פרוטוקול מספר 66, ועדת הפנים והגנת הסביבה, 29/05/2023

הכנסת העשרים-וחמש

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 66

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, ט' בסיון התשפ"ג (29 במאי 2023), שעה 10:00

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשפ"ג-2023 << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

יעקב אשר – היו"ר

נאור שירי – מ"מ היו"ר

זאב אלקין

אלי דלל

ניסים ואטורי

ווליד טאהא

ארז מלול

יוליה מלינובסקי

יוסף עטאונה

אליהו רביבו

חברי הכנסת:

ואליד אלהואשלה

אחמד טיבי

מוזמנים:

אתי אברג

-

מנהלת תחום בחירות ברשויות המקומיות, משרד הפנים רון אלמוג

-

עו"ד, ממונה בכיר, משרד הפנים

ידידיה גרינוולד

-

רפרנט פנים באג"ת, משרד האוצר

עמי ברקוביץ

-

עו"ד, ממונה חקיקה, משרד המשפטים

מירה רזין

-

מנהלת החטיבה לביקורת השלטון המקומי, משרד מבקר המדינה מירה סלומון

-

ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

זיו דשא

-

ראש מועצת זכרון יעקב, מרכז השלטון המקומי

יאיר רביבו

-

עו"ד, ראש עיריית לוד

דין ליבנה אנצויג

-

עו"ד, היועץ המשפטי לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת אינה זילברגרץ

-

מנכ"ל מפלגת ישראל ביתנו

יובל יפת

-

נציג מפלגת הליכוד

ערן חרמוני

-

עו"ד, מזכ"ל מפלגת העבודה

מאור חמו

-

רו"ח, מפלגת הליכוד

אביטל פרידמן מאיר

-

חוקרת, המכון הישראלי לדמוקרטיה

משה שיפמן

-

נציג מפלגת דגל התורה

מנחם שפירא

-

סגן ראש עיריית בני ברק

ייעוץ משפטי:

תומר רוזנר

ברק קיבוביץ' (מתמחה)

מנהלת הוועדה:

לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:

חבר תרגומים; מיטל פורמוזה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות << נושא >> הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשפ"ג-2023, מ/1615 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשפ"ג-2023. הכנה לקריאה שנייה ושלישית. אני מקבל בברכה ראשי הרשויות, ראש הרשות כרגע, ואת חברי הכנסת.

אני רוצה רק ברשותכם להתחיל את הישיבה ביחד עם כל בית ישראל בתפילה על החלמתו המהירה של מר"ן, ראש הישיבה, נשיא מועצת גדולי התורה, הרב אדלשטיין. ואנחנו מתפללים כולם לרפואה שלמה לירחמיאל, הרב ירחמיאל גרשון בן מרים. רפואה שלמה. זה הדור, כך אנחנו חיים וכך אנחנו מאמינים, כל דור בדרך כלל מי שמושך את העגלה זה זקני הדור. זקן הוא זה שקנה חוכמה וגם זקן זה שקנה הרבה ימים והרבה ניסיון והרבה הסתכלות וראיה נכוחה. ולכן אנחנו מתפללים גם בשבילו, אבל גם בשביל עצמנו.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הצעת החוק, לא אמרת את השם המלא.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא אמרתי את השם המלא של הצעת החוק? נכון.

הצעת חוק תיקון דיני הבחירות, כן אמרתי. לא, לא כתוב לי. אין לי פירוט. אתה רוצה להגיד אותה? תגיד אתה. כשאתה אומר זה נשמע אותו דבר כמוני. תקריא.

<< דובר >> ברק קיבוביץ': << דובר >>

הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות תשפ"ג-2023 (מ/1615)

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אוקיי. אז למי שלא יודע, בסוף אוקטובר, בעזרת השם, בשעה טובה ומוצלחת - יתקיימו בחירות לרשויות המקומיות. אני חושב שזה חלק חשוב לדמוקרטיה הישראלית, בחלק האמיתי של הדמוקרטיה. איך אומרים? לא תישא את שם הדמוקרטיה לשווא. לצערי, לאחרונה יותר מידי דמוקרטיה יש, גם סביב סתימת פיות של אנשים או יושבי ראש ועדות.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

תיזהר במשפט שאמרת. בפעם שאמרתי יותר מידי דמוקרטי תפסו אותי ועם זה הלכו לתקשורת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אז אני רוצה לומר דבר אחד: שאם דמוקרטיה הולכת עם סתימת פיות ליושבי ראש ועדות או לחברי כנסת שמגיעים למקומות לומר את משנתם הלגיטימית שלהם, אז אני כנראה לא מבין מה זה דמוקרטיה.

אבל בחירות זה בוודאי דמוקרטיה ולכן אנחנו נמצאים היום בדיון הזה, שהוא כבר מתחיל להיות די צפוף מבחינת לוחות הזמנים. ולכן אני אבקש ממשרד הפנים להציג את החקיקה, להציג את עיקרי הדברים. ואחר כך ניכנס נושא נושא. לפני שניכנס לנושאים יותר לעומק אני אתן לחברי הכנסת ולאורחים לתת את הדגשים שלהם על שינויים הכרחיים, על תיקונים שצריך לעשות. ואנחנו נעשה את זה כמנהג הוועדה, בצורה הטובה ביותר.

ואני רוצה לומר עוד פעם שכל חקיקה שמגיעה כאן לוועדה אנחנו משתדלים שהיא תצא קצת אחרת ממה שהיא באה. יותר מטויבת ויותר נכונה. וזה בדיוק העניין של השולחן הזה שאנחנו יושבים כאן. בבקשה, מי מציג ממשרד הפנים?

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

רון אלמוג, הלשכה המשפטית, משרד הפנים.

יש כאן הצעת חוק באמת בכל מיני סוגיות שנוגעות לבחירות לרשויות המקומיות, לקראת הבחירות ב-31 באוקטובר 2023. בעיקר בעקבות תהליך הפקת לקחים מבחירות לרשויות המקומיות ב-2018. אין כאן איזה נושא אחד, אלא זה באמת מגוון רחב של נושאים. בין השאר קצת הסדרה של המועדים של הגשת רשימות והליכים משפטיים, ערעורי בחירות. סדר בליקויים של הגשת רשימות, בעקבות פסיקה שהייתה. הצבעת בעלי תפקידים. איזה שהיא התמודדות עם התופעה של רשימות פיקטיביות. זאת אומרת, כל מיני סוגיות. אז אם תרצה שנעבור אחת אחת או לפי הנושאים?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בגדול, את הנקודות, את השינויים העיקריים נקרא לזה ככה.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

אלה הנקודות העיקריות: הסדרת מועדים, שינויים לגבי ערעורי בחירות והליכים משפטיים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תפרט בבקשה.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

אנחנו מציעים להקדים בשבוע את המועד של הגשת רשימות. ובהתאם, למשוך גם את המועד של שליפת פנקס הבוחרים בשבוע. ולהוסיף עוד בערך שלושה-ארבעה ימים לבדיקת רשימות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אגב, אתה יודע שבדרך כלל, נדמה לי, אם אני לא טועה, ברשויות מקומיות תמיד הזמן של הגשת הרשימות והדברים האלה, תמיד קורים בין כסל לעשור, ערב ראש השנה או ערב יום כיפור וכל הדברים הללו. יכול להיות שהיה צריך לשקול, אולי כבר לא יהיה לבחירות האלה. אבל לחשוב אולי על מציאת תאריך שהוא פחות נופל על תקופת החגים, על כל המשמעות שלה. גם אל תשכח שתעמולת הבחירות עצמה נקטעת באמצע עם חג וחול המועד ועוד חג ועוד חג. אז אני אומר את זה כרגע.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

גם לרשימות זה קשה. גם תפעולית זה מאוד קשה לנהל את הבחירות ואת הבדיקה של הרשימות והמועמדים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תחשוב כמה ימי חופש יש רק לאנשים אצלכם שצריכים לטפל בדברים הללו.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

אז זו בהחלט נקודה חשובה, אבל בשלב הזה, בגלל הקרבה לבחירות, אנחנו לא רוצים להזיז את מועד הבחירות.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אם יש מקום לעשות את זה לבחירות הבאות הבאות, זה הזמן. כדי שבוחרים בבחירות האלה יודעים מה הקדנציה של הנבחרים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כי אני אומר, כשאנחנו מדברים שצריך לעשות וזה הזמן, זה לא אומר הרגע הזה. אנחנו נדבר על זה גם כאן. אבל תעשו שיעורי בית לעניין הזה לקראת הישיבה הבאה שתהיה.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

אז אני אגיד שוב על המועדים: מקדימים בשבוע, מוסיפים ארבעה ימים לבדיקת הרשימות. מקדימים בשלושה ימים את המועד לאישור או פסילה של מועמדים ורשימות. ובהתאם לזה גם מקדימים את המועד של הגשת עתירה מינהלית על אישור או פסילה. ואת המועד למתן פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי. ומוסיפים כאן עוד שלב של בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. גם כאן זה בסוף מסתדר עד היום השביעי שלפני יום הבחירות למתן פסק דין סופי גם בערעור וסיום ההליכים.

מעבר לזה, תיקון עיקרי שאנחנו מציעים זה לעשות קצת סדר בכל הליקויים והתוצאות של הליקויים בהגשת רשימות ומועמדים. בעקבות פסיקות קצת סותרות שהיו לנו ב-2018 ולפני, נוצרה איזה חוסר בהירות של איזה ליקוי פוסל רשימה ואיזה ליקוי ניתן לתיקון. ולכן אנחנו מציעים לקבוע כאן רשימה סגורה של ליקויים שפוסלים רשימות ומועמדים. ובעיקר כדי להביא ודאות ושהכנסת באמת תקבע מה הליקוי שפוסל ומה לא ונדע לפעול בהתאם למצוות המחוקק.

