פרוטוקול מספר 109, ועדת החוקה, חוק ומשפט, 27/06/2023

הכנסת העשרים-וחמש

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 109

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, ח' בתמוז התשפ"ג (27 ביוני 2023), שעה 10:00

סדר-היום:

<< הצח >> הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – עילת הסבירות) << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

יצחק פינדרוס – מ"מ היו"ר

ארז מלול – מ"מ היו"ר

קארין אלהרר

עמית הלוי

מתן כהנא

עופר כסיף

יונתן מישרקי

יואב סגלוביץ'

משה סעדה

גלעד קריב

חברי הכנסת:

אביחי בוארון

דבי ביטון

ולדימיר בליאק

מירב בן ארי

מאיר כהן

יוראי להב הרצנו

נעמה לזימי

שרון ניר

מטי צרפתי הרכבי

אלון שוסטר

אלעזר שטרן

מיכל שיר סגמן

נאור שירי

מוזמנים:

אביטל שטרנברג

–

עו"ד, ראש אשכול משפט מנהלי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים שרה גולד

–

עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

הדר ביינארט

–

מתמחה, משרד המשפטים

אסף רוזנבלום

–

עו"ד, מנהל המחלקה המשפטית, החברה להגנת הטבע

ד"ר גיא לוריא

–

עמית מחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה

ריקי שפירא רוזנברג

–

עו"ד, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

יותם אייל

–

עו"ד, מנכ"ל, הפורום המשפטי למען ישראל

מלי בלוך פולישוק

–

חכ"ל, עו"ד, צוות ממשל, הרשת האזרחית

ד"ר שלי קמין-פרידמן

–

עו"ד, עמיתת מחקר, מכון זולת לשוויון וזכויות אדם הילה ישראל

–

מנהלת המחלקה הציבורית, מכון זולת לשוויון וזכויות אדם אהרן גרבר

–

עו"ד, סגן ראש המחלקה המשפטית, פורום קהלת

פרופ' שמעון שטרית

–

שר לשעבר, עו"ד

פרופ' טליה איינהורן

–

עו"ד, חברה קבועה באקדמיה הבינ״ל למשפט השוואתי אורלי אלידן הראל

–

עו"ד, מנכ"לית SERENUS AI LTD

אדוארדו ווסר

–

עו״ד, פרטי

מוטי וקנין

–

משקיע הון סיכון

מיכל כהן קרמר

–

עו"ד, הייטק

דורית סוקולוב

–

הייטק

משתתפים באמצעים מקוונים:

פרופ' ענת שקולניקוב

–

משפט חוקתי, אוניברסיטת וינצ'סטר

ייעוץ משפטי:

ד"ר גור בליי

דגנית כהן-ויליאמס

טליה ג'מאל

אפרת חקאק

מנהל הוועדה:

איל קופמן

רישום פרלמנטרי:

אביבה יובל מויאל

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-יוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – עילת הסבירות) << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט, היום ח' תמוז תשפ"ג. ישיבת המשך לישיבה הקודמת, בנושא הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – עילת הסבירות). ואנחנו נתחיל עם הצהרות פתיחה, חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

בוקר טוב.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

בוקר אור.

<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חשבת על המחירים לפני שהסכמת לשבת בראש דיון כזה?

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

סיימת את הצהרת הפתיחה?

<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, עוד לא התחלתי, זו שאלה.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

אני מציע להתחיל עם זה, אנחנו נעבור לשאלות והתשובות אחר כך.

<< קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> פינדרוס, למה אתה כל כך קצר על הבוקר? בוקר טוב, מה נשמע? בנחת.

<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>

הוא דיבר כל כך הרבה אתמול, אין לו זמן.

<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>

יש פה אנשים שעדיין לא דיברו, כולל הח"כים. אנחנו נשמח להשמיע.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

תודה רבה, נעבור לחברת הכנסת.

<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא.

<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>

אל תדאג.

<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני ידעתי שאתה לא תעשה לי את זה.

<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>

יום שלישי פעמיים כי טוב, אתה צריך להכפיל לנו.

<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשאמרתם אז במפלגה שהתנאי יהיה מיטוט בג"ץ – משהו כזה – בגלל שזה תנאי שלכם במשא ומתן הקואליציוני, שאלתי: למה אתם צריכים שהמהפכה הזאת תוסיף גם היא לבעיות הקשות שקיימות ממילא ביחסי חרדים והאוכלוסייה במדינת ישראל? הרי ברור שכמו חוק החמץ גם זה יעורר שנאה, מוצדקת או לא מוצדקת לא משנה. אני חושב שכשאתה מוכן לאפשר ליושב-ראש שלנו לנסוע עוד פעם לחוץ לארץ, בגלל שהוא מזמן לא חטף שם מֵגָפוֹנים - - -

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

בדיוק מֵגָפוֹן, הוא צריך מישהו שיצעק לו באוזן, שישבור לו את עור התוף.

<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>

אף אחד לא צעק לו באוזן. יש סרטונים, פינדרוס.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

איזה אנרכיסט.

<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה אתה אמרת.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

דבי, במקרה אני הייתי שם, לא את.

<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>

אתה היית שם אבל היה גם מאבטח ואם הוא היה חושב שזה בעייתי הוא כנראה היה מטפל. אבל לפי - - -

<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>

אתה היית שם ולא אמרת לו שזו עבירה הלכתית לקחת מֵגָפוֹן בשבת באזור בלי עירוב?

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

אלעזר, תמשיך.

<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>

עכשיו זה ברור לי, הוא קיבל פטור רבני מפינדרוס והקלו לו שבת.

<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו אני מופתע ממך, איך אתה לא הגנת עליו?

<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>

לא, זה מציל חיים.

<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> משה רבנו – ובזה אני אסיים – אנחנו יודעים על משה רבנו שלפני שהוא נבחר למנהיג הוא התערב שלוש פעמים: פעם אחת הוא ראה איש מצרי מכה איש עברי. כמה מאיתנו מתערבים? נגיד 80% – זה יכול לקרות גם פה, היו כבר אירועים כאלה – משה התערב. פרופסור שטרית הוא חתן תנ"ך, הוא בקי בזה; בפעם השנייה, למוחרת, הוא יצא וראה שני עברים רבים, יהודים, ביניהם. כמה מאיתנו מתערבים? נגיד 40%.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

דרך אגב, הם לא היו יהודים, הם לא היו משבט יהודה.

<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, אבל יהודים.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

עברים.

<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כתוב עברים, אני אמרתי.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

לא, אמרת יהודים-עברים.

<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>

הוא אמר עברים.

<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אחר כך אמרתי, בשביל מי שלא יבין ויבלבל בין האות בית לאות וו.

<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>

רגע, העברים הם יהודים? שאבין.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

לא, הם לא משבט יהודה, יהודים זה אלה שמשבט יהודה.

<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, אנחנו באמצע. תן לי להמשיך.

<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>

רגע, אלעזר, אני רוצה להבין. פינדרוס, יהודים זה רק מיהודה? אני שייכת ליהודה?

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

בשעה 13:05 אנחנו ננהל על זה דיון. יהודים זה רק משבט יהודה. הגמרא שואלת על מרדכי, שהיה משבט בנימין, איך קראו לו יהודי? והגמרא דנה וגם יש - - - בגמרא אבל אלעזר בטוח יוכל לעזור לך בעניין.

<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>

הוא לא הפסיק אותך.

<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> למוחרת הוא ראה שני עברים, עכשיו כבר הבנו על מה מדובר, רבים ביניהם והוא התערב. אמר לו אחד: "הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי", אמר משה: "אָכֵ֖ן נוֹדַ֥ע הַדָּבָֽר" והלך למדבר. במדבר הוא בארץ לא שלו והוא פוגש את המאבק הפמיניסטי הראשון, אבל הוא עֶבֶד במנוסה. הוא פוגש מאבק בין רועים לבין רועות, הם אפילו לא יהודים, לא עברים לצורך העניין הזה, למה הוא צריך להתערב? הוא מחליט להתערב. אומרים, אני אומר, שאם יש לך את העניין הזה – להתערב גם כשאנשים אחרים לא מתערבים – אתה יכול ללכת למנהיגות, לך לסנה.

מה שאני רוצה לומר: א. למה לא התערבת שם, אם ראית את מה שעשו לכבוד היושב-ראש שלנו? ב. למה אתה צריך לנהל דיון כזה? למה לך? חסרות לך צרות? התבטאויות?

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

ענית, להתערב גם כשזה לא קשור אליך. תודה רבה, דבר התורה היה יפה מאוד אלעזר, כל הכבוד.

<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>

אחרי עמדתו בנושא של הלהט"בים, זה כבר לא ישנה.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

דבי, אני רוצה לעזור לך שזה יהיה ברשות דיבור, כן. נעמה, את מיד אחריה, שלא תחשבי שזה משהו אישי עם יש עתיד בניגוד למפלגת העבודה, אני בסדר גמור גם עם מפלגת העבודה.

<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>

רגע, מה עם קארין? אולי תלך לפי הסדר? קארין.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

לא משנה הסדר.

<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>

אתה לא רוצה ללכת לפי הסדר?

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

יש סדר רשום ואני מקבל ממנהל הוועדה, פועל לפי הפרוטוקול.

<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>

כבוד היושב-ראש, אנשים נכבדים, עוד יום.

<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>

עוד יום שלא הבאת את עוגת היום הולדת.

<< דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תאמין לי, אמרו לי שיש בלשכה.

<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>

אני לא מבין, כי אם היית מביאה היינו מרוויחים עוד עשר דקות בדחייה.

<< דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> הגעתי אתמול בערב ללשכה שלי, גם העוגה של הלשכה נאכלה, אני חייבת לעשות בירור. אין בעיה, עליי. לדבר עם פינדרוס זה כמו כשאין שר במליאה, נכון? אני מחכה.

<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>

את צודקת.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

זה לא חלק מהפרוטוקול שאני חייב להקשיב להצהרות הפתיחה.

<< דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, זה כמו. אני חייבת, אני פונה אליך.

