פרוטוקול הכספים, מספר 336 מתאריך 14/05/2014

הכנסת התשע-עשרה

נוסח לא מתוקןמושב שני

<פרוטוקול מס' 336>

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, י"ד באייר התשע"ד (14 במאי 2014),

שעה 9:00

<סדר היום:>

<1. תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים

ומיידיים) (תיקון) התשע"ד-2013>

<2. תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר

לפרסום תשקיף) (תיקון), התשע"ד-2013>

<3. תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת

התשקיף - מבנה וצורה) (תיקון), התשע"ד-2013>

<4. תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים

שנתיים) (תיקון), התשע"ד-2013;>

<5. תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של

ניירות ערך בחברה רשומה) (תיקון),

התשע"ד-2013;>

<6. תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות)

(תיקון), התשע"ד-2013;>

<7. תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות

כספיים של קרן) (תיקון), התשע"ד-2013;>

<8. תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עסקאות

שעלול להיות בהן ניגוד עניינים, עסקאות

מהותיות ועסקאות מחוץ לבורסה) (תיקון),

התשע"ד-2013;>

<9. תקנות השקעות משותפות בנאמנות

(אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר)

(תיקון), התשע"ד-2013;>

<10. תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים

שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם

המרביים) (תיקון), התשע"ד-2013;>

<11. תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי

קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן)

(תיקון), התשע"ד-2013.>

נכחו:

<חברי הוועדה:>

ניסן סלומינסקי – היו"ר

בועז טופורובסקי – מ"מ היו"ר

יעקב ליצמן

אראל מרגלית

ראובן ריבלין

אלעזר שטרן

<מוזמנים:>

פרופ' שמואל האוזר – יו"ר רשות לניירות

ערך

עו"ד אמיר וסרמן – היועץ המשפטי, רשות

לניירות ערך

עו"ד שרה קנדלר – מנהלת מחלקת חקיקה, רשות

לניירות ערך

עדי כהן טל – מנהלת מחלקה חשבונאית

מקצועית, מחלקת תאגידים, רשות לניירות

ערך

עו"ד דורית גילת – יועצת משפטית, מחלקת

השקעות, רשות לניירות ערך

עו"ד יעל אלבז – יועצת משפטית לענייני

קרנות נאמנות, רשות לניירות ערך

אבי וורשביאק – מפקח, מחלקת השקעות, רשות

לניירות ערך

עו"ד הגר חנוך – מחלקת חקיקה, רשות

לניירות ערך

שרונה מזליאן לוי – דוברת רשות לניירות

ערך

רו"ח דני ויטן – ראש מחלקה מקצועית, משרד

עו"ד סומך הייקין

אלי בבלי – יו"ר איגוד קרנות להשקעות

משותפות בנאמנות

עו"ד עודד אופק – ייעוץ משפטי, איגוד

קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

עו"ד אופיר שמרת – ייעוץ משפטי, איגוד

קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

עו"ד נתי שילה – יועץ משפטי, איגוד החברות

הציבוריות

קורל אבנר – איגוד החברות הציבוריות

רו"ח יזהר קנה – סגן נשיא לשכת רואי

החשבון בישראל

רו"ח אדיר ענבר – סגן נשיא לשכת רואי

החשבון בישראל

עו"ד עדי גרינבאום – יועצת משפטית, לשכת

רואי חשבון בישראל

מיכל קורן – מנהלת קשרי ממשל, פורום

מנהלי כספים ראשיים

עו"ד עמוס טל – לוביסט, כהן רימון כהן

תמר אברמוביץ' – לוביסטית, בשם איגוד

חברות הביטוח

אלכס כץ – לוביסט, בשם איגוד חברות

הביטוח

<ייעוץ משפטי: >

אייל לב ארי

<מנהל הוועדה:>

טמיר כהן

<רישום פרלמנטרי:>

אהובה שרון – חבר המתרגמים

<תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים

ומיידיים) (תיקון) התשע"ד-2013>

<תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר

לפרסום תשקיף) (תיקון), התשע"ד-2013>

<תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת

התשקיף - מבנה וצורה) (תיקון), התשע"ד-2013>

<תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים)

(תיקון), התשע"ד-2013;>

<תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות

ערך בחברה רשומה) (תיקון), התשע"ד-2013;>

<תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות)

(תיקון), התשע"ד-2013;>

<תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות

כספיים של קרן) (תיקון), התשע"ד-2013;>

<תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עסקאות

שעלול להיות בהן ניגוד עניינים, עסקאות

מהותיות ועסקאות מחוץ לבורסה) (תיקון),

התשע"ד-2013;>

<תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות,

חוזים עתידיים ומכירות בחסר) (תיקון),

התשע"ד-2013;>

<תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים

שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם

המרביים) (תיקון), התשע"ד-2013;>

<תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי

קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן)

(תיקון), התשע"ד-2013.>

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

בוקר טוב. יש הרבה הקראות היום?

<שרה קנדלר:>

כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

לא נעשה את ההקראות בוועדת משנה?

<שרה קנדלר:>

אייל מחליט.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

בדקתי ואפשר. נתחיל.

<שרה קנדלר:>

אנחנו מתחילים עם התקנות של ניירות ערך

(אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף

(תיקון), התשע"ד-2013.

תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר

לפרסום תשקיף) (תיקון), התשע"ד-2013

<שרה קנדלר:>

אנחנו ממשיכים עם סדרת ההקלות שלנו בה

התחלנו בחוק ההקלות שעבר כאן בינואר ואחר

כך היו עוד כמה סטים של תקנות. עכשיו

אנחנו באים עם עוד סדרה נוספת של תקנות

שמטרתן של כולן להקל על הפעילות בשוק

ההון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

כל הנוכחים כאן, כולם אנשיך?

<שרה קנדלר:>

אנשי עד עדי.

<דני ויטן:>

רואה חשבון ממשרד סומך הייקין.

<קורל אבנר:>

איגוד החברות הציבוריות.

<מיכל קורן:>

עמותת ה-CFO.

<אלי בבלי:>

יושב ראש איגוד מנהלי הקרנות. עורך דין

עודד אופק, היועץ המשפטי של האיגוד ועורך

דין אופיר שמרת מאיגוד מנהלי הקרנות.

<שרה קנדלר:>

היום אנחנו מביאים עוד הקלות. קיימנו

פגישות, שיחות ובדיקות פנימיות במשך

תקופה מאוד ארוכה ועברנו על כל החקיקה

שלנו. כל פעם אנחנו מביאים לכאן הקלות

בתחומים שונים. היום נתחיל עם סדרה של

הקלות בתחום קרנות הנאמנות בתחומים

שונים ומשונים. כאמור, נתחיל בתקנות

ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום

תשקיף) (תיקון), התשע"ד-2013.

ככלל, לא עסקנו בהקלות בכלל בנושא של

האגרות שהרשות גובה כי זה נושא שלם שיש בו

משמעויות כי אם אתה מקל עם גוף אחד, אתה

בדרך כלל תחמיר עם גוף אחר כדי לעשות את

האיזון, אבל יש כאן חריג אחד וזאת האגרה

בקרנות כספיות. התקנות מסדירות תשלום

אגרות לרשות בגין תשקיפים של קרנות

נאמנות. אגרת התשקיף מורכבת מסכום קבוע

וסכום נוסף שנגזר משווי היחידות שמוצעות

על פי התשקיף. המנגנון הקבוע מתבסס על

חיוב חודשי בשיעור של 0.03 מההפרש בין שווי

היחידות שנוצרו באותו חודש לבין שווי

היחידות שנפדו במהלכו. הקרנות הכספיות הן

קרנות מאוד סולידיות ובעצם באות להתחרות

עם הפיקדונות הבנקאיים. הייעוד הזה

בשילוב עם סביבת הריבית שהיום נמוכה

מאוד, גורמת לכך שמבנה העלויות בקרן

כספית מחייב את מנהלי הקרנות לקבוע דמי

ניהול נמוכים ביותר, דבר שהופך את האגרה

של 0.03 לגבוהה ויוצרת חסם כלשהו. לכן אנחנו

מציעים להפחית את האגרה הזאת ל-0.01 אחוז.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

מי משלם את האגרה ומי מקבל?

<שרה קנדלר:>

מי שמשלם את האגרה, אלה מנהלי קרנות

הנאמנות ורשות ניירות ערך מקבלת אותה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

וזה על תשקיף?

<שרה קנדלר:>

זאת אגרת התשקיף. לא הסכום הקבוע שהוא

קבוע אלא הסכום שהוא עודף יצירות.

מורידים 0.003 ל-0.001.

<ראובן ריבלין:>

בסוף כולנו משלמים את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

אני מנסה להבין למה לכתחילה הכניסו את זה.

זה הרי בנוסף לאגרה הקבועה. זאת אומרת שאם

התשקיף הצליח או אם יש התפתחות שם, על כל

התפתחות ישלמו.

<שרה קנדלר:>

ככל שיש יותר רכישות וקרנות, משלמים יותר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

זאת אומרת שאם יש רכישות, צריך להצטער על

כך כי משלמים כסף. למה זה כך?

<שרה קנדלר:>

יש יותר דמי ניהול וכל אחד שנכנס לקרן

משלם דמי ניהול למנהל הקרן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

אבל זה לא הכסף הזה.

<שרה קנדלר:>

זה כן. דמי הניהול מגיעים למנהל הקרן

ומנהל הקרן משלם לרשות. מתוך דמי הניהול

שהוא גובה, הוא מפריש אגרה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

את דמי הניהול הם מקבלים.

<שרה קנדלר:>

נכון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

בזה לא נוגעים.

<שרה קנדלר:>

בזה לא נוגעים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

מה סכום דמי הניהול הזה?

<שרה קנדלר:>

אולי מנהלי הקרנות יספרו. את דמי הניהול

הם קובעים ולא אנחנו.

<דורית גילת:>

מדובר כאן על קרנות עם דמי ניהול הכי

נמוכים.

<ראובן ריבלין:>

דמי ניהול, אני יכול לבחור לאן אני רוצה

ללכת בהתאם לדמי הניהול.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

כל המגבלה שלנו על דמי הניהול היא רק על

קופות הגמל והפנסיה?

<שרה קנדלר:>

כן. לא כאן.

<ראובן ריבלין:>

גם קרנות השתלמות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

אבל בקרנות רגילות, כל אחד יכול לקבוע כמה

שהוא רוצה.

<ראובן ריבלין:>

בוודאי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

והציבור בכלל לא יודע.

<שרה קנדלר:>

הוא יודע. יש גילוי.

<ראובן ריבלין:>

אתה מקבל דוח. אתה יכול לבוא ולשאול אותם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

אם אני שואל את עצמי או את הרגולטור כמה

הוא משלם בקרנות שלו וכמה גובים שלו, הוא

יודע?

<ראובן ריבלין:>

הוא יודע.

<בועז טופורובסקי:>

בזמן הקנייה הם כותבים לך.

<ראובן ריבלין:>

לא שזה באותיות מאירות עיניים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

יש לי יכולת להשוות בין קרן לקרן?

<שרה קנדלר:>

כן.

<אלי בבלי:>

אם תרצו, אפשר להסביר בכמה מלים את הנוא

הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

השאלה אם זה מפורסם ואנשים יכולים לבחור.

<קריאה:>

יועצי ההשקעות בוודאי יודעים את המידע

הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

אם נניח יש חמישה בנקים ולקח יובל של זמן

וגם היום עוד אי אפשר לדעת ולהשוות בדיוק,

אחרי שהחליטו ואחרי החוקים. אם אני רוצה

לשים את הכסף, אי אפשר לדעת באיזה בנק

כדאי לי לעשות זאת. עד היום אני לא יכול

להשוות כמה אני משלם בכל בנק.

<ראובן ריבלין:>

כולם יועצים ומחויבים לענות לך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

אתה נכנס לסופרמרקט ואתה יודע להשוות כי

הכול כתוב.

<ראובן ריבלין:>

גם בבנק אתה יכול לדעת.

