פרוטוקול מספר 1, ועדת המשנה לקידום הבטיחות בדרכים, 05/06/2023

הכנסת העשרים-וחמש

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 1

מישיבת ועדת המשנה (של ועדת הכלכלה) לקידום הבטיחות בדרכים יום שני, ט"ז בסיון התשפ"ג (05 ביוני 2023), שעה 10:00

סדר היום:

תמונת מצב התכנית הלאומית לבטיחות בדרכים ופעילות משרדי הממשלה השונים << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

בועז טופורובסקי – היו"ר

רון כץ

חברי הכנסת:

דבי ביטון

עופר כסיף

מוזמנים:

אבי דרוט

–

מנהל אגף בכיר תקציבי פיתוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים סוכר אוסאמה

–

מנהל תחום קציני בטיחות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ארז קיטה

–

מנכ"ל הרלב"ד, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מרב רפאלי

–

ר' אגף תכנון ומדיניות, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים יעל טלמון

–

יועצת משפטית, המשרד לביטחון לאומי

רפי וקנין

–

רמ''ד אכיפה דיגיטלית, המשרד לביטחון לאומי

יאיר מתוק

–

יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

שרית נשיא

–

מנהלת תחום בכירה, המשרד לביטחון לאומי

ירון ויינרב

–

ראש מדור תאונות דרכים אגף התנועה, המשרד לביטחון לאומי שבתי גרברציק

–

דובר למגזר דתי חרדי, המשרד לביטחון לאומי

דנית גלעד

–

קצין הנחיה וחקיקה, המשרד לביטחון לאומי

אילן גורן

–

ראש מדור מחקר ומידע, המשרד לביטחון לאומי

מיכל בן דוד כהן

–

קצין הנחיה וחקיקה, המשרד לביטחון לאומי

מקס אבירם

–

מנהל אגף זה"ב, נגישות ואורח חיים בטוח, משרד החינוך דניאל שוורץ

–

רפרנט תחבורה באג"ת, משרד האוצר

חנית אברהם בכר

–

עו"ד, הנהלת בתי משפט

דנה ברק

–

מנהלת תחום בכיר אסטרטגיה ומדיניות, הנהלת בתי משפט ליעד קייקוב

–

רכזת מדיניות ציבורית וקשרי ממשל, עמותת אור ירוק יניב יעקב

–

מנכ"ל, עמותת אור ירוק

מיכל חן

–

מנכ"ל, עמותת נתיב בטוח, אכיפה אזרחית בדרכים

ישראל גולדברג

–

מנכ"ל, קרן אביה לזהירות בדרכים

גבי בן הרוש

–

יו"ר, מועצת המובילים והמסיעים

טובה בן הרוש

–

חברת הנהלה, מועצת המובילים והמסיעים

ששי שדה

–

משנה למנכ"ל, הסתדרות העובדים הלאומית

ישראל גנון

–

יו"ר, ארגון הנהגים, הסתדרות העובדים הלאומית

מרים יאיר

–

משפחה שכולה, אימא של דור יאיר ז"ל

רפאל יאיר

–

משפחה שכולה, אביו של דור יאיר ז"ל

רון יאיר

–

משפחה שכולה, אח של דור יאיר ז"ל

משה בקר

–

מנהל אקדמי תחבורה, ITS מערכות תבוניות בתחבורה רונן לוי

–

יו"ר, איגוד המוסכים

מנהלת הוועדה:

עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:

הילה לוי

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

תמונת מצב התכנית הלאומית לבטיחות בדרכים ופעילות משרדי הממשלה השונים << נושא >> << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

שלום לכולם, תודה לכולכם שבאתם והגעתם לישיבה הראשונה של ועדת המשנה לבטיחות בדרכים. אני מודה קודם כול ליושב-ראש ועדת הכלכלה על כך שתמך במינוי שלי ליושב-ראש הוועדה, ועל כך שהבין את החשיבות של הקמת הוועדה. הוא הבטיח שאחרי התקציב נוכל לכנס את ועדת המשנה. אכן, התקציב עבר ואני שמח שהוועדה כונסה.

היום ה-5 ביוני 2023. לוועדה הזאת קדמו כמה דיונים, שהדליקו אצלי כמה נורות אדומות – דיונים בוועדת החוץ והביטחון בנושא מצב הכבישים והאכיפה ביהודה ושומרון; דיון בוועדת הכלכלה וגם דיון בוועדה לביקורת המדינה. שם התחוור לי שלמרות הדיונים הרבים שעשינו בשנים האחרונות בכנסות קודמות, ולמרות הבטחות שניתנו גם לוועדה הזאת, גם לוועדת הכלכלה וגם לכנסת, וגם בממשלת ישראל בישיבות הממשלה, הדברים לא קוימו במלואם בפועל, וזאת בלשון המעטה. יש 155 הרוגים בתאונות דרכים מתחילת השנה, כאשר הלילה היה הרוג ואנחנו לא רואים אף כותרת על זה. אף התקוממות.

לפני יומיים היה פיגוע איום ונורא, וכל המדינה מדברת עליו. מושקעים בו הרבה מאוד מאמצים, נעשים הרבה מאוד תחקירים, מאוגמים הרבה מאוד משאבים כדי שדברים כאלה לא יקרו שוב. איכשהו, בבטיחות בדרכים יש הרוגים, ואנשים מתייחסים לזה כאל גזרת גורל, ועליי זה לא מקובל. כל האנשים שנמצאים סביב השולחן יודעים שתאונות דרכים הן לא גזרת גורל. נכון, יש תאונות דרכים שאולי אי-אפשר לצפות ואי-אפשר למנוע, אבל חלק גדול מתאונות הדרכים אפשר למנוע. רוב תאונות הדרכים הן כתוצאה מטעויות אנוש, והרבה מאוד מטעויות אנוש אפשר לפתור באמצעים טכנולוגיים, או לחפות עליהן בתשתיות טובות. אפשר לטפל בהן מראש בחינוך, אפשר להרתיע על ידי אכיפה או על ידי ענישה – גם בתי המשפט וגם מערכת אכיפת החוק. אפשר לצמצם ולטפל ברוב הבעיות.

בכל פעם שאנחנו מתכנסים ואנחנו מדברים, בין אם זה על משא כבד, בין אם זה על אופנועים, בין אם זה על התשתיות, אני שומע סביב השולחן – זה לא אני, זה הרשויות המקומיות; זה כן אני, אבל זה משרד התחבורה; זה כן אני אבל זה הרלב"ד; אנחנו הצגנו לממשלה, הממשלה אמרה אבל לא התכנסה. עליי זה לא מקובל, ואנחנו הולכים לשקף עכשיו את המציאות. כאן הכול פתוח, הוועדה שקופה. בגלל שזאת ישיבה ראשונה נעבור על הגורמים הרלוונטיים, ואני רוצה שתשקפו לי את המציאות – גם את המצב אצל כל גורם, גם את התוכנית שאני אפרט בפנייה לכל גורם, וגם את שיתוף הפעולה בין כולם. אם יש תוכנית לרלב"ד והמשטרה לא מכירה אותה או לא עובדת לפיה, מה זה עוזר? ואם יש תוכנית למשרד התחבורה ולרלב"ד יש תוכנית אחרת, מה זה עוזר? אם יש רעיונות וקשיים במשרד החינוך, ואף אחד לא עוזר להם, מה זה עוזר?

אנחנו רוצים לתקן את זה. אנחנו רוצים שאם בשנת 2022 היו 351 הרוגים, וכמה פצועים?

<< קריאה >> גבי בן הרוש: << קריאה >>

2,500 פצועים קשה.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

גבי, תודה. יש כאן מספיק אנשים עם המידע. אני רוצה שהשנה זה יירד, ואם הרלב"ד יציגו לנו את התוכנית לצמצם ב-50%, אני רוצה לראות איך כ-ו-ל-ם מסכימים עליה, או לא מסכימים עליה או שיש תוכנית אחרת שכולם מסכימים עליה.

לפני כמה שנים, כשהייתה שרת התחבורה הקודמת קודמת, שהיא גם שרת התחבורה והבטיחות בדרכים הנוכחית, היא הציגה לממשלת ישראל תוכנית מתוקצבת. ממשלת ישראל – אני ראיתי בפרוטוקול – רשמה לפניה. רשמה לפניה זאת מילה מכובסת יפה. היא לא תוקצבה. הרלב"ד החליפו עכשיו הנהלה, והם מנסים להביא תוכנית אחרת, אבל היא מתוקצבת באופן חלקי והאוצר לא מכיר את הכול.

הדברים האלה לא יכולים להיות. לא יעלה על הדעת שמערכת הביטחון תגיד שהיא צריכה X כסף, היא תקבל רק 10% מהכסף, והמדינה תהיה בשקט. על תאונות בדרכים כולם אומרים שצריך Y כסף, המדינה לא נותנת אפילו 10% מהסכום הזה, ואנחנו לא צריכים להיות בשקט. כולל האנשים שזאת האחריות שלהם. אם המפקד בצבא עשה טעות, וכתוצאה מזה מישהו איבד חיים, המפקד משלם מחיר. הדבר הזה יהיה גם בבטיחות בדרכים, גם אם נצטרך לפנות בעצמנו לבתי המשפט, גם אם נצטרך להקים ועדת חקירה שתזמן, תפיק לקחים ותציע מסקנות כלפי אנשים שאשמים.

נעשה כל מה שצריך כדי להציל חיים, כי משפחה שבה מישהו מת בדרכים בלי שום אזהרה מראש, זאת לא אותה משפחה לעולם. אף אחד מאיתנו לא צריך לישון בשקט, כאשר הוא יודע שיש מחדלים שלא מטופלים.

ברשותכם, נתחיל עם אסנת מהממ"מ. בישיבה הזאת ניתן לגורמי המקצוע, למשרדים הממשלתיים לדבר. אני רוצה שכולם יהיו מסונכרנים מה המצב, ואז נמשיך הלאה. אל תדאגו, הוועדה הזאת הולכת להתכנס כל הזמן, ככל שהיושב-ראש ייתן. בבקשה, אסנת.

<< דובר >> אסנת אלגום: << דובר >>

תודה רבה. אנחנו נעלה את המצגת הקצרה. אדוני היושב-ראש, ברכות על הקמת הוועדה. אנחנו נדבר ממש בקצרה, בגלל שאנחנו עוסקים בנושא של תמונת מצב נוכחית. לפני שנדבר גם על השתלשלות התוכנית הלאומית, אני רוצה להציג תמונת מצב. אנחנו יכולים לראות שיש לנו שלוש סוגיות מרכזיות, שלא מנותקות אחת מהשנייה כשאנחנו מדברים היום על סטטוס פעילות הגופים ומצב התוכנית הלאומית.

כל התחום של בטיחות בדרכים מנוהל על ידי משרדי ממשלה וגופים רבים. התמונה שאנחנו רואים כרגע היא רק תמונה חלקית, אבל יש כל כך הרבה משרדים, גופים, עמותות וארגונים שעוסקים בנושא בטיחות בדרכים. זה מביא אותנו לנקודה הראשונה – הקושי למצוא גוף אחד מתכלל, שמנהל, מפקח ויכול לרכז את כל התוכניות, את כל מה שנעשה. בנוסף לכך, יש גם סוגיה של שקיפות.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

זה לא אמור להיות הרלב"ד?

<< דובר_המשך >> אסנת אלגום: << דובר_המשך >>

אנחנו מגיעים בדיוק לזה. קודם כול, קשה מאוד מבחינת שקיפות לקבל נתונים ומידע לגבי תוכניות עבודה בסיסיות של כל אחד מהמשרדים – תקציבים שהוקצו לאחרונה, תוכניות עבודה שנעשו, חסמים, מה חסר כדי להתקדם, מה כן נעשה, מה לא נעשה. אלה דברים שרק ממחישים לנו כמה הנושא הזה מפוזר ומבוזר בין הרבה גופים. יש גוף אחד שמכוח חוק ומכוח סמכויות שניתנו לו כבר בוועדת שיינין – הרלב"ד – הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים – אמור לתכלל, לפקח, לבקר ולתקצב את הפעילות של בטיחות בדרכים בגופים השונים. אנחנו יודעים גם מהרלב"ד שבשנים האחרונות חל קיצוץ תקציבי מאוד מהותי בתקציבים שלו. זה גוף שהתחיל בעצם כיחידת סמך במשרד התחבורה, והפך להיות מכוח ועדת שיינין ומכוח חוק ב-2007, לגוף שהוא רשות עצמאית, סטטוטורית, שאמורה לקבל סמכויות, תקציבים ושיניים כדי לפקח.

