פרוטוקול מספר 53, ועדת העבודה והרווחה, 04/06/2023

הכנסת העשרים וחמש

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 53

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום ראשון, ט"ו בסיון התשפ"ג (04 ביוני 2023), שעה 11:11

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 33), התשפ"ב-2022 << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

ישראל אייכלר – היו"ר

אפרת רייטן מרום

דבי ביטון

חילי טרופר

טלי גוטליב

יונתן מישרקי

צגה מלקו

חברי הכנסת:

יוראי להב הרצנו

מוזמנים:

אייל זמיר

–

מנכ"ל משרד הביטחון, משרד הביטחון

דן נימני

–

רפרנט ביטחון באגף תקציבים, משרד האוצר

לימור לוריא

–

ראש אגף שיקום, משרד הביטחון

יואב סטשנסקי

–

עו"ד, משרד המשפטים

מורן

–

נכת צה"ל, נפגעת אלימות מינית ומגדרית על ידי אגף שיקום אייל בן שושן

–

יועץ משפטי, ארגון נכי צה"ל

עידן קליינמן

–

עו"ד, יו"ר הארגון, ארגון נכי צה"ל

רפאל כהן צמח

–

מ"מ יו"ר הארגון, ארגון נכי צה"ל

שמעון מלול

–

יו"ר מחוז ב"ש והנגב, ארגון נכי צה"ל

רינת גולד גזית

–

עו"ד, יועצת לארגון, ארגון נכי צה"ל

קובי זכאי

–

עו"ד, נכה צה"ל

איציק (יצחק) סעידיאן

–

נכה צה"ל, ארגון נכי צה"ל

נחום לאמור פרידמן

–

נכה צה"ל

אורי בן שמעון

–

נכה צה"ל

דינה חוה פרימט

–

אמא של נכה צה"ל, ארגון נכי צה"ל

גל רויטשטיין

–

נכה צה"ל

עידן בן נון

–

נכה צה"ל

עירית אבוטבול

–

הורה לשני נכי צה"ל

אברהם אבוטבול

–

הורה לשני נכי צה"ל

דוד גלבוע

–

נכה צה"ל, ארגון נכי צה"ל

עובדיה חפץ

–

נכה צה"ל, ארגון נכי צה"ל

דנה פנחסוב

–

נכת צה"ל, ארגון נכי צה"ל

קובי אטיאס

–

נכה צה"ל, ארגון נכי צה"ל

אורן לוי

–

נכה צה"ל, ארגון נכי צה"ל

יהודה איש שלום

–

עו"ד, מנהל אגף הלם קרב, ארגון נכי צה"ל

אורי אהרנפלד

–

נכה צה"ל, פדוי שבי

אריה בונפיס

–

נכה צה"ל הלום קרב

עומר אמסלם

–

נפגע הלם קרב

אדווה כספי

–

בת זוג הלום קרב

נדב וירש

–

פעיל חברתי הלומי קרב

נתי שקד

–

רו"ח, הלום קרב

שפרה שחר

–

מנכ"לית, עמותת בית חם לכל חייל

עידו גל רזון

–

מייסד לוחמים לחיים ע"ר

אליסף איש שלום

–

שדלן, יו"ר הלם קרב

רנה תייר

–

אמא של פוסט טראומתית

מרדכי רוזנברגר

–

ממייסדי עמותת ההלם והקרב לפצועי PTSD

רויטל רוט

–

עו"ד

אביב לוי

–

ראש עמותת גולשים ללא גבולות, המרכז הבינתחומי הרצליה אלי בן לולו

דן גלבוע

שמואל בר דוד

מתן כהנוביץ'

חווה רוטשטיין

ריטה בוטבול

שמיר בניטה

אובי בן חיים

אלון חסון

מיכאל קירשנבאום

רפאל שיין

אלעד מלכה

ייעוץ משפטי:

יעל סלנט

מנהלת הוועדה:

ענת כהן שמואל

סגנית מנהלת הוועדה:

אורית ארז

רישום פרלמנטרי:

רינת בן מוחה, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 33), התשפ"ב-2022, מ/1574 << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

בוקר טוב לכל האורחים, בראשם חברי הכנסת שהגיעו מרחוק ומקרוב לדיון החשוב שאנחנו פותחים בו היום. אנחנו רוצים להגיע בעזרת ה' בתוך הזמן הקצר האפשרי למצב שבו לא יהיה אחד מנכי צה"ל מכל הסוגים, מכל הנכויות, מכל הכאבים, שלא תהיה לו חליפה תפורה, שהוא ירגיש שמשרד הביטחון והצבא והממשלה והמדינה נותנים לו את הגיבוי המלא, המקסימום האפשרי, כדי שהוא יוכל לתפקד ולהגיע למקסימום שהוא יוכל להגיע.

בראשית דבריי אני רוצה להודות למנכ"ל משרד הביטחון, אלוף במיל' אייל זמיר, שהגיע להשתתף בדיון הפותח להצעת חוק הנכים. בואו של המנכ"ל, שהוא בעצמו אלוף במיל' בעצם הוא בא בשם שר הביטחון. שר הביטחון רצה להגיע אבל היות והוא עסוק בדברים עכשוויים, של תרגיל, של דברים שפורסמו, ולכן אייל זמיר הוא בא כוחו של שר הביטחון. בשבילנו עכשיו בדיון הזה הוא שר הביטחון או יד ימינו, זרועו הארוכה של שר הביטחון שהגיע להשתתף בדיון, הוא יביא את דבר שר הביטחון. ההחלטות האלו הן החלטות של שר הביטחון ומשרד הביטחון, של ממשלת ישראל ומדינת ישראל.

במושב החורף שחלף הצלחנו להעביר את הסעיף של הביטוח הסיעודי לנכי צה"ל, שאומנם הוא לא כסף גדול, אבל הוא סמל גדול שהיטיבו עם כלל נכי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה בלי שום הבדל בין כל הנכים. אני מתפלל לקדוש ברוך הוא שישלח רפואה שלמה לכולם, וגם שיצליח דרכנו שאנחנו נוכל לעמוד במשימה לטובת אלו שנתנו את חייהם למדינה, וגם הם כלולים בביטוח, בהשתתפות הגבוהה ביותר של המדינה בפרמיה, מאז ערב פסח. אני גאה לציין שהכנסת, הישיבה הראשונה של מושב החורף הייתה הוועדה הזאת, שהשלימה את המהלך כולו, אופוזיציה וקואליציה כאחד התאחדו להיטיב עם נכי צה"ל. אני מקווה שגם עכשיו לא תהיה פה קואליציה ואופוזיציה כי כולנו פה בראש אחד.

עכשיו אנחנו רוצים להמשיך בהליך חקיקת הצעת החוק במטרה להיטיב עם כלל הנכים ובעיקר עם הלומי הקרב, ואני מוכרח לציין שבמהלך הזמן נפגשנו מספר פעמים עם הגורמים ממשרד הביטחון וכולם הסכימו פה אחד שהפרקים הבאים בחוק, לא הפרק הנוכחי בלבד, יביאו בעזרת ה' בשורה גם להלומי הקרב כמו לשאר נכי צה"ל.

מנכ"ל משרד הביטחון, ביקשתי ממנו לפרט בהרחבה ולא להחסיר שום פרט, את שלל הדברים שכבר נכנסו לתוקף בעזרה לנכי צה"ל והלומי הקרב. בין היתר, אני ביקשתי והוא יביא, בעזרת ה' גם מועד פרסום פרקים שאנחנו מחכים להם בטיפול הלומי הקרב. פרקים שבימים אלו ממש עוברים ליטושים אחרונים בהתחשב בהערות שנשמעו מפי הלומי הקרב בשולחנות העגולים שהתקיימו ביוזמת משרד הביטחון וגם שהועלו בדיונים האלו פה, ויפורסמו בקרוב להערות הציבור לקראת הבאתם לוועדה.

אנחנו מבקשים להביא עוד במושב הנוכחי את ההטבות בפרק הדיור שיידון כאן יחד עם פרק הרכב. נתחיל לדון מיד לאחר פרסום מסקנות והמלצות ועדת שרשבסקי. מי שירצה לדעת, ישמע תכף בדיון מה הוועדות האלו? אנחנו רוצים שהם ישלימו את עבודתם באופן מיידי.

בנוסף, אני מברך את משרד הביטחון שבנכונותם שלושה דברים מרכזיים, ועדה שתאשר הכרה אוטומטית במחלות נלוות להעלאת אחוזי הנכות, מה שאתם יודעים יותר טוב מאתנו. דבר שני, ליווי אישי שיקבל כל נכה על ידי גורמי מקצוע בתהליך הדיור ובעיקר לפוסט טראומטיים אבל לא רק, לכל אלו שסובלים בגוף ובנפש. וכן הקמת מחלקה ייעודית לטיפול באוכלוסיות מיוחדות שלא יצטרך אדם ללכת חפש איפה מטפלים לך פה תלך לשם, זה לא יהיה באופן שקורה בבירוקרטיה הישראלית בדרך כלל, אלא יהיה טיפול מיוחד לאוכלוסיות המיוחדות, ואני מקווה שזה יהיה בכל מחוז.

מיד אתן למנכ"ל לפרט את כל הפרטים, אבל לפני שאתן למנכ"ל משרד הביטחון את רשות הדיבור, אני מבקש מכל הנוכחים לכבד את המעמד, בשבילי זה מעמד קדוש. אני מבין את דרישות המשתתפים, אני יודע את חילוקי הדעות הרי כולנו יהודים, יהודים בלי חילוקי דעות לא הולך, אבל אני מוכן שתדברו אליי, אל חברי הכנסת, אנחנו הנבחרים שלכם, אנחנו חייבים לכם, אלינו אתם יכולים לבוא ולזעוק. אבל אני לא מוכן שיהיו האשמות הדדיות ביניכם. כל אחד מדבר אליי ולנבחרי הציבור, ולא נאפשר מצב שמישהו מהמשתתפים יאשים או יטיח דברים בפני אחד המשתתפים האחרים שאינו נבחר ציבור. מי שלא נבחר ציבור לא חייב ביקורת לאף אחד. אנחנו כנבחרי ציבור חייבים לקבל ביקורת.

אני מבקש גם מכל המשתתפים גם אם מישהו פונה אליכם, אל תתייחסו, אל תשיבו אל תשיבו אלא כשתקבלו רשות דיבור. אני יודע שקשה מאוד לשמוע דברים שלא נעים לשמוע, אני בכנסת גם משמש גם כסגן יושב ראש כנסת, לפעמים אני ממש מתפוצץ מלשמוע דברים, אבל אני יודע שאני חייב לשמוע. אז גם אם אתם שומעים דברים שלא נעים לכם, תתאפקו, תרשמו לכם, ותגיבו אחר כך.

אני מבקש שתביאו בחשבון כי ישנם עשרות משתתפים, ואני מבקש לתת לכל אחד שיוכל להתבטא, ולכן אני מבקש לשמור על הזמן. תתמצתו את הדברים שלכם במשפטים ברורים, ותאמרו את הדברים החשובים ביותר בעיניכם.

אחרי ההקדמה הארוכה הזאת, אני רוצה לכבד את אדוני מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר, קח את הזמן שלך, אני רוצה שתפרט את הכל, ואני מבקש לאפשר לו לדבר עד שהוא יסיים, כי כמה שדיברתי איתו ואני מבין, יש לו המון בשורות לכולם, אז אם לא תפריעו לו כל אחד ישמע את מה שהוא רוצה עד הסוף, כמה זמן שהוא צריך. תודה רבה.

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

שלום לכולם ובוקר טוב. קודם כל כמובן אני רוצה להביע צער עמוק על נפילתם של שלושה לוחמי צה"ל בפיגוע קשה בגבול מצריים, לוחמת ושני לוחמים ולשלוח את תנחומיי האישיים, תנחומיי כל מערכת הביטחון למשפחות שלהם, וכמובן שהאירוע הקשה כבר התחיל להיות מתוחקר, ויתוחקר, אני בטוח בצורה מעמיקה, ואנחנו , ביחד עם צה"ל, נפיק את כל הלקחים הנדרשים.