<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> מנומס, מנומס.

<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>

חבר הכנסת פינדרוס ידוע בנימוסיו.

<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> פינדרוס, הסתודדויות תוך כדי, זה לא חוטא לשקיפות? מה? זו עצה לדיון?

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

הודעות מהיושב-ראש, מחו"ל.

<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> הוא מנהל אותך מחו"ל?

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

בדיוק.

<< דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לפני שהגיעו אליו עם המֵגָפוֹן.

<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>

"מְלֹ֥א כׇל־הָאָ֖רֶץ כְּבוֹדֽוֹ".

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

אני מכבד את דבי. כן, דבי.

<< דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני, אני חייבת לציין שדבריו של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, שנאמרו אתמול על ידי ד"ר גיל לימון, באמת מדירים שינה מעיניי. אדוני, אני רוצה לקרוא כמה משפטים שהוא אמר. אני מקווה שאדוני נחרץ פחות, ופחות חושב שזה המקום לבטל את עילת הסבירות, כשעילת הסבירות נתנה לא אחת פתרונות מצילי חיים. וכך הוא אמר: ההצעה כוללת מרכיב אחד בלבד בעל השלכות קשות ביותר, חסימה מוחלטת של ביקורת שיפוטית על החלטות בלתי סבירות, בהתבסס על זהות מקבל ההחלטה ובכל זאת ביחס להחלטות שמתקבלות על ידי הדרג המדיני הגבוה ביותר, אשר מטבען הן בעלות המשמעות הרבה ביותר לציבור.

אני רוצה לפנות לאזרחים ולאזרחיות שלנו, אני מקווה מאוד שהם מבינים את המשמעות. אנחנו לא כאן כי בא לנו להטריל מישהו, אנחנו כאן כי אנחנו באמת ובתמים מוטרדים מכך שברגע שהכוח והשררה יהיו בידי הממשלה והיא תחליט לקבל החלטות – אלה החלטות רק שלה – שאפילו יכולות להיות לפעמים מסוכנות, נהיה בדרך לדיקטטורה ללא אפשרות לחזרה למדינה דמוקרטית.

לכן אני אומרת לאדוני, אנחנו באופן אישי נמשיך להילחם בכל הכלים שעומדים לרשותנו, ביחד עם הפטריוטים שיוצאים במוצאי שבת. אנחנו לרגע לא ניתן להרוס את המדינה היהודית, הדמוקרטית והליברלית שלנו. תודה.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

תודה רבה. נעמה לזימי, בבקשה.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

תודה רבה, כבוד יושב-ראש הוועדה.

<< קריאה >> איל קופמן: << קריאה >>

לפי סדר ההגעה.

<< קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אם זה לפי סדר ההגעה, אני הייתי ראשונה. אני פתחתי את החדר.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

אני מציע להגיש ערר בעניין של הסדר, ועדת ערר תדון עליה. כן, נעמה, בבקשה.

<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> רגע, אדוני היושב-ראש, אפרופו ערר.

<< קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> ועדת הכספים מתחילה רק עוד שעה.

<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לא לזלזל בחברי הכנסת.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

רגע, תדברי מיד אחרי נעמה.

<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> רק אפרופו הערר.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

אפרופו, את תדברי בזכות הדיבור שלך.

<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> יש מה לעשות עם - - - קר פה מאוד, מה זה קשור לזכות הדיבור? אני לא מבינה.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

עד שיביאו איזה צמיג ויבעירו פה ויהיה לך חם.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

נעמה, בבקשה.

<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני, אפשר לא לזלזל בחברי הכנסת?

<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> זה יותר טוב מכששורפים בתים, להבעיר צמיג זה כלום לעומת לשרוף בית.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

נכון.

<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> זה מהממשלה שלך.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

נעמה, בבקשה.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

תודה. כבוד יושב-ראש הוועדה, עילת הסבירות זו עילה שאין לה תחליף, לצד העילות הקיימות הנוספות. ההשלכות של ביטול העילה הזו ומה שאתם מציעים, גם לא תיכתבו עילה גורפת, ההצעה המונחת פה מהווה, דה פקטו, סירוס של עילת הסבירות.

זו עילה שההשפעה שלה על הפרט, על האזרחים, כל כך חשובה. אספר לך שבפברואר האחרון, כשבכלל עדיין לא דנו על עילת הסבירות אלא על הוועדה למינוי שופטים ועל פסקת ההתגברות ודברים אחרים, קיימתי דיון בוועדת הצעירים – ועדה שאמורה להסתכל על הדורות הבאים ועל ההשלכות – על השלכות ביטול עילת הסבירות על בריאות הציבור והגנת הסביבה. כי במקום שבו אני חיה, על בסיס עילת הסבירות לא הרחיבו את בז"ן; ועל בסיס עילת הסבירות החליטו לא לבנות על קרקע מזוהמת. אני רוצה להגיד לציבור שלא סביר לבנות על קרקע מזוהמת, יש בכלל עילה שמאפשרת את התפיסה הזו? או שמירה על קו החוף כנכס ציבורי ולא של בעלי הון פרטיים. זאת אומרת, זאת עילה שמשמשת אותנו פעם אחר פעם לאינטרס הציבורי נטו. נמצאת פה עורכת הדין אביטל שטרנברג שגם אמרה בדיון, כבוד יושב-ראש הוועדה, אכן אין תחליף לעילה הזו בסוגיות הללו.

אני רוצה ללכת רגע לעולם שלי, של זכויות העובדים. גם במשפט דיני עבודה, עילת הסבירות משמשת. יש את אותה פסיקה מפורסמת של המורה באולפנה שפוטרה בגלל שהחליטה להביא לעולם ילד בלי זוגיות. על בסיס עילת הסבירות אמרו שהפיטורים שלה היו לא סבירים, לא מוצדקים. פסיקה מפורסמת נוספת היא של דר רחוב שחויב ארנונה בחולון כעשר שנים אחורה. כן, דר רחוב. היה בית משפט שאמר שמה לעשות, זה לא סביר שאדם שחי ברחוב ישלם ארנונה עבור כל כך הרבה שנים.

מה שקורה פה הוא שבביטול הביקורת השיפוטית על הדרג הפוליטי אנחנו נגלגל אליו כל החלטה, והדרג הפוליטי לא תמיד צודק. למשל, יש דרג פוליטי שחושב שהקהילה הגאה יותר גרועה מדאעש ומחיזבאללה. יש כזה דרג פוליטי בישראל. האם אנחנו רוצים שהוא יקבל כל החלטה? אני לא הייתי רוצה, לא הייתי רוצה לתת אפילו לי כוח כזה.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

אני מבטיח לך שאני לא הולך להיות שר. יש לנו החלטה, לא יהיו יותר שרים במפלגה.

<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני מבטיחה לך שזה שאתה יושב פה בראש השולחן ודן בביטול עילת הסבירות, זה דבר לא סביר בעליל כבוד יושב-ראש הוועדה, חד-משמעית.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

פני לבג"ץ. בינתיים עוד לא בוטלה עילת הסבירות, אני מציע לך לפנות לבג"ץ עוד היום ולהוציא צו על תנאי.

<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ברוך השם, אני מודה על משהו אחד, שאתם מתראיינים כל הזמן. כל הזמן אנחנו שומעים כמה מופרע לקבל את העמדות שלכם, של ריסוק מערכת המשפט וההגנות הציבוריות, כשאתם ממשיכים לדבר ולהסביר את ההשלכות האלה.

אני גם רוצה להגיד משהו יותר גדול מזה, כבוד יושב-ראש הוועדה, הסיפור פה כרגע הוא לא בטווח הראשון של מה שיקרה עם ביטול עילת הסבירות. דמיינו לכם את השלכות ביטול עילה הזו עוד עשור, דמיינו לכם את התשתית הציבורית המושחתת, הבעייתית, שמושפעת כולה מהחלטות דרג פוליטי בלי שום יכולת לערער עליהן, כי כל החלטה תגולגל אל הדרג הפוליטי אחרת היא תיפסל על ידי הדרג המקצועי על בסיס עילת הסבירות. דמיינו איך תיראה המדינה עשור אחרי. אף אחד מאיתנו לא היה רוצה שדרג פוליטי מסוים יוכל לעשות כרצונו, לא בחיסול נכסי הציבור שלנו; לא בחיסול הבריאות שלנו; לא בהחלטות לא סבירות שמעקרות את הזכויות וההגנות שלנו. כל מה שקורה פה עכשיו הוא לחלוטין התקפה על הציבור.

אני רוצה להגיד יש פה הצעה שמונחת שהיא התקפה על הציבור, הרי היא לא מפריעה לפוליטיקאים. האם מישהו חושב שמישהו מאיתנו הולך להיפגע פה כפוליטיקאי? להפך, אנחנו רק נקבל פה עוד כוח, זה לחלוטין אומר שהציבור נתון למתקפה תחת הממשלה הזו. הציבור נתון למתקפה תחת הממשלה הזו שחותרת פעם אחר פעם נגד האינטרס הציבורי, נגד החלטות שקולות, נגד מאזן שאמור לתכלל גם תפיסת עולם, גם חזון וגם מדיניות, לצד סבירות.

משפט אחרון. אני יודעת שיושב-ראש הוועדה, שמחה רוטמן, לא אהב את בג"ץ עוטף עזה. הוא חשב שאולי היה צריך להשקיע במשהו אחר מאשר במיגון בתי הספר.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

לא, הוא בסך הכול ציטט את יאיר לפיד.

<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני אביא את הציטוט שלו, אתם מוזמנים לחפש את הציטוט ולהקריא את זה עוד רגע, כולנו ראינו כמו שצריך. אבל גם הבג"ץ הזה שאומר בעצם שהביטחון האזרחי הוא גם הביטחון המדיני, שזה הולך ביחד ומיגון בתי ספר זה אינטרס לאומי, ערכי, חברתי וגם ביטחוני, לא היה קורה ללא עילת הסבירות כעילה תומכת לצד הפסיקה הרחבה בנושא הזה. גם היא הייתה חלק מהקונטקסט, כי לא סביר להחליט למגן מקום אחד ואת השני להשאיר חשוף. זה בדיוק העניין.

