פרוטוקול מספר 104, ועדת החוקה, חוק ומשפט, 25/06/2023

הכנסת העשרים-וחמש

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 104

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום ראשון, ו' בתמוז התשפ"ג (25 ביוני 2023), שעה 9:30

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל והארכת כהונה של חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל) (הוראת שעה), התשפ"ג-2023 (מ/1635). << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

שמחה רוטמן – היו"ר

יעקב אשר

טלי גוטליב

מתן כהנא

ארז מלול

יוליה מלינובסקי

יואב סגלוביץ'

אורית פרקש הכהן

גלעד קריב

חברי הכנסת:

דבי ביטון

ולדימיר בליאק

אלעזר שטרן

מוזמנים:

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף איגי פז

–

עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יערה למברגר

–

ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יהודה אבידן

–

מנכ"ל, המשרד לשירותי דת

אלעד טובי

–

עו"ד, ממונה בכיר ייעוץ משפטי, המשרד לשירותי דת אריאל מואב-מורבארי

–

ראש תחום מדיניות ציבורית, מרכז ליהדות ומדינה, מכון הרטמן נועה שטרן אחיפז

–

רכזת מדיניות ציבורית, מכון עתים

משתתפת באמצעים מקוונים:

גליה קליין

–

יועמ"ש, המשרד לשירותי דת

ייעוץ משפטי:

אלעזר שטרן

מנהל הוועדה:

איל קופמן

רישום פרלמנטרי:

טלי רם

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל והארכת כהונה של חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל) (הוראת שעה), התשפ"ג-2023 (מ/1635) << נושא >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בוקר טוב. היום ו' בתמוז תשפ"ג, השעה 9:40. הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל והארכת כהונה של חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל) (הוראת שעה).

חברים, כדרכנו, נשמח לתת הצהרות פתיחה, אבל קחו בחשבון, הצהרות פתיחה זה לכל היום, אנחנו לא נעשה הצהרת פתיחה לכל דיון.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

למה?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כי כך אנחנו עושים תמיד.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

רבותיי, אם תרצו, אני מוכן לתת הצהרת פתיחה קצת יותר ארוכה לכל אחד כדי שתוכלו להתייחס לכל הסוגיות שעומדות על סדר-היום.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אבל זה לא רלוונטי.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> יש נושא עכשיו, נדבר עליו בקצרה. לאחר מכן יש נושא אחר לחלוטין, נדבר עליו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אז אמרתי. אפשרות אחת זה שניתן לכל אחד הצהרת פתיחה של שלוש דקות וזה יהיה לכל היום, או דקה לנושא של עכשיו ודקה לנושא של אחר כך.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, זה לא רלוונטי.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

זה כאילו אחד ועוד אחד – שלוש?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא, כי יש שלושה נושאים היום.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל זה לא קשור.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אבל יש זמנים.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> רוטמן, חבל להיתקע על זה על הבוקר. יש נושא אחד, אני הולך לדבר עליו עכשיו, לא על שום דבר אחר. הנושא הבא, אני אדבר דברים אחרים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

חברים, בלי לחץ. בוקר טוב.

<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>

את זה אמרנו מהתחלה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני אומר שוב. הצהרת פתיחה היא הצהרת פתיחה. לדבר לנושא, אני גם לא מגביל בזמן. אני מציע, או שנעשה הצהרות פתיחה לכל היום או שנדבר רק לעניין בלי הצהרות פתיחה, זו גם אפשרות. לא שיהיה גם וגם, אני לא רוצה שבכל דיון יהיה לנו סבב שלם של הצהרות פתיחה.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> זה לא סבב שלם. יש נושא אחד שהוא נושא של בחירות לרבנים. לאחר מכן יש סיפור של עילת הסבירות, זה אירוע אחר לגמרי.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

דקה הצהרות פתיחה. בבקשה.

<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>

מה הקשר רבנים ועילת הסבירות?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

חבר הכנסת גלעד קריב, הצהרת פתיחה, בבקשה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

בוקר טוב.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

סליחה. אני רוצה להבין את הזמן. נקבע דיון ב-11:00. נכון?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

11:30.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אתה רוצה לבוא ב-11:30? אז תבוא ב-11:30.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

ברור שאני רוצה לבוא.

<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>

אולי אפשר רק להציג את החוק, שנבין על מה מדובר.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

חברים, אבל זה הצהרות פתיחה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מה יש לכם, כאילו אנחנו חדשים בארץ. מה קורה פה?

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

מה הקשר בין הצהרות פתיחה לחוק?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בדיוק. זה הצהרת פתיחה, דקה בבקשה. גלעד, לרשותך דקה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אדוני, בוקר טוב, שבוע טוב. נקשור בין הצהרת הפתיחה לבין נושא החוק. אני עדיין ממתין לשמוע את תגובת הרבנים הראשיים לישראל על האירועים האלימים בשטחים. בצדק, שמענו אותם כמובן משתתפים בצער המשפחות - -

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

חשבתי על החשיפה של ברוך קרא.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

- - על הרוגי הטרור, אבל מדהים לראות איך כאשר מדובר באלימות של מתנחלים – קומץ של מתנחלים אבל קומץ לא כל כך קטן – ואלימות מתמשכת במשך מספר ימים, כדרך אגב, תוך כדי יום השבת, זה לא מנע מאנשים להצית בתים, לזרוק אבנים, לצאת מתחום היישוב שלהם על מנת לפגוע באנשים שלא מעורבים בטרור. מדובר במעשים מחרידים מן הבחינה היהודית, מדובר בפגיעה אנושה בשלטון החוק.

אני מברך את ראשי זרועות הביטחון שהוציאו אתמול אמירה ברורה של גינוי, אבל אנחנו לא יכולים להסתפק יותר בגינויים. הוועדה הזו בכהונה הקודמת דיברה על כך שאין אכיפה כנגד אלימות של אותם נערי גבעות ואותם מתנחלים, והגיע הזמן לעבור מגינויים למעשים. התשתית החוקית נמצאת.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה רבה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אי אפשר לשאת ולסבול יותר את ההתפרעויות הללו של אותם מתנחלים קיצוניים בכפרים הפלסטינים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה, גלעד. יואב סגלוביץ', בבקשה.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> כמה דברים קצרים על הדיון הזה. התחושה שלי, ששום דבר לא עובד פה כמו שצריך מאז שהממשלה הזאת קמה. רוצים לדחות את העניין הזה לאפריל 2024. התחושה הכללית – ונשמע פה היום אולי דעות אחרות – שהכול קומבינה. אנחנו שומעים ויכוחים פנימיים – ההוא, זה, פה, שם – דוחים בשנה.

אני רוצה להדגיש נקודה אחת שאותי מטרידה יותר. אנחנו מדברים על הרבנים הראשיים ולא מדברים על דבר נוסף. הרבנים הראשיים, כשהם נבחרים הם נשיאי בית הדין הרבני הגדול, הם בתפקידי שיפוט ושפיטה. והדבר הזה, אם אכן יש בו דילים, אני אומר שהוא דבר לא תקין, לא ראוי, בעייתי.

אני מאוד אשמח לשמוע באמת מה השיקולים שהניעו את העניין הזה כי לפחות לפי הפריפריה שנמצאת והוויכוחים הקואליציוניים שנמצאים בכל מיני מקומות, או לפחות כפי שאנשים מדברים – לא אני אומר, אני שומע את מה שאומר סמוטריץ', אני שומע מה אומר בן גביר, אני שומע שאומרים אחרים – אל מול הדבר הזה, טרם שאנחנו פה אני רוצה לשמוע הסבר מכולם מה עומד על הכף ומדוע צריך לדחות את העניין הזה באמת.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה רבה, חבר הכנסת סגלוביץ'. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה.

<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>

בוקר טוב, שבוע טוב. אני רוצה רק שוב להבין. אם אני מצהירה עכשיו, בסבירות אני לא אוכל?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא, לא. דקה לרשותך, דברי. בסבירות תוכלי לדבר עוד דקה.

<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>

אוקיי. אני רוצה באמת להשתתף בצערן של המשפחות, ואיחולי ברכה ובריאות לפצועים. כפי שנאמר כאן, אני חושבת שיש צורך לגנות מעשים, שלא אופייניים לנו. אנחנו יהודים, אזרחים, בעלי מוסר, אסור לנו לחזור על מעשים שנתעבים טרוריסטים עושים. לא טוב לנו קבוצות קיצוניות כאלה ואני מאוד מקווה שיגנו וגם ידעו לטפל בזה כי זה לא המסר שאנחנו צריכים להביא. תודה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה ברשותך, אדוני היושב-ראש, להקריא מכתב שנשלח על ידי שר הדתות, חבר הכנסת מלכיאלי, לעותרים בעתירה לפני הגשת העתירה בנושא בחירת הרבנים הראשיים. זה מכתב מלפני חודשיים – אתה בטח מכיר, יהודה.

קיבלתי את מכתבתכם, הכול בסדר. עם זאת, סבורני כי הליך הבחירות לרבנות הראשית לישראל צריך להתקיים במועד ואין לנו כל כוונה להשהייתו.