התוכנית הלאומית – הרלב"ד עמל עליו כבר ארבע שנים. התוכנית הראשונה שהממשלה אימצה במלואה והייתה מאוד מסודרת, הייתה התוכנית של ועדת שיינין. דוח שיינין ב-2005 קבע יעד מסודר, עם תקציבים, עם החלטות ממשלה. אחד היעדים שקבע הדוח בשעתו היה שעד שנת 2015, מספר ההרוגים ילך וירד, כאשר מ-2015 עד 2021 הדוח הציב יעד שבו לא יהיו יותר מ-300 הרוגים בשנה. אנחנו יודעים שבאף אחת מבין שש השנים האחרונות, היעד הזה לא התממש. גם לא בשנת הקורונה שבה ירדה הנסועה והיו הרבה פחות מכוניות בכבישים, עדיין היו לנו 305 הרוגים בשנת 2020.

ציוני דרך – ב-2007 קם הרלב"ד כגוף עצמאי. דוח מבקר המדינה שיצא ב-2016 ביקר את הנושא של היעדר סמכויות, תקציבים ופיקוח, וקושי של הרלב"ד לבצע את הפעילות שלו. ב-2019 הוצגה התוכנית הראשונה של הרלב"ד כאן בכנסת, תוכנית העשור. מה שנקרא 50 עד 30, שהיעד המרכזי שלה היה להפחית ב-50% את מספר ההרוגים עד שנת 2030. כמו שציינת, היושב-ראש, שרת התחבורה דאז מירי רגב, הקימה בנובמבר 2020 ועדת מנכ"לים בין-משרדית, והיא הטילה עליה לגבש המלצות ולאמץ את התוכנית. הוועדה הניחה את התוכנית הלאומית על שולחן הממשלה כעבור 120 יום, עם אומדני תקציב, עם סעיפים, עם תוכניות פעולה בכל התחומים. היו שם למעלה מ-16 תחומים. זמן קצר לאחר מכן התפזרה הכנסת.

בממשלה הקודמת, שבה שרת התחבורה הייתה מרב מיכאלי, הייתה החלטת ממשלה בספטמבר 2022, החלטה מס' 1864, שבה הממשלה רשמה לפניה את עיקרי התוכנית. רשמה לפניה – כלומר, עדיין לא אימצה את התוכנית בכללותה עם תקציבים מתאימים, אבל התחיל תהליך. התחילו להניע את הסעיפים של התוכנית, עם פעילות שהוקצתה לאשכולות של הרשויות המקומיות, עם 80 מיליון שקלים. שוב, זמן קצר לאחר מכן, התפזרה שוב הכנסת ובעקבותיה התפזרה הממשלה. כמובן שהבחירות החוזרות והנשנות וחוסר היציבות לא תרמו לקידום התוכנית.

נכון להיום, יוני 2023, יש תוכנית והיא מעודכנת לתוכנית חומש. הרלב"ד ירחיבו לגבי הסעיפים. יש בה שבעה סעיפים מרכזיים, תוכניות פעולה סדורות. תוכנית שהתחילה בעשור עם 50 מיליארד שקלים, מדברת כרגע על חמש שנים עם אותו יעד – היעדים נשארו 50 עד 30. חלון הזמנים לתוכנית הולך ומצטמצם, לצערנו. אם ניתן כמה דוגמאות מהתקציב האחרון שעבר כאן לפני שבוע, אנחנו יכולים לראות שיש תקציבים נקודתיים שהוקצו למספר תחומים – למשל, למוקדי הסיכון הבין-עירוניים – 180 מיליון שקלים; לתוכנית האשכולות של הרלב"ד – 120 מיליון שקלים למשך השנתיים הקרובות בכל שנה; 80 מיליון שקלים לסל פניות שמאלה וכולי וכולי.

כמו שאמרנו, מאז דוח שיינין לא אומצה בכללותה תוכנית שמקיפה את כל הסעיפים שנדרשים, למרות שיש לנו תוכנית כזאת, היא מונחת והיא נמצאת בממשלה. אני רק אציין שבמדינות שבהן אומצה תוכנית רב-שנתית לאומית, עם תקציבים, ראו בפועל ירידה משמעותית במספר ההרוגים. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

תודה רבה, אסנת. אני רק רוצה להבהיר – 35 אלף, 179 הרוגים מתחילת השנה ואנחנו ראינו עכשיו שנים של בקשת נדבות – תביאו לכאן קצת כסף, לכאן קצת כסף, במצב שבו יש הכי הרבה הרוגים, יותר ממלחמות ישראל ויותר מכל דבר אחר. ראינו שמדינות אחרות, כאשר הן אימצו תוכניות שאפשר ללמוד מהן, המצב ירד. כעת ישראל במקום בין האחרונים בהורדת מספרי ההרוגים בתאונות הדרכים ב-OECD. כלומר, בכל מה שקשור לבטיחות בדרכים, אנחנו חלק ממדינות העולם השלישי.

שלום, חברת הכנסת דבי ביטון. את רוצה לדבר?

<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>

אני רוצה להקשיב.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

ארז קיטה, מנכ"ל הרלב"ד, לשעבר מנכ"ל אור ירוק, תאיר את עינינו ותספר לנו איך המצב הולך להשתנות.

<< אורח >> ארז קיטה: << אורח >>

אני אתחיל קודם כול, בועז, עם ברכות לך ולוועדה. בהחלט ועדה חשובה. היא נותנת ביטוי ומקום לצער, סבל וכאב של הרבה משפחות בישראל. ברשותך, אני אתחיל בהצגת נתונים ברמת הגרפיקה, ואני ארוץ על זה. אחרי זה אני אדבר על ישראל בהשוואה לעולם, אציג את התוכניות של הרלב"ד ושיתופי הפעולה שמתקיימים בין המשרדים.

אנחנו מדברים על שנת 2022, שהסתיימה עם 351 הרוגים. אנחנו עם ממוצע של 340 הרוגים בשנה, ו-2,300 פצועים קשה. כשאנחנו מסתכלים על אוכלוסיות, 747 הולכי רגל נפצעו או נהרגו בשנת 2022; 108 נהרגו ו-40% בגילאי 65 פלוס, כלומר אזרחים ותיקים. אני אומר את הדברים האלה כי זה יתחבר בהמשך עם משימות ותקציבים שאנחנו מקדמים בעניינים האלה. אנחנו רואים עלייה הדרגתית בהיפגעות אופנועים, רוכבי דו-גלגלי. שנת 2022 הסתכמה עם 77 הרוגים, ואנחנו רואים שהנפח שלהם בסך ההרוגים והפצועים הולך וגדל עם השנים. את 2022 סיימנו עם 24%.

רוב התאונות שהתרחשו בשנת 2022 היו במרחב העירוני – 61%, מה שבהחלט מתכתב עם הנושא של כבישים אדומים. ברשותך, אני אדבר על זה בהמשך. אנחנו רואים שהחברה הערבית היא חברה פגיעה בעולמות של בטיחות בדרכים, בייחוד כשאנחנו מדברים על ילדים וצעירים. הסיכוי של אזרח ערבי להיהרג בתאונות דרכים גבוה פי שתיים מאשר של אזרח יהודי. כשאנחנו מסתכלים על נהגים צעירים, אנחנו רואים 47 הרוגים בשנת 2022. הסיכוי של נהג צעיר להיות מעורב בתאונה גדול פי 1.5 מנהג מנוסה.

העלות הכלכלית למשק, הנזק המשקי עומד על 15.76 מיליארד שקלים. זה מנוהל פרט של משרד התחבורה. כאשר לכל הרוג, לכל גיל ולכל משתמש דרך יש העלות שלו. אנחנו אומרים שלא רק שזה מוסרי וערכי לטפל בזה, זה גם כלכלי.

ישראל בהשוואה לעולם – אני לא אבלבל אתכם עם נתונים, אבל אפשר להסתכל על הנתונים מכמה זוויות, ותלוי איך משווים. לפעמים אנחנו משווים נסועה, כלי רכב וכולי, אבל אני לא יודע איך מודדים נסועה. בכל מדינה מודדים נסועה באופן אחר – איך מודדים נסועה של תחבורה ציבורית? של רכבת? זה נושא בעייתי. בכל זאת, כשאנחנו מסתכלים על נסועה, אנחנו רואים שישראל נמצאת עם 5.6 הרוגים למיליארד קילומטר נסועה. זה דומה לממוצע באירופה, אבל כפול מהמדינות המובילות בעולם – נורבגיה, שבדיה, מדינות צפון אירופה.

כשאנחנו מסתכלים על ישראל בהשוואה למספר התושבים, אנחנו במקום ה-8 מתוך 32. תלוי איזה נתון אני בוחר. אם אני בוחר את נתון ההשוואה לאוכלוסייה – החברים מכירים – האוכלוסייה בישראל גדלה, האוכלוסייה באירופה קטנה ואנחנו נתקדם למקומות הראשונים בהשוואה לאירופה. כשאנחנו מסתכלים על שנת 2022 באירופה, נהרגו 20,600 אנשים – עלייה של 3% ביחס לשנת 2021. ובישראל היינו בירידה של 4%. זאת אומרת, אנחנו פחות או יותר ב-7%. ישראל תתקדם גם בהשוואה לאירופה לקראת 5 הרוגים למיליארד קילומטר נסועה, וזאת ההתקדמות הראשונה שלנו, פחות או יותר, מזה שבע שנים.

אם נסתכל על הדוח שיצא ממש אתמול על ידי המועצה לבטיחות בדרכים באירופה, ETSC, ושואלים איך מפחיתים ב-50% את ההרוגים, אנחנו רואים פה חמישה סעיפים: הראשון, הגברת אכיפה וטיפול בנהיגה במהירות מופרזת. אני רוצה להקדיש לסיפור הזה כמה דקות עם חברי רפי, שהוא ראש מינהלת אכיפה דיגיטלית. הנושא של השקעות בהליכה – אנחנו רואים שמיתוני תנועה מפחיתים את הסיכון, וזאת הדרך לטפל בהולכי הרגל. דבר נוסף, נהגים צעירים ורישיון נהיגה מדורג, והפחתת מהירות באזורים עירוניים ל-30 קמ"ש. אמרתי בוועדה לביקורת המדינה, שאם רכב מתנגש בהולך רגל במהירות של 30 קמ"ש, הסיכוי של הולך הרגל להיהרג הוא אפס או מתקרב לאם. לכן, זה משהו שהרלב"ד דוחף את משרד התחבורה ובאמצעים שלו לעשות. אני תכף אציג איך ומה אנחנו עושים. דבר נוסף זה מערכות בטיחות, אבל לא ניתן לו דגש עכשיו. זה בהחלט נושא שהוועדה צריכה להדגיש.

כשנכנסתי לפני שנה בדיוק לתפקידי, קראתי את 50-30. זאת תוכנית שנשענת על מתודה אירופית, על safe system, שאומרת שמשתמש הדרך הוא במרכז, והמערכת מטפלת ודואגת לו. כמו שאתה מבין, התיאום בין המשרדים השונים קשה, וגם לשבת כולנו סביב שולחן עגול. גם ועדות שרים שהוקמו בשנים קודמות לא התממשו. גם ועדות מנכ"לים. לכן, חיפשתי דרך איך כן לממש את התוכנית הזאת. תוכנית החומש לא באה להחליף את תוכנית 50-30. היא באה לזקק אותה. ב-50-30 יש 16 נושאים ובתוכנית החומש יש 7 נושאים. אם אני רוצה להתכתב עם המלצות בין-לאומיות, אני צריך לטפל בהן. לי, כרלב"ד, עם כל הכבוד, אין מה לתרום לתחבורה ציבורית. לכן, יש אגף שלם במשרד התחבורה, ואת האנרגיות שלי אני לא צריך להשקיע שם.

