פרוטוקול החוקה, חוק ומשפט, מספר 161 מתאריך 10/03/2014

הכנסת התשע-עשרה

נוסח לא מתוקןמושב שני

<פרוטוקול מס' 161>

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, ח' באדר ב התשע"ד (10 במרץ 2014), שעה 9:00

<סדר היום:>

<צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח

וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע

למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ג-2013>

נכחו:

<חברי הוועדה:>

דוד רותם – היו"ר

עדי קול – מ"מ היו"ר

שולי מועלם-רפאלי

אברהם מיכאלי

אלעזר שטרן

משה גפני

בועז טופורובסקי

דוד צור

<מוזמנים:>

יואב צבר – מנהל אגף א', מחלקת ביקורת

נותני שירות מטבע, אגף שוק ההון, משרד

האוצר

יצחק מלכה – מנהל מחלקת ביקורת נותני

שירותי מטבע, אגף שוק ההון, משרד האוצר

אוהד לוי – מחלקת ביקורת נותני שירותי

מטבע, אגף שוק ההון, משרד האוצר

ערן פיינגולד – מחלקת ביקורת נותני

שירותי מטבע, אגף שוק ההון, משרד האוצר

עו"ד נטע דורפמן רביב – משנה ליועץ

המשפטי, משרד האוצר

עו"ד מורהף אבו סאלח – הלשכה המשפטית,

משרד האוצר

אורית שפר פראם – הלשכה המשפטית, משרד

האוצר

קובי כהן – ראש חוליית הלבנת הון ומימון

טרור, המשרד לביטחון פנים

עו"ד לילך וגנר – ייעוץ וחקיקה (פלילי),

משרד המשפטים

ד. – משרד ראש הממשלה

עו"ד שלומית ווגמן – היועצת המשפטית,

הרשות לאיסור הלבנת הון

עו"ד אוהד מימון – שותף במשרד עו"ד פרופ'

יובל לוי

עו"ד אייל שני – גמא ניהול וסליקה בע"מ

עו"ד עופר שפירא – גמא ניהול וסליקה בע"מ,

משרד עו"ד שבלת

עו"ד יעל גרוסמן – משרד עו"ד יעל גרוסמן

מנחם ירון – מנהל טכנולוגיות, קלירשיפט

עו"ד יצחק מימון – נותני שירותי מטבע

עו"ד רון דרור – איגוד נותני שירות מטבע

עו"ד אופיר מנצ'ל – איגוד נותני שירותי

מטבע

<ייעוץ משפטי: >

אלעזר שטרן

<מנהלת הוועדה:>

דורית ואג

<רישום פרלמנטרי:>

אהובה שרון – חבר המתרגמים

<צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח

וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע

למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ג-2013>

<היו"ר דוד רותם:>

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ולעדת החוקה,

חוק ומשפט. על סדר היום צו איסור הלבנת

הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים

של נותני שירות מטבע למניעת הלבנת הון

ומימון טרור), התשע"ג-2013.

לפי בקשתי היועץ המשפטי נפגש גם עם אנשי

משרד המשפטים ומשרד האוצר והגיע לנוסחים

מסוימים. אלעזר, בבקשה.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

מכיוון שבדיונים הקודמים אנחנו בעצם

קראנו את שלושת הסעיפים הראשונים, לא

נקרא אותם עכשיו שוב אבל אני כן אעבור על

השינויים והתיקונים שעשינו בשלושת

הסעיפים האלה ומשם נמשיך אחרי כן, מסעיף 4.

בסעיף 1, בהגדרה של הרשימה הוספנו את

הנקודה שקישור לרשימה של ארגוני הטרור

תופיע באתר האינטרנט של הממונה. הוא

יפרסם קישור לרשימה של משרד הביטחון באתר

שלו וזה דבר שיקל על הנש"מים למצוא את

הרשימה הזאת.

התיקונים הבאים שנעשו היו בנושא החשוב של

ההגדרה של מי הוא מקבל שירות קבוע וכאן

אני רוצה להסביר את המתווה והתיקונים

שעשינו.

אני אקח קודם צעד אחד אחורה ואומר שחלק

מהמתווה של הצו – שוב, לבקשת היושב ראש –

איזושהי הסכמה שבה מקבל שירות קבוע יהיה

במצב שהוא בעצם דומה ללקוח של בנק. מצד

אחד אמרנו שללקוח של בנק יש שני אלמנטים,

אלמנט של תיעוד ואלמנט של זיהוי. כדי

ליצור הקבלה לזה אצל נותני שירותי מטבע,

דאגנו שיהיו שני הדברים האלה. צד אחד של

התיעוד, לא בסעיף הזה אלא בסעיף מאוחר

יותר, בסעיף 13, לגבי כל מקבל שירות קבוע

ויצטרכו לשמור רישומים של כל הפעולות של

אותו מקבל שירות קבוע. כאן יש את אלמנט

התיעוד. אלמנט הזיהוי הוא האלמנט של הכר

את הלקוח. כך מקבל שירות קבוע שגם כל

הפעולות שלו נרשמות באותו מאגר וגם עובר

הליך של הכרת הלקוח, הוא בעצם כמו לקוח של

בנק. המשמעות היא משמעות של הקלות, דהיינו

שלא על כל פעולה יצטרכו לעשות רישום פרטי

זיהוי, לא על כל פעולה יצטרכו הצהרת נהנה

וכולי. אנחנו נראה את זה אחר כך בסעיפים.

מי מקבל שירות קבוע. כאן הגדרנו כמה וכמה

גורמים. קודם כל, משרד האוצר קבע את הסף של

מאתיים אלף שקלים כסף שמעבר אליו מי

שעושה את הפעולות, הוא נחשב כמקבל שירות

קבוע. הסף של מאתיים אלף שקלים בעצם בא

לידי ביטוי בכמה מופעים. קודם כל, בעקבות

הערות של נש"מים שנשמעו כאן בדיון, אחת

החלופות היא שאדם, אפילו אם הוא עושה

פעולה אחת, הוא בא לבצע פעולה מעל מאתיים

אלף שקלים, זה ייחשב כפעולה של מישהו

שמקבל שירות קבוע והוא יצטרך לעבור את

הכר את הלקוח וכולי.

מאתיים אלף שקלים, יבוא גם במופע של

סכומים מצטברים. זאת אומרת, אם היו מספר

פעולות שקדמו לפעולה הנוכחית, שחצו את

מאתיים אלף השקלים, או שהפעולה הנוכחית

שאותה הוא עושה היא חוצה את הרף של מאתיים

אלף שקלים, גם כאן הלקוח ייחשב כמקבל

שירות קבוע ויצטרך לעבור את ההליך של

הכרת הלקוח.

אפשרות שלישית היא שמקבל השירות מבקש

מהנש"מ להיות מקבל שירות קבוע. הוא מבקש

להיות לקוח קבוע.

האפשרות הרביעית היא שנותן שירותי מטבע

עצמו מעוניין בצורה וולנטרית להגדיר את

הלקוח שלו כמקבל שירות קבוע. לפעמים

עובדים עם מישהו בצורה קבועה למרות שהוא

לא מגיע לסכומים האלה של מאתיים אלף

שקלים, גם לא במצטבר, ובכל זאת נותן

שירותי המטבע מעדיף מהצד שלו, בגלל שהוא

עובד אתו קבוע, להגדיר אותו כמקבל שירות

קבוע.

האפשרות החמישית היא כל מי שמקבל שירות

לפי סעיף 11(ג)(א)(6), שבעצם מדבר על כל

הגורמים שמקבלים שירותי סליקה וניכיון

בתחום כרטיסי האשראי. בנוסח המקורי של

הצו היה סעיף שקבע כל מיני הוראות

ספציפיות לגבי אותם גורמים, אותם לקוחות,

והמסקנה הייתה שצריך להעביר אותם להיות

מקבלי שירות קבוע באופן קטיגורי כיוון

שטיב היחסים בין החברות שמספקות את

האשראי לבין העסקים הוא טיב יחסים כזה

שהוא טיב קבוע. הסליקה הזאת נעשית בצורה

קבועה ולכן ראוי שהם יהיו מקבלי שירות

קבוע על צד החומרה שבדבר ועל הצדדים

המקלים שבדבר.

פסקה (6) שהוספנו היא פסקה שנועדה להקל

ואני אסביר למה הכוונה. מכיוון שתאגיד לא

מבצע פעולות בעצמו, תאגיד הוא ישות

משפטית מופשטת, הוא מבצע פעולות באמצעות

שליחים, באמצעות אורגנים, כדי לא להגיע

למצב שבו מקבל השירות הקבוע שהוא תאגיד

מקבל הקלות מסוימות אבל בעצם כאשר באים

לפרוט את זה לפרוטות וליישם את זה בשטח

התאגיד שולח עובד כזה או עובד אחר לנותן

שירותי המטבע ובעצם, בגלל שאותו שליח

נחשב כמבקש שירות – הוא לא מקבל השירות

כי מקבל השירות הוא התאגיד – כדי לא

ליצור מצב שבו כל ההקלות שרצינו לתת

לתאגיד מקבל השירות הקבוע הולכות לאיבוד

בגלל שהוא פועל באמצעות שליחים והוא לא

פועל בעצמו, כישות משפטית, קבענו שבעצם גם

נושא משרה בתאגיד או כל מי שהתאגיד הודיע

לנותן שירותי מטבע כי הוא מורשה לפעול

מטעמו, הוא גם כן ייחשב למקבל שירות קבוע.

זאת אומרת, הוא יצטרך לעבור את הכר את

הלקוח, יצטרכו לזהות אותו, במסגרת הזיהוי

של התאגיד והכרת הלקוח יצטרכו לזהות את

אותו נושא משרה, את אותו עובד, ומכאן

ואילך כל פעם שהעובד יבוא בשם התאגיד –

יחולו עליו אותן הקלות שחלות על מקבל

השירות הקבוע שהוא התאגיד.

<מנחם ירון:>

לגבי סעיף (6). בעצם נוהל הכרת הלקוח, אם

אני מחיל אות גם על נושא משרה בתאגיד, אני

מבין שזה נועד להקל אבל זה גורר אחר כך את

כל מה שכתוב בתוספת השנייה שהרבה שאלות

כאן הן שאלות עסקיות שאולי רלוונטיות לבן

אדם פרטי אבל לא רלוונטיות לעובד בתאגיד.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

שואלים אותו כחלק מזה שהוא בתאגיד.

<מנחם ירון:>

אבל אז אני שואל אותו האם הוא שותף עסקי

של תושב חוץ.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

מדברים כחלק מהתפקוד שלו בתאגיד. הוא הרי

שליח של התאגיד. הוא יד של התאגיד כאן. זה

לא משהו עצמאי. לא מעניינים אותי כרגע

העסקים הפרטיים שלו אלא אותי מעניינים

אותי כרגע העסקים שלו כחלק וכיד של

התאגיד, כאורגן של התאגיד.

<מנחם ירון:>

אם כן, אפשר לומר שאנחנו מצמצמים את נושא

הכרת הלקוח לשליח של תאגיד, לזיהוי הבן

אדם עצמו, אם הוא שליח של התאגיד לעסקים

במסגר התאגיד.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

כן. לעסקים במסגרת התאגיד. נכון. העסקים

במסגרת התאגיד. בהמשך אנחנו נראה את

ההשלכות של ההגדרה של מי מקבל שירות קבוע

ומה המשמעויות של זה.

התיקון הבא שערכנו בהגדרות הוא בהגדרה של

פעולה. השווינו את ההגדרה של פעולה בצו

הזה להגדרה של פעולה בכל הצווים האחרים.

זאת אומרת, לא רצף של פעולות אלא פעולה

בודדת.

אלה התיקונים בסעיף ההגדרות.

לסעיף 2, הכרת הלקוח. כאן נעשו כמה וכמה

תיקונים. תיקון אחד שכבר בדיון הקודם

בוועדה הוצע על ידי משרד האוצר, בסעיף קטן

(ב), לגבי הצורך באישור לגבי מתן שירות

לאיש ציבור זר. זה יהיה לפי סכומים שב-8(א),

זאת אומרת סכומים של חמישים אלף ולא

הסכומים שב-3ׁ(א) שהם סכומים של 10,000.

