשר הדיונים מול רשות המיסים לגבי מועד המכירה, אני מציע שיהיה כתוב: "יום המכירה" כדי שיהיה ברור שאנחנו במועד שהוא עקבי וידוע. לא ערב, מה זה ערב?

<< דובר >> ישי פרלמן: << דובר >>

הכוונה היא פשוט - - -

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

סוף סוף הערה של ניסוח.

<< דובר >> ישי פרלמן: << דובר >>

ביום המכירה העסקה מסתיימת. מה שרצינו להבהיר במונח "ערב" זה פשוט על לפני יום המכירה, עד רגע לפני יום המכירה.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

אתה צריך לכתוב: "עד ליום המכירה", כך אנחנו עושים.

<< דובר >> ישי פרלמן: << דובר >>

"עד" זה כולל את יום המכירה.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

"עד ליום המכירה" זה לא כולל את יום המכירה.

<< דובר >> ישי פרלמן: << דובר >>

זה כן כולל.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

אז תחריג את יום המכירה.

<< דובר >> ישי פרלמן: << דובר >>

זה לא מספיק שהבהרתי את זה עכשיו?

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

לא.

<< דובר >> ישי פרלמן: << דובר >>

זה עד רגע לפני יום המכירה.

<< מנהל >> (היו"ר יעקב אשר, 12:39) << מנהל >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

חברים, תקשיבו אליו, תקשיבו אלי. אני לא יודע איפה אתם אוחזים. אני יודע איפה אני אוחז בשעון ואני יודע איפה אני אוחז בתאריך. אם אנחנו רוצים להתחיל לנהל סיפורים מפה עד הודעה חדשה, קיימנו כבר דיון מעמיק, הגענו להסכמות עם הממשלה, לכם אני אגיד שתפסת מרובה לא תפסת. או שאנחנו רצים עכשיו קדימה או שאני סוגר את הדיון עכשיו ואפתח אותו כשאוכל. אני אומר את זה באמת כי לפנינו סדר יום בלי אפשרי. האנשים פה מסביבי יצאו אמש ב-24:00. אנחנו צריכים להקריא מה שנשאר ולהסביר, אם יש דברים קריטיים לגבי הנוסח אז להעיר. בואו נעשה את זה קצר וזריז. גם הערות נוסח, תמיד יש לנו אפשרות. אגב, אל תשכח, אני מזכיר ליועץ המשפטי שאנחנו צריכים לנסח גם את ההסכמות של היום. תהיה לנו גם אפשרות לתיקוני נוסח נוספים אם הם ממש קרדינליים. אני מבקש מכם להתקדם, אם נעצר זה בעייתי.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

יש מניעה לכתוב: "עד יום המכירה"?

<< דובר >> ישי פרלמן: << דובר >>

זה צריך להיות לפני.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אנחנו נשנה את המונח ל: "לפני יום המכירה".

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

לא, זו הבעיה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא באותו יום, מה לעשות?

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

מה שאתה צריך לעשות, תומר, זה לכתוב: עד תום היום שלפני יום המכירה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אוקיי, "ולפני יום המכירה"?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אוקיי, שלום. הלאה.

<< דובר >> ישי פרלמן: << דובר >>

שני הדברים האלה בסדר מבחינתנו.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

זה חשוב כי הדיונים היום עם רשות המיסים הם על יום המכירה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

נבחר בנוסח: "ולפני יום המכירה".