האינטרס פה לא קשור למחוקק. זה שאתם רוצים להחזיר כל מיני מושחתים לתפקידיהם, זה כבר משהו שצריך להתמודד איתו בצורה אחרת ואולי לחוקק חוק על זה, על הדחיפה הזו. אבל פה אתם חד-משמעית הולכים על הראש של הציבור, אתה יודע את זה. לא סתם ועדת החוקה שוב מנהלת את הפינג-פונג הנוכחי, אנחנו מדברים, מסמנים V וממשיכים. אם הייתה פה הגינות, אם היה פה דיון אמיתי עם טיעונים אמיתיים, בוודאי שהיה מתפתח פה דיון שהייתה בו החלפת דברים, שהייתה בו החלפת מסקנות. שום דבר מזה לא קורה, כי אתם הולכים דוך, אתם הולכים דוך עם ההפיכה הזו שלכם.

<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>

הוא לא מבין את הביטוי דוך, זה מהצבא. תסבירי מה זה ללכת דוך.

<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> זה ישר באמוק, יש עוד כמה חלופות.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

תחתרי לסיום.

<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני חותרת לסיום.

<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>

תלכי דוך לסיום.

<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אלך דוך לסיום ואגיד שהממשלה הזו רעה לציבור ביודעין. כל מה שהיא עושה זה חקיקה פרסונלית, מושחתת ומסוכנת, שום דבר לחיים עצמם. אמרתי גם אתמול בוועדת הפנים, שני חוקים הגיעו ב-7 ביוני ועברו קריאה טרומית. האחד, חוק טבריה המושחת; השני, חוק זכויות הרכישה של דיירי הדיור הציבורי, שפג תוקפו בכהונה שלכם. מה קודם באמוק ומה נשאר מאחור?

<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>

טבריה.

<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בוודאי. תודה, נאור. אם זה לא היה ברור.

<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>

טבריה נשאר מאחור?

<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> טבריה כבר עבר קריאה ראשונה, גלעד, למרות שמשרד הפנים סירב להמציא עמדה. זאת אומרת הצבענו בקריאה ראשונה ומשרד הפנים בכלל לא נתן עמדה רשמית, פניתי עם זה ליועצת המשפטית לממשלה.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

נעמה, תודה רבה.

<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> סיימתי, תודה רבה.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

מיכל שיר, בבקשה.

<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> היושב-ראש, רק לסדר, להסביר לחברת הכנסת לזימי.

<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>

אני אשמח להסבר.

<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כל הסיפור הוא שהצעת החוק הזאת, פרטית או של ועדה, זה כדי שלא יחוו דעה חברי הממשלה. לא משרד הפנים, לא משרד - - -

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

היא מהמפלגה שלך, תכבד אותה, את מיכל שיר.

<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הם רגילים, גם עם טבריה וגם פה.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

תכבד את מיכל שיר, אלעזר.

<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תאמין לי, אני מכבד אותה והיא יודעת. אני רק אומר לך שהם לא מבינים משהו, שלא הלכתם להצעת חוק ממשלתית רק כדי לא לשמוע חוות דעת של שרי הממשלה ושל גופי המקצוע שכנראה מתנגדים לזה.

<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>

מחכים לעמדת היועצת בנושא.

<< דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

דרך אגב, הפרקטיקה הזאת תיפתר אחרי חוק היועצים המשפטיים, זה פתרון יותר טוב.

<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא דיברתי על היועצים המשפטיים. קח את המל"ל לדוגמה, אתה חשוב שבמהפכה הזאת קיבלתם חוות דעת של המל"ל? או של משרד הביטחון או של משרד החוץ?

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

אני אומר לך, זו התשובה, זו התשובה האמיתית. מיכל שיר, בבקשה.

<< דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, ארחיב על מה שאתה אמרת. מתאים מאוד לממשלה הנוכחית שכשמשהו לא מתאים לה, פשוט לבטל אותו. נבחר מועמד לא נכון ללשכת עורכי הדין? נבטל את לשכת עורכי הדין. היועצים המשפטיים לא מתאימים לנו? נבטל גם את היועצת המשפטית. זה דווקא מתאים מאוד.

<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>

ממשלה בריונית.

<< קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >>

נעמה, הכול בסדר או שזה לפני הקפה?

<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>

זה אחרי שתי כוסות קפה, פעמיים, אני בטורבו.

<< קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >>

אולי זאת הבעיה, נעמה.

<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>

הבעיה היא שאתם מושחתים, זאת הבעיה. הבעיה היא לא בנו, הבעיה היא במי שמסרסים את הזכויות. ההפגנות של האזרחים?

<< קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >>

לא, הקפה, דיברתי על הקפה.

<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>

לא, אנחנו הבעיה כשאנחנו מנסים למנוע את זה. לא חלילה מי שעוסקים רק בזה, לא ביוקר המחיה, לא בחיים עצמם, לא במשבר הדיור, לא בריביות של הבנקים, עוסקים בריסוק הדמוקרטיה. אולי אנחנו הבעיה, שאנחנו בכלל מדברים.

<< קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >>

אני מציע שתביא לה עוד קפה, היא צריכה קפה דחוף.

<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>

מי שבינתיים שוכח לשתות קפה ופולט שטויות זה הצד ההזייתי שלכם. אנשים לא שותים קפה וקוראים לרמטכ"ל ולראשי השב"כ "כוח וגנר", אז במקום לשבת פה לך תכין להם קפה.

<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>

משה, אל תבנה על השריון אצלך בפעם הבאה, בוא נגיד רק את זה. המוצנח של ביבי להפיכה עוד מדבר עלינו.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

נאור, תודה רבה לך, סיימת את הצהרת הפתיחה שלך. מיכל שיר.

<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>

ממש לא, זו הייתה הערת ביניים.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

אני מודיע לך שסיימת.

<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>

ממש לא.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

אני מודיע לך שסיימת.

<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>

לא, אני הפרעתי.

<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>

מה זאת אומרת אתה מודיע? אז מה אם אתה מודיע, זו ממש לא הצהרת פתיחה, תודה.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

מיכל שיר, בבקשה.

<< דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. הדברים פה, דברי ההיגיון והטעם והדברים שחוזרים על ידי כל אחד מחברי הכנסת – הרי ההיגיון לא באמת משפיע עליכם, זה לא משהו שאתם מחפשים. אתם תכננתם את כל המהלך הזה מראש, כחלק מהפיכה שלטונית, כדי לקחת את הזכויות ממיעוטים, בין אם זה נשים, קהילה להט"בית, בעצם כל מיעוט.

הרי אתם תופסים את עצמכם כמיעוט הרבה מאוד פעמים כשאתם לא בשלטון, על פניו: לוקחים לכם, אוכלים לכם, שותים לכם. או שאתם לא מתכוונים לרדת מהשלטון לעולם, ולא בצורה דמוקרטית, אתם אומרים: ככה זה הולך להיות. זה משהו שאנחנו טוענים שאתם הולכים אליו, חוקי הפיכה שלטונית אבל באמת. כלומר, לעולם לא להיות בפוזיציה השנייה ותמיד לשלוט. אחרת עילת הסבירות הזו הולכת לנשוך אותכם מחר בבוקר, כי אתם תהיו מהצד השני. או שאתם לא מתכוונים לרדת מהשלטון לעולם או שאתם מתכוונים, לא יודעת מה, שיהיה איזשהו גוף אחר שאולי יעשה את עילת הסבירות במקום. בית דין רבני שאולי יעשה את עילת הסבירות ויחליט מה סביר בעיניו ומה לא סביר בעיניו. אולי זה יהיה איזשהו גוף אחר, כי אחרת אין שום סיבה הגיונית ומוצדקת לביטול סעיף כל כך חשוב בחוק שמגן על מיעוטים. אין, אין הסבר. אתם מקשיבים לזה, אתם יודעים את זה. זה דבר אחד.

דבר שני, אני שוב חוזרת לעניין התזמון. למה דווקא עכשיו? הרי הלכנו לבית הנשיא, ישבנו בבית הנשיא. אתם רואים את ההידרדרות בכל תחומי החברה, בביטחון, בפשיעה, מתוך הארץ, מחוץ לארץ. אתם רואים שהמדינה נמצאת בצניחה חופשית. אף אחד לא חלם שאפשר לדרדר מדינה במהירות כל כך גדולה, אף אחד. אני לא האמנתי, גם אני אישית מאוכזבת שאפשר לדרדר את המדינה שלנו כל כך מהר. עכשיו כשהכול בכאוס כזה, להכניס משהו שהוא לא בקונצנזוס זה יריקה לציבור בפרצוף. אגב, גם לציבור שלכם. אנחנו רואים שגם הציבור שלכם לא מבין למה דווקא עכשיו. גם מי שמסכים איתכם אומר: בסדר, תניחו, למה עכשיו? תייצבו את הספינה קודם. הספינה שקוראים לה מדינת ישראל נמצאת היום במים סוערים. גם אם לשיטתכם אתם צודקים, למה אתם לא חסים על הציבור? למה אתם לא חסים על העם הזה? גם אם לשיטתכם אתם צודקים ואתם לא צודקים. תודה.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אדוני היושב-ראש, אשאיר את ההתייחסויות שלי לנושא הנדון לדיון עצמו. אני מבקש לנצל את הערת הפתיחה בשביל להתייחס לשניים ממובילי המהפכה המשטרית: יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת רוטמן, והשר לוין. באחד מן הדיונים בכנס הקודם השתמשתי בדימוי שלקוח מתוך סדרת אנימציה שגדלנו עליה – אני כמובן, לא אתה אדוני היושב-ראש – ואמרתי שהזוג הזה מזכיר לי את שמשון ויובב. אני משאיר לנוכחים ולציבור לחשוב מי פינוקיו בטריומווירט הזה.

<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>

יש לי ניחוש, אפשר?

<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני חושב שהציבור די מכוון לדעת קטנים, מי פינוקיו בדימוי הזה.