נמצא פה מקס אבירם מחינוך תעבורתי, ויש בינינו שיתוף פעולה נהדר. אני לא יכול להחליף אותו בכיתות. גם לא רוצה, אבל אני בהחלט נמצא איתו בקשר מתמיד וכולי. תוכנית החומש היא יישום, והדרך שלנו ליישם הייתה באמצעות אשכולות.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

ועדת התיאום של הממשלה לא התכנסה איתכם עדיין?

<< דובר_המשך >> ארז קיטה: << דובר_המשך >>

ועדת התיאום של החלטת הממשלה האחרונה?

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

כן.

<< דובר_המשך >> ארז קיטה: << דובר_המשך >>

פנו נציגים, ואנחנו מכנסים אותה ממש בחודש הקרוב. תכף אני אתייחס לאשכול ספציפית, ואגיש דוח מסודר איפה הדברים עומדים.

אני לא משנה יעדים תוך כדי. אני חושב שזאת מתודה לא נכונה. אלה היעדים, ובסוף אני אצטרך לשבת פה ולתת דין וחשבון. זה בסדר גמור ואני לא מפחד מיעדים. אם נרד ל-35%, תבקרו אותי על 15% וזה בסדר. כל אדם הוא עולם ומלואו, ואני לא נסוג מהיעדים. יעדי המשנה, שהם נגזרת מהיעד הראשון, והם מ-15 מיליארד לרדת ל-8 מיליארד נזק משקי, ולשים את ישראל כאחת מחמש המדינות המובילות בעולם. זה יעד ששיינין שם בדוח הוועדה שלו.

אלה שבעת נושאי הליבה. כולם פה אנשי מקצוע ואני לא מחדש פה לאף אחד שום דבר. אם אנחנו נעסוק בדבר הזה יום-יום, שעה-שעה, אנחנו נביא לתוצאה. אלה שבעת הנושאים, ולמטה זה מעטפת – מידע ומחקר, מדידה והערכת טכנולוגיה, חינוך והסברה. אלה דברים שמזינים את שבעת המעגלים האלה כל הזמן.

כשבאנו ליישם את התוכנית הלאומית, נחשפתי למודל של אשכול. אשכול זה איגוד רשויות וולונטרי, ויש 12 אשכולות בישראל. 50% מהאזרחים מאוגדים באשכולות, ובעצם אשכול מאפשר לנו כרלב"ד לנהל תוכנית שהיא מיקרו תוכנית לאומית, בתא גיאוגרפי מסוים. שואלים אותי למה אשכול ולא משהו אחר – אני גר בחיפה ועובד בירושלים, אבל בסוף אנשים מתנועעים במרחב הגיאוגרפי 20 קילומטר לפה ולשם. אשכול זה גם פריפריה חברתית גיאוגרפית, סוציו-אקונומי 4.5 – תמהיל של החברה האזרחית: ערבים, דרוזים, יהודים, נוצרים, חרדים, חילונים. כולם ביחד. פוגעים ונפגעים. יש לנו אפשרות להשקיע באשכול על כל המדדים – אכיפה, חינוך, הסברה, תשתיות עירוניות ותשתיות בין-עירוניות. כך הרלב"ד פועל, ואותה החלטה על אשכול בטוח – 80 מיליון שקל. אנחנו מעוניינים להגיע לכלל האשכולות, ולא שכל אשכול יהיה 80 מיליון שקל. אנחנו עושים תכנון מפורט, ונצא לאשכולות. תכף אני אציג מה עושים ספציפית.

כשאנחנו מתייחסים לאשכול, מרבית הכסף זה תשתיות עירוניות. בסוף, אני רוצה להפחית מהירות ל-30 קמ"ש בערים. בתפקידי הקודם ויניב בתפקידו הנוכחי צועק כל הזמן בתקשורת ובצדק להפחית תנועה, במיוחד היכן שיש בתי ספר, קשישים וכולי. אני זוכר שהייתי חתום על ההודעות לתקשורת וכולי. זה מה שאנחנו עושים בערים, באשכול המפרץ, אנחנו מפחיתים מהירות ל-30 קמ"ש. אנחנו מקדמים 50 מצלמות אמז"ק – אי-מתן זכות קדימה להולכי רגל. זאת פעם ראשונה שעושים את זה בישראל. יש כבר מיקומים, אנחנו בדיון על זה, ואנחנו רוצים לבצע את זה השנה בעלות של 5 מיליון שקלים.

אלו הפעולות שאנחנו עושים, פעולות קטנות – במפרים, אוזניים, מעקות. דברים שמונעים מהולכי רגל לעשות טעויות. ואם הוא כבר עשה טעות, הוא לא ישלם עליה בחייו כי הרכב ייסע במהירות של 30 קמ"ש. זאת המתודה, היא פשוטה, היא פרימיטיבית, אבל היא עובדת. אנחנו רואים ערים בעולם – רובעים בפריז, בילבאו, שהפחיתו ממש לאפס את הנפגעים, את ההרוגים מקרב הולכי הרגל. אנחנו רואים את זה, וזה לא משהו שהומצא ברלב"ד. זה דבר שקיים ב-50-30, משהו שאנחנו מממשים פה.

אנחנו נותנים לזה מעטפת של חינוך והכשרה דרך פעילויות, הדרכה. אנחנו מקדמים תוכנית ליווי נהגים צעירים – הרלב"ד תשיק ברבעון הבא תוכנית ללוות את המלווים. אנחנו רואים שחוק הליווי לא ממומש ואנחנו הולכים לעשות את זה. אני מכיר את זה מעולם המחקר, וגם הדוקטורט שלי עסק בנהגים צעירים. כשיש ליווי, אנחנו מפחיתים את ההיפגעות של נהגים צעירים, והדבר היחיד שמונע מהם לעשות טעויות זה ניסיון. האפשרות שלהם לצבור ניסיון היא אך ורק בליווי באופן בטוח. שם אנחנו הולכים לקדם את הסיפור הזה. אנחנו הולכים לקדם הכשרת דו-גלגלי באשכול. הצעתי לך, חבר הכנסת טופורובסקי להקדיש דיון שלם לדו-גלגלי. לתפיסתי, אנחנו עושים בזה מהפכה, ונשמח להציג לך את זה. כמובן, כל זה מקבל מעטפת של הסברה וליווי.

במסגרת האשכול אנחנו נותנים לחברה הערבית בפעם הראשונה טיפול במוקדי סיכון, מה שלא קיים כבר עשרות שנים. זאת הדרך שלנו לטפל בחברה הערבית, דרך שיפור תשתיות, כמו שעושים בחברה היהודית באמצעות במפרים וכולי. בעצם, לעסוק בזה וטיפול באותם אלמנטים של הסברה באופן מוגבר, בהתאמה תרבותית ובשיתוף פעולה עם כלל הגורמים, לרבות אימאמים של משרד הפנים. תשתיות בין-עירוניות – אנחנו פועלים על פי המתווה של נת"י ומוקדי סיכון, בהתאם לקריטריונים שהוצגו. אם תרצו, אני אציג אותם פה, אבל הם מוכרים. עושים את זה באשכול, מתוך תפיסה שהאזרח נע גם בבין-עירוני וגם בעירוני. כמובן, אנחנו עוסקים בסוגיה כואבת שעוסקת בנושא של רכב כבד. זה הזמן לציין את שיתוף הפעולה הטוב של הרלב"ד עם איגוד קציני הבטיחות, עם המובילים וכולי.

גם נושא האכיפה מקבל ביטוי באשכול עם תוספת ניידות שמבוססות על מתנדבים. כמובן, תגבור של מיזם שומרי הדרך, והשנה ביולי נשיק את האפליקציה החדשה. הפרויקט הזה יקבל בוסט.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

תסביר לי על תוספת ניידות באשכול. תן לי דוגמה.

<< דובר_המשך >> ארז קיטה: << דובר_המשך >>

אנחנו מקצים שמונה ניידות שהתקבלו בתקציב הזה. מפעילים את זה על בסיס מתנדבים.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

שמונה ניידות לאשכול? והכול רק עם מתנדבים? מי יכול לתת דוח? מתנדב יכול לתת דוח?

<< דובר_המשך >> ארז קיטה: << דובר_המשך >>

כן. מתנדב צריך לעבור שתי הכשרות. הכשרה ראשונה של חודש, שלב א', ואחרי תקופה מסוימת עוד הכשרה ואחרי זה הוא מתפקד כמו שוטר מלא. אנחנו בקשר עם לינה, וגם כל הנושא של הסדרי תנועה – יש המון הסדרי תנועה סביב התשתיות, וכל הסיפור הזה עובד. יש מדידה והערכה של הפרויקטים, והרל"ב גייס את מדען ראשי, את פרופ' הלל בר גרא, מהמובילים בעולם, אחרי תקופה ארוכה שבה לא היה לנו מדען ראשי. הוא מלווה ברמת המעטפת המחקרית.

אנחנו רוצים לקדם מודלים של ערים בטוחות, ואני מקווה שנצליח לצאת בקול קורא עם הסיפור הזה השנה.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

מה זה רוצים? יש תקציב?

<< דובר_המשך >> ארז קיטה: << דובר_המשך >>

תכף נדבר על תקציב, ואני אענה על כל שאלה.

ערים בטוחות – זה כמו אשכול, אבל בעיר. עיר שהיא בינונית ומעלה שלא מקבלת מענה במשרד התחבורה. אני בקשר עם משרד התחבורה ואם הוא לא במאיץ, במשתלם, ברשות השינוי – הוא יקבל ביטוי פה. כמובן, הקריטריונים הם שהיכן שייפגעו אנשים, שם תהיה עדיפות ביצוע. בנושא של תוכנית לאומית שאנחנו רוצים לקדם, ברמת אכיפה, נהגים צעירים, רכב כבד והיסעים וחברה ערבית.

יש דברים שמקבלים פה ביטוי. נהגים צעירים – יש את חוק הליווי, יש את החינוך התעבורתי, ואנחנו משנים קצת את עולם הספקים וכל התוכניות העודפות, בשיתוף עם משרד החינוך. אנחנו עושים את הנושא של תוכנית הליווי עם כלים דיגיטליים ותפיסת סיכון – ללוות את ההורים בתהליך הליווי. מבחינתי זאת התקדמות.

אכיפה – הנושא של אכיפה דיגיטלית מקבל בוסט רציני ושיתוף פעולה. שמנו מצלמות בכביש 90, שמודדות מהירות ממוצעת. אנליטיקה קו לבן, אנליטיקה אור אדום, ויש גם אנליטיקה להולכי רגל. אמז"ק – אי מתן זכות קדימה. כל הדברים האלה הם בשיתוף פעולה מלא עם מינהלת אכיפה דיגיטלית ואגף התנועה. בנושא של אגף התנועה, ואני אומר את זה, לדעתי, הם לא מקבלים תקציב השנה, ואותי זה מטריד. כשראינו את האפשרויות, ובעצם אפשר לקדם את החומש הזה, אכיפה זה מספר אחד.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

עוד מעט נגיע לאגף התנועה. ביקשנו מהם לבוא. הפער מהתקציב השנה ובשנה שעברה – אני מקווה שהם באו.

<< דובר_המשך >> ארז קיטה: << דובר_המשך >>

נפגשתי עם הרפרנט של האוצר, ונאמר לי שהם לא מתועדפים בתקציב. אצלי זה נורה אדומה, כי בסוף אנחנו יכולים לזעוק כבישים אדומים, כבישים אדומים – רוב האנשים לא נהרגים בכבישים עירונים. הם נהרגים בכבישים עירוניים והם נהרגים בכבישים בטוחים. כשזועקים על כביש 4, ועל המקטע בין טירת הכרמל לפרדיס, אני ער לזה.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אגף התנועה יגידו שזה לא אצלם, זה בתחנות המשטרה. זה לא התוך המשטרה.

