פרוטוקול הכלכלה, מספר 166 מתאריך 02/01/2014

הכנסת התשע-עשרה

נוסח לא מתוקןמושב שני

<פרוטוקול מס' 166>

מישיבת ועדת הכלכלה

יום חמישי, א' בשבט התשע"ד (02 בינואר 2014),

שעה 12:00

<סדר היום:>

<תקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב),

התשע"ד-2013>

נכחו:

<חברי הוועדה:>

אבישי ברוורמן – היו"ר

יעקב מרגי – מ"מ היו"ר

עמר בר-לב

דוד רותם

<מוזמנים:>

ד"ר תניב רופא – סגנית בכירה למנהל הרשות

לתכנון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אפרת אביאני – סגנית בכירה ליועמ"ש, משרד

החקלאות ופיתוח הכפר

גד הילמן – מפקח מס הכנסה ארצי ברשות

המיסים, משרד האוצר

מעין נשר – רפרנטית חקלאות באגף תקציבים,

משרד האוצר

יותם זעירא – יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שייקה דרורי – מנכ"ל, המועצה לענף החלב

בישראל

אפרי רייקין – סמנכ"ל, המועצה לענף החלב

בישראל

עדי גואטה קורן – יועצת משפטית, המועצה

לענף החלב בישראל

אבשלום דולב – יועץ כלכלי חקלאי, מנכ"ל

מועצת החלב לשעבר

יאיר בר-עזר – רפתן, המועצה לענף החלב

בישראל

רחמים אליהו – חבר הנהלת התאחדות מגדלי

בקר ודירקטור מועצת החלב

אביתר דותן – מזכיר התאחדות מגדלי בקר

לחלב

ישראל בלוך – חבר הנהלה, התאחדות מגדלי

בקר לחלב

עופר ורפל – בן ממשיך, גבעת יואב, חבר

התאחדות מגדלי בקר לחלב

שמשון תנחלסון – בעל משק חלב משפחתי,

מושב אליעד, מגדלי בקר לחלב

יואב הורוביץ – יצרן חלב במשק משפחתי,

מגדלי בקר לחלב

מיכל גור אריה – משפטנית, אשת רפתן, גבעת

יואב, מגדלי בקר לחלב

עירא גור אריה – רפתן, גבעת יואב, מגדלי

בקר לחלב

מיכאל דוד – רפתן, נציג רפתנים עצמאיים,

מושב מנוחה, מגדלי בקר לחלב

אליהו אלוני – רפתן, חבר התאחדות מגדלי

בקר לחלב

יצחק וייצמן – רפתן, חבר התאחדות מגדלי

בקר לחלב

צבי ורפל – רפתן, גבעת יואב, חבר התאחדות

מגדלי בקר לחלב

רענן כץ – רפתן, באר טוביה, חבר התאחדות

מגדלי בקר לחלב

פרץ שורק – רפתן, גבעת יואב, חבר התאחדות

מגדלי בקר לחלב

לביא מנור – רפתן, חבר התאחדות מגדלי בקר

לחלב

יואב צור – רפתן, חבר התאחדות מגדלי בקר

לחלב

טל זמיר – רפתן, מושב היוגב, מגדלי בקר

לחלב

דן שיינבויים – רפתן, באר טוביה, מגדלי

בקר לחלב

איציק שניידר – מנכ"ל, ארגון מגדלי הצאן

מבשרת נבו – לוביסטית, חב' "גלעד", מייצגת

את "מועצת החלב"

<ייעוץ משפטי: >

איתי עצמון

<מנהלת הוועדה:>

לאה ורון

<רישום פרלמנטרי:>

הילה מליחי

<תקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב),

התשע"ד-2013>

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת

הכלכלה. חבר הכנסת רותם, שמפתיע אותנו

ונמצא פה היום. בדרך כלל הוא לא נמצא אתנו.

הוא לא חבר הוועדה. אנחנו מקבלים אותו

בברכה, יושב-ראש ועדת החוקה. חברי משרד

החקלאות, כל המגדלים, מכל הכיוונים ומכל

המקומות, ברוכים תהיו. אנחנו מקיימים את

הישיבה השנייה בתקנות תכנון משק החלב

(קביעת מכסות חלב), התשע"ד-2013. הישיבה

הקודמת הייתה בשנה שעברה, ב-3 בדצמבר 2013.

אני מבקש, עורך הדין עצמון, תעדכן אותנו

בדברים שלא נסגרו. ואז עורכת הדין אביאני,

תעברי להקראה, ואנחנו נדון בסעיפים

במחלוקת. בבקשה.

<איתי עצמון:>

אדוני, בישיבה הקודמת הוועדה אישרה עד

תקנה 12, כולל, כאשר נשארו מספר נושאים

פתוחים שמשרד החקלאות התבקש לגבש נוסח

לגביהם. הנוסח הזה נשלח. הוא הופץ, כמקובל,

על-ידי מנהלת הוועדה באתר הוועדה. הנושא

הראשון שלא הוכרע בישיבה הקודמת מצוי

בתקנה 6, שעניינה הפחתת מכסת חלב ליצרן.

אני מציע שעורכת הדין אביאני תמשיך להציג

את הנושא.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

תודה. עורכת הדין אביאני.

<אפרת אביאני:>

תודה. יש לנו בסעיף קטן 6(א)(3) הוראה שמדברת

על כך שוועדת המכסות רשאית לקבוע ליצרן

מכסה שנתית נמוכה. זה סעיף שעוסק

בסיטואציות שבהן ועדת המכסות רשאית

לקבוע ליצרן מכסה שנתית שהיא נמוכה

מהמכסה שנקבעה לו בשנה הקודמת. זו הפחתת

מכסה. סעיף קטן (3) מדבר על כך שוועדת

המכסות תהיה רשאית לעשות זאת במקרים של

"אי-עמידת היצרן בהוראות ובתנאים שנקבעו

לו על-ידי ועדת המכסות בקשר לייצור החלב

או שיווקו בשנים הקודמות". אנחנו

מתכוונים כאן למה שהיצרנים מכירים בשם

"נוהל אי-ביצוע". הפחתה בשל אי-ביצוע,

תת-ביצוע. קיבלנו הערה בדיון הקודם שצריך

לעגן את הנוהל הזה בתקנות. הצענו נוסח,

הוא מופיע בסעיף 6א. קוראים לו "הפחתת מכסה

עקב אי-ביצוע". הוא מבוסס על נוהל אי-ביצוע

שמפורסם באתר המועצה, ושמוכר ומיושם

היום. אני אקריא.

"ועדת המכסות, לאחר שנתנה ליצרנים

הנוגעים לעניין להשמיע טענותיהם בפניה

לפי תקנה 41 –

(א) תפחית את מכסתו של יצרן שמתקיים בו אחד

מהתנאים המפורטים להלן, בהיקף של 50% מהפער

בין גודל המכסה שהוקצתה לו בשנה הקודמת

לבין היקף המכסה שיוצר על ידו בפועל

באותה שנה:

(1) יצרן שבשנה שלפני השנה הקודמת ייצר

פחות מ- 85% ממכסתו, ובשנה הקודמת לא הגדיל

את הייצור בשיעור של 10% לפחות לעומת השנה

שלפניה;

(2) יצרן שבכל אחת משלוש השנים הרצופות

הקודמות ייצר פחות מ- 93% ממכסתו.

(ב) תפחית את מכסתו של יצרן שבשנה הקודמת

הופחתה לו מכסה לפי תקנת משנה (א), ולא

הגדיל את הייצור בשיעור של 10% לפחות לעומת

היקף הייצור בפועל בשנה שקדמה לה – בהיקף

של 100% מהפער בין גודל המכסה שהוקצתה לו

בשנה הקודמת לבין היקף המכסה שיוצר על

ידו בפועל באותה שנה;

(ג) תפחית את מכסתו של יצרן שבשנה הקודמת

הופחתה לו מכסה לפי תקנת משנה (ב), ולא

הגדיל את הייצור בשיעור של 10% לפחות לעומת

היקף הייצור בפועל בשנה שקדמה לה – בהיקף

האמור בתקנת משנה (ב), ויראו את ההפחתה

כאילו בוצעה לפי תקנת משנה (ב)".

את הפרטים של הנוהל, אם צריך להסביר, אני

אבקש ממועצת החלב להסביר.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אנחנו נשמח לשמוע את הסבר התוכן, מה היה

בשיווי המשקל הקודם, מה החדש, מה קורה, מה

זה עושה טוב, מה זה עושה רע. כן.

<שייקה דרורי:>

שייקה דרורי, מנכ"ל מועצת החלב. הרעיון

שעומד מאחורי זה הוא שזה ענף מתוכנן,

ואנחנו רוצים לתכנן אותו. אנחנו הגענו

באיזשהו שלב למצב שיותר מדי בעלי מכסה לא

יצרו את מכסתם, ולכן אנחנו רוצים לעזור

להם לייצר את מכסתם. הרעיון אומר שאם אתה

לא מייצר את מכסתך, לוקחים לך את מכסתך. לא

באותו יום, יש נוהל. הנוהל ישנו, הוא כבר

עובד שנתיים, ועובד בסך הכול טוב מאוד.

הוא בהחלט מכניס את המשקים, את הרפתנים,

לסדר מסוים. אנחנו רוצים להכניס את אותו

סדר השנה גם לכבשים ולעזים.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

תודה. מישהו רוצה להעיר? אדוני, שמך

לפרוטוקול.

<פרץ שורק:>

פרץ שורק, התאחדות מגדלי הבקר. בנוהל

הקיים היום יש עוד סעיף קטן אחד שאומר

שיצרן שהופחתה לו מכסתו – אם בשנה שלאחר

מכן מייצר את מלוא מכסתו, או עד אחוז

מסוים, מקבל את זה חזרה. וזה חסר כאן

בנוסח.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

מדוע זה חסר, עורכת הדין אביאני? זה "עושה

שכל", מה שנקרא, באנגלית.

<אפרת אביאני:>

אני חייבת לומר שאת הנוסח הזה אני כתבתי

על סמך הנוהל שקיבלתי ממועצת החלב. אם

צריך להשלים, אנחנו נשלים. צריך להשלים את

זה?

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

מר דרורי, מה הסיבה שזה ירד? זו טעות?

<שייקה דרורי:>

זו כנראה טעות. חוסר שלנו.

<אפרת אביאני:>

אז מה צריך להוסיף?

<איתי עצמון:>

תאמרו את העיקרון, ואנחנו נמצא את הניסוח.

מה העיקרון?

<לאה ורון:>

מר שורק, תחזור על העיקרון.

<פרץ שורק:>

העיקרון אומר שאם אותו יצרן שהפחיתו לו

מכסה התעשת וייצר את מכסתו בשנה שלאחר

מכן או שנה נוספת – זה היה עד שנתיים –

הוא קיבל חזרה את ההפחתה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

תודה ששמת לב לפרטים. נתקן את הדבר הזה.

<איתי עצמון:>

באיזה שלב הוא אמור לקבל את זה חזרה?

<קריאה:>

זה היה שלוש שנים.

<לאה ורון:>

עד שלוש שנים?

<קריאה:>

כן.

<פרץ שורק:>

באיזה שנה הוא אמור לקבל?

<שייקה דרורי:>

בשנה העוקבת.

<פרץ שורק:>

לאחר שהוא הגיע לביצוע באותם שנים. אם הוא

לא הגיע למכסות - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

רגע. דוקטור תניב רופא, מה יש לך להגיד

בנושא?

<תניב רופא:>

בהחלט יש מקום – וגם שניסחנו את הנוהל

חשבנו על השנה העוקבת. אנחנו חייבים לשדר

ליצרנים שיש להם מכסה שזו לא רק זכות, זו

גם חובה לייצר. ולכן אי-אפשר למתוח את זה

על פני שלוש שנים, כי אנחנו לא - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

שנה.

<תניב רופא:>

שנה זה מספיק.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

מקובל. אדוני, לפרוטוקול.

<יואב צור:>

יואב צור, רפתן מבאר טוביה. אני, כרגיל,

בר-פלוגתא עם תניב רופא. המושבניקים קנו

לאחרונה מכסה גדולה. לבצע אותה זה מאמץ

גדול, כי זה מחייב לרכוש עגלות, להתאים את

המבנים. וזה לא יכול להיות בתהליך של שנה,

וגם לא בשנתיים. אני אתן לך דוגמה. מבכירה

הרה עלתה עד לא מזמן בין 7,000 ל-8,000 שקל.