<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>

רק נגיד שגם בצלאל יודע מי זה, שר האוצר שלנו גם יודע מי זה פינוקיו.

<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני מבין שיושב-ראש הוועדה נמצא בשליחות לאומית חשובה, ואני אומר את זה לא בציניות, הוא נסע לבריסל להשתתף בכנס שעוסק במאבק באנטישמיות. האמת היא שזו משימה חשובה, כי בעידן שבו שרה בכירה בממשלה קוראת לראשי מערכת הביטחון "כוח וגנר", חבורה של רוצחים, אנסים, שכירי חרב, שטבולים באנטישמיות; בתקופה שבה יושב-ראש הוועדה הקבוע מארח כאן חבר מרכז ליכוד שחובב פוסטים שעוסקים בהיטלר ובמשימות שהוא לא הספיק לסיים, אפרופו היותו של הנשיא בדימוס ניצול שואה, טוב שהוא עוסק באנטישמיות כי מסתבר שהאנטישמיות זו תופעה שמגיעה אפילו לכאן, למדינת העם היהודי. טוב שהוא יעסוק בזה.

אני לא מבין דבר אחד, איך יושב-ראש הוועדה מניח על השולחן שלנו הצעה שהיא בעצם ההצעה הפרטית שלו, אבל הוא רוצה לעשות מעקף תקנוני ולהגיש אותה כהצעה בשם הוועדה כדי לא לעבור פרסום תזכיר לציבור; להתחמק מחובת ההנחה של הצעות חוק פרטיות; לא לעבור קריאה טרומית; לא לעבור הכנה בוועדה לקריאה ראשונה. הוא רוצה את קיצורי הדרך וברוב חוצפתו הוא לא כאן. כדי להגדיל את החוצפה, הוא עוד מתכנן לסיים את ההכנה בוועדה בדיון הזה, אולי הוא יעשה עוד שעתיים בשבוע הבא ויביא את זה להצבעה. אין לאיש את האינטגריטי לבוא ולומר: אני מקדם פה הצעה בהליך חפוז, כשאני לא נמצא אני מבטל את הדיון כי אני צריך לשמוע מה יש לחברי הוועדה לומר. אלה שיאים חדשים של חוצפה מצד חבר הכנסת רוטמן.

לעניין שותפו הבכיר למהפכה השיפוטית, בקצרה. אני לא יודע אם אתם זוכרים אבל הייתה כתבה באחד המוספים של העיתונים על השר לוין.

<< קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >>

פינדרוס, זו הצהרת פתיחה או נאום?

<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כן, גם אתה תקבל, אל תדאג. יש לנו יושב-ראש סובלני הבוקר, הכול בסדר.

<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>

מה קרה, משה? קשה לשמוע את מה שנאמר? לא מצופה ממך - - - גם לך ניתן לדבר.

<< קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >>

שקרים ושנאה קשה לי לשמוע, זה לא קל לי.

<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>

לא, אתה עכשיו תפזר שושנים.

<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תיסע עם רוטמן לכנס על האנטישמיות, מר סעדה.

<< קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >>

יש פה מספיק אנטישמיות מבית.

<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תן לי לסיים, כדי לא לגזול יותר זמן.

<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>

אתה יכול לצאת להתאוורר, נקרא לך אם יהיה משהו מעניין.

<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> באותה כתבה הציגו את השר לוין כאדם סגפן, כאדם שלא נוטה למנעמי החיים. באמת, אתה מסתכל על האיש ואתה לא רואה אותו יושב פה בפרסה ואוכל ארוחות פאר. הבנתי למה הוא נראה כפי שהוא נראה, ואני אומר את זה לטובה, כי האיש כל הזמן עסוק באכלו-לי שתו-לי. הוא אף פעם לא אוכל, זה תמיד אכלו לי-שתו לי. הבוקר הייתה הפגנה מול ביתו והוא מזועזע. בוקר טוב השר לוין, קוראים לזה דמוקרטיה.

<< קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >>

גלעד, למה אתה קורא הפגנה? לצמיגים בוערים? לאיומים? למה אתה קורא הפגנה?

<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני אסביר לך, אני אומר לך למה אני קורא הפגנה.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

אני אגיד לך למה הוא קורא הפגנה, אני אעזור לך.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>

לא, נגד חוק הגיוס אפשר להבעיר מדינה, אבל על - - - מה פתאום.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

תפסיקי לבלבל את המוח, אף אחד לא נכנס לרמטכ"ל הביתה, למישהו הביתה. אליך באו ב-04:00 בבוקר והעירו את השכנים שלך?

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> פינדרוס, היא לא הלכה למשפחה - - - ושרפה להם את הבית.

<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>

הדמוקרטיה הישראלית ראויה לכל הגנה.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

להעיר את השכנים שלי ב-04:00.

<< קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> שיתמודדו עם הפגנות, קוראים לזה דמוקרטיה. תתמודדו עם הפגנות כי קוראים לזה דמוקרטיה ואנחנו נפגין. כל עוד מותר לנו להפגין, אנחנו נפגין.

<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>

מי שחושב שהקהילה הגאה גרועה מארגון טרור שלא יחנך אותנו איך לעשות הפגנה.

<< קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> יש זכות דמוקרטית שקוראים לה הפגנה, כל עוד לא ביטלתם אותה אנחנו נפגין.

<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>

הדברים שאתה חושב, אל תחנך אותנו איך להפגין.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

לבוא ב-04:00 להעיר בן אדם?

<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>

שיבואו ב-02:00, ב-03:00, ב-04:00 וב-05:00.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

לבוא ב-04:00 בבוקר להעיר שכנים של איש ציבור, זו דמוקרטיה?

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

באו אלי הביתה ב-04:00 בבוקר והעירו את השכנים שלי. אני התעוררתי ב-07:00, ירדתי עם הקפה. את השכנים שלי העירו ב-04:00, הם חשבו שזה גנב. לפתוח חלון של שכן שלי ב-04:00 בבוקר? הוא כמעט ירה בהם.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

הוא כמעט ירה בהם. 04:00 בבוקר, בעיר העתיקה, מטפסים על חלון של השכן שלי. "אחים לנשק" הם קוראים לעצמם.

<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>

שיבואו ב-01:00, ב-02:00, ב-03:00, ב-04:00 וב-05:00, הדמוקרטיה הישראלית שווה כל שעה.

<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני יכול לסיים, אדוני?

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

לא בטוח, יש פה הצגה.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>

ניחום אבלים, אחת המצוות בתורה, מסלקים מח"ט. ועוד מי? אלה שאפילו לא יודעים איך נראים מדים. קטסטרופה, את זה תגנו. את המח"ט שבא לנחם, אתה יודע מה המשנה של ניחום אבלים? תגיד לי.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

להבעיר צמיג על כביש זה לעבור על החוק, אני אומר את זה גם כשחרדים עושים את זה, תפתחי בגוגל.

<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>

אני שואלת אותך, מה המשקל של ניחום אבלים בתורה? אתם דתיים, לא?

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

מה המשקל של להעיר בן אדם ב-04:00 בבוקר, כשכל חטאו שהוא שכר בית ליד איש ציבור? מה המשקל של זה? אני שואל אותך. אני שואל אותך, מה המשקל של להעיר אדם ב-04:00 בבוקר כשכל חטאו שהוא גר בית ליד איש ציבור?

<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>

כשהשר לביטחון לאומי קורא לעבריינים לרוץ אל הגבעות, הם מעיפים מח"ט מהבית.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

חבר הכנסת קריב, ימשיך כבודו.

<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני רוצה לסיים.

<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד לא העיר אותם ב-04:00 בבוקר.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

סיפרתי שהשכן שלי קם בבוקר.

<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>

אוי, השכן שלך קם.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

מגיע לו, חצוף.

<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>

באמת, הדמוקרטיה הישראלית אבל השכן שלו - - -

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

הדמוקרטיה הישראלית, ב-04:00 בבוקר טיפסו לו על החלון.

<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>

אל תרסק את הדמוקרטיה והשכן שלך יישן טוב.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> פינדרוס, אני לא זוכר שאמרת משהו כשהיו הפגנות ליד הבית שלי. לא זוכר שאז - - - כשבאו ארגונים וטיגנו.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

אני הייתי ליד הבית של ניר אורבך, שמרו מרחק של מאות מטרים.

<< קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> פינדרוס, כשבאו ליד הבית שלי, בתוך החצר של הבית שלי, וכשטיגנו שרימפס וקלמרי ליד הבית שלי, לא אמרת כלום.

<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>

מתן, תספר מה עשו לך, כי אולי השכנים שלך נפגעו.

<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>

נקרא לסילמן, לאורבך.

<< קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> לנפתלי בנט.

<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני, אני מתנצל בפני כבוד היושב-ראש, לא התכוונתי לעורר מהומה.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

אל תתנצל, זה דווקא היה טוב.

<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>

למה אתה מתנצל? זו הזדמנות לשמוע אותו. הוא מת לדבר, הוא כל כך אוהב לדבר.

<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> הוא נהנה מכל רגע.

<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>

יש לו הרבה פנינים, זו ההזדמנות שלו. למה אתה מקל עליו עכשיו?

<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> הוא רוצה להוציא את זה שהעירו את השכנים שלו ב-04:00.

<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>

אנחנו לא ישנים לילות, הוא מדבר על 04:00.

<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>

חבר הכנסת סעדה רוצה לעתור לבג"ץ בגלל שרשימת הדוברים נעולה. רק רציתי להסביר לו שאי-אפשר.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

היא ננעלה לפני שאתה נרשמת. נאור, תדע שהיא ננעלה לפני שאתה נרשמת.

<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>

ממש לא.

<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>

אבל תדבר עם טלי גוטליב, יש לה כמה רעיונות לבג"ץ.

<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>

נעתור ביחד. קיבלת דוגמה מה זה במדינה כשאין לך מה לעשות. אומרים לך שאתה לא מדבר ואתה לא תדבר, אדוני היקר.

<< קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >>

שנינו לא נדבר.