<שרה קנדלר:>

כן. בקרנות נאמנות, יש את כל המידע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

אני צריך לעשות עבודה.

<ראובן ריבלין:>

האמת היא שרוב האנשים לא יודעים מי משקיע

להם ואיפה משקיע להם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

נגיע לזה ואני מניח שנעבוד גם על זה.

<אלי בבלי:>

הבנקים בישראל שהם המפיץ העיקרי שלנו, של

קרנות הנאמנות, ורוב האחזקות בקרנות

מופצים על ידי הבנקים, מחזיקים מערכות

ייעוץ. מערכות הייעוץ מבצעות בקרה גם על

דמי הניהול אבל לא רק אלא גם על הרבה

דברים, על פרמטרים איכותיים אחרים כמו

תשואה שהושגה בקרן, והם ממליצים ללקוחות

איזה קרן לקנות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

יועצי הבנק.

<אלי בבלי:>

כן. יועצי הבנק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

הבנק מפיץ את כל הקרנות?

<אלי בבלי:>

כן. לכן יש גילוי ויש בקרה על דמי הניהול

ועל התשואות שהקרנות משיגות.

<דורית גילת:>

אם פונים באינטרנט לבד, זה פריט מידע

שרואים אותו באופן בולט.

<אלי בבלי:>

הציבור שלא מבין פועל באמצעות יועצים

בבנקים ומקבל את השירות הזה מהבנקים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

יש בזה תחרות או שכאן אין תחרות?

<אלי בבלי:>

בוודאי. הבנקים גורמים לנו להתחרות בגלל

שהם הכניסו את דמי הניהול כפרמטר למערכת

הייעוץ שלהם. הם ממליצים על קרן לאחר שהם

בודקים גם את דמי הניהול שלה דבר שגורם

לנו להתחרות.

<ראובן ריבלין:>

בוודאי. מה כדאי לך מבחינת ההשקעות שלהם

ומבחינת מה עולה לך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

זה משא ומתן?

<אלי בבלי:>

לא. אלה דמי ניהול שהם אחידים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

דמי ניהול הם לא במשא ומתן?

<אלי בבלי:>

לא. הם אחידים לכל הלקוחות שנמצאים באותה

קרן, אבל אני יכול להפחית את דמי הניהול

לכל הלקוחות בקרן או לא להפחית אותם, אבל

זה לא פר לקוח. זה לא מי שיתמקח יותר, יקבל

יותר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

אם נניח אני בא ומביא את כל עובדי התעשייה

האווירית ואומר לך שאני רוצה להיכנס

לקרן, אני לא אקבל דמי ניהול פחותים?

<אלי בבלי:>

אני יכול להפחית את דמי הניהול בקרן

הספציפית אבל לכל הלקוחות שלה, גם

ללקוחות שהם לא מהתעשייה האווירית. דמי

הניהול הם לכל הלקוחות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

מה שלא כך לגבי קופות גמל ופנסיה.

<שרה קנדלר:>

שם זה אחרת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

שם זה 0.004 מול 0.009 של אדם רגיל.

<אלי בבלי:>

נכון.

<בועז טופורובסקי:>

אם עכשיו יורידו את התשלום שאתם משלמים

לרשות ניירות ערך מ-0.003 ל-0.001 בחודש, תהיה

גם ירידה אולי בדמי הניהול?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

בוודאי. לא יעלה על הדעת אחרת.

<אלי בבלי:>

לא. אני אסביר. תקציב הרשות מובא כאן

לאישור מדי שנה ואם אני זוכר נכון הוא

עומד על משהו כמו 170 מיליון שקלים תקציב

שנתי. קרנות הנאמנות נושאות בערך במחצית

מהתקציב הזה באגרות קבועות ובאגרות

משתנות. אנחנו פנינו לרשות בנושא ספציפי

מאוד בקרנות הכספית בהן אנחנו לא

מרוויחים כסף, שם אנחנו גובים דמי ניהול

שהם בערך העלות שלנו לניהול הקרן והאגרה

הייתה משמעותית מאוד ואפילו גרמה לנו

להפסד. רשות ניירות ערך הבינה את המצוקה

שבסופו של דבר הלקוחות הם אלה שנהנים

מדמי הניהול המופחתים, ולא אנחנו,

וההפחתה באגרה, אני לא מאמין שהיא תביא

להפחתה בדמי הניהול כי כבר לאן להפחית את

הסכום. אנחנו עובדים ב-קוסט.

<קריאה:>

אדוני היושב ראש, הם לא יכולים להפחית את

דמי הניהול.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

הבנתי כך. זה פשוט כדי לעזור להם כי הם

מפסידים כסף. הם עובדים לטובת הציבור

ואני לא רוצה שמנהלי הקרנות יפסידו יותר

מדי כסף. זאת גמילות חסד ראויה.

אם זה מקל, אנחנו בעד.

<שרה קנדלר:>

זה מקל.

צריך להקריא?

<יעקב ליצמן:>

תקראי אבל ממילא אף אחד לא יעקוב.

<שרה קנדלר:>

תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר

לפרסום תשקיף) (תיקון), התשע"ד-2013

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 55א ו-56(א) לחוק

ניירות ערך, התשכ"ח-1968, ולפי סעיף 130א לחוק

השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994,

בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים

של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 4

בתקנה 4 לתקנות ניירות ערך (אגרת בקשה

למתן היתר לפרסום תשקיף), התשנ"ה-1995, אחרי

תקנת משנה (א1) יבוא:

"(א2) על אף האמור בתקנת משנה (א), ישלם מנהל

קרן בתקופת הזמנות בקרן כספית שבניהולו

תוספת אגרה שיעור של 1.100 אחוז מסך העודף

החודשי של התקבולים. לעניין זה "קרן

כספית" – כהגדרתה בתקנות השקעות משותפות

בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן

ושיעוריהם המרביים), התשנ"ה-1994".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

אנחנו מצביעים. מי בעד אישור התקנות?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר

לפרסום תשקיף) (תיקון), התשע"ד-2013 –

אושרו פה אחד

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

התקנות אושרו פה אחד.

<שרה קנדלר:>

אנחנו עוברים לסט הבא של התקנות שהן

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות

כספיים של קרן) (תיקון), התשע"ד-2013.

<יעקב ליצמן:>

את לא הולכת לפי הסדר שמונח לפנינו?

<שרה קנדלר:>

לא. אני הולכת לפי סדר שהוא קצת הגיוני

מבחינת ההסברים.

<יעקב ליצמן:>

ממילא אף אחד לא מבין. אני מציע שנלך לפי

הסדר שמונח בפנינו.

<שרה קנדלר:>

אנחנו רוצים אם אפשר קודם לדון בקרנות

כדי לשחרר אותם.

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות)

(תיקון), התשע"ד-2014

<שרה קנדלר:>

כאן אנחנו מדברים על הקלה בדיווחים, בשני

סוגי דיווחים שמנהלי קרנות מגישים לרשות

ולציבור. הקלה אחת היא נושא של עסקאות

מיוחדות. מנהל קרן נדרש לדווח לציבור על

ביצוע עסקאות מחוץ לבורסה, מחוץ לשוק

מוסדר, בביצוע עסקאות מתואמות. הוא צריך

להגיש את הדוח הזה בדוח מרכז פעמיים

בחודש. אנחנו כאן מציעים להקל עליהם כך

שהם יוכלו להגיש את הדיווח הזה רק פעם אחת

בחודש. המעבר לא יפגע בציבור כי בכל מקרה

הוא יקבל את הדיווחים וגם הרשות תוכל

לפקח. זאת הקלה אחת.

ההקלה השנייה היא הקלה בדיווח אודות

השתתפות באספות כלליות. כאן מנהלי הקרנות

מחויבים על פי חוק להשתתף באספות כלליות

ולהצביע. התקנות מסדירות את אופן הדיווח

ואנחנו מציעים להקל עליהם כך שהם יוכלו

לדווח אחרי שבעה ימים ולא מיד בתום האספה.

אנחנו לא מציעים כאן להפחית דיווח אלא רק

להקל במועד הדיווחים.

אלה שתי ההקלות שיש בתקנות האלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

יש הערות?

<אלי בבלי:>

אין לי הערות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

תקריאי.

<שרה קנדלר:>

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות)

(תיקון), התשע"ד-2014

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 77(ג) ו-31(א) לחוק

השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994 (להלן

– החוק), לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת

הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 20

בתקנה 20 כז לתקנות השקעות משותפות

בנאמנות (דוחות), התשנ"ה-1994 (להלן – התקנות

העיקריות) -

בתקנת משנה (ג), במקום "ואולם, הייתה רכישת

ניירות ערך בהצעה לציבור על פי תשקיף"

יבוא "נעשתה עסקה".

בתקנת משנה (ד), במקום "באחד ובחמישה עשר"

יבוא "עד לחמישה עשר", המלים "כל אחד מהם"

יימחקו ובמקום "השני" יבוא "האחרון לחודש".

תיקון תקנה 27

בתקנה 27 לתקנות העיקריות, ברישה, אחרי

"בקרן שבניהולו" יבוא "ידווח אודות

השתתפותו באסיפה כללית עד תום שבעה ימי

עסקים ממועד השלמת האסיפה" ובמקום

"יפורטו" יבוא "ויפורטו".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

אנחנו מצביעים. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות)

(תיקון), התשע"ד-2014 – אושרו פה אחד

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

התקנות אושרו פה אחד.

היום הולך לכם.

<שרה קנדלר:>

אנחנו מקלים.

<יעקב ליצמן:>

כאן זה לא קריטריון נכון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

כל עוד ההקלה שלכם לא באה על חשבון הציבור

או על חשבון מישהו אחר, הולך טוב.

<שרה קנדלר:>

בכל הדיונים על ההקלות ניסינו להגיע

לאיזון, גם להקל על השוק ובאותו זמן גם לא

לפגוע בציבור המשקיעים.

הקובץ הבא.

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות

כספיים של קרן) (תיקון), התשע"ד-2013

<שרה קנדלר:>

כאן אנחנו בעצם מבטלים חובה שקבענו

בתקנות עוד לפני שנכנסה לתוקף. בתקנות

האלה קבענו שהחל מינואר 2016 דוחות כספיים

של קרן יצטרכו להיות מוגשים בהתאם לכללי

ה-IFRS, זאת אומרת, כללי החשבונאות

הבינלאומיים. החובה הזאת נקבעה בהמשך

למגמה כללית לאמץ בישראל את כללי

החשבונאות הבינלאומיים אבל בסופו של דבר

הגענו למסקנה שהחובה החדשה צפויה להטיל

נטל משמעותי ושאין בזה צורך, שגם באירופה

לא מיישמים את כללי ה-IFRS על קרנות נאמנות

וגם בראייה של הגנת ציבור המשקיעים, הם

עדיין מקבלים את המידע בדוחות הכספיים

ובקרנות הכספיות גם בלי החלה של כללי

ה-IFRS.

<בועז טופורובסקי:>

למה דווקא עליהם לא להחיל את כללי ה-IFRS?

<דורית גילת:>

בעיקר כי אין לזה הרבה משמעות. בקרן

נאמנות, כמעט כל הנכסים שמוחזקים אלה הם

ניירות ערך מסחריים שיש להם מחיר כל יום

בבורסה בסוף המסחר ואין הרבה משמעות לזה

שזה ישוערך לפי כללי ה-IFRS או לא. זה לפעמים

נוגע שרק לניירות ערך שנמחקו מהמסחר

ונשארו בקרן. זה ממש בשוליים שבשוליים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

יש לכם הערות?

<אלי בבלי:>

אין לנו הערות.

<ראובן ריבלין:>

ההפחתות האלה מאפשרות להגדיל את דמי

הניהול?

<אלי בבלי:>

מאפשרות לנו לעבוד בצורה יותר חלקה.

<ראובן ריבלין:>

זה מאה אחוזים. מה ששאל היושב ראש קודם,

היום בהחלט לאזרח יש אפשרות – שלא תמיד

הוא משתמש בה ולא תמיד הוא מבין – לעשות

השוואת מחירים והשוואת שירותים. אני רק

שאלתי למה אתם כל כך מסכימים לעניין הזה.