מה השתנה בלילה הזה? אנחנו שמענו וראינו הרבה סיפורים, אני בהמשך הדיון אצטט עוד הרבה דברים אחרים שנאמרו על ידי בכירים כאלה ואחרים של ש"ס בנושא הבחירות, ואני מבטיחה שזה יהיה מעניין, אבל אני רוצה להזכיר לכם. הרבנות הראשית לא שייכת לש"ס - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

משפט אחרון.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> - - ולא שייכת לעסקני ש"ס. הרבנים הראשיים שייכים לכל עם ישראל, וטוב אם אתם תיזכרו בכך ותפעלו בהקדם. תודה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה רבה, יוליה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

בוקר טוב. אני עוד פעם כואב שהנושא של היהדות ושל הדת של המדינה מתקשר באופן כל כך ישיר לקומבינות לא נקיות. ואני מכיר, גם אתה מכיר: מוטב תעקר אות מן התורה ואל יתחלל שם שמים ברבים.

אני חושב שהדיון הזה בוועדת חוקה לא הולך יחד עם דחיית בחירות בחצי שנה או יותר. אני חושב שיכול להיות שאם יהיה לנו לא נוח, למה לא נחליט שגם הממשלה תאריך את כהונתה או הכנסת תאריך את כהונתה מעבר לתקופה שקצובה לה.

ולכן, אני חושב שקודם כול מגיע לנו הסברים איך בוועדת חוקה דנים על נושאים שעל פניו הם בניגוד לחוקה הבסיסית. אני יודע שיגידו שכבר פעם דחו, אני מציע לבדוק למה דחו – דחו בגלל שבאמת לא הייתה יכולת טכנית.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

הפעם יש יכולת לעשות את זה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, בוקר טוב. לאור כל מה שקרה שלשום ואתמול ברוסיה, אני חושב שהרעיון לתת לעבריין מורשע אפשרות להקים מיליציה פרטית כאן בישראל, הוא נראה נהדר ומקסים במיוחד, ואולי הגיע הזמן שמישהו יתעורר פה ויעצור את הדבר המסוכן הזה.

בהקשר לחוק שאנחנו מתחילים לדון בו עכשיו, זה חוק שנולד בקומבינה. בקומבינה אחרת הוא הגיע לוועדה הזאת, וזה חלק מסדרה ארוכה של קומבינות של הממשלה הזאת, שפשוט לא עובדת למען הציבור אלא למען עצמה בלבד. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה רבה, חבר הכנסת ולדימיר בליאק. אנחנו נעבור לדיון בגוף הצעת החוק. מי שמביא את החוק הזה זו הממשלה ולכן אני מבקש שהם יציגו את הדברים. מנכ"ל המשרד לשירותי דת, מר יהודה אבידן, בבקשה.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

בוקר טוב. אני ראשית רוצה להתנצל שהשר, נבצר ממנו להגיע, הוא נסע לחוץ לארץ במסגרת החשיבה החדשה בנושא רפורמת הכשרות ולכן הוא נעדר מהישיבה היום.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

הכול בגללך, מתן.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

אני רוצה לומר לכם שההצעה של היום – יוליה, כמו שאמרת, אכן השר, על פניו לפני חודשיים ומשהו כשקיבל את המכתב, לא ראינו שום סיבה בעולם לדחות את הבחירות האלה, וכך הייתה דעתו.

לצערנו, לפני חודשיים ומשהו התחילה המערכת, אפשר לומר, וכשהוגשה העתירה, לאחר עיון רב ולאחר שאת יודעת, בסופו של יום, החיים הם דינמיקה, גילינו שבעצם ישנם קשיים מאוד רציניים בטוהר הבחירות.

בנוסף, העותרים הציגו עוד בעיות בנושא ההרכב של הגוף הבוחר כי אם אנחנו לוקחים את ההרכב של הגוף הבוחר, הוא מורכב מהרבנים של הערים הגדולות, ראשי מועצות של הערים הגדולות, וכמעט 70% מההרכב הזה חסר. ביקש השר - - -

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אולי אפשר לשנות את ההרכב?

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

אני אסיים את המשפט, אלעזר. ביקש השר להימנע ולחזור בעצם – אני רוצה להזכיר לכם שהתקלה קרתה בחוק הזה לפני כעשר שנים בגלל אילוצים של כנסת שהתחלפה, ואיך שאמר כמדומני אלעזר, לא יכלו טכנית לעשות את זה, נוצרה התנגשות בין הרשויות המקומיות לבין הבחירות לרבנים הראשיים.

בסך הכול, מה שכרגע השר מבקש, להחזיר לתאריך המקורי, ליצור הפרדה מוחלטת בין הבחירות לרשויות. צריך לזכור שבסופו של יום, הגוף הבוחר מורכב מאנשים גם עם השתייכות פוליטית, שיש להם את הרצונות שלהם, והערבוב הזה בין בחירות כאלה לבין הבחירות של הרשויות המקומיות יצר בעיה מאוד לא פשוטה של טוהר הבחירות.

אני חושב שהאומץ של השר להוציא מכתב כזה ולחזור בו, שזה החשש שלו, זה ראוי להערכה, ולכן הבאנו את ההצעה לממשלה.

אני יכול לומר לכם ברמה האישית שהיו לי שיחות לא מעטות עם משרד המשפטים בנושא הזה, הבעתי את החששות, ולא רק שלא נתקלתי בסירוב אלא עם הבנה מאוד מאוד רצינית שהדבר הזה בהחלט ראוי לחשיבה וראוי להערכה אם אנחנו נדחה את זה. לא חשבו שיהיה לנו האומץ לבקש את זה אבל מהרגע שביקשנו, קיבלנו רוח גבית די טובה גם ממשרד המשפטים לצורך הנושא הזה.

אנחנו מבקשים בסך הכול להחזיר את זה לתאריך המקורי, ליצור הפרדה ולעשות בחירות נקיות ללא לחצים פוליטיים.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

יש בג"ץ. מי הגיש את הבג"ץ?

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

אין לי מושג. איזשהו ארגון בתי כנסת, אנחנו לא מכירים. ודאי לא אנשים שאנחנו מכירים.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אפשר שאלה?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בוודאי.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני מבין את החשש בעניין הזה, רק החשש קיים בכל מקרה. להיפך, אפילו אני אתן טיעון הפוך. הוא מתגבר. הוא מתגבר אפילו. כלומר, אם הבחירות לרשויות המקומיות הן עכשיו – ועוד פעם, הנחת העבודה שאנשים כולם ישרים, אבל בהנחה והחשש הוא מאירועים לא תקינים, אתה עושה את הדיל לפני.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא הבנתי.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

רק להזכיר לך שבבחירות שעברו התחלפו 80 ראשי ערים ברחבי הארץ.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> חברים, אני רק שואל את השאלה, אני לא מביע עמדה.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

אין שום קשר. לא מתקרב אפילו.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> הרי הבקשה לדחייה היא בשל החשש לפגיעה בטוהר הבחירות, אם הבנתי נכון.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא, לא, יואב. אני ככה לא הבנתי ואני לא מבין את השאלה שלך.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אז אולי כדאי שהמנכ"ל יסביר.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אז אולי כדאי שהמנכ"ל יסביר כי אני לא הבנתי ככה.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> מר אבידן, אני שואל את השאלה, הרי בגלל שהגוף הבוחר מורכב – אלה דברים שאמרת - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

גם כתובים בדברי ההסבר.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> בגלל זה אני שואל את השאלה.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

לאחר הבחירות לרשויות אף אחד לא יעשה דיל שאני אתמוך בך אם אני איבחר פעם הבאה כדי שתתמוך בי היום. את זה אף אחד לא עושה, אין סיכוי לדבר כזה. מי שמכיר קצת פוליטיקה יודע שזה לא דבר שנעשה.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני מכיר קצת פוליטיקה, אני מכיר אבל דברים אחרים.

<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>

יכול להיות שמחכים למישהו שיכשיר את עצמו כדי להתאים? שאלתי האם יכול מאוד להיות שחלק מהדחייה היא בעצם שיש מישהו על הכוונת ונותנים לו את הזמן. אנחנו ראינו את זה בכל מיני מקומות שבחרו רבנים לעיריות, אז חיכו עד שהוא יוציא את התעודה המתאימה ולקחו את הזמן בכל מיני טענות.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

יכול להיות שיש דברים כאלה עמוקים שאת יודעת. אני, אין לי מושג על הדברים האלה. זה בכלל לא עלה ולא בכיוון, ודאי לא אצל השר.

<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>

אתה לא רוצה שאני אגיד לך כמה זה קרה בערים מסוימות, שחיכו לכל מיני רבנים של העיר.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

לא, אין כאן שום כוונה כזאת. יותר מזה אני רוצה לומר לכם, גם הלחצים אולי על הדרך, לשנות חוקים כאלה ואחרים, אנחנו בכוונה לא הסכמנו לגעת בחוק של בחירת הרבנים בשום נושא – לא גילאים, לא מקומות תעסוקה, לא להכשיר דברים אחרים – מהסיבה שהנושא הזה, הוא בא נקי, לצורך דבר אחד, שיהיו בחירות נקיות. שום דילים אחרי זה לא יכולים להיות ושום כלום.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

תסביר בבקשה. כשאתה מדבר על טוהר הבחירות, איפה בדיוק החשש?