תיקון נוסף שאנחנו מציעים: הצבעת בעלי תפקידים. גם עובדי מטה יום הבחירות, גם המזכירים בוועדות הקלפי, שהיום יש קושי להצביע, בגלל שהם עובדים ביום הבחירות. אנחנו מציעים לאפשר הצבעה מוקדמת במוקדים מיוחדים לבעלי התפקידים האלה.

התמודדות עם תופעה של רשימות פיקטיביות שעלתה בדוחות מבקר המדינה. ראשי רשויות שמתמודדים ברשימות שלא זוכות במנדט, שזוכות באמת במספר אפסי של קולות ומקבלים מנדט נוסף מתוקף היותם נבחרים כראש רשות. אנחנו מציעים כאן איזה שהוא מנגנון שאנחנו מקווים שיהווה תמריץ שלילי לתופעה הזאת ובעצם להוסיף עוד מנדט למועצה. כשהמנדט הזה מתחלק לפי הכלל הרגיל.

תיקון עתידי, שהוא לא לבחירות האלה, אבל אנחנו כבר רוצים להכניס את זה כתיקון עתידי. אפשרות להגיש רשימות בצורה ממוחשבת, דיגיטלית ולא בנייר. זה אמור גם לבחירות הבאות להקל על התהליך, גם על הבדיקה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כשאתה אומר "הבאות" למה אתה מתכוון?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

ב-2028.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

2028, או בחירות שיהיו במהלך התקופה. כלומר, לא לבחירות של אוקטובר 2023, אבל יכול להיות שיהיו לנו בחירות מיוחדות במהלך הקדנציה ויכול להיות שנחיל את זה כבר אז.

זהו, זה ההצעות הגדולות. ויש עוד כל מיני הסדרים פרטניים.

<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, אני רוצה פירוט לגבי אם אפשר לפרט לגבי הרשימות הפיקטיביות. ואיך המנגנון שאתם מציעים שיכול לצמצם את התופעה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

דבר על הנושא הזה.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

המנגנון שאנחנו מציעים זה להוסיף עוד מנדט שמתחלק בצורה הרגילה של הבחירות למועצה. העניין הוא שראש הרשות, במצב היום, כשהוא מקבל מנדט נוסף, תמיד ראש הרשות, כלומר הקואליציה מקבלת את המנדט הנוסף הזה. כשאנחנו מוסיפים עוד מנדט, קודם כל זה יוצר גם מספר, שומר על מספר אי זוגי במועצה ומונע מצב של קיפאון ותיקו. וגם זה יוצר חשש לראש הרשות הנבחר, שבעצם המנדט הנוסף יגיע לאופוזיציה וכך הוא בעצם לא הרוויח כלום מהרשימה הפיקטיבית.

זה לא פתרון מושלם, אבל זה פתרון שנועד לשנות קצת את מערך התמריצים ולהוריד את התמריץ של ראש הרשות להתמודד ברשימה פיקטיבית. בגלל החשש שהמנדט הנוסף יגיע לאופוזיציה.

<< דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה מקרים היו כאלה? לא שהוסיפו מנדט לראש הרשות. אלא שראש רשות בכוונה התמודד ברשימה פיקטיבית כדי להגיע.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בכוונה או לא בכוונה.

<< דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לא בכוונה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אתה לא יכול לדעת.

<< דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה יכול בדרך כלל.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

ברוב המקרים של רשימות פיקטיביות זה מספר ממש אפסי של קולות. כלומר, היו לנו שלושה ארבעה מקרים שזה נראה לפי התוצאות שהוא באמת ניסה ולא הצליח.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני אשאל את זה אחרת. כמה ראשי עיר יש שנבחרו על סמך של כמה מאות, לא נבחרו כראשי עיר. כראשי עיר הם קיבלו את המעל 40%. אבל כמה כאלה שקיבלו מעל 40% וזכו ברשות העיר, הייתה להם רשימה שקיבלה כמה מאות קולות או עשרות קולות? כמה נתונים?

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

אנחנו לא מדברים על כמה מאות קולות. אני אומר שוב, כמה מאות קולות זה היה באמת שלושה ארבעה מקרים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כמה אלפי? קצת יותר ממאות.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

פחות ממנדט.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

לא, לא. כשאנחנו אומרים רשימות פיקטיביות הכוונה היא עשרות בודדות. לפעמים פחות מ-30.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כמה מקרים כאלה היו?

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

בערך 50.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זאת אומרת, זה תופעה.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

55 זה גם כולל כמה מקרים ממש בודדים שקיבלו מאות קולות. אבל קולות אפסיים ממש זה בסביבות 50.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ואתה חושב שמה שאתם מציעים עכשיו, אתה איתי? אתה חושב שמה שאתם עושים עכשיו הוא תמריץ לעניין הזה או תמריץ הפוך?

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

אנחנו מאוד מקווים שזה יהיה תמריץ שירתיע. בגלל שזה מוסיף עוד מימד של חוסר ודאות. כי שוב, ראש רשות שמתמודד ברשימה אמיתית אז הוא יודע שיש לו את קהל התומכים שלו והוא יזכה במנדט. ראש רשות שמנסה את התרגיל הזה בגלל שאנחנו מוסיפים כאן עוד מנדט שיכול ללכת לאופוזיציה. שוב, אנחנו מקווים שחוסר הוודאות הזה שיהיה עבור ראש העיר המתמודד יקטין לו את התמריץ להתמודד ברשימה פיקטיבית.

אבל שוב, ברור שזה לא פתרון מושלם. זה לא יחסל לחלוטין את התופעה. אבל זה עוד מרכיב של חוסר ודאות שאמור לשנות את מערץ התמריצים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הרי מי שייכנס, הנוסף שאתם מציעים, נוסף שאתם מציעים ייכנס מי שנמצא בתור הכי קרוב לכניסה למועצה. נכון?

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

כן, לפי החלוקה הרגילה של המנדט.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, זו חלוקה חדשה?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

חלוקה חדשה.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

כן, עושים בעצם חלוקה חדשה. במקום 11 חברים 12 חברים. עושים חלוקה חדשה של המנדטים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זאת אומרת שכנראה זה ילך לקואליציה בצורה כזו או אחרת.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

לא, לא בהכרח. זה יכול ממש באותה מידה ללכת לאופוזיציה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא נכון.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

בסיכוי של 50-50.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא נכון. קודם כל, יש הסכמי עודפים. מן הסתם זה ילך, זה משקף את אותו יחס קולות שיש בבחירות מן הסתם. אז זה ילך לאותו אחד שזה היה הולך אליו ממילא.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

מהניסיון שלנו בדרך כלל, בדרך כלל ברשויות כאלה יש מצב של כמעט תיקו. בגלל זה גם יוצא מצב שבגלל שראש הרשות נבחר כחבר נוסף יש מצב של מועצה זוגית. ולכן יש תיקו מוחלט בהרבה רשויות.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

כן, אבל זה לא חייב ללכת לסיעה של ראש הרשות.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

בגלל שראש הרשות מתווסף כמנדט נוסף.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

סליחה רגע.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

אז המספר של החברים הוא זוגי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן, כן, שנייה. כן?

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

מה שאני רוצה לומר, בעצם ברגע שראש רשות זוכה ומאחוריו אין בעצם סיעה והוא מקבל את המנדט הנוסף, זה לא תמיד נותן את המנדט. כשאנחנו אומרים "קואליציה", מה זה קואליציה? זה לא לראש הרשות, לא לסיעה שלו, אלא לסיעות אחרות שאתה לא יודע אם יהיו בקואליציה או לא. ולכן יש פה אי ודאות.

אבל ברשותך, מאחר והזמן שלי קצר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אוקיי, אז דקה, דקה, בסדר. מיצינו כרגע את העניין הזה. אנחנו נגיע לזה. אני אתן עכשיו לחברי הכנסת ומי שרוצה אחר כך בהמשך כמובן יהיו גם שאלות כשניכנס לגופם של דברים. נתחיל מחברי הכנסת, חבר הכנסת דלל ביקש רשות דיבור, משום שהוא צריך לרוץ לוועדה אחרת.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

תודה אדוני היו"ר, אני מודה לך מאוד על הדיון הזה.

אני יחד עם קבוצת חברים נוספים, חברי כנסת, הגשנו הצעת חוק לדיני הבחירות לרשויות המקומיות. ואני מבקש לצרף את זה יחד, כדי שבאמת נוכל לקדם את זה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אין אפשרות.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

למה אין אפשרות?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

כי זה לא עבר טרומית, מה זה?

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

זה עבר טרומית.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, לא.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

אז אפשר אולי מאי הנחה או?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה אתם צריכים לבדוק. פטור מחובת הנחה ולהצביע על זה במליאה.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

הבנתי. אוקיי. בכל מקרה, ההצעה שלנו מדברת, היא גם מתואמת עם מרכז לשלטון מקומי. היא מדברת על הנושא של היום מי שרוצה לגשת לבחירות הוא בעצם יכול לקבל גם שלושת רבעי מנדט ולהיכנס למועצה. שזה ממש מצב אבסורדי. זאת אומרת, אתה מקבל פחות ממנדט ואתה מקבל את המנדט. שזה מצב לא נורמלי. לעומת זאת, מי שמקבל שני מנדטים הוא צריך בעצם לקבל כמעט פי שתיים וחצי קולות מאשר מנדט אחד. אז זה מביא למצב של פיזור של מנדטים שיוצר בעיה גדולה מאוד לראש רשות להרכיב קואליציה, שזה דבר די מורכב.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן. 55 רשויות אפילו את השלושת רבעי אחוז לא מצליחים להביא.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

זה כבר סיפור אחר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, זה אותו סיפור.