כשמתחיל השיגעון, זה מגיע ל-12,000 שקל. אין

שום סיבה שאנשים יסתבכו בהרפתקאות

מהר-מהר כי תניב רופא החליטה שצריך לעשות

את זה מהר. אני מבקש שכאשר יש קפיצת מדרגה

כזאת, להחריג את זה. לא צריכים להיות בלחץ

של שנה-שנתיים. קנייה כזאת, שהיא באמת כל

כך גדולה, באחוזים כל כך גדולים – לא אחוז

או שניים בשנה, אלא זה מגיע גם ל-10%, 20% ו-30% – זה מחייב לתת את הזמן לאנשים להתארגן.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

תודה יואב. תניב, מה את אומרת להגנתך?

<תניב רופא:>

קשה לי להגן על עצמי מפני יואב, תמיד יש לו

מה להגיד. הכוונה היא שאנחנו רוצים לסמן

למגדלים שהם צריכים להגדיל את מכסתם. אם

הם קיבלו מכסה גדולה יותר, הם צריכים

להגדיל את הייצור שלהם. מספיק לנו שהם

הגדילו ב-10%, ואנחנו לא ניגע במכסה שלהם.

אבל שיראו שהם בכיוון.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אוקיי, זה דווקא טוב. זה נראה לי הגיוני.

מי אדוני?

<יואב צור:>

10% זה קשה בשנה ראשונה, לא צריך.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

יואב, רגע. אדוני?

<שמשון תנחלסון:>

תנחלסון שמשון. הנוהל הוא מקובל,

וההיגיון שבו הוא מקובל מאוד. יש רק שאלה

של טעם. אנחנו עכשיו בתקופה של המתווה של

שלוש שנים, בו אנחנו אמורים לעודד יצרן

להגיע ל-700,000. אז נניח שאחד בעל 600,000 ליטר ייצר 550,000 במשך שלוש שנים, לפי הנוהל,

אמורים להוריד לו מכסה. אז הוא כמובן יגיש

ויקבל עידוד. הוא יקבל עוד יכולת לקנות 25.

אני חושב שאם קצת יסתכלו על זה ויעקבו

אחרי זה, אז יבינו שלפחות יקפיאו את התקנה

הזאת, או את הנוהל הזה, עד סוף המתווה. כי

מה ההיגיון? מה ההיגיון הכלכלי? יורידו

אותי ל-550,000 – שייתנו לי כבר את המענק

ו-600,000. להגיע ל-700 או 600.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

רגע, אתם לא מקשיבים. תניב, עורכת הדין

אביאני. בדרך כלל כששמשון מדבר, יש לו

היגיון בריא.

<תניב רופא:>

אני רק רוצה להזכיר שאנשים לא קיבלו

תוספות ל-700. הלוואי שהיינו יכולים לתת

כבר היום תוספות ל-700. היום, הקטנים גדלו

מ-410 ל-500. כל מה שאנחנו מצפים מהם זה שבשנה

הבאה, מי שייצר 410, יגדיל את הייצור שלו

בעוד 10%. אנחנו לא מבקשים מאף אחד להגיע

בשנה אחת ל-700.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

שמשון, שמעת? לימינך, אדוני?

<יצחק וייצמן:>

וייצמן יצחק, גבעת יער, רפתן. אני אומר שיש

היגיון בשנה, אבל היות ואנחנו נמצאים

בתוך מתווה לוקר, היות ואנחנו גם קונים את

מירב המכסה – בין 70,000-90,000 – ועוד את

הגידול הטבעי, שצריך גם אותו לייצר, אני

חושב שצריך להצמיד את זה למתווה לוקר,

ולהגיד ברגע שמתווה לוקר יגמר, ואנחנו

נוכל להתמודד עם הנושא הזה של ההגדלה

במכסה, נוכל לעמוד בקריטריונים שנכתבו או

שייכתבו עכשיו. אבל לתת לנו טווח של שלוש

שנים.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אוקיי, שמעתי. יש עוד מישהו שרוצה להתייחס

לנקודה הזאת?

<אביתר דותן:>

אביתר דותן, מזכ"ל התאחדות מגדלי הבקר.

הרי התקנות האלה לא הופיעו היום. בחודשים

האחרונים עובדים עליהן. 10% זה בהחלט משהו

מאוזן. אין פה צפי – ביקשו ממישהו יותר

מ-10%. היה מוסכם עלינו. אנחנו חושבים שזה

מספר שאפשר לעמוד בו.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אני מודה לך אדוני. יואב צור, רצית להוסיף

עוד נקודה.

<יואב צור:>

אני חושב שלרפתן של 400,000 ליטר, לקנות חמש

פרות ב-60,000 שקל, להגדיל את הסככה, לשנות

חלק מהציוד אולי, ולרכוש עגלות כדי שתהיה

לו תחלופה לשנתיים אחרי זה, זו מעמסה של

מאות אלפי שקלים. זה לא משהו קטן לשדר

משהו. השנתיים הראשונות, בואו נעצור אותן,

נחכה איתן. לא יקרה כלום.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

עוד מישהו רוצה להוסיף בנקודה הזאת?

שייקה דרורי, כן.

<שייקה דרורי:>

לא בנקודה הזאת, בסעיף הזה. אבל אני רוצה

להזכיר שהתקנות פה הן כל כך הדוקות,

שלמעשה ועדת המכסות לא כל כך יכולה

להוציא בעיות מיוחדות ולא להפחית. זאת

אומרת, אם אני אתן דוגמה פשוטה, למשך השנה

היה "ברוך" – מחלה. מתוך 50 פרות, מתו 40. דרך

אגב, הוא חידש מיד - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

רגע, מעיין, ממשרד האוצר, מה את יושבת

מאחורה שם? שבי פה בשולחן מקדימה. בסופו

של דבר, את הכסף של האוצר אנחנו צריכים.

בואי, שבי פה.

<שייקה דרורי:>

אם לרפתן יש בשנה מסוימת יש "ברוך", כמו

מקרה אמתי שהיה השנה, 40 פרות מתוך 50 מתו,

אני כוועדת מכסות צריך להפחית לו. אין לי

שום חופש.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אז מה אתה מציע, שייקה, בתור תיקון?

<שייקה דרורי:>

אני שאלתי את זה לפני כן, ולכן אני שואל פה

את עורכי הדין. ועדת המכסות חייבת איזשהו

חופש פעולה להפעיל את הראש הישר.

<אפרת אביאני:>

אנחנו נשנה את הנוסח - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

רגע, הערה מאוד חשובה, עורך הדין עצמון.

<איתי עצמון:>

זו אכן הערה חשובה, שגם לי הפריעה כשקראתי

את הנוסח, מכיוון שכתוב בתקנה: "ועדת

המכסות רשאית, לאחר שנתנה ליצרנים

הנוגעים לעניין להשמיע טענותיהם בפניה

לפי תקנה 41" – חייבת, לכאורה, להפחית את

המכסה. קודם כל, השאלה המשפטית שעולה

אצלי, מה המשמעות של זכות הטיעון אם היא

חייבת, באופן אובליגטורי, להפחית? צריך

לומר "רשאית להפחית".

<אפרת אביאני:>

זה מקובל.

<איתי עצמון:>

השאלה השנייה היא – אתה מתייחס לטעמים

מיוחדים שבהתקיימם היא תהיה רשאית לא

להפחית?

<שייקה דרורי:>

אני חושב שאם כתוב "רשאית", אז זה כן. כן,

אני חושב שחייבים לתת לשכל הישר.

<איתי עצמון:>

השאלה אם לא צריך לקבוע פה איזשהו כלל

וחריג. אני שואל גם את נציגי משרד

החקלאות, הלשכה המשפטית, האם צריך לומר:

ועדת המכסות רשאית להפחית, אלא אם

התקיימו טעמים מיוחדים"?

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

עורכת הדין אביאני, דוקטור רופא, מה יש

לכן להגיד?

<תניב רופא:>

אני חושבת שצריך להשאיר את דרגת החופש

הזאת לוועדת המכסות. רשאית, כי לפעמים - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

קודם כל קיבלת "רשאית".

<תניב רופא:>

- - יש מקרה של מחלה או תמותה, או לא יודעת

מה, שהרפתן באמת רצה לייצר, אבל כוח עליון

הביא אותו למקום פחות טוב. וזו לא עילה

להפחתת מכסה.

<איתי עצמון:>

אני מוכרח לומר שלא כל כך הבנתי מה התיקון

שמתבקש כרגע לתקנה הזו בעניין יצרן

ש"התעשת" במירכאות.

<אפרת אביאני:>

אם הבנתי נכון, אז התיקון שמבקשים –

ותתקנו אותי אם אני טועה – הוא שאם יצרן

שנכנס למצב של תת-ביצוע חזר לייצר את מלוא

מכסתו בשנה שלאחר מכן, מחזירים לו את

הגריעה.

<שייקה דרורי:>

נכון.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

זה בדיוק מה שאתם ביקשתם.

<איתי עצמון:>

באיזו נקודת זמן?

<שייקה דרורי:>

במהלך השנה.

<פרץ שורק:>

עד שנתיים.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

שנה-שנתיים.

<יואב צור:>

למה עד שנתיים? במתווה לוקר זה לא טוב.

<קריאה:>

זו בעיה בנהלים, שנתיים.

<יואב צור:>

כן, אבל יש פה אירוע מיוחד, שלא מציק

לקיבוצניקים, מציג למושבניקים הקטנים. זה

אירוע שלא היה כזה.

<קריאה:>

לא מדובר על מתווה לוקר.

<יואב צור:>

אני מדבר על לוקר עכשיו. לא החרגנו אותו.

<קריאה:>

אז תקרא מה כתוב.

<יואב צור:>

אמרו נחריג אותו, נדבר - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

חבר'ה, אני אתן לכם לדבר, אבל כל אחד בתורו.

מיכאל, מה יש לך להגיד? תציג את עצמך

לפרוטוקול.

<מיכאל דוד:>

דוד מיכאל. במקרה הזה, ללא ספק, יואב צור

צודק. מאחר ואין לנו מושג - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

הוא צודק?

<מיכאל דוד:>

בוודאי שהוא צודק. במקרה הזה. יואב צור

צודק. מאחר ואין לנו מושג מה יהיה בעוד

חצי שנה, בהנחה ויהיה צורך לגדול בעוד

100,000 ליטר – מה אז? שנתיים לא יצרנו חלב,

באופן אוטומטי. כי קצב הגדילה הוא אדיר. 700

לשלוש שנים זה נכון. יואב צור צודק בהחלט.

צריך שלוש שנים.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

דוקטור רופא, בבקשה.

<תניב רופא:>

רק להבהיר שמדובר בכך שאנחנו רוצים לראות

תוספת של 10% ממה שכבר יצרו. אין כל קשר

למכסה.

<מיכאל דוד:>

זה מה שהיה, לא מה שיהיה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

תקשיב טוב. תקשיב. אני חושב שאין לך בעיה

עם זה. מיכאל, תקשיב למה שהיא אומרת.

<תניב רופא:>

נכון. כל מה שאנחנו מבקשים זה לראות

שהיצרן הולך בכיוון שתתכננו.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

הולך בכיוון, זה הכול. שמתחיל משהו.

<תניב רופא:>

10% ממה שיצרו, לא ביחס למכסה.

<יואב הורוביץ:>

10% מהייצור של שנה קודמת.

<תניב רופא:>

נכון.

<יואב הורוביץ:>

לא ממכסתו, מהייצור.

<תניב רופא:>

לא ממכסתו, מהייצור.

<יואב צור:>

10% זה הרבה. לו יוכיח שהוא מגדל עגלות, לו

יוכיח שכוונתו לעניין - -

<תניב רופא:>

זה עובד כבר שנתיים.

<יואב צור:>

- - אדם לא רוצה להיסחף להרפתקה הזאת.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

מי חוץ מיואב חושב כך?

<תניב רופא:>

הארגון היציג אמר את דברו. אנחנו בתיאום -

- -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

יואב, אני מת עליך, אבל אני לא יכול תמיד

ללכת אתך.

<תניב רופא:>

אני רק רוצה להגיד שכשאנחנו מנסחים את

הדברים האלה, אנחנו תמיד שומעים את

הארגון היציג, שהוא ארגון יציג על-פי

החוק.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אבל מעבר לזה, נצטרך לשמוע לא רק את היציג.

אני לא אוהב רק את היציגים, אני אוהב את

כולם. מי אדוני?

<רחמים אליהו:>

רחמים אליהו מפרזון. הנהלת התאחדות מגדלי

הבקר ומועצת החלב. בשנה שעברה הגדילו את

המכסות לקטנים ב-90,000 ליטר. 90,000 מ-400,000 זה לא 10%, תניב.

