פרוטוקול מספר 67, ועדת הבריאות, 26/06/2023

הכנסת העשרים-וחמש

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 67

מישיבת ועדת הבריאות

יום שני, ז' בתמוז התשפ"ג (26 ביוני 2023), שעה 9:00

סדר היום:

<< נושא >> דיווח שר הבריאות על פעילות ותקציב המשרד << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

אוריאל בוסו – היו"ר

יאסר חוג'יראת

אחמד טיבי

חילי טרופר

טטיאנה מזרסקי

צבי ידידיה סוכות

לימור סון הר מלך

משה שמעון רוט

קטי קטרין שטרית

אושר שקלים

חברי הכנסת:

מיכאל מרדכי ביטון

יוסף עטאונה

שלי טל מירון

אלון שוסטר

מוזמנים:

שר הבריאות משה ארבל

משה בר סימן טוב

–

מנכ"ל משרד הבריאות

ד"ר ספי מנדלוביץ'

–

משנה למנכ"ל משרד הבריאות

נעם וייצנר

–

ראש מטה לשכת מנכ"ל, משרד הבריאות

חיים הופרט

–

סמנכ"ל תכנון תקצוב ותמחור, משרד הבריאות

אדוה קליין

–

מנהלת אגף תקציבים, משרד הבריאות

נריה שטאובר

–

מנהלת תחום תמחור, משרד הבריאות

רביד תלם-לוי

–

מנהלת תוכניות עבודה ואסטרטגיה משרדית, משרד הבריאות מירי כהן

–

מנהלת קשרי ממשל, משרד הבריאות

ד"ר זאב פלדמן

–

יו"ר ארגון רופאי המדינה

הדס ארנון-שרעבי

–

מנהלת קשרי ממשל, אותי - עמותה ישראלי לאוטיזם

אפרת רותם

–

עו"ס ועו"ד, מנהלת חטיבה ארצית באיגוד העובדות והעובדים הסוציאליים עדי שליט

–

ראש תא בריאות, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים סיגל מושיוף

–

מנכ"לית ארצ"י - ארגון הרופאים העצמאיים בישראל אברהם יוסף סלומה

–

יו"ר "אנשים" (ארגון נכי שיתוק מוחין)

ד"ר עמיחי תמיר

–

יו"ר ארגון זכויות נכים

רעיה שטראוס בן דרור

–

נשיאת עמותת ידידי המרכז הרפואי לגליל

ולרי זילכה

–

בית איזי שפירא

יסמין שקד

–

מנהלת בארגון הקואליציה הישראלית לטראומה

עומר אגוזי

–

מנהל בארגון הקואליציה הישראלית לטראומה

ערן דותן

–

חבר בהנהגת ארגון "מרשם"

ד"ר אבשלום אדרת

–

ראש עמותת בשביל החיים

סער נרי

–

עו"ד, ממונה קשרי ממשל ותוכן, "מכבי" שירותי בריאות אבי סמוביץ'

–

סגן ראש מועצת עמק יזרעאל

ייעוץ משפטי:

יעל סלנט

מנהלת הוועדה:

מיכל דיבנר כרמל

רישום פרלמנטרי:

רעות חביב, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות << נושא >> דיווח שר הבריאות על פעילות ותקציב המשרד << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

שלום, בוקר טוב. היום יום שני ז' בתמוז תשפ"ג, 26 ביוני 2023. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות. על סדר היום דיווח שר הבריאות על פעילות ותקציב משרד הבריאות. בפתח הישיבה, אחד, אני מבקש להודות לשר הבריאות ושר הפנים, חברי השר משה ארבל, ולמנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב, אשר מכבדים אותנו כאן היום בנוכחותם ויציגו בפני הוועדה את תקציב המשרד ותוכניות העבודה. מיד עם בקשת הוועדה לקיום הדיון השר ארבל פתח יומן כפשוטו ונקבע הדיון, כמובן בסיוע ועזרתו של מנכ"ל המשרד, שזה דבר לא מובן מאליו. אני גם יודע שהמשרד כולו נערך ברצינות ובמקצועיות לישיבה של היום ועל כך אנחנו מודים להם.

לאחר שהכנסת אישרה את תקציב המדינה, ובתוך כך את תקציב משרד הבריאות לשנים 2023 ו-2024, ומשעה שתוכנית העבודה של משרד הבריאות יכולה לצאת עם תקציב ביצוע – ראינו לנכון להזמין כאמור את שר הבריאות ואת מנכ"ל משרדו לתת דיווח על פעילות המשרד בהתאם להוראות סעיף 123(ז)(1) לתקנון הכנסת.

אני מבקש לציין בפני השר והמנכ"ל כי מרגע הקמת הוועדה בקדנציה הזו, ומרגע ייסודה כוועדה סטטוטורית ועצמאית, אנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם משרד הבריאות וצוות משרדו. אנשי ונשות משרד הבריאות, כמובן יחד עם אנשי משרדי הממשלה הנוספים, משתתפים ונמצאים בדיוני הוועדה בצורה קבועה מידי שבוע ואפילו כמעט מידי יום. שיתוף פעולה גם זה מייצר תוצאות בשטח, והראייה לכך שעד לרגע זה הוועדה אישרה כבר ארבע הצעות חוק, בנוסף שלושה פרקים בחוק ההסדרים, ויש שלוש הצעות חוק נוספות שעומדות לפני אישור סופי של הוועדה. עוד ארבעה צווים ותקנות שאישרנו בהם תקנות תקנה וזה כמובן גם את חוקי ההסדרים בתחום הבריאות, בראשם צמצום כפל ביטוחי בריאות והתאמת החקיקה לתקינה אירופאית בתחומי המזון והתמרוקים, כחלק מהצעדים להורדת יוקר המחייה. לא תמיד לוועדת הבריאות יש הסכמות עם המשרד. לעיתים יש גם מחלוקות, הערות והארות, כפי שצריך להיות לרשות מחוקקת, וזהו חלק מתפקידה. הכנסת היא עצמאית ואוטונומית ועל כך צריך להפקיד כל משמר.

תמיד באותן מחלוקות ואי הסכמות הדברים נעשים תוך כבוד והערכה לעובדי הציבור ופועלם, מתוך כוונה שתהיה המחלוקת לשם שמיים ולא לשם קבלת מחיאות כפיים. בירור נדרש לצורך העמקה, שיפור וייעול עבודת המערכת מתוך אותה מטרה משותפת לכולנו לקידום מערכת הבריאות בישראל, ודאגה לכך שאזרחי ישראל, כולם ללא יוצא מן הכלל, יקבלו מענה רפואי מתקדם תוך זמן קצר ללא קשר למקום מגורים או המעמד האישי והכלכלי. הוועדה עובדת בשיתוף פעולה מלא בין חלקי הבית וכל הסיעות ללא הבדלי שייכות פוליטית. אני מאמין שכולם מרגישים זאת. ביקשנו בדיון היום מהסמנכ"ל להציג בפני הוועדה כאמור את התקציב הדו-שנתי. שמחים שהשנה, כפי שנשמע תכף, תקציב המשרד גדל לאור ההסכמים הקואליציוניים וההסכמות עם משרד האוצר, שתכף נקבל עליהן פירוט. ועל כך אני מבקש להודות לשר הבריאות לשעבר וליושב ראש תנועת ש"ס אריה דרעי שנלחם על התקציב ודאג שהמערכת תקבל את מה שמגיע לה. מעבר לתקציב, גם כן הסכמים ברורים לעצמאותה של מערכת הבריאות.

ועדיין האתגרים והצרכים רבים וצריך עוד הרבה משאבים. מכירים את המציאות מקרוב, ואנחנו שומעים את הקולות וקשובים לשטח, יורדים לשטח ומרגישים את האתגרים. היינו ביום חמישי האחרון בבתי חולים בנהריה ובנצרת, ונגיע ביום החמישי הקרוב גם לאילת, בעזרת השם. וככה אנחנו יודעים לחוש את השטח מקרוב. אנחנו מודים לכם גם כן על שיתוף הפעולה. נוסיף רק שאנחנו ביקשנו מהשר להתייחס למספר נושאים מרכזיים וחשובים, ביניהם תקציבי בתי חולים, בריאות הנפש, המחסור בכוח אדם, הסדרת בחירות קופות החולים ועוד ועוד. גם חברות הוועדה, טטיאנה מזרסקי שלחה בקשת התייחסות, חבר הכנסת אחמד טיבי, כולם, חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. וככה לאחר סקירת השר, אנחנו נבקש לשמוע אותו ברצף, לאחר מכן, ככל שיתבקשו ויעלו שאלות. מה שכן, הבנתי שישנם חברי כנסת שתכף צריכים לצאת ורוצים לפני שהשר יתחיל לומר התייחסות קטנה. חבר הכנסת, אחמד טיבי, לא? חבר הכנסת מיכאל ביטון ביקש.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

הוא ביקש ואני אישרתי לו.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

אתה אישרת לו. אנחנו מאוד מודים לך.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה יושב הראש, תודה חבר הכנסת טיבי. ברוך הבא שר הבריאות, המנכ"ל והצוות, רעיה שטראוס, אנשי מופת שעשו שנים למען הבריאות. אני ביקשתי לפתוח כי אנחנו עוד דקה מתחילים דיון על נגב וגליל בוועדה שלי עם שר הנגב והגליל, אבל היה חשוב לי להגיע לכאן כחבר וכשותף, לומר לשר הבריאות והפנים, אחד, פורסם אתמול ש-400,000 אנשים קיבלו דרכון. אחרי שנים של משבר ופרצת דרך בדבר הזה ביצירתיות ונחישות. ברכות.

<< דובר >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר >>

תודה.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> גם בעולם הבריאות בסוגיות שהתחלת לטפל דברים מתחילים לזוז. דבר אחד שהייתי מעורב בו זה הזכות של כל מטופל קופת חולים לקבל שירות בכל מקום בארץ. אנחנו יודעים שהוא ממתין בנגב לתור ארוך והוא יכול לקבל שירות. יש קופות שעשו את זה על דעת עצמן ויש קופות שעשו "דיל" לעצמן ומנעו מחבריהם לקבל שירות במרכז הארץ אצל רופא אחר זמין. הבעיה הזאת נפתרת עד ספטמבר. וברכות גם על הטיפול בסוגיה הזאת. אם יש נושא שצריך להדהד בוועדה ובאמת אתגר גדול, זה איך לעשות בריאות בנגב ובגליל. העובדה שיש חצי מכמות הרופאים והאחיות, ומיטות אשפוז עבור 1,000 תושבים, ומטפלים מסוגים שונים, זה אולי העוול הכי גדול. תושבי הנגב והגליל משלמים ביטוח לאומי מלא כמו כולם, ביטוח בריאות, ומקבלים חצי שירותי בריאות. ואני יודע שאי אפשר לצמצם את הפער הזה ביום אחד, אבל דרוש מהלך מסיבי. ואני סומך עליך שבתקופה שלך ובמחויבות שלך אתה תקדיש לכך המון. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל ביטון. כבוד השר, בבקשה. כלומר, ברשותך.