<< דובר_המשך >> ארז קיטה: << דובר_המשך >>

בסוף אנחנו צריכים שוטרים, ניידות, תובעים משטרתיים. אנחנו צריכים לרוץ על כל הדבר הזה. התשתיות, יש להן את הזמן שלהן. בועז, אתה מכיר את זה. יעשו את כביש 90, זה ייקח חמש שנים ועד אז אנשים ייהרגו. אני חושב שצריך לתת להם אפשרות לפעול, וזה אחד האמצעים העיקריים שאפשר באמצעותם להשפיע, גם באמצעים דיגיטליים וגם באמצעים של שוטרים, ניידות, בוחנים, תובעים וכולי.

רכב כבד והיסעים – אני אשאיר לחברים להתייחס. מדובר בכל הנושא של רפורמת המטענים שמקודמת, הנושא של טכוגרף – תשמע מאנשי המקצוע. אני יודע מה קורה, ואם תרצה לשמוע את דעתי, אני אומר, כמובן. החברה הערבית מתוקצבת, והרשות הלאומית מקצה 27% מתקציבה לחברה הערבית, למרות שהם 21% מהאוכלוסייה, אבל 30% מהנפגעים. אנחנו מקדמים את החלטה 550, ואם תרצה, נרחיב על זה בהמשך.

מיקוד הפעילות שלנו זה תוכנית אשכול בטוח. אנחנו מסוכמים עם אגף תקציבים ומשרד התחבורה על 120 מיליון שקל לשנה, בסך הכול 240 מיליון שקל. זה מעבר ל-70 בבסיס ועוד תוספות, כך נגיע פחות או יותר ל-90-85 מיליון שקל השנה. וזה על זה.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

זה נותן לך אפשרות של כיסוי כמה מהמדינה? אתה מגיע בסך הכול ארבעה אשכולות?

<< דובר_המשך >> ארז קיטה: << דובר_המשך >>

יכולים להגיע לחמישה, כי אחד כבר עשינו. עוד ארבעה.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

כמה אשכולות יש בסך הכול?

<< דובר_המשך >> ארז קיטה: << דובר_המשך >>

12.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

12 האשכולות הם 50% מהאוכלוסייה. כלומר, ארבעה הם שישית?

<< דובר_המשך >> ארז קיטה: << דובר_המשך >>

תלוי כמה רשויות מאוגדות באשכול. אנחנו נעשה קול קורא.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אם הכול ילך כמו שצריך, בשנתיים הקרובות ניגע רק בשישית מהאוכלוסייה. אם הכול ילך כמו התכנון.

<< דובר_המשך >> ארז קיטה: << דובר_המשך >>

באלמנט הזה.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אבל זאת התוכנית המרכזית, לפי מה שאמרת. זה החלק המרכזי מהתוכנית הלאומית, אשכול בטוח.

<< דובר_המשך >> ארז קיטה: << דובר_המשך >>

אשכול בטוח היא תוכנית מרכזית שלנו. מעבר לזה יש את הבסיס שלנו, ויש את 550 – חברה ערבית. נושא נוסף זה ערים בטוחות בעדיפות לפריפריה, וקידמנו תוכנית ייעודית ביהודה ושומרון. נפגשתי עם כל ראשי הרשויות, עם מועצת יש"ע, עם אשכול יהודה ושומרון, והגשנו תוכנית סדורה, שעוסקת הן במוקדי סיכון, הן באכיפה, חינוך והסברה. הגענו עד ממש לנושא של מרכזי חוסן ואנשים שנפגעים מחרדה עקב יידוי אבנים כנהגים.

בנושא מידע ומחקר מינינו מדען ראשי – דיברתי על זה. הקמנו ועדת מחקר מייעצת עם טובי המומחים בתחום מכלל האוניברסיטאות. אנחנו רוצים לקדם, וזה תהליך שאנחנו מתחילים ממש בחודש הבא, מודל לחיזוי תאונות דרכים. אני לא רוצה להסתכל יותר אחורה על מה שהיה, רוצה להסתכל קדימה על מה שיהיה. חיכיתי לפרופ' בר גרא, והוא יקדם את זה. בסוף השנה נהיה עם מערכת ניהול בטיחות במרחב העירוני. זאת מערכת אלגוריתמים שתוציא את כל מוקדי הסיכון ללא מגע יד אדם, ותוכל לתת עדיפות לגורמי המקצוע איך לתעדף מוקדי סיכון במרחב העירוני.

בנושא האופנועים, אנחנו משנים את מודל הכשרת רוכבי האופנוע. מדינת ישראל קיימת 75 שנה, ואין תורה כתובה לרוכבי דו-גלגלי בישראל. אנחנו עושים את זה יחד עם אגף הרישוי ומשרד התחבורה. המידע עובר מפה לאוזן, תורה שבעל-פה. אין משהו כתוב, ואנחנו הולכים לשנות את הכול. הפיילוט יתחיל ברבעון האחרון של השנה, פחות או יותר בעשרה מגרשי רכיבה בישראל.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

הפיילוט היה גם בשנה שעברה. זה לא אותו פיילוט?

<< דובר_המשך >> ארז קיטה: << דובר_המשך >>

הפיילוט דיבר על רכיבה מתקדמת, ואנחנו מדברים על הכשרה.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אתה מדבר על הכשרה בסיסית?

<< דובר_המשך >> ארז קיטה: << דובר_המשך >>

כן. אני רוצה להפסיק את המודל של קבלנות.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

מצוין.

<< דובר_המשך >> ארז קיטה: << דובר_המשך >>

ושהם לא יוצאים ממגרש ההדרכה עם האופנוע. הם יצאו ממגרש ההדרכה עם המורה, עם מערכת תקשורת. אנחנו מעבירים חלק לדיגיטלי כי לא רוצים להעמיס יוקר מחייה על האזרחים. אנחנו רוצים לתת להם אפשרות להתנסות ברכיבה עצמה. לשם זה הולך, ואנחנו נתחיל את זה בשנה הבאה. כל זה, כמובן, בשיתוף פעולה מלא עם אגף הרישוי.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

מה זה קידום אכיפה באופנועים?

<< דובר_המשך >> ארז קיטה: << דובר_המשך >>

זה עולם ומלואו. המשטרה לא רודפת אחרי אופנועים בגלל עניינים של בטיחות. לוחית הרישוי שלהם, אם היא קטנה מדיי, לא קולטים אותה במצלמות. אנחנו עושים עבודת מחקר בעולם לראות מה עובד ולא עובד, ולעשות יום למידה משותף עם אגף התנועה כדי לראות איך לקדם את זה. יש פתרונות, ורפי יציג אותם. אני רוצה להשאיר קצת לאחרים, לא נעים לי.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אתה הרלב"ד, ומבחינתי אתה מתכלל את הכול.

<< דובר_המשך >> ארז קיטה: << דובר_המשך >>

אני באמת יודע, פחות או יותר, מה קורה על כל המגרש ומכיר את כולם, אבל בשמחה אני אתן ביטוי ואתערב כשצריך.

החברה הערבית – באמצעות 550, גם טיפול בכשלי בטיחות, וזה מטופל ברמת האשכולות, אבל מטופל גם ברמת התקציבים. הכספים הקואליציוניים שאתה נתת, בועז, לפני שנה, 20 מיליון שקל – אנחנו נסיים את הפעילות השנה. השנה יש מיקוד על החברה הערבית ומשרד התחבורה במסגרת 550 נותן מיקוד בחברה הדרוזית – עוד 24 מיליון שקל, שאמורים להתבצע באמצעות נתיבי איילון השנה. כמובן, תגבור פעילות הדרכה בחברה הערבית.

אכיפה – מצלמות מקטע, מצלמות אמז"ק בערים ומצלמות אנליטיקה. אני חושב שזאת מהפכה שאנחנו מקדמים. חלק מזה מתקציבי הרלב"ד עצמו, כלומר הרלב"ד מממן את המשטרה כדי לקדם את הפעולות האלה. לדעתי, זאת יכולה להיות מהפכה. כמובן שזה לא stand alone. צריך תוספת שוטרים, כי בסוף צריך לתת דוח או לייצג בבית משפט. זה עולם ומלואו.

כביש 90 – אני רוצה לתת את זה כביטוי לעבודת הרלב"ד. הרלב"ד מוביל יחד עם משרד התחבורה את כל הנושא של מקטעי דרך אדומים, כבישים אדומים. התוכנית תוצג לוועדת הכלכלה, והרלב"ד בהחלט מוביל את זה יחד עם משרד התחבורה. בכביש 90 – ביצוע פעילות מאילת עד צומת קטורה כבר דו-נתיבי, דו-מסלולי. עד שיטה יש עוד 20 קילומטר לביצוע עכשיו, ועוד 20 קילומטר הלאה לצומת כושי רימון, שאושרו עכשיו. כל השאר הולך להיות עד צומת הערבה ריץ'-רץ'. יש כבר שני מקטעים של מצלמת מהירות ממוצעת שהוצבו, וגם מקטע פס לבן. כביש 90 נהיה שדה הניסויים של ישראל ברמת טכנולוגיית אכיפה, ואפשר לשרשר את זה לכל ישראל.

מעבר לזה, אני רוצה לציין כמה דברים ברמה כללית. מוקדי סיכון בין עירוניים – זה לא 180 מיליון שקל, זה 240 מיליון שקל. לפני שנה זה היה 130 מיליון שקל, והשנה זה 240. זה לא רק ה-180 אלא השנה זה 260 מיליון שקל, כולל 80 מיליון שקל קשרים ברשת. נהגנו לקרוא לזה פניות שמאלה, טיפול במוסדות חינוך בין-עירוניים וכולי. אלה מוקדי סיכון. מעבר לזה, נעשית מהפכה בכביש יהודה ושומרון, ויש ריבוי היפגעות. כמעט שליש מההרוגים שלנו בבין-עירוני, זה ביהודה ושומרון. יש שם מהפכה תשתיתית שבהחלט תיתן מענה לסיפור הזה של - - -

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

המזרח הפרוע.

<< דובר_המשך >> ארז קיטה: << דובר_המשך >>

זה ביטוי שלך. יש חוצי יישובים – 95 מיליון שקל בחברה הערבית, וכמובן את החומש שדובר.

בבין-עירוני יש בפעם ראשונה 60 מיליון שקלים נתוני תנועה בשכונות ותיקות בערים, וזאת בשורה שצריך להמשיך אותה. הוועדה צריכה לדאוג שזה ימשיך, כי יותר מ-50% מההרוגים הם במרחב העירוני. אנחנו עושים נתוני תנועה באשכולות, והביטוי של נתוני תנועה מקבל גם בהסכמים גדולים שמשרד התחבורה עושה – המאיץ, משתלם וכולי. אנחנו כמו קאטו הזקן רוצים להפחית את המהירות ל-30 קמ"ש. אני מחבר את זה עם 50 מצלמות אמז"ק שאנחנו רוצים להציב במקומות שאין בהם נתוני תנועה, כדי להגדיל את הפריסה והכוח.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אתם מעדכנים את התושבים בזה? זה חלק מההרתעה, עצם זה שהם יודעים שיכולה להיות מצלמה.

<< דובר_המשך >> ארז קיטה: << דובר_המשך >>

כן, כן. הכסף של האשכולות מתחיל את הביצוע. ה-60 מיליון עוד לא יצאו, וייצא קול קורא, אבל הרלב"ד קבע קריטריונים לנתוני תנועה, יחד עם גיל קרומר שממונה על זה במשרד התחבורה. בוודאי, הכסף יהיה כסף חכם, לא כסף טיפש, והוא ילך למקומות שנפגעים. כמובן, כל זה מקבל מעטפת באשכול. ברגע שהתחילו עבודות, אשכול מקבל הסברה. קמפיין ההסברה כבר מוכן ואם תרצה, אני אציג אותו.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

לא עכשיו. בסופו של דבר, אתם תעשו כל הזמן פיקוח ובקרה על כל פעולה, ותטייבו אותה?