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

אתה פוליטיקאי, לא אני, אתה בטח יודע איך הדברים האלה עובדים. אני מציע לך להפליג בדמיון כמה שאתה רוצה ותגיע ועוד תעצור, ולא הגעת עד הסוף.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

הבחירות למועצה הן חשאיות. תעזבו, על מה אתם מדברים.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

למה דמיון? תסביר, אני ביקשתי שתסביר. סליחה, אני אגיד ככה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

יש פה מישהו בחדר אחד שחושב שמה שמעסיק אתכם זה טוהר הבחירות?

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

דווקא אני רוצה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

סליחה, שנייה.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

אני אמרתי את דעתי.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

סטופ. עם כל הכבוד, גלעד, מנכ"ל משרד שירותי דת מציג. אתה רוצה לרמוז שלא מעניין אותו טוהר בחירות, זו בעיניי רמיזה לא ראויה. הוא אומר לך את הטיעון, אתה יכול לקבל, אתה יכול לא לקבל, אבל זה לא במקום.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אדוני, כיוון שקרה פה רגע נדיר שבו יושב-ראש הוועדה נחלץ להגנת הדרג המקצועי במשרדי הממשלה, אני מקבל את הערתו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

קרה כבר הרבה פעמים.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אני אומר לפרוטוקול שחם וחלילה, אני לא חושד בכשרים ומר יהודה אבידן הוא ודאי כשר. כשיגיע תורי אני אומר מדוע נראה לי שזאת הסוגיה.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

יש לי שאלה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

עוד שאלת הבהרה?

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בסדר. אם יש עוד שאלות, בואו נאסוף אותן.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

זאת שאלה אליו. יהודה – באמת אני אומר את זה עכשיו – אם אתה יכול להסביר את החשש. אתה מדבר על מונח כבד, טוהר הבחירות. אם אתה יכול בבקשה להסביר לנו איך קיימת בעיה היום של טוהר הבחירות אם הן יתקיימו במועדן, אם אתה רוצה גם איך זה ייפתר בדרך אחרת.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לי גם שאלה בהמשך לזה. האם ידוע לך על הצעות שהתקבלו, שבתמורה לתמיכה בבחירות לרבנות הראשית הציעו לתמוך במועמד כזה או אחר בבחירות?

ת << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תגיד לי, זה ועדת חוקה או זה בית משפט פה?

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול בבקשה לא להפריע לי? תודה.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

חכם לא מחכה לקבל את ההצעה הפלילית כדי לצאת ממנה.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ואם ידוע לך על הצעות כאלה, למה לא פניתם בעצם ליועצת המשפטית לממשלה?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

הוא אמר לך שלא.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

אמרתי. חכם לא מחכה לקבל את ההצעה הפלילית כדי להיכנס - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

רבותיי, בואו נעשה סדר בדיון.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לי גם שאלות. אפשר?

ש << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

חברים, אתם תדברו בתורכם, תהיה התייחסות שלהם בסוף, תציגו במסגרת הזמן שלכם לדבר גם את השאלות. אנחנו לא ממהרים לשום מקום, רק בואו ננהל את הדיון.

הציג מנכ"ל המשרד את הצעת החוק. חברי כנסת שרוצים לדבר ולהתייחס, נרשמים, חלקם כבר נרשמו, בסדר גמור, ניתן לכם להתייחס. היועץ המשפטי לוועדה רוצה להתייחס, בבקשה.

<< דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >>

שתי שאלות. שאלה אחת: הארכת כהונה של רבנים ראשיים, של כל גורם שלטוני, היא לא אירוע שביומיום והיא דורשת הצדקה. בדברי ההסבר להצעת החוק נאמרו דברים טיפה שונים ממה שאתה אומר עכשיו, נאמר שזה יותר עניין של הסמיכות לבחירות לרשויות המקומיות אבל לא כל כך במובן של בעיות בטוהר המידות אלא יותר במובן של - - -

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

טוהר הבחירות.

<< דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >>

במובן שלא ראוי שמישהו שיכול להיות שעוד רגע יתחלף, הוא יהיה חלק מהמועצה.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

- - -

<< דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >>

כך או כך, לא משנה.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

לא. כתוב גם את זה וגם את זה.

<< דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >>

כך או כך, צריך לבסס הצדקה משמעותית ורצינית למה להאריך את הכהונה שלהם. זו נקודה אחת.

בפעם הקודמת שזה קרה, באמת הייתה הצדקה מאוד מאוד ברורה. הדבר מדבר בעד עצמו, פשוט הכנסת התפזרה, לא הייתה ממשלה, והכנסת והממשלה - - -

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל בתאריך הקודם זה היה בסמוך למועד הבחירות כמו עכשיו?

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> שלושה חודשים לפני הבחירות.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא. התאריך המקורי.

<< דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >>

זה יצא בצורה כזאת שהכנסת והממשלה, לא הייתה אפשרות מעשית לבחור את הנציגים שלהן לגוף הבוחר.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הבנתי, אבל אני שואל אותך שאלה טכנית.

<< דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >>

אני אסביר. השוני שיש פה - - -

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הבנתי, אבל השאלה אם בגלל הקושי הטכני הזה לא נוצר עיוות שנופל לנו בדיוק עכשיו. זאת השאלה שלי, זה הכול. אני פה מוועדת הפנים, באתי לשאול שאלה וללכת.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אגב, זה אמור להגיע לוועדה שלך.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. למה זה לא אצלך בוועדה?

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא. ממש לא.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ממש לא. חוק בחירות הרבנים הראשיים נמצא בוועדת - - -

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תמיד היה בפנים כי זה גם שירותי דת, אם אתה שכחת.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

חוק הרבנות הראשית תמיד היה בחוקה.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה לומר לך, מאחר שאני הייתי בתוך המשא ומתן הקואליציוני - -

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אה, זה במסגרת הסכם קואליציוני.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> - - אז אני יודע מה אצלי ומה לא אצלי. ומה שאצלי אני אטפל, יוליה.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מה ששלך, שלך.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

חוק שירותי הדת היהודיים.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. אצלך.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

חוק שירותי הדת, לא חוק הרבנות הראשית.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

חוק שירותי הדת היהודיים זה פנים, וחוק הרבנות הראשית תמיד היה בחוקה.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כמה קדנציות אתה פה שאתה יודע את זה?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

יעקב, הוא מסכים איתך. לא לכעוס עליו כשהוא מסכים איתך. עד שקורה מקרה כל כך נדיר.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא ידעתי שאני אתחיל את השבוע כל כך לא טוב.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

בקדנציה אחת שלי - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

חברים, די, בבקשה. תודה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

חוץ מזה, חבל שתתחרה עם פינדרוס, זה לא עושה טוב לעור הפנים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

די, בבקשה.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל שאלתי רק שאלה טכנית, שיענו לי על זה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

חברים, בבקשה. יש לי הצעה. שהיועץ המשפטי יסיים את הסקירה ואז נשאל גם אותו שאלות, כמו שעשינו כשהציג מר יהודה אבידן, מנכ"ל משרד לשירותי דת. בבקשה.

<< דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >>

כמו שאמרתי, הנקודה הראשונה היא שצריך לבסס הצדקה משמעותית בשביל לעשות את הדחייה הזאת.

נקודה שנייה, גם בהינתן שיש הצדקה, השאלה היא למה בתקופה כל כך ארוכה. אם הדחייה קשורה לצורך העניין לבחירות לרשויות המקומיות, למיטב ידיעתי – תקנו אותי אם אני טועה – הבחירות לרשויות המקומיות הן בסוף אוקטובר.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 30 באוקטובר, כן.

<< דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >>

הן בסוף אוקטובר. יש איזשהו לוז בתוך חוק הרבנות הראשית שנגזר, שדרוש בשביל לעשות את ההליך של הבחירה. יש 21 יום להצגת מועמדים, יש איזשהו לוז מסוים.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> חודש זה מספיק.

<< דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >>

השאלה היא, גם בהינתן שיש הצדקה, האם אורך הדחייה הוא תואם את ההצדקה, הוא מתכתב עם ההצדקה הזאת.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה תואם את הכהונה של רב ראשי בירושלים. זה בדיוק מה שזה תואם.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זהו?

<< דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >>

אלה ההערות שלי.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני ברשותכם רוצה להגיד כמה מילים לפני תחילה ואז לתת לחברי הכנסת שביקשו ונרשמו לדבר. אני חושב שיש פה בעצם בעיה שמצדיקה פתרון בהוראת שעה ואני חושב שחלק מהדברים שכתובים, כולל בדברי ההסבר, כולל הדברים שהתייחסת, אלה דברים שבאמת מעצם טבעם יותר מתאימים להוראת קבע.

זאת אומרת, את הבחירות הארציות אנחנו קובעים – גם הבחירות הארציות לכנסת וגם בחירות ארציות לראשי ערים, כשכמובן ראשי ערים יותר קבוע בלוחות הזמנים שלו כי לא נופלת ממשלה או לא עושים חוק פיזור, למעט מקרים נדירים ואז יש בחירות מיוחדות באותה רשות – אנחנו קובעים אותן בחודש חשוון, על פי לוח השנה העברי, לא על פי לוח השנה הלועזי. גם הבחירות הכלליות לכנסת וגם הבחירות לרשויות המקומיות נקבע לפי העברי לחשוון. זה יוצא בדרך כלל נובמבר או אוקטובר, תלוי בשנה, לפעמים יותר, אבל אנחנו קובעים אותן בעברי.