<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>

ממש לא, שנינו לא נדבר. נכון? תסביר לו. ראית? איזו באסה? הבנת? אפשר לסגור את הדיון. קיבלת דוגמה מה זה במדינה כזו.

<< קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >>

אם תדבר, תבין שהכול בסדר שלא צריך לחסום כבישים, אפשר לדבר.

<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>

נלמד מכם מה זה לא לחסום כבישים.

<< קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >>

תלמדו מאיתנו מה זו דמוקרטיה.

<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>

צריך להצטרף להפגין איתנו.

<< קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> דמוקרטיה, זו קודם כול הזכות להפגין.

<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אצלנו לא מבעירים עם פחים של נפט.

<< קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >>

דמוקרטיה זו לא הזכות לעבור על החוק, אתם פשוט לא דמוקרטים.

<< קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> הזכות להפגין, ואתם לא תסתמו לאנשים את הפה. אתם שמים כאן שורה של חוקים מסוכנים שהם חסרי תקדים בתולדות מדינת ישראל. תורידו אותם מהשולחן – לא תקבלו הפגנות.

<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>

סעדה, אתה מגיע מעולם המשפט, איך אתה ישן? איך אתה ישן בלילה? תאמין לי, כל עורכי הדין שבחרו בנוה וכל מי שעושה את ההפיכה, צריכים להתבייש וצריכים לשלול להם את הרישיון.

<< קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >>

לא איכפת לכם מהחוק בכלל, בושה.

<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>

איך אתה ישן בלילה? עילת הסבירות הצילה ילדים בשדרות, את זה אתם רוצים לקחת?

<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>

כן, בדיוק את זה, תתביישו.

<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני מתעדכן ממך. אני מבין שאתה אומר שבגלל התמשכות הערות הפתיחה, היועץ המשפטי של הוועדה לא ידבר. זה לא יקום ולא יהיה, נזמין את היועצת המשפטית של הכנסת, נקרא לה לבוא ולהבהיר שגם לסמכויות שלך יש גבולות. אבל זה בסדר, טוב שאתם עושים לנו הצגה תכלית לשאלה למה צריך ייעוץ משפטי חזק.

<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> ככה סותמים פיות.

<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>

זה מה שהם רוצים - - -

<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>

דיקטטורה.

<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> שני משפטים ואני באמת מסיים. לא רציתי לעורר מהומה, רק רציתי לומר שכנראה עבר זמן רב מאז הבגרות של השר לוין באזרחות, טוב שהציבור הזכיר לו הבוקר.

<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>

הזכרנו את הפסיקה של בג"ץ עזה, הינה העורך דין שבזכותו כל ילדי שדרות ממוגנים, על בסיס עילת הסבירות. טוב שהוא פה, איכפת לו מהציבור יותר מכמה אנשים כאן.

<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>

אתה תכף תדבר עליה, תסביר להם בבקשה. בזכותם הילדים שלנו והנכדים שלנו - - -

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

נעמה לזימי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>

חבל.

<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>

רק בגלל שאת מפריעה לחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה.

<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>

מקובלת עלי הקריאה הזאת.

<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אשרינו ומה טוב חלקנו שהיושב-ראש מגן עלינו, עוד שנייה הוא גם מתייצב לצד הקהילה הגאה ומגן עליה. אסיים, טוב מאוד שהשר לוין קיבל הבוקר שיעור באזרחות, זאת דמוקרטיה. כן, לפעמים גם הפגנות סוערות.

<< קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >>

זאת עבריינות ותפסיק לעודד עבריינות.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> זו לא עבריינות, זו דמוקרטיה וזה לא נעים לכם. אתם רוצים לשלול את זכויות הפרט של אזרחי מדינת ישראל, הם מוחים ומשתמשים בזכותם הדמוקרטית וגם זה לא טוב לכם.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

חבר הכנסת סעדה, אנחנו עושים דיון, תפסיק את הדבר הזה ותן לאנשים לדבר.

<< קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >>

בן אדם נותן נאום שנתי, דברי הסתה, ואתה מאפשר לו במה פתוחה. היית מודיע לי, הייתי יודע שאני קונה כרטיסים להצגה הזאת.

<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>

משה, באמת, לפעמים אני מתפלאת עליך.

<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>

איך את עדיין מתפלאת עליו, זה מה שאני לא מבין.

<< קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >>

לא באתי לפה להצגה של קריב, מה? הוא מחליף את רוטמן היום?

<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>

אני מתפלא עליך שאת עדיין מתפלאת עליו.

<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>

אני עדיין מתפלאת עליו.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

חברת הכנסת דבי ביטון, לתת לחבר הכנסת - - -

<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> נאור, מה אמרת?

<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>

אני מתפלא על דבי שהיא עדיין מתפלאת על משה.

<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת סעדה, משה חברי, משה ידידי וחברי, מה שאתה רואה כרגע אלה רק חזרות ראשונות, אפילו לא חזרה גנרלית. תמשיכו בחקיקה, תמשיכו.

<< קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >>

תעשו מה שאתם רוצים, אל תעברו על החוק.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

סעדה, אני לא מוכן.

<< קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >>

הוא פונה אלי.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

שיפנה, עזוב.

<< קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >>

מה זה: שיפנה? פונים אלי – אני עונה.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

משה, לא עונים.

<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אם תמשיכו עם הדריסה של הדמוקרטיה, מה שאתה רואה כרגע זאת באמת הצגת ילדים. השר לוין מקבל הבוקר תזכורת על הדמוקרטיה. מה שמדהים, וזה משפט הסיום שלי, ששר המשפטים של מדינת ישראל קם כולו מזועזע מההפגנה הסוערת. לשווא תחפשו בדף הפייסבוק של יריב לוין או בהתבטאויות שלו, זעזוע ממה שקורה. לא בחווארה, לא באום צפא ולא בתורמוס עיא, לשווא. לא תשמעו משר המשפטים של מדינת ישראל מה עמדתו על כך שרשויות מקומיות בישראל נתנו בימים האחרונים סיוע להקמת שבעה מאחזים לא חוקיים. לא תשמעו מיריב לוין אמירה נגד אותה חבורת פורעים שמנעה ממח"ט בנימין שמסכן את חייו עבור המתיישבים ביהודה ושומרון, יום ולילה. לא תשמעו אמירה שלו בעקבות מה שחווה אתמול מח"ט בנימין, אלוף משנה אלבז, בבואו לנחם את אחת ממשפחות נרצחי עלי.

לכן, השר לוין לא רק שהוא טירון בענייני דמוקרטיה, הוא גם טירון גדול בענייני דרך ארץ והלכות מנהיגות. וליובב ולשמשון של הקואליציה שלכם אנחנו אומרים בצורה חד-משמעית: התוכניות שלכם, יחד עם הפינוקיו שעומד בראשות ממשלת ישראל, התוכניות הללו ייתקלו בחומה בצורה של מגיני הדמוקרטיה במדינת ישראל.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

תודה רבה.

<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תודה על הסבלנות שלך, אדוני.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. יואב אני נורא מתנצל, תהיה לך הצהרת פתיחה אבל בגלל שהצהרות פתיחה נמשכו – התחלנו ב-10:00 בדיוק, 10:01, אנחנו ב-10:38 –אנחנו נעשה אחד-אחד כבר בהצהרות הפתיחה, אין לי ברירה אחרת זאת המציאות.

<< קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אחד-אחד מול מי? לא הבנתי.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

מול המוזמנים. הזמינו אנשים לוועדה, עם כל הכבוד להצהרות הפתיחה.

<< קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> בכל הכבוד הראוי, אני חבר ועדת החוקה, אני חבר כנסת ואני מבקש את הצהרת הפתיחה בכל הכבוד, ככה נהוג בוועדה הזאת מעולם.

<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>

אחרי זה הוא יקבל לדבר לגופו של עניין?

<< קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> זה הנושא ועליו אני נמצא פה, הגעתי איתך לוועדה באותה דקה.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

לא, זה לא מעשי.

<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>

לאן אתם רצים? ריבונו של עולם, זו הצעת חוק מטעם הוועדה, אמורים לגמור אותה השבוע?

<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> מה פתאום? למה אתה נותן לו רעיונות?

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מספר שעות אחרי שפורסמו הדברים החמורים שלך בכלי התקשורת, עלה אדם על גדר ביתה של אנט מפרדס חנה-כרכור ושרף את דגל הגאווה שהיה תלוי שם. בחודשים האחרונים אנחנו עדים לעלייה של מאות אחוזים באלימות כלפי להט"בים. חבר הכנסת פינדרוס, איך אתה חושב שהדברים שלך גרמו לילד, לבן נוער להט"בי להרגיש בפרדס חנה-כרכור, בביתר עילית, בחיפה, בתל אביב ובהרצליה? איך הדברים שלך גרמו לאותם אנשים להרגיש? גרמת להם לפחד, גרמת לאותם ילדים ולאותם בני נוער לפחד. איך אתה מעז לגרום לאנשים לפחד רק כי אתה מפחד?

פינדרוס, אתה לא חייב לחבב אותי, אתה לא חייב לאהוב אותי, אתה יכול לחשוב שאני השטן בהתגלמותו אבל אתה תנהג בי בכבוד. אתה תנהג בי כבן-אדם כי ככה אני נוהג בך, כי ככה אנחנו חיים במדינה הזאת, בכבוד הדדי, ברעות ובאהבת לרעך כמוך. אני שמעתי את הדברים שלך אתמול במליאת הכנסת, שאתה שמח שעוררת דיון. הומופוביה, שנאת להט"בים, לא חוסה תחת חופש הביטוי, היא לא לגיטימית. כמו שהאנטישמיות, כמו ששנאת יהודים לא לגיטימית, כך שנאה כלפינו לא לגיטימית. אתה תפסיק ללבות שנאה, תפסיק ללבות איבה בין חלקי העם שלנו.