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הלאה, זו החלטה של היועץ המשפטי, נגמר.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

תומר, זה יכול גם להיות חודשיים לפני.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

מיום חתימת ההסכם ולפני יום המכירה, זה הכול.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

תומר, אני רוצה - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה יכול להיות גם חודשיים.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה יכול להיות גם חודשיים, בהחלט כן.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

תומר, לגבי הדבר הקודם שדיברנו, יכול להיות שזה היה קצת נמהר ולא סיכמנו על זה. אם יש יזם ששילם על הזכות, כמובן שבתמורה שהוא משלם בין יזמים משוקף גם הסיכון שלא יהיה פרויקט בסוף. זה חלק מהתמורות שמשלמים. אני לא חושב שזה נכון להחזיר מס רכישה על הסכום שהוא שילם ליזם. אם בסוף יש עסקה עם הדיירים והעסקה הזאת מבוטלת זה מס הרכישה שצריך להיות מוחזר. אם מישהו הסכים לשלם ליזם, באותה העסקה הוא שיקף כבר את הסיכון שאולי יהיה פרויקט ואולי לא יהיה פרויקט. מה שהוא היה מוכן לשלם ליזם הראשון, על זה יהיה המיסוי וזה לא יוחזר.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה היה קורה בפרויקט רגיל. אני קבלן, יש לי פרויקט לבנות בניין. עכשיו אני מעביר אותו לקבלן אחר והוא מתבטל אחר כך. מה קורה?

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

יוחזר מס הרכישה רק בגין הפרויקט, לא מס הרכישה - - - הפרויקטים.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

בפרויקט רגיל.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

מה הוא נותן לו? הוא אומר: אני עכשיו בעל הזכות לעשות את הפרויקט, תעשה את הפרויקט הזה במקומי, אתה תתקשר מול הדיירים, בין שני הצדדים האלה, אם לא מבוטלת העסקה לא מוחזר המס.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

ברור, היא מבוטלת.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

לא בין היזמים, בין היזמים אף פעם לא יהיה ביטול. יזם שחתם כבר על העסקה ועם כל הסיכונים העביר את זה ליזם הבא, אם היזם הבא לא יעשה את העסקה לא יהיה ביטול בין שני היזמים. יהיה בסוף ביטול בין הדיירים. אני מדבר על החזר המס כשהייתה עסקה בין שני יזמים. שם, אם לא מבוטלת העסקה לא מוחזר המס.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

ברור שלא.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

לא, זה עלה לפני זה שכן. יכול להיות שגם אני אמרתי משהו שכן על האחרון. אני רוצה להבהיר שלא. יוחזר רק איפה שמבוטלת העסקה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

דין העסקה הזאת כדין עסקה רגילה.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

אבל בעסקה רגילה יש לי זכות לעשות אותה בפטור מלא לפי 49י.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

עזוב את האופציה, לא מדברים על האופציה.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

אני שואל אם חל הסעיף הזה.

ל << אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

לא חל סעיף 49י, לא פותחים את זה ל-49י.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

אז זה לא, אז תומר, התשובה היא שזה לא. מדובר כאן בשעטנז שחייב במס.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אם זה אותו הדין כמו בעסקה רגילה.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

אז אותו דין כמו בעסקה רגילה, מצוין.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

לא, בלי 49י, אל תכניס פה עיזים. יוסי.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

אם שני היזמים יראו לנו שבוטלה העסקה ביניהם וחזר הכסף, נבטל גם את המיסוי. לא ביטלו את העסקה ביניהם ולא חזר הכסף – לא יוחזר הכסף גם במס.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה הגיוני מאוד.

<< אורח >> רואי זרנצסקי: << אורח >>

אבל פתחנו את זה כי נפתחו שוב הרבה דברים אז זה צריך להישאר כמו שזה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

נושא הבא.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

"

(6א)

בסעיף 49 כז במקום "למעט בסעיפים 49 כב(א2)" יבוא "למעט בסעיפים 49 כב(א2) ו-(א3)".

(6ב) אחרי סעיף 49 לא, בכותרת "פרק חמישי 5" במקום "פטור במכירת זכות במקרקעין שתמורתה מושפעת מזכויות בניה לפי תמ"א 38" יבוא "פטור במכירת זכות במקרקעין שתמורתה מושפעת מזכויות בניה לפי תכנית החיזוק".

(7)

בסעיף 49 לב –

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

שימו לב לשינוי, "אזור פריפריאלי" זה אומר שזה לא אחד במקום השני אלא שתי הגדרות שונות למטרות שונות.