מה שקורה זה שאת הרבנים הראשיים, בעבר זה גם נקבע לעברי, העברי של זה היה נקבע ניסן, ואז בעצם היינו יודעים שזה אף פעם לא יחול, בוודאי גוף בוחר שהוא כל כך גדול ומשמעותי, אף פעם לא יחול בסיטואציה של לימבו ברשויות המקומיות, שזה היה כך.

נקבע שזה לא קשור לתאריך עברי אלא נקבע שזה עשר שנים מיום היבחרם, אז אם חלה דחייה, בין אם חלה דחייה מסיבות טכניות או כמו שאגב בית המשפט העליון הציע כאופציה שמונחת על השולחן באותו בג"ץ שמוזכר פה משנת 2002, בעצם לפני שתי מערכות בחירות, לדחות, לדחות בחירות בדיוק בשביל סיבות כאלה של נציגי ציבור שישקפו את רצון הציבור.

לכן, מהבחינה הזאת, יכול מאוד להיות שחלק מהנימוקים שמופיעים פה, הם מתאימים לדחייה, שנבוא ונגיד, בואו נדחה את הבחירות האלה – אם הבחירות הן בחשוון, שהבחירות יהיו בכסלו או בטבת, חודש-חודשיים לאחר מכן וזה יכול להיות רלוונטי – רק שאז הלבישו פה באמת טיעון נוסף שקשור ומתכתב לדברים שאמר היועץ המשפטי לוועדה, שאם אנחנו כבר דוחים, בואו נחזיר את זה לניסן כדי שהעשר שנים תמיד ירוצו ניסן.

אני אומר, אם רוצים לעשות את זה יכול להיות שזה נכון אבל אז הממשלה, כדאי שחלק מהצעת החוק לא תהיה הוראת שעה אלא יהיה תיקון באמת יסודי בחוק, שבא וקובע שתמיד הבחירות יהיו בחודש ניסן, בדומה לחוק של הבחירות, חודש ניסן שלאחר – כניסתם לתפקיד תהיה תמיד בא' ניסן שלאחר מלאת עשר שנים לכהונתם, ואז הפתרון יהיה פתרון קבע. כי אם עליתם פה על משהו ששווה לדבר עליו, אז צריך לפתור אותו אמיתית ואז זה אומר שהבחירות יהיו חודש או חודשיים קודם, או שלושה חודשים קודם, כפי שמאפשר החוק. החוק מאפשר - - -

<< דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >>

בין חודש לשלושה חודשים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בין חודש לשלושה חודשים.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

זה לא יהיה אוטומט?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא, זה לא יהיה אוטומט.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

ברגע שאתה עושה את זה, אוטומטית הוא נבחר לעשר שנים.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

יהודה, אתה צודק שעקרונית - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

עקרונית כן, אלא אם כן יהיו לך עוד פעם בחירות לכנסת.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

זה אותה תוצאה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אתה צודק שזה יתקן את זה אבל שמחה אומר בצדק – תכף אני אומר במה אני מסתייג מדבריו – שמחה אומר בצדק שראוי לתקן את זה בדרך המלך, כמו שלגבי בחירות לכנסת - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אגיד לך באיזו סיטואציה יצא השינוי. נניח בעוד עשר שנים, או חס ושלום – האופוזיציה בטח רוצה את זה, אנחנו נעשה הכל שזה לא יקרה – יהיו בחירות כלליות, הממשלה לא תשרוד את מושב החורף. הם רוצים את זה, אנחנו כמובן נעשה הכל שזה לא יקרה.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

זה לא קשור. גם אם תקבע בניסן, כל תאריך. האמת שזה לא פותר כלום.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

ואז נשאלת השאלה מה נעשה.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

ואז תבוא הוראת השעה להחזיר את זה. זו אותה תוצאה. המשחק עם הוראת השעה והחוק, בסוף זה מגיע לאותו דבר. אם יקרה פעם הבאה משהו, יתקנו הוראת שעה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא מדויק כי אז כל פעם שתדחה, מכל סיבה שהיא, בין אם בצו ביניים של בג"ץ, שזו לא דרך לגיטימית בעיניי, או – ופה אני אומר, כל הכבוד שמביאים הצעת חוק כי יש בג"ץ מונח, אבל לא בגלל הבג"ץ. החשיבה הזאת, בין אם אני מסכים איתה ובין אם לא, אני חושב שהמחוקק צריך לומר את דברו ולא לחכות שבג"ץ יגיד את דברו. ובהקשר הזה, בין אם נכון או לא נכון, זה דבר טוב.

אני אומר, הדבר הנכון הוא לקבוע שזה לא יהיה עשר שנים מיום ליום אלא אם הבחירות באמת יהיו, הרבנים החדשים כמו שאתם מציעים פה ייכנסו לתפקידם בא' בניסן, הרבנים הבאים ייכנסו א' ניסן שלאחר מלאת להם עשר שנים, ואז הבחירות תמיד יהיו בין שלושה חודשים לחודש מלפני א' ניסן של מלאת עשר שנים.

אם תהיה דחייה מכל סיבה שהיא של הבחירות האלה, והרבנים לא ייכנסו לתפקידם בא' ניסן, או של הבחירות שלאחר מכן, והרבנים לא ייכנסו לתפקידם בא' ניסן, זה אומר שהם בעצם יהיו בתפקיד עשר שנים וחודשיים, עשר שנים וחמישה חודשים, אם אתה רוצה שא' ניסן יהיה התאריך, אחרת באמת אין הצדקה שלא נבוא ונגיד – מתי מתקיימות הבחירות לרשויות המקומיות?

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

ב-30 באוקטובר.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

30 באוקטובר, שזה בחשוון. אין הצדקה שלא נבוא ונגיד, קחו חודש להתארגן אחרי הבחירות, אנחנו כבר נדע את הגוף הבוחר, נדע מי ראשי הערים בכל הרשויות.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

לא. זו הבעיה. הבעיה שיש סיבוב שני.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

נניח שיהיה סיבוב שני. תוך כמה זמן עושים אותו? שבועיים אחר כך. קח את חשוון – קח את כסלו, את כל כסלו, תעשה את הבחירות בא' טבת. זה לא רחוק ממה שאתה אומר, כי מה זה יוצא? א' טבת, עד א' שבט, עד א' אדר, א' ניסן.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אני מציע עשרה בטבת, יותר מתאים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זה יוצא בדיוק אותו דבר כי בחירות מתקיימות שלושה חודשים, זה לגיטימי שיהיה לך את זה.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

אבל אז לא התרפא החלק השני של העתירה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

שאומר?

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

שאומר שהגוף הבוחר - - -

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אתם אמרתם שהעתירה לא קשורה למה שקורה פה. אתה אמרת שלעתירה אין קשר.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

יוליה, אם היית שומעת אותי קודם, אני אמרתי שעל הדרך את מנסה לרפא את העתירה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מה הבעיה השנייה של העתירה?

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

הבעיה השנייה של העתירה, קח למשל ערים הגדולות ביותר בארץ וראשי מועצות דתיות הגדולות ביותר בארץ כי אני רוצה להזכיר.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אתה אומר, המועצות הדתיות גם.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

הבג"ץ היום אסר על המועצות הדתיות – שהם ממונים ולא הרכבים – להיות בגוף הבוחר. כלומר, אתה לוקח היום את כל הערים הגדולות בארץ, כמעט כולם נמצאים עם ממונים, מירושלים וכלה בבאר שבע ובחיפה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

חמור מאוד.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

ואתה לוקח את הרבנים הראשיים בכל הערים הגדולות, בכל הערים הגדולות אין רב ראשי לצערנו כבר שנים רבות, ואז בעצם הגוף הבוחר שהורכב מהמדרג של ערים גדולות, אחרי זה ראשי המועצות הגדולות, ראשי הערים הגדולות, כל החלק הזה הוא חסר.

לכן אמרנו, שלושה חודשים, משבועיים אחרי הבחירות, לתת את הזמן טכנית. לא בטוח שזה יצליח אבל לפחות כלפי בג"ץ.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

זה עוד יותר עקום.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

יצליחו לעשות הליך בחירה בכל הרשויות המקומיות האלה למועצות דתיות?

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> וגם רבנים ראשיים.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

אין שום סיבה בעולם שלא בשלושה חודשים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

הלוואי.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

זה מעל, מעל ומעבר להרכיב מועצות דתיות.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> וגם רבנים למנות בתוך הערים?

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

אני רוצה לסיים את המשפט. לאחר מכן, ברגע שזה מסתיים, לקחנו משם תאריך – אז אתה יודע מה הגוף הבוחר, אתה קובע חודש מייד אחרי הבחירות כי ברגע שאני יודע אני יכול לפרסם מה הגוף הבוחר, וקיבלת את התאריך הזה.

לא היה כאן שום משחק, ואז חזרנו ושינינו דרך אגב בארבעה-חמישה ימים. אמרנו, כבר הגענו לתאריך הזה, בוא נחזור לא' בניסן.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זו תשובה לשאלתו של היועץ המשפטי.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>

כמה חסרים בפועל?