אני שמח להיות פה הבוקר, בעיניי זה אירוע מאוד משמעותי וחשוב. אני מנכ"ל משרד הביטחון מזה ארבעה חודשים. כשנכנסתי למדתי לעומק ויש פה המון המון פרטים, את רפורמת נפש אחת. זה אחד התהליכים הכי חשובים שאני מנהל אותם.

אני רוצה להודות קודם כל לך יושב ראש ועדת העבודה והרווחה, חבר הכנסת ישראל אייכלר. חברי הכנסת שנמצאים פה, אני ממש מודה לכם שהגעתם. אני הייתי כבר בכמה ועדות כנסת בעבר, אני רואה פה באמת נוכחות מרשימה, ובעיני זה רק מעיד על החשיבות הרבה של כולנו, החשיבות הציבורית לנושא הזה. יושב ראש ארגון נכי צה"ל, עידן קליינמן וכל מי שנמצא פה ביחד איתך, הסמנכ"לית וראש אגף השיקום, לימור, אני בטוח שכולכם מכירים אותה. נכי צה"ל שנמצאים פה, אני שמח שכולכם הגעתם לפה, אחת המטרות שלנו זה לשמוע אותכם, אני רוצה לשמוע אתכם ומה שיש לכם להגיד מעבר לכל המקומות האחרים שבהם אנחנו שמענו אתכם ונציגי הציבור שנמצאים פה אתם מאוד חשובים פה. אני מודה לכולם שנמצאים פה.

אנחנו מגיעים לפה עם אוזן קשבת. אני מתכוון לזכור את כל מה שאנחנו עשינו וכל מה שאנחנו הולכים לעשות. אנחנו באנו להציג פה עשייה מאוד משמעותית, אבל אני אומר לכם, עשייה מאוד משמעותית עדיין לפנינו, נעשו פה דברים, אבל יש עוד הרבה מה לעשות בתחום הזה, ומבחינתי אין שום דבר מוחלט, אין שום דבר שהוא אפוי עד הסוף, אפשר עוד להשפיע, אפשר לשנות, אני אשמח לשמוע אתכם. זאת ההנחיה של שר הביטחון, זאת הרוח, וזאת גם ההנחיה שלי לאנשי משרד הביטחון ואנחנו כמובן עובדים פה בשיתוף פעולה מלא עם ארגון נכי צה"ל, ואני חושב שזה גם כן דבר שהוא מאוד משמעותי.

המהלך שאנחנו מדברים עליו זה מהלך החקיקה שאנחנו מניעים אותו, ואני רוצה להאיץ אותו עד כמה שניתן. אני רוצה רגע להסביר לכם שבכל רגע שאנחנו מתעכבים, מי שנפגע בזה הם נכי צה"ל, ולכן אני רוצה להאיץ את זה עד כמה שניתן. וכמובן אני דיברתי על זה עם יושב ראש הוועדה חבר הכנסת אייכלר, על החשיבות הרבה, ואני יודע שהוועדה נרתמת לנושא הזה. אני רוצה קודם כל להדגיש, זו חובה מוסרית של כולם, זו חובה מוסרית וערכית קודם כל לכם, אני אומר את זה לנכי צה"ל, וזאת משימת על שלנו.

אתם יודעים שמשרד הביטחון זה למעלה מ-24 אגפים, זה משרד ענק. מבחינתי כמנכ"ל, אגף השיקום, אגף משפחות שכולות, שני אגפים הם בסדר עדיפות הכי גבוה. זה אירוע חברתי, לאומי, ככה אני רואה את הדבר הזה. אני רואה בדבר הזה שליחות וחובה מוסרית וערכית ואנחנו צריכים לתת את מה שצריך לתת לכם ואת מה שכמובן אפשר לתת, ולכן החקיקה הזאת היא חקיקה מאוד משמעותית, היא מחייבת, כדי שנוכל לתת את הדברים, אנחנו חייבים לתת את החוקים האלו, וככל, אני מדגיש את זה פה כבר בתחילת דבריי, כי זה מה שמטריד אותי, ככל שהחקיקה תתעכב לא יהיה עיגון הטבות, אנחנו חייבים לעגן את ההטבות האלו בסופו של דבר בחקיקה, ואני מצפה שכולם ירתמו ויעזרו לנו בדבר הזה.

החקיקה הזאת היא קריטית לנכים, היא תבטיח ותעגן את הזכויות שלכם, של נכי צה"ל, בדגש על נפגעי הנפש, ואני אדבר פה בהרחבה על נפגעי הנפש, פוסט טראומטיים, הלומי קרב, PTSD. אני אומר לכם, גם אם יש מחלוקות, מחלוקות אני בטוח שיעלו פה, באמת הכוונות שלנו הן כוונות טהורות כדי לקדם את הנושא הזה, ואנחנו רוצים לפעול פה בשת"פ אפקטיבי ולקדם את הנושא הזה.

אני רוצה כבר בפתיחת דבריי, ואמרתי, אני משקיע בזה הרבה זמן כולל בשבוע שעבר בביקור באגף השיקום בראשותה של לימור להודות לכל עובדי האגף, אני חושב שעושים פה עבודה באמת חיונית למען הנכים. צריך להגיד שבשנתיים האחרונות, עוד לפני שאני הגעתי למשרד, עוד לפניי, האגף השתנה, השתפר בצורה דרמטית, תוך מיקוד בעשייה לנפגעי הנפש, ובלי להזניח את כל שאר הנכים. אנחנו מדברים פה על קבוצה גדולה עם שונות מאוד משמעותית, ואנחנו בסופו של דבר צריכים לראות שאנחנו מתייחסים לכל אחד ואחת ותופרים לכל אחד את החליפה הייעודית שלו.

אני כן רוצה רגע להדגיש לגבי תהליך החקיקה, זה שההטבות שניתנות, הייתה עליהן ביקורת קשה מאוד של מבקר המדינה ושל היועצת לממשלה ולכן אנחנו, כפי שאמרתי בתחילת דבריי, חייבים לעגן את ההטבות הללו בחקיקה. המהלך של, אני לא יודע אם איציק נמצא פה, איציק סעידיאן במקרה נמצא פה?

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

הוא היה בדיון הקודם.

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

(הצגת מצגת)

אז יצא באמת לפני שנתיים בעקבות האירוע הטראגי והמצער של איציק סעידיאן, רפורמת נפש אחת. צריך להגיד זה אולי מהלך גדול, היסטורי, שאנחנו עושים אותו ביחד מאז מלחמת יום הכיפורים. אנחנו השנה מציינים 50 שנים למלחמה הזאת, והיום אנחנו נבקש להציג לכם את הדברים.

אני רוצה להתחיל במספרים, אתם תוכלו לעקוב אחרי הדברים שלי גם על המצגת או המצגות שנמצאות פה כדי באמת להבין את גודל האירוע וגודל האתגר שאיתו אנחנו מתמודדים. אבל בסך הכל אתם יכולים לראות אנחנו מדברים על 116,000 נכי צה"ל ומערכת הביטחון שכמעט חצי מהם, 60,000 מעל 20% נכות, הם מטופלים באגף השיקום, זאת אומרת הם באחריותנו, זה המספר הגבוה ביותר אי פעם, אני מדגיש את זה, שאנחנו מטפלים בהם, ובהחלט זה אתגר גדול מאוד.

אני רוצה רגע להסביר מיהם הנכים האלו שאנחנו מטפלים בהם? צריך להגיד, המחצית שלהם, דיברתי על מלחמת יום הכיפורים, 50 שנים למלחמת יום הכיפורים, חצי מהם הם בני הגיל השלישי, מרביתם הם נכים של מלחמת יום הכיפורים, כרבע מאוכלוסיית הנכים שנמצאים בטיפול של אגף השיקום ומשרד הביטחון הם נפגעי ראש, נפש ופוסט טראומה. 7,500 מתמודדים עם פוסט טראומה, זה הנתון הגבוה ביותר אי פעם, לא היה לנו נתון כזה גבוה, והמספרים האלו עולים ומתעדכנים כל יום.

בשנתיים האחרונות יש גידול, דרמטי הייתי אומר, בהיקף האנשים שפונים בבקשות להכרה בגין פוסט טראומה ורבים מהם מוכרים, הרבה יותר מאשר בעבר, אני אתייחס לתהליך הזה. אני רוצה להדגיש פה, למעלה 2,500 מתמודדי פוסט טראומה הוכרו מאז רפורמת נפש אחת, זאת אומרת כשאני מדבר על 7,500, 2,500 זה הכרה של השנתיים האחרונות וכפי שאמרתי המספרים הולכים וגדלים, אני חושב שחלק מזה זו בהחלט המודעות לנושא המאוד חשוב והמרכזי הזה. ואני גם רוצה להדגיש ש-7% מהם הן נשים, יש להם צרכים מיוחדים. אנחנו מקיימים שיח שוטף עימן בנושא הזה, ואני הנחיתי להעמיק את הצרכים המיוחדים של הנשים.

אז ככה שבהחלט אלפי נכי צה"ל הוכרו בשנתיים האחרונות, תהליכי ההכרה השתפרו מאוד, ואני אומר את זה פה, תמיד יש עוד מה לשפר, וחלק ממבקשי ההכרה בעיקר הלומי הקרב, מוכרים במסלול ירוק, שזה מסלול מאוד מהיר ומאוד יחסית, פשוט לביצוע. אני רוצה רגע לדבר על שלב ההכרה כי זה שלב מאוד משמעותי, למעשה שלב ההכרה הוא שלב הכניסה שחייבים לעבור דרכו. ואני רק בשבוע שעבר פגשתי את מי שמתעסק בנושאים האלו כדי ללמוד את הנושא הזה לעומק, אני רוצה להגיד מה היה המצב לפני שנתיים ומה המצב היום.

אני נכנסתי לחדרים שבהם מאוחסנים התיקיות והמסמכים, זה משהו מדהים, זה אמבטיות כמו פעם, מלאות בתיקים, פולדרים כאלו, 10,000 תיקים היו עד לפני שנתיים, 10,000 המתנות לבקשה. הוכרז על טיפול 10,000 ככה קראו לדבר הזה, ואנשים המתינו שנים ארוכות, מ-2017, מ-2018 להכרה. צריך להגיד עד שאתה לא מוכר אתה כביכול לא מטופל, אתה יכול להמתין שנים ארוכות בכלל בתהליך הבקשה, ובתוך שנה וחצי סגרו פער של כמעט 10,000 בקשות להכרה, של אנשים שהמתינו שנים להחלטה הזו, והיום המערכת עומדת במקום 10,000, עד 2,030 בקשות שממתינות להחלטה. זה גם מספר גבוה, זה גם לא מוצא חן בעיני, זה גם מספר שאנחנו צריכים להוריד אותו ולכן אני הנחיתי, ולימור מכירה את ההנחיה הזאת ופועלת, כדי לטפל בה שעד סוף דצמבר אנחנו נסיים את כולם. כמובן שיגיעו בקשות חדשות אבל אנחנו נסיים את הכל, וזה דבר שהוא מאוד משמעותי.

חשוב לי להדגיש שבמקביל לטיפול בבקשות האלו, האגף גם, גם הבקשות שהצטברו בעבר אבל גם בקשות חדשות, אני תיארתי לעצמי את ה-2,500 הבקשות והמספרים עולים, בקשות חדשות שנכנסו, זה מטיל עומס גדול מאוד על האגף והאגף הזה ממש התארגן ומתארגן מחדש כולל בתוספת של תקנים שהוא קיבל כדי שבאמת אנחנו נדע להתמודד ולשחרר פה תהליכים בירוקרטים. ולכן אני אומר, אנשים שבעבר חששו להגיש בקשות, או כי פחדו מהתהליך עצמו שהוא תהליך שהיה מורכב או שלא הבינו בדיוק באיזו סיטואציה הם נמצאים והמודעות בהחלט עלתה, אני מאמין היום שהם פונים אלינו כי הם חשים גם באוזן הקשבת, שהיא אוזן הרבה יותר קשבת, וגם בהבנה שיש פה הרבה יותר מודעות לתהליך עצמו.