<< דובר_המשך >> ארז קיטה: << דובר_המשך >>

אמת. הרלב"ד יש לו מערך מטה שטח, שבעצם פרוס בכל הרשויות בישראל. כל רשות מחויבת למנות מנהל מטה מתקציביה, תלוי בגודל הרשות. ערים גדולות – 100%, ערים בינוניות – 50%, ו-25%. זה לא מספיק, אבל זה מספיק טוב. אנחנו עובדים עם מה שיש.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

סליחה שאני מפריע לך באמצע. אתה מרגיש שאתה מקבל אוזן קשבת ושיתוף פעולה מכל משרדי הממשלה, או יש לך בעיות שאנחנו יכולים לעזור לפתור?

<< דובר_המשך >> ארז קיטה: << דובר_המשך >>

אנחנו מכירים לא מעט שנים, ואני אגיד לך שאבי לימד אותי משפט: עדיף לבקש סליחה מאשר רשות. אני חצוף. אני חושב שאין אף אחד שיושב בשולחן הזה, שלא הייתי אצלו במשרד, שאני לא יודע מה קורה אצלו, שלא היה אצלי. אני מקיים פורומים עם החברה האזרחית, וחלקם נמצאים פה. כולם יודעים מה קורה כל הזמן. יש לי פורום קציני בטיחות, ואני מעדכן. אני מנסה להחזיק את השוק הזה כמה שיותר קרוב, מצד אחד, ומצד שני, אני חושב שבסוף יש לי השפעה. מדינת ישראל מבוססת הרבה על קשרים אישיים, אבל אני 15 שנים בתחום ואני מכיר את כולם לפניי ולפנים. אני לא רואה פה דמות אחת שאני לא מכיר.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

תודה, ארז.

<< דובר_המשך >> ארז קיטה: << דובר_המשך >>

אני יודע שאני לא בעולם מושלם. נכון, צריך כסף והכול נכון. אני חושב שהרשות קיבלה התקדמות ואני עובד באמת קשה, והרלב"ד יחד איתי, כדי לקדם את התחום הזה.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

טכנולוגיה חדשה שחברות הזנק מעוניינות להראות לכם, יש לכם מערך שבודק אותה?

<< דובר_המשך >> ארז קיטה: << דובר_המשך >>

כן. יש לנו אדם שממונה על זה בחטיבת המחקר. אנחנו גם מוציאים ניוזלטר אחת לחודשיים, שנותן סקירה על כל הטכנולוגיות. עשיתי חיבור לפני שבוע בין מינהלת אכיפה דיגיטלית לבין המינהלת במשרד התחבורה של טכנולוגיות, כי בסוף המדינה יכולה להציב מצלמה בצומת להזרמת תנועה, ומצלמה לאכיפה. היום המצלמות חכמות, והן יכולות לעשות גם וגם. עשיתי את החיבור הזה, והרלב"ד יודע לעשות כי הוא רץ על כל המגרש לעשות את החיבורים האלה. מפה מתחילים לעבוד ביחד, ואנחנו גם שותפים בוועדה, כמובן. בועז, טכנולוגיה מקבילה לחיסון קורונה. אם כל הרכבים יהיו עם טכנולוגיה, אנחנו נהיה בעולם נפלא. אתה יכול לחסן את האוכלוסייה בחודש בקורונה, את הרכבים ייקח לנו עשור-שניים.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אני לא יודע אם ההשוואה לקורונה כל כך נכונה.

<< דובר_המשך >> ארז קיטה: << דובר_המשך >>

כחיסון.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

הטכנולוגיה יכולה לקצר תהליכים, והיום היא גם חוסכת המון כסף. פעם היית צריך להעלות מסוק ב-50 אלף שקל, והיום אתה יכול להעלות רחפן. יש בזה פערים מאוד גדולים, ואפשר לעשות רחפנים כל הזמן. בצבא כבר עושים את זה, אז אולי אפשר לעשות את זה גם בנושא בטיחות בדרכים.

<< דובר_המשך >> ארז קיטה: << דובר_המשך >>

אתה מדבר על רחפנים, וכבר מתחילה אכיפה באמצעות רחפנים. יש עכשיו פיילוט.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

העברנו תקציב לזה. גם לזה היה תקציב קואליציוני.

<< דובר_המשך >> ארז קיטה: << דובר_המשך >>

גם הרלב"ד הקצתה עכשיו רחפן לכביש 90 וגם רחפן ליהודה ושומרון. בסוף צריך שוטרים שיתפעלו אותם, ואנחנו בוחנים פעילות של בוחני תנועה עם רחפנים.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

ארז, יש לך משפט לסיום?

<< דובר_המשך >> ארז קיטה: << דובר_המשך >>

לא. אני פה לרשותכם.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

מי נמצא ממשרד התחבורה ורוצה לדבר? אני רוצה להבין קודם כול מה המצב. ארז תיאר עכשיו מצב, שנראה יותר טוב ממה שמצופה. אני רואה שיש כמה נציגים ממשרד התחבורה. נעשה את בקצרה אחד-אחד, רק תציגו את עצמכם.

<< אורח >> סוכר אוסאמה: << אורח >>

בוקר טוב לכולם, אני מנהל תחום קציני בטיחות במשרד התחבורה. תחום קציני בטיחות זה אחד משלושה תחומים שכולם מרכיבים את האגף לפיקוח ובקרה על רכב, בהנהלת הגברת דלית רגב. האגף תכנן וכבר מתחיל בביצוע את התוכניות למטענים, ואני אתן כמה דוגמאות. ראשית, שקילה בתנועה. התחלנו את התוכנית של שקילה בתנועה, ואנחנו נציב משקלים לשקול משאיות תוך כדי תנועה. משאית שחורגת מהמטען המותר, תקבל דוח.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

עם כמה ניידות ששוקלות?

<< דובר_המשך >> סוכר אוסאמה: << דובר_המשך >>

אלו לא ניידות ששוקלות. המשקלים בכביש.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

בכמה מקומות?

<< אורח >> סוכר אוסאמה: << אורח >>

זה בכמה מקומות במדינה, בעיקר בכבישים שמובילים לנמלים.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

ברשותך, אני יודע שיש בערך 2,000 קציני בטיחות וארבע ניידות פעילות לבדיקת רכב, מתוך שבע שכבר יש להן תקציב.

<< קריאה >> ארז קיטה: << קריאה >>

יש גם ניידות של המשטרה לרכב כבד, חבר הכנסת טופורובסקי.

<< דובר_המשך >> סוכר אוסאמה: << דובר_המשך >>

אנחנו מקדמים גם מפרצי מנוחה, כדי לאפשר לנהגים מקומות להתרעננות ולנהיגה על פי תקנה 168. יש לנו 24 מפרצים לכל אורך המדינה. אנחנו מקדמים שטר מטען דיגיטלי, במקום הניירת שיש בכל משאית, ובמיוחד נתחיל פיילוט עם הובלת חומ"ס. משאית שתוביל חומ"ס, במקרה ותהיה תאונה, חס וחלילה, כוחות החילוץ יהיו מודעים לחומר המובל ואיפה נמצאת המשאית המובילה. המשרד מקדם פתרונות לגודש תנועה.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

זה לא קיים עד היום?

<< דובר_המשך >> סוכר אוסאמה: << דובר_המשך >>

לא. אנחנו עובדים על זה עם נת"י. זה עדיין לא קיים, עדיין משתמשים בניירת בארבעה העתקים שצריך לשמור לשנה. אנחנו מתחילים את הפרויקט עכשיו, להפוך את זה לדיגיטלי. נהג שמוביל חומ"ס, ימלא את הפרטים לפני הנסיעה באפליקציה והכול יהיה ידוע.

המשרד מקדם תוכניות לגודש תנועה, למשל, משאיות ייסעו פחות ביום. נתיבי זחילה – במקומות שיש בהם עומסי תנועה בגלל אופי הדרכים, במיוחד בצפון – עליות וירידות ומשאיות שגורמות להרבה פקקים – נתיבי הזחילה למשאיות יאפשרו הזרמה יותר טובה ויגבירו את הבטיחות בנסיעה. פחות עקיפות מסוכנות.

חניוני לילה למשאיות במגזר הערבי. כולנו יודעים שהמשאיות חונות בכבישים וברחובות של הערים והכפרים במגזר הערבי. אנחנו מקדמים עכשיו חניונים מחוץ לכפרים ולערים, במיוחד למשאיות שמובילות חומ"ס. קיבלנו תקציב של 24 מיליון שקל לשנת 2023 ועוד 24 מיליון שקל לשנה הבאה. אנחנו מחכים לעוד תקציבים כדי להשלים את התוכניות.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

התקציבים האלה לא מספיקים?

<< דובר_המשך >> סוכר אוסאמה: << דובר_המשך >>

אני חושב שלא.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

מה תעשו איתם?

<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>

לחניון אחד למגזר הערבי. ליהודים גם אין חניונים למשאיות. אל תפלה את היהודים.

<< אורח >> סוכר אוסאמה: << אורח >>

אני לא מפלה, אבל זאת התוכנית כי יש שם יותר בעיות. הם חונים ברחובות, במיוחד מכליות שמובילות חומ"ס.

<< קריאה >> גבי בן הרוש: << קריאה >>

- - -

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

גבי, גבי, אני מניח שיש לך הרבה מה להגיד על זה. תן לי שנייה, אני רוצה לשמוע את הסקירה ואני רק רוצה להבין את המצב. תיארת פעולות חיוביות וחשובות. דרך אגב, זה אבסורד שחלק מהדברים האלה לא קורים, אבל אז סיימת בזה שהתקציב לא יספיק בשביל לבצע אותן.

<< דובר_המשך >> סוכר אוסאמה: << דובר_המשך >>

כן. אנחנו נדרוש עוד ועוד תקציבים בשביל לקיים את כל התוכניות האלה. לעניין כוח האדם באגף, יש לנו שבע ניידות בטיחות, ומתוכן רק ארבע פעילות בגלל חוסר בבוחנים. קציני בטיחות בשנה שעברה – מנהל התחום מרץ 2022, התחלנו עם מפקח אחד, היום יש לנו שלושה מפקחים. ב-1 ביולי נקבל עוד מפקח. המפקחים שלי מפקחים על כ-20 אלף חברות.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

איך אתה יכול לעשות פיקוח אפקטיבי?

<< דובר_המשך >> סוכר אוסאמה: << דובר_המשך >>

מתרוצצים. עושים.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אתה מבין ש-30% מתאונות הדרכים הן עם רכב כבד.

<< דובר_המשך >> סוכר אוסאמה: << דובר_המשך >>

אנחנו יודעים. למפקחים שלי אין רכבים צמודים, והם מתניידים בתחבורה ציבורית עם הרכבים הפרטיים שלהם.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אתה צוחק עליי.

<< דובר_המשך >> סוכר אוסאמה: << דובר_המשך >>

לא. לצערי לא.

<< קריאה >> גבי בן הרוש: << קריאה >>

הוא נוסע ליעד, מגיע וחוזר הביתה.

<< דובר_המשך >> סוכר אוסאמה: << דובר_המשך >>

יש לנו 4,300 קציני בטיחות, ומתוכם 2,300 פעילים ויותר מ-300 שטחים תפעוליים לכל אורך המדינה.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

מה עם הטכוגרף הדיגיטלי?

<< דובר_המשך >> סוכר אוסאמה: << דובר_המשך >>

אנחנו מקדמים את העניין. יש תוכניות.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

יש תוכנית מ-2002, והשאלה מה קורה עם זה.

<< דובר_המשך >> סוכר אוסאמה: << דובר_המשך >>

מקדמים את זה, ואולי יתחילו בשנה הבאה עם תוכנית להדרכת נהגים לטכוגרף דיגיטלי בשנה הבאה.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

לא הבטיחו לנו שזה יהיה השנה?

<< קריאה >> ארז קיטה: << קריאה >>

סוכר, תגיד אם יצא מכרז או לא לטכוגרף דיגיטלי?

<< דובר_המשך >> סוכר אוסאמה: << דובר_המשך >>

עדיין לא.

<< קריאה >> ארז קיטה: << קריאה >>

מתי אמור לצאת המכרז?