<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> גם בלי השלושת רבעי הם מעבירים.

<< דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, זה ראשי רשויות. כמות הרשימות שמביאות שלושת רבעי הרבה יותר גדולה. מה שמטריד את חבר הכנסת דלל זה חברי המועצה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מה מטריד הבנתי.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

היום זה לא מטריד אותי, אבל אני חושב שזה תיקון נכון. כי כשאנחנו רואים כמה רשויות או כמה ניגשים לבחירות, אז זה לפעמים זה 20 ומשהו רשימות. למועצה נכנסים 12 או 13, כאשר חצי מהם זה קולות בודדים של אחד, אחד, אחד. שזה מאוד מפריע בתפקוד של מועצת העיר. ולכן זה חלק מהתיקונים שאנחנו ביקשנו. אני אביא את זה כמובן, גם את זה ויש עוד כל מיני תיקונים שאני לא אכנס אליהם. אבל אני אדאג עם ועדת הכנסת לנסות לראות אם ניתן לעשות את השילוב הזה. אוקיי.

<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>

רגע, אנחנו מדברים על החוק, פה באייפד, כן?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן.

<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>

מה שדיברת זה ליום רביעי, לא? מה שהוא דיבר כרגע.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הוא מדבר על הצעת חוק שעדיין לדעתי לא עברה עוד ועדת שרים.

<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>

אני הגשתי, והיא צריכה להיות בדיון ביום רביעי לדעתי. לגבי אחוז החסימה של הרשויות. נכון?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אתמול בוועדת שרים זה עבר?

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

זה, זה עבר כבר לפני. זה עבר כבר קריאה טרומית ואנחנו מחכים לוועדה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה משהו אחר.

<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>

אה, למחר, למחר.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה ועדים מקומיים, זה משהו אחר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

חברים, זה נושא אחד, זה נושא שני.

<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>

לא, כי הוא דיבר על האחוזים, נציגים לישובים ואז אחד.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה מעניין לעניין באותו עניין.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל זה קשור.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה קשור, נכון.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה קשור, כן.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

לא כל כך, ממה שאני רואה פה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הצעת החוק הזאת מדברת על דיני הבחירות לרשויות המקומיות. כמובן גם זה קשור. אבל שם זה עניין יותר ספציפי, על ועדים מקומיים. זו שאלה אחרת, זו התייחסות אחרת. וזה אבל עדיין באותו עניין. תודה אדוני. אני אלך לפי סדר הישיבה? זאב, חבר הכנסת אלקין, אתה רוצה לדבר עכשיו או אחר כך?

<< דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אני דווקא, זה הרי בסוף הרבה מאוד נושאים חשובים שתוך כדי דיון אני אתרום את החמש אגורות שלי לדיון הזה. אני מבין שלא יהיו הצבעות היום על שניהם.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, לא יהיו הצבעות היום. אתה יודע, אנחנו עובדים בשקיפות אדוני.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

טוב, בוקר טוב לכולם. באמת חוק טוב. עברתי עליו. יש כמה הערות. כן, אדוני יושב הראש? יש כמה הערות.

סעיף 5 או 35(ב), במקום "הסכמת המועמדים" האם צריך מקורי או אפשר העתק, העתק נאמן למקור? סעיף 5 בסעיף 35(ב) במקור.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן? אגב, מי שרוצה זכות דיבור אני מבקש להירשם אצל מנהלת הוועדה.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

כי אני אגיד לך. אתה מבין מה עומד מאחורי השאלה. לפעמים יש בא כוח שחותם על כל כך הרבה, כמעט 100 רשויות. וזה מקשה פרק הזמן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

על מה דיברת? על איזה נקודה?

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

זה סעיף 5 בחוק הזה, וזה סעיף 35(ב) במקור.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

על חתימת באי כוח?

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

חתימת באי כוח היא במקור. כי היא מוגשת על גבי החוברת עצמה. מגישים למנהל הבחירות את החוברת הפיזית. ולכן לא יכול להיות צילום, כי זה ממש.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

לא, עם נאמן למקור. זה יקל. מפלגת, בוא, נקרא לילד בשמו. בש"ס יש מעל 70 זה, וחותם בא כוח. אתה מבין מה זה לעשות מקור בפרק זמן קצר. בפרט מה שיושב הראש אמר עם תקופת החגים ואיפה זה נופל.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

כן. אבל גם בשביל להגיש העתק צריך לחתום במקור ואז לעשות צילום של זה.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

אז זה יותר קל.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה אותו דבר.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

לא, לא. אבל אני אומר, כאן בגלל שמגישים את החוברת עצמה, לא, לא. מגישים למנהל הבחירות את החוברת עצמה ולכן זה לא יכול להיות העתק. זה ממש החוברת.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

כל המועמדים גם? גם כל המועמדים?

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

כתב הסכמה של מועמד הוא לא על גבי החוברת עצמה. ולכן שם אפשר לקבל.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

אה, שם אפשר לקבל. יופי, נו.

<< דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יש לי שאלה, התיקונים האלה לבחירות הקרובות?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

רובם.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

אלה לא תיקונים, אני רק אגיד בהמשך ההערה. אלה לא תיקונים שאמורים לשנות את סדרי הבחירות וממש את הזכויות. אלא יותר בפרוצדורה, יותר, גם מבחינת הליקויים. אנחנו לא מוסיפים כאן ליקויים חדשים, אלא רק מסדירים.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

רגע, אז צריך להבהיר את זה בסעיף. כל אחד מהמועמדים חתום בידו. שם אפשר גם בהעתק. בסוף הזה צריך במקור, אבל בכל המועמדים בידו אפשר בהעתק. למה לא מודגש? שלא יהיה. אתה רוצה להגיע לבית משפט, מה?

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

הכוונה שהוא חותם, הוא יכול להגיש אלינו צילום, כי זה לא חלק מהחוברת. אבל זה כן הוא חותם. כלומר, הוא לא יכול לתת למישהו אחר לחתום.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

ודאי שרק הוא חותם, ודאי. בסדר, אתה אומר שזה מובן. רגע, עוד שתי הערות.

סעיף 6, 40(א) במקור. כן. סעיף 6, 40(א)(6). אם כתב הסכמה של מועמד אינו חתום זה פסילה אוטומטית. כל הדברים ראיתי שאתם נותנים זמן לתקן ליקויים, פרק זמן סביר. פה זה נראה כאילו אין פרק זמן סביר לתקן. חתמו, שכחו. עוד פעם, אני מדבר על רשימה תקופה לחוצה, שכחתי.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

אז אני אגיד רגע באופן כללי על 40(א). באמת החוק היום קובע ליקויים ברשימות ובמועמדים. אבל יש חוסר בהירות לגבי מה התוצאה של כל ליקוי והאם הוא פוסל או לא פוסל והאם אפשר להשלים בהמשך או לא. עד היום ה-23 או שזה צריך להיות כבר במקור.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

לא, אני אסביר. מתוך 7, שליש מהמועצה צריך להיות ברשימה. מתוך 7 אחד נפסל, אתה פוסל את כל, אחד לא חתם, אתה פוסל את כל הרשימה?

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

לא, לא. לא פוסלים את כל הרשימה. פוסלים רק את אותו מועמד שלא חתם.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

לא, לא, כתוב, לא. תיפסל הרשימה. אם פחת בשל כך מספר.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

אם בגלל זה זה פחת.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

נו, אז אני אומר, שבעה מועמדים, נגיד במקום שיש 21 חברי מועצה. 7 צריך להגיש כל רשימה. בגלל אחד, שישה יפסלו בגלל חתימה אחת. זה לא נראה לי סביר בעליל.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

באמת בגלל חוסר הבהירות בפסיקה אנחנו מציעים כאן להגיד, בעצם לקבוע מה הליקויים שפוסלים. כלומר, שהם צריכים להיות כבר ביום ה-33.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

מה הבעיה לתת ארבעה ימים לתקן?

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

שנייה, אני אסביר את זה.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

לא, מה הבעיה אבל? תתמקד בבעיה.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

שנייה, אני אסביר רגע את הרציונל. ולכן כדי שתהיה בהירות, אנחנו מציעים כאן שהכנסת תקבע מה חייבים ביום ה-33 ומה אפשר בעצם למעשה להאריך את המועד ולהגיד לא חייבים ביום ה-33 אלא אפשר גם עד היום ה-23.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

חייבים, אבל אפשר לתקן עד.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

כן. אבל תיקון זה בעצם קצת כמו הארכת מועד. ולכן אנחנו רוצים שזה יהיה באופן ברור ושוויוני ושהכנסת תקבע באמת את הכלל הברור. כי אני אומר, היום יש קצת חוסר בהירות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן, אבל מה ההמלצה שלכם? זה מה שהוא שואל.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

שנייה, רגע. זה היה הכללי ועכשיו אני אגיד לגבי העניין הזה. החוק קובע שרשימת מועמדים חייבת לכלול לפחות שליש מחברי המועצה שעומדת לבחירה. ואם לא, הרשימה פסולה. עכשיו, להגיש פחות מועמדים, כלומר להגיש מועמד שלא הסכים - - -

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

לא שלא הסכים, שלא חתם, שכחו, קורה.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

שלא חתם על כתב הסכמה זה בעצם כמו לא להגיש את המועמד.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

שכחה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן, אבל יכול להיות גם שכחה ויכול להיות גם אי הסכמה.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