לגבי הרפורמה אני רוצה רגע לדבר על חמשת הנושאים המרכזיים ברפורמת נפש אחת, אתם יכולים לעקוב אחריי. אז בעקבות המקרה של איציק סעידיאן ממשלת ישראל אישרה את הרפורמה והקצתה 900 מיליון שקלים לטובת השיפור של הטיפול בנכים, ובשיח עם נכי צה"ל והפוסט טראומטיים, אנחנו הגדרנו חמישה נושאים בהם נדרשים שינויי עומק, אלו ה-top 5 של הרפורמה, אתם יכולים לראות אותם פה.

אני דיברתי על שלב ההכרה, טיפול שורש עמוק בשלב ההכרה, ולכם אני אומר לגבי הלומי הקרב והלוחמים בכלל במסלול הירוק, לוחם הוא לוחם ואני אומר לכם, אם הוא מספיק לשרת בקרבי, אנחנו גם מאמינים לו איך שהוא מגיע, לא הולכים לא בודקים את העבר שלו, לא בודקים טפסים, לא פותחים כל מיני עניינים, אלא מכירים בו בצורה די מהירה במסלול ירוק.

הדבר השני זה כל מה שקשור לוועדות הרפואיות, זה שיפור בעבודת הוועדות הרפואיות, אנחנו הוצאנו הרבה דברים לבתי חולים, שיקומים, התחלנו להקליט את הוועדות עצמן, אנחנו בתהליך של הכשרות של כל מי שעוסק בתחום הזה, וגם פה זה צוואר בקבוק מאוד משמעותי, משפרים פה הרבה דברים, אתם יכולים לראות את חלק הדברים, אני לא אעבור על כולם, אבל אם בעבר אי אפשר היה לתעד את הכל, היום הכל מוקלט, ותמיד אפשר לחזור ולראות את הדברים.

יש פה נכות צמיתה בבקשות, אנחנו עלינו לנכות צמיתה מ-63% ל-96, זה גידול מאוד דרמטי, ועוד דברים שאני אעבור עליהם בהמשך. יש פה שיפור של הממשק עם צה"ל. זה קרה עוד בתקופתי כסגן הרמטכ"ל, אנחנו הקמנו ענף שלם שעוסק בקשר עם נכי צה"ל ומהפכת שירות שאני גם אגע בה בהמשך.

לגבי העשייה במבט על, אז אתם יכולים לראות שקף שגם לי היה קשה לקרוא אותו בהתחלה, אבל אתם יכולים לראות מה קרה בשנתיים האחרונות, זו רפורמת נפש אחת על דברים שכבר קרו. יש פה למעלה מ-90 מהלכים. לא נעבור על כולם, אני אדגיש את חלקם. אבל זה רק מבטא לכם את גודל העשייה שנעשית במשרד הביטחון, באגף השיקום וביחד עם גופים נוספים שכולם התגייסו למשימה הזאת, ומאחורי כל שורה שאתם רואים פה או שלא רואים כי לי כבר קשה לראות בטווחים האלו, אבל אני מכיר טוב את השורות האלו, אז יש פה באמת עשייה גדולה, וכפי שאמרתי אני אעבור על חלק מהדברים, זה מרכיב מרכזי בסיפור.

משפחה מאוד גדולה בשנים שאתם רואים פה, זה מוכוון ל-PTSD נפגעי נפש וגוף לשם זה מוכוון וזה מספר פה סיפור מאוד גדול, שינוי ייסודי ודרמטי בשירות ביחס לנכים בכלל ולמתמודדי פוסט טראומה בעיקר. אני אומר לכם עוד פעם, דרך ארוכה עוד לפנינו, זה רק באמת חלק מהדברים שקרו. אנחנו מתכוונים עוד לעשות הרבה דברים ולהאיץ את ההתקדמות בדרך כדי שנוכל לתת את הטיפול המיטבי לנכים ונמשיך להשתפר כל הזמן.

כדי לסבר את האוזן, אז אם עד לפני הרפורמה היינו מקבלים 2,800 בקשות להכרה, את שנת 2022 סיימנו עם 4,200 בקשות, ואת שנת 2023 אנחנו צפויים לסיים עם 6,000 בקשות. זאת אומרת יש פה עליה דרמטית, אקספוננציאלית בבקשות להכרה, שהרוב פה זה נפגעי טראומה. אז יש פה בהחלט אתגר גדול מאוד, כדי להתמודד עם האתגר הזה אנחנו עושים הרבה דברים.

אנחנו מדגישים פה מאוד את המחוזות. המחוזות מבחינתי זה השלוחות הקדמיות, זה הגופים המבצעיים שלנו אם תרצו, הם נמצאים בשטח וגם שם אנחנו מתרכזים, מעבירים להם המון סמכויות גם בהקשרים של המענה הרפואי, השיקומי, ושל הרווחה. אז כמה דברים באמת, שאנחנו עסקנו בהם ואנחנו עוסקים בהם.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

איציק סעדיאן יש פה מקום אחד, בבקשה פה.

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

איציק שלום אני מודה לך שהגעת. חשוב מאוד שאתה פה איתנו. הוקם מערך בידיים טובות, צריך להגיד היום שנכה הבא לתהליך הכרה הוא היה צריך לקחת עורך דין ולהתמודד עם כל התהליך המורכב הזה. כמובן יש פה גם שכר טרחה, כולכם מבינים כמה עורך דין גם יכול לקחת כסף. אנשים שנמצאים גם במצוקה וחלקם אולי ויתרו על היכולת להגיע אלינו בגלל הסיוע המשפטי שהיה להם קשה לקבל את זה.

אנחנו הקמנו עבורם שירות חינם, סיוע בהגשת הבקשה להכרה והכנה לפני הוועדות הרפואיות כדי לחסוך להם את שכר הטרחה הזה שהם שילמו לעורכי הדין, היום הם יכולים לעשות את זה דרכנו, לקבל את הליווי הזה מאיתנו, לקבל את הייעוץ המשפטי הזה מאיתנו, וצריך להגיד שלמרכז הזה, מערך בידיים טובות, הגיעו עד היום 3,400 פניות ומאות בקשות להכרה באמצעות המרכז. אני מקווה שככל שהזמן יעבור, אני אמרתי לכם את המספרים שהולכים וגדלים, אנשים יותר ויותר יאמינו, ירכשו אמון במערך הזה וישתמשו בו, כי זה בהחלט זה דבר שהוא משמעותי וחשוב.

הדבר השני זה טיפול רפואי ונפשי מרגע הגשת הבקשה, זה כדי להבטיח שהתהליכים לא יימשכו. אז אם בעבר כל המסלול הזה של תהליך ההכרה, מי שהגיש את הבקשה היה צריך להמתין עד שיכירו בו, אז היום זה לא ככה. מאז הרפורמה כל מבקש הכרה חדש שהוא זקוק לטיפול רפואי, נפשי, מרגע הגשת הבקשה, גם אם הוא לא יוכר בסוף התהליך משום מה, אבל מרגע הגשת הבקשה קודם כל הוא מקבל טיפול, קודם כל מטפלים בו ואחרי זה מתחילים לעשות את כל הבדיקות שיש, כי כפי שאתם מבינים זה יכול גם לקחת זמן.

דיברתי על המסלול הירוק ללוחמים נפגעי פוסט טראומה. בעבר הם היו צריכים להגיש מסמכים, מה קרה איתם לפני הגיוס? פסיכיאטרים וכדומה. הדבר הזה הקשה עליהם מאוד, אנחנו השתדלנו גם פה לצמצמם את הבירוקרטיה אנחנו מבינים שזה לא דבר שהוא פשוט ולכן פתחנו עבורם מסלול ירוק, זה למתמודד פוסט טראומה על רקע של אירועי לחימה, ומספיק שאנחנו נבין שהם היו בתוך אירוע שגורם לפוסט טראומה, והם כבר נכנסים למסלול ירוק, פחות טרטורים, אנחנו מאמינים להם, אנחנו מאמינים לכם זה המסר.

אבחון באמצעות שלוותה, אלו שמגיעים בלי מסמכים רפואיים או אבחון, אנחנו הקמנו מערך אבחון בשיתוף מרכז הבריאות שלוותה, שהוא מאפשר הכרה בפוסט טראומה בשיטה חדשה בתוך ימי ספורים, והפידבקים שאנחנו מקבלים הם פידבקים מצוינים. זאת אומרת זה דבר שהוא מאוד משמעותי, שוב פעם, תהליך ההכרה כפי שאמרתי לכם הוא צוואר בקבוק מאוד משמעותי.

לגבי הוועדות הרפואיות הייתה ביקורת נוקבת מאוד על הוועדות הרפואיות ועוד פעם, על הטרטור שזה מעביר את האנשים. גם פה אנחנו בתהליך של שיפור, ותמיד, כפי שאמרתי, יש תמיד עוד מה להשתפר ואנחנו ממשיכים לבדוק את עצמנו. אבל היום אנחנו מקיימים אלפי ועדות רפואיות בבתי חולים שיקומיים. אנחנו העברנו את זה לבתי החולים השיקומיים, השינוי הוא עצום. זמני הטיפול אני אומר לכם, בבדיקות שאנחנו עשינו, ירדו מ-144 ימים ל-92 ימים זאת אומרת מכמעט חמישה חודשים לסדר גודל של שלושה חודשים, וגם שביעות הרצון עלתה כי אנחנו גם בודקים את הדבר הזה, וגם את 92 הימים האלו, המגמה שלנו זה להמשיך לשפר את זה ולהוריד את זה כלפי מטה.

על ההקלטות אני דיברתי, היו תלונות בעבר על הקושי להתחקות אחרי מה שקרה בוועדה, אז היום אנחנו מקליטים את הוועדות וזה מבטיח גם את השקיפות וגם מגביר את האמון בציבור.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

רק לנכים חדשים, מי שנפגעו בעבר ממשיכים להיפגע.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

למה לא מאפשרים לנכים להקליט?

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

חברת הכנסת גוטליב לא עכשיו.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

מותר לכם. גם אם הם אומרים שלא זה לא יוצר את האיסור. רק החוק קובע איסור או היתר, ככה פשוט.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

המנכ"ל מבקש להמשיך, ואני מבקש לא להפריע לו, בוודאי לא חברי כנסת.

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

גם פה, אני אומר עוד פעם, אני רוצה לשמוע, ואם יש דברים גם פה שצריך להרחיב או לשפר בשביל זה אני פה, אני אומר את זה לכם, אז תגידו את זה.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

תנו למנכ"ל הוא מסיים.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

ההערה נשמעה.

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

תודה רבה טלי. נתון נוסף למתמודדים עם פוסט טראומה זה להצמית את ההחלטה, וגם פה, השיעור של ההחלטות הצמיתות עלה מ-63% בשנת 2020, ל-96%, אני מברך על זה. זה דבר שהוא מאוד משמעותי, זה מאפשר לאנשים להתמקד בשיקום שלהם ולא לדאוג מה יקרה עוד שנתיים. בוועדות הרפואיות אנשים חוששים שייקחו להם מהזכויות שלהם, ואנחנו מקבלים את הדברים האלו.

צריך להגיד כדי לשפר את השירות, כל הרופאים של הוועדות עוברים סדנאות שירות, הדרכות, סימולציה כדי לשפר את זה, ונמשיך לשפר את הדברים הללו. ואני אומר עוד פעם, אני יודע שלא הכל מוצלח, אפשר לגחך על הרבה דברים בציניות, אבל אני אומר עוד פעם, לא הכל מושלם, יש עוד הרבה מה לשפר - -

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אני מבקש לכבד את המעמד.

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

- - אבל אנחנו נמשך לשפר כל מה שאפשר כדי שבאמת אתם תקבלו את היחס ההולם ואני אומר עוד פעם, אחת המטרות זה באמת לשמוע אתכם ולהמשיך לשפר זה היעד שלנו.

אנחנו הקמנו כדי לטפל ולמקד את הטיפול בנפגעי פוסט טראומה, את מוקד הסיוע הנפשי נפש אחת, זה נותן מענה 24/7 לנכי צה"ל. אנחנו מקבלים מידי חודש 350 פניות וגם בחודשים האחרונים סביב המבצעים, כמו המבצעים האחרונים או סביב יום הזיכרון אנחנו רואים עשרות אחוזים בהיקף הפונים לקו, מדובר פה בסיוע אונליין בהתמודדות נפשית. מישהו חש מצוקה, יש מרכז, הוא יכול להתקשר אליו, יענו לו בצד השני ויסייעו לו. זה שירות שהוא מאוד חשוב.