<אלי בבלי:>

אלה הקלות שנוצרו יחד אתנו.

<ראובן ריבלין:>

אני מברך על זה. זאת פחות רגולציה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

אם זה חוסך להם, אולי יום אחד הם יקלו גם

אתנו.

תקריאי.

<שרה קנדלר:>

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות

כספיים של קרן) (תיקון), התשע"ד-2013

בתוקף סמכותי לפי סעיף 72(א) ו-131(א) לחוק

השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994 (להלן

– החוק), לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת

הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 1

בתקנה 1 לתקנות השקעות משותפות בנאמנות

(דוחות כספיים של קרן), התש"ע-2009 (להלן –

התקנות העיקריות), יבוא:

אחרי ההגדרה "טופס דיווח" יבוא:

"כללי חשבונאות מקובלים" – כללי חשבונאות

מקובלים בישראל (Israeli GAAP).

ההגדרה "תקני דיווח כספי בין-לאומיים" –

תימחק.

תיקון תקנה 2

בתקנה 2 לתקנות העיקריות –

בתקנת משנה (ב), במקום "לפי תקני דיווח

כספי בין-לאומיים" יבוא "לפי כללי

חשבונאות מקובלים ותקנות אלה".

בתקנת משנה (ה)(1), במקום "בהתאם להוראות

תקנות" יבוא "לפי כללי חשבונאות מקובלים

ותקנות".

תיקון תקנה 3

בתקנה 3 לתקנות העיקריות, בפסקה (5), במקום

"לתקני דיווח כספי בין-לאומיים" יבוא

"לכלי חשבונאות מקובלים ותקנות אלה".

תיקון תקנה 5

במקום תקנה 5(ב) לתקנות העיקריות יבוא:

"(ב) תחילתן של תקנות 2(ב) כתיקונה בתקנה 2(1)

לתקנות אלה ו-3(5) כתיקונה בתקנה 3 לתקנות

אלה ביום תחילתן של תקנות השקעות משותפות

בנאמנות (דוחות כספיים של קרן) (תיקון),

התשע"ד-2013".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

אנחנו מצביעים. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות

כספיים של קרן) (תיקון), התשע"ד-2013 – אושרו

פה אחד

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

התקנות אושרו פה אחד.

אני מבין שאחד הקריטריונים להתקבל לרשות

ניירות ערך הוא יכולת הקראה מהירה.

<שרה קנדלר:>

אלה התקנות הקצרות.

התקנות הבאות.

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עסקאות

שעלול להיות בהן ניגוד עניינים, עסקאות

מהותיות ועסקאות מחוץ לבורסה) (תיקון),

התשע"ד-2013

<שרה קנדלר:>

כאן אנחנו בעצם משנים את סף המהותיות כדי

להקל. המהותיות לצורך דיון בדירקטוריון.

שוב, אנחנו מנסים לעזור למנהל הקרן לייעל

את עבודת הדירקטוריון. כיום החוק מטיל על

דירקטוריון מנהל קרן לדון בעסקאות

מהותיות והתקנות קובעות מה הן עסקאות

מהותיות, והן קובעות שניים: האחד, עסקה

לרכישת ניירות ערך של תאגיד בעסקאות מחוץ

לבורסה או בעסקה מתואמת ביום אחד עם שווי

ניירות ערך הנרכשים בעת רכישתם הוא אחוז

אחד מהשווי הנקי של נכסי הקרן. המבחן השני

הוא עסקה לרכישת ניירות ערך בעסקאות מחוץ

לבורסה או בעסקאות מתואמות ביום אחד עם

שווי ניירות ערך הנרכשים - זאת אומרת, כאן

זה כולל יותר – הוא חמישה אחוזים מהשווי

הנקי של נכסי הקרן.

אנחנו מציעים לשנות את ההגדרה עסקה

מהותית כך שהשיעור יעמוד על 1.5 אחוז

מניירות ערך שהוציא תאגיד מסוים ולבטל

לגמרי את המבחן של כלל העסקאות שנעשו

באותו יום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

לראשון זה היה אחוז ואת רוצה להקל לאחוז

וחצי?

<שרה קנדלר:>

כן. רק משיעור אחוז וחצי יצטרכו להביא

לאישור דירקטוריון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

את השני את מבטלת לגמרי.

<שרה קנדלר:>

כן, כך שהם לא יצטרכו לדון בכלל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

למה זה לטובה?

<שרה קנדלר:>

כי הם יצטרכו להביא פחות עסקאות לאישור

הדירקטוריון. יחד עם זה אנחנו קובעים

שהדירקטוריון יקבע כללים והנחיות ברורות

להטיח שתהיה בקרה על העסקאות האלה, אבל לא

יצטרכו להביא כל עסקה ועסקה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

כבר נקבעו הקריטריונים?

<שרה קנדלר:>

אחרי שהוא יקבע, תהיה לו הקלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

זאת אומרת, זה לא ייכנס לתוקף עד שהוא לא

יקבע. עכשיו יהיה מצב ביניים. אנחנו למעשה

עכשיו משחררים וכמעט אין הגדרה לנושא

מהותי.

<שרה קנדלר:>

לא, תהיה הגדרה של אחוז וחצי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

אבל כאן אנחנו משאירים את עצמנו חשופים.

<בועז טופורובסקי:>

זאת אומרת שהוא יכול לעשות עשרים עסקאות

ביום של 1.4 אחוז כי את מבטלת את החמישה

אחוזים.

<שרה קנדלר:>

נכון. כי ביטלתי את החמישה אחוזים אבל

הדירקטוריון יהיה חייב.

<בועז טופורובסקי:>

הוא יכול עד חמישה אחוזים ביום בסך הכול.

<שרה קנדלר:>

בתאגידים שונים. לא באותו תאגיד. באותו

תאגיד הוא לא יכול לעשות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

את מרגישה שברגע שהורדנו את החמישה

אחוזים, כאן העלינו מאחד לאחד וחצי וזה

בסדר, אבל בשני הורדנו לגמרי את חמשת

האחוזים, כך שהשארנו משהו פתוח. את אומרת

שהם יביאו תקנות או נוהל שכן ייתן איזשהו

כיסוי. נכון?

<שרה קנדלר:>

כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

הנוהל הזה כבר קיים?

<שרה קנדלר:>

יש לכם נהלים או שתקבעו אותם? אני לא

יודעת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

אם אלה נהלים שהם יקבעו, מה שיקרה זה

שהיום ירדו חמשת האחוזים והנהלים

שייקבעו יהיו בעזרת השם אני לא יודע מתי.

<אלי בבלי:>

הדברים קורים ביחד. ההקלה הזאת נכנסת

לתוקף כאשר מנהל הקרן יקבע את הנהלים.

<דורית גילת:>

למגבלה של חמשת האחוזים, לביטולה, יש גם

רציונל אחר. זה מאוד קשה לתפעול כי אתה

עושה עסקה אחת בנייר אחד, אחר כך אתה עושה

עוד עסקה בנייר אחר ואחר כך אתה בא

לשלישית ופתאום עברת את חמשת האחוזים ואז

אתה צריך לבוא לדירקטוריון ולאשר בדיעבד

את העסקאות הקודמות? זה היה משהו שלא כל

כך הסתדר עם עצמו. אין כל כך משמעות

לקיבוץ הזה של עסקאות בניירות שונים מחוץ

לבורסה.

<בועז טופורובסקי:>

אני מניח שיש משמעות מסוימת לחמישה

אחוזים. אם ביום אחד יש כמות עסקאות שהיא

מעל חמישה אחוזים מסך כל הקרן, זה משהו

שצריך להתייחס אליו, צריך להתחשב בו, צריך

לבדוק למה זה קורה כי אלה עסקאות בסדרי

גודל גדולים. השאלה למה לבטל את החמישה

אחוזים ולא נגיד להעלות את האחוז לשבעה

וחצי אחוזים.

<דורית גילת:>

חשבנו שאין משמעות לקיבוץ של עסקאות בכל

מיני ניירות שונים לכלל איזה רף אחד. יש

רף לכל נייר והוא הרלוונטי. לאסוף את כולם

לרף כמותי אחד, זה לא כל כך רלוונטי.

<אלי בבלי:>

העברת האחריות של הרגולטור לדירקטוריון,

בסופו של דבר תגרום לכך שיהיו נהלים

ישימים שניתן לעבוד אתם אצל מנהלי הקרנות

במקום הוראות חוק שעד היום התקשינו לעמוד

בהן ולכן נוצרה הבקשה שלנו לרשות ניירות

ערך. זה לא שמוותרים לנו עכשיו ונוכל

לעשות מה שאנחנו רוצים, אלא נותנים

לאחריות הדירקטוריון.

<שרה קנדלר:>

והרשות מפקחת.

<בועז טופורובסקי:>

הרשות מפקחת על בסיס יומי? כל הזמן?

<דורית גילת:>

כן.

<שרה קנדלר:>

כן. התשובה היא כן.

<בועז טופורובסקי:>

אין לי בעיה שהדירקטוריון יפקח אבל צריך

לקחת בחשבון שאלה כספי ציבור. אם אחר כך

נגלה יום אחד שהיה ביום אחד מנהל קרן

שהשתגע ועשה ארבעים עסקאות של אחוז או 1.2

אחוז והפסיד הרבה מאוד כסף שלנו, ואף אחד

לא יחזיר לנו, במיוחד בשנים האחרונות עם

כל התספורות כאשר אף אחד לא ממהר להחזיר

את הכסף לחוסכים או למשקיעים במקרה של

קרנות נאמנות, השאלה אם אנחנו לא פותחים

כאן פתח שהוא מסוכן יחסית לעובדה שהם בכל

זאת נאמנים של כספים של משקיעים.

<דורית גילת:>

עוד עובדה חשובה. אייל הזכיר לי. התקנות

הקודמות שהעברנו כאן, התיקון בהן, אלה

תקנות של דיווח על העסקאות האלה. הם

מדווחים באופן מרוכז כאשר עד עכשיו זה

היה פעם בשבועיים ועכשיו זה יהיה אחת

לחודש, אבל יהיה דיווח מרוכז על כלל

העסקאות מחוץ לגוף גם בשיעורים שהם מתחת

לשיעורים הטעונים אישור. הרשות מנטרת

אותם באופן שוטף לגמרי.

<שרה קנדלר:>

יש גם נאמן שמפקח על הפעילות.

<ראובן ריבלין:>

האמת היא שיש הגיון כי ההגבלות הגורפות

לא מתאימות לכל עסקה. כל עסקה על פי

עניינה ואם אתה נותן לדירקטוריון שיש לו

אחריות בנוסף לפיקוח שלו על כל הדברים

האלה, ההיגיון בהסדר החדש הוא רב יותר.

<בועז טופורובסקי:>

אני מבין, אבל קח בחשבון שעד היום כל

התספורות, אני לא זוכר שמישהו באיזשהו

דירקטוריון לקח איזושהי אחריות או אפילו

מישהו מהמשקיעים או הנאמנים של הכספים

שילם איזשהו מחיר.

<ראובן ריבלין:>

המשבר הגדול שהיה נבע בעיקר בגלל זה

שקודם לכן התשואות היו אדירות. היינו

מקבלים תשואה על קרן ההשתלמות שלנו של

כמעט שמונה, עשרה אחוזים בשנה, עד שפתאום

באה המכה והפסדת בשנה אחת עשרים אחוזים

ואז כולם התחילו לשאול. עד אותו יום

שקיבלו, לא שאלו. לי היו ספקות גם כאשר

הרווחנו ואמרתי שאם מרוויחים כל כך הרבה,

אפשר גם להפסיד כל כך הרבה כי אין מגבלה.

אני חושב שבעניין זה התקנות החדשות הן

הרבה יותר הגיוניות. אם הם לא מפקחים, הם

לא יפקחו כך או כך. החובה לפיקוח קיימת.

החובה לדירקטוריון בחוק רשומה. אוי

לדירקטוריון שיבוא ויעשה כי אפשר לבדוק

אחר כך. לכן אני חושב שהעברת הסמכות

וקביעת הכללים לדירקטוריון היא נכונה

מאוד. אי אפשר להשוות עגבנייה למלפפון

אלא אם כן אתה בתוך הסלט.

