פרוטוקול הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי, מספר 7 מתאריך 23/06/2014

הכנסת התשע-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שני

<פרוטוקול מס' 7>

מישיבת הוועדה המיוחדת

לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי

יום שני, כ"ה בסיון התשע"ד (23 ביוני 2014), שעה 9:00

<סדר היום:>

<הצעת חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014>

נכחו:

<חברי הוועדה:>

קארין אלהרר – היו"ר

ישראל אייכלר

איתן כבל

עיסאווי פריג'

רינה פרנקל

איילת שקד

מיכל רוזין

<מוזמנים:>

שר התקשורת גלעד ארדן

דנה נויפלד – היועצת המשפטית, משרד

התקשורת

חגית ברוק – עו"ד לשכה משפטית, משרד

התקשורת

אורי אפלבום – עו"ד באגף השכר והסכמי

עבודה, משרד האוצר

דפנה גלוק – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אוריה שילוני – ראש תחום חקיקה,

האפוטרופוס הכללי

שמרית מלמן – עורכת דין במחלקה המשפטית -

הנהלת האגף, האפוטרופוס הכללי

איתנה גרגור – מבקרת פנים, רשות השידור

חנה מצקביץ' – יועמ"ש, רשות השידור

מרסיה צוגמן – סגנית בכירה ליועמ"ש, רשות

השידור

אשכנזי יואב – סמנכ"ל הגביה בפועל, רשות

השידור

תמנע עורב – יו"ר ועד אקדמאים, רשות

השידור

לינדה בר – דוברת, רשות השידור

גדי בן יצחק – ועד עיתונאים, קול ישראל,

אגודת העיתונאים

משה זמיר – עורך קול ישראל

משה ליזמי – יו"ר ועד עובדי אגף הגבייה,

רשות השידור ועדי עובדים

ענת עוזרי – יור וועד משולב טלוויזיה,

רשות השידור ועדי עובדים

תמנה עורב – יו"ר ועד אקדמאים, רשות

השידור ועדי עובדים

ברוך אסקרוב – יו"ר וועד העיתונאים בקול

ישראל תל-אביב, רשות השידור ועדי עובדים

פאני ביטון – יו'ר ועד מטה, רשות השידור

ועדי עובדים

משה שגב – יור ועד הנדסה טלוויזיה, רשות

השידור ועדי עובדים

ענת ביטון – עורכת וקשבת בחדשות ערבית,

ועד עיתונאי קול ישראל ירושלים, רשות

השידור ועדי עובדים

לזר צנדקוביץ – יו"ר ועד הנדסה רדיו, רשות

השידור ועדי עובדים

רן אפרתי – ועד טכנאים קול ישראל

ירושלים, רשות השידור ועדי עובדים

אביגדור דנן – יועמ"ש, הטלוויזיה

החינוכית

עידן אור – מנכ"ל איגוד העובדים בקולנוע

ובטלוויזיה

נגה בריינס – מנכ"ל איגוד העורכים - איגוד

מקצועות הפוסט פרוד

אמיר רוזנברג – עורך דין, ארגוני יוצרים

יריב מרדכי מוזר אבניר – חבר הנהלה פורום

היוצרים הדוקומנטרים

יורם בן דוד – מנכ"ל אקו"ם

מלי פולישוק – יו"ר ועדת ממשל,

דירקטוריון אקו"ם

אסף אמיר – יו"ר איגוד המפיקים

שלמה קלדרון – נשיא כבוד לשכת המבקרים,

לשכת המבקרים הפנימיים

אלי פולק – יו"ר, האגודה לזכות הציבור

לדעת

גלילה הורנשטיין – עו"ד מייצגת את

ההסתדרות הכללית, ההסתדרות החדשה

מלכיאל בלס – עמית האגודה, משנה ליועץ

המשפטי לממשלה לשעבר, אגודת העיתונאים

ירושלים

לואיז ספורטס – יועצת משפטית, אגודת

העיתונאים ירושלים

רותם אברוצקי – יו"ר, אגודת העיתונאים תל

אביב

איתי לנדסברג – מנהל מחלקת תעודה ברשות

השידור, אגודת העיתונאים תל אביב

יאיר טרצ'יצקי – יו"ר ארגון העיתונאים,

ארגון העיתונאים

רינה ברעלי – פעילה המשמר החברתי, שונות

גל גולן-זילברמן – לוביסט (ברדוגו

יועצים), מייצג את אקו"ם

רומן גרביץ – שדלן, פוליסי

<ייעוץ משפטי: >

אתי בנדלר

<מנהל/ת הוועדה:>

עידית חנוכה

<רישום פרלמנטרי:>

אתי אפלבוים

<הצעת חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014>

<היו"ר קארין אלהרר:>

בוקר טוב לכולם. אני שמחה לפתוח את הדיון

היום. היום יום שני, 23.6.2014. על סדר-היום:

הצעת חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014.

למעשה היום אנחנו נמשיך להקריא מסעיף 20.

עברתי על חוות הדעת שנשלחו בעניין הזה

ואני מבינה שיש פחות הערות לגבי הנושאים

שנדון בהם היום. בכל זאת אני אשמח, כמובן,

לשמוע הערות רלוונטיות בכל סעיף.

אני אבקש מעו"ד נויפלד להקריא.

<תמנה עורב:>

לפני שמתחילים, יש לי שאלה. יש פרסום

בבוקר ב"דה מרקר" שבו את אומרת שהמחויבות

שלך כלפי הציבור גבוהה מהמחויבות שלך

ל-2,000 עובדי רשות השידור. אני רוצה לדעת

איך את מנהלת דיון ועדה, שבעצם עוסק אמנם

בחוק, אבל בחוק שיפטר עובדים? איך את

מיישבת בין שתי הסתירות האלה. איך את

אומרת כזה דבר לעיתונות ואז את מגיעה

לכאן ומקדמת חוק שעומד לפטר 2,000 עובדים?

<היו"ר קארין אלהרר:>

גברת עורב, אני אשמח להשיב לך למרות שזה

מבזבז מזמנו של הדיון. אם היית קוראת את

כל הכתבה ולא היית מסתפקת בכותרת, היית

בוודאי קוראת עוד מספר דברים שנאמרו שם,

לרבות העובדה שאני מאוד מבינה את מה

שעובר על עובדי רשות השידור, לרבות

העובדה שאני מאפשרת לכולם לטעון את

הטענות כדי שהחוק יהיה מטיב עם כולם. אני

אשמח לשבת איתך בנפרד ולהסביר לך בצורה

מעמיקה הרבה יותר, עד שתנוח דעתך, שהמטרה

שלי היא לייצר חוק שהוא טוב לכל אזרחי

מדינת ישראל, לרבות עובדי רשות השידור.

<תמנה עורב:>

אני אשמח להציג את טענותינו.

<היו"ר קארין אלהרר:>

גברת עורב, אני לא מקיימת את הדיון.

סיימתי את הדיון בעניין הזה, אני אשמח

לשבת איתך.

<תמנה עורב:>

בשמחה רבה ולכבוד הוא לי.

<היו"ר קארין אלהרר:>

עו"ד נויפלד, בבקשה.

<יריב מרדכי מוזר אבניר:>

אני מפורום היוצרים הדוקומנטריים.

אדוני השר, אנחנו שומעים דרך החדשות

בעיתונות בעיקר, על דיונים שמתקיימים

במקביל עם ועדי העובדים של רשות השידור.

אנחנו מברכים על זה. אנחנו רק מבקשים מכם

שקיפות מלאה לפרוטוקולים של הדיונים

האלה, כי ככל הנראה יש השפעה ישירה בין

תוצאות הדיונים לאופן התנהלות ומבנה גוף

השידור הציבורי החדש וגם לחוק הזה שאנחנו

דנים בו כאן. אם אפשר לקבל שקיפות מלאה

למה שקורה במקביל עם הדיונים עם ועדי

העובדים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

אני רק לא מבין מה ההשפעה שאתה חושב שיש

לדיונים הללו על תוכן החוק שמדבר בעיקר

על ההסדרים שיחולו בתאגיד השידור

הציבורי העתידי.

<יריב מרדכי מוזר אבניר:>

אנחנו מדברים בעיקר על שריון מקומות

עבודה, אופן בחירת כוח הדם שיתקבל לרשות

החדשה, הפרמטרים המקצועיים והסכמי

העבודה שהולכים להיות עם האנשים שעבדו

ברשות הישנה ויעברו לרשות החדשה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

הדבר היחיד שזה אולי משליך זה על אופן

קבלת עובדים לגוף החדש.

<יריב מרדכי מוזר אבניר:>

על זה אנחנו מדברים, אופן הקבלה

והפרמטרים המקצועיים.

<חגית ברוק:>

"ועדות משנה

20.

המועצה רשאית, לצורך ביצוע תפקידיה,

למנות מבין חבריה ועדות משנה לכל עניין

שתראה לנכון, לקבוע את תפקידיהן ולאצול

להן מסמכויותיה לפי חוק זה, למעט סמכויות

אלה:

קביעת כללים;

מינוי המנהל הכללי ופיטוריו;

אישור תקציב תאגיד השידור הציבורי;

אישור הדוחות הכספיים;

שינוי במספר ערוצי השידור או רשתות

השידור".

<דנה נויפלד:>

אנחנו ממשיכים בהוראות שהן יחסית טכניות

שנוגעות לסדרי עבודת המועצה. ההוראה הזאת

מדברת על ועדות המשנה. היא מאפשרת למועצה,

בשביל לייעל את העבודה שלה, להקים ועדות

משנה. אבל, אנחנו מחריגים את אותם נוסעים

שהם תפקידי הליבה של המועצה, וזה כולל את

קביעת הכללים, המינוי של המנכ"ל

והפיטורים שלו, את אישור התקציב והדוחות

הכספיים ואת שינוי במספר ערוצי השידור

ורשתות השידור.

<היו"ר קארין אלהרר:>

הערות?

<תמנה עורב:>

מה זה קביעת כללים?

<דנה נויפלד:>

יש סעיף בהמשך, אנחנו נגיע אליו. הוא מקנה

את הסמכות למועצה לקבוע כללים.

<אתי בנדלר:>

יש סעיף כללי ויש גם הוראות ספציפיות.

<דנה נויפלד:>

אנחנו מדברים על סעיף 80 שמקנה סמכות

למועצה לקבוע כללים. בתוך החקיקה עצמה,

מידי פעם בסעיפים ספציפיים יש הסמכות

ספציפיות.

<תמנה עורב:>

אבל יש משהו מאוד כללי בכללים האלה.

<דנה נויפלד:>

נכון, זאת הסמכות.

<תמנה עורב:>

"כללי המועצה לפי חוק זה יפורסמו

ברשומות". את מתכוונת, למשל - - -

<אתי בנדלר:>

גברתי, אנחנו עדיין לא בסעיף של כללי

המועצה. לכולנו יש הערות לסעיף הזה.

<תמנה עורב:>

השאלה שלי האם קביעת כללים זה כמו מסמך

נקדי שקובע כללים?

<דנה נויפלד:>

מסמך נקדי הוא לא כללים. הוועד המנהל קובע

כללים. זאת סמכות שמוקנית גם היום. אלה

סמכויות שיש למועצה ככזאת שמסדירה את

השידורים בשידור הציבורי. כשנגיע לסעיף 80

יהיה אפשר להרחיב על זה. זה לא שונה מהמצב

היום. הסעיף הזה כבר נמצא היום בחוק רשות

השידור.

<תמנה עורב:>

זאת אומרת שזה משהו שהוועד המנהל קובע

ועכשיו אתם קוראים לזה מועצה.

<דנה נויפלד:>

נכון. אלה אותן סמכויות שהן סמכויות מאין

רגולטוריות, מכיוון שאין רגולטור על הגוף

הזה. זה כללים שמסדירים את הפעולה של הגוף

שהמועצה קובעת.

<קריאה:>

סליחה, מה עם כללי העסקה?

<דנה נויפלד:>

זה לא קשור לכללי העסקה.