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

מתוך הערים הגדולות?

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> כן.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

קרוב ל-60%.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

ספרדים ואשכנזים גם יחד?

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

כמובן.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> ומועצות דתיות?

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

אותו דבר, פחות או יותר.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>

חבר'ה, ולמה הם חסרים?

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

למה הם חסרים? כי לא הרגשנו בהם צורך מי יודע.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אבל זה משהו אחר.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא הרגשנו שהם חסרים.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה להגיד לכם שגם הם יהיו חסרים בהמשך. כדי למנות רב עיר אתה צריך הסכמה של ראש העיר והרבה הסכמות, והליך הבחירה לרב ראשי.

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, הם משנים עכשיו את כל השיטה של בחירת רב עיר.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

סיפורי בדים. מעשיות רבי נחמן.

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> הם בעצם מנטרלים את העיר מהבחירה של רב עיר.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, ראינו.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

ברור. זה טוהר. זה טוהר.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> היום זה בערעור בממשלה. בן גביר הגיש על זה ערעור אם אני לא טועה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

משרד המשפטים, רוצים להתייחס?

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא, אבל הם יתייחסו בכל זאת, אם אתה מכריח אותם. אתה חושב שהם רוצים? לא, לדבר כזה הם לא רוצים להתייחס.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

גלעד, אתה רוצה להתייחס?

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

בוודאי. באריכות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אז בבקשה תמתין אחרי שמשרד המשפטים יתייחס.

<< אורח >> איגי פז: << אורח >>

עורך דין איגי פז, משרד המשפטים, ייעוץ וחקיקה. הועברה אלינו עתירה שהגישה עמותת סיעת בתי הכנסת הציוניים בירושלים, מיוצגת על ידי עורך דין אילן קמינצקי, שבעצם הצביע על שורה של קשיים משפטיים בקיום הבחירות במועד שבו הן קבועות על פי חוק.

בהתחלה פנו אלינו, שאלו אותנו מה העמדה שלנו, האם אפשר באיזושהי הנחיה משפטית או בהנחיה של בית המשפט לדחות את מועד הבחירות, והעמדה שלנו הייתה שלא, שהדרך היחידה שבה ניתן לדחות את הבחירות – כיוון שמועד הבחירות בעצם קבוע בחוק, בעצם נגזר מהכהונה של הרבנים הראשיים הנוכחיים – הדרך היחידה לדחות את המועד הזה היא באמצעות תיקון חקיקה.

הקשיים המשפטיים, ישנם קשיים, אנחנו לא מתעלמים מהדבר הזה, אנחנו יודעים שהיום, בתקופת הבחירות לרשויות המקומיות אנחנו לא מאפשרים ככלל מינויים של רבני ערים ולא מאפשרים הרכבי מועצות דתיות בתקופה של רשות מקומית יוצאת. זה נגזר גם מהשיקולים שכתובים בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה לגבי מינויים בתקופת בחירות בגלל שאנחנו יודעים שהלחצים בתקופה הזאת הם יותר גדולים, אנחנו מבינים שזה כבר סוף קדנציה ויש משמעות לזה שעכשיו גוף שהוא יוצא, בעצם בוחר משהו שהוא קיים שנים קדימה ומעגן את הדבר הזה.

אבל יחד עם זאת, הדרך היחידה לעשות את התיקון הזה במקרה הספציפי הזה של הבחירות לרבנים הראשיים היא כאמור באמצעות תיקון חקיקה, ואני מסכים עם מה שאמר היועץ המשפטי של הוועדה, שבאמת עניין כזה של דחיית מועד בחירות שקבוע בחוק ושינוי של כללי המשחק באמצע הליך, זה לא עניין של מה בכך, זה לא עניין פשוט, זה עניין שבאמת צריך למצוא לו את ההצדקה וצריך לעשות אותו באמת גם למינימום.

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> המנכ"ל תיאר מצב כאילו דעתכם נוחה מהדחייה הזאת. האם דעתכם נוחה מהדחייה הזאת?

<< אורח >> איגי פז: << אורח >>

העמדה שלנו היא שככל שמדובר באמת בתקופה שהיא תקופה מינימלית לצורך הספציפי הזה, ולהצדקה הספציפית הזאת, אז אין מניעה משפטית.

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> איזה הצדקה ספציפית? של השחיתות?

<< אורח >> איגי פז: << אורח >>

של סמיכות הבחירות לבחירות המקומיות, וגם הרציונל.

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> שממנה נובע מה?

<< אורח >> איגי פז: << אורח >>

הרציונל הוא בסופו של דבר גם לפתור את זה לא רק לבחירות הספציפיות האלה. ברגע שאנחנו דוחים את הבחירות עכשיו, בעצם זה מייצר מצב שבעוד חמש שנים יהיה לנו עוד פעם - - -

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בבחירות הבאות זה יהיה עוד פעם.

<< אורח >> יערה למברגר: << אורח >>

בעיה חוזרת.

<< אורח >> איגי פז: << אורח >>

זה יחזור על עצמו כל חמש שנים. ולכן, בהנחה שזה מה שרוצים לעשות, שרוצים לדחות במספר חודשים מצומצם, העמדה שלנו היא שאין מניעה משפטית.

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז למה הוראת שעה באמת?

<< אורח >> איגי פז: << אורח >>

זה לא משנה. זה טכני.

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אני רק אומר, צריכים לקבוע חוק - - -

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא, זה לא טכני.

<< אורח >> איגי פז: << אורח >>

ברגע שאתה עושה את זה הוראת שעה זה משתרשר הלאה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא, הוא אומר מה שאתה אמרת קודם, שזה יקרה גם בפעם הבאה, אבל אפשר לעשות את זה כקבע שיהיה כתוב ניסן שאחרי מלאת עשר שנים.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אני אשאל רק שאלה אחת ואחרי זה אני אתייחס בהרחבה.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל מהבחירות הבאות.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

כי זה לא יפתור את כל התרחישים. צריך לעשות משהו אחר בהוראת קבע. אני רוצה לשאול את משרד המשפטים אם אתם יכולים לתת לנו דוגמאות נוספות מהעבר שמשרד המשפטים נתן את ברכתו. אני רוצה להזכיר שאנחנו אמורים להיות עכשיו בתוך תקופת הבחירות, אנחנו לא מתעוררים עם העניין הזה שנה לפני. אנחנו נמצאים בטווח הזמן בין שלושה חודשים לבין החודש. אנחנו עכשיו בתוך תקופת הבחירות. אני רוצה לשאול האם משרד המשפטים יכול לתת לי – כי משרד הדתות עוסק רק בבחירות בזירה מסוימת: רבנות ראשית, מועצות דתיות – אבל יש עוד פרוצדורות בחוק של הליכי בחירות. אני רוצה לשאול האם אתם מכירים מהעבר, למעט הדוגמה שניתנה לגבי הרבנות הראשית – על דברים דומים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אמירה של בג"ץ, ספציפי, שאומרת שאפשר לעשות חקיקה לדחות בחירות במקרה כזה כדי לשקף את רצון הציבור. זה פסק דין הכי ספציפי שיש.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אולי נשמע אותם רגע?

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

חברים, אני רוצה לשאול האם יש עוד דוגמאות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

משרד המשפטים, בבקשה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

האם יש עוד דוגמאות מהעבר?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

השאלה הייתה למשרד המשפטים.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אפשר עוד שאלה?

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

גם לי יש שאלה.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני פונה בעקבות מה שאתה אמרת, איגי פז, לגבי קושי משפטי. השאלה הראשונה שאני רוצה לשאול האם יש קושי משפטי או גם מניעה משפטית, שזה משנה את תמונת המצב.

השאלה השנייה, באותו הקשר: הרי הבחירות לרבנות הראשית והבחירות לרשויות המקומיות, הן לא נפלו מהשמים, כלומר יודעים שיש בחירות לרשויות המקומיות ב-31 באוקטובר.

לכן, השאלה שלי היא, א', אליכם בהקשר הזה. הרי לפני חודשיים גם אמר המנכ"ל יהודה אבידן. אנחנו כאילו עכשיו נכנסנו לאיזה פורס מז'ור. זה אירוע שכולם יודעים עליו. יודעים שיש בחירות. עכשיו באים ואומרים לנו: תשמעו, יש בעיה, מחוקקים. אני אומר, לא. תסבירו לי מה היה התהליך כי אם לפני חודשיים לא חשבו באותה צורה, מה השתנה?

לכן אני חוזר לשאלה הראשונה לגבי מניעה משפטית כי אם אין מניעה משפטית, האלטרנטיבה גרועה יותר, לפחות כרגע כפי שאתם מציעים אותה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

ממש.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני אומר, משפטית עכשיו, עוד לא נכנסנו לשאלות שמרחפות בחלל כי אנחנו יודעים שלא חיים בעולם נקי. שמענו בדיוק שיש מאבקים על מי יהיה, רוצים לדחות, ההוא של הציונות הדתית לא מתאים להם, רוצים להחליף אותו. יש כל מיני סיפורים – חס וחלילה, לא מכניס אותך לתוך האירוע – אני מדבר על מה שקורה כאן. אני לא רוצה להכניס אף אחד מהצד של השולחן הזה לאירוע הזה, אבל בסוף אנחנו צריכים להיות משוכנעים שאנחנו עושים את המעשה הנכון.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

מה האירוע, ברור.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

איגי, אני רוצה להוסיף על השאלה של יואב. האם העמדה שלכם הייתה אותה עמדה גם אם הבחירות היו מתקיימות שלושה חודשים קודם?