בית מאזן, אתם יודעים שיש שמונה בתים מאזנים למשרד הבריאות, במהלך המפגשים עם הפוסט טראומטיים הם הסבירו לנו את הרתיעה מהערבוב שלהם עם הציבור הכללי שמגיעים לבתים האלו, ולכן אנחנו פתחנו בית מאזן שהוא ייעודי להם, לנכי צה"ל, שסובלים מהפוסט טראומה.

בית בטוח, כדי באמת למנוע מצב קשה מאוד שאנשים ישנים מחוץ לבתים, ביערות, ברחובות, או שלא יקבלו טיפול כמו שצריך, פתחנו עם בית החולים שיבא מענה ייחודי, ראשון מסוגו בארץ ואולי בעולם כולו, זה בית בטוח בתוך מתחם בית החולים שבה ניתנים, למי שחש לחץ ומצוקה, מספר ימי רגיעה עם גורמים מטפלים ואחרי זה המטופלים יכולים לחזור הביתה או להיכנס לבית המאזן, ואם נדרש גם להתאשפז.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אני מבקש לא להפריע.

<< אורח >> אלעד מלכה: << אורח >>

חוות בודדים, חוות שיקום, למה בית מאזן?

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

לא להפריע.

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

אלעד מצוין, אפשר גם לדבר בניחותא, אני אשמח לשמוע. אני רק רוצה להגיד שלגבי הבית הבטוח, ההצלחה היא מוכחת, כ-85 שנכנסו לבית הבטוח לא הגיעו אחר כך לאשפוז, אז זה חשוב ואם צריך וצריך, נרחיב את זה ונשפר את זה. והרעיון הזה, דרך אגב להקמת בית בטוח הגיע מכם, אז אנחנו קשובים ורוצים עוד לשמוע אתכם ולהמשיך עוד להשתפר וגם לשפר את ההידברות.

אנחנו נפתח בקרוב עוד מסגרת ייחודית נוספת, בית מעבר אנחנו קוראים לו, זו מסגרת דומה, זה לתקופה קצרה, היא לא בית חולים, היא תהיה מאוישת באנשי מקצועי והמטרה שלנו זה להכין את המטופל לקראת השתלבות מחדש בקהילה אחרי משבר נפשי או כל משבר אחר שהוא חש. ואני רוצה להדגיש פה שהגישה הנכונה שאותה אנחנו רוצים לעודד ולשפר ולחזק היא הגישה השיקומית, זאת אומרת זו השתלבות בקהילה והחזרת הנכה לסביבה שלו, והשתלבות תפקודית, זאת המטרה שלנו ולשם אנחנו רוצים להכווין את עצמנו ולהמשיך לעסוק בתחום הזה.

צריך להגיד אנחנו עשינו עוד דברים אני לא יכול לעבור על הכל, פתחנו קבוצות טיפול ייחודיות, 54 קבוצות במספר, אם תרצו רכיבה על סוסים, גלישת גלים, 11 קבוצות outdoor, טיפולים בטבע, זה גורם בצורה משמעותית להפחתת לחץ. בסך הכל ההבנה שלנו שהיציאה לטבע, היציאה מהחדר הסגור, היציאה מהבית זה דבר שהוא חשוב, וזה מיטיב עם המתמודדים ואנחנו רוצים בסופו של דבר להוציא אותם לכמה שיותר פעילויות.

חבר'ה יכול להיות שאני אעלה על חלק מהדברים, כי יש עוד כמה דברים. אני רוצה להדגיש פה עוד שירות, זו דוגמה לפעילות שאנחנו עושים למענכם.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

סליחה אדוני המנכ"ל, קחו בחשבון שיש דברים שמעניינים את א' ויש דברים שמעניינים את ב' וג'. יש אנשים שמקשיבים לנו וצופים בנו, הם רוצים לשמוע בשורה מהמנכ"ל, ואם אתם נותנים לו לדבר למרות שיש סעיפים שאותכם לא מעניין, זה מענין נכים אחרים, אז תנו לו לדבר עד הסוף.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

זה לא שזה לא מעניין, פשוט האינפורמציה שגויה.

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

כל מה שדיברתי פה כרגע זה באמת לפוסט טראומה. אני רוצה לדבר על עוד שירות, כלבי שירות למעשה. 100 כלבי שירות לנכי צה"ל שמתמודדים עם פוסט טראומה. זה מדובר בשירות חדש שלא היה לפני זה, התגובות פה הן יוצאות דופן ואנחנו רוצים להרחיב אותו כמידת הצורך וככל הניתן. אנחנו גילינו שהכלבים האלו הם בהחלט גורם מסייע מאוד משמעותי לפוסט טראומטיים.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

החוק היחיד שעבר בשנה שעברה והשר מרגי כרגע מפיל אותו ודואג שהוא לא יצא לפועל.

<< אורח >> איציק סעידיאן: << אורח >>

חשוב להגיד שזה מאוד רגיש כל הדבר הזה שאנחנו עושים פה, מי שאפשר כמה שיותר להתעלות על הרגש, זהו, אבל אפשר להבין. תשתדלו.

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

אני לא אפרט פה עוד פעם על עוד דברים, אבל גם טיפולים אלטרנטיביים, לא רק טיפולים רפואיים, יש ביקוש מטורף לטיפולים האלו, גם אותם אנחנו מרחיבים, יותר מ-3,600 טיפולים אלטרנטיביים כבר לפגועי פוסט טראומה, כל אחד בהתאם למה שמתאים לו, בין אם זה הידרותרפיה או סוגים אחרים של טיפולים.

אחד הדברים המשמעותיים שאנחנו עושים אותם זה טיפול לבני משפחה. זה תחת ההבנה שהיום כל המשפחה נמצאת במוקד, זה לא רק הנפגע עצמו, כל המשפחה נמצאת בסיפור הזה. אני חושב שזו אחת התובנות החשובות ביותר של הרפורמה הזאת, וההבנה שלמשפחה יש תפקיד קריטי בשיקום וגם המשפחה עצמה בסוף צריכה את הטיפול, ולכן אנחנו התחלנו לתת גם טיפולים נפשיים לבני המשפחה. מאז תחילת הרפורמה 2,000 בנות זוג וילדים החלו לקבל טיפולים נפשיים והתגובות לזה הן תגובות חשובות וטובות. ואני מזמין את כל מי שלא עשה עד היום שימוש בשירות הזה, להיעזר בו, כי אנחנו רואים כמה זה קריטי לשמור על התא המשפחתי, ולמניעת דור שני של נפגעי פוסט טראומה.

עוד שירות שנכנס זה חונכות לילדים. לאדם שמתמודד פוסט טראומה לעיתים קשה לבצע פעולות שאנשים אחרים מבצעים כמו שיעורי בית עם הילדים, לצאת לשחק איתם בחוץ או כל פעילות אחרת, ולכן יזמנו תוכנית של חונכות לילדים של מתמודדים עם פוסט טראומה, חונכים שילוו אותם לחוג, יעשו איתם שיעורי בית, יתנו להם שיעורי העשרה, כשההורה שהוא פוסט טראומטי לא מסוגל לשבת איתם. כל זה כבר בוצע, וכל הדוגמאות שהצגתי פה שוות עשרות מיליוני שקלים והן מוכיחות את עצמן.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

הם מטעים את ציבור הצופים. ממוצע המתנה לחונך הוא שמונה חודשים.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

מי שנרשם ונמצא פה ורוצה לדבר יקבל זכות דיבור אם תאפשרו למנכ"ל לדבר ואם תאפשרו לאחרים. ובאמת אני רוצה לומר כבר עכשיו, כל מי שמדבר, שינסה להגביל את עצמו לדקה כדי שעוד מישהו יוכל לדבר.

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

אני בפרטים ותכף אדבר על התמונה הגדולה, אבל צריך להגיד, אנחנו בסוף מביאים לחקיקה שתעגן בחקיקה את הזכויות שלכם. ששה פרקים, אני רוצה רגע להתייחס, אנחנו גמרנו כבר לכאורה, את פרק הדיור, אבל עם כניסתי לתפקיד למדנו מהפוסט טראומטיים שיש להם צרכים מיוחדים בדיור, ולכן הקמנו ועדת שרשבסקי שתבחן את הצרכים והמענים הייחודיים שנדרשים למתמודדים עם פוסט טראומה.

הוועדה תמסור את ההמלצות שלה ב-1 ביולי, היא תמסור את זה אליי, ומה שהוועדה תמליץ אנחנו נטמיע עוד במושב הזה של הכנסת, בחקיקה, זה דבר שהוא מאוד חשוב והוא מוכוון לפוסט טראומטיים.

ועוד ועדה משמעותית שהקמנו אותה ממש בחודש האחרון בתיאום עם חבר הכנסת אייכלר וזו הזדמנות שוב להודות לך על הפעילות שלך, ועדה נוספת שתבחן את הקשר בין פוסט טראומה למחלות נלוות, זה יהיה מסלול ירוק, היא תאפשר הכרה אוטומטית במסלול מהיר, ברשימה של מחלות שהוועדה הזאת תקבע שנגרמו כתוצאה מפוסטר טראומה ולא יצטרכו ללכת עם טפסים ולהוכיח כל דבר מחדש. זאת אומרת אתה נפגעת פוסט טראומה, יש מחלות נלוות שהוועדה תקבע אותם, ובאופן אוטומטי הוועדות האלו יוכרו לך וזה באמת דבר שנגרם כתוצאה משיתוף פעולה עם הוועדה הזו, וכפי שאמרתי יש לכם בוועדה הזאת יכולת להשפיע.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אדוני המנכ"ל מישהו שואל פה אם זה כולל גם - - -

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

לגמרי. יש שינויים נוספים שקרו שבעיני הם מאוד משמעותיים, אחד זה שינוי מבחן הכנסות' אנחנו מאמינים שהשיקום האמיתי כפי שאמרתי מקודם הוא בחזרה למעגל העבודה, אנחנו רוצים שאנשים יצאו בחזרה לעבוד, זה חלק מתהליך השיקום, ולכן שינינו, קודם כל אני אומר שינינו את מבחן ההכנסה. זאת אומרת נכי צה"ל יכולים לצאת לעבוד ולהמשיך לקבל רשת ביטחון כלכלית של תגמולי הקיום.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אבל אייל אף אחד לא רוצה להעסיק אותנו.

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

זאת אומרת שהכנסה מקצבה ומעבודה ביחד, תמיד תהיה יותר גבוהה מכל הכנסה אחרת, כי החיבור יהיה חיבור אחר. לגבי נושא נוסף, דיברתי מקודם על חכות ולא דגים, ועל התהליך השיקומי, אז בהחלט כדי להשתלב בעולם העבודה אנחנו מסייעים במימון לימודים, גם כאן אנחנו הגדלנו את סכומי הסיוע בלימודים גם לאוניברסיטה, גם למכללה אפשר לממן את הדברים האלו, ואנחנו גם מממנים שיעורי עזר למי שמתקשים לעמוד בדרישות ללא ליווי אישי, אין שום ספק שמי שמסיים לימודים, לא משנה איזה לימודים, בין אם זה באוניברסיטה או במכללה, מצבו בשוק העבודה הוא מצב אחר וזה חלק מהתהליך.

העברנו החלטת ממשלה להעלאת תעריפי הדיור והרכב הרפואי בהיקף של 67 מיליון שקלים. זה לראשונה אחרי 11 שנים שהדברים לא קרו, אני רוצה להגיד לכם, שהרכב, כי אני שמעתי הרבה דיבורים על הרכב ועל הדיור, ויכולת ההתניידת הם קריטיים להשתלבות בשוק העובדה. אני אומר עוד פעם, הרכב והדיור הם קריטיים בהשתלבות בשוק העבודה. זה רק הפרק הראשון בעוד ארבעה פרקים נוספים שמיד אני אדבר עליהם.