לא, אם אי הסכמה אז אי אפשר לתקן את זה. כי בתיקון שהוא יחתום. אם הוא לא חותם אי אפשר להביא מועמד אחר.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> בן אדם יכול להיות בבית חולים.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

בבית חולים, קורונה, בחו"ל נתקע המטוס ולא יודע מה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לפי ההצעה שלכם, מה קורה? הוגשה הרשימה, יש ליקוי אחד. נגיד הליקוי הזה.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

לא, אז אנחנו קובעים כאן סוגי ליקויים שפוסלים וסוגי ליקויים שאפשר לתקן.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

הליקוי הזה, נו.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

אני אגיד, את הליקוי הזה אנחנו מציעים - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

רגע, אותם סוגי ליקויים שאפשר לתקן, לכמה ימים אתם נותנים את הזמן לזה?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הם מציעים יומיים, אנחנו אומרים - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא משנה, הצעתם יומיים אומר לי היועץ המשפטי. רגע, דקה. יכול להיות שאנחנו נציע יותר. השאלה, שבעצם אני מנסה למצות את מה שאומר ארז. אני לא אומר שאני מסכים עם זה, אבל אני שואל כרגע. האם לא כדאי להכליל גם ליקויים כאלה שגם יכולים להיות בסוף טעות אנוש. הרי אם אתה מבין שליקויים אחרים אתה כן מחכה איתם יומיים, אז למה ליקוי כזה לא יכול לקבל גם את אותם יומיים לתיקון? אני שואל. אני מעלה להנחתה.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

אני אגיד. בסוף הכל כאן זה מספרים. ואפשר לקבוע שכתב הסכמה יוגש עד היום ה-40 או עד היום ה-33 או עד היום ה-23. מה שקריטי מבחינתנו זה שיהיה מועד אחד ברור שבו מגישים את כתבי ההסכמה ואי אפשר מעבר אליו. עכשיו, אם רוצים לקבוע שזה תיקון שניתן לתיקון, שזה ליקוי שניתן לתיקון, כלומר שצריך להגיש עד היום ה-26 ולא עד היום ה-33. אני אומר, זה גם.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

אתה יודע מה? אז תגיד עד 33 ובנימוק מיוחד, אישור של בית חולים, אישור תצהיר למה. זה בסדר, זה אני מבין.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

אנחנו לא רוצים נסיבות מיוחדות. העניין כאן הוא שהכנסת תקבע מה המועד.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

טוב, נדבר על זה בהמשך.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

ואם היא קובעת שזה ה-29.

<< אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>

שיהיו כללים ברורים וודאיים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, ברור שיש חשיבות בעניין הזה שהמסך יורד באיזה שהוא שלב. אחרת עם ישראל, ברוך השם, מביא לנו פטנטים.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

ואפשר לקבוע שהמסך יורד ב-26 או זה, אבל מה שחשוב זה שיהיה איזה שהוא גבול שהוא ברור ושהוא לא שיקול דעת שלנו אם אנחנו מקבלים או לא מקבלים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

והדבר השלישי?

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

הערה אחרונה. 84(כג) הצבעת בעלי תפקידים. כללתם בהם מנהל הבחירות, סגן מנהל הבחירות ומזכיר ועדה. שבשביל, בגלל מגוריהם או שהם במשרה מלאה באותו יום, שיוכלו להצביע מקדימים להם את ההצבעה. מה עם חברי ועדת הקלפי? יש הרבה חברים שהם עובדים כל היום והם לא גרים, מה הם? למה אי אפשר לכלול גם אותם? חברי ועדה, לא משקיפים.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

חברי ועדה זה קצת יותר בעייתי להכניס להסדר הזה. קודם כל, הם בדרך כלל כן מכהנים במקום קרוב לבית והם יכולים לצאת להפסקות. הם לא מחויבים להיות כל היום בקלפי, בניגוד למזכיר שצריך להיות שם מ-7:00 עד 22:00.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

מה זה? אבל הוא מחויב.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

וגם אני אגיד, אין לנו מידע מוקדם על חברי הוועדה. ואפשר להחליף אותם גם באותו יום. בגלל שאנחנו הולכים כאן על הסדר של הצבעה מוקדמת יש לנו רשימה סגורה של אנשים שמקבלים מראש אישור ואנחנו יודעים שהם מועסקים כל יום הבחירות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני רק מציע לך, אל תדבר יותר - - -

<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

כן, אבל יש כבר את הקונץ, הם יכולים ללכת, אדוני יושב הראש.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כשאני מדבר לא מפריעים לי.

<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

בבקשה, בבקשה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא מפריעים לי. ככה נהוג כאן.

<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

אני אצא ללמוד איך נהוג, אני כבר חוזר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אז עכשיו תלמד. תסתכל, עמוד 17 כתוב שם הוראות.

אני אומר, אל תדבר יותר מידי על הפתרון הזה של ההצבעה המוקדמת, כי אני לא חושב שהוא רלוונטי לחלוטין. רק זה עוד חסר לנו, הצבעות מוקדמות. ונפתח תכף לשגרירות.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

אדוני אז רוצה לשלול בכלל את האופציה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא יודע, זה נראה על פניו לי ולייעוץ המשפטי בשיחות מוקדמות שניהלנו, נצטרך למצוא פתרונות אחרים. וההערה של ארז היא נכונה. יש גם חברי ועדת קלפי. נכון שהם יותר גמישים מבחינות מסוימות. אבל צריך למצוא את הפתרונות.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

ונזכרתי בהערה אחרונה ממש, 32(ג), מינוי ועדת הקלפי. זה התאריך היחיד שלא הקדמתם בימים. מה שהיה 14 נשאר 14. כל הגאנט של הזמנים הקדמתם. 32(ג).

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

על מינוי חבר ועדת קלפי?

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

מינוי ועדות קלפי. כתבתם 14 יום.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מה אתה רוצה? 15, 13, 12?

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

21, לקבוע, להקדים. להקדים 7. הקדמתם בכל 7, שם פתאום.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

למה? מקודם דיברת שהמפלגה בלחץ בחגים, היא עלולה לשכוח להחתים מישהו.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

לא, אבל יהיה לה יותר זמן למנות. יהיה לה יותר זמן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הפוך. יהיה לה פחות זמן למנות.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

יותר.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

פחות. זה עד, זה לא החל. אתה צריך למנות קודם. אם אתה אומר במקום 14, 21.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

צודק, צודק. תשאירו את זה ככה. יושב הראש צודק. שכחתי שהוא היה ראש עיר פעם. שכחתי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני לא שוכח. אוקיי, יוסף אתה רוצה עכשיו לדבר או בהמשך?

<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, בהמשך.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

וואליד, חבר הכנסת וואליד? בהמשך. יוליה, בבקשה.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> שלום, תודה רבה. בעצם יש לי שאלה עקרונית. למה בחירות מוניציפליות מנהל משרד הפנים ולא ועדה מרכזת לבחירות? כאילו, למה אנחנו בתסבוכת הזאת? למה לא לעשות copy paste ממה שכבר היה. יש ועדת בחירות מרכזית, שיש לה את כל הכלים. למה בכלל משרד הפנים, שזה גם כן גוף פוליטי. חלק מהאנשים שם זה פוליטי. למה בכלל הם צריכים להיכנס לזה? זה השאלה, זה היה הרבה יותר פשוט. אגב, אם זה היה ועדת בחירות מרכזית כבר לא היינו צריכים לשאול לגבי ועדה, חברי ועדת הקלפי. כי יש כבר מנגנון, הכל כבר קיים. ואז היינו עושים copy paste והכל היה מסודר. וזה גוף בעצם מטעם המדינה שהוא בלתי תלוי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

קשה לי להגיד לך שהשאלה היא לא טובה. ויש לה בטח הרבה תשובות. אבל דבר אחד אני יכול להגיד לך כן: שזה לא דבר שאנחנו יכולים היום לא לדון בו ולא להחליט בו. אבל השאלה היא שאלה טובה.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יכול להיות שתומר יסביר לי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ואת ההמשך של השאלה, אני הייתי הופך את זה לפרקטיקה. גם שכרגע זה נמצא איפה שזה נמצא ומטופל איפה שזה מטופל מבלי כמובן לפגוע באף אחד, אבל אחת השאלות שרציתי לשאול מקודם ושכחתי ואת הזכרת לי, ואני בטוח שהם יעלו כאן בהמשך הדרך. של שוני בפרקטיקה בין הבחירות לכנסת לבין הבחירות המקומיות. אבל השאלה שלך היא מצוינת. היועץ המשפטי, בבקשה. יש לך מה לומר? שקול מילים.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> ומה צריך לעשות כדי לשנות את זה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

צריך לתקן את החוק כמובן.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

אתה מסכים עם זה, תומר?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

כן, בהחלט.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> קודם כל, השאלה היא טובה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

השאלה היא טובה, כן.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

אני אביא לך תשובה יותר טובה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

היועץ המשפטי יכול לומר את דעתו בעניין.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הסיבה היא כנראה היסטורית. זאת אומרת, מכיוון שהבחירות לרשויות המקומיות קדמו למדינה. הבחירות לרשויות המקומיות עוד לפני שקמה המדינה, הנציב העליון ניהל אותן. סמכויות הנציב העליון עברו בדרך עם קום המדינה לשר הפנים וחוק הבחירות התגלגל עד 1965 בדרך כזאת שמשרד הפנים ניהל את הבחירות לרשויות המקומיות וכך נקבע בחוק בעצם.

