פרוטוקול הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי, מספר 21 מתאריך 09/07/2014

הכנסת התשע-עשרה

נוסח לא מתוקןמושב שני

<פרוטוקול מס' 20>

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק

השידור הציבורי

יום רביעי, י"א בתמוז התשע"ד (09 ביולי 2014),

שעה 14:45

<סדר היום:>

<הצעת חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014>

נכחו:

<חברי הוועדה:>

קארין אלהרר – היו"ר

יואב בן צור

איתן כבל

עיסאווי פריג'

רינה פרנקל

דוד צור

אילת שקד

שמעון אוחיון

עליזה לביא

עמרם מצנע

<מוזמנים:>

שר התקשורת גלעד ארדן

דנה נויפלד – עו"ד, היועצת המשפטית, משרד

התקשורת

חגית ברוק – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד

התקשורת

אבי ליכט – עו"ד, המשנה ליועץ המשפטי

לממשלה, משרד המשפטים

דפנה גלוק – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד

המשפטים

נטע דורפמן רביב – עו"ד, המשנה ליועץ

המשפטי, משרד האוצר

אייל בן ישעיה – עו"ד, הלשכה המשפטית,

משרד האוצר

אורי אפלבום – עו"ד, אגף השכר והסכמי

עבודה, משרד האוצר

עופר מרגלית – רכז תקשורת ותיירות, אגף

תקציבים, משרד האוצר

יהונתן רזניק – רכז משרדים כלכליים, אגף

החשב הכללי, משרד האוצר

חנה מצקביץ – עו"ד, היועצת המשפטית, רשות

השידור

מרסיה צוגמן – עו"ד, סגנית היועצת

המשפטית, רשות השידור

איתי נבו לנדסברג – מנהל מחלקת תעודה,

רשות השידור

גנית לב ארי – הממונה על מעמד האישה, רשות

השידור

נורית ירדני לוי – יו"ר התזמורת

הסימפונית, רשות השידור

יאיר שטרן – סמנכ"ל התזמורת הסימפונית,

רשות השידור

נועם בוכמן – התזמורת הסימפונית, רשות

השידור

ברוך אסקרוב – עו"ד, יו"ר וועד העיתונאים

בקול ישראל תל-אביב, רשות השידור

תמנה עורב – יו"ר ועד האקדמאים, רשות

השידור

לזר צנדקוביץ – יו"ר ועד הנדסה, קול ישראל

רינה חכמון – חברת ועד עיתונות טלוויזיה,

רשות השידור

משה שגב – יו"ר ועד הנדסה טלוויזיה, רשות

השידור

גדי בן יצחק – ועד עיתונאים, קול ישראל,

רשות השידור

רן אפרתי – ועד טכנאים קול ישראל

ירושלים, רשות השידור

משה ליזמי – יו"ר ועד עובדי הגבייה, רשות

השידור

אביגדור דנן – עו"ד, היועץ המשפטי,

הטלוויזיה החינוכית

קרן הררי – יועצת בכירה למנכ"ל הטלוויזיה

החינוכית

נגה בריינס – מנכ"ל איגוד העורכים - איגוד

מקצועות הפוסט פרוד

לואיז סספורטס – עו"ד

אסף אמיר – יו"ר איגוד המפיקים

לירן עצמור – איגוד המפיקים

רותם אברוצקי – יו"ר אגודת העיתונאים תל

אביב

יאיר טרצ'יצקי – יו"ר ארגון העיתונאים

אופיר טל – עו"ד, ב"כ אגודת העיתונאים,

ירושלים

נילי בן גיגי -וולף – מנכ"לית האגודה

לזכות הציבור לדעת

רן מלמד – סמנכ"ל עמותת ידיד

גלילה הורנשטיין – עו"ד, מייצגת את

ההסתדרות החדשה

דפנה כהן איוניר – לוביסטית (כהן רימון

כהן), מייצגת את התזמורת הסימפונית

ירושלים, רשות השידור

<ייעוץ משפטי: >

אתי בנדלר

מירב תורג'מן

אביטל סומפולינסקי

<מנהלת הוועדה:>

עידית חנוכה

<רישום פרלמנטרי:>

אהובה שרון, חבר המתרגמים

<הצעת חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014>

<היו"ר קארין אלהרר:>

אני מחדשת את ישיבת הוועדה המיוחדת לדיון

בהצעת חוק השידור הציבורי.

עורכת הדין נויפלד, אני רוצה להצביע על

הסעיף שמדבר על הפסקת כהונת המנכ"ל. רציתם

להוסיף עוד עילות.

<דנה נויפלד:>

אנחנו מוסיפים לסעיף של סיום הכהונה שתי

פסקאות. זאת תוספת חדשה לסעיף 37 שכותרתו

תקופת הכהונה של המנהל הכללי וסיום

הכהונה.

אני אסביר את העיקרון ואחר כך אני אקריא

את הנוסח כי על העיקרון כבר דובר. סעיף 65

תוקן כך שככל שתהיה חריגה מעלות השכר

הכוללת, מי שיישא באחריות – זה המנכ"ל.

לכן בהמשך לסעיף שכבר הוצבע הבוקר, שהוא

סעיף 65 שאוסר על החריגה, עכשיו אנחנו

מוסיפים לסעיף של סיום כהונת המנכ"ל שתי

עילות להעברתו של המנכ"ל מכהונה. זאת

אומרת, האחריות לאי קיום מגבלת עלות השכר

היא על המנכ"ל ואני מקריאה:

"לא התקיימה מגבלת עלות השכר כהגדרתה

בסעיף 65(ב) לחוק למשך שתי שנות כספים

רצופות, או בשנתיים מתוך שלוש שנות

הכספים האחרונות שבה כיהן כמנהל כללי,

אלא אם כן המועצה מצאה כי המנהל הכללי נקט

בצעדים הנדרשים למנוע את החריגה מהמגבלה

או להביא לסיום החריגה לפי העניין".

זאת אומרת, אי קיום מגבלת השכר, זאת עילה

להעברתו מכהונה.

"לא התקיימה מגבלת עלות השכר כהגדרתה

בסעיף 65(ב) ותאגיד השידור הציבורי קיבל

עובדים חדשים או התקשר עם אדם לשם קבלת

שירות שבוצע ערב המועד הקובע בידי עובד

תאגיד השידור הציבורי בניגוד להוראות

סעיף 65(ה)".

<איתן כבל:>

אני מבין לחלוטין את שני הסעיפים האלה

ואלה דברים הגיוניים אבל נראה לי קצת

מוזר שמועצת המנהלים מתעוררת בוקר אחד

ופתאום היא רואה שהמנכ"ל הגיע למצב הזה.

זאת אומרת, מה עם האחריות שלה? זה שתו לי,

אכלו לי? הוא נסע לוודוז ועשה את הכול?

<דנה נויפלד:>

הם לא מקבלים עובדים לעבודה.

<איתן כבל:>

ברור לי. לייצר איזשהו מנגנון כדי שהוא

יגיע לאותו שיא עליו אנחנו מדברים שהוא

חוצה אותו, שגורם לכך שהוא יידרש לתת

ראשו, זה מהלך מאוד מאוד דרמטי. הוא מגיע

עם משאיות לקבל עובדים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

למה להכניס את המועצה? הם לא עוקבים ביום

יום אחרי זה אלא הם מקבלים תקציב ברמה

רבעונית, שנתית. זאת אחריות שלו והוא לא

יכול להפיל את זה על אחרים.

<איתן כבל:>

אתה צודק אבל יש הבדל גדול מאוד בין זה

שאתה מקבל עובד פה ועובד שם על פי התכנית

הקבועה וזה בסדר גמור. זאת אומרת, זכור

שאנחנו מדברים כאן על מצב שמוביל לעילה

מאוד כבדה שהיא פיטורי מנכ"ל.

<קריאה:>

מה אתה מציע, שזאת תהיה שנה?

<איתן כבל:>

לא. לא שנה. כשאתה כבר מגיע לעילה הזאת,

צריך להיות איזה דיווח רבעוני אם הוא

מקבל יותר מעובד או שני עובדים. כדי לסגור

את המכסה של ה-35 אחוזים, אני אומר שאם

יגיעו לאלף עובדים, אפרופו תחשיב שעשינו,

כבר אנחנו צריכים להתחיל לעבוד על החוק

הבא. הנחת העבודה היא שחייבת להיות

איזושהי סמכות בתוך מועצת המנהלים

שיודעת לקרוא מבעוד מועד. הוא בא ומוסיף

פתאום שלושים, חמישים, מאה עובדים בבוקר

אחד?

<דוד צור:>

לדעתי הממשלה הייתה שמחה לקבל את מה שאתה

אומר. דווקא יש את המצב הזה שכאן נותנים

כאן מרווח יותר גדול עם עצמאות לפעול גם

בתחום הזה של מגבלת השכר. זה לא סותר את

הכלי הניהולי של המעקב שיכול להיות

רבעוני או חצי רבעוני.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

איתן, אני מדגיש, הפיטורים הם לא

אוטומטיים. זאת עילה. כלומר, הם יודעים את

זה והם יכולים להזהיר אותו כל הזמן.

<איתן כבל:>

חוקים נועדו כדי להפר אותם ואני אומר זאת

במירכאות. אלה החיים לטוב ולרע. לא סתם

סעיף 65 הוא סעיף דגל גם עבורכם. במידה רבה

אני שואל האם לא כדאי למשל שבמידה והוא

הגיע עד נקודה מסוימת, שם תהיה לו חובת

דיווח?

<דוד צור:>

לא בחקיקה הראשית. זה בנהלי עבודה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

מה ההצעה?

<איתן כבל:>

נתתי הצעה. אני מנסה לומר כאן שהסעיף הזה

הוא סעיף מאוד מאוד דרקוני. אני לא אומר

שאני נגדו.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

תלוי מצד מי הוא דרקוני.

<איתן כבל:>

לא משנה. כשאתה מחליט לפטר מנכ"ל זה לא

עניין של מה בכך. אני לא יוצא עכשיו נגד

הסעיף הזה אבל אני אומר שזה נראה לי קצת

מוזר כי אנחנו מדברים על כך שהוא לא עמד

בעניין של קליטת עובדים וחצה את גבול ה-35

אחוזים. זאת אמירה שהיא אמירה לא פשוטה.

אני שואל איך ועד מנהל מתעורר בוקר אחד

ורק בעילות, כאשר מזמינים אותו, מסתבר להם

המצב הזה. אני אומר שצריך להיות איזשהו

באפר שיודע לקרוא.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

זה הבאפר הכי טוב, שהמנכ"ל יודע.

<דוד צור:>

הוא ידאג להגיד להם לפני כן, שהוא ב-32

אחוזים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

הוא זה שצריך להביא אליהם הצעה מאיפה

להתייעל.

<דוד צור:>

תזכור שהם מאשרים את התקציב כל שנה והם

יכולים לראות.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

הם מאשרים את שיא כוח האדם.

<איתן כבל:>

לא נחה דעתי ולצערי אני כבר אומר לכם

שיגיעו הימים שאקוניס ימנה מנכ"לים

שנצטרך לחזור.

<היו"ר קארין אלהרר:>

חבר הכנסת כבל, אתה יודע שכל מה שנאמר זה

לפרוטוקול.

<איתן כבל:>

אז מה? מה קרה? אמרתי לשים צלם בהיכל?

<היו"ר קארין אלהרר:>

אני מעלה את זה להצבעה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

מה ההצעה?

<היו"ר קארין אלהרר:>

הוא ירד מההצעה.

<איתן כבל:>

שכנעת אותי.

<היו"ר קארין אלהרר:>

חברים, בואו ניכנס לקצב.

<עיסאווי פריג':>

קארין, אנחנו לא כאן רק כדי להצביע אלא גם

לדבר ולשאול שאלות.

<איתן כבל:>

זה בילוי.

<עיסאווי פריג':>

כדי להצביע את לא צריכה אותנו כי יש לך

חמישה, רוב, תסגרי את החדר, תשבי אתם

ותצביעי על כל הסעיפים.

כבוד השר, למה שינית משני שליש לרוב רגיל?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

זה כבר מזמן.

<היו"ר קארין אלהרר:>

מזמן.

<עיסאווי פריג':>

זה היה בהסכמה? מה הרעיון שעומד מאחורי

זה?

<היו"ר קארין אלהרר:>

זה רוב מכהנים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

שואל עיסאווי למה אז שינינו את השני שליש

מהמצביעים לרוב מכהנים להדחת מנכ"ל. זה

היה אגב חיזוק מעמד של המנכ"ל מצד אחד.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אני מעלה להצבעה את הסעיף שכותרתו תקופת

הכהונה של המנהל הכללי וסיום הכהונה.