יש אנשים שלא יכולים, פוסט טראומטיים לנוע בתחבורה ציבורית, זה קשה להם, בין אם זה מסיבות פיזיות, בין אם מסיבות נפשיות, צפיפות, רעש, ולכן זה דבר שהוא מאוד משמעותי. צריך להגיד גם במסגרת התהליך הזה, הובלנו, משרד הביטחון, עוד לפני בכלל שאני נכנסתי לתפקיד, להרחבת ההכרה בנפגעי הקישון אחרי עשרות שנים, זה גם כן דבר שהוא מאוד משמעותי.

חיבור עם צה"ל, אני דיברתי על החיבור עם צה"ל, גם פה יש שינוי, אנחנו בתוך תהליך מאוד משמעותי של חיבור היחידות, החיבור של צה"ל לנכי צה"ל.

לגבי הקשר בינינו לבין נכי צה"ל, אז אחד המשפטים הכי קשים שאפשר לשמוע, ויכול להיות שהוא גם יישמע היום, אני אקבל אותו באהבה ואני ארצה להקשיב לו, זה אתם לא מאמינים לי. אני רוצה להגיד לכם היום שהגישה היא שאנחנו קודם כל מאמינים, אנחנו רוצים לתת לכם את המקסימום האפשרי. אני הראיתי לכם את הגידול, ואת מה שעשינו בתהליכי ההכרה, את ההשתנות שיש פה.

קודם כל השינוי המשמעותי הוא בתפיסת השירות. העובדים היום נדרשים קודם כל לראות לתקן ולא למה לא, וכאשר מטופל בא לבקש שירות, העובדים נדרשים היום לבדוק 360 מעלות כדי לוודא שכל מה שאפשר לתת לו ניתן לו וניתן לו בדחיפה. הוא לא צריך להתחיל לחפש מה ניתן לו ולהגיש בקשה כזאתי פעם אחת הוכרת תחת סעיפים מסוימים, אתה תקבל בדחיפה את כל מה שצריך לעשות. אתם לא צריכים לבקש את הזכויות שלכם, איפה שאנחנו יכולים אנחנו ניתן ונזרים לכם את זה בלי שאתם תבקשו את זה באופן ישיר.

פישטנו את הבירוקרטיה, יש עוד בירוקרטיה, אני מודע לזה, חתכנו 40% מהתהליך הבירוקרטי, ביטלנו 40% מהמסמכים שנדרשים, אנחנו יודעים כמה זה קשה להתמודד עם הפציעה, וכמה זה קשה להתמודד עם הבירוקרטיה, והכוונה שלנו, ואני אשמח גם פה מאוד, אם הוועדה הזאת, אייכלר, תוכל לסייע לנו בזה, אנחנו פועלים כדי לקדם את זה, להתממשק ולהגיע לכשירות עם משרדי ממשלה נוספים ככה נוכל שהכל יהיה אוטומטי והכל יזרום בלי להגיש כל מיני טפסים, בין אם זה משרד הפנים, משרד התחבורה, משרדי ממשלה אחרים.

השקנו אתר אינטרנט חדש, אנחנו מאפשרים היום, לכם, להזמין תרופות וציוד רפואי באינטרנט, להפיק אישורי נכות באינטרנט ובקשות, הכל באופן מקוון. התממשקנו השנה כדי להמחיש לכם עם מס הכנסה, במקום 4,000 מענקים ששולמו מידי שנה, אנחנו שילמנו השנה ל-19,000 איש את המענקים בלי שהם ביקשו אפילו, פשוט ישירות לחשבון הבנק, ואנחנו מכווינים, כפי שאמרתי, להתממשק עם משרדי ממשלה נוספים, אנחנו רוצים להרחיב את זה עד כמה שניתן.

לגבי התקציב של הרפורמה, אני לקראת סיום. בסיס התקציב של הרפורמה הוא 900 מיליון שקלים בשנה. זה תקציב צבוע שמיועד אך ורק לנכי צה"ל. אנחנו רוצים לממש אותו עד השקל האחרון, זו הסיבה שאנחנו נמצאים כאן, וזו הסיבה שאנחנו עושים את מה שאנחנו עושים. מימשנו כבר 45% מהתקציב הזה.

אבל מהצרכים שעולים מכם, אנחנו עושים דברים נוספים, אנחנו מקצים כ-120 מיליון שקלים נוספים מתקציב הרפורמה להטבות חדשות לנכי צה"ל, שאתם אמרתם שהן חשובות. אז יש פה דברים שאני כבר דיברתי עליהם והצגתי אותם, אני לא אחזור על כל הדברים האלה אבל אנחנו נמצאים שם, ואת יתרת הסכום אנחנו מייעדים לשירותים חדשניים נוספים שנמצאים עדיין בעבודה כמו סיוע משפטי מלא על חשבון המדינה, שיפורים בתחום הרפואה כמו רפואה ביתית או רפואה מרחוק, מיצוי זכויות של הגיל השלישי וטיפולים חדשניים למתמודדים עם פוסט טראומה.

אחד מהדברים שאנחנו עושים אותם ואנחנו רוצים לעשות אותם היום, זה הסיפור הקשה של מקרי אובדנו אפשריים. היום אם מישהו מאיים באובדנות מה שולחים אליו? שולחים אליו ניידת משטרה. אנחנו מקימים פה סיירת של צוות טיפול נפשי, מין מד"א נפשי כזה שהוא יגיע והוא יטפל בנושאים.

אנחנו איתכם ופועלים איתכם וכמובן גם ללוות נכים שסובלים מפוסט טראומה ותהליכי רכישת דירה, משכנתא, ודברים כאלה שמתקשים, ללכת לבנק ולעשות את כל הדברים האלו.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לא נותנים להלומי הקרב משכנתא.

<< אורח >> עידו גל רזון: << אורח >>

ביטוח למשכנתא 600 שקלים להלום קרב. בן אדם רגיל משלם בין 80-120. ערבות מדינה, אין לנו ערבים שיחתמו לנו.

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

חבר'ה אני פה כדי להגיד לכם שכל הדברים האלו יקרו.

<< אורח >> עידו גל רזון: << אורח >>

אתם נותנים לנו מענק של 60,000 שקלים לפוסט טראומטיים לבית, זה מענק שלא מתקרב אפילו לרכב, זה חצי רכב. תקשיב, אתה מעלה את זה ל-120,000 ולבן אדם אחר, נכה, אתה מעלה ל-6 מיליון שקלים. אתם באתם עם חמש הסעיפים האלה ואתם חושבים שתשפרו את המערכת על הרפורמה, אבל בעצם אתם השארתם את הפוסט טראומטיים בסוף. הגדלה של רכב שהפוסט טראומטיים גם ככה מקבלים, הגדלתם את הרכב, הרכב הייצוגי הוא יותר יקר היום ממה שהגדלתם.

ובן האדם האחר, הנכה הקשה, יקבל בין 600,000-900,000 שקלים לרכבי מדינה, אלה רכבים שעדיף לי שיחזיקו אותם 5.5 שנים ואני באותה מערכת אשלם להם את משאבת המים, את הגלגלים, את המצבר, זה בזבוז כספים, זה לא שיקום.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

מה השם שלך?

<< אורח >> עידו גל רזון: << אורח >>

עידו גל רזון. עידן קליינמן בכבודו ובעצמו הביא אותי לפה בפעם הראשונה, אתה יודע למה אני מתפרץ ככה? כי אני יודע שבסוף לא יהיה זמן, אני חיכיתי בשקט, לא דיברתי.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

זה בסדר, רשמנו. הדברים נרשמו, אני מבקש מהמנכ"ל שיתייחס.

<< אורח >> עידו גל רזון: << אורח >>

יש לי המון מה להגיד ואלו דברים רלוונטיים.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אתה תגיד בהמשך הדיונים.

<< אורח >> עידו גל רזון: << אורח >>

אין בעיה. גם אחרי זה אני מצפה שישבו פה ויקשיבו לי, כי בדרך כלל אחרי שאתם מדברים, תמיד זה היה ככה, אני למוד ניסיון.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

הדברים שלנו נשמעו הבהר היטב, אפילו אני שמעתי.

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

אני רק רוצה להגיד לכם עוד פעם, אני פה בשביל לשמוע אתכם, תראו, מ-2012 לא קרה כלום, הכל תקוע.

<< אורח >> עידו גל רזון: << אורח >>

אתם מדברים על רכבים, אתם מבזבזים את כל הכסף על רכבים. זה רכבי יוקרה שלא תשכחו, זה לרקוד על דם של לוחמים.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אתם הרי לא רוצים שאנחנו נסגור את הישיבה ונעשה הפסקה.

<< אורח >> עידו גל רזון: << אורח >>

אפילו השכירות 2,450 שקלים להלום קרב, ו-8,900 לנכה קשה.

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

תנו לי רגע להשלים כדי שתקבלו את התמונה הגדולה. אני באמת אומר לכם, תקבלו את התמונה הגדולה, רגע, אני מיד אציג לכם. רק תקבלו רגע את התמונה הגדולה כי אנחנו רק נמצאים בשני פרקים.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

חברים תנו למנכ"ל לסיים, הוא יסיים עוד חמש דקות. שניה רגע תקשיבו למה. לא צריך להגיד סליחה, אנחנו צריכים להגיד לכם סליחה אם כבר. ואתה צודק, אנחנו באמת לא רואים את התמונה המלאה, כי יש לי חדשות בשביל כולם, אנחנו פה חברי כנסת אנחנו לא עיוורים, אני לא עובדת באף משרד, ואני לא יושבת ראש עובדי המדינה, אני יושבת ראש כמו שאני אומרת, אזרחי המדינה, כמו שכל חברי כנסת צריכים לעשות.

לכן אני מבינה את ההתפרצויות ואנחנו לא כועסים ואין צורך בסליחה. תנו רגע עוד חמש דקות המנכ"ל יסיים, כל חבר כנסת יביא לכם את המקום שלו בתוך המקום הזה, ואיך הוא מסתכל על הצעת החוק הזו ומה יש בה ומה אין בה, בסדר? שלא תחשבו לרגע שכאן בוועדה אפשר לספר לכם.

<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>

אנחנו כאן כדי לשמוע אתכם. אנחנו פה בשבילכם - - -

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

אני רק רוצה להגיד לי מה כואב לי בשבילכם, אני מסתכל לכולכם בעיניים. העסק תקוע 12 שנים, הרבה יותר, ויכוחים אינסופיים, שום דבר לא מתקדם. אנחנו, ואני אומר לכם אני, מתכוון לדחוף את זה בכל הכוח ולהשלים את תהליכי החקיקה, וביחד איתכם ולהקשיב לכם כי אנחנו פה בשבילכם. אנחנו כרגע על שני פרקים, פרק הרכב ופרק הדיור.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

זה לא מעניין.

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

אותך זה לא מעניין אולי, זה מעניין אחרים, וגם אותך זה מעניין כי זה בשבילך. אנחנו מניעים במקביל ארבעה פרקים נוספים, זה המהלך הכולל. תסתכלו רגע על התמונה, תסתכלו, זאת האסטרטגיה, זה המהלך הכולל. אני רוצה להגיד שהתחלנו עם זה בהחלטת ממשלה שאני התעקשתי להעביר אותה, זה עדכון המדדים כי לא הצלחנו להביא את זה בדרך אחרת כדי שלא נבזבז זמן ונתחיל להביא לכם את הכסף שמגיע לכם. ואנחנו ממשיכים עם החקיקה, והמטרה שלנו שעד סוף המושב הזה שני הפרקים הראשונים יעברו בחקיקה.

אבל בעוד שבועיים, אנחנו מפרסמים תזכיר, בשבועיים הקרובים, תזכיר משלים לארבעה פרקים נוספים. יש לכם את הפרקים האלו, הטיפולים הפסיכוסוציאליים, השיקום בתעסוקה ולימודים, הטבות רפואיות ועוד הטבות רווחה נוספות, הרוב פה זה לפוסט טראומטיים אני אומר את זה לכם, אלו ארבעה פרקים שאנחנו בתוך שבועיים מפרסמים אותם, ואנחנו מצפים מכם להעיר לנו הערות. אנחנו ניקח את ההערות שלכם ונפעל ביחד איתם. זאת התמונה המלאה שאני רוצה שתראו - -

<< אורח >> מורן: << אורח >>

איפה החקיקה של הוועדות? הוועדות עדיין מתעללות - - -

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

- - וזה המהלך, זאת המשימה וזה היעד שאני לוקח על עצמי ביחד עם האנשים שלנו, ביחד עם שר הביטחון וביחד עם כל מי שרוצה לעזור לנכי צה"ל ולפוסט הטראומטיים. אני חושב שאם אנחנו נעשה את המהל הזה, אנחנו נעשה מעשה גדול למען כולכם ובשביל זה אנחנו עובדים.