אדוני, זה המקום שלך להתנצל בפני כל האנשים שגרמת להם לפחד וגרמת להם לתחושה שהם לא ראויים להיות כאן. זו ההזדמנות שלך לומר אני מצטער, לחזור בך מהדברים הקשים ולהפסיק להסית ולעודד שנאה ופחד כלפי אנשים באשר הם. טוב תעשה אם תחזור בך ותעודד אהבת חינם ולא שנאה ופחד.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ'.

<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מתכוון?

<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> רגע, אתה לא מגיב?

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

חבר הכנסת יואב סגלוביץ'.

<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מתכוון לחזור בך מהדברים הקשים שלך?

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני מציע, בשלב הראשון, להפסיק לקרוא לחוק הזה עילת הסבירות, זה חוסר הבנה טוטאלי של האירוע. בניסוחו הנוכחי, החוק הזה נותן שחרור מלא מהחובה לשקול שיקולים ענייניים כאשר אתה בעל תפקיד – נבחר ציבור – כשיש לך סמכויות על פי דין לקבל החלטות או להימנע מקבלת החלטות, לתת רישיונות או לא לתת רישיונות. לכן הסיפור המרכזי פה הוא השחרור הטוטאלי של נבחרי ציבור מהחובה להיות ענייניים בקבלת החלטות. אם תרצה שם אחר, נכון לקרוא לזה החוק לעיגון שרירות הלב.

זה הסיפור של החוק הזה בנוסחו הנוכחי וחשוב שהציבור יבין את זה, כי מדברים על עילת הסבירות, איזה משהו קטן, מספרים שיש איזה מאמר שכתב השופט סולברג. אתם חושבים שהציבור מטומטם עד כדי כך? הציבור לא מטומטם והציבור גם אומר את דברו בכל מקום, גם אם יש אנשים שחושבים שזה לא מוצא חן בעיניהם. אבל השחרור המלא מהחובה לשקול שיקולים ענייניים, שנמצא בחוק הזה, הוא דבר בלתי חוקתי שלא יעבור. אני מודיע לכם מראש: תעשו את כל התרגילים, זה לא יעבור. זה הדבר הראשון.

<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>

סעדה, למה אתה מדליק את פינדרוס?

<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> הדבר השני, כשאתה בוחן - - -

<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>

תעצור, קח את הזמן שלך עד שהם יגמרו את הוויכוח. אנחנו נמתין.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

יואב, תמשיך, אני לא חייב להקשיב.

<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>

לא, זה לא ייתכן שאתם מנהלים שיחה ואי-אפשר - - -

<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא חייב להקשיב אבל הרעש מפריע לי. החובה לשקול שיקולים ענייניים חלה על כל אדם בתפקיד כולל נבחרי ציבור, ולכן זה לא יעבור. תעשו תרגילים מפה, תעשו תרגילים משם, יהיו הפגנות כאלה, הפגנות. תתבכיינו על הסיפור של איך מפריעים לכם, כן, נפריע לכם להרוס את המדינה. זה דבר ראשון.

דבר שני, נבחן מציאות של שיקולים ענייניים. באיזו מציאות אנחנו נמצאים? ממשלת ימין על מלא? זו לא ממשלת ימין על מלא, זו ממשלת גינוי על מלא, כל יום מישהו אחר מגנה. אתמול שמענו את יואב גלנט ברוב פאתוס אומר: יש לכם עסק איתי. מה זה יש לכם עסק איתי? הוא מדבר איתי? הוא מדבר לשרים בממשלה ההזויה והמוטרפת הזאת. השרה אורית סטרוק אומרת דברים נוראיים ומגלגל עיניים לשמיים, מי אם לא אחר, סמוטריץ'. גזען, הומופוב, שמוביל את כולנו למדינה דו-לאומית ובדרכו, בתפיסתו בהצעתו ובכתיבתו, אנטי-ציוני. הממשלה מדברת על ציונות? היא אנטי-ציונית בהגדרה. הופכת מדינה יהודית למדינה דו-לאומית, בהגדרה.

לאחר מכן, היום בשתיים נעשה דיון רב רושם על הסתייגויות שלנו בנוגע לדחיית המינוי של הרבנים הראשיים. אתם מדברים על שופטים? פינדרוס, אני מזכיר לך שהרב הראשי, הרבנים הראשיים, הם נשיאי בית הדין הרבני הגדול, הם שופטים. אתם תמיד נאבקים על זכותם, בסוף סחר-מכר פוליטי מכוער. דרך אגב, אין מניעה משפטית לעשות את ההצבעה אבל יש מניעה פוליטית. הפוליטיקה פה מכוערת ומגעילה, אחר כך אתם מספרים סיפורים על דמוקרטיה ועל הרוב וסיפורי בדים. זה דבר נוסף.

מדברים על ביטחון? ימין מלא-מלא? ביהודה ושומרון יש נרצחים כמו שלא היו כל השנה הקודמת, חצי שנה מול חצי שנה. הפשיעה בחברה הערבית, מוטרף לחלוטין, 300%. נתניהו מינה את השר הכי מטורלל שרק נמצא, זה היה מצחיק אם זה היה במקום אחר אבל זה פה אצלנו בבית. בן-גביר הדליק את החברה הדרוזית בשבוע שעבר, ביום שבת, כי הוא עשה סרטון נפלא עם השייח' מוואפק טריף. דקה אחת הוא לא מבין מה הוא עושה. חיברו את הנושא של רמת הגולן עם הנושא של הכרמל מלא-מלא. ונתניהו לא מגנה, הוא מסתייג ואומר: עד סוף חג הקורבן אנחנו לא נעשה שום דבר. אני מודיע לכם, חג הקורבן מסתיים ביום ראשון או ביום שבת.

ואחרי כל הדברים האלה ופשיעה של 300%, רואים איזה מופע, בין מופרע למטורלל לבלתי מקצועי, של השר לביטחון כלום ושום דבר אתמול בוועדה, מספר על עשייתו הברוכה. אתה בממשלה הזאת, לא אני. אני מוצא את עצמי הולך לחברי קואליציה מאחורי הקלעים ואומר: תעשו משהו. שיעשו כבר משהו, שיעשו משהו. עושים, מקבלים החלטה לשחרר את כל האנשים האלה – את אורית סטרוק, את בן גביר, את סמוטריץ' ועוד רשימה ארוכה – מהחובה לקבל החלטות ענייניות. זה לא סיפור של בית המשפט העליון, זה סיפור של מנהיגי ציבור שמשחררים את עצמם בדין, בחוק, שרוצים להוביל אותו גם לשחרור מקבלת החלטות ענייניות תחת משרדיהם. זה האירוע, שום דבר אחר לא קיים. ואתם מספרים סיפורים על דמוקרטיה? עם מי בדיוק? עם סמוטריץ'? עם בן גביר? איתם דמוקרטיה? עד לפני יומיים נתניהו לא רוצה להצטלם איתם.

אתמול ראינו את נתניהו, באחד המופעים הכי מביכים של ראש הממשלה, קורא סיפור: "מעשה בחמישה בלונים", ומסביר. אני מציע שייקח ויקרא ספר קצת יותר נקרא ויותר ותיק, "דירה להשכיר" של לאה גולדברג. שואלים את השאלה: האם יפים השכנים בעיניי? מגונים השכנים בעיניו אבל הוא איתם כי הוא מגונה בעצמו. זו לא ממשלת ימין על מלא, זו ממשלה מגונה על מלא. אתה חלק ממנה, יש לך חלק מרכזי בה, אל תגלגל עיניים לשמיים. גם אתה, מה שאתה אמרת על הלהט"בים דורש פה – גם אם לא תגיב – שתתבייש לך. קח הפסקה, תתבייש ותחזור. בושה וחרפה, ממשלת בושה על מלא. לא צריך הפגנה בשביל זה, בכנסת רואים את הבושה על פניכם, כולכם.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

תודה רבה. חברת הכנסת קארין אלהרר.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אפתח בלומר שאני תמהה למה לא הגבת לדבריו של חבר הכנסת להב הרצנו. אפילו ברמה האישית, אתה לא חייב להגיב ברמה העניינית אבל ברמה האישית אני חושבת שניכר שהדברים נאמרו מדם לבו.

קראתי הבוקר פוסט ארוך של שר המשפטים שמתאר בצורה נרחבת איך המפגינים המחויבים לדמוקרטיה הישראלית הפריעו לו בקפה של הבוקר. מה אני אגיד לכם? אוי, אוי, אוי, או שהשר לא הבין דמוקרטיה מהי.

<< קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> כמעט כמו שרוטמן הותקף על ידי מדבקה.

<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> אולי הוא לא יודע, בדמוקרטיה יש זכות להפגין. והדבר השני, מה הוא חשב?

<< קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >>

אין זכות לעבור על החוק, אלה שני דברים שונים.

<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> סעדה, לא שאלתי אותך.

<< קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> הם לא עוברים על החוק, הם מפגינים לפי זכותם הדמוקרטית, על פי חוק.

<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>

סעדה, קריאה ראשונה.

<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>

הרוטוויילר של ההפיכה.

<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> סעדה, לא שאלתי אותך. לך תראה הפגנות בצרפת, לך תראה הפגנות בשאר המדינות הדמוקרטיות ותבין מה זה הפגנות. ואני אומרת לכם, אם השר לוין חושב שהוא ימשיך במסע שלו להחרבת הדמוקרטיה וכולנו נשב ונמחא לו כפיים, הוא לא הבין את האירוע. אף אחד פה לא יישב מן הצד כשהוא מביא הצעות הזויות, לא חלילה בדרך הישרה, דרך הוועדה – דרך המוציא לפועל שלו, רוטמן – כי הוא אפילו לא מסוגל להסביר למשרד שהוא אמון עליו איך לעשות את זה, כי הוא יודע שאין לזה שום תוחלת. הוא יודע שלא בדמוקרטיה עסקינן, אלא בהחרבת המערכות.

אם כל זה לא מספיק, כל הפוסט בכי ונהי: איך היועצת המשפטית לממשלה לא עוזרת לו, איך המשטרה לא הייתה נגישה. אדוני, המערכות האלה לא פה כדי לשרת אותך, הן פה כדי לשרת את המדינה, זה דבר שלא הבנת.