(היו"ר בועז טופורובסקי)

<היו"ר בועז טופורובסקי:>

בסדר גמור. תקריאי.

<שרה קנדלר:>

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עסקאות

שעלול להיות בהן ניגוד עניינים, עסקאות

מהותיות ועסקאות מחוץ לבורסה) (תיקון),

התשע"ד-2013

בתוקף סמכותי לפי סעיפים (6) ו-131(א) לחוק

השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994 (להלן

– החוק), לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת

הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 3

בתקנה 3 לתקנות השקעות משותפות בנאמנות

(עסקאות שעלול להיות בהן ניגוד עניינים,

עסקאות מהותיות ועסקאות מחוץ לבורסה),

התשנ"ה-1995 (להלן – התקנות העיקריות) –

בפסקה (1ׂ) במקום "אחוז אחד" יבוא "אחוז

וחצי".

פסקה (2) – תימחק.

תיקון שתקנה 3ב

בתקנה 3ב לתקנות העיקריות –

האמור בה יסומן (א) ובה, אחרי "על פי

התשקיף" יבוא "וכן את התנאים שבהם יבוצעו

עסקאות מהותיות כמשמעותן בתקנה 3 ועסקאות

מחוץ לבורסה או מחוץ לשוק מוסדר כמשמעותן

בתקנה 3א".

בסופה יבוא -

"(ב) בנוהל שיקבע הדירקטוריון יצוינו

הגורמים שיש להביאם בחשבון בבחינת העסקה,

לרבות לעניין מחירה, והוא יאושר בידי

הנאמן, לאחר שווידא כי יש בו כדי להבטיח

בקרה נאותה אחר עסקאות".

<היו"ר בועז טופורובסקי:>

אנחנו מצביעים. מי בעד?

<עודד אופק:>

הערה ניסוחית שאני רוצה להציע. יש את

התיקון בתקנה 3ב ואנחנו מציינים כאן

שבעצם מרחיבים את ההקלה לגבי כל העסקאות

מחוץ לבורסה ולא רק עסקאות מחוץ לבורסה

של רכישה והנפקה לפי תשקיף. אולי שווה

פשוט להוריד את זה כדי שאחר כך לא יהיו

בעיות פרשניות.

<שרה קנדלר:>

את מה להוריד?

<עודד אופק:>

את החלק של הרכישה בהנפקה לפי תשקיף. פשוט

לציין כל העסקאות מחוץ לבורסה בהתאם

לתקנה 3א.

<שרה קנדלר:>

להוריד את על פי תשקיף?

<עודד אופק:>

כן.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>

מקובל עליך?

<ראובן ריבלין:>

מן ה-הן אתה שומע את ה-לאו.

<שרה קנדלר:>

אנחנו מעדיפים להשאיר את זה כך.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>

אם כן, אנחנו משאירים את זה כך.

<אלעזר שטרן:>

למה?

<שרה קנדלר:>

כדי שיהיה ברור.

<אלעזר שטרן:>

השאלה אם זה לא יכול לפגוע בכם. עובדה

שבפעולות אחרות ציינו משהו.

<דורית גילת:>

רכישה בהנפקה לא צריכה להיות עסקה

מהותית. היא טעונה אישור ואפשר לאשר אותה

בנוהל, בין שהיא מהותית ובין שהיא לא

מהותית.

<עודד אופק:>

זה ברור אבל התיקון הוא עסקאות מהותיות

ועסקאות מחוץ לבורסה או מחוץ לשוק מוסדר

כמשמעותן בתקנה 3א. כשאני אומר "ועסקאות

מחוץ לבורסה כמשמעותן בתקנה 3א", זה כולל

גם את העסקאות של רכישה והנפקה לפי תשקיף.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>

זה מוסדר כאן. זה לא קריטי.

<ראובן ריבלין:>

אחרת אני צריך לחשוב שוב מהי המשמעות. זה

כמו שמשפטנים כותבים לפעמים בין השאר. מה

זה בין השאר? זאת שאלה בעייתית ביותר

ומשרד המשפטים ממשיך להשתמש בנוסח הזה.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>

זה יגרום לכם להוריד את דמי הניהול?

<אלעזר שטרן:>

הרב ליצמן אמר בבוקר, אם אני לא טועה, שפרט

שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד.

<ראובן ריבלין:>

זה נכון אבל לפעמים אתה אומר שהמובן

מאליו טוב שייאמר בצורה מפורטת כדי להסיר

כל ספק מלב.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>

אנחנו נחזור לישיבת ועדת הכספים. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עסקאות

שעלול להיות בהן ניגוד עניינים, עסקאות

מהותיות ועסקאות מחוץ לבורסה) (תיקון),

התשע"ד-2013 – אושרו פה אחד

<היו"ר בועז טופורובסקי:>

התקנות אושרו פה אחד.

<שרה קנדלר:>

התקנות הבאות.

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות,

חוזים עתידיים ומכירות בחסר) (תיקון),

התשע"ד-2013

בקרנות נאמנות יש הסדר חקיקתי שקובע

מגבלות שונות על השקעות בקרן נאמנות,

מגבלות שבעיקר באו לאפשר נזילות כדי

שמחזיקי יחידות יוכלו כל יום לפדות את

היחידות שלהם. בין היתר יש כאן בתקנות

אופציות מגבלות על רכישת אופציות וחוזים

עתידיים בחוץ לארץ ויש כאן תנאים מאוד

ברורים לגבי מתי מותר לרכוש בחוץ לארץ את

האופציות בחוזים עתידיים. בינתיים

המציאות השתנתה והתנאים שקבענו בתקנות

כבר לא רלוונטיים. למשל, כתוב כאן שהתקנות

קובעות ששווי האופציה היא לפי מחיר סגירה

שזאת העסקה האחרונה בבורסה הזרה אבל היום

הרבה בורסות בכלל לא מחשבות את מחיר

הסגירה ולכן זה הפך להיות לא רלוונטי.

לכן, לאור הדינמיות של שוק ההון והצורך

לבחון באופן תדיר מכשירים פיננסיים

קיימים, אנחנו מציעים להמיר את התנאים

המפורטים בתקנות כך שוועדת ההשקעות של

הקרן תוסמך לקבל החלטה להשקיע אם שוכנעה

שמתקיימת סחירות מספקת של ניירות הערך.

משהו דומה אנחנו מציעים גם בנושא של

שאילה והשאלה של ניירות ערך. גם היום

התקנות קובעות תנאים לצורך בחינת

הסחירות של נייר הערך, למעט אם זה נייר

ערך שנמצא במדד מרכזי כמו מדד תל אביב 100.

גם בעניין הזה אנחנו מציעים לאפשר גמישות

ומוצע שלא תהיה רשימה של מדדים שקבועה

בתקנות אלא ייקבע כלל של מדד בעל סחירות

מתאימה והרשות תהיה רשאית לקבוע רשימה של

מדדים כאלה.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>

בתקנות עצמן, תיקון תקנה 5, מה זה בסעיף

קטן (2) במקום חצי אחוז יבוא אחוז אחד

ובמקום שלושה אחוזים יבוא חמישה אחוזים?

<שרה קנדלר:>

התקנות היום קובעות מגבלות כמותיות של

מכירת ניירות ערך בחסר בעד הקרן. גם כאן

אנחנו מציעים להקל וחצי אחוז להפוך לאחוז

אם זה נייר ערך מסוים, ומשלושה אחוזים

לחמישה אחוזים לגבי כלל ניירות הערך של

תאגיד שאפשר להשאיל.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>

בהסבר רשמתם שלרשות תינתן סמכות לקבוע

הוראות ותנאים לעניין הפעילות בנגזרים

בחוץ לארץ. זה קשור לזה, נכון?

<שרה קנדלר:>

כן. תסתכל בתקנה 5, תיקון תקנה 5)(1), בעל

סחירות מתאימה ואז הרשות רשאית לקבוע

רשימת ניירות ערך או מדדים שייחשבו כבעלי

סחירות מתאימה.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>

אין לכם בעיות עם הוראה כזאת? במה שהרשות

קובעת, יש כאן הרבה אי ודאות.

<אלי בבלי:>

יש לנו בעיה שזה מעט מדי. אנחנו נקשור כאן

את הנושא הזה של תיקון 15. ועדת משנה של

ועדת הכספים דנה בתיקון 15 שהוא הכנסה

לישראל, תחרות של קרנות זרות, מנהלים

זרים, ובתיקון הזה העלינו בפני הוועדה את

הקושי שלנו להתחרות עם המנהלים הזרים

בגלל היכולת שלהם לפעול באפיקים בחוץ

לארץ ובמוצרים פיננסיים בחוץ לארץ, כמו

חוזים עתידיים וכמו עסקאות החלף ועלינו

זה אסור. מה שניתן כאן זה באמת הקצה של

הקצה של דברים מאוד מאוד בסיסיים שאנחנו

יכולים לפעול בהם, אבל כל נושא הפעילות

בחוץ לארץ שמותרת למנהלי קרנות זרים

ועלינו היא אסורה כי עדיין היא לא טופלה

על ידי רשות ניירות ערך ואני מצפה ומקווה

שתטופל בהמשך.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>

לדעתך זאת התחלה של תהליך בכיוון נכון?

<אלי בבלי:>

כן.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>

אבל ממש לא מספיק.

<אלי בבלי:>

ממש ממש לא מספיק.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>

אני מניח שמבחינתכם זה מספיק.

<דורית גילת:>

לא. אנחנו היינו שמחים לקבל סמכות יותר

רחבה.

<שרה קנדלר:>

הוא חושב הפוך.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>

בקביעה בתקנות, כאשר אומרים שהרשות קובעת

כללים, אני רוצה לדעת בדיוק.

<שרה קנדלר:>

יש כאן קריטריון מאוד ברור. אנחנו רוצים

שתהיה סחירות של ניירות הערך שנמצאים

בקרן כדי שבעלי היחידות יוכלו כל יום

לצאת ואפשר יהיה למכור ולממש את ניירות

הערך. אנחנו כאן קיבלנו סמכות מוגבלת

לקבוע רשימת מדדים וניירות ערך שייחשבו

בעלי סחירות מתאימה כאשר היום יש רשימה

קבועה בתקנות אבל היא לא מתעדכנת וזה

בעייתי כי יש שינויים.

<דורית גילת:>

למשל רק מדדי מניות. רצינו להוסיף מדדי

אג"ח ולשם כך צריך לבוא לוועדה.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>

אני רק רוצה להבין כי כאן אתם קובעים

כללים בלי אישור ועדת כספים.

<שרה קנדלר:>

נכון.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>

השאלה אם לדעתכם לא צריך כאן אישור ועדת

כספים.

<שרה קנדלר:>

אנחנו חושבים שזה מאוד מקצועי וששיקול

הדעת של הרשות הוא מאוד מוגבל כאן

לרציונל של הסחירות.

<יעקב ליצמן:>

אני בעד.

<ראובן ריבלין:>

לי יש תמיד התלבטויות. אני חושב שאנחנו

צריכים להיות כמו בסנט, שאי אפשר לעשות

דבר בלעדינו כאשר מדובר בעקרונות

החוקיים שאנחנו קבענו בחוק. לכן אנחנו

רוצים לראות את התקנות. אבל אם מדובר

בתקנות מקצועיות לגמרי, ממה אני חושש? הם

יבואו ויקבעו תקנות מקצועיות והגורמים

הנוגעים בדבר יתחילו להפעיל את

הלוביסטים. אין לי בעיה עם לוביסטים כל

זמן שהם לא מפתים. אם הם מסבירים, אין לי

בעיה עם הלוביסטים אבל לפעמים ההסברים לא

מספיקים וגם יכולים להיות – חלילה, אני

לא אומר שהם קיימים כי בכנסת ישראל זה לא

יכול לקרות – גורמים שהם מפתים. למשל,

חברות הביטוח הצליחו להביא את המצב לכך

שחוק השמאים לא ישונה כך ששמאי הקובע לא

יהיה גם עובד חברת הביטוח. הם הצליחו כי

הם שכנעו את חברי הכנסת בצורה כל כך

רצינית שאתה יכול להיות גם מבטח, גם מקבל

את הכסף, גם אותו אדם שאתה תקבע כמה פיצוי

יקבל רוכש הביטוח. זאת אומרת, הכול. עובדה

שהם שכנעו את חברי הכנסת ובאופן מפתיע כל

חברי הכנסת חשבו שחברות הביטוח ממש

צודקות כשהן אומרות שצריך שהן יהיו גם

המבטחים וגם הקובעים כמה המבוטח יקבל.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>

תן קרדיט לכנסת.