אם רוצים לשנות את זה ולהעביר את הסמכויות - - -

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

אני חייב לענות.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, רגע, דקה.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

טכנית אבל.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

רגע, אבל יש לה זכות דיבור עכשיו.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

אה, סליחה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

יש נימוס.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

סליחה.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> איזה חוק צריך לשנות? כאילו, מי הסמכות?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

היום החוק לבחירות המקומיות מטיל את ניהול הבחירות למעשה על משרד הפנים.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת אומרת, כדי לשנות את זה צריך לקחת סמכות ממשרד הפנים ולהאציל את זה לוועדת בחירות מרכזית.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תראי, חברת הכנסת מלינובסקי. אני אגיד לך, יש צדדים לכאן ולכאן. זאת אומרת, תמיד אפשר לראות.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כרגע זה לא זה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

רגע, אבל אני אומר, כרגע זה לא הדיון. אנחנו לא ניכנס לזה עכשיו, אין לנו את הזמן. אבל יש בזה, מצד אחד מערכת בחירות מרכזית שמדברת הבחירות לכנסת.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

היא ארצית.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

היא ארצית. היא מנוהלת בהחלטות רוחב וכו'. פה יש הרבה מאוד בעיות מקומיות, התאמות וכו' שבדרך כלל המשרד שאמור להיות הכי קרוב לשטח הוא משרד הפנים. אבל אני אומר, השאלה טובה. לא שאלה לא טובה. טובה, אבל יש לה כמה תשובות כנראה.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> עוד דברים. תומר, אני אשמח, כפי שאמר יושב הראש, שאנחנו בטח נראה עוד מעט שוני והבדלים בין בחירות מוניציפליות לבחירות ארציות. אבל אני אשמח לקבל מכם בצורה מרוכזת את זה, כמו עם טבלה. שאנחנו נבין בדיוק איפה הנקודות ואיפה הבעיות. לא, לא, זה חשוב לי.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

האמת שאין להם הרבה עבודה.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תקשיבו, זכות בחירה זו זכות בסיסית. בארציות אנחנו יודעים להתמודד עם זה. אפשר להתווכח, אבל זה מנוהל טוב. אני רוצה לראות במו עיניי איפה ההבדלים ואיפה הנקודות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן. אבל עד שתראי במו עינייך אפשר היום להעלות את הדברים. ואני בטוח שיהיו פה חברים שיעלו.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל ברשותך, אם יושב הראש, תרשה, אם אפשר לקבל את זה בצורה כתובה ומסודרת בתור טבלה, שאנחנו נראה את ההבדלים. אני כרגע לא מדברת על התאריכים, כי זה משהו אחר. על השוני המהותי, דברים מהותיים.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אז אנחנו, אני אענה. הבחירות יש בהם אלמנטים שהם שונים, מטבע הדברים צריכים להיות שונים, בגלל שהבחירות הן שונות. זה לא בחירות ארציות, זה לא בחירות לגוף אחד, אלא ל-200 גופים. זה בחירות שמנוהלות בדרך אחרת, כמו שאמרנו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

יש פה בחירה ישיבה, שתי מעטפות.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

יש פה שתי מעטפות. הבחירות הן שונות במובנים רבים. ויש גם מובנים שהשוני הוא לא מוסבר בצורה מספיק טובה ובאמת צריך לחשוב אם לעשות את ההתאמות הנחוצות. אני מניח שבמהלך הדיון כאן אנחנו נוכל להצביע על הדברים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אם יהיו דברים שחסרים.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> הדגש שלי יותר, אדוני יושב הראש וייעוץ משפטי, על זכויות. זכויות אזרחים לבחור ולהיבחר ולא לפגוע בצורה כזו או אחרת.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

גם כן יש שוני בין הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת לזכות לבחור ולהיבחר ברשות. לדוגמה: בבחירות לרשויות מקומיות יכול להצביע כל תושב, גם אם אינו אזרח.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מכירה את זה. אנחנו יודעים בדיוק על מה אנחנו מדברים. על הזכויות של האזרח, למשל כפי שאמר חבר הקלפי. נכון? מה עושים איתו? בעצם אם אתה לא מאפשר לו אתה פוגע בזכות הבחירה שלו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה אחד המקומות שיש הבדלים ופה צריך למצוא את הפתרונות.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יש עוד כמה מקומות. יופי. הדגש לזה. לא לטכניקה, לא למספרים.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

גם בטכניקה יש הבדלים שהם לא טובים. שצריך להשוות.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אוקיי, אז סומכת עליך.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

טוב. ראשי העיר, אתם רוצים עכשיו לומר משהו? או שנתחיל את הדיון ואז נשמע אתכם? בבקשה, שם ותפקיד.

<< אורח >> זיו דשא: << אורח >>

זיו דשא, מועצת זכרון יעקב. אני, דעתו של חבר הכנסת אלי דלל ביחד עם חברים נוספים היא בהחלט גם על שלטון מקומי שיוצר הרבה מאוד מורכבויות בשוטף.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני מציע שבמהלך הדיונים, בדברים שהם, יש דברים שנדמה לי בהצעת החוק הזאת שאינם קשורים לחוק. נכון?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הוא דיבר רק על אחוז החסימה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הוא דיבר על אחוז החסימה, אבל יש עוד דברים שם. יש דברים שקשורים להצעת החוק הזאת ויש דברים שלא. כן מיזוג, לא מיזוג, זה נראה אם הם יצליחו. בנושאים, רגע יוליה.

<< אורח >> זיו דשא: << אורח >>

לא עיר, מושבה, זכרון יעקב.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אבל אתם יכולים להעלות רכיבים שקשורים לחוק הזה מתוך ההצעה שלכם. אנחנו נדון בהם. אוקיי, אז אנחנו נתחיל עכשיו להיכנס לסעיפים עצמם. נקריא ונסביר. מי מקריא ומי מסביר?

<< אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>

הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשפ"ג-2023 תיקון חוק הרשויות המקומיות (בחירות) - מס' 53

1.

בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 -

(1)

בסעיף 1, בהגרה "יום שליפת הפנקס", במקום "40" יבוא "47";

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אוקיי, הערות לסעיף הזה?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

קודם כל שיסביר.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

זה חלק מהתיקונים. אנחנו בעצם בהמשך מציעים להקדים את הגשת הרשימות בשבוע. ובהתאם בשביל זה אנחנו גם צריכים להקדים את יום שליפת הפנקס בשבעה ימים.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

תסביר מה זה, מה המשמעות של יום שליפת הפנקס.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

יום שליפת הפנקס זה בעצם המועד שבו גוזרים את פנקס הבוחרים. כלומר, מי שהכתובת שלו עודכנה או התושבות שלו עודכנה עד אז, עד אותו תאריך, במרשם האוכלוסים - זה מה שקובע לבחירות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הוא בעל זכות הצבעה.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

הוא בעל זכות הצבעה. וכל תיקון אחרי היום ה-47 לפי ההצעה שלנו כבר לא נכלל בפנקס הבוחרים, אלא הוא רק יהיה לו. אז זה אומר שעד היום ה-47 אפשר להעביר כתובות, לעדכן את כל מה שצריך במרשם האוכלוסין. וביום הזה אנחנו גוזרים את הפנקס ומתחילים את התהליך של הגשת רשימות.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה אומר? מה זה אומר יום 47 ממתי?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לפני הבחירות.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

לפני הבחירות.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת אומרת, אתה במקום 40 כותב 47.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

כן. אני אומר, אנחנו רוצים את היום של הגשת הרשימות להקדים, מהיום ה-33 לפני הבחירות.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מה בארצי?

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

בארצי לדעתי זה 50 ומשהו, זה הרבה יותר. אבל אני לא, אין לי כאן את החוק של הכנסת. אבל גם היום יש שוני. אבל אני אגיד משהו, גם בהמשך.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> עד עכשיו עם 40 הסתדרת?

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

לא, אני אגיד קצת בהמשך גם להערה הקודמת שלך. צריך לזכור, אנחנו מנהלים כאן בעצם 250 מערכות בחירות נפרדות. זאת המערכת. כלומר, אין לנו 30-40 רשימות כמו בכנסת, שהיא באמת בחירות ארציות. יש לנו כאן 250 מערכות בחירות נפרדות, 250 מנהלי בחירות. בכל רשות מקומית יש רשימות ויש מועמדים. היו לנו ב-2018 בסביבות, מעל 31,000 מועמדים בבחירות לרשויות המקומיות. ולכן גם בהיבט התפעולי הזה, ההשוואה לכנסת היא לא בדיוק, היא לא בדיוק נכונה.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יש, אפשר לעשות מחוזות. יש טכניקות.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

לא. אבל בחירות זה לפי הרשות המקומית. ובכל רשות מקומית מגישים את הרשימות ואת המועמדים שלהם. גם לעומת הכנסת, בגלל שאנחנו חלק ממשרד ממשלתי יש לנו גם יותר מגבלות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בואו נשמע.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לעלות, לא, מ-47 ל-40.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הוא הציג את זה כרגע. עכשיו אני מבקש הערות. כל מי שנמצא כאן רוצה להעיר, שם ותפקיד. ואם אין בעיה עם זה ויש הסכמה.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

אני אגיד רק את זה, זה בא יחד עם, שוב, זה שלושה מועדים שאנחנו מקדימים: שליפת הפנקס, הגשת הרשימות והמועד האחרון לאישור. כדי שנוכל להיערך גם לבדיקה, גם אחר כך להדפיס את כל החומרים. הקדמנו בעצם את האישור.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה רק בגלל הנוחות שלכם.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

לא, לא, זה לא הנוחות שלנו. אבל בסוף היכולת לתפעל במקביל 250 מערכות בחירות.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> במיוחד עכשיו עם התפקוד של משרד הפנים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תקשיבי יוליה, אם הנוחות שלהם מסתדרת גם במפלגות, ונמצאים כאן נציגי מפלגות, חוץ מחברי הכנסת כמובן שגם מייצגים מפלגות. אם יש למישהו הערה, אז להגיד. אם לא, אז הם הציעו הצעה טובה. גם זה קורה לפעמים.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אנחנו חושבים שזה לא טוב. זה מגביל את האנשים, במיוחד עכשיו כאשר כולנו יודעים איך לא קל לגשת למשרד הפנים ולהחליף כתובות ובכלל כל הסיפור הזה. זה מאוד מגביל את האנשים. זה עוד לוקח מהם שבעה ימים להחליף.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, תשובה. אני רוצה בעניין הזה דקה. תכף אני אתן לך רשות דיבור, שנייה. אבל לגבי הנושא של העברת הכתובות. אנחנו לא צריכים לעבור את כל ה-ויה דולורוזה של דרכונים, נכון? יש אפשרות דרך האינטרנט לעשות את זה?