זה מצטרף לעוד הרבה דברים. מה שקרה אתמול בערב עם אלוף משנה אלבז – היום בבוקר מיד כולם גינו. לא ראיתי את אותם גינויים כשבן גביר אמר להם: רוצו לגבעות; לא ראיתי את אותם גינויים כשהיו שריפות. אמרו: כן, הם נערים שהתבלבלו. הם לא נערים שהתבלבלו, הם נערים שבקריצה אמרו להם לרוץ לגבעות. לא מפתיע ששרה בממשלה קוראת לגופי הביטחון בשמות כאלה, כי בערב, במקום לדפוק על השולחן, ראש הממשלה מספר במליאה "מעשה בחמישה בלונים".

ככה נראית הממשלה הזאת ואני הייתי מציעה לכם: תתעשתו. תתעשתו כי אתם פשוט מוחקים את המדינה, אתם פשוט מחריבים את כל מה שטוב פה ואני אפילו לא יודעת מה הסיבה האמיתית. כי אני לא יכולה לדמיין לעצמי, פינדרוס, אני לא יכולה לדמיין לעצמי שאתם באמת רוצים בהחרבת המערכות. לא הבנתי למה אתם פועלים ככה, יש לכם ילדים שגם צריכים לגדול בארץ הזאת, לא נשאיר להם משהו? תחשבו על זה. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

תודה רבה. נאור, אני אתן לך לדבר, אבל אתן קודם למוטי וקנין ואחזור אליך. מוטי וקנין, משקיע הון סיכון, בבקשה.

<< אורח >> מוטי וקנין: << אורח >>

כבוד היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, צוהריים טובים. שמי מוטי וקנין, אני איש הייטק מעל 25 שנה ומשקיע הון סיכון מעל 15 שנה.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

בחצי השנה האחרונה חבר לא רשמי בוועדת החוקה.

<< דובר_המשך >> מוטי וקנין: << דובר_המשך >>

אני לא פוליטיקאי, אני מגיע לכאן כאזרח פעם אחר פעם מכיוון שאתם לא מפסיקים לנסות ולפגוע בחוזה הבסיסי ביניכם לבין העם. אנסה לדבר פשוט, מתוך עולם המושגים שאני מכיר. יש לנו חוזה, חוזה בין העם לבין הכנסת והממשלה. החוזה אומר: אנחנו בוחרים בכם לתקופה של ארבע שנים ובזמן הזה אתם מנהלים את המדינה לטובת העם כולו, באחריות, בהגינות, ביושרה ותוך הפעלת שיקול דעת מלא בכל החלטה שלכם. נשמע פשוט? זהו שלא, נראה שמציעי התיקון הזה לא חושבים ככה.

תנו לי לתת לכם מספר דוגמאות, שלוש דוגמאות קטנות שיפשטו את האבסורד בביטול חובת הסבירות, וזו חובת סבירות. דמיינו שהגננת של הילדים שלכם מתקשרת באמצע היום ואומרת שנמאס לה שההורים מבקרים אותה ומרגע זה, ממש מעכשיו, היא מפסיקה לפעול בסבירות ובשיקול דעת. לא הייתם זורקים הכול מהידיים וטסים לגן להציל את הילדים ממנה? דמיינו שהמפקד של הבן או הבת שלכם, בגזרה חמה, מודיע במפגש הורים שהוא לא חייב לפעול באחריות ושיקול דעת, ששיקול דעת מלא הוא ללפלפים. הייתם נותנים לבת או לבן שלכם לשרת שם? עכשיו נעשה קל וחומר, דמיינו ממשלה – לא משנה איזו ממשלה, שמאל, ימין על מלא – שאיימה על העם שלה בהפיכה משטרית על מלא ומנסה בכוח להעביר סעיף שאומר שהיא לא חייבת להפעיל שיקול דעת אחראי ומלא בהחלטותיה, ממשלה שיכולה להחליט מה שבא לה. תפסיקו לדמיין, זה מה שקורה כאן עכשיו.

רבותיי, עם כל הכבוד לעבודתכם, ויש לי הרבה מאוד כבוד, תנו לי להזכיר לכם: אתם משרתי ציבור, תפקידכם לשרת את העם כולו, נשבעתם "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת". קיבלתם מנדט מוגבל בלבד, בלבלתם את המנדט הזמני והמוגבל שקיבלתם לצורך במשילות מופרזת כאילו הייתם מלכים בימי המקרא. זהו שלא, תפקידכם וחובתם לשרת את העם. ונחזור לחוזה שלנו, הסעיף המוצע כאן הוא סעיף גס של הרשאה להפרת חוזה, הפרת חוזה הנאמנות ביניכם לבין העם.

אדוני היושב-ראש, כמו שיושב-ראש הוועדה המקורי נוהג לצייץ: רואים לכם. רואים לכם שאתם רוצים שלטון חסר מעצורים וחסר שיקול דעת; רואים לכם שאתם רוצים פטור מלנהוג בהוגנות וביושרה ובשיקול דעת מלא. זה מפחיד לחשוב למה, וזה חייב להיפסק עכשיו כי אין לכם את המנדט לא לנהוג בשיקול דעת. אני מבקש להתעשת, להתרכז במה שחשוב למדינה ולא בניסיונות לצבור כוח על חשבון הציבור. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

תודה, אני אנסה להיות קצר. הדיונים בוועדת החוקה, לפחות איך שאני נחשפתי אליהם בשבעת החודשים האחרונים – מצטער, כי יואב הוא חבר ועדה ולוקח את תפקידו ברצינות – הם די פארסה, נודה בזה, נכון? אין פה הקשבה לדיונים מהותיים, לטיעונים מהותיים. כשהגישו את הצעת החוק, וכל המהפכה המשטרית, זאת הייתה כאילו הצעת חוק מטעם הוועדה. אבל זה לא היה מטעם הוועדה, זה היה מטעם יושב-ראש הוועדה שחיפש לעשות איזשהו קיצור דרך ולא לעבור במשרדי הממשלה. אני מנסה לחשוב מה אני יכול לומר כדי לשכנע אותך או את, לא יודע, את משה סעדה. בתכל'ס, אין שום דבר שאפשר לומר לכם כי אתם פשוט נעולים. הדיון הזה הוא במקרה הטוב למי שצופה בנו בבית, אני לא מזלזל ברייטינג של ערוץ הכנסת אבל אם לא יקרה פה משהו חריג כנראה זה גם לא יגיע למהדורות.

אבל אולי אני מנסה לומר לך, משה סעדה, ולסטות לגמרי ממה שרציתי להגיד, להשתמש בדיוק במה שקרה לך ובהרגשה שהייתה לך. נסה לזקק את ההרגשה שהייתה לך כשאמרו לך שלמרות שאתה חבר כנסת ולמרות שמגיעה לך הזכות להגיע ולדבר, לנאום את נאום הצהרת הפתיחה שלך, תזקק את ההרגשה הזו שהרגשת כשבאו ואמרו לך: לא, אתה לא מדבר. אתה זוכר? ראיתי את הפנים שלך, נחתה ההבנה שאין לך מה לעשות. לזכותו של יושב-ראש הוועדה, הוא אומר את שעל לבו. הוא אמר: חכו – אולי לא שמעו אותך – אנחנו נטפל גם ביועצים המשפטיים. איך הרגשת? אהבת את זה? אהבת את ההרגשה כשאמרו לך: אין, אתה לא מדבר? מגיע לך, סביר שתדבר, זה הנוהג במשכן כשאתה נכנס. חבר כנסת שנכנס כן מקבל את הזכות אבל קיבלת את ההרגשה שאין לך מה לעשות, פשוט יגידו לך לא, זה הכול. ראיתי את האכזבה שלך.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

הוא יקבל, הוא יקבל.

<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, כי הוא מהקואליציה, לא תיתן לו לדבר?

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

הפוך, אני שומר על הזכות של האופוזיציה ולא על הקואליציה.

<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הפוך, בסדר. הלכת ודברת ולא הבנת למה אתה מסומן שם באדום. איזו באסה, כולם בכחול, אתה באדום ויש שני קווים, אתה לא מדבר. אתה הבנת את ההרגשה מה זו עילת הסבירות? כשאתה בכוח שלטוני – ואתם תאבי בצע, וכוח ושלטון. לא בצע, סליחה, כוח ושלטון, אתם לא רוצים שום הגבלה.

<< קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >>

מי תאב בצע?

<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> במובן הזה, בנושא של הדיון הזה, אתם תאבי כוח. מה שאתם רוצים זה שלטון חסר כל מגבלות, שאף אחד לא יעז להגיד לך, אדוני היושב-ראש – כולל היועץ המשפטי – שחלילה אסור לך לעשות דברים: אנחנו נטפל גם ביועצים המשפטיים. מה זו עילת הסבירות? עוד דוגמה קטנה מהימים האלו, באשקלון יש בית ספר שמונע מתלמידה להגיע למסגרת הבית ספרית. למה? כי היא חגגה בת מצווה. במהלך חגיגות הבת מצווה שלה היא עברה, שים לב, על החוקים של חגיגת הבת מצווה. היא השמיעה, רחמנא ליצלן, מוזיקה שלא תאמה את הקוד האתי של בית הספר שאליו היא הולכת.

<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>

לא, היו שם גם שני גברים, אבא שלה וסבא שלה.

<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שבועיים לא נותנים לה להיכנס לבית הספר, שבועיים. אף אחד לא מדבר על זה, במקום שאתה תעשה על זה דיון, כשתלמידה – למה אתה עושה ככה? למה אתה מזלזל בזה? למה אתה מזלזל בזה? באיזו מדינה אתה חי? מה זה לא לתת לאנשים להיכנס לבית הספר כי הם השמיעו מוזיקה? מה נסגר איתכם? אתם פשוט חבורה של מטורללים, אין לי מה להגיד לכם. נכון? אתה מסכים איתי? אתה מהנהן בראש.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

חד-משמעית. סיימת?