<אתי בנדלר:>

אני רק רציתי לומר בקשר למסמך נקדי, שבעצם

מדובר על כללי אתיקה. היתה הצעה של חבר

כנסת נחמן שי, שעדיין לא נדונה, לחייב את

המועצה לקבוע כללי אתיקה. בוודאי אני

מניחה שתהיה לגבי זה הצבעה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

ככל שאנחנו מקריאים ונשמעות הערות, אז

ישנם כל מיני נושאים שאני מביע כאן או

אחרי הדיון הסכמה לשינויים. מכיוון

שאנחנו רוצים להגיש את זה לוועדה – כמובן

שאפשר יהיה להעיר הערות על מה שנגיש –

אבל כדי לצמצם הערות, אני מבקש שבנושאים

שכבר הבענו הסכמה לשנות בהם ואנחנו

עובדים על נוסחים, אז ככל שיש מי מהנוכחים

או מהמוזמנים שמעוניין להגיש לנו הצעות

מטעמו, אז לא להמתין עם זה. רשמתי לי 5

נושאים שאני זוכר כמו: הכללת נושא שידורי

הרדיו בנוסח החוק, נושא שידורים בשפות

נוספות, הוספת נציגה נוספת והגדלת מספר

החברים, עניין טיפוח וקידום השפה העברית

בנוסחים שניתן להציע. אני מדבר על

הנושאים הרחבים יותר שעברנו עד כה שהובעה

הסכמה פה או לאחר הדיון. נושא חמישי

שקיבלתי וביקשתי מהיועצת המשפטית להציע

איזה נוסח, זה הכללת נושא המוסיקה בצורה

כזאת או אחרת, בחלק מהיעדים. אני מדבר

בעיקר על סעיפים 7 ו-9, שהם באמת סעיפים

מרכזיים. אלה 5 נושאים רחבים שהסכמנו

למצוא להם מענה בחוק. אם יש נושאים

נוספים, אם יש רעיונות לניסוחים בנושאים

האלה, אנחנו מבקשים להגישם ממש בימים

הקרובים כדי שנוכל להגיש נוסח שלוקח

בחשבון את כל ההצעות שיש כאן למוזמנים.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אדוני השר, אם רק אפשר יהיה לדעת איזה לוח

זמנים לגבי העברת הנוסח המתוקן?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

אפשר להתחייב שאנחנו נעביר עד תחילת שבוע

הבא.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אנחנו שומעים הערות בעניין סעיף 20.

רן אפרתי, בבקשה.

<רן אפרתי:>

אני שמח שהשר התייחס לרדיו, אבל שינוי

במספר ערוצי השידור ורשתות הרדיו. עדיין

לא הוחלט כמה רשתות יהיו ולמעשה גם

התכנים הייעודיים שיהיו בכל רשת. לא

מספיק רק לשדר מוסיקה ברשתות שזה למעשה

חוק רשות השידור. רשת א', אי-אפשר לשדר בה

מוסיקה, לדוגמה. מורשת או רקע.

<דנה נויפלד:>

אני רוצה להסביר. אתה מתייחס לסעיף שכל מה

שהוא אומר הוא שאם יהיה שינוי, אז זאת לא

תוכל להיות החלטה של ועדת משנה. אני שמה

את זה בקונטקסט של מה שדיברנו עכשיו.

בדיון הקודם דובר בסעיף שבו שינוי מספר

רשתות או שינוי הערוצים, זאת החלטה של

המועצה אבל זה מחייב גם אישור של שר

התקשורת. דיברנו על זה במובן זה שזה חלק

מהתמונה הכוללת של השידורים. כמו שאמר

השר, נביא גם הצעה לעניין הרדיו. יש פה

הצעה לגבי 3 ערוצים שהם ערוצי הטלוויזיה

וזה הערוצים שלפחות את אלה תאגיד השידור

ישדר. הסעיף הזה, לא מגדיר את מספר

הערוצים, הוא לא מתייחס לרשתות הרדיו. כל

מה שהוא אומר, שבמקרה שיהיה שינוי

והמועצה תרצה לשנות אותם, היא לא תוכל

לעשות אותם במסגרת ועדת משנה. זה כל מה

שהסעיף אומר.

<רן אפרתי:>

אז איפה ההגדרה של כמה רשתות רדיו יהיו?

<דנה נויפלד:>

הסעיף הזה עוד לא נמצא. השר הנחה להביא

סעיף. אנחנו נביא סעיף כזה. זה יותר קרוב

יהיה לסעיפים שנוגעים לתכנים. זה מתחיל

בסעיף 67 בערך.

<רן אפרתי:>

אני מבקש שהערוצים יהיו כולל תכנים. זאת

אומרת, שזה לא יהיה ערוץ לשם ערוץ. זה לא

יהיה ערוץ שישדר מוסיקה.

<דנה נויפלד:>

גם היום חוק רשות השידור אינו מגדיר את

ערוצי הרדיו או את התכנים בטלוויזיה או

ברדיו. ההיגיון שבכך הוא, שהחוק הזה נכתב

בתקווה להרבה מאוד שנים.

<רן אפרתי:>

למה? רשת א', לדוגמה - - -

<דנה נויפלד:>

היא לא מצוינת בחוק, בסדר?

<רן אפרתי:>

אתה יכולה לקרוא את ההגדרה של רשת א'. מה

זאת רשת א'. אני נותן דוגמה.

<היו"ר קארין אלהרר:>

תודה, ההערה נשמעה.

<יוני בן מנחם:>

לכאורה, לפי הסעיף הזה, יכולה ועדה בת שני

חברים לקבוע ולהחליט ולאשר את לוח

השידורים. אני תוהה אם זה ראוי? עו"ד

נויפלד, מה המינימום של ועדות המשנה? כמה

יכולים לשבת במינימום?

<דנה נויפלד:>

יש לנו סעיף שמדבר על זה שהמועצה קובעת את

נהליה ואת סדריה וגם בעניין הזה היא

יכולה לקבוע את מספר ועדות המשנה שלה. אין

לנו מגבלה לגבי מספר הוועדות.

<אתי בנדלר:>

לא מספר הוועדות, קוורום הוועדות. לכאורה

יכולה להיות ועדת משנה המונה חבר אחד

בלבד. אני מבקשת את תשומת הלב לכך. זאת אחת

מההערות שלי.

<יוני בן מנחם:>

השאלה האם זה ראוי שלוח השידורים, למשל,

יאושר על-ידי ועדה?

<היו"ר קארין אלהרר:>

השאלה הובנה. סעיף קטן 2, מינוי המנהל

הכללי ופיטוריו. נדמה שבנושא כל-כך

קרדינאלי לתפקודה של הרשות החדשה - - -

<אתי בנדלר:>

אי-אפשר.

<היו"ר קארין אלהרר:>

הדברים שכתובים כאן הם דברים באמת

מהותיים.

<דנה נויפלד:>

שאותם אי-אפשר להעביר - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

האם תוכלי לתת דוגמה לוועדת משנה שעשויה

לקום?

<דנה נויפלד:>

אני חושבת שיש ועדה שיכולה לדון ולתת

המלצות בנושאי תוכן. יכולה להיות ועדת

רדיו, יכולה להיות ועדת כספים. כל מיני

נושאים שיכולים להחליט או לגבש המלצות

בשביל המועצה. זה מקובל בדירקטוריונים

שיש ועדות משנה שבנושאים מסוימים דנים

במסגרת יותר מצומצמת. זה בשביל לייעל את

העבודה.

<איתן כבל:>

מה הבעיה שלא יהיה? ממה חוששים?

<אתי בנדלר:>

ההסתייגות שהועלה כרגע היא, למשל, נושא

לוחות שידור. השאלה האם ראוי שהסמכות

בנושא הזה תואצל לוועדת משנה. יכול

שוועדת המשנה תכלול אדם אחד. אגב, לא ברור

מהנוסח שמדובר רק בגיבוש המלצות.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

דנה, אז תוסיפו שוועדות המשנה ימנו לפחות

3 חברים.

<אתי בנדלר:>

זה דבר אחד.

דבר נוסף. גברת נויפלד, את אומרת שוועדת

משנה תגבש המלצות למליאה. אבל יכול להיות

שמועברת אליה גם סמכות ההחלטה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

נכון, בדיוק.

<איתן כבל:>

ועדות משנה זה כלי עבודה בסיסי. לעיתים

הוא אפילו טוב יותר ונכון יותר כדי למצות

הליכים כאלה ואחרים. יחד עם זאת,

מהניסיון, הרי ברור שאף אחד כאן התכוון

שוועדה תמנה אדם אחד, למרות שדברים כאלה

קרו. למען הסר ספק, כמו שהשר אמר, שהוועדה

תמנה לא פחות משלושה. אם, למשל, בנושא לוח

שידורים שהוא נושא כבד, מהותי, משמעותי,

בנושא כזה צריכה להיות החלטה של מליאת

המועצה. היא יכולה להכין את ההמלצה, זה

לגיטימי ביותר.

<אתי בנדלר:>

האם השר מקבל את העמדה הזאת?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

כן. אני חייב לומר שזה קצת מצחיק אותי.

אנחנו הרי דנים במקרה בדיוני. הרי יש כאן 9

אנשים שהם הדירקטוריון. נניח שהם החליטו

להפקיע מהמחשבות שלהם את הנושא של לוח

השידורים ולתת לשלושה מתוכם להתמחות בזה,

כמו שמקובל. כך זה ברשות השנייה ובעוד

גורמים. זה מצריך יותר שעות עבודה. לא

מדובר כאן באנשים שזו משרה מלאה עבורם. אז

שלושה מתוכם הם ועדת תכניות הטלוויזיה

והם מתמקצעים בזה. הרי מראש יתר השישי

החליטה שהשלושה האלה יהיו. אז אם רוצים

דווקא שיהיה עוד אשרור בתשעה, לדעתי זה

מסרבל, אבל אני לא הולך להתווכח על זה. זה

מה שהוועדה תחליט.

<איתן כבל:>

כתוב "על גבי חרשו חורשים האריכו

למעניתם". במקרה הנדון, כל פעם היו פה

אירועים שאתגרו את המדע הבדיוני מחדש.

לכן, בעניין הזה, אני מציע לך, מכיוון שלוח

שידורים הוא הליבה ולו למען הסר ספק.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

אתה צודק. הרי הסעיף החריג מה אותן ועדות

משנה לא יכולות להחליט. למשל, אישור

הדוחות הכספיים או אישור תקציב, זה לא

יכול להיעשות בוועדת משנה. נניח שהשלושה

האלה החליטו על איזה לוח שידורים שפשוט

אי-אפשר לסבול אותו. אם רוב חברי המליאה

חושבים שזה דבר הזוי, אז הם יכולים על-ידי

מניעת אישור התקצוב לדרוש שינוי.

<איתן כבל:>

אדוני צודק, אבל למה לך?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

המציאות היא יותר חזקה מכל ניסוח.

<איתן כבל:>

אתה צודק. הרי אנחנו לא יכולים לייצר כאן

את מכלול המצבים שעלולים להיות. זה מסוג

אותם דברים שאתה מראש אומר "אל תשים מכשול

בפני עיוור". זאת הכוונה. למה להביא את זה

לתקציב? כמו שתקציב הוא ליבה, בלוח

שידורים התכנים הם הליבה.

<עיסאווי פריג':>

ברשותך, בסעיף הזה לגבי ועדת המשנה הזאת.

אני רוצה לחשוב שני צעדים קדימה. אני חושב

שיש מקום שיו"ר המועצה אסור שיהיה בוועדת

המשנה. למה? אני לא רוצה לחשוב על מצב

שיו"ר המועצה מקים – הרי כשהיינו בסעיף 18

ראינו שהמועצה יכולה להתכנס ב-4-5 חברים.

אני לא רוצה שנגיע למצב שיושב ראש המועצה,

לפי נוחות מסוימת או מטעמים של קלות

בקבלת ההחלטות, ועדת משנה שהוא גם יהיה

היו"ר שלה. לפי דעתי יש כאן פרצה שאנחנו

צריכים לשים לב אליה. אני מציע שבכל ועדת

משנה שתקום לא יהיה יו"ר המועצה חבר בה.

<איתן כבל:>

נהפוך הוא, אתה יכול להסתכל על זה ממקום

אחר. זה גם ברשות מבצעת, כשראש המערכת

מייחס חשיבות מיוחדת. אפשר להסתכל על זה

גם ממקום אחר.

<עיסאווי פריג':>

המועצה ברשותו והוא יכול לעשות במועצה מה

שהוא רוצה אז למה להקים ועדת משנה?

<איתן כבל:>

כי ועדת משנה יכולה לרדת ולעסוק

ברזולוציות שקשה מאוד במליאה.

<עיסאווי פריג':>

תן לחברים שיביעו את דעתם ויביאו את

ההחלטות האלה. למה שאני אתן את זה ליו"ר.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

באופן עקרוני אני מסכים לגבי אישור לוח

השידורים. להוסיף את זה כאחד הנושאים

שאי-אפשר.

<היו"ר קארין אלהרר:>

בהמשך להערה שנשמעה יש הצעה של משרד

התקשורת, שהכנת לוח השידורים - - -

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

זאת לא הצעה שלנו. אנחנו מקבלים את העמדה

שנשמעה כאן שלוח השידורים גם הוא יוחרג

מסמכות ועדת המשנה.

<איתן כבל:>

רק האישור.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

לדבר בטח שמותר להם, רק להחליט אסור.