<תניב רופא:>

נכון, אתה צריך לייצר עד 41,000 בשביל להראות

שאתה בסדר.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

מספיק 10%.

<תניב רופא:>

נכון.

<יואב צור:>

זו שנה ראשונה.

<תניב רופא:>

זו שנה ראשונה.

<קריאה:>

אבל זה 50% מהכמות.

<יואב צור:>

זו מעמסה לא נתפסת. כל הדיונים היו

במועצות החלב, זה לא נתפס.

<יואב הורוביץ:>

יואב צודק.

<תניב רופא:>

אנחנו רוצים להגדיל את הייצור.

<יואב הורוביץ:>

יואב צודק.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אני רואה שפתאום יואב הפך מבודד - - -

<יצחק וייצמן:>

10% זה 41 ליטר. מתוך התוספת זה 50%. מתוך 90,000 ליטר שהוא קיבל.

<תניב רופא:>

זה ארבע פרות.

<יצחק וייצמן:>

מה זה ארבע פרות? זה לא בדיוק ארבע פרות.

<תניב רופא:>

אנחנו מצפים שיגדילו את הייצור. אנחנו לא

סתם מקצים את זה, אנחנו מצפים שיגדילו את

הייצור.

<אביתר דותן:>

10% זה הגיוני.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אביתר, הלאה. נושא הבא.

<איתי עצמון:>

רגע, אני מבקש שעורכת הדין אביאני תסכם את

ההחלטה כדי שיהיה ברור מה הוועדה - - -

<אפרת אביאני:>

אנחנו נוסיף תקנת משנה (ד) שבה יובהר שאם

לאחר ביצוע ההפחתה לפי אחת מתקנות המשנה

הקודמות בסעיף 6א – אם שנה לאחר ההפחתה

שבוצעה לפי אחד מהסעיפים הקטנים הקודמים

– בשנה העוקבת אותו יצרן ייצר את מלוא

מכסתו – לא רק 10% יותר ממה שהוא ייצר בשנה

שעברה, אלא את מלוא מכסתו – תוחזר לו כל

הגריעה. תוחזר כל ההפחתה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

מצוין.

<איתי עצמון:>

תוחזר לו הגריעה באותה שנה או בשנה

העוקבת?

<אפרת אביאני:>

תמיד זה שנה אחרי, כי המכסות נקבעות - - -

<לאה ורון:>

מדובר הפעם על מלוא מכסתו ולא אותם 10%?

<אפרת אביאני:>

לא, על מלוא מכסתו. זאת הייתה ההערה של

פרץ. מלוא מכסתו.

<פרץ שורק:>

מה שהורידו לו, מחזירים.

<אפרת אביאני:>

אם הוא באמת חזר למלוא - - -

<איתי עצמון:>

אם הוא חזר לייצר את מלוא מכסתו, אז

מחזירים לו את הגריעה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

יפה מאוד.

<איתי עצמון:>

אדוני מאשר את תקנה 6א עם השינויים?

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אני מאשר את תקנה 6א עם השינויים הנדרשים.

מי בעד?

הצבעה

בעד אישור סעיף 6א – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף נתקבל.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

פה אחד. אושר. הלאה.

<איתי עצמון:>

יש תקנת משנה נוספת שלא אושרה.

<אפרת אביאני:>

נכון, הייתה שאלה לגבי הנוסח, לגבי חלוקה

למכסות חודשיות. אנחנו הבהרנו את הנוסח.

<איתי עצמון:>

איזו תקנה?

<אפרת אביאני:>

זה בהמשך. אחרי 6א. זה בעמ' 4, למי שיש את

הנוסח שהופץ עכשיו. בעמ' 4 כתוב למעלה:

"תקנת משנה (ב) לא אושרה, משרד החקלאות

התבקש להציע נוסח חלופי". אנחנו הצענו

נוסח חלופי שאומר: "ועדת המכסות רשאית

לחלק את המכסה השנתית ליצרן למכסות

חודשיות בהתאם להיקפי הייצור החזויים

במשקו ולעונות השנה".

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

שאלה של עורך הדין עצמון.

<איתי עצמון:>

מי קובע מהם היקפי הייצור החזויים?

<אפרת אביאני:>

היקפי הייצור החזויים נקבעים כל שנה בצו

של שר החקלאות.

<איתי עצמון:>

אז אולי צריך לומר: בהתאם להיקפי הייצור

החזויים לפי דין?

<אפרת אביאני:>

אפשר להוסיף "לפי דין".

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

תוסיף "לפי דין". סגור. אין פה בעיות? אם כך,

אני מאשר.

הצבעה

בעד אישור סעיף 6א(ב) – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף נתקבל.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

הלאה.

<יואב צור:>

אני לא הבנתי בסוף, מה החלטנו? סלח לי, אני

לא מבין שום דבר משפטי.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

יואב, אנחנו מדברים על 10%. הלאה.

<איתי עצמון:>

אדוני, נושא נוסף שנותר פתוח הוא נושא

הפרסום בעיתונות. תקנה 11, עמ' 6 בנוסח

שמונח בפני הוועדה. התקנה הזו, עניינה

"פנייה להגשת בקשה לקביעת מכסה ליצרן

חדש". הודעה על הפנייה אמורה להתפרסם

בעיתונות. תקנת משנה (ג). עורכת הדין

אביאני?

<אפרת אביאני:>

אני אקריא אותה שוב: "הודעה על הפנייה

תפורסם בעיתון יומי נפוץ בשפה העברית,

ובעיתון נפוץ בשפה הערבית; כמו כן תפורסם

הפנייה באתר האינטרנט של המשרד ובאתר

האינטרנט של מועצת החלב; ההודעה באתר

האינטרנט תפורסם בשפה העברית ובשפה

הערבית".

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

יותר מזה אי-אפשר לדרוש, נכון?

הצבעה

בעד אישור סעיף 11(ג) – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף נתקבל.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

מאושר. הלאה.

<איתי עצמון:>

אנחנו ממשיכים את תקנה 13.

<אפרת אביאני:>

יצרנים חדשים. "שלביות בקביעת מכסה ליצרן

חדש –

"(א) בסמוך לאחר אישור זכאותם של היצרנים

החדשים לפי תקנה 12, תקבע ועדת המכסות

מתווה מדורג לקביעת מכסה ליצרנים החדשים

שאושרו באותה שנה, שלא יעלה על חמש שנים

(בפרק זה – תקופת הביניים), שבמסגרתו

ייקבעו שלבים כאמור בתקנת משנה (ג) למימוש

זכאותם של היצרנים למכסה ומועדים

להשלמתם. (ב) במקרים מיוחדים רשאית ועדת

המכסות, לבקשת יצרן חדש, להאריך את

המועדים שקבעה להשלמת השלבים, מנימוקים

שיירשמו".

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

מה שאני מציע, עורכת הדין אביאני, אנחנו

יכולים לקרוא את כל סעיף 13. תקראי אותו,

אבל אחרי זה אני רוצה הסבר כולל, כי מה

שחשוב פה הם העקרונות, ואחרי זה נערוך

הצבעה על הפרטים.

<אפרת אביאני:>

ברור. בסדר.

(ג) השלבים יהיו אלה:

(1) הצגת היתר בנייה להקמת מבנה רפת או

דיר, לפי חוק התכנון והבניה;

(2) השלמת בנייתו של מבנה רפת או דיר במשק;

(3) השלמת בנייתו של מכון חליבה במשק;

(4) רכישת מקנה ואכלוסו במבנה הרפת או

הדיר".

(ג1) ועדת המכסות רשאית, אם ראתה לנכון לפי

נסיבות המקרה, לדרוש מיצרן חדש מסוים

להוכיח כי השלים שלבי ביניים הקשורים

לשלב מהשלבים המנויים בתקנת משנה (ג).

(ד) בתקופת הביניים רשאית ועדת המכסות

לקבוע ליצרנים החדשים שאושרו, מכסות

שנתיות לייצור במשקו של אחר, בהתאם לתקנה

15, שיהיו מנות חלקיות מתוך מכסת הבסיס

השנתית בשנה שבה הוכר היצרן לראשונה, עד

לקביעת מכסה שלא תפחת ממכסת הבסיס השנתית

שנקבעה בתום תקופת הביניים, ובכפוף

לעמידת יצרן חדש בקיום המתווה המדורג

כאמור בתקנה זו.

(ה) ועדת המכסות רשאית להורות בהחלטה

מנומקת בכתב כי מנת המכסה הראשונה שתוקצה

ליצרן חדש תוקצה לו רק לאחר השלמת חלק מן

השלבים האמורים בתקנת משנה (ג), ואולם היא

לא תקבע את מנת המכסה הראשונה בטרם מילא

הזכאי להיות יצרן חדש את התנאי הקבוע

בתקנת משנה (ג)(1).

(ו) ועדת המכסות תבטל את זכאותו של יצרן

חדש למכסה, אם לא עמד בכל אחד מן השלבים

למימוש זכאותו למכסה במועדו, לאחר שנתנה

לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניה,

בכתב או בעל פה; ועדת המכסות רשאית בהחלטה

מנומקת בכתב שלא לבטל את זכאותו למכסה של

המבקש כאמור.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

תודה. הסבר כללי. ברור מה אנחנו רוצים כאן.

<אפרת אביאני:>

הסבר כללי. אנחנו בפרק של יצרנים חדשים.

אנחנו אומרים שכשוועדת המכסות מקצה מכסה

ליצרן חדש, עדיין מדובר באדם שעוד אין לו

רפת, עוד אין לו פרות, דיר וצאן. כידוע, זה

לוקח זמן, כי צריך להקים את המבנה, צריך

לרכוש. אי-אפשר מיום אחד שאתה לא יצרן

פתאום להתחיל לייצר מכסה בהיקף מלא. ולכן

צריך להיות תהליך הדרגתי, בשלבים. בתהליך

הזה ועדת המכסות - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

פה זה מה שנקרא רוח יואב צור. הדרגתי.

<יואב צור:>

פה זה בסדר.

<אפרת אביאני:>

נכון. בתהליך הזה הוועדה דורשת מהיצרן

להראות שהוא התקדם. היא לא תחכה לו חמש

שנים, ואחרי חמש שנים תגלה שהוא לא עשה

שום דבר, אלא היא - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

היא צריכה לעקוב אחריו על פני זמן.

<אפרת אביאני:>

- - דורשת היתר בנייה ולראות שהתקדם –

יסודות, וכיוצא בזה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

לראות שיש ביצוע.

<אפרת אביאני:>

היא יכולה לדרוש גם שלבי ביניים בדרך. כדי

לוודא שהיצרן הזה יהפוך להיות יצרן אמתי,

מלא, שלם.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אקטיבי ולא איזו פיקציה. יש הערות? עורך

הדין עצמון, בבקשה.

<איתי עצמון:>

ההערות הן פרטניות לכל תקנת משנה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

יש אולי הערות כלליות למישהו כאן בנושא

הזה לפני שעוברים להערות פרטניות?

<אפרת אביאני:>

אני רק רוצה לומר שהתקנה הזאת משקפת את

הנוהג כיום. זאת אומרת, כשהוכרו יצרנים

חדשים ב-2011, זה המתווה שמיושם לגביהם.

הכול מבוסס על נהלים קיימים שעובדים לגבי

יצרנים חדשים.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אם כך, נלך לפרטני. עורך הדין עצמון, יש לך

הערות לגבי כל סעיף. בבקשה.

<איתי עצמון:>

כן. בתקנת משנה (א), אני מניח שמדובר על

הוראה של ועדת המכסות, לא על קביעה. קביעה

יכולה להשתמע כאן כחקיקת משנה. תורה על

מתווה מדורג.

<אפרת אביאני:>

אין בעיה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

תתקנו את זה. הלאה.

<איתי עצמון:>

בתקנת משנה (ב), מדוע צריך גם מקרים

מיוחדים וגם נימוקים שיירשמו. מדובר על

הארכת מועדים.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

מקובל. מה שעצמון אומר הולך. הלאה.

<איתי עצמון:>

אפשר למחוק "במקרים מיוחדים"?

<אפרת אביאני:>

כן.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

כן.

<איתי עצמון:>

לגבי תקנת משנה (ו), קודם כל, אני מציע, כפי

שקבענו בתקנה הקודמת שנדונה: "ועדת

המכסות רשאית לבטל" לא "תבטל", מכיוון

שאחרת אין משמעות לתיקון. כמובן, כפי

שאמרתי בדיון הקודם, את כל ההוראות לגבי

זכות הטיעון, לרכז בתקנה 41, שעוד נגיע

אליה, שהיא קובעת את המסגרת הכללית לזכות

טיעון.