<ראובן ריבלין:>

האם היו איומים על חברי הכנסת וכתוצאה

מכך הבוחרים שלהם אמרו להם שהם בעלי

מוסכים וחברות הביטוח לא ייתנו להם חלילה

עבודה אם חברי הכנסת יצביעו בעד הצעת

החוק הזאת?

<יעקב ליצמן:>

לא. אצלי זה לא קרה.

<ראובן ריבלין:>

אצלך בטח זה לא קרה. אתה היית שולח אותם

אבל זה קרה לפני עשרים שנים.

<יעקב ליצמן:>

שאלתי מתי היה העדכון האחרון וזה היה

לפני שנים רבות. ראשית, אין הרבה והיא

אומרת שהתלוננו.

<ראובן ריבלין:>

זה גם מקצועי.

<יעקב ליצמן:>

אני תומך.

<ראובן ריבלין:>

אין לי בעיה. אני רק אומר לך מה ההיגיון.

אני בעד דבר גורף כאשר כל דבר בא לוועדת

כספים. זה חשוב ברמה העקרונית.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>

נשמע את הייעוץ המשפטי.

<אייל לב ארי:>

יש כאן לכאן ולכאן.

<ראובן ריבלין:>

נכון.

<יעקב ליצמן:>

האם יש הבדל גדול בין זה לזה? אם זה לא

משנה, בסדר.

<ראובן ריבלין:>

אם כל דבר בא לוועדת הכספים, אין לי בעיה.

אני דבק בעיקרון שכל דבר בא לוועדת

הכספים. אבל אם העיקרון הזה עדיין לא

קיים, אני אומר שבנושאים האלה שהם מבקשים,

הרי זה לא שמבקשים מאתנו פוליטיקאים אלא

בא הגוף המקצועי שהמדינה כוננה והוא אומר

שבעניינים אלה השיקולים הם כל כך

מקצועיים.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>

אני יושב ראש ועדת משנה של הוועדה הזאת

ואני די שומר על עיקרון של נושאים שהם

שווי ערך לתקנות.

<שרה קנדלר:>

בניגוד למה שיש לנו בוועדת משנה, כאן זה

משהו אחר.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>

אני חושב שזה לא שווה ערך.

<שרה קנדלר:>

נכון. זה לא שווה ערך. זה ממש פריט מסוים

מאוד מקצועי.

<ראובן ריבלין:>

אם היה עיקרון, אם אנחנו באים ומקבלים

עכשיו עיקרון לרוחב הלוח, גם אנחנו

שוללים משר לבוא מבלי שהוא מביא את הדבר

לכנסת. יש לך את חוק הנפט ושר יכול בחוק

שתוקן ב-1954, כאשר הציפיות של מדינת ישראל

היו שבחלץ נקבל ארבע חביות ביום, אז אמרו

ששיקול הדעת הוא של השר. היום אנחנו

נמצאים במקום אחר. אם דבר כזה יכול לפגוע

בעיקרון, אז גם כל דבר שבא בשיקול דעת של

הממשלה, צריך לבוא לדיון ציבורי בפני

הוועדות. לכן זאת שאלה עקרונית. אם

בעיקרון, אני דבק אתך במאה אחוזים.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>

רק אם זה ברמה חוקית של תקנות.

<ראובן ריבלין:>

נכון. יש יוצאים מן הכלל וגם היועץ המשפטי

אומר זאת.

<שרה קנדלר:>

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות,

חוזים עתידיים ומכירות בחסר) (תיקון),

התשע"ד-2013

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 59, 62, 63, 64, 79

ו-131(א) לחוק השקעות משותפות בנאמנות,

התשנ"ד-1994 (להלן – החוק), לפי הצעת הרשות

ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין

תקנות אלה:

תיקון תקנה 1

בתקנה 1 לתקנות השקעות משותפות בנאמנות

(אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר)(,

התשס"א-2001 (להלן – "התקנות העיקריות"),

ההגדרות "מדד ת"א 25", "מדד ת"א 100" – יימחקו.

במקום תקנה 2(2) לתקנות העיקריות יבוא:

"(2) אם האופציה או החוזה העתידי נסחרים

מחוץ לישראל – ועדת ההשקעות שוכנעה כי

מתקיימת בהם סחירות מספקת, לאחר שנתנה

דעתה לעניין היכולת לממשם ובין היתר

לאלה:

העלויות הכרוכות במימוש.

כאן אני מציעה לכתוב –

<אייל לב ארי:>

שתי פסקאות משנה.

<שרה קנדלר:>

כן.

מחזור מסחר יומי ממוצע בכל אחד מהם.

מספר החוזים העתידיים בעלי אותו נכס בסיס

הנסחרים באותה עת באותה בורסה מחוץ

לישראל הניתנים לקנייה.

היחס בין מחיר מימוש האופציה לבין מחיר

נכס הבסיס.

קיומם של מספר עושי שוק פעילים בחוזה

העתידי או באופציה. לעניין זה, "עושה שוק"

– אדם שהתחייב לפרסם במהלך כל יום שבו

מתקיים מסחר בבורסה או בשוק המוסדר שבהם

נסחרים החוזה העתידי או האופציה, על פי

כללים שנקבעו בידי מי שרשאי לקבעם לפי

דין במדינה שבה הוא נסחר, מחיר שבו הוא

מתחייב לקנות את החוזה העתידי או האופציה

ומחיר שבו הוא מתחייב למכרם".

תיקון תקנה 5

בתקנה 5 לתקנות העיקריות –

בתקנת משנה (א), במקום "הנכלל במדד תל אביב

100" יבוא "בעל סחירות מתאימה" ובסופו יבוא

"הרשות רשאית לקבוע רשימת ניירות ערך או

מדדים אשר ניירות הערך הנכללים בהם,

יחשבו לעניין תקנות אלה כניירות ערך בעלי

סחירות מתאימה".

בתקנת משנה (ב) -

במקום "חצי אחוז" יבוא "אחוז אחד".

במקום "שלושה אחוזים" יבוא "חמישה אחוזים".

תיקון תקנה 6

במקום תקנה 6 לתקנות העיקריות, יבוא:

"6. שעבוד ניירות ערך

מנהל קרן רשאי לשעבד נכס מנכסי הקרן

לצורך פעילות בנגזרים".

תיקון תקנה 8

במקום תקנה 8(1) לתקנות העיקריות יבוא:

"(1) אם נייר הערך או נייר הערך חוץ הנסחר

בבורסה או בשוק מוסדר, אינו נייר ערך בעל

סחירות מתאימה ואינו מלווה קצר מועד או

אגרת חוב שהוציאה המדינה – נעשתה בו

בתקופת המסחר האחרונה עסקה בבורסה שבה

הוא נסחר או בשוק מוסדר שבו הוא נסחר

בתשעים אחוזים לפחות מהימים שבהם התקיים

בהם מסחר בניירות ערך".

תיקון תקנה 10

בתקנה 10(א)(6) לתקנות העיקריות.

כאן אני רוצה לשנות את סדר הדברים:

במקום "וכן שיעור החשיפה הכולל של הקרן"

יבוא "שיעור החשיפה המרבי לנכס בסיס

באמצעות חוזה עתידי או אופציה מסוימים

וכן שיעור החשיפה הכולל של הקרן".

<היו"ר בועז טופורובסקי:>

למה השינוי?

<שרה קנדלר:>

שזה יהיה מן הפרט אל הכלל.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>

בסדר גמור. יש לך הערות?

<עודד אופק:>

כן. יש לנו מספר הערות. באופן כללי אנחנו

רוצים לעמוד לגבי הנוסח שהיה במפת

הדרכים, שם כל תקנות האופציות היו אמורות

לצאת למעין הוראה לגבי פעילות של נגזרים

בחוץ לארץ עם הקלות נוספות. רצינו לדעת

מבחינת חלק גדול מההקלות מה אתם מתכוונים

לעשות עם זה ומתי זה יעלה לדיון.

<שרה קנדלר:>

לא הבנתי.

<ראובן ריבלין:>

זאת שאלה שלא שייכת למה שהיא הקריאה.

<עודד אופק:>

זה שייך באופן כללי.

<ראובן ריבלין:>

שאלה לגיטימית לחלוטין אבל לא שייכת

לכאן.

<שרה קנדלר:>

בנוסח הראשון רצינו לקחת לעצמנו הרבה

יותר גמישות שהייעוץ המשפטי של משרד

המשפטים לא אישר לנו. במשרד המשפטים טענו

שאלה דברים שצריכים לבוא לתקנות ולכן לא

יכולנו לעשות אותם בהוראות.

<עודד אופק:>

ההקלות האלה יעלו בהסדר תיקון נוסף

לתקנות?

<שרה קנדלר:>

לא.

<עודד אופק:>

זה מתקשר להערה הראשונה.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>

אני מציע שתדברו ביניכם.

<עודד אופק:>

בסדר. ברשותכם, יש עוד הערות קלות. בסעיף 3,

תיקון תקנה 5, סעיף קטן (1). כתוב שהרשות

רשאית לקבוע רשימת ניירות ערך או מדדים

והיינו רוצים שזאת תהיה רשימת ניירות ערך

ומדדים.

<שרה קנדלר:>

זה לא משנה. מבחינה ניסוחית זה אותו דבר.

<עודד אופק:>

לא בהכרח.

<ראובן ריבלין:>

אם זה "או", זאת אומרת שזה צריך להיות נפרד.

זה ניסוח לא נכון. צריך להיות "ו/או" או "גם

ו".

<עודד אופק:>

אנחנו היינו רוצים שזה יהיה "ו/או".

<יעקב ליצמן:>

הם אומרים לפרוטוקול שזה לא משנה.

<שרה קנדלר:>

זה גם בנפרד וגם ביחד.

<אייל לב ארי:>

ה-"או" ייתן לך את גם ה-"ו". הוא לא מונע מהם.

להבדיל, אם הם היו כותבים "ו", הוא היה

מחייב אתכם מבחינת הניסוח.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>

קיבלת לפרוטוקול שזה שווה ערך לזה או זה

או גם זה וגם זה.

<עודד אופק:>

בסדר. אולי כדי לסגור את הפינה הזאת,

בהמשך השורה - מדדים אשר ניירות הערך

הנכללים באיזה מהם.

<שרה קנדלר:>

זה נראה לי אותו הדבר.

<ראובן ריבלין:>

זה לא רק אותו דבר אלא זה גם היינו הך.

<עודד אופק:>

תקנה 4. הכותרת היא שעבוד ניירות ערך כאשר

מהות הנושא הוא שעבוד נכסים ונכסים הם לא

רק ניירות ערך.

<שרה קנדלר:>

בסדר. שעבוד נכסים.

<אייל לב ארי:>

זה צריך להיות שעבוד נכס מנכסי הקרן.

<שרה קנדלר:>

בסדר.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>

במקום שעבוד ניירות ערך – שעבוד נכס

מנכסי הקרן.

<עודד אופק:>

בתקנה 5 המתקנת את תקנה 8, יש בשורה השנייה

הגדרה של בעלי סחירות מתאימה. נראה לנו

שהיה כדאי להגדיר את הסחירות המתאימה.

<שרה קנדלר:>

בתקנה 5 כתוב "בתקנות אלה". זה חל גם על 8

וגם על 5.

<עודד אופק:>

בסדר. בתקנה 6, שיעור החשיפה הכולל של הקרן

וכן שיעור החשיפה המרבי לנכס בסיס", עשוי

להשתמע כאילו צריך להגדיר כל נכס בסיס.