<אתי בנדלר:>

הם יכולים להגיש המלצות.

<ברוך אסקרוב:>

למען להניח את הדעת, אז כאשר באמת מאצילים

למיעוט להחליט בשם כולם, אז מחצית מחברי

הוועדה יכול לערור על החלטת ועדת המשנה.

<היו"ר קארין אלהרר:>

לא, לא.

<עיסאווי פריג':>

אני בכל זאת אני מתעקש על מה שהצעתי,

שתהיה גם הצעה להסתייגות בהמשך.

<דנה נויפלד:>

אני יכולה להניח את דעתך?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

לא, אני מתנגד לזה.

<אתי בנדלר:>

זה יירשום כהסתייגות.

<דנה נויפלד:>

בסדר, אבל תן לנו לשמוע את ההסבר של

היועצת המשפטית.

<דנה נויפלד:>

אני באה להגיד שאתה מקדים את המאוחר. יש

ועדה אחת מסוימת שבה זה נכון שהיו"ר לא

יוכל לכהן בה וזאת תהיה ועדת ביקורת.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

כמו שמקובל בעוד מקומות.

<דנה נויפלד:>

נכון. בדיוק כמו שמקובל.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

אני נותן קרדיט שחבר הכנסת יודע את זה.

<קריאה:>

ועדת משנה יכולה לשנות מספר ערוצים

ושידורים?

<דנה נויפלד:>

היא לא יכולה.

סעיף 5, זה הסעיפים שבהם לא ניתן.

<אתי בנדלר:>

זה "למעט סמכויות אלה". זאת אומרת את

הסמכויות שמפורטות בפסקאות 1 עד 5, המועצה

אינה יכולה להאציל לוועדת משנה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

עכשיו התווסף סעיף 6, אישור לוח השידורים.

<היו"ר קארין אלהרר:>

מר משה זמיר.

<משה זמיר:>

בוקר טוב. פורסם שרוצים להעסיק ברשות

החדשה 750 עובדים - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

אדוני, ביקשתי הערות לסעיף 20.

<משה זמיר:>

כן, זה בנושא העסקת העובדים. מדובר על 750

עובדים רק בטלוויזיה. מה עם העובדים של

הרדיו? אם הרדיו לא נלקח בחשבון, כמה

עובדים יהיו ברשות?

<היו"ר קארין אלהרר:>

אדוני, תודה על ההערה. היא עדיין לא קשורה

לסעיף 20.

<אסף אמיר:>

הוזכרה הערה על-ידי גברת בנדלר בקשר

לאתיקה, שהמועצה תקבע תקנון אתיקה.

המועצה באופייה יש לה אופי עסקי, חשבונאי,

פיננסי וכו'. אני מציע שהיא לא תקבע. היא

מקסימום תאשר אבל לא תקבע. אין לה את

הכלים המקצועיים.

<אתי בנדלר:>

אני אמרתי שזאת היתה הצעתו של חבר כנסת

שי.

<היו"ר קארין אלהרר:>

זאת היתה הערה של חבר הכנסת נחמן שי.

<אתי בנדלר:>

יהיה צורך להצביע על ההצעה הזאת.

<היו"ר קארין אלהרר:>

פרופסור פולק, ביקשת לעניין סעיף 21.

<אלי פולק:>

לאור סעיף 21 שדן בוועדת הביקורת, שיש לה

סמכות שהיא שונה מאשר ועדות משנה אחרות,

אולי ראוי להכניס אותה לאותם סעיפים שבהם

המועצה איננה יכולה להקים תת ועדה שתלך

ועוד תדון בדוחות של ועדת הביקורת. ועדת

הביקורת היא כבר תת ועדה ולכן כשהיא

מגישה את הדוחות שלה אל המליאה של המועצה

- - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

לא הגענו לוועדת הביקורת.

<אלי פולק:>

אבל בסעיף הזה אנחנו מדברים על הסמכות של

המועצה להאציל סמכויות ולהקים ועדות

משנה. האם אנחנו נהיה במצב שבו ועדת משנה

תדון בדוח של ועדת הביקורת?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

לא, כי יש סעיף ספציפי על ועדת הביקורת.

<אלי פולק:>

יש סעיף ספציפי על ועדת הביקורת שמגישה.

אבל האם כדי לפטור בקלות את ועדת הביקורת

, אני חושב שכמו שמוציאים את הסעיפים

בסעיף 20, שמדברים על מינוי מנהל כללי וכן

הלאה, ראוי להכניס שם שהדיון בדוח ועדת

הביקורת חייב להיעשות במועצה.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אני לא רואה סיבה, יש סעיף ספציפי. הרי זה

כלל ידוע.

<אלי פולק:>

אני רק שואל את השאלה. המצב שייווצר הוא

שיש ועדת ביקורת שהיא מגישה את הדוח שלה

למועצה. מה עושה עם זה המועצה?

<היו"ר קארין אלהרר:>

דנה בדוח ועדת הביקורת.

<אלי פולק:>

היא מקימה ועדה של אדם אחד שילך וידון

בזה.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אמרנו שזה לא יהיה אדם אחד. את המשוכה

הזאת כבר עברנו. לאחר מכן היא תדון בדוח

של ועדת הביקורת במסגרת המועצה.

<איתן כבל:>

אבל למה היא צריכה? יש ועדת ביקורת מבין

חבריה שאחר-כך תביא למליאה, שתקים ועדה

שתדון במה שהוקם.

<אלי פולק:>

זה לא מתקבל על הדעת.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

תוסיפי סעיף קטן 7, במה שמוחרג מוועדות

משנה זה דוחות שהכינה ועדת הביקורת או

נושאים שנדונו על-ידי ועדת הביקורת. רק

שלא יהיה לנו מרוץ סמכויות.

<דנה נויפלד:>

הדוח הוא של מבקר הפנים לא של הוועדה.

<אתי בנדלר:>

תסתכלי בסעיף 21ז.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

לא, זה דוח על פעילותה אחת לשנה, זה לא על

מקרה ספציפי.

<דנה נויפלד:>

בתוך תפקידי המועצה, בפסקה 11 יש חובה

למועצה לדון בדוח השנתי שהגיש לה המבקר

הפנימי.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

אין פה בכלל מקום לוויכוח. זה דבר ראוי.

כמו שכשאני מנהל משרד ויש דוח מבקר אני

שומע אותו אישית אחר-כך, אני חושב שראוי

שבמליאת המועצה, מועצת התאגיד היא זאת

שתדון בדוחות של ועדת הביקורת ולא ועדות

משנה אחרות.

<אתי בנדלר:>

אז דיון בדוחות ועדת הביקורת.

<דנה נויפלד:>

אתי, אבל הדוחות הם לא של הוועדה, הם של

המבקר הפנימי.

<אתי בנדלר:>

"דוחות המבקר הפנימי וועדת הביקורת".

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

לא, לא, מה פתאום? בדוח של המבקר הפנימי

יכולה לדון ועדת הביקורת. נושא שוועדת

הביקורת דנה בו, הוא יבוא לא לוועדת משנה.

<אתי בנדלר:>

זה מה שאמרתי רק גברת נויפלד מתקנת אותי.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

דני, אני הצעתי ותגידי לי אם זה לא בסדר,

שבסעיף 20 יתווסף סעיף קטן 7 לגבי נושאים

שנדונו על-ידי ועדת הביקורת. אם ועדת

הביקורת כבר דנה באיזה נושא, שלא עכשיו

הוא יעבור ממנה לוועדת משנה אחרת, אלא ככל

שצריך בו המשך פעילות זה יבוא למועצת

הרשות לתשעה ולא לוועדת משנה אחרת.

<תמנה עורב:>

יש לי הערה נוספת. אמנם זה קשור לסעיף 49ב -

- -

<היו"ר קארין אלהרר:>

אז למה להתייחס עכשיו?

<גלילה הורנשטיין:>

הוא מפנה לסעיף 20. אני מתייחסת לסעיף 49ב(2).

שם קוראים לוועדה הזאת "ועדת התקשרויות".

לוועדה הזאת יש סמכות גם בקשר לעלות שכר.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

מה ההצעה?

<גלילה הורנשטיין:>

אני שואלת האם לוועדה הזאת יש גם סמכות

לדון ולהחליט? כאן כתוב להחליט.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

זה הרכב אחר. פה המנכ"ל הוא חבר בסעיף 49.

זאת ועדה לאיתור מועמדים.

<אתי בנדלר:>

"לא תעלה על סכום שעליו החליטה המועצה".

היא מדברת על החלטות המועצה לעניין עלות

השכר.

<תמנה עורב:>

אלא אם כן ועדת המשנה הזאת מחליטה שכן.

זאת אומרת שנותנים לה כאן סמכות מעבר

למועצה?

<עיסאווי פריג':>

כל סוגיית ועדות המשנה לא נראית לי. חשוב

לי מאוד שחברי הוועדה יבינו את זה ואנחנו

נצביע באופן עצמאי על הסוגיה הזאת של

ועדות המשנה. זאת דרך איך לעקוף ואיך

לצמצם ואיך להוביל לשביל מסוים. אם אנחנו

רואים את כל החוק כמקשה אחת ונקרא אותו עד

הסוף, נגיע להרבה מסקנות. אני גם רוצה

לקבל מהיועצת המשפטית ומהגופים האחרים,

ברגע שיש לי מועצה כל-כך קטנה, תשעה חברים,

ואם אני אתחיל לעשות - - -

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

זה גדל ל-10 חברים.

<עיסאווי פריג':>

10 חברים.

אם אני אתחיל להקים ועדות משנה מתוך

המועצה הזאת, לאן אני אגיע? צריך יעילות.

<היו"ר קארין אלהרר:>

יש דברים שלא חייבים לכנס את כל המועצה

כדי לנסות ולהתקדם בהם.

<עיסאווי פריג':>

אז בואי נקבע את השמות של ועדות המשנה ולא

להשאיר את זה פתוח.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אבל אז אתה לא מאפשר את אותה יעילות

שרוצים לקדם.

<עיסאווי פריג':>

אז אין גבול ליעילות. אז אני צריך אדם אחד

שינהל את כל העסק, זה פשוט מאוד.

<היו"ר קארין אלהרר:>

עיסאווי, אבל אמרנו שלא יכולה להיות ועדת

משנה של אדם אחד. זה יהיה שלושה אנשים, שזה

כמעט שליש מהוועדה. צריך לאפשר בכל זאת

שיקול דעת למועצה כן לנסות להתקדם בדברים

בלי לכנס את כל המועצה. זה לא נשמע הגיוני.

<מיכל רוזין:>

זה קיים בחוקים אחרים?

דפנה גלוק:

זה קיים בחוק החברות.

<אתי בנדלר:>

כולל בתקנון הכנסת.

<דנה נויפלד:>

היום זה כבר קיים ברשות השידור. יש ועדות

משנה ואף אחד לא חושב שיש בעיה.

<היו"ר קארין אלהרר:>

חברת הכנסת רוזין נאמר בפירוש שזה קיים

ברשות השנייה.

<מיכל רוזין:>

אני לא זוכרת ועדות משנה בחוק החדש.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

אם האנשים שם טובים זה מייעל. אם הם לא

עושים מה שאנחנו רוצים, זה מאוד מפריע.

<מיכל רוזין:>

האם זה קיים בחוק החדש שהגיע עכשיו

לוועדת הכלכלה?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

לדעתי כן, אבל זה קיים כמעט בכל גוף

במדינה. אני לא מצליח להשתכנע מדוע הנושא

הזה שונה מכל נושא ציבורי חשוב במדינת

ישראל. לא המצאנו פה את הגלגל. ועדות משנה

זה דבר מקובל. להיפך, פה שמנו איזה בלמים

שלא קיימים ברוב הגופים במדינת ישראל.

לאחר שקבענו בחוק שיהיו שם לפחות שלושה

חברים האיזון נשמע.

<איתן כבל:>

חשוב שנושא הליבה חייב להיות מובא

למליאה.

<גלילה הורנשטיין:>

גברתי רשמה את ההערה שלי בקשר לוועדת

התקשרויות לקביעת עלות שכר?

<היו"ר קארין אלהרר:>

ההערה נשמעה בקול רם, נגיע לסעיף.

<גלילה הורנשטיין:>

זה קשור לסעיף 20.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אנחנו עוד לא מצביעים על סעיף 20.

<דנה נויפלד:>

לשאלתה של חברת הכנסת רוזין, מצאנו את זה

בחוק.

<היו"ר קארין אלהרר:>

שאלתה של עו"ד הורנשטיין לגבי 49ב(2) על

התקשרויות שכר.

<דנה נויפלד:>

שוועדות משנה יכולות לדון בהתקשרויות

שכר.