<< דובר_המשך >> סוכר אוסאמה: << דובר_המשך >>

אין לי מושג.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

יצא, יצא. היו צריכים להגיש ביום חמישי, ואני מאמין שיש חברה אחת שהגישה.

<< קריאה >> ארז קיטה: << קריאה >>

יש התקדמות עם זה, ויש כבר תוכנית הכשרה לשנה הבאה.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

ארז, איך אתה תוכל להוריד את כמות ההרוגים עם מה שהוא תיאר לנו? ארבעה על 20 אלף?

<< אורח >> ארז קיטה: << אורח >>

רכב כבד זאת הזדמנות, מבחינתי, כי בסוף זה 3% ממצבת כלי הרכב בישראל, ו-24% מההרוגים הם במעורבות של רכב כבד. אני אגיד את האמת, כמדינה אנחנו קצת באפלה. הרלב"ד יממן למשרד התחבורה הקמת מערכת CRM כדי שנדע לפחות איזה תקלות יש ברכבים כבדים. לא שימצאו עשרים רכבים עם תקלה, אלא ספציפית כדי לבנות תוכניות התערבות טובות יותר ולראות אם יש רצידיביסטים. סוכר נכנס לפני כשנה לתפקידו, והוא עושה שם טרור. הרלב"ד המליץ שהם יקבלו אור אדום למשטרה, כאכיפה, כדי לקדם אותם, שתהיה להם נוכחות ויהיו להם סמכויות.

<< קריאה >> סוכר אוסאמה: << קריאה >>

כבר קיבלנו סמכות לעצור רכבים בדרך.

<< דובר_המשך >> ארז קיטה: << דובר_המשך >>

בנושא קידום חקיקה, הוועדה בהחלט יכולה לסייע.

<< קריאה >> סוכר אוסאמה: << קריאה >>

עיצומים כספיים.

<< דובר_המשך >> ארז קיטה: << דובר_המשך >>

גם השבתת משאיות או השבתת מפעל או אחריות בעל מפעל.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

תביא לי את כל החקיקה ונקדם אותה.

<< קריאה >> סוכר אוסאמה: << קריאה >>

אנחנו כבר בחקיקה של עיצומים כספיים כנגד קציני בטיחות ובעלי חברות שלא מקיימים את סדרי הבטיחות בחברות, או מפריעים לקציני הבטיחות למלא את תפקידם. יש חקיקה וזה לפני פרסום להערות הציבור.

<< דובר_המשך >> ארז קיטה: << דובר_המשך >>

ברשותך, בועז, אני אספר לך בדיחה. משאית שחורגת מהמהירות המותרת, אתה יודע מה גובה הקנס? 250 שקל. בעל מפעל שמקבל דוח, אומר: אני אשלם את הדוח, ותמשיך.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אנחנו חייבים לקיים דיון וגם נקיים דיון רציני גם על כל מה שקשור למשא כבד. אתה די אומר שאין לך מספיק כלים בשביל לבצע את המשימות שיש לך ואת מה שאתה רוצה לעשות. גם ארז מסביר את זה, ואני גם שומע דברים שנכונים ל-1960. אף אחד לא יודע מה התקלות, אין מערכות, זה בארבעה העתקים. טכוגרף דיגיטלי זה כבר שיא הזה, ויום אחד נגיע לזה. ההסבר למה יש כל כך הרבה הרוגים במשא כבד נמצא מול העיניים שלנו.

<< קריאה >> סוכר אוסאמה: << קריאה >>

בשביל להספיק, קיבלנו אישור לעבוד גם בימי שישי. הרבה עבודה.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אבל בלי רכב. אני מנסה להגיד שזה בדיוק מה שאנחנו מנסים לפתור. אנחנו רואים שכולם כאן יש להם רצון טוב, אבל אם זה לא יתקדם מהר, ואני רואה שזה לא מתקדם. זה מחדל. התרענו על זה כאן בוועדה בכנסת הקודמת, ואמרתי לכם כאר אז, גם כשהיינו בקואליציה, תביאו חקיקה – הייתי יו"ר הקואליציה – ונעביר אותה מהר. עכשיו, כמנהל האופוזיציה, נדאג שהיא אותה מהר. תביאו לנו, תנסו אותנו. אין יותר דחוף מהצלת חיים. אין יותר דחוף. לא מעניין אותי שום דבר אחר ולא צריך לעניין אתכם שום דבר אחר.

<< קריאה >> סוכר אוסאמה: << קריאה >>

אנחנו מאוד מעוניינים לקדם את הנושא של עיצומים כספיים.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אנחנו נטפל בזה. תודה רבה. גבי, אנחנו עוד נגיע לזה. אני כועס לפחות כמוך.

<< קריאה >> גבי בן הרוש: << קריאה >>

מראים פה נתונים ותוכניות, ואני לא אוהב לחיות במצב וירטואלי.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

הבנתי שהתוכניות האלה לא מיושמות. תכף תקבל זכות דיבור ותסביר לנו את זה בצורה יותר ברורה ממה שהבנתי. תן לי רק לנסות להבין את המצב הקיים, כי רכב כבד זה תחום אחד, ואני רוצה להבין את הכול.

<< אורח >> אבי דרוט: << אורח >>

אני מנהל אגף תשתיות במשרד התחבורה, וחבר מועצת הרשות. קודם כול, אני שמח מאוד להיות חלק מהפתרון ולא חלק מהבעיה. אנחנו, כמובן, מקדמים הרבה מאוד דברים שקשורים לבטיחות בדרכים, בעיקר באחזקה של כבישים, בטיפול בכבישים חדשים דרך תוכנית החומש שלנו, בנתינת שירות מאוד טוב לרלב"ד. אנחנו עובדים בצורה מאוד צמודה והדוקה.

אני באמת חושב שצריך לשים דגש רב יותר על מקומות אחרים כגון משטרה, רכב כבד והרבה דברים אחרים. תשתית, לשמחתי, היא הבעיה הפחות גדולה. גם אם יש קשיים בקצוות, הכסף הגדול מגיע למקומות הנכונים, ואנחנו מאוד משתדלים להקצות נכון.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

עברנו כבר כמה דיונים, ונמשיך אחר כך עם נת"י. התאונה שאני עברתי היא באשמתי, אבל אם הייתה תשתית קצת אחרת – תיקנו אותה מייד אחר כך – יכול להיות שהיה קצת פחות נורא.

נמשיך, ברשותכם. יש עוד מישהו ממשרד התחבורה? לא. נתיבי ישראל, ואחרי זה נגיע למשטרה, לביטחון לאומי. יש נציג לנתיבי ישראל? אין נציג מנתיבי ישראל. הם הוזמנו?

<< דובר_המשך >> אבי דרוט: << דובר_המשך >>

מה השאלות שאתה רוצה להפנות לנתיבי ישראל? אני בהחלט נציג.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אני רוצה לדעת כמה כסף חסר לכם בשביל לטפל בכל מה שאתם הגדרתם כתשתיות לקויות. כמה אתם מקבלים בסך הכול, מה פירוט תוכנית החומש, כמו שאושרה, לטיפול בתשתיות, ואיך זה מסונכרן עם המשטרה. כשהייתי בוועדה אחרת, המשטרה אמרה שלה יש תוכנית אחרת, ונתיבי ישראל אמרו שלהם יש תוכנית אחרת. המשטרה אמרה שיש לה חמ"ל, שהייתי בו, ונתיבי ישראל אמרו שלהם יש חמ"ל שהייתי בו. איכשהו היה ברור שאף אחד לא מדבר עם אף אחד. זה מה שאני רוצה לדעת. אם אתה רוצה לענות במקומם – עוד מעט המשטרה גם תגיע.

<< דובר_המשך >> אבי דרוט: << דובר_המשך >>

על חלק מהדברים אני אענה. קודם כול, העניין התקציבי. אנחנו מאוד שמחים תמיד לקבל עוד. אנחנו לא תמיד יודעים לבצע כשאנחנו מקבלים יותר מדיי. אחד הדברים הנכונים הוא לפרוס את התקציב על פני זמן, ולקבל במנות. ואת זה אנחנו משתדלים לעשות. הרבה פעמים יש לנו לא מעט פרויקטים שעולים, לדוגמה, התוכנית של דלית. היא עולה 700 מיליון שקל. תן לה 700 מיליון שקל, ואין לה מושג מה לעשות עם זה. תן לה 100 השנה ועוד 200 בשנה הבאה. אם אני אתן לה היום 700, לא יהיה לי 600 לדברים אחרים. וכולם רעבים לעוד ועוד.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אני רוצה להיות סדר עדיפות ואנחנו בעולם מוגבל תקציבית. אני לדעת מה דרך קבלת ההחלטות, מהם סדרי העדיפויות. בתקציבים כאלה, שהם מאות מיליונים ומיליארדים, ראוי שתהיה שקיפות מה המשקולות, איך מתקבלות החלטות, למה מעדיפים את צומת אריאל על פני הכביש בעפולה. אני לא קובע מה יותר חשוב; אני רוצה לדעת.

<< דובר_המשך >> אבי דרוט: << דובר_המשך >>

יש שני מנגנוני סדרי עדיפויות מאוד משמעותיים, שקשורים לבטיחות: 1. התוכנית האסטרטגית דרכים, שחלק משמעותי מהמרכיבים שלה זה גם מרכיבי בטיחות כמו גם מרכיבי גודש, כמו גם מרכיבי תנועתיות, כן גם חיבוריות, גיאוגרפיה וכולי וכולי. החלק של הבטיחות תפס נפח נכבד, וזה קשור לשאלה איך המדינה רואה את רשת הכבישים עד 2050, גוזרים מזה 2030, גוזרים מזה את החומש וכולי. זה ממד אחד. אם אתה רוצה את כל המודל, אני אשמח להציג אותו. הוא ארוך ומורכב, אבל יש. מודל שני זה מודל מוקדי סיכון, והוא מודל נקודתי. הוא בוחן קטעי דרך או נקודות ספציפיות שבהן יש מספר תאונות קטלניות כזה וכזה, ואת זה הציג רן קפלן בדיון הקודם בוועדה לביקורת המדינה. הכול שקוף, הכול פתוח. הקריטריונים מאוד ברורים, מאוד פשוטים. אלה שני המודלים העיקריים שאיתם אנחנו עובדים – אחד הוא מקטעי דרך והשני הוא נקודות ספציפיות.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

האם אתה יכול לשלוח לוועדה את תוכנית החומש והמשקולות שלפיהם קיבלו את ההחלטות?

<< דובר_המשך >> אבי דרוט: << דובר_המשך >>

כן. צריך לזכור שהמשקולות לא עומדות כל אחת בפני עצמה, אלא זאת סכימה של משקולות. בדרך כלל, לא עושים כביש שהוא רק בטיחות, אלא צבר של דברים שעובר ניקוד מסוים ונכנס פנימה לפי מדרג.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

ברור לי. כמו שבסל התרופות היינו רוצים לתת לכולם תרופות, אבל אנחנו במשאבים מוגבלים.

<< דובר_המשך >> אבי דרוט: << דובר_המשך >>

אנחנו יודעים להגיד שמתוך 20 הכבישים המסוכנים, פגענו ב-17. אנחנו יודעים להגיד לא רע בכלל שאנחנו מטפלים בכל מה שנמצא עליון.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אני רוצה שקיפות. ברגע שתהיה שקיפות, נוכל לקיים דיון ולהיות שלמים יותר עם מה שקורה. בסך הכול, אנחנו כולנו רוצים אותו דבר.

<< קריאה >> אסנת אלגום: << קריאה >>

אבי, אם הבנתי אותך נכון, אלה שתי תוכניות שונות. תוכנית מוקדי סיכון, שהיא תוכנית חומש מתוקצבת, ותוכנית פיתוח – זה בעצם פיתוח כבישים, ולתוכה נכללים גם אלמנטים של בטיחות בדרכים, אבל גם אלמנטים נוספים כמו חיבוריות, פריפריאליות וכולי. אם הוועדה תוכל לקבל גם את התוכנית של הפיתוח, את הקריטריונים המנחים, זה יסייע לנו בהבנת העניין.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

נאמר לנו כל הזמן: זה היה אמור להיות, הורידו את זה, את זה השרה הורידה. ברגע שיש שקיפות, הכול יותר פשוט וברור, ואין מקום לכל מיני קונספירציות שהן, בתקווה, לא נכונות.