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

לא. שינוי כתובת, למעט מקרים חריגים, אפשר דרך האינטרנט. לא צריך להגיע ללשכת רשות אוכלוסין.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> ומה יעשה בחור חרדי שלא מחובר לאינטרנט? סתם ככה. או ישוב ערבי?

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

יש מקרים חריגים, למשל ישובים קטנים, שצריך אישור של המועצה. שההליך הוא קצת יותר מורכב. אבל בעיקרון אפשר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, לא, מה שאני אומר בעברית צחה זה שאני מצפה ממשרד הפנים, למרות ששוב, אני גם מברך על השבועיים האחרונים שברוך השם התחילו לעבוד בשיטות שאנחנו גם הצענו פה בוועדה ויש באמת הרבה יותר אנשים שמוציאים דרכונים. אנחנו מתחילים לאט לאט להתמודד עם הבעיה. עוד ייקח זמן. אבל בכל מקרה, אני מציע שמשרד הפנים ייערך לכך שלקראת הבחירות צריך להחליט איזה שהיא תקופה קודם לקראת.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אני אגיד יותר מזה. לבחירות לכנסת, אנחנו צריכים לקבל באמת, שיגיע לכאן נציג רשות האוכלוסין. בבחירות לכנסת יש היערכות מיוחדת של רשות האוכלוסין.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בדיוק, אני רוצה תור זהב לעניין הזה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

בין היתר פתיחת הלשכות ביום הבחירות, כך שאנשים יוכלו לחדש תעודות זהות ושיעבדו או משהו כזה. ודברים כאלה. ואנחנו רוצים לדעת שהדברים האלה ייערכו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, וגם העברת כתובת, שזה לפני השליפה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

כן, כן, ברור.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני מבקש לדיון הבא את נציג רשות האוכלוסין, שידבר על היערכות. כמובן להיות אתכם ביחד, שותף על התאריכים וסנכרון התאריכים. על היערכות מיוחדת לעניין הזה. שוב, זה לא אומר להשבית את כל הלשכה רק לעניין הזה. אבל בהחלט לתת את הפתרונות לעניין הזה. בצורה יותר ידידותית. כן יוליה?

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה אמרת שאפשר להחליף כתובת דרך האינטרנט, כן? במצב רגיל. במצב רגיל פעם בכמה זמן אפשר להחליף כתובת באתר אינטרנט?

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

אני לא, לא בקיא עד הסוף.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה לא בקיא. אז אני בקיאה, כי עשיתי את זה. פעם בשנה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

איפה את בקיאה?

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כי אני לפני כמה שנים עברתי דירה. החלפתי כתובת. זה אומר שאתה רשאי דרך האינטרנט לעשות את זה פעם בשנה. זאת אומרת, אני עברתי עכשיו ועוד מעט, או החלפתי כתובת או משהו כזה, אני כבר לא יכולה יותר דרך אינטרנט. אז זה לא נותן לי פתרון.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

נכון.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

יש מקרים חריגים שצריך להגיע.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לכן ביקשנו היערכות מיוחדת של לשכות.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> עכשיו עוד שאלה, לכבוד מה שאמר היועץ המשפטי. בן אדם יכול להצביע עם תעודת זהות ודרכון. נכון?

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

רישיון נהיגה.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> רישיון נהיגה לא.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

כן, כן.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אה, אפשר רישיון נהיגה. הנה, יפה שראשי ערים פה. יש תיירים חדשים עכשיו שקיבלו, לא קיבלו דרכון, אלא קיבלו תעודות מעבר. מה קורה עם זה?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הם לא יכולים להצביע.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> למה?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

כי זה החוק.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אז צריך לשנות את זה. כי הם לא אשמים. הם לא אשמים בזה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אבל הם מקבלים תעודת זהות.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה תמיד מסתובב עם כל המסמכים שלך?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

כשאתה הולך להצביע, רצוי שתלך.

<< דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אותה שאלה על דרכון. יותר מזה, במקביל ממשלה מריצה חוק שיעלה היום לקריאה ראשונה, שבכלל ימנע בשנה ראשונה הענקת דרכונים לעולים, אלא רוצה להעביר את זה לתעודות מעבר. ולכן, ההיגיון של השאלה שלך אם צריך להסתובב עם תעודת זהות הוא נכון גם למי שמצביע עם דרכון. אם אפשר להצביע עם דרכון, צריך להיות שאפשר להצביע עם תעודת מעבר.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אי אפשר להצביע עם תעודת מעבר לכנסת.

<< דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אני חושב שצריך לתקן את זה. בטח שהמדינה במקביל מתקנת את המצב ומונעת עכשיו באופן גורף לתת דרכון לאזרחים בשנה ראשונה בארץ. אם זה הכיוון.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא מונעת, זה מה שהיה.

<< דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> מונעת. מונעת.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

תעודת מעבר זה עם תמונה וזה? לא יודע.

<< דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> בוודאי. בוודאי, היא נראית כמו דרכון.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה כמו לחו"ל, אתה נוסע עם זה לחו"ל.

<< דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אפשר עם זה להיכנס למדינות אחרות. זה להיכנס למדינות אחרות, אז בטח זה יכול. אגב, זה דוגמה לתיקון טכני, שאפשר להכניס אותו לכאן. וצודקת חברת הכנסת מלינובסקי, לאור הכוונות של משרד הפנים, שאגב, אני נגד זה. אני חושב זה טעות. יהיה פה דיון אחר בחוק הזה. אבל אם הולכים להעביר את החוק הזה ושמעתי שרוצים להעביר אותו מהר, אז הוא כבר יהיה בתוקף.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כבר שלושה שבועות אני שומע שרוצים להעביר אותו מהר.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת אומרת, זאת שאלה.

<< דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני יושב הראש, אנחנו בכל זאת, אנחנו יודעים לעשות דבר אחד או שניים. אבל לדעתי הטריקים מסתיימים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

יש כאן הצהרה. הטריקים של אלקין הסתיימו להיום.

<< דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> בנושא הזה ספציפי לקריאה ראשונה של החוק.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אבל אדוני יושב הראש. באמת, שני דברים: החלפת כתובות הבנו איך זה עובד כבר וסיפור עם עולים חדשים. מה לעשות? הם פה, תרצו או לא תרצו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני אחדד את השאלה שלך. תעודת מעבר, אני מבקש שתבדקו את זה וישיבה הבאה אני רוצה לשמוע את עמדת הממשלה ואת עמדתכם. היא ביקשה קודם ואחר כך אליך, ראש העיר. בבקשה, שם ותפקיד לפרוטוקול.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו מסתדרות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מיציתם, הבנתי.

<< דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> הן כמו משה ואהרון.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ראש עיריית לוד.

<< אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>

שלום. אמנם לא רציתי לדבר על זה עכשיו, אבל בגלל שאתם דנים בנושא מועדים, אז אני רוצה להציג את האבסורד שלשמו רציתי להגיע. מחר יש תאריך חשוב. מחר זה נסגר היום הקובע. סעיף 16 לחוק הרשויות המקומיות, בחירות, אומר ש-150 יום לפני הבחירות קורה משהו. הוא מחר, אגב, זה 30 במאי. מחר השר, לא יודע אם הם ערוכים, אמור לפרסם למשל בכל ישוב במדינת ישראל מה מספר חברי המועצה.

עכשיו, למה זה כן קושר למה שאתם אומרים? כי מצד אחד אתם אומרים שאפשר לשחק עם ספר הבוחרים, כלומר להעביר כתובות, לשנות את הדינמיות שלו עד 45 יום ואתם דנים עכשיו אם זה יהיה 45 יום, יותר או פחות. מצד שני, מחר נגזר דינן של הרשויות המקומיות ל-150 יום ועוד חמש שנים. ואני אתן שתי דוגמאות למה זה משפיע: אחד, גודל הרשות המקומית משפיע על היקף שכר המועסקים. כולנו יודעים כמה קשה לקלוט היום מהנדסים ואנשים ברשויות מתפתחות. מחר ייגזר דינן לחמש שנים קדימה. שהרשויות יהיו בדרך הנמוך יותר, כיוון שאין דינמיות. סעיף 16 אדוני, וזה דבר שהוא, סעיף 16 לפקודה קובע שיש את היום הקובע ושמת קו והוא לא ביום הבחירות אפילו, הוא מחר, ב-30 במאי. וזה אבסורד כזה שאתה, אמרתי פעם אחת אתה רוצה, אתה עיר מתפתחת.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הוא צודק.

<< אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>

אני אתן את הדוגמה של לוד. לוד תהיה ביום הבחירות עם 98,000 תושבים. ב-100,000 תושבים קורים כמה דברים. להוסיף עוד סגן, שכר המנכ"ל עולה. מתייחסים לרשות, היא הופכת להיות במועדון הרשויות הגדולות. לוד בסוף הבחירות הבאות, על פי כל ההערכות של הבנייה תהיה 180,000 תושבים. ללוד יתייחסו כמו לידידי מזכרון יעקב עם 25,000 תושבים. האבסורד הוא זועק לשמיים. שרשות שהיא עם 25,000 תושבים, מושבה נחמדה, ואפילו הדגיש שהוא מושבה ולא עיר - יתייחסו אליה בשכר, בדברים - - -

<< דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> איך זה יכול להיות? הקרב על הסגן הנוסף הזה אצלך כבר בשיא העוצמה. אז אני שואל.

<< אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>

זאביק, אני אמרתי, הדבר הזה יכול להשפיע על רעננה מצד אחד, על לוד, רמלה, על מודיעין. זה משפיע על כולם.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני אעצור אותך רגע. אני אתן לך להשלים. אני רוצה אבל לומר שלא רק בהיבט הזה של הסגן, אלא באמת יש כאן כמה וכמה היבטים. בשכר, בדברים כאלה. עכשיו עיר, תחשוב, אתם נכנסים עכשיו לעצירה של חמש שנים. זאב, אתה נכנס לעצירה של חמש שנים, שבהם אתה נחשב X ואתה Y.

<< אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>

נכון. רשות מתפתחת כמו לוד רוצה להביא מהנדסים, מבקשים שכר מנכ"ל שלך, מתייחסים אליו כמו עיר עם פחות מ-100,000 תושבים. אגב, אני רק רוצה להגיד. לפי הערכות שלי, אדוני יושב הראש, לפי הערכות שלי, כלומר באוקטובר, נהיה 100,000 תושבים. אבל לא, לא, הולכים 150 ימים אחורה. לא יכול להיות שאם משנים את ספר הבוחרים לא ישאלו את ההתייחסות של העיר. אז זה מה שאני רוצה להגיד.

אדוני יושב הראש, הצעתי היא כזאת. אני אגיד לך. אדוני, רציתי להגיד משהו. ביום הבחירות אני אהיה 100,000 תושבים. אומרים לי לא, לא, לא, אבל זה יום הבחירות. לא, הלכנו לפי מאי. חצי שנה. כלומר, זה לא רק חמש שנים, זה חצי שנה אחורה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

השאלה הובנה.

<< אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>

הצעתי היא כזאת: לעניין חברי המועצה, השר צריך לפרסם את הצו, כי כולם צריכים להיערך. 17, 19, 21. אין בעיה. הם פשוט עשו לופ בסעיף, בכל הסעיפים מפני לאותו סעיף של היום הקבוע. אמרתי רגע, תנתקו. כשרשות גדלה היא דינמית. אחרי חצי שנה, אחרי שמונה. מספר הסגנים יכול לגדול.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

ההצעה היא שההתייחסות תהיה בהתאם לשינוי ולא, ליום הקובע.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אוקיי. רגע, דקה.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

זה אלמנטרי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

רגע, בואו נשמע את תשובת משרד הפנים.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אני חושבת שזה לא שלהם כרגע. איפה מקור סמכות קביעה של גודל העיר?

<< אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>

אני אמרתי, סעיף 16 לחוק מדבר על היום הקובע, סעיף 16 לחוק הרשויות אומר היום הקובע זה היום ה-150 יום שלפני הבחירות. וכשאתה הולך לסעיף 19 לפקודה, סעיף 19 לפקודה כותב שמספר החברים של מועצה ייקבע על ידי השר לפי הטבלה הנתונה בהתאם למספר התושבים שהיו רשומים היום הקובע, הוא מפנה לשם. יש פה לופ. את זה אני לא רוצה לשנות. את מספר חברי המועצה אני לא רוצה לשנות, סעיף 19 לפקודה. אני רוצה לשנות את הסעיפים למשל את סעיף 16 לחוק רשויות, בחירות סגנים, שמפנה אותנו ללופ הזה. יש פה לופים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני הבנתי. שתי נקודות עיקריות בעצם: קודם כל, הקביעה הזאת בזמן הזה. ואתה אומר גם בהמשך הדרך, כל הדברים שצריך להיות דינמיים, דינמיות והתאמה למצב בפועל לא יכולים להיתקע באותו יום קובע.

<< אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>

אני רק אחדד אדוני, בדיונים הסוערים בקרן הארנונה באו לראשי רשויות אמרו תקשיב, תבנו, תשנו. בא לי ראש רשות, נגיד שדרות, ידידי. אומר לי תקשיב, באתי, פתחתי הכל, גדלתי. באמצע קדנציה הזאת אמרו לו לא, אתה תישאר לפי שכר נמוך. הוא אומר איך אני יכול להביא לעיר מתפתחת כשאני צריך מהנדס יותר טוב?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תעצור כאן. תפרוש בשיא בעניין הזה. כי אתה פשוט אומר דברים נכוחים.

<< אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>

תודה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בבקשה, היועץ המשפטי ולאחר מכן נשמע את עמדת משרד הפנים.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אני אוסיף עוד משהו לדברי פרופ' רביבו. הוא מצטט את סעיפי החוק יותר טוב ממני.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

הוא בכל זאת מרצה למשפטים, לפני שהוא ראש עיר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה משפחתי אצלם.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אותה בעיה בדיוק קיימת גם לגבי קביעת האשכול החברתי כלכלי של הרשות. שנקבע פעם בחמש שנים. ואפילו במה שנקרא, בעיכוב יותר גדול מאשר מדובר פה ב-150 יום לפני הבחירות. למשל, אני חושב שהמדד החברתי כלכלי - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

עכשיו אתה רוצה לסבך את העניין.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, זה בדיוק אותו דבר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, אתה צודק.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הרי כל ההטבות שהעיר מקבלת זה לפי אותו מדד חברתי כלכלי.

<< אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>

כי שם הלמ"ס עושה בחינה בכמה שנים. מספר התושבים הוא מספר דינמי שמתעדכן אחת לחצי שנה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, מבחינה כלכלית אתה לא יכול לעשות לפי התפתחות של עוד שקל נכנס לקופה ועוד שקל ירד. אבל אתה אומר נקודה נכונה ומי כמוני, כראש עיר שישב במתח לחכות לראות אם העיר שלי עלתה מ-2 לשלוש וכשעלינו ל-3 אני צהלתי. והגזבר שלי התחיל לבכות. אני צהלתי כי זה נתן לי רוח גבית להמשיך. אבל זו נקודה נכונה, מה שאתה אומר. שם אולי צריך לטפל בזה בצורה אחרת. אבל אני בהחלט מסכים שהיה צריך, נשמע תכף את משרד הפנים, אם אין לכם תשובה מלאה בעניין אז - - -

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

נראה לי שמר רון אלמוג כבר גיבש תשובה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

נראה לי שאתה שוב פעם נכנס לי באמצע הדיבור.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

רק לחזק את דבריך.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

יש לי בעיה. בגילי המתקדם זה לוקח לי את החשיבה. ולכן אני חושב אולי גם לשפר את הצעתו של ראש עיריית לוד שזה לא אומר שכל יום שזה משתנה, לעשות את זה רבעוני, עם איזה פעם בשנה או משהו כזה, של התעדכנות של הדברים הללו. משרד הפנים. רגע, רצית לומר קודם?

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

אחרי מה שאמרת, משהו אחד להוסיף. אפילו רון אלמוג לא רוצה להוסיף.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בבקשה.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

לגבי הבחירות, אז כמובן צריך לפני הבחירות לדעת מה מספר חברי המועצה ולכן זה נקבע ביום ה-150.

<< אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>

מקובל.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

שאר ההערות שעלו כאן הן פשוט לא נוגעות לחוק הבחירות. זה נוגע לקדנציה עצמה. לכמה סגנים יהיו. יש רציונל לוודאות ויציבות שקובעים את זה במהלך הקדנציה. אבל זה לא חלק מהתהליך של סדרי הבחירות. אז אין לי כרגע עמדה ואני לא חושב שזה חלק מהוועדות.

<< אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>

אגב, הסעיף הזה נכנס רק ב-2011. שאני מכיר את הסעיף. לעניין סעיף הסגנים יהיה מספר התושבים המספר שנקבע לעניין חברי המועצה. זה נכנס רק ב-2011, תיקון מספר 9. אתה יודע על מה אני מדבר? זה חדש, זה לא דבר שהיה.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

לא, לא. קודם כל, הפרשנות הייתה גם לפני. וגם 2011 זה לא כזה חדש.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, זה גם היה קיים, זה פשוט עבר דירה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

היועץ המשפטי אומר שזה היה כבר קודם, זה עבר דירה מפקודות העיריות לשם.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

אבל אני רק אומר שזה לא משהו שנוגע לסדרי הבחירות או לבחירות לרשויות המקומיות. הסוגיה של שכר ושל כמות הסגנים היא נפרדת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, היא נוגעת.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

ככל שנעשה תיקון פה בהצעת החוק הממשלתית לחוק הרשויות המקומיות, בחירת ראש רשות וסגניו. זאת אומרת, אנחנו כן נמצאים באותה זירה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אנחנו נמצאים בסביבת העבודה הזאת.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

נכון. ואדוני ביקש שאנחנו נציף דברים כשאנחנו עוסקים, אני מזכירה את הנחיית יושב ראש הוועדה. שכאשר אנחנו עוסקים בנושאים שבלאו הכי הצעת החוק הממשלתית עוסקת בחקיקה שהם עוסקים בהם, נציף את הדברים שלנו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