תיקון נוסף בסעיף קטן (ג). אחד הנושאים

שעלו כאן זה הנושא של איך מבררים מי הוא

איש ציבור זר. בנקודה הזאת, כדי להקל על

נותני שירותי מטבע, הוספנו לצו טופס גם

בעברית וגם באנגלית שבעצם מאפשר לנותן

שירותי המטבע את האפשרות לזהות אדם,

לפחות להציג בפניו את הטופס ולשאול אותו

אם הוא איש ציבור זר או לא ואותו בן אדם

יצטרך למלא את הטופס. יש שם טופס בעברית

וגם באנגלית, דבר שיקל על נותן שירותי

המטבע.

בהקשר הזה יש גם את הנוהל שבצו המקורי הוא

היה נוהל חובה ובהמשך הדרך, בעקבות הערה

שלי, הוא הפך לנוהל מומלץ ועכשיו החזרנו

אותו להיות נוהל חובה. הנוהל הזה אמור

להקל על נותני שירותי מטבע כדי לדעת איך

להפעיל את הנושא הזה של הכרת הלקוח ואיך

ליישם את כל הסעיף הזה של הכרת הלקוח. גם

את זה נקרא עת נגיע לנוהל עצמו.

בסעיף 3. נערך כאן תיקון בסעיף קטן (א). זה

ניסוח טכני כדי להבהיר נקודה שלא לגמרי

הייתה ברורה. הרישום של מבקש השירות, של

מקבל השירות הוא רק מעל סכומים שמנויים

בסעיף 8(א) כי מתחת לזה לא צריך לבדוק את

הנושא של הצהרת מבקש.

הוספנו את סעיף קטן (ד). זה קשור לנושא של

מקבל שירות קבוע. כיוון שהתפיסה היא

שמקבל שירות קבוע המעמד שלו מקביל למעמד

של לקוח בבנק, ממילא כמו שכאשר לקוח בבנק,

אחרי שהוא עובר את ההליך הראשוני של

פתיחת החשבון והזיהוי הראשוני, מכיוון

שכל הפעולות שם נרשמות בחשבון הבנק, הוא

לא צריך לעבור כל פעם את ההליך של רישום

פרטי הזיהוי והוא לא צריך לעבור כל פעם את

ההליך של אימות המסמכים, של הצהרת נהנה,

של זיהוי פנים אל פנים. זה בעצם מה שסעיף

קטן (ד) אומר.

אני אחזור רק לנקודה אחת, בסעיף קטן (א)

לגבי הסכומים. אחד הנושאים שנדונו כאן

בוועדה ועלו כמה פעמים הוא הנושא של

הסכומים, מאיזה סכום יהיה צורך ברישום

פרטי הזיהוי. הנוסח של הצו כמו שאתם רואים

נשאר 10,000 שקלים אבל לקראת סוף הצו –

אנחנו נקרא את זה בהמשך - יש סעיף של הוראת

שעה, נקרא לזה מעין הוראת מעבר, כדי שהדבר

לא יהיה פעם אחת אלא בצורה הדרגתית, לאפשר

לנותני שירותי המטבע לעכל את הדברים,

להיערך אליהם ולהתארגן אליהם. משרד האוצר

הסכים שהדבר ייעשה בצורה הדרגתית במובן

זה שכמעט בשלוש השנים הראשונות – עד

ינואר 2017 – הסכום יעמוד על 25 אלף ומאז

ואילך הוא ירד ל-10,000. לכן בצו עצמו כתוב

10,000 ובמסגרת הוראת השעה שקבועה בסוף

מובהר שכמעט בשלוש השנים הקרובות הסכום

ממנו ואילך יש צורך בזיהוי הוא 25 אלף ולא

10,000.

מכאן ואילך אני קורא כי אנחנו בעצם

מתחילים לקרוא את סעיף 4. עד לסעיף 4 קראנו

ואני רק הערתי לגבי התיקונים.

4. אימות פרטים ודרישת מסמכים

בפעולה ששוויה עולה על 50 אלף שקלים חדשים,

ובפעולה מול מדינה או טריטוריה מן

המנויות בתוספת הראשונה ששוויה עולה על

5,000 שקלים חדשים, יאמת נותן שירותי מטבע

את פרטי הזיהוי הנדרשים כאמור בסעיף 3

ויקבל לידיו מסמכים, כמפורט להלן:

במבקש שירות או מקבל שירות שהוא תושב,

לעניין רישום פרטי הזיהוי בסעיף 3(א)(1) עד

(3) – תעודת זהות או העתק מאושר שלה, שהעתק

מצולם של כל אחד מהם – בכל הנוגע לפרטי

הזיהוי האמורים, יישמר אצל נותן שירותי

מטבע. נותן שירותי המטבע ישווה את פרטי

הזיהוי עם מסמך נוסף הנושא תמונה ומספר

זהות, ובהעדרו – עם מסמך הנושא שם או מספר

זהות וכן מען או תאריך לידה ובהעדרו – עם

כרטיס אשראי. לעניין פסקה זו יראו כתעודת

זהות גם תעודת עולה עד שלושים ימים מיום

הנפקתה, דרכון ישראלי תקף שניתן לפי חוק

הדרכונים, התשי"ב-1952, ורישיון נהיגה תקף,

הכולל את תמונת בעל הרישיון, שניתן לפי

פקודת התעבורה.

כאן נעשה שינוי שנועד להקל על נותני

שירותי המטבע. מכיוון שהיום לפי החוק

אפשר להצביע בבחירות בכל אחד מאמצעי

הזיהוי האלה – גם תעודת זהות, גם רישיון

נהיגה וגם דרכון – משרד האוצר הסכים

להקלה הזאת, כך שבעצם התעודה הראשונית

שנותן שירותי מטבע יצטרך לבקש, היא לא

חייבת להיות דווקא תעודת זהות אלא היא

יכולה להיות גם דרכון או רישיון נהיגה.

כמובן שצריך להשוות עם מסמך נוסף, אבל

מבחינת התעודה הראשונית, היא לא חייבת

להיות תעודת זהות אלא היא יכולה להיות גם

דרכון ויכולה להיות גם רישיון נהיגה.

במבקש שירות או מקבל שירות שהוא תושב חוץ

לעניין רישום פרטי הזיהוי בסעיף 3(א)(1) עד

(3) – דרכון חוץ או תעודת מסע, או העתק

מאושר של מסמך זיהוי כאמור, שהעתק מצולם

שלהם בכל הנוגע לפרטי הזיהוי, יישמר אצל

נותן שירותי המטבע. נותן שירותי המטבע

ישווה את פרטי הזיהוי עם מסמך נוסף הנושא

תמונה ומספר זהות, ובהעדרו – עם מסמך

הנושא שם או מספר זהות וכן מען או תאריך

לידה ובהעדרו – עם כרטיס אשראי.

היה היחיד תושב האזור, רשאי נותן שירותי

מטבע לרשום את פרטי הזיהוי גם על פי כרטיס

מגנטי שהונפק על ידי המינהל האזרחי,

שהעתק מצולם שלו – ככל הנוגע לפרטי

הזיהוי האמורים – יישמר אצל נותן שירותי

המטבע. נותן שירותי המטבע ישווה את פרטי

הזיהוי עם מסמך נוסף כאמור לעניין תושב

חוץ או יאמת את פרטי הזיהוי עם תעודה

רשמית המונפקת על ידי משרד הפנים וישמור

תיעוד של בדיקה זו.

במקבל שירות שהוא תאגיד – תעודת הרישום

או העתק מאושר שלה, נסח עדכני של פרטי

החברה מרשם החברות או אישור של עורך דין

על קיום התאגיד, שמו ומספר זהותו. בתאגיד

שהואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום של

תאגידים מסוגו, יקבל לידיו נותן שירותי

המטבע אישור של עורך דין על כך שלא קיים

רישום במדינת ההתאגדות. נותן שירותי מטבע

יקבל לידיו וישמור מסמכים אלה או העתקים

מצלמים שלהם:

העתק מאושר מתעודת הרישום של התאגיד –

אישור של עורך דין על קיום התאגיד, שמו

ומספר זהותו, או נסח עדכני של פרטי החברה

מרשם החברות.

בתאגיד שהואגד במדינה שלא מתקיים בה

רישום של תאגידים מסוגו – אישור עורך דין

על כך שלא קיים רישום במדינת ההתאגדות.

גם כאן יש הקלה מסוימת. בהתחלה נדרשה

דווקא תעודת רישום או העתק מאושר שלה או

אישור של עורך דין וכאן הוספנו את

האפשרות של נסח עדכני של פרטי החברה מרשם

החברות מתוך הבנה שאלה נתונים רשמיים של

המדינה שהם מעודכנים ואמינים כך שאין

סיבה שלא ישתמש בהם כאחת החלופות. זאת

אומרת, זה או, או, או.

<יצחק מימון:>

אולי כדאי לכתוב.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

זה נראה אולי בגלל ה-עקוב אחר שינויים,

אבל זה מנוסח בפסיקים כשלוש חלופות.

<יצחק מימון:>

אני מתנצל, אבל מבחינה פרשנית - - -

<היו"ר דוד רותם:>

אתה מתנצל, אבל אתה פשוט לא מדבר.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

אם יש הערה בניסוח, נבהיר את זה אחר כך.

ברור שזאת הכוונה, לאחת משלוש החלופות. זה

או תעודת רישום או העתק מאושר שלה, או נסח

עדכני או אישור של עורך דין. לא שלושתם

ביחד.

<יצחק מימון:>

האישור של עורך הדין יכול ליצור מצב

שיהיו חסרים פרטים בפרטי זיהוי כי ביקשתם

רק את קיום התאגיד, שמו ומספר זהותו ולא

ביקשתם את תאריך ההתאגדות שלו וזה אחד

מחמשת הסעיפים שגם כך מחויבים. אם לא

התכוונתם לזה, אולי כדאי שתתקנו את זה.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

אם אתם רוצים להוסיף, אין בעיה. תאריך

התאגדות. בסדר.

(4) במבקש שירות שאינו מקבל השירות לעניין

רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 3(א)(1) עד (4) –

העתק של כתב ייפוי כוח, כתב נאמנות או

החלטת האורגן המוסמך בתאגיד, לפי העניין,

מאת מקבל השירות המסמיך את מבקש השירות

לקבל את שירות המטבע בעבורו, הכולל את כל

פרטי הזיהוי של מקבל השירות. העתק כתב

ייפוי הכוח, כתב הנאמנות או ההחלטה, לפי

העניין, יישמר אצל נותן שירותי המטבע. היה

מקבל השירות תאגיד ייכללו כתב ייפוי

הכוח, כתב הנאמנות או החלטת האורגן

המוסמך בתאגיד, לפי העניין, פרטי זיהוי

כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (4) של כל בעלי השליטה.

האמור בפסקה זו לעניין רישום פרט הזיהוי

של בעלי השליטה לא יחול על תאגיד שניירות

הערך שלו נסחרים בבורסה לניירות ערך

בישראל או במדינה אחרת, ובלבד שניתן על כך

אישור של עורך דין.

(5) במבקש שירות או מקבל שירות הנחזה

בעיניו כי עיסוקו מתן שירותי מטבע לעניין

רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 3(א)(1) – ידרוש

נותן שירותי המטבע גם תעודת רישום במרשם

נותני שירותי מטבע במשרד האוצר או יאמת

את פרטיו אל מול רשימת נותני שירותי מטבע

שפרסם הממונה ולא ייתן שירות מטבע מבלי

שהוצגה לו תעודה כאמור או מבלי שאימת את

פרטיו כאמור.

גם כאן הוספנו הקלה לפיה הוא לא חייב

לדרוש ממי שנחזה בעיניו כנש"מ את תעודת

הרישום של הנש"מ. הוא יכול לפנות לאתר

שמנהל הממונה ושם יש רשימה של כל נותני

שירותי מטבע ולבדוק ברשימה שם האם הוא

נש"מ או לא ולפעול לפי זה. לא תמיד אנשים

מסתובבים עם תעודת הרישום שלהם ולכן זה

אמצעי חלופי שמאפשר לבדוק את העניין.

(6) בקטין שטרם מלאו לו 16 שנים – מסמך

זיהוי של אחד מאפוטרופסיו.

לסעיף (א1). אני אחזור על זה בכל סעיף

וסעיף. כמו שאמרנו בסעיף (3), גם כאן זה חלק

מההקלה של מי הוא מקבל שירות קבוע.

(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן שירותי

מטבע המחויב בהקמת מאגר מידע ממוחשב לפי

סעיף 13(א), רשאי שלא לאמת את פרטי הזיהוי

הנדרשים כאמור בסעיף 3 של מקבל שירות

קבוע, בעת מתן שירות מטבע כאמור בסעיף קטן

(א), אם ביצע למקבל השירות הקבוע הליך של

הכרת הלקוח לפי סעיף 2 ואימת את פרטי

הזיהוי שלו פעם אחת לפחות.