<< אורח >> ארז קיטה: << אורח >>

סל פיתוח בעירוני עבר למשרד הפנים.

<< קריאה >> אסנת אלגום: << קריאה >>

ובבין-עירוני נשאר.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

מי נמצא מאגף התנועה?

<< דובר >> סנ"צ אילן גורן: << דובר >>

אני ראש מדור מחקר ומידע של אגף התנועה. המנדט שלנו הוא אכיפה במטרה להוריד את תאונות הדרכים. האכיפה מונעת מנושא של מיידיות וודאות, ויש את הנושא של חומרת הענישה ומודעות. אלה נושאים של חינוך ומשרד המשפטים. אנחנו מתעסקים בעיקר עם ודאות ומיידיות. בנושא ודאות – זה נושא של כמות כוח אדם, אמצעים, אכיפה דיגיטלית. אנחנו מונחים על ידי המפכ"ל ויש לנו יעדים של הפחתת תאונות דרכים. זה נגזר לכיוון התחנות והיחידות הבין-עירוניות. כל אחד מקבל את תמונת המצב אצלו בגזרה, ומקבל את הבעיות שיש לו מבחינת האוכלוסיות, העבירות הנפוצות, והמלצות לפעולה. הדברים האלה נגזרים ונמדדים, והם מדווחים למפכ"ל אחת לתקופה. יש לנו מערכות תומכות החלטה לנושאים האלה, ואנחנו עושים את המיטב תחת מגבלות כוח אדם ואמצעים.

מתחילת השנה, בתחום העירוני נרשמו מעל 200 אלף דוחות רק על ידי כוח אדם, בלי מצלמות א3. המיקוד הוא בנושא טל"ס, הסדרת תנועה בנושא חניות, אופניים חשמליים, קסדות וחגורות. בבין-עירוני אנחנו מתמקדים בעיקר בנושא של טלפון סלולרי ומהירות, נהיגה בחוסר זהירות – כל הדברים שגורמים לתאונות דרכים, במטרה להפחית אותן.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אני לא יודע אם אתה הגורם או מישהו מהמשרד לביטחון לאומי, אבל הוצאנו פנייה בבקשה לדעת מה היה התקציב של אגף התנועה ב-2022, ומה התקציב הצפוי ב-2023 ו-2024. אני מכיר את התשובה האוטומטית של המשטרה – זה לא עובד ככה, אנחנו מקבלים את זה דרך תקציבן במשטרה, אבל בסופו של דבר יש תקציב לאגף התנועה, ואת זה אנחנו רוצים לדעת. אני אשמח לקבל תשובה.

<< דובר_המשך >> סנ"צ אילן גורן: << דובר_המשך >> אני לא מכיר את המספרים.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

מי מכיר את המספרים? בבקשה.

<< אורח >> שרית נשיא: << אורח >>

אני מהמשרד לביטחון לאומי. לגבי תקציב 2022, אין לי נתון. אני באופן אישי לא מכירה את הפנייה הזאת. אני יכולה לבדוק ולחזור לוועדה, כמובן. לגבי תקציב 2023, בימים אלה אנחנו מצויים בדיונים מול השר כדי לקבוע את סעיפי התקציב המדויקים, כך שהסעיף המדויק לנושא של טיפול בתאונות דרכים ולאת"ן בכלל טרם נקבע.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

יש איזושהי תוכנית? כבר אישרנו תקציב כאן בכנסת, כולל התקציב למשרד לביטחון לאומי. מה התוכנית? תוספת ניידות? תוספת אכיפה אלקטרונית? תוספת מצלמות? יש איזו בקשה? סדר גודל, משה.

<< קריאה >> רפי וקנין: << קריאה >>

זה פרויקט שלם, נפרד.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אבל זה רק על המצלמות.

<< קריאה >> רפי וקנין: << קריאה >>

על אכיפה דיגיטלית בכלל.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

כבר נדבר על אכיפה דיגיטלית. הוועדה תשמח לקבל מהמשרד לביטחון לאומי בדיוק את הדברים האלה, מה התקציב.

<< קריאה >> שרית נשיא: << קריאה >>

אנחנו נעביר את הפירוט המדויק לוועדה, ואין שום בעיה.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

האם יש תוכנית שאגף התנועה כבר - - -

<< קריאה >> שרית נשיא: << קריאה >>

יש תוכניות שהועברו למשרד, וכרגע הן בתהליכי אישור. ברגע שהתוכנית תאושר, נשמח להעביר אותה לעיון הוועדה.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

נקיים דיון כאן בוועדה הספציפית, ואני אבקש דיון גם בוועדה לביטחון לאומי בכנסת בנושא תקציב אגף התנועה. קיבלתי מכל מיני לשעברים באגף התנועה מידע ברור, שאגף התנועה מקבל את הפירורים. אנחנו נעזור לאגף התנועה לקבל קצת יותר מפירורים בשביל להציל חיים. כל המשטרה עובדת בהצלת חיים, אני יודע, ויש למשטרה המון המון משימות ומעט כוח אדם. אנחנו ביחד נעזור למשטרת ישראל להצליח. התפקיד שלנו הוא שהמשטרה תצליח ותעבוד. רצית להגיד עוד משהו?

<< אורח >> שרית נשיא: << אורח >>

אנחנו לא רואים באגף התנועה איזה אגף שיורי שמקבל פירורים. אנחנו בהחלט נותנים לו מקום והצרכים שלו ייענו, כמו יתר הצרכים של המשטרה שהם רבים וטובים. הם ייענו במסגרת התקציב.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

השר לביטחון פנים, עוד לפני שבע שנים, קראו לו גלעד ארדן, הבטיח שיהיו 450 ניידות במשטרת התנועה במדינת ישראל ב-2017. אנחנו ב-2023 ויש בערך 250 ניידות ועוד כמה עשרות שוטרים רכובים על אופנוע. אני אשמח לראות את הפערים. המשרד קיבל עכשיו תוספות תקציביות ואני אשמח לראות איך המלחמה בתאונות הדרכים תקבל עדיפות.

<< דובר_המשך >> שרית נשיא: << דובר_המשך >>

אנחנו מודעים לצורך בהצטיידות הולכת וגוברת של המשטרה, אבל גם לפן הטכנולוגי יש משמעות רבה ויכולות שלא היו קיימות ב-2007 וקיימות היום, יכולות להחליף.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אני מסכים. כשהייתי בקואליציה והשגנו כסף, זה היה בדיוק בשביל זה, בשביל אמצעים טכנולוגיים למשטרה. אני באמת מאמין שאם יש רחפן באוויר עם צ'קלקה, ורואים אותו כמה קילומטרים לכל כיוון, אנשים ייזהרו בנסיעתם ויימנעו תאונות דרכים. במובן הזה יש למשטרה תפקיד קריטי. אנחנו מדברים גם על האכיפה, אבל זה לא רק זה. זה גם על התביעות – עוד מעט נגיע לבתי משפט – וזה גם על הדרך שעברייני תנועה חמורים יודעים שהם ייצאו עם עונש ולא ירחמו עליהם יותר מדיי. זה משהו שהוא קצת ידוע עם העומס בבתי הדין לתעבורה, יש עניין לתקצב גם בתובעים ובהכול. את כל הדברים האלה אנחנו נרצה לדעת, כמו גם בקשות של המשטרה או תקנות שצריך לשנות. אנחנו כאן בשביל זה, כי אנחנו רוצים לתת למשטרה כלים לעשות את עבודתה.

<< אורח >> ארז קיטה: << אורח >>

חבר הכנסת טופורובסקי, אני רק אציין ש-144 שוטרים עזבו את האגף.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

ממכסה קיימת? כלומר, יש רכבים שחונים כי אין מי שייסע בהם?

<< דובר_המשך >> ארז קיטה: << דובר_המשך >>

עוד לפני שמדברים על הגדלה, בוא נמצה את הקיים. גם שם יש פערים.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

גם כאן, הפערים הם בעיקר פערי שכר. פשוט לא מגייסים עובדים?

<< קריאה >> ארז קיטה: << קריאה >>

כן.

<< אורח >> רפי וקנין: << אורח >>

אני ראש מינהלת אכיפה דיגיטלית. זאת מינהלת שהוקמה במשטרה לפני כשנתיים לטובת אכיפה דיגיטלית. אני אגע בראשי פרקים, מכיוון שכדי לרדת לעומק צריך דיון נפרד של שעה וחצי כדי להבין את כל רכיבי הפרויקט, ואיזו מהפכה אנחנו מובילים.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אני מאוד מאוד מאמין בטכנולוגיה, ואנחנו נקיים דיון גם על זה.

<< דובר_המשך >> רפי וקנין: << דובר_המשך >>

אני ארוץ בכותרות לאן מובילה משטרת ישראל. כולם מכירים את א'3 – המצלמות הכתומות שעוברות לאחריות משטרת ישראל מחברה אזרחית החל מיולי 2024. בעקבות ההעברה של א'3 והטכנולוגיה המתקדמת שקיימת בעולם, עשינו בנצ'מרקינג בכל העולם עם מחקרים, ואנחנו רוצים להעביר אלינו את כל הטכנולוגיה הזאת לאכיפת תנועה. אנחנו הולכים להקים את מרכז הפענוח והאכיפה הדיגיטלית מהמתקדמים בעולם.

רצת על נתוני אכיפה. אם היום בגדול 80% מהאכיפה מבוצעת על ידי שוטר, ו-20% על ידי אכיפה דיגיטלית או אכיפה של שומרי הדרך וכדומה, אנחנו צופים שעם השלמת המערך הדיגיטלי יהיה היפוך מגמה – 80% מהאכיפה תהיה אכיפה דיגיטלית, ו-20% של שוטרים. לא שכמות הדוחות תרד, אלא כמות הדוחות שיירשמו על ידי אכיפה תגדל. אנחנו לא ניגע בנתונים, אבל בגדול, המטרה היא באמת לצמצם את תאונות הדרכים על ידי אכיפה דיגיטלית.

ציינתי את הבנצ'מרקינג שעשינו בכל העולם, כולל משלחות שהגיעו ואנחנו מתכוונים לקחת מכל מקום את הדברים הכי טובים והכי מתקדמים, ולהביא אותם לארץ.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אתה יכול לתת דוגמה שמשנה מציאות?

<< דובר_המשך >> רפי וקנין: << דובר_המשך >>

כן, ודאי. כדי להבין האת ההיגיון מה הוקם בתוך המשטרה ולהבין את הרצינות. בתוך משטרת ישראל הוקם צוות היגוי בין-אגפי. לכל צוות יש ייעוד כדי להביא את החזון הזה לידי יישום. יש צוות ייעודי בתחום אגף התנועה, ונמצא בו קצין בדרגת ניצב משנה ומוביל אותו בתחום אגף התנועה; בתחום הטכנולוגי – ראש אגף טכנולוגיה בעצמה מובילה את זה; בתחום הכלכלי – ראש מחלק תקציבים; בתחום המשפטי – היועץ המשפטי של המשטרה בעצמו הוא זה שמוביל את הצוות הזה. צוות היגוי בין-משרדי, שמנוהל אחת לרבעון על ידי מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי, והמינהלת עצמה שמתכללת את כל הנושא הזה. כדי להבין, חילקנו תוכניות ויש לנו גאנט עבודה.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

זה מחוץ לאגף התנועה?

<< דובר_המשך >> רפי וקנין: << דובר_המשך >>

אנחנו יושבים בתוך הג"תא ואנחנו מתכללים את כל האגפים מתחתינו. ממש כך.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

הכוונה היא לטכנולוגיה בכל ענפי המשטרה, אבל אתה אומר שזה מה שיש באגף התנועה.