אנחנו חושבים שצריכים להיות סוגי נכסי

בסיס.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>

שינינו את הסדר.

<אייל לב ארי:>

שמנו את שיעור החשיפה המרבי לפני שיעור

החשיפה הכולל.

<עודד אופק:>

עשוי להשתמע שצריך להגדיר לכל נכס בסיס

ולדעתי זה לא מה שרצינו לעשות כאן.

<דורית גילת:>

זה לא מחייב אותה לקבוע שיעורים מסוימים.

היא יכולה לקבוע שיעורים לקבוצה של נכסים

אבל היא צריכה לתת את דעתה וגם אולי

להגביל את שיעור החשיפה לנכס מסוים

שהחוזה עליו, באמצעות חוזה מסוג כזה אל

תיצור לעצמך חשיפה יותר משיעור כזה וכזה

לנכס בסיס מסוים.

<עודד אופק:>

אבל אלה סוגים מסוימים. גם לשיטתכם סוגים

מסוימים של חוזים עתידיים.

<דורית גילת:>

גם אבל היא צריכה לתת את דעתה גם אולי

להגביל לנכס מסוים, למדד מסוים.

<ראובן ריבלין:>

הכול לפי העניין.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>

אנחנו מצביעים. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות,

חוזים עתידיים ומכירות בחסר) (תיקון),

התשע"ד-2013 – אושרו פה אחד

<היו"ר בועז טופורובסקי:>

התקנות אושרו פה אחד.

(היו"ר ניסן סלומינסקי)

<שרה קנדלר:>

התקנות הבאות.

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים

שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם

המרביים) (תיקון), התשע"ד-2013

<שרה קנדלר:>

יש כאן תיקון אחד מאוד נקודתי. קרן כספית,

מותר לה להחזיק מק"ם והיום כתוב שיתרת

התקופה עד מועד הפדיון אינו עולה על שנה

אחת. בשנת 2012 בנק ישראל תיקן את התקנות

שלו כך שהוארכה התקופה לפדיון של מק"ם ל-13

חודשים ולכן אנחנו רוצים לעשות תיקון

מקביל כאן כדי שהם יוכלו להמשיך להשקיע

במק"ם.

<יעקב ליצמן:>

למה בנק ישראל עשה זאת?

<דורית גילת:>

כדי שיוכלו להחליף סדרה בסדרה, אם יש פער

של יום בין פדיון סדרת מק"ם לסדרה החדשה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

שיהיה עוד חודש.

<שרה קנדלר:>

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים

שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם

המרביים) (תיקון), התשע"ד-2013

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 59, 62(א) ו-131(א)

לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994,

לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של

הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 2

בתקנה 2א(א)(3) לתקנות השקעות משותפות

בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן

ושיעוריהם המרביים), התשנ"ה-1994, במקום "שנה

אחת" יבוא "שלושה עשר חודשים".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

יש לכם הערות? אין. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים

שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם

המרביים) (תיקון), התשע"ד-2013 – אושרו פה

אחד

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

התקנות אושרו פה אחד.

<שרה קנדלר:>

הסט האחרון בתחום של קרנות הנאמנות.

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי

קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן)

(תיקון), התשע"ד-2013

<שרה קנדלר:>

יש כאן הקלות בעניין פעילות בנגזרים.

אנחנו מציעים לתקן את תקנות המחירים שמשך

הזמן בו לא נעשתה עסקה בניירות ערך, לרבות

נייר ערך חוץ שמקים חובה למנהל הקרן

לקבוע שווי לפי הנחיות הדירקטוריון,

יעמוד על חמישה ימים במקום על שלושה ימים

כפי שקבוע היום. חוץ מזה אנחנו מציעים

שינוי בנוגע להנחיות הדירקטוריון כך

שאלה יאושרו בידי הנאמן לאחר שיוודא כעת

כי נקבע בהם תהליך שמבטיח בקרה נאותה על

קביעת שווי הנכס לרבות באמצעות גורמים

שאינם מעורבים בניהול ההשקעות והם

יצטרכו לבחון את זה רק אחת לרבעון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

תסבירי.

<שרה קנדלר:>

בעצם יש כאן המשך למה שקראנו בתקנות

האופציה, הקלה ומתן אפשרות לקבוע כללים

לדירקטוריון ופחות פר עסקה. גם בעסקאות

אנחנו קצת מקלים במקרים שהם צריכים לשערך

בעצמם אם אין מחיר לנכס. היום התקנות

קובעות שאחרי שלושה ימים הם צריכים לשערך

את זה בעצמם ואנחנו נותנים להם יותר זמן

– חמישה ימים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

נותנים להם אפשרות לתקן תקנות.

<שרה קנדלר:>

יותר לקבוע בנהלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

וכתוצאה מזה אנחנו מוותרים על דברים.

נכון? מתי הם יתקנו את התקנות האלה?

<ראובן ריבלין:>

היא התייחסה לזה כשלא היית וכך גם היועץ

המשפטי. בנושאים מקצועיים, פרופר

מקצועיים, אני מפחד שבנושאים פרופר

מקצועיים יכולים אחר כך הגופים האחרים

לבוא לכאן ולהשתמש בוועדה לצורך רכישת

מצביעים. הנימוקים הם מקצועיים לחלוטין.

לכן גם טופורובסקי וליצמן עמדו על מה

שאתה אומר ואמרנו שבכל זאת צריכים לעשות

דיפרנציאציה בין דברים שהם מקצועיים

לחלוטין לבין דברים שבאמת אנחנו צריכים

לפקח עליהם ואפילו מבחינת מדיניות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

ראשית, אני מסכים. שנית, אני שואל מבחינת

לוח הזמנים. אם אנחנו מוותרים על משהו

ובונים על זה שיהיו תקנות שהדירקטוריון

יחליט עליהם או יהיו נהלים.

<שרה קנדלר:>

הם חייבים. אין החלפה. הם יצטרכו לעשות את

זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

כלומר, זה לא ייכנס לתוקף כל עוד לא יהיו

הנהלים.

<שרה קנדלר:>

אלה שני דברים שונים.

<דורית גילת:>

אני אסביר שוב. היום יש מקרים

שהדירקטוריון צריך שלערך את הנכסים לפי

שיקול דעתו וכתוב שהדירקטוריון צריך

לעשות את זה על פי הנחיות. הוא צריך לקבוע

הנחיות לשערוך. כתוב שהוא יבחן את

ההנחיות שלו אחת לשלושה חודשים. ההנחיות

הן דבר רוחבי. לא באמת צריך לבחון אותן

אחת לשלושה חודשים. מה שיותר חשוב זה

שהדירקטוריון יבחן אחת לשלושה חודשים

איך ההנחיות שלו יושמו. זאת אומרת, יבדוק

את השערוכים שנעשו על פי ההנחיות בפועל.

זה מה שחסר היום בתקנות וזה מה שחשוב

להכניס. אנחנו ממירים את החובה לבחון את

ההנחיות הכוללות בחובה לבחון את היישום

שלהן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

בסדר. אני מניח שזה מקובל על כולם.

<אלעזר שטרן:>

זה לא טריביאלי כחובה של דירקטוריון?

<דורית גילת:>

לבחון את היישום? אולי כן.

<שרה קנדלר:>

רצינו שזה יהיה ברחל בתך הקטנה.

<דורית גילת:>

אם כבר מתייחסת לחובת הבחינה, שהיא תהיה

חובה לבחינה אפקטיבית יותר.

<אלעזר שטרן:>

לא נעים לי להגיד, אבל האם זה לא חוזר

לאותו רעיון של השאלה הקודמת שאם אתם

מציינים במפורש את חובתו של הדירקטוריון,

יכול להיות שדברים אחרים ייחלשו. זאת

אומרת, אתם מחלישים דברים אחרים. אני שואל

האם זה לא צריך להיות ברור לדירקטוריון

שזאת חובתו.

<דורית גילת:>

כן.

<אלעזר שטרן:>

אם אתם בוחרים לציין אותו ונגיד הוא

התרשל במקום אחר, יאמרו שדרשו ממנו משהו

למרות שלכאורה גם הוא היה ברור אבל עובדה

שאת זה דרשו ודברים אחרים לא דרשו.

<דורית גילת:>

יכול להיות שאדוני צודק, אבל אם אנחנו

היום נמחק בכלל מהתקנות את חובת הבחינה - -

-

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

אז לא יהיה כלום.

<דורית גילת:>

חוץ מזה, אנחנו קובעים להם עכשיו לוח

זמנים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

הכנסת מחוקקת חוקים אבל היא לא באה –

למרות שאולי היא כן הייתה צריכה – לראות

את היישום שלהם. אם דירקטוריון יפעל כך,

יקבע כללים אבל לא יבדוק את היישום שלהם,

שם אין מישהו אחר שיעשה. כאן אנחנו יכולים

לומר שיש את המערכת הביצועית שצריכה

ליישם את החוקים. נכון שאנחנו היינו

צריכים לבדוק שאכן מיישמים את החוקים

ואולי הוועדות עושות זאת.

<אלעזר שטרן:>

אני חושב שזה לא אותו הדבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

בדירקטוריון הם צריכים לעשות הכול ולכן

שווה להדגיש את זה.

<אלעזר שטרן:>

ברור. התשובה שקיבלתי לשאלתי היא תשובה

שאומרת לי שיכול להיות שאני צודק אבל

ביחס למצב הקיים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

יותר טוב לכתוב.

<ראובן ריבלין:>

מן ה-לאו אתה מבין את ה-הן.

<אלעזר שטרן:>

אבל אם אתם שואלים אותי למה לכתוב את זה,

אני חושב שזה מחליש את אחריות

הדירקטוריון.

<שרה קנדלר:>

אולי מלכתחילה כאשר התקנות נכתבו.

<ראובן ריבלין:>

האחריות היא אחריות שקבועה בחוק. אם אין

לנו פיקוח, אם הדירקטוריון יכול לעשות,

ממילא הכול הפקר פטרושקה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

אחת לשלושה חודשים צריכים לבדוק את

היישום.

<ראובן ריבלין:>

אנחנו אומרים שאתם תעשו את המחויבויות

שלכם ואנחנו נקל עליכם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

אבל אחת לשלושה חודשים צריכים לבדוק את

היישום וזה כן מטיל אחריות מיוחדת.

תקריאי.

<שרה קנדלר:>

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי

קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן)

(תיקון), התשע"ד-2013

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 43(ב), 46(ד) ו-(ה),

50(ב) ו-131(א) לחוק השקעות משותפות בנאמנות,

התשנ"ד-1994 (להלן – החוק), לפי הצעת הרשות

ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין

תקנות אלה:

תיקון תקנה 1

בתקנה 1 לתקנות השקעות משותפות בנאמנות

(מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי

נכסי קרן), התשנ"ה-1994 (להלן – התקנות

העיקריות), במקום ההגדרה ""מחיר סגירה" של

נייר ערך חוץ ליום כלשהו" יבוא:

""מחיר סגירה" של נייר ערך חוץ ליום כלשהו

– המחיר כפי שפרסמה הבורסה שבה הוא נסחר

או שפרסמה מערכת מידע".

תיקון תקנה 4

בתקנה 4 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (ג),

במקום "בשלושה" יבוא "בחמישה".

תיקון תקנה 5

בתקנה 5 לתקנות העיקריות –

בתקנת משנה (א), בפסקה (2), במקום "משלושה"

יבוא "מחמישה".

בתקנת משנה (ב) -

בפסקה (1) במקום "ימים" יבוא "ימי מסחר".

בפסקה (2), במקום "משלושה" יבוא "מחמישה".

תיקון תקנה 8

בתקנה 8 לתקנות העיקריות –

בתקנת משנה (א), ברישה, במקום "המחיר

האחרון בתוספת החלק היחסי של ההפרש" יבוא

"הסכום האמור להתקבל בגינה במועד הפדיון"

והסיפה החל במלים "לעניין זה" – תימחק.

תקנות משנה (ב) ו-(ג) – יימחקו.