אנחנו בתוך מרתון עם כולם, ואני ממש קורא לכם שברגע שנפרסם את התזכיר הזה בשבועיים הקרובים, תעירו הערות כדי שאנחנו נוכל להטמיע אותם בתך התהליך שאנחנו עושים אותו.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

איפה פרק הוועדות הרפואיות?

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

הזכרתי את ועדת שרשבסקי, אני לא רוצה לחזור עליה. הזכרתי את הוועדה של המחלות הנלוות, כל הדברים האלו הם בשורות גדולות, ואני רוצה רגע לדבר על הטיפולים, על ארבעת הפרקים הבאים, כי לזה עכשיו צריך לשאת את העיניים, כי אנחנו עוד נשפר את מה שאפשר לשפר בפרקי הדיור והרכב, שהם כן חשובים, ואנחנו, פנינו לארבעת הפרקים הבאים בחקיקה, אתם יכולים לראות מה נמצא בהם כרגע. ואני קורא לכם עוד פעם להעיר הערות, אני לא אעבור על כל הדברים. יש פה הרבה מאוד, הרבה טיפולים הרבה דברים שהולכים למשפחה, הרבה חונכות לנכי צה"ל ולילדים, ודברים נוספים. יש פה למשל הרחבת הזכאות לטיפולי שיניים זה לנפגעי נפש מאחוזים נמוכים יותר. אנחנו מרחיבים את ההגדרות.

רבותיי, אפשר להעיר ולגחך על כל דבר, יש פה דברים חשובים מאוד מאוד. באמת, אחרי עבודה מקצועית שנעשתה איתכם ועם ארגון נכי צה"ל.

<< אורח >> אדווה כספי: << אורח >>

אני צריכה ללכת.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אתה יודע למה יש לך בבעיה אייל? כי ארגון נכי צה"ל מידר אותנו מכל הישיבות האלה. עכשיו כשאתם עושים ישיבות, ארגון נכי צה"ל ימדר אותנו שוב. אתה מפה שולח אותנו ללכת להתחנן אליהם שהם יבואו יעלו אליכם את הבקשות שלנו.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אולי במקום כותרות תקשיבו למציאות שלנו? מול כל כותרת יש את המציאות שלנו. איפה הכותרת נגמרת ואיפה החיים האמיתיים מתחילים.

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

ברשותכם נקודה אחרונה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

יותר משעה של הדיון מוכרים לנו כותרות שלא קיימות בחיים שלנו. הילדים שלנו נמקים בזמן שאנחנו מקשיבים לכותרות חלולות.

<< אורח >> איציק סעידיאן: << אורח >>

אני יכול להגיד משהו? יש פה המון אנשים שרוצים לדבר, גם אני, וזה לא יהיה הוגן אם מישהו אחר ידבר ומישהו אחר לא. בואו ניתן לכולם לפחות. אני מבין, אני אמרתי בהתחלה שזה משהו רגיש מאוד, אבל תחשבו אחד על השני כולם רוצים לדבר.

<< אורח >> אדווה כספי: << אורח >>

שניה אייל אני צריכה ללכת לאסוף את הילדים, אני רוצה בבקשה להגיד דבר אחד. אני אשת הלום קרב ואני רוצה לדעת בבקשה לגבי מה עושים, אני עכשיו הולכת להתגרש, ואיך אני יוצאת על הבית הזה אחרי שנשכבתי על הגדר בשביל בעלי, אחרי שאני עוברת את כל מסכת הייסורים האלו של התקפי זעם, חרדות פלאשבקים, מה לא עברתי איתו? עכשיו אני צריכה לצאת בידיים ריקות, אני יוצאת לחיים האלה בידיים ריקות, בלי שום טיפול בלי שום עזרה, בלי שום דבר.

מה איתנו? קחו את זה לתשומת ליבכם, אל תשכחו גם אותנו. אנחנו נשות הלומי קרב אנחנו השיקום האמיתי של הבעלים שלנו, אנחנו עושות בשבילם את הכל, הכל.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

הרכבים לא יכול להיות הפרק הראשון, פשוט לא יכול להיות הפרק הראשון - - -

<< אורח >> אברהם אבוטבול: << אורח >>

אדוני מנכ"ל משרד הביטחון, שמי אבי אבוטבול, אני אבא לשני נכי צה"ל, אחד מהם הלום קרב קשה, אני מבקש ממך ואני שואל אותך לאור מה שקורה ולאור כל האנשים שרוצים לדבר ולא יכלו לדבר ולהביע את דעתם, האם אתה מוכן, ברשותך, להיפגש עם נציגות מצומצמת של אנשים שתדבר על נושאים שעכשיו אתה רוצה להעלות ואני יודע שלא יוכלו לעלות פה?

דבר שני, משרד הביטחון אגף שיקום לא מחדש לנו, ואנחנו לא מחדשים לכם שום דבר בכל הוועדות שאתם עושים. אתם יודעים הכל, הרופאים שלהם מכירים את הבעיות של הפוסט טראומטיים, אתה הקמת ועדה בראשותו של ד"ר שרשבסקי שהיא מכירה את כל הבעיות. אני הייתי אמור להיות שם, הגעתי לחצי שעה ונשארתי שעתיים. אני בטוח שאני לא חידשתי להם כלום. אין שום סיבה בעולם שהמושב הזה של הכנסת שאמור להסתיים ב-15 ביולי, שהמסקנות של הוועדה יגיעו רק ב-1 ביולי. אני כבר שומע על הוועדה הזו 10 חודשים. יש לי מכתב ביד ממר עידן קליינמן, יושב ראש ארגון נכי צה"ל, שהוא מדבר על הוועדה הזאת מחודש אוגוסט שנה שעברה. אני מאוד מבקש לא לקבל את המסקנות ב-1 ביולי, אלא לקבל את המסקנות בישיבת הוועדה הבאה, ואם אין מסקנות סופיות, שיביאו מסקנות חלקיות כדי שאנשים ידעו איפה הם נמצאים, זה דבר ראשון.

דבר שני אני רוצה להביא לידיעתך כי אני לא יודע אם אתה יודע, המצוקה של האנשים האלה שכולם נמצאים פה, משרד הביטחון יודע אותה. משרד הביטחון אגף שיקום יודע שממתי שאיציק סעידיאן ניסה להתאבד, למעלה מ-20 איש התאבדו. אני רוצה כל חודש מתאבד הלום קרב. אגף השיקום לא מוצא פתרון לנכים שמתאבדים ורוצים להתאבד.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

בגלל שהגדלת נפח מנוע של רכב לא פותרת את העניין הזה. והחלפת רכב בתדירות יותר נמוכה לא פותרת את הדברים האלה.

<< אורח >> אברהם אבוטבול: << אורח >>

יש החלטת קואליציה שעכשיו נמצאת בממשלה, סעיף מספר 19, שבהחלטה הזו נרשם כדלקמן, הממשלה תפעל להסדרת הטיפול השיקום ורווחת נכי צה"ל, הלומי קרב, אשר נפצעו מפעילות מבצעית, תאונות אימונים וכל פעילות אקטיבית מסכנת חיים אחרת, לרבות דרכי טיפול וכו'.

אני שואל אותך כרגע אדוני, האם אתה מוכן להגיד פה, לפני קבל עם ועדה, שהממשלה הזו, והחקיקה הזו שתתבצע פה, תהיה חקיקה מיוחדת להלומי קרב, שנפגעו בקרב? עכשיו אי רוצה רק שניה תנו לי לדבר.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

כמו פדויי שבי להוסיף סעיף, פדויי שבי לא נמצאים כי אין הגדרה כזאת, אבל עדיין עשו הגדרה לפדויי שבי, למה? כי יש הפרדה. פוסט טראומה זו הגדרה כללית, כמו שקטועים זו הגדרה כללית. יש קטוע יד אחת, קטוע שני ידיים, קטוע שתי רגליים, קטוע רגל אחת, כל אחד מהם צריך סעיפים ועזרה במקום שלאחר לא יכול הוא לא צריך את זה. גם הלום קרב הוא מופרד, הוא פוסט טראומטי מופרד והוא היה בקרב, הוא לא נפצע ואי אפשר לערער על הדבר הזה ויש לו בעיות הרבה יותר קשות.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

עיקר האפליה היא בגלל אחוזי הנכות הלא נכונים שהם נקבעים אליהם. יש הלום קרב שאינו מסוגל לעבוד בכלל, הוא כרגע מוכר כ-50% אז אין מענה לצרכים שלו.

<< אורח >> אברהם אבוטבול: << אורח >>

אני רוצה להביא לידיעתך, אתה דיברת כרגע פה על 60,000 נכים כאשר חלק מהם הם פוסט טראומטיים, אני רוצה להביא לידיעתך מספרים מדויקים.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אבי הדברים שלך נשמעו. המנכ"ל רשם את זה, אתה רוצה תשובה עכשיו או בסוף?

<< אורח >> אברהם אבוטבול: << אורח >>

רגע אבל אני רוצה להביא לידיעתו. מתוך 60,000 נכי צה"ל קיימים 1,600 נכים פוסט טראומטיים עם 50% ומעלה. מתוכם 900 איש נחשבים לנצרכים, דהיינו אגף השיקום סרק אותם במסרקות ברזל והגדיר ש-900 איש הנצרכים האלה לא ברי שיקום ולא מסוגלים לפרנס את עצמם. מתוכם 224 מצבם כל כך קשה שיש להם שמונה שעות ליווי ביום. זה על 50%. כאשר אני מדבר על 70%, המספר הסופי שרק 96 איש נמצאים בקטגוריה שלא מסוגלים לפרנס את עצמם, לא ברי שיקום וזקוקים לליווי. גם מתוך ה-224, וגם מתוך ה-96, בערך חצי מהאנשים אין להם דיור. כלומר, אנחנו מדברים על בין 100-50 שהם חסרי דיור.

<< אורח >> שפרה שחר: << אורח >>

אלו שהוכרו, אבל יש עוד.

<< אורח >> אברהם אבוטבול: << אורח >>

ואם אני עכשיו אפלח את זה להלומי קרב כמוגדר בסעיף 19 בהסכמים הקואליציוניים, מדובר על 30% מהמספרים שנתתי, כלומר על 15 הלומי קרב שנפגעו בקרב או 30 איש שנפגעו עם 50% פוסט טראומה. זה לא יכול להיות שבהגדרות החוק שאתם מחוקקים כרגע הנכים האלה יקבלו מענק דיור של 159,000 שקלים. מה הם יקנו עם 159,000 שקלים? הם לא ברי שיקום, הם לא מסוגלים לפרנס את עצמם.

ועדת שרשבסקי שעכשיו אתה הקמת, אמורה להתייחס לנושא הזה, לאור העובדה שיש מחקר של משרד הביטחון מ-2017 של חברת - - - בעמוד 4 נרשם במפורש, ואני מדגיש, שנכה צה"ל, הלומי קרב קשים, מצבם התפקודי יותר קשה ממצבם של נכים פיזיים.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אבי אבוטבול, אתה דיברת, שמענו, רשמת.

<< אורח >> עידו גל רזון: << אורח >>

אתה רואה את מי הוא מאשים? הוא מאשים את ארגון נכי צה"ל כי כל הדבר הזה היה בגלל שמנעו מאיתנו להביע עמדה, לדבר ולהציג את הדברים. כל הוועדות שנעשו, מי סגר את איילון? הוא סגר את איילון? אני סגרתי את איילון. אני סגרתי את ירושלים, לא הוא. מי הרים לי את החיים? אתה הרמת לי את החיים? מי אתה בכלל? אני לא מכיר את השם שלך אפילו.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

עכשיו אני יוצא. מי שרוצה לשמוע עכשיו. אני מכריז על הפסקה של חמש דקות, הפסקה, אנחנו נתכנס ב-12:20.