מה אני רוצה לומר? בהתחשב בזה שתאריכים היו ידועים מראש, וחשבו שאם אנחנו נתקרב אז יכולה להיות בעיה של סמיכות – נגיד שיש בעיה – האם דעתכם הייתה שונה אם הבחירות היו מתקיימות שלושה חודשים כמו שהחוק מאפשר?

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מבחינה דמוקרטית אתה שואל?

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

לא.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כן. אתה מקצר כהונה. מה השאלה הגאונה פה?

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

לא, סליחה. לא. הבחירות. לא ההחלפה. הבחירות. לא הבנת. יעקב, לא מתאים לך.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> איזה בחירות?

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

הבחירות לרבנות הראשית, מותר להן להיות בין חודש לשלושה חודשים לפני.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> - - -

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אז לא הבנת את השאלה. איגי, אתה הבנת?

<< אורח >> איגי פז: << אורח >>

כן. גם אם אנחנו היינו הולכים על המועד הכי הכי מוקדם שהחוק מאפשר, אנחנו עדיין היינו בתוך תקופת הבחירות.

<< אורח >> יערה למברגר: << אורח >>

בתוך החצי שנה.

<< אורח >> איגי פז: << אורח >>

בתוך החצי שנה. ברור שככל שאתה מתרחק אחורה בזמן, זה לכאורה מקל את הקושי אבל אנחנו עדיין בפער זמנים של ארבעה חודשים, שהוא עדיין פער זמנים יחסית קרוב.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

איך הגעת לארבעה חודשים, סליחה?

<< אורח >> יערה למברגר: << אורח >>

חמישה. זה בסוף אוקטובר.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

כרגע הבחירות צריכות להיות בי"ח באב. אם אתה רוצה, ב-5 באוגוסט.

<< אורח >> איגי פז: << אורח >>

זה סוף הכהונה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אוקיי. עכשיו זה הולך אחורה. סוף הכהונה, החלפה.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

י"ח אייר.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

ללכת אחורה שלושה חודשים כמו שמתאפשר לפי החוק זה מאי. ב-1 במאי אנחנו עדיין – ואני חושב שאתם טועים מתמטית – חצי שנה, יותר מחצי שנה לפני הבחירות לרשויות.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

לא.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

תסבירו לי למה אני טועה.

<< אורח >> איגי פז: << אורח >>

לדעתי אנחנו בתוך החצי שנה אבל בכל מקרה - - -

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

לא, אל תגיד לדעתי. קח לוח.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

רק רגע, אלעזר. את עמדתך שמענו.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אבל הוא לא הבין.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני חושב שהוא הבין היטב.

<< אורח >> יערה למברגר: << אורח >>

מה-30 באפריל זה חצי שנה. מסוף אפריל זה חצי שנה עד מועד הבחירות לרשויות המקומיות.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

איפה קבוע העיקרון הזה של חצי שנה?

<< אורח >> איגי פז: << אורח >>

חצי שנה זה נגזרת בעצם מההנחיות של היועץ.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני מכיר היטב את ההנחיות של היועץ. ראוי ורצוי לא פוסל.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

חברים, רק רגע.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא פוסל, זה לא נכון. הנחיית הייעוץ המשפטי לממשלה בהקשר של הזמנים לקראת בחירות, נכון שיש הנחיה כללית - - -

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< אורח >> איגי פז: << אורח >>

שאלת אם זה מניעה או קושי. בסופו של דבר, בגלל שהמועד הזה הוא קבוע בחוק, העמדה שלנו הייתה שאם לא היו משנים את החוק אז היה צריך לקיים את הבחירות במועדן. למרות הקושי הזה אנחנו לא אמרנו שיש חובה לתקן את החוק. אמרנו שאפשר לתקן את החוק, והדבר הזה הוא נתון כמובן לפתחכם כרשות המחוקקת.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. אין מניעה משפטית.

<< אורח >> איגי פז: << אורח >>

אבל לא אמרנו בשום שלב שיש מניעה משפטית.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> גם לבג"ץ.

<< אורח >> איגי פז: << אורח >>

נכון. לא הגשנו הודעה אבל זו לא הייתה העמדה שלו, לכל אורך הדרך. לגבי השאלה אם היו דברים מעולם, אז הייתה לפני עשר שנים בדיוק סיטואציה כזאת שדחו בהוראת שעה את חוק הרבנות הראשית שהוזכר פה קודם וגם את האמירות של השופטת דורנר בפסק הדין לגבי מצב שבו הייתה סמיכות לבחירות דווקא לכנסת, והייתה כנסת יוצאת, אותם שיקולים בעצם שכנסת יוצאת תבחר את הרבנים הראשיים, שם באותה סיטואציה לא היה צריך להגיע לדחיית הבחירות מכיוון שבתוך זה היה אפשר לעשות את הבחירות עדיין בתקופה שבין חודש לפני לשלושה חודשים לפני, היה אפשר לעשות את זה אחרי הבחירות לכנסת באופן שזו לא תהיה תקופת כנסת יוצאת.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה.

<< אורח >> יערה למברגר: << אורח >>

עורך דין יערה למברגר, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. כמו שאיגי אמר, בעינינו אין מניעה משפטית במצב הקיים בקיום החוק כמו שהוא, ואין מניעה משפטית גם בתיקון החקיקה. זה הסיכום של שני הצדדים של המטבע.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא, אבל - - -

<< אורח >> יערה למברגר: << אורח >>

זו עמדתנו.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא, אני מבין.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

עמדת משרד המשפטים זכאית להגן רק כאשר היא כעמדתו של חבר הכנסת גלעד קריב.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא. למה?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בסדר. סוף סוף אומרים שיש לך סמכות פה להחליט ולחוקק, אז בוא נחליט ונחוקק.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זאת התחושה שלי כל הזמן.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אז בוא נחליט ונחוקק. אומרים לך, מציגים לך - - -

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

מה התחושה שלך?

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> התחושה שלי, שבדרך כלל אתם רק מחכים לאיזה משפט אחד של משרד המשפטים ממש מסוים, ואז זה הצדק, זאת האמת וזה בסדר גמור. וכאן, יש מין - - -

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> ככה אתה מכיר אותי, בתור יושב-ראש ועדת חוקה?

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא דיברתי אליך עכשיו.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני אצא החוצה.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ברגע שהם רק התחילו לדבר, מין מסע להנחיית עדים ולהפחדת עדים, כאילו מה? הם אומרים את דעתם.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אני מבין למה הפחדת עדים נשמע לך מוכר, אתה רק טועה בצד.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> די, תפסיק עם השטויות.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא, לא, אני מבין למה זה - - -

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תן לי רגע לדבר מילה אחת.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אתה בהערת ביניים.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כן, הערת ביניים. אתה רוצה פתיחה, תקרא לזה פתיחה; סיום, תקרא לזה סיום. איך שאתה רוצה.

אני רק רואה דבר אחד. אני יושב וקצת עם ניסיון בדיונים במשכן הזה, ואתם מנסים בכל דרך – בסדר, יש את הדעה, אמרו את הדעה שלהם ברור. אני רוצה רק לדעת דבר אחד. מה היה קורה אם היה מגיע משהו אחר, שהבחירות לרבנות היו צריכות להיות חודשיים אחרי הבחירות לרשויות המקומיות, או שלושה, והיה מגיע מאן דהוא, במקרה משרד הדתות כזה או אחר, והיה מבקש להקדים את זה לפני הבחירות לרשויות. הרי הכותרות היו זועקות – בונים דילים, בונים, להפחיד ראשי ערים.

יש פה נקודה. אמרו ביושר, בהתחלה שר הדתות חשב, נתן תשובה אינטואיטיבית, לא נוגעים בתאריך. אחרי שראו, יש ודאי בעיה בסמיכות.

יותר מזה. גם התאריך הזה שנקבע, המחוקק שקבע אותו בזמנו אז, קבע אותו בצורה כזאת שהוא לא ייפגש עם הרשויות המקומיות, זה עוות בגלל בעיה שהייתה לפני עשר שנים. מתקנים את זה עכשיו, ואתם, חוץ מ – בסדר, תגידו אתם צריכים להצביע נגד כי אתם מצביעים נגד אבל למה להפחיד אותם? יש לכם עוד דיון אחר כך, יותר מעניין.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מתן ביקש.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

יערה באמצע המשפט.

<< אורח >> יערה למברגר: << אורח >>

איגי כבר ציין את התיקון ב-2013 אבל גם ראינו שהיו תיקונים מוקדמים יותר, זאת אומרת זו בהחלט לא הפעם הראשונה שהחוק מתוקן בעניין הזה, ולא תקדימי.

נקודה אחרונה לגבי הוראת שעה או הוראת קבע. אפשר לעשות את זה כך ואפשר אחרת. אנחנו חשבנו לעשות בעת הזאת איזשהו תיקון המינימלי הנדרש, ולכן חשבנו שאם בהוראת שעה מזיזים את המועד, כך באופן אוטומטי - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זה מה שיקרה קבוע.