<אתי בנדלר:>

פסקאות (7) ו-(8) בסעיף 38ב.

<היו"ר קארין אלהרר:>

מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

סעיפים (7) ו-(8) אושרו

<היו"ר קארין אלהרר:>

הסעיפים הקטנים (7) ו-(8) אושרו.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

תרשמי הסתייגות של איתן כבל שאקוניס לא

ימנה מנכ"לים.

<אתי בנדלר:>

אנחנו לא כותבים הוראות אישיות בחוק.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

אני בעד זכותו של המיעוט להשמיע את קולו

ושעמדתו תישמע.

<איתן כבל:>

אנחנו חייבים להביע את דעתנו. זאת עריצות

הרוב, היושבת ראש, שאת לא נענית לי.

<קריאה:>

איך מדברים על בן אדם שאיננו?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

אנחנו סומכים עליכם שתביאו לידיעתו והוא

יגיב בהתאם באחד המשדרים הקרובים. לפי

הדוח שברשותו הוא 22 שעות מתראיין בחודש

וחצי האחרונים.

<קריאה:>

אדוני השר, אתה יכול לבוא כל יום לרדיו

ולהתראיין.

<היו"ר קארין אלהרר:>

די. אני מבקשת להעלות להצבעה את סעיף

41(א)(4).

<אתי בנדלר:>

לא (א). תפקידי המנהל הכללי - פסקה (4) היא

הפסקה היחידה שלא אושרה בסעיף הזה – לשמש

העורך הראשי של השידורים ולהעביר את

לוחות השידורים לאישור המועצה.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אתמול קיימנו דיון והחלטנו שימונה ראש

חטיבת חדשות ונתנו לו את סמכויות העורך

הראשי בחדשות. לכן אנחנו עכשיו צריכים

לאשר את סעיף קטן (4) בסעיף הזה. זה צריך

איכשהו להתכתב עם עורך החדשות.

<אתי בנדלר:>

אפשר לומר: בכפוף להוראות הסעיף שמדבר על

תפקיד העורך הראשי בחטיבת החדשות. בכפוף

להוראות אותו סעיף, לשמש עורך ראשי של שאר

השידורים.

<עיסאווי פריג':>

זה באופן אוטומטי. זה ברור.

<אתי בנדלר:>

לא. זה לא ברור.

<עיסאווי פריג':>

למה צריך לציין את זה?

<היו"ר קארין אלהרר:>

כי אחרת תהיה סתירה ואז יתחילו לפרשן.

<איתן כבל:>

את צודקת. שלא יקום מאן דהוא ויתחיל

להגיד. לשם כך משלמים לעורכי דין.

<גדי בן יצחק:>

יקום.

<איתן כבל:>

נכון. יקום.

<אתי בנדלר:>

בפסקה (4) אני אכתוב: בכפוף להוראות סעיף,

אותו סעיף שאין לי את המספר שלו כרגע

שקובע שמנהל חטיבת החדשות יהיה העורך

הראשי של החדשות וענייני היום בחטיבה.

<עיסאווי פריג':>

מצביעים על העיקרון.

<היו"ר קארין אלהרר:>

כן.

<אתי בנדלר:>

בכפוף לאותו סעיף, מה שכתוב היום בפסקה.

אני רק רוצה להעיר את תשומת הלב לעניין

אחד. כאן נאמר במפורש שבביצוע תפקידו על

פי פסקה זו יפעל המנהל הכללי באופן

עצמאי.

<עמרם מצנע:>

למעט החדשות לפי סעיף זה וזה.

<אתי בנדלר:>

אני הצעתי את זה ואמרו לי שזה בוטה מדי

לומר את זה, למעט.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

בואו נצביע על העיקרון, ומה שתכניסי –

עלינו.

<אתי בנדלר:>

אני רק מבקשת הנחיה של הוועדה האם המלים

"בביצוע תפקידו על פי פסקה זו יפעל באופן

עצמאי" ייאמר גם לגבי מנהל חטיבת החדשות.

<היו"ר קארין אלהרר:>

בוודאי.

<אתי בנדלר:>

יש כאן הסתייגות של חבר הכנסת נסים זאב.

הוא מציע כדלקמן: "בסופו יבוא: מונה מנהל

כללי לתאגיד אשר אינו עיתונאי, לא ישמש

הוא עורך ראשי וימונה עורך ראשי לתאגיד".

<היו"ר קארין אלהרר:>

אני מעלה להצבעה את ההצעה של נסים זאב. מי

בעד?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

ההצעה לא התקבלה

<היו"ר קארין אלהרר:>

ההצעה לא התקבלה.

<אתי בנדלר:>

אם כך, אני מבקשת עכשיו להצביע על פסקה (4).

<היו"ר קארין אלהרר:>

מי בעד אישור פסקה (4)?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

פסקה (4) אושרה

<היו"ר קארין אלהרר:>

פסקה (4) אושרה.

<אתי בנדלר:>

הסעיפים של איסור זיקה.

<היו"ר קארין אלהרר:>

סעיף 10. בעיני יש כאן בעיה של הגדרה מהי

פעילות פוליטית. אני לא מכירה הגדרה כזאת.

יש בהחלט הבנה לגבי מה אומרת פעילות

מפלגתית. אני מציעה להוריד את ה-פוליטית.

אני לא מצליחה להבין מה זה אומר. אם יצאתי

להפגנה, אני לא כשירה?

<דפנה גלוק:>

אנחנו הצענו להוסיף הבהרה שאומרת

שהשתתפות בהפגנות או הבעת עמדה גם באופן

קבוע, לא תיחשב פעילות מפלגתית.

<איתן כבל:>

להיות פעיל פוליטי, לא יכול להיות שזה

יהיה כתם.

<היו"ר קארין אלהרר:>

זה לא גנאי.

<איתן כבל:>

זה לא גנאי. פעילות מפלגתית, זה בוטה. מי

שהיה בתוך מערכת מפלגתית, זה הכי לגיטימי

בעולם שלא. אני לא רוצה שנגדל כאן דור של

אנשים שאומרים פעילות פוליטית זה דבר לא

נכון.

<דפנה גלוק:>

זאת לא גנאי. זאת גם פעילות מפלגתית.

<איתן כבל:>

השאלה איך את מפרשנת את זה.

<דפנה גלוק:>

זה לא גנאי.

<איתן כבל:>

כתוב לי כאן שלא ימונה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

זאת פסילה על הסף ולא משנה אם הוא מוטי

קירשנבאום.

<איתן כבל:>

נכון.

<רן מלמד:>

אם מישהו מתפקד למפלגה, זאת נחשבת פעילות

מפלגתית?

<איתן כבל:>

לא. אפילו בתקשי"ר זה אחד משלוש הדרגות

העליונות.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אני חושבת שמיצינו את הדיון ואפשר

להצביע.

<דפנה גלוק:>

אני יכולה להעיר שאנחנו ניהלנו הרבה

שיחות בנושא הזה גם עם שרת המשפטים

בניסיון למצוא נוסח אחר וההצעה הייתה

להוריד את הפעילות הפוליטית ולקבוע

במקום זה איסור על זיקה אישית, עסקית או

פוליטית לשר משרי הממשלה או לחבר כנסת

ומי שכיהן בתפקיד פוליטי. זאת הייתה

ההצעה של שרת המשפטים.

<היו"ר קארין אלהרר:>

את יודעת שלא נשארו לך אנשים במדינה.

<דפנה גלוק:>

זאת ההצעה של שרת המשפטים. ככל שהוועדה

תצביע אחרת, אני מבקשת לשמור על הזכות

להסתייגות.

<קריאה:>

איך תגדירו זיקה?

<דפנה גלוק:>

גם אם אנחנו מורידים את הפעילות

הפוליטית, אנחנו צריכים להוסיף את הזיקה

הפוליטית - - -

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

זה חל מכוח ועדת ברנר.

<דפנה גלוק:>

לוועדת ברנר יש כישורים מיוחדים - - -

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

אבל הם לא רוצים לפסול לגמרי בעל זיקה

פוליטית.

<דפנה גלוק:>

פעילות פוליטית. זיקה פוליטית ופעילות

פוליטית, זה לא אותו הדבר.

משרד המשפטים מציע שלמי שיש זיקה אישית

פוליטית לשר משרי הממשלה או לחבר כנסת או

מי נשא במשרה פוליטית או עסק בפעילות

מפלגתית בחמש השנים שקדמו להגשת

המועמדות.

בכל מקרה, אם מורידים את הפעילות

הפוליטית, גם אם לא מקבלים את ההצעה של

שרת המשפטים, צריך להוסיף, להבנתי, את

הזיקה הפוליטית לשר משרי הממשלה ובנוסף

צריך להוסיף משהו שמדבר על מי שמכהן

ברשות מקומית כראש רשות, ראש מועצה או רץ

לתפקיד זה לא מכיוון שהוא חייב להיות חבר

מפלגה כדי לרוץ לתפקיד.

<היו"ר קארין אלהרר:>

את יכולה לחזור על ההצעה האחרונה?

<דפנה גלוק:>

יש את העמדה של שרת המשפטים שהצגתי אותה.

אם הוועדה מחליטה שלא לקבל את העמדה

ולמחוק את הפעילות הפוליטית, יש שני

חוסרים בסעיף הזה. חוסר אחר נוגע לזיקה

פוליטית לשר משרי הממשלה. אני רק אחדד

ואומר שבחוק החברות הממשלתיות יש את

הזיקה האישית והעסקית.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

לא הבנתי מה את מציעה.

<דפנה גלוק:>

להוסיף זיקה פוליטית. היום לא צריך את

הזיקה הפוליטית כי יש פעילות פוליטית

ולכן היא רחבה יותר מזיקה פוליטית לשר

משרי הממשלה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

שידעו חברי הכנסת שיש הבדל בין זה לבין

חוק החברות הממשלתיות. חוק החברות

הממשלתיות קובע שאם יש לך זיקה אישית,

עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה, זה לא

אומר שאתה פסול לגמרי מלהתמנות אלא אתה

צריך להוכיח שיש לך כישורים ואיזו

מומחיות ייחודית בתחום אליו רוצים למנות

אותך. בג"ץ הגדיר את זה כתרומה סגולית

מיוחדת לחברה. מה שמציעה שרת המשפטים זה

שאם יש לך זיקה כזאת, אתה בכלל לא יכול

להיות מועמד.

<דפנה גלוק:>

זה לא שרת המשפטים. זאת נקודה שאני

מוסיפה. מלכתחילה חוק רשות השידור, גם

הצעת החוק עוד מלפני תיקון 27, הניחה

שאיסורי הזיקה בחוק רשות השידור יהיו

חמורים יותר מחוק החברות הממשלתיות בגלל

האופי המיוחד של רשות השידור אז ועכשיו

תאגיד השידור הציבורי. לכן הכוונה הייתה

למנוע את המינוי גם בלי האופציה של

כישורים מיוחדים. אם מורידים את הפעילות

הפוליטית עכשיו, יש לנו חוסר.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

אני יכול להתווכח אתך על זה? את צודקת אם

לא היה כתוב פעילות מפלגתית. ברגע שתחמת

את העניין הזה, שאת לא רוצה שאדם שהוא

בדירקטוריון של גוף שידורים תהיה לו

איזושהי זהות מפלגתית ואת מוסיפה על זה

מרכיב שיש בו את המילה פוליטי, המילה

פוליטי היא מאוד בעייתית. איש תקשורת

שהביע תמיכה או התנגדות לראש ממשלה באשר

הוא, האם זה פוליטי? האם זה לא פוליטי? הוא

לא חבר במפלגה. זאת לא זיקה? אני הבעתי

תמיכה בציפי לבני, אני איתן בן אליהו,

הזמין אותי אולפן שישי עשרים פעמים לפני

הבחירות ואמרתי שהיא המתאימה להיות

בראשות הממשלה, ב-2009. יש לי זיקה פוליטית

אליה או לא? היא לא ביקשה ממני את זה.

<דפנה גלוק:>

יש טווח של פעילויות, של זיקות פוליטיות

שאינן פעילויות מפלגתיות.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

את כאן פוסלת את הבן אדם מלהיות מועמד. אם

פתאום היא תביא מישהו כזה ואין לו

כישורים בתחום התקשורת, תהיה באמת בעיה.