זאת אומרת, ברגע שמקבל השירות הקבוע עבר

הליך של הכרת הלקוח ומדובר בנותן שירותי

מטבע שחייב בהקמת מאגר המידע הממוחשב שם

כתבנו שכל פרטי הפעולות של מקבל השירות

הקבוע יירשמו, ממילא הוא לא צריך בכל

פעולה ופעולה לאמת את פרטי הזיהוי שלו, רק

בפעם הראשונה כשהוא עושה הכר את הלקוח.

בסעיף זה, "העתק מאושר" – העתק מתאים

למקור המאומת בידי אחד מאלה:

הרשות שהנפיקה את המסמך.

עורך דין בעל רישיון לעריכת דין מישראל,

נוטריון שהוא עורך דין מאחת ממדינות ה-OECD,

או נוטריון שהוא עורך דין מהמדינה

שהנפיקה את המסמך לגביו נדרש אישור,

ובלבד שמדינה או אינה מנויה בתוספת

הראשונה.

עובד של נותן שירותי המטבע שלפניו הוצג

המסמך המקורי.

רשות כאמור בסעיף 6 לאמנה המבטלת את דרישת

האימות לתעודות חוץ ציבוריות (להלן –

האמנה לביטול דרישת האימות).

נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ

לארץ.

על אף האמור בסעיף זה, כשאי הממונה

בהתייעצות עם ראש הרשות המוסמכת להורות

על דרכי אימות פרטים ודרישת מסמכים

חלופיות.

לגבי סעיף 5, כאן נעשו שינויים בעיקר

בטפסים בגלל השינויים שעשינו לגבי

ההבחנה בין מקבל שירות רגיל לבין מקבל

שירות קבוע. נקבעו טפסים שונים בתוספת

שנקרא אותה בהמשך. טופס אחד למקבל שירות

רגיל וטופס אחד למקבל שירות קבוע.

5. הצהרת מבקש השירות

לפני מתן שירותי מטבע לגבי פעולות

החייבות בדיווח כאמור בסעיף 8(א), וכן בעת

הגדרת מקבל שירות כמקבל שירות קבוע,

ידרוש נותן שירותי המטבע ממבקש השירות

הצהרה בחתימת מקור, לפי הנוסח שבסעיף (א)

בטופס א' או בטופס ב' בתוספת השלישית, לפי

העניין, כי הוא פועל בעבור עצמו.

<קריאה:>

בתוספת הרביעית.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

יכול להיות. כן, זה נכון. בתוספת הרביעית.

היה מבקש שירות מי שאינו מקבל השירות,

ידרוש נותן שירותי המטבע הצהרה בחתימת

מקור, לפי הנוסח שבסעיף (ב) בטופס א' או

בטופס ב' בתוספת הרביעית, לפי העניין, כי

הוא אינו מקבל השירות. בהצהרה יצוינו

פרטי הזיהוי של מקבל השירות. נתן מבקש

השירות הצהרה כאמור, ימסור לנותן שירותי

המטבע העתק כתב ייפוי כוח או כתב נאמנות

או החלטת הארגון המוסמך בתאגיד, לפי

העניין, כאמור בסעיף 4(3).

נותן שירותי מטבע יאמת את פרטי הזיהוי של

מקבל השירות כאמור בסעיף קטן (ב), תוך

שימוש כאמצעים סבירים להשגת מידע

רלוונטי או בנתונים שהתקבלו ממקור מהימן

להנחת דעתו.

מה שבעיניך נראה סביר, כך אתה פועל. אלה

אמצעים סבירים. אמצעים סבירים להנחת

דעתך, לפי מה שאתה רואה כאמצעים סבירים.

<אוהד מימון:>

אבל אין לנו שום אמצעי אחר כי הרי אנחנו

לא מסוגלים לבדוק מול מרשם האוכלוסין.

בהיעדר תעודות, אין לנו את האפשרות לבדוק

את זה. אם רוצים לקבוע איזושהי חובה, בוא

נקבע אותה.

<היו"ר דוד רותם:>

כתוב כאן אמצעים סבירים להנחת דעתך.

<אוהד מימון:>

אין לנו אמצעים כאלה.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

מה שיהיה לך.

<אוהד מימון:>

אין לנו אמצעים.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

אף אחד לא יבוא אליך בטענה על מה שאין לך.

<היו"ר דוד רותם:>

מה שאין לך, אין לך.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

איך שאתה יכול לבדוק, תבדוק.

את סעיף קטן (ד) מחקנו ונבהיר אותו בפסקה

(6)(ג) אליה אתייחס בהמשך.

סעיף קטן (ד) חוזר בכל סעיף ומתייחס לאותה

הקלה שיש למקבל שירות קבוע.

על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), נותן

שירותי מטבע המחויב בהקמת מאגר מידע

ממוחשב לפי סעיף 13(א), רשאי שלא לדרוש

ממקבל שירות קבוע הצהרה חתומה כאמור

בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין, לפני

מתן שירותי מטבע לגבי פעולות החייבות

בדיווח כאמור בסעיף 8(א), אם ביצע למקבל

השירות הקבוע הליך של הכרת הלקוח לפי

סעיף 2 ומקבל השירות הקבוע חתם על הצהרה

כאמור פעם אחת לפחות.

6. זיהוי פנים אל פנים

נותן שירותי מטבע יזהה פנים אל פנים, על

פי מסמכי הזיהוי כאמור בסעיף 4, את מבקש

השירות לפני מתן שירותי מטבע המפורטים

בסעיף 8(א). לעניין זה, "זיהוי פנים אל פנים"

– לרבות זיהוי על ידי אחד מאלה:

נציגו או שליחו של נותן שירותי המטבע.

נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ

לארץ.

עורך דין בישראל.

זיהוי אחר שאישר הממונה.

לאחר ביצוע הליך הזיהוי, כאמור בסעיף קטן

(א), ירשום נותן שירותי המטבע את פרטי מבקש

השירות.

לפני שאני אקריא את סעיף קטן (ג) אני אסביר

את הרציונל ואז נקרא אותו. כפי שאמרנו

לגבי מקבל שירות קבוע, שאלה כל הפעולות

שהן מעל מאתיים אלף שקלים, יש לו את מסלול

ההקלות שיש למקבל שירות קבוע שאז לא צריך

על כל פעולה ופעולה לעשות את רישום פרטי

זיהוי, אימות, הצהרת נהנה וזיהוי פנים אל

פנים. לגבי פעולות שהן מתחת למאתיים אלף

שקלים מקבלי שירות שהם לא קבועים, מקבלי

שירות אקראיים, נקרא להם מזדמנים. כדי

לאפשר עבודה מרחוק של נותני שירותי

המטבע, לזה נועד סעיף קטן (ג). סעיף קטן (ג)

יש בו איזונים. הוא הולך מצד אחד ומנסה

לאפשר לעבוד עם לקוחות מזדמנים מרחוק, גם

לא פנים אל פנים, גם בלי לדרוש שהלקוח

יגיע באופן פיזי אל נותן שירותי מטבע, אבל

מצד שני מנסה להשאיר את הפטור הזה בתוך

מסגרת שבכל זאת תאפשר איזושהי רגולציה

סבירה על הפעולות האלה. את המסגרת הזאת

נקרא עכשיו ונסביר סעיף סעיף.

<רון דרור:>

אם תוכל להסביר איך זה מתייחס למישהו

שהוא מחוץ לארץ ואין לו חשבון בישראל.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

אני אתייחס לכל הדברים.

על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיפים 4 ו-5

בכל הנוגע למקבל שירות שאינו מקבל שירות

קבוע – ההערה הזאת נוספה כאן כדי להבהיר

שהסעיף הזה רלוונטי לאותם מקבלי שירות לא

קבועים כי מקבלי השירות הקבועים, יש להם

את ההקלות משלהם ואנחנו מדברים כאן עכשיו

רק על מקבלי שירות שהם אינם מקבלי שירות

קבועים - רשאי נותן שירותי מטבע שלא לבצע

זיהוי פנים אל פנים, אימות פרטים, דרישת

מסמכים ודרישה לחתימת מקור בהצהרת מבקש

השירות, בהתאמה, בשירות מטבע שאינו ניתן

במקום השירות, אם אין מעורבת מדינה או

טריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה,

ובלבד שמתקיימים כל אלה:

בסעיף הקודם, בסעיף 5(ד) שנמחק, הובהר

שהזיהוי שנעשה במסגרת 6(ג), הצהרת נהנה, זה

לא שלא צריך הצהרת נהנה. צריך הצהרת נהנה

אבל היא לא חייבת להיות בחתימת מקור. זאת

אומרת, אפשר לשלוח לנש"מ בפקס העתק של

הצהרת הנהנה וזה מה שחוסך ללקוח את הצורך

לבוא פיזית לנותן שירותי מטבע ומאפשר לו

לשלוח את הצהרת הנהנה בפקס. זה מובהר

במלים האלה: דרישה לחתימת מקור בהצהרת

מבקש השירות. זאת אומרת, תהיה הצהרת מבקש

השירות, אבל אין צורך בחתימת המקור אלא

מספיק ההעתק.

נותן שירותי המטבע קיבל ממקבל השירות:

העתקים של שני מסמכי זיהוי כאמור להלן:

מסמך זיהוי הנושא תמונה, שם, מספר זיהוי,

תאריך לידה ומען, ומסמך נוסף הנושא תמונה

ומספר זהות, ובהעדרו – מסמך הנושא שם או

מספר זהות וכן מען או תאריך לידה.

העתק של הצהרת מבקש השירות לפי סעיף 5.

זה מה שאמרנו עכשיו. הצהרת נהנה, העתק שלה

בלי חתימת מקור.

מקבל השירות הוא אחד מאלה:

בעל חשבון בנק בישראל או מורשה חתימה

בחשבון בנק כאמור.

בעל כרטיס אשראי שהונפק בישראל.

בעל חשבון בישראל אצל חבר בורסה או בנק

הדואר.

חלק מההקלה הזאת, ההגבלה בצדה היא שנותן

שירותי המטבע, השירות שהוא נותן חייב

לעבור דרך אחד מהגורמים שחלה עליהם

רגולציה של הלבנת הון בישראל. זאת אומרת,

מקבל השירות חייב להיות כזה שיש לו חשבון

בנק בישראל, כרטיס אשראי בישראל, חשבון

בבנק הדואר, חשבון בבורסה בישראל.

מקבל השירות העביר לנותן שירותי המטבע

פרטים מלאים של החשבון או כרטיס האשראי,

כאמור בפסקה (2), וכן מסמך עדכני כלשהו

מאחד הגורמים המנויים באותה פסקה דוגמת

מכתב רשמי או תדפיס שמופיעים בו פרטי בעל

החשבון וכן פרטי החשבון או כרטיס האשראי,

לפי העניין.

כל הפעולות שעשה נותן שירותי המטבע עבור

מקבל השירות נעשו ישירות מהחשבון כאמור

בפסקה (2) או לחשבון כאמור בפסקה (2) של מקבל

השירות או מכרטיס אשראי או לכרטיס האשראי

של מקבל השירות, שפרטיהם סופקו כאמור

בפסקה (3), ולא הועברו כספים לשם עשיית

פעולות אלה בכל דרך אחרת.

כאן אני מתייחס לשאלה ששאל עורך דין רון

דרור. לא מדובר כאן על מעגל סגור אלא

מדובר כאן על כך שמספיק מנקודות הקצה

שדרכם עוברים הכספים הוא חשבון בנק

בישראל, כרטיס אשראי בישראל או חשבון של

חבר בורסה או בנק דואר בישראל, כדי שיחול

הפטור כאן. זאת אומרת, אם ללקוח יש חשבון

בישראל והוא מעביר מהחשבון הזה לחשבון

בחוץ לארץ, יחול הפטור הזה. אם מעבירים

כסף מחשבון בחוץ לארץ לחשבון בארץ, מספיק

שאחד מנקודות הקצה נמצא בישראל, שאחד

מהחשבונות האלה נמצא בישראל כדי שהמסלול

הזה של ההקלה של סעיף 6(ג) יחול. אם הכול

נעשה בחוץ לארץ, לא, הסעיף הזה לא חל.

<רון דרור:>

אם הלקוח הוא חברה בחוץ לארץ ואני נותן

שירותי מטבע, מעביר את זה דרך החשבון שלי

בישראל לחשבון שלו בחוץ לארץ?