חשבתי שאת מדברת על הנחיית היועץ המשפטי לוועדה. אנחנו לא נותנים הנחיות, אנחנו מדברים. חוכמת השולחן. וזה מה שיפה בוועדה הזאת ועוד ועדות אחרות.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

ההנחיה הייתה שנציף. שנציף כשמדברים על זה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אוקיי. אתם תעשו מה שמנחים אתכם. אבל אני אומר דבר אחד: אני לא ציפיתי לתשובה אחרת מכם כרגע. אבל אני כן מבקש שתעלה את הנושא הזה בפני השר והמנכ"ל, כי אני מתכוון כן לנסות לבדוק ולראות האם כבר בהזדמנות הזאת שאנחנו בתוך סביבת העבודה הזאת, האם יש דברים שאנחנו נרצה לתקן בעניין הזה, כן או לא. כמובן שיהיו משרדים אחרים שיאהבו את זה פחות, למשל, אם יש פה נציג ממשרד האוצר. יש? נרדמת בשמירה, הלו.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

החוק הוא חוק בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם והוא עוסק בשלושה נושאים נפרדים.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

אבל זה ממש זה.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

שנייה. בחירת ראש הרשות, שזה ההסדר של הבחירות בקלפי. בחירת סגנים היא בכלל לא נוגעת להליך בקלפי. יש הליך שהמועצה בוחרת את הסגנים וזה בעצם מינוי של סגנים. ויש חלק שלישי של כהונתם, כל מיני הוראות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן. אבל בהגדרות של מועד קובע לדברים מסוימים אני יכול בעניין הזה, שוב, כמובן בתיאום כזה או אחר. נשמע את הדעה שלכם. אני אומר עוד פעם, חברים, אנחנו לא ועדה ראשונה בכנסת שדנה. אנחנו פותחים את העיניים ומסתכלים על הכל. אז אני רק אומר כרגע. אני לא מצפה לתשובה יותר טובה ממך כרגע, אלא אם כן אתה רוצה להגיד בכל זאת. אני רק אומר, תעלה את זה בפני השר שזה עלה כאן בוועדה. ואנחנו גם ננסה לדבר על זה ואולי גם לקדם משהו בעניין.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

אנחנו נציף את הדברים לגוף העניין. אני רק אומר מבחינת המסגרת שזו לא המסגרת הנכונה לדעתי.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

אבל הוא הרגע הסביר לך למה כן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אתה לא מדבר על הוועדה. אתה מדבר על מסגרת ההצעה.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

על ההצעה הזאת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אוקיי, ברור.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

ברור שהוועדה היא המסגרת הנכונה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אוקיי. אז 50% יש לנו כבר. מסגרת נכונה. עכשיו השאלה אם מסגרת ההצעה הנכונה. נדון בזה. אתה רוצה לסיים? אוקיי.

<< אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>

אנחנו נעקוב אחר ההתפתחויות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה לסיכום, מרכז הקואליציה, ועדת הכספים. אוקיי. עוד מישהו הערות? הערה של הייעוץ המשפטי.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

כן. לנו יש הערה לגבי הקדמת המועדים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

חברה, אנחנו צריכים להתקדם אבל, נעשה את זה מהר.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לגבי הקדמת המועדים. בסעיפים 17 עד 23(ג) לחוק יש הסדר שלגבי אחרי שנסגר פנקס הבוחרים, שליפת הפנקס מה שנקרא, יש אפשרות גם לחברי המועצה וגם לתושבים לערער על הפנקס. ולפתוח בהליכים בבית משפט או לפנות לשר הפנים וכו'. אנחנו מציעים להקדים באופן דומה להקדמה הזאת את אותם מועדים. כך שתהיה התאמה בין המועדים האלה. לגבי, שוב, ההליך שנעשה לאחר שליפת הפנקס ולא לפניו. ויש גם הליך שאפשר לפני. אז לגבי ההליך שיש אחרי שליפת הפנקס להקדים את כל המועדים שנקבעו בסעיפים האלה בשבוע ימים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני פספסתי חלק.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אני אחזור שוב. יש בחוק סדרה של סעיפים שמאפשרים לאחר שליפת הפנקס.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אתה אומר צריך לעשות התאמות?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

צריך להקדים אותם בשבוע, באותה מידה שמקדימים את המועדים האחרים. את המועדים שבו חבר מועצה יכול לערער על כלילת אדם בפנקס או אי כלילתו בפנקס, שאותו אדם גם יכול לפנות לשר הפנים וכו'. להקדים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לפי השקט שיש כאן, נראה לי, אתה רוצה לומר משהו? תגידו, אל תתביישו.

<< אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>

שלום, קודם כל. למי שלא מכיר, ערן חרמוני, מזכ"ל מפלגת העבודה.

אני רק רציתי, לגבי זה אין לי הערה. אנחנו, אני מבין את הרציונל. רק למען הפרוטוקול אני רוצה גם להצטרף לאמירה קודם לכן של חברת הכנסת מלינובסקי, לגבי הנושא של לאפשר הצבעה עם תעודות מעבר לעולים חדשים שלא מקבלים דרכון, כמו שמאפשרים למי שמקבל דרכון במקבילה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ביקשנו מהם לבדוק את זה. אוקיי.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

אין לנו התנגדות.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אוקיי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אין התייחסות או אין התנגדות?

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

אין התנגדות.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אז אנחנו נעבור לנושא מס' 2.

<< דובר >> ברק קיבוביץ': << דובר >>

(2)

בסעיף 7, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1) לצורך בדיקת התנאי האמור בסעיף קטן (ב) רשאי המפקח הארצי על הבחירות לעיין במידע מהמרשם הפלילי כמשמעותו בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019";

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הסבר? קצר.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

אז אמרתי, יש לנו בעצם, ניגוד לוועדת הבחירות המרכזית, אנחנו מנהלים 250 מערכות בחירות במקביל. ובעצם מנהלי הבחירות הם פועלים והם קצת מקבילים במובנים מסוימים של ועדת הבחירות המרכזית. הם מקבלים את הרשימות והם בעלי הסמכות לאשר או לפסול רשימות. כדי לא ליצור מצב שבו כל אחד מ-250 מנהלי הבחירות נכנס בעצמו למרשם ומקבל מידע פלילי אנחנו מציעים שבעצם משרד הפנים יהיה הגוף שנותן להם את השירות הזה. ואנחנו נבחן את הרישום הפלילי של המועמדים ונעדכן בהתאם את מנהלי הבחירות.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אוקיי, לנו יש הערה. אנחנו רואים בזה בעיה מבחינת חוק המרשם. כיוון שכפי שנאמר, הסמכות מצויה אצל מנהל הבחירות. היא לא מצויה באופן מפורש, גם על זה נעיר בהמשך. בהקשר של עבר פלילי יש הוראות שמתייחסות ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית שפחות רלוונטיות לכאן. אבל בכל מקרה, הבחינה הראשונית אכן צריכה להיעשות על ידי מנהל הבחירות. ההצעה שמוצעת כאן היא להסמיך את המפקח הארצי על הבחירות, שהוא גוף שאינו מוכר לפי מיטב ידיעתנו בחוק הבחירות עד היום, לעיין במרשם ולהוציא את המרשם.

לפי מיטב הבנתנו חוק המידע הפלילי קובע במפורש שמי שמקבל מידע אסור לו להעביר אותו הלאה. הוא משתמש בו לצורך סמכות שלו. אם רוצים ליצור הסדר שמאפשר למפקח ארצי על הבחירות להעביר, או לא יודע באיזה דרך הוא יעשה את זה ובאיזה תנאים, צריך לקבוע הוראה מפורשת שמתייחסת לעניין הזה. אי פה שום הוראה מפורשת כזאת. ויש פה סתירה לחוק המידע הפלילי לפי הבנתנו. ולכן צריך להסדיר את העניין הזה מול גורמי המידע הפלילי, שאם רוצים לאפשר את זה, לקבוע הוראה מפורשת לגבי איך נעשית העברת המידע, אם בכלל. מהמפקח הארצי שהוא לא בעל הסמכות, ומהווה מעין שלוח כזה, שלא ברור איך זה עובד מול חוק המידע, למנהלי בחירות בעלי הסמכות.

לכן אנחנו מציעים שהממשלה תציע הצעה שמתיישבת עם חוק המידע הפלילי. ומאפשרת את העברת המידע ובאיזה דרך נעשית העברת המידע הזה. כי המפקח הארצי על הבחירות אין לו סמכות. הוא יהווה פה מעין שלוח.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בשונה מהבחירות?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

בבחירות לכנסת הוועדה המרכזית מנהלת את הבחירות. פה המפקח הארצי על הבחירות אין לו סמכות בחוק.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

למי יש?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

מנהל הבחירות. מנהל הבחירות בכל רשות מקומית.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

מנהל הבחירות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מה, בכל רשות מקומית?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא. אני אומר שהעיקרון שהמפקח הארצי על הבחירות הוא יעשה את זה באופן מרוכז הוא נראה לנו בסדר. אבל זה לא מתיישב עם חוק המידע הפלילי כפי שהוא כיום. חוק המידע הפלילי לא מאפשר שלוח עושה שלוח.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ולכן לתקן את חוק המידע הפלילי?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הממשלה צריכה להציע הצעה שתיישב בין הדברים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אוקיי.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

לגוף העניין לדעתנו זאת ההצעה שמבהירה. אם צריך לדייק את הנוסח, אז נראה איך מדייקים את הנוסח.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא. מה שאמרת הוא מעיין. מעיין לצורך מה? הוא אין לו סמכות.

<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>

אנחנו מעניקים לו

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]