אבל את אומרת שהוא בכלל לא יכול להיות

אפילו מועמד, אפילו אם זה מוטי קירשנבאום

והיא תביא אותו, הוא פסול מראש כי הוא

הביע תמיכה במישהו על בסיס פוליטי אבל

הוא לא מפלגתי אלא עשה זאת כאזרח במדינה.

את אומרת לאנשים שלא יביעו דעות

פוליטיות.

<איתן כבל:>

במודעה. הוא חתם על מודעה. אנשי רוח חתמו

על מודעה בזמן בחירות. הסתיימו הבחירות

ואותו אדם בסך הכול חתום אבל לא פעיל.

<דפנה גלוק:>

אני לא חושבת שמודעה יכולה להיחשב זיקה

פוליטית. אני לא יכולה להגיד לך בוודאות

מה יכריע בכל מקרה ומקרה. הוועדה לבדיקת

מינויים בדרך כלל בודקת את הדברים. אני

יכולה להגיד שיש טווח של זיקה פוליטית של

אדם שיש איזשהו קשר פוליטי.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

את צודקת, אבל כאן זה לא יגיע לוועדת ברנר

כי את שוללת ממנו את האפשרות להיות מועמד,

גם אם הוא תותח על בתקשורת.

<דפנה גלוק:>

אני אומרת שלגבי השאלה האם ברנר יחליט או

לא יחליט - - -

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

הוא לא יגיע לברנר.

<דפנה גלוק:>

אם ברנר יחליט או לא יחליט, יכול להיות

ויכוח. אגב, בוועדת האיתור חוק החברות

הממשלתיות לא חל.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

דנה תצטרך להחליט לגבי הבן אדם הזה. הוא

לא יגיע לוועדת ברנר. הוא נפסל מכוח החוק.

שר התקשורת ממונה על ביצוע חוק רשות

השידור. מכוח חוק רשות השידור ועדת

האיתור איתרה מועמדים. לפני שהמועמדים

הללו יועברו לבחינתה של ועדת ברנר מכוח

חוק החברות הממשלתיות, יצטרך היועץ

המשפטי של משרד התקשורת לבדוק שאותם 12

מועמדים עומדים בתנאי הסף שנקבעו בחוק

רשות השידור החדש והחוק אומר שבן אדם שיש

לו, מעבר לפעילות המפלגתית, איזושהי זיקה

פוליטית לשר משרי הממשלה, הוא לא יכול

בכלל להיות מועמד שייבדק. כלומר, היא

תצטרך עכשיו להחליט האם בן אדם שחתום על

מודעה, אולי אלה שלוש מודעות כבר עובר את

הרף של זיקה פוליטית כי הוא כבר ממש מזוהה

אתו או נגדו. אינני יודע. זה משאיר מאוד

עמום את הדבר הזה. למה אתם לא מוכנים

להשאיר לברנר?

<דפנה גלוק:>

הדבר הזה נכון לגבי כל מינוי וגם השאלה אם

נדרשים כישורים מיוחדים או לא נדרשים

כישורים מיוחדים נחתכת לפי השאלה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

נכון, אבל ברנר שוקל את העומק של הזיקה

הפוליטית אל מול כמות הכישורים שיש לאדם

באותו תחום. ככל שהזיקה שלו תהיה חזקה

יותר, הוא ידרוש ממנו להיות מוטי

קירשנבאום.

<דפנה גלוק:>

יש כאן שאלה שנוגעת עד כמה אנחנו מנסים

ליצור כאן גוף שרמת הזיקה הפוליטית או

הזיהוי הפוליטי של האנשים שנכנסים אליו

היא נמוכה. זאת ההכרעה שעומדת כרגע.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

אבל המילה זיקה פוליטית, פוליטיקה זה

הכול. גם עמדות כלכליות נגד או בעד

הממשלה, גם זאת פוליטיקה. שר האוצר, יש

כאלו שתומכים מאוד בעמדותיו ויש כאלה

שמתנגדים להן. באיזה רף של פעילות נגדו או

בעדו זה ייחשב לזיקה פוליטית שבגללה אתה

לא יכול להיות מועמד?

<דפנה גלוק:>

פעילות מפלגתית לכתחילה אסורה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

מפלגתית אסורה, זה יותר גרוע מלשבת בכלא

כי כשאתה יושב בכלא עד שנה, אתה יכול אחרי

שבע שנים לחזור לכנסת. אמיתי. כאן, אם אתה

בפעילות מפלגתית, שבע שנים אתה לא יכול

בכלל להגיש מועמדות לרשות השידור אחרי

שהפסקת עם פעילות מפלגתית.

<שמעון אוחיון:>

המושג פוליטי הוא מאוד מאוד רחב.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

אני יודע.

<דפנה גלוק:>

המושג זיקה פוליטית הוא מושג שקיים בחוק

החברות הממשלתיות.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

אבל הוא לא פוסל.

<דפנה גלוק:>

אני מסכימה שהוא לא פוסל, אבל זה לא נכון

לומר שזה מושג שהוא רחב ולא קיים ואנחנו

לא מכירים אותו. זה מושג קיים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

נכון.

<דפנה גלוק:>

מעבר לנושא הזה, פעילות מפלגתית, אדם יכול

להיבחר בבחירות לרשויות מקומיות מבלי

להיות חבר במפלגה ולכן אם מייחדים את זה

רק לפי מפלגתית, צריך להוסיף גם את

ההתייחסות לרשויות המקומיות.

<איתן כבל:>

פעילות מפלגתית היא פעילות מפלגתית גם אם

אין לך קישור למפלגת אם.

<דפנה גלוק:>

כשאני משתמשת במונח מפלגה אני משתמשת

במונח מפלגה כפי שהוא מקובל בדין. הכוונה

שלי היא שיהיה איסור על אדם שהוא רץ

לבחירות ברשות מקומית או מכהן ברשות

מקומית לכהן בזמן שהוא מכהן בתאגיד

השידור הציבורי.

אני אמרתי שצריך להוסיף את זה. אם זה יהיה

בסעיף נפרד או באותו סעיף, זאת שאלה.

<איתן כבל:>

מפלגתית, זה ברור. הבעיה שלי היא עם הזיקה

הפוליטית. גם בעולם החדש, עולם הפייסבוק,

אנשים מבטאים עמדות פוליטיות ודעות

פוליטיות. איך תגדיר?

<דפנה גלוק:>

זיקה פוליטית אינה הבעת דעה פוליטית.

<איתן כבל:>

מה זה זיקה פוליטית? שהוא בא לחוק בית?

שהוא אמר שלום לשר?

<היו"ר קארין אלהרר:>

אפשר זיקה אישית לשר או פוליטית?

<איתן כבל:>

זיקה אישית זה כבר לא עניין פוליטי אלא זה

משהו אחר.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

אישית או עסקית.

<היו"ר קארין אלהרר:>

נאמר את זה כך.

<דפנה גלוק:>

מפלגתית נשאר בכל מקרה.

<אתי בנדלר:>

צריך למחוק את מי שעוסק בפעילות פוליטית?

<איתן כבל:>

מה ההגדרה לזיקה אישית? זה שהוא אוכל אצלו

ארוחת ערב?

<קריאה:>

היה עובד שלו, קרוב שלו.

<איתן כבל:>

אני מנסה להבין מה זה זיקה אישית.

<היו"ר קארין אלהרר:>

נניח הוא היה פעם העוזר הפרלמנטרי שלו.

<איתן כבל:>

זה יכול לנטרל הרבה אנשים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

אני מסכים אתך.

<איתן כבל:>

זה יכול לנטרל קבוצה לא קטנה של אנשים

בעלי שיעור קומה שגם כך הם לא נכנסים

בטוסטוס עם סירה. כל אלה שעונים על כל

הקריטריונים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

זה סעיף פסילה גורף.

<איתן כבל:>

אני מבקש לדעת מהי ההגדרה של זיקה אישית.

<דפנה גלוק:>

זיקה אישית היא קירבה אישית. זאת יכולה

להיות קירבה משפחתית.

<איתן כבל:>

לא יכול להיות. תגדירי לי.

<דפנה גלוק:>

אין לי את זה כאן.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

המשמעות של מה שהיא אומרת היא פסילה

גורפת של האדם. אני מעדיף את המפלגתית.

קחי את ברנר, תוסיפי עליו את האיסור

המוחלט על מי שמזוהה עם פעילות כלשהי,

ההחמרה היא תוספת הפעילות המפלגתית

שאוסרת לגמרי כי עם כישורים או בלי

כישורים, זה לא משנה.

<דפנה גלוק:>

יש את זה ב-10 וגם ב-29. שני הסעיפים האלה הם

לא זהים מבחינת ההשפעה שלהם.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אז בואו נדבר על 10.

<דפנה גלוק:>

לגבי 10, יש לי את חוק החברות הממשלתיות

בנוסף לזה שאוסר על זיקה אישית, עסקית או

פוליטית.

<אתי בנדלר:>

השר מוכן לא לאשר את הכישורים המיוחדים.

הבנתי אותך נכון?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

לא. ממש לא.

<אתי בנדלר:>

אתה רוצה את חוק החברות כפי שהוא?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

לא.

<אתי בנדלר:>

אני לא מצליחה להבין.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

פלוס לאסור בכלל. אני יכול להסביר עוד

פעם?

<היו"ר קארין אלהרר:>

כן.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

אני אומר לכם מה דעתי. חוק החברות

הממשלתיות חל על החוק הזה. חוק החברות

הממשלתיות אומר שבכל חברה ממשלתית, ברור

שגם כאן, אם המועמד יש לו זיקה אישית

פוליטי או עסקית לשר, כל שר משרי הממשלה

ולא רק לשר הממנה, הוא לא יכול להתמנות

אלא אם כן הוא הוכיח שבתחום הזה שהחברה

עוסקת בו הספציפי יש לו כישורים מיוחדים

ובג"ץ הגדיר את זה גם כתרומה סגולית

ייחודית בתחומי פעולתה של החברה.

בנוסף, בגלל שמדובר בכלי שידור, עלו כאן

שתי הצעות. הצעה אחת היא שמי שעסק בפעילות

מפלגתית למען אחת או בתוך אחת המפלגות –

ויש בעניין הזה הגדרות בחוק – גם אם יש לו

כישורים מיוחדים, מספר אחד בעולם

בתקשורת, לא יעזור, הוא אפילו לא יכול

להיות מועמד. עם כישורים מיוחדים או בלי,

פעילות מפלגתית, שבע שנים אחורה פוסלת.

מעבר לזה, משרד המשפטים הציע גם לכתוב

פעילות פוליטית או עכשיו לחילופין הוא

הציע שאם יש לך זיקה כמו בחוק החברות

הממשלתיות – דפנה, תקני אותי אם אני

מייצג אותך לא נכון – תהיה פסול מראש

מלהיות מועמד. כל זיקה אישית, עסקית או

פוליטית לשר משרי הממשלה. אישית ועסקית,

אני גם לא שלם עם זה אבל אני מוכן להבין

ולקבל את זה. העניין של זיקה פוליטית לכל

שר משרי הממשלה, כיוון שזה לא על בסיס

מפלגתי, זה דבר שהוא איננו מוגדר

והסנקציה כאן היא חמורה מאוד כי למעשה לא

משנה מה כישוריך, אתה לא יכול להיות

מועמד לדירקטוריון. זה התיאור והפער

בינינו.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אני מעלה להצבעה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

מה העמדה שלך?

<היו"ר קארין אלהרר:>

השתכנעתי שחוק החברות נותן מענה לדבר

הזה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

פלוס איסור על פעילות מפלגתית.

<היו"ר קארין אלהרר:>

כן. פעילות מפלגתית.

<דפנה גלוק:>

יש להבחין בין חבר מועצה לבין חבר ועדה.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אני מדברת על חבר מועצה. אני לא באחרים.

אני השתכנעתי שזה מספק ולכן אני רוצה

להעלות להצבעה את הסעיף שעניינו איסור

זיקה, סעיף 10, לא הזיקה או הפעילות

הפוליטית. מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – 1

הסעיף אושר

<היו"ר קארין אלהרר:>

הסעיף אושר.

<דפנה גלוק:>

אני מבקשת לרשום הסתייגות לשרת המשפטים.

<היו"ר קארין אלהרר:>

בסדר.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

פעילות מפלגתית אוסרת לגמרי.

<קריאה:>

רק זיקה אישית עם כישורים מיוחדים אפשר?

<דפנה גלוק:>

לא. זיקה פוליטית עם כישורים מיוחדים

אפשר. זיקה אישית או עסקית נשאר בחוק הזה.

אין כישורים מיוחדים.

<אתי בנדלר:>

אתה מסכים לתוצאה?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

לא. אני לא מצליח להבין איך כל פעם זה סלט.