<< דובר >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר >>

מכובדי יושב ראש הוועדה, כבוד חברי הכנסת, מנכ"ל משרד הבריאות, ההנהלה הבכירה של משרד הבריאות, מכובדיי כולם. אני, לפני שנציג ונצלול לנתונים ולמספרים אני כמובן רוצה להודות לך אדוני יושב ראש הוועדה. למרות שאילצת אותנו להגיע לכנסת בשעה תשע בבוקר, זה רק אומר עד כמה מבחינתנו אנחנו רואים את הפיקוח הפרלמנטרי ככלי עבודה. גם אם יהיו כאלה שיגידו "טוב, נו, יושב ראש הוועדה חבר הסיעה שלך", אז אין הנחות, אני מקבל שאילתות גם מחברי לסיעה.

אני חושב שהכלי הפרלמנטרי, הפיקוח הפרלמנטרי האפקטיבי הוא אחד מכלי העבודה היעילים ביותר שיש לנו כנציגי הממשלה, כרשות מבצעת. גם עובדי המשרד, מונחות לפניהם אלפי משימות מידי יום. והיכולת של עובד לתת זרקור, לתת דגש למשימה ספציפית, היא אך ורק בזכותכם, חברי הכנסת, כשאתם מעלים נושא, כשאתם מעלים שאילתה, כשאתם מבקשים דיון מהיר. כשאתם מקיימים כאן דיון בוועדה, אתם מדייקים אותנו, אתם מותחים את היכולות שלנו עד לקצה כדי שאנחנו נהיה יעילים יותר, מדויקים יותר, ובהמשך כמובן לדבריו של חבר הכנסת מיכאל ביטון, אני בהחלט רואה חשיבות עצומה בצמצום פערים בין מרכז לפריפריה. הסוגייה הזו היא מיום כניסתי לכנסת.

בנאום הבכורה דיברתי על כך שמדינת ישראל היא שטח של מחוז בקליפורניה. לא יכול להיות מצב שיהיו פערים בין מרכז לפריפריה בצורה כזו משמעותית בכלל השירותים שמדינה נותנת לאזרחיה, אם זה בריאות, חינוך ורווחה. כן, אני יודע שאתה חלוץ בעניין הזה של הדיפרנציאליות בתקצוב בריאות, חינוך ורווחה, לרבות בעתירה שהגשת בנושא הזה. זה המצפן, אנחנו חייבים לחתור לשם. בסוף, כשאנחנו כמדינה נשקיע יותר, כן אני אומר להשקיע יותר, גם הגברת שטראוס שנמצאת כאן, אנחנו נשקיע יותר בנהריה, אנחנו נשקיע יותר בנגב. אנחנו נעשה את זה, אנחנו נקדם חלוקה הוגנת של המשאבים. אנחנו נאריך ימים של אזרחים. אין שום סיבה בעולם שאזרח לא בחורה ולא בסח'נין ולא בקריית שמונה ולא בנהריה ולא בירוחם, יחיה פחות בגלל אזור המגורים שלו, אזור החיוג שלו או המיקוד שלו בדואר. וזו המשימה, משימת העל.

אני שב ומודה לך, אדוני יושב ראש הוועדה, על הדיון החשוב הזה. ואני אתן את הבמה למנכ"ל המשרד בכדי שנצלול יחד לנתונים ולתוכנית העבודה ולתקציב של משרד הבריאות. בהחלט מדובר בתקציב עם בשורה גדולה וחשובה לצמצום פערים. כפי שהזכיר כאן יושב ראש הוועדה, אני כמובן מבחינת ננס על גבי ענק נכנסתי למשרד אחרי שהרב אריה דרעי חתם הסכמים קואליציוניים שבאמת יצרו שינוי דרמטי במערכת הבריאות, הובילו לתוצאה משמעותית בצמצום פערים, בהגדלת סל התרופות במאות מיליוני שקלים בתוכנית רב-שנתית. והדברים הללו, אין לי ספק שללא המנוף הפוליטי שלו, כן, המנוף הפוליטי המשמעותי שלו כיושב ראש המפלגה שנוצל לטובת צמצום פערים בנושא הבריאות לטובת כלל אזרחי מדינת ישראל – יהודים, ערבים, דתיים, חילוניים, דרוזים, צ'רקסיים, נוצרים, בדואים – כולם, ללא יוצא מן הכלל, מערכת הבריאות של מדינת ישראל היא המחרב המרפא. כך ציינתי באיגרת ראשונה שלי לעובדי משרד הבריאות. המקום שבו אנחנו יודעים להניח בצד את המחלוקות הרבות שישנן ולעבוד יחד כולנו, יהודים, ערבים, דתיים, חילוניים, שמאל, ימין, כולם ללא יוצא מן הכלל לטובת משימת העל, שהיא הצלת חיי אדם. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

תודה רבה לך אדוני השר. מנכ"ל משרד הבריאות, מר משה בר סימן טוב, בבקשה.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

בוקר טוב, תודה רבה. אני רוצה בתחילה לומר תודה גם לך, יושב הראש, על החשיבות שאתה נותן לענייני הבריאות, ועל הדיונים שבאמת מאפשרים לנו לסגור פערים ארוכים מאוד של שנים שלא הייתה חקיקה בבריאות. אני יודע שאנחנו מעסיקים אתכם הרבה. ואני רוצה גם להודות לך על הדרך שבה אתה מנהל את המחלוקות. כמו שאמרת, יש הרבה מאוד מחלוקות, והמחלוקות הן כמובן לגיטימיות, הן כולם לשם שמיים. ואני חייב לומר לך שעובדי המשרד שמחים לבוא לוועדת הבריאות בראשותך, גם בגלל הנושאים וגם בגלל שהם יודעים שפה הם באמת יקבלו את היחס ההולם. שוב, אפשר לבוא בכל ביקורת, בכל טענה, אפשר לנהל כל מחלוקת, אבל הדרך שבה הדיונים פה מתנהלים הם בעלי חשיבות רבה מבחינתנו.

לפני שאני אתחיל אני אציין מי איתנו. ד"ר ספי מנדלוביץ' יצא וייכנס תוך כדי כי הוא בדיון אחר בכנסת. הוא המשנה למנכ"ל. חיים הופרט, הוא נמצא לשמאלי והוא יציג ביחד איתי את המצגת, הוא סמנכ"ל תקציבים ותוכניות עבודה במשרד, ואיתו אדוה קליין, נריה שטאובר ורביד תלם-לוי. וגם מירי כהן ונועם וייצנר כאן מהמשרד.

אני רוצה לומר תודה שוב לפני שנתחיל גם למשרד האוצר. אנחנו נמצאים בהרבה מאוד מחלוקות הרבה מאוד פעמים, וגם איתם המחלוקות מבחינתנו הן לשם שמיים. כלומר, בסוף, כל אחד רואה פריזמה אחרת בצרכים של הציבור, אבל כולם באמת עובדים למען הציבור. ותודה אחרונה ולא פחות חשובה היא לכל השותפים שלנו במערכת האזרחית הלא ממשלתית, ד"ר זאב פלדמן וגברת רעיה שטראוס, והנציגות שדיברו איתי קודם מבית איזי שפירא, ורבים אחרים. גם איתם יש לנו הרבה פעמים מחלוקות שיכולות להיות סוערות, אבל אנחנו מאמינים שהדבר הכי חשוב לקדם את תחום הבריאות זה באמת הדיון הציבורי כמו שמתנהל גם פה בוועדה.

(באמצעות מצגת)

אנחנו נתקדם. אנחנו נציג גם את התקציב אבל גם באמת כמו שביקשת את תוכניות העבודה. ואנחנו מתחילים עם באמת החזון של המשרד – מימוש הזכות לבריאות של כלל אוכלוסיית ישראל, ובאמת הדגש פה על כולם כמו שהשר אמר. מבחינתנו, אנחנו אחת המערכות החשובות אם לא החשובה ביותר לצמצום הפערים בחברה הישראלית. אנחנו לא נציג פה מצגת מצד אחד, אנחנו לא נציג פה מצגת של, אנחנו קוראים לזה מסכנות, אלא מצגת של מצוינות. אנחנו מאמינים של הדרך של המערכת לקבל את המקום שלה ואת המשאבים שלה היא באמצעות המצוינות שלה. ואנחנו תמיד חיים את הדיסוננס הזה בין מצד אחד המצוינות ומצד שני המשאבים החסרים. והמערכת הזאת, באמת יש בה מצד אחד מצוינות יוצאת דופן ברמה בינלאומית, גם ברמה ישראלית. הציבור הישראלי מאמין מאוד במערכת. אנחנו רואים את זה בכל מדד וכל סקר שנעשה בישראל, מרמת האמון בקופות החולים ובבתי החולים, וברופאות וברופאים.

אנחנו רואים את התוצאות המעולות שבאות לידי ביטוי לא רק בתוחלת חיים גבוהה ולא רק בתמותת תינוקות נמוכה, אלא גם ביכולת שלנו למנוע מוות בר מניעה. יש מדד שארגון ה-OECD מפרסם על מניעת מוות בר מניעה וישראל נמצאת שם בפסגה לצד צרפת ועוד מדינה אחת או שתיים. ואנחנו גם עושים את זה ביעילות גדולה מאוד. לישראל יש משקולת שאין למדינות אחרות, וזו הוצאה מאוד גדולה – על ביטחון, וההוצאה הזאת מחייבת משאבים יותר מצומצמים, לצערנו, למערכת האזרחית, ואנחנו לא נותנים לדבר הזה להוריד בתוצאות שאנחנו מגיעים אליהן. לצד זאת, בשנים האחרונות יש כוחות מאוד מאוד חזקים שמשפיעים מאוד על המערכת. אנחנו חווים ביקוש הולך וגובר לשירותי בריאות שנובע מכמה מאפיינים ייחודיים של החברה הישראלית ומכמה מאפיינים גלובליים. המאפיין הייחודי בקרב כל המדינות המפותחות, ואולי לא רק בקרב המדינות המפותחות, הוא שהאוכלוסייה בישראל גדלה בקצב מאוד. שני אחוז בשנה נשמע אולי לא הרבה, אבל כשפורטים את זה למספרים זה מיליון איש בכל חמש שנים. 200,000 בקירוב בכל שנה. מהילודה והעלייה לישראל. אז יוצא תוספת של 200,000 נטו בכל שנה, ומיליון איש כל חמש שנים.