<דנה נויפלד:>

אני יכולה להסביר למה נועד הסעיף הזה. אתם

רוצים עכשיו או כשנגיע לסעיף 49. סעיף הזה

נועד להיות "שלייקס" של בקרה נוספת שנועדה

בשביל לבוא ולוודא – אחד מהעקרונות של

החוק זה לתת להנהלה את היד החופשית לנהל

באופן יותר משוחרר ביחס לקיים היום. הוא

מסיר מגבלות ביחס לקיים היום. הוועדה

שמדובר בה בסעיף 49 זה בקרה לראות. למשל,

כאשר מדובר בסכומים מסוימים, למשל אצל

טלנטים, שתהיה איזו בקרה לגבי השכר

שמשלמים לו. זה מה שאמורה ועדת המשנה הזאת

לעשות. אתם רוצים אפשר לדון בזה עכשיו. אם

אתם רוצים לדון בזה בהקשר של השכר, יהיה

אפשר אז. זה לשיקול דעת הוועדה.

<אתי בנדלר:>

מדובר על שכר חריג, שהוא חורג מעבר לסכום

שהמועצה קבעה שאפשר לשלם ואז צריך לאשר

את השכר החריג הזה בוועדת המשנה

להתקשרויות. השאלה, האם סוג כזה של החלטה

צריך לבוא למליאת הוועדה או לוועדת

המשנה.

<עיסאווי פריג':>

אם כך, כבר קיבענו שיש ועדת משנה מסוג

ועדת המשנה להתקשרויות.

בסעיף 20 זה היה פתוח, ועדות משנה. עכשיו

על-פי הסעיף הזה הבענו שיש ועדה.

<דנה נויפלד:>

נכון. גם ועדת ביקורת שתכף נדון בה היא

מקובעת.

<עיסאווי פריג':>

עכשיו הסעיף הזה קבוע, יש לנו ועדת משנה

להתקשרויות.

<אתי בנדלר:>

נכון. יש שתי ועדות מעבר למועצה שמוזכרות

בהצעת החוק. אחת זאת ועדת הביקורת

והשנייה זאת ועדת ושנה להתקשרויות.

<דפנה גלוק:>

וגם החטיבה המסחרית.

עיסאווי פריג':

אם יש לנו את זה, למה אני צריך לחטט בחוק

לגבי כל ועדות המשנה ולא לתת להם ביטוי

בסעיף 20? למה אני צריך להגיע לסעיף 49 בכדי

להבין?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

בגלל שהמבנה של החוק הוא כזה שיש נושאים,

כמו נושא עובדי תאגיד השידור הציבורי

שמוקד להם פרק נפרד ובתוך הפרק הזה מוכנס

גם העניין מה התהליך.

<עיסאווי פריג':>

אני אתן להם שמות בהגדרות.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

רק רגע. יש פרק נוסף, למשל, שעוסק בכל נושא

החסויות והפרסומות וגם לגביו מוזכר

שבשונה מהמצב היום, שהרשות נעזרת בגורם

חיצוני שמשווק את הפרסומות ב"קול ישראל",

אז בקול ישראל בגוף החדש, תהיה לעניין הזה

חטיבה וועדה וכל המבנה מתואר. זה פשוט

יותר נכון בסדר ההגיוני, לסדר למי שקורא

את החוק, שיבין איך הרשות הזאת פועלת בכל

נושא ונושא. הנושא הוא יותר חשוב מאשר

הפונקציה שפועלת בתוכו. להסביר קודם כל

איך הנושא הזה ייראה בגוף החדש. זה בסך

הכול עניין של סידור החוק ורצף הקריאה בו.

<עיסאווי פריג':>

אם כך, אני מציע לקבוע בסעיף ההגדרות, שכל

ועדת משנה שמוזכרת לאורך כל החוק, תהיה

מוזכרת גם בסעיף ההגדרות בתחילת הסעיף.

כך נדע שוועדת משנה להתקשרויות זה

תפקידה, ועדת משנה לחסויות, זה תפקידה.

שיהיה בהגדרות, שנדע שזה קיים.

<אתי בנדלר:>

זאת לא טכניקה חקיקתית מקובלת. אני לא

חושבת שראוי להסכים לזה.

<אתי בנדלר:>

יש לי עוד הערה לסעיף 20. אני מניחה שלא

תהיה התנגדות אבל אני מבקשת להוסיף

ש"דחין ועדת משנה לפי סעיף 20, כדין המועצה

לעניין סעיפים 19 ב' ו-ג'.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

מה זה אומר?

<אתי בנדלר:>

שוועדת משנה תהיה חייבת לערוך

פרוטוקולים של דיוניה והחלטותיה יעמדו

לעיון הציבור, בין השאר, באתר האינטרנט של

תאגיד השידור הציבורי.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

אין לי התנגדות.

<אתי בנדלר:>

השר מסכים לזה?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

כן.

<תמנה עורב:>

בסעיף 19ב, אתם כותבים: "המועצה תערוך

פרוטוקולים של דיוניה". כעובדת רדיו

וטלוויזיה לדעתי צריך להיות "תרשום" ולא

"תערוך".

<אתי בנדלר:>

"תנהל".

היו"ר קארין אלהרר:

סעיף 21, עו"ד נויפלד בבקשה.

<חגית ברוק:>

"סעיף 21

ועדת הביקורת

21.

המועצה תמנה, מבין חבריה, ועדת ביקורת

שמספר חבריה לא יפחת משלושה, ובלבד שאחד

מהם הוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית

שמונה לפי סעיף 9(א)(5) ואחד מהם משפטן

שמונה לפי סעיף 9(א)(6); יושב ראש המועצה לא

יהיה חבר בוועדת הביקורת.

ועדת הביקורת -

(1) תעמוד על ליקויים בניהול תאגיד השידור

הציבורי, בין השאר תוך התייעצות עם המבקר

הפנימי של תאגיד השידור הציבורי או עם

רואה החשבון המבקר, ותציע למועצה דרכים

לתיקונם; מצאה ועדת הביקורת ליקוי כאמור

שהוא ליקוי מהותי, תקיים ישיבה אחת לפחות

לעניין הליקוי הנדון, בנוכחות המבקר

הפנימי או רואה החשבון המבקר, לפי העניין,

ובלא נוכחות של נושאי משרה בתאגיד השידור

הציבורי שאינם חברי המועצה; על אף האמור

בפסקה זו, נושא משרה שאינו חבר המועצה

רשאי להיות נוכח לשם הצגת עמדה בנושא

שבתחומי מומחיותו;

(2) תבחן את מערך הביקורת הפנימית של תאגיד

השידור הציבורי ואת תפקודו של המבקר

הפנימי וכן אם עומדים לרשותו המשאבים

והכלים הנחוצים לו לצורך מילוי תפקידו,

בשים לב, בין השאר לצרכיו המיוחדים של

תאגיד השידור הציבורי ולגודלו;

(3) תבחן את תכנית העבודה של המבקר הפנימי

שהוגשה לה לפי סעיף 48(ב)(3) ותעבירה

לאישור המועצה בצירוף הערותיה

והמלצותיה;

(4) תדון בדוחות של המבקר הפנימי ובדוחות

מבקר המדינה;

(5) תקבע הסדרים לגבי אופן הטיפול בתלונות

של עובדי תאגיד השידור הציבורי בקשר

לליקויים בניהולו ולגבי ההגנה שתינתן

לעובדים שהתלוננו כאמור;

(6) תדון בדוח הממונה על קבילות הציבור

שפורסם לפי סעיף 56(ו).

(ג) יושב ראש ועדת הביקורת יכנס את ועדת

הביקורת לדיון בנושאים שיועמדו על סדר

יומה על ידו או על ידי חבר ועדה אחר, או על

ידי המועצה, המנהל הכללי או המבקר הפנימי.

(ד) מי שאינו חבר בוועדת הביקורת לא יהיה

נוכח בישיבות הוועדה בעת הדיון ובעת קבלת

החלטות הוועדה, אלא אם כן קבעו יושב ראש

הוועדה או הוועדה כי הוא נדרש לשם הצגת

נושא מסוים או לשם ניהולה התקין של

הישיבה.

(ה) על אף הוראות סעיף קטן (ד) המבקר

הפנימי והיועץ המשפטי של תאגיד השידור

הציבורי יקבלו הודעות על קיום ישיבות

ועדת הביקורת ויהיו רשאים להשתתף בהן.

(ו) הודעה על קיום ישיבת ועדת הביקורת שבה

עולה נושא הנוגע לביקורת הדוחות הכספיים

תומצא לרואה החשבון המבקר והוא ישתתף בה.

(ז) ועדת הביקורת תגיש למועצה ולמנהל

הכללי, אחת לשנה לפחות דוח על פעילותה.

גמול והחזר הוצאות."

<היו"ר קארין אלהרר:>

הסבר בבקשה.

<דנה נויפלד:>

כמו שניתן לראות, הסעיף שנוגע בוועדת

הביקורת הוא סעיף מאוד מפורט וכולל הרבה

מאוד הוראות. הדבר המשמעותי ביותר זה

התפקידים שלה בנוגע לעמידה על ליקויים

בהתנהלות של תאגיד השידור הציבורי. על

מנת להבטיח שהנושאים האלה יידונו

וייבחנו ותתקבלנה החלטות, יש בו הסדרים

שלמים על אופן קיום הישיבות, על מי רשאי

להעלות נושא לסדר היום, מי צריך להיות

נוכח בישיבות האלה, איזה סוג של סמכויות

מוענקות לוועדה מבחינת הבדיקה של המבקר

הפנימי. לראות שיש לו את המשאבים ואת

היכולות ואת תכנית העבודה שמאפשרת לו

באמת לבחון באופן הראוי והטוב ביותר את

הליקויים בניהול תאגיד השידור. זה כולל

גם סמכויות למועצה בעניין הזה, שזה

מתייחס למה שדיברנו לפני כמה דקות. זה

מתייחס גם לנוכחות של שומרי הסף בתאגיד

השידור בישיבות של הוועדה הזאת.

<היו"ר קארין אלהרר:>

רותם אברוצקי, יו"ר אגודת עיתונאים

תל-אביב, בבקשה.

<רותם אברוצקי:>

כמו שכבר אמרנו, באופן עקרוני יש לנו

דרישה לנתק את המשדר הציבורי מכל גורם

ממשלתי שיפקח עליו כדי למנוע תלות

בגורמים פוליטיים. לכן יש לבטל את מינויו

של רואה חשבון מטעם רשות החברות

הממשלתיות. רצוי שהמלצות ועדת הביקורת,

או הדוחות שתוציא, יועברו למועצה וזאת

תהיה חייבת לדון בהם.

לכן, אנחנו מציעים לתקן את סעיף 21 כך:

בסעיף קטן ב(1) המילים "רואה החשבון המבקר"

יימחקו בכל מקום שבו הן מופיעות. סעיף קטן

ו' יימחק.

בסוף סעיף קטן ז' יבוא: "המועצה תדון בדוח

תוך זמן סביר מהגשתו ותחליט כיצד יתוקנו

הליקויים שוועדת הביקורת עמדה עליהם

בדוח". אלה הערותינו.

<היו"ר קארין אלהרר:>

שלמה קלדרון, בבקשה.

<שלמה קלדרון:>

בוקר טוב, כבוד השר, כבוד היושבת ראש. אני

נשיא כבוד של לשכת המבקרים הפנימיים.

בהקשר להרכב הוועדה אני רוצה להציע שימנו

מבקר פנימי. היום מבקר פנימי זה מקצוע.

לומדים אותו באוניברסיטה לתואר שני וגם

לדוקטורט. חשוב מאוד שאדם בעל מקצוע יישב

בוועדת הביקורת כחבר ולא רק רואה חשבון

או עורך-דין. רואה חשבון זה רואה חשבון

מבקר, שבודק את הדוחות הכספיים השנתיים,

ביקורת לא מי יודע מה.

<אתי בנדלר:>

אדוני, מופנה להוראות סעיף 48 להצעת החוק,

שעניינו במינוי מבקר פנימי.

<שלמה קלדרון:>

כתוב שם מבקר פנימי?

<אתי בנדלר:>

כן.

<שלמה קלדרון:>

אני מדבר בתור חבר ועדת ביקורת, שיהיה חבר

בוועדת הביקורת. זה יוסיף תרומה.

<עיסאווי פריג':>

הוא יבקר מה שהוא מכין?

<שלמה קלדרון:>

זה יהיה מישהו נפרד. מבקר פנימי מתמנה

לבד, חבר ועדת ביקורת מתמנים אחרת. זה לא

חייב להיות אותו אדם. הוא בעל מקצוע

בביקורת פנימית.

<עיסאווי פריג':>

אבל מצוין שהוא משתתף בישיבות.