"

(א)

אחרי ההגדרה "אזור מוטב" יבוא:

""אזור פריפריאלי" – אזור הנמצא בנגב, כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב–1991, או בגליל, כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג–1993;

"דירת מגורים" – דירה או חלק מדירה המשמשת למגורים, לרבות למגורי המחזיק בה ואשר שימשה למגורים כאמור במשך תקופה של שנתיים רצופות לפחות, לפני המועד שבו נחתם הסכם מכירה ראשון בבניין שבו נמצאת הדירה;

"הסכם מכירה ראשון" – עסקה ראשונה לפי תוכנית החיזוק כהגדרתה בסעיף 5(ב1) לחוק החיזוק;

"חוק החיזוק" – חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח–2008‏;";

(א1)

בהגדרה "זכויות בנייה לפי תכנית החיזוק בדרך של הריסה" – המילים "לרבות תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תכנית החיזוק שמטרתה חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה" – יימחקו.

(ב)

אחרי ההגדרה "מס מכירה" יבוא:

""קשיש" – כהגדרתו בסעיף 49 יט, בשינויים המחויבים;";

(ג)

בהגדרה "שירותי בניה לפי תוכנית החיזוק", בפסקה (2), בסופה יבוא "ובלבד ששטח יחידת הדיור, לאחר הרחבתה, אינו עולה על שטח היחידה הקיימת בתוספת 25 מ"ר";

(ד)

במקום ההגדרה "תכנית החיזוק" יבוא:

""תוכנית החיזוק" – כהגדרתה בחוק החיזוק.";

(ה)

בהגדרה "תכנית החיזוק בדרך של הריסה", במקום "בעניין הריסת מבנה והקמתו מחדש כפי שתהיה בתוקף מעת לעת" יבוא "שמתנה את מימושה בחיזוק המבנה מפני רעידות אדמה בדרך של הריסה ובנייה מחדש".

(8)

אחרי סעיף 49 לב 2 יבוא:

"שווי הרכישה של יזם ממשיך במכירה שהתקיימה בתקופה שמיום הסכם המכירה ולפני יום המכירה.

49 לב 3.

(א)

בסעיף זה –

"יום המכירה", של העסקה המקורית – כמשמעותו בסעיף 49 לב 1;

"יזם" – מי שלצורך חיזוק מבנה בהתאם לתוכנית החיזוק או לצורך הריסת מבנה בהתאם לתוכנית החיזוק בדרך של הריסה, רוכש באותו המבנה זכות נמכרת כמשמעותה בסעיפים 49 לג או 49 לג 1, לפי העניין;

"יזם ממשיך" – אחד מאלה, לפי העניין:

(1)

יזם, הרוכש זכות במקרקעין מיזם אחר, ובלבד שבמסגרת הסכם המכירה בין היזמים הומחו ליזם הרוכש התחייבויות היזם האחר כלפי המוכר לפי העסקה המקורית;

(2)

בפעולה באיגוד מקרקעין שהוא יזם – רוכש הזכות באיגוד;

"עסקה מקורית" – מכירת זכות נמכרת ליזם לפי סעיפים 49 לג או 49 לג 1, המותנית בתנאי מתלה.

(ב)

החל מיום ההסכם למכירת זכות נמכרת ליזם כאמור לפי סעיפים 49 לג או 49 לג 1, יראו זכות שנרכשה בידי יזם במכירה כאמור, כזכות במקרקעין, ויחולו עליה לעניין זה הוראות חוק זה החלות על זכות במקרקעין.

(ג)

על אף הוראות פרק שלישי, לצורך חישוב מס הרכישה של יזם ממשיך בתקופה שמיום הסכם המכירה של העסקה המקורית ולפני יום המכירה של העסקה המקורית, ינוכה משווי המכירה של אותה הזכות, שווי התמורות שהתחייב בהן היזם כלפי המוכר לפי העסקה המקורית ואשר הומחו ליזם הממשיך לפי הסכם המכירה בין היזמים.