זו המשמעות שלמרות שאנחנו מקבלים הרבה מאוד פעמים תקציבים שהם יחסית נרחבים ביחס למה שיש לתקציב המדינה לתת, אנחנו עדיין מתקשים לשמור על הכסף וצריכים כל פעם להתאמץ יותר. לצד זה, האוכלוסייה בישראל מזדקנת, וגם את זה אנחנו עושים בקצב מהיר מאוד. אוכלוסיית בני ה-75 ומעלה, שהם הצרכנים הגבוהים, הגדולים ביותר של שירותי הבריאות, תכפיל את עצמה בעשור הקרוב. אדם בן 75 ומעלה צורך בין פי שלושה לפי חמישה שירותי בריאות מהאדם הממוצע. ולדבר הזה גם יש משמעות גדולה מאוד. והאוכלוסייה יותר חולה. אנחנו רואים יותר אנשים חולים ביותר מחלות כרוניות בגילאים יותר צעירים. ודרישה של הציבור, שאנחנו רואים אותה מוצדקת וחיובית, לקבל שירות טוב יותר. חוסר נכונות להמתין שעות ארוכות למיון או שבועות ארוכים לייעוץ רפואי או לכל שירות רפואי אחר.

אז מצד אחד יש לנו עלייה בביקושים, מצד שני ההיצע נשחק. מה שיוצר מעין תנועת מספריים. כוח האדם שלנו בתרחיש של עסקים כרגיל לפני שאנחנו נראה את ההתערבות שלנו, הולך ומצטמצם, דגש על כוח האדם הרפואי אבל לא רק. גם במקצועות הבריאות אנחנו רואים שחיקה. ואם לא נתאמץ מאוד אז גם בכוח האדם הסיעודי אנחנו נראה שחיקה. וכמו כל תופעה, יש בה שונות. והשונות באה לידי ביטוי בכדי זה ששוב, בתרחיש של עסקים כרגיל אנחנו נראה שחיקה יותר גדולה בפריפריה, ולכן ההתערבות שלנו, כמו שהשר אמר, תהיה יותר ממוקדת שם. וכאמור, גם הסביבה משתנה. סוגיות שפעם פחות היו במרכז העשייה שלנו, כמו המלחמה ביוקר המחייה, נהייתה בליבת העשייה שלנו. שינויי האקלים השפיעו גם הם. ועוד סיכונים שפעם לא היו חלק מהמפה שלנו נהיים חלק מהמפה שלנו. איומי סייבר קשים, אנחנו יודעים שיש סיכון לפנדמיות, הוא גם לא בהכרח סיכון חד-פעמי, ונושאים נוספים.

אנחנו לא יכולים במצב של עסקים כרגיל. קשה לראות, לצערי, את מה שאנחנו כתבנו פה. אבל שוב, אם אנחנו לא נתערב אנחנו נראה ירידה במספר הרופאים ל-1,000 נפש, נראה ירידה במספר המיטות ל-1,000. נראה, כתוצאה מכך מעבר לרפואה הפרטית וזמנים הולכים ועולים להמתנה לקבלת טיפול רפואי במערכת הציבורית. וכמובן כל התופעות האלה תחרפנה, תהיינה יותר חריפות בפריפריה. והדבר השני הוא שאין פתרונות קסם, לצערנו, במערכת הבריאות. אנחנו נציג פה תמהיל בין פתרונות קצרי טווח לפתרונות ארוכי טווח, אבל בסוף כשמסתכלים באופן ריאלי על המערכת, זו מערכת שמצד אחד היא נמצאת בתנועה מאוד מאוד דינמית ומצד שני היא דורשת תכנון ארוך טווח. אנחנו יודעים שלהכשיר את ההון האנושי, ולא משנה מה אנחנו נעשה פה בכל דבר אחר, כמה בתי חולים נבנה וכמה מכשירי MRI נקנה – אם אין כוח אדם שיהיה לצד הציוד הזה ויחזיק את היד למטופלים, כל דבר שנעשה יהיה חסר ערך. ולהכשיר כוח אדם, בוודאי רופאות ורופאים, אבל גם אחיות ואחים, וגם עובדי מקצועות הבריאות, זו משימה של שנים ארוכות מאוד.

דבר נוסף זה שבאמת צריך מסגרת תכנונית ארוכת טווח ואיזושהי יציבות וודאות רגולטורית ככל הניתן. וכאמור, לצד זה, גם יכולת להתאים את עצמנו בסוף לסביבה מאוד דינמית. אז אנחנו חילקנו את התוכנית שלנו לשניים. מצד אחד, מה שאנחנו קוראים לו חיזוק היסודות – להשלים את הפערים התשתיתיים גם בכוח אדם, גם במיטות אשפוז, גם במשאבים כמובן שניתנים לקהילה, לקופות החולים, כדי להתמודד עם העלייה בביקושים והזדקנות האוכלוסייה והעלייה בתחלואה. ומצד שני לייצר באמת את מה שאנחנו רואים קומת הצמיחה, הרוב הנגלה לעין, שיש פה גם שיפור בשירותים שהאזרחים מקבלים. וכן שמנו במוקד שלנו גם באמת את מערכת הבריאות כחלק ממחוללי הצמיחה במשק הישראלי. אנחנו נרחיב על זה בהמשך.

תוצאה של העבודה שעשינו בעצם לקחה שישה תחומים שקראנו להם תחומי ליבה שבהם אנחנו מתמקדים. שלושה מהם, אני מתנצל שקשה לראות, אבל שלושה מהם הם באמת בחיזוק היסודות, בהון האנושי, בתשתיות הפיזיות של המערכת ובתשתית הרגולטורית-כלכלית-ניהולית של המערכת. והשלושה האחרים הם כאמור החלק הנגלה לעין שהציבור מרגיש – זמינות ואיכות השירותים, מניעת תחלואה וקידום בריאות וגם האצה טכנולוגית וחיזוק המשק. והדבר הזה הולך ונפתח, זה יהיה יותר ויותר קשה לראות את זה. אבל הרעיון שאני רוצה שתראו זה באמת איך לקחנו כל יעד ליבה כזה ופרטנו אותו באמת לתוכניות ואחר כך לעוד תוכניות, ומפה תכף אנחנו נציג בצורה מפורטת את התוכניות שלנו. ששוב, מה שאנחנו רצינו זה שהפתרונות שלנו יהיו פתרונות ישימים, להבין שאנחנו במציאות דינמית. אנחנו חושבים שהמגה, היתרונות היחסיים של מערכת הבריאות הם בכך שיש לנו מערכת קהילתית חזקה מאוד, שהיא גם קו הביצורים מפני עומס רב מידי בבתי החולים. ובשנים האחרונות אנחנו חווים מגמה מבורכת של מעבר לא רק מבתי החולים לקהילה אלא גם מהקהילה לבית, וזה מאוד חשוב מבחינתנו.

ויש ערכים שהם ערכים שמלווים אותנו בכל תוכנית ותוכנית שאתם תראו. אם זה צמצום פערים ואי-שוויון, אם זה בטיחות ואיכות הטיפול, האמון והחמלה, הנגישות התרבותית לכל באמת המגוון הרחב שמרכיב את החברה הישראלית, חיזוק המערכת הציבורית כערך וגם כתוכנית עבודה ממש, וגם הגברה של האוטונומיה של המטופל. אני, מפה, יושב הראש, אעביר את זכות הדיבור למר חיים הופרט, שהוא סמנכ"ל התקציבים. אני אסיים גם מצידי בתודה לחבר הכנסת אריה דרעי שהיה איתנו באמת בשני צמתים מאוד מאוד חשובים. אחד זה הצומת של ההסכמים הקואליציוניים, שיצרנו שם את התשתית באמת לשינוי עמוק במערכת. אנחנו, כשנכתבו ההסכמים ידענו שלא נקבל הכל וידענו שיהיה לנו עוד מאבק קשה במסגרת דיוני התקציב, ולשמחתנו חבר הכנסת דרעי, למרות שהוא לא היה השר, נרתם, והיה איתנו גם באותו הלילה. ובאמת הדברים שאנחנו מראים בסוף, תוכניות העבודה שאנחנו עושים לא יכולות להתממש בלי שיש מאחורי זה איזשהו יסוד תקציבי איתן שגם ניתן בבסיס ומאפשר לנו לעבוד. וכאמור על זה תודתי, ומפה אני מעביר למר חיים הופרט שיציג - - -

<< דובר >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר >>

אם יורשה לי רק, יושב ראש הוועדה, לפני שנעבור לחיים, אם תסכים לפתוח את זה לשאלות חברי הכנסת כדי שנוכל גם לתת מענה.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

מתי שתגידו, אני מבחינתי מוכן. אתם תחליטו מבחינת הקצב מתי לדבר ומתי לשאול. השאלה אם יש איזה פרק חשוב להשלים ואחר כך יהיו להם שאלות. מה שתבקשו.

<< דובר >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר >>

נכון, בסדר. חיים.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

חיים הופרט, סמנכ"ל תכנון, תקצוב ותמחור במשרד הבריאות, בבקשה.

<< אורח >> חיים הופרט: << אורח >>

אז בוקר טוב לכולם. אם אפשר להחזיר את המצגת, כי אנחנו שם מפרטים. בסופו של דבר, המנכ"ל פירט פה, כפי שראיתם, שישה תחומים, שישה יעדי ליבה, שמהם אנחנו גוזרים בסופו של דבר את תוכניות העבודה המשרדיות. בסופו של יום, כשאנחנו בונים תקציב מדינה אנחנו משתדלים שבסופו של יום זה ידבר את היעדים והמדדים שלנו, ואנחנו יכולים לפרוט לכם תוכניות מפורטות גם ברמה התקציבית אבל גם ברמת היעדים שאנחנו מתכוונים להתחייב עליהם, ואנחנו מתחייבים עליהם לציבור. גם ברמת תוכניות העבודה שלנו.

לבקשת הוועדה שמנו פריטה של תקציב משרד הבריאות לאורך השנים. כפי שניתן לראות התקציב הולך וגדל, אבל אנחנו מנסים שנייה לעשות ניכוי של האינפלציה, שהיא דבר מאוד משמעותי. כאשר אנחנו מנכים אז אפשר לראות שהגדילה היא מתונה, היא לא הדברים שהיינו רוצים לראות. כמובן שהיינו רוצים לראות יותר, זה היה מאפשר לנו לעשות יותר. אבל זה כדי לחוש טיפה את המספרים מלמעלה, שאני חושב שבסופו של יום, בואו נראה את הלמטה וזה מה שמוביל אותנו.