<שלמה קלדרון:>

זה מבקר פנימי. הארגון ממנה ועדת ביקורת

וכן גם מבקר פנימי. זה שני תפקידים נפרדים

שיש ביניהם יחסי גומלין.

<עיסאווי פריג':>

אז מה אתה רוצה בדיוק?

<שלמה קלדרון:>

שיהיה בהרכב ועדת הביקורת לא רק חבר שהוא

רואה חשבון, לא רק חבר שהוא עורך דין, אלא

גם חבר שיש לו מקצוע מבקר פנימי.

אנחנו נגיש את ההערות שלנו בכתב ובצורה

מסודרת. אני רוצה לומר לך, יושבת ראש

הוועדה. לוועדת הביקורת בארגון אשר פועל

על-פי עקרונות ממשל תאגידי ומן הראוי

שיפעל על-פי עקרונות כאלה, תפקיד מרכזי

ונכבד בהשגת יעדי הארגון ביעילות

ובחיסכון תוך שמירת הוראות חוק ונוהל וכן

תפקודו של הארגון על-פי אמות המידה

הראויות של ניהול תקין וטוהר מידות. כך

דורש חוק הביקורת הפנימית.

על ועדת הביקורת מוטלת החובה, בין היתר,

ליישם פעילות אקטיבית ונאותה של פיקוח

בקרה וביקורת בארגון וכן לגבות את אלה

העוסקים בכך בארגון, כמו המבקר הפנימי של

הארגון, אשר לו תפקיד נכבד ומרכזי בנושא.

אשר על כן, חשוב מאוד לכלול בין המטלות

המוטלות על ועדת הביקורת ולפרט את

המרכיבים האלה של פיקוח בקרה וביקורת.

בחוק שמוצע לנו כאן לוקה בחסר. לשכת המבקר

הפנימי ממליצה ומבקשת, לכן, לאמץ בחוק

השידור הציבורי שנקבע ומפורט בחוק

החברות, סעיף 345ח'. אנחנו מאמצים ומבקשים

לאמץ את מה שכתוב לגבי חוק החברות לתועלת

הציבור. בחוק כאן יש דברים שהם חסרים.

למשל, חסרים הדברים שמופיעים בחוק החברות

לתועלת הציבור וזה: לבדוק את תקינות

פעולות התאגיד והמוסדות שלה, לרבות התאמת

פעולות התאגיד למטרותיו. לבדוק את השגת

יעדי הארגון ביעילות וחיסכון. לעקוב אחר

ביצוע החלטות המועצה והחלטות ועדת

הביקורת. לעקוב אחר ביצוע תיקוניי

ליקויים. החבר כאן העלה את הנושא של תיקון

הליקויים שהועלו בביקורת. בנוסף, לבדוק

כל נושא הקשור לפעילותו של הארגון.

מומלץ בזה, דהיינו, הכתוב בחוק החברות

לתועלת הציבור, הינו ההרכב המתאים ביותר

בהיותו תואם את מטרות ויעדי השידור

הציבורי.

באשר ליחסי הגומלין הרצויים בין ועדת

הביקורת ובין המבקר הפנימי של הארגון,

תביא הלשכה את דבריה במועד שייקבע לדיון

בנושא המבקר הפנימי שמבצע את עבודתו,

שהינה בעצם שליחות ציבורית ולא רק מקור

לפרנסה. אנחנו נגיש נייר עמדה מחר מסודר

ומפורט.

<היו"ר קארין אלהרר:>

חברת הכנסת רוזין.

<מיכל רוזין:>

אני מסתכלת על הסעיפים של תפקידי המועצה

והתפקידים של ועדת הביקורת וגם של נציב

קבילות הציבור. בעצם אין פה שום ביקורת

פנימית של נושא התכנים. כלומר, כל נושא

הביקורת, וגם עכשיו דיבר ארוכות מי

שאחראי – דנה עושה לי פרצוף כבר. מנהל

פנימי? גם אני ניהלתי עמותה. בסופו של דבר

הוא בודק כספים, הוא בודק התקשרויות, הוא

בודק נהלים וכדומה. מי אחראי לבדוק תכנים?

האם עומדים ביעדים של התאגיד? האם יש את

התכנים של יצירה ישראלית כמו שנקבע בחוק?

מי בודק את זה? מי מבקר את זה? האם מחכים רק

לתלונת ציבור כדי להגיד שיש עבירה על

החוק?

<דנה נויפלד:>

יש פה ביקורת על התכנים בכמה מישורים.

המבקר הפנימי בודק ליקויים, הוא לא בודק

שאלות תוכן. המועצה היא זאת שמפקחת על

ביצוע הוראות שקשורות לתכנים במובן של

מרכיבי ההוצאה. דנו בזה פעם קודמת. יש

מרכיבי הוצאה מאוד מפורטים, שזה נמצא

בהמשך החוק, והמועצה היא הגורם שאמור

לפקח על התנהלות ההנהלה. כמו כל

דירקטוריון היא אמורה לבחון את הביצוע של

המדיניות שהיא בעצמה התוותה וביצוע של

הוראות החוק, לרבות המטרות של הגוף ולא

המבקר הפנימי.

<מיכל רוזין:>

אז אני חוזרת לקרוא מי הם חברי המועצה כי

אני חושבת שיש שם רוב גדול לכאלה שמנהלים

את החלקים הטכניים והניהוליים ולא

התכנים ואני אקרא עכשיו שוב.

<רינה פרנקל:>

בסעיף 21א' רשום: "המועצה תמנה מבין חבריה

ועדת ביקורת". לי יש הערה, איך באמת חברי

ועדה יהיו גם חברי ועדת ביקורת? יכול

להיות שצריך להכין הליך אחר של מינוי

ועדת ביקורת, שיהיה גוף עצמאי ולא קשור

למועצה? המועצה כאילו מבקרת את עצמה, אז

איפה פה הביקורת?

<דנה נויפלד:>

יש כמה רמות של בקרה בתוך התאגיד. יש רמת

בקרה אחת של המועצה. המועצה אמורה לבקר את

עבודת ההנהלה. היא אמורה גם לבדוק שאם יש

התנהלות בלתי תקינה היא נדונה והיא

מתוקנת. זה התפקיד של המועצה. יש עוד רמה

של ביקורת והיא הרמה של הביקורת החיצונית

שנעשית על-ידי רואה החשבון המבקר. זאת רמת

ביקורת חיצונית אחרת. אבל המועצה היא

קודם כל חייבת לבדוק - - -

<רינה פרנקל:>

רמת הביקורת החיצונית ישנה בחוק?

<דנה נויפלד:>

בוודאי. זה בסעיף 46.

<רינה פרנקל:>

לדעתי גם חבר ועדת ביקורת חייב להיות

משפטן.

<דנה נויפלד:>

יש. כתוב מישהו על מומחיות חשבונאית

ופיננסית ומשפטן.

<רינה פרנקל:>

חוץ מזה, דוחות של ועדת ביקורת צריכים

להיות מפורסמים.

<עיסאווי פריג':>

אני שוב אחזור ואחדד את הדברים שציינה

חברת הכנסת רוזין. לאורך כל החוק, אם

אנחנו שמים לב, בכל הסעיפים שמוזכרים, מה

שחשוב זה האלמנט הכספי, לוודא שהכול

יתנהל כספית בדרך נכונה ונוהל תקין. אם זה

סוגיית דוחות כספיים, מבקרים, מרכיבי

הוצאה, ועדת ביקורת וכספים, החברים שמונו

לחברי המועצה שהנטייה הכספית שלהם מאוד

חזקה.

גברתי היושבת ראש, אני חוזר ואומר שיש

ליקוי לגבי ביצוע התכנים ואי קיום ביקורת

על התכנים האלה, כאילו המועצה תבקר

ובמקביל יש לאורך כל הדוח ועדות וביקורת

ונקודות בדיקה רק לניהול הכספי. אני חושב

שיש טעות מהותית. הרשות הציבורית, המשדר

הציבורי, במהות זה ערכים, זאת תרבות, זה

תכנים. מי מבקר את זה? אני לא יכול לתת

למועצה, שמרבית חבריה, שני רואי חשבון,

אחד עורך דין, טכנולוגיה. אין אלמנט

תרבותי ומי יבקר את התכנים. אני לא יכול

לעבור לסדר על הסוגיה הזאת.

<מיכל רוזין:>

אני מחזירה את השאלה שוב לגבי החוק

שאנחנו עובדים עליו בוועדת כלכלה. שם

מתוך חברי מועצה, לדעתי הרוב הם בנושאי

תוכן. פה מדובר במקסימום על חצי חצי, על

חמישה חמישה.

<תמנה עורב:>

זה כי הם כל-כך מפחדים בענייני תקציב שהם

לא מסתכלים על תוכן.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אדוני השר, אתה רוצה להשיב לעניין הזה?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

קודם כל, התנהלות כספית תקינה, כשמדובר

בגוף שממומן בכספי ציבור היא בוודאי

ובוודאי מאוד חשובה, אפילו עוד הרבה יותר

מאשר גוף שממומן בכספי הבעלים הפרטי שלו,

שחזקה עליו שהוא דואג לשמירה על כספו

ושהוא לא יתבזבז לשווא. יחד עם זאת, בהחלט

נאמנים עלי עמדותיהם של חברי הכנסת פריג'

וחברת הכנסת רוזין. אני חושב שהחוק נותן

מענה נרחב לעניין התוכני. קודם כל,

בתפקידי תאגיד השידור הציבורי, בסעיף 7,

שבהם העיסוק הוא בעיקר בתחום תכני

התרבות, יצירה וכו', לא כתוב שתפקידי

התאגיד הם לשמור על המאזן הכספי שלו. אני

חושב שפה רואים מה סדר העדיפויות. גם

בהרכב, גם בעובדה שכרגע הסכמנו עליה.

<מיכל רוזין:>

אז תתעכב רגע על ההרכב, כי בדיוק על זה

אנחנו מדברים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

חבר הכנסת פריג' נגע גם בנקודות אחרות. גם

בעובדה שהסכמנו עליה שנושא לוח השידורים

יהיה חייב להיות מאושר במליאת המועצה.

אני חושב שיש פה אמירה ערכית לגבי

החשיבות של התוכן. עדיין צריך לזכור, שמי

שעוסק בשוטף בעניין יצירת התכנים זה לא

חברי המועצה. זה המנכ"ל, ההנהלה, העובדים.

הם אלו שזאת התמחותם וזה מקצועם. בשונה

מהעבר, הכוונה שלנו כן שיהיה איזה בידול

בין מועצה שמסתכלת על מדיניות, על לוח

שידורים, היא לא מתערב בניהול השוטף היום

יומי, של מי השחקן בתכנית איקס, מי העורך

או מי החברה. היא מסתכלת האם הגוף הזה

מציג את המטרות הציבוריות שהמחוקק

התכוון שהוא ישיג אותן.

לגבי השאלה שלך לגבי ההרכב. אני חושב

שבהרכב גם כן יש כבר אנשים עם ניסיון וידע

בשידורים. בהתאם לפניית יו"ר הוועדה,

אמרתי שאנחנו נשקול להגדיל את זה. כבר

הסכמנו לנציג עשירי, שככל הנראה יבוא

מהרקע הזה. לכן אמרתי שתוגש הצעה.

<קריאה:>

נציגה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

נציגה.

אולי אפילו עוד אחד.

<עיסאווי פריג':>

צריך גם ייצוג הולם.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

נכון, אני צריך לתת תשובה גם בעניין הזה.

צודק חבר הכנסת פריג'.

אני חושב שאנחנו נגיש פה הצעה גם בעניין

של הרכב המועצה, שיש בו מספיק אנשים עם

ידע מקצועי בתחום הזה של השידורים

והתוכן.

<מיכל רוזין:>

כרגע זה חצי חצי.

<עיסאווי פריג':>

כבוד השר, אתה מסתכל על הערוצים המסחריים

ואתה רואה את התכנים שמועברים לילדים

ואתה מקבל חררה. השידור הממלכתי יש לו

תפקיד מהותי וייחודי בתרבות, בערכים,

בהכוונה לסוגיות האלה. אני חושב שמאוד

חשוב שיהיה גוף תרבותי שמכוון לכיוון

הזה. כאן לא קיים בצורה חדה וברורה בחוק.

אנחנו מקפידים על הביקורת הכספי, שהיא

חשובה ונחוצה , אין ספק. אבל הביצועים של

התכנים בכלל לא מוזכרים. אתה יכול להריץ

דברים ולא לקלוע למטרות. בגלל זה אני רוצה

שתיתן את הדעת, שהאלמנט הזה חייב לקבל

ביטוי בחוק.

<מיכל רוזין:>

בסופו של דבר ישיבות המועצה הן לא רבות.