פעם הייתי נחשב ברור עת דיברתי.

<דפנה גלוק:>

זה משאיר רק פעילות מפלגתית.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

כן.

<דפנה גלוק:>

ואחר כך חל חוק החברות הממשלתיות.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

בדיוק.

<דפנה גלוק:>

בשביל פעילות פוליטית, נשאר רק חוק

החברות הממשלתיות.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

זיקה. לא פעילות.

<דפנה גלוק:>

זיקה פוליטית. נכון. פעילות פוליטית, אין.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אני מבקשת לעבור לסעיף 29, איסור זיקה של

חברי ועדת האיתור.

<דפנה גלוק:>

לגבי חברי ועדת האיתור, לא חל חוק החברות

הממשלתיות. חוק החברות הממשלתיות לא חל

על חברי ועדת האיתור.

<איתן כבל:>

לדעתי לפי החוק הזה רוצים לתפור את המכרז

על מישהו. אין אחד כזה.

<דפנה גלוק:>

ההבדל בין המצב במועצה לבין המצב בוועדת

האיתור הוא שלגבי ועדת האיתור לא חלים

הסעיפים של חוק החברות הממשלתיות. הבדיקה

שעושה הוועדה לבדיקת מינויים היא הבדיקה

של ההחלה לפי סעיפים בחוק הזה. זאת אומרת,

אם אנחנו מוחקים ולא מוסיפים זיקה

פוליטית, אין לי בכלל איסור על זיקה

פוליטית. זה לא עניין של כישורים מיוחדים.

<היו"ר קארין אלהרר:>

יש הערות?

<דפנה גלוק:>

מה שאי אפשר למנות במועצה, אפשר למנות

בוועדת האיתור. זאת התוצאה כי במועצה יש

לי איסור לפי חוק החברות הממשלתיות

למנות. אתה לא תראה את זה דרך הסעיף הזה.

מה שקורה זה שלגבי חברי המועצה מוחלות

הוראות חוק החברות הממשלתיות. חוק החברות

הממשלתיות אוסר על מינוי מישהו עם זיקה

אישית, עסקית או פוליטית לשר למעט אם יש

כישורים מיוחדים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

את יכולה להחיל את מה שהחלנו קודם גם כאן?

<דפנה גלוק:>

זאת האופציה השיורית. אני חושבת שלגבי

ועדת איתור אפשר היה גם לחשוב על משהו קצת

יותר מחמיר.

<שמעון אוחיון:>

זאת החמרה.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אפשר להחיל לעניין הזה את חוק החברות

הממשלתיות?

<דפנה גלוק:>

אפשר.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

ברור שצריך להחיל על זה. ממילא אנחנו

מגישים אותם לוועדת ברנר.

<דפנה גלוק:>

אני אסביר. ברנר, כשהוא בודק, הוא יכול

לבדוק לפי מה שאתה אומר לו לבדוק.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

הוא יודע לבדוק כל דבר.

<דפנה גלוק:>

זה לא לפי החלטתו אלא לפי מה שהחוק אומר.

אם אתה אומר לו לבדוק רק את מה שיש בחוק

הזה, הוא בודק את מה שיש בחוק הזה. ההסדר

שיש לנו לגבי ועדת האיתור, הוא בודק רק את

מה שיש בחוק הזה. אין החלה של חוק החברות

הממשלתיות. אפשר להחיל את חוק החברות

הממשלתיות ואז אנחנו מוסיפים את הדלתא של

זיקה פוליטית למעט אם יש כישורים

מיוחדים. איסור מינוי זיקה פוליטית.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

מה כרגע כתוב? אני לא מצליח להסתדר עם

המספרים. איך קוראים לסעיף?

<אתי בנדלר:>

איסור זיקה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

לא ימונה לוועדת האיתור, לא יכהן מי שיש

לו זיקה אישית או עסקית לשר משרי הממשלה,

מי שעוסק בפעילות פוליטית או בפעילות

מפלגתית וכולי. זה נכון מה שהקראתי? זה

הנוסח?

<דפנה גלוק:>

כן.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

מה להוריד מכאן?

<היו"ר קארין אלהרר:>

להוריד את הפוליטי ולהכניס את חוק החברות

הממשלתיות. זה יהיה אותו דין.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

אבל כרגע זה יותר מחמיר מחוק החברות

הממשלתיות כי כתוב שלא ימונה מי שיש לו

זיקה אישית או עסקית לשר משרי הממשלה.

<דפנה גלוק:>

בסיטואציה בה יש לי את זה ואת חוק החברות

הממשלתיות. חוק החברות הממשלתיות קובע

איזשהו סטנדרט נמוך יותר והחוק הזה קובע

סטנדרט מחמיר יותר. לגבי מה שיש לי בחוק

הזה, לא יהיו כישורים מיוחדים. לגבי מה

שיש לי שיורי - - -

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

לא יהיה, רק שיבינו השומעים שזה אומר

סטנדרט חמור יותר כי הוא בכלל נפסל

מלהיות בוועדת האיתור.

<דפנה גלוק:>

החלה של חוק החברות הממשלתיות.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

למה צריך את זה?

<דפנה גלוק:>

אין לי שום איסור על זיקה פוליטית.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

את מדברת רק על הביטוי זיקה פוליטית.

הבנתי. לא ימונה לוועדת איתור מי שיש לו

זיקה אישית או עסקית או שהוא עסק בפעילות

מפלגתית ומי שיש לו זיקה פוליטית יחול

לגביו חוק החברות הממשלתיות שהוא צריך

כישורים מיוחדים.

<דפנה גלוק:>

מה התקופה שהוועדה הצביעה לגבי הפעילות

המפלגתית?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

חמש שנים. אנחנו רוצים חמש שנים.

<דפנה גלוק:>

זה הנוסח שהוצבע?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

לא יודע מה הוצבע.

<שמעון אוחיון:>

שבע לפעילות.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

אני מציע להשאיר חמש. אני חושב שזה די

והותר.

<עיסאווי פריג':>

למה חוזרים על הסעיפים האלה? לא הצבענו

עליהם?

<אתי בנדלר:>

היה כתוב שבע. רוצים לעשות דיון מחדש?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

זה לא קריטי לי. מצדי שיהיו שבע שנים. אני

רק חושב שזאת הקבלה מעניינת לזמן שפוסל

אדם, מי שישב שנה בכלא.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אדוני השר, תחשבו על זה רגע. בזמן הזה אני

מבקשת להעלות בחזרה את סעיף 1 ואחר כך

נחזור לסעיף הזה. אני רוצה לשחרר את יאיר

ונורית כי יש קונצרט היום בערב. לעניין של

התזמורת הייתה הצעה של חבר הכנסת מצנע

שדובר בה אתמול והחלטנו לעכב את ההצבעה

ואת הדיון בעניין הזה ולקיים אותו היום.

<אתי בנדלר:>

כדי להבהיר את העניין. ההצעה של חבר הכנסת

מצנע הייתה להוסיף בסעיף 1 הגדרה,

התזמורת, ובסעיף אחר שעדיין לא הגענו

אליו, הוראה אופרטיבית.

<עמרם מצנע:>

לתת לזה תוכן.

<אתי בנדלר:>

בדיוק. לתת לזה תוכן.

<עמרם מצנע:>

אני יכול לומר כמה מלים?

<היו"ר קארין אלהרר:>

כן.

<עמרם מצנע:>

תזמורת ירושלים, רשות השידור, היא תזמורת

בעלת מעמד לאומי ובינלאומי שנוסדה עוד

לפני קום המדינה. אנחנו, ועדת התרבות,

רואים חשיבות עצומה לשמר את פעילותה ואת

מעמדה.

אני הגשתי הסתייגות אבל הבנתי

שההסתייגות הזאת לא תתקבל במתכונתה משום

שאין נכונות להכניס בתוך החקיקה של

התאגיד החדש את התזמורת כפי שהיא מכל

הסיבות שבעולם. אנחנו הגענו לאיזושהי

הבנה עם האוצר ובהנחה שההבנה הזאת אכן

מקבלת תוקף – ותכף אני אומר אותה –

ונרשמת בפרוטוקול, אני אהיה מוכן להסיר

את ההסתייגות שלי.

אנחנו רוצים שיירשם בפרוטוקול, בהסכמה של

משרד האוצר, שהיום התזמורת מתוקצבת על

ידי רשות השידור, על ידי עיריית ירושלים

ועל ידי משרד התרבות. אני מבקש, מה שנקרא

הרע במיעוטו, שייכתב שהאוצר יעמיד את

הסכום שהוא מתקצב היום – וזה כשישה

מיליון שקלים, נכון?

<קריאה:>

שרשות השידור מתקצבת. שהאגרה מתקצבת.

<עמרם מצנע:>

רשות השידור מתקצבת באמצעות האגרה כשישה

מיליון שקלים. האוצר יעמיד את הסכום הזה

לטובת התזמורת באפשרות אחת, דרך עיריית

ירושלים ועיריית ירושלים הביעה כבר את

הסכמתה לכך, ואפשרות שנייה, אם התאגיד,

דרך מנכ"ל התאגיד, יסכים למצוא דרך

שהתזמורת תפעל תחת התאגיד החדש. הסכום

הזה יועמד ומובטח לפחות לשלוש שנים. עד

כאן.

<קריאה:>

התזמורת תמשיך להיקרא רשות השידור?

<עופר מרגלית:>

אני רוצה לחדד. משרד האוצר לא אמור לקיים

מערכת שמתקצבת דברים בגוף השידור

הציבורי שכאמור אמור להיות עצמאי. לכן

אני רק מחדד ואומר שהחלופה השנייה היא

שבמידה והמנכ"ל החדש של תאגיד השידור

הציבורי, כפי שמנכ"ל המועצה הנוכחית של

רשות השידור החליטה לתמוך בתזמורת, לא

יהיה צורך בתקצוב הזה שיעבור דרך עיריית

ירושלים. לכן אני מחדד את החלופות. או

שהאוצר יעמיד לעיריית ירושלים את הסכום

החסר ודרכה זה יועבר לתזמורת, או שאם

המשדר הציבורי החדש יחליט לעשות כן, לא

יהיה צורך בכך.

<עמרם מצנע:>

והסכום הזה, לפחות לשלוש שנים, הוא צבוע.

<עופר מרגלית:>

נכון.

<יאיר שטרן:>

אני מבקש את רשות הדיבור. מדברים כאן כמו

בקרקס על כדורים פורחים באוויר. כל הדבר

הזה הוא צחוק מעבודה והוא לא רציני. אם

אתם רוצים לסגור את התזמורת, בואו נסגור

אותה היום. למה אתם מדברים על שלוש שנים?

בעוד שלוש שנים לך תחפש את משרד האוצר.

בתוך עמנו אנחנו חיים ואנחנו מכירים את

המציאות הזאת. חבל על הזמן. אין שום

מחויבות למשרד האוצר לטווח ארוך. לגבי

תאגיד השידור החדש, האוצר לבד אומר

שהתקציב שלו, יש לו תכנית עסקית, הוא לא

יכול להוסיף לו גרוש והמנכ"ל החדש יהיה

מטומטם אם הוא ירצה לוותר על שישה מיליון

שקלים ולהוציא אותם לגוף חיצוני מהתקציב

שיש לו.

<שמעון אוחיון:>

אבל האוצר נותן לו את זה.

<יאיר שטרן:>

האוצר לא נותן לו.

<שמעון אוחיון:>

אני שמעתי שהוא נותן לו.

<עמרם מצנע:>

האוצר נותן לעיריית ירושלים. לא לתאגיד.

<שמעון אוחיון:>

שמעתי היום מסגן שר האוצר. לא מדובר על

עיריית ירושלים. אולי הוא לא הספיק לדבר

עם עופר. מדובר בתוספת. נכון שמדובר בשלוש

שנים. אתה רוצה שסגן שר האוצר יבטיח לך

למאה שנים?

<יאיר שטרן:>

אני לא רוצה שום דבר מסגן שר האוצר. אני

חושב שאתם כחברי הכנסת צריכים להצביע על

הסעיף שעושה קופי פייסט מרשות השידור

הקיימת לרשות השידור החדשה על מנת שמוסד

מפואר כמו התזמורת הזאת לא ילך לעזאזל.