אנחנו מתמקדים בשמונה תחומי ליבה. זה הון אנושי, יוקר המחייה, סל הבריאות, הזדקנות האוכלוסייה, מערכת האשפוז, מניעה, בריאות הנפש והקומה הנוספת של האצה טכנולוגית. כאשר אנחנו מדברים על הון אנושי יש לנו מספר רב של תוכניות ויעדים ומדדים. אני אתייחס למעט, אתם יכולים לקרוא גם מהשקף. הלב של התהליך הוא הגדלה של מספר הרופאים. אנחנו לא יכולים לאפשר לעצמנו להישאר עם מספר לומדי הרפואה המוכשרים במדינת ישראל. אם זה על ידי הגדלת השדות הקליניים להתמחות ועל ידי הגדלת השדות הקליניים ללימודי רפואה. במקביל אנחנו מביאים תוכניות ייעודיות לפריפריה, אם זה תוכנית "אילנות" שגם כבר נחנכה שנה שעברה ואנחנו מתכוונים להכפיל אותה, שהיא בעצם לייצר עתודה רפואית בפריפריה. ותוכנית מצוינות להבאת מתמחים רופאים שנקראת תוכנית "כוכבים". בנוסף, אנחנו לראשונה יוצרים מענה על ידי תוכנית - - -

<< דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> סליחה, רק מה זה אומר רופאים בפריפריה? תסביר, מה זה הכשרה ספציפית?

<< אורח >> חיים הופרט: << אורח >>

יש שתי תוכניות שאמורות לטפל בשתי בעיות שונות. הבעיה הראשונה היא ההכשרה של רופאים. זאת אומרת, לקחת רופאים בני פריפריה בצפון ובדרום, זה תוכנית "אילנות". זו בעצם תוכנית שעובדת בשני יעדים, גם צפון וגם דרום, והיא לוקחת בני פריפריה ומלווה אותם משנה א' ועד סוף ההתמחות, מתוך הבנה שבני הפריפריה גם בסופו של דבר נשארים בפריפריה. וזה מה שאנחנו רוצים לעודד ולטפל.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> איך עושים את זה?

<< אורח >> חיים הופרט: << אורח >>

התוכנית הזאת מגייסת בני פריפריה לאוניברסיטה. הם מקבלים מלגת קיום - - -

<< דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אין בעיה. הם ילמדו רפואה, זה כן.

<< אורח >> חיים הופרט: << אורח >>

ילמדו רפואה - - -

<< דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל מעניין אותנו איך בסוף הם, לא דווקא הם, בכלל, יהיו יותר רופאים בפריפריה.

<< אורח >> חיים הופרט: << אורח >>

אז אני אומר. התוכנית הזאת מכוונת לשלושה צירים מרכזיים. אני אומר, קודם כל, זה ההבנה הבסיסית, כמו הרבה אנשים, איפה שאתה גדל זה בדרך כלל, אם יש לך הזדמנות, זה גם איפה שאתה נשאר. ולכן, התוכנית הזאת לוקחת בני פריפריה מצוינים ונותנת להם מלגת לימוד, מלגת קיום, ותוכנית מנהיגות. זאת אומרת, ההבנה שיש מנהיגות רפואית בפריפריה שצריכה להתפתח. אז אתה לוקח אותם משנה א' עד סיום ההתמחות. זה ציר אחד.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

הם עושים אותו בבתי החולים בפריפריה.

<< דובר >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר >>

העורף המשפחתי שלהם הוא פריפריאלי. זאת אומרת, המשפחה שלהם, המקום שהם גדלו בו, הם גדלו בפריפריה. הם גדלו בנגב, הם גדלו בגליל. ולכן, סביר מאוד להניח שמבחינתם הם יחזרו וירצו להמשיך לעבוד ולהישאר בפריפריה. זה לא שלוקחים עכשיו נער תל-אביבי לצורך העניין, לא שיש משהו רע בתל-אביבי, ומצניחים אותו להיות ב"זיו" בצפת. הוא מסיים את המלגה, ואז המציאות הוכיחה שכשהוא מקבל את המלגה הוא חוזר בחזרה למרכז.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> איך מאתרים אותם?

<< אורח >> חיים הופרט: << אורח >>

יש תוכנית גיוס כבר, זו השנה השנייה. היו הרבה מועמדים, וזו הסיבה שאנחנו מרחיבים את התוכנית. יש ממש פרסום באתר האינטרנט של המשרד. יש ביקוש שהולך ועולה לתוכנית הזאת, וזו הסיבה שאנחנו כמעט מכפילים אותה.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

ונאמר עוד משהו, נמצא פה ד"ר זאב פלדמן, שהוא יו"ר הסתדרות רופאי המדינה, ולפני למעלה מעשור היה את הסכם הרופאים הגדול בשנת 2011, וניתנו בו גם תוספות שכר וגם מענקים לרופאים בפריפריה ובמקצועות במצוקה. ואנחנו, אם אני זוכר נכון את המספרים, כמעט הכפלנו ויותר מכך את הרופאים בצפון ובדרום בעזרת התוכנית הזאת. אנחנו מקווים שבהסכם הקרוב שהמשא ומתן עליו אמור להתחיל מתישהו בחודשים הקרובים עם ההסתדרות הרפואית, אנחנו נחזור ונעשה את המהלכים מהסוג הזה. וזה בעצם ייתן עוד איזשהו רובד מאוד חשוב. אבל מה שאנחנו עושים פה, אנחנו פשוט לא מחכים להסכם השכר אלא כבר עכשיו מתחילים באיתור מנהיגות.

ואמרתי לשר שהוא יכול להזכיר את חברו ד"ר מאור ממן, רופא שגדל באמת בעמק, באזור בעמק, היה רופא במרכז הארץ וחזר עכשיו לנהל את בית החולים ה"עמק" של שירותי בריאות "כללית". והוא מביא לבית החולים תנופה מאוד מאוד חשובה, ובאמת הוא רותם גם את ה"כללית" וגם אותנו, גם בתקציבי פיתוח, גם במיטות, גם במכשירים. ואותו דבר אפשר להזכיר את ד"ר רויטל חברוני שהעתיקה את מגוריה לאילת. היא לא מהרופאים שנוסעים כל יום הלוך חזור או טסים כל יום הלוך חזור, היא העתיקה את מגוריה לאילת והיא עושה עבודה באמת מדהימה ב"יוספטל".

יש כמובן עוד הרבה דברים לעשות גם ב"יוספטל", גם ב"העמק" וגם ב"זיו", אבל הסיבה שאני אומר את זה היא כי בסוף המנהיגות הזאת של אנשים שרוצים לשנות את המקום שבו הם נולדו וגדלו ולהפוך אותו לטוב יותר, זה מפתח מאוד מאוד גדול להצלחה כי זה משנה את השיח של כל המערכת סביבם. בסוף רויטל ומאור יודעים להגיע לשר ואליי, ואנחנו יודעים לתת להם את הקשב המיוחד ואת תוספת המשאבים. וזה ניכר בעין בעוד מספר שבועות, אני מקווה, ייחנך מרכז הרדיו-תרפיה ב"העמק". כמה זמן אחר כך ייחנך גם בניין הפסיכיאטריה, ודברים אחרים. הזכרתי מקודם את רעיה שטראוס. אנחנו מקווים שבקרוב נשלים את החלק הראשון של השיפוץ של המחלקות הפנימיות בבית החולים בנהריה.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

ובניין השיקום בפוריה.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

בניין השיקום בפוריה, שאמור להיפתח במחצית הראשונה של שנת 2024, ופרויקטים נוספים. שוב, זה לא מספיק, ותמיד הצריכם יותר גדולים ממה שאנחנו יודעים לתת, אבל כן יש גם תנועה של שינוי, והיא בסוף בנויה על מנהיגות. העובדה שיש לנו אנשים כמו מאור ממן, כמו ד"ר ארז און בפוריה, מאפשרת לנו לעשות צעדים מאוד משמעותיים.

<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני רק, שאלת המשך, לגבי הרופאים. האם יש לכם תוכניות, יש מאות רופאים מהחברה הערבית גם בנגב וגם בצפון שהם סיימו את לימודיהם, הם עברו את בחינת הרישוי של המדינה, עברו את הסטאז' ומחכים להתמחויות. ויש גם 2,000-3,000 רופאים שלא עברו את הבחינה. האם יש תוכנית למשרד הבריאות גם לאותם רופאים, להכשיר אותם כדי שיעברו את הבחינה הזאת. זה הרבה, זה כוח אדם שיכול גם לעזור למדינה מבחינת הרופאים.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

בוא נבחין בין מי שעבר את הבחינה לבין מי שלא עבר את הבחינה. אני מקיים הרבה שיח עם חברי הכנסת מהחברה הערבית. יש לנו הרבה מאוד תקנים פנויים בהרבה מאוד מקצועות, שאנחנו מייחלים לכך שהחברה הערבית תשתלב בהם. אנחנו מדברים הרבה על המכון לרפואה משפטית. כל רופא מהחברה הערבית שירצה לעשות התמחות במכון לרפואה משפטית, הדלת פתוחה. אנחנו מדברים על מקצוע כמו פסיכיאטריה, שיש לנו בו מחסור חמור מאוד ברופאים, ומחסור הרבה הרבה יותר חמור ברופאים מהחברה הערבית, ואנחנו נשמח מאוד שיהיו הרבה מאוד רופאים מהחברה הערבית שיתמחו שם. וגם במקצועות שהם מקצועות ליבה, כמו פנימית וכמו ילדים ומקצועות אחרים. אם אנחנו טיפה יוצאים מהמשולש של "שיבא"-"בלינסון"-"איכילוב", יש תקנים פנויים להתמחות גם באזורים שנחשבים במרכז הארץ וגם באזורים בפריפריה. אנחנו נשמח לסייע לבוגרי החברה הערבית להשתלב בהם.