<< דובר_המשך >> רפי וקנין: << דובר_המשך >>

העיקר הוא אגף התנועה, כי הוא מחייב קשב מאוד ייחודי ואמצעים מאוד ייחודיים כדי שהם יעמדו בכללי הראיות בבתי המשפט. הדגש הוא על אפקטיביות, לגיטימציה ציבורית ויעילות. אני לא אגע בכל הדברים, אבל בגדול אנחנו עושים את הפרויקט הזה במקביל. כלומר, העברת מערך א'3, הרחבת סל הכלים והשיטות לאכיפת עבירות מהירות, מנעד האכיפה, סוגי העבירות – היום אנחנו אוכפים רק מהירות ורמזור אדום באמצעים דיגיטליים. היום יש לנו סל רחב של כלים ומרכז פענוח אוטומטי. המטרה שלנו היא להגיע לאכיפה מיידית, כאשר המיידיות פה היא הרעיון. מרגע ביצוע העבירה באופן אוטומטי לאזרח, ללא מגע יד אדם, כמו שמתבצע במקומות בעולם.

אני אתן דוגמה על עבירות המהירות. אם היום יש לנו טכנולוגיית א'3 של חברת גדסוו מהולנד שדרכה אנחנו רוכשים את המצלמות, אנחנו יודעים שזאת טכנולוגיה ישנה מלפני עשרים שנה. יש לנו לולאה מגנטית על הכביש, והיא מודדת בשיטה אחת. כולנו מכירים מצב שבו בית המשפט בחן את האמינות, והפסקנו עם דוחות התנועה כי לא הייתה אכיפה דיגיטלית במדינת ישראל. היה חוסר אמון ציבורי; הטיפול על ידי ספק חיצוני. התחייבו שם על 1,200 עמדות ו-300 מצלמות, ואנחנו רחוקים מזה. לא עמדו בקצב הזה. א'3 – אנחנו בוחנים את הדור הבא, אולי באמצעות מכ"ם או תוכנת לייזר. זאת טכנולוגיה הרבה יותר מתקדמת. מצלמות ניידות – ממא"ל – אנחנו בוחנים כלי שאנחנו יכולים להציב לאורך כביש, כמה כלים כאלה. זה כלי שלא מתחשב בשום מזג אוויר, חמישה נתיבים במקביל. כלי מאוד אמין וכרגע אנחנו לפני פרסום המכרז בתחום הזה.

מהירות ממוצעת – נגענו בזה גם בכביש 90. עשינו בחינת אמצעים איך זה עובד, ובחנו שתי מצלמות, אחת בצומת הערבה ואחת באילת. אתם מכירים את זה, שלא תמיד נושאים נסיעה רציפה לאילת, ותמיד יש משאיות שאתה מתעכב מאחוריהן עד שאתה עוקף אותן. למרות זאת ועל אף זאת, נמדדו מכוניות שנסעו במהירות של 134 בממוצע. יש כבר אישור של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה להתחיל אכיפה בתחום הזה. גם פה בנינו את הבנייה דרך המרכזיות, צוות בין-משרדי שהקמנו לכך, עשינו יום עיון עם כל הגורמים הנוגעים בזה, ויצאנו לפיילוט על כביש 90 על שני מקטעים בתחום של מהירות ממוצעת. זה יביא את הבשורה בתחום הזה, וזה רק על עבירות המהירות.

במודיעין עשינו פיילוט של מצלמות שהצבנו על רמזור אדום. במקום לשים את מצלמת א'3, שמנו מצלמת אנליטיקה פשוטה כמו שאתם רואים פה בצד ימין. זאת מצלמה שעומדת על תורן, היא יודעת לזהות מעבר באור אדום רק על בינה מלאכותית. אתם רואים דוגמה להולכי רגל שחוצים במעבר חציה, ולא נותני להם זכות קדימה. היא ידעה לזהות את זה. רק לסבר את האוזן, לקחנו שלושים דקות של סרטון, ובחנו כמה גילויי אמת יש לנו שם – 27 גילויי אמת בשלושים דקות. ולא לקחנו מקרי קצה, שבהם בן אדם רק עומד על מעבר חציה, או השלים והרכב היה אחריו. לא. רק כשבאופן מובהק אדם עומד לקראת מעבר חציה, וכלי הרכב לא נותן לו זכות קדימה. תבינו, זה שובר שוויון וזה סוג של כלי שכל עבירה הנראית בעין, אנחנו יכולים לגלות.

<< קריאה >> אסנת אלגום: << קריאה >>

זה מאפשר דיוק של הגילוי.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

זה נשמע באמת game changer. אני רוצה שנרחיב על זה בפעם אחרת. הכול מסונכרן עם אגף התנועה? מתי תהיה תוכנית שהיא גם ישימה?

<< דובר_המשך >> רפי וקנין: << דובר_המשך >>

זאת תוכנית ישימה. זאת שאלה מצוינת, ויש עליה שקף. נגיע אליה כשנקיים על זה דיון כי הזמן קצר. אנחנו מסתכלים גם על תשתית אחודה לכל הסנסורים שאנחנו מקימים.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

זה כבר מאושר ומתוקצב?

<< דובר_המשך >> רפי וקנין: << דובר_המשך >>

יש תקציב של 65 מיליון לשנה שעברה, והשנה עוד 45 מיליון. צריך לזכור, שהתוכנית עצמה היא רק להכשרת המכשור, לא להתעצמות. על הדרך אנחנו עושים פיילוט עם הרלב"ד. דיברת על קשר, ואני לא מכיר קשר כל כך הדוק וחיבור כל כך טוב כמו שיש לנו עם הרלב"ד ועם שאר האגפים התוך המשטרה. אנחנו רואים עין בעין את התוכנית הזאת כדי לרוץ איתה ולהוביל אותה קדימה. אנחנו מדברים על תשתית אחודה, ואנחנו לא צריכים לרכוש תשתיות נפרדות, אלא מקימים בתוך הבית את מערכת אדי"ר – אכיפה דיגיטלית רוחבית. כל הסנסורים יתממשקו לתוך אותה מערכת אדיר.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

מתי זה יוצא לדרך?

<< דובר_המשך >> רפי וקנין: << דובר_המשך >>

זה בדרך, זה במדינה.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אם אני נוסע מראשון לציון לירושלים - - -

<< דובר_המשך >> רפי וקנין: << דובר_המשך >>

אתה מדבר על פריסה וזאת שאלה אחרת.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

מתי האזרחים יידעו שמישהו בודק את עבירות התנועה שלהם?

<< דובר_המשך >> רפי וקנין: << דובר_המשך >>

קודם כול, על כביש 90 יצאנו בסדרת כתבות עם ערוץ 12, כולל מודיעין. אתמול, בעקבות דיון שהיה בוועדת הכלכלה, עשינו את כביש 40, איפה אנחנו הולכים להתקין. לקראת כביש 40 מצומת אוהלים ועד כלא נפחה. עשינו מיקומים, ואחרי שנסיים את הפיילוט ונכשיר את זה, רק אז, כשהמערכת תהיה מבצעית - - -

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

כמה זמן הפיילוט?

<< דובר_המשך >> רפי וקנין: << דובר_המשך >>

אנחנו מכוונים לתחילת 2024 אבל יש עניין של תיקוף ראייתי ויש עניינים שצריך להסדיר מבחינה חוקית. לא ניכנס אליהם.

<< קריאה >> ארז קיטה: << קריאה >>

ביום רביעי אנחנו נפגשים עם הפרקליטות כדי להכשיר את זה.

<< דובר_המשך >> רפי וקנין: << דובר_המשך >>

הקמנו יחידת תפעול בתוך המשטרה שתתכלל את הכול במקום חברות חיצוניות שעשו את זה. מרכז פענוח – דיברת על רחפנים, זה לא רק רחפנים. זה רחפנים, שומרי הדרך, כל הצילום הטקטי. מצלמות אנליטיקה, ניידות, ממא"ל – כל זה יתממשק.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אני ממש רוצה להיכנס לזה וגם להבין את לוחות הזמנים. אנחנו נעשה את זה בפעם אחרת.

<< דובר_המשך >> רפי וקנין: << דובר_המשך >>

אם הפענוח היום ידני, שיטת הפענוח היא באופן אוטומטי. המערכת יודעת לפענח באופן אוטומטי.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

הכול מסונכרן עם אגף התנועה? אני רואה אותם זזים קצת בחוסר נוחות שם. אולי אני לא רואה טוב, אבל אני רואה אותם זזים בחוסר נוחות.

<< דובר_המשך >> רפי וקנין: << דובר_המשך >>

בוודאי, הם חלק מצוות ההיגוי. לא הקשבת טוב.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

הקשבתי, אבל לפעמים אני שם לב לכל מיני דברים.

<< דובר_המשך >> רפי וקנין: << דובר_המשך >>

דיברנו על תגובה מיידית. אם, לדוגמה, רכב דוהר ב-200 קמ"ש בכביש 6, ובמזל טוב נקלע לאיזושהי מצלמה, ואחרי שבועיים-שלושה עד חודש יישלח לו הדוח, כולנו מסכימים שזה רוצח פוטנציאלי. באופן אוטומטי, המערכת הזאת עם הבינה המלאכותית דרך מרכז הפענוח האוטומטי תדע להעביר למשל"ט ולניידות במקום דיווח – כרגע רכב נוסע 200 קמ"ש בכביש 6, תעצרו אותו. אל תחסמו את כל העולם, תעמדו במקום מסוים והוא יגיע אליכם. תעצרו אותו, ואז אפשר להפסיק את העבירה, אפשר לעשות השבתה מינהלית, להפעיל את כל הכלים המינהליים, לעשות פסילה, מעצר, שיפוט מהיר וכדומה. הדוח יישלח באופן אוטומטי. כל החומר הראייתי יהיה בממשק האישי בממשל זמין של אותו אזרח, ואפשר לראות את כל העבירה עם הסרטונים. שקיפות מלאה. ואנחנו מנסים להוביל גם רעיון של מדרג תשלומים כמו שקיים בהרבה מדינות באירופה. אדם שישלם את הקנס תוך 48 שעות, יוכל לשלם עד כדי 50% מערך הקנס הקבוע בחוק. זה גם יסייע לנו עם בתי הדין המינהליים.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

נשמע מדהים. יש לך קשיים?

<< דובר_המשך >> רפי וקנין: << דובר_המשך >>

בוודאי, יש קשיים כמו בכל דבר טוב. יש תהליכים נוספים שאנחנו נוגעים בהם, יש אתגרים משפטיים.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אנחנו נשב ונראה מה אנחנו מקדמים. הזמן שלנו קצר, ואני מאוד מאמין בזה. אני רוצה לראות מה התוכנית לבין היישום שלה, ואיך אנחנו יכולים לעזור ביישום.

<< דובר_המשך >> רפי וקנין: << דובר_המשך >>

התחלנו כבר את היישום, ובוודאי נצטרך סיוע.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

אגף התנועה, לא דיברנו הרבה, אבל נקיים ישיבה על התוכנית כי הבנו שעוד לא אישרו לכם תוכניות. יש כאן מישהו ממשרד המשפטים? אשמח לשמוע מהנהלת בתי המשפט איך מתמודדים עם עברייני התנועה ועם העומס.

<< אורח >> דנה ברק: << אורח >>

שלום, אני מהנהלת בתי המשפט. בעיקרון, יש לנו בערך 160 אלף תיקים בשנה, וזה עומס מערכתי כמו שיש בכל המערכת. אפשר לראות שאנחנו מנסים להגדיל את התקנים והיה גידול מאז 2017 ונוספו עוד שישה תקנים. ב-2022 נוספו עוד תשעה תקנים.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>

הם אוישו?

<< דובר_המשך >> דנה ברק: << דובר_המשך >>

כן. בגדול, למרות עומסים חריגים שמוטלים על בתי המשפט, אפשר לראות קיטון בממוצע באורך חיי התיק בבית המשפט. בין השנים 2020 ל-2023, אנחנו רואים שאורך חיי תיק שנפתח בבית משפט לתעבורה בתל אביב קטן מ-3.6 חודשים ל-3.2 חודשים.

<< יור

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]