בסופו של דבר חלוקת הזמן שלהם תתחלק גם

לפי האינטרס והעניין האישי שיש לחברי

המועצה. כאשר חברי המועצה, לפחות מחצית

מהם נכון לרגע זה, הן כאלה שיותר מסתכלים

על הצדדים המנהלתיים, אז בסופו של דבר רוב

דיוני המועצה ימשכו למקום הזה. החשש הוא

שלא יהיה מי שיבקר או מי שיסתכל על תכנים,

אלא אם כן הציבור או אנחנו נלין ונגיד:

סליחה, מה קורה פה? מה עם התכנים האלה? אז

נצטרך שזה יעבור דרך נציב קבילות הציבור,

שיעביר את דבריו למועצה ואז ידונו.

כלומר, המקום שבו נותנים את המקום לדון

בתוכן ובשידורים עצמם – אנחנו לא מצפים

שהם יבנו את התכנים ואיזה שחקן יהיה, כמו

שהרגולטור לגבי הכבלים והלוויין ומועצת

הרשות השנייה, לא מצפים להגיד מי ייכנס מי

יכנס לבית האח הגדול. כן מצפים שאם יש

חריגות בתכנית האח הגדול, לא לחכות

לתלונות של הציבור או חברות כנסת

שיתלוננו, אלא שהמועצה תהיה אחראית

להצביע על הדברים ולעורר את המודעות

הציבורית ובוודאי את מודעות התאגיד

שמשדר.

לכן, גם פה, נראה שאין פה איזון. נראה

שדווקא האיזון נותן לכיוון הטכני,

המקצועי, המנהלתי והכספי. שוב, זה לא

מוריד מזה כהוא זה, אבל יש פה חוסר בתוכן.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

יכול להיות שזה בגלל שחלק לא היו בכל

הדיונים. אני רוצה להקריא לך שוב את סעיף

12.

<מיכל רוזין:>

בוודאי, אם זה היה בוועדת הכלכלה הייתי - -

-

<גלעד ארדן:>

"תפקידי המועצה הם: 1. לקבוע את מדיניות

תאגיד השידור הציבורי ובכלל זה את

מדיניות השידורים הכוללת לשם מילוי

התפקידים האמורים בסעיף 7 בהתאם לתקציבו

המאושר".

<מיכל רוזין:>

נכון, הרי הנותנת.

<גלעד ארדן:>

אני מתקשה להבין מדוע כספי ציבור הם לא

דבר חשוב בעיניכם.

<תמנה עורב:>

חשוב, אבל אתה מדבר על תוכן.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

אני מבין את הרצון להציג את הדברים כאילו

יש כאן שמירה על כספים יותר מאשר התוכן.

לשון החוק אומרת ההיפך ממה שאתם אומרים.

בכל מקום מוזכר קודם כל נושא התוכן.

לראשונה בהיסטוריה בכלל, מחויב גוף

בתקציב שלו בהוצאה כספית חסרת תקדים על

נושא התוכן, בעדיפות לסוגיה עילית, אנחנו

נגיע לסעיף והיא עוד תוגדל.

זה יהיה סעיף מרכזי באפשרות להדיח את

מנכ"ל הרשות אם הוא לא יעמוד בכך. אין

בעיה, רוצים להמשיך לדון בכך, כל אחד

מהסיבות שלו, בבקשה. אבל סעיף קטן 2, שלא

אפשרתם לי להמשיך לקרוא אותו אומר: "לאשר

את לוחות השידורים העונתיים של תאגיד

השידור הציבורי, בשים לב...". בקיצור,

הדברים האלו כל הזמן, קודם כל תוכן ואחרי

זה מנהל תקין.

<מיכל רוזין:>

במה שאתה אומר אתה מחזק את מה שאמרתי.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

בשביל זה אני אומר את זה.

<מיכל רוזין:>

אתה אומר שנכון שצריך לדאוג לחלק הכספי,

אבל יש תפקיד מאוד חשוב מאוד למועצה, כפי

שאמרת בדברי ההסבר שלך, והוא לבדוק גם את

התוכן ולראות את התכנים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

זה כתוב. תגישו הצעה איך לחדד את זה,

ואנחנו נדון בה. זה הכי חד שאני יודע. אם

אתם יודעים יותר טוב, תגישו הצעה.

<עיסאווי פריג':>

קיבלנו.

<רינה פרנקל:>

קארין, בקשר לתדירות ההתכנסות ולוח

זמנים. אין התייחסות ללוח זמנים, תוך כמה

זמן ועדת הביקורת צריכה להתכנס.

<דנה נויפלד:>

ככל שיש צורך. זה יותר מאשר כל דבר אחר. כל

פעם שיש צורך או כשמעלים נושאים.

<רינה פרנקל:>

אולי להוסיף פעם בחודש לפחות.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

ואם הכול בסדר? אז היא חייב למצוא משהו.

<תמנה עורב:>

ואז אחרי חצי שנה יגלו ששוב לא בסדר.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

זה לא יאומן, אבל לא חייבים בכוח לעורר שם

מריבות.

<היו"ר קארין אלהרר:>

הסכמנו לשמוע את כולם אבל לא הסכמנו

שכולם יתפרצו. יש הבדל. אני מאוד אשמח אם

נשמור על הכללים כדי שכולם יישמעו.

חברת הכנסת פרנקל, יש בעיה לכנס בכוח ועדה

שאין בה צורך.

<רינה פרנקל:>

לא בכוח, אבל תדירות.

<היו"ר קארין אלהרר:>

גם התדירות - - -

<אתי בנדלר:>

סעיף 18 א', ב' וג' - - -

<מיכל רוזין:>

לא אמרתי אחת לחודש אבל למשל תתכנס אחת

לרבעון. לכל הפחות. אם לא מצוין שהיא לא

צריכה להיפגש, היא תיפגש אחת לארבע שנים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

אנחנו נשקול את זה. כל ישיבה עולה גם כסף.

<אתי בנדלר:>

בהמשך להערתי ובנוסף לכך שהשר הסכים

להחיל את הוראות סעיפים קטנים ב' ו-ג'

שבסעיף 19 על ועדת משנה, צריך לשקול אם אין

להחיל גם את הוראות סעיף 18 א' הרישא ב' ו-ג'

על ועדת משנה וכמובן על ועדת ביקורת.

<גלעד ארדן:>

כרגע הבעתי התנגדות לחייב את ועדת

הביקורת להתכנסות תדירה. את רוצה עכשיו

להחיל את זה על הכול?

<אתי בנדלר:>

לא. סעיף קטן א ' רישא, אמרתי, דהיינו,

ישיבות המועצה, לצורך העניין ועדת משנה

או ועדת ביקורת, יתקיימו לפי צרכי התאגיד

השידור הציבור.

ב. המניין החוקי בוועדת הביקורת ובוועדת

משנה רוב חבריה המכהנים.

ג. יושב ראש המועצה - - -

<דנה נויפלד:>

ב-ג' יש הוראה מחמירה יותר. בתוך ההוראה

הזאת יש הוראה שיותר מחמירה לגבי כינוס

של ועדת הביקורת.

<אתי בנדלר:>

ככל שיש הוראה מחמירה יותר, ברור שתחול

ההוראה הספציפית אבל באין הוראה – אני

מדברת על החלת ההוראות האלה בשינויים

המחויבים על כל ועדת משנה ועל ועדת

ביקורת, ככל שאין הוראה אחרת בסעיף

הספציפי.

<עיסאווי פריג':>

זה לא מנוגד לרוח הדברים שההתכנסות ברוב

חבריה. הם יתקיימו לפי צרכי התאגיד.

<אתי בנדלר:>

גם ועדת ביקורת, אחרי שהשר הסכים לכך

שתמנה לפחות 3 חברים - - -

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

הסכמתי על כל הוועדות.

<אתי בנדלר:>

סליחה, ועדת משנה, אני מתנצלת. צריכה

להיות הוראה משלימה שצריכים קוורום של

שניים לפחות מחברי ועדת המשנה כדי לקיים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

בסדר.

<אתי בנדלר:>

אז 18א רישא, 18ב - - -

<עיסאווי פריג':>

אבל לא לפחות חודש, זה בעייתי.

<אתי בנדלר:>

לא, רישא. ישיבות ועדת משנה וועדת ביקורת

יתקיימו לפי צרכי תאגיד השידור הציבורי.

זאת אומרת, שכל מה שיש צורך, צריך לקיים

ישיבה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

אני באמת חושב שהמשפט "לפי צרכי התאגיד"

הוא מיותר לחלוטין. הסעיף השני של המניין

החוקי זה בסדר ונדרש.

<אתי בנדלר:>

ו-ג' לגבי ועדת משנה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

מה זה שליש מחברי המועצה, לא הבנתי?

<אתי בנדלר:>

חבר אחד יכול לבקש מיו"ר ועדת משנה לכנס

אותה. זה שליש משלושה.

<איתן כבל:>

לדעתי זה לגיטימי ולא צריכה להיות בעיה

עם זה.

<אתי בנדלר:>

זאת אומרת שלא רק יו"ר ועדת משנה יקבע את

סדר היום שלה אלא לאפשר לחבר ועדת משנה

לגרום לכינוס אותה ועדה. כנ"ל סעיף קטן ד'

לגבי השתתפות.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

אם יהיה חבר ועדת משנה שכרגע הוא בין

עבודות ואין לו פרנסה, הוא כל היום יבקש

לכנס כדי שיהיה לו 500 שקלים על כל דיון.

<עיסאווי פריג':>

למה אתה לוקח את זה לפינות האלה?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

בשביל זה יש יושב ראש לוועדת משנה

שהמועצה בחרה שהוא יכנס אותה.

<אתי בנדלר:>

אז שזה יהיה לפחות שניים מחברי מוועדת

משנה.

<היו"ר קארין אלהרר:>

גברת נוגה בריינס.

<נוגה בריליס:>

הדוח שהוועדה צריכה להגיש, אין דד ליין

מתי היא צריכה להגיש אותו ואין פומביות

לדוח, כדי שגם הציבור יוכל לראות את זה. גם

לא כתוב פה על מה היא מגישה את הדוח. היא

יכולה להגיש ב-2014 על 2008 ואז זה לגמרי לא

רלוונטי. זה בסעיף ז'.

<איתן כבל:>

פעם אחת בשנה, זאת אומרת לאותה שנה. אני

מבין מה את אומרת.

<אתי בנדלר:>

במבקר פנימי זה לוקח יותר זמן עד שהוא

מסיים את עבודת הביקורת שלו. מבקר פנים

מגיש את הדוח שלו רטרו. אז שוועדת הביקורת

מתכנסת לוקח זמן. זה לא יכול להיות אותם

מועדים כמו הדוחות הכספיים.

<מיכל רוזין:>

דוחות כספיים זה שנה וחצי, כלומר, חצי שנה

אחרי השנה הקודמת. במחצית 2014 על 2013. אתי

אומרת שזה לא יהיה כמו הדוחות הכספיים

אלא שעל התוכן תהיה ביקורת חודש או

חודשיים אחרי סוף השנה.

<איתן כבל:>

היא אומרת דבר נוסף. כדי להגיע למיצוי

יותר צריך שיהיה יותר קרוב.

<דנה נויפלד:>

יש פה שני סוגים של דוחות. כרגע, לפי מה

שהבנתי, חברת הכנסת רוזין מדברת על הדוח

של פעילות של ועדת הביקורת. אז נשאלת

השאלה כמה זמן לוקח מתום השנה לוועדה

להכין דוח על עצמה. דוחות המבקר הפנימי לא

קשורים כי המבקר הפנימי לא חייב לבדוק רק

מה היה שנה לפני הוא יכול לבדוק גם מה היה

5 שנים לפני, זה לא רלוונטי.

לכן הכוונה היא רק סעיף ז'. אין לי מושג

כמה זמן זה סביר להכין דוח על פעילות.

חודשיים נראה לי סביר.

<איתן כבל:>

מי מבקר את המועצה, את הדירקטוריון?

<דנה נויפלד:>

יש כמה אמצעי ביקורת. אחד זה מבקר המדינה

ויש את המבקר החיצוני, שבגלל זה יש חשיבות

שהוא לא מתמנה על-ידי המועצה, בדיוק כי גם

הוא מבוקר.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אז אנחנו רוצים לתת מסגרת זמן?

<דנה נויפלד:>

לשיקול הוועדה. אפשר חודשיים, אני לא

יודעת כמה זה סביר.

<אתי בנדלר:>

אני בעד קביעת מועדים באופן כללי

ולהגביל. אני חושבת שראוי לקבוע יעדים

ריאליים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

לגבי מה היא ביקשה?

<היו"ר קארין אלהרר:>

סעיף 21ז, לתת מועד.

<דנה נויפלד:>

דוח הפעילות של ועדת הביקורת.