בתקנת משנה (ד), במקום "בתקנות משנה (א) עד

(ג) על החלק שהמסחר בו הופסקה, בשינויים

המחויבים" יבוא "בתקנת משנה (א) על החלק

שהמסחר בו הופסק".

אחרי תקנת משנה (ד) יבוא:

"(ד1) היה למנהל הקרן ספק אם איגרת חוב

כאמור בתקנות משנה (א) או (ד) תיפדה במועד

שנקבע בתנאיה, יקבע את שוויה לפי הנחיות

הדירקטוריון".

בתקנת משנה (ה), במקום "(ד)" יבוא "(ד1)".

תיקון תקנה 10

בתקנה 10 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (ב),

במקום "5(א), (ב) או (ה)" יבוא "5(א) או (ב)",

ובסופה יבוא "התקיים מסחר באופציה ביום

פקיעתה, יהיה שוויה לאותו יום הסכום

שישולם למחזיק בה בעת הפקיעה".

תיקון תקנה 14

בתקנה 14 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא "אם

מתקיים בה מסחר ביום הפקיעה".

תיקון תקנה 14ב

בתקנה 14ב לתקנות העיקריות –

בתקנת משנה (א), במקום "לאחר שווידא כי יש

בהן כדי לקבוע שווי סביר לנכס, בהתחשב

בנסיבות הידועות ביום קביעתו" יבוא:

"לאחר שווידא כי:

יש בהן כדי לקבוע שווי סביר לנכס, בהתחשב

בנסיבות הידועות ביום קביעתו.

נקבע בהן תהליך שמבטיח בקרה על קביעת

שווי לנכס, באמצעות גורמים שלפחות חלקם

אינם מעורבים בניהול השקעות".

2) במקום תקנת משנה (ב) יבוא:

"(ב) לפחות אחת לרבעון יבחן הדירקטוריון

את אופן שערוך הנכסים לפי הנחיות שקבע

לפי תקנות אלה. פרק הזמן בין מועד בחינה

אחד שביצע הדירקטוריון כאמור לבא אחריו

לא יעלה על ארבעה חודשים".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

מי בעד?

<עודד אופק:>

אני לא מרים יד כדי להצביע אבל יש לנו כמה

הערות קלות. הראשונה היא לגבי תיקון תקנה

5. ביקשנו לאורך כל התקנת התקנות - בעצם

עברנו למנגנון של חמישה ימים - ורצינו

לבקש לגבי תקנה 3(2) בפסקה המתקנת את תקנה

5(ב)(1) כאשר מתקנים לשלושה ימי מסחר

ואנחנו רצינו לבקש חמישה ימי מסחר.

ביקשנו את זה בעבר ורצינו שתשקלו את זה

שוב כי זה בעצם עקבי עם כל התיקונים

בתקנות.

<ראובן ריבלין:>

זה בהחלט עניין שהוא ראוי לדיון אבל

השאלה אם במסגרת התקנות האלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

אם היא תאמר שזה בסדר, טוב, ואם לא, נמתין.

<ראובן ריבלין:>

בחלק זה תוקן.

<יעקב ליצמן:>

מה הסיבה שלא ענו לך בעבר?

<עודד אופק:>

הם דחו את זה.

<יעקב ליצמן:>

נשמע את הסיבות.

<שרה קנדלר:>

זה לא בטעות ולא במקרה.

<יעקב ליצמן:>

הוא לא אומר שזאת טעות אלא הוא אומר שהם

ביקשו ואתם דחיתם את הבקשה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

מה הסיבה?

<דורית גילת:>

זה לא סופר רק ימי מסחר אלא אלה ימים ובזה

שאנחנו מרחיבים את זה לימי מסחר, אנחנו

בעצם מותחים את התקופה. לא בכדי היה הבדל

בין המצב הזה למצב הזה וכאן אנחנו בתקופה

יותר ארוכה.

<ראובן ריבלין:>

זאת אומרת, שקלתם את זה.

<דורית גילת:>

כן. שקלנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

הבנתי שכאשר מאריכים לא על חשבון ימי

מסחר, זה פשוט. על חשבון ימי מסחר, זה יותר

מסובך.

<יעקב ליצמן:>

אני חייב להגיד שלא הבנתי את התשובה שלהם.

<שרה קנדלר:>

הקלנו אבל לא הלכנו עוד צעד עם ההקלה.

<יעקב ליצמן:>

אבל תיקנתם.

<שרה קנדלר:>

תיקנו במקום אחר. לא תיקנו כאן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

במקום שזה לא על חשבון ימי מסחר.

<יעקב ליצמן:>

אם כבר תיקנתם, למה לא תיקנתם עד הסוף?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

הם אמרו שזה לא על חשבון ימי מסחר.

<שרה קנדלר:>

תיקנו מדרג בין שתי הסיטואציות.

<ראובן ריבלין:>

זה עניין עקרוני לחלוטין. פנה לאחד מחברי

הכנסת שיגיש ערעור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

אם תרצו, תלבנו את זה אבל לא עכשיו. יש לך

עוד הערות?

<עודד אופק:>

כן. עוד שתי הערות. באופן כללי נראה לנו

שלא עולה מהתקנות לגבי כך שאופציה תשוערך

לפי מחיר הסגירה שלה. זה לא עולה מתקנות

5(א) או (ב).

<שרה קנדלר:>

אחר כך אני אסביר למה יש מדרג ביניהם.

<עודד אופק:>

לא מופיע שבמקרה בו לאופציות חוץ לא היה

מחיר לפי 5(א) או (ב) ייקבע שוויין בהתאם

להנחיות הדירקטוריון.

ההערה הראשונה היא שלא עולה מתקנות 5(א) או

(ב) שאופציה תשוערך לפי מחיר הסגירה שלה

והנושא השני הוא שאם אין מחיר, זה ישוערך

לפי הנחיות הדירקטוריון.

<דורית גילת:>

על איזה תקנה אתה מדבר?

<עודד אופק:>

על תקנה 5 לתקנות האופציות.

<שרה קנדלר:>

אנחנו כבר לא במחירי האופציות.

<עודד אופק:>

זה קביעת המחיר. אנחנו עכשיו בקביעת

המחיר.

<שרה קנדלר:>

נכון. אתה מדבר על תקנה 5 לתקנות המחירים?

<עודד אופק:>

כן.

<דורית גילת:>

תסביר לי שוב את ההערה שלכם.

<עודד אופק:>

זה משוערך לפי מחיר הסגירה ואם אין מחיר,

ייקבע על פי הנחיות הדירקטוריון.

<שרה קנדלר:>

זאת תקנה 10.

<דורית גילת:>

שינויים מחויבים.

<שרה קנדלר:>

אנחנו לא חושבים שזה צריך לקבל ביטוי

בתוך התקנות. אם צריך, נבהיר את זה.

<עודד אופק:>

אנחנו מדברים עכשיו על ההערה הראשונה או

השנייה?

<שרה קנדלר:>

השנייה. הראשונה לא מקובלת.

<דורית גילת:>

אם רוצים לחזור להסבר ההוא, הסיבה שיש

מדרג ביניהם - כאן זה היה ימים וכאן ימי

מסחר ועכשיו המדרג יהיה שלושה וחמישה -

היא שהתקנה השנייה מתייחסת לקרן שבה

שיעור ניירות ערך חוץ הוא קטן ולכן

ההשפעה של השערוך, אם שערכת לפי מחיר שהוא

כבר לא עדכני כל כך, היא קטנה כי בסך הכול

אתה מחזיק בקרן לא יותר מעשרה אחוזים

ניירות ערך חוץ.

<עודד אופק:>

אני רוצה להבין לגבי מקום שבו אין מחיר.

מבחינתכם, גם אם זה לא כתוב, הדירקטוריון

רשאי לשערך.

<דורית גילת:>

כן. זה תמיד. אם אין מחיר, אז יש תקנה

כללית.

<עודד אופק:>

הערה אחרונה. אתם לא ציינתם במפורש שניתן

לאצול את הסמכות מהדירקטוריון לוועדה.

אנחנו רק רוצים לוודא שאכן אין מניעה

מבחינתכם.

<דורית גילת:>

זה בחוק.

<עודד אופק:>

אבל החוק לא מפנה לתקנות הספציפיות האלה

ולכן אני מציין את זה במפורש.

<דורית גילת:>

למה הוא צריך להפנות? יש לו ברירת מחדל

שהדירקטוריון יכול לאצול, חוץ מתפקידים

מסוימים שכתוב שהוא לא יכול.

<ראובן ריבלין:>

האצלת הסמכות מבטלת את אחריות

הדירקטוריון?

<דורית גילת:>

לא. זאת ועדה של הדירקטוריון.

<ראובן ריבלין:>

זה מעניין אותי. הדירקטוריון, עת הוא

מאציל סמכות, האחריות היא עליו. אין בכלל

ספק בכך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

בהערות שלו היה משהו אחד שכן קיבלתם?

<שרה קנדלר:>

לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

אנחנו מצביעים. מי בעד אישור התקנה כפי

שהיא?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי

קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן)

(תיקון), התשע"ד-2013 – אושרו פה אחד

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

התקנות אושרו פה אחד.

<שרה קנדלר:>

עכשיו אנחנו עוברים לתיקונים בתקנות

ניירות ערך. על אף הסדר שלכם, אני מבקשת

לדון קודם בתקנות פרטי תשקיף כי היא

הדחופה ביותר מבחינת החברות להקלה

שמבקשים ורצינו שהיא תחול ברבעון הבא.

מאחר ואני לא בטוחה שנסיים היום את כל

התקנות, אני מעדיפה שנדון בתקנות

הדחופות לשוק.

תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת

התשקיף - מבנה וצורה) (תיקון), התשע"ד-2013

<ראובן ריבלין:>

בתקנות האלה יש איזושהי מחלוקת?

<שרה קנדלר:>

לא. עכשיו אלה לא מנהלי הקרנות אלא החברות

הציבוריות.

<ראובן ריבלין:>

אני צריך לצאת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

רובי, אם יהיה צורך להזעיק אותך, נקרא לך.

<אראל מרגלית:>

אתמול היה כנס של 600 יזמים חרדים. לא ראית

דבר כזה. תחרות של ארבעים קבוצות יזמיות

של חרדים ברמה יוצאת דופן. הזוכה עשה משהו

בנושא של איכות סביבה בערים וזה היה מוצר

מדהים. כל מי שעדיין מדבר על המגזר החרדי

בצורה הישנה, שיבוא לראות. זה פשוט לא

ייאמן. התקנה שאישרנו במרכז ההשקעות, זה

כל כך מעט.

<יעקב ליצמן:>

לא ייתנו להם להתקדם.

<אראל מרגלית:>

אם רק נגדיל טיפה את התקציב, בדיוק אותו

דבר שקורה עם מעט האנשים שמקבלים את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

אני חושב שצריך לחזק ולהוסיף.

שרה, תמשיכי.

<שרה קנדלר:>

תקנות פרטי תשקיף, זה במסגרת ההמשך של

ההקלות שלנו. יש כאן צבר של הקלות בכמה

וכמה נושאים ואני אסקור את הנושאים ואחר

כך אם יהיו לכם שאלות ותרצו שנרחיב על מי

מהנושאים, נעשה זאת.

במסגרת בה בחנו את כל נושא ההקלות, עשינו

בחינה לגבי דרישות הגילוי וניסינו

להוריד כפילויות, להוריד העברות, ביטול

של הוראות שאין בהן צורך וכולי. זה בעיקר

בנושא הדיווח הכספי, החשבונאי. כזכור

בנושא של חברות ציבוריות כן עברנו על ה-IFRS

והיה צורך לעשות התאמות ותיקונים. כמו

בכל הסדרה של התקנות שאנחנו מביאים היום

לגבי תיקוני תקנות ניירות ערך, גם כאן יש

תיקונים שזה הכיוון שלהם.