(ג1)

על אף האמור בסעיף קטן (ג), בפעולה באיגוד כהגדרתה בסעיף 9(ב) שהיא הקצאה כהגדרתה בהגדרה "פעולה באיגוד" בסעיף 1, לצורך חישוב מס הרכישה של יזם ממשיך בתקופה שמיום הסכם המכירה של העסקה המקורית ולפני יום המכירה של העסקה המקורית הזכות שנרכשה בעסקה המקורית היא 0.

(ד)

יראו את היזם הממשיך שביום המכירה של העסקה המקורית חב בהתחייבויות היזם כלפי המוכר לפי העסקה המקורית, כאילו רכש את הזכות מהמוכר בעסקה המקורית.";

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

בעצם אותו סעיף של העברה מיזם ליזם.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

יש הערות?

<< אורח >> תמיר קהילה: << אורח >>

כן. אני תמיר קהילה מעיריית תל אביב ומטעם השלטון המקומי. בעניין אזור מוטב ב-49 לב, להבהיר שאנחנו מדברים על אזורים סטטיסטיים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני חושב שזה הובהר אבל - - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

נבקש שהממשלה תבהיר לפרוטוקול את הפרשנות הזאת כדי שנבין - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

עינת בשם הרשות הממשלתית.

<< אורח >> עינת גנון: << אורח >>

זה גם נאמר פה וגם כתוב בנוסח החוק במפורש. "אזור" – לא מדובר ביישוב. כתוב כבר עכשיו בחוק "אזור" ואין לנו כוונה לתת פרשנות אחרת.

<< אורח >> תמיר קהילה: << אורח >>

תודה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אוקיי, אז ברור שזו הכוונה. הערות נוספות? נמשיך.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

"(9)

בסעיף 49 לג 1 –

(א)

במקום סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג)

(1)

הפטור לפי סעיף זה יינתן בשל מכירת הזכויות בשתי דירות מגורים בבניין, לכל היותר, ובלבד ששיעור זכותו של המוכר בדירת המגורים החלופית יהיה שווה לשיעור זכותו בדירת המגורים הנמכרת. ובדירה שמלוא הזכויות בה התקבלו בירושה, ובלבד ששיעור זכותו של המוכר דירת המגורים החלופית לא יפחת משיעור זכותו ביחידת המגורים הנמכרת."

(2)

על אף האמור בפסקה (1) –

(א)

במכירת זכות במקרקעין על ידי קשיש או במכירת זכות במקרקעין באזור מוטב, יחול הפטור לגבי שתי דירות מגורים שניתנו למוכר בשל מכירת זכויות בדירת מגורים אחת, ויחולו על שתי הדירות החלופיות ההוראות החלות על דירת מגורים חלופית;

(ב)

במכירת זכויות בדירה ציבורית כהגדרתה בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח–1998‏, או במכירת זכות במקרקעין בדירת מגורים הנמצאת באזור פריפריאלי, הפטור לפי סעיף זה יינתן בשל מכירת הזכויות בדירת מגורים אחת או יותר בבניין, ובלבד ששיעור זכותו של המוכר בדירת המגורים החלופית שווה לשיעור זכותו בדירת המגורים הנמכרת.

(ג1)

במכירת זכות נמכרת כאמור בסעיף קטן (א) על ידי מוכר מוטב כהגדרתו בסעיף 49 כב(א3)(1), שבה ניתנה לו, תמורת הזכות הנמכרת, דירת מגורים חלופית ובנוסף תמורה כספית , יחולו הוראות סעיף 49 כב(א3), בשינויים המחויבים; קיבל מוכר מוטב גם תמורה כספית הפטורה ממס לפי סעיף קטן זה, יחולו על התמורה הכספית הנוספת הוראות סעיף 49 כג(7) בשינויים המחויבים.";

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הערות.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

אתם רוצים להסביר? עברנו על הדברים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הלאה.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

"

(ב)

בסעיף קטן (ד), במקום הסיפה החל במילים "בתקופה של" עד ה

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]