<איתן כבל:>

שלא יהיה עבר זמנו בטל קורבנו.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

עד 60 יום אחרי תחילת השנה החדשה.

<דנה נויפלד:>

חל על זה חוק חופש המידע, בכפוף לסייגים

של חוק חופש המידע ולא צריך לכתוב את זה.

<נגה בריינס:>

אני אגיד לך את האמת, היתה לנו בעיה עם

החוק הזה עם השרות הקיימת. היא לא הרגישה

עצמה כפופה לחוק חופש המידע.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

ככל שאני מבין מה שחשוב לך, בישיבה הקודמת

דיברנו על החובה לפרסם למי יצאו ההפקות

ולכן בעניין הזה אני לא חושב שתהיה בעיה.

<תמנה עורב:>

אבל גם עם זה היתה בעיה, למיטב זכרוני, עם

הפרסום למי יצאו ההפקות.

<היו"ר קארין אלהרר:>

לא מראש אבל בסוף שנה כן.

<איתן כבל:>

למה צריכה להיות בעייתיות? כל הצעת החוק

הזאת משמעותה לעשות וואו גדול. בעניין

הזה, גם אם זה ברור שזה כפוף, לפעמים תוספת

כזאת שנותנת לזה עוד איזו אצטלה יותר

חזקה, מחזקת את זה.

<דנה נויפלד:>

החוק קובע הסדרים שלמים בשאלה איזה מידע

מוציאים. גם כאשר יש חשיפה של דוחות

ביקורת, יש פסיקה על זה ויש חוק וזה בסדר

גמור. יש גם סייגים והסייגים אמורים לחול.

אז במקום לכתוב בכל חוק איך אנחנו מחילים

את החוק הקיים בחוק הכללי, הדין הכללי חל.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

נכתוב שחוק חופש המידע חל על דוחות ועדת

הביקורת?

<דנה נויפלד:>

בוודאי שהוא חל, בכפוף לסייגים של חוק

חופש המידע.

<דפנה גלוק:>

מבחינה רוחבית, בסיטואציה שיש לי הסדר

כללי, זה מעלה תמיד שאלות. לכאן ההעדפה

היא - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

טוב, תודה.

אסף אמיר?

<אסף אמיר:>

אני מוותר.

<לואיז ספורטס:>

אני באת כוח אגודת העיתונאים בירושלים.

מכיוון שוועדת הביקורת אמורה, לפי סעיף

קטן ב1 לעמוד על ליקויים בניהול תאגיד

השידור הציבורי, אנחנו חושבים שיהיה נכון

שחברי ועדת הביקורת לא יהיו חברים

בוועדות משנה אחרות. דוגמה מאוד בולטת

זאת ועדת ההתקשרויות שמוזכרת בסעיף 49. אם

ועדת הביקורת אמורה לבקר את הניהול ובכלל

זה גם את תשלומי השכר, לא הגיוני שתהיה

חפיפה בין ועדת הביקורת לוועדות משנה

אחרות.

<אתי בנדלר:>

זאת הערה חשובה.

<איתן כבל:>

אתם מבינים את המשמעות, שזה אומר נטרול

מוחלט של שליש מהוועדה. אין לי תשובה

בשליפה.

<דנה נויפלד:>

זאת הערה טובה. זה לא כל הוועדות, יש ועדות

מסוימות. יש לנו גם מספר חברים מוגבל ואין

מניעה מוחלטת שמי שחבר בוועדת משנה אחת

לא יוכל להיות חבר בוועדת משנה אחרת. אבל

לגבי סוג ועדת המשנה הזאת, ויתכן שאפשר

יהיה לחשוב על עוד סוגי ועדות כאלה, ראוי

שחברי הוועדה לא יהיו חברי ועדת הביקורת.

<איתן כבל:>

מה שאת אומרת זה הברור מאליו. אני אגיד לך

ממה אני נזהר. אני כבר רואה את

הדירקטוריון מתכנס ויש עכשיו מישהו

שעומד עם סרגל. אתה מייצר מצבים בלתי

אפשריים והוא אומר: יש מצב שנדון בזה יום

אחד במליאה. יום אחד פה ויום אחד פה. אתה

עלול, לא מתוך כוונה רעה, לשתק את עבודת

הדירקטוריון. תמיד יש את אלה שיש להם

מעגלי הדף חיצוניים, שהם בעלי אינטרסים

כאלה ואחרים וכל שני וחמישי יגידו: תראו,

זה המצב, הם חברים בדירקטוריון והוא חבר

בזה. יכול להיות שאני מדבר שטויות אבל

אנחנו צריכים כל הזמן לחשוב על הפרקטיקה.

אנחנו לא עושים חוק רק בשביל עצמנו, שנתלה

אותו על הקיר, איזו יפה. בסוף זאת צריכה

להיות תכנית עבודה שתאפשר לדירקטוריון

לעבוד, בהנחה שנבחרו האנשים הטובים

ביותר. שזה יזרום.

כפי שזה נראה ברגע זה – יכול להיות שיש

נושאים שנחליט שמי שצריך לבקר אותם זאת

הביקורת החיצונית, כדי לייצר מהלך יותר

שקוף, יותר זורם, שיאפשר גם לבצע את

העבודה. יש נושאים שהביקורת הפנימית לא

יכולה לעסוק בהם אלא זאת ביקורת חיצונית

כמו מבקר המדינה. אני לא יודע, אני רק שם

את הדברים כדי לא לעכב.

<ישראל אייכלר:>

אולי אפשר לכתוב שהדוחות של ועדת

הביקורת יפרסמו באתר הרשות לכל דיכפין.

<אתי בנדלר:>

זאת שאלה טובה וגם אני רציתי להעלות אותה.

האם הוראות סעיפים 19 ב' ו-ג' שאפשר להחיל

אותן על ועדות משנה יחולו גם על ועדת

הביקורת. 19ג אומר שהחלטות המועצה ולצורך

זה החלטת ועדת הביקורת יועמדו לעיון

הציבור בין השאר באתר האינטרנט של התאגיד

הציבורי. אני חושבת שצריך לקבל לזה

התייחסות.

<ישראל אייכלר:>

אני מבקש להוסיף את זה.

<דנה נויפלד:>

קשה לי לדבר כנגד שקיפות. זה מציב אותי

בפוזיציה שהיא לא הפוזיציה הטבעית. אבל,

יש דין כללי, שחל על כל דוחות הביקורת ויש

את חוק חופש המידע שקובע פרוצדורה מאוד

מובנית וברורה לעניין הזה. ליצור פה דין

מיוחד מיוחד דווקא לתאגיד הזה, מבין כל

התאגידים ומבין כל הרשויות הממשלתיות,

נראה לי מוזר. יש הסדר מאוזן.

<ישראל אייכלר:>

זה התאגיד היחיד העצמאי שלא כפוף לשרים,

לחברי כנסת ולא לביקורת ציבורית לכן כדאי

שהוא יהיה שקוף.

<דנה נויפלד:>

הרעיון הוא לא ליצור פה הסדר שהוא לא

מאוזן. ההסדר בחוק חופש המידע הוא הסדר

מאוד רחב והסייגים בו מפורשים מאוד

בצמצום.

<ישראל אייכלר:>

אני אומר לך שאי-אפשר להשיג מידע באמצעות

חוק חופש המידע.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

דווקא רביב דרוקר משיג יופי של מידע.

<ישראל אייכלר:>

צריך לעבור 7 מדורי בירוקרטיה כדי להשיג

חומר. פה זה דבר מאוד פשוט.

<דנה נויפלד:>

אתי, הוא דיבר על פרסום של כל - - -

<ישראל אייכלר:>

הדוחות של ועדת הביקורת.

<אתי בנדלר:>

נכון. אבל אם יש לך הוראה מפורשת בסעיף 19ג,

שהחלת את זה לגבי המועצה, החלת את זה

במפורש לגבי ועדת משנה אז לשתוק דווקא

לגבי ועדת הביקורת אני חוששת שזה עלול - - -

<דנה נויפלד:>

הוא דיבר על דוחות. על החלטות אין לי בעיה.

החלטה זה בסדר.

<אתי בנדלר:>

בסדר.

<ישראל אייכלר:>

אני כן רוצה דוחות ועדת הביקורת. אני רוצה

לדעת מה ועדת הביקורת עושה ומה לא.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

החלטות המועצה וועדת הביקורת.

<מלי פולישוק:>

בפקודת העיריות סעיף 149 יש פירוט לגבי

ועדת ביקורת בשלטון מקומי. מכיוון

שכיהנתי גם כיו"ר ועדת ביקורת בשלטון

המקומי וגם כאן בכנסת, הוועדות האלה

מחייבות והן מאוד מפורטות. לאור מה שאמר

חבר הכנסת כבל, אפשר לעבוד איתן. מצד אחד

זה לא עוצר את פעילות מועצת העיר או הרשות

המקומית, מצד שני, זה באמת נותן שקיפות

ונותן אפשרות, עם מגבלה שיו"ר לא יהיה חבר

בוועדות רגישות כאלה ואחרות. לא צריך

להמציא את הגלגל. יש שם פירוט והנחיות.

אני אומרת לכם מניסיון אישי שהם ברי

ביצוע. החוק בר ביצוע והוא נכון. זה כולל

גם שקיפות. ברשות מקומית, צודק חבר הכנסת,

מפרסמים את הדוחות עצמם ולא קורה שום

אסון, כך צריך.

<ישראל אייכלר:>

בפרט בגוף ציבורי כל-כך רגיש.

<גלילה הורנשטיין:>

לגבי סעיף 21ב5: תקבע הסדרים לגבי אופן

הטיפול בתלונות של עובדי תאגיד השידור

הציבורי בקשר לליקויים בניהולו לגבי

הגנה שתינתן לעובדים שיתלוננו כאמור. אני

מגיעה לסעיף 56 בעמ' 729. אני יודעת שזה קיים

בהרבה מאוד תאגידים, שהממונה על קבילות

הציבור יהיה גם אחראי על קבילות העובדים.

להטיל עליו את המשימה הנוספת.

<היו"ר קארין אלהרר:>

עוד לא הגענו לסעיף 56.

<גלילה הורנשטיין:>

אני מדברת על 21(5).

<היו"ר קארין אלהרר:>

כתוב לגבי טיפול בתלונות.

<גלילה הורנשטיין:>

אני אומרת שמכיוון שיש פרק שמדבר על

תלונות הציבור - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

זה לא תלונות ציבור זה תלונות עובדים.

<גלילה הורנשטיין:>

מכיוון שיש - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

עו"ד הורנשטיין, כשנגיע לגבי קביעות

עובדים נדבר על זה.

<גלילה הורנשטיין:>

זה לא קביעות עובדים.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אני לא מדברת. יש פה תלונות לגבי עובדים.

מה הטענה?

<גלילה הורנשטיין:>

זאת לא טענה, זאת הערה. מכיוון שיש נציב

תלונות הציבור ומכיוון שכאן כתוב:

"ייקבעו הסדרים לגבי אופן הטיפול בתלונות

של עובדים, וזה לא עניין של האיגוד

המקצועי דווקא, אפשר שאותו נציב תלונות

הציבור יטפל גם בתלונות העובדים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

אפשר גם שלא, והחלטנו שלא.

<מיכל רוזין:>

מה קורה במצב שנציב קבילות ציבור מקבל

תלונה על עובד, שזאת לא היתה כוונתה אבל

אני מקשה.

<גלילה הורנשטיין:>

כל הכוונות היו לי, גם זאת.

<מיכל רוזין:>

יש פה הפרדה בין מי שעוסק בתלונות עובדים,

שזה לא צריך להיות נציב תלונות הציבור

ויש מישהו שמקבל תלונות מהציבור. מה קורה

שנציג תלונות הציבור מקבל תלונה על עובד,

לא על תוכן או על תשדיר, על עובד.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

נציג קבילות הציבור יכול לדון בכל תלונה

ולאחר מכן הוא כותב דוח. אם תסתכלי סעיף

אחד הלאה, כתוב בסעיף 21ב(6), שהיא תדון בדוח

הממונה על קבילות הציבור. לכן חזקה על

ועדת הביקורת שבסמכותה, אם היא יכולה

לקבוע הסדרים לגבי אופן הטיפול בתלונות

של עובדי תאגיד השידור, על מה שקורה בתוך

זה, אז גם אם התלונה באה מהציבור אל

הממונה על הקבילות והוא כתב דוח על זה,

היא גם כן יכולה לדון בזה.

<מיכל רוזין:>

אבל זה לא בסמכותו. על-פי החוק כרגע, לא

בסמכותו לקבל תלונה על עובד. מה הוא אמור

לעשות עם זה? הוא מקבל תלונה. האם הוא

מטפל?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

מי אמר שהוא לא יכול לטפל בתלונה על עובד?