<אפרת אביאני:>

נכון. בסדר גמור.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

יפה. אם ככה, עם ההתייחסויות, אני מאשר.

הצבעה

בעד אישור סעיף 13 – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף נתקבל.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

הלאה. סעיף 14, עורכת הדין אביאני.

<אפרת אביאני:>

"מועדים לאישור יצרנים חדשים –

ועדת המכסות תסיים את ההליכים לאישור

יצרנים חדשים וקביעת מתווה מדורג

ליצרנים בתוך ארבעה חודשים ממועד פרסום

הפנייה".

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אין הערות?

הצבעה

בעד אישור סעיף 14 – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף נתקבל.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

מאשר. הלאה.

<אפרת אביאני:>

"15. ייצור מכסת חלב במשקו של יצרן אחר

ליצרנים חדשים –

(א) לעניין תקנה 13(א) תקבע ועדת המכסות

יצרן אחד או יותר, המתגוררים בסמוך למשקו

של היצרן החדש, שלבקשתו תיוצר במשקיהם

מנת מכסת החלב שנקבעה ליצרן החדש, ואת

היקף המכסה שתיוצר בכל משק; מספר היצרנים

ייקבע בשים לב לצורך להימנע מהשקעות בלתי

סבירות במשקיהם לצורך ייצור מנת מכסתו של

היצרן החדש; זהות היצרנים תיקבע לאחר

שמסרו לוועדת המכסות את הסכמתם לייצור

מנת מכסת החלב במשקם.

(ב) ועדת המכסות תקבע בהיתר את משך התקופה

שבה יהיה היצרן החדש רשאי לייצר את מכסתו

במשקו של יצרן אחר בכפוף להוראות סעיף

7(ה)(1) לחוק. (ב1) לא ייצר יצרן חדש את מכסתו

במשקו של יצרן אחר אלא בהיתר לפי סעיף

7(ה)(1) לחוק ובהתאם לתנאיו.

(ג)את מכסת החלב אשר תיוצר במשקו של יצרן

אחר שאושר לפי תקנה זו, יראו כתוספת זמנית

למכסת החלב של אותו יצרן, והיא תיחשב כחלק

ממכסת החלב השנתית שנקבעה לו, לעניין

קבלת תשלום ממחלבה בעד ייצור החלב,

לתקופה שבה אושרה לו התוספת הזמנית".

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

יש הערות כלליות?

<איתי עצמון:>

קודם כל הסבר.

<אפרת אביאני:>

זה בעצם האומנה ליצרנים חדשים. אותו יצרן

חדש, אבל עדיין אין לו רפת – מרשים לו

לייצר את מכסתו במשקים של יצרנים אחרים,

אם הם סמוכים לו. זה היתר לפי סעיף 7(ה)(1)

לחוק. צריך לקבל את ההיתר הזה. כל

השיקולים – שזה צריך להיות בשים לב לצורך

של היצרנים שמקבלים את מנת המכסה הזאת

להימנע מהשקעות לא סבירות במשק, וכיוצא

בזה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

שתי הערות טכניות של עורך הדין עצמון.

<איתי עצמון:>

יש איזושהי טעות בהפניה. בתקנת משנה (א)

מדובר לעניין תקנה 13(ד), שהיא זאת שמדברת

על אומנה, ולא 13(א).

<אפרת אביאני:>

נכון.

<איתי עצמון:>

הערה נוספת לגבי תקנת משנה (ב1) שהוספתם.

אני לא כל כך מבין מדוע אנחנו זקוקים לה,

מכיוון שהחוק קובע בסעיף 7(ה)(1) את ההסדר

של אומנה ואת האיסור לייצר, אלא לפי

התנאים הקבועים באותו סעיף. אולי צריך

לומר: "לא ייצר יצרן חדש את מכסתו במשקו של

יצרן אחר לפי תקנה זו, אלא בהיתר לפי פרק

ה". מכיוון שהפרק הזה הוא הספסיפיקציה של

7(ה)(1), נכון? ההוראות האלה.

<אפרת אביאני:>

הוספנו את סעיף (ב1) מכיוון שאחר כך בסעיף

העונשין צריך להפוך את זה לעבירה מנהלית.

סעיף 7(ה)(1) לחוק לא קובע עבירה. לכן פה

צריך ליצור את העבירה הספציפית.

<איתי עצמון:>

אבל העבירה היא על תקנות, לא על הוראות

החוק.

<אפרת אביאני:>

נכון.

<איתי עצמון:>

אז אנחנו נעשה את התאמת הנוסח כדי שיובהר,

מכיוון שהעבירות על הוראות החוק קבועות

בחוק עצמו. עבירות על תקנות ייקבעו

בתקנות.

<אפרת אביאני:>

בסדר.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

מצוין.

הצבעה

בעד אישור סעיף 15 – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף נתקבל.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אם כך, אנחנו מאשרים את סעיף 15 ועוברים

לפרק ד' – שותפויות.

<איתי עצמון:>

אני מציע שתסבירו באופן כללי.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

הסבר לפרק, כי כאן יש לנו נקודות חשובות.

<אפרת אביאני:>

שותפויות זה החריג השני לכלל הייצור

העצמי במשק. זה החריג שקבוע בסעיף 7(ה)(2)

לחוק, שמדבר על כך שלמרות שככלל, הכלל הוא

שיצרן מייצר את מכסתו במשקו, ועדת המכסות

רשאית להתיר לו לייצר את החלב במשקו של

יצרן אחר אם התקשר בשותפות שוועדת המכסות

התירה לאחר שקבעה שתנאי השותפות מבטיחים

שכל אחד מהיצרנים יעסוק בפועל ביצור חלב.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

יעסוק בפועל בייצור חלב.

<אפרת אביאני:>

נכון. התקנות האלה, מכוח סעיף 12 לחוק,

קובעות את התנאים ואת המגבלות על

שותפויות כדי להבטיח את מטרות החוק.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אם כך, אנחנו נתחיל בהקראה. בבקשה, סעיף 16.

אני אתן לך לקרוא את כל סעיף 16, ואז נדון

בו. בבקשה.

<אפרת אביאני:>

"היתר לשותפות בין יצרני חלב –

(א) ועדת המכסות רשאית להתיר ליצרן להתקשר

בשותפות עם יצרנים אחרים, לייצור חלב,

במשק אחד, לפי סעיף 7(ה)(2) לחוק ובכפוף

להוראות פרק זה, לאחר ששוכנעה כי תנאי

השותפות מבטיחים שכל אחד מהיצרנים

השותפים בה יעסוק בפועל ביצור חלב במשק,

וכי אין באישור השותפות כדי לפגוע ביישום

מטרות החוק או ההוראות שלפיו.

(ב) לא ייצר יצרן חלב בשותפות, אלא בהיתר

לפי סעיף 7(ה)(2) לחוק מוועדת המכסות ובהתאם

לתנאיו.

(ג) ועדת המכסות לא תתיר ליצרן, אשר קיבל

היתר לייצר חלב במשקו של אחר לפי פרק ה',

להתקשר בשותפות עם יצרנים אחרים לייצור

חלב, לפי פרק זה, בסמוך לתום תוקפו של

ההיתר שניתן כאמור".

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

תודה. את רוצה להסביר משהו?

<אפרת אביאני:>

זה חוזר על מה שהחוק אומר ומדגיש את מה

שהחוק אומר. מדברים פה בסעיף קטן (ג) על כך

שאם יצרן ייצר בשותפות ופרש ממנה, לא

יתירו לו להתקשר בשותפות חדשה זמן קצר

לאחר מכן.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

זאת אומרת, אם פרשת, אתה צריך צינון.

<תניב רופא:>

תחזור לייצר לבד.

<אפרת אביאני:>

מצפים ממנו שיחזור לייצר מחדש.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

כמה זמן הצינון?

<אפרת אביאני:>

עכשיו קיבלנו ממועצת החלב את האמירה

שאפשר להגדיר פה תקופה של שנה.

<איתי עצמון:>

אני מצטער, אני לא בטוח שהבנתי את תקנת

משנה (ג). ועדת המכסות לא אמורה להתיר

ליצרן שקיבל היתר לייצר לתקופה מסוימת את

המכסה שלו במשק של אחר, היא לא תאשר לו

להתקשר בשותפות - - -

<אפרת אביאני:>

חדשה.

<איתי עצמון:>

מה זאת אומרת חדשה?

<תניב רופא:>

עם מישהו אחר.

<לאה ורון:>

שותפים אחרים.

<איתי עצמון:>

אבל הוא קיבל היתר לייצר חלב במשקו של

אחר. זאת אומרת, זה לא שהוא - - -

<אפרת אביאני:>

יש פה בעיה עם הניסוח. זו סיטואציה שמדברת

על שותפות שהייתה והופסקה, ועכשיו אחד

מהיצרנים שפרש מהשותפות הזאת רוצה לעבור

לשותפות חדשה.

<איתי עצמון:>

אבל פרק ה' לא מדבר על שותפות. אני לא כל כך

הבנתי. פרק ה' מדבר על ייצור חלב במשקו של

יצרן אחר. זה החריג שקבוע בסעיף 7(ה)(1)

לחוק. שאלתי, ואני מבקש לשמוע התייחסות.

<תניב רופא:>

יושב-ראש ועדת המכסות.

<שייקה דרורי:>

למעשה, מדובר על אומנה, לא על שותפות.

<איתי עצמון:>

אוקיי.

<שייקה דרורי:>

הרעיון בא מהחיים, כי אנחנו קצת בעניינים.

לפי החוק נותנים אומנה אך ורק במקרים

מיוחדים מאוד.

<איתי עצמון:>

מסיבות משקיות או אישיות חריגות.

<שייקה דרורי:>

נכון. חלק מאלו שמבקשים אומנה, לצערנו,

מבקשים את זה בתור איזשהו – נקרא לזה פרק

זמן כלשהו לראות מה קורה. לכן אנחנו

מבקשים איזושהי רצינות. מה זאת אומרת? שאם

אתה יוצא לאומנה, אתה לא יכול לקפוץ להיות

שותף. אני רוצה רק להזכיר שבית המשפט

העליון – אומנם על סמך התקנות הקודמות –

קבע באחת הפעמים ששותפות יכולה להיות בין

שני יצרנים ולא בין שני בעלי מכסה. ברגע

שאתה עובר לאומנה, אתה לא יצרן, אתה בעל

מכסה. הרעיון פה הוא ששני יצרנים יכולים

לעשות שותפות. אם אתה יוצא לאומנה, אתה לא

יכול לקפוץ לשותפות.

<איתי עצמון:>

הכלל הוא מוחלט? כלומר, ועדת המכסות לא

תתיר באופן מוחלט? זה מנוסח באופן מאוד - -

-

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

קטגורי.

<שייקה דרורי:>

נכון. דרך אגב, ככה עבדנו לפחות מאז הבג"ץ,

שזה כבר 15 או 20 שנה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

תניב, מקובל?

<תניב רופא:>

לחלוטין.

<איתי עצמון:>

מה התקופה שאתם מבקשים לקבוע כצינון?

<שייקה דרורי:>

שנה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

שנה, בסדר.

<שייקה דרורי:>

נקרא להם "דמי רצינות".

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

יש הערה? מי אדוני?

<איציק שניידר:>

איציק שניידר, ארגוני מגדלי הצאן. אז צריך

להבהיר פה שמדובר על אומנה, כי זה לא

משתמע ממה שכתוב פה.

<אפרת אביאני:>

לפי פרק ה' זה אומנה.

<איתי עצמון:>

פרק ה' זה אומנה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

בפרק ה' הייחוס הוא לאומנה. הפנייה. אוקיי?

מקובל? אם כך, אני מאשר.

<איתי עצמון:>

רגע, אדוני, יש לי עוד הערה. אני חושב

שתקנת משנה (א) מיותרת, מכיוון שהיא פשוט

חוזרת על האמור בחוק, בניסוח קצת אחר. זה

עלול להביא לבעיות פרשניות. אני ממליץ

למחוק אותה. אני חושב שהיא מיותרת.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

עורכת הדין אביאני?

<אפרת אביאני:>

אני משאירה פה לשיקול דעת. יש פה חזרה על

האמירה של החוק, שהיא אמירה חשובה.

<איתי עצמון:>

אבל האמירה מופיעה בחוק.

<אפרת אביאני:>

היא מופיעה בחוק, נכון.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אז אולי נכתוב: "כאמור בחוק"?