נושא שני הוא נושא תשקיפי המדף כאשר את

עיקר השינויים כבר עשינו בוועדה. הארכנו

תשקיף משנתיים לשלוש ועשינו עוד כמה

הקלות. כאן יש עוד חלק קטן בו אנחנו

מבטלים את הדרישה לתאר את כל ניירות הערך

כבר בתשקיף. זאת אומרת, רק כשאתה מוריד

מהמדף, אתה צריך לתאר את ניירות הערך כי

הרבה פעמים זה תיאור מאוד ארוך וטרחני

שבסוף לא בטוח אם יהיה בו צורך כי אתה לא

יודע מה בסופו של דבר תוריד מהמדף. זה

לגבי תשקיפי מדף וזאת הקלה נוספת.

<אראל מרגלית:>

תאמרי שוב. זה חשוב.

<שרה קנדלר:>

בתשקיף מדף עשינו כבר את מרב ההקלות

במסגרת החוק ואם אתה זוכר, הארכנו

משנתיים לשלוש את תשקיף המדף. כאן יש עוד

נושא אחד וזה הנושא של תיאור ניירות הערך

כאשר עד היום המצב הוא שבתשקיף הראשוני

צריך לתאר את כל ניירות הערך שאולי תוריד

מהמדף בזמן כלשהו. אנחנו מורידים את

החובה הזאת ואתה תצטרך לתאר אותם רק עת

תוריד מהמדף. היום אלה עמודים רבים של

תיאור כל נייר ערך אפשרי ולא ברור שתשתמש

בזה בהמשך. אם כן, אנחנו מקלים.

<עדי כהן טל:>

עוד משהו בהקשר הזה. הרבה פעמים נתקלנו

במצבים בהם מראש לא חשבו על מה שבאמת ירצו

להוריד בפועל ולא תיארו דווקא את אותם

ניירות ערך שבסופו של דבר רצו להוריד. אז

ממילא זה חייב את תשקיף המדף. בעצם יש כאן

שני דברים.

<אראל מרגלית:>

בארץ אפשר לעשות פרייבט רג'סטריישן?

מחליטים מתי יוצאים עם זה לציבור? כלומר,

אתה מגיש, אתה עושה פיילינג, אתה מקבל את

ההערות מהרשות, אתה עוד לא עושה פבליק

פיילינג ואתה מחכה אם למשל אתה חושב

שתנאי השוק לא טובים.

<עדי כהן טל:>

יש פרק זמן שמוגבל מבחינת היכולת לפרסם

על סמך ההיתר שניתן מהרשות. בעיקרון

מרבית העבודה שנעשית מולנו יכולה

להיעשות בצורה שהיא לא פבליק והיא

בטיוטות מול מחלקת תאגידים בלבד. מהמועד

בו ניתן ההיתר, פרק הזמן שניתן לפרסם את

התשקיף הוא לא בלתי מוגבל מכיוון שיש שם

קבועי זמן בתקנות שלנו מבחינת דרישות

גילוי ואיזה דוחות כספיים צריך לכלול בכל

נקודת זמן. לכן כן יש איזשהו פרק זמן

מסוים ממועד קבלת היתר ועד שיוצאים לשוק.

<אראל מרגלית:>

אבל אז אתה צריך להחליט אם אתה נסוג או

אתה יוצא עם זה הלאה?

<עדי כהן טל:>

או שאתה בעצם מגיע אלינו לקבל היתר מתוקן

אם עבר פרק הזמן, נקרא לזה, המקסימלי

שההיתר יכול להיות תקף וצריך להוסיף איזה

שהם נתוני מידע נוספים או דוחות כספיים

מעודכנים.

<אראל מרגלית:>

זה עולה לחברה להחזיק את זה.

<שרה קנדלר:>

יש כאן הקלות.

<עדי כהן טל:>

לגבי תאגידים המדווחים, המהלך הזה הוא

יותר פשוט. לגבי תאגידים שהם IPO, המהלך של

להחזיק את זה פתוח עד לשימוש בתשקיף

לצורך IPO לפי תנאי השוק, זה יותר מורכב.

שתיים מההקלות שאנחנו מביאים בסט הזה הן

כאלה שנועדו להקל על היכולת לגייס בצורה

שהיא הרבה יותר מהירה והרבה יותר פשוטה,

גם מבחינת העלויות וגם מבחינת המשאבים.

<שרה קנדלר:>

הקלה נוספת שיש כאן היא הקלות לכל

התשקיפים ולא רק לתשקיפי מדף, בנושא של

הגילוי שצריך לתת. אנחנו קצת מקצרים. נושא

תקנון למשל, אפשר רק להפנות אם זאת איגרת

חוב, לגבי שטר הנאמנות יש ביטול של החובה

לתאר את כל התנאים שלו. אם אתם זוכרים,

הבאנו בחוק הקלות לחברות קטנות.

<אראל מרגלית:>

ביטול של החובה לתאר אותה מראש.

<שרה קנדלר:>

כן. בהקלות לחברות קטנות הבאנו כבר סט של

תקנות לגבי הדיווח השוטף של חברות קטנות

והקלנו בכמה מקומות – את ה-איי-סוקס

הורדנו ועוד כמה עניינים – וכאן אנחנו

מורידים את זה כבר בשלב של התשקיף. זאת

אומרת, זאת בעצם השלמה לתקנות שכבר עשינו.

כמו שעדי אמרה, אנחנו עושים כאן כל מיני

הקלות לגבי השלב של ה-IPO גם בעריכת הדוחות

הכספיים שמצורפים לתשקיף, כך שלא יצטרכו

כל פעם לחתום עליהם שוב. אנחנו מציעים

לבטל את הדרישה לדוחות כספיים רבעוניים

שערוכים במתכונת שנתית בשלב של ההצעה

לציבור ב-IPO ולהשוות אותם לדיווח התקופתי,

זאת אומרת, לחסוך את העלות הזאת של הדיווח

השנתי.

יש כאן הקלה בחתימה מחדש על דוחות כספיים

וזאת הקלה מאוד משמעותית שהיא גם בתקנות

האלה וגם בעוד סטים של תקנות. עדי, אולי

תפרטי יותר.

<עדי כהן טל:>

למעשה הנושא הזה של חתימה על דוחות

כספיים הוא נושא שקיים אצלנו במסגרת

תשקיפים וגם במקרים של דיווחים אחרים

שמחייבים פירוט של דוחות כספיים. נכון

להיום המודל שקבוע אצלנו בתקנות הוא מודל

שמחייב לחתום על דוח כספי בסמוך למועד

הפרסום של התשקיף או בסמוך לפרסום של דוח

עסקה עם בעל שליטה או דוח הצעה פרטית.

בהרבה מאוד מקרים אנחנו מדברים על חתימה

מחודשת על סט של דוחות שכבר נחתם בעבר

ובחלק מהמקרים, בעיקר בכל מה שקשור

בתשקיפים, אלה כבר דוחות שפורסמו כבר

בעבר לציבור. הדבר הזה למעשה עורר בעיות

בשני מישורים כאשר האחד, כמובן כל

העלויות שכרוכות בכל המהלך הזה של חתימה

מחדש על כל הסט של הדוחות הכספיים, על כל

האישורים הנדרשים לכך, והאספקט השני שהיה

בעייתי בהקשר הזה נגע ליישום של כללי

החשבונאות המקובלים. זאת בעייתיות

שעשויה לנבוע מהחובה לחתום פעמיים על

אותו דוח כספי לאור היבטים של דרישות

וכללי החשבונאות לעדכן פרטי מידע

מסוימים באופן שבו היו עשויות להיווצר

סיטואציות שאותו דוח לאותה תקופה כולל

נתונים כספיים שונים, דבר שהוא לא רצוי

מבחינת שוק ההון.

לכן המודל אותו אנחנו מציעים כאן הוא

מודל שבחלקו מושתת על עקרונות שקיימים

בחוץ לארץ תוך התאמות לעובדה שכאן אנחנו

מדברים על תקינה שהיא בינלאומית ולא

תקינה אמריקאית, שם הכללים מעט שונים.

<אראל מרגלית:>

ומחמירים.

<עדי כהן טל:>

זה לא שהם יותר מחמירים מבחינה חשבונאית,

יש דברים שכן ויש דברים שלא, אלא מבחינת

היכולת לחתום מחדש על דוח כספי בארצות

הברית, כללי החשבונאות עצמם מכירים

במודלים שונים של חתימה על חלקים מדוח

כספי כאשר ב-IFRS אין דבר כזה, זה או הכול או

כלום.

<אראל מרגלית:>

זה ההבדל בין ה-GAAP ל-IFRS.

<עדי כהן טל:>

בין היתר אחד מההבדלים בין האמריקאי ל-IFRS.

לכן בעצם ניסינו ליצור כאן מודל שמצד אחד

יהיה כזה שתואם את כללי ה-IFRS ומצד שני כן

יאפשר להביא בחשבון שינויים מהותיים

שחלו מהמועד של הדוח המקורי ועד למועד של

התשקיף. המודל שלמעשה בנינו הוא מודל

שמפריד בין הדוח המקורי שפורסם לציבור

כאשר נחתם, במועד החתימה המקורי שלו,

ולמעשה הוא דוח סגור שלא נוגעים בו יותר

גם כאשר מגיעים לתשקיף ועדכון ייעשה

במסגרת מסמך נפרד שלא ייגע בדוח הכספי

המקורי שפורסם לציבור כך שבצורה כזאת

יהיה דוח אחד שהוא גם דוח שמשמש לצורך

המסחר השוטף וגם דוח שמשמש לצורך התשקיף.

ניתן יהיה גם לכלול אותו, נקרא לזה, טכנית,

על ידי הפניה מבלי לצרף אותו שוב לתוך

התשקיף עצמו, וזה משהו שהוא מקל מבחינת

העומס של התשקיף, ובגדול זה מתחבר לכל

המודל שלנו שצריך להיות מידע שוויוני בין

השוק הראשוני לבין השוק המשני. כל אותם

עדכונים נוספים של אירועים מהותיים

שהתרחשו - - -

<אראל מרגלית:>

ההבדל הגדול הוא גם בתחזית ולא רק במה

שאתה מדווח אחורה. אם אתה מגיע לרגע

מסוים, מצפים ממך שתגדיל את התחזית.

<עדי כהן טל:>

ככלל, בדוחות הכספיים יש נתונים מסוימים

שהם נתונים שמבוססים על אומדנים ותחזיות

לגבי העתיד. הרעיון הוא לא לגעת בנתונים

שנכללו בדוח הכספי עצמו, שוב, כדי לא לתקן

נתונים.

<אראל מרגלית:>

זה עניין של זמן.

<עדי כהן טל:>

נכון, אבל הרעיון הוא לשקף את ההערכות

והאומדנים שהיו לך בנקודת זמן מסוימת

שהיא המועד בו הדוח הכספי היה אמור

להתפרסם. יש נושא אחד שהוא מאוד משמעותי

שראינו לנכון להכניס בו עדכון של תחזיות

וזה כל הנושא של הערכת והנחת העסק החי של

התאגיד וזה משהו שככל שלאור שינויים שחלו

בתקופת הזמן הזאת קם חשש או איזשהו

אי-ודאות לגבי המצב הפיננסי או לגבי הנחת

היסוד.

<אראל מרגלית:>

לא רק זה אלא גם התחזיות העסקיות עצמן.

<עדי כהן טל:>

תחזיות עסקיות הן כאלה שנכללות במסגרת

תיאור עסקי התאגיד ולא כחלק מהדוחות

הכספיים. ככלל, הדוחות הכספיים מציגים

מידע על נתוני העבר ולוקחים בחשבון כל

מיני הנחות מסוימות שהחשבונאות מאפשרת

להביא אותן בחשבון כמו למשל בהערכת שווי

הוגן או בהערכה של כל מיני נתונים.

<אראל מרגלית:>

מה לגבי התחזיות? מה לגבי עדכון התחזיות?

עשית הערכה, שמת על המדף, החלטת לחכות

שלושה חודשים או חודשיים כי חשבת שתנאי

השוק לא מתאימים ואחרי חודשיים אתה רוצה

לצאת, ואז יש לך גם את הדוחות הכספיים. אם

לא עבר רבעון, אין לך דוח חדש רבעוני אבל

כן יש לך נקודת תצפית הרבה יותר טובה לגבי

התחזיות של הרבעונים הבאים.

<עדי כהן טל:>

כל העניין ש

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]