לגבי מי שלא עבר את הבחינה, גם פה אנחנו מייצרים הבחנה בין מי שלמד במוסדות שאנחנו יודעים היום שהם מוסדות שרמת ההכשרה בהם לא מאפשרת באמת לתת טיפול רפואי לא בישראל, כנראה גם לא במקומות אחרים, אבל בוודאי לא בישראל, לבין מי שלמדו במקומות טובים, שלהם יש גם קורסי הכנה וגם אפשרות לעשות את הבחינה פעם נוספת. ואני חייב לומר שמבחינתנו, אחת הסיבות שלנו לגאווה במערכת הבריאות זה באמת, דיבר על זה השר, על המרחב המרפא ועל הקיום המשותף שיש במערכת הבריאות. יש ייצוג, לא יודע אם יש מקום לשיפור ברמות ההנהלה הבכירות ביותר, אבל כשאנחנו מסתכלים גם על רמות הנהלה, יש שילוב יפה מאוד של החברה הערבית גם במקצועות הרפואה וגם במקצועות הסיעוד וגם במקצועות הבריאות עצמם. נשמח לעשות עוד דברים ביחד איתכם.

<< דובר >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר >>

מכובדי המנכ"ל, יש לנו מחסור גדול ברופאים, אני חושב שיהיו הרבה שישמחו שד"ר טיבי יחזור לשורות הרופאים ויעזוב את הכנסת (בהלצה).

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

בכל התמחות שירצה.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

הכנסת חייבת רופא שעבד שנתיים בפסיכיאטריה.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

אני מוכרח לומר שבסיור שלנו ביום חמישי ביקרנו כמובן בבתי חולים בגליל, בנהריה, ולאחר מכן, בשלושת בתי החולים הנצרתים. ופשוט לראות שם מסירות ורופאים בבתי החולים הציבוריים, זה משהו באמת שלפעמים במרכז אתה חושב בניתוק ואתה בטוח שאתה נמצא באיזה מקום אוטופי ומה קורה שם בקצה.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אבל הם קורסים. הם קורסים. מדובר בשבעת בתי החולים הציבוריים - - -

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

רגע, רגע, נדבר על הנושא הכלכלי שלהם.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

אף אחד לא קורס.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> צריך לדבר על זה.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

אף אחד לא קורס.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, לא. הם קורסים. הם קורסים.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

אף אחד לא קורס.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> האמן לי, הם קורסים.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

מדובר, שנייה - - -

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> עם הקנסות שמשרד הבריאות נותן למשל ל"הדסה" אך ורק בגלל, כן, כן, כן, "הדסה" נותנת שירות ל-1.3 מיליון איש.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

שנייה, שנייה, אני רוצה לסיים עם.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אז אני רוצה לדבר על הנקודה הזו כי היא מאוד חשובה. אתה ידוע, עד שמשהו מצליח במדינה אז יאללה בואו נהרוס אותו.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

אז אני אומר, שלושת בתי החולים, אתה רואה מסירות של רופאים ורופאות מהשורה הראשונה, מהמגזר, מחלקות אסתטיות ומסודרות בכל הרבדים. יש את המתווה האונקולוגי שנמצא בבית חולים אחד, ואחד של הילדים ואחד הכללי שנמצא. ובאמת מסירות ובהרבה הרבה הערכה חזרנו משם, ללא ספק בהתרשמות. לצד הדברים שאנחנו צריכים לעלות כמובן בפני המשרד, בשביל לדאוג שהמקומות הללו לא יקרסו. בבקשה.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

אני יכול?

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

כן.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

תודה רבה. אני מודה גם לשר ארבל, גם למנכ"ל. אנחנו נמצאים בשיח מתמיד וזו הזדמנות כדי להציף את הדברים בפומבי כאן בוועדה. במשרד הבריאות יש, נדמה לי, ועדה או קבוצה לתכנון כוח אדם רפואי. אין בה אף נציג ערבי - - -

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

טעות. טעות. טעות.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

אלא אם הוספתם לאחרונה.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

לא, לא. מיום המינוי, רואה החשבון חסן איסמעיל, שהוא חשב המשרד, הוא חלק מהוועדה העליונה, בלי ש- - -

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

אה, גם הוא מוזמן להשתתף, אתה אומר?

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

הוא חלק מהוועדה. הוא חבר מלא בוועדה, מיומה הראשון - - -

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

כמה חברים יש בוועדה?

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

לא זוכר. אני יכול לבדוק ולהגיד לך.

<< דובר >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר >>

אני מבטיח לך שאין שם חרדי אחד.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זהו, רציתי לשאול, יש חרדים?

<< דובר >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר >>

עדיין לא.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתה מבין?

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

חרדים הם לא קבוצת הביקורת שלנו. אנחנו שואפים, אני רוצה, זכותם להיות מיוצגים.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

גם ד"ר פהד חכים, אם אני זוכר נכון מזיכרון חופשי, הוא גם חבר בוועדה.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

פהד חכים חבר בוועדה.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

אז הנה, כבר שניים.

<< דובר >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר >>

פרופ' פהד חכים.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

פרופ' פהד חכים.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הוא לא הכין שיעורי בית היום.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

ואגב, חברי הכנסת טיבי, הוא איתר לנו תשעה מועמדים למכון לרפואה משפטית, וזו בשורה טובה שקיבלתי ממש עכשיו הודעה.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

טוב, ידעת מה אני הולך לשאול.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

בעזרת השם, הנה, נתנו את המשימה ופרופ' חכים ביצע.

<< דובר >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר >>

אין ספק אבל, שאני פתחתי בדבריי את הפיקוח הפרלמנטרי, אין ספק שהעמידה שלך בנושאים הללו, שתופסת אותי גם בימי שישי וגם בשעות הקטנות של הלילה, באירועים קשים, בטרגדיות, מותחת אותנו עד הקצה. הפניות שלך הן בהחלט מביאות אותנו להתמקד בנושא הקריטי החשוב הזה. כבוד המת הוא דבר שהוא ערך עליון ביהדות, באסלאם, ואין ספק שהחובה על כולנו לתת מענה בדברים הללו. המציאות שבה במדינת ישראל המכון לרפואה משפטית עובד בתת-תקינה נוראית הוא בלתי מתקבל על הדעת. והתוצאות הללו הן ללא ספק תוצאה של פיקוח פרלמנטרי אפקטיבי, ואתם עושים את זה, ואתם עושים את זה בצורה יעילה, אחראית, מסורה. ואין ספק שבלי זה, כנראה זה היה לוקח הרבה יותר זמן.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

היה דיון שבוע שעבר על תפקוד המכון, מזה עשרות שנים שלא היה. דיון מאוד חשוב. ולצד הגיוס של כוח אדם שאמרו לך, אם האוצר לא ישכיל לגמור מול משרד הבריאות את - - -

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

מקווה שנסיים עם הממונה על השכר בימים הקרובים.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

זה מיידי צריך להיות, לתת את הכוננויות ואת השעות הנוספות. ולפני שמגיעים לסופי שבוע, אם יהיה משהו בנצרת.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

אני רק רוצה לומר שגם פרופ' חכים וגם רו"ח חסן איסמעיל בוועדה לא בגלל הרקע החברתי שלהם, שניהם אנשי מקצוע מצוינים.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

נכון.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

שנבחרו בגלל התפקיד שהם ממלאים והמקום שלהם במערכת.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

תודה רבה. דיברנו על התמחויות. יש דרישה רבה של התמחויות בחברה הערבית. נזרק מספר, אני לא יודע כמה הוא מדויק, יש 4,000 עד 5,000 רופאים ערביים שסיימו גם סטאז', ויש להם רישיון, שהם בוגרי חוץ לארץ, אגב, הם בוגרי חוץ לארץ.

<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> דרך אגב, הם גם נתונים מדויקים, לצערי.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

שיש בעיית מסגור לקלוט אותם במערכת. במיוחד, אני רוצה לציין את תחום ההתמחות ברפואת משפחה. ברפואת משפחה, האם המספר נכון, כי שישים אחוז מרופאי המשפחה המועסקים הם לא מומחים, האם המספר הזה נכון?

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

לא, לא, לא. אנחנו, שוב, לא רוצה לומר מספרים לא מדויקים, אבל בשנים האחרונות השקענו משאבים רבים בלתת כסף לקופות החולים כדי שיגדילו את מספר הרופאים המומחים, ובעצם הם גייסו עוד מתמחים. אני לא מכיר מספר של אלפים בחברה הערבית שעברו התמחות, אמרתי לכם, אני - - -

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

שלא עברו.

<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא, שלא עברו.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

סליחה, שקיבלו רישיון. עשו סטאז', קיבלו רישיון וממתינים להתמחות. אני יודע שהמספר הכולל בישראל עומד על מאות, בלי אף - - -

<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תן לי, אני אתן לך נתון.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

אבל אני אעשה משהו אחר, אני אמרתי לכם, אני אשמח בכל פעם לשתף אתכם עוד פעם ועוד פעם בתקנים הפנויים שיש לנו. לא צריך להרחיק לכת עד "זיו", גם ב"ברזילי" וגם ב"וולפסון" וגם במקומות אחרים יש תקנים פנויים, ובוודאי במערכת בריאות הנפש. אנחנו נשמח מאוד להשתלבות. אני חושב שזה גם חשוב לחברה הערבית שיהיו פסיכיאטרים בחברה הערבית, דוברי השפה הערבית, במקצועות נוספים.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

אז אני מציע שוב לבדוק את המספר שאמרתי של שישים-חמישים אחוז.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

נבדוק, בהחלט.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

אוקיי.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

כי זה מאמר של פרופ' בשארה בשאראת, שהוא מומחה לנושא לגבי רופאי משפחה. אגב, רופא משפחה שהוא לא מומחה שולח פי 2.5, לפי המאמר, חולים למומחים אחרים מאשר רופא שהוא כן מומחה. ואני רוצה לקשור את זה, האם קופות חולים, שהן מרוויחות הרבה מהחברה הערבית, אגב, הכנסות רבות, אני לא בטוח שהן משקיעות באותה מידה לגבי כל הקופות. למשל, בכפרים הלא מוכרים בנגב, אין ייצוג של הקופות. יש בני אדם, עשרות-אלפי בני אדם בכפרים הלא מוכרים, אבל תפקידו של משרד הבריאות הוא לספק שירות גם לאנשים האלה למרות שהמדינה לא מכירה בהם, אבל מגיע להם שירותי בריאות. והקופות לא שם, גם משרד הבריאות לא שם. ואני פה כדי להציף את הדבר הזה. הנקודה האחרונה היא שוב, פעם אחר פעם אחר פעם, זה היחס לבתי החולים בנצרת. ההתחשבנות, ההסכמים.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> למה אתה לא אומר את כל השבעה?

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

תכף את, עכשיו עוברים אלייך.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

דקה.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, לא. שלושה מתוך השבעה.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

דקה.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תנסה גם קצת לדבר עלינו, על הירושלמים שנמצאים פה.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

דקה. נדמה לי שאני עובד, פועל למענם לא פחות ממך. גם "שערי צדק" וגם "הדסה".