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

כן.

<רון דרור:>

זה בסדר?

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

נכון.

<רון דרור:>

למרות שמי שמקבל את הכסף זה החשבון בחוץ

לארץ.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

נכון. הנקודה כאן של העברת הכספים היא

מחשבון בנק בישראל.

<נטע דורפמן רביב:>

הוא עשה את זה מחשבון נותן שירותי מטבע.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

סליחה, לא הבנתי את השאלה שלך. החשבון של

הלקוח.

<רון דרור:>

הלקוח הוא חברה בחוץ לארץ ואני נותן

שירותי מטבע שמישהו ביקש ממני, ואני

זיהיתי אותו, להעביר או שהוא מחוץ לארץ

מבקש לקבל כסף.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

תעביר את זה לחשבון הבנק של הלקוח.

<רון דרור:>

אבל ללקוח בחוץ לארץ אין לו חשבון בנק.

<נטע דורפמן רביב:>

תעשה זיהוי.

<רון דרור:>

הוא חברה בחוץ לארץ.

<לילך וגנר:>

תיכנס ל-6(א), זיהוי לפי הדרכים החלופיות

של 6(א).

<קריאה:>

זאת לא המטרה של החוק.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

רון, המטרה של הפטור הזה, של סעיף 6(ג),

ההקלה בצדה של ההקלה שמאפשרת לעבוד

מרחוק, שמאפשרת לזה שהלקוח לא יצטרך לבוא

לנותן שירותי מטבע, בצדה של ההקלה הזאת

הדרישה הייתה למגבלה שזה ייעשה רק כאשר

אחת הנקודות נמצאות בתוך ישראל כי אז

לרשויות האכיפה בישראל יש דיווח על הדבר

הזה.

<רון דרור:>

יש להן. אני מעביר את זה דרך החשבון של

הנש"מ.

<לילך וגנר:>

רוצים פרטים של הלקוח.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

בסופו של דבר אני רוצה שהדיווח יהיה על

הפעולות של הלקוח. לכן צריך שזה יהיה דרך

חשבון הבנק או כרטיס האשראי של הלקוח.

<רון דרור:>

מה שהפניתם ב-6(א), נציג או שליח, דהיינו אם

אני ממנה שליח בחוץ לארץ שיזהה שם פנים אל

פנים, גם זה בסדר.

<לילך וגנר:>

אם הוא שלך.

<נטע דורפמן רביב:>

הערה קטנה לנוסח. מכיוון שאנחנו מדברים

רק על כרטיס אשראי לפי פסקה (2) ומכיוון

שבהפניה לחשבונות בנק הפנינו לפסקה (2), גם

בכרטיס אשראי צריך להתנות ולומר כאמור

בפסקה (2).

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

בסדר. נכון.

<נטע דורפמן רביב:>

דבר נוסף. רציתי לחדד שכאשר מדובר בשירות

מטבע שאינו ניתן במקום השירות, הכוונה

היא לנותן שירותי מטבע שכן נמצא במקום

השירות ולכן הכוונה היא שהלקוח לא נמצא

במקום השירות. אין כאן מתן אפשרות של נותן

שירות שלא להיות במקום בו יש תעודת רישום

וכולי.

על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן שירותי

מטבע המחויב בהקמת מאגר מידע ממוחשב לפי

סעיף 13(א), רשאי שלא לזהות מקבל שירות קבוע

פנים אל פנים על פי מסמכי הזיהוי כאמור

בסעיף 4, בעת מתן שירותי מטבע הפורטים

בסעיף 8(א), אם ביצע למקבל השירות הקבוע

הליך של הכרת הלקוח לפי סעיף 2 וזיהה אותו

פנים אל פנים פעם אחת לפחות.

כמו שאמרנו, זוהי הקלה שחוזרת בכל

הסעיפים לגבי מקבל שירות קבוע. כך נוצר

לנו מצב שבו מקבל שירות קבוע, יש לו את

ההקלות אחרי שהוא עובר את הליך הכרת

הלקוח פעם אחת וכל הפעולות שלו נרשמות

במאגר והוא לא צריך לעשות את כל הפעולות

האלה כל פעם ופעם כאשר הלקוח מגיע. לגבי

מקבל שירות לא קבוע, יש את האפשרות, את

סעיף 6(ג) שהוא מאפשר את העבודה מרחוק

בתנאים שקראנו עכשיו.

7. בקרה על פעילות מקבל שירות קבוע

נותן שירותי מטבע יקיים בקרה שוטפת אחר

פעולות מקבל שירות קבוע לצורך מילוי

חובותיו לפי צו זה, בהתאם להוראות הנוהל

שבתוספת השלישית.

כשנגיע לתוספת השלישית, נראה את הנוהל.

כמו שאמרנו כרגע זה לא נוהל אופציונלי

אלא זה נוהל חובה והוא מנסה להבהיר איך

מבצעים את הבקרה השוטפת הזאת, לפרוט אותה

לפרוטות.

8. דיווח של נותן שירותי מטבע

נותן שירותי מטבע ידווח לרשות המוסמכת על

פעולות כמפורט להלן:

מתן שירותי מטבע כאמור סעיף 11ג(א)(1) עד (5),

(7) ו-(8) לחוק – אם שווי השירות שניתן הוא

חמישים אלף שקלים חדשים לפחות.

מתן שירותי מטבע כאמור בסעיף 11ג(א)(6) לחוק

– אם שווי השירות שניתן או אם שווי

השימוש בכרטיס חיוב בודד הוא חמישים אלף

שקלים חדשים לפחות.

מתן שירותי מטבע כאמור בסעיפים 11ג(א)(3)

ו-(5) עד (8) לחוק שבהם מעורבת מדינה או

טריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה –

אם שווי השירות או שווי השימוש בכרטיס

חיוב בודד, לפי העניין, הוא 5,000 שקלים

חדשים לפחות.

נותן שירותי מטבע ידווח לרשות המוסמכת על

פעולות של מבקש השירות הנחזות בעיניו

כבלתי רגילות, לרבות ניסיון לביצוע

פעולה, אך בלא צורך בהצגת שאלות ובירור

עובדות אל מול מבקש השירות ומקבל השירות.

בלי לפגוע בכלליות סעיף קטן זה, יכול

שיראו פעולה מן המפורטות בתוספת החמישית

כפעולה בלתי רגילה.

כאן צריך להבהיר נקודה מסוימת. השאלה של

מה זה פעולות הנחזות בעיניו כבלתי

רגילות, כפי שידוע לחלק גדול מהיושבים

כאן, נדון בפסיקת בית המשפט. הייתה קצת אי

בהירות לגבי הנקודה הזאת וכאן אנחנו

רוצים להבהיר לפרוטוקול מהי הפרשנות של

הסעיף זה.

הפרשנות של הסעיף הזה – ואני אומר את זה

כי הוועדה כבר דנה בנושא הזה ארוכות, לא

בצו הזה אלא בצו הבנקים וחשוב להבהיר את

זה – נחזות בעיניו כבלתי רגילות, מדובר

על חשש סובייקטיבי. זאת אומרת, לא מצפים

מנותן שירותי המטבע, לא אומרים לו היית

צריך לחשוד. מה שהוא חושד, מה שהוא באותו

רגע חושב או לא חושד. מה היחס בין זה לבין

רשימת הפעולות שבתוספת החמישית? רשימת

הפעולות שבתוספת החמישית היא תסמינים

אובייקטיביים שכאשר הם מתקיימים, הם

אמורים להדליק נורה אדומה אצל נותן

שירותי המטבע. ברור שלא כל מה שנבדק,

אוטומטית התוצאה שלה היא שבאמת יש חשד

אבל התסמינים האלה כן אמורים להדליק נורה

אדומה.

<אברהם מיכאלי:>

לפי מה? לפי בגדים? לפי כובע?

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

לא. אנחנו נקרא. בתוספת החמישית יש רשימה

ארוכה של סוגי פעולות שכאשר הן מבוצעות

זה אמור להדליק נורה אדומה אצל נותני

שירותי המטבע. זה לא אומר שאם נדלקה נורה

אדומה ונותן שירותי המטבע הסתכל ואמר שיש

כאן משהו לפי אחד התסמינים – הוא בדק, הוא

הסתכל ונחה דעתו שאין כאן חשש, אז אין כאן

חשש. התסמינים הם תסמינים אובייקטיביים

שנועדו לעורר את נותני שירותי המטבע להסב

את תשומת לבם שיש כאן משהו חריג שצריך

להסתכל עליו, לבדוק אותו ולראות אותו.

ברור שהחשש שנבדק, שהחשש שבגינו נותני

שירותי מטבע צריכים לדווח, הוא חשש

סובייקטיבי ולא חשש אובייקטיבי. אין כאן

פן של רשלנות. לא דורשים ממנו ואומרים לו

שהיה צריך לחשוב כך וכך. כן דורשים ממנו

להסב את תשומת לבו כאשר יש את אחד

התסמינים שבתוספת החמישית.

<נטע דורפמן רביב:>

אני מסכימה לפרשנות רק מבקשת לחדד שתי

נקודות בהקשר הזה. מכיוון שאף אחד לא יכול

להיכנס למחשבתו של אדם, בא נותן שירותי

מטבע ואומר שהוא לא חשד שיש כאן באמת

פעולה בלתי רגילה. אם יש ערעור אחרי ועדת

עיצומים, בית המשפט בודק האם באמת היה חשד

או לא חשד סובייקטיבי, הוא כן משתמש בכלים

אובייקטיביים כדי לראות מה נראה לו.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

זה כמו בכל הליך פלילי בו מוכיחים מחשבה

פלילית. כאן בית המשפט נעזר בנסיבות

אובייקטיביות דרכן הוא מנסה לעמוד על

מחשבה פלילית.

<נטע דורפמן רביב:>

נכון. אומר נותן שירותי מטבע שהוא לא חשד.

יסתכל בית המשפט, יסתכל קודם כל בוועדת

עיצומים כדי לראות האם באמת מבחינה

אובייקטיבית זה קיים.

<רון דרור:>

אני חושב שצריך להשאיר לבית המשפט.

<נטע דורפמן רביב:>

קודם כל יש ועדת עיצומים ומגיעים לבית

משפט רק אם מערערים עליה.

למעשה בפועל, בגלל שיש את הרשימה, זה בעצם

סוג של היפוך נטל. כלומר, מכיוון שיש כאן

אינדיקציות ונותן שירותי מטבע בהחלט

יכול להגיד שאמנם זה נכנס לאחת הקטגוריות

אבל הוא לא חושד שיש כאן פעולה בלתי

רגילה, כן כדאי שנותן שירותי מטבע ישמור

אצלו איזשהו תיעוד או משהו מהסוג הזה. זאת

הפסיקה בפועל. אני מסבירה מה הפסיקה.

כמובן שכל אחד יכול לקרוא את הפסיקה

בדיוק כמוני. אני אומרת את זה לפרוטוקול

כדי שלא תהיה מחשבה שאנחנו עכשיו משנים

את הפסיקה.

<אברהם מיכאלי:>

אנחנו יכולים לשנות את הפסיקה?

<נטע דורפמן רביב:>

לא. הצו לא משנה.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

הדבר הזה נמצא בכל הצווים האחרים ופשוט

בגלל שעלתה כאן שאלה בפסיקת בתי המשפט –

הוועדה דנה בזה בהקשר של צו הבנקים – היה

חשוב להבהיר את הנקודה הזאת שזה בדיוק

כמו בצו הבנקים ובצווים האחרים. החשש הוא

חשש סובייקטיבי ולא חשש אובייקטיבי וכמו

בכל מחשבה פלילית שצריכים להוכיח.

<אברהם מיכאלי:>

אומרים בפני עיוור לא תשים מכשול והשאלה

אם אנחנו מתקינים כאן משהו שאי אפשר

לעמוד בו.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

לא.

<נטע דורפמן רביב:>

בדיוק להפך.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

נכון, בדיוק להפך. אנחנו מבהירים שזה רק

כאשר הנש"מ חושש. להפך, אם זה היה

אובייקטיבי, זה היה מטיל עליהם נטל שהם

צריכים עכשיו להתחיל לבדוק ולראות ושלא

יגידו להם אחרי כן שהם היו צריכים לחשוב

כך ואחרת. להפך. אנחנו מבהירים שזה רק אם

הם חושדים. רק אם יש להם חשש. רק אם הם

מסתכלים ואומרים שזה נראה להם חשוד. רק

במקרה הזה זה נכנס לתוך הדבר הזה. שוב, עם

ההבהרה שהובהרה כאן, שכמו בכל הדין

הפלילי, כאשר רוצים להוכיח מחשבה פלילית

של אדם, בית המשפט – ובמקרה הזה גם לפני

כן ועדת העיצומים – הרי אנחנו לא חוקרי

כליות ולב והדרך של גורמים חיצוניים

לעמוד על מחשבה פלילית של בן אדם היא דרך

נסיבות, דרך אירועים ודברים חיצוניים

אובייקטיביים.