<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חד-משמעית. הבנת סעדה? זו המדינה שאליה אתה מוביל, אלה השותפים שלך. ו"דירה להשכיר" זה בדיוק מה שיואב ציין, זה מתאר בדיוק את הממשלה הזו כי אתם חבורה של גזענים.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

נאור, הצהרת פתיחה. אתה כבר חמש דקות בהצהרת פתיחה.

<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חמש דקות? אתה רוצה שאני אסיים ב"דירה להשכיר" או שהבנת את הפואנטה של התרנגולת הכושית, הבנת?

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

תתקדם לסיום בהצהרת הפתיחה, ביקשת דקה להצהרת פתיחה.

<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סיימתי, תודה.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

אני אחזור אליך משה סעדה. גברת ריקי שפירא, התנועה הרפורמית.

<< אורח >> ריקי שפירא: << אורח >>

בוקר טוב, אני עורכת הדין ריקי שפירא, מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה. אני רוצה לדבר לגופם של דברים, על עילת הסבירות. עילת הסבירות מהווה כלי ביקורת מרכזי שיש לבית המשפט לבחינת החלטות הממשלה, שריה ונבחרי ציבור אחרים. זאת באמצעות בחינה האם נשקלו כלל השיקולים הרלוונטיים והאם ניתן משקל ראוי לכל אחד מהם, או שמא שיקולים זרים או מטרות זרות הנחו את נבחרי הציבור בפעולתם. ביקורת שיפוטית של סבירות החלטות נבחרי ציבור חיונית להגנה מפני החלטות שהתקבלו על בסיס שיקולים זרים ופסולים, בניגוד לערכי היסוד של השיטה ותוך פגיעה בזכויות יסוד חוקתיות. עילת הסבירות ניצבת במוקד ההגנה על הפרט ועל הציבור מפני שרירות השלטון. הממשלה, שריה ונבחרי ציבור אחרים, מקבלים מדי יום החלטות הנוגעות לזכויות אדם ואזרח של תושבי ישראל, הסרת עילת הסבירות תוביל בהכרח לצמצום האפשרות לבקרן ולהרחבת האפשרות לפגיעה בזכויות אדם. אני רוצה להביא כמה דוגמאות לעתירות שהגשנו על בסיס עילת הסבירות, כדי להסביר את חשיבותה.

לעיתים עילת הסבירות היא הדרך היחידה לתקוף החלטת ממשלה הנסמכת על חוסר שיקול דעת ראוי. כך למשל, ההחלטה שלא להעמיד לדין משמעתי רב עיר שמסית לגזענות ולאלימות נגד הציבור הערבי ונגד קהילת הלהט"ב, הדרך לתקוף החלטה כזאת היא להדגיש את חוסר הסבירות הקיצוני בה נגועה החלטת השר. כך נעשה במקרה של הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת, שחרף התבטאויותיו המסיתות והפוליטיות הבלתי פוסקות, בניגוד לדין המשמעתי לו הוא מחויב, הוחלט על ידי שר המשפטים שלא להעמיד אותו לדין משמעתי. עתירה לבג"ץ בגין חוסר הסבירות בה נגועה ההחלטה, הובילה לפסק דין שחייב נקיטה בהליך משמעתי נגד הרב אליהו.

כך כתב השופט שטיין בבית המשפט העליון: הסמכות להעמיד את הרב אליהו לדין משמעתי אינה מצויה בידינו, סמכות זאת מצויה בידיהם של מוסדות המשמעת הפועלים לפי חוק שרותי הדת. מוסדות אלו החליטו בעניינו של הרב כפי שהחליטו ואנו מוסמכים להתערב בהחלטתם רק כאשר זו לוקה באחד הפגמים היורדים לשורש העניין כדוגמת חוסר סבירות קיצונית, ולא מעבר לכך. אי-העמדת הרב אליהו לדין משמעתי בגין התבטאויות אסורות לוקה בחוסר סבירות קיצוני.

כלומר, אפשר לראות כאן שבית המשפט לא לוקח את הסמכות שיש לנבחר הציבור אלא הוא מבקר את ההחלטה וזאת רק כאשר יש חוסר סבירות קיצוני. ביקורת על סבירות החלטות ממשלה ונבחרי ציבור היא חיונית גם בכל הנוגע להחלטות בדבר חלוקת משאבים ציבוריים, אפרופו רדיפת בצע. כך החלטות בדבר חלוקת משאבים כלכליים, כמו תמיכות ציבוריות או תקציבים, עלולות להתקבל מבלי שישקלו כראוי כלל השיקולים הרלוונטיים או תוך שקילת שיקולים זרים. הדרך היחידה לתקוף החלטות אלה היא באמצעות עילת הסבירות.

אתן לך שוב דוגמה לעתירה שהגשנו. בשנת 2021 הורה בית המשפט למשרד החינוך, אחרי עתירה שטענה לחוסר סבירות קיצוני בו נגועה התנהלות המשרד אשר החליט לשנות את מבחני התמיכה ביחס למרכזים להעמקת החינוך היהודי בחינוך הממלכתי – מרכזים שנועדו על פי ועדת שנהר לטפח את החינוך היהודי בחינוך הממלכתי – כשמשרד החינוך החליט להעניק את התקציבים האלה דווקא לעמותות שלא קידמו חינוך פלורליסטי אלא קידמו חינוך אורתודוקסי שלא התאים לאותם בתי ספר ממלכתיים.

על כך אמר בית המשפט שהדרך לעשות זאת הייתה דרך נקודות תמיכה שנתנו עדיפות למי שקידם חינוך פלורליסטי. ואמר על כך בית המשפט: ביטול הניקוד העודף בשיעור של 30% בגין פעילות המקיימת את אמות המידה של דוח שנהר אינו יכול לעמוד מבלי שהנושא ייבחן בתהליך מחודש במשרד החינוך. מסקנה זו מבוססת על הקביעה לפיה לא ניתן היה לבטל את ההתחשבות בעקרונותיו של דוח שנהר ללא בדיקה ממשית של התשתית העובדתית הנוגעת לפעילות בתחום, ללא מעורבות של הדרג שבו התקבל האימוץ של דוח שנהר עצמו כעיקרון מוביל של לימודי היהדות לאורך השנים.

דברים אלה יפים גם לעניין חלוקת משאבים על ידי עיריות ומועצות מקומיות, האחרונות הן גופים ציבוריים וככאלה הן מחויבות לחלק את הקרקעות, התקציבים והמשאבים הרבים העומדים לרשותן לפי כללי המשפט המנהלי. כאשר אין הם עושות כן, למשל מעדיפים גופים המעורבים בשלטון או נמנעים מלשקול שיקולים קריטיים הקשורים לאופי השכונה או לצורכי התושבים, הדרך היחידה של התושבים להתגונן היא דרך עילת הסבירות. ביטול עילת הסבירות יוביל לכך שלא תהיה אפשרות לביקורת שיפוטית על החלטות הרות גורל עבור התושבים ורווחתם, מה שיוביל לפגיעה אנושה בזכויותיהם.

כך למשל, סירובה של עיריית ירושלים להעניק תמיכות לבית הפתוח המשרת את קהילת הלהט"ב בעיר בטענה שהעירייה תומכת רק במרכזים קהילתיים על בסיס גאוגרפי ולא על אזורי. סירוב לגביו קבע בית המשפט העליון כי מדובר בחוסר סבירות קיצוני, משום שלא נשקלו כלל השיקולים הצריכים לעניין ובכלל זה הצורך לתת מענה עירוני לקהילת הלהט"ב. במקרה זה קבע בית המשפט את הדברים הבאים: הפסיקה עמדה זה מכבר על הקשר בין שאלת השוויון לשאלת הסבירות. התבחינים בדבר הנתונים הרלוונטיים לשוויון צריכים להיקבע באופן סביר תוך התחשבות במטרת השוויון שאותו רוצים להשיג. במסגרת הסבירות נבחן משקלם של השיקולים השונים ונבחן האם הם רלוונטיים.

במאמר מוסגר אתייחס למה שנאמר כאן אתמול: האם בית המשפט מגן על השוויון המנהלי או השוויון החוקתי? באותו פסק הדין ציינה השופטת חיות שההגנה על השוויון היא הגנה כללית ולא רק מנהלית. זה בהקשר לדיון שהיה כאן אתמול.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

אנחנו מתקרבים לסיום.

<< דובר_המשך >> ריקי שפירא: << דובר_המשך >>

אני מסיימת. החלטות בלתי סבירות נוספות של נבחרי ציבור מקומיים עלולות להשפיע באופן דרמטי גם על זכויות אזרח כמו הזכות לכבוד ולתנועה. כך היה למשל, במקרה בו נמנע ראש עיריית בית שמש מהסרת שלטי צניעות פוגעניים שהיו תלויים ברחובות העיר והובילו לאלימות פיזית כלפי נשים. העירייה טענה כי בסדר העדיפות העירוני יש עניינים אחרים הקודמים להסרת השלטים וכי העובדה שהם ישובו וייתלו פירושה שאין טעם בהסרתם. בית המשפט קבע שהתנהלות זו היא בלתי סבירה מכיוון שהעירייה לא ייחסה משקל ראוי לזכויות תושבות העיר.

לסיכום, עילת הסבירות היא כלי חשוב לביקורת על החלטות נבחרי הציבור אשר להם סמכויות נרחבות ביותר. הסרת עילת הסבירות תצמצם באופן משמעותי ואקוטי את היכולת להתגונן מפני החלטות נבחרי הציבור הנסמכים על שיקולים זרים ופסולים.

יוער כי עילת הסבירות היא עילה ותיקה במשפט הישראלי, היא מאפיינת שיטות משפט רבות ואף מסיבה זו יש להימנע מלקדם את הצעת החוק. עוד ראוי לציין כי בתי המשפט אינם נוטים להתערב בהחלטות בלתי סבירות של רשויות אלא רק במקרים חריגים של חוסר סבירות קיצוני. לבסוף, נציין כי יש לבחון את הצעת החוק האמורה כחלק ממכלול הצעות חוק מסוכנות ודורסניות שפירושן פגיעה אנושה ביכולת של

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]