דעו לכם, אני מדבר אתכם מדם לבי. הקריירה

שלי כבר מאחורי. אתם מכירים אותי

מהטלוויזיה. זה נגמר. לקחתי את הניהול של

התזמורת הזאת עוד לפני חמש שנים באמת כדי

לשמור על מוסד תרבותי מפואר כאן בירושלים

וכדי לתרום לקהילה. מה שאתם הולכים לעשות

כאן, זה פשוט לדחות את המוות שלה מהיום

אולי לעוד שלוש שנים. אולי. אני לא מאמין

לאוצר גם לעוד שלוש שנים. במצב כזה חבל על

כל הדיבורים האלה. אם יש לכם אומץ, תצביעו

בעד הסעיף שאנחנו הצענו, שרשות השידור

החדשה תיקח על עצמה את המחויבויות של

רשות השידור הישנה. לאוצר, אם יש לו את

השישה מיליון האלה, שיוסיף אותם לרשות

השידור החדשה ויצבע אתה כסף הזה עבור

התזמורת. אז מנכ"ל הרשות החדשה לא יצטרך

להתלבט מה הוא עושה עם התקציב שלו. זאת

תזמורת שהבית שלה צריך להיות רשות שידור

מכיוון שהיא קשורה לאיגוד השידור

האירופי וכיוון שכל מדינות אירופה וגם

מדינות אחרות בעולם יש להן תזמורות, גם

ב-BBC, גם בגרמניה, גם באוסטריה, גם ביפן וגם

בקוריאה. אלה תזמורות רדיו מפוארות

שהקונצרטים שלהם משודרים גם ברחבי הארץ

וגם בעולם. לקחת ולומר שייקחו כסף לשלוש

שנים ויתאדו, זה לעשות צחוק מעבודה.

<נועם בוכמן:>

אני מבקש להוסיף. אני חבר התזמורת. נודע

לי רק עכשיו על הפתרון המוצע ואני חושב

שהתניה לשלוש שנים, בעצם ההתניה מציבה

סימן שאלה גדול לעצם קיום התזמורת. נאמר

כאן בני כמה אנחנו וממתי אנחנו קיימים.

אני חושב שסמל לא נמדד רק בחישובי עלות

והבנתי שעל הנושא של התקציב אין ויכוח.

אני מבקש שבמשמרת שלכם לא יוצב איום כזה

על התזמורת ואני פונה לחברי הוועדה

הנכבדים ולכבוד השר, וגם לעופר נציג

האוצר, ומבקש. כאשר התותחים רועמים

והטילים נופלים, אנא, תשמרו על המוזות כי

חיי תרבות הם הביטוי. אני חושב שחוסן של

עם נמדד גם בחוסן של חיי התרבות שלו ובחיי

הרוח ואני מצפה מכם לשמור על התזמורת ולא

להציב סימן שאלה כזה גדול לגבי העתיד שלה.

תודה רבה.

<יאיר שטרן:>

כחברי כנסת אתם לא צריכים לפחד מרפרנטים

של האוצר. הם לא האורים ותומים. הכוח הוא

שלכם.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אני רוצה להבהיר משהו. המעמד של התזמורת

מעולם לא הוסדר בחקיקה עד כה.

<גדי בן יצחק:>

אני יכול להסביר?

<היו"ר קארין אלהרר:>

לא. אני לא רוצה שתסביר. שמעתי את כל

ההסברים היטב. הצצתי אפילו בהסכם

ההתקשרות בין רשות השידור לבין התזמורת.

הדבר הזה לא היה מעוגן בשום מקום למעט

ההסכמה שהייתה כנראה בעל פה לאורך השנים.

פעם אחת הייתה הסכמה בכתב ואני לא בטוחה

שראיתם את ההסכם המקורי.

<יאיר שטרן:>

זה גם מעוגן בפסק דין של בית משפט.

<נועם בוכמן:>

זאת הייתה המציאות מאז קום המדינה. כנראה

שלא היה צריך לעגן את זה בשום שלב כי זה

היה מובן מאליו.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אני מבקשת לומר שיש כאן נכונות של האוצר

לא כי מישהו רוצה שהתזמורת הזאת תגווע

וקולה יפסיק להישמע אלא להפך. יש כאן

אמירה מאוד מפורשת והיא שאנחנו לא רוצים

שזה יפסיק ולכן מתחייבים למשך שלוש שנים

תמימות – לא שנה, לא שנתיים – ואומרים

שבזמן הזה אתם תנסו, גם אתם וגם הרשות

שתקום, לבדוק אם יש איזשהו הסדר שאתם

יכולים להגיע אליו. אם לא, יימצא פתרון.

אנחנו עדיין כאן. משרד האוצר עומד על תילו

בינתיים אלא אם כן הטילים יחליטו אחרת

והכול פתוח. אין כאן שום רצון ושום נטייה

לסגור את התזמורת. אף אחד מאתנו לא היה

מצביע על זה.

<נועם בוכמן:>

גברתי, מה שאת אומרת עכשיו, אני מעריך את

זה ומודה, אבל זה נכון להיום. אף אחד לא

יודע מה יהיה בעוד שלוש שנים או בעוד

שנתיים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

רוב גופי המדינה הם כך.

<היו"ר קארין אלהרר:>

כל היושבים בחדר והבניין כולו, נכון

להיום.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

גם משרד התקשורת לא יודע יותר מאשר השנה

הבאה מה יהיה התקציב שלו.

<נועם בוכמן:>

אבל יש לו תקציב.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

אבל רק לשנה אחת.

<נועם בוכמן:>

הוא מתחדש אוטומטית כל שנה.

<קריאה:>

עד כמה זה מחייב שזה בפרוטוקול?

<היו"ר קארין אלהרר:>

יש משהו שאני לא מוכנה וזה שיגידו

שהאנשים שעובדים במשרדי הממשלה הם אנשים

לא הגונים.

<נועם בוכמן:>

לא הייתה אמירה כזאת.

<היו"ר קארין אלהרר:>

נציג משרד האוצר אמר לפרוטוקול שהוא

מתחייב בשם משרד האוצר.

<נורית ירדני לוי:>

בפרוטוקול או בהסדר משפטי?

<היו"ר קארין אלהרר:>

בפרוטוקול. יושבים כאן שמונה חברי כנסת

ושר.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

גם אני חבר כנסת.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אתה במעמד על. אתה חבר כנסת על. יושבים כאן

תשעה חברי כנסת ושר שהוא גם חבר כנסת. גם

הפרוטוקול יזכור את זה לנצח ובוודאי

שאנחנו. ההתחייבות לפרוטוקול היא מעל

ומעבר לכל דבר שאפשר בנסיבות העניין בזמן

הקצר שיש.

<עמרם מצנע:>

כל חוק תאגיד השידור הציבורי החדש מנסה

לנתק את הממשלה מצורך בתקציב שנתי ולכן

האוצר גם לא רוצה ליצור איזה שהם מסלולי

תקציב שעוברים דרך התאגיד החדש לגוף כזה

או אחר. לכן הפתרון היחידי, יש כאן נכונות

לתת לזה פתרון, הוא הפתרון שהוצע. אף גוף

NGO חוץ ממשלתי במדינת ישראל, אין לו שום

ביטחון לתקציב מעבר לשנה. אנחנו או

יורשינו כמובן נעשה מאמץ כדי ששלוש השנים

האלה יימשכו גם מעל ומעבר. דרך אגב,

התזמורת עם המעמד שלה של השידור יכולה

להמשיך להיקרא כך. אף אחד לא ישלול את זה

ממנה, עם הקשרים הבינלאומיים ועם

השייכות.

<נורית ירדני לוי:>

המעמד שלנו ניתן כתוצאה מזה שאנחנו רשות

השידור. זה האבא שלנו.

<עמרם מצנע:>

בסדר, אבל אין יותר. לא תהיה רשות שידור.

יהיה תאגיד שידור ציבורי.

<היו"ר קארין אלהרר:>

ככל שזה עצוב, הדיון הסתיים.

<יאיר שטרן:>

ברשותך גברתי, עוד הערה אחת. גם אם הם

מדברים על שלוש שנים, שזה יהיה לאחר תקופת

הפירוק. בתקופת הפירוק המפרק עדיין ידאג

לתזמורת מתוך זה שהוא מנהל את רשות

השידור הישנה.

<קריאה:>

אתה מתכוון מיום התחילה ולא מיום ההכרזה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

מיום התחילה יש את ההתחייבות של האוצר.

יום התחילה, הגוף הישן חדל מלהתקיים

והישות החדשה קיימת. ניתנה כאן התחייבות

של משרד האוצר לממן מהתקופה הזאת שלוש

שנים.

<יאיר שטרן:>

מיום הפירוק.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

כן. מיום התחילה.

<איתן כבל:>

אני חושב שיש כאן אי הבנה. עופר, יש אי

הבנה בינך לבין מה שיאיר אומר. יאיר

מתכוון שיש החלטה של בית המשפט, של המפרק,

שהיא אמורה להמשיך עוד שנה וחצי כמדומני.

<יאיר שטרן:>

הכנ"ר ייכנס לנעליים של הנהלת רשות

השידור.

<איתן כבל:>

הוא יספור אותך מהיום שהוא נכנס לנעליים.

זאת אומרת, השנה וחצי שלך הן כבר אצלו.

<קריאה:>

לא.

<איתן כבל:>

אני רוצה שלפרוטוקול יובהר. כל אחד חכם

עכשיו אבל ה-לא שלכם לא נכלל בחוק. בסוף

הדברים נכתבים וצריך שהם יהיו ברורים.

לכן אני מבקש שהוא יבהיר את הדברים בדיוק

ויאמר לפרוטוקול למה הוא מתכוון.

<עופר מרגלית:>

כיום לרשות השידור הנוכחית יש הסכם מול

התזמורת? איך מתבצעת ההפעלה כיום?

<יאיר שטרן:>

בפועל היא מתבצעת. כל חודש, חצי מיליון

שקלים.

<עופר מרגלית:>

מתוקף הסכם?

<יאיר שטרן:>

מתוקף צו של בית משפט מחוזי.

<עופר מרגלית:>

אני שואל את היועצת המשפטית.

<שמעון אוחיון:>

יאיר, אתם לא קלטתם מעל ומעבר.

<יאיר שטרן:>

לא קלטנו.

<איתן כבל:>

אתה מקבל ממנו רק שנה וחצי. אם לא, תסביר

לפרוטוקול.

<עופר מרגלית:>

כיום ההסדר הזה עובד, לפי מה שהבנתי

מהיועצת המשפטית של רשות השידור, ואתם

פועלים מתוקף הסכם. אם כך, המפרק בתקופת

הפירוק יחויב להסכם הזה. מיום התחילה

אנחנו מתחייבים לשלוש השנים האלה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

למעשה עכשיו אתם מובטחים לארבע שנים ולא

לשלוש שנים.

<יאיר שטרן:>

האם כבוד השר יכול להוציא תקנה על זה?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

לא יודע מה זה אומר. לא יודע מה זה יכול

להוציא תקנה. לא מכיר את הביטוי הזה.

<קריאה:>

זה כסף של האוצר. הוא לא יכול להוציא את

זה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

אם יש חוק שמסמיך אותי להוציא תקנה, אני

יכול להוציא תקנה.

<איתן כבל:>

אתה מתכוון שאתה רוצה שהוא יצבע את הכסף.

<קריאה:>

כן. שהוא יצהיר שזה צבוע.

<יאיר שטרן:>

אני אגיד את האמת. אני לא מאמין להם. אני

לא מאמין לאוצר.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

אתה עושה טעות כי עוד שתי דקות כשהם יבינו

שיש להם מזה רק נזק ולא קרדיט ציבורי, הם

ירדו מזה. אם אני הייתי הוא, הייתי עכשיו

מבטל את השלוש שנים. בכל הכבוד, יאיר, אתם

מקבלים מהם מה שעובדי הרשות לא מקבלים

מהם ואתם חיצוניים. זה קצת מוגזם לדבר

אליהם כך.

<איתן כבל:>

יאיר, יש לך שלוש שנים לבוא בדברים אחר כך

עם רשות השידור ואם תהיו טובים, אולי הם

ירצו לקלוט אתכם ואולי סוף כל סוף תבואו

לראש העין.

<נורית ירדני לוי:>

אחרי 77 שנים, שלוש שנים, בדרך החוצה. עמוד

התווך של ירושלים. יהיה לזה אפקט של

תיאטרון ירושלים. זה מרכז חיי התרבות. זה

ממש להפיל את חיי התרבות בירושלים.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אני מבטיחה לך שלא.

אני מבקשת לחזור לסעיף 29.