<איתי עצמון:>

לא, כתוב: "לא ייצר יצרן חלב בשותפות, אלא

בהיתר לפי סעיף 7(ה)(2) לחוק מוועדת המכסות

ובהתאם לתנאיו". אפשר להוסיף: "ולפי פרק

זה", שקובע את ההוראות הפרטניות.

<אפרת אביאני:>

אני מקבלת.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

בסדר. סגור. מי אדוני, לפרוטוקול?

<יואב הורוביץ:>

יואב הורוביץ מכפר ורבורג. מה זה "יעסוק

בפועל בייצור חלב"? שאלה של טמבל. תסביר

לי.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

מי פועל ומי בפועל?

<יואב הורוביץ:>

מה זו ההגדרה הזו? אני מכיר את זה.

<תניב רופא:>

זו באמת שאלה מורכבת.

<יואב הורוביץ:>

זו השאלה הכי פשוטה פה.

<איתי עצמון:>

האם הכוונה היא פשוטו כמשמעו? בן-אדם

שהולך לרפת ועוסק בייצור חלב?

<תניב רופא:>

ייצור חלב – זה בעל רפת. הוא מנהל את הרפת.

כל האינטרסים שלו ברפת מבחינת ניהולה,

להשקיע נכון, לייצר ממנה את מקסימום

התשואה שהוא יכול לייצר. הוא המנהל בפועל.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

מי זה יצרן שלא בפועל שהוא יצרן?

<תניב רופא:>

יצרן שלא בפועל יכול להיות אחד שמקבל

רנטה אליו הביתה, והוא לא יודע איפה הרפת

נמצאת. הוא לא מנהל אותה, ולא שום דבר.

<עמר בר-לב:>

בעלי מניות שיושבים בתל-אביב.

<תניב רופא:>

אנחנו יודעים שחליבה בפועל, הרבה פעמים

עושים את זה שכירים, תאילנדים הרבה פעמים,

או שכירים אחרים. אין עם זה שום בעיה. מי

שצריך לייצר בפועל הוא זה שמפעל הרפת הוא

שלו, והוא עושה את המקסימום לייצר ממנה

מקסימום הכנסה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

זה לא נוכח נפקד.

<יואב הורוביץ:>

אז בואו נשנה את הנוסח, כי הנוסח הוא לא

טוב.

<שייקה דרורי:>

אבל זה החוק.

<תניב רופא:>

זה בחקיקה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אני רואה את רחמים אליהו. מי עוד רצה לדבר?

מי אדוני?

<טל זמיר:>

טל זמיר.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

רחמים ואחרי זה טל, בבקשה.

<רחמים אליהו:>

ההגדרה של בפועל היא הגדרה רחבה. מה זה

בדיוק בפועל? אם אני לוקח את הסככות

ומעביר אותן, אני הולך בעצמי לעבוד אצלו,

אני שולח את התאילנדי? שתהיה הגדרה מה זה

בדיוק בפועל.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

תודה. מר זמיר, אתה רפתן בפועל, או רפתן

שלא בפועל?

<טל זמיר:>

אני רפתן בפועל ממושב היוגב. בסעיף הזה:

"לאחר ששוכנעה כי תנאי השותפות מבטיחים

שכל אחד מהיצרנים השותפים יעסוק בפועל

בייצור חלב במשק". יש עשרות שותפויות – או

איך שתקרא להן – שהיצרנים כבר 15 שנה לא

ראו זנב ופרה לא חרבנה להם על הראש. אין

דבר כזה, ואין אף אחד פה שיכול לאכוף את

זה. נותנים הכשר לשרץ שאף אחד לא יכול - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

ולכן מה אתה מציע טל?

<טל זמיר:>

אני נמצא פה בשביל להשאיר את הרפתות

המשפחתיות.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

זה יהיה בתקנה הבאה, בתקנה 18. היה עוד

מישהו. יואב צור רצה. נדמה לי שעוד מישהו

הרים יד ולא נתתי לו. יואב, בבקשה.

<יואב צור:>

אני רוצה לדבר על התייעלות חיינו. תניב

מחפשת הגדרות מתוך מניעים ציוניים, אבל

אני פשוט רוצה להזכיר לה שסבא שלי – אני

כבר דור רביעי בבאר טוביה – היה הולך כל

יום, ובשביל שתי הפרות הראשונות, אלפא

וביתא – ככה קראו להן – היה קוצר ירק,

מוביל אותו הביתה, מוביל את החלב. הוא היה

קוצר את הירק לבד בשביל שתי פרות, ומוביל

אותו הביתה. מה לעשות, הוא התחיל להתייעל.

כלומר, אנחנו הולכים ומתייעלים. יש מרכז

מזון. אנחנו לא מתעסקים היום בקציר ירק

יומי. אנחנו לא מתעסקים בהובלה למחלבה.

אנחנו לא מתעסקים בלקחת את הפרה אל הפר,

אלא יש שירותי הזרעה. בנינו לעצמנו מערכת

שיודעת לשרת אותנו. יש רפתנים ששמו רובוט,

אז הם כבר לא עוסקים בחליבה. אם יש

שותפויות, תסכימו איתי שגם אצל

המושבניקים יכול להיות אחד מנהל. מה

שתניב הגדירה עכשיו – הוא צריך לנהל. אז

איזו שותפות? אתם ראיתם פעם שותפות שכולם

מנהלים? בקיבוץ, כשיש שותפות ענק - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

יואב, מה אתה מציע?

<יואב צור:>

אני מציע שההגדרות של תניב – כשהגיעו

לקיבוץ יפעת, כשהקימו רפת של 1,200 פרות, לא

ראיתי שבאו לבדוק מי מנהל שם, שכולם

מנהלים. יש אלפי קיבוצים, היא לא באה

לבדוק את זה. אני מציע שיפסיקו לרדת

לפרטים הלא נכונים האלה מתוך כוונה לתפוס

את המשק המושבי ולהשמיד אותו בכל נקודה

שהוא נמצא.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

יואב, תמיד אתה מדבר בצורה יותר ברורה ממה

שהיא ברורה. שייקה דרורי, ואחרי זה תניב

תענה.

<שייקה דרורי:>

עוד פעם מהחיים, אנחנו כמה וכמה פעמים

עשינו בדיקות לשותפויות, גם בקיבוצים וגם

במושבים. איך בחנו? קודם כל בחנו האם בדוח

למס הכנסה יש פרות או אין פרות. זאת אומרת,

קשה לייצר בלי בעלי חיים, זו עובדה פשוטה.

דבר שני, בהשקעות. האם משקיע אחד

מהשותפים, או כולם משקיעים את זה. גם את זה

אפשר לראות ולבחון. אילו הנקודות. אנחנו

פחות מתעסקים במי חולה ומי עושה. לפני

כעשר שנים ניסינו לשאול מישהו מה תפקידו,

אז הוא אמר שהוא עושה תה. דרך אגב, הוא עשה

אחלה תה. אז אנחנו לא בקטע הזה. בשותפויות,

דרך אגב, אנחנו בין היתר בודקים האם

ההחלטות מתקבלות על-ידי השותפים או

על-ידי אחד. זאת אומרת, איך הן מתבצעות.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

ברור. מה זה בביצוע. תניב, את רוצה להוסיף

על זה?

<טל זמיר:>

אתם אכפתם את זה - - -

<שייקה דרורי:>

בוודאי.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אז תעבירו את זה לטל, להניח את דעתו.

<תניב רופא:>

רק להגיד שהפעם אני קצת מסכימה עם יואב.

בהחלט, המבחן הוא לא אם חלבת או לא חלבת.

אני מחזקת את מה ששייקה אמר. אנחנו רוצים

לראות שותפות ברווחים, שותפות בהפסדים.

ניהול אמתי משותף.

<שייקה דרורי:>

הדבר האחר הוא איך מחלקים את הרווחים.

<תניב רופא:>

נכון, רווחים והפסדים, זה המבחן.

<שייקה דרורי:>

ראינו באחת השותפויות שמישהו מקבל שבע

שנים בדיוק את אותו – הרווחיות שם גרועה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

איתי, זה בסדר?

הצבעה

בעד אישור סעיף 16 – פה אחד.

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף נתקבל.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אם כך, אני מאשר. הסעיף הבא, 17.

<קריאה:>

נשאר "יעסוק בפועל", איך זה הולך?

<אפרת אביאני:>

"יעסוק בפועל" זה בחוק.

<אפרת אביאני:>

"מכסת חלב ליצרנים בשותפות –

מכסת החלב שנקבעה לכל אחד מהיצרנים

בשותפות היא מכסה אישית, שלא תועבר

לשותפות או לכל אחד מהיצרנים האחרים בתוך

השותפות, ויחולו עליה כל ההוראות בנוגע

לקביעת מכסות ליצרנים לפי תקנות אלה; אין

במתן היתר ליצרנים להתקשר בשותפות לייצר

חלב כדי להוות אישור להעברת המכסה שנקבעה

להם, ואולם כמות החלב הכוללת שתיוצר

במסגרת השותפות מכוח ההיתר לפי פרק זה, לא

תפחת מסך כל המכסות שנקבעו ליצרנים

השותפים בשותפות".

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

הסבר, הערות.

<אפרת אביאני:>

הסבר. המכסה צמודה ליצרן, והיא ממשיכה

להיות צמודה ליצרן גם בתוך השותפות.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

איתי, זה ברור?

<איתי עצמון:>

אין לי הערה.

הצבעה

בעד אישור סעיף 17 – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף נתקבל.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אני מאשר את 17. 18.

<אפרת אביאני:>

"הגבלת מספר השותפים –

(א) ועדת המכסות לא תתיר שותפות לייצור

חלב בין יותר משלושה יצרנים.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), ועדת

המכסות רשאית להתיר שותפות של יותר

משלושה יצרנים, מנימוקים שיירשמו, לאחר

ששוכנעה שכל אחד מהיצרנים השותפים בה

ימשיך לעסוק בפועל בייצור חלב, בהתאם

לסעיף 7(ה)(2) לחוק".

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

יש הערות?

<איתי עצמון:>

קודם כל הסבר.

<אפרת אביאני:>

יש לנו כלל טכני וכלל מהותי. העיקרון של

ייצור בפועל במשק נקבע כבר בחוק. עכשיו

אנחנו צריכים ליישם אותו בתקנות. נקודת

המוצא היא ששותפות של שלושה יצרנים היא

שותפות בסדר. זאת נקודת המוצא. זה גם מה

שהיה לפי צו החלב. עכשיו, מכיוון שהשתנו

העיתים – אנחנו עכשיו בתקופה של

התייעלות, תמיד אנחנו הולכים ומתייעלים,

כמו שנאמר פה – נותנים לוועדת המכסות

שיקול דעת. יש לה שיקול דעת, אבל זה שיקול

דעת שצריך להפעיל אותו בזהירות רבה, כי

כמו שאמר לנו החוק, אנחנו עדיין צריכים

להבטיח שמתקיימים כל התנאים שנקבעו בו,

שכל אחד מהיצרנים יעסוק בפועל, וזה מה

שתקנת משנה (ב) אומרת.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אני מודה לך, ואני פותח את זה לדיון כללי

לפי הסדר. מי גברתי?

<מיכל גור אריה:>

שמי מיכל גור אריה. אני אשתו של עירא.

הזמנת אותי, אז באתי. מה שהייתי רוצה

להבין, ולא קיבלנו הסבר גם בדיון לפני כמה

דקות, זה מה קורה כשמגלים שיצרן איננו

עוסק בפועל בייצור חלב? מכאן נפתח פתח.

אין פה בכלל מגבלה של כמות יצרנים. נפתח

פתח להמשך ניצול לרעה שבו, כמו ששמענו,

יכול להיות אחד מנהל, וכמות בלתי מוגבלת

של אנשים שאין להם נגיעה ממשית. מה קורה?

צריך לדעת כבר עכשיו - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

מה המלצתך, גברת גור אריה?

<מיכל גור אריה:>

דבר ראשון, הייתי רוצה לשמוע מה קורה כבר

עכשיו כאשר מגלים שאין עיסוק בפועל.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

תודה. רשמתי. אתם תגיבו בסוף, אני רוצה

שנשמע את כל ההערות. טל זמיר, בבקשה.

<טל זמיר:>

אני פחות פוליטיקאי, מכיר את השטח. יש

בהרבה מושבים תופעה שחלק מהשותפים הם

במוסד גריאטרי. יש להניח שהם לא מגיעים

לחליבת בוקר, ולא מנהלים, וגם לא משקיעים.