<< אורח >> יערה למברגר: << אורח >>

- - תקופת הכהונה. זה מה שחשבנו שעונה על הקשיים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

טוב.

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לצערי, כל מה שאנחנו עוסקים פה עכשיו זה בעצם באיזושהי הודעה שהבחירה לרבנות הראשית לישראל היא מלווה בדילים מסריחים, בין אם זה בסמוך, לפני או אחרי הבחירה לרשויות המקומיות. וזה כואב, כואב הלב.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מי מדבר על דילים?

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> כי זה בסוף מה שמנכ"ל המשרד אמר.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זה לא מה שהוא אמר.

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מה שמנכ"ל המשרד אמר.

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

יש מושג, בפני עיוור אל תיתן מכשול.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

יהודה, אני לא צריך עזרה. אני מבקש, הוא לא אמר דילים מסריחים. אל תכניס לפיו.

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז זה הפרשנות התכליתית שלי. בסוף, אמר פה שהרציונל המרכזי זה למנוע אפשרות לכל מיני דילים מסריחים בבחירת הרבנים הראשיים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

הוא לא אמר את זה, אבל בסדר.

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא אמר – אז איך הגדרת את זה?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בסדר, לא משנה. הוא לא אמר דילים מסריחים.

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> מישהו הבין את זה אחרת, חבריי חברי הכנסת?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני הבנתי את זה אחרת.

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אוקיי, אז הבנת. בסוף, זה האירוע פה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

האמת, מותר לעשות לך הערת ביניים?

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> תכניס, קדימה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

האמת היא שחשבתי שאתה רוצה להסביר לנו איך זה יכול להיות שלמרות כהונתך כשר לשירותי דת, לא בוצעו הליכי בחירה למועצות דתיות כמעט בכלל ואנחנו נמצאים בסיטואציה שלמרות שהיה הרבה זמן ממשלה בלי חרדים שיפריעו לך - -

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה רציני?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

- - לא הצלחת לייצר מועצות דתיות נבחרות אלא רק ממונים?

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, זה כאילו אתה מרים לי להנחתה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

ברור.

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> כאילו ביקשתי ממך את השאלה הזאת. אני, כשנכנסתי ל - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

עשית ממונים ולא עשית - - -

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, ממש לא. רגע, אדוני, ממש ממש לא.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

למה באפרת למשל ניסית להכניס ממונה - - - אני זוכר שהיה על זה רעש.

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה רוצה לדבר רגע על אפרת? אז בוא נדבר על אפרת. אני אמרתי, בכל מקום שאפשר רציתי ללכת להרכבים. רגע, שמחה, שאלת שאלה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

שומע. כולי אוזן.

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני, כשנכנסתי לתפקידי, אספתי את כל ראשי המועצות הדתיות, הממונים הנבחרים, ואמרתי להם, אני עכשיו מתכוון לטפל בזה, אני מבקש מכולם לצאת עכשיו לתהליכים של בחירת הרכבים כי זו דרך המלך וכך זה צריך להיות. לשאלתך לגבי אפרת, היה שם קושי משפטי.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

אתה מאשר את זה?

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> היה שם קושי משפטי.

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

תגיד את האמת.

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> היה שם קושי משפטי עם המועמד שראש העיר רצה. אני אומר לך יותר מזה, זה מועמד שאני מבחינתי מאוד רציתי. למה? כי הרב של אפרת בזמנו תמך במועמד הזה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כמה הליכי בחירה התנהלו וכמה ממונים היו בתקופתך?

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא זוכר, מייד נבדוק את זה. אני רוצה להגיד לך שכשאני נכנסתי, בסרטון שעשית עליו את הפרודיה אחר כך, יש שם את המספרים המדויקים, אז בוא נצפה שנינו יחד.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בסדר. נקרין, אבל בתנאי שרואים גם את הפרודיה.

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אין שום בעיה, גם את שלך וגם את שלי.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

הסרטון שהוא מש"ק דת?

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אחלה סרטון. ייאמר לזכותו, אחלה סרטון.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

שילך ללמוד קולנוע וישחרר אותנו.

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני, כשנכנסתי, ירשתי מצב שמתוך 129 – אם אני זוכר את המספר הנכון – מתוך 129 מועצות דתיות בארץ, רק ב-16 מועצות דתיות היה הרכב. אני הלכתי להרבה מאוד הרכבים, ואיפה שלא יכולתי לעשות הרכבים, הלכתי לממונים, אבל דרך המלך חד-משמעית הייתה לעשות הרכבים.

שמחה, אני יכול להבין את הטענה שלעשות את זה לפני הבחירות ברשויות המקומיות זה לא מוצלח כי יש פוטנציאל לשחיתויות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

יש גם פוטנציאל לאי ייצוג של דעת הציבור. זה חלק מהטענה פה. שתי הטענות האלה מופיעות בדברי ההסבר.

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> על ידי מי הציבור מיוצג? על ידי הרבנים המקומיים או על ידי - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא. האמירה היא שמאחר שחלק משמעותי מאוד מהגוף הבוחר זה ראשי ערים, והם נמצאים או-טו-טו בסוף תקופת כהונתם - - -

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> עלולים להתחלף.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בוודאי. או שיתחלפו או שלא יתחלפו אבל נמצאים בסוף תקופת כהונתם, מן הראוי שאלה יהיו אנשים שעכשיו אם אתה יכול לדחות בכמה חודשים ולקבל אנשים שכרגע נבחרו ומשקפים את רצון הציבור, זה יותר משמעותי. זו הטענה. אתה יכול לחלוק עליה אבל זו הטענה.

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, זו טענה שיש בה טעם. אתה יודע מה, אני זורם עם הטענה שלך. השאלה היא למה צריכים ארבעה וחצי חודשים בין הבחירות המקומיות והסיבוב השני לבין הבחירה לרבנות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כמה זמן לקח לבחור מועצה דתית?

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> לבחור מועצה דתית?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מרגע שהחלטת להטמיע תהליך בחירה של מועצה דתית עד הרגע שנכנס, כמה?

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז בוא אני אספר לך משהו. זה לא הסיפור פה של המועצה הדתית כי מה שהם אומרים זה שהטענה שלבחור רבנים בשלוש הערים הגדולות ומועצות דתיות בתל אביב וראש מועצה דתית שנבחר בהרכב, בירושלים ובחיפה – תאמין לי – ייקח הרבה הרבה מאוד זמן לבחור. אני מוכן פה עכשיו להתערב אתך שארבעה וחצי חודשים אחרי הבחירות - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לדחות ביותר?

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אם אתה הולך על הרציונל הזה, אז תדחה ביותר, אבל זה לא יקרה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תציע הסתייגות.

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> א', אני אציע הסתייגויות ברוח של מה שאתה אמרת. אני אציע הסתייגויות, אומנם לדחות את הבחירות לרבנות הראשית לאחרי הבחירות לרשויות המקומיות, אבל לא בארבעה וחצי חודשים כי אין לזה שום טעם.

הטעם היחיד פה, אמיתי, זה לא ייאמן, אבל זה הקומבינה הזאת של הבחירה ברב העיר ירושלים. ומה שכואב – שמחה, אתה לא יודע מה הסיפור פה?

<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>

אתה אומר שלא ייבחר - - -

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> חברי ארז מלול, שנינו יודעים בדיוק למה אתם מנסים לדחות את זה בארבעה וחצי חודשים, כדי לאפשר מצב של בחירת רב ראשי לירושלים. חבל, זה לעשות תרגיל על הגב של שני רבנים חשובים, באמת, מגדולי הרבנים שיש בינינו היום, לעשות תרגיל על הגב שלהם כדי לפתור איזושהי בעיה פנימית של ש"ס.

זה לא ראוי לעשות את הדבר הזה, ולכן באמת אנחנו נגיש הסתייגויות. לעשות את זה אומנם אחרי הבחירות לרשויות המקומיות, אבל הרבה הרבה לפני התאריך שמבוקש עכשיו. אגב, אתה הצעת את זה בעצמך לפני חצי שעה. לפני חצי שעה הצעת את זה בעצמך.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא, אבל ביקשתי הסבר וקיבלתי תשובה. שאל היועץ המשפטי. בוא, עם כל הכבוד. היועץ המשפטי שאל למה זמן? שאלתי, קיבלתי תשובה. אני חייב לומר שהתשובה הניחה את דעתי. להיפך.