<דפנה גלוק:>

זה היה רלוונטי גם לסעיף הקודם. אני שוב

חוזרת ואומרת שבחירות ברשויות מקומיות,

כדי להיבחר וכדי לכהן ברשות מקומית, לא

חייבים להיות חלק ממפלגה. אם נעשה התיקון

ונשארה רק פעילות מפלגתית, אנחנו נשארים

בסיטואציה בה גם בוועדת האיתור וגם

במועצה יכולים לכהן מי שהם ראשי רשויות

מקומיות או חברי מועצה ברשויות מקומיות

או יכולים להיבחר מי שכרגע רצים לבחירות

ברשויות המקומיות כשהם אינם חלק ממפלגה.

זאת התוצאה כרגע בהסדר הקיים. לכן אני

מבקשת להוסיף לסעיף הזה, ובהמשך ככל ששרת

המשפטים תסכים להגיש בקשה לדיון מחדש או

הסתייגות, להוסיף את זה גם לסעיף השני שלא

יוכל לכהן במועצה או להיבחר למועצה מי

שמכהן כראש רשות מקומית או כחבר מועצה

ברשות המקומית ולא יוכל לכהן במועצה מי

שרץ לבחירות לרשות המקומית.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

בסדר.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אני מעלה להצבעה את סעיף 29. מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 29 אושר

<היו"ר קארין אלהרר:>

הסעיף אושר.

<איתן כבל:>

אני מקווה שהתחלתם לגדל במבחנות את

המנכ"ל הבא.

<היו"ר קארין אלהרר:>

סעיף 35 שכותרתו גמול לחברי ועדת האיתור.

<עיסאווי פריג':>

תשלום לחברי ועדת האיתור.

<היו"ר קארין אלהרר:>

גמול.

<עיסאווי פריג':>

כן. תשלום.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אני מחכה לנציג של משרד האוצר. היה על זה

ויכוח.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

אני יודע מה ההסכמה ואני יכול להציג אותה.

ההסכמה לגבי הגמול.

<דנה נויפלד:>

יש שני סעיפי גמול. סעיף גמול על חבר

מועצה?

<היו"ר קארין אלהרר:>

אנחנו בוועדת האיתור. כבר הצבענו על חברי

המועצה.

<דנה נויפלד:>

כבר הצבענו על חבר מועצה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

על חבר ועדת איתור אין שינוי.

<עיסאווי פריג':>

התשלום בא ממשרד התקשורת. נכון? זה

השינוי.

<דנה נויפלד:>

כן.

<עיסאווי פריג':>

הכסף מגיע ממשרד התקשורת.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

אבל לא ממני אישית. לא שלי.

<היו"ר קארין אלהרר:>

בלי זיקה פוליטית בכל. מי בעד אישור סעיף

35?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 35 אושר

<היו"ר קארין אלהרר:>

הסעיף אושר. תודה.

<עליזה לביא:>

גברתי, אני מוכנה לחזור בי מהבקשות.

הגשתי שלוש בקשות לדיון מחדש ואני מוכנה

לחזור מהבקשות אבל אני מבקשת ממך לאפשר

לי להגיש את ההסתייגויות דיבור.

<אתי בנדלר:>

בנוסף להסתייגות שכבר הגשת.

<עליזה לביא:>

כן.

<עיסאווי פריג':>

ולקבוצת מרצ הסתייגויות דיבור.

<אתי בנדלר:>

הסתייגויות הדיבור לא התייחסו בכלל

לעניין המגדרי. כשאני מנסחת הסתייגות

דיבור, זאת הסתייגות שאין בה שום משמעות

אמיתית רק כדי לאפשר זמן דיבור.

<היו"ר קארין אלהרר:>

חברת הכנסת לביא, בסדר גמור. שיהיה ברור

שההסתייגות לדיבור היא רק של עליזה לביא.

לסעיף 42 פסקה (2), סמכויות מנכ"ל לקבל

עובדים בכפוף לשיא כוח האדם.

<אתי בנדלר:>

הסעיף שכותרתו סמכויות המנהל הכללי.

<אתי בנדלר:>

גם חבר הכנסת ליפמן חזר בו מהבקשה לדיון

מחדש.

<היו"ר קארין אלהרר:>

לא הצבענו על סעיף קטן (2).

<עיסאווי פריג':>

אבל סיכמנו על תוספת.

<היו"ר קארין אלהרר:>

ויתרנו על זה.

<עיסאווי פריג':>

נכון. ויתרנו.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אני מעלה להצבעה את את הסעיף שכותרתו

סמכויות המנהל הכללי, את סעיף קטן (2). מי

בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

סעיף קטן (2) בסעיף 42 אושר

<היו"ר קארין אלהרר:>

הסעיף אושר.

<אתי בנדלר:>

סעיף 49 שכותרתו קבלת עובדים.

<היו"ר קארין אלהרר:>

סעיף 49(ב).

<גדי בן יצחק:>

הכול חובות ואין זכויות.

<אתי בנדלר:>

כל סעיף 49.

<איתן כבל:>

אצלנו זה סעיף 47.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אפשר להקריא את הסעיף?

<דנה נויפלד:>

הוא כבר הוקרא.

<אתי בנדלר:>

יכול להיות אבל כדאי לקרוא אותו שוב.

<איתן כבל:>

משהו כאן לא ברור.

<אתי בנדלר:>

הוא הוקרא ב-26 ביוני.

<דנה נויפלד:>

הסעיף נקרא קבלת עובדים.

49. קבלת עובדים

קבלה של אדם לעבודה בתאגיד השידור

הציבורי תיעשה במכרז.

על אף האמור בסעיף קטן (א) -

נושא משרה ייבחר בהליך של ועדה לאיתור

מועמדים שחבריה הם המנהל הכללי ושני

נושאי משרה שבחר המנהל הכללי שאינם חברי

מועצה.

חובת המכרז לא תחול על משרת עיתונאי, עורך

חדשות או מגיש תכניות בחטיבת החדשות.

קבלת אדם למשרה כאמור תיעשה בידי מנהל

חטיבת החדשות באישור המנהל הכללי בהתבסס

על שיקולים מקצועיים במסגרת התקציב

שהוקצה לשם כך לחטיבת החדשות. עלות השכר

לעובד במשרה כאמור לא תעלה על סכום שעליו

החליטה המועצה אלא אם כן אישרה זאת ועדת

המשנה להתקשרויות שמונתה לפי סעיף 20.

המועצה תקבע כללים בנוגע להגדרת המשרות

שניתן לפטור אותן ממכרז ותנמק וכן תקבע

מספר מרבי של עובדים לעניין זה.

תאגיד השידור הציבורי רשאי להתקשר שלא

במכרז לתקופות מוגבלות או למשרות

מסוימות עם אדם כלשהו אם קיימת בנסיבות

העניין הצדקה מיוחדת להתקשרות בתחום

התוכן והיצירה ובשים לב לכישוריו

המיוחדים של אותו אדם.

אני מוסיפה כאן את סעיף קטן (4).

המועצה רשאית, בהודעה שתפורסם ברשומות,

לקבוע משרות וסוגים של משרות שעליהן לא

תחול בתנאים שתקבע חובת המכרז האמורה

בסעיף קטן (א). קביעת המועצה תהיה בהתחשב

בנהוג בשירות המדינה בעניין זה.

עכשיו אני אסביר את כל התיקונים ביחס

לסעיף המקורי. אני מזכירה תיקון אחד

שהתקבל. נושא משרה זה כל מי שהוא כפוף

למנכ"ל והוא חבר מועצה. אנחנו הצענו במקור

שמי שיבחר את נושא המשרה זה המנהל הכללי

ושני חברי מועצה שתבחר המועצה. כדי לשמור

על ההפרדה בין המועצה, בין הדירקטוריון

לבין ההנהלה, שינינו והפכנו את זה להליך

שבו מי שבוחר את נושא המשרה הוא המנכ"ל

ביחד עם שני נושאי משרה שאינם חברי מועצה,

אבל המינויים האלה יהיו באישור המועצה.

זה יהיה בדומה לחברות ממשלתיות. זאת גם

תשובה לאתי.

<עיסאווי פריג':>

זה לא כתוב.

<דנה נויפלד:>

אני מוסיפה בעל פה. אני מסבירה. אנחנו

מוסיפים כאן את אישור המועצה, כדי להפיס

את דעתה של אתי.

<אתי בנדלר:>

אני חושבת שזה צריך להפיס את דעתכם קודם

כל.

<דנה נויפלד:>

הפיס ועכשיו גם את דעתך.

<איתן כבל:>

דעתי לא פסה.

<דנה נויפלד:>

אני אסביר את כל התיקונים.

<עיסאווי פריג':>

אלה יהיו שני אנשים שיבחר המנכ"ל.

<אתי בנדלר:>

נכון.

<איתן כבל:>

עליהם לא חל הסעיף ההוא.

<אתי בנדלר:>

לכן אמרתי שלא מדובר כאן בוועדה אמיתית,

כי אם המנכ"ל בוחר שני אנשים שכפופים אליו

- - -

<דנה נויפלד:>

כך זה בחברות ממשלתיות.

<אתי בנדלר:>

לכן אני שמחה שקיבלתם את ההערה והוספתם

שזה יהיה באישור המועצה.

<היו"ר קארין אלהרר:>

כולם שמחים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

זה הנוהל של כל החברות הממשלתיות.

<אתי בנדלר:>

ההצעה הראשונה הייתה בלי הנוהל הזה. זאת

התוספת שמוסיפים עכשיו.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

בחברות הממשלתיות הנוהל הוא באישור

המועצה?

<דנה נויפלד:>

לא. האישור של המינוי.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

האישור של המינוי של הפרסונה. זה בסדר

גמור.

<איתן כבל:>

מאיפה הוא אמור להביא את הפרסונות?

<דנה נויפלד:>

זאת ועדת איתור. ועדה לאיתור מועמדים.

<איתן כבל:>

אני מדבר על שני החברים.

<דנה נויפלד:>

מהגוף.

<איתן כבל:>

כתוב כאן נושאי המשרה שבחר המנהל הכללי

שאינם חברי מועצה.

<דנה נויפלד:>

נכון. הם עובדים בתאגיד שלו.

<אתי בנדלר:>

אני רוצה להעיר שיש בעיה. לגבי נושא משרה

ראשון שזה סמנכ"ל כספים, יש לכם הצעה.

<תמנה עורב:>

נמצאת כאן הממונה על מעמד האישה שלא נתנו

לה לדבר. היא הגיעה במיוחד מתל אביב כדי

לדבר.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אני הזמנתי אותה להיום?

<תמנה עורב:>

את הזמנת אותה להיום. כן.

<איתן כבל:>

ניתן לה לדבר. תמנה, את כל הזמן עצובה.

<תמנה עורב:>

לא. אני מיואשת. אני כבר מיואשת. אני יושבת

כאן כבר חודש וחצי ואני פשוט מיואשת אבל

אני רואה גם את השר מצחקק וזה יופי. גם אני

הייתי שמחה לצחוק.

<עיסאווי פריג':>

אני אישית מבין אותך ואני חושב שתמיד

התקווה תבוא אחרי הייאוש.

<תמנה עורב:>

את תעודת הפטירה כבר קיבלנו. היום-מחר

קוברים אותנו ומסע ההלוויה כבר התחיל.

מתי יגידו עלינו את ההספד?

<איתן כבל:>

ברשותך, אני רוצה לשאול שאלה לעניין הזה.

אני רוצה להבין בדיוק את התהליך. כשהמנכ"ל

צריך לבחור אנשים נוספים, הוא בוחר שני

אנשים שהם ת"פ שלו.

<דנה נויפלד:>

סמנכ"ל כוח אדם, תלוי מה המשרה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

איתן, עזוב, מה ההצעה שלך?

<איתן כבל:>

אין לי.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

זה הנוהל בכל החברות.

<איתן כבל:>

אני באמת שואל אותך שאלה. אדוני השר, אם זה

סעיף שפועל על פי הנוהל, מה כל כך פשוט

להגיד לי שהנוהל בכל הגופים הציבוריים או

הממשלתיים הוא כזה?

<אתי בנדלר:>

לא הממשלתיים. רק חברות ממשלתיות. בשירות

המדינה זה אף פעם לא כך.

<איתן כבל:>

בסדר, בחברות הממשלתיות זה הנוהג וזה מה

שמקובל, בסדר, זאת תשובה. אני יכול להגיד

שאני אוהב אותה או לא אוהב אותה, אבל זה לא

רלוונטי. אני בסך הכול מנסה להבין. אני

חוזר ואומר שוב, אתם זוכרים מי הוא

השפופרת הזוהרת, מי עלול להיות זה שימנה

את כולם.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

מי עלול להיות? אני לא יודע.