הפריצה הזאת קיימת עכשיו, והיא לא מפוקחת.

ואם עכשיו היא לא מפוקחת, קל וחומר, גם

בעתיד היא לא תהיה מפוקחת.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

ולכן מה אתה מציע טל?

<טל זמיר:>

אני מציע להגביל את זה. שלושה שותפים זה

מעל ומעבר.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

לפי הסדר. איציק שניידר.

<איציק שניידר:>

ההרחבה של הסעיף הזה, משלוש לאפשרות לתת

שיקול דעת לוועדת המכסות, נולדה מבקשה

שלנו, של היצרנים. אנחנו שמחים שמשרד - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

איזה יצרנים ומה? תסביר לי את ההיגיון. הם

אומרים את הדברים, תסביר לי מה ההיגיון.

<איציק שניידר:>

עד היום, ניתן היה לייצר במסגרת שותפות של

שלושה יצרנים, או במסגרת של אגודות

לייצור חלב, שהיו מותרות עד לכניסת החוק.

נניח שיש יותר משלושה יצרנים ביישוב

שרוצים להתאגד ולייצר ביחד את החלב - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

כמה מקרים כאלה יש בפועל?

<איציק שניידר:>

הרבה מקרים. יש הרבה מקרים בהם יצרנים

מאותו יישוב או מיישובים סמוכים רוצים

לייצר ביחד את החלב. כיום, מבחינת החוק, לא

ניתן לקיים אגודות. אנחנו פנינו למשרד

החקלאות וניהלנו דיאלוג ארוך מאוד עם

משרד החקלאות על העניין הזה, שניתן יהיה

לעשות שותפויות של יותר משלושה יצרנים.

עוד פעם, במקרים מיוחדים, לאחר שוועדת

המכסות שוכנעה. אני לא כל כך מבין - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אתה איגוד מגדלי הצאן?

<איציק שניידר:>

נכון.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

תודה. מי רצה אחרי זה? אבשלום דולב.

<רחמים אליהו:>

לפני אבשלום דולב. אני שואל אם יש שני

סוגי תקנות או שני סוגי חוקים. מה שהגברת

אמרה ומה שטל זמיר אמר – אלה שעד עכשיו

עשו שותפות והיו במוסד גריאטרי, זה ימשיך

ככה. החדשים, יהיה להם חוק אחר. צריך לעשות

שני חוקים, חוק ליד חוק. צריך לתקן שם או

לתקן כאן.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

תודה. אבשלום דולב.

<אבשלום דולב:>

קודם כל, בוקר טוב.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אבשלום, ספר לנו על העבר שלך. זה חשוב

בשביל הפרוטוקול.

<אבשלום דולב:>

אני ניהלתי את משק החלב בישראל מ-1986.

סיימתי כעת חיה – אתמול היה יום הולדת –

לפני 10 שנים, ב-2003. באמצע הייתה הפסקה של

שלוש שנים. אבל בגדול, משסיימתי, אני מאוד

מעורה במשק המשפחתי. אני מתבקש מדי פעם - -

-

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אתה חבר קיבוץ.

<אבשלום דולב:>

אני חבר קיבוץ טירת צבי. במקצועי, אני

כרגע עוסק בייעוץ כלכלי חקלאי, ומסייע

לענף הפטם דווקא, המשחטות.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

גם לזה נגיע.

<אבשלום דולב:>

גם לזה נגיע. אנחנו כבר נפגשנו בפרק אחד

של בדיקות משנה במשחטות, ניפגש בעוד

פרקים. בכל אופן, לפני חודש וחצי יידעו

אותי שיש את התקנות האלה, וביקשו את חוות

דעתי המקצועית.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

עורכת הדין אביאני, זה חשוב מאוד. האיש

בר-סמכא.

<אבשלום דולב:>

ביקשו את חוות דעתי המקצועית. אני מודה

ומתוודה, אומנם אני עזבתי את ניהול משק

החלב, אבל משק החלב לא עזב אותי. אני מודה

ומתוודה, העמקתי חקור בעסק. ברשות

היושב-ראש, אני רוצה לעדכן, ליידע את

הוועדה ברקע של כל פרק השותפויות. הוא פרק

מורכב מאוד. הוא נולד בעקבות אירוע

שהפעלנו במשק החלב ב-1989. ב-1989 הרמנו את

המסך מעל משקי החלב הפרטיים על-ידי זה

שבשלבים הוצאנו את המכסות ממכסות אגודה

במשק המשפחתי למכסות פרטניות של כל אחד

ואחד. והנה התברר לנו, כשהרמנו את המסך

הזה, שיש לנו משקי חלב שאכן הרפת נמצאת

בנחלה אחת, אבל המושב כמושב הכיר בשני

נחלות צמודות. בדרך כלל זה היה אב ובנו, או

שכנים שייצרו בשותפות. לא הייתה לנו

ברירה, היינו צריכים לתת לזה ביטוי

בביצוע כי חשפנו את זה לשטח. בשנת 98' עשינו

את הרפורמה הגדולה של משק החלב. ואז היינו

צריכים לזהות את הרפתנים למטרת מתן

מענקים. לא הייתה לנו ברירה. תיקנו את

הסעיף של השותפויות של היצרנים. מופיע

בצו החלב סעיף 5, שותפויות, אותו עדכנו.

קצת מאוחר יותר, גם את אומנויות.

הערת אגב, אני רוצה לומר משהו לכבודם של

אלו שהכינו את התקנות. אין יותר נכון לומר

לכם שעשיתם עבודה יוצאת מן הכלל. התקנות

משקפות את התהליכים שמשק החלב עבר,

ובגדול, הן בהחלט מתרגמות את התורה בכתב

שהייתה בצו החלב ואת התורה בעל-פה שצורפה

אליו למציאות משפטית חדשה של חוק תכנון

משק החלב. ופה אני נכנס לחוק עצמו. חוק

תכנון משק החלב היה מאוויי בכל שירותי

במועצה. אני השארתי לשייקה כעשרה קלסרים.

הוא כבר בטח סילק אותם, הוא לא צריך אותם.

עשרה קלסרים של שלוש וריאציות של החוק

שניסינו להעביר, וזה לא הלך. החוק הזה בא,

בגדול, לתת ביטוי לעובדה הקשה שבשנת 93'

חקקה הכנסת את חוק חופש העיסוק, וקבעה

כללים מחמירים לגבי מי שעושה פעולות

בניגוד לחוק. יתרה מכך – ופה אני אומר

הערה. יש לי פה ציטוט של שני משפטים

מפרופסור אהרון ברק, שכתב על חוק חופש

העיסוק מסה גדולה, שהיא בסיס להרבה

משפטים בארץ. הוא אומר דבר כזה – זאת

הפסקה: "אין שוללים ואין מגבילים את חופש

העיסוק אלא בחוק או לפי חוק, ההולמים את

ערכיה של מדינת ישראל, שנועדו לתכלית

ראויה, ובמידה שאיננה עולה על הנדרש".

וכאן הוא כותב, אהרון ברק, שני משפטים

חשובים מאוד: "לפסקת ההגבלה תפקיד כפול:

מחד גיסא, היא מכוונת כלפי המחוקק" – קרי,

הכנסת שלנו – ומצביעה על מגבלותיו".

המחוקק לא יכול לעשות כל דבר. המחוקק אינו

כל יכול. "אין המחוקק רשאי להגביל ולשלול

את חופש העיסוק ככל שיחפוץ". באו ועשו את

חוק החלב. אני חושב שהחוק הזה הוא לתכלית

ראויה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

כולנו רוצים לעשות סדר בתכנון ובדברים.

אנחנו רוצים שזה יהיה יעיל ושזה יהיה

צודק. לא רק לעשות כיפוף ידיים, שנכנסים

אנשים ומורידים ידיים אחד לשני. בהסכמה

ובאהבה.

<אבשלום דולב:>

יפה. עכשיו המחוקק צריך להתמודד עם השאלה

המעניינת – כשהוא מתרגם את החוק הזה

לפרקטיקה של החיים בשטח, הוא חייב לראות

האם מהלכים שהוא עושה הם במידת הנדרש, והם

שומרים על המגבלה ועל - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

את כל הרישה הבנו. עכשיו תסביר לי

מניסיונך הרב – ואתה אדם שידוע בכל

הציבור, במשק החלב, כאיש עם יושרה מוחלטת,

מקצוען. תסביר לי לנושא הזה כאן, מה זה

אומר לסעיף 18.

<עמר בר-לב:>

ומה המלצתו.

<אבשלום דולב:>

זה לא רק 18, זה גם 19. מה שראינו – והיום זה

גם מצא את ביטויו בנתונים הסטטיסטיים של

מועצת החלב. על-פי הנתונים הסטטיסטיים,

היום, 44% במשק המשפחתי מיוצר במשקים

שמייצרים שותפויות. כמעט 50%. על זה אומר

שייקה דרורי, מנכ"ל המועצה, בישיבה שהייתה

לפני שנה וחצי – אתה עוד לא היית יושב-ראש

– דברים מאוד ברורים. הוא אומר - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אנחנו מצטטים את מר דרורי לפני שנה וחצי.

<שייקה דרורי:>

לא שאני זוכר.

<אבשלום דולב:>

אז תיזכר. מה הבעיה? מר דרורי אומר דבר

מאוד פשוט: כמעט כולם – אנו לא יודעים, על

השותפויות, מי בעל הבית – ככה אומר שייקה.

"לצערי, בבדיקה שלנו, הרבה מאוד

מהשותפויות הן לא שותפויות אמת". מניסיון,

מעל לשלושה שותפים "אנחנו רואים שזאת

פיקציה. אנחנו לא רוצים להיות שוטרים".

בגלל זה, אפרת אביאני, ידידתי – אנחנו

עובדים ביחד בהרבה מקרים – אומרת - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

כבודה של אפרת – אני הלוא כבר פקיד של

משרד החקלאות. כמה דיונים אנחנו עושים

כאן. מה שמוצא חן בעיני – גם עם השר –

שאנחנו לא הולכים פה לפוליטיקה הקטנה של

כוחנות, אלא על דברים שהם נכונים, בהסכמה

והבנה. ככה העברתי פה את הדברים, וככה אני

מתכוון לעבוד. מה שטוב באמת. כן.

<אבשלום דולב:>

אפרת אומרת: "בגלל שנושא השותפויות הוא

נושא שאנחנו יודעים שככל שפותחים בו את

הפתח, ככה אנחנו מתרחקים מהעיקרון של

הייצור העצמי". אני חושב ששתי האמירות

שלהם הן אמירות מאוד כבדות משקל. וכשיש

לנו ענף שכבר 44% הוא בספק יצרן במובן

הפשוט של המילה, של השטח, של הפרקטיקה –

כהערת אגב, אני בעשור האחרון פירקתי

שותפויות במשק המשפחתי, לבקשת השותפים.

הרכבתי שותפויות. ולצערי, גם סגרתי רפתות.

זאת אומרת, אני מעורה במשק המשפחתי.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

ולכן?

<אבשלום דולב:>

ולכן, אחרי שראיתי את ההצעות כפי שהציעו,

אמרתי יש פה שתי שאלות מרכזיות. אחת, יש

היום הגדרת יצרן בחוק התכנון שקובעת מיהו

היצרן. אחר כך יש הגדרה בחוק איך עושים

שותפות. אחר כך יש תקנות לעניין ההסדרה.

קובעים מי יסדיר מה. אחר כך באים לתקנות

עצמן, ואני רואה דבר מדהים. אני רואה

תקנות שהוצאו לפני שנה וחצי, בנוסח א',

ואני בא עכשיו לנוסח הבא, אני רואה הרחבה

מאוד משמעותית של מה שנקרא שותפויות במשק

המשפחתי. ואני אומר את זה לחברי הרפתנים.

תראו, כפי שאתם מבינים, אני את טובת משק

החלב רוצה. אני הייתי משמש כארבע שנים

יושב-ראש קרן הפטם של ישראל. ואני ניהלתי

את זה עד לפני שנתיים. הגיע לשולחני

כיושב-ראש פדיון מכסות פטם משנת 1995. בשנת

2008 אני צריך לשלם לפדיון. אני שואל: חבר'ה,

על מה אתם מדברים? אין כבר בענף הזה תכנון.