<שלומית ווגמן:>

אני רוצה לחדד שזה ממוקד אפילו יותר. כמו

שבית המשפט אמר, הרשימה היא בבחינת

נסיבות אובייקטיביות שבעצם התקיימותן

צריך היה - - -

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

לא. החידוד הזה הוא קצת חורג מהדברים

שאמרנו.

<שלומית ווגמן:>

אז עליו להראות כי בנסיבות העניין.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

החידוד הזה חורג ממה שאמרנו עכשיו.

התסמינים האלה הם תסמינים שאמורים

להדליק נורת אזהרה לנותן שירותי המטבע

וכמו שהבהירה נטע, במידה מסוימת כאילו

זורק עליהם את הנטל לבוא ולומר שלמרות

שזה התקיים, אני לא חשדתי. נכון, ראיתי שזה

התקיים, ראיתי שהיה כאן תסמין חריג, אבל

בכל זאת אני מכיר את הבן אדם כבר שנים, אני

עובד אתו, וזה לא נראה לי חריג. הנטל עובר

אליו. זה נכון, הנטל עובר אליו כאשר

מתקיים תסמין, אבל זה לא נגזרת אוטומטית

שברגע שמתקיים תסמין כזה, אנחנו יודעים

שהוא חשד. התוספת הזאת שאמרת, היא תוספת

שהיא חורגת מההבהרה הזאת וגם מהדברים

שנטע אמרה.

<שלומית ווגמן:>

אתה יכול לצטט מהחלטת בית המשפט.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

אבל זאת תוספת שחורגת גם ממה שנטע עצמה

אמרה.

<רון דרור:>

אני לא מבין. אנחנו בבית משפט? יש בית משפט

והוא יפסוק לפי הפסיקה.

<לילך וגנר:>

בהיבט הזה דווקא התשובה של אני מכיר אותו

שנים רבות, לא בהכרח תגרום להיפוך הנטל

לפי הפסיקה של בית המשפט.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

אם יש תסמין, אני נתתי דוגמה למצב בו

מתקיים תסמין, והנטל עובר אל הנש"מ לבוא

ולומר שהנה, למרות שנדלקה נורה אדומה, אני

לא חשדתי, אז הוא אומר שהבן אדם הזה עשה

משהו, הפקיד ומשך בצורה שנראית לי חסרת

הגיון כלכלי אבל אני מכיר אותו כבר שנים,

אני עובד אתו כבר שנים ואני יודע שהוא

עושה את זה בגלל סיבות א', ב', ג' ולכן זה לא

חריג בעיני ולכן לא דיווחתי על זה

כפעילות בלתי רגילה. זה לא גוזר בצורה

אוטומטית. אני לא למד מזה בצורה אוטומטית

שהוא חשד. זה כן מעביר את הנטל. הפער הקטן

הזה שבין מעביר את הנטל לבין גזירה

אוטומטית, הוא פער משמעותי וכאן אנחנו

מבהירים שזאת לא המשמעות של הדברים וזה

גם מה שהוועדה אמרה לגבי צו הבנקים.

התסמינים הם בבחינת נורות אדומות

שמעבירות את הנטל לנש"מים כדי להראות שהם

לא חשדו אבל זהו. מעבירות את הנטל. זאת לא

גזירה אוטומטית שמכאן זה אומר בהכרח שהם

חשדו. זאת המשמעות.

<שלומית ווגמן:>

אמות מידה אובייקטיביות.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

את חוזרת על אותו משפט ואנחנו מבהירים את

הכוונה וגם מה שמשרד האוצר, שזה הצו שלו,

מסכים לפרשנות הזאת.

<לילך וגנר:>

גם אנחנו מסכימים.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

גם משרד המשפטים מסכים לפרשנות הזאת.

<לילך וגנר:>

אנחנו מפנים לפסקי הדין של ספיישל

אינטרסט שכולכם מכירים.

<יצחק מימון:>

אם כן, בעצם אתם לא מסכימים לשום דבר.

<היו"ר דוד רותם:>

זה מה שיש.

<יצחק מימון:>

ההפניה לספיישל אינטרסט או לפסקי דין

אחרים היא בסופו של דבר תיצור את אותו מצב

שקיים היום. נותן שירות מטבע צריך

להתמודד עם כל פעולה ואלה יכולות להיות

עשרות פעולות, מאות ואלפי פעולות שעונה

לאחת ההגדרות ועכשיו הוא צריך להוכיח.

<היו"ר דוד רותם:>

הוא צריך להתמודד כמו בנק. אתם רוצים

להיות בנקים, תהיו בנקים.

<רון דרור:>

אנחנו לא ביקשנו להיות בנקים.

<יצחק מימון:>

דיברנו על איזושהי הבהרה מתבקשת. הנוסח

של הצו נשאר כמו שהוא, כמו בצו הקודם.

<היו"ר דוד רותם:>

אם אתם לא רוצים, בעוד שנייה תקבלו את הצו

הקודם.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

זה בדיוק כמו הצו הקודם ואנחנו מבהירים,

בעקבות הדיון כאן בוועדה, ונמצאים כאן

הרגולטורים שלכם, שמסכימים שזאת היא

הפרשנות, כך שאם בפעם הבאה נותן שירותי

מטבע יגיע לוועדת עיצומים והוא יגיע לבית

המשפט, יש לו את הפרוטוקול של הוועדה הזאת

בה יושבים הרגולטורים, יושב משרד האוצר

ומשרד המשפטים, ואומרים שזאת היא

הפרשנות, כך הם מפרשים את הצו הזה. מדובר

על חשד סובייקטיבי. תסמין אובייקטיבי

אמור לעורר אצלכם אור אדום, מעביר אליכם

את הנטל לבוא ולהראות למה למרות שזה

התקיים אתם לא חשדתם, אבל אין כאן איזו

חזקה חלוטה שברגע שמתקיים תסמין כזה, זה

סימן שאתם חשדתם. אין. זאת לא חזקה חלוטה.

זאת העברת נטל.

<קריאה:>

כפי שפירש בית המשפט בפסיקות רבות.

<רון דרור:>

היושב ראש, אנחנו מסיימים היום או בדיון

הבא?

<היו"ר דוד רותם:>

אם אנחנו נספיק, נסיים היום.

<רון דרור:>

מאחר ואני צריך ללכת, אני רוצה לומר מילת

תודה לעורך דין שטרן. הדיון פשוט נקבע

מיום חמישי להיום ובשעה 11:00 יש לי משהו

שלא יכולתי לדחות. אני רוצה להביע בשמי,

ואני מניח שגם בשם חבריי, הערכה עמוקה

לפעילות שעשה עורך דין שטרן. אני חושב

שהוא דוגמה לעובד ציבור נאמן. אני אומר רק

מקצת שבחו בפניו.

ברשות כבודכם, יש לי בקשה אחת והיא שבתשעת

החודשים הללו שהצו הזה אמור להיכנס

לתחולה, בעוד תשעה חודשים, אם במהלך תשעת

החודשים, במהלך הפעילות הנמרצת שאני מניח

שתיעשה, יעדכנו את נותני שירותי המטבע כי

יש הרבה מאוד אנשים שלבוא ולהניח בפניהם

את הדבר הזה, אדוני מניח בוודאי שהם

יסתכלו על זה ולא ידעו מה רוצים מהם, כך

שתהיה לנו איזושהי אפשרות גם לעדכונים

מול הוועדה במידה ואנחנו נראה שיש צורך

בכך במשך תשעת החודשים.

<היו"ר דוד רותם:>

תכין להם נייר הסבר. לשם כך אתה קיים.

<רון דרור:>

אני הייתי מצפה שיונחה גם רשם שירותי

מטבע לעשות כנסי הסבר לאנשים.

<יואב צבר:>

יש הדרכות במהלך שבוע הבא. התחלנו את

ההדרכות.

<רון דרור:>

אנחנו נשמח לשתף פעולה עם הרשם. אני מודה

לכבודכם.

<מנחם ירון:>

אלעזר, שאלה אחרונה. כל מה שמדובר, מדובר

על פעולה שהתבצעה. במידה ואנחנו רואים

אור אדום כל כך חזק שאנחנו נחליט לדחות את

הפעולה או לדחות לקוח, האם יש דרישה לדווח

על עצם הניסיון שלו לבצע פעולה כזאת?

<קריאה:>

זה כתוב. כתוב ניסיון.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

כתוב לרבות ניסיון.

<מנחם ירון:>

במידה שהוא עדיין לא לקוח.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

תדווח ככל שיש לך.

אין בדיווח על פעולה לפי הוראות סעיף קטן

(א) כדי לפטור מחובות הדיווח לפי סעיף קטן

(ב).

9. פרטי הדיווח

דיווח לפי סעיף 8 יכלול פרטים אלה:

לגבי נותן שירותי המטבע -

שם.

מספר זהות.

מען.

מספרי טלפון, עד שני מספרים.

מספר פקסימיליה.

שם ומספר זהות של מבצע אימות הפרטים.

מספר רישומו של נותן שירותי המטבע במרשם

כהגדרתו בסעיף 11ב(ב) לחוק.

מספר הרישום של הסניף שבו ניתן שירות

המטבע ומענו.

לגבי הפעולה המדווחת -

תאריך ביצוע הפעולה כפי שנרשם אצל נותן

שירותי המטבע.

סכום הפעולה במטבע ישראלי. בפעולה

במטבעות חוץ יחושב סכום הפעולה לפי השער

היציג, שפרסם בנק ישראל, הידוע ביום ביצוע

הפעולה.

סוגי מטבע החוץ שבהם בוצעה הפעולה והסכום

באותו מטבע.

סוג השירות. לעניין זה, "סוג השירות" – כפי

שפורט בסעיף 11ג(א)(1) עד (8) לחוק.

בדיווח על שירות מטבע לפי סעיף 11ג(א)(3)

לחוק – פרטי הזיהוי של המעורבים בפעולה,

לרבות מספר הבנק, מספר הסניף, מספר החשבון

במוסדות הפיננסיים המעורבים בפעולה, שם

המוסד הפיננסי בצד האחר ומענו, אם ידועים,

סוג הנכסים הפיננסיים המעורבים בפעולה,

וכן מטרת ההעברה, אם ידועה.

בדיווח על שירות מטבע כאמור בסעיף 11ג(א)(1),

(5), (7) ו-(8) לחוק -

<אברהם מיכאלי:>

מי ממלא את הטופס הזה?

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

נותן שירותי מטבע.

<אברהם מיכאלי:>

לפני כן שולחים אותו לאוניברסיטה?

<היו"ר דוד רותם:>

לא. אל תעשה אותם כאלה. עם יודעים טוב

מאוד. היה להם כאן עורך דין שייצג אותם.

<אברהם מיכאלי:>

עזוב עורך דין. אתה המחוקק. אנחנו

המחוקקים ואנחנו דורשים מאנשים דברים

שהם לא ברי ביצוע.

<היו"ר דוד רותם:>

הם ברי ביצוע.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

חבר הכנסת מיכאלי, זה יותר פשוט מכפי שזה

נראה. הניסוח הוא ניסוח מסורבל אבל בעצם

זה אומר שאתה רוצה את הפרטים של כל מי

שמעורב.

<אברהם מיכאלי:>

אם זה מסורבל, לא נאשר את המסורבל.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

זה ניסוח מסורבל כי המטריה היא מטריה

מקיפה.

לגבי ניכיון שיקים – מספר החשבון ופרטי

המוסד שעליו נמשך כל שיק, פרטי זיהויו של

בעל החשבון, מענו ומספר הטלפון שלו כפי

שהם מופיעים על השיק, ושם האדם שלפקודתו

נמשך השיק. לדוח יצורף עותק מצולם של השיק

משני צדדיו. במקרה שהתמורה ניתנה בשיק

יכללו בדוח כל פרטי השיק שניתן כתמורה.

<יצחק מימון:>

אנשי משרד האוצר, לגבי הדיווח על אופן

התמורה. האם אפשר לוותר על זה?