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, אז אני אומרת גם על השבעה, אחמד.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

אוקיי.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה טוב, אתה פשוט עוזר לי כיושבת ראש השדולה למען בתי החולים הציבוריים. אתה עוזר לי אם אתה מציין את כל השבעה.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

אוקיי.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

אתה יכול למקד כשאתה אומר את הבעיה מבחינת - -

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

אין אדם נושא תפקיד במקום הזה שלא יודע מה הבעיה של ההתחשבנות עם בתי החולים. כל שבעת בתי החולים. אני מציין את בתי החולים בנצרת, כי בחברה הערבית כולה, בנצרת למשל, יש בית חולים אוסטרי, בית חולים - - -

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא אוסטרי.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

אנגלי.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אנגלי, איטלקי וצרפתי.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

וצרפתי. העיקר שאין שם בית חולים ממלכתי ישראלי. אוקיי?

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

גם בירושלים אין בית חולים ממשלתי.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

אבל יש את "הדסה" ויש את "שערי צדק", וכולם בתי חולים מצוינים שמשרתים את האוכלוסייה גם בנצרת והאזור, וכאן גם בירושלים, גם "הדסה", גם "שערי צדק". והיחס צריך להיות בהתאם. אני כבר מקבל הערה מ"הדסה".

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אוי ואבוי. לא, אבל תגיד שזה הרבה יותר פשוט.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

תודה, חברת הכנסת קטי - - -

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

אמרתי ואני שוב חוזר, כשאני מדבר על נצרת אני מזכיר גם את "הדסה" וגם את "שערי צדק" - - -

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

עכשיו תזכיר את כל השבעה.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ברור, חייבים.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

"לניאדו", "מעייני הישועה".

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

"לניאדו" ו"מעייני הישועה".

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> "לניאדו" ו"מעייני הישועה", נכון.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

ושלושת בתי החולים בנצרת. כמה פעמים דנו בזה בוועדת הבריאות, חבר הכנסת בוסו. גם השנה, גם שנה שעברה - - -

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

הבאתם גם בוועדת הכספים תוצאות חיוביות, אין ספק.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

כן, אבל זה עדיין לא פתר את הבעיה. ואני מציין בסופי שבוע, מה שהשר אמר, אני אמנם מטריד אותו הרבה גם בסופי שבוע. אסור שיהיה מצב שאוכלוסייה, אין לה מענה בסופי שבוע באבו כביר, במיוחד באירועים טרגיים של רצח, וגם להקשות על המשפחה באי-קבורה של יום-יומיים-שלושה לעיתים, בשל העבודה שחסרים תקנים. אני מכיר את הבעיה, דיברנו עם המנכ"ל. חסרים תקנים.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

אגב, יום-יומיים-שלושה זה לא קשור רק למגזר.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

יש רופאים שהתפטרו.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

לא חסרים תקנים.

<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>

לא חסרים תקנים, זה חסרים אנשים.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

חסרים איוש התקנים.

<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אנשים שיהיו שם.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

ואני יודע שרופאים התפטרו. אני מצטרף לקריאה שאם מישהו רוצה, אני קורא לאנשים להתמחות ולהצטרף.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

גם יהודים, גם ערבים.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

כולם. אני שמח שהודעת עכשיו.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

עכשיו עדכנה אותי רונית שעובדת איתי.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

על שמונה. אוקיי?

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

תודה.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

זהו, תודה רבה.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

חברת הכנסת טיבי, תודה גם על כל התרומה שלך לוועדת הבריאות ועל הנושאים שחשובים. חברת הכנסת קטי שטרית.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תודה. אני אמשיך עם אחמד לגבי נצרת. אגב, לגבי נצרת, אני ממשיכה את מה שאתה אמרת. הרבה יותר פשוט, מה שאנחנו שמענו שם זה שנורא קשה להשיג, לדוגמא, אישורים למכשירים מצילי חיים. צריך כל כך לכתת רגליים למשרד הבריאות, ואין אישורים. עכשיו, אני לא מבינה את הקונספט או את ההיגיון בזה שצריך לחכות כל כך הרבה זמן, שבא בית החולים ואומר "אני ארכוש את המכשיר, אני לא רוצה לקבל אותו מהמדינה, אני אוסיף, רק תנו לי את האישור להכניס אותו". זאת אומרת, זה דבר, וזה לא הוצאה, נניח, שמשרד הבריאות צריך להשית על עצמו. עוד נקודה שראינו בנצרת זה הקטע הזה של בתי מרקחת. אין בתי מרקחת. אני מדברת על שעות הערב או אחר הצהריים. ברגע שהשעה המקובלת ננעלת, אין אישור לבית מרחקת לפעול מעבר לשעות בלילה או תורניות, או משהו כזה.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

אין אישור?

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא מקבלים ממשרד הבריאות. אני ביקרתי בשני בתי מרקחת שאמרו לי "אנחנו מתחננים לקבל אישור לתורנות של בתי מרקחת" – אין. עכשיו, נצרת משרת את כל האזור. זה לא רק, עכשיו, בית חולים, בן אדם נמצא במיון, יוצא ממיון, מקבל מרשם, רוצה ללכת לבית מרקחת ואין בית מרקחת, הוא צריך לחכות למחרת. אבל זו הערה. אני כן רוצה לדבר, היות ואחמד דיבר כבר על השלושה הקיימים בנצרת, אני רוצה לדבר על "שערי צדק" ועל "הדסה", ואני אתחיל עם "הדסה". כי הנתונים שיש לי לגבי "הדסה" הם מאוד מאוד טריים, הם עוד מהיום, ואני מנסה לחפש את ההיגיון ואני לא מוצאת. תראו חברים, אנחנו התקדמנו. אנחנו נמצאים באיזשהו תהליך של התקדמות בעולם בכלל וברפואה בכלל. עכשיו, מה קורה אצלנו? אנחנו ממשיכים להיות הסתדרותיים. עכשיו, בלי לפגוע, חלילה, בהסתדרות הרופאים, אני מאוד מעריכה. מה הכוונה הסתדרותיים? מן כזה, אתה יודע "המדינה, המדינה, המדינה". חבר'ה, יש רפואה פרטית.

אני, כשדיברנו על הביטוחים אני סיפרתי על בניין שלם בטורקיה של רופאי שיניים ישראלים, שמגיעים לשם ישראלים לעשות באופן פרטי את כל טיפולי השיניים או האסתטיקה או כל מיני. עכשיו, נכון שזה עניין של זול יותר, אבל זה גם עניין שלא מאשרים במדינה את הנושא הזה, או לא מעודדים את הנושא הזה של רפואה פרטית. ואני אסביר לך למה זה גורם. א', זה גורם לרופאים טובים לעזוב את הארץ. יש לי אחות שעובדת בניו-יורק, לצערי הרב, 48 שנה, היא נמצאת שם, הלוואי שתחזור ארצה, אבל היא כבר שם לדעתי עד הפנסיה. היא אומרת, היא עובדת בבית חולים מאוד מפורסם בניו-יורק, והיא אומרת שמחצית מהרופאים שם הם ישראלים. והם רופאים טובים.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

אוקיי.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, לא, אני לא רוצה להחליף, לא זאת הנקודה. אני מדברת על רופאים שלא יברחו, מוחות טובים שלא יברחו מהמדינה. אם אין להם אפשרות, ואני אתן את הדוגמא. בתל אביב, לדוגמא, אתה יודע, רופאים בשעה שלוש, ב"תל השומר" וב"איכילוב" מסיימים את העבודה והולכים ל"אסותא". אבל בירושלים, אם הם מסיימים בשלוש או ארבע הם לא יכולים ללכת לרפואה הפרטית, לשר"פ, מפני שמחילים קנסות מאוד גבוהים. אנחנו מדברים על בית חולים שמשרת מעל ל-1.3 מיליון חולים, משרד הבריאות משית על "הדסה" קנס בסך של שבעים מיליון שקל לשנה בגלל שיש לו מרכז-על, בגלל שיש לו משתלות, בגלל שיש לו מרכז קרינה. וקנס נוסף על רפואה פרטית בסך שלושים מיליון. שזה דבר שאני מנסה להבין אותו, לא מצליחה. עכשיו אנחנו מדברים על ירושלים, ואנחנו רוצים להשאיר את הרופאים האלה בירושלים, ושלא יעברו למרכז המדינה. כי אם יהיו בתל אביב הם יכולים אחר כך ללכת ל"אסותא" ולפתוח את המרפאה הפרטית שלהם.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

לא, אני רוצה שיעזבו את ירושלים וילכו לדרום, לצפון.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני לא הייתי רוצה שהם יעזבו, אני הייתי רוצה שבדרום יהיו רופאים, במרכז יהיו רופאים וגם בירושלים.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

לא לתל אביב.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> עכשיו, תארו לעצמכם אם הרופאים הטובים האלה עוזבים, ולצערנו הרב אנחנו למודי ניסיון שבירושלים יש פיגועים, יש אירועים חמורים, והרופאים האלה לא נמצאים. הם יצטרכו להגיע ממרכז הארץ, כי שם מאפשרים להם רפואה פרטית. ובכלל התפיסה המעוותת הזו שאנחנו צריכים להצר את צעדיהם של הרופאים האלה מלהרוויח עוד משכורת כי הם הולכים לרפואה הפרטית. למה אנחנו צריכים להיכנס לכיס שלהם. ועד כדי כך אנחנו הולכים לפגוע בבתי חולים מצליחים כמו "הדסה" ו"שערי צדק" רק בגלל שיש להם את המרכז-על את ההשתלות, את מרכז הקרינה, את השר"פ. למה? זו שאלה שאני לא מצליחה, אתה יודע, להבין. ואני נכנסתי לוועדת בריאות כתוצאה מקורונה, ואני מודה כל יום - - -

<< דובר >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר >>

חברת הכנסת שטרית, לפני שישיבו גורמי המקצוע, רק במשפט אחד, מבין מרכזי-העל, מי שמתוקצב בתקצוב הגבוה ביותר זה בית החולים "הדסה". רק לאחרונה - - -

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אבל קונסים אותם.

<< דובר >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר >>

רק לאחרונה אישרנו לו עוד תוספת.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני השר, קונסים אותם.

<< דובר >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר >>

אחרי הקנסות, אחרי הקנסות.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אבל למה בכלל קנסות?

<< דובר >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר >>

רגע, אני אשיב.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני לא מצליחה להבין את ההיגיון.