<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:12 ונתחדשה בשעה 12:21.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אני רוצה לפתוח שוב את הישיבה, הטעונה, ובאופן טבעי ידענו את זה, עיגון זכאויות נכי צה"ל בכל התחומים שהם צריכים. קיבלתי בינתיים מכתב משר הביטחון, עוד לפני שהייתה פה ההתעוררות, והוא באמת מציין את הדברים שאמר המנכ"ל, ובעיקר הוא אומר שבגלל העיכובים האלה, כבר 11 שנים לא עודכנו ולא הורחבו זכויות נכי צה"ל. זאת אומרת שכולנו מפסידים מזה שרבים אחד עם השני.

הוא כותב שבכוונתנו לפרסם תזכיר חוק משלים שלהם להערת הציבור בתוך שבועיים מהיום לכל היותר. התחייבות של שר הביטחון חתומה בידי. וכמו כן, ועדת שרשבסקי אשר הוקמה לבחון מתן מענים גם עד ה-1 ביולי 2023, יוציאו את ההמלצות שלהם, וזה יוטמע בחוק שיחוקק עוד במושב הזה, והוא מודה למנכ"ל על זה שהוא מופיע בפני הוועדה והוא מציג את זה, והוא מודה על שיתוף הפעולה ומבקש באמת למען נכי צה"ל שאנחנו נשלים את החקיקה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

מי זה?

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

שר הביטחון.

<< אורח >> איציק סעידיאן: << אורח >>

סליחה השר, אני יכול להגיד משהו? אני חושב שזה מאוד מאוד קשור למה שאמרת. שדברים לא מתקדמים. סליחה אם אני עוקץ כאילו כל מה שקורה אפילו היום במדינה, כאילו כל אחד בדעתו, ובגלל זה דברים לא מתקדמים בסוף. בואו ננסה להבין את זה שכאילו אנחנו אחד פה בשביל השני ועם כל הפוליטיקה ואני יודע שיש פה, בואו ננסה לכוון לכמה שיותר טוב.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אני רוצה לבקש מהסדרנים, כדי שלא תהיה עוד פעם התפרצות כמו שהייתה, אנשים כואבים וזכותם להביע את כאבם, אבל ברגע שזה יתחיל להתפרץ פשוט אנשים לא יוכלו להיות פה אלא אם כן הם יכבדו את המקום.

אני לא רוצה להוציא אף אחד, אני רוצה שכולם ישבו, כולם ידברו וכולם יהיו מרוצים. עכשיו אני נותן לשליחי הציבור שלכם, שנבחרו, אני רוצה שהם יבטאו את כאבכם. הראשונה שנרשמה היא חברת הכנסת דבי ביטון שהגיעה משדרות, אבל אני רוצה לקבוע מראש, לא יותר משתי דקות לחברי הכנסת, באמת תעזרו לי. בבקשה.

<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>

כבוד יושב הראש, תודה על ועדה מאוד מאוד חשובה, אורחים יקרים. קודם כל בפתח דבריי ברשותכם, אני אבקש רק להשתתף בצער המשפחות על מותם של הלוחמת ליה בן נון זיכרונה לברכה, לוחמים אורי יצחק אילוז זכרונו לברכה ואוהד דהן זכרונו לברכה. תהא נשמתם צרורה בצרור החיים.

אדוני, ברקע לפני שאני מתחילה ואני רוצה לפנות אליכם, כמי שהייתה אחות בבית חולים, כמי שהייתה עורכת דין שליוותה חלק לוועדות מהסוג הזה, אני כל כך מבינה על מה הם מדברים, אני כל כך מבינה את הקשיים שלהם. בסוף, לצערי, להבדיל, כשאתה מאבד איבר, נפש לא יודעים לכמת. נפש אגב זה האיבר הכי חשוב בגוף. הכי חשוב. כי נפש פגועה, נפש לא תקינה, יכולה לחסל גם את האיברים הנכונים שלנו בגוף.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

זו הוכחה מדעית.

<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>

זו גם הוכחה מדעית, ואני חושבת שכל בר דעת יודע, שאם חלילה הוא עובר איזה דיכאון, איזה משבר, כל מה שיש, המכונית, הבית, שום דבר לא משתווה לנפש הזו. ולכן אדוני, אני גם חושבת, ואני שומעת כאן בקולות, ואנחנו גם מסתכלים, אנחנו ביקרנו באמת גם אצל עידן, ואנחנו פוגשים פה את החברים, המתיחות וחוסר הוודאות של שני הגופים האלה, שהם בעצם גוף אחד, לדעתי מכה גלים וראינו את זה פה בהתנהלות. ששומעים שמדירים אותם, שהם לא שם, הם לא חלק, ובסוף את מי אנחנו צריכים? אנחנו צריכים לשמוע אותם, כי הצרות וההרגשות שלהם ומה שהם חשים זה שלהם.

לכן אדוני, אני רוצה להעלות, זו הצעה שגם עלתה מפי חבר הכנסת רם בן ברק, אני גם יודעת שהוא נפגש עם מנכ"ל משרד החוץ וגם עם הגברת לימור ראש האגף לשיקום, שבעצם יש לדאוג שיהיה לגוף הזה, לנפגעי הלומי הקרב לפוסט טראומה או כל הגדרה שהיא מוגדרת, שתהיה להם חטיבה, אגף, תקציב מסודר, בכדי שסוף סוף מישהו יבין אותם, זה לא דומה לנכות כללית, אדוני. אני ישבתי בוועדות האלה, לאבד יד רואים שאין יד, לאבד אצבע רואים, לא רואים שמאבדים את הנפש, וזו שערורייה כי הנפש היא לא רק שלהם. ישבה כאן אישה לפני דקה, והנפש היא של הבנים שלהם והילדים שלהם והאחים שלהם וזה מעגל עצום ואנחנו חייבים לתת את התשובות.

לעניין הנושא של מהות הוועדה הזו, בעצם אתם יודעים שבאמת לדאבוני, הכל באמת עלה וצף אחרי המקרה הקשה שעבר סעידיאן היקר, שהביא בשורה, אבל אנחנו לא רוצים בשורות בסגנון הזה. אנחנו רוצים כי מגיע לכם. המדינה שלחה אתכם, אתם שמרתם עלינו, אתם נפגעתם ומגיע לכם שישמרו עליכם. זה בסדר.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

תודה רבה לחברת הכנסת דבי ביטון, עכשיו חברת הכנסת טלי גוטליב.

<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>

ברשותך אדוני רק משפט אחרון.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

בבקשה לא, את ארבע דקות כמעט. פעם הבאה.

<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>

חבל שככה הם נמדדים, אוקיי, תודה. חברת הכנסת טלי גוטליב.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

קודם כל נעים מאוד, אני רוצה רגע להבהיר את דעתי בתוך העניין הזה. לא יכול להיות שנכים פיזית ונכים שהם הלומי קרב, שהם בעיני, נכים ופצועים, אני לא אוהבת את המילה הלום קרב, כי אף אחד לא נכנס להלם. אני לא מבינה את המילה הזאת בכלל משפילה בפני עצמה. אבל בואו נשים רגע על השולחן את מה שצריך לעשות.

את הנכים, את נכי צה"ל שהם פגועים בגוף יש להם ארגון, לפגועי הנפש צריך להיות ארגון, ארגון יציג בפני עצמו. רגע אין צורך למחוא לי כפיים כי אני רוצה להגיד עד הסוף ואין לי כמעט זמן, אני רוצה להבהיר משהו, אני אומרת את זה מהמקום שלי ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, רק מי שמבין כמו שאני מייצגת את ילדתי ואת חבריה הנכים, רק אני יכולה להבין את סוג הנכות הזו ואני לא יכולה להבין נכויות אחרות.

ולכן אני אומרת כאן, כל המריבות כאן ביניכם לא שופטת על זה, זה צער בנשמה ובבשר, אני רק רוצה לתת למנכ"ל המשרד דוגמה קטנה. ברק אבוטבול, גיבור צה"ל, לא פחות ולא יותר, צלף, שבוע לפני השחרור שלו תראו את הדבר המדהים הזה, במלוא העוצמה שלו, שבוע לפני השחרור שלו נפצע, בבקשה, הנה התמונה. הנה עכשיו הוא בבית שלו, נכה, שוכב ללא יכולת תפקודית עם 70% נכות. המשמעות היא שהוא לא יכול לקבל עזרה נורמלית, רלוונטית, לדיור. ופה אני אומרת כאן ואני שוב מבהירה. לא מעניין אותי סיסמאות, אנחנו מנסים, אנחנו משתדלים, גם אני שומעת את זה, זה לא מעניין אותי, ואני גם לא אומרת תודה רבה, אנחנו מחויבים בזה וגם לי לא צריך להגיד תודה רבה, כי זה התפקיד שלי כי אני שליחת ציבור ופקידי השלטון צריכים לתת סיוע.

ותבינו משהו אחד, תקשיבו לי רגע, אני מבהירה פה, ועדות רפואיות זה זוועה בפני עצמה, זו השפלה מכוערת שאין לתאר. שימו את זה על השולחן. מדברים פה על הקלטות, נכנסים אזרחים שמותר להם להקליט כי מותר לכם להקליט כל דבר גם אם כתוב אסור, שיהיה לכם ברור זה החוק. אם אתם שם מותר לכם להקליט גם אם אתם מעדיפים שלא. אני אומרת לכם זו זוועה, זה סיוט. נכון שאנחנו שומעים מהמנכ"ל שהוא ארבעה חודשים בתפקיד, והוא לוחם צה"ל בעצמו והוא איש אדיר של עשייה, גם אתה נתקל בזה בהלם. ואני אומרת לכם כאן, התשובות שמספקים לא פעם ולא פעמיים פקידים אלו תשובות שאותי לא מספקות כי אני לא פקידה פה במקום הזה, אני צריכה לתת לכם מענה בחוק שייתן לכם פתרון.

אז קודם כל ושיהיה ברור, שצריכה להיות לכם יציגות בפני עצמה, שתדברר את הבעיה, שתדברר את הקושי, שתפגוש בצד השני את אותו מקום של כבוד כמו של נכי צה"ל. ותבינו משהו אחר כמו שאמרה דבי חברתי, נכה צה"ל שניכר לעין נכותו קל יותר להשתתף בצערו, להכיל ולהבין. כשלא רואים את הפגיעה הנפשית ורואים רק את התקפי הזעם, לכו תסבירו להם מה זה שאתם לא יכולים להריח ריחות מסוימים, מה זה שאתם לא יכולים שנוגעים בכם, מה זה שאתם לא יכולים להתמיד במקום עבודה כי היכולת להנגיש את זה היא מורכבת? ולכן מפה אני אומרת, הדבר החשוב ביותר זה לתת את אחוז הנכות הנורמלי שמגיע לנכי צה"ל שהם פוסט טראומטיים. אני את המילה הלומי קרב לא רוצה להוציא יותר מהפה שלי. כל הז'רגון הזה צריך לסגת.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

תודה רבה לחברת הכנסת טלי.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

והכי חשוב תאספו את עצמכם כי ועדה בכנסת היא לא ועדה שפותרת בעיה ספציפית לבן אדם, כי אין פה. הוועדה בכנסת נועדה לקדם חקיקה ולכן הסיפור הספציפי כמו שאני הבאתי דוגמה אחת - - -

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

תודה רבה, את חברת ועדה ועליך מוטל. אל תגידי לאחרים מה לעשות, את צריכה לעשות.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

הנה אני מקשיבה לך.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אז תעשי את זה. חברי הכנסת רוצים לייצג אתכם, תאמין לי. חברת הכנסת אפרת רייטן, בבקשה.

<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה. שלום, חברים יקרים שאת כולכם אנחנו מכירים. תראו, בזה גם אני אומרת לך אדוני היו"ר, מדובר פה בסוף בכל האנשים האלה, מבחינתי לא רק שהם חשובים ואני אגב לא רואה שום הבדל בין כולם, תסלחו לי, כולכם הלכתם לקרב, כולכם הלכתם לצבא, כל אחד נפגע בדרכו שלו, ואני לא עושה כאן איזשהם מדרגים. אני חושבת שלי יש, סיפרתי לכם גם, על אחי החורג שבמשך עשר שנים ניסה להיות מוכר כהלום קרב, קיבל עשרות מכות חשמל, איבד הרבה מאוד דברים מחייו, לא הוכר בסוף. ולכן אני חושבת שאין אדם שיכול להבין את המצוקה הגדולה שבה אתם נמצאים.