<היו"ר דוד רותם:>

לא. אנחנו לא מוותרים על כלום. זה הצו. לא

מוצא חן בעיניכם, אתם יכולים להגיד שאתם

מתנגדים לצו הזה ואז ניקח את הצו השני.

<יצחק מימון:>

ההערה שלי באה רק כדי לפתור בעתיד בעיות

שעלולות להיגרם בגלל הפרט הזה. אנחנו לא

תמיד יודעים איך באמת תסתיים העסקה. ברוב

המקרים עסקה, בין אם זה המרת מטבע, בין אם

זה ניכיון שיק ובין אם זה העמדת הלוואה,

מסתיימת בהעברת יתרת הזכות לכרטיס של

הלקוח שמתנהל כמו חשבון בנק. יכול להיות

שלאחר מכן זה ישולם במזומן, יכול להיות

שזה ישולם בשיק, יכול להיות שזה ישולם

בהעברה בנקאית, יכול להיות שזה גם לא

ישולם באותו יום ומאוד קשה טכנית – לא

משפטית – לקשור את האופן שבו זה שולם

לפעולה המקורית.

אנחנו גם לא רוצים להיות מצויים

בסיטואציה בה רשמנו פעולה ששילמנו אותה

בשיק, הלקוח חזר אחרי שעתיים ולא הספיק

להפקיד וביקש העברה בנקאית וחס וחלילה

נצטרך להתמודד עם סיטואציה שלא דיווחת לי

ששינית את אופן התשלום כי אני אפילו לא

מסוגל לעשות את זה. טכנית זה מאוד מאוד

מסורבל. אין כאן משהו מהותי. אם תבקשו את

זה, זה יגרום לבעיה. כל אנשי התוכנה

שצריכים מחר בבוקר לשבת ולנסות לתכנת את

מה שאתם מבקשים כאן, זה כמעט בלתי אפשרי.

אני מתייחס לסיפא של סעיף קטן (1), שהתמורה

ניתנה בשיק יכללו בדוח כל פרטי השיק

שניתן כתמורה. יש מקרים שזה אפשרי אבל יש

מקרים שזה לא יהיה אפשרי.

<שלומית ווגמן:>

תיעשה פעולה חדשה.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

לגבי ניכיון שטרי חליפין ושטרי חוב –

פרטי הזהות והמען של עושה השטר והנמשך,

כפי שהם מופיעים על גבי השטר. לדוח יצורף

עותק מצולם של שטר החליפין או שטר החוב

משני צדדיו.

לגבי המרת מטבע של מדינה אחת במטבע של

מדינה אחרת כנגד שיק – ייכללו כל פרטי

הדוח כאמור בפסקת משנה (1).

לגבי מסירת נכסים פיננסיים כנגד מטבע –

סוג הנכסים הפיננסיים שנעשית בהם הפעולה.

אם הפעולה נעשית באמצעות שיקים – גם את

פרטי הדוח כאמור בפסקה (1). אם הפעולה

נעשית באמצעות שטרי חליפין ושטרות חוב –

גם את פרטי הדוח כאמור בפסקת משנה (2).

לגבי מסירת נכסים פיננסיים לאדם כנגד

המחאת זכותו של אדם לקבל נכסים פיננסיים

מאחר – סוג הנכסים הפיננסיים שנעשית בהם

הפעולה. אם הפעולה נעשית באמצעות שיקים –

גם את פרטי הדוח כאמור בפסקה (1). אם הפעולה

נעשית באמצעות שטרי חליפין ושטרות חוב –

גם את פרטי הדיווח כאמור בפסקת משנה (2).

כמו כן יש לכלול את פרטי הזיהוי של הנמחה

והממחה, כמפורט להלן:

(1) פרטי הנמחה – שם, מספר זהות, מען, מספרי

טלפון, מעמד הלקוח, מדינת הנפקת מסמך

הזיהוי, ביחיד – תאריך לידה ומין, בתאגיד

– תאריך ההתאגדות.

.

0

2

4

6

D

F

H

J

L

\

^

`

b

ê

î

&

(

*

,

œ

È

Ê

Ì

Î

nH

tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

hÊ

hÊ

hÊ

hÊ

hÊ

hÊ

hÊ

nH

o(tH

hÊ

␃ਃ&䘋

␃ਃ&䘋

hÊ

␃ਃ&䘋

␃ਃ&䘋

hÊ

␃ਃ&䘋

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

摧出ÿ᐀ שם, מספר זהות, מען, ביחיד – תאריך

לידה ומין, בתאגיד – תאריך ההתאגדות.

<אברהם מיכאלי:>

הוא עושה מעשה גרוע.

<היו"ר דוד רותם:>

מיכאלי, מה קרה? הוא עושה דבר מצוין. שמענו

את עורך הדין של הנש"מים איך הוא בירך

אותו.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

הצו הזה הוא פרי של איזשהו ניסיון להגיע

למצב שבו מצד אחד יש במדינת ישראל

רגולציה ראויה על נותני שירותי מטבע ומצד

שני ניסיון לתת מענה לקשיים אמיתיים

וצרכים שעלו מהשטח על ידי נותני שירותי

המטבע. זה נכון שכל רגולציה באשר היא

מטילה נטל ועלות על מי שמטילים עליו את

הרגולציה אבל מצד שני יש כאן מתווה מסוים

של צו עם הקלות שמצד אחד כן משאירות

רגולציה ראויה ומצד שני מנסות לתת מענה

לחלק – אני לא אומר שיש כאן מענה לכל

הקשיים שהנש"מים הציגו - משמעותי מאוד

מהדברים שהם הציגו ואכן יש מענה סביר.

רגולציה מטילה נטל על מי שיש עליו

רגולציה.

<אברהם מיכאלי:>

אתה מבין בעצמך שכל מה שהקראנו עכשיו

בדקות האחרונות דורש, מעבר לנש"מים, אנשי

מקצוע לידם שהם ישבו ויעשו את העבודה.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

נכון.

<לילך וגנר:>

אני רוצה להזכיר שחלק גדול מהדברים כבר

נמצא, הוספו הפסקאות בצו הקיים והוספו

הפסקאות שנוספו בתיקון.

<אברהם מיכאלי:>

אני מדבר על הנש"מים הקטנים. הנש"מים

היותר ממוסדים, יש להם אנשי מקצוע והם

יודעים ללוות אותם.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

זה נכון.

<אברהם מיכאלי:>

כאן אנחנו מדברים על מעל אלפיים אנשים

שהם לא בדיוק ממוסדים. לוקחים להם את

הרישיון.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

לא לוקחים מהם רישיון אלא מטילים עליהם

רגולציה.

<אברהם מיכאלי:>

מכשילים אותם.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

לא מכשילים אותם. אין ספק שמכבידים כאן את

הרגולציה.

<אברהם מיכאלי:>

זה לא מכבידים. זה חונקים.

<היו"ר דוד רותם:>

זה לא חונקים ולא כלום.

<נטע דורפמן רביב:>

אנחנו בדיוק בסעיף של סליקת כרטיסי חיוב.

לא מדובר על אותם אלפי נותני שירותי מטבע.

יתר הסעיפים, רובם כבר קיימים בצו שכבר

נמצא למעלה מעשר שנים.

<אברהם מיכאלי:>

אני יודע, הקואליציה אטומה.

<היו"ר דוד רותם:>

בסדר. אתה לא אטום. אתה כל הזמן חשוב על

הלבנת הון.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

בדיווח על שירותי מטבע כאמור בסעיף 8(א)(2)

לצו:

פרטי הסולק – שם ומספר זהות או מספר

רישום של התאגיד, לפי העניין. לעניין זה,

"סולק" – כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות

(רישוי), התשמ"א-1981 (להלן – חוק הבנקאות).

פרטי הספק – שם, מספר זהות, מען. ביחיד –

תאריך לידה ומין. בתאגיד – תאריך

ההתאגדות. לעניין זה, "ספק" – ספק המבצע

עסקה עם לקוח באמצעות כרטיס חיוב, כמשמעו

בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986.

פרטי כרטיס החיוב – סוג כרטיס החיוב,

מספר הכרטיס אם ידוע או ארבע ספרות

אחרונות של הכרטיס, המדינה המנפיקה, וכן

שם, מספר זהות ומספר חשבון של בעל הכרטיס

בתאגיד בנקאי, אם ידועים. לעניין זה,

"כרטיס חיוב" – כהגדרתו בחוק הבנקאות.

פרטי הפעולה שבוצעה אצל הספק בכרטיס

החיוב - סכום הפעולה, מועד ביצוע הפעולה,

מספר הפעולה, סוג הפעולה (תשלומים/רגילה),

המטבע בו בוצעה הפעולה.

ניתן השירות באמצעות העברה בנקאית –

יכללו בדיווח פרטי החשבון שההעברה נעשית

אליו (מספר חשבון, שם חשבון, תאריך פתיחת

חשבון, אם ידוע לו, כתובת למשלוח דואר),

פרטי זיהוי של בעל החשבון (שם, מספר זהות,

מען, תאריך לידה ומין או תאריך התאגדות),

פרטי המוסד הפיננסי שאליו מבוצעת ההעברה

(שם המוסד הפיננסי, מספר בנק, מספר הסניף,

מען).

ניתן השירות באמצעות שיק – ייכללו כל

פרטי השיק שניתן כתמורה, לרבות שם האדם

שלפקודתו נמשך השיק.

בדיווח לפי סעיף 8(ב) – סיבת הדיווח, לרבות

תיאור הפעולה שבשלה הוגש הדיווח על כל

נסיבותיה.

לגבי מבקש השירות ומקבל השירות -

שם.

מספר זהות.

מען.

מספרי טלפון, עד שני מספרים, אם ידועים.

ביחיד – תאריך לידה. בתאגיד –תאריך

ההתאגדות.

ביחיד – מין.

מעמד הלקוח (תושב/תושב חוץ/תאגיד

ישראלי/תאגיד חוץ).

מדינת הנפקת מסמך הזיהוי.

10. איסור גילוי ועיון

נותן שירותי מטבע לא יגלה את עובדת

גיבושו, קיומו, אי קיומו או תוכנו של דוח

לפי סעיף 8(ב), וכן עובדת קיומו של דיווח

משלים כמשמעותו בסעיף 31(ג) לחוק, קיומה של

בקשה לדיווח כאמור או תוכנו של אחד מאלה,

וכן מתן עיון במסמכים המעידים על כל אחד

מאלה אסור, זולת למי שמוסמך לכך לצורך

מילוי לתפקידו אצל נותן שירותי המטבע,

לממונה או למי שהוא הסמיכו, לרשות

המוסמכת או לפי צו בית משפט.

11. חובת בדיקה אל מול הרשימה

נותן שירותי מטבע יבדוק אל מול הרשימה –

אם מצוי בה שם או מספר זהות של מבקש שירות

או מקבל שירות, שחלה לגביו חובת זיהוי לפי

סעיף 3. בדיקה כאמור תיערך כל אימת שהוסף

ארגון או אדם לרשימה.

אני מזכיר שאחד התיקונים שעשינו הוא

שקישור לרשימה הזאת יופיע באתר של

הממונה.

<מנחם ירון:>

לגבי הסעיף הזה. אנחנו כנותני שירותי

מטבע לא יודעים מתי נוסף שם לרשימה.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

לכן יש לך קישור. תיכנס לקישור ותדע.

<מנחם ירון:>

זה אומר שלכל פעולה צריך לבדוק. גם אם בן

אדם עשה פעולה אתמול, היום אני צריך לבדוק

עוד פעם כי אולי בינתיים השם שלו נוסף

לרשימה. הניסוח בעצם מייתר כי המשמעות

אומרת שכל פעם תבדוק מול הרשימה.

<היו"ר דוד רותם:>

תבדוק כל פעם מול הרשימה.

<מנחם ירון:>

לי אין בעיה כי אני בודק טכנולוגית. אני

רק אומר מבחינת הניסוח שהמשמעות היא

לבדוק כל בן אדם.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

נכון.

אם שמותיהם של צדדים לפעולה, מצויים בה.

לעניין זה "פעולה" – כל אחת מאלה:

העברה אלקטרונית מישראל לחוץ לארץ ומחוץ

לארץ לישראל.

העברה מישראל למדינה או לטריטוריה מן

המנויות בתוספת הראשונה, לרבות באמצעות

תשלום שיקים שהציג מוסד פיננסי במדינה או

בטריטוריה כאמור.