<< דובר >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר >>

רק לאחרונה אישרנו להם 35 מיליון שקלים. כן, גאוותנו ותפארתנו על כך שגם אדם שאין לו כסף לשלם לביטוח - - -

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה בסדר.

<< דובר >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר >>

יקבל ביטוח - - -

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יקבל והוא מקבל. הרופא נמצא - - -

<< דובר >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר >>

ברפואה הציבורית.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הרופא נמצא עד ארבע.

<< דובר >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר >>

יקבל את הרופא הטוב ביותר. יקבל ניתוח ב"דה-וינצ'י" ולא יצטרך לחכות שנה כדי לקבל תור.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אבל אם אתה מוריד מהעומס - - -

<< דובר >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר >>

וגאוותנו ותפארתנו על הרפואה הציבורית.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> משה, הרפואה הציבורית, כל כולי - - -

<< דובר >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר >>

אני גאה בה. ועם כל הכבוד לרפואה הפרטית, שיש חשיבות - - -

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תקשיב, מה שקורה עכשיו, מה שאתה אומר עכשיו זה סיסמאות.

<< דובר >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר >>

שבמדינה תהיה רפואה פרטית. אני - - -

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני מצטערת. אדוני השר - - -

<< דובר >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר >>

100 אחוז, ועדיין אני - - -

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה סיסמאות, כי צריך לעודד גם רפואה פרטית, כי היא תקל על הרפואה הציבורית, והיא תגרום לכך שהרופאים שלנו לא יעזבו את הארץ.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

חברת הכנסת קטי שטרית.

<< דובר >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר >>

מותר לנו לא להסכים.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> והם עוזבים. נכון.

<< דובר >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר >>

ולמרות היותנו חברי קואליציה, אני אומר לך בצורה ברורה - - -

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> וגם חברים טובים.

<< דובר >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר >>

נכון, ואני אומר לך בצורה הברורה ביותר - - -

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ואני יודעת שהשר הוא פתוח.

<< דובר >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר >>

אני שמח מאוד שבמדינת ישראל ישנה רפואה ציבורית מתקדמת שרואה אדם באשר הוא אדם. לא בודקת את מצב העו"ש שלו, ולא בודקת אם יש לו כסף או אין לו כסף, וגם עני כעשיר יחידיו יכולים להתאשפז באותה מחלקה באותו חדר, ולקבל את אותם שירותים. וזה לא היה קורה אם לא היינו מייצרים, כן, "בלנסים" ואיזונים, ואת קוראת לזה קנסות, אז גם קנסות, על הרפואה הפרטית, כדי לייצר עידוד לרפואה הציבורית - - -

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> למה? אבל איזה היגיון יש בזה?

<< דובר >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר >>

לתת שירות לציבור כולו.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אז הוא יעזוב לארצות הברית, הוא יעזוב לאירופה.

<< דובר >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר >>

100 אחוז.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

תודה. אוקיי, תודה. אנחנו לא נגמור את הדיון, הרי.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, זה לא עניין. העניין הוא תפיסתי.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

לא, לא. אין בעיה. - - -

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הרי גם במערכת החינוך, שנייה - - -

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

חברת הכנסת שטרית, אבל גם שעתיים לא יספיק לנו בשביל לסיים את הדיון.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני יודעת, אבל אני אתן דוגמא ממערכת החינוך.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

אבל לסיים. משפט לסיום.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> במערכת החינוך יש בתי ספר, ויש מורים ויש מנהלים וכולי, ויש תלמידים שהולכים לשיעורים פרטיים. אז בואו נגיד למשרד החינוך לאסור את השיעורים הפרטיים. לא. ההיפך, נגיד ככה, שמי שרוצה שיעור פרטי 100%, ושמשרד החינוך יהיה בערב, בשעות הערב, או בשעות הצהרים, יוסיף ויאדיר ויצ'פר את אותם תלמידים שנמצאים במצב סוציו-אקונומי נמוך על ידי כך שייתן להם שיעורים פרטיים במסגרת הרשות, במסגרת המשרד. אבל מפה עד לפסול רפואה פרטית שמסייעת - - -

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

טוב, תודה. אני רק אומר - - -

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני חושבת שזו טעות תפיסתית.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

הוא לא פסל. הוא לא פסל.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

תודה, תודה. אני רק אומר - - -

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, אבל יש קנסות, אחמד.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

חברי הוועדה.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אחמד, יש להם קנסות.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

אה, ב"הדסה".

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ב"הדסה" וגם ב"שערי צדק".

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

חברת הכנסת קטי שטרית.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> למה? למה?

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

כשאנחנו העברנו את הרפורמה של כפל ביטוחים, הדבר היחיד שעמד למול ענינו, ואת יודעת שהיה פה שלושים שעות דיון, זה לחזק את הרפואה הציבורית.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתם מציירים את זה כאילו אני אומרת שאני נגד רפואה ציבורית.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

לא, לא, לא. שנייה.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ההיפך.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

אבל למה את לא מקשיבה עד הסוף?

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יש עומס. לא, אבל - - -

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

אבל למה את לא מקשיבה? שנייה.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אבל, אדוני יושב הראש, עומס.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

שנייה, אני יודע מה את אומרת, שנייה.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> עומס מורידים.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

אבל רגע.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא על ידי כך שמצירים.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

אבל תמתיני שנייה. אמרתי, המטרה הסופית לחזק את הרפואה הציבורית וכולל את הרופאים במערכת הציבורית, מעבר לבתי החולים. אבל, מדובר בתהליך ראשוני, במקביל, בשביל, כמו שאת אומרת, שלא יהיה עומס, לא על השר"פ ועל שאר המערכת עצמה. אז משרד האוצר הוסיף שקל על כל שקל שיורד מהביטוחים למערכת הציבורית בשביל שניתן קיצור תורים גם אחר הצהריים, והרופאים יוכלו להישאר, והתגבורים יהיו כאלה. לכן אני אומר, מדובר בתהליכים ראשוניים שנעשים בשביל לצמצם פערים. כי אני - - -

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גם אדוני השר וגם אדוני יושב הראש - - -

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

הדבר היחיד, כמו שהשר אומר - - -

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה לא סותר. זה לא סותר.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

רגע, רגע. אבל הדבר היחיד שעמד למול ענינו - - -

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תהיו יצירתיים.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

לא למי שיש לו את הביטוח שקל ראשון, לא למי שיש לו את השר"פ, את הביטוח המשלים, אלא למי שאין לו שום ביטוח נוסף מעבר לביטוח ממלכתי. לכן אני אומר, מדובר בתהליכים ראשוניים, אבל כמו שאת אמרת, ביטוח, יותר נכון רפואה פרטית קיימת, רק צריך לדעת איך אנחנו מחזקים גם מבחינת הון אנושי - - -

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

לא צריך לפגוע ב"הדסה" בגלל שיש לה - - -

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

חד וחלק.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא רק ב"הדסה", זה כל השבעה.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

אבל, אוקיי.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה כל השבעה.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

תודה רבה.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

אגב, משפט אחד לשני השרים שיושבים כאן. השר ארבל הצליח יפה בקיצור התורים של דרכונים.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

אנחנו נותנים לו בסוף שיעורי בית, בסוף הוועדה, אל תדאג.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

אז אני מקווה ואני בטוח שהוא יצליח, וצריך לבקש ממנו לקצר את התורים גם לרופאים מומחים.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

חד וחלק.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

וגם לבדיקות.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יש שינוי עצום מאז שהוא נכנס לתפקיד.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

אבל את אמרת לגבי מכשירים. אני רוצה לומר, ואני מבקשת בסוף המשך התייחסות, ביקרתי בבית החולים "גליל" בנהריה. בית חולים שנותן שירות ל-650,000 אזרחים, ואין לו פנציטין. זה לא צריך להיות בר - - -

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה, לכן אני אומרת - - -

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

כשאני אומר, זה נקודה שעדיין קשה להשלים, אני רוצה לשמוע - - -

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> חייבים לפתור את הבעיה הזו.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

אין לו, אין לו פנציטין במקום.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אנחנו מדברים על בירוקרטיה. זאת הבירוקרטיה.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

וחולה אונקולוגית שצריך להוציא אותה באמבולנס לרמב"ם - - -

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה לא מובן לי.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

שרק המערך הזה, זה דבר שמשגע.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

לא מובן.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

זה דבר שצריך לתת לו מענה ואנחנו נשמע בהמשך.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתה יודע, בדרך כלל שרים באים למשרדים ורוצים רפורמות - - -

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

תודה רבה. תודה רבה.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זו הרפורמה הכי טובה.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

חבר הכנסת חוג'יראת - - -

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תפתחו את החסמים. תפתחו, תפתחו.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ברסי, אתה יודע לעשות את זה.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

תני חמש דקות משלך ליאסר. חמש דקות.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> קודם כל, בחיים אני לא יכולה לתת. אני יודעת לקבל, אני לא יודעת לתת (בהלצה).

<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה שהגעת לסיור לבית החולים האיטלקי ביום חמישי. אני בעצם רוצה להתמקד בכמה דברים. אחד, קודם כל תודה לשר ארבל, למנכ"ל, לכל הצוות שלהם שנמצאים כאן. אני מכיר את משה ואני בטוח שהוא יעשה הרבה דברים ויקדם את הנושא של הבריאות, וגם בכובע השני שזה הסוגיות של משרד הפנים. הסוגייה של הרופאים הערביים, אני מבקש באמת לקחת את זה ברצינות, ואפילו אני מבקש מהם אולי להקים איזושהי וועדה. לדעת ולפטל בזה בצורה יסודית כדי שאנחנו נפתור את הבעיה הזאת פעם אחת ולאלתר. אני באמת מבקש, ואני מוכן להיות חלק, ד"ר טיבי מוכן להיות חלק, אנחנו מוכנים לסייע כדי שאנחנו נסיים את הנושא הזה, ולהיות בטוחים, שאנחנו נדע האם מדובר ב-2,000, 3,000, 500. אני באמת רציני, כדי לפתור את הבעיה הזאת, הסוגייה הזאת ולעזור לאות אנשים שלמדו וטרחו והשקיעו שש שנים ומיטב כספם של ההורים בשביל ללמוד.