<מיכל רוזין:>

בסמכותו לדון בתלונה על עובד? אז כן יש פה

חפיפה והיא צודקת. יש פה שני גופים

שיכולים לדון בתלונות על עובד או

מעובדים.

<איתן כבל:>

אזרח הגיש תלונה לנציב תלונות הציבור.

האם הנציב קורא ואומר: זה בסמכותי, אני

מטפל בזה. או שהוא עונה לפונה: העניין

אינו בסמכותי אני מעביר זאת לטיפולו של

כך וכך.

<מיכל רוזין:>

אם זה בסמכותו, אז יש שני גופים שמטפלים

בתלונות של עובדים או על עובדים ואז יש פה

חפיפה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

אבל זה סוג אחר של תלונות.

<דנה נויפלד:>

עוד לא הגענו לסעיף ולכן זה דיון חסר.

לנציב יש רשימה של תפקידים ספציפיים

שמנויים בסעיף 56. אם אתם רוצים לדון בסעיף

56 אפשר לדון. סעיף 56 דן בנציב קבילות

הציבור שיש לו סמכויות קבועות ומוגדרות.

<מיכל רוזין:>

הבנו את זה. עדיין, קראנו במקביל. עברנו

דפים וקראנו שיש שני גופים שיכולים לקבל

תלונות על עובדים. אם הוא מקבל תלונה על

עובד, האם הוא דן בזה או שהוא אומר שלא

בסמכותו לדון בתלונות על עובדים והוא

מעביר את זה לגוף שזה כן בסמכותו?

<דנה נויפלד:>

אז יהיה סעיף תלונות על עובדים.

"החליט הממונה על הקבילות שלא לדון, בשל

קיום גוף כאמור, בסעיף קטן ג', שזה אומר

שיש גוף אחר - - -

<מיכל רוזין:>

איפה את קוראת?

<דנה נויפלד:>

סעיף 56.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

למה אנחנו צריכים עכשיו לדון בנושא הזה?

<מיכל רוזין:>

כי יש פה כפילות.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

כשנגיע לשם תעירי על הכפילות. אנחנו עוד

לא שם. זה תלונות של עובדים על מנהלים. זה

הסעיף שדנים בו.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אמרתי לעו"ד הורנשטיין שנגיע לסעיף 56

נדון בזה. אנחנו לא שם.

<ישראל אייכלר:>

יש אפשרות ששר בממשלה יהיה יו"ר ועדה

בכנסת?

<תמנה עורב:>

יש לי 3 הערות כלליות לכל הסעיפים האלה

בסעיף, 21א, ב', ג' וכל הסעיפים הקטנים. אין

סדי זמן בכלל, לא לגבי קבלת הדוחות, לא

לגבי מתי - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

דיברנו על זה.

<תמנה עורב:>

לא. על הליקויים לא דיברתם. תוך כמה זמן

ממציאת הליקויים חייבים לכנס את ועדת

הביקורת? תוך כמה זמן הם חייבים - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

זאת הערה של חברת הכנסת פרנקל, דיברנו על

זה.

<מיכל רוזין:>

היא מרחיבה את ההערה שלה. פרנקל אמרה

שצריך להיפגש אחת לכמה זמן. היא מרחיבה מה

קורה אחרי שהם נפגשו והם הגיעו למסקנות.

מתי המועצה אמורה להתכנס?

<תמנה עורב:>

תוך כמה זמן הם מוסרים את הדוח?

<היו"ר קארין אלהרר:>

אתם חושבים שבחקיקה ראשית צריך להיות

כתוב מתי אני אעיר הערה ובאיזו שעה זה

יקרה?

<מיכל רוזין:>

מקובל בחקיקה שאחרי שוועדת ביקורת

מתכנסת ויש לה מסקנות, מתי הם עולים לדיון

במועצה? הם יכולים לעלות אחרי שנה ואז

תבואי בטענה ותגידי שזה לא בחוק.

<היו"ר קארין אלהרר:>

לא נכון.

<מיכל רוזין:>

ועוד שכן.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

יש הצעה, אנחנו לא מקבלים.

<היו"ר קארין אלהרר:>

עם כל הכבוד, יש דברים שלא עולים בחקיקה

ראשית. יש דבר כזה שבבתי משפט משתמשים בו

בצורה נהדרת שנקרא מתחם הסבירות.

<תמנה עורב:>

מה זה סביר.

<היו"ר קארין אלהרר:>

על אף שהיינו רוצים חוק שיאגד את כל כללי

ההתנהגות ברמה הפרטנית ביותר, זה עולה

בחקיקה ראשית. בשביל זה תקנון ובשביל זה

יש בתי משפט. זה לא משהו שנראה לי שצריך

להגיע בחקיקה ראשית.

<תמנה עורב:>

זה נראה לי פתח למשיכת זמן, למסמוס זמן

וכל מיני דברים שאנחנו לא רוצים לראות

אותם.

<היו"ר קארין אלהרר:>

מהי הערתך השנייה?

<תמנה עורב:>

זהו, תודה.

<היו"ר קארין אלהרר:>

פרופסור פולק, בקצרה.

<אלי פולק:>

כמה הערות לגבי הסעיף. לגבי שלושת החברים.

אם עומדים על-כך ובצדק שיהיה חבר בעל

מומחיות חשבונאית ומשפטן מדוע גם לא

עומדים על-כך שיהיה בעל מומחיות בתחום

האתיקה, ביקורת או חקיקה תקשורתית. כפי

שדובר כאן על התוכן, אפשר להגדיר את האדם

השלישי.

הערה שנייה. מדובר בסעיף ב1 על ליקויים

מהותיים. נניח שמצאה ועדת הביקורת ליקוי

מהותי. מה קורה עם זה? אנחנו רוצים להציע

שאם מצאה ועדת הביקורת ליקוי מהותי,

מחובתו של יו"ר המועצה לכנס את המועצה

לדיון תוך שלושה שבועות לעניין הליקוי

הנדון. ליקוי הוא מהותי וצריכה להיות

אפשרות לעשות עם זה דבר.

דבר נוסף. ישנה שאלה מי יכול להשתתף

בישיבות ועדת הביקורת? במסגרת הזאת, בתת

סעיף ה' בסוף, נאמר שהמבקר הפנימי והיועץ

המשפטי של תאגיד השידור יקבלו הודעות

ויהיו רשאים להשתתף בהם. אני לא לגמרי

מבין. כלומר, ועדת הביקורת אמורה גם כן

לבקר את המבקר הפנימי וגם לבקר את היועץ

המשפטי. לכן אינני רואה מדוע להם יש סטטוס

שונה מאשר אחרים, שהם יכולים להשתתף גם אם

ועדת הביקורת לא רוצה שהם ישתתפו. אני

חושב שהם יכולים להשתתף כמו כל אדם אחר.

ראתה ועדת הביקורת לנכון, תזמין אותם. אין

ספק שוועדת הביקורת תרצה להזמין באופן

נורמלי גם את היועץ המשפטי, גם את המבקר

משום שהם אנשים מומחים ומבינים. אבל

לעשות את זה בצורה גורפת, אני חושב שהדבר

הזה הוא לא נכון.

<ברוך אסקרוב:>

עלו הערות מצד חברי הכנסת וגם השר הגיב,

שמחזירות אותנו לסעיף 9, הרכב

הדירקטוריון.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אנחנו לא עוסקים עכשיו בסעיף 9.

<ברוך אסקרוב:>

אני מתייחס לדבר שהעלו. בארגון התוכן הזה,

בדירקטוריון שלו חסר איש תוכן מובהק. יש

מנהל מתחום התקשורת. יש מנהלים ואין את

איש המקצוע. הייתי מצפה וכבר הצעתי,

שבסעיף 6, למשל, שיש שם משפטן, כאשר יש

ממילא מערכת עוטפת, "שלייקסים" על

"שלייקסים", כדי לא להגדיל את

הדירקטוריון, שיהיה איש תוכן מובהק. אפשר

גם להגיד עיתונאי מובהק מתחום השידור

הציבורי. אפילו בבית המשפט העליון יש

משפטן מובהק שיכול להיכלל. אבל אנא

התייחסות לנושא הזה אחרת הדירקטוריון

חסר. אפילו אחד לרפואה אין שם שממש בידיו

עשה את התחום.

<מיכל רוזין:>

השר ביקש שנביא הצעה לתוספת.

<רותם אברוצקי:>

אני מבקש התייחסות של היועצות המשפטיות

להערות שהערתי. אמרתי וזה נשאר באוויר.

<עיסאווי פריג':>

מה שאלת?

<רותם אברוצקי:>

היו לנו הסתייגויות לגבי סעיף 21.

<עיסאווי פריג':>

הרי יש נוסח חדש שהמשרד אמור להעביר והוא

ידון בכל הסוגיות האלה.

<היו"ר קארין אלהרר:>

רותם העברת את הדברים שלך ואמרו שיביאו

סעיף.

סעיף 22, בבקשה.

<חגית ברוק:>

"גמול והחזר הוצאות

22.

(א) חבר המועצה שאינו עובד גוף מתוקצב או

עובד גוף נתמך, זכאי לקבל מתאגיד השידור

הציבורי גמול בעד השתתפות בישיבות

המועצה או ועדה מוועדותיה לפי הוראות

סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו זכאי לקבל ממקור

אחר תמורה בעד ההשתתפות.

(ב) חבר המועצה שאינו זכאי לגמול לפי

הוראות סעיף קטן (א), זכאי לקבל מתאגיד

השידור הציבורי החזר הוצאות שהוציא

לצורך השתתפות בישיבות המועצה או ועדה

מוועדותיה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד

שאינו זכאי לקבל ממקור אחר החזר הוצאות.

(ג) שר האוצר, בהתייעצות עם השר, יקבע

כללים ותנאים שלפיהם ישלם תאגיד השידור

הציבורי גמול או החזר הוצאות לחבר

המועצה, לפי סעיף זה, ואת שיעוריהם.

(ד) בסעיף זה, "עובד גוף מתוקצב" ו"עובד גוף

נתמך" - כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות

התקציב."

<דנה נויפלד:>

הסעיף הזה קובע את הזכאות לגמול או החזר

הוצאות. זה תלוי האם חבר המועצה זכאי

לגמול או לא זכאי לגמול, בהתאם לכללים ששר

האוצר קובע בהתייעצות עם השר הממונה. זה

בשביל להבטיח שמי שמשתתף בישיבות המועצה

הוא לא עושה זאת בהתנדבות אלא הוא זכאי

לגמול ולהוצאות. יש חברי מועצה שהם חברים

עובדי גוף מתוקצב או עובדי גוף נתמך, יש

להם דין שונה מאשר חברי מועצה שאינם

עובדי גוף מתוקצב או עובד נתמך. חברי

מועצה שהם עובדי גוף מתוקצב או גוף נתמך,

הם זכאים רק להחזר הוצאות, להבדיל מחברי

המועצה האחרים שזכאים לגמול.

<עיסאווי פריג':>

אני מעיין בסעיף א' ו-ב'. אני רוצה שתי

שיטות תגמול. בסעיף א' נותנים גמול למי

שאינו בנתמך. בסעיף ב' נותנים החזר הוצאות

ומשלימים או זה או זה. זאת אומרת, בשניהם

מנסים למצוא דרך איך לתגמל את החבר. זאת

אוזן וזאת אוזן, בשתיהן אני מתגמל את חבר

המועצה. בשביל מה אני אכנס לסוגיה אם הוא

קיבל מגוף נתמך ואני עוקף את עצמי ונותן

לו החזר הוצאות. הרי אם אני חבר

דירקטוריון או חבר מועצה ומקבל כסף מגוף

אחר נתמך או מתוקצב, והוצאתי חנייה,

הוצאתי נסיעה, אני אקבל החזר. אם אני לא

חבר גוף נתמך ויש לי את ההוצאות האלה אני

מקבל גמול. בשניהם אני מגיע לאותה מסקנה.

למה לעייף אותנו ואת החבר העתידי? בשביל

מה?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

יכול להיות שאני אביע הסכמה היסטורית

לדברים שאומר חבר הכנסת פריג'.

אני אגיד לך מה מטריד אותי בעניין הזה.

עובד גוף נתמך התמנה. הוא בעמותת אל-סם,

שקיבלה באותה שנה איזה סיוע ממשרד

הרווחה. כשהוא מגיע לישיבות, הוא לא מקבל

תוספת למשכורת שלו מהעמותה שהוא עובד בה.

<אורי אפלבום:>

זה לא גוף נתמך.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

אז מה זה גוף נתמך?

<אורי אפלבום:>

הגופים היחידים שנתמכים זה גופים

שהוכרזו כנתמכים. למשל, אוניברסיטאות,

קופות חולים.

<שר התקשורת גלעד ארדן

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]