העברה ממדינה או מטריטוריה מן המנויות

בתוספת הראשונה לישראל, לרבות באמצעות

תשלום שיקים המשוכים על מוסד פיננסי

במדינה או בטריטוריה כאמור.

12. קביעת מדיניות

נותן שירותי מטבע יקבע מדיניות, כלים

וניהול סיכונים בעניין איסור הלבנת הון

ומימון טרור לצורך מילוי חובותיו בעניין

זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי החוק,

לרבות בנושאים אלה:

הליך הכרת הלקוח.

מעקב אחר איומי הלבנת הון ומימון טרור,

הנובעים, בין השאר, מטכנולוגיות חדישות,

בפרט אלה המאפשרות ביצוע עסקאות שלא פנים

אל פנים.

13. ניהול רישומים ושמירתם

נותן שירותי מטבע שמחזור הפעילות השנתית

שלו עלה על שלושה מיליון שקלים חדשים

בשנה, יקים מאגר מידע ממוחשב של כל

הפעולות ופרטי הזיהוי והדיווח הנדרשים

לפי צו זה, בתום שלושה חודשים מתום השנה

שבה עלה מחזור הפעילות כאמור. לעניין זה,

"מחזור פעילות שנתית" – סך כל התקבולים

וההוצאות של נותן שירותי המטבע בשנה.

נותן שירותי מטבע ישמור את מסמכי הזיהוי.

לעניין זה, "מסמכי זיהוי" – כל מסמך שנמסר

לצורך זיהוי ואימות, לרבות הצהרה שניתנה

לפי צו זה וכן מסמכים עיקריים ששימשו את

נותן שירותי המטבע להכרת הלקוח לפי סעיף

2.

נותן שירותי מטבע ישמור את כל פרטי

הדיווח הנדרשים לפי סעיף 9 וכן את מסמכי

הפעולה בסכום העולה על 10,000 שקלים חדשים,

ולגבי פעולה כאמור בסעיף 3(ב) או (ג) –

בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים. שמירת

מסמך ההוראה לביצוע פעולה יכול שתיעשה

באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים

בתקנה 3א לתקנות העדות, ובלבד שמסמך כאמור

אינו כולל רישם שנערך בכתב ידו של מבצע

הפעולה לרבות חתימתו.

כאן הצמדנו את זה לצו הבנקים שמאפשר

במקרים מסוימים לשמור את המסמכים

באמצעות סריקה ממוחשבת. כאמור, זאת

השוואה למה שיש היום בצו הבנקים.

<עופר שפירא:>

מה קורה עם רישום בכתב יד? חתימה זה רישום

בכתב יד?

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

כן.

<עופר שפירא:>

כל מסמך חתום. על כל מסמך יש חתימה.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

חתום על ידי הלקוח?

<עופר שפירא:>

גם וגם.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

מה שחתום על ידי הלקוח, צריך לשמור. מה לא

חתום על ידי הלקוח, אפשר לסרוק. זה בגלל

דרישות המשטרה והיא הסבירה את זה כאן. גם

בצו הבנקים, כאשר יש חתימה, כאשר יש כתב יד

שרוצים לזהות אותו, מבחינת זיהוי פורמלי

הם צריכים את חתימת המקור. כל מקום שאין

חתימה, אפשר לסרוק את הדבר. זה ניסוח

שנלקח אחד לאחד מצו הבנקים.

<עופר שפירא:>

בקשה לביצוע פעולה בפקס. מה זה בקשה

לביצוע?

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

בפקס אין לך את כתב היד. זה לא כתב יד אלא

העתק.

<עופר שפירא:>

הוא חתם למטה בסוף הפקס. אני יכול לשמור

את זה בצורה אלקטרונית?

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

מה נמצא אצלך, הפקס?

<עופר שפירא:>

צילום של הפקס. אני מקבל פקס עם חתימה.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

זה לא כתב יד. זה לא המקור של כתב היד.

לכאורה אתה יכול לשמור את זה.

<קריאה:>

מה שהוא חתם בפניך.

<מנחם ירון:>

מה זה מסמך ההוראה? זה משהו חדש? מסמך

ההוראה לביצוע פעולה.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

זה מונח מצו הבנקים.

<מנחם ירון:>

אין לנו דבר כזה. לא היה לנו דבר כזה עד

היום.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

אין לכם דבר כזה.

<מנחם ירון:>

אנחנו צריכים לשמור הצהרות מבקש שירות.

מה זה הוראה לביצוע פעולה?

<קריאה:>

בלקוחות קבועים, יהיה לכם.

<מנחם ירון:>

אנחנו לא יכולים לסרוק את מסמכי פתיחת

החשבון של לקוח קבוע. חייבים לשמור את

הנייר שהוא חתם עליו?

<היו"ר דוד רותם:>

אני רוצה להבין, הזמנתם לכאן את גפני?

<אברהם מיכאלי:>

הוא המומחה שלנו לכל הסוגיות.

<היו"ר דוד רותם:>

לכל מה שקשור להלבנת הון, הוא מתאים. הוא

המומחה.

<משה גפני:>

קודם כל, מה שקשור להון ואחר כך להלבנה.

אני אפילו לא יודע מה הנושא.

<אברהם מיכאלי:>

היום דודו דואג ללשכת עורכי הדין. אתה

דואג לפרנסה לכל עורכי הדין שאין להם

עבודה.

<משה גפני:>

התברר שמהלך הפוליטי של ישראל היום הוא

משגה. באמת הוא משגה, אבל מי אני שאני אגיד

לכם מה לעשות.

<נטע דורפמן רביב:>

הערה. בסעיף של ניהול רישומים יש לנו מספר

פטורים מזיהוי פנים אל פנים לגבי לקוח

קבוע. מדובר על כך שהוא מחויב בהקמת מאגר

מידע וזה במספר סעיפים – בסעיף 3, בסעיף 4.

יש מספר סעיפי הקלה לאורך הצו למי שמחויב

בהקמת מאגר מידע לפי סעיף 13(א) והוא בעצם

יכול שלא לעשות זיהוי פנים אל פנים. אני

מציעה שהנוסח לא יהיה מי שמחויב בהקמת

מאגר אלא מי שהקים מאגר מידע לפי 13(א).

<קריאה:>

זה משהו מאוד מהותי.

<נטע דורפמן רביב:>

מי שהקים את מאגר המידע, את ה-13(א) ויש לו

מאגר מידע, הוא זה שמקבל את ההקלות. זאת

הייתה הכוונה. שלא תשתמע מבחינה ניסוחית

עצם החובה להקים מאגר.

<אברהם מיכאלי:>

על זה ניהלו כאן מאבקים.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

לא. זה משהו אחר. אתה מדבר על משהו אחר.

הוויכוחים שהיו כאן על מאגרי מידע בעניין

הנש"מים, זה היה במסגרת חוק ההסדרים וזה

היה מאגר מידע שנמצא במס הכנסה. אתה מערבב

בין שני דברים.

<אברהם מיכאלי:>

בכלל לא מערבב. תאמין לי שאם הייתי יושב

בדיונים בוועדת המדע ומזכיר את המילה

מאגר מידע, היית רואה את כולם קופצים.

<נטע דורפמן רביב:>

כל ההקלות הן לגבי מי שהקים מאגר מידע.

אני מציעה שגם מי שלא מחויב והחליט להקים

מאגר מידע ויש לו את מאגר המידע, גם הוא

בעצם יקבל את ההקלות. למשל, נותן שירותים

עם מחזור של פחות משלושה מיליון שקלים, אם

הוא בכל זאת מחליט להקים מאגר מידע כי הוא

רוצה שהמחזור שלו יעלה, ההקלות יינתנו גם

לו. לכן אני מציעה שיהיה כתוב מי שהקים

מאגר מידע לפי סעיף 13(א), לאורך הסעיפים,

וזה יחול גם על מי שחייב וגם על מי שהחליט

להקים מאגר כזה באופן וולנטרי.

<אוהד מימון:>

מה לגבי המסמך הזה? מישהו יכול להבהיר על

מה מדובר? זה מסמך ההוראה? זה משהו חדש?

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

לקחנו את הדברים שבצו הבנקים.

<אוהד מימון:>

הדברים שבצו הבנקים, נכונים לבנקים.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

אתם לא רוצים את זה?

<אוהד מימון:>

אני מציע שייכתב "ככל שישנם", כי לא תמיד

יש את המסמכים לביצוע הוראה אצל הנש"מים.

יש את הנושא שהוא חורג מהנוסח של הצו.

<נטע דורפמן רביב:>

למעשה יש כאן שני דברים. יש כאן דרישה

לשמור מסמכי פעולה. בסיפא יש הקלה לפיה

אפשר לשמור את המסמך, דרישה שכבר הייתה,

באמצעות סריקה ממוחשבת. אנחנו בעצם

מקלים. מסמך ששמרת, תוכל לעשות באמצעות

סריקה ממוחשבת. לכן אני לא כל כך מבינה על

מה הטענה.

<אוהד מימון:>

אנחנו שואלים מה זה מסמך ההוראה.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

אולי אני אבהיר את הנקודה. אני חושב

שמפריעות להם המלים "מסמך ההוראה לביצוע

פעולה". אולי הכוונה במסמכי הפעולה.

בתחילת הסעיף מדברים על מסמכי הפעולה. לא

מסמך ההוראה לביצוע הפעולה.

<אוהד מימון:>

בסדר.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

אם כן, מסמכי הפעולה.

<יצחק מימון:>

בוא נסגור את הסיטואציה. אנחנו לא

מדפיסים הכול.

<נטע דורפמן רביב:>

אתה שומר את מסמכי הפעולה.

<קריאה:>

אתה לא חייב להדפיס ולשמור. פשוט תשמור.

<אוהד מימון:>

במקום לשמור פיזית, לסרוק את זה.

<יצחק מימון:>

כדי לסרוק משהו, צריך להדפיס אותו. אנחנו

לא מדפיסים.

<קריאה:>

יש לך מסמך פיזי שהוא חתם עליו. במקום

לשמור אותו בקלסר, שמור אותו סרוק.

<יצחק מימון:>

לפעמים אין מסמכים פיזיים. פעולת המרה

פשוטה, לא מוציאים מסמך על כל פעולה כזאת.

המסמך נוצר במחשב אבל לא מדפיסים אותו.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

האם על אנשי משרד האוצר מקובל?

<יצחק מימון:>

אנחנו לא מדברים עכשיו על מסמכי זיהוי.

אנחנו מדברים על מסמכי הפעולה עצמה.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

נטע, האם מקובל עליכם שאת המילה מסמכים

אפשר לפרש גם כקבצי מחשב?

<לילך וגנר:>

יש הבדל בין מסמך שאתה יכול לשנות אותו

בדיעבד ולשמור מסמך סרוק.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

הוא אומר שהוא לא מדפים את המסמך. בהנחה

שעל פעולה מסוימת הוא לא מדפים מסמך, מה

אתם רוצים שהוא ישמור? שהוא ידפיס את זה

וישמור?

<לילך וגנר:>

או שידפיס וישמור סריקה או שישמור

באמצעות מסמך שלא ניתן לשינוי.

<אוהד מימון:>

אני חושב שקצת התבלבלנו. הסיפא היא סיפא

של הקלה שבאה מכיוון צו הבנקים. כאשר יש

פעולות – כפי שחברי עורך דין מימון אומר

– שמבוצעות היום בקבצי מחשב והוא רשם

אצלו את הפעולה, ביצע המרה על סך 10,000

שקלים, שמר אותה בקובץ מחשב, זה עונה על

הרישא, לשמור את כל פרטי הדיווח ואת כל

מסמכי הפעולה. מסמכי פעולה זה קובץ המחשב.

צריך לנעול את קובץ המחשב והוא בכלל לא

נכנס לסיפא. המשמעות של הסעיף הזה היא לא

להדפיס את הקבצים.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

אני אסכם ונראה אם אני מבין נכון. תקנו

אותי, שני הצדדים, אם אני טועה. ככל שמדובר

על פעולות שנעשות בלי שמדפיסים אלא עם

קבצי מחשב, כמו שעורך דין אוהד מימון אמר

וכפי שאמרה עורכת הדין וגנר, סוגרים אותם,

נועלים אותם והם לא ניתנים יותר לשינוי.

קבצי מחשב, או שהפכו אותם ל-PDF או שסגרו

אותם ואי אפשר לשנות אותם.

<אוהד מימון:>

אלה קבצים שנמצאים.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

מקובל עליכם שזה נחשב כמסמכים ששומרים.

<נטע דורפמן רביב:>

ככל שזה בלתי ניתן לשינוי.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

ככל שזה בלתי ניתן לשינוי. בסדר גמור.