הנקודה השנייה, ב-2019 הייתה החלטת ממשלה על תוכנית רחבה לשיפור מצב הבריאות בחברה הערבית ולצמצום אי-שוויון בבריאות ובשירותי הבריאות. התוכנית הזאת היא תוכנית רחבה, התפרסה על 146-147 עמודים. עבדו עליה מיטב האנשים, גם ממשרד הבריאות וגם אנשים מהמשרד לשוויון בזמנו. אני אתן, הפערים שם זועקים לשמיים. אני אקח דוגמא אחת. לגבי בריאות הנפש. אם אנחנו נדבר על המרפאות של בריאות הנפש, כמעט ואין מרפאות כאלו, או אחוז בודד בתוך החברה הערבית. הרוב נמצא קיים בחברה היהודית. התפתחות הילד – אותו דבר. אם אנחנו ניקח ונבדוק ומה עשו בתוכנית הזאת, והנתונים הם ממש ממש, הפערים הם עצומים. תוחלת החיים בין ערבי ליהודי, בין אישה יהודייה לאישה ערבית זה ארבע שנים. גבר יהודי וגבר יהודי זה גם ארבע שנים. והפער בין ערבים ליהודים זה פער של ארבע שנים בתוחלת החיים, וזה בנוסף למה שהוזכר כאן לגבי פריפריה.

והשאלה, וגם התוכנית הזאת אומצה על ידי הממשלה הקודמת, והשאלה שלי היא האם בעצם בכוונתך, כבוד השר, המנכ"ל, הוא ליישם את התוכניות הייעודיות לחברה הערבית?

<< דובר >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר >>

אני רק, לפני שתמשיך את השאלה השנייה, אני רק רוצה לומר לך, חבר הכנסת חוג'יראת, ולכם חברי הכנסת, הביקור הראשון שלי כשר הבריאות במרפאה הראשונה לא היה לא ב"שיבא" ולא ב"איכילוב"; לא כי הם לא חשובים. הביקור הראשון שלי היה במרפאת בריאות הנפש בעכו. מרפאה שנותנת שירותים לכולם, לכל המגזרים, עמדה בסכנת סגירה. נסעתי לשם, הצלנו אותה מסגירה, וזו הייתה גם קריאת כיוון למערכת. מבחינתי, כל מערכת הבריאות צריכה להבין איפה המצפן ואיפה אנחנו צריכים להשקיע מיקוד מאמץ – רפואה, בריאות הנפש, פריפריה. מה שהיה נחשב עד היום דלת אחורית, אין דבר כזה. מבחינתי זה מיקוד המאמץ, שם אנחנו צריכים להיות, שם אנחנו חייבים להרחיב את השירותים. העולב שמרפאת בריאות הנפש נמצאת בו. עזוב עולב, לא חוקית. היא נמצאת במקום לא מונגש לאנשים עם מוגבלויות. מרפאה.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

מספר המיטות והחדרים.

<< דובר >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר >>

הדבר הזה הוא בלתי מתקבל על הדעת. זה נמצא בתוכנית העבודה באופן מיידי גם מבחינת הבינוי, גם לעבור למקום ראוי יותר, גם לתת שירותים טובים יותר לקבל שמגיע ומקבל שירותים. וכן, ראיתי שם ממש תוך כדי ביקור אנשים שמקבלים טיפול מכלל המגזרים, מטפלים מכלל המגזרים, מטפלות מכלל המגזרים. וזה לדעתי המצפן שאיתו גם המשרד, גם המנכ"ל, גם הדרג המקצועי מבינים שמיקוד המאמץ חייב להיות במקומות הללו. המקומות הגדולים והחזקים כנראה יסתדרו בינתיים בשלב הזה עם מיקוד מאמץ נמוך יותר מבחינת משרד הבריאות. אנחנו חייבים לשנות את המציאות בפריפריה.

<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אז הפערים, בקשה אחרונה ואני מסיים. אני מבקש, כבוד יושב ראש הוועדה, לזמן דיון במיוחד על התוכנית הזאת ולבדוק בעצם מה בוצע, מה לא בוצע, מה החזון של המשרד לגבי התוכנית הזאת. אני אשמח. תודה.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

אוקיי, תודה. חבר הכנסת חילי טרופר, חבר הוועדה, בבקשה.

<< דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> טוב, קודם כל, אני רוצה לפתוח בהכרת תודה והערכה גם לשר וגם למנכ"ל. אנחנו מכירים הרבה שנים, חברים, ואין הרבה אנשים בממשלה הזאת שאפשר להגיד עליהם שהם מעולים. אתם מהמעולים שבמעולים. אני רוצה לחלוק קודם כל על קטי. אני אומר לכם, תחזקו כמה שיותר רפואה ציבורית. ברור שזה בא על חשבון, אין מה לעשות, דיברתם, חסרים רופאים, חסר כוח אדם, חסר מחשוב. אין דרך שזה לא בא על חשבון. ולכן אני, כאמירה עקרונית רוצה להגיד, להשמיע קול הפוך, בתיעדוף ברור לרפואה הציבורית.

שלוש שאלות, ברשותכם. אחת על הפריפריה. אז אמרת, כולנו מכירים את הנתונים שאנשים שם חיים פחות ויש פחות הזדמנויות. כמעט בכל תחום אנחנו, יש פה יושב ראש וועדה שמאוד עסוק בזה, בכל מקום אנחנו רואים כמה פחות יש, מהפגייה באילת עד בריאות הנפש שאין בכל מקום, והזכרת את זה אז לכן אני לא מרחיב. עכשיו, רעיה היא יוצאת דופן, אולי חיים כצמן גם ב"העמק", אבל זה נדיר. רוב הפילנתרופיה נמצאת במקומות אחרים, ולכן השאלה שלי היא האם מעבר לזה שהלב שלכם במקום הנכון, האם מתגבשת איזושהי תוכנית אסטרטגית לרפואה הציבורית בפריפריה? האם יש דבר כזה, ואם אין עדיין, האם יש תוכנית לגבש תוכנית כזאת? הדבר השני, אגב, זה בסדר אם עדיין אין, אז רק תגידו אם יש כוונה כזו לגבש תוכנית כזו.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

לא, יש ונשיב.

<< דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז השאלה השנייה נוגעת לבריאות הנפש. באמת אין יום שאנחנו לא שומעים על תורים מופרכים בכל היבט, בסדר? איפה שלא תשים את האצבע, אגב זה גם קורה לא רק בפריפריה, פשוט אולי במרכז יש יותר אנשים, גם לא כולם, שיכולים לשלם. אבל, זה הזוי. ילדים, מבוגרים, שמחכים למעלה משנה לטיפולים. אז זו השאלה השנייה, האם יש מה לעשות בתחום. השאלה השלישית היא קטנה יותר. קיבלנו תלונות על חוסר תקצוב במרכזי חוסן בעוטף שנמצאים שם סבב אחרי סבב, האם זה בידכם להשלים את הפער הזה ולאפשר שם מענה. תודה.

<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>

תודה רבה. אתה רוצה לענות? בבקשה.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

טוב, נתחיל עם השאלות של חבר הכנסת טרופר בנוגע, נתחיל עם הפריפריה. כל המשאבים שלנו מוקצים בדים-פרופורציה, ואנחנו יכולים להציג את זה, לפריפריה. אם זה תוספת של מיטות אשפוז, שזה גם הרישיון, זה גם התקנים, זה גם תקציבי פיתוח ובכלל תקציבי הפיתוח שלנו, אנחנו נותנים אותם בעיקר בעיקר לפריפריה. צריך לזכור שיש גם אוכלוסייה שהולכת ומזדקנת וצריכה שירותי בריאות במרכז הארץ. אז אנחנו נותנים רישיונות גם למרכז הארץ, אבל הפרופורציה שאנחנו נותנים לפריפריה היא גדולה הרבה יותר. מכשירים מיוחדים שדיברתם פה – CT ו-MRI ו-PET-CT יש לנו מגבלה חוקית שקבועה בפקודת בריאות העם ובעקבות זה התקנות של בריאות העם, אבל למרות המגבלה החוקית, כמעט את כל המכשירים החדשים בשנים האחרונות נתנו בפריפריה, נתנו לנצרתים מכשירי MRI. PET-CT לדעתי ניתן באיטלקי. בית חולים בנצרת קיבל PET-CT, וב"העמק" כאמור יש את מרכז הרדיו-תרפיה. צריך לומר, החלק הפשוט לכאורה, הוא לתת רישיון. בסוף אנחנו צריכים שאת המכשירים המאוד עתירי טכנולוגיה האלה יפעילו כוח אדם מיומן, ולכן אנחנו לא מחלקים אותם בלי מגבלה. אנחנו רוצים לראות שבסוף בכל מקום כזה אנשים יקבלו את הטיפול הראוי.

אבל שוב, את המכשירים האחרונים שחילקנו ואת הבאים שנחלק, אנחנו ניתן תמיד עדיפות גדולה מאוד לפריפריה, ברמה שלפעמים רק הפריפריה מקבלת. עדיין יש פערים, עדיין יהיו פערים. בסוף, אנחנו רואים את עצמנו כמערכת שמצמצמת פערים בחברה הישראלית, אבל הפערים בחברה הישראלית משתקפים גם בפריפריה. הקושי של אוכלוסייה, העובדה שאין מספיק אוכלוסייה חזקה בפריפריה היא קשה. כמה שאנחנו נקצה את כל תקציבי הפיתוח שלנו כמעט לפריפריה, זה עדיין, אנחנו מתקשים לתת את האיזון המספק לכך שאנשים רוצים לראות את השם שלהם במרכז הארץ, וגם להם מגיע את התודה ואת הברכה, כי זה מאפשר לנו באמת להקצות את המשאבים שלנו לפריפריה, אבל אנחנו יודעים שזה מייצר פער.

לגבי בריאות הנפש, אנחנו בעבודה אינטנסיבית שאני מקווה שבתוך חודש אנחנו נציג אותה. אנחנו נקבל שם כמה החלטות מאוד משמעותיות שנועדו להתמודד עם העלייה האדירה שיש בביקושים לבריאות הנפש, שהיא מעבר לעלייה שאנחנו חווים כתוצאה מגידול האוכלוסייה. יש עלייה של עשרות אחוזים, לפעמים של שלושים, ארבעים וחמישים אחוז בצריכת שירותי בריאות הנפש, בדגש על ילדים, כאמור מעבר לגידול האוכלוסייה. והפעולות שלנו יהיו פעולות שגם יתמקדו בהרחבה מסיבית מאוד של מעגל המטפלים. אנחנו נרצה לראות הרבה יותר אנשים שיוכלו לתת טיפול של פסיכו-תרפיה. להבנות ולהכווין את המערכת לעבר טיפולים שהם יותר ממוקדם ויותר קצרים. אני אומר פה דברים שהם אולי לא מאוד פופולריים אבל אלו הדברים שאנחנו נצטרך.

<< דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): <

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]