ואז אומרים לי: מה, אתה לא יודע? ביוני 93'

נחתם הסכם בין משרד האוצר למשרד החקלאות,

ואמר שני דברים פשוטים בעיקרון. עיקרון

אחד הוא שכל יצרן פטם יכול לייצר בכל

מקום. הוא לא חייב במשקו. שתיים, כל מי

שמייצר יכול לייצר עד 20% מעל מכסתו. ומה

התוצאה? הנה, פה יש לי את גרף.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

סליחה, הוא מסביר בדיוק למה פטם קשור לחלב

ולכל מה שקרה.

<אבשלום דולב:>

יפה. שניהם משקי בעלי חיים. ההבדל הגדול

ביניהם הוא שבמשק הפטם כשמשקיעים שמים

מחזור של גידול, אחרי 42 יום, יש את התוצרת.

בחלב, שמים פרה חולבת, אחרי חמש עד שש שנים

ממצים את פוטנציאל - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

ולכן?

<אבשלום דולב:>

ולכן אני טוען – לא אמרתי עוד מה קרה

לפטם. מה שקרה בפטם, שתוך חמש-שש שנים ירדו

מ-2,500 יצרנים ל-900. תוך חמש שנים. זה היה

דרמטי. והעסק הוא כזה שאני עכשיו,

יושב-ראש קרן הפטם, נדרש לפצות.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

ולכן על החלב?

<אבשלום דולב:>

החלב עצמו – אני טוען שבחלב צריך להישאר

בגדר מה שהיה בצו החלב. זה מה שהיה. הוא

נכון. הוא גם מוכתב פרקטיקה נכון. עכשיו

יש בעיות, ואני מודע לבעיות. אני טוען

שלבעיות צריך למצוא פתרון במסגרת המערכת

התאגידית. הלוא יש לנו יצרן - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

תסביר. רגע, תן לי לחדד את הדברים. כולנו

אנשים עם רצון טוב. המטרה היא להבטיח את

משק החלב. אנחנו רוצים שהוא יתפקד עם

תכנון מתאים, עם מכסות. אבל אף אחד לא רוצה

שייווצר מצב שעושים פה שותפים פיקטיביים,

ובסוף נהיה פה טקסס. לא רוצים את טקסס,

רוצים שיהיו פה גם משקים. הלוא הקושי

הגדול הוא שבנים או בנות לא ממשיכים את

הוריהם. והדבר הזה בפתח. בתוך הדבר הזה

שמענו את הערת אביאני. שמענו את דרורי

מלפני שנה. לאור הדברים האלה – בגלל שבכל

זאת רוצים לאפשר פה איזו גמישות – אני

הייתי מצפה – יכול שאני מסתכל על דוקטור

תניב רופא ועליך כי אתם כלכלנים – למצוא

פה את הפשרה שתהיה מתאימה באמת, ולא תפגע

ברוח שהייתה הרוח הכללית של החוק,

ובמקביל, במה שנאמר לפני שנה – הכול נרשם

פה – שלא הכול זה כוח. בבקשה, עורך הדין

עצמון, אתה רוצה להוסיף?

<איתי עצמון:>

אני רוצה להתייחס לנושא הזה. אני ממשיך את

הדברים החשובים שנאמרו. לצערי, ההסדר

שמוצע בתקנה 18(ב) מעלה מספר קשיים. אני

מסופק אם הוא עולה בקנה אחד עם הסעיף

המסמיך. אני מסופק אם הוא עולה בקנה אחד

עם תכלית החוק ומטרותיו כפי שהוצגו

בוועדת הכלכלה בדיונים הארוכים שהיא

קיימה לקראת הכנת חוק תכנון משק החלב. אני

בכוונה רוצה לחזור עכשיו ולקרוא את החוק.

החוק, בסעיף 7(ג), מדבר על כלל של ייצור

עצמי. ולכלל הזה יש שני חריגים. קודם כל,

חריגים, מעצם טבעם, אדוני, אמורים להתפרש

בצמצום. חריגים לא אמורים להפוך להיות

כלל. זה דבר אחד. דבר שני, בסעיף 7(ה)(2) כתוב

כך:

"רשאית ועדת המכסות לקבוע מכסת חלב –

(2) ליצרן שמקנהו אינו נמצא במשקו, אם

התקשר בשותפות עם יצרן אחר לאחר שוועדת

המכסות קבעה, לפי סעיף 12(א)(4)" – כלומר, לפי

התקנות שכרגע מונחות על שולחן הוועדה –

שתנאי השותפות מבטיחים שכל אחד מהיצרנים

השותפים בה יעסוק בפועל בייצור חלב ושאין

בהם כדי לפגוע ביישומן של מטרות חוק זה או

של הוראות לפיו". אדוני, גם אני עיינתי

בפרוטוקולים של ועדת הכלכלה שדנה בהצעת

החוק, ואני אקרא שני קטעים קצרים.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

מאיזה תאריך?

<איתי עצמון:>

אני אגיד. בדיון ב-17 במאי 2010, מר שייקה

דרורי אומר: "יש אפשרות לעשות שותפות,

ובשותפות צריך לעבוד. יש תקנות לנושא

הזה". ומבהירה היועצת המשפטית לוועדה,

עורכת הדין אתי בנדלר: "התקנות לא יאפשרו

לשנות את החוק. התקנות כפופות לקביעות

בחוק". מוסיף היועץ המשפטי של משרד

החקלאות: "אני אומר משהו כללי ... ההסדרים

שאנחנו כתבנו בחוק נועדו לאזן בין שני

אינטרסים. מצד אחד, מי שמקבל מכסת חלב

אמור לייצר את החלב בעצמו. הוא לא אמור

לסחור בה, והוא לא אמור לקבל רנטה עליה.

המציאות הוכיחה שבהרבה מצבים יש

ניסיונות לניצול לרעה של העניין הזה".

"השותפויות יתאפשרו בעיקר בין קיבוצים,

ובמצבים מסוימים תוך תנאים של מגורים

באותו מושב, יתאפשרו שותפויות גם בין

מושבניקים. אני אומר, במגבלות. המציאות

הוכיחה שמתירים פה את הכללים, בן אדם מקבל

מכסת חלב, ולמעשה מקבל צ'ק, ולא זאת מטרת

החוק". הדברים הללו חזרו באותו דיון.

מוסיף היועץ המשפטי למשרד החקלאות ואומר:

"אנחנו שמענו את ההערות" – אנחנו נקבע

"שותפויות תוך שהן עונות על התכליות של

החוק. מצד אחד מניעת ספסור, ושהאנשים

ייצרו בעצמם את מכסות החלב שלהם... יש

מצבים שצריך לאפשר אותם בזמנים מסוימים."

לצערי, מה שמוצע כאן הוא לתת לוועדת

המכסות – אני מזכיר לוועדה שהיא גורם

מנהלי. עומד בראשה יו"ר מועצת החלב. היא

כוללת עוד שני עובדי משרד החקלאות. גורם

מנהלי אמור לאשר – לא כל כך ברור לי מאילו

שיקולים – חריגה. זה לא חריג. אני מדגיש,

מדובר על חריגה מהכלל, שעכשיו הוועדה

נדרשת לאשר בתקנות, מהחריגה של שלושה

שותפים. אמות המידה אמורות להיקבע

בתקנות, לא לפי שיקול דעת כל כך רחב, ולא

ליצור מצב שבו החריג יהפוך לכלל.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

מה שאני מציע, מכיוון שכל מה שאני מנסה זה

בהסכמות – חלק ממה שקורה פה בכנסת – ואני

מצטער שבחלק מהדיונים אנשים בכלל לא

משתתפים, ואז להצבעה באים אנשים ומורידים

ידיים. אצלי בוועדה אני מנסה שהכול יהיה

בהסכמה ובחוכמה. דוקטור רופא, את הבנת מה

שנאמר כאן, זה נרשם בפרוטוקול. יש גם את

הציבור, יש גם בית משפט עליון. אני מבקש

שאת תשבי יחד עם אבשלום דולב ועוד אנשים,

תמצאו לי את התיקון המתאים שיתאים לרוח

המחוקק.

<יצחק וייצמן:>

כבוד היושב-ראש, לפני שיישבו - - -

<איתי עצמון:>

רגע אדוני, אני רק אשלים. לגבי התיקון, אני

מזכיר, כפי שנאמר כאן, שבהצעת משרד

החקלאות שהובאה לוועדה ביולי 2012, בכלל לא

הייתה קיימת אותה תקנת משנה (ב). כלומר,

הכלל היה שוועדת המכסות לא תתיר שותפות

לייצור חלב בין יותר משלושה יצרנים,

נקודה. השאלה אם לא ראוי לאמץ את ההצעה

המקורית הזאת שהובאה על-ידי משרד החקלאות

לוועדת הכלכלה, ולא לאפשר בכלל את החריג

הזה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

רבותי, מה שאני מבקש, אני לא רוצה כיפוף

ידיים פה. אני רוצה להגיע להסכמה כי יש פה

בעיה. כל מה שנכתב פה – יש פה בעיה. יושב

פה יושב-ראש ועדת חוקה, יש פה בעיה אמתית.

ולכן אני רוצה למצוא פתרון בהסכמה. תניב,

אני מסתכל עליך. את יודעת שמה שנאמר כאן

כתוב, ואת לא צריכה ששום גורם פוליטי

יכופף אותך. את תעשי רק מה שנכון למשק.

ולפי החוק.

<איתי עצמון:>

והוועדה סוברנית להחליט כמובן. לפי החוק.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אני לא רוצה לעשות בכוח דברים.

<תניב רופא:>

רק להגיד מילה. אני מבינה מה אתה אומר, אבל

להגיד מילה. קודם כל, משרד החקלאות לא

רוצה לפעול בניגוד לחוק. חס וחלילה. אנחנו

רוצים להיצמד להגדרת יצרן. אנחנו רוצים

לתת כאן עוד אופציה, כל זמן שהאופציה

כפופה לחוק. יש היום מקרים שבהם שלושה

שותפים זה לא מספיק. מקרה ששמעתי לאחרונה

מוועדת המכסות – שני אחים שיש להם שני

בנים והם רוצים לעשות שותפות. אני מבינה

את הקריטריון. אפשר לכתוב קריטריונים.

משרד החקלאות עם החוק עד הסוף, ורוצה

ייצור בפועל עד הסוף. אבל צריך לפתוח קצת

את האפשרויות.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

מכיוון שאמרת כאן – ואני אומר קטונתי מכל

עורכי הדין כאן. לא למדתי משפט. אני כמו טל

זמיר, חושב פשוט. מה שאני מסתכל כרגע –

היו שלושה שותפים. כתבו את זה, אמרו את זה.

כל האנשים שיושבים כאן אמרו את זה. עכשיו

אומרים יש במקרה אגודת שלושה וארבעה.

פתאום יש שניים. רוצים חריג. אבל לא פתאום

לזרוק את זה. ולכן כאן החוכמה שאני הייתי

רוצה, שתשבו ביחד ותמצאו לי פתרון. יש

בתלמוד הרבה מאוד פתרונות חכמים, אבל אל

תעשו מהחוק הזה חוכא ואטלולא. בבקשה.

<יעקב מרגי:>

הרציונל, כפי שאמר היועץ המשפטי של

הוועדה – אני מושבניק. אומנם עם משק, לא

מעבד. אני נכנסתי לסעיף הזה, ואני אומר זה

שאפשרו שלושה שותפים, זה כבר כיוון חיובי,

כי כולנו יודעים מה קורה בתחום החקלאות.

צריך לאמץ דברים חיוביים שנעשו בתחומים

אחרים של החקלאות, בפאלחה לדוגמה. מכסות

אחרות – לכאורה זה נראה כאילו אתה מקבל

ואחר כך אתה מקבל תמורתה צ'ק. אבל בוא

נחשוב אם זה לא היה, מה היה קורה לכל ענף

החקלאות? נכון, אפשר להיות צדקנים ולהגיד

סליחה, אתה מעבד כך, אתה לא מעבד, תחזיר.

אבל היינו קושרים את הידיים לחקלאים

שבסוף שמעבדים את כל השטחים. אני הולך עם

הגישה של היושב-ראש, שצריך למצוא את

הניסוח. מצד שני, מי שרוצה להמשיך בענף

הרפת והחלב, לתת לו כלים, כי לפעמים צריך

את השותפויות האלה. הדרישות – אנחנו

הולכים ומשכללים את זה. הרפורמה גם

הכבידה על הקטנים. צריך לתת להם את הכלים

בצורה מאוזנת.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אני שמח. אמרו: המדרים מחכים.

<תניב רופא:>

רק להבין שהבנתי נכון, יש כאן הבנה לצורך

שלעיתים צריך יותר משלושה, רק אתם מבקשים

לגדר.

<עמר בר-לב:>

יש הבנה שזה חריג. חריג צריך להיות חריג.