<מנחם ירון:>

אין דבר כזה של קובץ שלא ניתן לשינוי. יש

אתר ובן אדם עושה פעולה דרך האתר. בן אדם

נכנס לאתר של הנש"מ כמו שהוא נכנס לאתר של

הבנק ואומר שהוא עכשיו רוצה לבצע המרה של

כסף. אין כאן מסמך, אין תיעוד ואין כלום.

יש רשומה בבסיס נתונים שאומרת שבתאריך זה

וזה בן אדם רצה לבצע פעולה כזאת וכזאת,

מספר לקוח, מספר פעולה, תאריך, ערך וזהו.

זה לא מסמך ואי אפשר לשמור אותו.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

על זה בדיוק היה כאן הדו שיח. על כך הסכימו

נציגי הממשלה. ככל שמדובר על סוג של קובץ

שנמצא אצלך, סוג של מידע שנמצא בבסיס

המידע שלך שאתה יכול לנעול אותו, הרי יש

דברים כאלה שאתה יכול ברשומות מוסדיות

ודברים כאלה שאתה נועל אותם ואתה לא יכול

לשנות אותם ברמה המחשובית. ככל שמדובר על

דבר כזה, מבחינתם זה מסמך ששמרת. ככל

שמדובר על דבר שאתה מציג, מבחינתם אתה

צריך להדפיס את זה ולשמור את זה.

<אופיר מנצ'ל:>

ברשותך, אני רוצה לחזור להערה האם מי

שמחויב ברישום מאגר מידע או מי שכבר ניהל

מאגר מידע, לגבי ההקלות. ראשית, זאת חריגה

מהנוסח שקיים.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

להפך. ההצעה של משרד האוצר היא להקל.

<אופיר מנצ'ל:>

היא לא רק מקלה אלא היא מקשה ואני אסביר

למה. מבחינת הזמנים. מכיוון שניהול המאגר,

החובה לנהל מאגר בפועל, היא אחרי שיש לי

שנה שאני מנהל מחזור מסוים ושלושה חודשים

לאחר מכן. זאת אומרת שאני מגיע כבר

לשנתיים ממועד אישור הצו. לעומת זאת,

תחולת הצו היא מתשעה חודשים. זה אומר שיש

לי שנה שבעצם ההקלות הן לא בתוקף וזאת לא

הכוונה. אני הרי צריך לנהל מאגר.

<משה גפני:>

גייסו את מיקי לוי להצבעה? הוא לא יכול

להצביע.

<אברהם מיכאלי:>

הממשלה בלחץ ולכן הביאו אותו.

<אופיר מנצ'ל:>

אני אומר שלגבי התקופה הראשונה זאת לא

הקלה אלא החמרה.

<נטע דורפמן רביב:>

אם אין לך מאגר מידע, אתה לא יכול לקבל

הקלות שנובעות מכך שיש לך מאגר מידע.

<אופיר מנצ'ל:>

אבל זה לא הנוסח עליו סוכם.

<נטע דורפמן רביב:>

אי אפשר שאדם שאין לו מאגר מידע יקבל

הקלה.

<אופיר מנצ'ל:>

למשל לקוח קבוע לא קשור למאגר מידע. אין

שום קשר בין לקוח קבוע למאגר מידע.

<קריאה:>

הייתם כותבים שיעבוד עם מחשב, אבל כתבתם

מאגר מידע.

<אופיר מנצ'ל:>

זה אומר שאם בעוד תשעה חודשים אין לי מאגר

מידע, ולמרות שאני לא חייב בכך, מאגר

המידע נתן לי זמן ארוך יותר, אז כל ההקלות

לא חלות עלי. אין קשר ענייני בין למשל

לקוח קבוע למאגר המידע.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

לא הבנתי איזה הקלות אתה רוצה. ההקלה היא

למי שיש לו מאגר מידע ומשרד האוצר הציע

להרחיב את ההקלה ולומר שגם אם אתה לא

מחויב אבל בצורה וולנטרית אתה מקים את

המאגר.

<אופיר מנצ'ל:>

בטווח הארוך זה מקל אבל בטווח הקצר של

תשעה חודשים ויום, לא.

<נטע דורפמן רביב:>

הפרשנות לא תוכל להיות שמי שאין לו מאגר

מידע יוכל לקבל את ההקלה. ההקלה נובעת מכך

שבמקום לעשות את הדברים שנדרשים בצו, אתה

עושה את זה כבר בתוך מאגר המידע. לכן מי

שיש לו מאגר מידע למרות שהוא לא חייב, גם

הוא יקבל את ההקלה.

<היו"ר דוד רותם:>

אלעזר, אפשר להמשיך.

<אברהם מיכאלי:>

אנחנו מבקשים מהיושב ראש הפסקה. אנחנו

הולכים לישיבות סיעה.

<היו"ר דוד רותם:>

תלכו לישיבות סיעה. מי צריך אתכם כאן?

<אורי מקלב:>

אתם לא נותנים לנו לעשות את העבודה

הפרלמנטרית.

<עדי קול:>

אתם מבזבזים כל כך הרבה זמן.

<היו"ר דוד רותם:>

אנחנו נותנים לכם כמה זמן שאתם רוצים אבל

אל תבזבזו לי את הזמן.

<אורי מקלב:>

כל הדיון הוא בין אנשי המקצוע לבין עורכי

הדין לבין היועץ המשפטי של הוועדה.

<היו"ר דוד רותם:>

על זה היועץ המשפטי של הוועדה כבר במשך

חודש ישב.

<אברהם מיכאלי:>

אנחנו מאוד מעריכים אותו אבל מה לעשות

שהוא לא קובע לבד.

<אורי מקלב:>

זה נושא אקוטי. זאת הפרנסה שלהם והולכים

לפגוע במקצוע שלהם.

<עדי קול:>

הפרנסה שלהם לא צריכה להעלים מס.

<אברהם מיכאלי:>

לא, אל תגידי את זה. זאת דמגוגיה זולה.

<עדי קול:>

זאת לא דמגוגיה.

<אברהם מיכאלי:>

זאת דמגוגיה זולה. אם תגידו את זה עוד פעם

ועוד פעם, זה לא משנה את העובדות.

<עדי קול:>

זאת לא דמגוגיה זולה. זאת עובדה.

<אברהם מיכאלי:>

דמגוגיה זולה.

<היו"ר דוד רותם:>

יכול להיות שזאת דמגוגיה זולה.

<אורי מקלב:>

יש אנשים שמנהלים עסק.

<היו"ר דוד רותם:>

היה כאן עורך הדין שלהם.

<אברהם מיכאלי:>

הוא הלך. אז מה? אנחנו עומדים על עורכי

דין?

<אורי מקלב:>

לבוא ולומר שאנחנו מבזבזים זמן? עשרות

ישיבות ישבנו בעניין הזה.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

חבר הכנסת מקלב, אתה לא היית, אני הקדמתי

וגם הסברתי לחבר הכנסת מיכאלי שהנוסח

שמונח כאן הוא אחרי מאוד זמן של עבודה

שנעשתה גם מול נותני שירותי מטבע וגם מול

נציגי הממשלה כדי להוביל איזשהו מתווה.

אף אחד לא יוצא כאן עם כל תאוותו בידו אבל

זה נותן איזשהו מענה לדברים מאוד

משמעותיים שנותני שירותי מטבע העלו להקל

עליהם ולהתחשב בצרכים האמיתיים שלהם מצד

אחד, ומצד שני לאפשר מתווה ראוי של איסור

הלבנת הון בדומה לגופים פיננסים אחרים

בהתאם למה שנקבע בחוק.

<אורי מקלב:>

אני רוצה להודות לכם. השקעתם בזה הרבה

זמן, כולל גם אתנו. אנחנו לא הסכמנו לכל.

כפי שהצגת, זה המקסימום אליו יכולת להגיע

גם במועדים.

<היו"ר דוד רותם:>

אתם עכשיו צריכים ללכת לישיבות סיעה.

<אברהם מיכאלי:>

אני מבין שאתה שמח על כך.

<אורי מקלב:>

אני באמת מבקש ממך, לאור זה שאנחנו צריכים

ללכת לישיבות סיעה, זה יום מאוד אקוטי

עבורנו, ישיבות הסיעה הוקדמו בעקבות

המליאה שיושבת ואני מאוד מבקש ממך שתעשה

הפסקה בדיון.

<היו"ר דוד רותם:>

אני לא אעשה הפסקה בדיון. אני אגמור את

הדיון.

<אורי מקלב:>

אני מבקש שתאפשר לנו לעשות את עבודתנו

הציבורית. אנחנו רוצים להיות כאן ואני

חושב שבחלק המקצועי, הוויכוח ביניהם,

צריך באמת ללבן את העניין. מצד שני באמת

יש לנו ישיבות סיעה.

<היו"ר דוד רותם:>

באיזה סעיף אתה?

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

אני בסעיף 13(ד).

אני מסכם. ראשית, נשנה בסעיף קטן (ג)

משמירת מסמך ההוראה לביצוע הפעולה,

לשמירת מסמך פעולה. הובהר שמסמך הפעולה

נחשב גם כקבצי מחשב כאשר מדובר על קבצי

מחשב סגורים ונעולים שלא ניתנים לשינוי.

<שלומית ווגמן:>

שעולים בקנה אחד עם הרציונל של תקנות

העדות.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

נכון.

נותן שירותי מטבע החייב בהקמת מאגר לפי

סעיף קטן (א), ישמור במאגר את כל פרטי

הפעולות שביצע מקבל שירות קבוע על שמו.

נותן שירותי מטבע ישמור תיעוד בכתב של

בדיקת פעילות כאמור בסעיף 7 וממצאיה

לתקופה של שבע שנים.

נותן שירותי מטבע ישמור את המסמכים כאמור

בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) במצורף ובאורח

נגיש, לתקופה של שבע שנים מתום השנה שבה

ניתן שירות מטבע.

14. מסירת מסמכים, ידיעות והסברים

נותן שירותי מטבע ימסור לרשם או למי

שיסמיך, לפי דרישה, מסמכים, ידיעות

והסברים בקשר למילוי חובותיו לפי צו זה.

הסמיך הממונה אדם שדאינו עובד מדינה –

תחול על אותו אדם חובת סודיות לגבי

מסמכים ידיעות והסברים שנמסרו לו.

<אברהם מיכאלי:>

איך אתה מסביר את חוק מאגרי מידע וסודיות?

יש כאן פרטים של אנשים. אם זה נפרץ, מה

עושים? אלה רק נש"מים.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

נכון, אלה רק נש"מים.

<אברהם מיכאלי:>

יש פרטים אישיים של אנשים.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

נכון. לכן הם מחויבים בשמירת סודיות.

<אברהם מיכאלי:>

מי מחויב?

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

הנש"מים.

<אברהם מיכאלי:>

אבל המאגרים האלה לא מוגנים כמו שהם

מוגנים בבנקים.

<אלעזר שטרן - הלשכה המשפטית:>

הם צריכים להגן עליהם.

15. ביטול

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח

וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע),

התשס"ב-2001 – בטל.

16. תחילה והוראות מעבר

תחילתו של צו זה תשעה חודשים מיום פרסומו.

נותן שירותי מטבע שמחזור הפעילות השנתית

שלו, בשנה שקדמה לכניסת הצו לתוקף, עלה על

שלושה מיליון שקלים חדשים בשנה, יקים

מאגר לפי סעיף 13(א) עד לתום שלושה חודשים

מהיום שבו נכנס הצו לתוקף.

בתקופה שמיום תחילתו של צו זה ועד ליום 1

בינואר 2017, יראו כאילו בסעיפים 3(א) ו-13(ג), במקום המלים "בסכום העולה על 10,000 שקלים

חדשים" כתוב "בסכום העולה על 25 אלף שקלים

חדשים".

זאת הוראת השעה עליה דיברנו קודם. זאת

הוראת השעה שמחילה את הדברים בהדרגה

ומורידה אותם מחמישים אלף ל-25 אלף שקלים

חדשים ובתום שלוש השנים ל-10,000 שקלים

חדשים.

<אוהד מימון:>

לגבי תחילת הצו, תשעה חודשים. נותני

שירותי מטבע שירצו לפעול כבר עכשיו לפי

הצו הזה, מדוע שלא יתאפשר להם הדבר הזה?

<היו"ר דוד רותם:>

אין להם שום בעיה. הם יכולים לפעול.

<אוהד מימון:>

לא. כי

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]