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אין שום היגיון בתשובה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

קצת נשמע לי קצר מדי, נשמע לי מאוד שאפתני - - -

<< אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>

אכן, איגוד הרבנים ואיגוד המועצות הדתיות ביקשו עוד כמה חודשים - - -

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה יודע טוב מאוד שבארבעה וחצי חודשים לא ייבחרו ראשי מועצות דתיות ולא ייבחרו רבנים ראשיים למקומות האלה, אלא אם באמת יבוא החוק, אתם תצליחו להכניס את החוק שלכם לבחירת רבנים מקומיים ואז באמת ש"ס יעשו דילים ויסגרו מהר מאוד את הרבנים הראשיים. זה ברבנים של ערים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אוקיי. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. אני משתדל לא לקצוב לך זמן אבל תשתדל לא לקחת יותר מדי זמן.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

חברים, בוקר טוב לכולם שוב. הצעת החוק הזו ראויה לדיון מעמיק מצד עצמה ומייד אני אומר עליה הערות, אבל אי אפשר, אי אפשר – ופה אני פונה בעיקר לאנשי משרד המשפטים ופחות לאנשי משרד לשירותי דת – אי אפשר לנתק את הצעת החוק הזו מאיזשהו מהלך כולל, חסר תקדים, שמתנהל בשבועות האחרונים כאן בבית הזה, ביוזמת הממשלה והקואליציה, להתערבות בוטה בהליכי בחירות מסודרים.

אי אפשר לנתק את מה שקורה כרגע כאן בדיון להתערבות הבוטה בהליכי הבחירות בעיר טבריה, שם כנראה מושגים של טוהר בחירות, שקיפות, סדר דברים ראוי, פחות מטרידים. ואי אפשר לנתק את הצעת החוק הזו מהפיאסקו שמתרחש כאן בעניין מינוי נציגי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים או למינוי שופטים.

בפעם הראשונה לדעתי, למיטב ידיעתי, באמת בתולדות הדמוקרטיה הישראלית, יש כאן מתקפה בעלת מספר חזיתות על הקדושה היתרה שצריך לייחס להליכי בחירות ולהקפדה בהוראות החוק. יש פה ניסיון לפרום את ליבת המנגנון של החיים הדמוקרטיים.

רגע לפני הליכי בחירות לרבנות הראשית, רגע לפני הבחירות בעיר טבריה, רגע לפני שהכנסת צריכה למנות את נציגיה, משנים את תקנון הכנסת, משנים את דיני הבחירות לרשויות המקומיות, ועכשיו, בתוך התקופה שקבועה בחוק לבחירת הרבנים הראשיים באים ובוחשים בתאריכי הבחירות. זה מתכון להרס, אדוני היושב-ראש, להרס אחד הדברים - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

גלעד, מותר להשמיע הערת ביניים?

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא. שנייה, תן לי לסיים. אתה היושב-ראש, אז בוודאי שמותר לך.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא, אני רוצה לדבר אתך ברצינות. הרי הסבירו לך פה, כולל נציגי משרד המשפטים, שלצערנו, הדבר הזה קרה כמעט כל בחירות שהתקיימו לרבנות הראשית בעבר. הטענות שלך לגבי הדברים האחרים, אני שומע אותן בנפרד, אבל זה, מה אתה רוצה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אבל לשיטתי, אי אפשר לנתק את הדברים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

הבנתי.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

כי יש פה תחושה שדבר שתמיד היה מעין ציפור הנפש, היה ברור שלא דורסים אותו, לא נכנסים אליו ברגל גסה, לאורך כל החזית, כל החזית, אנחנו רואים שהממשלה הזו והקואליציה הזו, ליבה גס בהתערבות בהליכי בחירות, תוך כדי הליכי הבחירות.

אנחנו נמצאים כבר בתוך תקופת הבחירות לתפקיד הרבנים הראשיים. אנחנו לא חודשיים לפני, אנחנו לא חצי שנה לפני, אנחנו לא שנה לפני, אנחנו בתוך תקופת הבחירות. ואנחנו מביאים לכאן חקיקה, גם אם בהוראת שעה, שמתערבת בהליכי בחירות בתוך תקופת הבחירות. אם לא היו האירועים האחרים, ניחא, אז הייתי אומר טוב. אבל לא, מה לעשות.

עכשיו לגופם של דברים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

רק תחתור לסיום.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אני מבין את מה שאתם אומרים, אני גם מבין חלק מהשיקולים, אבל צריך לעשות פה נזק למול תועלת. להיות במצב שבו מאריכים בכמעט חצי שנה – או בעצם ביותר, בשמונה חודשים – כהונה, וכבר ציינו כאן, גם של ראש מועצת הרבנות הראשית אבל גם נשיא בית הדין הרבני הגדול, תפקיד שיפוטי פר אקסלנס, מאריכים בשמונה חודשים - - -

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אם זה היה קורה עם - - - היית מסכים לזה?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זו בדיוק הטענה, יוליה, אבל עוד שנייה. גלעד, באמת תחתור לסיום.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

כאשר ברור שאפשר לקיים את הבחירות. אז בסדר, נכון, היינו רוצים שכל ההרכבים יהיו מלאים וכל רבני הערים, אבל אין פה מניעה מקיום הבחירות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

ובמצב שאין מניעה מקיום בחירות במועדן, אני מתפלא מאוד על עמדת משרד המשפטים מכיוון שאם הייתה מניעה אמיתית לקיום הבחירות, הייתי מבין את זה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אבל גלעד, למה אנחנו רק בעולם משפטי?

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

מכיוון שבבחירות צריך להקפיד על קלה כחמורה. אם הייתה מניעה, אי אפשר לכנס את הגוף הבוחר – ננסה מפה, ננסה משם – אי אפשר לכנס את הגוף הבוחר, אני מבין, אבל פה אפשר לכנס את הגוף הבוחר, אומנם לא במצב אופטימלי - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה, גלעד.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

- - והעמדה שדוחים בחירות שקבועות בחוק, זו עמדה מוזרה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

מה היה צריך לעשות? משפט אחרון.

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, שמחה, הוא מדבר לעניין.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

הבעיה הגדולה שלי עם גלעד זה לא שהוא לא מדבר לעניין. זה שהוא מדבר שלוש דקות לא לעניין, ואז שתי דקות והוא מתחיל לדבר לעניין.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

סליחה, זה שלשיטתך, האמירה שאי אפשר לנתק את המהלך הזה ממהלכים אחרים - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא. בסדר, גלעד, אבל אפשר היה להגיד את זה במשפט ויש עוד דוברים פה. באמת.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

בסדר גמור. בזבזנו שעה - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תתקדם.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

- - על הערות פתיחה בערך. אתם רוצים לתקן - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אין גבול לחוצפה?

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

יאללה. בכבוד. נו, די.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

במערכת היחסים שלי אתך, אני מודיע מראש, אין גבולות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

יאללה, גלעד, משפט אחרון.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אתם רוצים לתקן, בבקשה, תתקנו צופה פני עתיד. אל תביאו הוראת קבע, תביאו הוראה מסודרת של תיקון חוק הרבנות הראשית. הפתרון של א' בניסן הוא לא טוב. למה? כי אם הבחירות לכנסת ייפלו לפני א' בניסן בסמוך, עוד פעם נהיה בבעיה.

אז תעשו עבודה רצינית, תביאו תיקון לחוק הרבנות הראשית לפעם הבאה, שמכניס פקטורים, לא רק של א' בניסן אלא אומר מה קורה כשהבחירות לכנסת הן בסמוך לתאריך הזה. תתקנו, אבל את הבחירות תעשו עכשיו במועדן.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה רבה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לכולם ברור שהדחייה הזאת נוחה גם מטעמים פוליטיים פרסונליים. לא רק, אבל גם מטעמים פוליטיים פרסונליים, וזה עוד יותר מצדיק למה לא לעשות את הדחייה, כי כתוב באותיות קידוש לבנה, בצד הנימוקים הענייניים - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

גלעד.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

- - ברור שיש פה את הקושי של סיעת ש"ס - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

גלעד, מה שיקרה זה שתמיד יתנו לך לדבר אחרון.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

- - בין משפחת יוסף לבין משפחת דרעי. רק בגלל זה אסור להעביר את הצעת החוק הזאת.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. תשתדל לא לקחת - -

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא להיות כמו גלעד קריב.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

- - כל כך הרבה זמן כמו גלעד.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

דיברתי בדיוק ארבע דקות.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, אין שום סיכוי. קודם כול, אני באמת מנסה להבין איפה עובר הגבול. אם אפשר לדחות הלכה למעשה פעמיים את הבחירות לוועדה למינוי שופטים, אם אפשר אחרי שנבחר מועמד לא נוח, לנסות לשנות את המעמד הסטטוטורי של לשכת עורכי הדין, אם אפשר לשנות את סדרי הבחירות לרשויות המקומיות ארבעה חודשים לפני הבחירות, אם אפשר עכשיו לדחות את הבחירות לרבנות הראשית, בעצם כשאנחנו כבר במערכת הבחירות, מטעמים – וזה ברור לכולנו, ולא משנה מה אומרים פה – מטעמים פרסונליים ובעיות פנימיות במפלגה מסוימת, יחד עם המהלך של ביטול עילת הסבירות, בעצם איפה עובר הגבול?

מה בעצם מפריע לכם מחר או בעוד חודש לבטל את הבחירות של ראשי הרשויות המקומיות, להגיד שראש רשות מקומית ממונה על ידי ראש ממשלה - -

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

זה מה שהם עושים בטבריה.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> - - בהסכמה עם מועצת הרשות. למה אני אומר את זה? כי אני מכיר מדינות שזה כבר נעשה. ואחרי שתקבעו שראשי ערים ימונו על ידי ראש ממשלה, אפשר גם לקבוע ש-50% מחברי הכנסת ימונו על ידי ראשי רשויות, שממונים על ידי ראש ממשלה.

ולמה

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]