ויחד עם זאת אנחנו מנסים להסתכל על הכל ביחד, כי גם האנשים שיושבים על כיסא גלגלים או קטועים, קטועי ידיים, אני בטוחה שיש להם גם אבחון של הלומי קרב, הם גם. זאת אומרת המקום הזה שבו הפכו אתכם לשני מחנות, בעיני הוא מזעזע, מזעזע. אתם צריכים להיות ביחד, זה הכוח שלכם. אתם צריכים לדאוג אחד לשני.

אני מסיימת, חברים אתם יכולים לא להסכים איתי הכל בסדר, אני אומרת לכם את האמת שלי ותיקחו אותה לאן שאתם רוצים. בשנה שעברה ראיתם שהצלחנו לעשות דברים, כלבי השירות ואני רואה פה שלושה מהממים, העניין הזה שאפשר לעשות פה דברים, עוד אחד, ארבעה כלבי שירות.

זה שהעברנו כאן חוק היסטורי, זה שהעברנו בוועדה הזאת חוק לאנשים עם מוגבלויות שזה משהו שלא קשור לנכי צה"ל, אבל המדינה שינתה את הדיסקט, והבינה שצריך לתפור לכל אדם חליפה שמתאימה לו. ושאי אפשר יותר להסתכל על כולם כעל מקשה אחת. אני חושבת שהמקום הזה שבו אנחנו נמצאים זה בדיוק הדוגמה לזה, כי מה שיש לנתי ומה שהוא צריך זה לא מה שיש לגל, ומה שיש לנדב. וכל אחד צריך את המענה שלו, ובעיקר את תשומת הלב ואת הרגישות. וזה הדבר החשוב.

ולסיום, אני לא רוצה לגזול לכם את הזמן, זה הזמן שלכם. הדבר שבעוכרינו כאן בכנסת, חוץ מהבעיות הפוליטיות שבכל שנה השתנתה פה ממשלה, זה באמת הזמן. ואמר את זה המנכ"ל, ואמרה את זה גם, אני יודעת, בהרבה מאוד שיחות, לימור. שאני, אם הייתי יכולה להמליץ ליו"ר הייתי אומרת לו זה מרתון אבל זה גם ספרינט. תן עכשיו הוראה להקים פה עכשיו איתך או בוועדת משנה, ממש לעשות פה מרתון מבחינתי יום יום של שעה אפילו כל יום, חודש, חודשיים, להיכנס דוך לעניין הזה עד שיצא עשן לבן, עד הסוף, לקום ולעשות את האירוע. אז ברשותך כמובן, אדוני היו"ר.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

תודה, ההצעה התקבלה, תודה רבה. חבר הכנסת חילי טרופר. אני רוצה רק להגיד משהו לפני שחילי מדבר, כידוע ישיבות הוועדה מוקלטות ומשודרות והפרוטוקול וגם שידור הישיבה עתידים להתפרסם באתר הכנסת. ולכן כל דבר שנאמר או דברים שנאמרו, אם הדבר דרוש לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע, או פרסום בפרוטוקול יגרום נזק למוזמן לוועדה או אדם אחר, לפיכך אבקש להודיע בפתח הישיבה, כי ככל שיעלה צורך ונתבקש, ימחקו מהפרוטוקול של הדיון פרטים מזהים של הדוברים או חלקים מסוימים מתוך הפרוטוקול, בקיצור בלי שמות. חבר הכנסת חילי טרופר.

<< דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> צוהריים טובים, יושב הראש, אני יודע כמה אתה מחויב לעניין, והיו לנו כמה שיחות, ואני מצטרף לבקשה של אפרת, זה הדיון בעיניי, הכי חשוב והכי דחוף במושב הזה ואפשר לפנות לו יום ולילה, זו מחויבות ערכית שאין עמוקה וגבוהה ממנה. ואני מציע יושב הראש, להגדיר שזה הנושא שדנים בו, כל היתר יכול לחכות קצת, או בוועדת משנה, נקדם את זה במקביל.

כל עוד יש אנשים שמרגישים שהמדינה לא עשתה בשבילם הכל, למרות שהם הלכו ועשו בשבילה הכל, הוא יום שהחרפה יושבת על כולנו. כן חשוב לי להגיד, אני רוצה להביע הערכה ענקית לאייל וללימור, ולכל אנשי משרד הביטחון ואגף השיקום. גם אם אני חלוק לפעמים, ותכף יהיו לי כמה הערות, אם אני חושב אחרת, אני חושב שמדובר בשליחי ציבור מסורים באופן יוצא דופן והלב שלהם במקום הנכון, אני מרגיש את זה בכל שיחה שלי איתם. אפשר לתת להם כפיים אגב בלי שזה ייחשב לי בזמן יושב הראש.

אני כן רוצה להגיד במובן של - - -, לימור בעיקר. זה התחיל בתנופה גדולה הרפורמה הזאת, ולאחרונה היא קצת מדשדשת, צריך להגיד את האמת. והאינדיקציה היא פשוט הרבה מאוד תלונות שמגיעו גם אליי. זה גם פערים בין לשכות, עדיין יש לשכות מדהימות שלכם שהשינוי מורגש מא' עד ת', אני אומר גם לך המנכ"ל, יש עדיין לשכות שזה נראה יותר מידי דומה לכל התלונות מהעבר. ושוב נוצרים קצת פקקים, ועובדה שיש לשכה באותו נושא, לשכה שעושה עבודה מדהימה ולשכה שעושה עבודה רעה, זה אומר שהבעיה היא בלשכה הרעה כי עובדה זה אותו נושא, ויש מקום שמעיף קדימה ויש מקום שתקוע. נפרט את זה בנפרד.

יש פער גדול בסוגיה של פוסט טראומה, ואני לא רוצה, וכמו שאפרת אמרה, אני חושב שזה רע מאוד המאבק הפנימי, אני חושב שזה צריך להיעשות ביחד ולצידם אני לא נכנס לבירוקרטיה דרך איך בדיוק אבל בסוף צריך לחשוב איך מקדמים פרק מרכזי בנושא של פוסט טראומה כבר בקרוב. הטור הזה הוא טור שאני, אני לא צד ואני מציע לכולם, עזבו אל תיכנסו, זה שיש אנשים אחרים, ואמר את זה יושב הראש, יש אנשים שדיור ורכב סופר קריטי להם, עזבו אותם. אל תשוו.

<< אורח >> שפרה שחר: << אורח >>

אבל הכל צריך לבוא כמקשה אחת.

<< דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> רק אני מציע כל אחד יתעסק אחד, בכאב שלו, ושתיים איך הוא מיטיב עם עצמו? ואני אומר, זו תקלה שאין פרק משמעותי שנוגע בכאב העמוק של הפוסט טראומה בקרוב. פירט המנכ"ל.

<< אורח >> שפרה שחר: << אורח >>

אז בואו נתחיל איתו לפני הרכבים.

<< אורח >> רויטל רוט: << אורח >>

בכל החוק הזה אין אפילו התייחסות אחת - - - כי אנחנו, ואני בתור אישה לנכה פוסט טראומטי שניסתה להציל אותו יותר מפעם אחת מאובדן ומהתאבדות אני חווה את זה יום-יום, לא את הטראומה שהוא היה, הוא היום כל יום חווה את החרא שהוא עבר שם, וסליחה על הביטוי הזה, כי אני כל יום וכל הילדים שלי חווים את הטראומה הזאתי. כל יום בעזה. הוא חזר מעזה הנשמה שלו מתה ואין שום התייחסות פה. בסעיף 9 למשל - - -

<< אורח >> שפרה שחר: << אורח >>

זה באמת מביך שאנחנו מדברים על פרקים של רכב.

<< דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מכיר את הסיפור.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

גברת, אני מבטיח לך שמיד אחרי חברי הכנסת את הראשונה לדבר בסדר?

<< דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> רק אני רוצה להגיד שאני מקבל את זה שיש פה תקלה שהקצב של הדברים שהכי כואבים לפוסט טראומה לא מתקדמים בקצב הנכון, אני חושב שבזה כולנו שותפים.

<< אורח >> שפרה שחר: << אורח >>

בסדר זו לא גזרת גורל, אפשר לשנות את הסדר ולדון קודם כל בפרק על פוסט טראומה ורק אחר כך - - - עוד חמישה שבועות מושב הקיץ מסתיים - - - ושרשבסקי שיושבים כבר שנה רק בעוד חודש יתנו את ההמלצות. לא הבנתי למה?

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

גברת שחר, יש לי את כל הכבוד בעולם ואת כל הרגישות לאנשים נכים ואני לא מוציא אף אחד. אבל אנשים שאינם נכים לא צריכים להפריע.

<< דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רק רוצה לסיים בעוד נקודה אחת. אגב, אני חושב שלפחות בינינו אין פער גדול. אני מקבל, אנחנו, האחריות שלנו, אמר יושב הראש, זה לקדם את זה כמה שיותר מהר, גם משרד הביטחון איתנו רוצה שנקדם את זה מהר. זה האתגר.

<< אורח >> שפרה שחר: << אורח >>

אתה אומר שהבושה והכלימה עליכם, נכון, אז בואו נתחיל עם זה.

<< דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> עכשיו אני רוצה לסיים עם משהו אחד, שניה, נקודה אחת. תראו, אני הרבה שנים בסיפור הזה לא כמוכם מתמודד עם זה באופן ישיר, אבל מהצוות שלי אני מלווה את החבר'ה אז אני מכיר. אני רוצה להגיד לכם שיש עוד הרבה מאוד בעיות, אבל זה לא אפס או מאה, גם לכם אני רוצה להגיד, פעם, עד לפני כמה שנים לא היה בית בטוח ולא היה בית מאזן, אז היום אומרים אין שם מספיק מקום.

פעם לא היה כלב אחד, אז היום אומרים 100 כלבים לא מספיקים. פעם לא האמינו לאף אחד, היום מאמינים. בסדר? ואני חושב, אני באמת מבקש גם מכם לראות, זה לא אפס או מאה. זה שיש עוד דרך ארוכה לעשות? בוודאי, אני לא חושב שיש מחלוקת. אבל צריך להסתכל נעשו צעדים משמעותיים גם במקומות שכואבים לכם, ודיברתי איתך בחוץ. עכשיו מתוך הדבר הזה, מה הפעימה הבאה? מה הדבר הבא? זה הדרך שלנו ואני מקבל.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

חבר הכנסת טרופר תודה רבה. חברת הכנסת צגה מלקו בבקשה. תנו לה לדבר בבקשה.

<< דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>

תודה אדוני יושב הראש, כל מה שרציתי להגיד חבריי חברי הכנסת כבר אמרו, אבל דבר אחד שאתם צריכים לדעת, הפילוג ביניכם, המלחמה בתוככם, מה שיש.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אין שום מלחמה, צריכים פה פתרונות.

<< אורח >> שפרה שחר: << אורח >>

אין כאן מלחמה, הייתה כאן הדרה מכוונת וצריך לתקן את זה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

בבקשה אל תגידי איתנו על פילוג, אנחנו החברה הכי רחוקה מפילוג. אנחנו אוהבים, אנחנו מקבלים את כולם.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אני לא מאפשר להפריע לחברת הכנסת צגה מלקו. אני מבקש מהסדרנים לשמור על האנשים לא להתפרע ולא להתפרץ. חברת הכנסת מלקו זכות הדיבור שלך.

<< דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>

אני לא רוצה לגזול מזמנכם. אני מתקנת את עצמי, אני חוזרת בי, הפילוג ביניכם זה לא טוב. אתם צריכים להיות ביחד, אתם צריכים לתמוך אחד בשני. הפילוג הזה.

<< אורח >> איציק סעידיאן: << אורח >>

היא לא התכוונה לצד אחד כזה או אחר, היא התכוונה לשני הצדדים, תפסיק

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]