<איתן כבל:>

מי יכול להיות שר התקשורת? מי ברור שיהיה?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

אז נחזור אחורה, שהשר ימנה את המנכ"ל ואז

נחיל על המנכ"ל את כל האיסורים שאתה רוצה.

בוא נחזיר את זה לנציבות והיא תהיה

אחראית.

<איתן כבל:>

אני בסך הכול מנסה להבין. אני לא מקנטר. זה

שאתם חסרי סבלנות כלפי, זה לא הופך אתכם

לצודקים. את והשר עושים עלי קומבינה

עכשיו.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

אנחנו מתנצלים על חוסר הסבלנות ואנחנו

מבטיחים להיות עכשיו מאוד סבלנים.

<איתן כבל:>

אדוני השר, אני בסך הכול מנסה להבין. אני

חוזר ואומר, אם זה הנוהל, באמת אין לי

בעיה. אני בסך הכול מנסה להבין.

<היו"ר קארין אלהרר:>

למה אתם מנהלים את הדיון הזה?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

הוא התחיל להגיד מה לא טוב בנוהל הזה

ושאלתי אותו מה ההצעה שלו.

<עיסאווי פריג':>

כשאני קורא את הסעיף הזה, אני מרגיש שזה

לא מכובד. מנכ"ל ממנה שני עובדים שלו.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

אין בעיה. מה ההצעה? תן הצעה.

<עיסאווי פריג':>

אני אגיד מה ההצעה שלי. מתחממים לפני

שמגיעים. סבלנות. אני אומר שבוועדות

המשנה הגדרנו ועדת התקשרויות והיא

סטטוטורית. ועדת ההתקשרויות היא בעצם

ועדת מכרזים.

<דנה נויפלד:>

היא לא ועדת מכרזים.

<עיסאווי פריג':>

בסדר. היא ועדת התקשרויות.

<דפנה גלוק:>

אתם רציתם שהמועצה לא תתערב ותקבל אנשים

לעבודה. אני אקריא לכם מחוק החברות

הממשלתיות: תפקיד הדירקטוריון – פסקה

32(א)(5) לחוק החברות הממשלתיות – לאשר על

פי המלצת המנהל הכללי את מינוים של

הפקידים הבכירים בהתאם לתקן.

<עיסאווי פריג':>

אז המנהל הכללי ימנה. לא צריך ועדת

מכרזים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

אני מסכים להצעה של עיסאווי. זה יפשט

הרבה.

<עיסאווי פריג':>

כי כך הפירוש שלה.

<דנה נויפלד:>

לא.

<איתן כבל:>

עיסאווי, לא.

<היו"ר קארין אלהרר:>

איתן, שאלה לי אליך. יש לך הצעה טובה יותר?

<איתן כבל:>

לא. אני רוצה להצביע על זה.

<דנה נויפלד:>

אני אסביר עוד פעם. הסעיף כתוב כמו

שהקראתי. יכול להיות שנצטרך לתקן את זה

שלא בתוך הסעיף, כמו שכתוב בחוק החברות

הממשלתיות, או בסעיף הזה או בסעיף אחר

שהמינויים האלה הם באישור המועצה.

<אתי בנדלר:>

אני מדברת על הסיפא, הרכב ועדת האיתור

יותאם לסוג המשרה.

<דנה נויפלד:>

זה ירד.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אני רוצה הסבר על סעיף קטן (4) שהוספתם.

<אתי בנדלר:>

יש עוד בעיה עם סעיפים (2) ו-(3).

<גלילה הורנשטיין:>

ומה עם (א)?

<אתי בנדלר:>

קבלה של אדם לעבודה בתאגיד השידור.

<גלילה הורנשטיין:>

אמרתם שתתקנו את הניסוח.

<דנה נויפלד:>

לא.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

תיקנו את זה. זה מה שאני הקראתי לפני

ההפסקה שעוד צריך להציג. אתם מדברים על

הפטור ממכרז לעובדי רשות השידור.

<דנה נויפלד:>

אלה ההוראות שחלות דרך קבע. יש את כל

הוראות המעבר.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

את לא צריכה להסביר לה. אני עניתי לה שזה

תכף יקבל מענה בסעיף שמסדיר את העברת

העובדים.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אני רוצה לעבור לפסקה (2).

<דנה נויפלד:>

פסקה (2) היא הפסקה שמדברת על חטיבת החדשות

באופן ספציפי. הייתה כאן שאלה מה זה

עיתונאי כי העובדים של חטיבת החדשות שהם

עיתונאים ועורכי חדשות או מגישי תכניות

בחטיבת החדשות, לא חלה עליהם חובת המכרז.

הייתה כאן שאלה מה זה עיתונאי, להגדיר

עיתונאי ואנחנו חשבנו שלא נכון להתערב

בחופש העיתונות ולהתחיל להגדיר מהו

עיתונאי. לכן נתנו למועצה את האפשרות

לקבוע כללים בנוגע להגדרת המשרות שניתן

לפטור ממכרז וצריך לנמק זאת ולהסביר למה

היא חושבת שהמשרות שהיא תמנה אותן הן אלה

שפטורות ממכרז וגם כדי שלא יהיה כאן

עכשיו סחר שכולם פתאום הפכו לעיתונאים,

גם מי שלא עיתונאי. יהיה כאן גם מספר מרבי

ואז המנהל ידע.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אלה כללים שצריך להגדיר ממש בהתחלה של

הגוף הזה.

<דנה נויפלד:>

נכון.

<אתי בנדלר:>

נכון ולכן אני חושבת שלא נוכל לסיים את

הדיון בלי לדעת איזה כללים – ודיברנו על

זה כבר פעמיים – ראשוניים. מועד להתקנת

כללים ראשונים לפי סעיפים מסוימים.

<דנה נויפלד:>

יש שני סוגים של כללים כאלה.

<אתי בנדלר:>

לדעתי יש יותר, אבל בסדר.

לפסקה הזאת אני מבקשת להעיר. בנוסף

להערות שאני שמחה שכן התקבלו, יש הערה

שככל הנראה לא התקבלה אבל אני בכל זאת

מבקשת להעיר אותה פעם נוספת. מדובר כאן על

משרת עיתונאי, עורך חדשות או מגיש חדשות

בחטיבת החדשות, היא נעשית כאמור בידי

מנהל חטיבת החדשות. זאת אומרת, אדם אחד

בוחר את כל העובדים התוכניים שיש להם קשר

עם תוכן בחטיבה שלו. אינני יודעת על איזה

מספר עובדים מדובר.

<עיסאווי פריג':>

450.

<אתי בנדלר:>

מאחר שאין כאן מכרז, אין הוראות שמדברים

על פומביות כלשהי. זאת אומרת, גם אם אין

מכרז שמועמדים פוטנציאליים ידעו בכלל

שהתפנתה משרה, שמחפשים עיתונאי, כדי שהם

יוכלו להציע את המועמדות שלהם. אני חושבת

שצריכה להיות איזושהי דרך.

<גדי בן יצחק:>

אין קריטריונים, אין איגוד מקצועי, יש בן

אדם אחד שאפשר לראות מהיכן בא ה-DNA.

<קריאה:>

אין שום שקיפות בסעיף הזה.

<היו"ר קארין אלהרר:>

היום הכול מושלם.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

בכל מקרה, אני תומך גברתי. אני אשמח אם

תכניסי סעיף כזה.

<אתי בנדלר:>

ובלבד שהבחירה תיעשה בשקיפות ובשוויון.

צריכים לקבוע איזה שהן אמות מידה. קודם

כל, שקיפות חייבת להיות.

<קריאה:>

גם קריטריונים.

<היו"ר קארין אלהרר:>

ההערה נשמעה ואפילו התקבלה.

<אתי בנדלר:>

אם יש מכרז, יש ועדת מכרזים ויש אמות מידה

מאוד ברורות.

<גדי בן יצחק:>

יושב שם איש של איגוד מקצועי, איש של

המנכ"ל.

<יאיר טרצ'יצקי:>

אולי להוסיף תוך כדי שקיפות לגבי קיום

המשרה, הקריטריונים לה והשיקולים לקבלת

ההחלטה.

<אתי בנדלר:>

זה כבר הופך את זה למכרז שלם.

<גדי בן יצחק:>

מה רע?

<אתי בנדלר:>

ברגע שהוחלט שמשרות כאלה פטורות ממכרז,

אני לא רוצה להכניס את המכרז בדלת

האחורית במלים אחרות, אבל אני חושבת שבכל

זאת איזושהי צורה של שקיפות, יידוע

הציבור, לגבי עצם העובדה שמחפשים עיתונאי

למשרה מסוימת או מחפשים עורך למשרה

מסוימת.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

לפרסם את זה באתר האינטרנט זמן סביר טרם

קבלת ההחלטה על איוש המשרה.

<עיסאווי פריג':>

אני אומר מה מדאיג אותי כאן. בחטיבת

החדשות על פי מה שכתוב אמורים להיות 450

עובדים ואני הבנתי מהשר שאלה עובדים בכל

המקצועות אבל אלה 450 עובדים של חטיבת

החדשות המאוחדת, טלוויזיה ורדיו. אני

רואה כאן שחובת המכרז לא תחול על משרת

עיתונאי. מי זה עיתונאי? עורך חדשות. מה

הגדרת עורך חדשות או מגיש תכניות?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

ענינו על זה.

<היו"ר קארין אלהרר:>

עיסאווי, אני עוצרת אותך. אני יכולה לחסוך

את הדיון. אמרנו שיש קושי להגדיר מי הוא

עיתונאי. יש קושי. עיתונאי יכול להיות

מוגדר כל מי שיש לו תעודת עיתונאי. זה רחב

וזה אומר המון אנשים. בגלל זה הייתה

התוספת שהמועצה תקבע כללים בנוגע להגדרת

המשרות שניתן לפטור אותן מהמכרז הזה.

בסדר? אתה צודק אבל זה הפתרון.

<משה שגב:>

יש כאן משהו שהוא לא ברור. יש כאן בעיה

שהיא לא ברורה. הרי יש מה שנקרא קבלת

עובדים זוטרים, לא בדרגים מינהליים.

בדרגים של מנהלים אפילו זוטרים עד היום

יש מכרזים, יש ועדת מכרזים, מגישים

מועמדות ומתקבלים.

<היו"ר קארין אלהרר:>

אבל לא כל תפקיד מתאים למכרז.

<משה שגב:>

יפה. זה מה שאני אומר. בואו נפשט את זה.

כשאתם הולכים לקבל עכשיו פקידה או טכנאי,

הוא צריך לעבור מכרז?

<אתי בנדלר:>

פקיד או טכנאית.

<משה שגב:>

בסדר גמור, פקיד או טכנאית. הם צריכים

לעבור מכרז? אני לא מבין. יש ועדת קבלה, יש

אנשי מקצוע שבתחום הטכני או בתחום

הפקידותי הם האמונים עליהם והם אמורים

לקבל אותם.

<היו"ר קארין אלהרר:>

התשובה היא כן, הוא יעבור והיא תעבור

מכרז.

<משה שגב:>

אבל מה זה מכרז?

<קריאה:>

לא לפי התיקון שתיקנתם.

<רינה חכמון:>

לפי התיקון הוא לא צריך לעבור מכרז.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

מכיוון שאף אחד לא יודע לענות חוץ ממי

שניסח, השאלה נותרת באוויר. אתם צריכים

להקשיב ולתת מענה.

<רינה חכמון:>

דנה, מפיק בחדשות צריך לעבור מכרז או שהוא

יכול למנות אותו?

<עיסאווי פריג':>

תלוי, אם הוא עיתונאי או לא.

<רינה חכמון:>

אבל המפיק הוא עיתונאי.

<דנה נויפלד:>

אם המועצה תקבע.

<משה שגב:>

אני רוצה להסביר לדנה לפני שהיא עונה.

<היו"ר קארין אלהרר:>

היא הבינה. היא חכמה מאוד.

<משה שגב:>

המנכ"ל ושני הנציגים לא ישבו על כל טכנאי

ועל כל פקידה ויקבלו אותם לעבודה.

<דנה נויפלד:>

זה לא זה. זה לא הסעיף הזה. אני אסביר לאט.

הסעיף הקודם עסק בנושאי משרה. מנכ"ל ושני

סמנכ"לים זה לא על כל עובד אלא זה רק על

נושאי משרה ומי שכפוף למנכ"ל. הסעיף השני

עוסק בחטיבת החדשות. בגלל שלא רצינו כאן

לכתוב מפיק וכל מיני תפקידים שאני לא

חושבת שזה נכון שאנחנו נכתוב אותם, נתנו

איזשהו כיוון שאומר עיתונאי, עורך חדשות

או מגיש תכניות ואז המועצה היא זאת שתקבע

כללים בנוגע להגדרת המשרות. אם המועצה

תגיד שמפיק הוא סוג של עיתונאי – ואני

מבינה שמפיק מוגדר כעיתונאי – אני לא

מתווכחת אתך.