הכלל צריך להיות מקסימום שלושה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

אני יודע שיש פה כל כך הרבה חוכמה. אני

רוצה לגמור את זה היום, או שאת רוצה שאני

אחכה עם זה בפעם הבאה? את, אבשלום – תשבו

ותמצאו לי את הניסוח הזה שהפרצה הזאת

מתוחמת, מגודרת, כדי שלא כל הפרות יצאו

מהרפת.

<יואב צור:>

אבל אולי נדון על העיקרון בכלל, עוד לא

התחלנו לדבר על זה. העיקרון בכלל לא

מקובל.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

פותחים דיון. עכשיו לפי הסדר.

<צבי ורפל:>

שמי צביקה ורפל, מושב גבעת יואב, רמת

הגולן. לידי יושב עופר ורפל, פוטנציאל לבן

ממשיך, רק שהוא יושב על כיסא גלגלים. על זה

נדבר בהמשך אם נרצה. יש לי שתי בנות חוץ

ממנו. קודם כל, אני רוצה להעיר הערה

לאבשלום, הערה חד-משמעית. אבשלום דולב לא

חולב. עכשיו אני אמשיך את הדברים שלי

הלאה. זאת הערה שאולי היא קצת פוגענית,

אבל אין לי ברירה. הוא לא חולב. קודם כל,

הכרת תיאור תכונות. יש לי משק משפחתי

בגבעת יואב. אימא שלי הייתה חקלאית

בטרנסילבניה. שני האחים שלה חקלאים עשרה

דורות, וגם יותר. אשתי באה ממשפחה חקלאית,

גיורת משוויץ. נכון לעכשיו, היא חולבת

חליבת צהריים. בעקבות מתווה לוקר הגדלנו

את מספר החליבות. לגבי מי שרוצה ללכת

לשותפות בגבעת יואב – ואני בכוונה לא

מדבר על שאר העולם, אלא על מה שאנחנו

מבקשים לעשות. אנחנו הבאנו את הסוגיה

הזאת קודם כל בפני מועצת החלב, בהמשך, מול

דוקטור תניב רופא, ובהמשך, מול שר החקלאות

ומנכ"ל משרדו.

אני אקריא את דברי: אנחנו באים בידיים

נקיות ומדברים על עובדות. קודם כל, חשוב

להבין מי האנשים שדיברו בפעמים הקודמות.

הבחור הצעיר והנחמד שיושב מולי, שמו עירא.

הוא בסביבות גיל 40, ועדיין לא חזר למשק

כבן ממשיך. הוא מנהל את משקו, זה נכון,

מבלגיה, בתור בעל של שליחה. הוא נמצא

בשליחות עם אשתו בבלגיה. הוא לא מפעיל

היום את המשק. מה שיהיה בעתיד, אלוהים

גדול. אני עצמי חלבתי בבוקר. הגעתי לכאן

אחרי החליבה. עושה זאת כל יום ברפת בעבודה

עברית, עם עזרה גם מבני משפחה, כמו שאמרתי,

במיוחד אשתי. בגבעת יואב – גם לדברי

הבחור מהפרוטוקול של הישיבה הקודמת –

אין אפשרות לגדול במגרשים. הנחתי על

שולחנך תצלום אוויר של משק יוחנן גולני,

שהגיע לקצה המגרש. כתבתי מכסה של 680. הוא

גם מנסה לפטם עגלים, לפעמים הם נופלים

לשכנה. אגב, הוא לקח גם את משקה של השכנה,

משק של אלמנה, שהוא לא משק רפת, והוא מנסה

לגדל שם עגלות ופרות. לא ממש מצליח הסיפור

הזה.

היות ואין אפשרות לגדול מהמגרשים,

אופציית השותפות הגדולה היא המועדפת,

ואני אגיד גם למה. הקמה לוקחת זמן. אנחנו

יכולים להעריך – ואנחנו כבר התחלנו

לבדוק את האופציות – שאם אנחנו נצליח

להקים את הרפת המשותפת, להתחיל לחלוב בה

בתוך שלוש שנים – ואני מדבר על משהו כמו

שבעה או שמונה שותפים – שותפויות קטנות,

שתיים-שלוש, ינסו לצאת מהמושב ולעשות את

אותו מהלך. זה גם מאוד מורכב מבחינה

כלכלית, ויש סיכוי שיתפרקו תוך כדי תנועה,

אותן שותפויות. אז יתרון צוותי בשותפות

גדולה וחזקה. לא מקובלות עלי האמירות

הנבואיות של חלק מהאנשים, שיתעסקו

בענייניהם. עובדה, אנחנו נשארו בענף ללא

תנאי, אך מוצאים שיש היגיון מבצעי בהקמת

שותפויות במסגרות הראויות. מי יעבוד? כמו

שציינו כאן, מי שעובד בקיבוצים. גם שם יש

ציונות ותכלית ראויה. עובדים זרים קיימים

בכל ענפי המשק. הריכוז, הניהול וחלק גדול

מהעבודה ייעשה על-ידי השותפים. האופי

המושבי יוביל למעורבות איתנה, וטוב שכך.

האופציה השנייה היא גוויעה בייסורים

במגרשים שיש לנו, נקודה.

`

d

t

v

x

z

b

z

Ð

Ô

ä

æ

è

ê

B

F

b

d

f

h

²

¶

Ì

Î

Ð

Ò

kd

kd;

kd®

kd

摧窚

hb

hb

hb

h

ఀܪ栖┺

摧┺

摧┺

摧┺

摧㙝ˆ

摧㦳±

摧噘Ù

搒Ĕ摧噘Ù

hâ

hâ

hâ

hâ

摧㩔Š

hâ

摧䕗$

搒Ĕ摧᭧W

hI

hI

hI

h

hI

hI

hI

¢

Ú

ì

X

摧㗎S

摧獈›

h

h

h

h

h=,

h=,

o(:. למען הגילוי הנאות, היה כבר ניסיון

קודם לפני מספר שנים של הרכב דומה של

אנשים להיכנס לשותפות, כי מה לעשות, יש

בגבעת יואב תופעה שרואים את הנולד. אלה הם

דברי. תודה רבה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

תודה.

<יואב צור:>

מי עצר אתכם אז?

<יצחק וייצמן:>

אבשלום דולב.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

צביקה, תודה.

<יצחק וייצמן:>

ויצמן, גם מגבעת יואב. אני אומר במפורש

שאבשלום דולב הוא בר-סמכא בענייני חלב,

אבל לא בכל העניינים הוא בקי ויודע מה

שקורה בחיי היומיום והתנהלות המשק

המשפחתי. אולי הוא חושב שהוא יודע, אבל

הוא לא יודע מה שקורה במשק המשפחתי.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

מר ויצמן, אתה יודע, הלוא אני מקשיב פה

לכולם. אני לא בקי בכלום כמוכם. אבל אני רק

שואל אותך שאלה אחת – שייקה דרורי, עורכת

הדין אביאני, הם חיים את הנושא. הם לא

בקיאים בכלל במשק החלב?

<יצחק וייצמן:>

הם בקיאים, ואנחנו איתם בהידברות.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

תקשיב, תוך שנה הם לא ידעו שום דבר ופתאום

הכול התהפך?

<יצחק וייצמן:>

כבוד היושב-ראש, הנושא של שייקה ושל

דוקטור תניב רופא – אנחנו איתם במשא

ומתן. כבוד היושב-ראש, היינו במשא ומתן עם

ראש מועצת החלב, שייקה דרורי, ודוקטור

תניב רופא, שנה וחצי בנושא הזה של הרחבת

שותפויות. ושוב אני אומר, בהתחלה חשבנו

אולי אגודה שיתופית, אבל לשמחתי, גם שייקה

וגם דוקטור תניב הורידו אותנו מהנושא של

אגודה שיתופית, ואמרו שבהרחבת שותפויות

יש שכל. שתבין, חוק החלב חוקק לפני מתווה

לוקר. חוק החלב חוקק לפני מתווה לוקר.

מתווה לוקר חוקק אחרי חוק החלב. מתווה

לוקר עשה מהפכה בענף החלב. עשה חשיבה אחרת

לגמרי. עד חוק החלב, כולל חוק החלב לכל

הרפתנים לא הייתה בעיה בכלל לייצר חלב

במשקם. ברגע שמתווה לוקר התקבל בממשלה,

נוצר מצב הפיך. זה אומר שהקטנים חייבים

לגדול, ומי שלא רוצה לגדול, הוא מחסל את

עצמו, או שחיסל בעצמו את העניין. בגבעת

יואב – אני מדבר על גבעת יואב – המגרשים

שלנו הם קטנים. אנחנו יכולים לייצר עד

650,000 ליטר. מתווה לוקר מדבר על 7,000, ואם אני אקח את הגידול הטבעי, אנחנו נגיע ל-800,000

ליטר. אני צריך לעשות קומה שנייה לרפת

בשביל להגיע למכסה הזאת.

זה אומר שאתם כופים עלי כליה, זאת אומרת

שאני צריך למכור ולא להיות רפתן. ועובדה

שהציעו לי 2.80. אני לא הלכתי ל-2.80, אלא

רציתי להישאר רפתן, ואמרתי שאני אשאר

רפתן על-אף העניין הכספי, אבל בתנאי שתהיה

הרחבת שותפויות שאני יכול לצאת החוצה

ולהקים רפת לתפארת מדינת ישראל – גדולה,

חסכונית, יעילה, וגם רווחית בעניין. וזה

מה שאנחנו עשינו. לכן גם המנכ"ל שייקה, וגם

תניב רופא, וגם רמי כהן, מנכ"ל משרד

החקלאות, וגם שר החקלאות, הסכימו אתנו,

בגלל המגבלה שישנה, שחייבים לצאת החוצה.

לכן בספח השני של סעיף 18, שמדבר על ההרחבה

של מעל שלושה, יש היגיון רב, וצריך לתת לו

משקל. אני מבקש גם שתכבדו את הסיכומים

שלנו עם מועצת החלב, עם משרד החקלאות,

שארכו שנה וחצי. לא יום ולא יומיים.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

תודה רבה מר ויצמן. אנחנו נלך פה לפי הסדר.

גברת נשר מעין. את עוזבת אותנו. באת קצת

באיחור, עכשיו כשמגיע ה-climax את עוזבת

אותנו.

<מעין נשר:>

אבל שמעתי את רוב הדברים. אני רוצה להגיד

שאנחנו כמשרד האוצר רואים את האפשרות

להרחיב את השותפויות מעבר לשלושה במקרים

חריגים כשינוי מבורך. אנחנו גם לא חושבים

שזה לא מתסדר עם תכלית החוק, כמו שאמר - - -

<איתי עצמון:>

גברתי משפטנית?

<מעין נשר:>

קודם כל, כן, אבל בוא נשים את זה בצד.

<איתי עצמון:>

זו חוות דעת?

<מעין נשר:>

אני אסביר את עמדתנו הכלכלית, ואז תחליט

אם זה מסתדר לך. המשמעות של שותפות אמת

היא לא שכל השותפים ילכו בבוקר לרפת, כמו

שגם סבתא שלי הלכה - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

את זה כבר אמרו לפני שהיית פה, את נכנסת

מאוחר. כולם כבר דיברו על זה כבר.

<מעין נשר:>

- - אלא נשיאה אמתית בסיכון ובסיכוי. כל

עוד אנחנו לא יוצרים פה ענף של השכרת

מכסות – שזה גם משהו שאנחנו לא רוצים

ליצור – אנחנו מברכים על זה. דיברו פה

החברים על כך שיש להם הגבלות של קרקע

ותכנון ובנייה. יש מישהו שרוצה לגדול כי

הוא יודע שבענף הזה יש יתרונות לגודל.

כולם יודעים את זה. והוא יודע שאם הוא

יגדיל בעוד 50,000 או 100,000, הוא כבר יהיה

רווחי. מחיר המטרה הרי מוכתב לו, ואם

העלויות שלו גבוהות יותר, אז הוא מפסיד,

ואם העלויות שלו נמוכות יותר, הוא מרוויח.

הוא יודע שהגידול הזה זה מה שיעשה אותו

רווחי – אנחנו חושבים שזה משהו שצריך

לאפשר אותו.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>

מעין, את נכנסת באיחור, אז אני רוצה

להבהיר לך. כולם פה רוצים להחריג אם יש

מקרים - - -תפתרו את הבעיה. הבעיה שהייתה

כאן היא שצורת ההחרגה הופכת לכלל. היא גם

נגד כוונת המחוקק, וגם נגד מה

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]