<רינה חכמון:>

אבל המועצה לא צריכה להגדיר שמפיק בחדשות

הוא עיתונאי. הוא עיתונאי.

<דנה נויפלד:>

יופי. מצוין.

<רינה חכמון:>

היא יכולה להחליט שהוא לא עיתונאי

ולהוריד מהרמה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

התשובה היא כן כיוון שהיום באגודת

העיתונאים מאוגדים הרבה אנשים שאם אני

אשאל כאן את השאלה האם הם עיתונאים או לא,

לא תהיה תשובה ברורה.

<רינה חכמון:>

יש להם הגדרת תפקיד.

<היו"ר קארין אלהרר:>

מאיפה המנהג המגונה הזה להיכנס לאנשים

באמצע הדברים שלהם? אני באמת שואלת. זה

מינימום נימוס.

<תמנה עורב:>

מתוך המהירות שהוועדה הזאת עובדת.

<היו"ר קארין אלהרר:>

הוועדה הזאת היום מסיימת את עבודתה. תחיי

עם התוצאה הזאת. די. זה לא יעזור כבר.

<תמנה עורב:>

אני יודעת. זה מאוד מצער אותי.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

כמו שאמרנו כאן בעבר, המקצוע עיתונאי הוא

לא מוגדר בשום חקיקה במדינת ישראל ואתם

גם לא רוצים כנראה שהוא יוגדר, ואולי

בצדק. יש את אגודות העיתונאים או לע"ם

שנותנים תעודת עיתונאי על פי הצהרות של

הגוף שמגיש להם את האנשים אבל כאשר אנחנו

מדברים על פטור ממכרז, זה דבר שמישהו צריך

לתת את הדעת עליו ולהפעיל איזשהו מבחן

ציבורי שאם מישהו לא מסכים אתו אפשר גם

לעתור נגדו, כי אין ספק שפטור ממכרז הוא

דבר שמצמצם את האפשרויות השוויוניות של

כלל הציבור להתמודד בהליך שוויוני. צריך

להצדיק מה הן הנסיבות ומה המאפיין

הייחודי של אותו מקצוע שמחייב לתת פטור

ממכרז. זה לא נכון יהיה שאנחנו כאן בכנסת

עכשיו נעבור מקצוע מקצוע ונדון בו.

המועצה, היא זאת שתצטרך לעשות את זה. חלים

עליה כללי המשפט המינהלי. אפשר לתקוף את

ההחלטות שלה בבג"ץ וזה המנגנון היעיל

והנכון יותר שיתפקד.

<גלילה הורנשטיין:>

אני רוצה לשאול שאלה באותו סעיף שבטח

התשובה תהיה אולי בסעיף הבא. לא עיתונאים.

בסעיף הזה כתוב בסוף שהמועצה תקבע כללים

בנוגע להגדרת המשרות וכולי וכן תקבע מספר

מרבי של עובדים לעניין זה. זה מתקשר למספר

העובדים שאחר כך יהיה על זה ויכוח?

<קריאה:>

לא. זה לא קשור.

<גלילה הורנשטיין:>

זה לא קשור? יהיה כאן מספר עובדים אחר

מהאחוזים שכתובים כאן?

<אתי בנדלר:>

ברור. אם אני הבנתי נכון, הוראות המעבר לא

מדברות דווקא על עיתונאים. הוראות המעבר

שאתם מדברים עליהן. כאן מדובר באופן כללי,

כפי שהזכיר השר, כדי שלא ייקחו עובדת משרד

למשל או עובד משרד ויקראו לו עיתונאי כדי

לפטור אותו ממכרז בדרך הזאת. לכן מטילים

על המועצה תפקיד, קודם כל לקבוע על איזה

משרות מדובר ולקבוע מספר מקסימלי של

עובדים.

<גלילה הורנשטיין:>

לקטגוריה הזאת.

<אתי בנדלר:>

לצורך התנהלות התאגיד מכאן ואילך ועד 120

או מעבר לזה. מה שאתם מדברים, זה על קליטת

עובדים מהרשות לתאגיד כשלא מדובר דווקא

על עיתונאים אלא מדובר על מכלול משרות.

<גלילה הורנשטיין:>

שאלתי אם זה חלק.

<אתי בנדלר:>

לא. לא קשור.

<גלילה הורנשטיין:>

זאת אומרת, יש כאן כאילו שני מספרים.

<יאיר טרצ'יצקי:>

ההצעה שלי בהקשר הזה היא לאמץ את הדברים

הטובים מהמכרז בלי לאמץ את הדברים

הבעייתיים. בהקשר הזה אני חושב שהתחליף

למכרז זה ההקשר של השקיפות. שקיפות לגבי

עצם קיום המשרה, זה משהו שנראה לי שיש

עליו הסכמה. שפשוט יפרסמו זמן מסוים מראש.

שקיפות לגבי הקריטריונים, גם זה ברור.

<היו"ר קארין אלהרר:>

מה ההבדל בין מכרז ללא מכרז?

<יאיר טרצ'יצקי:>

כי מכרז נכנס לאיזושהי פרוצדורה כאשר יש

ועדת מכרזים. שיבואו ויאמרו שמחפשים כתב,

שיאמרו שמחפשים כתב עם ניסיון או בלי

ניסיון, מישהו שסיקר את התחום או לא כדי

שאנשים ידעו.

<היו"ר קארין אלהרר:>

נראה לך שמישהו יוכל להגיש מועמדות אם לא

כתוב מה והוא לא יודע על מה?

<יאיר טרצ'יצקי:>

אני לא יודע. אם זה כל כך ברור, אז מה הבעיה

שיכתבו את זה?

דבר אחרון הוא בנוגע לשיקולים. אם בדיעבד

לצורך העניין נגיד שהמועצה תפנה למנהל

הרלוונטי ותשאל אותו מה היו השיקולים

לפיהם בחרו באדם הזה או באחר, הוא יצטרך

להציג שיקולים מסוימים ולא יוכל להגיד

שהוא בחר בו כי זה מה שהתחשק לו כי לפעמים

זה מסתיר את זה שהוא בחר בו כי הוא חבר

שלו, כי זה מישהו שנאמן לו. זאת אומרת, הוא

יוכל להציג את השיקולים. השיקולים יוכלו

להיות סובייקטיביים. הוא יוכל לומר שהכתב

הזה, הוא חושב שהוא הרבה יותר טוב מהכתב

השני כי היו לו חשיפות כאלה וכאלה וכי הוא

יותר מנוסה אבל שלפחות יהיו שיקולים ושזה

לא יהיה שרירותי.

<ברוך אסקרוב:>

זה תאגיד השידור הציבורי ולא רק תאגיד

שידור החדשות הציבורי. לא ראיתי שיש בחוק

עיגון לחטיבות אבל יש כבר מנהל חטיבת

החדשות ואיך הוא נבחר.

<אתי בנדלר:>

וחטיבת חדשות.

<ברוך אסקרוב:>

חטיבת חדשות כנובע מזה. יש חטיבת רדיו, יש

חטיבת טלוויזיה ויש להם מנהלים.

<היו"ר קארין אלהרר:>

חטיבת חדשות מאוחדת. גם רדיו, גם טלוויזיה

וגם אינטרנט.

<ברוך אסקרוב:>

אני יודע, אבל יש חטיבת רדיו כחטיבה.

<היו"ר קארין אלהרר:>

את ההיררכיה יבנה מנהל החטיבה. אני מבינה

לגמרי את המקום שרוצים להסדיר את הכול

אבל בואו גם ניתן איזשהו שיקול דעת

ועצמאות מחשבתית.

<עיסאווי פריג':>

זה יוגש לאישור המועצה.

<היו"ר קארין אלהרר:>

יגישו את זה לאישור המועצה. הכול בסדר.

<ברוך אסקרוב:>

אם אפשר בעניין של כתיבה חקיקתית, רותמים

כאן את העגלה לפני הסוסים. אין כאן אישור

של מבנה אלא יש המלצה בדוח לנדס.

<היו"ר קארין אלהרר:>

את זה יעשה המנכ"ל.

<ברוך אסקרוב:>

אבל זה לא נכנס לתוך החוק. משרת מנהל

חטיבת החדשות מוכנסת. אם זה כל כך חשוב,

למה לא ליישר גם בנושא מנהלי חטיבות

אחרים שמייצרים תוכן? זה מאוד חשוב וזה

משפיע על החינוך ועל ערכיות כאשר יש מאבק

דעות בשוק הדעות הישראלי.

<איתי נבו לנדסברג:>

אני רוצה לשאול ולהעיר. קודם כל, בסעיף (1),

נושא משרה ייבחר בהליך של ועדה לאיתור

מועמדים. זאת אומרת, המנכ"ל ושני כפופים

לו רק מאתרים את המועמדים. אז מי בוחר

אותם? האם זאת אותה ועדת איתור או הם גם

בוחרים?

<אתי בנדלר:>

הוא נבחר על ידי הוועדה והמועצה מאשרת את

הבחירה.

<איתי נבו לנדסברג:>

ועדת האיתור גם בוחרת?

<אתי בנדלר:>

כן. זה הרעיון.

<איתי נבו לנדסברג:>

הגדרה של נושאי משרה בתחילת החוק, זה כמה

אנשים בכירים כמו המשנה למנכ"ל וכולי. כמה

נושאי משרה כאלה יש לבחור? עוד מנהל מדיום

ומה עוד?

<אתי בנדלר:>

אני לא יודעת כמה מנהלי חטיבות יהיו.

<איתי נבו לנדסברג:>

לפי מה שאני מבין, יש חמישה-שישה נושאי

משרה מתוכם שלושה יהיו בוועדה הזאת.

<אתי בנדלר:>

נכון.

<איתי נבו לנדסברג:>

אז מה? זה הליך הגיוני? זה לא הליך הגיוני.

אני רוצה לומר עוד דבר על העניין הזה. אני

חושב שצריכה להיות בכל הוועדות, גם

בוועדות המכרזים האחרות, נציגות לאגודות

העיתונאים כדי שתהיה כאן עוד עין שבוחנת

את בחירת אנשי המקצוע. זה גוף ציבורי וזה

לא יכול להיות נתון רק לאדם אחד.

<היו"ר קארין אלהרר:>

מה אתה רוצה?

<איתי נבו לנדסברג:>

שיהיו נציגים לאגודות העיתונאים.

<קריאה:>

נציגות עובדים.

<היו"ר קארין אלהרר:>

ומה המועצה עושה? אין לה נציגים של אגודות

העיתונאים?

<איתי נבו לנדסברג:>

יש לה את תפקידי הפיקוח הציבוריים שלה.

<גדי בן יצחק:>

לא, אין לה. בקושי הכנסנו עיתונאי אחד.

<תמנה עורב:>

אין נציגות עובדים.

<היו"ר קארין אלהרר:>

לא נכון. יש להם נציגים עם ניסיון

עיתונאי.

<גדי בן יצחק:>

ניסיון עיתונאי. באמת. לי יש ניסיון

רפואי, זה לא עושה אותי רופא.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

ההסכם הקיבוצי לא ייכנס דרך זה.

<איתי נבו לנדסברג:>

לעניין של בחירת האנשים על ידי מנהל

החדשות. האם יש כאן סייגים? האם יש אפשרות

תיאורטית שמנהל החדשות יבחר את כל בני

משפחתו לחטיבת החדשות? תיאורטית אני

שואל. תיאורטית, כן.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

תיאורטית, לא.

<איתי נבו לנדסברג:>

אין מגבלה. מה המגבלה?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

יש מגבלה.

<איתי נבו לנדסברג:>

והיא?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

דנה, שאלות אליכם. האם יש מגבלה שמנהל

חטיבת החדשות יבחר את כל בני משפחתו?

<איתן כבל:>

תלוי אם יש להם ניסיון קודם.

<דנה נויפלד:>

אם זה במשפט המינהלי, אם הוא בוחר את

המשפחה שלו, זה ניגוד עניינים.

<גדי בן יצחק:>

למה ניגוד עניינים? הוא המומחה היחיד

במינו.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>

הוא בניגוד עניינים. הוא לא יכול לבחור

בני משפחה שלו. כרגע גם מחילים על כל

החברות הממשלתיות את עניין הוצאת קרובי

המשפחה, למיטב זיכרוני.

<עיסאווי פריג':>

יש

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]